אלי דקל-דליצקי
07.05.2020
מעיון בצילומי לוויין מסוף מרץ 2020 עולה, כי הושלמה כריית המנהרות שמדרום לפורט סעיד, והן משמשות כבר לחציית תעלת סואץ. מדובר בזוג מנהרות בק"מ ה-22 של תעלה סואץ, שהחלו בכרייתן לפני מספר שנים, ולאחרונה הן נפתחו לשימוש הציבור.
בנוסף למנהרות אלה, לפני כחודש נחנך סיום שלב א בכריית המנהרה שמצפון לסואץ. מדובר בטקס שבו חצתה מכונת הקידוח את התעלה. להערכתי, להשלמת העבודות במנהרה זו דרושות עוד שנתיים לפחות. להלן סקירה קצרה על המנהרות, והמשמעויות של הקמתן.
המנהרות בתעלת סואץ – תמונת מצב
מייד אחרי חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, יצא הנשיא סאדאת בהכרזה על כוונתו לכרות שלוש מנהרות מתחת לתעלת סואץ. בפועל, מהכרזה זו נותרה מנהרה אחת שנכרתה בדרום התעלה, מול ציר המתלה, בקרבת הק"מ ה־142 של תעלת סואץ. המנהרה נקראה ע"ש אל"מ אחמד חמדי, שבמלחמת יום כיפור פיקד על חטיבת הצליחה בגזרה זו ונפל על משמרתו. המנהרה היא דו סטרית, ויש בה שני נתיבי תנועה. מאז השלמתה (ב 1981) ועד למאי 2019 הייתה זו המנהרה היחידה שאפשרה את חציית התעלה.
בשנת 2014 יצאו המצרים בתוכנית גדולה לכריית שבע מנהרות נוספות באזורים הבאים: שלוש מנהרות באזור פורט סעיד (שתי מנהרות לרכב ואחת לרכבת); שתי מנהרות לרכב באיסמעיליה ושתי מנהרות בק"מ ה־141, בסמוך למנהרת אחמד חמדי.
מתוכנית זו המצרים מבצעים כיום:
א. כריית זוג מנהרות בק"מ ה-22 של התעלה, מדרום לפורט סעיד. מנהרות אלה הן באורך של 3.8 ק"מ והן מיועדות למעבר כלי רכב. העבודות החלו בשנת 2015 ובראשית שנת 2020 נפתחו המנהרות לתנועה. העבודה במנהרות אלו נעשתה ע"י חברה שונה מזו שכרתה את המנהרות באיסמעיליה, ואין בידי מפרט הנדסי מדויק שלהן. סביר להניח, שהמפרט שלהן (קוטר, עומק וכו') דומה למפרט המנהרות באיסמעיליה.
ב. זוג מנהרות בק"מ ה-73 בתעלה, מצפון לאיסמעיליה, על שם הנשיא סיסי. העבודות החלו בשנת 2015 והמנהרות נחנכו במאי 2019. המנהרות הן באורך של 4,830 מטר. כל מנהרה היא בקוטר פנימי של 11.4 מטר והיא מאפשרת תנועה חד סיטרית בשני נתיבי תנועה. השטח שמתחת לנתיבי התנועה מנוצל למעבר צנרת (מים, דלק, גז, חשמל וכיו"ב). המרחק בין שתי המנהרות הוא 12.7 מטר, וקיימים ארבעה מעברי חירום בין המנהרות המאפשרים מילוט במקרה של תאונה. בכניסה למנהרות ישנם שטחים נרחבים, ובהם עמדות בידוק ביטחוני. איני יודע עד כמה הבידוק הביטחוני מעכב את הזרימה השוטפת של התעבורה במנהרות.
ג. מנהרה חדשה בק"מ ה־141 באזור כוברי. עבודות הכרייה החלו בראשית שנת 2019, ובאפריל 2020 חצתה מכונת הקידוח את התעלה ונפרץ המעבר לסיני. הציוד לכריית המנהרה הגיע מאתר הכרייה באיסמעיליה, ולפיכך יש להניח שהמפרט הטכני של מנהרה זו זהה למפרט של מנהרות איסמעיליה כפי שפורט לעיל. להערכתי, העבודות לכריית מנהרה זו לא יסתיימו לפני שנת 2022.
בנוסף למנהרות כרו המצרים את "מעקף איסמעיליה" (תעלת סואץ החדשה). במעקף נכרתה במקביל לתעלת סואץ תעלה נוספת, המשפרת את נפח התעבורה בתעלה. התעלה החדשה עוברת באזור הק"מ ה-68 של תעלת סואץ, שבו מצוי מזה עשרות בשנים גשר מסילת הברזל בפירדאן. הגשר מחבר את רשת הרכבות במצרים לסיני ולנמל המטענים הגדול בפורט פואד. התעלה החדשה ניתקה את קו הרכבת לסיני. המצרים החליטו, שבמקום לבנות גשר על הזרוע הנוספת של התעלה, הם יכרו מנהרה חדשה עבור הרכבת. הייתרון בכריית מנהרה ברור; רכבות תוכלנה לעבור לסיני בחופשיות, מבלי להפסיק את השייט בתעלה בעת מעבר הרכבת. החיסרון הוא העלות הגבוהה של כריית מנהרה שצריכה לחצות שתי תעלות, ושאורכה עולה על חמישה ק"מ. המצרים החליטו שלא להחליט. הם לא החלו בכריית מנהרה לרכבת, ואף לא החלו בבניית גשר עילי. כך שמזה חמש שנים אין תנועת רכבות לסיני.
לאחרונה, בסוף שנת 2019 החלו המצרים בבניית גשר על "תעלת סואץ החדשה" בפירדאן, בק"מ ה-68 של תעלת סואץ. הגשר הוא למעשה המשכו של גשר החוצה את "תעלת סואץ הישנה". להערכתי, בניית הגשר מעידה על כך שהמצרים נטשו את התוכנית לכרות מנהרה עבור הרכבת. ההוכחה לנכונות ההערכה הזו היא העובדה, שעם סיום כריית מנהרות איסמעיליה התפנו שתי מכונות כרייה. האחת הופנתה לכוברי, ואת השנייה ניתן היה להפנות לכריית מנהרת הרכבת, אך המצרים לא עשו כן והחלו בבניית גשר.
סיכום
חמשת המנהרות שנכרו מתחת לתעלה מיועדות לשימוש אזרחי, ויקלו מאוד על התעבורה האזרחית לסיני. המנהרות מסייעות מאוד גם לתנועת השייט, שכן האוניות אינן צריכות להמתין לפריסת הגשרים הצפים על התעלה. תועלת זו לשייט בתעלת סואץ תגבר לאחר שתסתיים כריית מנהרת "אחמד חמדי 2" בכוברי. להערכתי, זוהי המנהרה האחרונה שבדעת המצרים לכרות בעת הזו. ועוד, העבודות לבניית גשר הרכבת המסתובב בפירדאן סותמות את הגולל על התוכנית המצרית לכרות מנהרה או מנהרות לרכבת, ובכך צומצמה התוכנית לכריית שבע מנהרות לכריית חמש מנהרות בלבד.
מבחינה צבאית, כריית המנהרות אינה תנאי לפעילות צבאית נרחבת בסיני, שכן כיום אפשר לחצות את התעלה ב־52(!) גשרים מסוגים שונים, בנוסף למנהרות. זו אינה טעות דפוס! כיום פרושים לאורך התעלה 52 גשרים, רובם גשרים צפים. יש לזכור גם, שבעת שִגרה ערוכים בסיני כוחות צבא בהיקף של 2 - 3 דיביזיות (תלוי את מי שואלים), וכי בסיני הוקמה מערכת לוגיסטית גדולה, המצמצמת בצורה ניכרת את התלות של צבא מצרים בגשרים שעל התעלה.
היתרון הגדול מאוד של המנהרות הוא, שהן מאפשרות את חציית התעלה בהפתעה, גם של כוחות גדולים, מבלי להפסיק בה את השייט. המשמעות היא אובדן "סימן מתריע" למערך המודיעין של צה"ל. יתרון נוסף הוא, שמשך התנועה במנהרה קצר בצורה משמעותית ממשך חציית התעלה על גבי גשר צף. מנגד, פתחי המנהרות ידועים לכול, וניתן לפגוע בהם בעת הצורך בנשק מדויק.[1]
הערות
[1] רק צריכים להזדרז מאוד לעשות זאת... ולא לחזור על הטעות הגדולה של חיל האוויר שלנו במלחמת יום הכיפורים, שניסה לפגוע במערך הגישור לאחר שרוב הכוחות המצריים כבר חצו את התעלה.
שתף
Contact Us
Contact Us
אמנון לורד מעיתון "ישראל היום" ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי
The i24NEWS English Channel interviewed Lt. Col. (Ret.) Eli Dekel regarding the increased Egyptian military presence in Sinai, which violates the peace agreement between the countries.
Dekel served for many years in the IDF Intelligence Directorate and is a senior researcher of Israeli intelligence and infrastructure systems in Arab countries.
מאמר של ר.כץ בגיליון 665 של העיתון "יתד נאמן". המאמר מבוסס על ראיון ממושך שקיימה המחברת עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי. המאמר פורש יריעה רחבה של יחסי ישראל – מצרים מאז חתימת הסכם השלום, ומתאר את ההכנות של צבא מצרים למלחמה בישראל
מאמר של שירית אביטן כהן בעיתון "ישראל היום" העוסק בהפרות המצריות של הנספח הצבאי להסכם השלום. במאמר מראיינת שירית חוקרים שונים המפרשים את המשמעות של ההפרות. בין המרואיינים לכתבה נמצא סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
אלעזר שטורם מערוץ "טוב" משוחח עם סא"ל (בדימוס) על חוסר השליטה של הרמטכ"ל בתקציב חיל האוויר ובמשימותיו. מדובר בחולי ממושך שהחל עם הקמת צה"ל וככל שהשנים חולפות החולי מתגבר. כך, למשל, במלחמת ההתשה חיל האוויר לא תקף אף מטרה אסטרטגית שנבחרה שנבחרה במטכ"ל "של הירוקים", ובמלחמת יום הכיפורים חיל האוויר "התמכר" בתקיפת שדות תעופה עם תוצאות דלות.
לאחר אמירות הנשיא דונלד טראמפ הקוראות לירדן ומצרים "לאמץ" אליהם עקורים תושבי רצועת עזה, העיתונאי פלד ארבלי "מעריב" שוחח עם סא"ל (דימוס) אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, על משמעויות התכנית השנויה במחלוקת. הכתבה פורסמה באתר האינטרנט של מעריב.
מר אלכס צייטלין מאתר "באים אל הפרופסורים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים עומדת לתקוף את ישראל. הרקע לשיחה הוא מבול של סרטונים המופצים במרשתת במצרים, בהם נראה הצבא המצרי מקיים מסדרים גדולים עם כלי נשק רבים ואישים שונים משמיעים איומים כלפי ישראל.
מאמר של חיים גפן בערוץ הידברות הדן בכך שמצרים מכינה את צבאה לאפשרות של מלחמה בישראל. המאמר מבוסס על ראיון של מר חיים גפן עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל.
אלעזר שטורם מערוץ TOV מראיין את אלי דקל כ"ח בטבת ה'תשפ"ה 28.01.2025 מאז 2003 בונה מצרים מחסני ענק לאחסון ציוד צבאי כגון טנקים, תותחים וציוד מכני הנדסי. סביר להניח כי במחסנים ישנה גם אספקה כללית לשעת חירום כגון תרופות ומזון יבש. נכון לינואר 2025 המחסנים משתרעים על בנוי של כ־2.5 מיליון מטר מרובע. מאז 2019 ובמיוחד בשנה האחרונה חלה האצה בבניית אתרי האחסון. כ־60% ממבני האחסון הם בגודל 100X38 מטר וכ־25% כל מבנה אחסון הוא בגודל 100X100 מטר. במחסנים נועדו לאפשר למצרים מלחמות ממושכות ללא תלות וסיוע מבחוץ.
אלעזר שטורם מערוץ TOV 14 ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי ודן עמו בשאלה "האם טראמפ ייכפה על מצרים ליישב עזתים בסיני".
