אלי דקל-דליצקי
כ"ט בשבט ה'תשע"ה 14.02.2018.
עדכון חלקי ח' בטבת ה'תשפ"ג 01.01.2023
במסגרת מחקרי היסוד על הזרועות בצבא מצרים, ייחדנו פרקים לזרועות: היבשה, הים וההגנה האווירית. הפעם נעסוק בזרוע האוויר. הסקירה נכתבה במקור בפברואר 2018, עברה עדכון ביולי 2020, ועתה עברה עדכון נוסף.
רקע היסטורי
נושא האוויר בצבא מצרים קיבל כבר בשנת 1937 מעמד של זרוע. מאז מלחמת העצמאות שוקד צבא מצרים על פיתוחה של זרוע זו. ואכן מזה עשרות רבות בשנים הצבא המצרי מקפיד מאוד שלחיל האוויר המצרי יהיה לפחות יתרון כמותי על חיל האוויר הישראלי.
בראשית שנות הששים החלה מצרים, בראשותו של הנשיא גמאל עבד אל נאצר, לפתח תשתית צבאית למלחמה בישראל. במסגרת זו נבנו בסיני שני שדות תעופה חדשים: בג'בל ליבני ובביר ת'מדה. וזאת בנוסף לשדות התעופה באל עריש וברפידים ובשארם א-שיח, שהיו קיימים עוד מתקופת מלחמת קדש.
במלחמת ששת הימים הפתיע חיל האוויר הישראלי את חיל האוויר המצרי ותקף את מסלולי שדות התעופה הצבאיים במצרים. המהלך מנע את יכולת ההמראה של חיל האוויר המצרי, כך שבגל השני תקף חיל האוויר הישראלי את המטוסים המצריים בעודם על הקרקע, ולמעשה לא בא חיל האוויר המצרי לידי ביטוי ממשי במלחמה זו.
המפלה במלחמת ששת הימים לימדה את המצרים לקח משולש, שהם מיישמים עד היום:
א. מיד לאחר המלחמה נבנו מאות דירים (מבנה מוגן למטוסי קרב הפצצה) בכל רחבי מצרים, וכיום יש למעלה מאלף דירים. למעשה מאז ועד היום לכל מטוסי הקרב יש דירים (למטוסי התובלה ולמסוקים הפתרון של דירים בד"כ לא מעשי, ולכן רובם שוהים בשדות התעופה ללא מיגון).
ב. ברוב שדות התעופה נבנה מסלול נוסף – מה שמקשה את שיתוק השדה, וכן נבנו שדות תעופה חדשים נוספים.
ג. הוקם מערך הגנה אווירית משוכלל הכולל שילוב של טילי קרקע אוויר מסוגים שונים עם תותחי נ"מ מכווני מכ"ם, ונפרשה רשת נרחבת של מוצבי מכ"ם בכל רחבי מצרים. מערך ההגנה האווירית היא זרוע נפרדת, דבר שהיה למצרים לרועץ במלחמת יום הכיפורים. איני יודע מהו הפתרון לבעיה זו כיום.
במלחמת יום הכיפורים ניסה חיל האוויר הישראלי למחזר את הצלחתו במלחמת ששת הימים, וניסה שוב ושוב לפגוע במסלולי שדות התעופה במצרים, אך הפעם ללא הועיל (ממליץ להקשיב להרצאתו של אל"מ מיל' אביעם סלע בקישור.[1]) מאידך גיסא גם ביצועיו של חיל האוויר המצרי במהלך מלחמת יום הכיפורים, הן בתקיפת יעדים צבאיים של צה"ל בסיני, הן בקרבות אוויר והן בסיוע קרוב לכוחות היבשה המצריים, לא היו משהו שאפשר להתפאר בו, וזאת למרות שהוא היה זה שהיכה ראשון. כישלונו העיקרי של חיל האוויר המצרי היה בכך שהוא לא הצליח למנוע את מהלך הצליחה של צה"ל.
המצב כיום
במצרים יש כיום כ־60 שדות תעופה – 45 מתוכם הם צבאיים, ונבנו בהם מתקני תשתית צבאיים כגון: דתק"ים, בונקרים לתחמושת, מאגרי דלק ת/ק ומרכזי פיקוד ושליטה מבוצרים. בנוסף לשדות התעופה למטוסים, שבהם יש רחבות חניה למסוקים, נבנו גם שדות תעופה המיועדים למסוקים בלבד כגון: בדוורסואר ובחטאטבה.
בשנים האחרונות, במיוחד מאז שתפס עבד אל פתח א־סיסי את השלטון במצרים, ניכרת תנופת בניית מתקני תשחית המתבצעת בעיקר בשדות תעופה בסיני ובמרחב תעלת סואץ - קהיר.
בנוסף להרחבת שתשתית של שדות התעופה במרחב סיני – קהיר מתבצעות עבודות גם בשדות הבאים:
א. בשדה התעופה הצבאי בסיווה (במדבר המערבי סמוך לגבול הלובי) נסלל מסלול תעופה חדש. סביב השדה הוקמה חומה עם מגדלי שמירה והבנו מחנות ליחידות להגנת השדה.
ב. בשדה התעופה הבאטה - סולום הסמוך לגבול מצרים לוב, נוספו עוד 12 דירים. להערכתי הרחבת השדה קשורה בצורף להגן על בסיס הצי המצרי 3 ביולי שנבנה במערב מצרים.
ג. שדה התעופה האזרחי באל עלמיין הוסב לצרכים צבאיים, במסלול שופץ ונבנו בו 6 דירים. להערכתי הסבת השדה לצרכים צבאיים היא עקב בניית הקריה הגרעינית המוקמת באדבעה הסמוכה.
ד. בשדה התעופה הצבאי ראס בנאס (במדבר המזרחי סמוך לגבול עם סודאן), נסלל מסלול נוסף ונבנו 18 דירים חדשים שככל הנראה מחליפים את הדירים הישנים.
ה. שדה התעופה האזרחי קאוינת (במדבר המערבי כ-300 ק"מ ממערב לאבו סימבל וכ- 70 ק"מ מצפון לגבול עם סודאן), מוכשר לצרכים צבאיים ונבנים בו 16 דירים למטוסי קרב/הפצצה.
בד בבד עם העבודות לפיתוח התשתיות של חיל האוויר המצרי מנהלת מצרים מסע רכש נרחב להגדלת הסד"כ האווירי ולשדרוג היכולות של כלי הטיס כפי שיפורט להלן
סד"כ חיל האוויר
להלן טבלה המסכמת את הידוע ממקורות גלויים בנושא סד"כ חיל האוויר המצרי. הטבלה מבוססת על מידע שלוקט בעיקר מויקיפדיה בשנת 2017. הטבלה עברה עדכון פרטים חלקי המעודכן לסוף שנת 2022
רכש זרוע האוויר
מאז שהנשיא עבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, צבא מצרים מתעצם בקדחתנות ומצטייד במיטב כלי הנשק הניתנים לרכישה בעולם. הצבא מקפיד מאוד על גיוון מקורות האספקה כדי למנוע תלות במדינה זו או אחרת.
בטבלאות שלהלן יש פרוט; מה נרכש, כמה סופק והעלות במיליוני דולרים.
סיכום
הביצועים הנמוכים של חיל האוויר המצרי במלחמת יום הכיפורים, הביאו את המצרים למסקנה (שגויה או נכונה – זה בכלל לא חשוב) שהאשם הוא בנחיתות של המטוסים והחימוש הסובייטיים אל מול המטוסים והחימוש האמריקאי שבידי ישראל. עתה כשהם מצוידים בשפע של מטוסים וחימוש מתקדם הן של ארצות הברית והן ממיטב מטוסי אירופה (מטוס ה"רפאל"), הם עלו לים להתפתות ולחשוב, שהם הגיעו לאיזון אל מול חיל האוויר הישראלי. אני מקווה, שהמופקדים על בטחון ישראל מודעים לסכנה זו ונערכים לקראתה.
נספחים
שתף
Contact Us
Contact Us
רדיו רקע ברוסית מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בעניין הניסיונות החוזרים ונשנים של המצרים לתווך בין ישראל לחמאס בפרשת החטופים. במהלך הראיון משוחחים השנים גם בעניין של מדינות ערב בפתרון אמיתי לבעיית פליטי 1948.
נין להאזין לראיון המלא ולתרגום לרוסית בקישור:
https://www.kan.org.il/content/kan/kan-reka/p-9904/
מר שמעון כהן מערוץ 7 קיים ראיון מוקלט עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ושוחח עימו בשני נושאים:
א. מי עומד מאחורי האיומים בתקשורת המצרית על ישראל ומדוע הם מושמעים?
ב. מדוע הסכם השלום בין ישראל למצרים החזיק מעמד בתקופת שלטונו של הנשיא מוחמד מורסי (קודמו של הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי) שבא מקרב האחים המוסלמים,
המאמר שלפניכם מבוסס
פלד ארבלי פרסם במעריב מאמר המבוסס על ראיון שקיים עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. במאמר מונה דקל מספר אירועים בהם נשיא מצרים א-סיסי יצא חוצץ נגד עמדות של ארה"ב בקשר לפתרון בעיית רצועת עזה. דקל מעריך, כי ככל הנראה, מדובר במהלך מתואם בין ארצות ערב להתנער מיחסי האדנות של הממשל בארה"ב נגדם.
הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים:
פרק א' – מבוא להרצאה.
פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956.
פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין.
פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין.
דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי
הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים:
פרק א' – מבוא להרצאה.
פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956.
פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין.
פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין.
דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי
אליהו דקל - דליצקי ב' בסיון ה'תשפ"ה | 29.05.2025 הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים: פרק א' – מבוא להרצאה. פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956. פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין. פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין. דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודיעין. לאחר שסיים את שירותו, המשיך דקל, כחוקר עצמאי, לחקור את ארצות ערב וכן את תפקוד המודיעין במלחמות ישראל. דקל כתב את הספר "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגרפי" העוסק בחטיבת המחקר באמ"ן ובמקומו של מחקר השטח בגיבוש הערכת המצב הלאומית. כמו כן פרסם מאות מאמרים, סקירות, והרצאות בנושאי מודיעין ומעקב אחר המתרחש במצרים כיום פרק ב' שלפניכם מונה מקצת מכשלי המודיעין החל ממלחמת קדש (1956) וכלה במלחמת "שמיני עצרת" (2023).
הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים:
פרק א' – מבוא להרצאה.
פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956.
פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין.
פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין.
דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי
ד"ר פיני יחזקאלי מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על יחסי מצרים עם ארה"ב. לדברי דקל, מאז שטראמפ התמנה לנשיא ארה"ב – מצרים צועדת לקראת התנגשות ביחסים בין המדינות. לדברי דקל, מצרים עמלה מזה שנים להכין את עצמה ואת צבאה למצב של מלחמה ממושכת מבלי שאף מעצמה תוכל לכפות עליה את רצונה.
מאמר של מר פלד ארבלי ממעריב בנושא התרגיל האווירי המשותף לחילות האוויר של מצרים וסין. המאמר מבוסס על ראיון שקיים מר ארבלי עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
סגן אלוף (בדימוס) אלי דקל התראיין למעריב והתייחס למתח ההולך ונבנה בין שתי המתווכות במו"מ: “למצרים יש חשבון עצום עם האחים המוסלמים וקטאר היא הבנק שלהם”
