רקע
לאחר שהנשיא עבד אל־פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, הוא הזדרז לצאת בשפע של מיזמי ענק לפיתוח מצרים. בהודעת הממשלה בפני בית הנבחרים ב־3 במרס 2016 פורסם נושא "מגה תוכניות לפיתוח מצרים" ובו גם תוכניות לפיתוח החקלאות במצרים. היעד הכללי של ממשלת מצרים לטווח הרחוק הוא להוסיף עוד 23 מיליון דונם לאדמות החקלאיות המצריות, ובכך להגדיל ב־20% את כלל השטחים החקלאיים המעובדים.
כחלק מהתוכנית הגדולה של מצרים להגדלה משמעותית של השטחים המעובדים, יצאו המצרים במיזם לבניית חממות בשטח כולל של 420,000 דונם. הרעיון היה גידול ירקות לייצוא בחממות מודרניות. הביצוע הוטל על הצבא בשיתוף החברה הסינית SINOMAC והחברה הספרדית RUFEPA. בשנת 2017 החל הצבא במימוש התוכנית ובנה חממות בשמונה אזורים במצרים. החממות הוקמו בקרבת המחנות של דיביזיות צבא היבשה או בקרבת שדות תעופה צבאיים. חלק מהחממות נבנו ממש בתוך המחנות (כמו בשדה התעופה הצבאי קהיר מערב וכמו בשטח מחנה מוחמד נגיב שבמערב אלכסנדריה).
מדובר בחממות גדולות במיוחד משני דגמים: שטחו של דגם אחד 102X100 מטר וגובהו 6 מטר (הרוב). שטחו של האחר 100X40 מטר. החממות מצוידות בציוד מודרני לגידול מבוקר של ירקות, פירות ופרחים, ועקב גובהן אפשר אף לגדל בהן עצי פרי. בכל אתר חממות נבנו מתקני אריזה חדישים למיון התוצרת ולשינועה במהירות לנמלי היצוא ולשווקים.
קריסת מיזם החממות
ממעקב של שנים אחר המתרחש במצרים, אני מאתר ברחבי מצרים את שמונת אתרי החממות שהוקמו על ידי צבא מצרים לצורך גידול ירקות לייצוא. אני מבקש להזכיר כי נוסף על אתרי החממות לייצוא, יש כמעט בכל מחנה צבאי חממות "פשוטות" לצריכה עצמית של המחנה ואולי אף לצורך ה"קופה הקטנה" של המחנה – חממות מסוג זה עומדות על תילן.
מניתוח צילומי לוויין מ־2023 עולה כי אתר החממות שבשטח שדה התעופה הצבאי קהיר מערב - פורק, ובששה אתרים נוספים החממות נמצאות בשלבים של התפוררות. נראה כי תהליך ההתפוררות החל כבר בשנת 2021. רק אתר חממות אחד מכל האתרים המוכרים לי, באזור בני סויף, עומד על תילו ללא פגיעה משמעותית בחממות.


משמעויות
איני יודע מה גרם לכישלון המיזם לייצוא ירקות חממה. האפשרויות לכך הן רבות, החל מניהול כושל של החממות וכלה בנמלי ייצוא לא יעילים הגורמים לירקות לאבד את איכותם. כך או כך, קריסת מיזם גדול שכזה אינה מוסיפה למצרים שם טוב בעיני משקיעים זרים.
מיזם כושל זה מתווסף לשורה ארוכה של מיזמים כלכליים אחרים שאינם עולים יפה, מה שמקדם את מצרים למצב של חדלות פירעון.
פרטים נוספים על מיזם החממות אפשר למצוא במאמר "צבא מצרים בונה חממות ענק" מ־09.03.2019 בקישור:
https://www.dekelegypt.co.il/190315
פרטים רבים על הכלכלה הרעועה של מצרים אפשר למצוא באתר שלי "דקל - מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור:https://www.dekelegypt.co.il
שתף
Contact Us
Contact Us

ד"ר מרדכי קידר מערוץ "TOV" מקיים דיון עם אליהו דקל על ספרו החדש ז' באייר ה'תשפ"ו | 23.04.2026 ד"ר מרדכי קידר משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ספרו החדש "מודיעין: מאובדן דרך לגאולה". לשיחה הצטרפו גם אל"מ רונן כהן ששימש בעבר כעוזר למבצעים של ראש חטיבת המחקר באמ"ן, וטל אורן ששירת בעבר ביחידת המודיעין 504. במהלך השיחה נידון נושא תפקידי המודיעין בצה"ל מעבר לנושא ההתרעה, נושא המודיעין המנטלי, (הכרת דעותיו ואמונותיו של היריב), ועיסוקו המוגזם של המודיעין הצבאי בנושא המדיני, הפוגע קשות בקשב של אמ"ן בהכנת מודיעין למלחמה.

מר אלכס צייטלין מערוץ "באים אל הפרופסורים" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. עיקרו של הראיון דן בשאלות: א. להיכן נעלם אגף המודיעין בצה"ל במלחמת ישראל נגד אירן? ב. מה נפגע באיראן כתוצאה מתקיפות ישראל?
באשר לספרו של דקל:
האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של

ד"ר אורי מילשטיין מערוץ "לעומק" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס)( אלי דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. להלן כמה מהנושאים בספר:
האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של חמאס מורתע, הפכה למטבע לשון שגור. אך האם מדובר בהסבר עומק או שמא ב"העתק-הדבק" נוח שנועד לגמד את גודל הכשל? מודיעין: מאובדן דרך לגא

עו"ד אלעד שאול מאתר "הסנגור משוחח עם אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. במהלך השיחה טוען דקל שכשלי המודיעין הם רבים והציבור לא מודע לקיומם. לדבריו, ועדת חקירה מכל סוג לא תסייע לתיקון כשלי המודיעין שכן גם ועדת אגרנט המלצותיה לא הועילו. דקל מספר כי בקרוב עומד לצאת ספרו הדן בכשלי המודיעין מאז 1953, ניתוח הגורמים לכשלים אלו וה

ערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר אורי מילשטיין קיים רב שיח שדן בסקירת אמ"ן ומחלקת היסטוריה בצה"ל בנושא: "לב הכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים". בדיון השתתפו, פרופ' אמריטוס יואב גלבר, ד"ר אורי מילשטיין, וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. בדיון נטען שהוצאת פרסום זה – 50 שנה אחר מלחמת יום הכיפורים מהווה אות קלון למפרסמים.

דיון בראשותו של הד"ר אורי מילשטיין ובהשתתפות פרופ' (אמריטוס) יואב גלבר, ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס אלי דקל). בדיון טוען דקל כי אמ"ן וועדת אגרנט לא ביצעו ניתוח גיאוגרפי של זירת הלחימה בסיני לאחר אוג' 1970 ולא הבינו כלל את תוכנית המלחמה המצרית. אילו היו עושים זאת הם היו מבינים כי תוכנית המלחמה המצרית לכיבוש המעברי








