רקע היסטורי
כבר בשנת 1973 נפל לידי צה"ל מסמך שלל ובו הנחיות לגידול גידולים חקלאיים בשדות התעופה שבדלתה. המסמך אינו מונח לפניי אך למיטב זיכרוני, הטיעון היה ביטחוני, כדי שהמסלולים ייטמעו בסביבה החקלאית וכך יקשה לזהותם ולתקוף אותם.
אחרי שצבא מצרים יצא מהמחילות שבהן שהה עד למלחמת יום הכיפורים ועבר למחנות צבא מודרניים שנבנו עבורו על יד הנשיא סאדאת במסגרת פרויקט "הערים הצבאיות",[1] החל אט-אט תהליך של פיתוח חקלאות לצד מחנות הצבא השוכנים בסמוך למקורות מים זמינים. זה החל בשדה ירק קטן שנועד להעשיר את המטבח הצבאי אבל עד מהרה התפתח הרעיון לשדות, לפרדסים ואף לרפתות, שתוצרתם היא לעיתים מעבר לצורכי החיילים במחנה.
בשלב כלשהו הפך נושא הגידולים החקלאיים לצד מחנות הצבא למדיניות רשמית של הצבא המצרי והחלה בנייה מסודרת של מתקנים חקלאיים, כגון הקמת מכונות קונוע להשקיה מעגלית [2] (מתקני המטרה מעגליים) וחממות. הוקמו חממות "פשוטות" בגודל של 10X36 מטר בגובה של כ־2.5 מטר, ונבנו גם חממות משוכללות יותר בגודל של 50X50 מטר לחממה. כך, למשל, בחלק הצפוני של מחנות הקסטפ הוחל כבר לפני שנת 2003 להקים שדות עם פלחה וחממות. כיום מדובר בשטח של כ־900,000 מ"ר של פרדסים, מטעים וחממות. ברור שמיזם בגודל שכזה נעשה בהנחיה של הצבא ואינו גחמה של מפקד מקומי החפץ להעשיר את המטבח ביחידתו בירקות טריים ואולי גם את ה"קופה הקטנה" של היחידה שלו.
התוכנית לפיתוח החקלאות במצרים [3]
בהודעת הממשלה בפני בית הנבחרים ב־3 במרס 2016 בנושא "מגה תוכניות לפיתוח מצרים" נמסרו גם התוכניות לפיתוח החקלאות במצרים. היעד הכללי של ממשלת מצרים לטווח הרחוק הוא להוסיף עוד 23 מיליון דונם לאדמות החקלאיות המצריות, ובכך להגדיל ב־20% את כלל השטחים המעובדים עיבודים חקלאיים.
הפיתוח מתוכנן להתבצע באזורים האלה:
א. סיני – 546,000 דונם. מקור המים מערכת ההשקיה של הנילוס
ב. מצרים – 5,754,000 דונם. מקור המים מערכת ההשקיה של הנילוס.
ג. "העמק החדש" במערב מצרים – 16,800,000 דונם. מקור המים בארות ארטזיות
יודגש כי מצרים זכאית, על פי הסכמי חלוקת מימי הנילוס, לצרוך 55.5 מיליארד מ"ק מספיקת הנהר וכבר בשנת 2018 היא צרכה 60 מיליארד מ"ק ממימיו.[4] כלל לא ברור כיצד המצרים מתכננים את הגדלת השטחים החקלאיים כאשר כבר היום הם "במשיכת יתר" של מימיו.
צבא מצרים בונה חממות ענק
בשנת 2017 החל צבא מצרים במיזם גדול להקמת חממות מודרניות על שטח כולל של 420,000 דונם. המיזם מבוצע בשיתוף החברה הסינית SINOMAC, והחברה הספרדית RUFEPA. המיזם הוא, ככל הנראה, חלק מ"מגה תוכניות הפיתוח של מצרים" שהוזכר לעיל
מדובר בחממות גדולות במיוחד משני דגמים: גודלו של דגם אחד 102X100 וגובה של 6 מטר (הרוב), ואחד 100X40 מטר. החממות מצוידות בציוד מודרני לגידול מבוקר של ירקות, פירות ופרחים ועקב גובהן ניתן לגדל בהם אף עצי פרי. התכנון הוא שעיקר תוצרתן תופנה ליצוא בדרך האוויר או בים (המתכנן בונה על רשת הכבישים המפותחת מאוד במצרים שתאפשר ניוד מהיר מהחממות לנמלי היצוא). בכל אתר חממות נבנים מתקני אריזה חדישים למיון התוצרת ולשינועה במהירות לנמלי היצוא ולשווקים.
לעת עתה מאותרים האתרים האלה:
א. חממות 10 ברמדאן. נמצאות מצפון לעיר 10 ברמדאן שמצפון לכביש המדברי קהיר איסמעיליה. בניית האתר החלה לאחר אפריל 2017 והוא משתרע על שטח של כ־12 מיליון מ"ר. העבודות נמצאות בשלב מתקדם. במרחק של 13 ק"מ מאתר החממות נמצאים מחנות הקבע של דיביזיית שריון שחייליה השתתפו, קרוב לוודאי, בהקמת האתר וכנראה אף ייקחו חלק בתפעולו השוטף.
ב. חממות אבו סולטן.
נמצאות כ־10 ק"מ ממערב לאגם המר הגדול בקרבת שדה התעופה פאיד. בניית האתר החלה בדצמבר 2017 והוא משתרע על שטח של כ־50 מיליון מ"ר. באזור מחנות צבא רבים, שחייליהם כפי הנראה, נוטלים חלק בבניית האתר. נכון לנובמבר 2018 עבודות ההקמה נמצאות בעיצומן.
ג. חממות מחנה מוחמד נגיב. נמצאות כ־70 ק"מ ממערב לאלכסנדריה בתוך שטח מחנה המשמש כמחנה קבע לדיביזיית שריון. העבודות באתר החלו במרס 2016 ונכון ליוני 2018 החממות משתרעות על כ־11 מיליון מ"ר. העבודות בשלב ראשוני למדי,[5] ונראה שלבסוף ישתרע האתר על שטח גדול יותר.
ד. חממות קהיר מערב.
נמצאות בתוך מחנה שדה התעופה הצבאי קהיר מערב. באתר חממות בגודל 40X100 מטר שבנייתן החלה בינואר 2017. נכון לנובמבר 2018 האתר משתרע על שטח של כ־2.5 מיליון מ"ר. חממות אלה אינן מוזכרות בסרט תעמולה מצרי [6] הדן בנושא החממות. לפיכך אני משער שמיזם זה, בשונה מהאחרים, הוא בבעלות מלאה של הצבא ללא השותפים מחו"ל וייתכן שאינו מצויד בכל השכלולים הטכנולוגיים שיש באתרים האחרים.
בסך הכול, ארבעת אתרי החממות שמניתי לעיל משתרעים על שטח של 75 מיליון מ"ר. כלומר, לעת עתה מתבצעות עבודות בהיקף של כ־18% מהתוכנית לבניית חממות. מהעובדה ששני אתרים ממוקמים ממש בתוך מחנות צבא ומהרקע העשיר של שנים רבות שבהן צבא מצרים עוסק בגידולים חקלאיים בהיקף מסחרי, אני מעריך כי גם הפרויקטים החדשים שנבנו עתה יתופעלו בידי הצבא. בדרך זו תוכל מצרים להוזיל מאוד את עלויות הייצור ולהתחרות בשוקי העולם.
יצוין כי בבעלותו של צבא מצרים מפעלים רבים שאינם שייכים למערכת הביטחונית, כגון מפעל מלט בג'בל ליבני [7] וסופרמרקט גדול בסואץ.[8] כל זאת מבלי להזכיר את עשרות מפעלי התעשייה הצבאית שחלק מתוצרתם מיועדת לשוק האזרחי. שפע המפעלים שבהם הצבא נוטל חלק פעיל, משמש, בין היתר, כ"מכבסת כספים" להקטנה חשבונאית של ההוצאה הריאלית לצורכי אחזקת הצבא. דרך זו של מעורבות עמוקה בכלכלה המצרית מאפשרת למצרים להסתיר את גודל ההוצאה האמיתי ומצג שווא של מדינה שוחרת שלום שהוצאותיה לצורכי צבא קטנות במיוחד (4.4 מיליארד דולר בשנה,[9] לצבא הנחשב ה־12 בגודלו בעולם!).
הערות
[1]. ראו ספרי "מודיעין תלוש מהקרקע"
[2]. מכונה הניצבת במרכז שדה ועליה מותקן מחוג באורך של 400 מטר. המחוג סובב על צירו ומשקה שדה המשתרע על שטח של 502,400 מ"ר. המתקן מכונה "פיווט".
[3]. מבוסס בעיקר על המאמר "מגה פרויקטים לפיתוח מצרים" מאת ד"ר אחמד אבו אחסן זראד מיום 03.04.2016
http://www.sis.gov.eg/section/337/4683?lang=en-us
[4]. גל, יצחק. הרצאה https://www.youtube.com/watch?v=0h9fQz-eoW4&index=6&list=PLNiWLB_wsOg6fe5llB_JbCJsKup7UD3c3&t=0s
[5]. סרט תעמולה https://youtu.be/Qku0VnlPLd8
[6]. https://www.youtube.com/watch?v=JKkgmNU5tqk
[7]. https://www.industryabout.com/country-territories-3/343-egypt/cement-industry/1659-arish-sinai-cement-plant
[8]. The Marker, 11.04.2013 https://www.themarker.com/wallstreet/middle-east/1.1991503
[9]. https://www.globalfirepower.com/
שתף
Contact Us
אלי דקל-דליצקי
09.03.2019
Contact Us
פלד ארבלי פרסם במעריב מאמר המבוסס על ראיון שקיים עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. במאמר מונה דקל מספר אירועים בהם נשיא מצרים א-סיסי יצא חוצץ נגד עמדות של ארה"ב בקשר לפתרון בעיית רצועת עזה. דקל מעריך, כי ככל הנראה, מדובר במהלך מתואם בין ארצות ערב להתנער מיחסי האדנות של הממשל בארה"ב נגדם.
מאמר של מר פלד ארבלי ממעריב בנושא התרגיל האווירי המשותף לחילות האוויר של מצרים וסין. המאמר מבוסס על ראיון שקיים מר ארבלי עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
סגן אלוף (בדימוס) אלי דקל התראיין למעריב והתייחס למתח ההולך ונבנה בין שתי המתווכות במו"מ: “למצרים יש חשבון עצום עם האחים המוסלמים וקטאר היא הבנק שלהם”
"מעריב" שוחח עם סגן אלוף (מיל’) אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, שמשרטט תמונה רחבה של היערכות מצרית למלחמה ממושכת תוך שאיפה לביטול תלותה הכלכלית במעצמות.
עודד הרוש מערוץ הידברות מראיין את אלי דקל י"ז באדר ה'תשפ"ה | 17.03.2025 מר עודד הרוש מערוץ "עודד בדרכים – הידברות" נפגש עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ושוחח עימו על תפקוד אגף המודיעין בצה"ל במלחמות ישראל. לדברי דקל המודיעין בצה"ל לא מתפקד כהלכה מזה עשרות בשנים. כך שכיום הוא כבר אינו מזהה את אויבי המדינה ולא מספק מידע הולם שיאפשר לצה"ל לנצח. לדעתו של דקל, אחת הסיבות לכשלים הממושכים היא שמזה שנים רבות ממנים לתפקיד ראש אגף המודיען אנשים שלא הוכשרו ביסודיות לעסוק במקצועות המודיעין.
שי גולדשטיין וארז תדמור מרדיו גלי ישראל משוחחים עם אלי דקל י"א באדר ה'תשפ"ה | 11.03.2025 שי גולדשטיין וארז תדמור מרדיו גלי ישראל שוחחו עם אלי דקל בעניין ביטול מסיבת פורים שתוכננה להתקיים סמוך לגבול ישראל מצרים. בשיחה דנו המראיינים עם דקל באפשרות שישראל חוששת ממתקפה מצרית.
הרב יצחק זאגא מערוץ TOV ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי בנושא הפעלת סוכנים ותפקוד השב"כ ואגף המודיעין בתחום זה. לדברי דקל מניתוח המידע שפורסם בתקשורת בנושא זה עולה כי אמ"ן לא מבין כלל כיצד המודיעין צריך לפעול על מנת להשיג את הידיעות הדרושות להערכת המצב.
הרב יצחק זאגא מערוץ TOV שוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי בעניין המשמעויות מוועידת בפסגה של הליגה הערבית. הוועידה התכנסה בקהיר כדי להגיב על הצעתו של נשיא ארה"ב לפיה תושבי רצועת עזה, החפצים בכך, יהגרו מרצועת עזה, ומצרים וירדן יקלטו בשטחן 200 אלף מהמהגרים.
ועידת הפסגה בקהיר החליטה להתנגד להצעת נשיא ארצות הברית. והכרי
הרב יצחק זאגא מערוץ TOV ראיין את סא"ל בדימוס אלי דקל-דליצקי בעניין דרכים לשחרור החטופים בעזה, ללא כניעה לדרישות שלטון החמאס בעזה לשחרור המוני של פושעים הכלואים בישראל ולנסיגת צה"ל מרצועת עזה. בשיחה טוען דקל שבידי ישראל יש כלים לשחרר את החטופים – גם ללא כניעה לדרישות החמאס, והוא מציע כמה מהם.
על רקע הדיווחים על התחמשות צבא מצרים ופריסת הכוחות הצבאיים בסיני, פלד ארבלי מ"מעריב" שוחח עם סא"ל (דימ') אלי דקל, על מצרים, התחמשות המדינה - והדאגה הישראלית עקב כך. לדברי דקל מודיעין יכול לזהות יכולות ובניית תשית צבאית למלחמה ("התרעה בסיסית") אך אין באפשרותו לחזות האם תפרוץ מלחמה ומתי זה יקרה. לכן כל צבא צריך להיערך על בסיס ניתוח היכולות וניתוח מערכות התשתית למלחמה של היריב – תוך ידיעה שהסיכויים להתרעה על מלחמה הם אפסיים.
