כאשר החזיר צה"ל את סיני לרשות המצרים, הוא הותיר אחריו שמונה שדות תעופה שרובם נסללו בידי צה"ל. הסכם השלום מאפשר למצרים לעשות שימוש אזרחי בשדות ומדגיש שכל פעילות אווירית של חיל האוויר המצרי מעל סיני - אסורה.  

 

המצרים העבירו את שדה התעופה באיתם (בצפון מזרח סיני בקרבת העיר ימית שחרבה) לידי כוחות האו"ם המופקדים על ביצוע הסכם השלום. את יתר השדות (למעט שדה התעופה ברפידים שנזנח), הם הפעילו לצרכים אזרחיים ואף שכללו כמה מהם ובמיוחד את שדה התעופה "אופיר" בשארם א־שיח' שהפך לשדה תעופה בין־לאומי לכל דבר. 

עד שנת 2016 אומנם נחתו מסוקים צבאיים בשדות (בניגוד להסכם), אך ככלל שמרו המצרים על חזות אזרחית של השדות. בראשית שנת 2016 חלה תפנית והמצרים החלו בבניית שני מחנות צבא בתוך מתחם שדה התעופה באל־עריש ואף בבניית שישה דירים (מבנה ממוגן למטוסי קרב) בשדה. זמן לא רב לאחר מכן הם חידשו את מסלול התעופה שהותיר אחריו צה"ל ברפידים. נוסף על כך סללו מסלול תעופה נוסף, בנו שמונה דירים ואף בנו מחנה צבאי (רפידים נמצאת גיאוגרפית ממזרח לקו A ואסור לאף חייל להימצא באזור זה). התואנה של המצרים לפיתוח השדה שנקרא בפיהם "מליז" היא כי מדובר בבניית נמל תעופה בין־לאומי לפיתוח התיירות ולרווחת תושבי האזור. בקרבת המסלול הנוסף אכן נבנה טרמינל אזרחי, אך אני מסופק מאוד אם מאז בנייתו פקדו מטוסים אזרחיים את המקום.  

בדצמבר 2017 ביקרו שר ההגנה המצרי בלוויית שר הפנים בשדה התעופה באל־עריש ומחבל איסלמיסטי שיגר לעברם טיל קורנט. טייס המסוק הצבאי נפגע, אך השרים ניצלו. מאז חל מהפך ביחסה של מצרים לתושבים שהתגוררו סביב השדה. הם החלו בפינוי שיטתי של אלפי האזרחים שהתגוררו בכפרים ובחוות חקלאיות באזור, הרסו את בתיהם והחלו בעקירה שיטתית של מטעי עצי הפרי. בו בזמן הם החלו בבניית חומה מבטון מזוין המקיפה שטח של 12X15 ק"מ. שטח זה הוא כשטחו של גוש דן בארצנו. לאורך החומה הוקמו עשרות מגדלי שמירה וכן נבנו מוצבי הגנה בשטח שבפנים החומה.