אלי דקל-דליצקי
כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב. 24.07.2022
במרכז התקשורת הוותיק בג'בל עתקה מבוצעות לאחרונה עבודות פיתוח שבמרכזן סלילת כביש באורך של כ־25 ק"מ לעבר פסגת ההר. הכביש החדש מסתעף מהכביש המהיר המקשר בין עין סוחנה שבמפרץ סואץ וכביש קהיר-סואץ. הכביש המהיר עובר בעיקרו בוואדי חגול.
ג'בל עתקה הוא רכס הררי שפסגתו מגיעה לגובה 871 מטר. הפסגה נמצאת כ־20 ק"מ ממערב לתעלת סואץ וכ־10 ק"מ מדרום לכביש קהיר-סואץ. רכס הררי זה הוא הגבוה מכל ההרים שבצפון מצרים ויש הסוברים כי השם המקראי של ההר הוא "בעל צפון". מאז מלחמת ההתשה פסגת ההר משמשת אמצעי קשר (ממסרי קשר, האזנה, ל"א ומכ"מים) שונים של צבא מצרים. במלחמת יום הכיפורים גם צה"ל השתמש בהר לצורכי קשר שונים.
אחרי מלחמת יום הכיפורים הוקמה בפסגתו אנטנה גבוהה ששימשה צרכים שונים של מפקדת הארמיה ה־3 השוכנת כ־10 ק"מ מצפון להר. בשנת 2021 הוקמה במקום אנטנה בגובה של כ־75 מטר ולצידה בונקר בגודל 10X10 מטר. עד שנת 2022 אפשר היה להגיע לפסגת ההר רק בדרכי עפר קשות לתנועה.
בשנת 2022 נסלל לעבר הפסגה כביש אספלט באורך 25 קילומטר וברוחב של כ־10 מטר, עם שוליים רחבים מאוד המאפשרים תנועה נוחה. כמו כן נבנה בפסגה מנחת לשלושה מסוקים ששימש ככל הנראה את המכובדים בטקס חנוכת הכביש.
הערכה - ג'בל עתקה הוא מקום אידיאלי למערכות קשר עם סיני. אין ספק כי האנטנות שבמקום משמשות את צבא מצרים לשימושים צבאיים שונים (ממסר קשר, האזנה וכולי). סביר להניח שגם מערכות התקשורת האזרחית, כגון טלוויזיה, עושות שימוש בעמוד האנטנה הגבוה שהוצב במקום בשנת 2021.
העובדה שנסלל כביש חדש למקום בהשקעה כספית ניכרת, מצביעה להערכתי על כוונה לבנות במקום מתקני תקשורת נוספים כגון מוצב מכ"ם "רגיל" או מכ"ם ארוך טווח (נוסף על הקיים או במקומו של מוצב המכ"ם ארוך הטווח מסוג Rezonans-NE שהוקם בג'בל עויבד בשנת 2018)
כך או כך, פיתוח אמצעי הקשר על ההר הוא חלק ממאמץ מצרי מתמשך להכשיר את זירת הלחימה בסיני לעימות אפשרי עם ישראל.
שתף
Contact Us
Contact Us
ב־29.11.2018 קיים ד"ר אורי מילשטיין יום עיון בנושא "המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים" הדובר העיקרי ביום העיון היה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שבמלחמת 1973 שימש בתפקיד ראש ענף מחקר בסיסי בחטיבת המחקר באמ"ן. לימים עמוס גלבוע מונה למפקד חטיבת המחקר. עמוס כתב מספר ספרים על עבודת המודיעין.
לאחר הרצאתו של עמוס, התקיים דיון ממ
העמותה להיסטוריה צבאית קיימה יום עיון בנושא מלחמת יום הכיפורים. בין המרצים נמנה ד"ר, תא"ל (מיל') דני אשר, שהציג את דעתו באשר לתוכנית המלחמה המצרית ויעדיה. לפי השקפתו של אשר "ומבחינתם כל מה שהם נלחמו זה נגד תוקפנות ומתוך כוונה להשיג שלום. ובעובדה, בעקבות מלחמת יום הכיפורים הושג שלום, והשלום הזה מחזיק מעמד עד היום".
אלי
ב־29.11.2018 קיים ד"ר אורי מילשטיין יום עיון בנושא "המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים" הדובר העיקרי ביום העיון היה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שבמלחמת 1973 שימש בתפקיד ראש ענף מחקר בסיסי בחטיבת המחקר באמ"ן. לימים עמוס גלבוע מונה למפקד חטיבת המחקר. עמוס כתב מספר ספרים על עבודת המודיעין.
לאחר הרצאתו של עמוס, התקיים דיון ממ
ד"ר פנחס יחזקאלי מערוץ TOV מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל שריכז בשעתו את עבודת המודיעין לשחרור החטופים מישראל משדה התעופה באנטבה – קניה. במהלך הראיון פורס דקל את השלבים בהכנת תיק היעד שהתחילה נקרא סטנלי/כדור הרעם ולאחר שמפקד סיירת מטכ"ל יהונתן נתניהו נפל בעת ביצוע המבצע – שם המבצע הוחלף ל"מבצע יונתן".
בסוף הראיון מבי
באפריל 2026 יצא לאור ספרו החדש של סא"ל (בדימוס) אליהו דקל-דליצקי "מודיעין: מאובדן דרך לגאולה". הספר עוסק הכשלים המתמשכים של אגף המודיעין בצה"ל, מנתח את הסיבות להיווצרות הכשלים ומציע מהפכה שתשפר את תפקוד המודיעין. המאמר שלפניכם מספק הצצה לתוכנו של הספר ע"י פרסום תוכן העניינים ואחד מ־18 הפרקים בספר.
מועדון 50 פלוס באלקנה קיים ערב להשקת ספרו החדש של אלי דקל. בערב העיתונאי והסופר חגי הוברמן ראיין את אלי דקל על התובנות מספרו.
להלן סיכום הראיון ופרוט מספר נושאים שהועלו במהלכו.
העיתונאית קרן סטון מסוכנות הידיעות האמריקאית themedialine קיימה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל ראיון טלפוני ממושך בן 21 דקות שעסק ביחסי ישראל-מצרים מאץ פרוץ מלחמת התקומה ב־07.10.2023.
במרכזו של הראיון עמדה השאלה האם חלה הרעה ביחסי ישראל מצרים בעקבות המלחמה. כאשר פורסם הראיון התברר שהנושא המרכזי בו הפך ל"האם ישראל צריכה לה
ד"ר מרדכי קידר מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על דרכי הפעולה האפשריות של צבא מצרים אם יבחרו להילחם עם צה"ל. המניע לשיחה היה אמירתו של ראש שרות הביטחון (שב"כ) דוד זיני שאמר "ה־7 באוקטובר הבא יהיה באילת".
מר עקיבא ביגמן מערוץ "אידיוטים שימושיים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על כלכלת מצרים. בשיחה, אלי דקל מפרק את הקונספציה העכשווית לפיה מצרים לא תפתח במלחמה כי היא ענייה וחסרת משאבים. כמו כן דקל סוקר את נתוני הבסיס של הכלכלה המצרית, ובאמצעות ניתוח תצלומי אוויר ומראה שמצבה טוב יותר משחשבנו.
מר נתנאל אברהם מנהל אתר הפודקאסט "שיחות ארוכות על שאלות גדולות", קיים ראיון עומק עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ספרו החדש העוסק בכשלי אגף המודיעין בצה"ל.
