מעיון בצילום לוויין מיום 07.04.2019 עולה כי כפרים ובתי חווה חקלאיים שהיו פרוסים סביב שדה התעופה באל־עריש נהרסו עד היסוד ונמחקו מעל פני האדמה. כפרים אלה היו קיימים לפחות עד פברואר 2018.
במקביל להרס הכפרים, המצרים בונים חומת בטון גבוהה שתקיף את שדה התעופה ותכלול בתוכה שטחים רבים שהיו בעבר מחוץ לחומת השדה הקיימת כיום. בשטח שדה התעופה ישנן ערמות גדולות מאוד של חלקי בטון מוכן המשמשים את בניית החומה. מקור בערבית [1] המאשר את דבר הרס הכפרים מעלה את האפשרות שבדיונות שממערב לשדה התעופה ייבנה שדה תעופה חדש. אני, בשלב זה, לא מוצא תימוכין לכך.
שדה התעופה באל־עריש אמור לשמש כשדה התעופה האזרחי של בירת סיני – אל־עריש. בפועל, זה שנים השדה משמש את הצבא המצרי ומאז שנת 2016 נבנות בשדה תשתיות צבאיות מובהקות הכוללות בין היתר, שישה דירים (מחסות מוגנים למטוסי קרב והפצצה), ושני מחנות בקיבולת של כגדוד בכל מחנה. כיום בשטח השדה פרוסה אך סוללת תותחי 130 מ"מ. על פי הסכם השלום, כל התשתיות האלה אסורות במקום.
להערכתי, כל פעילות הרס הכפרים "בלי בג"ץ ובלי בצלם" ופעילות בינוי חומת הבטון קשורות בניסיון של דאע"ש לפגוע בשני שרים בממשלת מצרים. כזכור, באפריל 2018 [2] נורה על ידי מחבלים טיל שניסה לפגוע בשר ההגנה ובשר הפנים שביקרו בשדה התעופה אל־עריש. הטיל החטיא את השרים ופגע בטייס. להערכתי, הרס הכפרים הוא פעולת ענישה לא מידתית לניסיון הפיגוע. יתכן שהמצרים אימצו לעצמם את הסיסמה "אין בדווים – אין מחבלים" כך או כך, מעניין איך פעילות רחבת היקף זו עברה מתחת לרדאר של התקשורת בישראל.
הערות
[1]
http://fj-p.net/%D8%A7%D9%84%D8%AC%D9%8A%D8%B4-%D9%8A%D8%B5%D9%91%D8%B1-%D8%B9%D9%84%D9%89-%D9%87%D8%AF%D9%85-%D8%A8%D9%8A%D9%88%D8%AA-%D8%A7%D9%84%D8%B9%D8%B1%D9%8A%D8%B4-%D9%88%D9%8A%D8%AA%D8%AC%D8%A7%D9%87%D9%84/
[2] https://nziv.net/6137/
שתף
Contact Us
Contact Us

ב־29.11.2018 קיים ד"ר אורי מילשטיין יום עיון בנושא "המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים" הדובר העיקרי ביום העיון היה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שבמלחמת 1973 שימש בתפקיד ראש ענף מחקר בסיסי בחטיבת המחקר באמ"ן. לימים עמוס גלבוע מונה למפקד חטיבת המחקר. עמוס כתב מספר ספרים על עבודת המודיעין.
לאחר הרצאתו של עמוס, התקיים דיון ממ

העמותה להיסטוריה צבאית קיימה יום עיון בנושא מלחמת יום הכיפורים. בין המרצים נמנה ד"ר, תא"ל (מיל') דני אשר, שהציג את דעתו באשר לתוכנית המלחמה המצרית ויעדיה. לפי השקפתו של אשר "ומבחינתם כל מה שהם נלחמו זה נגד תוקפנות ומתוך כוונה להשיג שלום. ובעובדה, בעקבות מלחמת יום הכיפורים הושג שלום, והשלום הזה מחזיק מעמד עד היום".
אלי

ב־29.11.2018 קיים ד"ר אורי מילשטיין יום עיון בנושא "המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים" הדובר העיקרי ביום העיון היה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שבמלחמת 1973 שימש בתפקיד ראש ענף מחקר בסיסי בחטיבת המחקר באמ"ן. לימים עמוס גלבוע מונה למפקד חטיבת המחקר. עמוס כתב מספר ספרים על עבודת המודיעין.
לאחר הרצאתו של עמוס, התקיים דיון ממ

ד"ר פנחס יחזקאלי מערוץ TOV מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל שריכז בשעתו את עבודת המודיעין לשחרור החטופים מישראל משדה התעופה באנטבה – קניה. במהלך הראיון פורס דקל את השלבים בהכנת תיק היעד שהתחילה נקרא סטנלי/כדור הרעם ולאחר שמפקד סיירת מטכ"ל יהונתן נתניהו נפל בעת ביצוע המבצע – שם המבצע הוחלף ל"מבצע יונתן".
בסוף הראיון מבי

העיתונאית קרן סטון מסוכנות הידיעות האמריקאית themedialine קיימה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל ראיון טלפוני ממושך בן 21 דקות שעסק ביחסי ישראל-מצרים מאץ פרוץ מלחמת התקומה ב־07.10.2023.
במרכזו של הראיון עמדה השאלה האם חלה הרעה ביחסי ישראל מצרים בעקבות המלחמה. כאשר פורסם הראיון התברר שהנושא המרכזי בו הפך ל"האם ישראל צריכה לה








