אלי דקל-דליצקי. 10 בנובמבר 2019
רקע
בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים נבנה בראס בנאס נמל צבאי. ראס בנאס שוכנת על חוף הים האדום, כ־92 ק"מ מצפון לגבול מצרים-סודן. הנמל היווה חלק ממערך צבאי לשמירה על גבולה הדרומי של מצרים ולשליטה על נתיבי השיט העוברים בים האדום. המערך הצבאי כולל בין היתר: מאגר דלק תת־קרקעי בקיבולת של כשישה מיליון ליטר, בסיס תחמושת גדול שמיועד לשמש ככל הנראה את חיל הים, שדה תעופה צבאי, בסיסי טילי קרקע-אוויר, מתקן תחזוקה מרחבי לטילי קרקע-אוויר ובו מחסנים לטילים ומחנות צבא לכוחות יבשה בסדר גודל של חטיבה.
במלחמת יום הכיפורים שלח חיל הים המצרי ספינות מלחמה לעבר מיצרי באב אל מנדב. אוניית המכל הישראלית "שמשון" שחצתה את המיצרים, הותקפה על ידי טורפדו מצרי. האונייה לא נפגעה, אך ניסיון הפיגוע בה גרם להפסקת השיט הישראלי לאילת ולקשיים רבים באספקת נפט למדינת ישראל.
איתור הנמל החדש
במאי 2019 הוצאתי סקירה מקיפה [1] על בניית עשרה נמלים חדשים במצרים – חמישה מתוכם צבאיים. מבין הנמלים ציינתי כי יש בידי מידע ממקור גלוי שבראס בנאס הולך ומוקם אחד מהנמלים החדשים. בסקירה ציינתי שאינני מצליח לאתר נמל זה. עתה, בעקבות פרסום צילומי לוויין עדכניים, איתרתי אל הנמל החדש.
מדובר בנמל גדול הנראה כ"אחיו התאום" של הנמל הנבנה בא־נגיילה שבים התיכון בסמוך לגבול מצרים-לוב. אורכו של המזח בנמל מגיע לכתשע מאות מטר ועל החוף נבנים מבני מגורים ומתקני הדרכה ואחזקה של הצי. הנמל החדש נמצא כ־8 ק"מ ממזרח לנמל הישן.
בד בבד עם בניית הנמל החדש מבוצעות עבודות להרחבת שדה התעופה הצבאי [2] בראס בנאס. גם בשדה התעופה ביר אל חמה-סולום, הנמצא כ־110 ק"מ דרומית מערבית לנמל הנבנה בא־נגיילה, מתבצעות עבודות להרחבת השדה.[3] לדעתי, ארבעת שדות התעופה הצבאיים הקיימים זה כבר במערב מצרים דיים כדי לטפל בזליגת מחבלים ואמצעי לחימה מכיוון לוב, ולכן הפרשנות שלי קושרת את הרחבת שדות התעופה במערב מצרים ובראס בנאס עם העובדה שבאזורים נבנים בסיסים חדשים וגדולים עבור הצי המצרי.
בלוגר מצרי [4] דיווח לאחרונה כי הבסיס עומד להיחנך בקרוב, "[הבסיס] ייפתח [בתרגיל] שיתוף פעולה עם ניהול התמרון באש חיה הגדול ביותר, [ובו כוחות] מעורבים של חיל הים, חיל האוויר ויחידות הנחיתה האמפיבית".
סיכום
רמת הידע שלי בנושאי אוויר וים נמוכה יחסית. למרות זאת אני מבקש לציין כי למיטב ידיעתי מצב שבו מדינה בונה או מרחיבה בצורה משמעותית עשרה נמלים במקביל, אין לו אח ורע בעולם. מצרים מקדישה גם שפע משאבים להגדלת הצי המצרי והוא נחשב לצי השישי בגודלו בעולם. לעניות דעתי, היקף שיתוף הפעולה בין הצי המצרי לחיל האוויר המצרי, צריך להיבחן בכובד ראש על ידי מומחים לזרועות אלה.
הערות
[1] דקל אלי. פיתוח עשרה נמלים – צבאיים ואזרחיים – במצרים. מאי 2019.
[2] דקל אלי. המשך עבודות פיתוח שדה התעופה הצבאי בראס בנאס. ינואר 2019
[3] דקל אלי. הרחבת שדה התעופה הצבאי ביר אל חמה – סולום. יולי 2019
[4] ציוץ בטויטר מתאריך 22.10.2019 – שמור הארכיון המחבר
Contact Us
ד"ר מרדכי קידר מערוץ "TOV" מקיים דיון עם אליהו דקל על ספרו החדש ז' באייר ה'תשפ"ו | 23.04.2026 ד"ר מרדכי קידר משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ספרו החדש "מודיעין: מאובדן דרך לגאולה". לשיחה הצטרפו גם אל"מ רונן כהן ששימש בעבר כעוזר למבצעים של ראש חטיבת המחקר באמ"ן, וטל אורן ששירת בעבר ביחידת המודיעין 504. במהלך השיחה נידון נושא תפקידי המודיעין בצה"ל מעבר לנושא ההתרעה, נושא המודיעין המנטלי, (הכרת דעותיו ואמונותיו של היריב), ועיסוקו המוגזם של המודיעין הצבאי בנושא המדיני, הפוגע קשות בקשב של אמ"ן בהכנת מודיעין למלחמה.
מר אלכס צייטלין מערוץ "באים אל הפרופסורים" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. עיקרו של הראיון דן בשאלות: א. להיכן נעלם אגף המודיעין בצה"ל במלחמת ישראל נגד אירן? ב. מה נפגע באיראן כתוצאה מתקיפות ישראל?
באשר לספרו של דקל:
האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של
ד"ר אורי מילשטיין מערוץ "לעומק" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס)( אלי דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. להלן כמה מהנושאים בספר:
האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של חמאס מורתע, הפכה למטבע לשון שגור. אך האם מדובר בהסבר עומק או שמא ב"העתק-הדבק" נוח שנועד לגמד את גודל הכשל? מודיעין: מאובדן דרך לגא
טל ברקאי מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על השפעת מלחמת שאגת הארי עם איראן על החלום המצרי להכחדת ישראל ועל החלום הגדול של העולם המוסלמי לדחוק את הנוצרים משליטתם בעולם
סמדר הילה שמואלי מערוץ טוב מראיינת את אלי דקל בנושא הכלכלה המצרית. לדברי דקל היעד הכלכלי המצרי החדש הוא פיתוח חקלאי של 30 מיליון דונם של אדמת מדבר. זאת במדינה שמתבכיינת כי האתיופים מייבשים אותה...
עו"ד אלעד שאול מאתר "הסנגור משוחח עם אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. במהלך השיחה טוען דקל שכשלי המודיעין הם רבים והציבור לא מודע לקיומם. לדבריו, ועדת חקירה מכל סוג לא תסייע לתיקון כשלי המודיעין שכן גם ועדת אגרנט המלצותיה לא הועילו. דקל מספר כי בקרוב עומד לצאת ספרו הדן בכשלי המודיעין מאז 1953, ניתוח הגורמים לכשלים אלו וה
טל יוסף ברקאי מערוץ TOV מראיין את אלי דקל בנושא ההסכם למכירת גז ישראלי למצרים. לדעת דקל, ישראל יכולה הייתה להנזיל גז בעצמה ולמכור אותו לאירופה ללא התיווך המצרי, ובכך להגדיל את רווחיה ממשאב זה.
ערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר אורי מילשטיין קיים רב שיח שדן בסקירת אמ"ן ומחלקת היסטוריה בצה"ל בנושא: "לב הכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים". בדיון השתתפו, פרופ' אמריטוס יואב גלבר, ד"ר אורי מילשטיין, וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. בדיון נטען שהוצאת פרסום זה – 50 שנה אחר מלחמת יום הכיפורים מהווה אות קלון למפרסמים.
ד"ר אורי מילשטיין מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא סקירה שפרסמה מחלקת המחקר באמ"ן בשיתוף מחלקת היסטוריה לרגל מלאות 50 שנה לנלחמת יום הכיפורים. הסקירה מנתחת את לב הכשל המודיעיני ביוה"כ ולדעת אלי דקל פרסומה מהווה בושה, חרפה וכלימה לאגף המודיעין המוציא תחת ידו מסמך רדוד שכזה.
דיון בראשותו של הד"ר אורי מילשטיין ובהשתתפות פרופ' (אמריטוס) יואב גלבר, ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס אלי דקל). בדיון טוען דקל כי אמ"ן וועדת אגרנט לא ביצעו ניתוח גיאוגרפי של זירת הלחימה בסיני לאחר אוג' 1970 ולא הבינו כלל את תוכנית המלחמה המצרית. אילו היו עושים זאת הם היו מבינים כי תוכנית המלחמה המצרית לכיבוש המעברי
