אלי דקל-דליצקי
ז' באדר ה'תשפ"ג. 28.02.2023
ב־26.02.2023 נערך מסדר גדול של חיל ההנדסה המצרי שבו נטלו חלק 540 כלים הנדסיים כבדים לעבודות עפר ובינוי. במסדר השתתפו הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי, צמרת הצבא והממשל וכן נכבדים מתושבי סיני.
המסדר תואר על ידי הממשל המצרי: "הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי בדק היום את מערך הציוד המשתתף ביישום התוכנית הממלכתית לפיתוח סיני ולשיקומה". במהלך הטקס הממושך ניתנו סקירות מפורטות על העבודות לפיתוח סיני שבוצעו מאז עלות הנשיא לשלטון. בטקס אמר הנשיא שכל מה שנעשה בסיני אינו די ובכוונתו לבצע מהלך ממושך לפיתוח סיני. הנשיא הגדיר כי היעד הוא להוסיף 12% על השטחים המיושבים בסיני ולפתח את החקלאות. כמו למשל, לפתח את מיזם "תעלת השלום" (מיזם חקלאי גדול לפיתוח חקלאי נרחב של צפון סיני. מאז שנת 2010 המיזם תקוע ואף נסוג לאחור). יתרה מזאת: הנשיא ושאר הדוברים לא פירטו מהו היעד לביצוע של מאות הכלים ההנדסיים שהוצבו במסדר.
המסדר נערך במגרש המסדרים של הדיוויזיה המשוריינת 6 הערוכה בוואדי אלמלכ כ־20 ק"מ מדרום למחנות ארמיה 2 בתל אל־כביר וכ־40 ק"מ דרומית מערבית לאיסמעיליה. במסדר נצפו הכלים האלה:
• 116 משאיות רכינה במעמס של 20 טון
• 36 יעה אופני (שופל) בנפח שלושה מע"ק
• 72 יעה אופני בנפח ארבעה מע"ק
• 36 יעה אופני בנפח 5 מע"ק
• 180 דחפור זחלי בנראה בנפח 5 מע"ק
• 72 מפלסות בהספק של 6,000 מע"ק ביום
• 28 מערבלי בטון בנפח 10 מע"ק
נוסף על הציוד ההנדסי נטלו חלק במסדר 60 מובילי טנקים במעמס 70 טון (30 מתוצרת רנו ו־30 מתוצרת לא ידועה).
יצוין כי גם בעבר נצפו מסדרים גדולים לקראת יציאה למשימות לאומיות כגון:
• מסדר יציאה ל"מלחמה בקורונה" שנערך ב־30.04.2020 ונטלו בו חלק כ־1,330 כלים מסוגים שונים
• מסדר "חיים הגונים" לפיתוח הכפר והפריפריה שנערך ב־30.04.2021 ונטלו בו חלק 14 גדודי הנדסה עם 1,016 כלים הנדסיים שונים (החל מג'יפי סיור וכלה בציוד ענק לקידוח יסודות למבנים).
משימות אפשריות לכוחות ההנדסה
מניתוח הכלים שהשתתפו במסדר עולה כי אין מדובר ב"מסדר יציאה לקרב" של יחידה צבאית שבו משתתפים כל הכוחות האמורים להשתתף במשימה אלא במעין מפגן של כלים הנדסיים "כבדים" והצהרת כוונות כי מצרים מתכוננת ברצינות לפיתוח סיני. כדי שהכלים שהוצגו במסדר יוכלו לבצע את משימתם, יש להוסיף עליהם ציוד נלווה רב, כגון מכליות דלק ומים, גנרטורים, רכבי פיקוד ושליטה.
בהנחה כי ייעשו השלמות הציוד הדרוש כדי לצאת לסיני, עולה מניתוח הכלים שנכחו במסדר כי הם יכולים לבצע בעיקר עבודות עפר כגון פריצת דרכים וכריית תעלות. לפיכך אני מעריך כי המשימות האפשריות שיוטלו עליהם הן:
א. סלילת ציר אורך חדש מתעלת סואץ באזור קנטרה-צומת ביר לחפן גבול ישראל. בשנה האחרונה סללו המצרים קטעים מציר זה, בחלקו המזרחי של סיני הסמוך לגבול. ציר אורך חדש זה יהיה תוספת נכבדה ל"ציר הצפוני הקיים" ויאפשר תנועה מהירה בצפון סיני, תוך כדי עקיפת אל־עריש והיישובים הרבים הפרושים כיום לאורך הציר הצפוני קנטרה- ברדוויל- אל־עריש-שיח' זוויד-רפיח.
ב. שיקום ופיתוח המיזם החקלאי "תעלת השלום" להפרחת צפון סיני. מדובר במיזם שהחל בתקופת הנשיא מובראכ. התוכנית של הנשיא מובראכ - "תעלת השלום" - הייתה כריית תעלת השקיה מהנילוס לעבר אל־עריש והפרחת חלקו הצפוני של מדבר סיני. עד שנת 2010 הספיק הנשיא לכרות תעלה גדולה שהגיעה עד העיירה מצפק (כ־78 ק"מ ממזרח לתעלת סואץ וכ־66 ק"מ ממערב לאל־עריש). תעלת השלום חוצה את תעלת סואץ בגִּשְׁתָּה ("סיפון") הנמצאת בקילומטר ה־27 של תעלת סואץ, ועם כרייתה הפכו ביצות א־תינה לגן פורח. באמצעות תחנות שאיבה בבלוזה ובקטיה הוזרמו מים מזרחה לעבר מצפק, והוחל בעבודות ראשוניות שיאפשרו פיתוח חקלאי באזור שבין בלוזה למצפק.
מסיבות שאינן ברורות הופסקה בשנת 2010 זרימת המים מבלוזה מזרחה וכל מיזם הפיתוח מבלוזה ומזרחה גווע. לאחר תשע שנות יובש, בסוף שנת 2019, חודשה הזרמת המים בתעלה ואף חודשה הפעילות לכריית תעלות משנה ולפיתוח כללי של האזור (בניית "שיכונים" ומתקני רווחה). כמו כן הוחל במיזם להנחת שמונה קווי צינורות מים בקוטר 2.5 מטר, מאזור תחנת השאיבה בבלוזה לעבר שדה התעופה ברפידים. מדובר במיזם גדול להזרמת מים שיאפשר פיתוח חקלאי בשטח נרחב. מיזם זה מתקדם באיטיות ועדיין נמצא בראשיתו.
נראה כי הציוד ההנדסי שהוצג במסדר מתאים ביותר לביצוע משימה זו:
.
ג.
פיתוח תשתיות צבאיות להכנת זירת הלחימה מול ישראל. כגון בניית תשתית למערך טילי קרקע אוויר, ביצורים, הקמת מערכת מפקדות מבוצרות במרכז סיני ובמזרחו, הקמת מערך לוגיסטי גדול במרכז סיני ובמזרחו (עיקרו של המערך הלוגיסטי הגדול נמצא היום בעיקר בחלקו המערבי של סיני).
הערכה
הסכם השלום בין ישראל למצרים אוסר על כניסת חיילים מכל סוג מעבר למוסכם. כיום, עוד לפני הכנסת כוחות ההנדסה, המצרים חורגים מההסכם ב־300% לפחות. לפיכך מן הראוי שמצרים תפנה לישראל בעניין הכנסת כוחות חיל ההנדסה המצרי לסיני. פיתוח אזרחי אמיתי של סיני (לא סלילת דרכים המשרתת בעיקר את הצבא), הוא משימה ראויה. מן הראוי שהמצרים יחזירו תחילה את כוחותיהם אל ממערב לתעלה, ויפרקו את התשתיות הצבאיות הרבות שנבנו בסיני בתואנת השווא של הלוחמה במחבלים (כגון מחנות ומחסנים לעשרות גדודי גישור, ומאגרי דלק בקיבולת של למעלה מ־180 מיליון ליטר).
גם אם יוסכם להכנסת כוחות ההנדסה, מן הראוי לקיים מנגנון פיקוח הדוק למניעת זליגה של כוחות הנדסה לביצוע עבודות הקשורות בהכנת הכשרת זירת הלחימה בסיני למלחמה בישראל.
חידוש העבודות לביצוע המיזם החקלאי הגדול של תעלת השלום מעלה תהייה גדולה על מקור המים. כיצד מדינה הזועקת מכל במה אפשרית שהיא הולכת ומתייבשת (בתואנת השווא של הקמת הסכר באתיופיה), עוסקת בקדחתנות בהפרחת מיליוני דונמים במיזמים כגון "הדלתה החדשה" והפרחת המדבר המערבי בדרום מצרים "פרויקט תושכה"?
שתף
Contact Us
Contact Us
ד"ר מרדכי קידר מערוץ "TOV" מקיים דיון עם אליהו דקל על ספרו החדש ז' באייר ה'תשפ"ו | 23.04.2026 ד"ר מרדכי קידר משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ספרו החדש "מודיעין: מאובדן דרך לגאולה". לשיחה הצטרפו גם אל"מ רונן כהן ששימש בעבר כעוזר למבצעים של ראש חטיבת המחקר באמ"ן, וטל אורן ששירת בעבר ביחידת המודיעין 504. במהלך השיחה נידון נושא תפקידי המודיעין בצה"ל מעבר לנושא ההתרעה, נושא המודיעין המנטלי, (הכרת דעותיו ואמונותיו של היריב), ועיסוקו המוגזם של המודיעין הצבאי בנושא המדיני, הפוגע קשות בקשב של אמ"ן בהכנת מודיעין למלחמה.
מר אלכס צייטלין מערוץ "באים אל הפרופסורים" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. עיקרו של הראיון דן בשאלות: א. להיכן נעלם אגף המודיעין בצה"ל במלחמת ישראל נגד אירן? ב. מה נפגע באיראן כתוצאה מתקיפות ישראל?
באשר לספרו של דקל:
האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של
ד"ר אורי מילשטיין מערוץ "לעומק" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס)( אלי דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. להלן כמה מהנושאים בספר:
האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של חמאס מורתע, הפכה למטבע לשון שגור. אך האם מדובר בהסבר עומק או שמא ב"העתק-הדבק" נוח שנועד לגמד את גודל הכשל? מודיעין: מאובדן דרך לגא
טל ברקאי מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על השפעת מלחמת שאגת הארי עם איראן על החלום המצרי להכחדת ישראל ועל החלום הגדול של העולם המוסלמי לדחוק את הנוצרים משליטתם בעולם
סמדר הילה שמואלי מערוץ טוב מראיינת את אלי דקל בנושא הכלכלה המצרית. לדברי דקל היעד הכלכלי המצרי החדש הוא פיתוח חקלאי של 30 מיליון דונם של אדמת מדבר. זאת במדינה שמתבכיינת כי האתיופים מייבשים אותה...
עו"ד אלעד שאול מאתר "הסנגור משוחח עם אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. במהלך השיחה טוען דקל שכשלי המודיעין הם רבים והציבור לא מודע לקיומם. לדבריו, ועדת חקירה מכל סוג לא תסייע לתיקון כשלי המודיעין שכן גם ועדת אגרנט המלצותיה לא הועילו. דקל מספר כי בקרוב עומד לצאת ספרו הדן בכשלי המודיעין מאז 1953, ניתוח הגורמים לכשלים אלו וה
טל יוסף ברקאי מערוץ TOV מראיין את אלי דקל בנושא ההסכם למכירת גז ישראלי למצרים. לדעת דקל, ישראל יכולה הייתה להנזיל גז בעצמה ולמכור אותו לאירופה ללא התיווך המצרי, ובכך להגדיל את רווחיה ממשאב זה.
ערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר אורי מילשטיין קיים רב שיח שדן בסקירת אמ"ן ומחלקת היסטוריה בצה"ל בנושא: "לב הכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים". בדיון השתתפו, פרופ' אמריטוס יואב גלבר, ד"ר אורי מילשטיין, וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. בדיון נטען שהוצאת פרסום זה – 50 שנה אחר מלחמת יום הכיפורים מהווה אות קלון למפרסמים.
ד"ר אורי מילשטיין מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא סקירה שפרסמה מחלקת המחקר באמ"ן בשיתוף מחלקת היסטוריה לרגל מלאות 50 שנה לנלחמת יום הכיפורים. הסקירה מנתחת את לב הכשל המודיעיני ביוה"כ ולדעת אלי דקל פרסומה מהווה בושה, חרפה וכלימה לאגף המודיעין המוציא תחת ידו מסמך רדוד שכזה.
דיון בראשותו של הד"ר אורי מילשטיין ובהשתתפות פרופ' (אמריטוס) יואב גלבר, ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס אלי דקל). בדיון טוען דקל כי אמ"ן וועדת אגרנט לא ביצעו ניתוח גיאוגרפי של זירת הלחימה בסיני לאחר אוג' 1970 ולא הבינו כלל את תוכנית המלחמה המצרית. אילו היו עושים זאת הם היו מבינים כי תוכנית המלחמה המצרית לכיבוש המעברי
