מעיון בתצלומי לוויין עולה כי מצרים מרחיבה את שדה התעופה הצבאי בבני סויף. שדה התעופה נמצא כ־100 ק"מ מדרום לקהיר וכ־15 ק"מ צפונית מערבית לעיר בני סויף השוכנת בגדה המערבית של הנילוס ומשמשת בירת מחוז בני סויף.
עבודות הפיתוח החלו בראשית 2022 והן כוללות בין היתר:
א. בניית תשעה דירים כפולים (מבנה מוגן למטוסי קרב או הפצצה). אלה זוגות דירים, שבכל זוג שני דירים באורך 55 מטר וברוחב של 22 מטר. זוג דירים שכזה יכול לשמש מחסה לשישה מטוסי קרב מסוג רפאל או F-16. כמובן שאפשר לאחסן בדיר מספר גדול יותר של מטוסים קטנים יותר או מל"טים.
ב. בשדה התעופה שני מסלולי המראה, האחד באורך 3,000 מטר והאחר באורך 3,600 מטר. בצידו של מסלול ההמראה הארוך מבוצעות סלילה והרחבה של מסלול ההסעה. ייתכן שבסיום העבודות יוכשר מסלול ההסעה גם להמראה.
ג. מרחיבים את מאגרי הדלק של השדה.
שדה התעופה בני סויף הוא אחד מ־45 שדות תעופה במצרים. השדה הוא אחד משדות התעופה המגינים על מרחב קהיר ונוסף על כך הוא שימש גם כשדה למטוסי הפצצה. מאז שעבד אל־פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, הוא מקדיש משאבים לבניית שדות תעופה ולהרחבתם. עיקר עבודות הפיתוח מבוצעות בשדות התעופה שנבנו בסיני ובשדות התעופה שבמרחב קהיר-תעלת סואץ.
מאמר זה מעדכן את סקירתי "זרוע האוויר בצבא מצרים - סקירה כללית וסיכום תוכניות רכש". אפשר לעיין בסקירה בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/230101
להלן כמה נתונים על פיתוח שדות התעופה הצבאיים במצרים.
שתף
Contact Us
Contact Us

ב־29.11.2018 קיים ד"ר אורי מילשטיין יום עיון בנושא "המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים" הדובר העיקרי ביום העיון היה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שבמלחמת 1973 שימש בתפקיד ראש ענף מחקר בסיסי בחטיבת המחקר באמ"ן. לימים עמוס גלבוע מונה למפקד חטיבת המחקר. עמוס כתב מספר ספרים על עבודת המודיעין.
לאחר הרצאתו של עמוס, התקיים דיון ממ

העמותה להיסטוריה צבאית קיימה יום עיון בנושא מלחמת יום הכיפורים. בין המרצים נמנה ד"ר, תא"ל (מיל') דני אשר, שהציג את דעתו באשר לתוכנית המלחמה המצרית ויעדיה. לפי השקפתו של אשר "ומבחינתם כל מה שהם נלחמו זה נגד תוקפנות ומתוך כוונה להשיג שלום. ובעובדה, בעקבות מלחמת יום הכיפורים הושג שלום, והשלום הזה מחזיק מעמד עד היום".
אלי

ב־29.11.2018 קיים ד"ר אורי מילשטיין יום עיון בנושא "המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים" הדובר העיקרי ביום העיון היה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שבמלחמת 1973 שימש בתפקיד ראש ענף מחקר בסיסי בחטיבת המחקר באמ"ן. לימים עמוס גלבוע מונה למפקד חטיבת המחקר. עמוס כתב מספר ספרים על עבודת המודיעין.
לאחר הרצאתו של עמוס, התקיים דיון ממ

ד"ר פנחס יחזקאלי מערוץ TOV מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל שריכז בשעתו את עבודת המודיעין לשחרור החטופים מישראל משדה התעופה באנטבה – קניה. במהלך הראיון פורס דקל את השלבים בהכנת תיק היעד שהתחילה נקרא סטנלי/כדור הרעם ולאחר שמפקד סיירת מטכ"ל יהונתן נתניהו נפל בעת ביצוע המבצע – שם המבצע הוחלף ל"מבצע יונתן".
בסוף הראיון מבי

העיתונאית קרן סטון מסוכנות הידיעות האמריקאית themedialine קיימה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל ראיון טלפוני ממושך בן 21 דקות שעסק ביחסי ישראל-מצרים מאץ פרוץ מלחמת התקומה ב־07.10.2023.
במרכזו של הראיון עמדה השאלה האם חלה הרעה ביחסי ישראל מצרים בעקבות המלחמה. כאשר פורסם הראיון התברר שהנושא המרכזי בו הפך ל"האם ישראל צריכה לה









