בראשית 2016 החלו המצרים במבצע הנדסי גדול לייבוש רצועת החוף של בסיס חיל הים המצרי בנמל ראס אל־טין באלכסנדריה. מדובר ברצועת חוף באורך של כ־3,300 מטר וברוחב של 325 מטר. העבודות מיועדות להכפיל את שטח מתקני החוף של מפקדת חיל הים. בד בבד הוחל גם בבניית נמל חדש עבור הצי הנמצא מחוץ לשטח המעגן הצבאי בנמל ראס אל־טין. לצורך זה נבנה שובר גלים באורך של כ־3,300 מטר והוקמו שלושה רציפים באורך כולל של כ־1,400 מטר. העבודות לבניית הרציפים הסתיימו ככל הנראה במחצית השנייה של שנת 2020, ובדצמבר נראתה אחת משתי נושאות המסוקים של הצי עוגנת במקום. בניית התקני החוף של הנמל טרם החלה.
נוסף על הנמל החדש, אותרה בניית רציף חדש באורך של כ־540 מטר בתוך הנמל הקיים. העבודות הסתיימו בשנת 2018 ומאז עוגנות במקום אוניות מלחמה מסוגים שונים.
בניית הנמל והרציף החדשים היא חלק ממהלך להכפלת מספר הנמלים המשמשים את הצי המצרי. במסגרת זו, מאז שנת 2013 נבנו או הורחבו בצורה משמעותית תשעה נמלים. בשבעה מתוכם כבר עוגנות ספינות הצי. העבודות בנמל השמיני בפורט פואד לקראת סיום ורק בנייתו של הנמל הצבאי באל־עריש מתמשכת בעצלתיים.
בניית הנמלים במצרים היא חלק ממהלך נרחב של צבא מצרים להכפלת התשתיות הצבאיות שרובן נעשה בסיני ובחזית התעלה.
להערכתי, גם העבודות להרחבת הצי המצרי ומתקני התשתית שלו קשורות להכנת צבא מצרים לעימות נוסף עם ישראל. אינני מקבל את הפרשנויות של חוקרים הקושרים את התעצמות הצי המצרי לסכסוך עם טורקיה על המים הכלכליים ומעורבותה של טורקיה במלחמה בלוב. אני שולל את דעתם משני טעמים: ראשית, ההחלטות ותכנון הנמלים החדשים החלו כבר בשנת 2010. בשנה זו ובשנים שלאחריה, טורקיה הייתה בת בריתה של מצרים, ושדות הגז הגדולים בים התיכון טרם התגלו ולא היה שום בסיס לסכסוך בין המדינות. שנית, אני סבור כי חוקרים אלו מגבילים את ראייתם לצי והם אינם מודעים לכלל עבודות פיתוח התשתיות המבוצעות רובן ככולן בסיני ובתעלה. עבודות אלו אינן תורמות כהוא זה להכנת הצבא לעימות אפשרי מול טורקיה.
להעמקה בנושא פיתוח תשתיות ימיות ראו סקירתי מינואר 2020 "מצרים מפתחת תשתיות לקראת הפיכתה למעצמה ימית" בקישור: http://www.dekelegypt.co.il./200114
שתף
Contact Us
Contact Us

ד"ר מרדכי קידר מערוץ "TOV" מקיים דיון עם אליהו דקל על ספרו החדש ז' באייר ה'תשפ"ו | 23.04.2026 ד"ר מרדכי קידר משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ספרו החדש "מודיעין: מאובדן דרך לגאולה". לשיחה הצטרפו גם אל"מ רונן כהן ששימש בעבר כעוזר למבצעים של ראש חטיבת המחקר באמ"ן, וטל אורן ששירת בעבר ביחידת המודיעין 504. במהלך השיחה נידון נושא תפקידי המודיעין בצה"ל מעבר לנושא ההתרעה, נושא המודיעין המנטלי, (הכרת דעותיו ואמונותיו של היריב), ועיסוקו המוגזם של המודיעין הצבאי בנושא המדיני, הפוגע קשות בקשב של אמ"ן בהכנת מודיעין למלחמה.

מר אלכס צייטלין מערוץ "באים אל הפרופסורים" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. עיקרו של הראיון דן בשאלות: א. להיכן נעלם אגף המודיעין בצה"ל במלחמת ישראל נגד אירן? ב. מה נפגע באיראן כתוצאה מתקיפות ישראל?
באשר לספרו של דקל:
האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של

ד"ר אורי מילשטיין מערוץ "לעומק" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס)( אלי דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. להלן כמה מהנושאים בספר:
האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של חמאס מורתע, הפכה למטבע לשון שגור. אך האם מדובר בהסבר עומק או שמא ב"העתק-הדבק" נוח שנועד לגמד את גודל הכשל? מודיעין: מאובדן דרך לגא

עו"ד אלעד שאול מאתר "הסנגור משוחח עם אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. במהלך השיחה טוען דקל שכשלי המודיעין הם רבים והציבור לא מודע לקיומם. לדבריו, ועדת חקירה מכל סוג לא תסייע לתיקון כשלי המודיעין שכן גם ועדת אגרנט המלצותיה לא הועילו. דקל מספר כי בקרוב עומד לצאת ספרו הדן בכשלי המודיעין מאז 1953, ניתוח הגורמים לכשלים אלו וה

ערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר אורי מילשטיין קיים רב שיח שדן בסקירת אמ"ן ומחלקת היסטוריה בצה"ל בנושא: "לב הכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים". בדיון השתתפו, פרופ' אמריטוס יואב גלבר, ד"ר אורי מילשטיין, וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. בדיון נטען שהוצאת פרסום זה – 50 שנה אחר מלחמת יום הכיפורים מהווה אות קלון למפרסמים.









