אלי דקל-דליצקי
05.05.2020
עיון בצילום לוויין מ־15 במרץ 2020 מעלה כי בשדה התעופה הבין-לאומי של אל־עריש הולך ונבנה מסלול תעופה נוסף על המסלול הקיים. שדה התעופה הוא שדה תעופה אזרחי שבשנת 2016 השתלט עליו צבא מצרים והפך את כל המרחב למתחם צבאי מבוצר. נוסף על השדה באל־עריש, נבנים בסיני עוד שני שדות תעופה חדשים, האחד בראס סודר[1] שבחוף מפרץ סואץ והאחר בסנטה קתרינה שבדרום סיני. המקור למידע זה הוא פרסום של "המרכז למחשבה ולמחקרים אסטרטגיים במצרים.[2] מרכז זה פרסם באפריל 2020 מסמך מפורט תחת הכותרת "סיני - חזון חדש לפיתוח "2014–2020". משום מה אין בפרסום אזכור לעבודות הפיתוח המבוצעות בשדה התעופה אל־עריש. אין בידי צילומי לוויין המאפשרים לאושש או להפריך את המידע בפרסום המצרי.
פרטים על שדות התעופה
כאשר החזיר צה"ל את סיני לרשות המצרים, הוא הותיר אחריו שמונה שדות תעופה שרובם נסללו בידי צה"ל. הסכם השלום מאפשר למצרים לעשות שימוש אזרחי בשדות ומדגיש שכל פעילות אווירית של חיל האוויר המצרי מעל סיני - אסורה.
המצרים העבירו את שדה התעופה באיתם (בצפון מזרח סיני בקרבת העיר ימית שחרבה) לידי כוחות האו"ם המופקדים על ביצוע הסכם השלום. את יתר השדות (למעט שדה התעופה ברפידים שנזנח), הם הפעילו לצרכים אזרחיים ואף שכללו כמה מהם ובמיוחד את שדה התעופה "אופיר" בשארם א־שיח' שהפך לשדה תעופה בין־לאומי לכל דבר.
עד שנת 2016 אומנם נחתו מסוקים צבאיים בשדות (בניגוד להסכם), אך ככלל שמרו המצרים על חזות אזרחית של השדות. בראשית שנת 2016 חלה תפנית והמצרים החלו בבניית שני מחנות צבא בתוך מתחם שדה התעופה באל־עריש ואף בבניית שישה דירים (מבנה ממוגן למטוסי קרב) בשדה. זמן לא רב לאחר מכן הם חידשו את מסלול התעופה שהותיר אחריו צה"ל ברפידים. נוסף על כך סללו מסלול תעופה נוסף, בנו שמונה דירים ואף בנו מחנה צבאי (רפידים נמצאת גיאוגרפית ממזרח לקו A ואסור לאף חייל להימצא באזור זה). התואנה של המצרים לפיתוח השדה שנקרא בפיהם "מליז" היא כי מדובר בבניית נמל תעופה בין־לאומי לפיתוח התיירות ולרווחת תושבי האזור. בקרבת המסלול הנוסף אכן נבנה טרמינל אזרחי, אך אני מסופק מאוד אם מאז בנייתו פקדו מטוסים אזרחיים את המקום.
בדצמבר 2017 ביקרו שר ההגנה המצרי בלוויית שר הפנים בשדה התעופה באל־עריש ומחבל איסלמיסטי שיגר לעברם טיל קורנט. טייס המסוק הצבאי נפגע, אך השרים ניצלו. מאז חל מהפך ביחסה של מצרים לתושבים שהתגוררו סביב השדה. הם החלו בפינוי שיטתי של אלפי האזרחים שהתגוררו בכפרים ובחוות חקלאיות באזור, הרסו את בתיהם והחלו בעקירה שיטתית של מטעי עצי הפרי. בו בזמן הם החלו בבניית חומה מבטון מזוין המקיפה שטח של 12X15 ק"מ. שטח זה הוא כשטחו של גוש דן בארצנו. לאורך החומה הוקמו עשרות מגדלי שמירה וכן נבנו מוצבי הגנה בשטח שבפנים החומה.
סיכום
בסיני יש שבעה שדות תעופה שהם די והותר לאוכלוסייה הדלילה של המקום. שדות אלו הם גם הרבה מעבר לצורכי התיירות הגוועת בחצי האי. מאז הפיגוע במטוס הרוסי באוקטובר 2015, לא רק שהתיירות גוועת, גם אין למצרים שום תוכניות אמיתיות לפיתוח סיני. התוכניות לפיתוח סיני כפי שהן באות לידי ביטוי במסמך המצרי שהוזכר לעיל, כוללות כמה מפעלי שיש, מכוני התפלה קטנים, והקמת כמה כפרים קטנטנים לבדואים. התוכניות המצריות מתעלמות מהעובדה שבנייתם של עשרות בתי מלון וכפרי נופש הופסקה, ומאז הפיגוע התכסו השלדים של אתרים אלו בחול. לעת הזו אין שום צורך בשדות תעופה נוספים עבור התיירות.
אני מבין בהחלט את הצורך הצבאי בשדות התעופה ברפידים ובאל־עריש. להערכתי הוקמו או יוקמו בסיני שדות תעופה צבאיים נוספים (אין בידי כיסוי צילומי עדכני של כל סיני ובהחלט אפשרי שכבר הוקמו שדות תעופה נוספים על אלו המוכרים לי).
למרות הצורך הצבאי המובן בשדות תעופה נוספים, אני מתקשה מאוד להבין את הצורך בשדה התעופה בראס סודר. מיקומו של השדה אינו מקדם שום תוכנית צבאית המוכרת לי, וכמובן שלהערכתי אין בו שום צורך כלכלי.
באשר לשדה התעופה החדש בסנטה קתרינה (אם באמת הוקם שם שדה תעופה חדש), זהו צעד לא כלכלי שכן שדה התעופה שהוקם על ידי צה"ל עונה לצרכי התיירות בעת הזו.
הערות
[1] בעלות של כ־190 מיליון דולר
[2] https://today.almasryalyoum.com/article2.aspx?ArticleID=642455&IssueID=6399
סקירה מקפת על פיתוח שדות תעופה צבאיים במצרים ראו בקישור: http://www.dekelegypt.co.il./191203
שתף
Contact Us
Contact Us
ד"ר מרדכי קידר מערוץ "TOV" מקיים דיון עם אליהו דקל על ספרו החדש ז' באייר ה'תשפ"ו | 23.04.2026 ד"ר מרדכי קידר משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ספרו החדש "מודיעין: מאובדן דרך לגאולה". לשיחה הצטרפו גם אל"מ רונן כהן ששימש בעבר כעוזר למבצעים של ראש חטיבת המחקר באמ"ן, וטל אורן ששירת בעבר ביחידת המודיעין 504. במהלך השיחה נידון נושא תפקידי המודיעין בצה"ל מעבר לנושא ההתרעה, נושא המודיעין המנטלי, (הכרת דעותיו ואמונותיו של היריב), ועיסוקו המוגזם של המודיעין הצבאי בנושא המדיני, הפוגע קשות בקשב של אמ"ן בהכנת מודיעין למלחמה.
מר אלכס צייטלין מערוץ "באים אל הפרופסורים" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. עיקרו של הראיון דן בשאלות: א. להיכן נעלם אגף המודיעין בצה"ל במלחמת ישראל נגד אירן? ב. מה נפגע באיראן כתוצאה מתקיפות ישראל?
באשר לספרו של דקל:
האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של
ד"ר אורי מילשטיין מערוץ "לעומק" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס)( אלי דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. להלן כמה מהנושאים בספר:
האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של חמאס מורתע, הפכה למטבע לשון שגור. אך האם מדובר בהסבר עומק או שמא ב"העתק-הדבק" נוח שנועד לגמד את גודל הכשל? מודיעין: מאובדן דרך לגא
טל ברקאי מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על השפעת מלחמת שאגת הארי עם איראן על החלום המצרי להכחדת ישראל ועל החלום הגדול של העולם המוסלמי לדחוק את הנוצרים משליטתם בעולם
סמדר הילה שמואלי מערוץ טוב מראיינת את אלי דקל בנושא הכלכלה המצרית. לדברי דקל היעד הכלכלי המצרי החדש הוא פיתוח חקלאי של 30 מיליון דונם של אדמת מדבר. זאת במדינה שמתבכיינת כי האתיופים מייבשים אותה...
עו"ד אלעד שאול מאתר "הסנגור משוחח עם אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. במהלך השיחה טוען דקל שכשלי המודיעין הם רבים והציבור לא מודע לקיומם. לדבריו, ועדת חקירה מכל סוג לא תסייע לתיקון כשלי המודיעין שכן גם ועדת אגרנט המלצותיה לא הועילו. דקל מספר כי בקרוב עומד לצאת ספרו הדן בכשלי המודיעין מאז 1953, ניתוח הגורמים לכשלים אלו וה
טל יוסף ברקאי מערוץ TOV מראיין את אלי דקל בנושא ההסכם למכירת גז ישראלי למצרים. לדעת דקל, ישראל יכולה הייתה להנזיל גז בעצמה ולמכור אותו לאירופה ללא התיווך המצרי, ובכך להגדיל את רווחיה ממשאב זה.
ערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר אורי מילשטיין קיים רב שיח שדן בסקירת אמ"ן ומחלקת היסטוריה בצה"ל בנושא: "לב הכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים". בדיון השתתפו, פרופ' אמריטוס יואב גלבר, ד"ר אורי מילשטיין, וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. בדיון נטען שהוצאת פרסום זה – 50 שנה אחר מלחמת יום הכיפורים מהווה אות קלון למפרסמים.
ד"ר אורי מילשטיין מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא סקירה שפרסמה מחלקת המחקר באמ"ן בשיתוף מחלקת היסטוריה לרגל מלאות 50 שנה לנלחמת יום הכיפורים. הסקירה מנתחת את לב הכשל המודיעיני ביוה"כ ולדעת אלי דקל פרסומה מהווה בושה, חרפה וכלימה לאגף המודיעין המוציא תחת ידו מסמך רדוד שכזה.
דיון בראשותו של הד"ר אורי מילשטיין ובהשתתפות פרופ' (אמריטוס) יואב גלבר, ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס אלי דקל). בדיון טוען דקל כי אמ"ן וועדת אגרנט לא ביצעו ניתוח גיאוגרפי של זירת הלחימה בסיני לאחר אוג' 1970 ולא הבינו כלל את תוכנית המלחמה המצרית. אילו היו עושים זאת הם היו מבינים כי תוכנית המלחמה המצרית לכיבוש המעברי
