סיכום

מתוכן השיחה עולה בבירור שלאיש אין מושג מה קורה במצרים כיום. למרות זאת הוא נוטל חירות לעצמו להרגיע את המוני בית ישראל מפני הסכנה שבהתעצמות המצרית בתוך שהוא מסתמך על ספרים שקרא בעבר...

בתחילה, משפרצה מלחמת שמיני עצרת, סברתי לתומי שהכשל הרב־מערכתי של קהילת המודיעין – כפי שהתגלה במלחמה זו וקריסת קונספציית "חמאס מורתע" - יגרמו ל"גלי ניפוץ" שיביאו לבדיקת תקפותן של קונספציות נוספות. לכן שמרתי לעצמי את תוכן שיחתי עם הפרופסור.

עתה, כשעברו למעלה מחמישה חודשים מהמועד שבו פרצה המלחמה, לא התרחש ה"מפץ הגדול". לצערי, אני שומע בכירים לשעבר הדבקים בקונספציית "השלום" עם מצרים, ומייעצים למערכת הביטחון לשלב את מצרים בפתרונות "היום שאחרי". לאמור, מצרים תשתלב בין המדינות המתונות שתשלוטנה ברצועת עזה לאחר הכרעת חמאס.

כפי שכתבתי בספרי "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" - קציני מודיעין ומרבית החוקרים באקדמיה אינם מודעים כלל לשפע המידע שאפשר להפיק מצילומי אוויר לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. את "הערכותיהם המלומדות" הם מגבשים בעיקר מספרים ומפרסומים מוטים בתקשורת. כך, למשל, כל מי שמחווה את דעתו על המתרחש במצרים מביא את הנתון העתיק של פרופ' משה ברוור ז"ל (2020-1919), שלפיו השטח המיושב במצרים הוא רק 5% משטחה. נתון זה היה נכון רק עד שנות ה־60 של המאה הקודמת. כמובן שגם להשקפת העולם הפוליטית של ההוגים למיניהם יש השפעה רבה על הדרך שבה הם מגבשים את דעתם על המתרחש באזורנו.



גם אם הערכותיי את כוונות המלחמה של מצרים שגויות מן היסוד ונשיא מצרים א־סיסי חושב רק טוב על ישראל – גם אז נראה לי שחוסר המוכנות של צה"ל להתמודדות צבאית אפשרית עם מצרים היא בגדר רשלנות פושעת. הגיעה העת שהערכת המצב הלאומית תכין את מדינת ישראל מול יכולות של מדינות העמלות ללא לאות אך ורק בבניית תשתיות צבאיות מול ישראל.