ב־15 באוקטובר 2019 הסתיים התרגיל המטכ"לי "קאדר 2000". מסדר הסיום של התרגיל נערך בראס בנאס השוכנת לחופו של הים האדום, כ־250 קילומטר מצפון לגבול מצרים-סודן. המסדר נערך באתר זה בשל חנוכת נמל חדש ושדרוג משמעותי של שדה תעופה צבאי הקיים שם זה עשרות שנים. להערכתי, עיקרו של התרגיל היה תרגיל היסעים מטכ"לי של צבא מצרים. במסגרת התרגיל הוסעו בין היתר חמישה גדודי טנקים (כ־150 טנקים) למרחק של לפחות 750 קילומטר. במסדר הסיום נכחו במגרש המסדרים רק כ־70 מובילי טנקים, כך שייתכן שהתרגול כלל הסעת טנקים בסבבים. ייתכן גם כי במסגרת התרגיל תורגלה נסיעת כוחות ליעדים נוספים.

בצבא המצרי יש שפע של יחידות תובלה מטכ"ליות המצוידות בכלי תובלה מודרניים. במחסני החירום של הצבא שהורחבו מאוד בשנים האחרונות,[3] מאוחסנות גם משאיות ומכולות. באפריל 2020 ערך הצבא המצרי מסדר מוכנות לקראת "המלחמה בקורונה". במשך זמן קצר יחסית ריכז הצבא כ־1,000 כלי תובלה מסוגים שונים. הצגת תכלית זו הדגימה את היכולות הלוגיסטיות המפותחות מאוד בצבא מצרים.

ראשית, עצם העובדה שמדינה שכנה לנו מכפילה בתוך שש שנים את סדר הכוחות של המובילים שלה, צריכה להדיר שינה מעיני כל השוכנים לגבולותיה. אין לי צל של ספק שלצרכים השוטפים של צבא מצרים (אימונים, החלפת יחידות ה"תופסות קו" וכיוצא באלה) אין צורך בהכפלת סדר כוחות המובילים, משום שצבא מצרים התאמן זה 40 שנה בסדר כוחות המובילים, שהיה קיים עד שנת 2011.

אם כך, מה זה אומר לנו? כידוע לכם, סוכנים כגון אשרף מרואן אינם עובדים אצלי, ואין לי יומרה או כלים לדעת מהן תוכניותיה של מצרים. אבל ביכולתי, אולי, לנתח את הפוטנציאל הטמון ברכש המסיבי של המובילים (אף מבלי להזכיר שבשנים האחרונות מצרים קונה אמל"ח מכל הבא ליד). כמות כזאת של מובילים מאפשרת ניוד מהיר של סדר כוחות של שלוש דיביזיות, הן לכיוון גבול מצרים-לוב הן לכיוון עומק סיני. גם בסיני וגם בדרך מאלכסנדריה לכיוון הגבול הלובי אין מסילות ברזל, וצבא המעוניין להתייצב במהירות בגזרות אלה, מן הראוי שיצטייד בכמות מתאימה של מובילי טנקים. 

מאז חתימת הסכם השלום, ובמיוחד מאז שנת 2007, עמלה מצרים ללא לאות על בניית מערך לוגיסטי בסיני ומערכת גישור ענפה. כיום קיימת בסיני תשתית לוגיסטית לכמה דיביזיות, ואף הוקמו מצבורים לוגיסטיים קדמיים לרמת הארמיה ("קיסם" בערבית). מערך הגישור כולל כיום חמש מנהרות פעילות ומנהרה נוספת בשלבי כרייה מתקדמים. נוסף על מנהרות, הקימה מצרים מערך של 54 גשרים מסוגים שונים. שפע אמצעי הגישור התעלה מצביע, לדעתי, כי עיקר מעייניה של מצרים הוא ניוד כוחותיה לסיני.

אין בכל אלה כדי לומר שאם תיקָרה למצרים הזדמנות לנגוס חלק כזה או אחר מלוב היא תימנע מכך. בימים אלו קיימת מתיחות רבה בין הפלגים שירשו את משטרו של קדאפי. מצרים "תפסה צד" בסכסוך והיא תומכת במוצהר במשטרו של הגנראל ח'ליפה חפתר המחזיק בחלק המזרחי של לוב על שפע שדות הנפט שבאזור זה. בדרך כלל מצרים אינה להוטה להיכנס למעורבות צבאית ישירה בסכסוכים פנים־ערביים, אבל אין לדעת מה ילד יום. אם מצרים תחליט לקחת חלק פעיל בסכסוך, אין ספק שמערכת ניוד הגייסות שהוקמה בצבא המצרי תסייע לה רבות במילוי המשימה.

[1]. בכל דיביזיה שני מובילים, בכל ארמיה כמה עשרות מובילים הכפופים לגדוד התובלה הארמיוני. מובילים

[2]. תרגיל "קאדר 2000" 26.01.2020 http://www.dekelegypt.co.il./200126

[3]. מצרים: בניית אתרי אחסון גדולים לנשק וציוד צבאי. אלי דקל-דליצקי. מרס 2018