אלי דקל-דליצקי. 10 בנובמבר 2019
רקע
בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים נבנה בראס בנאס נמל צבאי. ראס בנאס שוכנת על חוף הים האדום, כ־92 ק"מ מצפון לגבול מצרים-סודן. הנמל היווה חלק ממערך צבאי לשמירה על גבולה הדרומי של מצרים ולשליטה על נתיבי השיט העוברים בים האדום. המערך הצבאי כולל בין היתר: מאגר דלק תת־קרקעי בקיבולת של כשישה מיליון ליטר, בסיס תחמושת גדול שמיועד לשמש ככל הנראה את חיל הים, שדה תעופה צבאי, בסיסי טילי קרקע-אוויר, מתקן תחזוקה מרחבי לטילי קרקע-אוויר ובו מחסנים לטילים ומחנות צבא לכוחות יבשה בסדר גודל של חטיבה.
במלחמת יום הכיפורים שלח חיל הים המצרי ספינות מלחמה לעבר מיצרי באב אל מנדב. אוניית המכל הישראלית "שמשון" שחצתה את המיצרים, הותקפה על ידי טורפדו מצרי. האונייה לא נפגעה, אך ניסיון הפיגוע בה גרם להפסקת השיט הישראלי לאילת ולקשיים רבים באספקת נפט למדינת ישראל.
איתור הנמל החדש
במאי 2019 הוצאתי סקירה מקיפה [1] על בניית עשרה נמלים חדשים במצרים – חמישה מתוכם צבאיים. מבין הנמלים ציינתי כי יש בידי מידע ממקור גלוי שבראס בנאס הולך ומוקם אחד מהנמלים החדשים. בסקירה ציינתי שאינני מצליח לאתר נמל זה. עתה, בעקבות פרסום צילומי לוויין עדכניים, איתרתי אל הנמל החדש.
מדובר בנמל גדול הנראה כ"אחיו התאום" של הנמל הנבנה בא־נגיילה שבים התיכון בסמוך לגבול מצרים-לוב. אורכו של המזח בנמל מגיע לכתשע מאות מטר ועל החוף נבנים מבני מגורים ומתקני הדרכה ואחזקה של הצי. הנמל החדש נמצא כ־8 ק"מ ממזרח לנמל הישן.
בד בבד עם בניית הנמל החדש מבוצעות עבודות להרחבת שדה התעופה הצבאי [2] בראס בנאס. גם בשדה התעופה ביר אל חמה-סולום, הנמצא כ־110 ק"מ דרומית מערבית לנמל הנבנה בא־נגיילה, מתבצעות עבודות להרחבת השדה.[3] לדעתי, ארבעת שדות התעופה הצבאיים הקיימים זה כבר במערב מצרים דיים כדי לטפל בזליגת מחבלים ואמצעי לחימה מכיוון לוב, ולכן הפרשנות שלי קושרת את הרחבת שדות התעופה במערב מצרים ובראס בנאס עם העובדה שבאזורים נבנים בסיסים חדשים וגדולים עבור הצי המצרי.
בלוגר מצרי [4] דיווח לאחרונה כי הבסיס עומד להיחנך בקרוב, "[הבסיס] ייפתח [בתרגיל] שיתוף פעולה עם ניהול התמרון באש חיה הגדול ביותר, [ובו כוחות] מעורבים של חיל הים, חיל האוויר ויחידות הנחיתה האמפיבית".
סיכום
רמת הידע שלי בנושאי אוויר וים נמוכה יחסית. למרות זאת אני מבקש לציין כי למיטב ידיעתי מצב שבו מדינה בונה או מרחיבה בצורה משמעותית עשרה נמלים במקביל, אין לו אח ורע בעולם. מצרים מקדישה גם שפע משאבים להגדלת הצי המצרי והוא נחשב לצי השישי בגודלו בעולם. לעניות דעתי, היקף שיתוף הפעולה בין הצי המצרי לחיל האוויר המצרי, צריך להיבחן בכובד ראש על ידי מומחים לזרועות אלה.
הערות
[1] דקל אלי. פיתוח עשרה נמלים – צבאיים ואזרחיים – במצרים. מאי 2019.
[2] דקל אלי. המשך עבודות פיתוח שדה התעופה הצבאי בראס בנאס. ינואר 2019
[3] דקל אלי. הרחבת שדה התעופה הצבאי ביר אל חמה – סולום. יולי 2019
[4] ציוץ בטויטר מתאריך 22.10.2019 – שמור הארכיון המחבר
Contact Us
רדיו רקע ברוסית מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בעניין הניסיונות החוזרים ונשנים של המצרים לתווך בין ישראל לחמאס בפרשת החטופים. במהלך הראיון משוחחים השנים גם בעניין של מדינות ערב בפתרון אמיתי לבעיית פליטי 1948.
נין להאזין לראיון המלא ולתרגום לרוסית בקישור:
https://www.kan.org.il/content/kan/kan-reka/p-9904/
מר שמעון כהן מערוץ 7 קיים ראיון מוקלט עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ושוחח עימו בשני נושאים:
א. מי עומד מאחורי האיומים בתקשורת המצרית על ישראל ומדוע הם מושמעים?
ב. מדוע הסכם השלום בין ישראל למצרים החזיק מעמד בתקופת שלטונו של הנשיא מוחמד מורסי (קודמו של הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי) שבא מקרב האחים המוסלמים,
המאמר שלפניכם מבוסס
פלד ארבלי פרסם במעריב מאמר המבוסס על ראיון שקיים עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. במאמר מונה דקל מספר אירועים בהם נשיא מצרים א-סיסי יצא חוצץ נגד עמדות של ארה"ב בקשר לפתרון בעיית רצועת עזה. דקל מעריך, כי ככל הנראה, מדובר במהלך מתואם בין ארצות ערב להתנער מיחסי האדנות של הממשל בארה"ב נגדם.
הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים:
פרק א' – מבוא להרצאה.
פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956.
פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין.
פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין.
דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי
הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים:
פרק א' – מבוא להרצאה.
פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956.
פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין.
פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין.
דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי
אליהו דקל - דליצקי ב' בסיון ה'תשפ"ה | 29.05.2025 הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים: פרק א' – מבוא להרצאה. פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956. פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין. פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין. דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודיעין. לאחר שסיים את שירותו, המשיך דקל, כחוקר עצמאי, לחקור את ארצות ערב וכן את תפקוד המודיעין במלחמות ישראל. דקל כתב את הספר "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגרפי" העוסק בחטיבת המחקר באמ"ן ובמקומו של מחקר השטח בגיבוש הערכת המצב הלאומית. כמו כן פרסם מאות מאמרים, סקירות, והרצאות בנושאי מודיעין ומעקב אחר המתרחש במצרים כיום פרק ב' שלפניכם מונה מקצת מכשלי המודיעין החל ממלחמת קדש (1956) וכלה במלחמת "שמיני עצרת" (2023).
הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים:
פרק א' – מבוא להרצאה.
פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956.
פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין.
פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין.
דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי
ד"ר פיני יחזקאלי מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על יחסי מצרים עם ארה"ב. לדברי דקל, מאז שטראמפ התמנה לנשיא ארה"ב – מצרים צועדת לקראת התנגשות ביחסים בין המדינות. לדברי דקל, מצרים עמלה מזה שנים להכין את עצמה ואת צבאה למצב של מלחמה ממושכת מבלי שאף מעצמה תוכל לכפות עליה את רצונה.
מאמר של מר פלד ארבלי ממעריב בנושא התרגיל האווירי המשותף לחילות האוויר של מצרים וסין. המאמר מבוסס על ראיון שקיים מר ארבלי עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
סגן אלוף (בדימוס) אלי דקל התראיין למעריב והתייחס למתח ההולך ונבנה בין שתי המתווכות במו"מ: “למצרים יש חשבון עצום עם האחים המוסלמים וקטאר היא הבנק שלהם”
