תוכן הסרט
מר אלכס צייטלין, מנהל אתר "באים אל הפרופסורים", מקיים סדרת מפגשים שבהם הוא מראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ט' שלפניכם עוסק בנושא השינויים שחלו במבנה הארגוני של חטיבת המחקר באמ"ן, בין השנים 1967 - 1997. שינויים אלו, שנבעו אמנם ממקום טוב של רצון לפתור בעיות ולקדם נושאים שונים, גרמו לנזק ארוך טווח ביכולת של חטיבת המחקר לגבש הערכת מצב לאומית מאוזנת. לדעתו של דקל, בשנים אלו, חל תהליך ממושך של דחיקת גופי המחקר שעסקו בחקר התשתיות בארצות ערב (מודיעין גיאוגרפי) ומפענוח צילומי אוויר, אל מחוץ לחטיבת המחקר. תהליך זה עם שינויים מבניים אחרים, גורמים לנזק מתמשך הן בגיבוש הערכת המצב הלאומית והן במתן מודיעין איכותי המאפשר לצה"ל לנצח במהירות את אויבי המדינה. הוצאת גופי מחקר אלו מ"תזמורת חטיבת המחקר" הפכה תזמורת זו לתזמורת של חובבים, שאינם מכירים כלל ביכולות המופלאות של הכלים שהוצאו אל "מחוץ לגדר". הרצאה זו כקודמותיה בסדרת ההרצאות, מבוססת על ספרו של אלי דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגראפי".
Contact Us

עודד הרוש מערוץ הידברות מראיין את אלי דקל י"ז באדר ה'תשפ"ה | 17.03.2025 מר עודד הרוש מערוץ "עודד בדרכים – הידברות" נפגש עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ושוחח עימו על תפקוד אגף המודיעין בצה"ל במלחמות ישראל. לדברי דקל המודיעין בצה"ל לא מתפקד כהלכה מזה עשרות בשנים. כך שכיום הוא כבר אינו מזהה את אויבי המדינה ולא מספק מידע הולם שיאפשר לצה"ל לנצח. לדעתו של דקל, אחת הסיבות לכשלים הממושכים היא שמזה שנים רבות ממנים לתפקיד ראש אגף המודיען אנשים שלא הוכשרו ביסודיות לעסוק במקצועות המודיעין.

הרב יצחק זאגא מערוץ TOV שוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי בעניין המשמעויות מוועידת בפסגה של הליגה הערבית. הוועידה התכנסה בקהיר כדי להגיב על הצעתו של נשיא ארה"ב לפיה תושבי רצועת עזה, החפצים בכך, יהגרו מרצועת עזה, ומצרים וירדן יקלטו בשטחן 200 אלף מהמהגרים.
ועידת הפסגה בקהיר החליטה להתנגד להצעת נשיא ארצות הברית. והכרי

על רקע הדיווחים על התחמשות צבא מצרים ופריסת הכוחות הצבאיים בסיני, פלד ארבלי מ"מעריב" שוחח עם סא"ל (דימ') אלי דקל, על מצרים, התחמשות המדינה - והדאגה הישראלית עקב כך. לדברי דקל מודיעין יכול לזהות יכולות ובניית תשית צבאית למלחמה ("התרעה בסיסית") אך אין באפשרותו לחזות האם תפרוץ מלחמה ומתי זה יקרה. לכן כל צבא צריך להיערך על בסיס ניתוח היכולות וניתוח מערכות התשתית למלחמה של היריב – תוך ידיעה שהסיכויים להתרעה על מלחמה הם אפסיים.