Blog Layout

מכונת התעמולה המצרית "עובדת" על חוקרים מישראל

אלי דקל-דליצקי
כ"ח באייר ה'תש"פ
רקע
במהלך עבודתי כחוקר מערכות תשתית בארצות ערב אני נתקל לעיתים קרובות בתגובות של קוראים שאין להם מושג קלוש על מה שאני כותב והם מפריחים "נתונים" שאין להם אחיזה כלשהי במציאות. מכיוון שחזקה עליי עצת מלכנו שלמה "אל תען כסיל כאיוולתו פן תשוה לו גם אתה" (משלי כ"ו ד'), אני מתעלם מתגובות מסוג זה. 

במחקרי אני מוכיח, בין היתר, שעיקר הפעילות הצבאית המצרית בבניית תשתיות צבאיות מתבצע בחזית מול ישראל. לעומת זאת, הצבא המצרי אינו נערך להתמודדות מול "איומים" אחרים, כגון אימות צבאי אפשרי בגבול מצרים-לוב. ההשקעות בתשתית צבאית בזירה זו הן בתחום הים והאוויר ואין כמעט השקעות בבניית תשתית צבאית לכוחות יבשה כגון מחנות צבא לכוחות נוספים, מחסני תחמושת וכיו"ב. החולקים עליי, המנסים לתרץ את התעצמות הגדולה של צבא מצרים בשנים האחרונות, מעצימים בעיות שונות של מצרים עם לוב, טורקיה ואתיופיה. לדעתי העצמת הבעיות (ויש בעיות) עם מדינות אלו לכדי איום ממשי וקיומי המחייב את מצרים להתחמש מכף רגל עד ראש נובעת מבורות, טיפשות ואולי אף מסגידה לאלילי "תהליך השלום באזורנו". 

החולקים עליי, כדי לאושש את "שפעת האיומים המרחפים על מצרים" מביאים את הטיעון הזה: "מול האיום הלובי המצרים בנו את מחנות 'מוחמד נגיב' שהם כיום בסיס הצבאי הגדול ביותר במזרח התיכון, ומול האיום האתיופי מצרים בנתה את הבסיס הצבאי הענק ברניס". 
  
כאמור, בדרך כלל אינני נוהג לענות לגוזמאות המנותקות מהמציאות. אבל לפני כשנתיים העלה טיעונים אלו בפניי חוקר שאני מכיר ומעריך את ידיעותיו על המתרחש במצרים. כששאלתיו מאין הוא שואב את ידיעותיו, ענה שהוא קורא באופן שוטף את העיתונות המצרית ועובדות אלו בדבר מחנות הענק חוזרות שוב ושוב בעיתונות ואף מלוות בסרטונים "המוכיחים" זאת. כשראיתי שגם אנשים שאני מעריך נשבים במקסמי תעמולת הכזב, כתבתי תגובה לידידיי, שעיקריה מובאים להלן.    


תעמולת הכזב הקשורה לבניית מחנות הצבא הענקיים "מוחמד נגיב"

מעצם מהותה של עבודת המודיעין, הכשלים מובנים בה. הדברים יפים לכל העשייה המודיעינית, ובמיוחד להערכת הכוונות, שהיא אמורפית וקשה לכימות. הערכת הכוונות קשה במיוחד עקב ההטיות הפוליטיות ומשאלות הלב שיש לכל אחד מאיתנו, והן אבן הנגף העיקרית בה. בבית המדרש הצבאי שבו למדתי הורו לי בראש ובראשונה להתמקד בחקר העובדות שעל פיהן יש להעריך תחילה את היכולות העולות מניתוחן, וכל עניין הערכת הכוונות בא אחר כך, ויש להשתמש בו אך במשורה. לכן כשמנסים להסביר את ההתעצמות המצרית על סמך "האיום על מצרים מפני עימות צבאי עם לוב", ותומכים השערה זו ב"מחנה הענק מוחמד נגיב", יש קודם כול לבדוק את העובדות. להלן כמה מהן:


·      בשנות ה־70 של המאה הקודמת בנה נשיא מצרים אנואר א־סאדאת מחנה קבע לדיביזיה ממוכנת כ-70 ק"מ דרומית מערבית לאלכסנדריה. מחנה זה היה אז חלק מסדרת מחנות קבע לדיביזיות ולמפקדות בצבא המצרי. המיזם נועד לשפר את תנאי השירות של המשרתים בצבא שרובם, עד מלחמת יום הכיפורים, שכנו באוהלים ובבונקרים. המיזם קיבל את הכינוי "הערים הצבאיות" והצביע על הכוונה לטפח את הצבא ולהעצימו.


·      המחנה, ששמו דאז אינו ידוע לי, נמצא במרחק של כ־400 ק"מ ממזרח לגבול מצרים-לוב וכ־350 ק"מ ממערב להיערכות צה"ל בסיני לאחר מלחמת יום הכיפורים. עקב המרחק הרב של המחנה מגבול מצרים-לוב, ספק רב שבניית המחנה קשורה לאיום מצד לוב, שצבאה היה קטן מאוד באותם ימים. אם נשקפה למצרים סכנה מהכיוון המערבי, מן הראוי היה לבנות את המחנה מאות קילומטרים מערבה יותר. להערכתי, סאדאת בנה את המחנה משום שהוא לא ראה במלחמת יום הכיפורים סוף פסוק והוא נערך ל"סיבוב הבא". מכיוון שבנמל אלכסנדריה ערוך צי הנחתות של צבא מצרים, הוא תכנן הקמת דיביזיה ממוכנת שתתאמן ככוח להנחתה ימית (לקראת מלחמת יום הכיפורים הוא הקים חטיבת נחתים שתוכננה לנחות בחוף רומאני בסיני – תוכנית שלבסוף לא בוצעה).


·      מאז ימי סאדאת המחנה משמש כמחנה קבע לאחת מ־13 הדיביזיות שנמצאות בסדר הכוחות של הצבא הסדיר במצרים. המחנה משמש גם כבית ספר לחניכים מארצות חוץ – בעיקר מחצי האי ערב.


·      הנשיא עבד אל פתח א־סיסי גייס את אחד משליטי הנסיכויות שבמפרץ הפרסי (שכפי הנראה שולחת את חייליה להתאמן במקום) כדי שזה יתרום כסף לשיקום הבסיס. השליט תרם ובמקום נבנו מסגד מפואר, אולם כנסים ומתקני ספורט שונים. כמו כן הוחלפו כמה משערי הבסיס לשערים מפוארים כנהוג במצרים. לטקס החנוכה המתוקשר הוזמן התורם ובמהלך הטקס הצהיר אחד הנואמים כי הבסיס ייקרא על שמו של מוחמד נגיב וכי זהו יום גדול למצרים שבו היא חונכת את הבסיס ביותר במזרח התיכון. מאז כל מושך עט במצרים ובישראל אומר דבר שטות זה מבלי לבדוק על מה ולמה בסיס דיביזיוני ישן ומוזנח זכה לתואר הזה.


·      נוסף על מתקני הרווחה שנתרמו על ידי הגביר מהמפרץ נוספו במקום גם בית כלא לאסירים פוליטיים, יחידת תובלה מטכ"לית ומחסני תחמושת. כמו כן הוקמו בשטח הבסיס חממות לגידולים חקלאיים המיועדים ליצוא. חממות מסוג זה נבנו גם בשטח מחנות צבא נוספים כגון בשדה התעופה הצבאי "קהיר מערב" ובמחנה דיביזיית השריון באום גידם.



לסיכום, מחנה מוחמד נגיב הוא מחנה צבאי שנבנה לפני למעלה מיובל שנים. זהו מחנה בגודל בינוני שכמותו יש מחנות רבים. במצרים יש מחנות צבא גדולים ממנו בהרבה, כמו למשל מחנות דהשור, מחנות הקסטפ ומחנות פאיד-כברית, כך שהכינוי 'המחנה הגדול ביותר במזרח התיכון' משולל כל יסוד. 


מה בעניין המחנה הגדול שנבנה בראס בנאס שבדרום מצרים?

עוד בימים שקדמו למלחמת ששת הימים הוקם בראס בנאס שדה תעופה צבאי. השדה נבנה בחוף הים האדום כ־270 ק"מ מצפון לגבול מצרים-לוב. השדה הוקם כדי לאבטח את נתיב השיט לתעלת סואץ. לפני מלחמת יום הכיפורים (איני יודע מתי) הוקם במקום גם נמל עבור הצי המצרי. מנמל זה פעלו אוניות הצי המצרי שהצליחו לחסום את השיט הישראלי לנמל אילת.


לאחר שעבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, החלו במקום בפעולות לשיקום השדה שכללו בניית מסלול המראה נוסף המיועד לצרכים אזרחיים, החלפת הדירים הישנים (מבנים מוגנים למטוסי קרב) בדירים חדשים ובניית מבנים חדשים למשרתים במקום.


כמו כן החלו המצרים בהקמת נמל צבאי חדש המרוחק מהשדה כ־10 ק"מ. הנמל נבנה כחלק מתוכנית גדולה לבניית שבעה נמלים חדשים לצי המצרי. התוכנית האדריכלית של הבסיס זהה לזו של עוד שני נמלים צבאיים. מבחינת אורך הרציפים, שזהו המדד העיקרי לגודלו של נמל, אפשר לקבוע בבטחה שבמצרים נבנים נמלים צבאיים גדולים הרבה יותר.


לסיכום, מתיחת הפנים שעבר הבסיס האווירי והנמל הצבאי החדש שנבנה במקום הם לצורך אבטחת השיט בתעלת סואץ ואין להם ולא כלום עם הסכסוך עם אתיופיה בנושא מי הנילוס מהסיבה הפשוטה שלאתיופיה אין מוצא לים ולכן אין לה צי. כדי לתקוף מהאוויר את אתיופיה יש במצרים שדות תעופה קרובים הרבה יותר...

סיכום

במאמר זה הבאתי רק שתי דוגמאות לגוזמאות של פרשנים ההולכים שבי אחר עלוני תעמולה ופרסומים לא מבוססים ומפרסמים זאת כעובדות מוצקות. אני מציע לחוקרים ולמושכי עט לעשות שימוש במידע שאפשר להפיק מצילומי אוויר או לוויין כדי לבדוק אמיתות שונות שגורמים אינטרסנטיים שונים מפיצים. המלצה זו כוחה יפה לא רק בבדיקת אמיתות צבאיות וראוי לעשות בה שימוש גם בחקר ההיסטוריה ובחקר הכלכלה. אימוץ מידע לא מבוסס על מחנה צבאי גדול הנבנה ממערב לקהיר כבסיס להשערה מדוע צבא מצרים מתעצם, זו אינה סתם רשלנות אלא רשלנות פושעת העלולה לגרום להחלטות שגויות של הנהגת המדינה בהתנהלותה מול התעצמות צבא מצרים.

 


שתף

Contact Us

Contact Us

קונספציית השלום עם מצרים,אלי דקל,חקר תשתיות צבאיות כמרכיב בהערכת המצב הלאומית
By אלי דקל-דליצקי 18 Mar, 2024
לפני שש שנים התחלתי לחקור את המתרחש במצרים וגיליתי שמאז 2004 צבא מצרים מרחיב מאוד את התשתית הצבאית בסיני. בשנת 2014, לאחר ימי הטלטלה האזורית ותפיסת השלטון במצרים על ידי עבד אל־פתח א־סיסי, הואצה בניית התשתיות הצבאיות בסיני, ובו בזמן הוחל בתהליך חסר פשר של רכש אמצעי לחימה מתקדמים. תהליך זה הביא את צבא מצרים למקום ה־12 בעוצמתו בעולם ודחק את צה"ל למקום ה־18. התופעות המדאיגות של התעצמות חסרת הפשר של צבא מצרים והבנייה הנרחבת של תשתיות צבאיות בעיקר בסיני ובחזית התעלה – אינן מעסיקות את הציבור בישראל, לרבות יוצאי צבא בכירים שאיתם שוחחתי. מכוני המחקר באקדמיה, הפרשנים והעיתונאים – כולל העיתונאים לענייני צבא הניזונים ממערכת הביטחון –מזמרים כמעט כאיש אחד את הקונספציה הזאת: מצרים, אחרי שקיבלה מישראל את הגרגיר האחרון מאדמת סיני, אין לה שום אינטרס לפגוע בישראל. נהפוך הוא: יחסי האיבה (המכונים בשפה המכובסת "שלום קר") מתחממים, ומצרים מקיימת עם ישראל שיתוף פעולה ביטחוני שכעת אסור לפרסמו. במאמר שלפניכם אני מביא דברי פרופסור הדבק בקונספציה השקרית. לדעתי, זו הדגמה טובה לדרך הנלוזה שבה התגבשה קונספציית ה"שלום" שלפיה מצרים אינה מעמ
כלכלת מצרים,אלי דקל, הסכם השלום ישראל מצרים, מצרים צועדת לקראת חדלות פירעון,עידו טאובר,ערוץ 14,
By אלי דקל ועידו טאובר 12 Mar, 2024
במשדר מיוחד של ערוץ 14 שהתקיים ב12 במרץ זומנו דנו מספר מומחים על ההתפתחויות האחרונות באזורנו. את הדיון הנחה מר עידו טאובר. בדיון השתתף סא"ל (בדימוס) אלי דקל, שנשאל על השפעת מלחמת שמיני עצרת על הכלכלה המצרית. לדברי דקל, מאז שנת 2020 חלה הרעה ניכרת במצבה הכלכלי של מצרים, ומאז היא נמצאת במסלול המוביל לקראת חדלות פירעון. מלחמת שמיני עצרת וצמצום השיט בתעלת סואץ (בעקבות הפגיעות של החות'ים) מאיצות תהליך זה. הגורמים העיקריים להרעה במצבה הכלכלי של מצרים הם המיזמים הכלכליים המגלומניים שרובם נכשל, והפניית המשאבים הכבה לצורכי התעצמות צבא מצרים – זאת ללא כל איום ממשי עליה. הסרטון שלפניכם מביא רק את דברי דקל. בדיון המלא ניתן לצפות בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=XCWV8foh7fI
Research Department (Aman),Geospatial Intelligence,Eli Dekel,אלי דקל, חטיבת המחקר באמ
By אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין 10 Mar, 2024
מר אלכס צייטלין מנהל אתר "באים אל הפרופסורים" קיים סדרת מפגשים בהם הוא ראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ג' שלפניכם עוסק בשימוש המושכל באיסוף בחקר צבאות סדירים. בהרצאה יש ניתוח היתרונות והמגבלות של מקורות האיסוף העומדים לרשות המחקר במטה הכללי. פרק יש ניתוח היתרונות והמגבלות של כלל אמצעי האיסוף העומדים כיום לרשות המחקר הצבאי, תוך דגש על מקומו של המודיעין המופק מצילומי אוויר, ותרומתו האפשרית של פן איסופי זה, ברקיחת ה"תבשיל" של הערכת המצב הלאומית. בסוף ההרצאה מתקיים דיון על המודיעין הדרוש לחקר צבאות לא סדירים, וכן על הסכנה בזניחת המחקר של צבאות סדירים מתוך הערכה שגויה שתם עידן ה"מלחמות הגדולות". במרץ 2024 נערך תמלול של ההרצאה, והוא מובא להלן:
אסף גיבור,מקור ראשון,אלי דקל,הסכם השלום ישראל-מצרים,צבא מצרים,התקשורת בישראל,
By אליהו דקל 28 Feb, 2024
מאמר של אלי דקל העוסק בהתעלמות הממושכת של האקדמיה והתקשורת מכל מה שמתרחש במצרים. מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, מוסדות המחקר האקדמיים והתקשורת ממעיטים להתעניין במתרחש במצרים. גם כשהחלה מלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל") התקשורת הכתובה וצבא הפרשנים הגדול של ערוצי הטלוויזיה התעלמו כליל ממצרים ומהאינטרסים שלה במתרחש בעזה וישראל. בראשית המלחמה היו אף כאלה שפנטזו שאפשר לפתור את בעיית ערביי עזה על ידי קליטתם בסיני. כאשר המצרים שללו נחרצות רעיון זה, פִּרְשְׁנוּ פרשנינו זאת כניסיון מצרי ל"עשות קופה" ולגבות מארה"ב וישראל על כל פליט שיועבר להתיישב בסיני. לאחר שלושה חודשי מלחמה בעזה, כשצה"ל הכריז שיש בדעתו לכבוש את רפיח ולהשתלט על ציר "פילדלפי" הביעו המצרים התנגדות עזה ואף איימו המשך היחסים בין המדינות. התקשורת, שהזניחה עשרות שנים את המעקב אחר המתרחש במצרים בכלל ובסיני בפרט, "גילתה" לפתע את מצרים וחלה לפרסם מאמרים מלומדים על מעורבותה של מצרים במתרחש בעזה. מבין כלי התקשורת, העיתון "מקור ראשון" הקדיש את המוסף "יומן" לנושא המצרי. במוסף מופיעים שמונה חוקרים המחווים דעתם על מעורבות מצרים ועל שיתוף מצרים בפתרון בעיית
ארנון סגל,בועז העצני,ד
By ארנון סגל, בועז העצני, ד"ר יגיל הנקין, ד"ר מיכאל בן ארי ואליהו דקל 20 Feb, 2024
בשבועון "עולם קטן" פורסם מאמר מקיף של ארנון סגל בנושא "האם מצרים מתכננת מהלכים צבאיים". בכתיב המאמר הסתייע מר סגל בראיות שקיים עם החוקרים הבאים: מר בועז העצני, ד"ר יגיל הנקין, ד"ר מיכאל בן ארי ואליהו דקל-דליצקי. במאמר פרטים רבים על התעצמות צבא מצרים ועל הצורך במעקב צמוד אחר המתרחש בארץ זו.
אלי דקל,אלכס צייטלין,צבא מצרים,מלחמת שמיני עצרת,מתקפת פתע מצרית על ישראל,התעצמות צבט מצרים,טנרים בצב
By אלי דקל ואלכס צייטלין 18 Feb, 2024
מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים מתכננת מתקפת פתע על ישראל. הדיון בנושא הוא על רקע תהליך התעצמות בלתי מוסבר של צבא מצרים בשנתיים האחרונות. בשיחה מציג דקל, בין השאר, תהליך הוספת כ-720 טנקים לצבא הסדיר. לדברי דקל, תוכניות צה"ל להגדיל את הסד"כ בעקבות לקחי מלחמת שמיני עצרת, מגבירים את החשש למתקפת פתע מצרית. פרטים נוספים על המתרחש במצרים ועל התעצמות צבא מצרים תוכלו למצוא באתר "דקל - מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/
אלי דקל,אלכס צייטלין,הקמת משמר לאומי בישראל, הקמת משמר לאומי חרדי בישראל,
By אליהו דקל ואלכס צייטלין 17 Feb, 2024
מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על הצעתו להקים בדחיפות חטיבות משמר לאומי בפיקוד פיקוד העורף. ההצעה כוללת הקמת מסגרות נפרדות לחרדים בהם ההתנהלות תתאים לאורח החיים שלהם.
By אלי דקל ואלכס צייטלין 16 Feb, 2024
מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל האפשרות לפתרון החידה "כפה תושבים מתגוררים ברצועת עזה כיום. פתרון החידה יאפשר למדינת ישראל לקבל החלטות המבוססות על בסיס נתונים אמין. בראיון יש גם תמלול השיחה כמה תושבים חיים ברצועת עזה
אלי דקל,הסכם השלום ישראל-מצרים,מתקפה מצרית על ישראל,התעצמות צבא מצרים,שאול רזניק
By אלי דקל ושאול רזניק 12 Feb, 2024
שאול רזניק מאתר האינטרנט Newsru.co.il ברוסית - מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא האיום הפוטנציאלי המצרי על ישראל. בראיון סוקר דקל את היסטוריית יחסי השלום המפוקפקים בין המדינות ומתאר בקצרה את התעצמות צבא מצרים. לדבריו, גם אם כוונותיה של מצרים טהורות וכל מעיינה הוא שלום, אסור למדינת ישראל להתעלם מיכולותיה הצבאיות של מצרים ומהאפשרות שהמשטר המצרי יחליט לשנות את המלחמה הקרה מול ישראל במשהו "יותר חם".
הסכם השלום ישראל-מצרים,אלי דקל,הערכות צבא מצרים בסיני,ציר פילדלפי,טנקים מצריים בסיני.
By אלי דקל דב אייכלר ודנה בצלאל 11 Feb, 2024
ראיון ברדיו מורשת בו מר דב אייכלר ודנה בצלאל ראיינו את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא האיום המצרי להקפאת הסכם השלום. בראיון טוען דקל שהמצרים מכרסמים בהסכם השלום מיום חתימתו וטנקים מצריים ערוכים, בניגוד להסכם, מזה שנים בחזית מול ישראל. לטענתו, צה"ל מזה שנים, מתנהג בחוסר אחריות בכך שאינו לוקח בחשבון את היכולות הצבאיות הנבנות על ידי הצבא המצרי בסיני.
More Posts
Share by: