אלי דקל-דליצקי
י' מנחם אב ה'תשפ"ג 28.07.2023
רקע
לאחר שהנשיא עבד אל־פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, הוא הזדרז לצאת בשפע של מיזמי ענק לפיתוח מצרים. בהודעת הממשלה בפני בית הנבחרים ב־3 במרס 2016 פורסם נושא "מגה תוכניות לפיתוח מצרים" ובו גם תוכניות לפיתוח החקלאות במצרים. היעד הכללי של ממשלת מצרים לטווח הרחוק הוא להוסיף עוד 23 מיליון דונם לאדמות החקלאיות המצריות, ובכך להגדיל ב־20% את כלל השטחים החקלאיים המעובדים.
כחלק מהתוכנית הגדולה של מצרים להגדלה משמעותית של השטחים המעובדים, יצאו המצרים במיזם לבניית חממות בשטח כולל של 420,000 דונם. הרעיון היה גידול ירקות לייצוא בחממות מודרניות. הביצוע הוטל על הצבא בשיתוף החברה הסינית SINOMAC והחברה הספרדית RUFEPA. בשנת 2017 החל הצבא במימוש התוכנית ובנה חממות בשמונה אזורים במצרים. החממות הוקמו בקרבת המחנות של דיביזיות צבא היבשה או בקרבת שדות תעופה צבאיים. חלק מהחממות נבנו ממש בתוך המחנות (כמו בשדה התעופה הצבאי קהיר מערב וכמו בשטח מחנה מוחמד נגיב שבמערב אלכסנדריה).
מדובר בחממות גדולות במיוחד משני דגמים: שטחו של דגם אחד 102X100 מטר וגובהו 6 מטר (הרוב). שטחו של האחר 100X40 מטר. החממות מצוידות בציוד מודרני לגידול מבוקר של ירקות, פירות ופרחים, ועקב גובהן אפשר אף לגדל בהן עצי פרי. בכל אתר חממות נבנו מתקני אריזה חדישים למיון התוצרת ולשינועה במהירות לנמלי היצוא ולשווקים.
קריסת מיזם החממות
ממעקב של שנים אחר המתרחש במצרים, אני מאתר ברחבי מצרים את שמונת אתרי החממות שהוקמו על ידי צבא מצרים לצורך גידול ירקות לייצוא. אני מבקש להזכיר כי נוסף על אתרי החממות לייצוא, יש כמעט בכל מחנה צבאי חממות "פשוטות" לצריכה עצמית של המחנה ואולי אף לצורך ה"קופה הקטנה" של המחנה – חממות מסוג זה עומדות על תילן.
מניתוח צילומי לוויין מ־2023 עולה כי אתר החממות שבשטח שדה התעופה הצבאי קהיר מערב - פורק, ובששה אתרים נוספים החממות נמצאות בשלבים של התפוררות. נראה כי תהליך ההתפוררות החל כבר בשנת 2021. רק אתר חממות אחד מכל האתרים המוכרים לי, באזור בני סויף, עומד על תילו ללא פגיעה משמעותית בחממות.
משמעויות
איני יודע מה גרם לכישלון המיזם לייצוא ירקות חממה. האפשרויות לכך הן רבות, החל מניהול כושל של החממות וכלה בנמלי ייצוא לא יעילים הגורמים לירקות לאבד את איכותם. כך או כך, קריסת מיזם גדול שכזה אינה מוסיפה למצרים שם טוב בעיני משקיעים זרים.
מיזם כושל זה מתווסף לשורה ארוכה של מיזמים כלכליים אחרים שאינם עולים יפה, מה שמקדם את מצרים למצב של חדלות פירעון.
פרטים נוספים על מיזם החממות אפשר למצוא במאמר "צבא מצרים בונה חממות ענק" מ־09.03.2019 בקישור:
https://www.dekelegypt.co.il/190315
פרטים רבים על הכלכלה הרעועה של מצרים אפשר למצוא באתר שלי "דקל - מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור:https://www.dekelegypt.co.il
שתף
Contact Us
Contact Us
ערוץ הטלוויזיה 16, במסגרת תוכנית החדשות "פוקוס" בהנהלת אלכסנדרה לוקש, רואיין סא"ל (בדימוס) אליהו דקל. דקל נשאל בעיקר בנושא עתיד הסכם השלום ישראל מצרים – המכונה בתקשורת "השלום הקר". לדברי דקל מדובר בשם "מכובס" שנועד לגמד את עומק יחסה השלילי של מצרים למדינת ישראל. לדברי דקל מצרים היא אויבת של ישראל והשם הנכון למהות היחסי
אורנה ישר מערוץ "זווית ישרה" ראיינה את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בעניין פרשת ההתרעה של ראש המודיעין המצרי. להלן סיכום של הראיון וכן תמלול מלא שלו. בנוסף צורפו לראיון באתר זה שקופיות המרחיבות ומפרטות נושאים שלא פורטו בראיון המוסרט.
דיון עם סגן אלוף (מיל') אלי דקל, לשעבר ראש ענף מחקר השטח והיעדים באגף המודיעין בצה"ל, בנושא "פיתוח רשת מסילות ברזל בסיני"
מיה חסון מרדיו ירושלים FM-101, ראיינה את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בעניין הדיווח שלפיו ראש המודיעין המצרי התקשר לראש ממשלת ישראל והתריע בפניו על המתקפה של החמאס במלחמת התקומה. בראיון מנתח דקל את האפשריות השונות הקשורות לידיעה זו.
ב־29.11.2018 קיים ד"ר אורי מילשטיין יום עיון בנושא "המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים" הדובר העיקרי ביום העיון היה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שבמלחמת 1973 שימש בתפקיד ראש ענף מחקר בסיסי בחטיבת המחקר באמ"ן. לימים עמוס גלבוע מונה למפקד חטיבת המחקר. עמוס כתב מספר ספרים על עבודת המודיעין.
לאחר הרצאתו של עמוס, התקיים דיון ממ
העמותה להיסטוריה צבאית קיימה יום עיון בנושא מלחמת יום הכיפורים. בין המרצים נמנה ד"ר, תא"ל (מיל') דני אשר, שהציג את דעתו באשר לתוכנית המלחמה המצרית ויעדיה. לפי השקפתו של אשר "ומבחינתם כל מה שהם נלחמו זה נגד תוקפנות ומתוך כוונה להשיג שלום. ובעובדה, בעקבות מלחמת יום הכיפורים הושג שלום, והשלום הזה מחזיק מעמד עד היום".
אלי
ב־29.11.2018 קיים ד"ר אורי מילשטיין יום עיון בנושא "המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים" הדובר העיקרי ביום העיון היה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שבמלחמת 1973 שימש בתפקיד ראש ענף מחקר בסיסי בחטיבת המחקר באמ"ן. לימים עמוס גלבוע מונה למפקד חטיבת המחקר. עמוס כתב מספר ספרים על עבודת המודיעין.
לאחר הרצאתו של עמוס, התקיים דיון ממ
ד"ר פנחס יחזקאלי מערוץ TOV מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל שריכז בשעתו את עבודת המודיעין לשחרור החטופים מישראל משדה התעופה באנטבה – קניה. במהלך הראיון פורס דקל את השלבים בהכנת תיק היעד שהתחילה נקרא סטנלי/כדור הרעם ולאחר שמפקד סיירת מטכ"ל יהונתן נתניהו נפל בעת ביצוע המבצע – שם המבצע הוחלף ל"מבצע יונתן".
בסוף הראיון מבי
באפריל 2026 יצא לאור ספרו החדש של סא"ל (בדימוס) אליהו דקל-דליצקי "מודיעין: מאובדן דרך לגאולה". הספר עוסק הכשלים המתמשכים של אגף המודיעין בצה"ל, מנתח את הסיבות להיווצרות הכשלים ומציע מהפכה שתשפר את תפקוד המודיעין. המאמר שלפניכם מספק הצצה לתוכנו של הספר ע"י פרסום תוכן העניינים ואחד מ־18 הפרקים בספר.
מועדון 50 פלוס באלקנה קיים ערב להשקת ספרו החדש של אלי דקל. בערב העיתונאי והסופר חגי הוברמן ראיין את אלי דקל על התובנות מספרו.
להלן סיכום הראיון ופרוט מספר נושאים שהועלו במהלכו.
