לאחרונה איתרתי את בנייתם ומיקומם המדויק של שני מוצב מכ"ם המאפשרים גילוי מטוסים וטילים עד לטווח של 1,100 ק"מ. מוצב אחד נבנה בפסגת ג'בל עויבד בגובה 570 מטר, כ־40 ק"מ ממערב לסואץ. המוצב השני אותר במפרץ סואץ בפסגת ג'בל אל גללה אל קבליר בגובה של כ-1,600 מטר.
אלה מוצבי מכ"ם חדישים מתוצרת רוסיה המאפשרים גילוי מוקדם של כלי טייס וטילים מסוגים שונים בטווח רחוק, ונותנים התרעה מוקדמת לכוחות האוויר והגנה המצרית כדי להתכונן לנטרול האיום בעוד מועד. תכונה נוספת של מכ"מים אלו היא יכולתם לרכוש 500 מטרות בו זמנית.
במצרים קיים מערך מפותח של מוצבי מכ"ם הכפוף לזרוע ההגנה האווירית. מערך זה כולל 35 מוצבי מכ"ם הפועלים בכל ימות השנה ופרוסים בכל רחבי מצרים. שלושה מוצבים אף נבנו בסיני (בניגוד לנספח הצבאי להסכם השלום). בשנים האחרונות ובמיוחד לאחר שעבד אל־פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, מצרים נמצאת בתהליך מואץ של התחמשות. בין היתר הם רכשו מברית המועצות חטיבת טילי קרקע-אוויר מסוג S-300. חטיבה זו מצוידת במכ"ם מסוג 515-M סדרה 9, שיש לו יכולת זיהוי מטרות במרחק 330 ק"מ ויכולת לטפל ב־200 מטרות בו זמנית
המכ"ם Rezonans-NE סופק למצרים ככל הנראה בשנת 2017. איני יודע כמה מערכות מכ"ם מסוג זה סופקו ובהחלט אפשרי כי קיימים מוצבי מכ"ם נוספים על אלו שגיליתי. לא אופתע אם יתברר שמערכת מסוג זה תוצב גם בסיני.
מאפיינים כלליים [1]
Rezonans-NE הוא מכ"ם בתדר VHF, מיועד להתרעה מוקדמת נגד כל כלי הטייס הקיימים היום ועתידיים, לרבות טילי שיוט מנמיכי טוס, כטב"מים היפר־סוניים, וכמובן גם כלי טייס וכטב"מים פשוטים. המערכת בנויה לפעול גם בתנאי לוחמה אלקטרונית קיצוניים שיופעלו נגדו.
משימות
לאתר ולעקוב אחר מגוון רחב של מטרות אוויריות בטווחים ארוכים, כולל קטנים ואיטיים.
מודד אוטומטית את מיקום המטרות, את נתוני הטיסה שלהם וסיווגם כדי לסייע למערכות נשק אוויריות.
המכ"ם מאתר ולנתח אמצעי לוחמה אלקטרונית המופעלים נגדו ומתאים את פעילותו לתנאיהם.
מאפיינים טכניים עיקריים
טווח גילוי כללי - 10–1100 ק"מ, 360 מעלות.
טווח גילוי מטוסי קרב עד גובה 10,000 מטר–350 ק"מ
מספר יעדים נעקבים: בערך 500
סיכום
ההצטיידות של מצרים במכ"מים החדישים היא חלק מתהליך מואץ של התחמשות ובניית תשתיות צבאיות בעיקר במזרח מצרים ובסיני. המכ"מים החדשים מאפשרים גילוי של "כל מה שזז באוויר" ברדיוס של 1,100 ק"מ. כלומר כיסוי מלא של ישראל וסוריה וכיסוי רוב שטחן של סעודיה וטורקיה. המערכת גם מאפשרת מתן נתונים למערכות יירוט בטווח של 350 ק"מ. בתחום קשת זו נכלל כל שטח ישראל מנתניה ודרומה.
סקירה מקפת של כלל מערך זרוע הגנה האווירות במצרים תוכלו למצוא באתר זה בקישור http://www.dekelegypt.co.il./191103
הערות
[1] http://roe.ru/pdfs/pdf_2012.pdf
שתף
Contact Us
Contact Us

ד"ר מרדכי קידר מערוץ "TOV" מקיים דיון עם אליהו דקל על ספרו החדש ז' באייר ה'תשפ"ו | 23.04.2026 ד"ר מרדכי קידר משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ספרו החדש "מודיעין: מאובדן דרך לגאולה". לשיחה הצטרפו גם אל"מ רונן כהן ששימש בעבר כעוזר למבצעים של ראש חטיבת המחקר באמ"ן, וטל אורן ששירת בעבר ביחידת המודיעין 504. במהלך השיחה נידון נושא תפקידי המודיעין בצה"ל מעבר לנושא ההתרעה, נושא המודיעין המנטלי, (הכרת דעותיו ואמונותיו של היריב), ועיסוקו המוגזם של המודיעין הצבאי בנושא המדיני, הפוגע קשות בקשב של אמ"ן בהכנת מודיעין למלחמה.

מר אלכס צייטלין מערוץ "באים אל הפרופסורים" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. עיקרו של הראיון דן בשאלות: א. להיכן נעלם אגף המודיעין בצה"ל במלחמת ישראל נגד אירן? ב. מה נפגע באיראן כתוצאה מתקיפות ישראל?
באשר לספרו של דקל:
האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של

ד"ר אורי מילשטיין מערוץ "לעומק" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס)( אלי דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. להלן כמה מהנושאים בספר:
האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של חמאס מורתע, הפכה למטבע לשון שגור. אך האם מדובר בהסבר עומק או שמא ב"העתק-הדבק" נוח שנועד לגמד את גודל הכשל? מודיעין: מאובדן דרך לגא

עו"ד אלעד שאול מאתר "הסנגור משוחח עם אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. במהלך השיחה טוען דקל שכשלי המודיעין הם רבים והציבור לא מודע לקיומם. לדבריו, ועדת חקירה מכל סוג לא תסייע לתיקון כשלי המודיעין שכן גם ועדת אגרנט המלצותיה לא הועילו. דקל מספר כי בקרוב עומד לצאת ספרו הדן בכשלי המודיעין מאז 1953, ניתוח הגורמים לכשלים אלו וה

ערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר אורי מילשטיין קיים רב שיח שדן בסקירת אמ"ן ומחלקת היסטוריה בצה"ל בנושא: "לב הכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים". בדיון השתתפו, פרופ' אמריטוס יואב גלבר, ד"ר אורי מילשטיין, וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. בדיון נטען שהוצאת פרסום זה – 50 שנה אחר מלחמת יום הכיפורים מהווה אות קלון למפרסמים.

דיון בראשותו של הד"ר אורי מילשטיין ובהשתתפות פרופ' (אמריטוס) יואב גלבר, ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס אלי דקל). בדיון טוען דקל כי אמ"ן וועדת אגרנט לא ביצעו ניתוח גיאוגרפי של זירת הלחימה בסיני לאחר אוג' 1970 ולא הבינו כלל את תוכנית המלחמה המצרית. אילו היו עושים זאת הם היו מבינים כי תוכנית המלחמה המצרית לכיבוש המעברי










