אלי דקל-דליצקי
כ"ט בשבט ה'תשע"ה 14.02.2018.
עדכון חלקי ח' בטבת ה'תשפ"ג 01.01.2023
במסגרת מחקרי היסוד על הזרועות בצבא מצרים, ייחדנו פרקים לזרועות: היבשה, הים וההגנה האווירית. הפעם נעסוק בזרוע האוויר. הסקירה נכתבה במקור בפברואר 2018, עברה עדכון ביולי 2020, ועתה עברה עדכון נוסף.
רקע היסטורי
נושא האוויר בצבא מצרים קיבל כבר בשנת 1937 מעמד של זרוע. מאז מלחמת העצמאות שוקד צבא מצרים על פיתוחה של זרוע זו. ואכן מזה עשרות רבות בשנים הצבא המצרי מקפיד מאוד שלחיל האוויר המצרי יהיה לפחות יתרון כמותי על חיל האוויר הישראלי.
בראשית שנות הששים החלה מצרים, בראשותו של הנשיא גמאל עבד אל נאצר, לפתח תשתית צבאית למלחמה בישראל. במסגרת זו נבנו בסיני שני שדות תעופה חדשים: בג'בל ליבני ובביר ת'מדה. וזאת בנוסף לשדות התעופה באל עריש וברפידים ובשארם א-שיח, שהיו קיימים עוד מתקופת מלחמת קדש.
במלחמת ששת הימים הפתיע חיל האוויר הישראלי את חיל האוויר המצרי ותקף את מסלולי שדות התעופה הצבאיים במצרים. המהלך מנע את יכולת ההמראה של חיל האוויר המצרי, כך שבגל השני תקף חיל האוויר הישראלי את המטוסים המצריים בעודם על הקרקע, ולמעשה לא בא חיל האוויר המצרי לידי ביטוי ממשי במלחמה זו.
המפלה במלחמת ששת הימים לימדה את המצרים לקח משולש, שהם מיישמים עד היום:
א. מיד לאחר המלחמה נבנו מאות דירים (מבנה מוגן למטוסי קרב הפצצה) בכל רחבי מצרים, וכיום יש למעלה מאלף דירים. למעשה מאז ועד היום לכל מטוסי הקרב יש דירים (למטוסי התובלה ולמסוקים הפתרון של דירים בד"כ לא מעשי, ולכן רובם שוהים בשדות התעופה ללא מיגון).
ב. ברוב שדות התעופה נבנה מסלול נוסף – מה שמקשה את שיתוק השדה, וכן נבנו שדות תעופה חדשים נוספים.
ג. הוקם מערך הגנה אווירית משוכלל הכולל שילוב של טילי קרקע אוויר מסוגים שונים עם תותחי נ"מ מכווני מכ"ם, ונפרשה רשת נרחבת של מוצבי מכ"ם בכל רחבי מצרים. מערך ההגנה האווירית היא זרוע נפרדת, דבר שהיה למצרים לרועץ במלחמת יום הכיפורים. איני יודע מהו הפתרון לבעיה זו כיום.
במלחמת יום הכיפורים ניסה חיל האוויר הישראלי למחזר את הצלחתו במלחמת ששת הימים, וניסה שוב ושוב לפגוע במסלולי שדות התעופה במצרים, אך הפעם ללא הועיל (ממליץ להקשיב להרצאתו של אל"מ מיל' אביעם סלע בקישור.[1]) מאידך גיסא גם ביצועיו של חיל האוויר המצרי במהלך מלחמת יום הכיפורים, הן בתקיפת יעדים צבאיים של צה"ל בסיני, הן בקרבות אוויר והן בסיוע קרוב לכוחות היבשה המצריים, לא היו משהו שאפשר להתפאר בו, וזאת למרות שהוא היה זה שהיכה ראשון. כישלונו העיקרי של חיל האוויר המצרי היה בכך שהוא לא הצליח למנוע את מהלך הצליחה של צה"ל.
המצב כיום
במצרים יש כיום כ־60 שדות תעופה – 45 מתוכם הם צבאיים, ונבנו בהם מתקני תשתית צבאיים כגון: דתק"ים, בונקרים לתחמושת, מאגרי דלק ת/ק ומרכזי פיקוד ושליטה מבוצרים. בנוסף לשדות התעופה למטוסים, שבהם יש רחבות חניה למסוקים, נבנו גם שדות תעופה המיועדים למסוקים בלבד כגון: בדוורסואר ובחטאטבה.
בשנים האחרונות, במיוחד מאז שתפס עבד אל פתח א־סיסי את השלטון במצרים, ניכרת תנופת בניית מתקני תשחית המתבצעת בעיקר בשדות תעופה בסיני ובמרחב תעלת סואץ - קהיר.
בנוסף להרחבת שתשתית של שדות התעופה במרחב סיני – קהיר מתבצעות עבודות גם בשדות הבאים:
א. בשדה התעופה הצבאי בסיווה (במדבר המערבי סמוך לגבול הלובי) נסלל מסלול תעופה חדש. סביב השדה הוקמה חומה עם מגדלי שמירה והבנו מחנות ליחידות להגנת השדה.
ב. בשדה התעופה הבאטה - סולום הסמוך לגבול מצרים לוב, נוספו עוד 12 דירים. להערכתי הרחבת השדה קשורה בצורף להגן על בסיס הצי המצרי 3 ביולי שנבנה במערב מצרים.
ג. שדה התעופה האזרחי באל עלמיין הוסב לצרכים צבאיים, במסלול שופץ ונבנו בו 6 דירים. להערכתי הסבת השדה לצרכים צבאיים היא עקב בניית הקריה הגרעינית המוקמת באדבעה הסמוכה.
ד. בשדה התעופה הצבאי ראס בנאס (במדבר המזרחי סמוך לגבול עם סודאן), נסלל מסלול נוסף ונבנו 18 דירים חדשים שככל הנראה מחליפים את הדירים הישנים.
ה. שדה התעופה האזרחי קאוינת (במדבר המערבי כ-300 ק"מ ממערב לאבו סימבל וכ- 70 ק"מ מצפון לגבול עם סודאן), מוכשר לצרכים צבאיים ונבנים בו 16 דירים למטוסי קרב/הפצצה.
בד בבד עם העבודות לפיתוח התשתיות של חיל האוויר המצרי מנהלת מצרים מסע רכש נרחב להגדלת הסד"כ האווירי ולשדרוג היכולות של כלי הטיס כפי שיפורט להלן
סד"כ חיל האוויר
להלן טבלה המסכמת את הידוע ממקורות גלויים בנושא סד"כ חיל האוויר המצרי. הטבלה מבוססת על מידע שלוקט בעיקר מויקיפדיה בשנת 2017. הטבלה עברה עדכון פרטים חלקי המעודכן לסוף שנת 2022
רכש זרוע האוויר
מאז שהנשיא עבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, צבא מצרים מתעצם בקדחתנות ומצטייד במיטב כלי הנשק הניתנים לרכישה בעולם. הצבא מקפיד מאוד על גיוון מקורות האספקה כדי למנוע תלות במדינה זו או אחרת.
בטבלאות שלהלן יש פרוט; מה נרכש, כמה סופק והעלות במיליוני דולרים.
סיכום
הביצועים הנמוכים של חיל האוויר המצרי במלחמת יום הכיפורים, הביאו את המצרים למסקנה (שגויה או נכונה – זה בכלל לא חשוב) שהאשם הוא בנחיתות של המטוסים והחימוש הסובייטיים אל מול המטוסים והחימוש האמריקאי שבידי ישראל. עתה כשהם מצוידים בשפע של מטוסים וחימוש מתקדם הן של ארצות הברית והן ממיטב מטוסי אירופה (מטוס ה"רפאל"), הם עלו לים להתפתות ולחשוב, שהם הגיעו לאיזון אל מול חיל האוויר הישראלי. אני מקווה, שהמופקדים על בטחון ישראל מודעים לסכנה זו ונערכים לקראתה.
נספחים
שתף
Contact Us
Contact Us
ב־29.11.2018 קיים ד"ר אורי מילשטיין יום עיון בנושא "המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים" הדובר העיקרי ביום העיון היה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שבמלחמת 1973 שימש בתפקיד ראש ענף מחקר בסיסי בחטיבת המחקר באמ"ן. לימים עמוס גלבוע מונה למפקד חטיבת המחקר. עמוס כתב מספר ספרים על עבודת המודיעין.
לאחר הרצאתו של עמוס, התקיים דיון ממ
העמותה להיסטוריה צבאית קיימה יום עיון בנושא מלחמת יום הכיפורים. בין המרצים נמנה ד"ר, תא"ל (מיל') דני אשר, שהציג את דעתו באשר לתוכנית המלחמה המצרית ויעדיה. לפי השקפתו של אשר "ומבחינתם כל מה שהם נלחמו זה נגד תוקפנות ומתוך כוונה להשיג שלום. ובעובדה, בעקבות מלחמת יום הכיפורים הושג שלום, והשלום הזה מחזיק מעמד עד היום".
אלי
ב־29.11.2018 קיים ד"ר אורי מילשטיין יום עיון בנושא "המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים" הדובר העיקרי ביום העיון היה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שבמלחמת 1973 שימש בתפקיד ראש ענף מחקר בסיסי בחטיבת המחקר באמ"ן. לימים עמוס גלבוע מונה למפקד חטיבת המחקר. עמוס כתב מספר ספרים על עבודת המודיעין.
לאחר הרצאתו של עמוס, התקיים דיון ממ
ד"ר פנחס יחזקאלי מערוץ TOV מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל שריכז בשעתו את עבודת המודיעין לשחרור החטופים מישראל משדה התעופה באנטבה – קניה. במהלך הראיון פורס דקל את השלבים בהכנת תיק היעד שהתחילה נקרא סטנלי/כדור הרעם ולאחר שמפקד סיירת מטכ"ל יהונתן נתניהו נפל בעת ביצוע המבצע – שם המבצע הוחלף ל"מבצע יונתן".
בסוף הראיון מבי
באפריל 2026 יצא לאור ספרו החדש של סא"ל (בדימוס) אליהו דקל-דליצקי "מודיעין: מאובדן דרך לגאולה". הספר עוסק הכשלים המתמשכים של אגף המודיעין בצה"ל, מנתח את הסיבות להיווצרות הכשלים ומציע מהפכה שתשפר את תפקוד המודיעין. המאמר שלפניכם מספק הצצה לתוכנו של הספר ע"י פרסום תוכן העניינים ואחד מ־18 הפרקים בספר.
מועדון 50 פלוס באלקנה קיים ערב להשקת ספרו החדש של אלי דקל. בערב העיתונאי והסופר חגי הוברמן ראיין את אלי דקל על התובנות מספרו.
להלן סיכום הראיון ופרוט מספר נושאים שהועלו במהלכו.
העיתונאית קרן סטון מסוכנות הידיעות האמריקאית themedialine קיימה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל ראיון טלפוני ממושך בן 21 דקות שעסק ביחסי ישראל-מצרים מאץ פרוץ מלחמת התקומה ב־07.10.2023.
במרכזו של הראיון עמדה השאלה האם חלה הרעה ביחסי ישראל מצרים בעקבות המלחמה. כאשר פורסם הראיון התברר שהנושא המרכזי בו הפך ל"האם ישראל צריכה לה
ד"ר מרדכי קידר מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על דרכי הפעולה האפשריות של צבא מצרים אם יבחרו להילחם עם צה"ל. המניע לשיחה היה אמירתו של ראש שרות הביטחון (שב"כ) דוד זיני שאמר "ה־7 באוקטובר הבא יהיה באילת".
מר עקיבא ביגמן מערוץ "אידיוטים שימושיים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על כלכלת מצרים. בשיחה, אלי דקל מפרק את הקונספציה העכשווית לפיה מצרים לא תפתח במלחמה כי היא ענייה וחסרת משאבים. כמו כן דקל סוקר את נתוני הבסיס של הכלכלה המצרית, ובאמצעות ניתוח תצלומי אוויר ומראה שמצבה טוב יותר משחשבנו.
מר נתנאל אברהם מנהל אתר הפודקאסט "שיחות ארוכות על שאלות גדולות", קיים ראיון עומק עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ספרו החדש העוסק בכשלי אגף המודיעין בצה"ל.
