אלי דקל-דליצקי
07.05.2020
מעיון בצילומי לוויין מסוף מרץ 2020 עולה, כי הושלמה כריית המנהרות שמדרום לפורט סעיד, והן משמשות כבר לחציית תעלת סואץ. מדובר בזוג מנהרות בק"מ ה-22 של תעלה סואץ, שהחלו בכרייתן לפני מספר שנים, ולאחרונה הן נפתחו לשימוש הציבור. 

בנוסף למנהרות אלה, לפני כחודש נחנך סיום שלב א בכריית המנהרה שמצפון לסואץ. מדובר בטקס שבו חצתה מכונת הקידוח את התעלה. להערכתי, להשלמת העבודות במנהרה זו דרושות עוד שנתיים לפחות. להלן סקירה קצרה על המנהרות, והמשמעויות של הקמתן. 

המנהרות בתעלת סואץ – תמונת מצב

מייד אחרי חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, יצא הנשיא סאדאת בהכרזה על כוונתו לכרות שלוש מנהרות מתחת לתעלת סואץ. בפועל, מהכרזה זו נותרה מנהרה אחת שנכרתה בדרום התעלה, מול ציר המתלה, בקרבת הק"מ ה־142 של תעלת סואץ. המנהרה נקראה ע"ש אל"מ אחמד חמדי, שבמלחמת יום כיפור פיקד על חטיבת הצליחה בגזרה זו ונפל על משמרתו. המנהרה היא דו סטרית, ויש בה שני נתיבי תנועה. מאז השלמתה (ב 1981) ועד למאי 2019 הייתה זו המנהרה היחידה שאפשרה את חציית התעלה. 
בשנת 2014 יצאו המצרים בתוכנית גדולה לכריית שבע מנהרות נוספות באזורים הבאים: שלוש מנהרות באזור פורט סעיד (שתי מנהרות לרכב ואחת לרכבת); שתי מנהרות לרכב באיסמעיליה ושתי מנהרות בק"מ ה־141, בסמוך למנהרת אחמד חמדי.  

מתוכנית זו המצרים מבצעים כיום: 

א. כריית זוג מנהרות בק"מ ה-22 של התעלה, מדרום לפורט סעיד. מנהרות אלה הן באורך של 3.8 ק"מ והן מיועדות למעבר כלי רכב. העבודות החלו בשנת 2015 ובראשית שנת 2020 נפתחו המנהרות לתנועה. העבודה במנהרות אלו נעשתה ע"י חברה שונה מזו שכרתה את המנהרות באיסמעיליה, ואין בידי מפרט הנדסי מדויק שלהן. סביר להניח, שהמפרט שלהן (קוטר, עומק וכו') דומה למפרט המנהרות באיסמעיליה.

ב. זוג מנהרות בק"מ ה-73 בתעלה, מצפון לאיסמעיליה, על שם הנשיא סיסי. העבודות החלו בשנת 2015 והמנהרות נחנכו במאי 2019. המנהרות הן באורך של 4,830 מטר. כל מנהרה היא בקוטר פנימי של 11.4 מטר והיא מאפשרת תנועה חד סיטרית בשני נתיבי תנועה. השטח שמתחת לנתיבי התנועה מנוצל למעבר צנרת (מים, דלק, גז, חשמל וכיו"ב). המרחק בין שתי המנהרות הוא 12.7 מטר, וקיימים ארבעה מעברי חירום בין המנהרות המאפשרים מילוט במקרה של תאונה. בכניסה למנהרות ישנם שטחים נרחבים, ובהם עמדות בידוק ביטחוני. איני יודע עד כמה הבידוק הביטחוני מעכב את הזרימה השוטפת של התעבורה במנהרות. 
ג. מנהרה חדשה בק"מ ה־141 באזור כוברי. עבודות הכרייה החלו בראשית שנת 2019, ובאפריל 2020 חצתה מכונת הקידוח את התעלה ונפרץ המעבר לסיני. הציוד לכריית המנהרה הגיע מאתר הכרייה באיסמעיליה, ולפיכך יש להניח שהמפרט הטכני של מנהרה זו זהה למפרט של מנהרות איסמעיליה כפי שפורט לעיל. להערכתי, העבודות לכריית מנהרה זו לא יסתיימו לפני שנת 2022. 
בנוסף למנהרות כרו המצרים את "מעקף איסמעיליה" (תעלת סואץ החדשה). במעקף נכרתה במקביל לתעלת סואץ תעלה נוספת, המשפרת את נפח התעבורה בתעלה. התעלה החדשה עוברת באזור הק"מ ה-68 של תעלת סואץ, שבו מצוי מזה עשרות בשנים גשר מסילת הברזל בפירדאן. הגשר מחבר את רשת הרכבות במצרים לסיני ולנמל המטענים הגדול בפורט פואד. התעלה החדשה ניתקה את קו הרכבת לסיני. המצרים החליטו, שבמקום לבנות גשר על הזרוע הנוספת של התעלה, הם יכרו מנהרה חדשה עבור הרכבת. הייתרון בכריית מנהרה ברור; רכבות תוכלנה לעבור לסיני בחופשיות, מבלי להפסיק את השייט בתעלה בעת מעבר הרכבת. החיסרון הוא העלות הגבוהה של כריית מנהרה שצריכה לחצות שתי תעלות, ושאורכה עולה על חמישה ק"מ. המצרים החליטו שלא להחליט. הם לא החלו בכריית מנהרה לרכבת, ואף לא החלו בבניית גשר עילי. כך שמזה חמש שנים אין תנועת רכבות לסיני. 

לאחרונה, בסוף שנת 2019 החלו המצרים בבניית גשר על "תעלת סואץ החדשה" בפירדאן, בק"מ ה-68 של תעלת סואץ. הגשר הוא למעשה המשכו של גשר החוצה את "תעלת סואץ הישנה". להערכתי, בניית הגשר מעידה על כך שהמצרים נטשו את התוכנית לכרות מנהרה עבור הרכבת. ההוכחה לנכונות ההערכה הזו היא העובדה, שעם סיום כריית מנהרות איסמעיליה התפנו שתי מכונות כרייה. האחת הופנתה לכוברי, ואת השנייה ניתן היה להפנות לכריית מנהרת הרכבת, אך המצרים לא עשו כן והחלו בבניית גשר.  

סיכום
חמשת המנהרות שנכרו מתחת לתעלה מיועדות לשימוש אזרחי, ויקלו מאוד על התעבורה האזרחית לסיני. המנהרות מסייעות מאוד גם לתנועת השייט, שכן האוניות אינן צריכות להמתין לפריסת הגשרים הצפים על התעלה. תועלת זו לשייט בתעלת סואץ תגבר לאחר שתסתיים כריית מנהרת "אחמד חמדי 2" בכוברי. להערכתי, זוהי המנהרה האחרונה שבדעת המצרים לכרות בעת הזו. ועוד, העבודות לבניית גשר הרכבת המסתובב בפירדאן סותמות את הגולל על התוכנית המצרית לכרות מנהרה או מנהרות לרכבת, ובכך צומצמה התוכנית לכריית שבע מנהרות לכריית חמש מנהרות בלבד.  

מבחינה צבאית, כריית המנהרות אינה תנאי לפעילות צבאית נרחבת בסיני, שכן כיום אפשר לחצות את התעלה ב־52(!) גשרים מסוגים שונים, בנוסף למנהרות. זו אינה טעות דפוס! כיום פרושים לאורך התעלה 52 גשרים, רובם גשרים צפים. יש לזכור גם, שבעת שִגרה ערוכים בסיני כוחות צבא בהיקף של 2 - 3 דיביזיות (תלוי את מי שואלים), וכי בסיני הוקמה מערכת לוגיסטית גדולה, המצמצמת בצורה ניכרת את התלות של צבא מצרים בגשרים שעל התעלה.

היתרון הגדול מאוד של המנהרות הוא, שהן מאפשרות את חציית התעלה בהפתעה, גם של כוחות גדולים, מבלי להפסיק בה את השייט. המשמעות היא אובדן "סימן מתריע" למערך המודיעין של צה"ל. יתרון נוסף הוא, שמשך התנועה במנהרה קצר בצורה משמעותית ממשך חציית התעלה על גבי גשר צף. מנגד, פתחי המנהרות ידועים לכול, וניתן לפגוע בהם בעת הצורך בנשק מדויק.[1]

הערות
[1] רק צריכים להזדרז מאוד לעשות זאת... ולא לחזור על הטעות הגדולה של חיל האוויר שלנו במלחמת יום הכיפורים, שניסה לפגוע במערך הגישור לאחר שרוב הכוחות המצריים כבר חצו את התעלה.  


שתף

This Facebook widget is no longer supported.

Contact Us

Contact Us

חטיבת המחקר באמ
By eli dekel December 9, 2025
ערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר אורי מילשטיין קיים רב שיח שדן בסקירת אמ"ן ומחלקת היסטוריה בצה"ל בנושא: "לב הכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים". בדיון השתתפו, פרופ' אמריטוס יואב גלבר, ד"ר אורי מילשטיין, וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. בדיון נטען שהוצאת פרסום זה – 50 שנה אחר מלחמת יום הכיפורים מהווה אות קלון למפרסמים.
אלי דקל,יואב גלבר,תוכנית המעברים לכיבוש סיני,כשלי המודיעין במלחמת יום הכיפורים,
By אלי דקל December 8, 2025
דיון בראשותו של הד"ר אורי מילשטיין ובהשתתפות פרופ' (אמריטוס) יואב גלבר, ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס אלי דקל). בדיון טוען דקל כי אמ"ן וועדת אגרנט לא ביצעו ניתוח גיאוגרפי של זירת הלחימה בסיני לאחר אוג' 1970 ולא הבינו כלל את תוכנית המלחמה המצרית. אילו היו עושים זאת הם היו מבינים כי תוכנית המלחמה המצרית לכיבוש המעברי
By אלי דקל ורז שירן November 18, 2025
רש שירן מערוץ דרך המחשבה מראיינת את אלי דקל כ"ז בחשוון ה'תשפ"ו | 18.11.2025 רז שירן מערוץ דרך המחשבה משוחחת עם אלי דקל בנושא תפנית ביחסי ארה"ב-מצרים ותפנית בהכנותיה של מצרים לכיבוש חלקים מישראל. במהלך השיחה דנים השנים בעניין דימויה של מצרים כמדינה עניה המתקשה להאכיל את תושביה.
הכנת צה
By אלי דקל November 12, 2025
מאז פתיחת מלחמת התקומה (שמיני עצרת) מקיים ד"ר אורי מילשטיין כנס שבועי של מומחי בטחון לדון במלחמה. ב־26 בנובמבר 2025 הוזמן לפנל סא"ל (בדימוס) אלי דקל, על מנת שיעלה לדיון את סוגיית האיום המצרי על ישראל ודרכי התגובה לאיום. הדיון התקיים בשני סבבים. להלן שמות משתתפי הדיון ומועד השמעת דעתם בסרטון: סבב ראשון: 00.00-02.07 ד"ר
גיוס חרדים,אפכא מסתברא,כשלי מודיעין,אלי דקל,
By אלי דקל וד"ר פיני יחזקאלי November 10, 2025
ד"ר פיני יחזקאלי מערוץ TOV, מראיין את אלי דקל בנושא ניצול ההפוגה הקרבות בין ישראל לאויבה (איראן, חיזבאללה, ח'ותים, חמאס ועוד) להרחבת שורות צה"ל ולתיקון כשלי המודיעין.
אלי דקל,ערוץ טוב,ועידת הפסגה בשארם,מעמדה של מצרים בעולם,
By אלי דקל וטל יוסף ברקאי October 19, 2025
מר טל יוסף ברקאי מערוץ TOV מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל ודן עימו במשמעויות מוועידת הפסגה שהתקיימה בשארם א־שיח' ב־13.10.2025. הפסגה של רבים ממנהיגי העולם התכנסה כדי להכריז על הפסקת המלחמה של ישראל בחמאס ברצועת עזה. בשיחה בין השנים טוען דקל בין היתר, כי הועידה מקדמת מאוד את מעמדה של מצרים בעולם הערבי ומעניקה לה גם שפ
מצרים,ועידת שארם,אלי דקל,אלכס צייטלין,
By אלי דקל ואלכס צייטלין October 19, 2025
מר אלכס צייטלין מערוץ "באים אל הפרופסורים" מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא מעמדה של בעולם לאחר ועידת הפסגה בשארם א־שיח'. לדברי דקל הועידה הזניקה את מעמדה של מצרים בקרב עמי ערב ותאפשר לה לשפר מאוד את מצבה הכלכלי.
ועידת שארם,אלי דקל,אלכס צייטלין,החמאס,כיתות הכוננות,הגנה מרחבית,
By אלי דקל ואלכס צייטלין October 18, 2025
מר אלכס צייטלין מערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל וקיים עמו הערכת מצב בנושא ההתנהלות הצפויה של ארגון החמאס בעקבות ועידת הפסגה שארם א-שיח. הועידה דנה בהפסקת המלחמה ברצועת עזה והדרכים והתנאים למימוש החלטה זו. במהלך השיחה דקל טוען דקל שההגנה שמעניקים לוחמי "כיתות הכוננות" לתושבי ישראל אי
ועידת שארם,אלי דקל,על יוסף ברקאי,החמאס,כיתות הכוננות,הגנה מרחבית,
By אלי דקל וטל יוסף ברקאי October 16, 2025
מר טל יוסף ברקאי מערוץ היוטיוב "TOV", ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל וקיים עמו הערכת מצב בנושא ההתנהלות הצפויה של ארגון החמאס בעקבות ועידת הפסגה שארם א-שיח. הועידה דנה בהפסקת המלחמה ברצועת עזה והדרכים והתנאים למימוש החלטה זו. במהלך השיחה דקל טוען שההגנה שמעניקים לוחמי "כיתות הכוננות" לתושבי ישראל אינה מספקת ואינה עומ
אלי דקל,הסכם השלום ישראל-מצרים,שי גולדשטיין,
By אלי דקל ארז September 21, 2025
ארז תדמור ושי גולדשטיין מרדיו גלי ישראל ראיינו את אלי דקל בנושא מוכנות צה"ל לעימות מול צבא מצרים. במהלך הראיון עלתה הצהרתו של נשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי לפיה ההיערכות צבא מצרים החורגת מהסכם השלום בסיני הינה באישור ישראל ונועדה להגנה מפתי גלים של פליטים מרצועת עזה. דקל טוען שמדובר בטיעון שקרי ומנמק זאת במהלך השיחה.