אלי דקל-דליצקי
י"ד בסיוון ה'תשע"ז 08.06.2017
דב מקודם לתפקיד קצין מודיעין גדודי
בפסקה יסופר כיצד שובץ סגן דב בגדוד חרמ"ש בתפקיד קמ"ן
לאחר מספר חודשים של שהייה בבסיס ההדרכה של חיל המודיעין הוענקה לו דרגת סגן, והוצא לו לשמש בתפקיד קצין המודיעין של גדוד החרמ"ש 446. דב קיבל את ההצעה ולאחר חופשה ארוכה מעט מהרגיל, המקובלת בצה"ל בעת מעבר מתפקיד לתפקיד, הוא התייצב במחנה גדוד 446 ששכן באותם ימים האזור ג'וליס.
דב התייצב בפני המג"ד, סא"ל אביתר בן חורין. המג"ד, לאחר מילית הכרות ספורות, אמר לדב כי עכשיו אין זמן לפטפוטים, וכי בתוכנית האימונים של הגדוד מופיע אימון ניווט לקציני הגדוד הוא רואה את הקמ"ן כאחראי להכנת תחרות הנווט הגדודית. כאן קרא המג"ד לקמב"ץ (קצין המבצעים הגדודי) הכיר לו את הקמ"ן החדש והורה לו לסייר עם הקמ"ן במתקני ובשטחי האימונים של הגדוד ולשלבו בסבב התורניות המוטלות על קציני הגדוד.
הקמב"ץ, סגן משה אידלמן, שעמד לפני סיום שירותו בצה"ל, סיפר לדב כי מזה מספר חודשים אין קמ"ן בגדוד כך שלמעשה הוא היה זה שמילא תפקיד זה. בהיעדר קמ"ן המשיך משה, נבזז הציוד של משרד הקמ"ן וכי על דב יהיה לבנות מחדש את משרדו ולציידו מחדש. כשהגיע דב לחדר שאמור לשמש כמשרדו, גילה כי החדר נבזז כך, שאפילו נברשות הפלורסנט נעלמו ולמעשה לא היה בחדר שום ציוד הראוי לשימוש. דב החליט לטפל בעניין בעצמו מבלי לבקש סיוע מהמג"ד. דבר ראשון שעשה היה להכין את תרגיל הניווט הגדודי, ואת שיקום משרדו דחה לאחר מכן. הוא התקשר לידידו יובל, מפקדו בקורס הקמ"נים סיפר לו את המצב וביקש שישאיל לו ג'יפ עם נהג למספר ימים וכן כמה מפות וציוד משרדי מינימאלי.
דב שהיה איש יעיל, לא בזבז זמן ועד לקבלת הג'יפ מבסיס ההדרכה. הוא שאל את רכבו של הקמב"ץ ויצא לשטח האימונים כדי לסייר ולבחור נקודות ציון לתרגיל הניווט. כישרון הניווט וההתמצאות בשטח היה אחד מתכונותיו הטובות. כבר בהיותו מדריך בבה"ד התברר לכולם כי דב "חיית שטח". דב הפעיל כאן את כישוריו, הוא סרק את גזרת התרגיל ואיתר נקודות ציון מעניינות, סימנם במפה ואיתר חורשה קטנה ששם, בצל, תמקם מפקדת הגדוד, ושם יערך טקס הסיום וחלוקת הפרסים לנווטים המצטיינים. כשחזר הוא לא בזבז זמן, ופנה לקצין השלישות וביקש שזה יקצה לו נהג, קצין השלישות אמר לו שיש מצוקת נהגים וכרגע הוא יקבל הוא יכול לקבל נהג בעייתי ש"דפק" כבר מספר נפקדויות וכי הוא השליש מקווה שדב יצליח להשתלט עליו.
לדב ששידר כלפי חוץ חזות של קצין קשוח ומתנשא, היה חוש למצוא מהלכים דווקא בקרב החיילים הזוטרים שמילאו תפקידי שירותים. בהתאם לצורך הוא הטיל בהם אימה וכשהיה זה נחוץ הוא ידע גם להפוך לחברם המחלץ אותם מבעיות שונות. כשראה דב את איתן הנהג החדש שלו, הוא לקחו לשיחה ממושכת ולמד לדעת כי איתן הוא למעשה נער שוליים שכמעט והשתמט מהשרות הצבאי, כמו רוב חבריו, בתואנה של הפרעות נפשיות. ואכן משהתגייס כל שירותו עד עתה היה מסכת ארוכה של היתקלויות עם מפקדיו שזרקו אותו ולא רצו ש"הפסיכי הזה" ישרת בקרבתם. דב הסביר לאיתן כי הוא איש שטח ואינו מתכונן לרבוץ במשרד. לפיכך, הוא איתן הנהג, יהיה האיש הקרוב אליו רוב שעות היום, והוא מצפה ממנו שלא רק יהיה נהג אלה עוזרו, והוא דב מצדו, ידאג לטפל בקשיים של איתן וינסה לחלצו מבעיותיו. איתן שלא היה רגיל במפקדים המדברים אליו כך, החליט בליבו כי ינסה הפעם האמת שלא לאכזב את דב. דב הסביר לו כי ג'יפ' הקמ"ן הוא כלי העבודה העיקרי שלו וכי הוא מצפה כי איתן ייקח את הג'יפ העלוב שסופק למודיעין מקצין החימוש ויפכו לרכב שאפילו למג"ד אין שכמותו. הוא אמר לאיתן שלא יהסס מלפנות אליו בכל בעיה או קושי שיערימו אליו בסדנא או באפסנאות הגדודית.
לעת עתה, הגיע הרכב שדב קיבל בהשאלה מבסיס ההדרכה ודב שם פעמיו למפקדת גייסות השריון (מפג"ש), המפקדה הממונה עליו, על מנת שיסייעו לו בהכנת הניווט. לפני צאתו פנה לירון המש"ק שלו ואמר לו כי בזמן שהוא ימצא במפג"ש, הוא מצפה ממנו שיקומם את חורבות משרד הקמ"ן כך שיראה כמשרד צבאי. כמובן שלצורך זה יש לסיידו ולהכין את חזית הקרוון, בו שכן המשרד, לגינון. ירון נסה לצייץ כי אין לו צבע ואמצעים אחרים לשיפוץ ודב הבהיר לו שישיגם מן הגורן או מן היקב, ושלא יטריד אותו בזוטות שכאלה.
דב נסע למפג"ש, ניפגש עם הקמ"ן, סא"ל צורי, אותו הכיר עוד כשזה שימש כמדריך בבסיס ההדרכה של המודיעין, וביקש אמצעים וסיוע בהכנת התרגיל. צורי העמיד לרשותו כמות מפות של גזרת התרגיל ושרטטת שסימנה עליהם נקודות הניווט. דב הודה לקמ"ן והמשיך למפקדת פיקוד דרום שם, במחלקת המודיעין שרת קצין שדב הכירו עוד מלפני גיוסו לצה"ל, וזה התבקש להכין עבורו במעבדת הצילום הפיקודית, פוטוסטאט (צילום אויר או מספר צילומי אויר שחוברו יחד לפסיפס, עברו עיבוד גראפי הכולל הוספת רשת דיווח. לאחר העיבוד משוכפל הפוטוסטאט על גבי ניר צילום זול או בדפוס) הרעיון של דב היה שהניווט יהיה בשני שלבים חלק ראשון ניווט על פי מפה והחלק השני המתורגלים ינווטו על פי הפוטוסטאט - כך הם ילמדו להשתמש בעזרי המודיעין המחולקים לגייסות בעת מלחמה.
בבוקר יום המחרת התייצב דב בפני המג"ד עם ערכות עזרים לניווט הגדודי. העזרים כללו מפה מנוילנת עליה שורטטו נקודות הניווט ופוטוסטאט של גזרת התרגיל כולל דברי בסבר קצרים. המג"ד שהתרשם לטובה מהקצין החרוץ אישר את המתווה המוצע, זימן את קציני מטהו לדיון והנחה את קציני המטה להכנות הדרושות וציווה על הקמב"ץ שינצח על המלאכה ושיוציא פקודה כנדרש למשתתפים. התרגיל עבר בהצלחה יתרה וכמובן שזה נזקף גם לזכותו של דב.
שגרת יומו של דב
ובו יסופר במה עוסק קצין מודיעין בגדוד בעת שגרה
שנת העבודה בגדוד התחלקה לשני חלקים. רוב ימות השנה עסק הגדוד באימונים שכללו הן אימונים בתוך המסגרת הגדודית להכשרת הלוחמים והמפקדים בתפקידי לחימה שונים והן באימונים משותפים עם גדודי טנקים בו מסגרות מהגדוד פעלו במשותף עם יחידות השריון. בחלק מהשנה שולב הגדוד במסגרת הכוחות הערוכים לאורך גבולות המדינה ואז הוא "תפס קו" כלומר קיבל גזרת אחריות שהוא הופקד על הגנתה. במסגרת זו הגדוד שימש בעיקר כגדוד חי"ר, אייש מוצבים לאורך הגבול וקיים שיגרה של תצפיות אל מעבר לגבולות המדינה וסיורים ומארבים בניסיון לאתר חציית מסתננים.
תפקידו של קצין המודיעין בגדוד נגזר מהמשימות המוטלות עליו. כיוון שרוב הזמן הגדוד עסוק באימונים תפקידו של הקמ"ן מבחינה מודיעינית הוא מצומצם ביותר, פה ושם נערך תרגיל גדודי הוא נדרש לכתוב כמה מילים לסיכום המודיעין המצורף לפקודת המבצע הגדודית ורוב עתותיו מוקדשים למעשה לסייע למג"ד או לקמב"ץ המילוי משימות שונות שאין בינם כל קשר לעבודת מודיעין, זה יכול להיות ארגון ביקור אישיות בכירה כלשהיא בגדוד, או ארגון יום תחרויות ספורט. בימים ההם של טרום המצאת הניווט הלווייני, שימשו רוב הקמ"נים כקציני הניווט של המפקד בעת תנועתו בשטח.
כאשר הגדוד היה נדרש לתפוס קו, היה חל שינוי בעיסוקי הקמ"ן וסוף סוף הוא עסק במקצוע הקרוי מודיעין, הקמ"ן היה מופקד אז על מערך התצפיות. תפקידו היה לצייד כל תצפית בעזרי המודיעין, ולתדרך את התצפיתנים במה עליהם להתרכז וכמובן להיות בקשר מתמיד עם התצפיות ולדווח לרמה הממונה על כל פעילות חריגה. הקשר של הקמ"ן בעת "תפיסת קו" עם גורמי המודיעין של הרמה הממונה הוא הדוק. הוא מקבל דיווחים שוטפים מהרמה הממונה, הן עדכונים על מצב האויב בגזרה והן אתראות שונות. כמובן שגם הפעילות בתפיסת קו משתנה מאוד בהתאם לגזרה בה ערוך הגדוד והתקופה. לעיתים הגדוד נערך בגזרה בה שורר שלום או הפסקת אש הנשמרת מזה שנים ארוכות ולעיתים הוא נערך הגזרה "חמה" בה ישנה פעילות מבצעית גדולה המקרינה כמובן על פעילות הקמ"ן.
בנוסף לחיי השגרה בגדוד, אזי כל יחידה לוחמת משולבת בתכנונים המבצעיים של צה"ל בעת מלחמה. לצורך זה מקיימת כל יחידה שגרת רענונים "והצגת" התוכניות בפני מפקדיה ולעיתים אף נעשה אימון כזה או אחר. מתפקידו של הקמ"ן לדאוג שבגדוד ימצאו עזרי המודיעין שיאפשרו לגדוד למלא את משימתו וכמובן לעדכן את פקודת המבצע בנתוני השטח והאויב המשתנים. משימה זו של הגדוד להתכונן למצב של מלחמה היא לכאורה צריכה להיות המשימה המרכזית, אבל מה לעשות, וחיי השגרה שוחקים חלק מהמפקדים ומהקמ"נים כך שהם ממעיטים לעסוק ב"חשוב" ועוסקים בדברים הדחופים אך הבלתי חשובים של ההווה. בהיותו של צה"ל צבא שחלק ניכר מכוחו מבוסס על יחידות מילואים, הבעיה של התכוננות למלחמה כי תבוא, חריפה במיוחד ופתרונה תלוי בדרך כלל בתכונות האנשים, וברצונם להקדיש זמן למשימות צפויות שכמובן לא ברור מתי וכיצד והאם בכלל הם תתקיימנה.
הנקודה הזו של חוסר ההתכוננות של הצבא למלחמה כוללת (להבדיל מ"יום קרב" בו הצבא מתרגל – עם הכוחות הסדירים – מתאר של לחימה מוגבלת נוסח פשיטה של האויב לתפיסת שטח מוגבל או לצרכי פיגוע/מיקוח) היא רעה חולה שמלווה את צה"ל מיום הקמתו. בכל מלחמות ישראל מתברר כי הגייסות לא מוכנים מבחינת הנשק והזיווד, וקיימים פערים משמעותיים בין הציוד הדרוש למלחמה לבין הציוד שמצוי בידי הלוחמים כך למשל כשפרצה מלחמת יום הכיפורים התברר כי בחלק מהטנקים אין מקלעים או שאין משקפות או מפגעים אחרים שפגעו קשה מאות ביכולת ללוחמים לתפקד בשדה הקרב.
המודיעין הוא בראש וראשונה חלק מצה"ל וככזה הוא סובל מחוסר התכוננות מספקת מבחינת ציוד ואימון הלוחמים. במבנה המודיעין יש כשל מבני בסיסי המונע ממנתו "לספק את הסחורה" בעת מלחמה. כשל זה נובע מהמבנה המיוחד של המודיעין, שמפקדו העליון ראש אגף המודיעין הוא משרתם של שני אדונים. כלומר ראש אמ"ן הוא קצין המודיעין של הרמטכ"ל, אבל וזהו אבל גדול, הוא גם קצין המודיעין של ממשלת ישראל. בתוקף תפקידו זה דעתו נתונה לספק הערכות שישרתו את הדרג המדיני ודעתו אינה נתונה לספק מודיעין לגייסות. כפל התפקידים של ראש אמ"ן מקרין על כל קהילת המודיעין החל מהאיסוף שמכוון לספק את צרכי הדרג המדיני, והערכות המדויקת של האויב המתחם כזה או אחר אינה מעסיקה את דעתו. כמובן שכל אגף המודיעין במטכ"ל ובראשו מחלקת המחקר (הקרויה כיום חטיבת המחקר) נרתמים לעיבוד מודיעין שיסייע למקבלי ההחלטות בדרג העליון ודעתם אינה נתונה כלל לצרכי הלוחמים בשדה.
אביא לכך דוגמא: בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים היו לחיל המודיעין מערך איסופי משוכלל, שכלל גם סוכני צמרת וגם מערך האזנה נרחב, שלא לדבר על אמצעי איסוף אחרים כגון צילומי אוויר. והנה למרות שפע מקורות האיסוף חיל המודיעין טעה לחשוב כי דיביזיות החי"ר בצבא מצרים, (שבעת ההיא הם היוו את השלד עיקרי עליו נשען צבא זה), מצוידות הטנק המיושן T-34 מימי מלחמת העולם השנייה, כלומר חיל מודיעין טעה לחשוב כי כ-500 טנקים מסוג זה יפגוש צה"ל אם המצרים יפתחו במלחמה. בצה"ל זלזלו, ובצדק, בטנק עתיק זה. לטנק היו מגבלות רבות וביניהם צלילת גבוהה שאפשרה בקלות את איתורו כמטרה בשדה הקרב, תותח מיושן בקוטר של 85 מ"מ שגללו ובגלל מערכות הכוונות והאופטיקה המיושנת הטווח האפקטיבי של התותח היה רק כ-1000 מטר. האמת המרה היא שבשנה שקדמה למלחמת יום הכיפורים (אם לא לפני כן) צבא מצרים החליף את הרוב המכריע של טנקים מיושנים אלה, בטנקי T-54 שאמנם לא היו "המילה האחרונה" של טנקי המערכה, אבל עלו בעשרות מונים על ה T-34. פלא גדול הוא בעיני כיצד נעלם הדבר מעיני צה"ל. הן מהמטכ"ל הניזון משפע מקורות איסוף ומבניהם סוכן צמרת שפעל מלשכתו של נשיא מצרים והמפקד העליון של צבאה – אנואר א־סאדת. מילה שם במטכ"ל הם מנותקים מהשטח אך מה עם מודיעין השדה? שרשרת התצפיות שהיו פרוסות במעוזים לאורך תעלת סואץ – מה הם לא ראו מאומה? מה עם כל קמ"ני הגדודים והחטיבות שתדרכו את מערך התצפיות – גם הם לא ראו כלום? אכן לפלא הוא בעיני.
דב קונה את מקומו בגדוד
ובו יסופר כיצד השכיל דב לבסס את מקומו בגדוד
להיות קצין מודיעין בגדוד משמעו להיות קצין בודד מאוד החייב להיאבק קשות על מעמדו בגדוד. האמת היא שבעת שגרה אין הרבה מה לעשות עם הידע המקצועי של הקמ"ן ובהחלט ניתן לוותר כליל על תפקיד זה. הסיבה היא כפולה: ראשית כמעט כל העשייה של גדוד היא האימונים והכשירות של הלוחמים. סוגיות מודיעיניות כגון גדוד שריון ירדני בהתקפה לא מעניינות איש. שנית, הקמ"ן בגדוד הוא בדרך כלל קצין צעיר מאוד שזה עתה סיים קורס קצינים ועבר הכשרה של כ־חודש בבית הספר למודיעין. הידע שצבר הקמ"ן במהלך הכשרתו בבית הספר למודיעין, הוא מועט, ועיקרו לימוד עבודת המטה בגדוד. הידע שצובר החניך בקורס הקמ"נים בנושא מודיעין הוא דל – מה עוד שגם המדריכים בבית הספר למודיעין הם לא תמיד בני סמכא גדולים בהבנת סוגיות מודיעיניות.
סוגיית הכשרתם של המדריכים בבתי הספר של צה"ל רואיה לדיון נפרד אבל בקצרה ניתן לומר כי תפקיד ההדרכה הוא חלק ממסלול התפקידים בהם הקצין מטפס אט אט בסולם הדרגות. בשיטת "הקצין המשוטט" בין התפקידים אין אפשרות ל"ייצר" מורים מנוסים בני סמכא שמדברים מתוך ידע וחקירה של הנושא, אלה בקצינים המקריאים בד"כ מערכי שיעור ובמקרה הטוב מעניקים לחניכים שלהם את המעט שצברו במהלך שיטוטם בצבא.
הבעיה המרכזית השנייה, לה שותפים כל קציני המטה בגדוד, היא שמפקד הגדוד הוא קצין המבוגר מאוד יחסית לקציני המטה שבגדוד שרובם ככולם הם עדיין במסגרת שרות החובה. ניסיון החיים ומסלול התפקידים הרב שעובר המג"ד במהלך שירותו עד להתמנותו למג"ד, כוללת סידרה של קורסים, כולל הקורס הממושך יחסית (לצה"ל!) בבית הספר לפיקוד ולמטה, ולכן הידע של המג"ד עולה על הידע של כל קציני מטהו כולל הקמ"ן. מג"דים "רציניים" ומפקדים אחרים הרואים בצבא כדרך חיים, נוהגים להתעדכן בנושאי מודיעין מפי חבריהם שמשרתים בעמדות בכירות בחיל המודיעין ולא מקשיבים כלל ל"דרשותיו" של הקמ"ן הגדודי הצעיר בנושאי מודיעין. לא אחת ניתן לשמוע סיפורים על מפקדים שקטעו את דברי קצין המודיעין שלהם באמירה. .."לך תעשה שיעורי בית לפני שאתה מזבל לי את השכל בדברים לא בדוקים"..
דב, שנשא חן בעיני המג"ד כבר מיום הגעתו לגדוד, ביסס את מעמדו בגדוד בסדרה של פעולות רכש במפקדת גייסות השריון, דב - בעל החזות של הבריון השכונתי, ידע להלך אימים על נותני השירותים במפקדה הממונה על גדודו, ובכך השיג לגדוד אמצעים שונים כגון: הוא הצליח להשיג אמצעים לבניית מעין מועדון קצינים לקציני הגדוד, שכללה השגת מכונת קפה "אספרסו" שהגיעה מתורם עלום שם, כורסאות שנתרמו על־ידי איש מילואים שהחליף את הריהוט בביתו. דב דאג לכך שמשאית ההספקה, בה נוהג חברו של נהגו האישי, תאסוף את הריהוט ותובילו למחנה נגדוד. דב סיפק למועדון מקרן סרטים 8 מ"מ אותה השיג בדרך עלומה, עם המקרן סופקו גם מספר סרטים העוסקים בנערות עניות שאין באפשרותן לרכוש בגדים, והסרטים פרטו מה נאלצו הבנות העניות לעשות למחיתן. הרבה שמועות התרוצצו הגדוד על מקור השפע הזה שמעולם לפני כן לה היה בגדוד. לשונות רעות סיפרו שדב מתרועע עם עבריינים, חבריו מימי הנעורים ביפו, אחרים אמרו שאלה הם השמצות גסות של אלה המתקנאים בדב על שהפך לחברו האישי של המג"ד, אשר יוצא עמו לציד חזירי בר, התחביב של המג"ד. כך או כך מאז שהקמב"ץ משה אידלמן סיים את שירותו הפך דב לאיש החשוב במטה הגדוד הוא השתלט גם על הקמב"ץ החדש שהחליף את משה, והפך אותו למעשה למש"ק מבצעים. אפשר לומר שהמג"ד קיבל החלטות רבות רק לאחר התייעצות עם חברו דב ואיש סודו.
שתף
Contact Us
Contact Us
אמנון לורד מעיתון "ישראל היום" ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי
The i24NEWS English Channel interviewed Lt. Col. (Ret.) Eli Dekel regarding the increased Egyptian military presence in Sinai, which violates the peace agreement between the countries.
Dekel served for many years in the IDF Intelligence Directorate and is a senior researcher of Israeli intelligence and infrastructure systems in Arab countries.
מאמר של ר.כץ בגיליון 665 של העיתון "יתד נאמן". המאמר מבוסס על ראיון ממושך שקיימה המחברת עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי. המאמר פורש יריעה רחבה של יחסי ישראל – מצרים מאז חתימת הסכם השלום, ומתאר את ההכנות של צבא מצרים למלחמה בישראל
מאמר של שירית אביטן כהן בעיתון "ישראל היום" העוסק בהפרות המצריות של הנספח הצבאי להסכם השלום. במאמר מראיינת שירית חוקרים שונים המפרשים את המשמעות של ההפרות. בין המרואיינים לכתבה נמצא סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
אלעזר שטורם מערוץ "טוב" משוחח עם סא"ל (בדימוס) על חוסר השליטה של הרמטכ"ל בתקציב חיל האוויר ובמשימותיו. מדובר בחולי ממושך שהחל עם הקמת צה"ל וככל שהשנים חולפות החולי מתגבר. כך, למשל, במלחמת ההתשה חיל האוויר לא תקף אף מטרה אסטרטגית שנבחרה שנבחרה במטכ"ל "של הירוקים", ובמלחמת יום הכיפורים חיל האוויר "התמכר" בתקיפת שדות תעופה עם תוצאות דלות.
לאחר אמירות הנשיא דונלד טראמפ הקוראות לירדן ומצרים "לאמץ" אליהם עקורים תושבי רצועת עזה, העיתונאי פלד ארבלי "מעריב" שוחח עם סא"ל (דימוס) אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, על משמעויות התכנית השנויה במחלוקת. הכתבה פורסמה באתר האינטרנט של מעריב.
מר אלכס צייטלין מאתר "באים אל הפרופסורים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים עומדת לתקוף את ישראל. הרקע לשיחה הוא מבול של סרטונים המופצים במרשתת במצרים, בהם נראה הצבא המצרי מקיים מסדרים גדולים עם כלי נשק רבים ואישים שונים משמיעים איומים כלפי ישראל.
מאמר של חיים גפן בערוץ הידברות הדן בכך שמצרים מכינה את צבאה לאפשרות של מלחמה בישראל. המאמר מבוסס על ראיון של מר חיים גפן עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל.
אלעזר שטורם מערוץ TOV מראיין את אלי דקל כ"ח בטבת ה'תשפ"ה 28.01.2025 מאז 2003 בונה מצרים מחסני ענק לאחסון ציוד צבאי כגון טנקים, תותחים וציוד מכני הנדסי. סביר להניח כי במחסנים ישנה גם אספקה כללית לשעת חירום כגון תרופות ומזון יבש. נכון לינואר 2025 המחסנים משתרעים על בנוי של כ־2.5 מיליון מטר מרובע. מאז 2019 ובמיוחד בשנה האחרונה חלה האצה בבניית אתרי האחסון. כ־60% ממבני האחסון הם בגודל 100X38 מטר וכ־25% כל מבנה אחסון הוא בגודל 100X100 מטר. במחסנים נועדו לאפשר למצרים מלחמות ממושכות ללא תלות וסיוע מבחוץ.
אלעזר שטורם מערוץ TOV 14 ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי ודן עמו בשאלה "האם טראמפ ייכפה על מצרים ליישב עזתים בסיני".
