ראיון בערוץ TOV, אלעזר שטורם מראיין את אליהו דקל-דליצקי

י"ז בכסלו ה'תשפ"ד 30.11.2023

בתוכנית הביטחונית בערוץ  TOV ראיין מר אלעזר שטורם את המומחה למצרים אלי דקל בנושא התעלמות התקשורת מהאיום המצרי האפשרי על מדינת ישראל. במהלך הראיון, דקל מביא לידיעת הציבור התפתחויות שונות במצרים המצביעות על הכנת דעת הקהל במצרים לעימות צבאי עם ישראל. לדברי דקל הנושא המצרי לא זוכה לתשומת הלב הראויה מצד אגף המודיעין, וגם מכוני מחקר והתקשורת ממעטים לעסוק בהתחמשות המצרית ובהכנות של צבאה לעימות עם ישראל.

הראיון פורסם בערוץ TOV בקישור:

 https://www.youtube.com/watch?v=UmmCv5ZYTJ0&t=1380s

תמלול (ערוך) של הראיון

כללי

בהקשר הנוכחי של מלחמת ישראל-חמאס, העובדות שחשף אלי דקל מקבלות משמעות מדאיגה.  בראיונות קודמים בערוץ TOV  תיאר אלי דקל את עשרות המעברים שנבנו מעל תעלת סואץ ומתחתיה [60 גשרים מסוגים שונים ומנהרות]. אלה הם מנהרות וגשרים צפים המאפשרים לכל סוגי כלי הרכב - כולל טנקים - לחצות את התעלה. נוסף על כך הוכנה בסיני תשתית צבאית נרחבת. במיוחד ראויה לציון כריית מנהרות גדולות לאחסון נשק אסטרטגי כגון טילי קרקע-קרקע וקרקע-אוויר.  יתרה מזו: כל חצי האי סיני רצוף בבונקרים ובמאגרי דלק גדולים במיוחד [187 מיליון ליטר]. וגם, מצרים בנתה בסיני כבישים מהירים שאינם פרופורציונליים לחלוטין לצורכי חצי האי.

פירוט

על פי מידע שמקורו במקורות גלויים [בעיקר צילומי לוויין], מצרים הופכת את סיני למעוז של ממש בסמוך לגבול המערבי של ישראל. [בצילומי לוויין] מיוני 2023 ביצעו המצרים מודרניזציה מסיבית של גדודי השריון המוצבים באל־עריש (60 ק"מ מגבול ישראל) וביר גפגפה [לשעבר רפידים, במרכז סיני]. הם החליפו מאות טנקי M60 Patton אמריקאיים שיוצרו בשנות ה־70 בטנקי M1 Abrams שיוצרו בסביבות האלפיים. עד כה היו האברהמס רק חלק מעוצבות השריון של המטה הכללי המצרי המוצבים סביב קהיר. לדעתי, כדי להילחם בטרוריסטים מסיני המזוהים עם דאעש, אין צורך בטנקים מודרניים ולכן המודרניזציה הזו היא אות מדאיג שקשה לי להבין את משמעותו.

עובדה נוספת שאינה ידועה בקרב ציבור החוקרים היא כרייתם ​​של עשרות מנהרות גדולות, שלהערכתי ישמשו לאחסון טילי קרקע-אוויר אסטרטגיים [הסכם השלום אוסר בצורה מפורשת אחזקה בסיני של כלי נשק אסטרטגיים].

יש לזכור שדאע״ש בסיני כמעט מובס והגיעה העת שכוחות צבא מצריים ייסוגו מסיני.

אוסיף על כל האותות המדאיגים הללו אות נוסף שמעלה שאלות. ערוץ הטלוויזיה הלאומי המצרי, "פנורמה", שידר לפני ימים אחדים סרט תעמולה שנושאו היה הצי המצרי. הצי הזה הוא כיום השישי בעוצמתו בעולם. בסרט התעמולה מודיעים המצרים שהם רוצים לרכוש נושאות מטוסים. הסרט מציג את שתי המטרות העיקריות שהוקצו לכוחות הצי המצרי:

הראשונה: לספק מענה לסכסוך אפשרי עם ישראל.

השנייה:  הגנת שדות הגז מול חופי מצרים.

השדות האלה קטנים ומפיקים כמויות קטנות של גז [מצרים נאלצת לרכוש גז מישראל]. די בכמה מקלעים (רוגטקות) כדי לאבטח אותם. כמו כן מוצג בסרט קרב ימי שבו ספינה מצרית תוקפת ומטביעה ספינת מלחמה המניפה את דגל ישראל. אין לשער שהתעמולה הזו היא פרי עבודתו של פרסומאי לא אחראי במשרד התקשורת המצרי והפרסום הוא תוצאה של טעות, כי כל מה שמופץ בכלי התקשורת עובר צנזורה דרקונית. במקרה זה נוכל להעלות השערה מהממת: אם היינו רוצים להכין את העם המצרי לסכסוך אפשרי עם ישראל, לא היינו עושים זאת אחרת, במיוחד כשהרחוב המצרי עוין את היהודים בכלל ואת ישראל בפרט.

המידע האמור לעיל אמור להדליק בדרך כלל את כל הנורות האדומות בשירותי המודיעין הישראלי, אך לאחר 7 באוקטובר הטרגי שבו הובסו שירותים אלו, בדומה למה שקרה במלחמת יום הכיפורים, יש לנו כל הסיבות להטיל ספק ביעילותם. במיוחד מאז שהשלום עם מצרים הקהה את הערנות כלפי "תיק מצרים" והסיר אותו מהדאגות העדיפות של שירותי הביון הישראליים.

מאז תחילת המלחמה עם חמאס, רמת הכוננות בצבאות מצרים וירדן הועלתה לדרגה אחת מתחת ל"כוננות מלחמה". כמו כן קיבל הפרלמנט המצרי החלטה המעבירה לנשיא מצרים עבד אל פתח א־סיסי, שהוא המפקד העליון של הצבא, את הסמכויות לפתוח במלחמה בישראל מבלי לקבל אישור נוסף מהפרלמנט. כל המידע הזה הופיע לאחרונה בעיתונות המצרית. יתר על כן, אחד מחברי הפרלמנט המצרי עלה על הדוכן ומול כל האספה קרע עותק של המסמך החותם את השלום בין מצרים לישראל, מבלי שננקטה נגדו כל סנקציה. מבלי לציין זאת באופן חד-משמעי, נראה כי רמת העוינות של מצרים כלפי ישראל הגיעה לרמה חסרת תקדים מאז חתימת השלום בגין-סאדאת. האם זו יכולה להיות תוצאה של המלחמה נגד חמאס?

יש סיבה נוספת שעלולה להגביר את הרוגז של מצרים וזה שאם תתרחש נורמליזציה בין ישראל לסעודיה, ארה"ב הכריזה על פרויקט אמריקאי-הודי של קו רכבת מהודו, דרך ערב הסעודית לנמלי ישראל. אם הפרויקט הזה יצא לפועל, הוא ייצר תחרות מסוכנת עבור תעלת סואץ. מלבד הנזק הכלכלי, התעלה שהיא עמוד השדרה של תקציב המדינה המצרית, היא סמל לגאווה לאומית במצרים. לגעת בתעלה שווה ליריקה בפני העם המצרי. לפני שנים אחדות ולפי מקורות דיפלומטיים ישראליים מהימנים, סין הציעה לישראל לממן באופן מלא, כמובן בתמורה לדמי תפעול, קו רכבת מאשדוד - נמל ישראלי בים התיכון - לאילת, מוצא ישראלי לים האדום. בערוצים דיפלומטיים, שלחה מצרים מסר חד־משמעי למנהיגי ישראל: "אל תחלמו אפילו לקבל החלטה כזו". לכן ישראל נתנה לסין תשובה שלילית.

יש להזכיר כי הנשק בעזה מגיע ברובו הגדול דרך סיני וכי מצרים לא עשתה מאמצים גדולים להפסיק את אספקת הנשק הזה. כמו כן אני מבקש להדגיש כי מצרים תמיד סירבה לספק חשמל, גז ומים לעזה – להערכתי מתוך כוונה לשמר את הפצע העזתי שלא יפסיק לדמם. לכן כל הסיוע הבין־לאומי לעזה עובר דרך נקודות מעבר ישראליות, וחולים קשים עזתים מופנים לטיפול בבתי חולים בישראל.

נראה ששירותי המודיעין בישראל אינם שמים לב מספיק לפעולות מצרים בסיני ואם זה נכון, ישראל בהחלט חייבת לתת עדיפות מודיעינית גבוהה לפעולותיה של מצרים בחצי האי.