אלי דקל-דליצקי
י"ח בתמוז ה'תשפ"ב. 17.07.2022
לאחר הפסקה של למעלה משנתיים חודשו העבודות לבניית נמל אל עריש. עיקר העבודות הוא בייבוש הים לצורך בניית מעגנים.
נמל אל־עריש הוא הנמל הראשון בסדרה של עשרים נמלים המבנים המצרים מאז שנת 2010. הנשיא חוסני מובארכ תכנן בניית נמל מטענים אזרחי גדול באל־עריש, שעד אז היה בה נמל דיג בלבד. הדחתו של הנשיא מובארכ בימי ה"טלטלה האזורית", הביאה לשלטון את הנשיא מוחמד מורסי ששב והכריז על כוונתו לבנות באל־עריש נמל אזרחי. בשנת 2012 הוא אף החל לבנות במקום שובר גלים באורך של כ־200 מטר ומזח לאוניות סוחר קטנות.
כשהחלה בניית הנמל, שימשה אל־עריש נמל ועורף כלכלי של רצועת עזה. עקב הסגר הימי של צה"ל על רצועת עזה, הפכה אל־עריש לצינור האספקה העיקרי שלה: החל מסחורות "כשרות" שעברו במעבר הגבול ברפיח, וכלה בשפע של נשק וציוד צבאי אחר שעבר בעשרות המנהרות אשר מתחת למעבר רפיח. לא אופתע לשמוע כי סירות הדיג בנמל אל־עריש נטלו חלק פעיל ב"חגיגת" ההברחות. אם ברצועת עזה יש כיום מאות אלפי כלי נשק מיובאים, סביר להניח שמרביתם עברו את אל־עריש. ימיו של מורסי בשלטון לא ארכו ושר ההגנה שלו עבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון.
כשהנשיא א־סיסי תפס את השלטון ביוני 2014, הוא האריך את שובר הגלים בכ־1,150 מטר נוספים. כמו כן בוצעו עבודות עפר לייבוש הים ולבניית מזח שאורכו הגיע ל־420 מטר. העבודות התנהלו באיטיות והופסקו כליל בשנת 2019. מאז הפסקת העבודות, עוגנות בנמל ספינות, בעיקר ספינות להובלת מלט המיוצר בשני מפעלים שנבנו לפני שנים רבות בג'בל ליבני. כמו כן משמש הנמל לספינות משמר של חיל הים המצרי.
בעת שלטונם של קודמיו בכס הנשיאות. הם "עצמו בחוזקה את עיניהם" למראה שפע ההברחות של כלי הנשק לרצועה. הנשיא א־סיסי הוא הראשון שנלחם באמת בתופעת הברחות הנשק לרצועה. הוא עשה זאת על ידי הריסת המנהרות והריסה שיטתית של כל המבנים ב"רפיח המצרית". כמו כן הרסה מצרים אלפי מבנים בחוות חקלאיות ובכפרים בשטח שבין רצועת עזה לשיח' זוויד וייצרה "רצועת בטחון" ברוחב של כ־8 ק"מ נקיה מאזרחים. בפעולה זו הוא גדעה מצרים את תופעת ההברחות הלא מבוקרות, וייצרה מצב שמצרים שולטת באמת בכל נתיבי ההספקה לרצועה. גם מעבר הגבול "הכשר" בין מצרים לרצועת עזה נסגר לעיתים מזומנות, בהתאם ליחסים המורכבים עם הנהגת החמאס ברצועה. ערב פעולות אלו הצורך בהרחבת נמל אל־עריש הצטמצם מאוד.
למעט בניית שכונת מגורים לתושבי רפיח המצרית שבתיהם נהרסו, מה שמכונה כיום "רפיח החדשה" אין למצרים כיום תוכניות לפיתוח החלק המזרחי של סיני. וגם ליתר חלקי סיני אין תוכניות פיתוח ממשיות, המצריכות בניית נמל. בסיני אמנם מבוצעות פעולות פיתוח אך עיקר העבודות קשורות ישירות לצבא הרב הערוך במקום וכן עבודות פיתוח של תשתיות אזרחיות התומכות מהלכים צבאיים כגון כבישים ושפע מנהרות מתחת לתעלת סואץ.
מאליה עולה השאלה מדוע מצרים ממשיכה לפתח את הנמל באל־עריש. אין בידי תשובה חד־משמעית לשאלה זו, אך מהקצב הבניה האיטי להחריד של נמל אל עריש (לעומת השלמת בנייתם של למעלה מעשרה נמלים – רובם צבאיים), ניתן ללמוד שהשלטון המצרי אינו רואה צורך דחוף לסיים את העבודות.
כפי שעולה ממאמרים רבים שפרסמתי, מצרים בונה בסיני בקדחתנות תשתית צבאית המכוונת לעימות צבאי אפשרי עם ישראל. סביר שחיל הים המצרי משולב בתוכניות אלה, והרחבת הנמל באל־עריש תשרת גם את צורכי חיל הים המצרי ותתרום להגברת יכולותיו במערכה העתידית.
ביולי 2019 פורסם צו נשיאותי של נשיא מצרים המפקיע את הנמל לטובת צבא מצרים. בכתבה שפורסמה בערוץ הטלוויזיה הערבי "אל גז'ירה" תחת הכותרת "עקירה חדשה של תושבי סיני על ידי סיסי", נמסר כי נשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי פרסם החלטה פומבית להעביר את השליטה בנמל אל־עריש לכוחות המזוינים, ותושבי סיני רואים בכך "עקירה חדשה". בדברי הפרשנות בכתבה נאמר כי עקירה זו של תושבי סיני מאדמתם היא חלק ממהלך כולל שבו צבא מצרים מנשל את התושבים מאדמתם. בין היתר נושלו גם תושבי פתחת רפיח ותושבי סובב שדה התעופה באל־עריש שבתיהם נהרסו עד היסוד ללא תמורה.
ניתוח צילומי לוויין מאז צו ההפקעה ביולי 2019, העלה כי עשרות הסירות וספינות הדיג שעגנו בנמל אל־עריש זה למעלה ממאה שנה עזבו את המקום, אך לאחר חודשים מספר חזרו הדייגים למקום וזאת מבלי לחדש את העבודות לבניית הנמל.
להערכתי, חידוש העבודות לפיתוח נמל אל־עריש קשור לשינוי היחס של המצרים כלפי רצועת עזה. עד עתה סרבה מצרים ליטול כל חלק בטיפול בבעיות תושבי רצועת עזה והותירה לישראל לטפל בפצע המדמם ששמו רצועת עזה. כל למשל: למרות עודף ייצור החשמל בסיני, שמיוצא בחלקו לירדן, מצרים לא בנתה קו חשמל לרצועה.
יתכן, שחידוש בניית הנמל מצביע על שינוי משמעותי בגישה המצרית כלפי רצועת עזה ומעתה הם ייטלו חלק פעיל יותר בפיתוחה וברווחתה של הרצועה – כמובן בתנאי ששלטון החמס בעזה לכפית עצמו לחלוטין לקהיר.
אין להוציא מכלל אפשרות כי חידוש העבודות קשור לצרכים הצבאיים של הצי המצרי ולתכניותיו לעימות אפשרי עם ישראל.
סקירה נרחבת על זרוע הים ופיתוח נמלים במצרים ניתן לקרוא בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/210601
כמו כן ניתן להאזין להרצאה בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=tO58WlQbXjE
Contact Us
Contact Us
באפריל 2026 יצא לאור ספרו החדש של סא"ל (בדימוס) אליהו דקל-דליצקי "מודיעין: מאובדן דרך לגאולה". הספר עוסק הכשלים המתמשכים של אגף המודיעין בצה"ל, מנתח את הסיבות להיווצרות הכשלים ומציע מהפכה שתשפר את תפקוד המודיעין. המאמר שלפניכם מספק הצצה לתוכנו של הספר ע"י פרסום תוכן העניינים ואחד מ־18 הפרקים בספר.
מועדון 50 פלוס באלקנה קיים ערב להשקת ספרו החדש של אלי דקל. בערב העיתונאי והסופר חגי הוברמן ראיין את אלי דקל על התובנות מספרו.
להלן סיכום הראיון ופרוט מספר נושאים שהועלו במהלכו.
ד"ר מרדכי קידר מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על דרכי הפעולה האפשריות של צבא מצרים אם יבחרו להילחם עם צה"ל. המניע לשיחה היה אמירתו של ראש שרות הביטחון (שב"כ) דוד זיני שאמר "ה־7 באוקטובר הבא יהיה באילת".
מר עקיבא ביגמן מערוץ "אידיוטים שימושיים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על כלכלת מצרים. בשיחה, אלי דקל מפרק את הקונספציה העכשווית לפיה מצרים לא תפתח במלחמה כי היא ענייה וחסרת משאבים. כמו כן דקל סוקר את נתוני הבסיס של הכלכלה המצרית, ובאמצעות ניתוח תצלומי אוויר ומראה שמצבה טוב יותר משחשבנו.
מר נתנאל אברהם מנהל אתר הפודקאסט "שיחות ארוכות על שאלות גדולות", קיים ראיון עומק עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ספרו החדש העוסק בכשלי אגף המודיעין בצה"ל.
מר עקיבא ביגמן, מנהל אתר "אידיוטיים שימושיים" קיים ראיון עומק עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ספרו החדש העוסק בכשלי אגף המודיעין בצה"ל. בספר יש ניתוח הסיבות לכשלים והצעות לשיקום המודיעין הצבאי בצה"ל.
מאמר ביקורת של תא"ל (במיל'), ד"ר אפרים לפיד על ספרו החדש של אליהו דקל "מאובדן דרך לגאולה – עיונים בעבודת המודיעין".
תא"ל, ד"ר אפרים לפיד, הוא איש תקשורת ומומחה לדיפלומטיה ציבורית, נולד ב-1942 בתל-אביב. שירת 30 שנה בצה"ל בחיל המודיעין, כולל בתפקידים בכירים כמו, שירות ביחידה 8200, ראש מחלקת האיסוף, דובר צה"ל ומפקד גלי צה
מר משה פייגלין מערוץ חמש על חמש מראיין אל אלי דקל על התרחש במצרים כיום. בראיון עולה נושא מעורבותה של מצרים ביכולת לאכוף את פירוק החמאס מנשקו. לדברי דקל בידי מצרים יש את היכולת לכפות על החמאס להתפרק מנשקו, ולא נראה שמצרים מעוניינת בכך או שהיא פועלת בכיוון זה.
מאמר של מר רמי שני ממעריב. המאמר מבוסס על ראיון שקיים מר שני עם אלי דקל באשר למשמעויות של תרגיל צבא מצרים בסיני המתקיים בסמוך לגבול ישראל
מר אדם אטיאס משוחח עם אלי דקל על המתרחש במצרים כיום הן במישור הצבאי והן בתחום הפיתוח הכלכלי. בשיחה מועלות מגמות בהתנהלות המצרית שתגרומנה לתפנית בהיכרותנו את מצרים.
