אלי דקל-דליצקי
03.05.2020
הערה: מאמר זה מבוטל!
ראו מהדורה עדכנית באתר זה בקישור:
במהלך שנת 2017 הסתיימה בנייתם של שני מחנות שישמשו בסיסים ליחידות מטכ"ליות של מובילי טנקים. קיבולתו של כל מחנה היא 270 מובילים. מחנות אלה מצטרפים למחנה בקיבולת 180 מובילים, שבנייתו הסתיימה בשנת 2013. מאז שנת 2011 נבנו מחנות לכ־720 מובילים.
מחנות אלה נוספים על מחנות בקיבולת של כ־750 מובילים שהם חלק מהתשתית הקיימת זה כבר (מאז ראשית המאה ה־21), ובסך הכול קיימת במצרים תשתית (כפי שמוכר לי) של כ־1,500 מובילי טנקים, המאורגנים כיחידות תובלה מטכ"ליות. נוסף על היחידות המטכ"ליות יש ביחידות השדה עוד 100 מובילי טנקים לפחות,[1] וסדר הכוחות המצרי מונה כ־1,600 מובילי טנקים. במצרים קיימת רשת ענפה של מסילות ברזל שיכולה גם היא לנייד אמל"ח ואספקה עבור הצבא. במלחמת ששת הימים היו הרכבות האמצעי העיקרי לתובלת הטנקים לסיני. גם במלחמת יום הכיפורים עשה צבא מצרים שימוש נרחב באפשרות שינוע זו.
על פי תחשיב הטנקים, הנגמ"שים והכלים הזחליליים בדיביזיה מצרית, כדי לנייד דיביזיה ממוכנת יש צורך בכ־460 מובילים, ודיביזיה משוריינת זקוקה לכ־500 מובילים.
הדגמת מחנה מובילים דגם ישן - מובילי הטנקים בסככות פתוחות
הדגמת מחנה מובילים דגם חדש - מובילי הטנקים בסככות סגורות
תרגיל ההיסעים המטכ"לי "קאדר 2000"[2]
ב־15 באוקטובר 2019 הסתיים התרגיל המטכ"לי "קאדר 2000". מסדר הסיום של התרגיל נערך בראס בנאס השוכנת לחופו של הים האדום, כ־250 קילומטר מצפון לגבול מצרים-סודן. המסדר נערך באתר זה בשל חנוכת נמל חדש ושדרוג משמעותי של שדה תעופה צבאי הקיים שם זה עשרות שנים. להערכתי, עיקרו של התרגיל היה תרגיל היסעים מטכ"לי של צבא מצרים. במסגרת התרגיל הוסעו בין היתר חמישה גדודי טנקים (כ־150 טנקים) למרחק של לפחות 750 קילומטר. במסדר הסיום נכחו במגרש המסדרים רק כ־70 מובילי טנקים, כך שייתכן שהתרגול כלל הסעת טנקים בסבבים. ייתכן גם כי במסגרת התרגיל תורגלה נסיעת כוחות ליעדים נוספים.
אפשרויות תובלה תוספות
בצבא המצרי יש שפע של יחידות תובלה מטכ"ליות המצוידות בכלי תובלה מודרניים. במחסני החירום של הצבא שהורחבו מאוד בשנים האחרונות,[3] מאוחסנות גם משאיות ומכולות. באפריל 2020 ערך הצבא המצרי מסדר מוכנות לקראת "המלחמה בקורונה". במשך זמן קצר יחסית ריכז הצבא כ־1,000 כלי תובלה מסוגים שונים. הצגת תכלית זו הדגימה את היכולות הלוגיסטיות המפותחות מאוד בצבא מצרים.
משמעויות
ראשית, עצם העובדה שמדינה שכנה לנו מכפילה בתוך שש שנים את סדר הכוחות של המובילים שלה, צריכה להדיר שינה מעיני כל השוכנים לגבולותיה. אין לי צל של ספק שלצרכים השוטפים של צבא מצרים (אימונים, החלפת יחידות ה"תופסות קו" וכיוצא באלה) אין צורך בהכפלת סדר כוחות המובילים, משום שצבא מצרים התאמן זה 40 שנה בסדר כוחות המובילים, שהיה קיים עד שנת 2011.
אם כך, מה זה אומר לנו? כידוע לכם, סוכנים כגון אשרף מרואן אינם עובדים אצלי, ואין לי יומרה או כלים לדעת מהן תוכניותיה של מצרים. אבל ביכולתי, אולי, לנתח את הפוטנציאל הטמון ברכש המסיבי של המובילים (אף מבלי להזכיר שבשנים האחרונות מצרים קונה אמל"ח מכל הבא ליד). כמות כזאת של מובילים מאפשרת ניוד מהיר של סדר כוחות של שלוש דיביזיות, הן לכיוון גבול מצרים-לוב הן לכיוון עומק סיני. גם בסיני וגם בדרך מאלכסנדריה לכיוון הגבול הלובי אין מסילות ברזל, וצבא המעוניין להתייצב במהירות בגזרות אלה, מן הראוי שיצטייד בכמות מתאימה של מובילי טנקים.
מאז חתימת הסכם השלום, ובמיוחד מאז שנת 2007, עמלה מצרים ללא לאות על בניית מערך לוגיסטי בסיני ומערכת גישור ענפה. כיום קיימת בסיני תשתית לוגיסטית לכמה דיביזיות, ואף הוקמו מצבורים לוגיסטיים קדמיים לרמת הארמיה ("קיסם" בערבית). מערך הגישור כולל כיום חמש מנהרות פעילות ומנהרה נוספת בשלבי כרייה מתקדמים. נוסף על מנהרות, הקימה מצרים מערך של 54 גשרים מסוגים שונים. שפע אמצעי הגישור התעלה מצביע, לדעתי, כי עיקר מעייניה של מצרים הוא ניוד כוחותיה לסיני.
אין בכל אלה כדי לומר שאם תיקָרה למצרים הזדמנות לנגוס חלק כזה או אחר מלוב היא תימנע מכך. בימים אלו קיימת מתיחות רבה בין הפלגים שירשו את משטרו של קדאפי. מצרים "תפסה צד" בסכסוך והיא תומכת במוצהר במשטרו של הגנראל ח'ליפה חפתר המחזיק בחלק המזרחי של לוב על שפע שדות הנפט שבאזור זה. בדרך כלל מצרים אינה להוטה להיכנס למעורבות צבאית ישירה בסכסוכים פנים־ערביים, אבל אין לדעת מה ילד יום. אם מצרים תחליט לקחת חלק פעיל בסכסוך, אין ספק שמערכת ניוד הגייסות שהוקמה בצבא המצרי תסייע לה רבות במילוי המשימה.
הערות
[1]. בכל דיביזיה שני מובילים, בכל ארמיה כמה עשרות מובילים הכפופים לגדוד התובלה הארמיוני. מובילים
[2]. תרגיל "קאדר 2000" 26.01.2020 http://www.dekelegypt.co.il./200126
[3]. מצרים: בניית אתרי אחסון גדולים לנשק וציוד צבאי. אלי דקל-דליצקי. מרס 2018
שתף
Contact Us
Contact Us
רדיו רקע ברוסית מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בעניין הניסיונות החוזרים ונשנים של המצרים לתווך בין ישראל לחמאס בפרשת החטופים. במהלך הראיון משוחחים השנים גם בעניין של מדינות ערב בפתרון אמיתי לבעיית פליטי 1948.
נין להאזין לראיון המלא ולתרגום לרוסית בקישור:
https://www.kan.org.il/content/kan/kan-reka/p-9904/
מר שמעון כהן מערוץ 7 קיים ראיון מוקלט עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ושוחח עימו בשני נושאים:
א. מי עומד מאחורי האיומים בתקשורת המצרית על ישראל ומדוע הם מושמעים?
ב. מדוע הסכם השלום בין ישראל למצרים החזיק מעמד בתקופת שלטונו של הנשיא מוחמד מורסי (קודמו של הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי) שבא מקרב האחים המוסלמים,
המאמר שלפניכם מבוסס
פלד ארבלי פרסם במעריב מאמר המבוסס על ראיון שקיים עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. במאמר מונה דקל מספר אירועים בהם נשיא מצרים א-סיסי יצא חוצץ נגד עמדות של ארה"ב בקשר לפתרון בעיית רצועת עזה. דקל מעריך, כי ככל הנראה, מדובר במהלך מתואם בין ארצות ערב להתנער מיחסי האדנות של הממשל בארה"ב נגדם.
הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים:
פרק א' – מבוא להרצאה.
פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956.
פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין.
פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין.
דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי
הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים:
פרק א' – מבוא להרצאה.
פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956.
פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין.
פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין.
דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי
אליהו דקל - דליצקי ב' בסיון ה'תשפ"ה | 29.05.2025 הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים: פרק א' – מבוא להרצאה. פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956. פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין. פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין. דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודיעין. לאחר שסיים את שירותו, המשיך דקל, כחוקר עצמאי, לחקור את ארצות ערב וכן את תפקוד המודיעין במלחמות ישראל. דקל כתב את הספר "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגרפי" העוסק בחטיבת המחקר באמ"ן ובמקומו של מחקר השטח בגיבוש הערכת המצב הלאומית. כמו כן פרסם מאות מאמרים, סקירות, והרצאות בנושאי מודיעין ומעקב אחר המתרחש במצרים כיום פרק ב' שלפניכם מונה מקצת מכשלי המודיעין החל ממלחמת קדש (1956) וכלה במלחמת "שמיני עצרת" (2023).
הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים:
פרק א' – מבוא להרצאה.
פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956.
פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין.
פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין.
דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי
ד"ר פיני יחזקאלי מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על יחסי מצרים עם ארה"ב. לדברי דקל, מאז שטראמפ התמנה לנשיא ארה"ב – מצרים צועדת לקראת התנגשות ביחסים בין המדינות. לדברי דקל, מצרים עמלה מזה שנים להכין את עצמה ואת צבאה למצב של מלחמה ממושכת מבלי שאף מעצמה תוכל לכפות עליה את רצונה.
מאמר של מר פלד ארבלי ממעריב בנושא התרגיל האווירי המשותף לחילות האוויר של מצרים וסין. המאמר מבוסס על ראיון שקיים מר ארבלי עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
סגן אלוף (בדימוס) אלי דקל התראיין למעריב והתייחס למתח ההולך ונבנה בין שתי המתווכות במו"מ: “למצרים יש חשבון עצום עם האחים המוסלמים וקטאר היא הבנק שלהם”
