קטע מראיון מוסרט בערוץ 14"

מר עידו טאובר מראיין את אלי דקל דליצקי

ב'' באדר ב' ה'תשפ"ד 12.03.2024

במשדר מיוחד של ערוץ 14 שהתקיים ב12 במרץ זומנו דנו מספר מומחים על ההתפתחויות האחרונות באזורנו. את הדיון הנחה מר עידו טאובר. בדיון השתתף סא"ל (בדימוס) אלי דקל, שנשאל על השפעת מלחמת שמיני עצרת על הכלכלה המצרית. לדברי דקל, מאז שנת 2020 חלה הרעה ניכרת במצבה הכלכלי של מצרים, ומאז היא נמצאת במסלול המוביל לקראת חדלות פירעון. 

מלחמת שמיני עצרת וצמצום השיט בתעלת סואץ (בעקבות הפגיעות של החות'ים) מאיצות תהליך זה. הגורמים העיקריים להרעה במצבה הכלכלי של מצרים הם המיזמים הכלכליים המגלומניים שרובם נכשל, והפניית המשאבים הכבה לצורכי התעצמות צבא מצרים – זאת ללא כל איום ממשי עליה.

הסרטון שלפניכם מביא רק את דברי דקל. בדיון המלא ניתן לצפות בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=XCWV8foh7fI

תמלול השיחה בין המראיין עידו טאובר לבין אלי דקל

עידו: לעניין הבא, למעלה מ-40 שנה שמדינת ישראל נמצאת תחת הסכם שלום עם המדינה הערבית החזקה ביותר באזור, מצרים. ככל שהפעילות ברצועת עזה נמשכת, כך מתיחות אל מול המצרים הולכת וגוברת, כאשר במוקד ציר פילדלפי ומנהרות הברחת הנשק שעוברות ממצרים לתוך הרצועה. ודווקא בימים האחרונים קריסה כלכלית משמעותית במצרים, כאשר הלירה המצרית מאבדת ביום אחד כמעט 40% מערכה. אנחנו מנסים עכשיו להבין מה הסיבות והגורמים לדברים האלה, איך כל זה קשור אלינו וללחימה.

בעניין הזה, אנחנו אומרים שלום לסגן אלוף בדימוס אלי דקל לשעבר ראש ענף מחקר שטח והיעדים בחטיבת המחקר באמ"ן, שלום לך.

אלי: שלום וברכה

עידו: אלי, אז בוא ננסה לעשות קודם כל סדר, הכלכלה המצרית ממש בירידה דרסטית משמעותית בימים האחרונים. בוא ננסה קודם כל לאפיין ולהבין את הכלכלה המצרית ולהבין מה הם הגורמים לכך?

אלי: הכלכלה מצרית מאז ומעולם לא היה משהו מלבלב, ומאז 2020 יש ירידה תלולה בכלכלה המצרית ומצרים הולכת ונדחק לקראת מצב של חדלות פירעון. כל זאת בלי שום קשר למלחמה של שמיני עצרת. המלחמה של שמיני, רק מוסיפה אולי עוד כמה מסמרים בדרך לחדלות הפירעון. זאת בגלל קיתון ההכנסות מתעלת סואץ ותיירות

עידו: אולי כן, ובעצם כשאנחנו מנסים להבין את הגורמים לאותה נסיגה, אנחנו יכולים לספור כמה וכמה דברים חלקם קשורים גם למלחמה שקורת כאן מאז שמחת תורה כפי שאתה אומר, בין אם זה בתיירות החוץ, שהכלכלה המצרית נשענת עליה מאוד, בין אם הפגיעה בשיט והסחר בים האדום שפוגעת מאוד בכלכלה המצרית. מה עוד אנחנו יכולים למנות בגורמים לבעייתיות הזו?

אלי: הגורמים העיקריים, לא תלויים במה שאמרת, משום שהכנסות מתעלת סואץ הם לא דבר מרכזי בהכנסות של המצרים ממטבע חוץ. ותיירות, הפגיעה העיקרית היא בגלל מלחמת רוסיה אוקראינה, שהם נתח נכבד מהתיירים והם לא מגיעים משתי המדינות הללו.

מה שגורם בעיקר לירידה מאז שנת 2020, זה הפרויקטים המגלומניים של נשיא מצרים, שחלק ניכר מהם פשוט כושל, זה סיבה אחת! ובמקביל, מצרים משקיעה למעלה מ-100 מיליארד דולר בהתחמשות ובבניית תשתית צבאיות, ללא כל אויב נראה לעין.

עידו: זו בדיוק השאלה שאנחנו מנסים לשאול, מצרים משקיעה כפי שאתה אומר מיליארדים בהתחמשות ובצבא שלה. איך בעצם מבחינת א־סיסי, מבחינת המצרים, הם רואים את כוחם האסטרטגי והצבאי באזור בו הם נמצאים? מה בעצם האיום ממה הם חוששים? או לעבר מה הם חותרים בעתיד?

אלי: אני לא יודע לתת לך תשובה על השאלה מה סיסי חושב, אני גם לא חושב שחוקרים אחרים יודעים לתת תשובה! בכל מקרה, אני לא יודע לתת [תשובות] לגבי המחשבות שלו. התירוצים שהוא משמיע, זה, הוא מדבר על איומים מכיוון אתיופיה, הוא מדבר על איומים מכיוון לוב. אבל אני, בתור אחד שחוקר תשתיות, אני לא רואה שום הכנות צבאיות בשתי החזיתות האלה. שום דבר לא קורה! ולעומת זאת הוא ממשיך ב"יתר שאת וביתר עוז" להתחמש בסיני.

עידו: כן וכשאנחנו באמת מנסים להבין את הקשר לכל מה שקורה כאן בלחימה, אז גם ראינו את אותה מתיחות, המצרים מאיימים במקרה שאנחנו נתקוף ברפיח נגיע עד ציר פילדלפי הם רואים בזה סוג של פגיעה בריבונות המצרית. וגם אולי מילה על ההשפעות של תיירות ישראלית בסיני, דבר שירד באופן משמעותי מאוד מאז השבעה באוקטובר

אלי: לגבי התיירות וכל זה, אני בתור אחד שחוקר תשתיות אין לי דעה.

עידו: אז למה הוא לא רוצה שאנחנו הוא נתקרב לרפיח?

אלי: לדעתי, לסיסי יש עניין ששלטון החמאס לא יושמד לגמרי. הוא לא היה רוצה מצב שלא יהיה חמס בעולם, הוא היה רוצה שיהיה חמס מוחלש. לדעתי, החמאס בשנים האחרונות, קצת פוזל לכיוון קטר ואיראן, אבל לדעתי יש לו עניין לשמר איזשהו כוח התנגדות בכיוון רצועת עזה.

עידו: אתה רואה מצב שבו המצרים בנשק חם יפעלו כנגד איזו שהיא פעולה ישראלית? זה משהו שאנחנו עלולים להיגרר אליו?

אלי: עד לפני כשנה-שנתיים לא ראיתי את זה כדבר סביר. היום אני מיחס לזה סבירות של כ-30 אחוז סבירות. 30%, בוא נגיד ככה, אם היו שואלים את סיסי אם אתה מוכן עכשיו למלחמה בתנאים האלה שיש כרגע? לדעתי התשובה שלו – לא! אבל, הוא יודע שצה"ל אחרי המלחמה הזו עומד להגדיל את הסד"כ שלו ולהתעצם, ואת זה בוודאי הוא לא רוצה. כלומר, אם יש לו הזדמנות צבאית, זה עכשיו. עכשיו יש לו "שח" [הוא צריך] לחשוב מה עושים?

עידו: לגמרי כך, ואם אנחנו מבינים משהו מאז השבעה באוקטובר, זה שבמזרח התיכון אנחנו באמת לא יודעים שום דבר. עם השאלה הזאת אנחנו נישאר. סגן אלוף בדימוס אלי דקל תודה רבה לך ששוחחת אתנו.

אלי:  גם לכם תודה.

הדגמת מיזמים כושלים של עבד אל־פתח א־סיסי