אלי דקל-דליצקי
כ"ט בשבט ה'תשע"ה 14.02.2018. 
עדכון חלקי ח' בטבת ה'תשפ"ג 01.01.2023
במסגרת מחקרי היסוד על הזרועות בצבא מצרים, ייחדנו פרקים לזרועות: היבשה, הים וההגנה האווירית. הפעם נעסוק בזרוע האוויר. הסקירה נכתבה במקור בפברואר 2018, עברה עדכון ביולי 2020, ועתה עברה עדכון נוסף.
 
רקע היסטורי
נושא האוויר בצבא מצרים קיבל כבר בשנת 1937 מעמד של זרוע. מאז מלחמת העצמאות שוקד צבא מצרים על פיתוחה של זרוע זו. ואכן מזה עשרות רבות בשנים הצבא המצרי מקפיד מאוד שלחיל האוויר המצרי יהיה לפחות יתרון כמותי על חיל האוויר הישראלי.

בראשית שנות הששים החלה מצרים, בראשותו של הנשיא גמאל עבד אל נאצר, לפתח תשתית צבאית למלחמה בישראל. במסגרת זו נבנו בסיני שני שדות תעופה חדשים: בג'בל ליבני ובביר ת'מדה. וזאת בנוסף לשדות התעופה באל עריש וברפידים ובשארם א-שיח, שהיו קיימים עוד מתקופת מלחמת קדש.

במלחמת ששת הימים הפתיע חיל האוויר הישראלי את חיל האוויר המצרי ותקף את מסלולי שדות התעופה הצבאיים במצרים. המהלך מנע את יכולת ההמראה של חיל האוויר המצרי, כך שבגל השני תקף חיל האוויר הישראלי את המטוסים המצריים בעודם על הקרקע, ולמעשה לא בא חיל האוויר המצרי לידי ביטוי ממשי במלחמה זו.

המפלה במלחמת ששת הימים לימדה את המצרים לקח משולש, שהם מיישמים עד היום:

א. מיד לאחר המלחמה נבנו מאות דירים (מבנה מוגן למטוסי קרב הפצצה) בכל רחבי מצרים, וכיום יש למעלה מאלף דירים. למעשה מאז ועד היום לכל מטוסי הקרב יש דירים (למטוסי התובלה ולמסוקים הפתרון של דירים בד"כ לא מעשי, ולכן רובם שוהים בשדות התעופה ללא מיגון).
 
ב. ברוב שדות התעופה נבנה מסלול נוסף – מה שמקשה את שיתוק השדה, וכן נבנו שדות תעופה חדשים נוספים.
ג. הוקם מערך הגנה אווירית משוכלל הכולל שילוב של טילי קרקע אוויר מסוגים שונים עם תותחי נ"מ מכווני מכ"ם, ונפרשה רשת נרחבת של מוצבי מכ"ם בכל רחבי מצרים. מערך ההגנה האווירית היא זרוע נפרדת, דבר שהיה למצרים לרועץ במלחמת יום הכיפורים. איני יודע מהו הפתרון לבעיה זו כיום. 

במלחמת יום הכיפורים ניסה חיל האוויר הישראלי למחזר את הצלחתו במלחמת ששת הימים, וניסה שוב ושוב לפגוע במסלולי שדות התעופה במצרים, אך הפעם ללא הועיל (ממליץ להקשיב להרצאתו של אל"מ מיל' אביעם סלע בקישור.[1]) מאידך גיסא גם ביצועיו של חיל האוויר המצרי במהלך מלחמת יום הכיפורים, הן בתקיפת יעדים צבאיים של צה"ל בסיני, הן בקרבות אוויר והן בסיוע קרוב לכוחות היבשה המצריים, לא היו משהו שאפשר להתפאר בו, וזאת למרות שהוא היה זה שהיכה ראשון. כישלונו העיקרי של חיל האוויר המצרי היה בכך שהוא לא הצליח למנוע את מהלך הצליחה של צה"ל.

המצב כיום
במצרים יש כיום כ־60 שדות תעופה – 45 מתוכם הם צבאיים, ונבנו בהם מתקני תשתית צבאיים כגון: דתק"ים, בונקרים לתחמושת, מאגרי דלק ת/ק ומרכזי פיקוד ושליטה מבוצרים. בנוסף לשדות התעופה למטוסים, שבהם יש רחבות חניה למסוקים, נבנו גם שדות תעופה המיועדים למסוקים בלבד כגון: בדוורסואר ובחטאטבה.

בשנים האחרונות, במיוחד מאז שתפס עבד אל פתח א־סיסי את השלטון במצרים, ניכרת תנופת בניית מתקני תשחית המתבצעת בעיקר בשדות תעופה בסיני ובמרחב תעלת סואץ - קהיר. 

בנוסף להרחבת שתשתית של שדות התעופה במרחב סיני – קהיר מתבצעות עבודות גם בשדות הבאים:

א. בשדה התעופה הצבאי בסיווה (במדבר המערבי סמוך לגבול הלובי) נסלל מסלול תעופה חדש. סביב השדה הוקמה חומה עם מגדלי שמירה והבנו מחנות ליחידות להגנת השדה. 

ב. בשדה התעופה הבאטה - סולום הסמוך לגבול מצרים לוב, נוספו עוד 12 דירים. להערכתי הרחבת השדה קשורה בצורף להגן על בסיס הצי המצרי 3 ביולי שנבנה במערב מצרים.

ג. שדה התעופה האזרחי באל עלמיין הוסב לצרכים צבאיים, במסלול שופץ ונבנו בו 6 דירים. להערכתי הסבת השדה לצרכים צבאיים היא עקב בניית הקריה הגרעינית המוקמת באדבעה הסמוכה. 

ד. בשדה התעופה הצבאי ראס בנאס (במדבר המזרחי סמוך לגבול עם סודאן), נסלל מסלול נוסף ונבנו 18 דירים חדשים שככל הנראה מחליפים את הדירים הישנים. 

ה. שדה התעופה האזרחי קאוינת (במדבר המערבי כ-300 ק"מ ממערב לאבו סימבל וכ- 70 ק"מ מצפון לגבול עם סודאן), מוכשר לצרכים צבאיים ונבנים בו 16 דירים למטוסי קרב/הפצצה.

 בד בבד עם העבודות לפיתוח התשתיות של חיל האוויר המצרי מנהלת מצרים מסע רכש נרחב להגדלת הסד"כ האווירי ולשדרוג היכולות של כלי הטיס כפי שיפורט להלן
 
סד"כ חיל האוויר 
להלן טבלה המסכמת את הידוע ממקורות גלויים בנושא סד"כ חיל האוויר המצרי. הטבלה מבוססת על מידע שלוקט בעיקר מויקיפדיה בשנת 2017. הטבלה עברה עדכון פרטים חלקי המעודכן לסוף שנת 2022 

רכש זרוע האוויר

מאז שהנשיא עבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, צבא מצרים מתעצם בקדחתנות ומצטייד במיטב כלי הנשק הניתנים לרכישה בעולם. הצבא מקפיד מאוד על גיוון מקורות האספקה כדי למנוע תלות במדינה זו או אחרת. 

בטבלאות שלהלן יש פרוט; מה נרכש, כמה סופק והעלות במיליוני דולרים.
סיכום 
הביצועים הנמוכים של חיל האוויר המצרי במלחמת יום הכיפורים, הביאו את המצרים למסקנה (שגויה או נכונה – זה בכלל לא חשוב) שהאשם הוא בנחיתות של המטוסים והחימוש הסובייטיים אל מול המטוסים והחימוש האמריקאי שבידי ישראל. עתה כשהם מצוידים בשפע של מטוסים וחימוש מתקדם הן של ארצות הברית והן ממיטב מטוסי אירופה (מטוס ה"רפאל"), הם עלו לים להתפתות ולחשוב, שהם הגיעו לאיזון אל מול חיל האוויר הישראלי. אני מקווה, שהמופקדים על בטחון ישראל מודעים לסכנה זו ונערכים לקראתה.

נספחים

שתף

Contact Us

Contact Us

אלי דקל,פלד ארבלי,יחסי ארה
By פלד ארבלי ואלי דקל June 4, 2025
פלד ארבלי פרסם במעריב מאמר המבוסס על ראיון שקיים עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. במאמר מונה דקל מספר אירועים בהם נשיא מצרים א-סיסי יצא חוצץ נגד עמדות של ארה"ב בקשר לפתרון בעיית רצועת עזה. דקל מעריך, כי ככל הנראה, מדובר במהלך מתואם בין ארצות ערב להתנער מיחסי האדנות של הממשל בארה"ב נגדם.
אלי דקל,פלד ארבלי,צבא סין,צבא מצרים 
לשוניות מיון המאמר:
By פלד ארבלי ואלי דקל April 22, 2025
מאמר של מר פלד ארבלי ממעריב בנושא התרגיל האווירי המשותף לחילות האוויר של מצרים וסין. המאמר מבוסס על ראיון שקיים מר ארבלי עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
אלי דקל,פלד ארבלי,מצרים,קאטר
By פלד ארבלי ואלי דקל April 14, 2025
סגן אלוף (בדימוס) אלי דקל התראיין למעריב והתייחס למתח ההולך ונבנה בין שתי המתווכות במו"מ: “למצרים יש חשבון עצום עם האחים המוסלמים וקטאר היא הבנק שלהם”
מחסני חירום במצרים,אלי דקל,פלד ארבלי,צבא מצרים,הכנות מצרים למלחמה
By פלד ארבלי ואליהו דקל-דליצקי April 3, 2025
"מעריב" שוחח עם סגן אלוף (מיל’) אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, שמשרטט תמונה רחבה של היערכות מצרית למלחמה ממושכת תוך שאיפה לביטול תלותה הכלכלית במעצמות.
אלי דקל,עודד הרוש,אגף המודיעין בצה
By אלי דקל ועודד הרוש March 17, 2025
עודד הרוש מערוץ הידברות מראיין את אלי דקל י"ז באדר ה'תשפ"ה | 17.03.2025 מר עודד הרוש מערוץ "עודד בדרכים – הידברות" נפגש עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ושוחח עימו על תפקוד אגף המודיעין בצה"ל במלחמות ישראל. לדברי דקל המודיעין בצה"ל לא מתפקד כהלכה מזה עשרות בשנים. כך שכיום הוא כבר אינו מזהה את אויבי המדינה ולא מספק מידע הולם שיאפשר לצה"ל לנצח. לדעתו של דקל, אחת הסיבות לכשלים הממושכים היא שמזה שנים רבות ממנים לתפקיד ראש אגף המודיען אנשים שלא הוכשרו ביסודיות לעסוק במקצועות המודיעין.
By אלי דקל שי גולדשטיין וארז תדמור March 13, 2025
שי גולדשטיין וארז תדמור מרדיו גלי ישראל משוחחים עם אלי דקל י"א באדר ה'תשפ"ה | 11.03.2025 שי גולדשטיין וארז תדמור מרדיו גלי ישראל שוחחו עם אלי דקל בעניין ביטול מסיבת פורים שתוכננה להתקיים סמוך לגבול ישראל מצרים. בשיחה דנו המראיינים עם דקל באפשרות שישראל חוששת ממתקפה מצרית.
הפעלת סוכנים,תפקוד אמ
By אלי דקל ויצחק זאגא March 12, 2025
הרב יצחק זאגא מערוץ TOV ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי בנושא הפעלת סוכנים ותפקוד השב"כ ואגף המודיעין בתחום זה. לדברי דקל מניתוח המידע שפורסם בתקשורת בנושא זה עולה כי אמ"ן לא מבין כלל כיצד המודיעין צריך לפעול על מנת להשיג את הידיעות הדרושות להערכת המצב.
טרנספר מרצון,אלי דקל,דונלד טראפ,יצחק זאגא,הגירת תושבי רצועת עזה,החיגה הערבית,
By הרב יצחק זאגא ואלי דקל March 11, 2025
הרב יצחק זאגא מערוץ TOV שוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי בעניין המשמעויות מוועידת בפסגה של הליגה הערבית. הוועידה התכנסה בקהיר כדי להגיב על הצעתו של נשיא ארה"ב לפיה תושבי רצועת עזה, החפצים בכך, יהגרו מרצועת עזה, ומצרים וירדן יקלטו בשטחן 200 אלף מהמהגרים. ועידת הפסגה בקהיר החליטה להתנגד להצעת נשיא ארצות הברית. והכרי
אלי דקל,יצחק זאגא,שחרור החטופים,
By הרב יצחק זאגא ואלי דקל March 10, 2025
הרב יצחק זאגא מערוץ TOV ראיין את סא"ל בדימוס אלי דקל-דליצקי בעניין דרכים לשחרור החטופים בעזה, ללא כניעה לדרישות שלטון החמאס בעזה לשחרור המוני של פושעים הכלואים בישראל ולנסיגת צה"ל מרצועת עזה. בשיחה טוען דקל שבידי ישראל יש כלים לשחרר את החטופים – גם ללא כניעה לדרישות החמאס, והוא מציע כמה מהם.
אפשרות מלחמה בין ישראל למצרים,אלי דקל, פלד ארבלי,מעריב,
By פלד ארבלי ואלי דקל March 5, 2025
על רקע הדיווחים על התחמשות צבא מצרים ופריסת הכוחות הצבאיים בסיני, פלד ארבלי מ"מעריב" שוחח עם סא"ל (דימ') אלי דקל, על מצרים, התחמשות המדינה - והדאגה הישראלית עקב כך. לדברי דקל מודיעין יכול לזהות יכולות ובניית תשית צבאית למלחמה ("התרעה בסיסית") אך אין באפשרותו לחזות האם תפרוץ מלחמה ומתי זה יקרה. לכן כל צבא צריך להיערך על בסיס ניתוח היכולות וניתוח מערכות התשתית למלחמה של היריב – תוך ידיעה שהסיכויים להתרעה על מלחמה הם אפסיים.