אלי דקל-דליצקי
 ו' מנחם אב ה'תשפ"ג 24.07.2023

רקע היסטורי

כבר בשנות ה־60 של המאה הקודמת פעלה מצרים להגיע לייצור עצמי של כ־1,000 טילי קרקע-קרקע המאפשרים פגיעה בעורף הישראלי. המיזם שנעשה בעזרת מומחים גרמנים הוכשל על ידי שירותי הביטחון של ישראל. אומנם מיזם הטילים הופסק, אך במצרים נותרו מפעלי התעשייה הצבאית שהוקמו לצורך זה. תשתית תעשייתית זו, בתוספת שפע מפעלי תעשייה צבאית נוספים שנבנו לאחר מכן, מייצרת כיום אמצעי לחימה מגוונים. אין זה מן הנמנע שבמצרים כיום יש יכולת טכנולוגית לייצר טילים או לשדרג טילים שיוצרו במדינה אחרת.
 
אחרי מלחמת ששת הימים חיפשה מצרים בקדחתנות דרך לרכוש טילי קרקע-קרקע בטווח של לפחות 300 קילומטר. לבסוף הסכימה ברית המועצות לספק לה חטיבת טילי קרקע-קרקע מסוג B-סקאד בת תשעה משגרים וכן כ־1,000 טילים. כשנה לפני מלחמת יום הכיפורים החלה מצרים לבנות אתר אחסון ובו מבני אחסון מפולשים המתאימים לאחסון הסקאד. האתר נבנה בחטאטבה כ־55 קילומטר צפונית מערבית לקהיר. בראשית 1973 הגיע הציוד של החטיבה וזו הוקמה בג'בל אחמר שמדרום לקהיר. עם החטיבה הגיעו רק טילים במספר זעום, וכשפרצה מלחמת יום הכיפורים לא הייתה למצרים אופציה של ממש לפגוע בעורף הישראלי באמצעות טילים, והאיום של סאדאת במהלך המלחמה "עומק תחת עומק" היה ריק מתוכן. 

אתר לאחסון כ־1,000 טילי הקרקע-קרקע בנהא

לפני שנת 2004 (איני יודע מתי), הוקם בדרום הדלתא אתר אחסון גדול ובו 32 בונקרים מפולשים הזהים במדויק לבונקרים המשמשים לאחסון טילי סקאד במצרים. האתר הוקם כ־14 קילומטר דרומית מזרחית לעיר בנהא וכ־32 קילומטר מצפון לקהיר. להערכתי, בסבירות גבוהה, האתר נועד לשמש לאחסון של כ־900 טילי קרקע-קרקע.

לאחר יולי 2022 הוחל בפיצוץ שיטתי של כל הבונקרים באתר, ובצילום לוויין מאפריל 2023 נראה כי מרבית הבונקרים הושמדו. נשאלת השאלה מדוע פורק אתר אחסון ששימש את המצרים כ־20 שנה לפחות. על כך אין לי תשובה חד־משמעית ואני מעלה בפניכם את האפשרויות האלה:


א.   המצרים כעם שוחר שלום, החליטו שהגיעה העת לחסל את מלאי טילי הקרקע-קרקע שלהם או לפחות לצמצמו בצורה דרסטית (האתר בחטאטבה נשאר עומד על תילו). זו סברה שאינה עולה בקנה אחד עם התנהלות מצרים בכל הקשור בהתעצמות צבאה ובבניית תשתיות יקרות בסיני כהכנה למלחמה בישראל (כמו למשל, התגלית שלי בדבר כריית מנהרות לציוד מלחמה אסטרטגי בסיני בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/230706).

ב.    המצרים מייצרים או שרכשו טיל קרקע בעל יכולות מתקדמות מאלו של הסקאד המיושן שברשותם, והטיל החדש הוא בעל ממדים  שאי־אפשר לאחסנו בבונקרים בבנהא. לסברה זו אין אישוש מכל מקור אחר וגם אם היא נכונה, איני מוצא טעם בהשמדת הטילים הישנים.


ג.     העברת תכולת מחסני בנהא מזרחה לעבר המנהרות לאחסון אמצעי לחימה אסטרטגיים שנכרו במרחב סואץ, במורדות ההרים ג'ניפה, עויבד ועתקה. להערכתי, זו האפשרות הסבירה ביותר. לפרטים נוספים על מנהרות באזור סואץ ראו מאמר שלי מיוני 2020 "מנהרות לאחסון אמצעי לחימה אסטרטגיים במרחב סואץ" בקישור:    http://www.dekelegypt.co.il./200628


כאמור, אין לי ידיעה ברורה מדוע פוצצו בונקרי האחסון באזור בנהא ולאן הועברה תכולתם, אך העובדה שבשנים האחרונות נשיא מצרים פועל נמרצות לכריית מנהרות לאחסון נשק אסטרטגי באזור סואץ ולאחרונה הוא אף כורה מנהרות כאלו בסיני, צריכה להדאיג את כל מי שחרד לביטחון ישראל.

נספחים



שתף

Contact Us

Contact Us

מילות מפתח: אלי דקל,מיכאל ברונשטיין,עמוס גלבוע,מלחמת יום הכיפורים,
By אלי דקל, מיכאל ברונשטיין, עמוס גלבוע August 13, 2026
ב־29.11.2018 קיים ד"ר אורי מילשטיין יום עיון בנושא "המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים" הדובר העיקרי ביום העיון היה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שבמלחמת 1973 שימש בתפקיד ראש ענף מחקר בסיסי בחטיבת המחקר באמ"ן. לימים עמוס גלבוע מונה למפקד חטיבת המחקר. עמוס כתב מספר ספרים על עבודת המודיעין. לאחר הרצאתו של עמוס, התקיים דיון ממ
אלי דקל,דני אשר,תוכנית המלחמה המצרית במלחמת יום הכיפורים,הסכם השלום ישראל-מצרים,
By eli dekel August 10, 2026
העמותה להיסטוריה צבאית קיימה יום עיון בנושא מלחמת יום הכיפורים. בין המרצים נמנה ד"ר, תא"ל (מיל') דני אשר, שהציג את דעתו באשר לתוכנית המלחמה המצרית ויעדיה. לפי השקפתו של אשר "ומבחינתם כל מה שהם נלחמו זה נגד תוקפנות ומתוך כוונה להשיג שלום. ובעובדה, בעקבות מלחמת יום הכיפורים הושג שלום, והשלום הזה מחזיק מעמד עד היום". אלי
אלי דקל,מיכאל ברונשטיין,עמוס גלבוע,מלחמת יום הכיפורים,
By עמוס גלבוע August 3, 2026
ב־29.11.2018 קיים ד"ר אורי מילשטיין יום עיון בנושא "המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים" הדובר העיקרי ביום העיון היה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שבמלחמת 1973 שימש בתפקיד ראש ענף מחקר בסיסי בחטיבת המחקר באמ"ן. לימים עמוס גלבוע מונה למפקד חטיבת המחקר. עמוס כתב מספר ספרים על עבודת המודיעין. לאחר הרצאתו של עמוס, התקיים דיון ממ
אלי דקל,מבצע כדור הרעם,מבצע יונתן,מחלקת מחקר,מודיעין למבצעים מיוחדים,
By eli dekel July 27, 2026
ד"ר פנחס יחזקאלי מערוץ TOV מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל שריכז בשעתו את עבודת המודיעין לשחרור החטופים מישראל משדה התעופה באנטבה – קניה. במהלך הראיון פורס דקל את השלבים בהכנת תיק היעד שהתחילה נקרא סטנלי/כדור הרעם ולאחר שמפקד סיירת מטכ"ל יהונתן נתניהו נפל בעת ביצוע המבצע – שם המבצע הוחלף ל"מבצע יונתן". בסוף הראיון מבי
אלי דקל, מודיעין מאובדן דרך לגאולה,אגף המודיעין בצה
By אלי דקל July 20, 2026
באפריל 2026 יצא לאור ספרו החדש של סא"ל (בדימוס) אליהו דקל-דליצקי "מודיעין: מאובדן דרך לגאולה". הספר עוסק הכשלים המתמשכים של אגף המודיעין בצה"ל, מנתח את הסיבות להיווצרות הכשלים ומציע מהפכה שתשפר את תפקוד המודיעין. המאמר שלפניכם מספק הצצה לתוכנו של הספר ע"י פרסום תוכן העניינים ואחד מ־18 הפרקים בספר.
אגף המודיעין בצה
By אלי דקל וחגי הוברמן July 19, 2026
מועדון 50 פלוס באלקנה קיים ערב להשקת ספרו החדש של אלי דקל. בערב העיתונאי והסופר חגי הוברמן ראיין את אלי דקל על התובנות מספרו. להלן סיכום הראיון ופרוט מספר נושאים שהועלו במהלכו.
אלי דקל,קרן סטון,יחסי ישראל-מצרים,
By אלי דקל וקרן סטון July 7, 2026
העיתונאית קרן סטון מסוכנות הידיעות האמריקאית themedialine קיימה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל ראיון טלפוני ממושך בן 21 דקות שעסק ביחסי ישראל-מצרים מאץ פרוץ מלחמת התקומה ב־07.10.2023. במרכזו של הראיון עמדה השאלה האם חלה הרעה ביחסי ישראל מצרים בעקבות המלחמה. כאשר פורסם הראיון התברר שהנושא המרכזי בו הפך ל"האם ישראל צריכה לה
צבא מצרים,כיבוש אילת,מרדכי קידר,אלי דקל,דרכי פעולה אפשריות של צבא מצרים במלחמה
By ד"ר מרדכי קידר ואלי דקל June 24, 2026
ד"ר מרדכי קידר מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על דרכי הפעולה האפשריות של צבא מצרים אם יבחרו להילחם עם צה"ל. המניע לשיחה היה אמירתו של ראש שרות הביטחון (שב"כ) דוד זיני שאמר "ה־7 באוקטובר הבא יהיה באילת".
אלי דקל,עקיבא ביגמן,
By eli dekel June 23, 2026
מר עקיבא ביגמן מערוץ "אידיוטים שימושיים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על כלכלת מצרים. בשיחה, אלי דקל מפרק את הקונספציה העכשווית לפיה מצרים לא תפתח במלחמה כי היא ענייה וחסרת משאבים. כמו כן דקל סוקר את נתוני הבסיס של הכלכלה המצרית, ובאמצעות ניתוח תצלומי אוויר ומראה שמצבה טוב יותר משחשבנו.
By אלי דקל ונתנאל אברהם June 7, 2026
מר נתנאל אברהם מנהל אתר הפודקאסט "שיחות ארוכות על שאלות גדולות", קיים ראיון עומק עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ספרו החדש העוסק בכשלי אגף המודיעין בצה"ל.