רקע
בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים נבנה בראס בנאס נמל צבאי. ראס בנאס שוכנת על חוף הים האדום, כ־92 ק"מ מצפון לגבול מצרים-סודן. הנמל היווה חלק ממערך צבאי לשמירה על גבולה הדרומי של מצרים ולשליטה על נתיבי השיט העוברים בים האדום. המערך הצבאי כולל בין היתר: מאגר דלק תת־קרקעי בקיבולת של כשישה מיליון ליטר, בסיס תחמושת גדול שמיועד לשמש ככל הנראה את חיל הים, שדה תעופה צבאי, בסיסי טילי קרקע-אוויר, מתקן תחזוקה מרחבי לטילי קרקע-אוויר ובו מחסנים לטילים ומחנות צבא לכוחות יבשה בסדר גודל של חטיבה.
במלחמת יום הכיפורים שלח חיל הים המצרי ספינות מלחמה לעבר מיצרי באב אל מנדב. אוניית המכל הישראלית "שמשון" שחצתה את המיצרים, הותקפה על ידי טורפדו מצרי. האונייה לא נפגעה, אך ניסיון הפיגוע בה גרם להפסקת השיט הישראלי לאילת ולקשיים רבים באספקת נפט למדינת ישראל.
איתור הנמל החדש
במאי 2019 הוצאתי סקירה מקיפה [1] על בניית עשרה נמלים חדשים במצרים – חמישה מתוכם צבאיים. מבין הנמלים ציינתי כי יש בידי מידע ממקור גלוי שבראס בנאס הולך ומוקם אחד מהנמלים החדשים. בסקירה ציינתי שאינני מצליח לאתר נמל זה. עתה, בעקבות פרסום צילומי לוויין עדכניים, איתרתי אל הנמל החדש.
מדובר בנמל גדול הנראה כ"אחיו התאום" של הנמל הנבנה בא־נגיילה שבים התיכון בסמוך לגבול מצרים-לוב. אורכו של המזח בנמל מגיע לכתשע מאות מטר ועל החוף נבנים מבני מגורים ומתקני הדרכה ואחזקה של הצי. הנמל החדש נמצא כ־8 ק"מ ממזרח לנמל הישן.
בד בבד עם בניית הנמל החדש מבוצעות עבודות להרחבת שדה התעופה הצבאי [2] בראס בנאס. גם בשדה התעופה ביר אל חמה-סולום, הנמצא כ־110 ק"מ דרומית מערבית לנמל הנבנה בא־נגיילה, מתבצעות עבודות להרחבת השדה.[3] לדעתי, ארבעת שדות התעופה הצבאיים הקיימים זה כבר במערב מצרים דיים כדי לטפל בזליגת מחבלים ואמצעי לחימה מכיוון לוב, ולכן הפרשנות שלי קושרת את הרחבת שדות התעופה במערב מצרים ובראס בנאס עם העובדה שבאזורים נבנים בסיסים חדשים וגדולים עבור הצי המצרי.
בלוגר מצרי [4] דיווח לאחרונה כי הבסיס עומד להיחנך בקרוב, "[הבסיס] ייפתח [בתרגיל] שיתוף פעולה עם ניהול התמרון באש חיה הגדול ביותר, [ובו כוחות] מעורבים של חיל הים, חיל האוויר ויחידות הנחיתה האמפיבית".
סיכום
רמת הידע שלי בנושאי אוויר וים נמוכה יחסית. למרות זאת אני מבקש לציין כי למיטב ידיעתי מצב שבו מדינה בונה או מרחיבה בצורה משמעותית עשרה נמלים במקביל, אין לו אח ורע בעולם. מצרים מקדישה גם שפע משאבים להגדלת הצי המצרי והוא נחשב לצי השישי בגודלו בעולם. לעניות דעתי, היקף שיתוף הפעולה בין הצי המצרי לחיל האוויר המצרי, צריך להיבחן בכובד ראש על ידי מומחים לזרועות אלה.
הערות
[1] דקל אלי. פיתוח עשרה נמלים – צבאיים ואזרחיים – במצרים. מאי 2019.
[2] דקל אלי. המשך עבודות פיתוח שדה התעופה הצבאי בראס בנאס. ינואר 2019
[3] דקל אלי. הרחבת שדה התעופה הצבאי ביר אל חמה – סולום. יולי 2019
[4] ציוץ בטויטר מתאריך 22.10.2019 – שמור הארכיון המחבר
Contact Us

על רקע הדיווחים על התחמשות צבא מצרים ופריסת הכוחות הצבאיים בסיני, פלד ארבלי מ"מעריב" שוחח עם סא"ל (דימ') אלי דקל, על מצרים, התחמשות המדינה - והדאגה הישראלית עקב כך. לדברי דקל מודיעין יכול לזהות יכולות ובניית תשית צבאית למלחמה ("התרעה בסיסית") אך אין באפשרותו לחזות האם תפרוץ מלחמה ומתי זה יקרה. לכן כל צבא צריך להיערך על בסיס ניתוח היכולות וניתוח מערכות התשתית למלחמה של היריב – תוך ידיעה שהסיכויים להתרעה על מלחמה הם אפסיים.

The i24NEWS English Channel interviewed Lt. Col. (Ret.) Eli Dekel regarding the increased Egyptian military presence in Sinai, which violates the peace agreement between the countries.
Dekel served for many years in the IDF Intelligence Directorate and is a senior researcher of Israeli intelligence and infrastructure systems in Arab countries.