במתחם משרד ההגנה המצרי שהוקם בקהיר החדשה (כ־60 ק"מ ממזרח לקהיר) הולך ומוקם מרכז גדול מאוד להדרכת סגל הפיקוד בצבא מצרים. עבודות בניית מרכז ההדרכה החלו בשנת 2021 והן נמצאות כיום בשלבים מתקדמים של הבנייה.
מדובר במיזם גדול מאוד המשתרע על שטח של כ־1.6 X 2.3 קילומטרים (כשלשה וחצי מיליון מ"ר).
נתונים אלה יכולים להמחיש את גודל ההשקעה: במקום נבנים 14 מגרשי כדורגל, 19 מגרשי כדורסל, שתי בריכות שחייה פתוחות ולפחות אחת מקורה, ושני מסגדים. המתחם מוקף בחומה ובה תשעה שערי כניסה מפוארים. בסמוך לקריית ההדרכה נבנים שני בסיסי הדרכה. האחד למאות פרשים והשני לאלפי חיילים (ייעוד לא ידוע).
מרכז ההדרכה ישמש להדרכת סגל הפיקוד של צבא מצרים. ככל הנראה יועברו בו ההכשרות האלה: בית הספר לפיקוד ומטה (פו"ם) להכשרת מפקדים בדרג המסתער, בית ספר למטה, בית ספר להכשרת מפקדים בהגנה האווירית.
כמו כן יוכשרו במקום מפקדים בנושאים האלה: קשר ולוחמה אלקטרונית, שריון, תותחנות וביטחון לאומי. אני משער כי למקום יעברו גם בתי הספר הגבוהים להגנה ולהתקפה.
כמה מילים על מערך ההדרכה בצבא מצרים: מאז ומתמיד הקדיש הצבא המצרי משאבים רבים להדרכה החל מבתי ספר תיכון רבים מאוד ללימודים טרום צבאיים – בעיקר במקצועות טכניים (קשר, מכונאות, מכונאות מטוסים וכיו"ב), עבוד דרך שרשרת ארוכה של בסיסי הדרכה לחיילים ולמפקדים זוטרים וכלה בחמישה מוסדות אקדמיים לקצינים (אקדמיה כללית לקצינים, אקדמיות לטיס, לים, להגנה אווירית ולהנדסה.
מאז שתפס הנשיא עבד אל פתח א־סיסי את השלטון במצרים, הוא משקיע משאבים רבים בטיפוח מערך ההדרכה ובשיפור משמעותי בתנאי השירות ובמתקני רווחה לחיילים ולמפקדים המשרתים בצבא בכלל ובמערך ההדרכה בפרט (ראו מאמרי "החיים הטובים של המשרתים בצבא מצרים" בקישור https://www.dekelegypt.co.il/200611.
ג.
פיתוח תשתיות צבאיות להכנת זירת הלחימה מול ישראל. כגון בניית תשתית למערך טילי קרקע אוויר, ביצורים, הקמת מערכת מפקדות מבוצרות במרכז סיני ובמזרחו, הקמת מערך לוגיסטי גדול במרכז סיני ובמזרחו (עיקרו של המערך הלוגיסטי הגדול נמצא היום בעיקר בחלקו המערבי של סיני).
הערכה
הסכם השלום בין ישראל למצרים אוסר על כניסת חיילים מכל סוג מעבר למוסכם. כיום, עוד לפני הכנסת כוחות ההנדסה, המצרים חורגים מההסכם ב־300% לפחות. לפיכך מן הראוי שמצרים תפנה לישראל בעניין הכנסת כוחות חיל ההנדסה המצרי לסיני. פיתוח אזרחי אמיתי של סיני (לא סלילת דרכים המשרתת בעיקר את הצבא), הוא משימה ראויה. מן הראוי שהמצרים יחזירו תחילה את כוחותיהם אל ממערב לתעלה, ויפרקו את התשתיות הצבאיות הרבות שנבנו בסיני בתואנת השווא של הלוחמה במחבלים (כגון מחנות ומחסנים לעשרות גדודי גישור, ומאגרי דלק בקיבולת של למעלה מ־180 מיליון ליטר).
גם אם יוסכם להכנסת כוחות ההנדסה, מן הראוי לקיים מנגנון פיקוח הדוק למניעת זליגה של כוחות הנדסה לביצוע עבודות הקשורות בהכנת הכשרת זירת הלחימה בסיני למלחמה בישראל.
חידוש העבודות לביצוע המיזם החקלאי הגדול של תעלת השלום מעלה תהייה גדולה על מקור המים. כיצד מדינה הזועקת מכל במה אפשרית שהיא הולכת ומתייבשת (בתואנת השווא של הקמת הסכר באתיופיה), עוסקת בקדחתנות בהפרחת מיליוני דונמים במיזמים כגון "הדלתה החדשה" והפרחת המדבר המערבי בדרום מצרים "פרויקט תושכה"?
שתף
Contact Us
Contact Us

ב־29.11.2018 קיים ד"ר אורי מילשטיין יום עיון בנושא "המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים" הדובר העיקרי ביום העיון היה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שבמלחמת 1973 שימש בתפקיד ראש ענף מחקר בסיסי בחטיבת המחקר באמ"ן. לימים עמוס גלבוע מונה למפקד חטיבת המחקר. עמוס כתב מספר ספרים על עבודת המודיעין.
לאחר הרצאתו של עמוס, התקיים דיון ממ

העמותה להיסטוריה צבאית קיימה יום עיון בנושא מלחמת יום הכיפורים. בין המרצים נמנה ד"ר, תא"ל (מיל') דני אשר, שהציג את דעתו באשר לתוכנית המלחמה המצרית ויעדיה. לפי השקפתו של אשר "ומבחינתם כל מה שהם נלחמו זה נגד תוקפנות ומתוך כוונה להשיג שלום. ובעובדה, בעקבות מלחמת יום הכיפורים הושג שלום, והשלום הזה מחזיק מעמד עד היום".
אלי

ב־29.11.2018 קיים ד"ר אורי מילשטיין יום עיון בנושא "המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים" הדובר העיקרי ביום העיון היה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שבמלחמת 1973 שימש בתפקיד ראש ענף מחקר בסיסי בחטיבת המחקר באמ"ן. לימים עמוס גלבוע מונה למפקד חטיבת המחקר. עמוס כתב מספר ספרים על עבודת המודיעין.
לאחר הרצאתו של עמוס, התקיים דיון ממ

ד"ר פנחס יחזקאלי מערוץ TOV מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל שריכז בשעתו את עבודת המודיעין לשחרור החטופים מישראל משדה התעופה באנטבה – קניה. במהלך הראיון פורס דקל את השלבים בהכנת תיק היעד שהתחילה נקרא סטנלי/כדור הרעם ולאחר שמפקד סיירת מטכ"ל יהונתן נתניהו נפל בעת ביצוע המבצע – שם המבצע הוחלף ל"מבצע יונתן".
בסוף הראיון מבי

העיתונאית קרן סטון מסוכנות הידיעות האמריקאית themedialine קיימה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל ראיון טלפוני ממושך בן 21 דקות שעסק ביחסי ישראל-מצרים מאץ פרוץ מלחמת התקומה ב־07.10.2023.
במרכזו של הראיון עמדה השאלה האם חלה הרעה ביחסי ישראל מצרים בעקבות המלחמה. כאשר פורסם הראיון התברר שהנושא המרכזי בו הפך ל"האם ישראל צריכה לה










