אלי דקל-דליצקי
03.06.2020
לפני כחודשיים, ב־07.04.2020, נערך במזרח קהיר מסדר ענק, שבו הציג הצבא המצרי בפני הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי את מוכנותו למלחמה בקורונה. לצורך "הצגת התכלית" שופצה בימת הכבוד במגרש מסדרים ישן, מגרש המסדרים הורחב לגודל 900X700 מטר, ונסללו אליו דרכי גישה רחבות.
במסדר נטלו חלק כ־1,500 כלים ייעודיים, ומבניהם, 16 רכבים לטיהור ופיזור אמצעים כימיים, כ־40 מכולות שהוכשרו כתאים ממוזגים לבדיקות ולטיפולים רפואיים, כ־150 אמבולנסים, כ־170 מכוניות מְכל – חלקן גדולות וחדישות, כ־250 משאיות רובן סמי טריילר עמוסות במכולות עם ציוד התגוננות וטיהור, כ־180 משאיות להובלה בקירור, 200 אוטובוסים ממוזגים וכ־100 ג'יפים עם עגלה נגררת. במסדר הוצגו לנשיא אמצעי מיגון שיוצרו במיוחד למלחמה בנגיף כגון חליפות מגן, מסכות, ואמצעים כימיים לטיהור.
נוסף על הציוד הקשור בסבירות מסוימת למלחמה בקורונה, ניצבו במגרש המסדרים כ־200 כלים הנדסיים כבדים, כגון טרקטורים, מפלסות, מערבלי בטון, מנופים – חלקם גדולים מאוד ומכוניות כיבוי. אני מעריך כי כלים אלו הוצגו במסדר כדי להוכיח לנשיא מצרים גם כיצד הצבא ערוך לטפל באסונות לאומיים כגון רעידת אדמה או מלחמה שבה נהרסים יישובים.
הערכה
ההחלטה לערוך את המסדר נפלה כנראה במחצית השנייה של חודש מארס 2020. בעת ההיא היה המספר הרשמי של הנפגעים במגפה זעום ביותר (לאחר למעלה מחודשיים, הנתונים הרשמיים נכון ליום 03.06.2020, הם: 27,500 חולים, 6,800 חולים שהבריאו ו־1,050 חולים שנפטרו). המשאבים הרבים שהוצאו להכנת המסדר, לייצור הציוד הרפואי ולרכישתו, מצביעים, להערכתי, שמספר הנפגעים במגפה גדול בהרבה מהדיווח הרשמי.
איני בקי באופן הלחימה במגפה ובציוד הנדרש לכך, ולכן אין ביכולתי לקבוע אם תמהיל הכלים שרוכזו במגרש הוא התמהיל היעיל. אך אין לי ספק שיש להריע לצבא מצרים על כושר הארגון, ההיערכות ופיתוח האמצעים לבדיקה ולסיוע לנפגעים במגפה.
מבחינתי, כאזרח המודאג מאפשרות קריסתו של הסכם השלום המקרטע, אני עומד נפעם מול השפע הבלתי ייאמן של ציוד לוגיסטי, חלקו חדיש ביותר, הנמצא במחסני החירום המטכ"ליים של צבא מצרים. כך, למשל, כל דיביזיה בצבא מצרים מצוידת בפועל ב־14 מכוניות מכל לדלק ומים, ובמסדר זה אנו רואים עתודה מטכ"לית של 240 מכוניות מכל לדלק ומים.
שתף
Contact Us
Contact Us
באפריל 2026 יצא לאור ספרו החדש של סא"ל (בדימוס) אליהו דקל-דליצקי "מודיעין: מאובדן דרך לגאולה". הספר עוסק הכשלים המתמשכים של אגף המודיעין בצה"ל, מנתח את הסיבות להיווצרות הכשלים ומציע מהפכה שתשפר את תפקוד המודיעין. המאמר שלפניכם מספק הצצה לתוכנו של הספר ע"י פרסום תוכן העניינים ואחד מ־18 הפרקים בספר.
מועדון 50 פלוס באלקנה קיים ערב להשקת ספרו החדש של אלי דקל. בערב העיתונאי והסופר חגי הוברמן ראיין את אלי דקל על התובנות מספרו.
להלן סיכום הראיון ופרוט מספר נושאים שהועלו במהלכו.
ד"ר מרדכי קידר מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על דרכי הפעולה האפשריות של צבא מצרים אם יבחרו להילחם עם צה"ל. המניע לשיחה היה אמירתו של ראש שרות הביטחון (שב"כ) דוד זיני שאמר "ה־7 באוקטובר הבא יהיה באילת".
מר עקיבא ביגמן מערוץ "אידיוטים שימושיים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על כלכלת מצרים. בשיחה, אלי דקל מפרק את הקונספציה העכשווית לפיה מצרים לא תפתח במלחמה כי היא ענייה וחסרת משאבים. כמו כן דקל סוקר את נתוני הבסיס של הכלכלה המצרית, ובאמצעות ניתוח תצלומי אוויר ומראה שמצבה טוב יותר משחשבנו.
מר נתנאל אברהם מנהל אתר הפודקאסט "שיחות ארוכות על שאלות גדולות", קיים ראיון עומק עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ספרו החדש העוסק בכשלי אגף המודיעין בצה"ל.
מר עקיבא ביגמן, מנהל אתר "אידיוטיים שימושיים" קיים ראיון עומק עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ספרו החדש העוסק בכשלי אגף המודיעין בצה"ל. בספר יש ניתוח הסיבות לכשלים והצעות לשיקום המודיעין הצבאי בצה"ל.
מאמר ביקורת של תא"ל (במיל'), ד"ר אפרים לפיד על ספרו החדש של אליהו דקל "מאובדן דרך לגאולה – עיונים בעבודת המודיעין".
תא"ל, ד"ר אפרים לפיד, הוא איש תקשורת ומומחה לדיפלומטיה ציבורית, נולד ב-1942 בתל-אביב. שירת 30 שנה בצה"ל בחיל המודיעין, כולל בתפקידים בכירים כמו, שירות ביחידה 8200, ראש מחלקת האיסוף, דובר צה"ל ומפקד גלי צה
מר משה פייגלין מערוץ חמש על חמש מראיין אל אלי דקל על התרחש במצרים כיום. בראיון עולה נושא מעורבותה של מצרים ביכולת לאכוף את פירוק החמאס מנשקו. לדברי דקל בידי מצרים יש את היכולת לכפות על החמאס להתפרק מנשקו, ולא נראה שמצרים מעוניינת בכך או שהיא פועלת בכיוון זה.
מאמר של מר רמי שני ממעריב. המאמר מבוסס על ראיון שקיים מר שני עם אלי דקל באשר למשמעויות של תרגיל צבא מצרים בסיני המתקיים בסמוך לגבול ישראל
מר אדם אטיאס משוחח עם אלי דקל על המתרחש במצרים כיום הן במישור הצבאי והן בתחום הפיתוח הכלכלי. בשיחה מועלות מגמות בהתנהלות המצרית שתגרומנה לתפנית בהיכרותנו את מצרים.
