אלי דקל-דליצקי
ג' באדר ה'תשפ"ג. 24.02.2023
ממחקר ראשוני של מחנות הקבע של כוחות "הביטחון לאומי" (משטרה חשאית - מעין שב"כ עם סמכויות נרחבות) עולה כי מאז ראשית שנת 2021 מצרים בונה עשרה מחנות קבע נוספים על התשתית הקיימת, בקיבולת של 50,000 לוחמים לפחות. להערכתי כבר הסתיימה הבנייה של רוב המחנות והחל האיוש שלהם.
כמה מילים על כוחות "הביטחון הלאומי". מדובר במשטרה חשאית שתפקידה העיקרי הוא אבטחת המשטר במצרים (מעין שב"כ עם סמכויות רחבות). זהו ארגון גדול המונה להערכתי למעלה 100,000 לוחמים הפרוסים בכל המחוזות במצרים (מצרים מחולקת אדמיניסטרטיבית ל־27 מחוזות. בעיר הבירה של כל מחוז נמצאים מוסדות השלטון המחוזיים, וביניהם מחנה לכוחות הביטחון הלאומי.
עד שנת 2011 היה שמו של הארגון "ביטחון המדינה" (אמן אל־דאוולה) והוא נודע לשמצה בקרב אזרחי מצרים. ב־2011 שונה שמו של הארגון ל"ביטחון הלאומי" (קטע אל־אמן אל־וטני) אך נראה שהיה זה מהלך קוסמטי ללא שינוי מהותי במהות הארגון. תפקידי הארגון:
• סיכול טרור פנימי: חשיפת התארגנויות טרור במדינה וחקירתן ומאבק בארגוני הטרור (באמצעות חקירות – לוחמה בפועל מבוצעת בעיקר על ידי הצבא).
• סיכול ריגול: סיכול פעילותם של מרגלים הפועלים במדינה.
• אבטחת אישים: שמירה על ביטחונם האישי של מנהיגי המדינה.
• פיקוח ואבטחה: פיקוח על אבטחת נכסים אסטרטגיים של המדינה, כגון מטוסי נוסעים, שדות תעופה ונציגויות דיפלומטיות.
כוחות הביטחון הלאומי כפופים למשרד הפנים המצרי ומאז 2015 עומד בראשם צאלח פתחי חג'אזי. המטה הארצי של הארגון נמצא כנראה סמוך לאקדמיה לשוטרים בקהיר. למשרד הפנים כפופים גם גופים נוספים העוסקים בשרידות המשטר, כמו כוחות "אמן אל־מרכזי" המופקדים על הסדר הציבורי ומונעים התקהלויות והפגנות. כוח זה מנה בימיו של הנשיא מובארכ מאות אלפים של שוטרים המצוידים באלות. כוח זה אכזב בימי הטלטלה האזורית והנשיא מובארכ הודח. הנשיא עבד אל פתח א־סיסי, פועל כיום להקמת כוח צבאי המונה שלוש דיוויזיות קלות שתמנענה הפגנות באש חיה.
בנייה מואצת של מחנות נוספים. מאז אוגוסט 2020 ובעיקר בפברואר-מרץ 2021, פתחו המצרים בבניית מחנות נוספים לכוחות הביטחון הלאומי. מדובר במחנות בעלי תוכנית ארכיטקטונית זהה השונים זה מזה בעיקר במספר המבנים המיועדים ללוחמי הביטחון הלאומי. רוב המחנות הם בקיבולת של 5,300 לוחמים והיתרה בקיבולת של 4,500 לוחמים (למעט מחנה ישן בקהיר שאליו נוספו רק 1,600 לוחמים). להלן כמה מאפיינים:
• המחנות מוקפים חומה ולאורכה 12–13 מגדלי שמירה. המספר הרב של מגדלי השמירה אופייני למתקני שלטון הנבנים במצרים בשנים האחרונות. כך למשל, בית הכלא החדש לאסירים פוליטיים בוואדי נטרון מוגן על ידי כ־200 מגדלי שמירה.
• בכל המחנות מושם דגש על בניית מסלול מכשולים משוכלל להעלאת הכשירות של המשרתים בו.
• בכל המחנות יש מטווח המאפשר ירי לטווח של 100 מטר.
• בחלק מהמחנות אני מזהה מתקני חקירה הכוללים לפחות 35 חדרי מעצר בגודל 3X3 מטרים.
• בכל מחנה נבנה מסגד מפואר עם צריח (המייקר את עלות הבנייה).
• ברוב המחנות יש אנטנה גבוהה מאוד.
לצערי, אין בידי צילומי לוויין מעודכנים לפברואר 2023 אך מניתוח אופן התקדמות עבודות הבנייה בצילומים שבידי, אני מעריך כי עבודות הבנייה בכל המחנות הסתיימו זה כבר.
הדגמת מחנה חדש
בניית מחנות במחוזות הגדולים קהיר וגיזה.
בקהיר איתרתי בנייה של שלושה מחנות חדשים וכן הרחבה של מחנה ישן. בסך הכול, במחוז קהיר המונה כ־10 מיליון נפש, נבנתה תשתית לכ־17,000 אנשי ביטחון לאומי.
נוסף על כך בסוף שנת 2021 נחנך בניין המטה של מנהלת הביטחון הכללי. מדובר בגוף גדול לתאום כל כוחות הביטחון הפועלים במחוז קהיר. להערכתי, משרתים במטה זה אלפי איש.
לצערי, במחוז גיזה הגדול, ה"חצי השני" של קהיר השוכן בצידו המערבי של הנילוס, לא הצלחתי לאתר מחנות חדשים לכוחות הביטחון הלאומי (מאותר רק המחנה הישן).
סיכום והערכה
במהלך עבודתי הצלחתי לאתר בניית מחנות חדשים לכוחות הביטחון הלאומי רק בשבעה מתוך 27 המחוזות במצרים. להערכתי, מדובר בתהליך שיקיף בסופו של דבר את כל המחוזות במצרים. אם תהליך זה אכן מתממש (ואני לא הצלחתי לאתרו) או יתממש, מדובר בתוספת של למעלה מ־100,000 של אנשי משטרה חשאית שעיקר פעולתם הוא שימור משטרו של הנשיא א־סיסי.
פעילות זו של הנשיא היא חלק ממהלך מקיף של הנשיא לביעור ההתנגדות הגוברת והולכת בציבור המצרי למהלכיו הבזבזניים (התעצמות חסרת פשר של הצבא, מיזמי ראווה של עיר בירה חדשה, והשקעות לא מחושבות במיזמים כלכליים גרנדיוזיים). המהלכים לשימור בשלטון כוללים בין היתר:
• בנייה מואצת של בתי כלא לאסירים פוליטיים (ראו סקירתי "פיתוח מואץ של בתי כלא במצרים" בקישור https://www.dekelegypt.co.il/211123
• הקמת שלוש "דיוויזיות קלות" לפיזור הפגנות ולאבטחת מתקני השלטון בקהיר ובבירה החדשה המוקמת במחצית הדרך בין קהיר לסואץ. מדובר בכוח צבאי המצויד בנגמ"שים ובתותחים.
• מיגון מחנות צבא, ומתקני ממשל בחומות ובמגדלי שמירה לרוב. הקמת "הר עפר" המקיף את ארמון הנשיאות החדש ההולך ומוקם בבירה בחדשה, ומגן עליו מפני צלפים.
• הגדלת משכורות והרעפת שפע תנאי שירות למשרתים בכוחות הביטחון.
להערכתי, הצעדים שהנשיא נוקט לשימור שלטונו יאפשרו לו לדכא בשלב זה את ההתנגדות העממית נגדו, ולכן איני חושש מעלייתם של גורמים עוינים כגון האחים המוסלמים.
אם שלטונו של הנשיא יופסק מסיבה כלשהי (בריאותית או התנקשות בחייו), סביר שמי שיירש אותו יבוא מקרב הצבא.
הדגמת מחנה ישן שבקרבתו נבנה מחנה חדש לכוחות "הביטחון הלאומי"
(ברוב המחוזות המחנה החדש נבנה הרחק מהמחנה החדש)
שתף
Contact Us
Contact Us
ב־29.11.2018 קיים ד"ר אורי מילשטיין יום עיון בנושא "המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים" הדובר העיקרי ביום העיון היה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שבמלחמת 1973 שימש בתפקיד ראש ענף מחקר בסיסי בחטיבת המחקר באמ"ן. לימים עמוס גלבוע מונה למפקד חטיבת המחקר. עמוס כתב מספר ספרים על עבודת המודיעין.
לאחר הרצאתו של עמוס, התקיים דיון ממ
העמותה להיסטוריה צבאית קיימה יום עיון בנושא מלחמת יום הכיפורים. בין המרצים נמנה ד"ר, תא"ל (מיל') דני אשר, שהציג את דעתו באשר לתוכנית המלחמה המצרית ויעדיה. לפי השקפתו של אשר "ומבחינתם כל מה שהם נלחמו זה נגד תוקפנות ומתוך כוונה להשיג שלום. ובעובדה, בעקבות מלחמת יום הכיפורים הושג שלום, והשלום הזה מחזיק מעמד עד היום".
אלי
ב־29.11.2018 קיים ד"ר אורי מילשטיין יום עיון בנושא "המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים" הדובר העיקרי ביום העיון היה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שבמלחמת 1973 שימש בתפקיד ראש ענף מחקר בסיסי בחטיבת המחקר באמ"ן. לימים עמוס גלבוע מונה למפקד חטיבת המחקר. עמוס כתב מספר ספרים על עבודת המודיעין.
לאחר הרצאתו של עמוס, התקיים דיון ממ
ד"ר פנחס יחזקאלי מערוץ TOV מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל שריכז בשעתו את עבודת המודיעין לשחרור החטופים מישראל משדה התעופה באנטבה – קניה. במהלך הראיון פורס דקל את השלבים בהכנת תיק היעד שהתחילה נקרא סטנלי/כדור הרעם ולאחר שמפקד סיירת מטכ"ל יהונתן נתניהו נפל בעת ביצוע המבצע – שם המבצע הוחלף ל"מבצע יונתן".
בסוף הראיון מבי
באפריל 2026 יצא לאור ספרו החדש של סא"ל (בדימוס) אליהו דקל-דליצקי "מודיעין: מאובדן דרך לגאולה". הספר עוסק הכשלים המתמשכים של אגף המודיעין בצה"ל, מנתח את הסיבות להיווצרות הכשלים ומציע מהפכה שתשפר את תפקוד המודיעין. המאמר שלפניכם מספק הצצה לתוכנו של הספר ע"י פרסום תוכן העניינים ואחד מ־18 הפרקים בספר.
מועדון 50 פלוס באלקנה קיים ערב להשקת ספרו החדש של אלי דקל. בערב העיתונאי והסופר חגי הוברמן ראיין את אלי דקל על התובנות מספרו.
להלן סיכום הראיון ופרוט מספר נושאים שהועלו במהלכו.
העיתונאית קרן סטון מסוכנות הידיעות האמריקאית themedialine קיימה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל ראיון טלפוני ממושך בן 21 דקות שעסק ביחסי ישראל-מצרים מאץ פרוץ מלחמת התקומה ב־07.10.2023.
במרכזו של הראיון עמדה השאלה האם חלה הרעה ביחסי ישראל מצרים בעקבות המלחמה. כאשר פורסם הראיון התברר שהנושא המרכזי בו הפך ל"האם ישראל צריכה לה
ד"ר מרדכי קידר מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על דרכי הפעולה האפשריות של צבא מצרים אם יבחרו להילחם עם צה"ל. המניע לשיחה היה אמירתו של ראש שרות הביטחון (שב"כ) דוד זיני שאמר "ה־7 באוקטובר הבא יהיה באילת".
מר עקיבא ביגמן מערוץ "אידיוטים שימושיים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על כלכלת מצרים. בשיחה, אלי דקל מפרק את הקונספציה העכשווית לפיה מצרים לא תפתח במלחמה כי היא ענייה וחסרת משאבים. כמו כן דקל סוקר את נתוני הבסיס של הכלכלה המצרית, ובאמצעות ניתוח תצלומי אוויר ומראה שמצבה טוב יותר משחשבנו.
מר נתנאל אברהם מנהל אתר הפודקאסט "שיחות ארוכות על שאלות גדולות", קיים ראיון עומק עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ספרו החדש העוסק בכשלי אגף המודיעין בצה"ל.
