לפני כחודשיים, ב־07.04.2020, נערך במזרח קהיר מסדר ענק, שבו הציג הצבא המצרי בפני הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי את מוכנותו למלחמה בקורונה. לצורך "הצגת התכלית" שופצה בימת הכבוד במגרש מסדרים ישן, מגרש המסדרים הורחב לגודל 900X700 מטר, ונסללו אליו דרכי גישה רחבות.
במסדר נטלו חלק כ־1,500 כלים ייעודיים, ומבניהם, 16 רכבים לטיהור ופיזור אמצעים כימיים, כ־40 מכולות שהוכשרו כתאים ממוזגים לבדיקות ולטיפולים רפואיים, כ־150 אמבולנסים, כ־170 מכוניות מְכל – חלקן גדולות וחדישות, כ־250 משאיות רובן סמי טריילר עמוסות במכולות עם ציוד התגוננות וטיהור, כ־180 משאיות להובלה בקירור, 200 אוטובוסים ממוזגים וכ־100 ג'יפים עם עגלה נגררת. במסדר הוצגו לנשיא אמצעי מיגון שיוצרו במיוחד למלחמה בנגיף כגון חליפות מגן, מסכות, ואמצעים כימיים לטיהור.
נוסף על הציוד הקשור בסבירות מסוימת למלחמה בקורונה, ניצבו במגרש המסדרים כ־200 כלים הנדסיים כבדים, כגון טרקטורים, מפלסות, מערבלי בטון, מנופים – חלקם גדולים מאוד ומכוניות כיבוי. אני מעריך כי כלים אלו הוצגו במסדר כדי להוכיח לנשיא מצרים גם כיצד הצבא ערוך לטפל באסונות לאומיים כגון רעידת אדמה או מלחמה שבה נהרסים יישובים.
הערכה
ההחלטה לערוך את המסדר נפלה כנראה במחצית השנייה של חודש מארס 2020. בעת ההיא היה המספר הרשמי של הנפגעים במגפה זעום ביותר (לאחר למעלה מחודשיים, הנתונים הרשמיים נכון ליום 03.06.2020, הם: 27,500 חולים, 6,800 חולים שהבריאו ו־1,050 חולים שנפטרו). המשאבים הרבים שהוצאו להכנת המסדר, לייצור הציוד הרפואי ולרכישתו, מצביעים, להערכתי, שמספר הנפגעים במגפה גדול בהרבה מהדיווח הרשמי.
איני בקי באופן הלחימה במגפה ובציוד הנדרש לכך, ולכן אין ביכולתי לקבוע אם תמהיל הכלים שרוכזו במגרש הוא התמהיל היעיל. אך אין לי ספק שיש להריע לצבא מצרים על כושר הארגון, ההיערכות ופיתוח האמצעים לבדיקה ולסיוע לנפגעים במגפה.
מבחינתי, כאזרח המודאג מאפשרות קריסתו של הסכם השלום המקרטע, אני עומד נפעם מול השפע הבלתי ייאמן של ציוד לוגיסטי, חלקו חדיש ביותר, הנמצא במחסני החירום המטכ"ליים של צבא מצרים. כך, למשל, כל דיביזיה בצבא מצרים מצוידת בפועל ב־14 מכוניות מכל לדלק ומים, ובמסדר זה אנו רואים עתודה מטכ"לית של 240 מכוניות מכל לדלק ומים.
שתף
Contact Us
Contact Us

ב־29.11.2018 קיים ד"ר אורי מילשטיין יום עיון בנושא "המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים" הדובר העיקרי ביום העיון היה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שבמלחמת 1973 שימש בתפקיד ראש ענף מחקר בסיסי בחטיבת המחקר באמ"ן. לימים עמוס גלבוע מונה למפקד חטיבת המחקר. עמוס כתב מספר ספרים על עבודת המודיעין.
לאחר הרצאתו של עמוס, התקיים דיון ממ

העמותה להיסטוריה צבאית קיימה יום עיון בנושא מלחמת יום הכיפורים. בין המרצים נמנה ד"ר, תא"ל (מיל') דני אשר, שהציג את דעתו באשר לתוכנית המלחמה המצרית ויעדיה. לפי השקפתו של אשר "ומבחינתם כל מה שהם נלחמו זה נגד תוקפנות ומתוך כוונה להשיג שלום. ובעובדה, בעקבות מלחמת יום הכיפורים הושג שלום, והשלום הזה מחזיק מעמד עד היום".
אלי

ב־29.11.2018 קיים ד"ר אורי מילשטיין יום עיון בנושא "המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים" הדובר העיקרי ביום העיון היה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שבמלחמת 1973 שימש בתפקיד ראש ענף מחקר בסיסי בחטיבת המחקר באמ"ן. לימים עמוס גלבוע מונה למפקד חטיבת המחקר. עמוס כתב מספר ספרים על עבודת המודיעין.
לאחר הרצאתו של עמוס, התקיים דיון ממ

ד"ר פנחס יחזקאלי מערוץ TOV מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל שריכז בשעתו את עבודת המודיעין לשחרור החטופים מישראל משדה התעופה באנטבה – קניה. במהלך הראיון פורס דקל את השלבים בהכנת תיק היעד שהתחילה נקרא סטנלי/כדור הרעם ולאחר שמפקד סיירת מטכ"ל יהונתן נתניהו נפל בעת ביצוע המבצע – שם המבצע הוחלף ל"מבצע יונתן".
בסוף הראיון מבי

העיתונאית קרן סטון מסוכנות הידיעות האמריקאית themedialine קיימה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל ראיון טלפוני ממושך בן 21 דקות שעסק ביחסי ישראל-מצרים מאץ פרוץ מלחמת התקומה ב־07.10.2023.
במרכזו של הראיון עמדה השאלה האם חלה הרעה ביחסי ישראל מצרים בעקבות המלחמה. כאשר פורסם הראיון התברר שהנושא המרכזי בו הפך ל"האם ישראל צריכה לה









