רקע

ב־03.10.2020 פורסמה באתר האינטרנט "נציב" כתבה של ד"ר דורון פסקין, תחת הכותרת "ביקורת במצרים כי משטר סיסי הזניח את פיתוח סיני. האמנם?" בכתבה נאמר בין היתר, שממשלת מצרים פרסמה כי במהלך שש השנים האחרונות היא השקיעה בסיני כ־37 מיליארד דולר. ממשלת מצרים פרסמה נתון זה כתגובה לטענות המושמעות כנגד הממשלה על שאינה משקיעה מספיק משאבים בפיתוח סיני. את מאמר ניתן לקרוא בקישור: https://nziv.net/53501/

על פניו הסכום 37 מיליארד דולר נשמע לי מוגזם ביותר, ויצאתי לבדוק איזה מיזמי פיתוח אזרחי בוצעו במהלך שש השנים האחרונות. לפני שאנתח את ההשקעות בתחום האזרחי בסיני – קטע קצר בהיסטוריה.

לפני כ־1,800 שנה התקיים ויכוח בין חכמינו באשר למשמעויות עבודות הפיתוח שהשלטון הרומי ביצע בארצנו. עתה קיבל ויכוח עתיק זה "טוויסט" בדמות פרשנות למשמעויות עבודות הפיתוח שממשלת מצרים מבצעת בסיני. להלן נוסח הוויכוח העתיק, מתוך מסכת שבת דף ל"ג עמוד ב'

[נפגשו] רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ויתיב יהודה בן גרים [ודנו בשאלת הפרשנות למטרת עבודות הפיתוח של השילטון הרומי בארץ] פתח ר' יהודה ואמר, כמה נאים מעשיהן של אומה זו, תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות. ר' יוסי שתק. נענה ר' שמעון בר יוחאי ואמר, כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקין להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמן, גשרים ליטול מהן מכס.

המאמר שלהלן דן בבעיה דומה. 

פיתוח תשתיות בסיני

זה שנים מספר אני עוקב אחר עבודות הפיתוח הצבאיות והאזרחיות של ממשלת מצרים בסיני. המעקב שלי מבוסס על חקר צילומי אוויר. נראה לי שזו הדרך האמינה והזולה לבדיקת פרסומים ממשלתיים החשודים בהצגה מוטעית של נתונים שונים לצורכי תעמולה ושרידות המשטר. הממצאים שלי מראים כי בסיני אכן מושקע הון רב בעבודות פיתוח. השאלה היא לאיזה צורך מבוצעות העבודות. להלן אמנה את עיקר ההשקעות בסיני שניתן לייחסן כתרומה אפשרית לרווחת סיני ופיתוחו לצרכים אזרחיים. יחליט הקורא, בהתאם לתפיסת עולמו, עבור מי בוצעו עבודות הפיתוח:



·  פיתוח כל צירי האורך מהתעלה לכיוון ישראל והפיכתן לאוטוסטרדות.

· סלילת כביש הרוחב ביר אל־עבד-רפידים-ביר ת'מדה והפיכתו לאוטוסטרדה (איני רואה כל צורך אזרחי בציר זה, גם אם היה מיועד לרוכבי אופניים בלבד).

·   הפיכת כביש התעלה המזרחי לאוטוסטרדה. בהמשכו, סלילת אוטוסטרדה של שישה נתיבי תנועה לעבר שארם א־שיח', נוסף על הציר הקיים שבו שני נתיבים. 

·  הפקעת אדמות והריסת בתיהם של אלפי משפחות עבור פיתוח שדה תעופה עם שלושה מסלולי תעופה באל־עריש.

·  בניית טרמינל נוסעים אזרחי ברפידים ובד בבד פיתוח נרחב של שדה התעופה הצבאי.

·  בניית חומת ביטחון לאורך התעלה, וכן ממזרח לכל מרחב שארם א־שיח' (עשרות קילומטרים).

·  הקמת שני מפעלים לשיש.

·  הקמת מפעלים אחדים להתפלת מי ים, מקצתם קטנים לשימוש מקומי, ושני מפעלים גדולים לחוף הים התיכון.

·  הקמת בית חולים אזורי בביר אל־עבד. ככול הנראה בית החולים מופעל על ידי הצבא אך אפשרי שגם אזרחים יכולים ליהנות משירותיו.

·   הקמת כפרים אחדים לדוגמה עבור הבדואים.

·   עבודות לשיקום הפיתוח החקלאי סרפאום (ה"חוה הסינית").

·  הקמת מפעל גדול לגידול דגים בקנטרה. עבודות המפעל הופסקו כבר לפני שנים מספר, כנראה עקב נטישת השותפים הזרים.

· ראשית עבודות להקמת נמל לסחר במוצרי נפט, בפורט פואד בגדה המזרחית של תעלת סואץ, מדרום לנמל המכולות שהוקם עוד בימיו של הנשיא מובארכ.

סיכום

הסכום של 37 מיליארד בדולר בפיתוח אזרחי של סיני, בו נקטי המצרים, נשמע לי מוגזם אך אין בידי כלים לאושש השערה זו. מרבית העבודות הן פיתוח כבישים, שלעת הזו אין בהם כל צורך אזרחי. למעט מפעלי השיש והחווה הסינית, רוב המפעלים אינם מייצרים תעסוקה והם מסייעים לאחזקת הצבא ולקידום תוכניותיו האופרטיביות.