אלי דקל-דליצקי
ח' באדר ב' ה'תשפ"ד. 18.03.2024
מבוא
בעקבות ה"יום השחור" של מלחמת "שמיני עצרת" ("חרבות ברזל") והמחדל המהדהד של המודיעין, עלה שוב המונח "קונספציה" לשיח הציבורי. מונח זה "כיכב" במסקנות של ועדת אגרנט שחקרה את מלחמת יום הכיפורים. ועדת אגרנט הטילה את האשמה העיקרית על המודיעין משום שדבק בקונספציה מיושנת. לדברי הוועדה, המודיעין דבק בקונספציה שלפיה מצרים לא תצא למלחמה נגד ישראל עקב מחסור באמצעי לחימה המסוגלים לפגוע בעומק ישראל, וטחו עיניו מראות שהמצרים שינו קונספציה זו על ידי פיתוח תוכנית מלחמה המתאימה ליכולותיהם. גם במלחמת "שמיני עצרת" שקע המודיעין בקונספציה שלפיה חמאס מורתע ואין לו עניין לפתוח במלחמה רחבה עם ישראל.
במודיעין שלאחר מלחמת יום הכיפורים טעו לחשוב שתרופות הסרק ("פלצבו") של הקמת מחלקת "אפכא מסתברא" וגופי מחקר מודיעיניים מקבילים לאמ"ן - במוסד, בשב"כ, במועצה לביטחון לאומי ובפיקודים המרחביים - תמנע חזרה על הכשל של מלחמת יום הכיפורים. באה מלחמת "שמיני עצרת" והוכיחה שדרכי הריפוי של כשלי מלחמת יום הכיפורים כשלו כישלון מהדהד, וכשלי המודיעין במלחמת אוקטובר 2023 עולים על אלו של מלחמת 1973. במלחמת שמיני עצרת התברר שכל קהילת המודיעין – כולל מחלקת מודיעין מנופחת עד להתפקע בפיקוד דרום - לקו בעיוורון מוחלט העולה עשרת מונים על זה של מלחמת יום הכיפורים. יתרה מזו: התגלה שהידע הבסיסי של קהילת המודיעין על המתרחש ברצעה (מנהרות, יעדי איכות ועוד) הוא דל.
גם הקהילה האקדמית בישראל, שפעת מכוני המחקר והתקשורת הנוהה אחריהם, עצמו עיניהם מראות את המאמץ המתמשך על פני שנים של תושבי רצועת עזה להכין את זירת הלחימה ברצועה לעימות רחב מול ישראל.
לפני שש שנים התחלתי לחקור את המתרחש במצרים כיום (עד אז עסקתי בעיקר בחקר עבודת המודיעין במטה הכללי ובתרומת המודיעין למלחמות ישראל). בעבודתי גיליתי שמאז 2004 ובמיוחד מאז 2008, צבא מצרים מרחיב מאוד את התשתית הצבאית בסיני. בשנת 2014, לאחר ימי הטלטלה האזורית ותפיסת השלטון במצרים על ידי עבד אל־פתח א־סיסי, הואצה בניית התשתיות הצבאיות בסיני, ובו בזמן הוחל בתהליך חסר פשר של רכש אמצעי לחימה מתקדמים. תהליך זה הביא את צבא מצרים למקום ה־12 בעוצמתו בעולם ודחק את צה"ל למקום ה־18.
התופעות המדאיגות של התעצמות חסרת הפשר של צבא מצרים והבנייה הנרחבת של תשתיות צבאיות בעיקר בסיני ובחזית התעלה – אינן מעסיקות את הציבור בישראל, לרבות יוצאי צבא בכירים שאיתם שוחחתי.
מכוני המחקר באקדמיה, הפרשנים והעיתונאים – כולל העיתונאים לענייני צבא הניזונים ממערכת הביטחון –מזמרים כמעט כאיש אחד את הקונספציה הזאת:
מצרים, אחרי שקיבלה מישראל את הגרגיר האחרון מאדמת סיני, אין לה שום אינטרס לפגוע בישראל. נהפוך הוא: יחסי האיבה (המכונים בשפה המכובסת "שלום קר") מתחממים, ומצרים מקיימת עם ישראל שיתוף פעולה ביטחוני שכעת אסור לפרסמו.
כאשר הנוהים אחר הקונספציה נשאלים על ההתעצמות (איש אינו שואל אותם על בניית התשתיות), הם משתמשים בתירוצים האלה:
• מצרים מתעצמת בגלל אתיופיה המאיימת לגזול ממצרים את מימי הנילוס.
• מצרים מתעצמת בגלל האיום של הפלג הלובי המערבי (הפלג המזרחי הנשלט בידי הפילדמרשל ח'ליפה חפתר לי הוא בן בריתה של מצרים).
• מצרים מתעצמת בגלל הסכנה שטורקיה תגזול ממנה את שדות הנפט והגז, שלטענת מצרים התגלו במים הכלכליים של מצרים בים התיכון.
• מצרים ענייה, הכלכלה שלה בסכנת חדלות פירעון ואין לה משאבים לנהל מלחמה.
• מצרים שואפת להנהיג את אפריקה ואת עמי ערב, ונשק נועד להראות לכל באי עולם את "גודל הנבוט" של מצרים.
בסדרת מאמרים והרצאות שפורסמו באתר האינטרנט שלי "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" אני מפריך אחת לאחת את כל הטענות שלעיל.
המאמר שלפניכם הוא, לדעתי, הדגמה טובה לדרך הנלוזה שבה התגבשה קונספציית ה"שלום" שלפיה מצרים אינה מעמידה סיכון ביטחוני לישראל ומדינת ישראל אינה צריכה להפנות משאבים צבאיים להגנה מפני הסכנה המצרית.
המאמר מבוסס על אמירה אגבית של פרופסור שלפיה "אני גם לא כל כך מסכים עם אלי דקל, שהמאמץ המצרי העיקרי מושקע בסיני. החזית שלהם, מול המדבר המערבי, תופסת מקום יותר חשוב כבר לא מעט שנים. גם לפני נפילתו של קדאפי, ובוודאי אחריו. וגם הגבול עם סודן, הוא לא נחשב בעיניהם לגבול ידידותי לגמרי".
אני מבקש להדגיש כי מדובר בפרופסור מוערך, גם על ידי, כתלמיד חכם בעל ידע רב, שהייתי שמח לו היה נמנה על חוג ידידיי. דווקא משום שאני מעריך את ידיעותיו בנושאים רבים, אני סבור שיש לחשוף את הדרך השטחית שבה הוא מגבש את דעותיו. לצערי, לדרך זו שותפים מרבית החוקרים יוצאי אמ"ן, והנוהים אחריהם באקדמיה ובתקשורת.
תמלול שיחה בין מראיין בערוץ יוטיוב
לבין פרופסור להיסטוריה
השיחה היא חלק קטן מריאיון מקיף
שעסק בניתוח מקיף של ההפתעה וכשלי מלחמת שמיני עצרת (חרבות ברזל)
השיחה התקיימה זמן לא רב אחרי 07.10.2023
מראיין:
אתה יכול להגיד אותו דבר, במובן מסוים, גם על הסכם השלום עם מצרים. הרי מה למשל, אלי דקל. אתה מכיר את אלי דקל?
פרופסור:
כן.
מראיין:
אז מה הוא טוען? שמצרים לא מפסיקה לחמש את סיני! וסיני, המקום היחיד, שסיני, מסיני מאיים עליו, או מתאיים זה ישראל. זאת אומרת, מצרים כל הזמן מתכוננת לאיזה סוג בעתיד של מלחמה נגד ישראל. אז באים אנשים ואומרים, אבל בינתיים קיבלנו 45 שנים של שלום, שזה גם כן איזה תועלת, אז [מה אתה אומר]?
פרופסור:
כן, ואני גם לא כל כך מסכים עם אלי דקל, שהמאמץ המצרי העיקרי מושקע בסיני. החזית שלהם, מול המדבר המערבי, תופס מקום יותר חשוב כבר לא מעט שנים. גם לפני נפילתו של קדאפי, ובוודאי אחריו. וגם הגבול עם סודן, הוא לא נחשב בעיניהם לגבול ידידותי לגמרי
לכן, זה לא הייתי נכנס פה להשוואה הזאת. אני לא יודע, לא הייתה מלחמה שלא הייתה לפניה שלום. אז זה יכול לקרות גם עם השלום עם מצריים. אבל כרגע, אם לקחת את הסיכון שבדבר, אני לא רואה את זה.
כשהקשבתי לריאיון נחרדתי לשמוע כי פרופסור שהעמיד תלמידים הרבה, ובתוקף מעמדו משמש מורה ומעצב דעת קהל, מאמין עדיין בתקפות הקונספציה השקרית שלפיה התעצמותה של מצרים נובעת מאיומים מצד לוב וסודן. כל זאת זמן קצר בלבד לאחר קריסת הקונספציה ש"החמאס מורתע" ושלמדינת ישראל אין נשקפת סכנה של מתקפה רבתי מכיוון רצועת עזה.
שמעתי בעבר הרצאות אחדות של האיש, והוא הרשים אותי כאדם בעל מטען ידע ניכר שרבים מעריכים את דבריו. לפיכך החלטתי לשוחח עימו בטלפון ולברר כיצד זה חוקר רציני משמיע דעות שאין להן אחיזה במציאות.
להלן קטעים אחדים מהשיחה הממושכת שניהלנו:
דקל:
פרופסור ... שלום [מדבר] אלי דקל.
פרופסור:
כן, אלי.
דקל:
אני הקשבתי ברוב הקשב לשיחה שלך עם ... ועתה ברשותך יש לי שאלה אליך. אתה באיזשהו שלב נשאלת על ידי מר ...לגבי האיום המצרי.
פרופסור:
עם העניין של הביצורים בסיני?
דקל:
ההתעצמות המצרית בסיני, כן.
פרופסור:
בברכתנו, הרי נגד דאע"ש.
דקל:
לא! עובדתית זה לא תופס. זה [ההתעצמות] התחיל הרבה לפני שהיה דאע"ש בכלל בעולם.
פרופסור:
הא, בכרמים [שדות מיקוש גדולים שהמצרים הניחו בסיני, בניגוד למוסכם, בזמן הסכם ההפרדה השני – א"ד], זה שמה, כן אני מודע לזה.
דקל:
לא, לא, אבל אתה אמרת שמה [בריאיון אצל... - א"ד], בין היתר, שצריך לראות את זה רחב יותר. כן, [אמרת] שלמצרים יש גם אויבים בלוב וגם בדרום.
פרופסור:
גם סודן, בתפיסת הביטחון הלאומי שלה.
דקל:
כן, השאלה שלי אם אתה יכול להגיד לי בבקשה על מה אתה מסתמך?
פרופסור:
אני... העברתי קורס על תפיסות הביטחון של מדינות ערב, ...ואז קראתי כמה ספרים. ..
דקל:
השאלה היא מה [היה מקור] הידע שלך?
פרופסור:
[אני] לא מעודכן להיום [וגם] לפני שנה לא, אני לא מתעסק במה שקורה היום.
דקל:
אז חבל, משום שמאז שסיסי עלה לשלטון, זה אומנם לא היום, זה מדובר [כבר] כמה, שמונה שנים, תשע שנים בהן תפס את השלטון ממצרים, נכון?
אני מנהל מעקב באמצעות צילומי לוויין אחרי המתרחש במצרים בכלל, לאו דווקא בנושא הצבאי. ואני חושב שיש לי מידע לא רע. אפילו בצילום לוויין [האיכות] היום טובה ובתדירות טובה.
פרופסור:
ובנגישות גבוהה.
דקל:
ובנגישות שמהכורסה מה שנקרא.
זהו, מהמעקב שלי, אין תימוכין בשטח למה שאמרת לגבי לוב ולמה שאתה אמרת לגבי סודן.
למיטב ידיעתי, וזה נכון מבחינת עדכניות הצילומים – [פחות] או יותר לשנה האחרונה. אין לי צילומים מאתמול, אבל יש לי מהשנה האחרונה-שנתיים. שמה, זה תדירות הצילום בגבול הסודני.
פרופסור:
כן.
דקל:
אז מאז מלחמת יום הכיפורים ועד לפני שנה, [מועד] הצילום האחרון, לא נוספה אף פלוגה בגבול עם סודן, אף פלוגה לא! להפך, מתחמים שהיו מאוישים בעבר, כמו הגנה אווירית וטילי קרקע-אוויר, נזנחו ומכוסים בחול.
פרופסור:
אני באמת יותר, ברמה של תפיסת ביטחון, לא ברמה של פעילות בשטח. אני לא גאוגרף, ואני גם לא משתמש באמצעים של משתמשים גאוגרפיים כמו צילומי לוויין היום או צילומי אוויר.
דקל:
כן, אבל לדעתי כאשר עושים איזה שהיא הערכת מצב עכשווית, הרי אנחנו רוצים לדעת מה מצרים עכשיו רוצה מישראל. אותנו [לא מעניין ואנו] לא עוסקים במה שהיה בימי קדם, אז מן הראוי גם לבדוק את הממד האיסופי הזה שנקרא צילומי אוויר.
פרופסור:
בהחלט. אני לא איש מודיעין...
נתונים שהפרופסור
והדבקים בקונספציה השקרית לא מכירים
סיכום
מתוכן השיחה עולה בבירור שלאיש אין מושג מה קורה במצרים כיום. למרות זאת הוא נוטל חירות לעצמו להרגיע את המוני בית ישראל מפני הסכנה שבהתעצמות המצרית בתוך שהוא מסתמך על ספרים שקרא בעבר...
בתחילה, משפרצה מלחמת שמיני עצרת, סברתי לתומי שהכשל הרב־מערכתי של קהילת המודיעין – כפי שהתגלה במלחמה זו וקריסת קונספציית "חמאס מורתע" - יגרמו ל"גלי ניפוץ" שיביאו לבדיקת תקפותן של קונספציות נוספות. לכן שמרתי לעצמי את תוכן שיחתי עם הפרופסור.
עתה, כשעברו למעלה מחמישה חודשים מהמועד שבו פרצה המלחמה, לא התרחש ה"מפץ הגדול". לצערי, אני שומע בכירים לשעבר הדבקים בקונספציית "השלום" עם מצרים, ומייעצים למערכת הביטחון לשלב את מצרים בפתרונות "היום שאחרי". לאמור, מצרים תשתלב בין המדינות המתונות שתשלוטנה ברצועת עזה לאחר הכרעת חמאס.
כפי שכתבתי בספרי "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" - קציני מודיעין ומרבית החוקרים באקדמיה אינם מודעים כלל לשפע המידע שאפשר להפיק מצילומי אוויר לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. את "הערכותיהם המלומדות" הם מגבשים בעיקר מספרים ומפרסומים מוטים בתקשורת. כך, למשל, כל מי שמחווה את דעתו על המתרחש במצרים מביא את הנתון העתיק של פרופ' משה ברוור ז"ל (2020-1919), שלפיו השטח המיושב במצרים הוא רק 5% משטחה. נתון זה היה נכון רק עד שנות ה־60 של המאה הקודמת. כמובן שגם להשקפת העולם הפוליטית של ההוגים למיניהם יש השפעה רבה על הדרך שבה הם מגבשים את דעתם על המתרחש באזורנו.
גם אם הערכותיי את כוונות המלחמה של מצרים שגויות מן היסוד ונשיא מצרים א־סיסי חושב רק טוב על ישראל – גם אז נראה לי שחוסר המוכנות של צה"ל להתמודדות צבאית אפשרית עם מצרים היא בגדר רשלנות פושעת. הגיעה העת שהערכת המצב הלאומית תכין את מדינת ישראל מול יכולות של מדינות העמלות ללא לאות אך ורק בבניית תשתיות צבאיות מול ישראל.
שתף
Contact Us
Contact Us
ד"ר מרדכי קידר מערוץ "TOV" מקיים דיון עם אליהו דקל על ספרו החדש ז' באייר ה'תשפ"ו | 23.04.2026 ד"ר מרדכי קידר משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ספרו החדש "מודיעין: מאובדן דרך לגאולה". לשיחה הצטרפו גם אל"מ רונן כהן ששימש בעבר כעוזר למבצעים של ראש חטיבת המחקר באמ"ן, וטל אורן ששירת בעבר ביחידת המודיעין 504. במהלך השיחה נידון נושא תפקידי המודיעין בצה"ל מעבר לנושא ההתרעה, נושא המודיעין המנטלי, (הכרת דעותיו ואמונותיו של היריב), ועיסוקו המוגזם של המודיעין הצבאי בנושא המדיני, הפוגע קשות בקשב של אמ"ן בהכנת מודיעין למלחמה.
מר אלכס צייטלין מערוץ "באים אל הפרופסורים" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. עיקרו של הראיון דן בשאלות: א. להיכן נעלם אגף המודיעין בצה"ל במלחמת ישראל נגד אירן? ב. מה נפגע באיראן כתוצאה מתקיפות ישראל?
באשר לספרו של דקל:
האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של
ד"ר אורי מילשטיין מערוץ "לעומק" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס)( אלי דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. להלן כמה מהנושאים בספר:
האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של חמאס מורתע, הפכה למטבע לשון שגור. אך האם מדובר בהסבר עומק או שמא ב"העתק-הדבק" נוח שנועד לגמד את גודל הכשל? מודיעין: מאובדן דרך לגא
טל ברקאי מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על השפעת מלחמת שאגת הארי עם איראן על החלום המצרי להכחדת ישראל ועל החלום הגדול של העולם המוסלמי לדחוק את הנוצרים משליטתם בעולם
סמדר הילה שמואלי מערוץ טוב מראיינת את אלי דקל בנושא הכלכלה המצרית. לדברי דקל היעד הכלכלי המצרי החדש הוא פיתוח חקלאי של 30 מיליון דונם של אדמת מדבר. זאת במדינה שמתבכיינת כי האתיופים מייבשים אותה...
עו"ד אלעד שאול מאתר "הסנגור משוחח עם אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. במהלך השיחה טוען דקל שכשלי המודיעין הם רבים והציבור לא מודע לקיומם. לדבריו, ועדת חקירה מכל סוג לא תסייע לתיקון כשלי המודיעין שכן גם ועדת אגרנט המלצותיה לא הועילו. דקל מספר כי בקרוב עומד לצאת ספרו הדן בכשלי המודיעין מאז 1953, ניתוח הגורמים לכשלים אלו וה
טל יוסף ברקאי מערוץ TOV מראיין את אלי דקל בנושא ההסכם למכירת גז ישראלי למצרים. לדעת דקל, ישראל יכולה הייתה להנזיל גז בעצמה ולמכור אותו לאירופה ללא התיווך המצרי, ובכך להגדיל את רווחיה ממשאב זה.
ערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר אורי מילשטיין קיים רב שיח שדן בסקירת אמ"ן ומחלקת היסטוריה בצה"ל בנושא: "לב הכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים". בדיון השתתפו, פרופ' אמריטוס יואב גלבר, ד"ר אורי מילשטיין, וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. בדיון נטען שהוצאת פרסום זה – 50 שנה אחר מלחמת יום הכיפורים מהווה אות קלון למפרסמים.
ד"ר אורי מילשטיין מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא סקירה שפרסמה מחלקת המחקר באמ"ן בשיתוף מחלקת היסטוריה לרגל מלאות 50 שנה לנלחמת יום הכיפורים. הסקירה מנתחת את לב הכשל המודיעיני ביוה"כ ולדעת אלי דקל פרסומה מהווה בושה, חרפה וכלימה לאגף המודיעין המוציא תחת ידו מסמך רדוד שכזה.
דיון בראשותו של הד"ר אורי מילשטיין ובהשתתפות פרופ' (אמריטוס) יואב גלבר, ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס אלי דקל). בדיון טוען דקל כי אמ"ן וועדת אגרנט לא ביצעו ניתוח גיאוגרפי של זירת הלחימה בסיני לאחר אוג' 1970 ולא הבינו כלל את תוכנית המלחמה המצרית. אילו היו עושים זאת הם היו מבינים כי תוכנית המלחמה המצרית לכיבוש המעברי
