אלי דקל-דליצקי
ז' באדר ה'תשפ"ג. 28.02.2023
ב־26.02.2023 נערך מסדר גדול של חיל ההנדסה המצרי שבו נטלו חלק 540 כלים הנדסיים כבדים לעבודות עפר ובינוי. במסדר השתתפו הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי, צמרת הצבא והממשל וכן נכבדים מתושבי סיני.
המסדר תואר על ידי הממשל המצרי: "הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי בדק היום את מערך הציוד המשתתף ביישום התוכנית הממלכתית לפיתוח סיני ולשיקומה". במהלך הטקס הממושך ניתנו סקירות מפורטות על העבודות לפיתוח סיני שבוצעו מאז עלות הנשיא לשלטון. בטקס אמר הנשיא שכל מה שנעשה בסיני אינו די ובכוונתו לבצע מהלך ממושך לפיתוח סיני. הנשיא הגדיר כי היעד הוא להוסיף 12% על השטחים המיושבים בסיני ולפתח את החקלאות. כמו למשל, לפתח את מיזם "תעלת השלום" (מיזם חקלאי גדול לפיתוח חקלאי נרחב של צפון סיני. מאז שנת 2010 המיזם תקוע ואף נסוג לאחור). יתרה מזאת: הנשיא ושאר הדוברים לא פירטו מהו היעד לביצוע של מאות הכלים ההנדסיים שהוצבו במסדר.
המסדר נערך במגרש המסדרים של הדיוויזיה המשוריינת 6 הערוכה בוואדי אלמלכ כ־20 ק"מ מדרום למחנות ארמיה 2 בתל אל־כביר וכ־40 ק"מ דרומית מערבית לאיסמעיליה. במסדר נצפו הכלים האלה:
• 116 משאיות רכינה במעמס של 20 טון
• 36 יעה אופני (שופל) בנפח שלושה מע"ק
• 72 יעה אופני בנפח ארבעה מע"ק
• 36 יעה אופני בנפח 5 מע"ק
• 180 דחפור זחלי בנראה בנפח 5 מע"ק
• 72 מפלסות בהספק של 6,000 מע"ק ביום
• 28 מערבלי בטון בנפח 10 מע"ק
נוסף על הציוד ההנדסי נטלו חלק במסדר 60 מובילי טנקים במעמס 70 טון (30 מתוצרת רנו ו־30 מתוצרת לא ידועה).
יצוין כי גם בעבר נצפו מסדרים גדולים לקראת יציאה למשימות לאומיות כגון:
• מסדר יציאה ל"מלחמה בקורונה" שנערך ב־30.04.2020 ונטלו בו חלק כ־1,330 כלים מסוגים שונים
• מסדר "חיים הגונים" לפיתוח הכפר והפריפריה שנערך ב־30.04.2021 ונטלו בו חלק 14 גדודי הנדסה עם 1,016 כלים הנדסיים שונים (החל מג'יפי סיור וכלה בציוד ענק לקידוח יסודות למבנים).
משימות אפשריות לכוחות ההנדסה
מניתוח הכלים שהשתתפו במסדר עולה כי אין מדובר ב"מסדר יציאה לקרב" של יחידה צבאית שבו משתתפים כל הכוחות האמורים להשתתף במשימה אלא במעין מפגן של כלים הנדסיים "כבדים" והצהרת כוונות כי מצרים מתכוננת ברצינות לפיתוח סיני. כדי שהכלים שהוצגו במסדר יוכלו לבצע את משימתם, יש להוסיף עליהם ציוד נלווה רב, כגון מכליות דלק ומים, גנרטורים, רכבי פיקוד ושליטה.
בהנחה כי ייעשו השלמות הציוד הדרוש כדי לצאת לסיני, עולה מניתוח הכלים שנכחו במסדר כי הם יכולים לבצע בעיקר עבודות עפר כגון פריצת דרכים וכריית תעלות. לפיכך אני מעריך כי המשימות האפשריות שיוטלו עליהם הן:
א. סלילת ציר אורך חדש מתעלת סואץ באזור קנטרה-צומת ביר לחפן גבול ישראל. בשנה האחרונה סללו המצרים קטעים מציר זה, בחלקו המזרחי של סיני הסמוך לגבול. ציר אורך חדש זה יהיה תוספת נכבדה ל"ציר הצפוני הקיים" ויאפשר תנועה מהירה בצפון סיני, תוך כדי עקיפת אל־עריש והיישובים הרבים הפרושים כיום לאורך הציר הצפוני קנטרה- ברדוויל- אל־עריש-שיח' זוויד-רפיח.
ב. שיקום ופיתוח המיזם החקלאי "תעלת השלום" להפרחת צפון סיני. מדובר במיזם שהחל בתקופת הנשיא מובראכ. התוכנית של הנשיא מובראכ - "תעלת השלום" - הייתה כריית תעלת השקיה מהנילוס לעבר אל־עריש והפרחת חלקו הצפוני של מדבר סיני. עד שנת 2010 הספיק הנשיא לכרות תעלה גדולה שהגיעה עד העיירה מצפק (כ־78 ק"מ ממזרח לתעלת סואץ וכ־66 ק"מ ממערב לאל־עריש). תעלת השלום חוצה את תעלת סואץ בגִּשְׁתָּה ("סיפון") הנמצאת בקילומטר ה־27 של תעלת סואץ, ועם כרייתה הפכו ביצות א־תינה לגן פורח. באמצעות תחנות שאיבה בבלוזה ובקטיה הוזרמו מים מזרחה לעבר מצפק, והוחל בעבודות ראשוניות שיאפשרו פיתוח חקלאי באזור שבין בלוזה למצפק.
מסיבות שאינן ברורות הופסקה בשנת 2010 זרימת המים מבלוזה מזרחה וכל מיזם הפיתוח מבלוזה ומזרחה גווע. לאחר תשע שנות יובש, בסוף שנת 2019, חודשה הזרמת המים בתעלה ואף חודשה הפעילות לכריית תעלות משנה ולפיתוח כללי של האזור (בניית "שיכונים" ומתקני רווחה). כמו כן הוחל במיזם להנחת שמונה קווי צינורות מים בקוטר 2.5 מטר, מאזור תחנת השאיבה בבלוזה לעבר שדה התעופה ברפידים. מדובר במיזם גדול להזרמת מים שיאפשר פיתוח חקלאי בשטח נרחב. מיזם זה מתקדם באיטיות ועדיין נמצא בראשיתו.
נראה כי הציוד ההנדסי שהוצג במסדר מתאים ביותר לביצוע משימה זו:
.
ג.
פיתוח תשתיות צבאיות להכנת זירת הלחימה מול ישראל. כגון בניית תשתית למערך טילי קרקע אוויר, ביצורים, הקמת מערכת מפקדות מבוצרות במרכז סיני ובמזרחו, הקמת מערך לוגיסטי גדול במרכז סיני ובמזרחו (עיקרו של המערך הלוגיסטי הגדול נמצא היום בעיקר בחלקו המערבי של סיני).
הערכה
הסכם השלום בין ישראל למצרים אוסר על כניסת חיילים מכל סוג מעבר למוסכם. כיום, עוד לפני הכנסת כוחות ההנדסה, המצרים חורגים מההסכם ב־300% לפחות. לפיכך מן הראוי שמצרים תפנה לישראל בעניין הכנסת כוחות חיל ההנדסה המצרי לסיני. פיתוח אזרחי אמיתי של סיני (לא סלילת דרכים המשרתת בעיקר את הצבא), הוא משימה ראויה. מן הראוי שהמצרים יחזירו תחילה את כוחותיהם אל ממערב לתעלה, ויפרקו את התשתיות הצבאיות הרבות שנבנו בסיני בתואנת השווא של הלוחמה במחבלים (כגון מחנות ומחסנים לעשרות גדודי גישור, ומאגרי דלק בקיבולת של למעלה מ־180 מיליון ליטר).
גם אם יוסכם להכנסת כוחות ההנדסה, מן הראוי לקיים מנגנון פיקוח הדוק למניעת זליגה של כוחות הנדסה לביצוע עבודות הקשורות בהכנת הכשרת זירת הלחימה בסיני למלחמה בישראל.
חידוש העבודות לביצוע המיזם החקלאי הגדול של תעלת השלום מעלה תהייה גדולה על מקור המים. כיצד מדינה הזועקת מכל במה אפשרית שהיא הולכת ומתייבשת (בתואנת השווא של הקמת הסכר באתיופיה), עוסקת בקדחתנות בהפרחת מיליוני דונמים במיזמים כגון "הדלתה החדשה" והפרחת המדבר המערבי בדרום מצרים "פרויקט תושכה"?
שתף
Contact Us
Contact Us
אמנון לורד מעיתון "ישראל היום" ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי
The i24NEWS English Channel interviewed Lt. Col. (Ret.) Eli Dekel regarding the increased Egyptian military presence in Sinai, which violates the peace agreement between the countries.
Dekel served for many years in the IDF Intelligence Directorate and is a senior researcher of Israeli intelligence and infrastructure systems in Arab countries.
מאמר של ר.כץ בגיליון 665 של העיתון "יתד נאמן". המאמר מבוסס על ראיון ממושך שקיימה המחברת עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי. המאמר פורש יריעה רחבה של יחסי ישראל – מצרים מאז חתימת הסכם השלום, ומתאר את ההכנות של צבא מצרים למלחמה בישראל
מאמר של שירית אביטן כהן בעיתון "ישראל היום" העוסק בהפרות המצריות של הנספח הצבאי להסכם השלום. במאמר מראיינת שירית חוקרים שונים המפרשים את המשמעות של ההפרות. בין המרואיינים לכתבה נמצא סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
אלעזר שטורם מערוץ "טוב" משוחח עם סא"ל (בדימוס) על חוסר השליטה של הרמטכ"ל בתקציב חיל האוויר ובמשימותיו. מדובר בחולי ממושך שהחל עם הקמת צה"ל וככל שהשנים חולפות החולי מתגבר. כך, למשל, במלחמת ההתשה חיל האוויר לא תקף אף מטרה אסטרטגית שנבחרה שנבחרה במטכ"ל "של הירוקים", ובמלחמת יום הכיפורים חיל האוויר "התמכר" בתקיפת שדות תעופה עם תוצאות דלות.
לאחר אמירות הנשיא דונלד טראמפ הקוראות לירדן ומצרים "לאמץ" אליהם עקורים תושבי רצועת עזה, העיתונאי פלד ארבלי "מעריב" שוחח עם סא"ל (דימוס) אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, על משמעויות התכנית השנויה במחלוקת. הכתבה פורסמה באתר האינטרנט של מעריב.
מר אלכס צייטלין מאתר "באים אל הפרופסורים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים עומדת לתקוף את ישראל. הרקע לשיחה הוא מבול של סרטונים המופצים במרשתת במצרים, בהם נראה הצבא המצרי מקיים מסדרים גדולים עם כלי נשק רבים ואישים שונים משמיעים איומים כלפי ישראל.
מאמר של חיים גפן בערוץ הידברות הדן בכך שמצרים מכינה את צבאה לאפשרות של מלחמה בישראל. המאמר מבוסס על ראיון של מר חיים גפן עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל.
אלעזר שטורם מערוץ TOV מראיין את אלי דקל כ"ח בטבת ה'תשפ"ה 28.01.2025 מאז 2003 בונה מצרים מחסני ענק לאחסון ציוד צבאי כגון טנקים, תותחים וציוד מכני הנדסי. סביר להניח כי במחסנים ישנה גם אספקה כללית לשעת חירום כגון תרופות ומזון יבש. נכון לינואר 2025 המחסנים משתרעים על בנוי של כ־2.5 מיליון מטר מרובע. מאז 2019 ובמיוחד בשנה האחרונה חלה האצה בבניית אתרי האחסון. כ־60% ממבני האחסון הם בגודל 100X38 מטר וכ־25% כל מבנה אחסון הוא בגודל 100X100 מטר. במחסנים נועדו לאפשר למצרים מלחמות ממושכות ללא תלות וסיוע מבחוץ.
אלעזר שטורם מערוץ TOV 14 ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי ודן עמו בשאלה "האם טראמפ ייכפה על מצרים ליישב עזתים בסיני".
