אלי דקל-דליצקי. נובמבר 2019

רקע
בשנת 2016, כשנתיים לאחר שתפס את השלטון במצרים, יצא עבד אל פתח א־סיסי בתוכנית
גרנדיוזית בשם "מגה תוכניות לפיתוח מצרים". התוכנית מפרטת מיזמים שונים לפיתוח מצרים, וביניהם פיתוח נרחב של כבישים. הנשיא הנמרץ צירף מחשבה למעשה וניגש לבצע חלק לא מבוטל של מיזמים אלה. 

בסיני הוא החל בפיתוח כל כבישי האורך המוליכים מתעלת סואץ לעבר גבול ישראל-מצרים, ואכן הכבישים האלה הם אוטוסטרדות: 
• כביש קנטרה-רפיח (הציר הצפוני) – כביש זה הפך לאוטוסטרדה כבר בימי סאדאת או מובארכ.
• כביש איסמעיליה-קציעות-קציימה (הציר המרכזי).
• כביש ג'ניפה-ואדי מלייז (ציר הגידי).
• כביש כוברי (סואץ)-אילת (ציר המיתלה)  
 
לאחר שהסתיימו העבודות בצירי האורך, החל א־סיסי לפתח את ציר הרוחב המרכזי, ביר אל עבד-רפידים-ביר ת'מדה, והפכו‍ֹ לאוטוסטרדה. אין בידי צילומי לוויין עדכניים של כל אורך הציר, אך אני משער שגם העבודות בו הסתיימו. יודגש כי לציר זה אין שום משמעות כלכלית וחלק ניכר מכביש זה היה מכוסה בחול שנים רבות, עקב חוסר שימוש. 

במקביל לסלילת כביש הרוחב המרכזי, הוחל גם בסלילת כביש התעלה המזרחי העובר לכל אורך הגדה המזרחית של תעלת סואץ. כיום כביש זה הוא אוטוסטרדה בת שני מסלולים ובכל מסלול שני נתיבים. 

האוטוסטרדה החדשה כוברי (סואץ)- שארם א־שייח'
לאחרונה פרסם העיתונאי מוחמד ג'אמל כי ב־05.11.2019 חנך הנשיא סיסי את האוטוסטרדה החדשה קהיר-שארם א־שיח'. לאור עברו של הנשיא סיסי, שכבר חנך ברוב עם ועדה את "תעלת סואץ החדשה" (כריית "מעקף איסמעיליה" - תעלה מקבילה לתעלת סואץ בקטע של 35 ק"מ), אך למרות הטקס המרשים, לא הייתה התעלה כשירה לשיט בעת החנוכה וגם לא חודשים אחריה. בדקתי את הידיעה בצילומי לוויין וגיליתי, שככל הנראה, אכן נסללה אוטוסטרדה חדשה בין מנהרת כוברי (באזור סואץ) לבין שארם א-שיח'. אני מסייג את דבריי ב"ככל הנראה", משום שאין בידי צילומים עדכניים של כל אורך הכביש, וייתכן שיש עדיין קטעים שלא הושלמו.

מדובר באוטוסטרדה שאורכה 320 ק"מ. לאוטוסטרדה שני מסלולים ובכל מסלול שלושה נתיבי תנועה. רובו של הכביש החדש עובר ממזרח לכביש הדו־סטרי הישן הקיים זה שנים רבות. הכביש עוקף גם את העיירות הקטנות הפזורות לאורכו - ראס סודר, אבו זנימה, אבו רודס וא־טור - משל היו ערים גדולות כמו קהיר או לוס אנג'לס. בסלילת הכביש החדש נפרצו גם מעברים בשטח הררי שמן הסתם, עלותם רבה. 

עם סלילת הכביש החדש, ניתן כיום להגיע לשארם בשתי מערכות כבישים. ייתכן שבעתיד יהיה הכביש החדש כביש אגרה, כמו כבישים חדשים רבים במצרים.

הערכה
מניתוח סדר הקדימויות של הנשיא סיסי בביצוע עבודות פיתוח הכבישים בסיני, עולה בבירור כי נושא "הכשרת זירת הלחימה מול ישראל" עומד בראש מעייניו. זו הסיבה, לדעתי, שהוא החל בסלילת הכבישים המוליכים ממצרים לגבול ישראל. למצרים אין שום תוכניות פיתוח למרכז סיני ולמזרחו, ואין שום צורך כלכלי בסלילת אוטוסטרדות מיותרות לעבר גבול ישראל. 
בדרום סיני ערוכים כוחות צבא בסדר כוח כולל של דיביזיה ממוכנת, והם עשויים לתרום למערכה שתתפתח בצפון סיני. למרות זאת אני סבור שמה שהניע את המצרים לסלילת האוטוסטרדה החדשה סואץ-שארם א־שייח' היה שיקולים כלכליים. לדעתי, שיקולים אלה שגויים, ויהיה בהם טעם רק בעוד שנים רבות, כשהעיירות המפוהקות לאורך האוטוסטרדה תתפתחנה, ומרכזי הקיט השוממים יתאוששו מהשבר של התיירות המצרית לאחר הפיגוע במטוס התיירים הרוסי בשנת 2015.

יהיו שיטענו כי כל ההשקעה בסלילת הכביש החדש נועדה "להחזיר עטרה ליושנה" לשארם א־שייח'. אני בספק אם שארם זקוקה בכלל לכביש נוסף על הכביש הדו־נתיבי הישן, ובוודאי לא עתה כשהתיירות שם אינה משגשגת. בקיצור, איני מבין מדוע תושב קהיר המעוניין לנפוש ייסע דווקא לשארם ולא ליעדים קרובים יותר בים האדום, כאשר ה"שמש היא אותה שמש והים הוא אותו ים"... 

בראייה רחבה יותר של כלל ההשקעות במצרים, נראה כי מצרים מבזבזת כספים ללא חשבון, וייתכן שהיא צועדת לקראת מצב של חדלות פירעון. אני מתכוון ל:
• מיזמי פיתוח הכלכלה המצרית שחלקם מאכזב ביותר בלשון המעטה, כגון כריית "מעקף איסמעיליה" שלעת עתה נושא רווחים מזעריים בלבד.
• הקמת מיזמי ראווה מיותרים, כגון המסגד הגדול בעולם. 
• השקעות הענק ברכש אמצעי לחימה ובפיתוח תשתיות צבאיות. 

האוטוסטרדה המיותרת לשארם משתלבת היטב במהלך הפזרנות ללא חשבון של השלטון המצרי. בעזרת השם אפרסם בקרוב סדרת מאמרים העוקבת בצורה פרטנית אחר ביצוע התוכנית הכלכלית הגרנדיוזית "מגה תוכניות פיתוח".




Contact Us

מילות מפתח: אלי דקל,מיכאל ברונשטיין,עמוס גלבוע,מלחמת יום הכיפורים,
By אלי דקל, מיכאל ברונשטיין, עמוס גלבוע August 13, 2026
ב־29.11.2018 קיים ד"ר אורי מילשטיין יום עיון בנושא "המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים" הדובר העיקרי ביום העיון היה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שבמלחמת 1973 שימש בתפקיד ראש ענף מחקר בסיסי בחטיבת המחקר באמ"ן. לימים עמוס גלבוע מונה למפקד חטיבת המחקר. עמוס כתב מספר ספרים על עבודת המודיעין. לאחר הרצאתו של עמוס, התקיים דיון ממ
אלי דקל,דני אשר,תוכנית המלחמה המצרית במלחמת יום הכיפורים,הסכם השלום ישראל-מצרים,
By eli dekel August 10, 2026
העמותה להיסטוריה צבאית קיימה יום עיון בנושא מלחמת יום הכיפורים. בין המרצים נמנה ד"ר, תא"ל (מיל') דני אשר, שהציג את דעתו באשר לתוכנית המלחמה המצרית ויעדיה. לפי השקפתו של אשר "ומבחינתם כל מה שהם נלחמו זה נגד תוקפנות ומתוך כוונה להשיג שלום. ובעובדה, בעקבות מלחמת יום הכיפורים הושג שלום, והשלום הזה מחזיק מעמד עד היום". אלי
אלי דקל,מיכאל ברונשטיין,עמוס גלבוע,מלחמת יום הכיפורים,
By עמוס גלבוע August 3, 2026
ב־29.11.2018 קיים ד"ר אורי מילשטיין יום עיון בנושא "המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים" הדובר העיקרי ביום העיון היה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שבמלחמת 1973 שימש בתפקיד ראש ענף מחקר בסיסי בחטיבת המחקר באמ"ן. לימים עמוס גלבוע מונה למפקד חטיבת המחקר. עמוס כתב מספר ספרים על עבודת המודיעין. לאחר הרצאתו של עמוס, התקיים דיון ממ
אלי דקל,מבצע כדור הרעם,מבצע יונתן,מחלקת מחקר,מודיעין למבצעים מיוחדים,
By eli dekel July 27, 2026
ד"ר פנחס יחזקאלי מערוץ TOV מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל שריכז בשעתו את עבודת המודיעין לשחרור החטופים מישראל משדה התעופה באנטבה – קניה. במהלך הראיון פורס דקל את השלבים בהכנת תיק היעד שהתחילה נקרא סטנלי/כדור הרעם ולאחר שמפקד סיירת מטכ"ל יהונתן נתניהו נפל בעת ביצוע המבצע – שם המבצע הוחלף ל"מבצע יונתן". בסוף הראיון מבי
אלי דקל, מודיעין מאובדן דרך לגאולה,אגף המודיעין בצה
By אלי דקל July 20, 2026
באפריל 2026 יצא לאור ספרו החדש של סא"ל (בדימוס) אליהו דקל-דליצקי "מודיעין: מאובדן דרך לגאולה". הספר עוסק הכשלים המתמשכים של אגף המודיעין בצה"ל, מנתח את הסיבות להיווצרות הכשלים ומציע מהפכה שתשפר את תפקוד המודיעין. המאמר שלפניכם מספק הצצה לתוכנו של הספר ע"י פרסום תוכן העניינים ואחד מ־18 הפרקים בספר.
אגף המודיעין בצה
By אלי דקל וחגי הוברמן July 19, 2026
מועדון 50 פלוס באלקנה קיים ערב להשקת ספרו החדש של אלי דקל. בערב העיתונאי והסופר חגי הוברמן ראיין את אלי דקל על התובנות מספרו. להלן סיכום הראיון ופרוט מספר נושאים שהועלו במהלכו.
אלי דקל,קרן סטון,יחסי ישראל-מצרים,
By אלי דקל וקרן סטון July 7, 2026
העיתונאית קרן סטון מסוכנות הידיעות האמריקאית themedialine קיימה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל ראיון טלפוני ממושך בן 21 דקות שעסק ביחסי ישראל-מצרים מאץ פרוץ מלחמת התקומה ב־07.10.2023. במרכזו של הראיון עמדה השאלה האם חלה הרעה ביחסי ישראל מצרים בעקבות המלחמה. כאשר פורסם הראיון התברר שהנושא המרכזי בו הפך ל"האם ישראל צריכה לה
צבא מצרים,כיבוש אילת,מרדכי קידר,אלי דקל,דרכי פעולה אפשריות של צבא מצרים במלחמה
By ד"ר מרדכי קידר ואלי דקל June 24, 2026
ד"ר מרדכי קידר מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על דרכי הפעולה האפשריות של צבא מצרים אם יבחרו להילחם עם צה"ל. המניע לשיחה היה אמירתו של ראש שרות הביטחון (שב"כ) דוד זיני שאמר "ה־7 באוקטובר הבא יהיה באילת".
אלי דקל,עקיבא ביגמן,
By eli dekel June 23, 2026
מר עקיבא ביגמן מערוץ "אידיוטים שימושיים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על כלכלת מצרים. בשיחה, אלי דקל מפרק את הקונספציה העכשווית לפיה מצרים לא תפתח במלחמה כי היא ענייה וחסרת משאבים. כמו כן דקל סוקר את נתוני הבסיס של הכלכלה המצרית, ובאמצעות ניתוח תצלומי אוויר ומראה שמצבה טוב יותר משחשבנו.
By אלי דקל ונתנאל אברהם June 7, 2026
מר נתנאל אברהם מנהל אתר הפודקאסט "שיחות ארוכות על שאלות גדולות", קיים ראיון עומק עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ספרו החדש העוסק בכשלי אגף המודיעין בצה"ל.