אלי דקל-דליצקי
03.05.2020
הערה: מאמר זה מבוטל!
ראו מהדורה עדכנית באתר זה בקישור:
במהלך שנת 2017 הסתיימה בנייתם של שני מחנות שישמשו בסיסים ליחידות מטכ"ליות של מובילי טנקים. קיבולתו של כל מחנה היא 270 מובילים. מחנות אלה מצטרפים למחנה בקיבולת 180 מובילים, שבנייתו הסתיימה בשנת 2013. מאז שנת 2011 נבנו מחנות לכ־720 מובילים.
מחנות אלה נוספים על מחנות בקיבולת של כ־750 מובילים שהם חלק מהתשתית הקיימת זה כבר (מאז ראשית המאה ה־21), ובסך הכול קיימת במצרים תשתית (כפי שמוכר לי) של כ־1,500 מובילי טנקים, המאורגנים כיחידות תובלה מטכ"ליות. נוסף על היחידות המטכ"ליות יש ביחידות השדה עוד 100 מובילי טנקים לפחות,[1] וסדר הכוחות המצרי מונה כ־1,600 מובילי טנקים. במצרים קיימת רשת ענפה של מסילות ברזל שיכולה גם היא לנייד אמל"ח ואספקה עבור הצבא. במלחמת ששת הימים היו הרכבות האמצעי העיקרי לתובלת הטנקים לסיני. גם במלחמת יום הכיפורים עשה צבא מצרים שימוש נרחב באפשרות שינוע זו.
על פי תחשיב הטנקים, הנגמ"שים והכלים הזחליליים בדיביזיה מצרית, כדי לנייד דיביזיה ממוכנת יש צורך בכ־460 מובילים, ודיביזיה משוריינת זקוקה לכ־500 מובילים.
הדגמת מחנה מובילים דגם ישן - מובילי הטנקים בסככות פתוחות
הדגמת מחנה מובילים דגם חדש - מובילי הטנקים בסככות סגורות
תרגיל ההיסעים המטכ"לי "קאדר 2000"[2]
ב־15 באוקטובר 2019 הסתיים התרגיל המטכ"לי "קאדר 2000". מסדר הסיום של התרגיל נערך בראס בנאס השוכנת לחופו של הים האדום, כ־250 קילומטר מצפון לגבול מצרים-סודן. המסדר נערך באתר זה בשל חנוכת נמל חדש ושדרוג משמעותי של שדה תעופה צבאי הקיים שם זה עשרות שנים. להערכתי, עיקרו של התרגיל היה תרגיל היסעים מטכ"לי של צבא מצרים. במסגרת התרגיל הוסעו בין היתר חמישה גדודי טנקים (כ־150 טנקים) למרחק של לפחות 750 קילומטר. במסדר הסיום נכחו במגרש המסדרים רק כ־70 מובילי טנקים, כך שייתכן שהתרגול כלל הסעת טנקים בסבבים. ייתכן גם כי במסגרת התרגיל תורגלה נסיעת כוחות ליעדים נוספים.
אפשרויות תובלה תוספות
בצבא המצרי יש שפע של יחידות תובלה מטכ"ליות המצוידות בכלי תובלה מודרניים. במחסני החירום של הצבא שהורחבו מאוד בשנים האחרונות,[3] מאוחסנות גם משאיות ומכולות. באפריל 2020 ערך הצבא המצרי מסדר מוכנות לקראת "המלחמה בקורונה". במשך זמן קצר יחסית ריכז הצבא כ־1,000 כלי תובלה מסוגים שונים. הצגת תכלית זו הדגימה את היכולות הלוגיסטיות המפותחות מאוד בצבא מצרים.
משמעויות
ראשית, עצם העובדה שמדינה שכנה לנו מכפילה בתוך שש שנים את סדר הכוחות של המובילים שלה, צריכה להדיר שינה מעיני כל השוכנים לגבולותיה. אין לי צל של ספק שלצרכים השוטפים של צבא מצרים (אימונים, החלפת יחידות ה"תופסות קו" וכיוצא באלה) אין צורך בהכפלת סדר כוחות המובילים, משום שצבא מצרים התאמן זה 40 שנה בסדר כוחות המובילים, שהיה קיים עד שנת 2011.
אם כך, מה זה אומר לנו? כידוע לכם, סוכנים כגון אשרף מרואן אינם עובדים אצלי, ואין לי יומרה או כלים לדעת מהן תוכניותיה של מצרים. אבל ביכולתי, אולי, לנתח את הפוטנציאל הטמון ברכש המסיבי של המובילים (אף מבלי להזכיר שבשנים האחרונות מצרים קונה אמל"ח מכל הבא ליד). כמות כזאת של מובילים מאפשרת ניוד מהיר של סדר כוחות של שלוש דיביזיות, הן לכיוון גבול מצרים-לוב הן לכיוון עומק סיני. גם בסיני וגם בדרך מאלכסנדריה לכיוון הגבול הלובי אין מסילות ברזל, וצבא המעוניין להתייצב במהירות בגזרות אלה, מן הראוי שיצטייד בכמות מתאימה של מובילי טנקים.
מאז חתימת הסכם השלום, ובמיוחד מאז שנת 2007, עמלה מצרים ללא לאות על בניית מערך לוגיסטי בסיני ומערכת גישור ענפה. כיום קיימת בסיני תשתית לוגיסטית לכמה דיביזיות, ואף הוקמו מצבורים לוגיסטיים קדמיים לרמת הארמיה ("קיסם" בערבית). מערך הגישור כולל כיום חמש מנהרות פעילות ומנהרה נוספת בשלבי כרייה מתקדמים. נוסף על מנהרות, הקימה מצרים מערך של 54 גשרים מסוגים שונים. שפע אמצעי הגישור התעלה מצביע, לדעתי, כי עיקר מעייניה של מצרים הוא ניוד כוחותיה לסיני.
אין בכל אלה כדי לומר שאם תיקָרה למצרים הזדמנות לנגוס חלק כזה או אחר מלוב היא תימנע מכך. בימים אלו קיימת מתיחות רבה בין הפלגים שירשו את משטרו של קדאפי. מצרים "תפסה צד" בסכסוך והיא תומכת במוצהר במשטרו של הגנראל ח'ליפה חפתר המחזיק בחלק המזרחי של לוב על שפע שדות הנפט שבאזור זה. בדרך כלל מצרים אינה להוטה להיכנס למעורבות צבאית ישירה בסכסוכים פנים־ערביים, אבל אין לדעת מה ילד יום. אם מצרים תחליט לקחת חלק פעיל בסכסוך, אין ספק שמערכת ניוד הגייסות שהוקמה בצבא המצרי תסייע לה רבות במילוי המשימה.
הערות
[1]. בכל דיביזיה שני מובילים, בכל ארמיה כמה עשרות מובילים הכפופים לגדוד התובלה הארמיוני. מובילים
[2]. תרגיל "קאדר 2000" 26.01.2020 http://www.dekelegypt.co.il./200126
[3]. מצרים: בניית אתרי אחסון גדולים לנשק וציוד צבאי. אלי דקל-דליצקי. מרס 2018
שתף
Contact Us
Contact Us
ד"ר מרדכי קידר מערוץ "TOV" מקיים דיון עם אליהו דקל על ספרו החדש ז' באייר ה'תשפ"ו | 23.04.2026 ד"ר מרדכי קידר משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ספרו החדש "מודיעין: מאובדן דרך לגאולה". לשיחה הצטרפו גם אל"מ רונן כהן ששימש בעבר כעוזר למבצעים של ראש חטיבת המחקר באמ"ן, וטל אורן ששירת בעבר ביחידת המודיעין 504. במהלך השיחה נידון נושא תפקידי המודיעין בצה"ל מעבר לנושא ההתרעה, נושא המודיעין המנטלי, (הכרת דעותיו ואמונותיו של היריב), ועיסוקו המוגזם של המודיעין הצבאי בנושא המדיני, הפוגע קשות בקשב של אמ"ן בהכנת מודיעין למלחמה.
מר אלכס צייטלין מערוץ "באים אל הפרופסורים" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. עיקרו של הראיון דן בשאלות: א. להיכן נעלם אגף המודיעין בצה"ל במלחמת ישראל נגד אירן? ב. מה נפגע באיראן כתוצאה מתקיפות ישראל?
באשר לספרו של דקל:
האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של
ד"ר אורי מילשטיין מערוץ "לעומק" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס)( אלי דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. להלן כמה מהנושאים בספר:
האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של חמאס מורתע, הפכה למטבע לשון שגור. אך האם מדובר בהסבר עומק או שמא ב"העתק-הדבק" נוח שנועד לגמד את גודל הכשל? מודיעין: מאובדן דרך לגא
טל ברקאי מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על השפעת מלחמת שאגת הארי עם איראן על החלום המצרי להכחדת ישראל ועל החלום הגדול של העולם המוסלמי לדחוק את הנוצרים משליטתם בעולם
סמדר הילה שמואלי מערוץ טוב מראיינת את אלי דקל בנושא הכלכלה המצרית. לדברי דקל היעד הכלכלי המצרי החדש הוא פיתוח חקלאי של 30 מיליון דונם של אדמת מדבר. זאת במדינה שמתבכיינת כי האתיופים מייבשים אותה...
עו"ד אלעד שאול מאתר "הסנגור משוחח עם אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. במהלך השיחה טוען דקל שכשלי המודיעין הם רבים והציבור לא מודע לקיומם. לדבריו, ועדת חקירה מכל סוג לא תסייע לתיקון כשלי המודיעין שכן גם ועדת אגרנט המלצותיה לא הועילו. דקל מספר כי בקרוב עומד לצאת ספרו הדן בכשלי המודיעין מאז 1953, ניתוח הגורמים לכשלים אלו וה
טל יוסף ברקאי מערוץ TOV מראיין את אלי דקל בנושא ההסכם למכירת גז ישראלי למצרים. לדעת דקל, ישראל יכולה הייתה להנזיל גז בעצמה ולמכור אותו לאירופה ללא התיווך המצרי, ובכך להגדיל את רווחיה ממשאב זה.
ערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר אורי מילשטיין קיים רב שיח שדן בסקירת אמ"ן ומחלקת היסטוריה בצה"ל בנושא: "לב הכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים". בדיון השתתפו, פרופ' אמריטוס יואב גלבר, ד"ר אורי מילשטיין, וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. בדיון נטען שהוצאת פרסום זה – 50 שנה אחר מלחמת יום הכיפורים מהווה אות קלון למפרסמים.
ד"ר אורי מילשטיין מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא סקירה שפרסמה מחלקת המחקר באמ"ן בשיתוף מחלקת היסטוריה לרגל מלאות 50 שנה לנלחמת יום הכיפורים. הסקירה מנתחת את לב הכשל המודיעיני ביוה"כ ולדעת אלי דקל פרסומה מהווה בושה, חרפה וכלימה לאגף המודיעין המוציא תחת ידו מסמך רדוד שכזה.
דיון בראשותו של הד"ר אורי מילשטיין ובהשתתפות פרופ' (אמריטוס) יואב גלבר, ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס אלי דקל). בדיון טוען דקל כי אמ"ן וועדת אגרנט לא ביצעו ניתוח גיאוגרפי של זירת הלחימה בסיני לאחר אוג' 1970 ולא הבינו כלל את תוכנית המלחמה המצרית. אילו היו עושים זאת הם היו מבינים כי תוכנית המלחמה המצרית לכיבוש המעברי
