אלי דקל-דליצקי
07.05.2020
מעיון בצילומי לוויין מסוף מרץ 2020 עולה, כי הושלמה כריית המנהרות שמדרום לפורט סעיד, והן משמשות כבר לחציית תעלת סואץ. מדובר בזוג מנהרות בק"מ ה-22 של תעלה סואץ, שהחלו בכרייתן לפני מספר שנים, ולאחרונה הן נפתחו לשימוש הציבור.
בנוסף למנהרות אלה, לפני כחודש נחנך סיום שלב א בכריית המנהרה שמצפון לסואץ. מדובר בטקס שבו חצתה מכונת הקידוח את התעלה. להערכתי, להשלמת העבודות במנהרה זו דרושות עוד שנתיים לפחות. להלן סקירה קצרה על המנהרות, והמשמעויות של הקמתן.
המנהרות בתעלת סואץ – תמונת מצב
מייד אחרי חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, יצא הנשיא סאדאת בהכרזה על כוונתו לכרות שלוש מנהרות מתחת לתעלת סואץ. בפועל, מהכרזה זו נותרה מנהרה אחת שנכרתה בדרום התעלה, מול ציר המתלה, בקרבת הק"מ ה־142 של תעלת סואץ. המנהרה נקראה ע"ש אל"מ אחמד חמדי, שבמלחמת יום כיפור פיקד על חטיבת הצליחה בגזרה זו ונפל על משמרתו. המנהרה היא דו סטרית, ויש בה שני נתיבי תנועה. מאז השלמתה (ב 1981) ועד למאי 2019 הייתה זו המנהרה היחידה שאפשרה את חציית התעלה.
בשנת 2014 יצאו המצרים בתוכנית גדולה לכריית שבע מנהרות נוספות באזורים הבאים: שלוש מנהרות באזור פורט סעיד (שתי מנהרות לרכב ואחת לרכבת); שתי מנהרות לרכב באיסמעיליה ושתי מנהרות בק"מ ה־141, בסמוך למנהרת אחמד חמדי.
מתוכנית זו המצרים מבצעים כיום:
א. כריית זוג מנהרות בק"מ ה-22 של התעלה, מדרום לפורט סעיד. מנהרות אלה הן באורך של 3.8 ק"מ והן מיועדות למעבר כלי רכב. העבודות החלו בשנת 2015 ובראשית שנת 2020 נפתחו המנהרות לתנועה. העבודה במנהרות אלו נעשתה ע"י חברה שונה מזו שכרתה את המנהרות באיסמעיליה, ואין בידי מפרט הנדסי מדויק שלהן. סביר להניח, שהמפרט שלהן (קוטר, עומק וכו') דומה למפרט המנהרות באיסמעיליה.
ב. זוג מנהרות בק"מ ה-73 בתעלה, מצפון לאיסמעיליה, על שם הנשיא סיסי. העבודות החלו בשנת 2015 והמנהרות נחנכו במאי 2019. המנהרות הן באורך של 4,830 מטר. כל מנהרה היא בקוטר פנימי של 11.4 מטר והיא מאפשרת תנועה חד סיטרית בשני נתיבי תנועה. השטח שמתחת לנתיבי התנועה מנוצל למעבר צנרת (מים, דלק, גז, חשמל וכיו"ב). המרחק בין שתי המנהרות הוא 12.7 מטר, וקיימים ארבעה מעברי חירום בין המנהרות המאפשרים מילוט במקרה של תאונה. בכניסה למנהרות ישנם שטחים נרחבים, ובהם עמדות בידוק ביטחוני. איני יודע עד כמה הבידוק הביטחוני מעכב את הזרימה השוטפת של התעבורה במנהרות.
ג. מנהרה חדשה בק"מ ה־141 באזור כוברי. עבודות הכרייה החלו בראשית שנת 2019, ובאפריל 2020 חצתה מכונת הקידוח את התעלה ונפרץ המעבר לסיני. הציוד לכריית המנהרה הגיע מאתר הכרייה באיסמעיליה, ולפיכך יש להניח שהמפרט הטכני של מנהרה זו זהה למפרט של מנהרות איסמעיליה כפי שפורט לעיל. להערכתי, העבודות לכריית מנהרה זו לא יסתיימו לפני שנת 2022.
בנוסף למנהרות כרו המצרים את "מעקף איסמעיליה" (תעלת סואץ החדשה). במעקף נכרתה במקביל לתעלת סואץ תעלה נוספת, המשפרת את נפח התעבורה בתעלה. התעלה החדשה עוברת באזור הק"מ ה-68 של תעלת סואץ, שבו מצוי מזה עשרות בשנים גשר מסילת הברזל בפירדאן. הגשר מחבר את רשת הרכבות במצרים לסיני ולנמל המטענים הגדול בפורט פואד. התעלה החדשה ניתקה את קו הרכבת לסיני. המצרים החליטו, שבמקום לבנות גשר על הזרוע הנוספת של התעלה, הם יכרו מנהרה חדשה עבור הרכבת. הייתרון בכריית מנהרה ברור; רכבות תוכלנה לעבור לסיני בחופשיות, מבלי להפסיק את השייט בתעלה בעת מעבר הרכבת. החיסרון הוא העלות הגבוהה של כריית מנהרה שצריכה לחצות שתי תעלות, ושאורכה עולה על חמישה ק"מ. המצרים החליטו שלא להחליט. הם לא החלו בכריית מנהרה לרכבת, ואף לא החלו בבניית גשר עילי. כך שמזה חמש שנים אין תנועת רכבות לסיני.
לאחרונה, בסוף שנת 2019 החלו המצרים בבניית גשר על "תעלת סואץ החדשה" בפירדאן, בק"מ ה-68 של תעלת סואץ. הגשר הוא למעשה המשכו של גשר החוצה את "תעלת סואץ הישנה". להערכתי, בניית הגשר מעידה על כך שהמצרים נטשו את התוכנית לכרות מנהרה עבור הרכבת. ההוכחה לנכונות ההערכה הזו היא העובדה, שעם סיום כריית מנהרות איסמעיליה התפנו שתי מכונות כרייה. האחת הופנתה לכוברי, ואת השנייה ניתן היה להפנות לכריית מנהרת הרכבת, אך המצרים לא עשו כן והחלו בבניית גשר.
סיכום
חמשת המנהרות שנכרו מתחת לתעלה מיועדות לשימוש אזרחי, ויקלו מאוד על התעבורה האזרחית לסיני. המנהרות מסייעות מאוד גם לתנועת השייט, שכן האוניות אינן צריכות להמתין לפריסת הגשרים הצפים על התעלה. תועלת זו לשייט בתעלת סואץ תגבר לאחר שתסתיים כריית מנהרת "אחמד חמדי 2" בכוברי. להערכתי, זוהי המנהרה האחרונה שבדעת המצרים לכרות בעת הזו. ועוד, העבודות לבניית גשר הרכבת המסתובב בפירדאן סותמות את הגולל על התוכנית המצרית לכרות מנהרה או מנהרות לרכבת, ובכך צומצמה התוכנית לכריית שבע מנהרות לכריית חמש מנהרות בלבד.
מבחינה צבאית, כריית המנהרות אינה תנאי לפעילות צבאית נרחבת בסיני, שכן כיום אפשר לחצות את התעלה ב־52(!) גשרים מסוגים שונים, בנוסף למנהרות. זו אינה טעות דפוס! כיום פרושים לאורך התעלה 52 גשרים, רובם גשרים צפים. יש לזכור גם, שבעת שִגרה ערוכים בסיני כוחות צבא בהיקף של 2 - 3 דיביזיות (תלוי את מי שואלים), וכי בסיני הוקמה מערכת לוגיסטית גדולה, המצמצמת בצורה ניכרת את התלות של צבא מצרים בגשרים שעל התעלה.
היתרון הגדול מאוד של המנהרות הוא, שהן מאפשרות את חציית התעלה בהפתעה, גם של כוחות גדולים, מבלי להפסיק בה את השייט. המשמעות היא אובדן "סימן מתריע" למערך המודיעין של צה"ל. יתרון נוסף הוא, שמשך התנועה במנהרה קצר בצורה משמעותית ממשך חציית התעלה על גבי גשר צף. מנגד, פתחי המנהרות ידועים לכול, וניתן לפגוע בהם בעת הצורך בנשק מדויק.[1]
הערות
[1] רק צריכים להזדרז מאוד לעשות זאת... ולא לחזור על הטעות הגדולה של חיל האוויר שלנו במלחמת יום הכיפורים, שניסה לפגוע במערך הגישור לאחר שרוב הכוחות המצריים כבר חצו את התעלה.
שתף
This Facebook widget is no longer supported.
Contact Us
Contact Us
ד"ר מרדכי קידר מערוץ "TOV" מקיים דיון עם אליהו דקל על ספרו החדש ז' באייר ה'תשפ"ו | 23.04.2026 ד"ר מרדכי קידר משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ספרו החדש "מודיעין: מאובדן דרך לגאולה". לשיחה הצטרפו גם אל"מ רונן כהן ששימש בעבר כעוזר למבצעים של ראש חטיבת המחקר באמ"ן, וטל אורן ששירת בעבר ביחידת המודיעין 504. במהלך השיחה נידון נושא תפקידי המודיעין בצה"ל מעבר לנושא ההתרעה, נושא המודיעין המנטלי, (הכרת דעותיו ואמונותיו של היריב), ועיסוקו המוגזם של המודיעין הצבאי בנושא המדיני, הפוגע קשות בקשב של אמ"ן בהכנת מודיעין למלחמה.
מר אלכס צייטלין מערוץ "באים אל הפרופסורים" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. עיקרו של הראיון דן בשאלות: א. להיכן נעלם אגף המודיעין בצה"ל במלחמת ישראל נגד אירן? ב. מה נפגע באיראן כתוצאה מתקיפות ישראל?
באשר לספרו של דקל:
האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של
ד"ר אורי מילשטיין מערוץ "לעומק" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס)( אלי דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. להלן כמה מהנושאים בספר:
האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של חמאס מורתע, הפכה למטבע לשון שגור. אך האם מדובר בהסבר עומק או שמא ב"העתק-הדבק" נוח שנועד לגמד את גודל הכשל? מודיעין: מאובדן דרך לגא
טל ברקאי מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על השפעת מלחמת שאגת הארי עם איראן על החלום המצרי להכחדת ישראל ועל החלום הגדול של העולם המוסלמי לדחוק את הנוצרים משליטתם בעולם
סמדר הילה שמואלי מערוץ טוב מראיינת את אלי דקל בנושא הכלכלה המצרית. לדברי דקל היעד הכלכלי המצרי החדש הוא פיתוח חקלאי של 30 מיליון דונם של אדמת מדבר. זאת במדינה שמתבכיינת כי האתיופים מייבשים אותה...
עו"ד אלעד שאול מאתר "הסנגור משוחח עם אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. במהלך השיחה טוען דקל שכשלי המודיעין הם רבים והציבור לא מודע לקיומם. לדבריו, ועדת חקירה מכל סוג לא תסייע לתיקון כשלי המודיעין שכן גם ועדת אגרנט המלצותיה לא הועילו. דקל מספר כי בקרוב עומד לצאת ספרו הדן בכשלי המודיעין מאז 1953, ניתוח הגורמים לכשלים אלו וה
טל יוסף ברקאי מערוץ TOV מראיין את אלי דקל בנושא ההסכם למכירת גז ישראלי למצרים. לדעת דקל, ישראל יכולה הייתה להנזיל גז בעצמה ולמכור אותו לאירופה ללא התיווך המצרי, ובכך להגדיל את רווחיה ממשאב זה.
ערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר אורי מילשטיין קיים רב שיח שדן בסקירת אמ"ן ומחלקת היסטוריה בצה"ל בנושא: "לב הכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים". בדיון השתתפו, פרופ' אמריטוס יואב גלבר, ד"ר אורי מילשטיין, וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. בדיון נטען שהוצאת פרסום זה – 50 שנה אחר מלחמת יום הכיפורים מהווה אות קלון למפרסמים.
ד"ר אורי מילשטיין מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא סקירה שפרסמה מחלקת המחקר באמ"ן בשיתוף מחלקת היסטוריה לרגל מלאות 50 שנה לנלחמת יום הכיפורים. הסקירה מנתחת את לב הכשל המודיעיני ביוה"כ ולדעת אלי דקל פרסומה מהווה בושה, חרפה וכלימה לאגף המודיעין המוציא תחת ידו מסמך רדוד שכזה.
דיון בראשותו של הד"ר אורי מילשטיין ובהשתתפות פרופ' (אמריטוס) יואב גלבר, ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס אלי דקל). בדיון טוען דקל כי אמ"ן וועדת אגרנט לא ביצעו ניתוח גיאוגרפי של זירת הלחימה בסיני לאחר אוג' 1970 ולא הבינו כלל את תוכנית המלחמה המצרית. אילו היו עושים זאת הם היו מבינים כי תוכנית המלחמה המצרית לכיבוש המעברי
