ב־20.06.2020 קיימה מצרים מפגן ראווה צבאי גדול בסידי בראני (כ־ 75 ק"מ ממזרח לגבול מצרים - לוב). במפגן, שאליו הוזמנה התקשורת, הוצגו כלי נשק מסוגים שונים והושמעו בו איומים מפורשים שמצרים לא תהסס להתערב צבאית בסכסוך הפנימי בלוב, אם הכוחות המערביים שמפקדתם בטריפולי יתקדמו ממזרח לסירט, כ־800 ק"מ ממערב לגבול מצרים - לוב בקו אוויר וכ־1,300 ק"מ ביבשה. 

פניתי לידיד שלי, קצין פענוח בכיר לשעבר של צילומי אוויר וביקשתי את עזרתו. ידיד זה, החפץ להישאר בעילום שם, "יצא לשטח" לסקור באמצעות צילומי לוויין את הגייסות המצריים ולראות את מוכנותם לעימות. המאמר שלהלן מבוסס בעיקר על עבודתו, ואני מודה לו על עבודתו המקיפה. העבודה מבוססת על פענוח צילומים מתאריכים שונים שהאחרון שבהם בוצע ב־03.07.2020.

מתברר כי הכוחות המצריים ערוכים בשני דרגים: הדרג הקדמי, דיביזיה ממוכנת מופחתת ה"יושבת" בסולום, ממש בסמוך למעבר הגבול מצרים -לוב. הדרג השני נמצא בסידי בראני, כ־75 ק"מ מאחורי הדרג הראשון. בדרג השני ערוכה דיביזיית שריון מופחתת מספר 21. במאמר זה אעסוק רק בדיביזיה הממוכנת הערוכה באיזור סולום.

 

קצת היסטוריה על קצה המזלג: עד 1973 היתה לוב, בשליטתו של המנהיג הוותיק מועמר קאדפי, בת ברית האמיצה והנאמנה של מצרים הן במלחמת ששת הימים והן במלחמת יום הכיפורים. כניסת מצרים, לאחר המלחמה, לתהליך של הידברות עם ישראל, גרמה לקרע עמוק ביחסי שתי המדינות. קאדפי ראה את המשטר המצרי כבוגד בעניין הערבי וכאויב של לוב. הוא תיכנן מסע של "חצי מיליון" מתושבי לוב שיצעדו לעבר מצרים ויפילו את השליט הבוגד, סאדאת. קאדפי היה ידוע כ"משוגע עם קבלות" ומצרים החלה להיערך צבאית מול האוהב שהפך לאויב. נראה כי יסודות ההיערכות המצרית בגבול כיום, הונחו כבר אז.

עם הפלתו של קאדפי באוקטובר 2011, התפורר השלטון המרכזי והמוני העם בזזו את מחסני הנשק העצומים שצבר קאדפי והחלו לסחור בהם. לקוח גדול וחשוב של הבוזזים היה שלטון החמאס בעזה. חלק מעסקאות הרכש עם הבוזזים עברו במצרים בדרכם לעזה. חלק מהנשק החל לזלוג גם לידי גורמים איסלמיסטיים בתוך מצרים. גורמים אלו של האחים המוסלמים, שהודחו על־ידי הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי, מהווים אופוזיציה לוחמת נגד המשטר המצרי. מאז מתמודדת מצרים עם הברחות של נשק ומפגעים המגיעים מלוב ומצליחים לעיתים לפגע בתוך מצרים. תפקידו העיקרי של מערך ההגנה המצרי הערוך כיום בגבול לוב הוא להילחם נגד הברחות נשק והמסתננים מלוב. 

מצרים, לא רק שנערכה להגנה מול המחבלים הזולגים משטח לוב לשטחה, היא אף "תפסה צד במאבק על השליטה בלוב. ותמכה בפילדמרשל ח'ליפה חפתר השולט בחלק המזרחי של לוב, במאבקו מול פאיז א־סראג' השולט כיום בחלק המערבי והנתמך בידי האחים המוסלמים, יריביו של הנשיא א־סיסי. נראה כי המעורבות של מצרים בסכסוך הפנימי היא עמוקה מאוד וכפי הנראה משתלמת כלכלית למצרים, בהעניקה סיוע צבאי עקיף, כגון אספקת נשק, תחמושת ויועצים. נראה לי שמבחינתה עדיף שהסכסוך יימשך ללא הכרעה, ימים רבים ככל האפשר. לאחרונה גייס פאיז א־סראג' את טורקיה לעזרתו וחתם איתה על הסכם חלוקת ה"מים הכלכליים" בים התיכון. הסכם זה מאיים על הפקת הנפט והגז המצרי בים התיכון. כניסת שחקן עוצמתי כמו טורקיה לזירה בלוב, יכולה להכריע בסכסוך בין הניצים בלוב. לכן מצרים נקטה בשורה של צעדי איום, שהיא לא תשלים עם הבסתו של הפילדמרשל ח'ליפה. היא הציבה אף קו אדום בעיר סירט, כ־800 ק"מ בקו אוויר וכ־1,300 ק"מ ביבשה, ממערב לגבול מצרים - לוב.