אלי דקל-דליצקי
11.06.2020
הקדמה
בקהילת החוקרים במדינת ישראל התקבעו כמה אמיתות על העוני של מצרים בכלל ושל המשרתים בצבא בפרט. לא אחת ניתן לשמוע את האמירות האלה: "החייל המצרי צורך פיתה ומעט פול", "עקב העלות הנמוכה של אחזקת חייל בצבא, עדיף לשליטי מצרים לדורותיהם לגייס אנשים לצבא מאשר לשלם להם קצבת אבטלה". מאמר זה בוחן את תנאי השירות בצבא ומגלה כי כיום יש לחייל המצרי תנאי שירות טובים, ולמשרתים בצבא הקבע נהנים מתנאים שאזרחים רבים במצרים יכולים להתקנא בהם.
רקע היסטורי
עד מלחמת ששת הימים, תנאי השירות של המשרתים בכוחות היבשה[1] בצבא מצרים היו אכן תנאי מחסור, בעיקר בקרב יחידות חדשות שלא זכו ליהנות מדיור במחנות שהותיר אחריו הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. בתחילת שנות ה־60 של המאה הקודמת החליט הנשיא דאז, גמאל עבד־אלנאצר, להגדיל במידה ניכרת את צבאו ובנה לאנשיו מחנות צבא חדישים.[2] תנאי השירות במחנות אלו היו ספרטניים. החיילים והקצינים התגוררו באוהלים, מעט מבני הקבע במחנות היו מיועדים למטבח ולחדר האוכל ומעט מאוד מבנים למפקדה. כך, למשל, במחנות לא היו שירותים מסודרים והחיילים הסתדרו באמצעות את החפירה התלויה בחגור של כל חייל מצרי.
הפצצות העומק של חיל האוויר שלנו במלחמת ההתשה, גרמו להרעה נוספת בתנאי השירות. הצבא המצרי ירד אל מתחת לפני הקרקע וכל המשרתים בעוצבות השדה פעלו מתוך בונקרי קשתות.[3] מאימת ההפצצות, גם האכילה בחדרי האוכל בוטלה. מטבח שדה קטן הנגרר על ידי ג'יפ, היה סובב בין בונקרי הקשתות ומחלק אוכל ליושביהם. באסופת מסמכי השלל[4] הייתה בקשה של מפקד דיביזיה לבנות לו משרדון. טענתו הייתה שכך יוכל למלא טוב יותר את תפקידו. המטה הכללי סירב לבקשה בהסבר ש"אם תשב במשרד, יהיה לך נוח ולא תצא לראות את אימוני הגייסות. אנו במטה הכללי רואים את ההכנות למלחמה כיעד היחידי ולא נרשה שום פינוקים".
המהפך הגדול - "הערים הצבאיות"[5] של הנשיא אנואר א־סאדאת
כשנתיים לאחר מלחמת יום הכיפורים, בספטמבר 1975, יצא נשיא מצרים בתוכנית גרנדיוזית – בניית מחנות קבע מודרניים לכל המשרתים בצבא. מדובר היה במתן קורת גג בנויה לא רק לחיילים ולקצינים, אלה גם מתן מחסה בנוי לכל אמצעי הלחימה.
זמן לא רב לאחר מכן החלו להיבנות בכל רחבי מצרים מחנות קבע ובהם מבני מגורים מתועשים בני 2–3 קומות. סמוך לכל מבנה מגורים נבנה מבנה מיוחד למקלחות ושירותים. כמו כן נבנו סככות לכל אמצעי הלחימה החל מטנקים וכלה בג'יפים. בכל מחנה הוקמו מבנים למפקדה וסככות הדרכה לחיילים. בחלק קטן מהמחנות נבנה אף מסגד קטן, שאמנם היה צר מלהכיל את המשרתים בבסיס, אבל העיקר הכוונה...
הנשיא מובארכ שירש את הנשיא סאדאת אחר הירצחו, עצר את הבנייה המתועשת של המחנות. אומנם הוא המשיך במפעל "קורת גג בנויה לכל חייל", אך באמצעים זולים יותר. כך התנהל צבא מצרים עד לסילוקו של מובארכ מהשלטון. הנשיא מורסי לא הספיק לעשות הרבה, אך פתח את הצבא לגורמים האיסלאמיסטיים. עד ימיו של מורסי הגורמים האיסלאמיים סוננו, ולמעשה נמנע מהם לשרת בצבא,[6] אך מורסי פתח להם את השער לרווחה. כדי לאפשר לגורמים הדתיים ל"התברג" בצבא, הוא בחר בקצין צעיר יחסית לשמש כשר ההגנה. שמו של הקצין הוא עבד אל־פתח א־סיסי. סיסי ידוע כאדם דתי, אשתו עוטה רעלה (חיג'אב), ולדברי האלוף (במיל') עמוס גלעד,[7] דתיותו של סיסי הייתה אחד השיקולים המרכזיים למינויו לתפקיד שר ההגנה (השיקול המרכזי הנוסף היה שנאתו לישראל). סיסי "סיפק את הסחורה" הדתית בהתלהבות ובכל מחנה גדוד נבנה מסגד (ראו להלן). לא ארכו הימים וסיסי קם על מיטיבו מורסי וביולי 2013 הדיח אותו מהשלטון.
שלטונו של הנשיא א־סיסי מאופיין בפעלתנות בכל התחומים. הנשיא רואה בצבא מנגנון יעיל שבעזרתו ניתן להזיז מיזמים שונים. כך, למשל, הצבא מעורב מאוד בהקמת חממות, שחלקן הוקם בתוך השטח המגודר של מחנות צבא, בהקמת עיר הבירה החדשה, סלילת כבישים מהירים ואף ניהול קניונים. הצבא, ככוח שהנשיא שם בו את מבטחו, מתוגמל בשורה ארוכה של "צ'ופרים" הכוללים בין היתר הקמת מגרשי משחקים ברוב היחידות, בניית מועדונים ומבנים לרווחת החייל, ושפע של מסגדים שהושקע בהם רבות גם בצד הארכיטקטוני.
במאי 2020 [8] העלה הנשיא א־סיסי את שכר המשרתים בצבא ב־15%. זו ההעלאה העשירית בשכר אנשי הצבא מאז שתפס את השלטון. גם משפחות החיילים נהנות מתנאים משופרים. בקרבת כמה מהמחנות הצבא הגדולים (כגון הקסטפ בקהיר ומוחמד נגיב באלכסנדריה), נבנו שכונות מגורים לאנשי צבא קבע ובהם מתנ"ס, מרכז קניות וכמובן מסגדים.
סיכום
הדימוי של החייל המצרי כאדם עני המסתפק במועט הוא דימוי מיושן מאוד. מאז הסכם השלום חלה עלייה משמעותית בתנאי השירות של המשרתים בצבא המצרי. בשנים האחרונות תנאי השירות שופרו לרמה שאני משער מעוררת קנאה בקרב האזרחים. אני מעריך שאם מגמה זו של שפע הטבות למשרתים בצבא תימשך, העם עלול לשנות את יחסו האוהד לצבא, ולראות אותו כמי שגוזל את פרנסות האזרחים (חקלאות, בנייה, מסחר ותעשייה). ייתכן שבניית החומות ומגדלי השמירה סביב מחנות הצבא מצביעה שההתנגדות לצבא מקיפה כבר שכבות רחבות בציבור.
הערות
[1]. תנאי השירות של המשרתים בזרוע האוויר ובזרוע ההגנה האווירית הם "אופרה אחרת" והמשרתים שם זכו לתנאי שירות מועדפים.
[2]. כגון מחנות ביר ת'מדה בסיני, מחנות וואצלה במזרח קהיר, ומחנות דהשור ממערב לקהיר.
[3]. קשתות ברזל מודולריות שהורכבו למקלטים. עליהן הונח נייר זפת ומעליו ערום של עפר.
[4]. לצערי המסמך אינו ברשותי, והדברים נכתבו מהזיכרון.
[5]. דקל, אלי. "מודיעין תלוש מהקרקע". אלקנה: אלי דקל ספרים, 2010.
[6]. מתוך שיחה שקיימתי עם מר צבי מזאל ששימש שגריר ישראל במצרים.
[7]. שמעון שיפר מראיין את האלוף עמוס גלעד. ידיעות אחרונות 29.03.2019
[8]. צבי בראל, הארץ, 22.05.2020.
שתף
Contact Us
Contact Us
רדיו רקע ברוסית מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בעניין הניסיונות החוזרים ונשנים של המצרים לתווך בין ישראל לחמאס בפרשת החטופים. במהלך הראיון משוחחים השנים גם בעניין של מדינות ערב בפתרון אמיתי לבעיית פליטי 1948.
נין להאזין לראיון המלא ולתרגום לרוסית בקישור:
https://www.kan.org.il/content/kan/kan-reka/p-9904/
מר שמעון כהן מערוץ 7 קיים ראיון מוקלט עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ושוחח עימו בשני נושאים:
א. מי עומד מאחורי האיומים בתקשורת המצרית על ישראל ומדוע הם מושמעים?
ב. מדוע הסכם השלום בין ישראל למצרים החזיק מעמד בתקופת שלטונו של הנשיא מוחמד מורסי (קודמו של הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי) שבא מקרב האחים המוסלמים,
המאמר שלפניכם מבוסס
פלד ארבלי פרסם במעריב מאמר המבוסס על ראיון שקיים עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. במאמר מונה דקל מספר אירועים בהם נשיא מצרים א-סיסי יצא חוצץ נגד עמדות של ארה"ב בקשר לפתרון בעיית רצועת עזה. דקל מעריך, כי ככל הנראה, מדובר במהלך מתואם בין ארצות ערב להתנער מיחסי האדנות של הממשל בארה"ב נגדם.
הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים:
פרק א' – מבוא להרצאה.
פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956.
פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין.
פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין.
דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי
הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים:
פרק א' – מבוא להרצאה.
פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956.
פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין.
פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין.
דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי
אליהו דקל - דליצקי ב' בסיון ה'תשפ"ה | 29.05.2025 הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים: פרק א' – מבוא להרצאה. פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956. פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין. פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין. דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודיעין. לאחר שסיים את שירותו, המשיך דקל, כחוקר עצמאי, לחקור את ארצות ערב וכן את תפקוד המודיעין במלחמות ישראל. דקל כתב את הספר "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגרפי" העוסק בחטיבת המחקר באמ"ן ובמקומו של מחקר השטח בגיבוש הערכת המצב הלאומית. כמו כן פרסם מאות מאמרים, סקירות, והרצאות בנושאי מודיעין ומעקב אחר המתרחש במצרים כיום פרק ב' שלפניכם מונה מקצת מכשלי המודיעין החל ממלחמת קדש (1956) וכלה במלחמת "שמיני עצרת" (2023).
הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים:
פרק א' – מבוא להרצאה.
פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956.
פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין.
פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין.
דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי
ד"ר פיני יחזקאלי מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על יחסי מצרים עם ארה"ב. לדברי דקל, מאז שטראמפ התמנה לנשיא ארה"ב – מצרים צועדת לקראת התנגשות ביחסים בין המדינות. לדברי דקל, מצרים עמלה מזה שנים להכין את עצמה ואת צבאה למצב של מלחמה ממושכת מבלי שאף מעצמה תוכל לכפות עליה את רצונה.
מאמר של מר פלד ארבלי ממעריב בנושא התרגיל האווירי המשותף לחילות האוויר של מצרים וסין. המאמר מבוסס על ראיון שקיים מר ארבלי עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
סגן אלוף (בדימוס) אלי דקל התראיין למעריב והתייחס למתח ההולך ונבנה בין שתי המתווכות במו"מ: “למצרים יש חשבון עצום עם האחים המוסלמים וקטאר היא הבנק שלהם”
