רקע
בתאריך 11.12.2017, חתמה מצרים חוזה עם רוסיה לבניית קריה גרעינית בא־דבעה, כ־145 קילומטר ממערב לאלכסנדריה על חוף הים התיכון. הקריה במתוכננת הקמתם של 4 כורים גרעיניים להספקת חשמל. כל כור בהספק של 1,200Mv. הפעלה ניסיונית של הכור הראשון מתוכננת לשנת 2022. עלות הפרויקט כ־30 מיליארד דולר. מצרים גילתה בים התיכון שדות גז גדולים ולכן אני לא רואה צורך כלכלי בבניית כורים גרעינים להפקת חשמל מסיבה זו אני מעריך כי המיזם נועד בעיקר כדי לפתח את היכולות הגרעיניות שלה.
מניתוח צילום לוויין מינואר 2019 עולה כי פרט לבניית חומה לתיחום האתר, לא בוצע עדיין מאומה בשטח.
יתכן שהחלו העבודות לבניית הקריה הגרעינית
בצילום לוויין מתאריך 25.08.2019 נראה כי בתוך השטח המגודר בחומה, גודר שטח של 90X100 מטר ונבנים בו 8 מחסנים. העבודות החלו בינואר 2019 ונראה שהן עומדות לקראת סיום.
להערכתי קיימת אפשרות כי מדובר ב"אתר קבלן" לריכוז ציוד בניה שישמש את בניית הקריה הגרעינית המתוכננת לקום במקום ולייצר חשמל.
אם הערכתי נכונה, אזי המצרים, אחרי שנים רבות של הצהרות וחוסר מעש נוקטים זו לראשונה בפעולות לראשית הקמת האתר.
כ־2,700 מטר ממערב לחומת המיזם הולך ומוקם מפעל התפלת מי ים. מפעלים דומים מאוד למפעל זה מוקמים גם בביר אל עבד בסיני ובעין סח'נה שמדרום לסואץ. לדעתי אין כל קשר בין מפעל ההתפלה לבין הקריה הגרעינית, למעט העובדה שהעובדים בקריה הגרעינית ישתו מים מותפלים...
אני מבקש להדגיש כי דיווחים שונים בתקשורת בישראל לפיהם בניית הכור מתקדמת בקצב מואץ אין להם שחר. דיווחי כזב אלה, מזהים בטעות את מתקן התפלת מי הים הנבנה ממערב לאתר כאילו אלו הן העבודות לבניית הכור.
This Facebook widget is no longer supported.
Contact Us

ב־29.11.2018 קיים ד"ר אורי מילשטיין יום עיון בנושא "המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים" הדובר העיקרי ביום העיון היה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שבמלחמת 1973 שימש בתפקיד ראש ענף מחקר בסיסי בחטיבת המחקר באמ"ן. לימים עמוס גלבוע מונה למפקד חטיבת המחקר. עמוס כתב מספר ספרים על עבודת המודיעין.
לאחר הרצאתו של עמוס, התקיים דיון ממ

העמותה להיסטוריה צבאית קיימה יום עיון בנושא מלחמת יום הכיפורים. בין המרצים נמנה ד"ר, תא"ל (מיל') דני אשר, שהציג את דעתו באשר לתוכנית המלחמה המצרית ויעדיה. לפי השקפתו של אשר "ומבחינתם כל מה שהם נלחמו זה נגד תוקפנות ומתוך כוונה להשיג שלום. ובעובדה, בעקבות מלחמת יום הכיפורים הושג שלום, והשלום הזה מחזיק מעמד עד היום".
אלי

ב־29.11.2018 קיים ד"ר אורי מילשטיין יום עיון בנושא "המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים" הדובר העיקרי ביום העיון היה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שבמלחמת 1973 שימש בתפקיד ראש ענף מחקר בסיסי בחטיבת המחקר באמ"ן. לימים עמוס גלבוע מונה למפקד חטיבת המחקר. עמוס כתב מספר ספרים על עבודת המודיעין.
לאחר הרצאתו של עמוס, התקיים דיון ממ

ד"ר פנחס יחזקאלי מערוץ TOV מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל שריכז בשעתו את עבודת המודיעין לשחרור החטופים מישראל משדה התעופה באנטבה – קניה. במהלך הראיון פורס דקל את השלבים בהכנת תיק היעד שהתחילה נקרא סטנלי/כדור הרעם ולאחר שמפקד סיירת מטכ"ל יהונתן נתניהו נפל בעת ביצוע המבצע – שם המבצע הוחלף ל"מבצע יונתן".
בסוף הראיון מבי

העיתונאית קרן סטון מסוכנות הידיעות האמריקאית themedialine קיימה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל ראיון טלפוני ממושך בן 21 דקות שעסק ביחסי ישראל-מצרים מאץ פרוץ מלחמת התקומה ב־07.10.2023.
במרכזו של הראיון עמדה השאלה האם חלה הרעה ביחסי ישראל מצרים בעקבות המלחמה. כאשר פורסם הראיון התברר שהנושא המרכזי בו הפך ל"האם ישראל צריכה לה








