אלי דקל-דליצקי
ז' באדר ה'תשפ"ג. 28.02.2023
ב־26.02.2023 נערך מסדר גדול של חיל ההנדסה המצרי שבו נטלו חלק 540 כלים הנדסיים כבדים לעבודות עפר ובינוי. במסדר השתתפו הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי, צמרת הצבא והממשל וכן נכבדים מתושבי סיני.
המסדר תואר על ידי הממשל המצרי: "הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי בדק היום את מערך הציוד המשתתף ביישום התוכנית הממלכתית לפיתוח סיני ולשיקומה". במהלך הטקס הממושך ניתנו סקירות מפורטות על העבודות לפיתוח סיני שבוצעו מאז עלות הנשיא לשלטון. בטקס אמר הנשיא שכל מה שנעשה בסיני אינו די ובכוונתו לבצע מהלך ממושך לפיתוח סיני. הנשיא הגדיר כי היעד הוא להוסיף 12% על השטחים המיושבים בסיני ולפתח את החקלאות. כמו למשל, לפתח את מיזם "תעלת השלום" (מיזם חקלאי גדול לפיתוח חקלאי נרחב של צפון סיני. מאז שנת 2010 המיזם תקוע ואף נסוג לאחור). יתרה מזאת: הנשיא ושאר הדוברים לא פירטו מהו היעד לביצוע של מאות הכלים ההנדסיים שהוצבו במסדר.
המסדר נערך במגרש המסדרים של הדיוויזיה המשוריינת 6 הערוכה בוואדי אלמלכ כ־20 ק"מ מדרום למחנות ארמיה 2 בתל אל־כביר וכ־40 ק"מ דרומית מערבית לאיסמעיליה. במסדר נצפו הכלים האלה:
• 116 משאיות רכינה במעמס של 20 טון
• 36 יעה אופני (שופל) בנפח שלושה מע"ק
• 72 יעה אופני בנפח ארבעה מע"ק
• 36 יעה אופני בנפח 5 מע"ק
• 180 דחפור זחלי בנראה בנפח 5 מע"ק
• 72 מפלסות בהספק של 6,000 מע"ק ביום
• 28 מערבלי בטון בנפח 10 מע"ק
נוסף על הציוד ההנדסי נטלו חלק במסדר 60 מובילי טנקים במעמס 70 טון (30 מתוצרת רנו ו־30 מתוצרת לא ידועה).
יצוין כי גם בעבר נצפו מסדרים גדולים לקראת יציאה למשימות לאומיות כגון:
• מסדר יציאה ל"מלחמה בקורונה" שנערך ב־30.04.2020 ונטלו בו חלק כ־1,330 כלים מסוגים שונים
• מסדר "חיים הגונים" לפיתוח הכפר והפריפריה שנערך ב־30.04.2021 ונטלו בו חלק 14 גדודי הנדסה עם 1,016 כלים הנדסיים שונים (החל מג'יפי סיור וכלה בציוד ענק לקידוח יסודות למבנים).
משימות אפשריות לכוחות ההנדסה
מניתוח הכלים שהשתתפו במסדר עולה כי אין מדובר ב"מסדר יציאה לקרב" של יחידה צבאית שבו משתתפים כל הכוחות האמורים להשתתף במשימה אלא במעין מפגן של כלים הנדסיים "כבדים" והצהרת כוונות כי מצרים מתכוננת ברצינות לפיתוח סיני. כדי שהכלים שהוצגו במסדר יוכלו לבצע את משימתם, יש להוסיף עליהם ציוד נלווה רב, כגון מכליות דלק ומים, גנרטורים, רכבי פיקוד ושליטה.
בהנחה כי ייעשו השלמות הציוד הדרוש כדי לצאת לסיני, עולה מניתוח הכלים שנכחו במסדר כי הם יכולים לבצע בעיקר עבודות עפר כגון פריצת דרכים וכריית תעלות. לפיכך אני מעריך כי המשימות האפשריות שיוטלו עליהם הן:
א. סלילת ציר אורך חדש מתעלת סואץ באזור קנטרה-צומת ביר לחפן גבול ישראל. בשנה האחרונה סללו המצרים קטעים מציר זה, בחלקו המזרחי של סיני הסמוך לגבול. ציר אורך חדש זה יהיה תוספת נכבדה ל"ציר הצפוני הקיים" ויאפשר תנועה מהירה בצפון סיני, תוך כדי עקיפת אל־עריש והיישובים הרבים הפרושים כיום לאורך הציר הצפוני קנטרה- ברדוויל- אל־עריש-שיח' זוויד-רפיח.
ב. שיקום ופיתוח המיזם החקלאי "תעלת השלום" להפרחת צפון סיני. מדובר במיזם שהחל בתקופת הנשיא מובראכ. התוכנית של הנשיא מובראכ - "תעלת השלום" - הייתה כריית תעלת השקיה מהנילוס לעבר אל־עריש והפרחת חלקו הצפוני של מדבר סיני. עד שנת 2010 הספיק הנשיא לכרות תעלה גדולה שהגיעה עד העיירה מצפק (כ־78 ק"מ ממזרח לתעלת סואץ וכ־66 ק"מ ממערב לאל־עריש). תעלת השלום חוצה את תעלת סואץ בגִּשְׁתָּה ("סיפון") הנמצאת בקילומטר ה־27 של תעלת סואץ, ועם כרייתה הפכו ביצות א־תינה לגן פורח. באמצעות תחנות שאיבה בבלוזה ובקטיה הוזרמו מים מזרחה לעבר מצפק, והוחל בעבודות ראשוניות שיאפשרו פיתוח חקלאי באזור שבין בלוזה למצפק.
מסיבות שאינן ברורות הופסקה בשנת 2010 זרימת המים מבלוזה מזרחה וכל מיזם הפיתוח מבלוזה ומזרחה גווע. לאחר תשע שנות יובש, בסוף שנת 2019, חודשה הזרמת המים בתעלה ואף חודשה הפעילות לכריית תעלות משנה ולפיתוח כללי של האזור (בניית "שיכונים" ומתקני רווחה). כמו כן הוחל במיזם להנחת שמונה קווי צינורות מים בקוטר 2.5 מטר, מאזור תחנת השאיבה בבלוזה לעבר שדה התעופה ברפידים. מדובר במיזם גדול להזרמת מים שיאפשר פיתוח חקלאי בשטח נרחב. מיזם זה מתקדם באיטיות ועדיין נמצא בראשיתו.
נראה כי הציוד ההנדסי שהוצג במסדר מתאים ביותר לביצוע משימה זו:
.
ג.
פיתוח תשתיות צבאיות להכנת זירת הלחימה מול ישראל. כגון בניית תשתית למערך טילי קרקע אוויר, ביצורים, הקמת מערכת מפקדות מבוצרות במרכז סיני ובמזרחו, הקמת מערך לוגיסטי גדול במרכז סיני ובמזרחו (עיקרו של המערך הלוגיסטי הגדול נמצא היום בעיקר בחלקו המערבי של סיני).
הערכה
הסכם השלום בין ישראל למצרים אוסר על כניסת חיילים מכל סוג מעבר למוסכם. כיום, עוד לפני הכנסת כוחות ההנדסה, המצרים חורגים מההסכם ב־300% לפחות. לפיכך מן הראוי שמצרים תפנה לישראל בעניין הכנסת כוחות חיל ההנדסה המצרי לסיני. פיתוח אזרחי אמיתי של סיני (לא סלילת דרכים המשרתת בעיקר את הצבא), הוא משימה ראויה. מן הראוי שהמצרים יחזירו תחילה את כוחותיהם אל ממערב לתעלה, ויפרקו את התשתיות הצבאיות הרבות שנבנו בסיני בתואנת השווא של הלוחמה במחבלים (כגון מחנות ומחסנים לעשרות גדודי גישור, ומאגרי דלק בקיבולת של למעלה מ־180 מיליון ליטר).
גם אם יוסכם להכנסת כוחות ההנדסה, מן הראוי לקיים מנגנון פיקוח הדוק למניעת זליגה של כוחות הנדסה לביצוע עבודות הקשורות בהכנת הכשרת זירת הלחימה בסיני למלחמה בישראל.
חידוש העבודות לביצוע המיזם החקלאי הגדול של תעלת השלום מעלה תהייה גדולה על מקור המים. כיצד מדינה הזועקת מכל במה אפשרית שהיא הולכת ומתייבשת (בתואנת השווא של הקמת הסכר באתיופיה), עוסקת בקדחתנות בהפרחת מיליוני דונמים במיזמים כגון "הדלתה החדשה" והפרחת המדבר המערבי בדרום מצרים "פרויקט תושכה"?
שתף
Contact Us
Contact Us
פלד ארבלי פרסם במעריב מאמר המבוסס על ראיון שקיים עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. במאמר מונה דקל מספר אירועים בהם נשיא מצרים א-סיסי יצא חוצץ נגד עמדות של ארה"ב בקשר לפתרון בעיית רצועת עזה. דקל מעריך, כי ככל הנראה, מדובר במהלך מתואם בין ארצות ערב להתנער מיחסי האדנות של הממשל בארה"ב נגדם.
מאמר של מר פלד ארבלי ממעריב בנושא התרגיל האווירי המשותף לחילות האוויר של מצרים וסין. המאמר מבוסס על ראיון שקיים מר ארבלי עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
סגן אלוף (בדימוס) אלי דקל התראיין למעריב והתייחס למתח ההולך ונבנה בין שתי המתווכות במו"מ: “למצרים יש חשבון עצום עם האחים המוסלמים וקטאר היא הבנק שלהם”
"מעריב" שוחח עם סגן אלוף (מיל’) אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, שמשרטט תמונה רחבה של היערכות מצרית למלחמה ממושכת תוך שאיפה לביטול תלותה הכלכלית במעצמות.
עודד הרוש מערוץ הידברות מראיין את אלי דקל י"ז באדר ה'תשפ"ה | 17.03.2025 מר עודד הרוש מערוץ "עודד בדרכים – הידברות" נפגש עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ושוחח עימו על תפקוד אגף המודיעין בצה"ל במלחמות ישראל. לדברי דקל המודיעין בצה"ל לא מתפקד כהלכה מזה עשרות בשנים. כך שכיום הוא כבר אינו מזהה את אויבי המדינה ולא מספק מידע הולם שיאפשר לצה"ל לנצח. לדעתו של דקל, אחת הסיבות לכשלים הממושכים היא שמזה שנים רבות ממנים לתפקיד ראש אגף המודיען אנשים שלא הוכשרו ביסודיות לעסוק במקצועות המודיעין.
שי גולדשטיין וארז תדמור מרדיו גלי ישראל משוחחים עם אלי דקל י"א באדר ה'תשפ"ה | 11.03.2025 שי גולדשטיין וארז תדמור מרדיו גלי ישראל שוחחו עם אלי דקל בעניין ביטול מסיבת פורים שתוכננה להתקיים סמוך לגבול ישראל מצרים. בשיחה דנו המראיינים עם דקל באפשרות שישראל חוששת ממתקפה מצרית.
הרב יצחק זאגא מערוץ TOV ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי בנושא הפעלת סוכנים ותפקוד השב"כ ואגף המודיעין בתחום זה. לדברי דקל מניתוח המידע שפורסם בתקשורת בנושא זה עולה כי אמ"ן לא מבין כלל כיצד המודיעין צריך לפעול על מנת להשיג את הידיעות הדרושות להערכת המצב.
הרב יצחק זאגא מערוץ TOV שוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי בעניין המשמעויות מוועידת בפסגה של הליגה הערבית. הוועידה התכנסה בקהיר כדי להגיב על הצעתו של נשיא ארה"ב לפיה תושבי רצועת עזה, החפצים בכך, יהגרו מרצועת עזה, ומצרים וירדן יקלטו בשטחן 200 אלף מהמהגרים.
ועידת הפסגה בקהיר החליטה להתנגד להצעת נשיא ארצות הברית. והכרי
הרב יצחק זאגא מערוץ TOV ראיין את סא"ל בדימוס אלי דקל-דליצקי בעניין דרכים לשחרור החטופים בעזה, ללא כניעה לדרישות שלטון החמאס בעזה לשחרור המוני של פושעים הכלואים בישראל ולנסיגת צה"ל מרצועת עזה. בשיחה טוען דקל שבידי ישראל יש כלים לשחרר את החטופים – גם ללא כניעה לדרישות החמאס, והוא מציע כמה מהם.
על רקע הדיווחים על התחמשות צבא מצרים ופריסת הכוחות הצבאיים בסיני, פלד ארבלי מ"מעריב" שוחח עם סא"ל (דימ') אלי דקל, על מצרים, התחמשות המדינה - והדאגה הישראלית עקב כך. לדברי דקל מודיעין יכול לזהות יכולות ובניית תשית צבאית למלחמה ("התרעה בסיסית") אך אין באפשרותו לחזות האם תפרוץ מלחמה ומתי זה יקרה. לכן כל צבא צריך להיערך על בסיס ניתוח היכולות וניתוח מערכות התשתית למלחמה של היריב – תוך ידיעה שהסיכויים להתרעה על מלחמה הם אפסיים.
