אלי דקל-דליצקי
07.03.2021
בראשית 2016 החלו המצרים במבצע הנדסי גדול לייבוש רצועת החוף של בסיס חיל הים המצרי בנמל ראס אל־טין באלכסנדריה. מדובר ברצועת חוף באורך של כ־3,300 מטר וברוחב של 325 מטר. העבודות מיועדות להכפיל את שטח מתקני החוף של מפקדת חיל הים. בד בבד הוחל גם בבניית נמל חדש עבור הצי הנמצא מחוץ לשטח המעגן הצבאי בנמל ראס אל־טין. לצורך זה נבנה שובר גלים באורך של כ־3,300 מטר והוקמו שלושה רציפים באורך כולל של כ־1,400 מטר. העבודות לבניית הרציפים הסתיימו ככל הנראה במחצית השנייה של שנת 2020, ובדצמבר נראתה אחת משתי נושאות המסוקים של הצי עוגנת במקום. בניית התקני החוף של הנמל טרם החלה.
נוסף על הנמל החדש, אותרה בניית רציף חדש באורך של כ־540 מטר בתוך הנמל הקיים. העבודות הסתיימו בשנת 2018 ומאז עוגנות במקום אוניות מלחמה מסוגים שונים.
בניית הנמל והרציף החדשים היא חלק ממהלך להכפלת מספר הנמלים המשמשים את הצי המצרי. במסגרת זו, מאז שנת 2013 נבנו או הורחבו בצורה משמעותית תשעה נמלים. בשבעה מתוכם כבר עוגנות ספינות הצי. העבודות בנמל השמיני בפורט פואד לקראת סיום ורק בנייתו של הנמל הצבאי באל־עריש מתמשכת בעצלתיים.
בניית הנמלים במצרים היא חלק ממהלך נרחב של צבא מצרים להכפלת התשתיות הצבאיות שרובן נעשה בסיני ובחזית התעלה.
להערכתי, גם העבודות להרחבת הצי המצרי ומתקני התשתית שלו קשורות להכנת צבא מצרים לעימות נוסף עם ישראל. אינני מקבל את הפרשנויות של חוקרים הקושרים את התעצמות הצי המצרי לסכסוך עם טורקיה על המים הכלכליים ומעורבותה של טורקיה במלחמה בלוב. אני שולל את דעתם משני טעמים: ראשית, ההחלטות ותכנון הנמלים החדשים החלו כבר בשנת 2010. בשנה זו ובשנים שלאחריה, טורקיה הייתה בת בריתה של מצרים, ושדות הגז הגדולים בים התיכון טרם התגלו ולא היה שום בסיס לסכסוך בין המדינות. שנית, אני סבור כי חוקרים אלו מגבילים את ראייתם לצי והם אינם מודעים לכלל עבודות פיתוח התשתיות המבוצעות רובן ככולן בסיני ובתעלה. עבודות אלו אינן תורמות כהוא זה להכנת הצבא לעימות אפשרי מול טורקיה.
להעמקה בנושא פיתוח תשתיות ימיות ראו סקירתי מינואר 2020 "מצרים מפתחת תשתיות לקראת הפיכתה למעצמה ימית" בקישור: http://www.dekelegypt.co.il./200114
שתף
Contact Us
Contact Us
אמנון לורד מעיתון "ישראל היום" ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי
The i24NEWS English Channel interviewed Lt. Col. (Ret.) Eli Dekel regarding the increased Egyptian military presence in Sinai, which violates the peace agreement between the countries.
Dekel served for many years in the IDF Intelligence Directorate and is a senior researcher of Israeli intelligence and infrastructure systems in Arab countries.
מאמר של ר.כץ בגיליון 665 של העיתון "יתד נאמן". המאמר מבוסס על ראיון ממושך שקיימה המחברת עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי. המאמר פורש יריעה רחבה של יחסי ישראל – מצרים מאז חתימת הסכם השלום, ומתאר את ההכנות של צבא מצרים למלחמה בישראל
מאמר של שירית אביטן כהן בעיתון "ישראל היום" העוסק בהפרות המצריות של הנספח הצבאי להסכם השלום. במאמר מראיינת שירית חוקרים שונים המפרשים את המשמעות של ההפרות. בין המרואיינים לכתבה נמצא סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
אלעזר שטורם מערוץ "טוב" משוחח עם סא"ל (בדימוס) על חוסר השליטה של הרמטכ"ל בתקציב חיל האוויר ובמשימותיו. מדובר בחולי ממושך שהחל עם הקמת צה"ל וככל שהשנים חולפות החולי מתגבר. כך, למשל, במלחמת ההתשה חיל האוויר לא תקף אף מטרה אסטרטגית שנבחרה שנבחרה במטכ"ל "של הירוקים", ובמלחמת יום הכיפורים חיל האוויר "התמכר" בתקיפת שדות תעופה עם תוצאות דלות.
לאחר אמירות הנשיא דונלד טראמפ הקוראות לירדן ומצרים "לאמץ" אליהם עקורים תושבי רצועת עזה, העיתונאי פלד ארבלי "מעריב" שוחח עם סא"ל (דימוס) אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, על משמעויות התכנית השנויה במחלוקת. הכתבה פורסמה באתר האינטרנט של מעריב.
מר אלכס צייטלין מאתר "באים אל הפרופסורים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים עומדת לתקוף את ישראל. הרקע לשיחה הוא מבול של סרטונים המופצים במרשתת במצרים, בהם נראה הצבא המצרי מקיים מסדרים גדולים עם כלי נשק רבים ואישים שונים משמיעים איומים כלפי ישראל.
מאמר של חיים גפן בערוץ הידברות הדן בכך שמצרים מכינה את צבאה לאפשרות של מלחמה בישראל. המאמר מבוסס על ראיון של מר חיים גפן עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל.
אלעזר שטורם מערוץ TOV מראיין את אלי דקל כ"ח בטבת ה'תשפ"ה 28.01.2025 מאז 2003 בונה מצרים מחסני ענק לאחסון ציוד צבאי כגון טנקים, תותחים וציוד מכני הנדסי. סביר להניח כי במחסנים ישנה גם אספקה כללית לשעת חירום כגון תרופות ומזון יבש. נכון לינואר 2025 המחסנים משתרעים על בנוי של כ־2.5 מיליון מטר מרובע. מאז 2019 ובמיוחד בשנה האחרונה חלה האצה בבניית אתרי האחסון. כ־60% ממבני האחסון הם בגודל 100X38 מטר וכ־25% כל מבנה אחסון הוא בגודל 100X100 מטר. במחסנים נועדו לאפשר למצרים מלחמות ממושכות ללא תלות וסיוע מבחוץ.
אלעזר שטורם מערוץ TOV 14 ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי ודן עמו בשאלה "האם טראמפ ייכפה על מצרים ליישב עזתים בסיני".
