אלי דקל-דליצקי
26.05.2021
זה שנים מספר אני עוקב אחר ההתפתחות התשתית הצבאית והכלכלית של מצרים ומפרסם מאמרים והרצאות שלי ושל חוקרים אחרים העוסקים בנושא זה. מובן מאליו שכדי לקבל תמונה שלמה של המתרחש במצרים יש להכיר גם תחומים שבהם אין אני עוסק. לכן מצאתי לנכון להביא בפני הקוראים גם כמה הפניות לאמירות של אנשים שהיו במגע קרוב עם הצמרת הצבאית והמדינית במצרים. במאמר זה אני מתרכז בעיקר באמירות של האלוף (במיל') עמוס גלעד שבמהלך שירותו באמ"ן ובמשרד הביטחון צבר ידע רב על מצרים.
האלוף גלעד מילא תפקידים רבים בחטיבת המחקר באגף המודיעין, ובשנת 1996 מונה לעמוד בראשה. בשנת 2001 הועלה לדרגת אלוף ומונה לתפקיד מתאם פעולות הממשלה בשטחים. בשנת 2003 סיים את שירותו בצה"ל ומונה לתפקיד ראש האגף המדיני בביטחוני במשרד הביטחון. הוא מילא תפקיד זה עד לשנת 2017. מר גלעד משמש כיום כראש המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה.
ריאיון עם האלוף עמוס גלעד במוסף השבת של העיתון ידיעות אחרונות
במוסף השבת של העיתון ידיעות אחרונות מיום 29.03.2019 פורסם ריאיון עם האלוף (במיל') עמוס גלעד. המראיין הוא העיתונאי שמעון שיפר.
חלק מהריאיון הוקדש לנושא 40 שנה להסכם השלום עם מצרים ומתוכו בחרתי להדגיש בפניכם כמה נקודות. ההדגשות הן שלי.
• עמוס מכיר את הנשיא סיסי עוד מהתקופה שהנשיא מובראכ היה בשלטון. בעת ההיא סיסי היה ראש המודיעין הצבאי - קצין בדרגת אלוף שני כוכבים. "פגשתי אותו המון פעמים, קשה לי לזכור כמה".
• בספטמבר 2005 בעת שצה"ל נסוג מציר "פילדלפי" (גבול מצרים-רצועת עזה) "הם [המצרים] ניסו להציב כוחות משמר הגבול שלהם, שזה בעצם צבא, לאורך כל הגבול, ומדובר בהפרה של הנספח הצבאי בהסכם השלום".
בתקופה ההיא סיסי היה ראש המודיעין הצבאי ועמוס נפגש עימו לדון בנושא. "השיחות עם א־סיסי היו קשות מאוד בהתחלה. הוא היה מאוד חשדן, וראו שהוא מאוד לא אוהב ישראל ... הוא היה עוין במיוחד...הוא גם דתי מאוד. במיוחד בלט היחס השלילי שלו כלפי הנספח הצבאי להסכם השלום, שזה אופייני אגב לכל הקצינים המצרים. גם עומר סולימאן [סגן הנשיא מובארכ וראש המודיעין הכללי]. כולם רואים בנספח הצבאי פגיעה בגאווה המצרית ובריבונות המצרית".
• "ב־2008 תצפית של אמ"ן גילתה שהם הכניסו כוחות לסיני ללא שום סיבה אלא רק כדי להפר את ההסכם. גם א־סיסי לא סבל את הנספח הצבא אבל לאט-לאט ראיתי שהוא משלים, ואפילו יותר מזה, עם המציאות שסאדאת ובגין יצרו".
• "האחים המוסלמים האמינו שא־סיסי, כמוסלמי אדוק, ימסור לידיהם את הצבא המצרי", ולכן קידמו אותו מגנרל שני כוכבים לגנרל ארבעה כוכבים ומינו אותו לתפקיד שר ההגנה שהוא גם המפקד הכללי של הכוחות המזוינים".
• "בסוף א־סיסי היה זה שהדיח הנשיא מורסי בהפיכה צבאית, ב־3 ביולי 2013"
[הערת אלי דקל: אדם שחותר תחת הממונים עליו הוא אדם בוגדני ויש לחשוש שיעשה זאת עם ישראל שעימה הוא מקיים רק "יחסים מזדמנים"].
• בעניין הכנסת כוחות צבא גדולים לסיני כדי להילחם בדאע"ש, אומר עמוס גלעד: ..."חייבים להבהיר: בהתחלה זה לא היה בהסכמה. הייתה תקופה שא־סיסי הפר את ההסכם והכניס כוחות לסיני בטענה שהגיע הזמן לשנות. אבל היום הכנסת כוחות מצריים לסיני מתבססת על
[סעיף, א"ד]
בהסכם השלום, שקובע שבהסכמה הדדית בכתב ניתן להכניס כוחות מעבר למותר לתקופה מוגבלת"
[הערת אלי דקל: מעניין לראות כמה זמן תימשך התקופה המוגבלת הזו].
את הריאיון המלא אפשר לקרוא בקישור:
הרצאה של האלוף גלעד במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב
ביום עיון שהתקיים ב־9 בספטמבר 2019 במרכז משה דיין באוניברסיטה תל אביב הרצה אלוף (במיל') עמוס גלעד על הנושא "ישראל והמזרח התיכון – מה השתנה?". אפשר לצפות בהרצאה בקישור:
להלן כמה מאמירותיו בנושא " יחסי ישראל-מצרים:
..."היחס של המצרים אלינו קשה – גם היום" ..."אין לנו שגריר! ...לא כמו היום
[שהשגריר, א"ד]
חי מתחבא באיזה בית ושמה קוראים לו ה"שגריר".
[אני מתכוון, א"ד]
שגרירות במרכז קהיר עם דגל ישראל!" ..."הייתה קונסוליה באלכסנדריה - כיום אין" ..."
[השלום א"ד]
רשמי אין בו תכנים של נורמליזציה, אבל יש בו תוכן ביטחוני עמוק!" ..."אני יכול לקבוע די בוודאות שכל הגנרלים המצרים ללא יוצא מהכלל
מתעבים
[ההדגשה שלי, א"ד]
את הנספח הצבאי של הסכם השלום" ... "ההסכם מגביל את הריבונות המצרית וזה מטריף אותם" ..."התשתית של השלום עם מצרים נשענת יותר מדי על הביטחון, ואין לה יסודות אחרים. זה דומה לעץ עם שורש אחד בלי הרבה שורשים אחרים" ..."אין יחסים נורמליים בין הצבאות. הכול מתנהל בחשכת הלילה" ...אני מאור מאוד מאוד מוטרד מזה
[שאין יחסים גלויים בין הצבאות א"ד]" ..."בשביל מה הם צריכים צי כזה? בשביל מה הם מתעצמים?"
בהתייחסות ראשונה לדברים, אני סבור שהמשל שהוא מביא ליחסים בין המדינות כ"עץ עם שורש אחד" מתייחס בעיקר לשנים האחרונות שבהן יש שיתוף פעולה ביטחוני, על רקע הפיגועים של הארגוניים האיסלמיסטיים בצבא מצרים. נשאלת השאלה על איזה שורש היו היחסים בין המדינות לפני שיתוף הפעולה הביטחוני? התשובה שלי ברורה - לא היה שורש ואין עץ! יש יחסים מזדמנים בלבד. המתקיימים במחשכים, "בחדר המדרגות"...
את היחסים בין המדינות מאז הסכם השלום אפשר להמשיל לשני "פריצים": האחד איוון הרוסי, שהיה לו בן לא חוקי בשם מצרים, בן סורר שהיה עסוק רק בלשאוב מאביו כספים לצורך המלחמות המטופשות שלו במזרח התיכון. לפריץ האחר, בוב האמריקאי, הייתה בת מתבגרת בשם ישראל, שאף אחד בשכונה שלה לא חפץ בה. "מצרים", הבן הסורר של איוון, פתח שוב בשנת 1973 באחת המלחמות המיותרות שלו והובס. האב הרוסי שלעת עתה ירד מנכסיו, התקשה להעמידו שוב על הרגליים. כאן נכנס לתמונה האמריקאי שהציע ל"מצרים" ההולל, את בתו המתבגרת "ישראל" תמורת חופן דולרים. מאז ועד היום בני הזוג נשואים לכאורה, אבל לא ממש ביחד. החתן הסורר אוסף, מאז החופה, כלי מלחמה שיאפשרו לו לצאת מהנישואים הכפויים והמשפילים. עד שירגיש שהוא נכון לצאת לסבב מלחמות נוסף, הוא מעליב את הכלה ומקווה שיום אחד היא זו שתקום ותנתק את הקשר הכפוי.
מאמרים והרצאות נוספות בנושא יחסה של מצרים לישראל
ריאיון מוסרט של העיתונאית קסניה סבטלובה
מר אלכס צייטילין, מנהל אתר היוטיוב "באים אל הפרופסורים", ראיין עם ד"ר יגאל בן נון את קסניה סבטלובה. הריאיון פורסם ב־04.04.2021 וחלקו הוקדש לנושא "למה מצרים שונאים את ישראל".
קסניה הייתה בעבר חברת כנסת (סיעת "התנועה"), והיום היא עיתונאית וחוקרת המתמחה בענייני המזרח התיכון ועמיתת מחקר בכירה במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה. קסניה עובדת על עבודת דוקטורט בנושא "מצרים – האויבת הנצחית".
אפשר לצפות בריאיון בקישור:
מאמר "כמה עובדות על ההתנהלות המצרית בעת מימוש הסכם השלום"
מאמר שלי מיום 28.10.2021, שרובו נכתב בידי המזרחן סא"ל (בדימוס) שמעון מנדס ז"ל ששימש חבר בוועדה הצבאית המשותפת ישראל-מצרים, בתפקיד האחראי על הקישור עם הצבא המצרי.
את המאמר ניתן לקרוא בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/181028
הרצאה "40 שנה להסכם השלום בין ישראל למצרים"
הרצאה שלי שפורסמה ב־25.12.2019 בקישור:
שתף
Contact Us
Contact Us
ד"ר מרדכי קידר מערוץ "TOV" מקיים דיון עם אליהו דקל על ספרו החדש ז' באייר ה'תשפ"ו | 23.04.2026 ד"ר מרדכי קידר משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ספרו החדש "מודיעין: מאובדן דרך לגאולה". לשיחה הצטרפו גם אל"מ רונן כהן ששימש בעבר כעוזר למבצעים של ראש חטיבת המחקר באמ"ן, וטל אורן ששירת בעבר ביחידת המודיעין 504. במהלך השיחה נידון נושא תפקידי המודיעין בצה"ל מעבר לנושא ההתרעה, נושא המודיעין המנטלי, (הכרת דעותיו ואמונותיו של היריב), ועיסוקו המוגזם של המודיעין הצבאי בנושא המדיני, הפוגע קשות בקשב של אמ"ן בהכנת מודיעין למלחמה.
מר אלכס צייטלין מערוץ "באים אל הפרופסורים" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. עיקרו של הראיון דן בשאלות: א. להיכן נעלם אגף המודיעין בצה"ל במלחמת ישראל נגד אירן? ב. מה נפגע באיראן כתוצאה מתקיפות ישראל?
באשר לספרו של דקל:
האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של
ד"ר אורי מילשטיין מערוץ "לעומק" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס)( אלי דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. להלן כמה מהנושאים בספר:
האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של חמאס מורתע, הפכה למטבע לשון שגור. אך האם מדובר בהסבר עומק או שמא ב"העתק-הדבק" נוח שנועד לגמד את גודל הכשל? מודיעין: מאובדן דרך לגא
טל ברקאי מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על השפעת מלחמת שאגת הארי עם איראן על החלום המצרי להכחדת ישראל ועל החלום הגדול של העולם המוסלמי לדחוק את הנוצרים משליטתם בעולם
סמדר הילה שמואלי מערוץ טוב מראיינת את אלי דקל בנושא הכלכלה המצרית. לדברי דקל היעד הכלכלי המצרי החדש הוא פיתוח חקלאי של 30 מיליון דונם של אדמת מדבר. זאת במדינה שמתבכיינת כי האתיופים מייבשים אותה...
עו"ד אלעד שאול מאתר "הסנגור משוחח עם אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. במהלך השיחה טוען דקל שכשלי המודיעין הם רבים והציבור לא מודע לקיומם. לדבריו, ועדת חקירה מכל סוג לא תסייע לתיקון כשלי המודיעין שכן גם ועדת אגרנט המלצותיה לא הועילו. דקל מספר כי בקרוב עומד לצאת ספרו הדן בכשלי המודיעין מאז 1953, ניתוח הגורמים לכשלים אלו וה
טל יוסף ברקאי מערוץ TOV מראיין את אלי דקל בנושא ההסכם למכירת גז ישראלי למצרים. לדעת דקל, ישראל יכולה הייתה להנזיל גז בעצמה ולמכור אותו לאירופה ללא התיווך המצרי, ובכך להגדיל את רווחיה ממשאב זה.
ערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר אורי מילשטיין קיים רב שיח שדן בסקירת אמ"ן ומחלקת היסטוריה בצה"ל בנושא: "לב הכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים". בדיון השתתפו, פרופ' אמריטוס יואב גלבר, ד"ר אורי מילשטיין, וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. בדיון נטען שהוצאת פרסום זה – 50 שנה אחר מלחמת יום הכיפורים מהווה אות קלון למפרסמים.
ד"ר אורי מילשטיין מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא סקירה שפרסמה מחלקת המחקר באמ"ן בשיתוף מחלקת היסטוריה לרגל מלאות 50 שנה לנלחמת יום הכיפורים. הסקירה מנתחת את לב הכשל המודיעיני ביוה"כ ולדעת אלי דקל פרסומה מהווה בושה, חרפה וכלימה לאגף המודיעין המוציא תחת ידו מסמך רדוד שכזה.
דיון בראשותו של הד"ר אורי מילשטיין ובהשתתפות פרופ' (אמריטוס) יואב גלבר, ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס אלי דקל). בדיון טוען דקל כי אמ"ן וועדת אגרנט לא ביצעו ניתוח גיאוגרפי של זירת הלחימה בסיני לאחר אוג' 1970 ולא הבינו כלל את תוכנית המלחמה המצרית. אילו היו עושים זאת הם היו מבינים כי תוכנית המלחמה המצרית לכיבוש המעברי
