מר אלכס צייטלין, מנהל אתר "באים אל הפרופסורים", מראיין את חוקר מערכות התשית סא"ל (בדימוס) אלי דקל, ודן עמו הנושא האיום של סכר התחיה הנבנה באתיופיה על אספקת מי הנילוס למצרים. במהלך השיחה נמסרים נתונים על הנילוס וחלוקת מימיו, ונעשה ניתוח עד כמה הסכר באתיופיה מאיים באמת על מצרים. בנמסרת השיחה מוצגת ההיערכות הצבאית של מצרים בזירה מול אתיופיה ונערכת השוואה של היערכות זו מול אויבים אחרים של מצרים.

מר אלכס צייטלין, מנהל אתר "באים אל הפרופסורים", מקיים סדרת מפגשים שבהם הוא מראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ז' שלפניכם עוסק בנושא מודיעין השטח (המודיעין הגיאוגראפי) למלחמת יום הכיפורים. בהרצאה מנותחת תרומתו של מודיעין השטח לקראת המלחמה ופועלו במהלכה. במהלך הדיון מוזכרים גם כמה "פספוסים" של מודיעין השטח שלא נדונו בשיח הציבורי. המפגש מבוסס על ספרו של אלי דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגראפי".

מר אלכס צייטלין, מנהל אתר "באים אל הפרופסורים", מקיים סדרת מפגשים שבהם הוא מראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ו' שלפניכם עוסק בנושא תרומת מודיעין השטח (המודיעין הגיאוגראפי) למלחמת ההתשה מול צבאות מצרים וסוריה ישראל בשנים 1968 – 1970, וכן מלחמת ההתשה מול המחבלים בשנים 1968 - 1973. בהרצאה מנותחת תרומתו של מודיעין השטח במלחמות הללו. המפגש מבוסס על ספרו של אלי דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגראפי".

מצרים כערש התרבות של העולם העתיק, התברכה בשפע של אתרים היסטוריים. שליטי מצרים הכירו בערך הכלכלי של התיירות ופיתחו בעיקר את שירותי תיירות לעשירי תבל. ישראל בעת ששלטה בסיני (1967 – 1979) "גילתה" לעולם ולמצרים את התיירות של נופש בחופים שטופי שמש. מאז הסכם השלום החלה מצרים לפתח בקדחתנות, פן זה של תעשיית התיירות ובנתה מאות רבות של אתרי נופש בסיני ולאורך החופים בים התיכון ובים האדום. ההכנסות של מצרים הגיעו לשיאן בשנת 2010. בד בבד עם פיתוח התיירות, החברה המוסלמית השמרנית, שתיעבה את הלבוש וההתנהלות המתירנית של התיירים, החלה לפגוע בהם. מאמר זה מנתח את המאבק ותוצאותיו ההרסניות לכלכלת מצרים.

מאז שנת 2011 מצרים הגדילה ב־76% את מספר מובילי הטנקים המטכ"לי שלה מ־990 ל־1,740. הגדלת מספר המובילים היא חלק ממהלך התחמשות כללי ובניית תשתיות צבאיות – בעיקר בסיני ובמרחב קהיר-תעלת סואץ

המאמר עוסק בבניית נמל חדש נוסף לצי המצרי. בראשית 2018 החלו המצרים במבצע הנדסי גדול לבניית נמל חדש עבור הצי הנמצא מחוץ לשטח המעגן הצבאי בנמל ראס אל־טין. לצורך זה נבנה שובר גלים באורך של כ־3,300 מטר והוקמו שלושה רציפים באורך כולל של כ־1,400 מטר. העבודות לבניית הרציפים הסתיימו ככל הנראה במחצית השנייה של שנת 2020, ובדצמבר נראתה אחת משתי נושאות המסוקים של הצי עוגנת במקום. בניית התקני החוף של הנמל טרם החלה. המאמר מונה את מיזמי פיתוח הנמלים עבור הצי המצרי ומעריך כי התעצמות הצי נועדה להכינו לקראת עימות עם ישראל

מצרים מצטיירת בתקשורת הישראלית כמדינה מוכת עוני בה אחוזי אבטלה גבוהים. גם המאושרים שזכו להתפרנס, הם מתפרנסים בדוחק, ובקושי "גומרים את החודש". אין ספק שיש אמת רבה בדימוי זה, אך פתיחת מצרים למערב אחרי הסכם השלום עם ישראל בשנת 1979 גרמה לשינוי סוציולוגי. מצרים כיום שונה מאוד, רמת החיים הכללית עלתה מאוד, וכך למשל כל תושביה מחוברים לרשת החשמל הארצית. יתרה מזו במצרים נוצרה שכבה עבה של מעמד בינוני ואף החלה להיווצר שכבה של "מתעשרים חדשים". המאמר מצביע על התופעה וסוקר את התפתחותה.

מר אלכס צייטלין, מנהל אתר "באים אל הפרופסורים", מקיים סדרת מפגשים שבהם הוא מראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ה' שלפניכם עוסק בנושא תרומת מודיעין השטח (המודיעין הגיאוגראפי) למלחמות ישראל בשנים 1957 - 1967. בהרצאה מנותחת תרומתו של מודיעין השטח לניצחון צה"ל מול מצרים וסוריה, ומנגד מוזכרים גם כמה "פספוסים של אמ"ן במלחמה זו שלא נדונו בשיח הציבורי. המפגש מבוסס על ספרו של אלי דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגראפי".

המאמר מנתח ומסכם את הפעילות המואצת של צבא מצרים לפיתוח תשתיות צבאיות. מהניתוח עולה בבירור כי בראש מענייו של צבא מצרים נמצאים סיני ומרחב קהיר – התעלה. היכולות של צבא מצרים לבצע המהלכים המפורטים במאמר זה מחייבות את צה"ל לתת את דעתו על הנושא. המאמר פורסם לראשונה בגיליון 489 של הוצאת מערכות בקישור: https://www.maarachot.idf.il/