במסגרת מחקרי היסוד על הזרועות בצבא מצרים, ייחדנו פרקים לזרועות: היבשה, הים וההגנה האווירית. הפעם נעסוק בזרוע האוויר. הסקירה נכתבה במקור בפברואר 2018, עברה עדכון ביולי 2020, ועתה עברה עדכון נוסף.
רקע היסטורי
נושא האוויר בצבא מצרים קיבל כבר בשנת 1937 מעמד של זרוע. מאז מלחמת העצמאות שוקד צבא מצרים על פיתוחה של זרוע זו. ואכן מזה עשרות רבות בשנים הצבא המצרי מקפיד מאוד שלחיל האוויר המצרי יהיה לפחות יתרון כמותי על חיל האוויר הישראלי.
בראשית שנות הששים החלה מצרים, בראשותו של הנשיא גמאל עבד אל נאצר, לפתח תשתית צבאית למלחמה בישראל. במסגרת זו נבנו בסיני שני שדות תעופה חדשים: בג'בל ליבני ובביר ת'מדה. וזאת בנוסף לשדות התעופה באל עריש וברפידים ובשארם א-שיח, שהיו קיימים עוד מתקופת מלחמת קדש.
במלחמת ששת הימים הפתיע חיל האוויר הישראלי את חיל האוויר המצרי ותקף את מסלולי שדות התעופה הצבאיים במצרים. המהלך מנע את יכולת ההמראה של חיל האוויר המצרי, כך שבגל השני תקף חיל האוויר הישראלי את המטוסים המצריים בעודם על הקרקע, ולמעשה לא בא חיל האוויר המצרי לידי ביטוי ממשי במלחמה זו.
המפלה במלחמת ששת הימים לימדה את המצרים לקח משולש, שהם מיישמים עד היום:
א. מיד לאחר המלחמה נבנו מאות דירים (מבנה מוגן למטוסי קרב הפצצה) בכל רחבי מצרים, וכיום יש למעלה מאלף דירים. למעשה מאז ועד היום לכל מטוסי הקרב יש דירים (למטוסי התובלה ולמסוקים הפתרון של דירים בד"כ לא מעשי, ולכן רובם שוהים בשדות התעופה ללא מיגון).
ב. ברוב שדות התעופה נבנה מסלול נוסף – מה שמקשה את שיתוק השדה, וכן נבנו שדות תעופה חדשים נוספים.
ג. הוקם מערך הגנה אווירית משוכלל הכולל שילוב של טילי קרקע אוויר מסוגים שונים עם תותחי נ"מ מכווני מכ"ם, ונפרשה רשת נרחבת של מוצבי מכ"ם בכל רחבי מצרים. מערך ההגנה האווירית היא זרוע נפרדת, דבר שהיה למצרים לרועץ במלחמת יום הכיפורים. איני יודע מהו הפתרון לבעיה זו כיום.
במלחמת יום הכיפורים ניסה חיל האוויר הישראלי למחזר את הצלחתו במלחמת ששת הימים, וניסה שוב ושוב לפגוע במסלולי שדות התעופה במצרים, אך הפעם ללא הועיל (ממליץ להקשיב להרצאתו של אל"מ מיל' אביעם סלע בקישור.[1]) מאידך גיסא גם ביצועיו של חיל האוויר המצרי במהלך מלחמת יום הכיפורים, הן בתקיפת יעדים צבאיים של צה"ל בסיני, הן בקרבות אוויר והן בסיוע קרוב לכוחות היבשה המצריים, לא היו משהו שאפשר להתפאר בו, וזאת למרות שהוא היה זה שהיכה ראשון. כישלונו העיקרי של חיל האוויר המצרי היה בכך שהוא לא הצליח למנוע את מהלך הצליחה של צה"ל.
המצב כיום
במצרים יש כיום כ־60 שדות תעופה – 45 מתוכם הם צבאיים, ונבנו בהם מתקני תשתית צבאיים כגון: דתק"ים, בונקרים לתחמושת, מאגרי דלק ת/ק ומרכזי פיקוד ושליטה מבוצרים. בנוסף לשדות התעופה למטוסים, שבהם יש רחבות חניה למסוקים, נבנו גם שדות תעופה המיועדים למסוקים בלבד כגון: בדוורסואר ובחטאטבה.
בשנים האחרונות, במיוחד מאז שתפס עבד אל פתח א־סיסי את השלטון במצרים, ניכרת תנופת בניית מתקני תשחית המתבצעת בעיקר בשדות תעופה בסיני ובמרחב תעלת סואץ - קהיר.
בנוסף להרחבת שתשתית של שדות התעופה במרחב סיני – קהיר מתבצעות עבודות גם בשדות הבאים:
א. בשדה התעופה הצבאי בסיווה (במדבר המערבי סמוך לגבול הלובי) נסלל מסלול תעופה חדש. סביב השדה הוקמה חומה עם מגדלי שמירה והבנו מחנות ליחידות להגנת השדה.
ב. בשדה התעופה הבאטה - סולום הסמוך לגבול מצרים לוב, נוספו עוד 12 דירים. להערכתי הרחבת השדה קשורה בצורף להגן על בסיס הצי המצרי 3 ביולי שנבנה במערב מצרים.
ג. שדה התעופה האזרחי באל עלמיין הוסב לצרכים צבאיים, במסלול שופץ ונבנו בו 6 דירים. להערכתי הסבת השדה לצרכים צבאיים היא עקב בניית הקריה הגרעינית המוקמת באדבעה הסמוכה.
ד. בשדה התעופה הצבאי ראס בנאס (במדבר המזרחי סמוך לגבול עם סודאן), נסלל מסלול נוסף ונבנו 18 דירים חדשים שככל הנראה מחליפים את הדירים הישנים.
ה. שדה התעופה האזרחי קאוינת (במדבר המערבי כ-300 ק"מ ממערב לאבו סימבל וכ- 70 ק"מ מצפון לגבול עם סודאן), מוכשר לצרכים צבאיים ונבנים בו 16 דירים למטוסי קרב/הפצצה.
בד בבד עם העבודות לפיתוח התשתיות של חיל האוויר המצרי מנהלת מצרים מסע רכש נרחב להגדלת הסד"כ האווירי ולשדרוג היכולות של כלי הטיס כפי שיפורט להלן
סד"כ חיל האוויר
להלן טבלה המסכמת את הידוע ממקורות גלויים בנושא סד"כ חיל האוויר המצרי. הטבלה מבוססת על מידע שלוקט בעיקר מויקיפדיה בשנת 2017. הטבלה עברה עדכון פרטים חלקי המעודכן לסוף שנת 2022
רכש זרוע האוויר
מאז שהנשיא עבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, צבא מצרים מתעצם בקדחתנות ומצטייד במיטב כלי הנשק הניתנים לרכישה בעולם. הצבא מקפיד מאוד על גיוון מקורות האספקה כדי למנוע תלות במדינה זו או אחרת.
בטבלאות שלהלן יש פרוט; מה נרכש, כמה סופק והעלות במיליוני דולרים.
סיכום
הביצועים הנמוכים של חיל האוויר המצרי במלחמת יום הכיפורים, הביאו את המצרים למסקנה (שגויה או נכונה – זה בכלל לא חשוב) שהאשם הוא בנחיתות של המטוסים והחימוש הסובייטיים אל מול המטוסים והחימוש האמריקאי שבידי ישראל. עתה כשהם מצוידים בשפע של מטוסים וחימוש מתקדם הן של ארצות הברית והן ממיטב מטוסי אירופה (מטוס ה"רפאל"), הם עלו לים להתפתות ולחשוב, שהם הגיעו לאיזון אל מול חיל האוויר הישראלי. אני מקווה, שהמופקדים על בטחון ישראל מודעים לסכנה זו ונערכים לקראתה.
נספחים
שתף
Contact Us
Contact Us

ערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר אורי מילשטיין קיים רב שיח שדן בסקירת אמ"ן ומחלקת היסטוריה בצה"ל בנושא: "לב הכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים". בדיון השתתפו, פרופ' אמריטוס יואב גלבר, ד"ר אורי מילשטיין, וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. בדיון נטען שהוצאת פרסום זה – 50 שנה אחר מלחמת יום הכיפורים מהווה אות קלון למפרסמים.

דיון בראשותו של הד"ר אורי מילשטיין ובהשתתפות פרופ' (אמריטוס) יואב גלבר, ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס אלי דקל). בדיון טוען דקל כי אמ"ן וועדת אגרנט לא ביצעו ניתוח גיאוגרפי של זירת הלחימה בסיני לאחר אוג' 1970 ולא הבינו כלל את תוכנית המלחמה המצרית. אילו היו עושים זאת הם היו מבינים כי תוכנית המלחמה המצרית לכיבוש המעברי

מאז פתיחת מלחמת התקומה (שמיני עצרת) מקיים ד"ר אורי מילשטיין כנס שבועי של מומחי בטחון לדון במלחמה. ב־26 בנובמבר 2025 הוזמן לפנל סא"ל (בדימוס) אלי דקל, על מנת שיעלה לדיון את סוגיית האיום המצרי על ישראל ודרכי התגובה לאיום.
הדיון התקיים בשני סבבים. להלן שמות משתתפי הדיון ומועד השמעת דעתם בסרטון:
סבב ראשון:
00.00-02.07 ד"ר

מר טל יוסף ברקאי מערוץ TOV מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל ודן עימו במשמעויות מוועידת הפסגה שהתקיימה בשארם א־שיח' ב־13.10.2025. הפסגה של רבים ממנהיגי העולם התכנסה כדי להכריז על הפסקת המלחמה של ישראל בחמאס ברצועת עזה.
בשיחה בין השנים טוען דקל בין היתר, כי הועידה מקדמת מאוד את מעמדה של מצרים בעולם הערבי ומעניקה לה גם שפ

מר אלכס צייטלין מערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל וקיים עמו הערכת מצב בנושא ההתנהלות הצפויה של ארגון החמאס בעקבות ועידת הפסגה שארם א-שיח. הועידה דנה בהפסקת המלחמה ברצועת עזה והדרכים והתנאים למימוש החלטה זו. במהלך השיחה דקל טוען דקל שההגנה שמעניקים לוחמי "כיתות הכוננות" לתושבי ישראל אי

מר טל יוסף ברקאי מערוץ היוטיוב "TOV", ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל וקיים עמו הערכת מצב בנושא ההתנהלות הצפויה של ארגון החמאס בעקבות ועידת הפסגה שארם א-שיח. הועידה דנה בהפסקת המלחמה ברצועת עזה והדרכים והתנאים למימוש החלטה זו. במהלך השיחה דקל טוען שההגנה שמעניקים לוחמי "כיתות הכוננות" לתושבי ישראל אינה מספקת ואינה עומ

ארז תדמור ושי גולדשטיין מרדיו גלי ישראל ראיינו את אלי דקל בנושא מוכנות צה"ל לעימות מול צבא מצרים. במהלך הראיון עלתה הצהרתו של נשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי לפיה ההיערכות צבא מצרים החורגת מהסכם השלום בסיני הינה באישור ישראל ונועדה להגנה מפתי גלים של פליטים מרצועת עזה. דקל טוען שמדובר בטיעון שקרי ומנמק זאת במהלך השיחה.














