בשנת 2016, כשנתיים לאחר שתפס את השלטון במצרים, יצא עבד אל פתח א־סיסי בתוכנית

גרנדיוזית בשם "מגה תוכניות לפיתוח מצרים". התוכנית מפרטת מיזמים שונים לפיתוח מצרים, וביניהם פיתוח נרחב של כבישים. הנשיא הנמרץ צירף מחשבה למעשה וניגש לבצע חלק לא מבוטל של מיזמים אלה. 

בסיני הוא החל בפיתוח כל כבישי האורך המוליכים מתעלת סואץ לעבר גבול ישראל-מצרים, ואכן הכבישים האלה הם אוטוסטרדות: 

• כביש קנטרה-רפיח (הציר הצפוני) – כביש זה הפך לאוטוסטרדה כבר בימי סאדאת או מובארכ.

• כביש איסמעיליה-קציעות-קציימה (הציר המרכזי).

• כביש ג'ניפה-ואדי מלייז (ציר הגידי).

• כביש כוברי (סואץ)-אילת (ציר המיתלה)  

 

לאחר שהסתיימו העבודות בצירי האורך, החל א־סיסי לפתח את ציר הרוחב המרכזי, ביר אל עבד-רפידים-ביר ת'מדה, והפכו‍ֹ לאוטוסטרדה. אין בידי צילומי לוויין עדכניים של כל אורך הציר, אך אני משער שגם העבודות בו הסתיימו. יודגש כי לציר זה אין שום משמעות כלכלית וחלק ניכר מכביש זה היה מכוסה בחול שנים רבות, עקב חוסר שימוש. 

במקביל לסלילת כביש הרוחב המרכזי, הוחל גם בסלילת כביש התעלה המזרחי העובר לכל אורך הגדה המזרחית של תעלת סואץ. כיום כביש זה הוא אוטוסטרדה בת שני מסלולים ובכל מסלול שני נתיבים. 

לאחרונה פרסם העיתונאי מוחמד ג'אמל כי ב־05.11.2019 חנך הנשיא סיסי את האוטוסטרדה החדשה קהיר-שארם א־שיח'. לאור עברו של הנשיא סיסי, שכבר חנך ברוב עם ועדה את "תעלת סואץ החדשה" (כריית "מעקף איסמעיליה" - תעלה מקבילה לתעלת סואץ בקטע של 35 ק"מ), אך למרות הטקס המרשים, לא הייתה התעלה כשירה לשיט בעת החנוכה וגם לא חודשים אחריה. בדקתי את הידיעה בצילומי לוויין וגיליתי, שככל הנראה, אכן נסללה אוטוסטרדה חדשה בין מנהרת כוברי (באזור סואץ) לבין שארם א-שיח'. אני מסייג את דבריי ב"ככל הנראה", משום שאין בידי צילומים עדכניים של כל אורך הכביש, וייתכן שיש עדיין קטעים שלא הושלמו.

מדובר באוטוסטרדה שאורכה 320 ק"מ. לאוטוסטרדה שני מסלולים ובכל מסלול שלושה נתיבי תנועה. רובו של הכביש החדש עובר ממזרח לכביש הדו־סטרי הישן הקיים זה שנים רבות. הכביש עוקף גם את העיירות הקטנות הפזורות לאורכו - ראס סודר, אבו זנימה, אבו רודס וא־טור - משל היו ערים גדולות כמו קהיר או לוס אנג'לס. בסלילת הכביש החדש נפרצו גם מעברים בשטח הררי שמן הסתם, עלותם רבה. 

עם סלילת הכביש החדש, ניתן כיום להגיע לשארם בשתי מערכות כבישים. ייתכן שבעתיד יהיה הכביש החדש כביש אגרה, כמו כבישים חדשים רבים במצרים.

מניתוח סדר הקדימויות של הנשיא סיסי בביצוע עבודות פיתוח הכבישים בסיני, עולה בבירור כי נושא "הכשרת זירת הלחימה מול ישראל" עומד בראש מעייניו. זו הסיבה, לדעתי, שהוא החל בסלילת הכבישים המוליכים ממצרים לגבול ישראל. למצרים אין שום תוכניות פיתוח למרכז סיני ולמזרחו, ואין שום צורך כלכלי בסלילת אוטוסטרדות מיותרות לעבר גבול ישראל. 

בדרום סיני ערוכים כוחות צבא בסדר כוח כולל של דיביזיה ממוכנת, והם עשויים לתרום למערכה שתתפתח בצפון סיני. למרות זאת אני סבור שמה שהניע את המצרים לסלילת האוטוסטרדה החדשה סואץ-שארם א־שייח' היה שיקולים כלכליים. לדעתי, שיקולים אלה שגויים, ויהיה בהם טעם רק בעוד שנים רבות, כשהעיירות המפוהקות לאורך האוטוסטרדה תתפתחנה, ומרכזי הקיט השוממים יתאוששו מהשבר של התיירות המצרית לאחר הפיגוע במטוס התיירים הרוסי בשנת 2015.

יהיו שיטענו כי כל ההשקעה בסלילת הכביש החדש נועדה "להחזיר עטרה ליושנה" לשארם א־שייח'. אני בספק אם שארם זקוקה בכלל לכביש נוסף על הכביש הדו־נתיבי הישן, ובוודאי לא עתה כשהתיירות שם אינה משגשגת. בקיצור, איני מבין מדוע תושב קהיר המעוניין לנפוש ייסע דווקא לשארם ולא ליעדים קרובים יותר בים האדום, כאשר ה"שמש היא אותה שמש והים הוא אותו ים"... 

בראייה רחבה יותר של כלל ההשקעות במצרים, נראה כי מצרים מבזבזת כספים ללא חשבון, וייתכן שהיא צועדת לקראת מצב של חדלות פירעון. אני מתכוון ל:

• מיזמי פיתוח הכלכלה המצרית שחלקם מאכזב ביותר בלשון המעטה, כגון כריית "מעקף איסמעיליה" שלעת עתה נושא רווחים מזעריים בלבד.

• הקמת מיזמי ראווה מיותרים, כגון המסגד הגדול בעולם. 

• השקעות הענק ברכש אמצעי לחימה ובפיתוח תשתיות צבאיות. 

האוטוסטרדה המיותרת לשארם משתלבת היטב במהלך הפזרנות ללא חשבון של השלטון המצרי. בעזרת השם אפרסם בקרוב סדרת מאמרים העוקבת בצורה פרטנית אחר ביצוע התוכנית הכלכלית הגרנדיוזית "מגה תוכניות פיתוח".