אלי דקל-דליצקי
ז' באדר ה'תשפ"ג. 28.02.2023
ב־26.02.2023 נערך מסדר גדול של חיל ההנדסה המצרי שבו נטלו חלק 540 כלים הנדסיים כבדים לעבודות עפר ובינוי. במסדר השתתפו הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי, צמרת הצבא והממשל וכן נכבדים מתושבי סיני.
המסדר תואר על ידי הממשל המצרי: "הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי בדק היום את מערך הציוד המשתתף ביישום התוכנית הממלכתית לפיתוח סיני ולשיקומה". במהלך הטקס הממושך ניתנו סקירות מפורטות על העבודות לפיתוח סיני שבוצעו מאז עלות הנשיא לשלטון. בטקס אמר הנשיא שכל מה שנעשה בסיני אינו די ובכוונתו לבצע מהלך ממושך לפיתוח סיני. הנשיא הגדיר כי היעד הוא להוסיף 12% על השטחים המיושבים בסיני ולפתח את החקלאות. כמו למשל, לפתח את מיזם "תעלת השלום" (מיזם חקלאי גדול לפיתוח חקלאי נרחב של צפון סיני. מאז שנת 2010 המיזם תקוע ואף נסוג לאחור). יתרה מזאת: הנשיא ושאר הדוברים לא פירטו מהו היעד לביצוע של מאות הכלים ההנדסיים שהוצבו במסדר.
המסדר נערך במגרש המסדרים של הדיוויזיה המשוריינת 6 הערוכה בוואדי אלמלכ כ־20 ק"מ מדרום למחנות ארמיה 2 בתל אל־כביר וכ־40 ק"מ דרומית מערבית לאיסמעיליה. במסדר נצפו הכלים האלה:
• 116 משאיות רכינה במעמס של 20 טון
• 36 יעה אופני (שופל) בנפח שלושה מע"ק
• 72 יעה אופני בנפח ארבעה מע"ק
• 36 יעה אופני בנפח 5 מע"ק
• 180 דחפור זחלי בנראה בנפח 5 מע"ק
• 72 מפלסות בהספק של 6,000 מע"ק ביום
• 28 מערבלי בטון בנפח 10 מע"ק
נוסף על הציוד ההנדסי נטלו חלק במסדר 60 מובילי טנקים במעמס 70 טון (30 מתוצרת רנו ו־30 מתוצרת לא ידועה).
יצוין כי גם בעבר נצפו מסדרים גדולים לקראת יציאה למשימות לאומיות כגון:
• מסדר יציאה ל"מלחמה בקורונה" שנערך ב־30.04.2020 ונטלו בו חלק כ־1,330 כלים מסוגים שונים
• מסדר "חיים הגונים" לפיתוח הכפר והפריפריה שנערך ב־30.04.2021 ונטלו בו חלק 14 גדודי הנדסה עם 1,016 כלים הנדסיים שונים (החל מג'יפי סיור וכלה בציוד ענק לקידוח יסודות למבנים).
משימות אפשריות לכוחות ההנדסה
מניתוח הכלים שהשתתפו במסדר עולה כי אין מדובר ב"מסדר יציאה לקרב" של יחידה צבאית שבו משתתפים כל הכוחות האמורים להשתתף במשימה אלא במעין מפגן של כלים הנדסיים "כבדים" והצהרת כוונות כי מצרים מתכוננת ברצינות לפיתוח סיני. כדי שהכלים שהוצגו במסדר יוכלו לבצע את משימתם, יש להוסיף עליהם ציוד נלווה רב, כגון מכליות דלק ומים, גנרטורים, רכבי פיקוד ושליטה.
בהנחה כי ייעשו השלמות הציוד הדרוש כדי לצאת לסיני, עולה מניתוח הכלים שנכחו במסדר כי הם יכולים לבצע בעיקר עבודות עפר כגון פריצת דרכים וכריית תעלות. לפיכך אני מעריך כי המשימות האפשריות שיוטלו עליהם הן:
א. סלילת ציר אורך חדש מתעלת סואץ באזור קנטרה-צומת ביר לחפן גבול ישראל. בשנה האחרונה סללו המצרים קטעים מציר זה, בחלקו המזרחי של סיני הסמוך לגבול. ציר אורך חדש זה יהיה תוספת נכבדה ל"ציר הצפוני הקיים" ויאפשר תנועה מהירה בצפון סיני, תוך כדי עקיפת אל־עריש והיישובים הרבים הפרושים כיום לאורך הציר הצפוני קנטרה- ברדוויל- אל־עריש-שיח' זוויד-רפיח.
ב. שיקום ופיתוח המיזם החקלאי "תעלת השלום" להפרחת צפון סיני. מדובר במיזם שהחל בתקופת הנשיא מובראכ. התוכנית של הנשיא מובראכ - "תעלת השלום" - הייתה כריית תעלת השקיה מהנילוס לעבר אל־עריש והפרחת חלקו הצפוני של מדבר סיני. עד שנת 2010 הספיק הנשיא לכרות תעלה גדולה שהגיעה עד העיירה מצפק (כ־78 ק"מ ממזרח לתעלת סואץ וכ־66 ק"מ ממערב לאל־עריש). תעלת השלום חוצה את תעלת סואץ בגִּשְׁתָּה ("סיפון") הנמצאת בקילומטר ה־27 של תעלת סואץ, ועם כרייתה הפכו ביצות א־תינה לגן פורח. באמצעות תחנות שאיבה בבלוזה ובקטיה הוזרמו מים מזרחה לעבר מצפק, והוחל בעבודות ראשוניות שיאפשרו פיתוח חקלאי באזור שבין בלוזה למצפק.
מסיבות שאינן ברורות הופסקה בשנת 2010 זרימת המים מבלוזה מזרחה וכל מיזם הפיתוח מבלוזה ומזרחה גווע. לאחר תשע שנות יובש, בסוף שנת 2019, חודשה הזרמת המים בתעלה ואף חודשה הפעילות לכריית תעלות משנה ולפיתוח כללי של האזור (בניית "שיכונים" ומתקני רווחה). כמו כן הוחל במיזם להנחת שמונה קווי צינורות מים בקוטר 2.5 מטר, מאזור תחנת השאיבה בבלוזה לעבר שדה התעופה ברפידים. מדובר במיזם גדול להזרמת מים שיאפשר פיתוח חקלאי בשטח נרחב. מיזם זה מתקדם באיטיות ועדיין נמצא בראשיתו.
נראה כי הציוד ההנדסי שהוצג במסדר מתאים ביותר לביצוע משימה זו:
.
ג.
פיתוח תשתיות צבאיות להכנת זירת הלחימה מול ישראל. כגון בניית תשתית למערך טילי קרקע אוויר, ביצורים, הקמת מערכת מפקדות מבוצרות במרכז סיני ובמזרחו, הקמת מערך לוגיסטי גדול במרכז סיני ובמזרחו (עיקרו של המערך הלוגיסטי הגדול נמצא היום בעיקר בחלקו המערבי של סיני).
הערכה
הסכם השלום בין ישראל למצרים אוסר על כניסת חיילים מכל סוג מעבר למוסכם. כיום, עוד לפני הכנסת כוחות ההנדסה, המצרים חורגים מההסכם ב־300% לפחות. לפיכך מן הראוי שמצרים תפנה לישראל בעניין הכנסת כוחות חיל ההנדסה המצרי לסיני. פיתוח אזרחי אמיתי של סיני (לא סלילת דרכים המשרתת בעיקר את הצבא), הוא משימה ראויה. מן הראוי שהמצרים יחזירו תחילה את כוחותיהם אל ממערב לתעלה, ויפרקו את התשתיות הצבאיות הרבות שנבנו בסיני בתואנת השווא של הלוחמה במחבלים (כגון מחנות ומחסנים לעשרות גדודי גישור, ומאגרי דלק בקיבולת של למעלה מ־180 מיליון ליטר).
גם אם יוסכם להכנסת כוחות ההנדסה, מן הראוי לקיים מנגנון פיקוח הדוק למניעת זליגה של כוחות הנדסה לביצוע עבודות הקשורות בהכנת הכשרת זירת הלחימה בסיני למלחמה בישראל.
חידוש העבודות לביצוע המיזם החקלאי הגדול של תעלת השלום מעלה תהייה גדולה על מקור המים. כיצד מדינה הזועקת מכל במה אפשרית שהיא הולכת ומתייבשת (בתואנת השווא של הקמת הסכר באתיופיה), עוסקת בקדחתנות בהפרחת מיליוני דונמים במיזמים כגון "הדלתה החדשה" והפרחת המדבר המערבי בדרום מצרים "פרויקט תושכה"?
שתף
Contact Us
Contact Us
ב־29.11.2018 קיים ד"ר אורי מילשטיין יום עיון בנושא "המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים" הדובר העיקרי ביום העיון היה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שבמלחמת 1973 שימש בתפקיד ראש ענף מחקר בסיסי בחטיבת המחקר באמ"ן. לימים עמוס גלבוע מונה למפקד חטיבת המחקר. עמוס כתב מספר ספרים על עבודת המודיעין.
לאחר הרצאתו של עמוס, התקיים דיון ממ
העמותה להיסטוריה צבאית קיימה יום עיון בנושא מלחמת יום הכיפורים. בין המרצים נמנה ד"ר, תא"ל (מיל') דני אשר, שהציג את דעתו באשר לתוכנית המלחמה המצרית ויעדיה. לפי השקפתו של אשר "ומבחינתם כל מה שהם נלחמו זה נגד תוקפנות ומתוך כוונה להשיג שלום. ובעובדה, בעקבות מלחמת יום הכיפורים הושג שלום, והשלום הזה מחזיק מעמד עד היום".
אלי
ב־29.11.2018 קיים ד"ר אורי מילשטיין יום עיון בנושא "המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים" הדובר העיקרי ביום העיון היה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שבמלחמת 1973 שימש בתפקיד ראש ענף מחקר בסיסי בחטיבת המחקר באמ"ן. לימים עמוס גלבוע מונה למפקד חטיבת המחקר. עמוס כתב מספר ספרים על עבודת המודיעין.
לאחר הרצאתו של עמוס, התקיים דיון ממ
ד"ר פנחס יחזקאלי מערוץ TOV מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל שריכז בשעתו את עבודת המודיעין לשחרור החטופים מישראל משדה התעופה באנטבה – קניה. במהלך הראיון פורס דקל את השלבים בהכנת תיק היעד שהתחילה נקרא סטנלי/כדור הרעם ולאחר שמפקד סיירת מטכ"ל יהונתן נתניהו נפל בעת ביצוע המבצע – שם המבצע הוחלף ל"מבצע יונתן".
בסוף הראיון מבי
באפריל 2026 יצא לאור ספרו החדש של סא"ל (בדימוס) אליהו דקל-דליצקי "מודיעין: מאובדן דרך לגאולה". הספר עוסק הכשלים המתמשכים של אגף המודיעין בצה"ל, מנתח את הסיבות להיווצרות הכשלים ומציע מהפכה שתשפר את תפקוד המודיעין. המאמר שלפניכם מספק הצצה לתוכנו של הספר ע"י פרסום תוכן העניינים ואחד מ־18 הפרקים בספר.
מועדון 50 פלוס באלקנה קיים ערב להשקת ספרו החדש של אלי דקל. בערב העיתונאי והסופר חגי הוברמן ראיין את אלי דקל על התובנות מספרו.
להלן סיכום הראיון ופרוט מספר נושאים שהועלו במהלכו.
העיתונאית קרן סטון מסוכנות הידיעות האמריקאית themedialine קיימה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל ראיון טלפוני ממושך בן 21 דקות שעסק ביחסי ישראל-מצרים מאץ פרוץ מלחמת התקומה ב־07.10.2023.
במרכזו של הראיון עמדה השאלה האם חלה הרעה ביחסי ישראל מצרים בעקבות המלחמה. כאשר פורסם הראיון התברר שהנושא המרכזי בו הפך ל"האם ישראל צריכה לה
ד"ר מרדכי קידר מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על דרכי הפעולה האפשריות של צבא מצרים אם יבחרו להילחם עם צה"ל. המניע לשיחה היה אמירתו של ראש שרות הביטחון (שב"כ) דוד זיני שאמר "ה־7 באוקטובר הבא יהיה באילת".
מר עקיבא ביגמן מערוץ "אידיוטים שימושיים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על כלכלת מצרים. בשיחה, אלי דקל מפרק את הקונספציה העכשווית לפיה מצרים לא תפתח במלחמה כי היא ענייה וחסרת משאבים. כמו כן דקל סוקר את נתוני הבסיס של הכלכלה המצרית, ובאמצעות ניתוח תצלומי אוויר ומראה שמצבה טוב יותר משחשבנו.
מר נתנאל אברהם מנהל אתר הפודקאסט "שיחות ארוכות על שאלות גדולות", קיים ראיון עומק עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ספרו החדש העוסק בכשלי אגף המודיעין בצה"ל.
