רקע
בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים נבנה בראס בנאס נמל צבאי. ראס בנאס שוכנת על חוף הים האדום, כ־92 ק"מ מצפון לגבול מצרים-סודן. הנמל היווה חלק ממערך צבאי לשמירה על גבולה הדרומי של מצרים ולשליטה על נתיבי השיט העוברים בים האדום. המערך הצבאי כולל בין היתר: מאגר דלק תת־קרקעי בקיבולת של כשישה מיליון ליטר, בסיס תחמושת גדול שמיועד לשמש ככל הנראה את חיל הים, שדה תעופה צבאי, בסיסי טילי קרקע-אוויר, מתקן תחזוקה מרחבי לטילי קרקע-אוויר ובו מחסנים לטילים ומחנות צבא לכוחות יבשה בסדר גודל של חטיבה.
במלחמת יום הכיפורים שלח חיל הים המצרי ספינות מלחמה לעבר מיצרי באב אל מנדב. אוניית המכל הישראלית "שמשון" שחצתה את המיצרים, הותקפה על ידי טורפדו מצרי. האונייה לא נפגעה, אך ניסיון הפיגוע בה גרם להפסקת השיט הישראלי לאילת ולקשיים רבים באספקת נפט למדינת ישראל.
איתור הנמל החדש
במאי 2019 הוצאתי סקירה מקיפה [1] על בניית עשרה נמלים חדשים במצרים – חמישה מתוכם צבאיים. מבין הנמלים ציינתי כי יש בידי מידע ממקור גלוי שבראס בנאס הולך ומוקם אחד מהנמלים החדשים. בסקירה ציינתי שאינני מצליח לאתר נמל זה. עתה, בעקבות פרסום צילומי לוויין עדכניים, איתרתי אל הנמל החדש.
מדובר בנמל גדול הנראה כ"אחיו התאום" של הנמל הנבנה בא־נגיילה שבים התיכון בסמוך לגבול מצרים-לוב. אורכו של המזח בנמל מגיע לכתשע מאות מטר ועל החוף נבנים מבני מגורים ומתקני הדרכה ואחזקה של הצי. הנמל החדש נמצא כ־8 ק"מ ממזרח לנמל הישן.
בד בבד עם בניית הנמל החדש מבוצעות עבודות להרחבת שדה התעופה הצבאי [2] בראס בנאס. גם בשדה התעופה ביר אל חמה-סולום, הנמצא כ־110 ק"מ דרומית מערבית לנמל הנבנה בא־נגיילה, מתבצעות עבודות להרחבת השדה.[3] לדעתי, ארבעת שדות התעופה הצבאיים הקיימים זה כבר במערב מצרים דיים כדי לטפל בזליגת מחבלים ואמצעי לחימה מכיוון לוב, ולכן הפרשנות שלי קושרת את הרחבת שדות התעופה במערב מצרים ובראס בנאס עם העובדה שבאזורים נבנים בסיסים חדשים וגדולים עבור הצי המצרי.
בלוגר מצרי [4] דיווח לאחרונה כי הבסיס עומד להיחנך בקרוב, "[הבסיס] ייפתח [בתרגיל] שיתוף פעולה עם ניהול התמרון באש חיה הגדול ביותר, [ובו כוחות] מעורבים של חיל הים, חיל האוויר ויחידות הנחיתה האמפיבית".
סיכום
רמת הידע שלי בנושאי אוויר וים נמוכה יחסית. למרות זאת אני מבקש לציין כי למיטב ידיעתי מצב שבו מדינה בונה או מרחיבה בצורה משמעותית עשרה נמלים במקביל, אין לו אח ורע בעולם. מצרים מקדישה גם שפע משאבים להגדלת הצי המצרי והוא נחשב לצי השישי בגודלו בעולם. לעניות דעתי, היקף שיתוף הפעולה בין הצי המצרי לחיל האוויר המצרי, צריך להיבחן בכובד ראש על ידי מומחים לזרועות אלה.
הערות
[1] דקל אלי. פיתוח עשרה נמלים – צבאיים ואזרחיים – במצרים. מאי 2019.
[2] דקל אלי. המשך עבודות פיתוח שדה התעופה הצבאי בראס בנאס. ינואר 2019
[3] דקל אלי. הרחבת שדה התעופה הצבאי ביר אל חמה – סולום. יולי 2019
[4] ציוץ בטויטר מתאריך 22.10.2019 – שמור הארכיון המחבר
Contact Us

עודד הרוש מערוץ הידברות מראיין את אלי דקל י"ז באדר ה'תשפ"ה | 17.03.2025 מר עודד הרוש מערוץ "עודד בדרכים – הידברות" נפגש עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ושוחח עימו על תפקוד אגף המודיעין בצה"ל במלחמות ישראל. לדברי דקל המודיעין בצה"ל לא מתפקד כהלכה מזה עשרות בשנים. כך שכיום הוא כבר אינו מזהה את אויבי המדינה ולא מספק מידע הולם שיאפשר לצה"ל לנצח. לדעתו של דקל, אחת הסיבות לכשלים הממושכים היא שמזה שנים רבות ממנים לתפקיד ראש אגף המודיען אנשים שלא הוכשרו ביסודיות לעסוק במקצועות המודיעין.

הרב יצחק זאגא מערוץ TOV שוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי בעניין המשמעויות מוועידת בפסגה של הליגה הערבית. הוועידה התכנסה בקהיר כדי להגיב על הצעתו של נשיא ארה"ב לפיה תושבי רצועת עזה, החפצים בכך, יהגרו מרצועת עזה, ומצרים וירדן יקלטו בשטחן 200 אלף מהמהגרים.
ועידת הפסגה בקהיר החליטה להתנגד להצעת נשיא ארצות הברית. והכרי

על רקע הדיווחים על התחמשות צבא מצרים ופריסת הכוחות הצבאיים בסיני, פלד ארבלי מ"מעריב" שוחח עם סא"ל (דימ') אלי דקל, על מצרים, התחמשות המדינה - והדאגה הישראלית עקב כך. לדברי דקל מודיעין יכול לזהות יכולות ובניית תשית צבאית למלחמה ("התרעה בסיסית") אך אין באפשרותו לחזות האם תפרוץ מלחמה ומתי זה יקרה. לכן כל צבא צריך להיערך על בסיס ניתוח היכולות וניתוח מערכות התשתית למלחמה של היריב – תוך ידיעה שהסיכויים להתרעה על מלחמה הם אפסיים.