אלי דקל-דליצקי
ח' באדר ב' ה'תשפ"ד. 18.03.2024
מבוא
בעקבות ה"יום השחור" של מלחמת "שמיני עצרת" ("חרבות ברזל") והמחדל המהדהד של המודיעין, עלה שוב המונח "קונספציה" לשיח הציבורי. מונח זה "כיכב" במסקנות של ועדת אגרנט שחקרה את מלחמת יום הכיפורים. ועדת אגרנט הטילה את האשמה העיקרית על המודיעין משום שדבק בקונספציה מיושנת. לדברי הוועדה, המודיעין דבק בקונספציה שלפיה מצרים לא תצא למלחמה נגד ישראל עקב מחסור באמצעי לחימה המסוגלים לפגוע בעומק ישראל, וטחו עיניו מראות שהמצרים שינו קונספציה זו על ידי פיתוח תוכנית מלחמה המתאימה ליכולותיהם. גם במלחמת "שמיני עצרת" שקע המודיעין בקונספציה שלפיה חמאס מורתע ואין לו עניין לפתוח במלחמה רחבה עם ישראל.
במודיעין שלאחר מלחמת יום הכיפורים טעו לחשוב שתרופות הסרק ("פלצבו") של הקמת מחלקת "אפכא מסתברא" וגופי מחקר מודיעיניים מקבילים לאמ"ן - במוסד, בשב"כ, במועצה לביטחון לאומי ובפיקודים המרחביים - תמנע חזרה על הכשל של מלחמת יום הכיפורים. באה מלחמת "שמיני עצרת" והוכיחה שדרכי הריפוי של כשלי מלחמת יום הכיפורים כשלו כישלון מהדהד, וכשלי המודיעין במלחמת אוקטובר 2023 עולים על אלו של מלחמת 1973. במלחמת שמיני עצרת התברר שכל קהילת המודיעין – כולל מחלקת מודיעין מנופחת עד להתפקע בפיקוד דרום - לקו בעיוורון מוחלט העולה עשרת מונים על זה של מלחמת יום הכיפורים. יתרה מזו: התגלה שהידע הבסיסי של קהילת המודיעין על המתרחש ברצעה (מנהרות, יעדי איכות ועוד) הוא דל.
גם הקהילה האקדמית בישראל, שפעת מכוני המחקר והתקשורת הנוהה אחריהם, עצמו עיניהם מראות את המאמץ המתמשך על פני שנים של תושבי רצועת עזה להכין את זירת הלחימה ברצועה לעימות רחב מול ישראל.
לפני שש שנים התחלתי לחקור את המתרחש במצרים כיום (עד אז עסקתי בעיקר בחקר עבודת המודיעין במטה הכללי ובתרומת המודיעין למלחמות ישראל). בעבודתי גיליתי שמאז 2004 ובמיוחד מאז 2008, צבא מצרים מרחיב מאוד את התשתית הצבאית בסיני. בשנת 2014, לאחר ימי הטלטלה האזורית ותפיסת השלטון במצרים על ידי עבד אל־פתח א־סיסי, הואצה בניית התשתיות הצבאיות בסיני, ובו בזמן הוחל בתהליך חסר פשר של רכש אמצעי לחימה מתקדמים. תהליך זה הביא את צבא מצרים למקום ה־12 בעוצמתו בעולם ודחק את צה"ל למקום ה־18.
התופעות המדאיגות של התעצמות חסרת הפשר של צבא מצרים והבנייה הנרחבת של תשתיות צבאיות בעיקר בסיני ובחזית התעלה – אינן מעסיקות את הציבור בישראל, לרבות יוצאי צבא בכירים שאיתם שוחחתי.
מכוני המחקר באקדמיה, הפרשנים והעיתונאים – כולל העיתונאים לענייני צבא הניזונים ממערכת הביטחון –מזמרים כמעט כאיש אחד את הקונספציה הזאת:
מצרים, אחרי שקיבלה מישראל את הגרגיר האחרון מאדמת סיני, אין לה שום אינטרס לפגוע בישראל. נהפוך הוא: יחסי האיבה (המכונים בשפה המכובסת "שלום קר") מתחממים, ומצרים מקיימת עם ישראל שיתוף פעולה ביטחוני שכעת אסור לפרסמו.
כאשר הנוהים אחר הקונספציה נשאלים על ההתעצמות (איש אינו שואל אותם על בניית התשתיות), הם משתמשים בתירוצים האלה:
• מצרים מתעצמת בגלל אתיופיה המאיימת לגזול ממצרים את מימי הנילוס.
• מצרים מתעצמת בגלל האיום של הפלג הלובי המערבי (הפלג המזרחי הנשלט בידי הפילדמרשל ח'ליפה חפתר לי הוא בן בריתה של מצרים).
• מצרים מתעצמת בגלל הסכנה שטורקיה תגזול ממנה את שדות הנפט והגז, שלטענת מצרים התגלו במים הכלכליים של מצרים בים התיכון.
• מצרים ענייה, הכלכלה שלה בסכנת חדלות פירעון ואין לה משאבים לנהל מלחמה.
• מצרים שואפת להנהיג את אפריקה ואת עמי ערב, ונשק נועד להראות לכל באי עולם את "גודל הנבוט" של מצרים.
בסדרת מאמרים והרצאות שפורסמו באתר האינטרנט שלי "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" אני מפריך אחת לאחת את כל הטענות שלעיל.
המאמר שלפניכם הוא, לדעתי, הדגמה טובה לדרך הנלוזה שבה התגבשה קונספציית ה"שלום" שלפיה מצרים אינה מעמידה סיכון ביטחוני לישראל ומדינת ישראל אינה צריכה להפנות משאבים צבאיים להגנה מפני הסכנה המצרית.
המאמר מבוסס על אמירה אגבית של פרופסור שלפיה "אני גם לא כל כך מסכים עם אלי דקל, שהמאמץ המצרי העיקרי מושקע בסיני. החזית שלהם, מול המדבר המערבי, תופסת מקום יותר חשוב כבר לא מעט שנים. גם לפני נפילתו של קדאפי, ובוודאי אחריו. וגם הגבול עם סודן, הוא לא נחשב בעיניהם לגבול ידידותי לגמרי".
אני מבקש להדגיש כי מדובר בפרופסור מוערך, גם על ידי, כתלמיד חכם בעל ידע רב, שהייתי שמח לו היה נמנה על חוג ידידיי. דווקא משום שאני מעריך את ידיעותיו בנושאים רבים, אני סבור שיש לחשוף את הדרך השטחית שבה הוא מגבש את דעותיו. לצערי, לדרך זו שותפים מרבית החוקרים יוצאי אמ"ן, והנוהים אחריהם באקדמיה ובתקשורת.
תמלול שיחה בין מראיין בערוץ יוטיוב
לבין פרופסור להיסטוריה
השיחה היא חלק קטן מריאיון מקיף
שעסק בניתוח מקיף של ההפתעה וכשלי מלחמת שמיני עצרת (חרבות ברזל)
השיחה התקיימה זמן לא רב אחרי 07.10.2023
מראיין:
אתה יכול להגיד אותו דבר, במובן מסוים, גם על הסכם השלום עם מצרים. הרי מה למשל, אלי דקל. אתה מכיר את אלי דקל?
פרופסור:
כן.
מראיין:
אז מה הוא טוען? שמצרים לא מפסיקה לחמש את סיני! וסיני, המקום היחיד, שסיני, מסיני מאיים עליו, או מתאיים זה ישראל. זאת אומרת, מצרים כל הזמן מתכוננת לאיזה סוג בעתיד של מלחמה נגד ישראל. אז באים אנשים ואומרים, אבל בינתיים קיבלנו 45 שנים של שלום, שזה גם כן איזה תועלת, אז [מה אתה אומר]?
פרופסור:
כן, ואני גם לא כל כך מסכים עם אלי דקל, שהמאמץ המצרי העיקרי מושקע בסיני. החזית שלהם, מול המדבר המערבי, תופס מקום יותר חשוב כבר לא מעט שנים. גם לפני נפילתו של קדאפי, ובוודאי אחריו. וגם הגבול עם סודן, הוא לא נחשב בעיניהם לגבול ידידותי לגמרי
לכן, זה לא הייתי נכנס פה להשוואה הזאת. אני לא יודע, לא הייתה מלחמה שלא הייתה לפניה שלום. אז זה יכול לקרות גם עם השלום עם מצריים. אבל כרגע, אם לקחת את הסיכון שבדבר, אני לא רואה את זה.
כשהקשבתי לריאיון נחרדתי לשמוע כי פרופסור שהעמיד תלמידים הרבה, ובתוקף מעמדו משמש מורה ומעצב דעת קהל, מאמין עדיין בתקפות הקונספציה השקרית שלפיה התעצמותה של מצרים נובעת מאיומים מצד לוב וסודן. כל זאת זמן קצר בלבד לאחר קריסת הקונספציה ש"החמאס מורתע" ושלמדינת ישראל אין נשקפת סכנה של מתקפה רבתי מכיוון רצועת עזה.
שמעתי בעבר הרצאות אחדות של האיש, והוא הרשים אותי כאדם בעל מטען ידע ניכר שרבים מעריכים את דבריו. לפיכך החלטתי לשוחח עימו בטלפון ולברר כיצד זה חוקר רציני משמיע דעות שאין להן אחיזה במציאות.
להלן קטעים אחדים מהשיחה הממושכת שניהלנו:
דקל:
פרופסור ... שלום [מדבר] אלי דקל.
פרופסור:
כן, אלי.
דקל:
אני הקשבתי ברוב הקשב לשיחה שלך עם ... ועתה ברשותך יש לי שאלה אליך. אתה באיזשהו שלב נשאלת על ידי מר ...לגבי האיום המצרי.
פרופסור:
עם העניין של הביצורים בסיני?
דקל:
ההתעצמות המצרית בסיני, כן.
פרופסור:
בברכתנו, הרי נגד דאע"ש.
דקל:
לא! עובדתית זה לא תופס. זה [ההתעצמות] התחיל הרבה לפני שהיה דאע"ש בכלל בעולם.
פרופסור:
הא, בכרמים [שדות מיקוש גדולים שהמצרים הניחו בסיני, בניגוד למוסכם, בזמן הסכם ההפרדה השני – א"ד], זה שמה, כן אני מודע לזה.
דקל:
לא, לא, אבל אתה אמרת שמה [בריאיון אצל... - א"ד], בין היתר, שצריך לראות את זה רחב יותר. כן, [אמרת] שלמצרים יש גם אויבים בלוב וגם בדרום.
פרופסור:
גם סודן, בתפיסת הביטחון הלאומי שלה.
דקל:
כן, השאלה שלי אם אתה יכול להגיד לי בבקשה על מה אתה מסתמך?
פרופסור:
אני... העברתי קורס על תפיסות הביטחון של מדינות ערב, ...ואז קראתי כמה ספרים. ..
דקל:
השאלה היא מה [היה מקור] הידע שלך?
פרופסור:
[אני] לא מעודכן להיום [וגם] לפני שנה לא, אני לא מתעסק במה שקורה היום.
דקל:
אז חבל, משום שמאז שסיסי עלה לשלטון, זה אומנם לא היום, זה מדובר [כבר] כמה, שמונה שנים, תשע שנים בהן תפס את השלטון ממצרים, נכון?
אני מנהל מעקב באמצעות צילומי לוויין אחרי המתרחש במצרים בכלל, לאו דווקא בנושא הצבאי. ואני חושב שיש לי מידע לא רע. אפילו בצילום לוויין [האיכות] היום טובה ובתדירות טובה.
פרופסור:
ובנגישות גבוהה.
דקל:
ובנגישות שמהכורסה מה שנקרא.
זהו, מהמעקב שלי, אין תימוכין בשטח למה שאמרת לגבי לוב ולמה שאתה אמרת לגבי סודן.
למיטב ידיעתי, וזה נכון מבחינת עדכניות הצילומים – [פחות] או יותר לשנה האחרונה. אין לי צילומים מאתמול, אבל יש לי מהשנה האחרונה-שנתיים. שמה, זה תדירות הצילום בגבול הסודני.
פרופסור:
כן.
דקל:
אז מאז מלחמת יום הכיפורים ועד לפני שנה, [מועד] הצילום האחרון, לא נוספה אף פלוגה בגבול עם סודן, אף פלוגה לא! להפך, מתחמים שהיו מאוישים בעבר, כמו הגנה אווירית וטילי קרקע-אוויר, נזנחו ומכוסים בחול.
פרופסור:
אני באמת יותר, ברמה של תפיסת ביטחון, לא ברמה של פעילות בשטח. אני לא גאוגרף, ואני גם לא משתמש באמצעים של משתמשים גאוגרפיים כמו צילומי לוויין היום או צילומי אוויר.
דקל:
כן, אבל לדעתי כאשר עושים איזה שהיא הערכת מצב עכשווית, הרי אנחנו רוצים לדעת מה מצרים עכשיו רוצה מישראל. אותנו [לא מעניין ואנו] לא עוסקים במה שהיה בימי קדם, אז מן הראוי גם לבדוק את הממד האיסופי הזה שנקרא צילומי אוויר.
פרופסור:
בהחלט. אני לא איש מודיעין...
נתונים שהפרופסור
והדבקים בקונספציה השקרית לא מכירים
סיכום
מתוכן השיחה עולה בבירור שלאיש אין מושג מה קורה במצרים כיום. למרות זאת הוא נוטל חירות לעצמו להרגיע את המוני בית ישראל מפני הסכנה שבהתעצמות המצרית בתוך שהוא מסתמך על ספרים שקרא בעבר...
בתחילה, משפרצה מלחמת שמיני עצרת, סברתי לתומי שהכשל הרב־מערכתי של קהילת המודיעין – כפי שהתגלה במלחמה זו וקריסת קונספציית "חמאס מורתע" - יגרמו ל"גלי ניפוץ" שיביאו לבדיקת תקפותן של קונספציות נוספות. לכן שמרתי לעצמי את תוכן שיחתי עם הפרופסור.
עתה, כשעברו למעלה מחמישה חודשים מהמועד שבו פרצה המלחמה, לא התרחש ה"מפץ הגדול". לצערי, אני שומע בכירים לשעבר הדבקים בקונספציית "השלום" עם מצרים, ומייעצים למערכת הביטחון לשלב את מצרים בפתרונות "היום שאחרי". לאמור, מצרים תשתלב בין המדינות המתונות שתשלוטנה ברצועת עזה לאחר הכרעת חמאס.
כפי שכתבתי בספרי "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" - קציני מודיעין ומרבית החוקרים באקדמיה אינם מודעים כלל לשפע המידע שאפשר להפיק מצילומי אוויר לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. את "הערכותיהם המלומדות" הם מגבשים בעיקר מספרים ומפרסומים מוטים בתקשורת. כך, למשל, כל מי שמחווה את דעתו על המתרחש במצרים מביא את הנתון העתיק של פרופ' משה ברוור ז"ל (2020-1919), שלפיו השטח המיושב במצרים הוא רק 5% משטחה. נתון זה היה נכון רק עד שנות ה־60 של המאה הקודמת. כמובן שגם להשקפת העולם הפוליטית של ההוגים למיניהם יש השפעה רבה על הדרך שבה הם מגבשים את דעתם על המתרחש באזורנו.
גם אם הערכותיי את כוונות המלחמה של מצרים שגויות מן היסוד ונשיא מצרים א־סיסי חושב רק טוב על ישראל – גם אז נראה לי שחוסר המוכנות של צה"ל להתמודדות צבאית אפשרית עם מצרים היא בגדר רשלנות פושעת. הגיעה העת שהערכת המצב הלאומית תכין את מדינת ישראל מול יכולות של מדינות העמלות ללא לאות אך ורק בבניית תשתיות צבאיות מול ישראל.
שתף
Contact Us
Contact Us
רדיו רקע ברוסית מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בעניין הניסיונות החוזרים ונשנים של המצרים לתווך בין ישראל לחמאס בפרשת החטופים. במהלך הראיון משוחחים השנים גם בעניין של מדינות ערב בפתרון אמיתי לבעיית פליטי 1948.
נין להאזין לראיון המלא ולתרגום לרוסית בקישור:
https://www.kan.org.il/content/kan/kan-reka/p-9904/
מר שמעון כהן מערוץ 7 קיים ראיון מוקלט עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ושוחח עימו בשני נושאים:
א. מי עומד מאחורי האיומים בתקשורת המצרית על ישראל ומדוע הם מושמעים?
ב. מדוע הסכם השלום בין ישראל למצרים החזיק מעמד בתקופת שלטונו של הנשיא מוחמד מורסי (קודמו של הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי) שבא מקרב האחים המוסלמים,
המאמר שלפניכם מבוסס
פלד ארבלי פרסם במעריב מאמר המבוסס על ראיון שקיים עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. במאמר מונה דקל מספר אירועים בהם נשיא מצרים א-סיסי יצא חוצץ נגד עמדות של ארה"ב בקשר לפתרון בעיית רצועת עזה. דקל מעריך, כי ככל הנראה, מדובר במהלך מתואם בין ארצות ערב להתנער מיחסי האדנות של הממשל בארה"ב נגדם.
הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים:
פרק א' – מבוא להרצאה.
פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956.
פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין.
פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין.
דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי
הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים:
פרק א' – מבוא להרצאה.
פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956.
פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין.
פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין.
דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי
אליהו דקל - דליצקי ב' בסיון ה'תשפ"ה | 29.05.2025 הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים: פרק א' – מבוא להרצאה. פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956. פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין. פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין. דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודיעין. לאחר שסיים את שירותו, המשיך דקל, כחוקר עצמאי, לחקור את ארצות ערב וכן את תפקוד המודיעין במלחמות ישראל. דקל כתב את הספר "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגרפי" העוסק בחטיבת המחקר באמ"ן ובמקומו של מחקר השטח בגיבוש הערכת המצב הלאומית. כמו כן פרסם מאות מאמרים, סקירות, והרצאות בנושאי מודיעין ומעקב אחר המתרחש במצרים כיום פרק ב' שלפניכם מונה מקצת מכשלי המודיעין החל ממלחמת קדש (1956) וכלה במלחמת "שמיני עצרת" (2023).
הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים:
פרק א' – מבוא להרצאה.
פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956.
פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין.
פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין.
דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי
ד"ר פיני יחזקאלי מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על יחסי מצרים עם ארה"ב. לדברי דקל, מאז שטראמפ התמנה לנשיא ארה"ב – מצרים צועדת לקראת התנגשות ביחסים בין המדינות. לדברי דקל, מצרים עמלה מזה שנים להכין את עצמה ואת צבאה למצב של מלחמה ממושכת מבלי שאף מעצמה תוכל לכפות עליה את רצונה.
מאמר של מר פלד ארבלי ממעריב בנושא התרגיל האווירי המשותף לחילות האוויר של מצרים וסין. המאמר מבוסס על ראיון שקיים מר ארבלי עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
סגן אלוף (בדימוס) אלי דקל התראיין למעריב והתייחס למתח ההולך ונבנה בין שתי המתווכות במו"מ: “למצרים יש חשבון עצום עם האחים המוסלמים וקטאר היא הבנק שלהם”
