אלי דקל-דליצקי
י"ח בתמוז ה'תשפ"ב. 17.07.2022
לאחר הפסקה של למעלה משנתיים חודשו העבודות לבניית נמל אל עריש. עיקר העבודות הוא בייבוש הים לצורך בניית מעגנים.
נמל אל־עריש הוא הנמל הראשון בסדרה של עשרים נמלים המבנים המצרים מאז שנת 2010. הנשיא חוסני מובארכ תכנן בניית נמל מטענים אזרחי גדול באל־עריש, שעד אז היה בה נמל דיג בלבד. הדחתו של הנשיא מובארכ בימי ה"טלטלה האזורית", הביאה לשלטון את הנשיא מוחמד מורסי ששב והכריז על כוונתו לבנות באל־עריש נמל אזרחי. בשנת 2012 הוא אף החל לבנות במקום שובר גלים באורך של כ־200 מטר ומזח לאוניות סוחר קטנות.
כשהחלה בניית הנמל, שימשה אל־עריש נמל ועורף כלכלי של רצועת עזה. עקב הסגר הימי של צה"ל על רצועת עזה, הפכה אל־עריש לצינור האספקה העיקרי שלה: החל מסחורות "כשרות" שעברו במעבר הגבול ברפיח, וכלה בשפע של נשק וציוד צבאי אחר שעבר בעשרות המנהרות אשר מתחת למעבר רפיח. לא אופתע לשמוע כי סירות הדיג בנמל אל־עריש נטלו חלק פעיל ב"חגיגת" ההברחות. אם ברצועת עזה יש כיום מאות אלפי כלי נשק מיובאים, סביר להניח שמרביתם עברו את אל־עריש. ימיו של מורסי בשלטון לא ארכו ושר ההגנה שלו עבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון.
כשהנשיא א־סיסי תפס את השלטון ביוני 2014, הוא האריך את שובר הגלים בכ־1,150 מטר נוספים. כמו כן בוצעו עבודות עפר לייבוש הים ולבניית מזח שאורכו הגיע ל־420 מטר. העבודות התנהלו באיטיות והופסקו כליל בשנת 2019. מאז הפסקת העבודות, עוגנות בנמל ספינות, בעיקר ספינות להובלת מלט המיוצר בשני מפעלים שנבנו לפני שנים רבות בג'בל ליבני. כמו כן משמש הנמל לספינות משמר של חיל הים המצרי.
בעת שלטונם של קודמיו בכס הנשיאות. הם "עצמו בחוזקה את עיניהם" למראה שפע ההברחות של כלי הנשק לרצועה. הנשיא א־סיסי הוא הראשון שנלחם באמת בתופעת הברחות הנשק לרצועה. הוא עשה זאת על ידי הריסת המנהרות והריסה שיטתית של כל המבנים ב"רפיח המצרית". כמו כן הרסה מצרים אלפי מבנים בחוות חקלאיות ובכפרים בשטח שבין רצועת עזה לשיח' זוויד וייצרה "רצועת בטחון" ברוחב של כ־8 ק"מ נקיה מאזרחים. בפעולה זו הוא גדעה מצרים את תופעת ההברחות הלא מבוקרות, וייצרה מצב שמצרים שולטת באמת בכל נתיבי ההספקה לרצועה. גם מעבר הגבול "הכשר" בין מצרים לרצועת עזה נסגר לעיתים מזומנות, בהתאם ליחסים המורכבים עם הנהגת החמאס ברצועה. ערב פעולות אלו הצורך בהרחבת נמל אל־עריש הצטמצם מאוד.
למעט בניית שכונת מגורים לתושבי רפיח המצרית שבתיהם נהרסו, מה שמכונה כיום "רפיח החדשה" אין למצרים כיום תוכניות לפיתוח החלק המזרחי של סיני. וגם ליתר חלקי סיני אין תוכניות פיתוח ממשיות, המצריכות בניית נמל. בסיני אמנם מבוצעות פעולות פיתוח אך עיקר העבודות קשורות ישירות לצבא הרב הערוך במקום וכן עבודות פיתוח של תשתיות אזרחיות התומכות מהלכים צבאיים כגון כבישים ושפע מנהרות מתחת לתעלת סואץ.
מאליה עולה השאלה מדוע מצרים ממשיכה לפתח את הנמל באל־עריש. אין בידי תשובה חד־משמעית לשאלה זו, אך מהקצב הבניה האיטי להחריד של נמל אל עריש (לעומת השלמת בנייתם של למעלה מעשרה נמלים – רובם צבאיים), ניתן ללמוד שהשלטון המצרי אינו רואה צורך דחוף לסיים את העבודות.
כפי שעולה ממאמרים רבים שפרסמתי, מצרים בונה בסיני בקדחתנות תשתית צבאית המכוונת לעימות צבאי אפשרי עם ישראל. סביר שחיל הים המצרי משולב בתוכניות אלה, והרחבת הנמל באל־עריש תשרת גם את צורכי חיל הים המצרי ותתרום להגברת יכולותיו במערכה העתידית.
ביולי 2019 פורסם צו נשיאותי של נשיא מצרים המפקיע את הנמל לטובת צבא מצרים. בכתבה שפורסמה בערוץ הטלוויזיה הערבי "אל גז'ירה" תחת הכותרת "עקירה חדשה של תושבי סיני על ידי סיסי", נמסר כי נשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי פרסם החלטה פומבית להעביר את השליטה בנמל אל־עריש לכוחות המזוינים, ותושבי סיני רואים בכך "עקירה חדשה". בדברי הפרשנות בכתבה נאמר כי עקירה זו של תושבי סיני מאדמתם היא חלק ממהלך כולל שבו צבא מצרים מנשל את התושבים מאדמתם. בין היתר נושלו גם תושבי פתחת רפיח ותושבי סובב שדה התעופה באל־עריש שבתיהם נהרסו עד היסוד ללא תמורה.
ניתוח צילומי לוויין מאז צו ההפקעה ביולי 2019, העלה כי עשרות הסירות וספינות הדיג שעגנו בנמל אל־עריש זה למעלה ממאה שנה עזבו את המקום, אך לאחר חודשים מספר חזרו הדייגים למקום וזאת מבלי לחדש את העבודות לבניית הנמל.
להערכתי, חידוש העבודות לפיתוח נמל אל־עריש קשור לשינוי היחס של המצרים כלפי רצועת עזה. עד עתה סרבה מצרים ליטול כל חלק בטיפול בבעיות תושבי רצועת עזה והותירה לישראל לטפל בפצע המדמם ששמו רצועת עזה. כל למשל: למרות עודף ייצור החשמל בסיני, שמיוצא בחלקו לירדן, מצרים לא בנתה קו חשמל לרצועה.
יתכן, שחידוש בניית הנמל מצביע על שינוי משמעותי בגישה המצרית כלפי רצועת עזה ומעתה הם ייטלו חלק פעיל יותר בפיתוחה וברווחתה של הרצועה – כמובן בתנאי ששלטון החמס בעזה לכפית עצמו לחלוטין לקהיר.
אין להוציא מכלל אפשרות כי חידוש העבודות קשור לצרכים הצבאיים של הצי המצרי ולתכניותיו לעימות אפשרי עם ישראל.
סקירה נרחבת על זרוע הים ופיתוח נמלים במצרים ניתן לקרוא בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/210601
כמו כן ניתן להאזין להרצאה בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=tO58WlQbXjE
Contact Us
Contact Us
מר אלכס צייטלין מערוץ "באים אל הפרופסורים" מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא מעמדה של בעולם לאחר ועידת הפסגה בשארם א־שיח'. לדברי דקל הועידה הזניקה את מעמדה של מצרים בקרב עמי ערב ותאפשר לה לשפר מאוד את מצבה הכלכלי.
מר אלכס צייטלין מערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל וקיים עמו הערכת מצב בנושא ההתנהלות הצפויה של ארגון החמאס בעקבות ועידת הפסגה שארם א-שיח. הועידה דנה בהפסקת המלחמה ברצועת עזה והדרכים והתנאים למימוש החלטה זו. במהלך השיחה דקל טוען דקל שההגנה שמעניקים לוחמי "כיתות הכוננות" לתושבי ישראל אי
מר טל יוסף ברקאי מערוץ היוטיוב "TOV", ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל וקיים עמו הערכת מצב בנושא ההתנהלות הצפויה של ארגון החמאס בעקבות ועידת הפסגה שארם א-שיח. הועידה דנה בהפסקת המלחמה ברצועת עזה והדרכים והתנאים למימוש החלטה זו. במהלך השיחה דקל טוען שההגנה שמעניקים לוחמי "כיתות הכוננות" לתושבי ישראל אינה מספקת ואינה עומ
ארז תדמור ושי גולדשטיין מרדיו גלי ישראל ראיינו את אלי דקל בנושא מוכנות צה"ל לעימות מול צבא מצרים. במהלך הראיון עלתה הצהרתו של נשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי לפיה ההיערכות צבא מצרים החורגת מהסכם השלום בסיני הינה באישור ישראל ונועדה להגנה מפתי גלים של פליטים מרצועת עזה. דקל טוען שמדובר בטיעון שקרי ומנמק זאת במהלך השיחה.
מר אלכס צייטלין מאתר "באים אל הפרופסורים" משוחח עם סא"ל (בדימוס)אלי דקל. השיחה נסובה על הנושאים הבאים:
• צחצוח חרבות והגברת המוכנות של מצרים למלחמה
• התבטאויות מתלהמות בתקשורת המצרית על ישראל
• הפקת הלקחים המצרית מיכולות צה"ל במלחמת "עם כלביא"
• ועידת הפסגה בדוחא
מר עודד מנשה מערוץ 14 ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בשני נושאים:
א. תחזית לגבי הנושאים שיידונו בכנס החרום של ארצות ערב בדוחא (הראיון התקיים לפני הכנס).
ב. הגברת המוכנות המצרית למלחמה בישראל.
לאחר דבריו של דקל התפתח באולפן דיון בו נטלו חלק: אל"מ (במיל') מוטי יוגב, עו"ד איציק בונצל, ומר טל ארנן יוצא יחידה 504.
דברי ד
ד"ר אורי מילשטיין מערוץ היוטיוב "לעומק" משוחח עם אלי דקל על מכלול כשלי המודיעין במלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל"). השיחה עוסקת בבעיות היסוד של המודיעין ובחלקה מועלות גם שאלות שלאלי דקל אין מענה והוא ממליץ למי שיחקור מלחמה זו שיחתור לקבלת תשובות לשאלות הלא פתורות.
זיו מאור מערוץ "טוב" מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא החרפת האיומים כלפי ישראל – לדעתו של דקל (הנתמכת גם על ידי טייס מצרי אלוף משנה במיל'), הסיבה נעוצה בכך שלמצרים חשוב מאוד שברצועת עזה יהיה מי שיקיז את דמה של ישראל, ועתה, שישראל עומדת לפני השמדתו של ארגון החמס, מצרים מנסה למנוע זאת.
מר משה פייגלין מערוץ זהות קיים דיון עם ד"ר מיכאל בן ארי וסא"ל (בדימוס) אלי דקל, כדי לדון ביחסים המתדרדרים בגבול ישראל מצרים ומה מדינת ישראל צריכה לפעול כדי להעמיד את מצרים על מקומה.
רדיו רקע ברוסית מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בעניין הניסיונות החוזרים ונשנים של המצרים לתווך בין ישראל לחמאס בפרשת החטופים. במהלך הראיון משוחחים השנים גם בעניין של מדינות ערב בפתרון אמיתי לבעיית פליטי 1948.
נין להאזין לראיון המלא ולתרגום לרוסית בקישור:
https://www.kan.org.il/content/kan/kan-reka/p-9904/
