This is paragraph text. Click it or hit the Manage Text button to change the font, color, size, format, and more. To set up site-wide paragraph and title styles, go to Site Theme.
רדיו רקע ברוסית מראיין את אלי דקל
י"ט מנחם אב ה'תשפ"ה | 13.08.2025
רדיו רקע ברוסית מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בעניין הניסיונות החוזרים ונשנים של המצרים לתווך בין ישראל לחמאס בפרשת החטופים. במהלך הראיון משוחחים השנים גם בעניין של מדינות ערב בפתרון אמיתי לבעיית פליטי 1948.
ניתן להאזין לראיון המלא ולתרגום לרוסית בקישור:
https://www.kan.org.il/content/kan/kan-reka/p-9904/
תמלול ערוך
מראיין - שלום אלי דקל, חוקר מודיעין ומערכות תשתית, ערב טוב.
דקל - ערב מבורך.
מראיין - אנחנו שומעים על יוזמה מצרית לחידוש משא ומתן [עם החמאס לעסקת חטופים]. קודם כל, לפי מה שאתה שומע וקורא. עד כמה להערכתך יש סיכוי ליוזמה הזאת?
דקל - מאז שהתחילה מלחמה ולמעשה הרבה שנים עוד לפני המלחמה של אוקטובר 2023, המצרים מנסים להידחף לעמדה של מתווכת. בעבר, זה הצליח להם תיאורטית. כלומר, הם הצליחו להשיג כל מיני הפסקות אש בינינו לבין החמאס, אבל בפועל הפסקות האש הללו לא החזיקו מים. הם הופרו תוך זמן פרק זמן קצר.
מראיין – כן, כעבור יומיים או שלוש [מתחילת סבב האירועים], שמענו על התערבות של מצרים.
דקל – מאז שהתחילה המלחמה [הנוכחית] מצריים ניסתה עוד פעם למצב את עצמה כמתווכת. אך בפועל, כל פעם שהגיעו לאיזשהו תכלס בעסקה ממשית השיחות עברו לקטר, בגלל שמצרים היא מין קרוב. אני שלא יכול באמת להשפיע על המהלכים. מי שמשפיע ומי שיש לו את הארנק הכבד והארנק הגדול זה קטר ולכן זה סתם עוד משחק במילים שבו תראו אותי איך אני מתווך ואיך אני פה, ואיך אני שם, ככה אני מעריך את זה.
אני מבקש להדגיש כי אני לא מזרחן, זה לא התחום שלי. התחום שלי הוא מחקר תשתיות. היתרון שיש לי הוא בכך שאני עוקב אחרי מצריים למעלה מחמישים שנה.
מראיין - כשאתה עוקב אחרי מצריים מלמעלה מחמישים שנה, מה הסיכוי שמצרים תיקח על עצמה, לפחות מחלק מהתהליך של שיקום רצועת עזה אחרי שהמלחמה הזאת תסתיים?
דקל – מצרים תשמח מאוד. השאלה היא אם אנחנו ניתן לה את זה. היא בוודאי היתה שמחה. היא מאז ומעולם ניסתה לדחוף רגל לעזה, אחרי שהיא שימרה במשך עשרות שנים את הפליטות והמסכנות של עזה. מצרים אף פעם לא דאגה לעזור לתושבי הרצועה ולו בקמצוץ.
מצרים לא סיפקה חשמל לעזה למרות שבסיני יש עודפי חשמל) המיוצאים לירדן), היא אף לא סיפקה מים לעזה, ותושבי הרצועה היו תלויים בנו. ומצרים לא סיפקה דלק.
מראיין - ברשותך אתרגם את דבריך לרוסית – כאן המראיין מתרגם את דברי דקל לרוסית.
עכשיו יש לי עוד שאלה אחת אליך. אם אנחנו מדברים על מצרים, בסופו של דבר, באיזשהו שלב הנושא של ציר פילדלפי יעלה על שולחן הדיונים. האם ישראל יכולה באיזושהי מידה לסמוך על מצרים שהיא מצרים תיקח חלק במניעת הברחות, אחרי המלחמה?
דקל - אני מניח שלא. מי שבנה את צבא החמאס ברצועה, מי שחימש אותו ומי שדאג, כפי שאמרתי מקודם, לרעב בעזה, ומצד שני סיפק את רוב התחמושת זה מצריים. לכן אני מניח שבאמת המצרים ירצו לשלוט שוב בציר פילדלפי וינסו למנוע את צה"ל מלשלוט בציר.
אנחנו, דרך אגב, לא חייבים להתעקש לשלוט בציר פילדלפי. גם הציר החדש שאנחנו הקמנו כ־ ק"מ מצפון לפילדלפי, ציר זה עונה על הבעיות האסטרטגיות שלנו – למנוע את חימושה מחדש של הרצועה מבלי להתחכך יתר על המידה עם מצרים. אני לא חושב שלמדינת ישראל יש עניין עכשיו להוסיף גם את מצריים על רשימת האויבים
מראיין – מה שאתה אומר זה שבעצם שליטה בציר מורג יכול היא יכולה לבוא ולהחליף את שליטה בציר פילדלפי.
דקל - זה לא תחליף מלא, בגלל שאז נוצר מרווח של העיר רפיח ובנותיה שאנו לא שולטים בו. אזור זה יכול לשמש כקן דגירה של החמאס כדי להמשיך ולגדול ולפרוח. זה לא פתרון מושלם, אבל זה לפעמים צריך להתפשר על פתרונות לא מושלמים.
מאמרו של שמעון כהן
מומחה מודיעין לערוץ 7: מצרים מתעצמת מול ישראל
סא"ל (בדימוס) אלי דקל, בכיר מודיעין בעבר, מזהיר כי מצרים מתעצמת מול ישראל, חורגת מהסכם השלום ומאיימת אף בשימוש בנשק כימי וביולוגי. לדבריו, האיומים מתגברים ככל שצה"ל מכריע את חמאס - ומגיעים מגבוה בשלטון המצרי.
שמעון כהן
י"ט באב תשפ"ה | 13.08.25
סא"ל בדימוס אלי דקל, בכיר המודיעין בעבר העוקב אחר ההפרות הבלתי פוסקות של מצרים את סעיפי הסכם השלום עם ישראל, מתייחס בראיון לערוץ 7 לדיווחים אודות איומי בכירים במצרים מעימות חזיתי עם ישראל במידה וזו תפתח את מעבר רפיח.
על רמת האיום האמיתית מעבר לאיומים המילוליים, אומר סא"ל במיל' דקל: "אני אוסף את המידע שלי מצילומי לוויין, ולצערי אין לי צילומי לוויין עדכניים מהעת האחרונה. לכן אני לא יכול לקבוע בצורה אמינה מה רצינות האיום".
לעומת זאת, "ממעקב בתקשורת הגלויה, מה שאני כן יודע הוא שמהיום השלישי למלחמה מצרים מאיימת עלינו שלא ניכנס לעזה וכשניכנסנו, שלא ניכנס לפילדלפי, וקצב האיומים הולך ומתעצם ככל שחולף הזמן, והפרשנות שלי היא שהוא מתעצם ככל שאנחנו מכריעים את החמאס".
בדבריו דוחה דקל את הטענה לפיה האיומים המצריים הנוכחיים נובעים מחשש כלשהו. "אני לא חושב שהם מפחדים. מאז חתימת הסכם השלום הם רואים בו הסכם זמני, והם מתעצמים ומכינים את צבאם בעיקר מולנו. כל יתר האיומים, מאתיופיה לוב טורקיה ואיראן, כל אלה קיימים בתקשורת כשבפועל הצבא המצרי עושה כלום כדי להתמודד עם האיומים האלה. לעומת זאת, מולנו, הם מכינים תשתיות החורגות מהסכמי השלום והם שיאפשרו להם בבוא היום לנהל מלחמה מוצלחת נגדנו".
"באחרונה הם מאיימים גם בשימוש בנשק מלוכלך, כלומר נשק כימי וביולוגי, והכול במסווה של ערוצי יוטיוב אזרחיים, מה שעד כמה שאני מבין אין דבר כזה במצרים", אומר סא"ל דקל ומציין: "מהמעקב שלי במשך שנים, במצרים אף אחד לא מצייץ בלי שהמשטר יסכים לכך, ואם יש איומים, כולל ברשתות שמזוהות בבירור עם השלטון כמו דובר צבא מצרים ומקורבים, לי, כמי שאינו מזרחן, זה נראה שזה מגיע מגבוה".
באותם פרסומים, מספר דקל "הם מספרים בחודשים האחרונים שיש להם תעשיית נשק כימי, מה שנכון. יש להם את זה מאז שנות השישים והם השתמשו בנשק כימי בשנות השישים בתימן. בתקשורת מספרים שיש להם נשק כימי מגוון ובחודשים האחרונים הם משלחים איומים על כך שיש להם בסיני הפתעות לגבינו ורומזים בגסות שמדובר בטילים ארוכי טווח. הם גם מציגים תמונות של מנהרות שהם כרו בסיני שמאפשרות איחסון של טילים ארוכי טווח, וגם אם לא זה הייעוד של המנהרות, הם יוכלו לשגר אלינו טילים גם מסמוך לתעלת סואץ, שם הם כרו עשרות מנהרות לנשק אסטרטגי".
עוד שאלנו את דקל אם העובדה שכאשר עלה מורסי לשלטון במצרים כנציג 'האחים המוסלמים' ולא בחר לבטל את הסכם השלום עם ישראל, לא אמורה להרגיע במידת מה. "אני לא מציע לבסס את תפיסת ההגנה של ישראל על ניתוחים שכאלה, למרות שאני לא יכול לומר מה עובר במוחם של א-סיסי או מורסי, אבל כל מנהיג ביקום כשהוא עולה לשלטון בשנה הראשונה הוא דואג לבסס את הכיסא שלו. לא מקובל שבתוך ארבעה חודשים הוא ייצא למלחמה. נראה שכשמורסי עלה לשלטון, אחרי עשרות שנים של רדיפת האחים המוסלמים, הוא דאג בתקופה הקצרה לסדר לעצמו את השלטן, להזיז את המתנגדים לו, כך שזה שהוא לא ירה עלינו מטח טילים לא אומר שהוא רודף שלום אלא שהוא היה בשלב סידור הכיסא".
למערכת המודיעין שלנו ממליץ דקל לפקוח שתי עיניים על המתרחש במצרים, "לרכז מאמץ מודיעיני, לא להסתפק בסרן ועוזר סמל שיעקבו אחר הנושא הזה, אלא באמת לשים עיניים ולהפנות לכך משאבים. דרושה מערכת שלמה של איסוף סוכנים האזנה וכו'. ראינו שרק אחרי מאמץ של שנים השגנו את הפרות באיראן. זה לא קורה ביום אחד".
את המאמר במקור והקלטה של הראיון ניתן להאזין בקישור:
https://www.inn.co.il/news/676324
שתף
Contact Us
Contact Us
ב־29.11.2018 קיים ד"ר אורי מילשטיין יום עיון בנושא "המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים" הדובר העיקרי ביום העיון היה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שבמלחמת 1973 שימש בתפקיד ראש ענף מחקר בסיסי בחטיבת המחקר באמ"ן. לימים עמוס גלבוע מונה למפקד חטיבת המחקר. עמוס כתב מספר ספרים על עבודת המודיעין.
לאחר הרצאתו של עמוס, התקיים דיון ממ
העמותה להיסטוריה צבאית קיימה יום עיון בנושא מלחמת יום הכיפורים. בין המרצים נמנה ד"ר, תא"ל (מיל') דני אשר, שהציג את דעתו באשר לתוכנית המלחמה המצרית ויעדיה. לפי השקפתו של אשר "ומבחינתם כל מה שהם נלחמו זה נגד תוקפנות ומתוך כוונה להשיג שלום. ובעובדה, בעקבות מלחמת יום הכיפורים הושג שלום, והשלום הזה מחזיק מעמד עד היום".
אלי
ב־29.11.2018 קיים ד"ר אורי מילשטיין יום עיון בנושא "המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים" הדובר העיקרי ביום העיון היה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שבמלחמת 1973 שימש בתפקיד ראש ענף מחקר בסיסי בחטיבת המחקר באמ"ן. לימים עמוס גלבוע מונה למפקד חטיבת המחקר. עמוס כתב מספר ספרים על עבודת המודיעין.
לאחר הרצאתו של עמוס, התקיים דיון ממ
ד"ר פנחס יחזקאלי מערוץ TOV מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל שריכז בשעתו את עבודת המודיעין לשחרור החטופים מישראל משדה התעופה באנטבה – קניה. במהלך הראיון פורס דקל את השלבים בהכנת תיק היעד שהתחילה נקרא סטנלי/כדור הרעם ולאחר שמפקד סיירת מטכ"ל יהונתן נתניהו נפל בעת ביצוע המבצע – שם המבצע הוחלף ל"מבצע יונתן".
בסוף הראיון מבי
באפריל 2026 יצא לאור ספרו החדש של סא"ל (בדימוס) אליהו דקל-דליצקי "מודיעין: מאובדן דרך לגאולה". הספר עוסק הכשלים המתמשכים של אגף המודיעין בצה"ל, מנתח את הסיבות להיווצרות הכשלים ומציע מהפכה שתשפר את תפקוד המודיעין. המאמר שלפניכם מספק הצצה לתוכנו של הספר ע"י פרסום תוכן העניינים ואחד מ־18 הפרקים בספר.
מועדון 50 פלוס באלקנה קיים ערב להשקת ספרו החדש של אלי דקל. בערב העיתונאי והסופר חגי הוברמן ראיין את אלי דקל על התובנות מספרו.
להלן סיכום הראיון ופרוט מספר נושאים שהועלו במהלכו.
העיתונאית קרן סטון מסוכנות הידיעות האמריקאית themedialine קיימה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל ראיון טלפוני ממושך בן 21 דקות שעסק ביחסי ישראל-מצרים מאץ פרוץ מלחמת התקומה ב־07.10.2023.
במרכזו של הראיון עמדה השאלה האם חלה הרעה ביחסי ישראל מצרים בעקבות המלחמה. כאשר פורסם הראיון התברר שהנושא המרכזי בו הפך ל"האם ישראל צריכה לה
ד"ר מרדכי קידר מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על דרכי הפעולה האפשריות של צבא מצרים אם יבחרו להילחם עם צה"ל. המניע לשיחה היה אמירתו של ראש שרות הביטחון (שב"כ) דוד זיני שאמר "ה־7 באוקטובר הבא יהיה באילת".
מר עקיבא ביגמן מערוץ "אידיוטים שימושיים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על כלכלת מצרים. בשיחה, אלי דקל מפרק את הקונספציה העכשווית לפיה מצרים לא תפתח במלחמה כי היא ענייה וחסרת משאבים. כמו כן דקל סוקר את נתוני הבסיס של הכלכלה המצרית, ובאמצעות ניתוח תצלומי אוויר ומראה שמצבה טוב יותר משחשבנו.
מר נתנאל אברהם מנהל אתר הפודקאסט "שיחות ארוכות על שאלות גדולות", קיים ראיון עומק עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ספרו החדש העוסק בכשלי אגף המודיעין בצה"ל.
