המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים

חלק ראשון – סיכום הרצאתו של תא"ל (מיל') עמוס גלבוע

כ"א בכסלו ה'תשע"ט | 29.11.2018

ב־29.11.2018 קיים ד"ר אורי מילשטיין יום עיון בנושא "המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים" הדובר העיקרי ביום העיון היה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שבמלחמת 1973 שימש בתפקיד ראש ענף מחקר בסיסי בחטיבת המחקר באמ"ן. לימים עמוס גלבוע מונה למפקד חטיבת המחקר. עמוס כתב מספר ספרים על עבודת המודיעין.

לאחר הרצאתו של עמוס, התקיים דיון ממושך ובסופו עמוס ענה למגיבים וסיכם את הרצאתו.

בדבריו. הסרטון שלפניכם מביא רק את סיכום הרצאתו של עמוס.

הערות:

א. בעתיד יפורסם תמלול מלא של ההרצאה, עם הערות שוליים של אלי דקל.

ב. ניתן לצפות בחלק השני של יום העיון (תגובות הקהל ודברי סיכום של עמוס) באתר זה, בקישור:

https://www.dekelegypt.co.il/260813

חטיבת המחקר באמ"ן במלחמת יום הכיפורים

סיכום הרצאתו של תא"ל (במיל) עמוס גלבוע, ביום העיון

כ"א בכסלו ה'תשע"ט | 29.11.2018

ניתן לצפות בהרצאה בקישור:

 https://www.youtube.com/watch?v=DJ2yly2jeXM&t=2605s

הרקע של עמוס גלבוע

תא"ל (במיל') עמוס גלבוע, לשעבר ראש מדור צבא סוריה  באגף המודיעין (אמ"ן) ולימים שימש כראש חטיבת המחקר באמ"ן בשנים 1984-1982. בהרצאתו מציג עמוס  ניתוח ביקורתי של עבודת מחלקת המחקר באמ"ן, כשליה המבצעיים, והגורמים האנושיים והארגוניים שהובילו להפתעה המודיעינית במלחמת יום הכיפורים. דבריו מבוססים על חוויותיו האישיות ותובנותיו.

1. מבוא והקשר אישי:

• עמוס מדגיש כי הוא מציג את הדברים מעמדת "המחקר באגף המודיעין", לא את אמ"ן כולו.
• בערב יום הכיפורים, עמוס לא היה בתפקיד מבצעי פעיל, אלא במחלקה בסיסית.
• הוא יחלק את הרצאתו לשלושה חלקים: מבנה מחלקת המחקר, סיפורים אישיים עם לקחים, וסיפורים נוספים ממקורות מהימנים.

2. מבנה מחלקת המחקר באמ"ן:

• היררכיה: בראש המחקר עמד תת-אלוף אריה שלו, מתחתיו שני עוזרים: אהרן לברן (עוזר לענייני צבא) וגדעון גרה (עוזר לעניינים מדיניים).
• ענפים בולטים:
• ענף 6 (מצרים): הגדול והמשפיע ביותר, בראשו יונה בנדמן.
• ענף 3 (מעצמות): בראשו חיים יעבץ.
• ענף 5 (סוריה, עיראק, לבנון): בראשו אבי יערי.
• ענף 2 (ירדן): בראשו זיזי קניאז'ר.
• הבחנה מעמדית ("אליטה" ו"פלבאים"):
• קבוצה מצומצמת ו"אליטיסטית" (השלישייה הבכירה, רמ"ח מחקר, ראש ענף 6, ראש ענף 3) הייתה שותפת סוד למקור מודיעיני (אשרף מרואן). שאר אנשי המחקר, כולל עמוס, הודרו מידע זה.
• ראש אמ"ן, אלי זעירא, מתואר כדמות סמכותית ומאיימת, שדיונים אצלו היו כרוכים בחשש גדול.

3. אירועים ולקחים אישיים (לפני המלחמה):

• סיפור 1: תעלות הע'וטה (תרגיל פיקוד צפון):
• במהלך תרגיל פיקודי, אוגדת טנקים תיאורטית הגיעה במהירות לאזור דמשק. מפקד האוגדה שאל על תעלות השקיה באזור הע'וטה – פרט שעמוס לא ידע.
• לקח: עמוס הבין מאוחר יותר שהתרגיל עצמו התבסס על הנחת יסוד שגויה של חדירה מהירה וקלה למערך הסורי. המודיעין חי בתוך המערכת הצבאית ומושפע מהיהירות והתפיסות השוררות בה (תפיסת "צה"ל יפלח כסכין חמה").
• סיפור 2: תוכנית המתקפה הסורית ודיכוי ההתרעה:
• אזהרת חוסיין (25 בספטמבר): מלך ירדן חוסיין הזהיר את גולדה מאיר כי הצבא הסורי "כמו קפיץ, מוכן לזנק", אך אזהרתו נדחתה.
• ידיעת הזהב הסורית: זמן קצר לאחר מכן, התקבלה ידיעה מיומינט (מקור אנושי, לא אשרף מרואן) שפירטה תוכנית מתקפה סורית לכיבוש רמת הגולן.
• דחיית ההערכה: ראש ענף סוריה, אבי יערי, הציג נייר הערכה המבוסס על ידיעה זו. ההנהגה הבכירה של המחקר דחתה את הערכתו, בטענה שסוריה לא תצא למלחמה ללא מצרים, ושמצרים נמצאת רק ב"תרגיל". נייר ההערכה של יערי עוות ללא הכר – ופורסם ללא המסר המרכזי אותו ניסה יערי להעביר.
• הכשל הלוגי: עמוס מציין את הכשל הלוגי: אם הסורים עומדים לצאת למלחמה (לפי הידיעה המפורטת) ו"סוריה לא תצא למלחמה בלי מצרים", אזי המסקנה הפשוטה היא שגם מצרים עומדת לצאת למלחמה. מסקנה זו לא נעשתה בשל התבצרות ב"קונספציה".
• סיפור 3: חטיבה 47 המשוריינת וטנקי הגישור (2-3 באוקטובר):
• מידע מודיעיני קריטי: בדיון עדכון בוקר, עמוס שמע על שיירת תחמושת מצרית (נדחתה כחלק מתרגיל) ועל תצפיות על חיילים מחטיבה 47 הסורית (משוריינת) שמגיעים למאפייה בעורף דיוויזיה 5 – אינדיקציה ברורה להיערכות התקפית לפי דיווח קצין סורי בכיר שנשבה על ידי צה"ל במבצע "ארגז" [מבצע שתוכנן לשביית קצינים בכירים סוריים].
• התנגדות עמוס: עמוס ניסה להתריע ולצטט את קצין שבוי, נזיר ג'ראח, שאמר שפריסת חטיבה 47 באזור זה פירושה "רק למלחמה". הוא אף הזכיר שטנקי גישור הוצאו ממחסני אל רוסטאן (שמצפון לדמשק) והועברו לחזית רמת הגולן.  ראש המחקר, אריה שלו, דחה זאת כהיערכות הגנתית. עמוס התפרץ וסולק מהחדר.
• חרטה: עמוס תוהה מדוע לא פנה ישירות לאלי זעירא עם המידע, למרות המוניטין המאיים של זעירא.

·    סיפור 4: בוקר יום הכיפורים (6 באוקטובר):

• שיחת אריה שלו: בסביבות 11:30 בבוקר, שעות לפני פרוץ המלחמה, אריה שלו התקשר לעמוס. הוא ואבי יערי עדיין התווכחו אם תפרוץ מלחמה, ושלו אמר לעמוס: "אתה לא חייב לקחת כלי גילוח ודברים כאלה. מאוד יכול להיות שלא תהיה מלחמה".

              o  ראיות אחרונות: במשרד, עמוס ראה מפת פענוח עם מערך ארטילריה ופלוגות טנקים                      סוריות ערוכות בקו אחד קרוב לגבול (למטרות התקפה), וכן את הדיווח המלא של צביקה                    זמיר מפגישתו עם אשרף מרואן. זמיר, משום מה לא מיהר לדווח לישראל את ההתרעה                    לישראל, בתואנה שזהו דיווח סודי והוא בזבז שעות יקרות באיתור מומחה הצפנה                            בשגרירות ישראל. כאשר נשאל מדוע לא דיווח בטלפון פשוט (לא מוצפן), ענה שמכיוון                      שלא היה בטוח ב-100% והיה חשש מחזרה על "ליל הברווזים" (גיוס מילואים שבוטל                        עקב התרעה שגויה בעבר).

• פרוץ המלחמה: מיד לאחר מכן נשמעו סירנות, וכולם ירדו לבור.

4. גילויים ותובנות לאחר המלחמה:

• קלסרי אשרף מרואן: עמוס גילה במקרה קלסרים עם כל דיווחי אשרף מרואן, מהיום הראשון לגיוסו ועד האחרון. קריאתם ברצף ועם פרספקטיבה בדיעבד הבהירה עד כמה מידע קריטי זה לא חלחל בזמן אמת. הקלסרים הללו נעלמו מאוחר יותר באופן מסתורי.
• הדו"ח של יואל בן-פורת: יואל בן-פורת, שחקר את המלחמה, הראה לעמוס את העדות המלאה והסודית של אנשי המוסד לוועדת אגרנט. עדות זו חשפה שהאזהרה החשובה של מרואן (מיום חמישי לפני המלחמה) הוטמנה בתוך דו"ח ארוך שעסק בסיכול טרור בפריז. שתי השורות המודיעות על מתקפה מיידית סווגו כ"נייר מבצעי" ולכן לא הועברו לאמ"ן. עקב טיעון טכני זה צה"ל קיבל את התרעת המקור למלחמה בעיכוב של 30 שעות לפחות 

5. לקחים מרכזיים של עמוס:

• "אמ"ן חי בתוך עמו": המודיעין אינו ישות מנותקת, אלא מושפע מהלך הרוח הציבורי והצבאי, כולל יהירות ותפיסות קיימות.
• הברק מחריף טעויות: ככל שאנשי המודיעין מבריקים יותר, כך טעויותיהם גדולות יותר ומשפיעות באופן עמוק יותר.
• דינמיקה חברתית ממארת: חשש מפני הדרגות הבכירות (אלי זעירא) ומבנה המעמדות במחקר דיכאו קולות חולקים ודעות שונות.
• הקונספציה כ"אמונה דתית": כאשר קיימת קונספציה חזקה, היא הופכת לאמונה דתית שקשה מאוד לשבור אותה, גם מול עדויות רבות וסותרות. אצל "אצולת המחקר", האמונה הזו הייתה מחוזקת בגאווה.
• טראומה בעקבות שבירת קונספציה: התרסקות קונספציה מובילה לטראומה.

6. רגעים ראשונים בבור וקריסת הקונספציה:

• "אני לא יכול לעצור אותם": עמוס תיאר רגע מכונן בבור המטכ"ל בפרוץ המלחמה, כששמע את מפקד חיל האוויר, בני פלד, אומר לרמטכ"ל דדו (דוד אלעזר): "המפקד, אני לא יכול לעצור אותם". רגע זה סימל את קריסת תפיסת הביטחון הישראלית.
• התייעצות הרמטכ"ל: הרמטכ"ל דדו התייעץ עם עמוס (במקום עם אבי יערי) לגבי הערכה מודיעינית על פריסת דיוויזיה 3 הסורית – החלטה גורלית שהשפיעה על מהלכי צה"ל בצפון.

הערה! בעתיד יפורסם תמלול מלא של ההרצאה, עם הערות שוליים של אלי דקל