אחרי שעבד אל פתח א סיסי תפס את השלטון במצרים, הוא יצא בשורה ארוכה של מיזמי פיתוח גרנדיוזיים, וביניהם בניית עיר בירה חדשה למצרים. העיר נבנית במדבר שבין קהיר לתעלת סואץ (ראה נספח). בעיר ישכנו משרדי הנשיאות וכן כל משרדי הממשלה. העיר נבנית בסטנדרט בניה גבוה ומתכננה שואף להציב את הבירה החדשה בשורה אחת (עם לא למעלה מזה!) עם ערי בירה כגון וואשינגטון. בעיר שדרות רחבות, שכונות מגורים רבות הטובלות בירק, ונחלים מלאכותיים יזרמו ברחבי העיר לרווחת תושביה. עפ"י פרסומים בעיתונות המצרית כבר בשנת 2021 יחל מעבר משרדי הממשלה לעיר החדשה. 

יש לזכור, כי במצרים לא "הכל דבש" ובד בבד עם בניית הערים המתוכננות המאפשרות תנאי חיים נוחים למעמד הבינוני והגבוה במצרים, נבנות במצרים שכונות עוני רבות. שכונות אלה נבנות בד"כ כיוזמה פרטית של חקלאים, שמאסו בעבודת האדמה ומוכרים/משכירים את אדמתם לאנשים הבונים את ביתם בשיטת "בנה חושתך" משאריות חומרי בניה מזדמנים. הבניה הלא מוסדרת והלא מתוכננת, יוצרת שכונות עוני חדשות במתכונת כפרי העוני של במצרים מקדמת דנה. 



לסיכום

השכונות של ה"מתעשרים החדשים" על הרווחה המנקרת העיניים שבחוצותיהן, מבליטות ביתר שאת את העוני של מרבית תושבי מצרים, החיים עדיין בבתים מטים לנפול שחלקם עדיין בנוי מלבני טיט. פער זה בין עשירים לעניים הוא מוקש חברתי, שאיני יודע כיצד מתכונן הממשל במצרים לטפל בו. אורח החיים הראוותני של עשירי מצרים מקרין גם על המעמד הבינוני ובעיקר על המשרתים בצבא הקבע, שלא רוצים להישאר מאחור. ממשלת מצרים מנסה לרצות את המקורבים לה, על ידי בניית מרכזי ספורט מפוארים, הנבנים כיום הן במחנות הצבא והן בשכונות של מעמד הביניים.