אלי דקל-דליצקי
י"ח בתמוז ה'תשפ"ב. 17.07.2022
לאחר הפסקה של למעלה משנתיים חודשו העבודות לבניית נמל אל עריש. עיקר העבודות הוא בייבוש הים לצורך בניית מעגנים.
נמל אל־עריש הוא הנמל הראשון בסדרה של עשרים נמלים המבנים המצרים מאז שנת 2010. הנשיא חוסני מובארכ תכנן בניית נמל מטענים אזרחי גדול באל־עריש, שעד אז היה בה נמל דיג בלבד. הדחתו של הנשיא מובארכ בימי ה"טלטלה האזורית", הביאה לשלטון את הנשיא מוחמד מורסי ששב והכריז על כוונתו לבנות באל־עריש נמל אזרחי. בשנת 2012 הוא אף החל לבנות במקום שובר גלים באורך של כ־200 מטר ומזח לאוניות סוחר קטנות.
כשהחלה בניית הנמל, שימשה אל־עריש נמל ועורף כלכלי של רצועת עזה. עקב הסגר הימי של צה"ל על רצועת עזה, הפכה אל־עריש לצינור האספקה העיקרי שלה: החל מסחורות "כשרות" שעברו במעבר הגבול ברפיח, וכלה בשפע של נשק וציוד צבאי אחר שעבר בעשרות המנהרות אשר מתחת למעבר רפיח. לא אופתע לשמוע כי סירות הדיג בנמל אל־עריש נטלו חלק פעיל ב"חגיגת" ההברחות. אם ברצועת עזה יש כיום מאות אלפי כלי נשק מיובאים, סביר להניח שמרביתם עברו את אל־עריש. ימיו של מורסי בשלטון לא ארכו ושר ההגנה שלו עבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון.
כשהנשיא א־סיסי תפס את השלטון ביוני 2014, הוא האריך את שובר הגלים בכ־1,150 מטר נוספים. כמו כן בוצעו עבודות עפר לייבוש הים ולבניית מזח שאורכו הגיע ל־420 מטר. העבודות התנהלו באיטיות והופסקו כליל בשנת 2019. מאז הפסקת העבודות, עוגנות בנמל ספינות, בעיקר ספינות להובלת מלט המיוצר בשני מפעלים שנבנו לפני שנים רבות בג'בל ליבני. כמו כן משמש הנמל לספינות משמר של חיל הים המצרי.
בעת שלטונם של קודמיו בכס הנשיאות. הם "עצמו בחוזקה את עיניהם" למראה שפע ההברחות של כלי הנשק לרצועה. הנשיא א־סיסי הוא הראשון שנלחם באמת בתופעת הברחות הנשק לרצועה. הוא עשה זאת על ידי הריסת המנהרות והריסה שיטתית של כל המבנים ב"רפיח המצרית". כמו כן הרסה מצרים אלפי מבנים בחוות חקלאיות ובכפרים בשטח שבין רצועת עזה לשיח' זוויד וייצרה "רצועת בטחון" ברוחב של כ־8 ק"מ נקיה מאזרחים. בפעולה זו הוא גדעה מצרים את תופעת ההברחות הלא מבוקרות, וייצרה מצב שמצרים שולטת באמת בכל נתיבי ההספקה לרצועה. גם מעבר הגבול "הכשר" בין מצרים לרצועת עזה נסגר לעיתים מזומנות, בהתאם ליחסים המורכבים עם הנהגת החמאס ברצועה. ערב פעולות אלו הצורך בהרחבת נמל אל־עריש הצטמצם מאוד.
למעט בניית שכונת מגורים לתושבי רפיח המצרית שבתיהם נהרסו, מה שמכונה כיום "רפיח החדשה" אין למצרים כיום תוכניות לפיתוח החלק המזרחי של סיני. וגם ליתר חלקי סיני אין תוכניות פיתוח ממשיות, המצריכות בניית נמל. בסיני אמנם מבוצעות פעולות פיתוח אך עיקר העבודות קשורות ישירות לצבא הרב הערוך במקום וכן עבודות פיתוח של תשתיות אזרחיות התומכות מהלכים צבאיים כגון כבישים ושפע מנהרות מתחת לתעלת סואץ.
מאליה עולה השאלה מדוע מצרים ממשיכה לפתח את הנמל באל־עריש. אין בידי תשובה חד־משמעית לשאלה זו, אך מהקצב הבניה האיטי להחריד של נמל אל עריש (לעומת השלמת בנייתם של למעלה מעשרה נמלים – רובם צבאיים), ניתן ללמוד שהשלטון המצרי אינו רואה צורך דחוף לסיים את העבודות.
כפי שעולה ממאמרים רבים שפרסמתי, מצרים בונה בסיני בקדחתנות תשתית צבאית המכוונת לעימות צבאי אפשרי עם ישראל. סביר שחיל הים המצרי משולב בתוכניות אלה, והרחבת הנמל באל־עריש תשרת גם את צורכי חיל הים המצרי ותתרום להגברת יכולותיו במערכה העתידית.
ביולי 2019 פורסם צו נשיאותי של נשיא מצרים המפקיע את הנמל לטובת צבא מצרים. בכתבה שפורסמה בערוץ הטלוויזיה הערבי "אל גז'ירה" תחת הכותרת "עקירה חדשה של תושבי סיני על ידי סיסי", נמסר כי נשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי פרסם החלטה פומבית להעביר את השליטה בנמל אל־עריש לכוחות המזוינים, ותושבי סיני רואים בכך "עקירה חדשה". בדברי הפרשנות בכתבה נאמר כי עקירה זו של תושבי סיני מאדמתם היא חלק ממהלך כולל שבו צבא מצרים מנשל את התושבים מאדמתם. בין היתר נושלו גם תושבי פתחת רפיח ותושבי סובב שדה התעופה באל־עריש שבתיהם נהרסו עד היסוד ללא תמורה.
ניתוח צילומי לוויין מאז צו ההפקעה ביולי 2019, העלה כי עשרות הסירות וספינות הדיג שעגנו בנמל אל־עריש זה למעלה ממאה שנה עזבו את המקום, אך לאחר חודשים מספר חזרו הדייגים למקום וזאת מבלי לחדש את העבודות לבניית הנמל.
להערכתי, חידוש העבודות לפיתוח נמל אל־עריש קשור לשינוי היחס של המצרים כלפי רצועת עזה. עד עתה סרבה מצרים ליטול כל חלק בטיפול בבעיות תושבי רצועת עזה והותירה לישראל לטפל בפצע המדמם ששמו רצועת עזה. כל למשל: למרות עודף ייצור החשמל בסיני, שמיוצא בחלקו לירדן, מצרים לא בנתה קו חשמל לרצועה.
יתכן, שחידוש בניית הנמל מצביע על שינוי משמעותי בגישה המצרית כלפי רצועת עזה ומעתה הם ייטלו חלק פעיל יותר בפיתוחה וברווחתה של הרצועה – כמובן בתנאי ששלטון החמס בעזה לכפית עצמו לחלוטין לקהיר.
אין להוציא מכלל אפשרות כי חידוש העבודות קשור לצרכים הצבאיים של הצי המצרי ולתכניותיו לעימות אפשרי עם ישראל.
סקירה נרחבת על זרוע הים ופיתוח נמלים במצרים ניתן לקרוא בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/210601
כמו כן ניתן להאזין להרצאה בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=tO58WlQbXjE
Contact Us
Contact Us
רדיו רקע ברוסית מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בעניין הניסיונות החוזרים ונשנים של המצרים לתווך בין ישראל לחמאס בפרשת החטופים. במהלך הראיון משוחחים השנים גם בעניין של מדינות ערב בפתרון אמיתי לבעיית פליטי 1948.
נין להאזין לראיון המלא ולתרגום לרוסית בקישור:
https://www.kan.org.il/content/kan/kan-reka/p-9904/
מר שמעון כהן מערוץ 7 קיים ראיון מוקלט עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ושוחח עימו בשני נושאים:
א. מי עומד מאחורי האיומים בתקשורת המצרית על ישראל ומדוע הם מושמעים?
ב. מדוע הסכם השלום בין ישראל למצרים החזיק מעמד בתקופת שלטונו של הנשיא מוחמד מורסי (קודמו של הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי) שבא מקרב האחים המוסלמים,
המאמר שלפניכם מבוסס
פלד ארבלי פרסם במעריב מאמר המבוסס על ראיון שקיים עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. במאמר מונה דקל מספר אירועים בהם נשיא מצרים א-סיסי יצא חוצץ נגד עמדות של ארה"ב בקשר לפתרון בעיית רצועת עזה. דקל מעריך, כי ככל הנראה, מדובר במהלך מתואם בין ארצות ערב להתנער מיחסי האדנות של הממשל בארה"ב נגדם.
הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים:
פרק א' – מבוא להרצאה.
פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956.
פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין.
פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין.
דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי
הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים:
פרק א' – מבוא להרצאה.
פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956.
פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין.
פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין.
דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי
אליהו דקל - דליצקי ב' בסיון ה'תשפ"ה | 29.05.2025 הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים: פרק א' – מבוא להרצאה. פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956. פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין. פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין. דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודיעין. לאחר שסיים את שירותו, המשיך דקל, כחוקר עצמאי, לחקור את ארצות ערב וכן את תפקוד המודיעין במלחמות ישראל. דקל כתב את הספר "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגרפי" העוסק בחטיבת המחקר באמ"ן ובמקומו של מחקר השטח בגיבוש הערכת המצב הלאומית. כמו כן פרסם מאות מאמרים, סקירות, והרצאות בנושאי מודיעין ומעקב אחר המתרחש במצרים כיום פרק ב' שלפניכם מונה מקצת מכשלי המודיעין החל ממלחמת קדש (1956) וכלה במלחמת "שמיני עצרת" (2023).
הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים:
פרק א' – מבוא להרצאה.
פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956.
פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין.
פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין.
דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי
ד"ר פיני יחזקאלי מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על יחסי מצרים עם ארה"ב. לדברי דקל, מאז שטראמפ התמנה לנשיא ארה"ב – מצרים צועדת לקראת התנגשות ביחסים בין המדינות. לדברי דקל, מצרים עמלה מזה שנים להכין את עצמה ואת צבאה למצב של מלחמה ממושכת מבלי שאף מעצמה תוכל לכפות עליה את רצונה.
מאמר של מר פלד ארבלי ממעריב בנושא התרגיל האווירי המשותף לחילות האוויר של מצרים וסין. המאמר מבוסס על ראיון שקיים מר ארבלי עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
סגן אלוף (בדימוס) אלי דקל התראיין למעריב והתייחס למתח ההולך ונבנה בין שתי המתווכות במו"מ: “למצרים יש חשבון עצום עם האחים המוסלמים וקטאר היא הבנק שלהם”
