בדברי ההסבר המפורטים לשקופית אמרתי שמדובר בכישלון מקצועי הנמשך שנים רבות.
בין המגיבים לנאמר בסדרה היה תא"ל (מיל') ששירת בעבר בתפקידים מרכזיים בחיל המודיעין. להלן תגובתו: "יותר גרוע מיום כיפור? הרחקתם לכת, רבותיי. במשך שנתיים התעסקנו עם אורנים קטן ואורנים גדול, תרגלנו תנועה בצירים הרריים ועוד. המודיעין שניתן לכוחות על ידי מחלקת המודיעין בפיקוד צפון, היה מהטובים שהוכנו לקראת מלחמה. אגב, אמ״ן גם התנגד לברית עם הנוצרים. לפי דעתי זו אחת המלחמות היותר מתוכננות של צה״ל".
לכאורה מדובר בעוד מאזין המתקשה בהבנת הנשמע, המפריח אמירות שרובן אינו מתמודד עם תוכן דבריי ורוב דבריו למעשה תומכים בקביעתי שלמודיעין היה זמן רב להתכונן למלחמה זו. העובדה שמודיעין פיקוד צפון (ומה עם המטכ"ל?) הכין חומר רב לגייסות אינה מעידה כהוא זה על טיב החומר ואיכותו ואינה מתמודדת כלל עם סוגיית מתן מודיעין לגייסות במהלך הקרב.
לאחר ששקלתי את הדברים הרדודים שמתעלמים כליל מהפרקים הקודמים בסדרת השיחות על עבודת המודיעין, החלטתי לנסות להסביר את עמדתי בהרחבה – אולי הפעם אצליח לגרום לדיון ענייני על כשלי המודיעין החוזרים על עצמם במלחמות ישראל. עיקר הדברים שלהלן פורסם כתשובה למגיב.
איני יודע על סמך אילו מדדים אתה דוחה את קביעתי שהכשלים המקצועיים במלחמת שלום הגליל עולים על אלו שבמלחמת יום הכיפורים. במהלך עבודתי בחקר המודיעין במלחמות ישראל פיתחתי שורה של מדדים למדידת גודל ההצלחה המקצועית או הכישלון המקצועי בעבודת המודיעין. יש שתי מערכות ניתוח:
האחת מודדת את גודל הכישלון המודיעיני כפונקציה מהנזק שנגרם לכוחותינו כתוצאה ממודיעין שגוי. על פי שיטת מדידה זו, שהמוני חוקרי מלחמת יום הכיפורים נוקטים, מלחמת יום הכיפורים שבה נפלו בקרב אלפים מלוחמינו, היא ללא ספק הכישלון הגדול של חיל המודיעין.
שיטת המדידה השנייה שבה אני דן בהרצאתי היא הכשל המקצועי של הארגון ששמו מודיעין. בקצרה, המדידה המקצועית נעשית בשקלול של הגורמים האלה:
· חשיבות המידע לצה"ל.
· הקושי האובייקטיבי בהשגת המודיעין (מספר שותפי הסוד אצל האויב ומאמציו לשמור את הסוד).
· "משך החיים" של הסוד (משך הזמן בין היווצרות הסוד עד שמערך המודיעין בישראל מגלה אותו).
על פי ניתוח זה (שכמובן אפשר לחלוק עליו – אבל יש להציג שיטה חליפית למדידה מקצועית), לארגון המודיעין (שאני נוטל חלק בכשליו ובהצלחותיו) הייתה שהות של שלוש שנים להתכונן למלחמה נגד ארגון אש"ף. מדובר באויב נחות, עם מספר לוחמים קטן המצויד בעיקר בנשק קל ורקטות נ"ט. לארגון לא הייתה הגנה אווירית וחיל האוויר יכול היה להפליא בו את מכותיו ללא חשש. את הצלחותיו וכישלונותיו של המודיעין (במטכ"ל ובפיקוד צפון והמודיעין בגייסות) יש לבחון על פי מדד זה. למרות משך הזמן הארוך, המודיעין כשל בתחומים האלה (אני מונה רק קמצוץ מהכשלים):
דבר אחד משותף לשתי המלחמות. בשתיהן המודיעין (ברמת המטכ"ל) לא תחקר את עצמו ולא הפיק לקחים. אלה הם רק חלק מהכשלים שמן הראוי היה לבודקם. כך או כך, ערמות הפוטוסטאטים (צילומי אוויר עם פענוח מתקני תשתית המשפיעים על הלחימה, כגון שדות מוקשים, גשרים וביצורים) ושאר עזרי המודיעין למלחמה, שהוכנו לקראת המלחמה במחלקת המודיעין בפיקוד צפון ובמטכ"ל, אין בהם כדי לכסות על כשלים אלה.
אפשר לצפות בהרצאה על המודיעין במלחמת שלום הגליל בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/210505
הכשל מתואר בהרצאה בפרוטרוט
תודה שפנית אלינו.
אנו נחזור אליך בהקדם האפשרי.
אופס, אירעה שגיאה בהעברת ההודעה שלך.
בבקשה נסה שוב מאוחר יותר.