אלי דקל-דליצקי
10.09.2020

בחודשים האחרונים נשמעים בתקשורת קולות של צחצוח חרבות מצידה של מצרים המאיימת על "ממשלת ההסכמה הלאומית" - הפלג המערבי בלוב, בראשותו של פאיז א־סראג', שלא יעז לכבוש את הפלג המזרחי בלוב בראשותו של מפקד הצבא הלאומי של לוב, הפילדמרשל ח'ליפה חפתר הנתמך על ידי מצרים. 

ב־20.06.2020 קיימה מצרים מפגן ראווה צבאי גדול בסידי בראני (כ־ 75 ק"מ ממזרח לגבול מצרים - לוב). במפגן, שאליו הוזמנה התקשורת, הוצגו כלי נשק מסוגים שונים והושמעו בו איומים מפורשים שמצרים לא תהסס להתערב צבאית בסכסוך הפנימי בלוב, אם הכוחות המערביים שמפקדתם בטריפולי יתקדמו ממזרח לסירט, כ־800 ק"מ ממערב לגבול מצרים - לוב בקו אוויר וכ־1,300 ק"מ ביבשה. 

פניתי לידיד שלי, קצין פענוח בכיר לשעבר של צילומי אוויר וביקשתי את עזרתו. ידיד זה, החפץ להישאר בעילום שם, "יצא לשטח" לסקור באמצעות צילומי לוויין את הגייסות המצריים ולראות את מוכנותם לעימות. המאמר שלהלן מבוסס בעיקר על עבודתו, ואני מודה לו על עבודתו המקיפה. העבודה מבוססת על פענוח צילומים מתאריכים שונים שהאחרון שבהם בוצע ב־03.07.2020.

מתברר כי הכוחות המצריים ערוכים בשני דרגים: הדרג הקדמי, דיביזיה ממוכנת מופחתת ה"יושבת" בסולום, ממש בסמוך למעבר הגבול מצרים -לוב. הדרג השני נמצא בסידי בראני, כ־75 ק"מ מאחורי הדרג הראשון. בדרג השני ערוכה דיביזיית שריון מופחתת מספר 21. במאמר זה אעסוק רק בדיביזיה הממוכנת הערוכה באיזור סולום.
 
קצת היסטוריה על קצה המזלג: עד 1973 היתה לוב, בשליטתו של המנהיג הוותיק מועמר קאדפי, בת ברית האמיצה והנאמנה של מצרים הן במלחמת ששת הימים והן במלחמת יום הכיפורים. כניסת מצרים, לאחר המלחמה, לתהליך של הידברות עם ישראל, גרמה לקרע עמוק ביחסי שתי המדינות. קאדפי ראה את המשטר המצרי כבוגד בעניין הערבי וכאויב של לוב. הוא תיכנן מסע של "חצי מיליון" מתושבי לוב שיצעדו לעבר מצרים ויפילו את השליט הבוגד, סאדאת. קאדפי היה ידוע כ"משוגע עם קבלות" ומצרים החלה להיערך צבאית מול האוהב שהפך לאויב. נראה כי יסודות ההיערכות המצרית בגבול כיום, הונחו כבר אז.

עם הפלתו של קאדפי באוקטובר 2011, התפורר השלטון המרכזי והמוני העם בזזו את מחסני הנשק העצומים שצבר קאדפי והחלו לסחור בהם. לקוח גדול וחשוב של הבוזזים היה שלטון החמאס בעזה. חלק מעסקאות הרכש עם הבוזזים עברו במצרים בדרכם לעזה. חלק מהנשק החל לזלוג גם לידי גורמים איסלמיסטיים בתוך מצרים. גורמים אלו של האחים המוסלמים, שהודחו על־ידי הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי, מהווים אופוזיציה לוחמת נגד המשטר המצרי. מאז מתמודדת מצרים עם הברחות של נשק ומפגעים המגיעים מלוב ומצליחים לעיתים לפגע בתוך מצרים. תפקידו העיקרי של מערך ההגנה המצרי הערוך כיום בגבול לוב הוא להילחם נגד הברחות נשק והמסתננים מלוב. 

מצרים, לא רק שנערכה להגנה מול המחבלים הזולגים משטח לוב לשטחה, היא אף "תפסה צד במאבק על השליטה בלוב. ותמכה בפילדמרשל ח'ליפה חפתר השולט בחלק המזרחי של לוב, במאבקו מול פאיז א־סראג' השולט כיום בחלק המערבי והנתמך בידי האחים המוסלמים, יריביו של הנשיא א־סיסי. נראה כי המעורבות של מצרים בסכסוך הפנימי היא עמוקה מאוד וכפי הנראה משתלמת כלכלית למצרים, בהעניקה סיוע צבאי עקיף, כגון אספקת נשק, תחמושת ויועצים. נראה לי שמבחינתה עדיף שהסכסוך יימשך ללא הכרעה, ימים רבים ככל האפשר. לאחרונה גייס פאיז א־סראג' את טורקיה לעזרתו וחתם איתה על הסכם חלוקת ה"מים הכלכליים" בים התיכון. הסכם זה מאיים על הפקת הנפט והגז המצרי בים התיכון. כניסת שחקן עוצמתי כמו טורקיה לזירה בלוב, יכולה להכריע בסכסוך בין הניצים בלוב. לכן מצרים נקטה בשורה של צעדי איום, שהיא לא תשלים עם הבסתו של הפילדמרשל ח'ליפה. היא הציבה אף קו אדום בעיר סירט, כ־800 ק"מ בקו אוויר וכ־1,300 ק"מ ביבשה, ממערב לגבול מצרים - לוב. 

היערכות הדיביזיה 

עוד מלפני 2007[1] הוקם באזור מעבר הגבול בסולום, מתחם מבוצר הכולל כמה עשרות מוצבים היקפיים בשיטת מוצבי "ההגה". שיטה זו זהה לביצורים שבנו המצרים בפתחת רפידים בסיני[2] לאחר הסכם השלום. מערך זה נועד לחסום את כביש החוף העובר לכל אורך המדינות השוכנות בצפון אפריקה. כביש החוף הוא עורק החיים של כל המדינות, ולאורכו מרוכזים הישובים העיקריים וערי הבירה של המדינות מאלג'יר במערב עד אלכסנדריה שבמצרים במזרח. המטרה הייתה הגנה מפני "מחאה אזרחית מאורגנת" (ללוב היו אמנם הרבה מאגרי נשק, אבל צבאה הממשי היה קטן וחלש ביחס לצבא המצרי הגדול). אני מתרשם כי מערך ביצורים זה אינו מתוחזק גם כיום, בימי המתיחות בין המדינות. לא נראה שצבא מצרים נערך להשמיש מערך זה או לתחזקו. 

פרט למוצבים המוזנחים מאוד, הוקמו לאורך הגבול בין מצרים ללוב עד לסיווה, כ-150 ק"מ מדרום לסולום,[3] שורה של כ־50 נקודות תצפית, הכוללות בד"כ מגדל תצפית ו־2-3 מבני מגורים. נקודות התצפית מוקפות בד"כ בחומה ולעיתים רק בגדר עם סוללת עפר. יש לשער כי בכל מוצב כזה נמצא כוח בהיקף של כתה לפחות. בין מוצבי התצפית עוברת דרך שיתכן ומשמשת גם כציר פטרולים. נקודות התצפית נועדו להתריע ולהציג נוכחות אך לא מעבר לזה.

הדיביזיה ערוכה במחנות קבע מיושנים: (מעט מסגדים, מעט מאוד מתקני ספורט לחיילים. בכל חטיבה הוקם מעין מתנ"ס, המיועד כנראה לקצינים, הכולל כנראה ברכת שחיה מקורה. שתי החטיבות הממוכנות וחטיבת החת"ם ערוכות סביב מפקדת הדיביזיה בסולום. חטיבת השריון של הדיביזיה נמצאת בהיבאטה, כ־50 ק"מ מזרחית לשטח ההיערכות של הדיביזיה. החטיבה ערוכה שם להגנה היקפית שדה התעופה הצבאי שהורחב בשנים האחרונות ונוספו בו דת"קים.
לכל חטיבה ממוכנת ולחטיבת השריון יש מחסן תחמושת חטיבתי הכולל כ־12 בונקרים בגדלים שונים המשתרעים על שטח של כ־700 מ"ר. גם לחטיבת החת"ם יש מחסן תחמושת דומה. בכל חטיבה יש תחנת דלק לצריכה שוטפת, בקיבולת משוערת של כ־150 אלף ליטר. בנוסף, בסמוך למפקדת הדיביזיה ישנו בסיס דלק מרכזי ובו מכלי דלק תת־קרקעיים בקיבולת כוללת של כ־מיליון וחצי ליטר. לא אותרו מחסני עתודת התחמושת של הדיביזיה.                 

התאמת מבנה ואמצעי הלחימה של הדיביזיה למשימת אבטחת הגבול
דיביזיה 33 היא דיביזיה מזרחית, ועיקר מערכות הנשק שלה הם מתוצרת ברית המועצות לשעבר או רוסיה וסין כיום.[4] המבנה של דיביזיה זו שונה מהמקובל בדיביזיות ממוכנות אחרות הערוכות בעורף מצרים. להלן עיקרי השינויים:

• חטיבה ממוכנת כוללת רק שני גדודים ממוכנים (על נגמ"שי טופז). במקום הגדוד הממוכן השלישי הוקם גדוד סיור הרכוב על ג'יפים. הדבר מאפשר גמישות רבה יותר בסיורים לאורך הגבול הארוך, (75 ק"מ) שהדיביזיה מופקדת על הגנתו.

• חטיבת השריון של הדיביזיה, ערוכה כאמור להגנה על שדה התעופה היבאטה. המרחק הגדול ואופי המשימה המוטלת על החטיבה, גורמת לכך שהדיביזיה מתפקדת רק באמצעות החטיבות הממוכנות והקשר שלה לחטיבת השריון נושא אופי מנהלתי בעיקרו. 

• בסד"כ הדיביזיה המופיע במסדר הדיביזיוני מינואר 2020 בולטת היעדרותו של גדוד טילי נ"מ.[5] הדבר תמוה מאוד, עקב העובדה שמערך ההגנה האווירית הארצי, מזה שנים, אינו פרוס בגבול מצרים - לוב, והכוחות הערוכים בגזרה זו, צריכים להגן על עצמם מפני אפשרות של תקיפה מן האוויר. היעדר גדוד טילי נ"מ הוא עוד סימן לכך שמשימתה של הדיביזיה היא להילחם במבריחי נשק ובמחבלים, והיא אינה ערוכה למלחמה עם גייסות. 
 
• בסד"כ הדיביזיה מופיע גדוד מוגבר בעל 6 פלוגות של נגמ"ש ITV. זהו כלי נ"ט אמריקאי, חדיש יחסית. הכלי הוא נגמ"ש M-113 שעליו מורכב משגר כפול של טילי נ"ט טאו. הימצאות כלי אמריקאי בדיביזיה שעיקרה הוא ציוד מזרחי מצביע על כך שהמצרים, בניגוד לדימוי שלהם אצל מספר חוקרים, אינם דוגמטיים והם בונים את יחידותיהם כנגזרת מהמשימות המוטלות עליהם.  

סיכום
דיביזיה 33 הערוכה בגבול מצרים - לוב, היא דיביזיית בטחון שוטף שנבנתה במיוחד להגן על הגבול מצרים - לוב מפני זליגת נשק ומעבר מחבלים איסלמיסטיים. כוחות הדיביזיה עסוקים מאוד במיגון עצמי באמצעות חומות ארוכות המקיפות כמעט את כל מחנות הדיביזיה, כאשר לאורך החומות פזורים למעלה ממאה מגדלי שמירה. תופעה זו של "מיגון עצמי לדעת" מתרחשת לא רק באזורי גבול והיא אופיינית גם למחנות ומתקני קבע של הצבא הנמצאים בעומק מצרים. אני מעריך כי חל שינוי ביחס החם והאוהד של העם לצבא, וככל הנראה רבים במצרים רואים בצבא כיום גוף עוין. הצבא בתגובה מקיף עצמו בחומות ובמגדלי שמירה. 

צחצוחי החרבות והאיומים שהשמיע נשיא מצרים כלפי הפלג המערבי בלוב, לפיהם מצרים תתערב צבאית בלוב אם כוחות הפלג המערבי יחצו את סירט בדרכם לבירת הפלג המזרחי בבנגזי, פסחו על דיביזיה 33. הדיביזיה אינה נוקטת כל צעד המצביע על כוננות כל שהיא. הסימנים הבולטים לכך הם המוצבים המוזנחים מזה שנים, אי פריסת הנ"מ האורגני של הדיביזיה בעמדות הגנה, ובעיקר היעדר מוחלט של אימון החיילים לצעדי ספיגה כגון חפירת שוחות אישיות. 

חוסר הכוננות הבולט של הדיביזיה מצביע להערכתי כי המלחמה לא עומדת עדיין בשער. מה עוד שהקו האדום שהציב נשיא מצרים רחוק למעלה מאלף קילומטר, כך שלמצרים יש מרחב גדול לאתראה. נראה כי גם אם מצרים תממש את איומיה ותיכנס עם צבאה ללוב, כדי לסייע לבן בריתה, הפילדמרשל ח'ליפה חפתר, היא תבצע זאת באמצעות כוחות אחרים הבנויים לקראת עימות צבאי עם כוחות סדירים ודיביזיה 33 תישאר במקומה. 

נספח א – היערכות חטיבת השריון להגנה על שדה התעופה היבאטה

נספח ב' - מחסני התחמושת של חטיבת השריון בהיבאטה
נספח ג' – מסדר חטיבת השריון בהיבאטה
נספח ד – מחנה גדוד נ"ט ITV של דיביזיה ממוכנת 33
הערות
[1]. אין בידי צילומי אוויר לפני 2007, אך סביר להניח שמערך הביצורים הוקם כבר בימיו של סאדאת.
[2]. כבר בשנת 1970 זנחה מצרים של שיטת ההגנה הקווית ועברה לשיטת הרנה היקפית. פרטים על השיטה ראו בספרי "מודיעין תלוש מהקרקע".
[3]. לא בדקתי את הגזרה שמדרום לסיווה
[4]. בסד"כ המצרי יש כיום 2-3 דיביזיות מסוג זה. היתר הן דיביזיות מערביות המצוידות בעיקר בנשק מתוצרת ארה"ב.
[5]. בכול דיביזיה בצבא מצרים יש בסד"כ גם גדוד טילי נ"מ מסוג צ'פראל, או SA-6 או SA-3 משופר (צ'אפורה).




שתף

Contact Us

Contact Us

By אלי דקל ונתנאל אברהם June 7, 2026
מר נתנאל אברהם מנהל אתר הפודקאסט "שיחות ארוכות על שאלות גדולות", קיים ראיון עומק עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ספרו החדש העוסק בכשלי אגף המודיעין בצה"ל.
אגף המודיעין בצה
By אלי דקל ועקיבא ביגמן May 24, 2026
מר עקיבא ביגמן, מנהל אתר "אידיוטיים שימושיים" קיים ראיון עומק עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ספרו החדש העוסק בכשלי אגף המודיעין בצה"ל. בספר יש ניתוח הסיבות לכשלים והצעות לשיקום המודיעין הצבאי בצה"ל.
אפרים לפיד,אלי דקל,מודיעין מאובדן דרך לגאולה,חיל המודיעין, אגף המודיעין בצה
By ד"ר אפרים לפיד May 7, 2026
מאמר ביקורת של תא"ל (במיל'), ד"ר אפרים לפיד על ספרו החדש של אליהו דקל "מאובדן דרך לגאולה – עיונים בעבודת המודיעין". תא"ל, ד"ר אפרים לפיד, הוא איש תקשורת ומומחה לדיפלומטיה ציבורית, נולד ב-1942 בתל-אביב. שירת 30 שנה בצה"ל בחיל המודיעין, כולל בתפקידים בכירים כמו, שירות ביחידה 8200, ראש מחלקת האיסוף, דובר צה"ל ומפקד גלי צה
אלי דקל,משה פייגלין,הסכם השלום ישראל-מצרים,פרוק החמאס מנשקו,
By אלי דקל ומשה פייגלין April 30, 2026
מר משה פייגלין מערוץ חמש על חמש מראיין אל אלי דקל על התרחש במצרים כיום. בראיון עולה נושא מעורבותה של מצרים ביכולת לאכוף את פירוק החמאס מנשקו. לדברי דקל בידי מצרים יש את היכולת לכפות על החמאס להתפרק מנשקו, ולא נראה שמצרים מעוניינת בכך או שהיא פועלת בכיוון זה.
צבא מצרים בסיני,הסכם השלום ישראל-מצרים,מעריב,אלי דקל,רמי שני,
By רמי שני ואלי דקל April 27, 2026
מאמר של מר רמי שני ממעריב. המאמר מבוסס על ראיון שקיים מר שני עם אלי דקל באשר למשמעויות של תרגיל צבא מצרים בסיני המתקיים בסמוך לגבול ישראל
אלי דקל,כלכלת מצרים,צבא מצרים,הסכם השלום עם מצרים,
By אלי דקל ואדם אטיאס April 24, 2026
מר אדם אטיאס משוחח עם אלי דקל על המתרחש במצרים כיום הן במישור הצבאי והן בתחום הפיתוח הכלכלי. בשיחה מועלות מגמות בהתנהלות המצרית שתגרומנה לתפנית בהיכרותנו את מצרים.
מודיעין מאובדן דרך לגאולה,אלי דקל,משה ברנשטיין,
By משה ברנשטיין ואלי דקל April 23, 2026
מר משה ברנשטיין פרסם בשבועון בקהילה מאמר על ספרו החדש של סא"ל (בדימוס) אלי דקל. כותרת המאמר בשבועון "אמ"ן ואשליות". במאמר מראיין המחבר את אלי דקל על תוכנו של הספר.
אלי דקל,רונן כהן,טל אורנן,מרדכי קידר,כשלי המודיעין במלחמות ישראל,
By אלי דקל וד"ר מרדכי קידר April 23, 2026
ד"ר מרדכי קידר משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ספרו החדש "מודיעין: מאובדן דרך לגאולה". לשיחה הצטרפו גם אל"מ רונן כהן ששימש בעבר כעוזר למבצעים של ראש חטיבת המחקר באמ"ן, וטל אורן ששירת בעבר ביחידת המודיעין 504. במהלך השיחה נידון נושא תפקידי המודיעין בצה"ל מעבר לנושא ההתרעה, נושא המודיעין המנטלי, (הכרת דעותיו ואמונותיו
אלי דקל,אורי מילשטיין,כשלי מודיעין בצה
By אליהו דקל ואלכס צייטלין March 31, 2026
מר אלכס צייטלין מערוץ "באים אל הפרופסורים" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. עיקרו של הראיון דן בשאלות: א. להיכן נעלם אגף המודיעין בצה"ל במלחמת ישראל נגד אירן? ב. מה נפגע באיראן כתוצאה מתקיפות ישראל? באשר לספרו של דקל: האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של
אלי דקל,אורי מילשטיין,כשלי מודיעין בצה
By אליהו דקל ןד"ר אורי מילשטיין March 22, 2026
ד"ר אורי מילשטיין מערוץ "לעומק" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס)( אלי דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. להלן כמה מהנושאים בספר: האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של חמאס מורתע, הפכה למטבע לשון שגור. אך האם מדובר בהסבר עומק או שמא ב"העתק-הדבק" נוח שנועד לגמד את גודל הכשל? מודיעין: מאובדן דרך לגא