Blog Layout

עדכון דרך הפעולה האפשרית של מצרים למלחמה בישראל

אלי דקל-דליצקי
כ"ז באדר א ה'תשפ"ב

רקע

מאז חתימת הסכם השלום עם מצרים אני טוען שההסכם אינו "שלום קר" כפי שהוזי השלום מכנים אותו אלא מלחמה קרה חד־צדדית, שבה ישראל אכן חפצה בשלום ומוכנה לספוג עלבונות כדי לשמרו, ואילו מצרים, מיום חתימת החוזה, מנסה לכרסם בו בכל דרך ובד בבד חותרת להתעצמות צבאית ושוקדת על הכנת זירת הלחימה עם ישראל. מאז שתפס הנשיא עבד אל פתח א־סיסי את השלטון במצרים, רוּקן הנספח הצבאי להסכם השלום מכל תוכן ובעיניי מערכת היחסים בין המדינות כיום היא "דחליל שלום" המקיים יחסים מזדמנים עם ישראל לפתרון בעיות נקודתיות (גז ומאבק בדאע"ש).


במאמרים ובהרצאות שלי בנושא התעצמות צבא מצרים, נדרשתי לעיתים לשאלה מהי דרך הפעולה (דפ"א) שאליה חותר צבא מצרים. כדי לענות לשאלה זו קיימתי מספר רב של שיחות עם ד"ר מיכאל ברונשטיין, ויחד גיבשנו את דרך הפעולה שקראנו לה "רותם ג".[1] עיקרה של דרך פעולה זו הוא חציית תעלת סואץ במהירות ובהפתעה עם כמה דיביזיות והתייצבות בגבול ישראל בתוך יממה - ללא אף ירייה. ואז להכריז כי הסכם השלום כפי שנחתם במרץ 1979 אינו תקף יותר ומצרים רואה עצמה משוחררת מההגבלות המבישות שהושתו עליה שמשמעותן פירוז סיני (למעט דיביזיה אחת שהותר לה להיערך רק במערב סיני כשיתר סיני ריק מנוכחות צבאית). כדי לממש דפ"א זו בנתה מצרים בסיני רשת ענפה של מאגרים לוגיסטיים, סללה כבישים מהירים מהתעלה לכיוון גבול ישראל, הקימה מערך מורכב של אפשרויות לחציית תעלת סואץ (עשרות גשרים ומנהרות) ורכשה מאות מובילי טנקים. בד בבד עם כל אלה העצימה מצרים את צבאה מבחינה כמותית ואיכותית וכך ישראל תתקשה מאוד להחליט על מתקפת נגד וסביר יותר שתיאלץ ל"הסכים" למצב החדש שבו צבא מצרים ערוך בגבולה עם גֵיסות יבשה רבים, כולל כוחות רבים של אוויר והגנה אווירית.


בדרך הפעולה "רותם ג" אין למעשה פתיחה באש יזומה של המצרים. ההנחה היא שהמצרים מבינים שהמערב ובמיוחד ארה"ב לא יאפשרו הפרה בוטה של ההסכם שהם היו שושביניו ובמידה רבה אחראים לביצועו.

בימים אלו אנו רואים שהמערב וארה"ב אינם מוכנים לסכן את צבאם כדי לסייע לאוקראינה להתמודד עם התוקפנות הרוסית. ד"ר ברונשטיין ואני סבורים כי המצרים הצופים ברפיסות של המערב ועלולים לעדכן את דרך הפעולה שלהם כפי שיפורט להלן:

דרך פעולה עדכנית "רותם ג משופר" של צבא מצרים מול ישראל

דרך זו תהיה חציית כמה דיביזיות את תעלת סואץ בהפתעה והתייצבות בגבול ישראל על הקו אילת-רפיח. יש אפשרות שהמהלך יכלול גם הנחתת דיביזיה ממוכנת בחופי רצועת עזה, יצירה מהירה של קו הגנה מבוצר (בסיוע כוחות ההנדסה הגדולים של צבא מצרים) והכרזה שמצרים חיכתה מעל ל־40 שנה שישראל תיסוג שהשטחים שכבשה ב־1967 וב־1948 (למשל, אילת שלטענת המצרים נכבשה לאחר הסכמי הפסקת האש). מצרים קוראת לישראל להתחיל מייד בנסיגה מהשטחים הכבושים וָלא - תפעל בכוח הזרוע להשבתם. מבחינת המצרים רצוי שמהלך כזה ילֻווה גם בהתקפות רקטות וטילים של כוחות החיזבאללה בלבנון, החמאס בעזה, ערביי ישראל ויהודה ושומרון. כל תגובה של ישראל על התקפות ארגוני החבלה "תתפרש" כ"בלתי מידתית" ותהווה עילה למצרים לפתיחה מיידית באש נגדנו. המצרים יכולים, משיקולים של "חלוקת עור הדוב", לבצע מהלך שכזה גם ללא תלות בשיתוף הפעולה עם הכוחות הנוספים שמניתי.

הערות

[1]. אחרי שישראל, בסיוע בריטניה וצרפת, כבשה את סיני בשנת 1956 ("מלחמת קדש"), היא אולצה על ידי ארה"ב להחזיר את כל השטח שנכבש ובתמורה הבטיחה מצרים לארה"ב כי בסיני ישהו רק כוחות צבא מעטים וכי מצרים תקפיד שלא לפגוע בישראל. בפברואר 1960 הפרה מצרים את ההסכמות הללו והכניסה בחשאי כוחות צבא רבים שנערכו בגבול ישראל-מצרים. ישראל, שהופתעה מאוד ממהלך זה, התעשתה ופרסה את צה"ל במבצע שכונה "כוננות רותם". המצרים, בסופו של דבר הסיגו את כוחותיהם חזרה למצרים. לאחר מכן הם החלו בבניית תשתיות צבאיות בסיני שיכשירו זירה זו למלחמה, וחזרו שוב על המהלך בשנת 1967. במהלך זה שאני מכנה "רותם ב", הם הכניסו את צבאם לסיני בריש גלי, וקיוו שישראל "תסכים" למצב החדש שבו צבא מצרי ערוך בסיני והשייט לאילת ייפסק. ישראל לא הסכימה ויזמה את מלחמת ששת הימים שבה הובסו המצרים. 



שתף

Contact Us

Contact Us

קונספציית השלום עם מצרים,אלי דקל,חקר תשתיות צבאיות כמרכיב בהערכת המצב הלאומית
By אלי דקל-דליצקי 18 Mar, 2024
לפני שש שנים התחלתי לחקור את המתרחש במצרים וגיליתי שמאז 2004 צבא מצרים מרחיב מאוד את התשתית הצבאית בסיני. בשנת 2014, לאחר ימי הטלטלה האזורית ותפיסת השלטון במצרים על ידי עבד אל־פתח א־סיסי, הואצה בניית התשתיות הצבאיות בסיני, ובו בזמן הוחל בתהליך חסר פשר של רכש אמצעי לחימה מתקדמים. תהליך זה הביא את צבא מצרים למקום ה־12 בעוצמתו בעולם ודחק את צה"ל למקום ה־18. התופעות המדאיגות של התעצמות חסרת הפשר של צבא מצרים והבנייה הנרחבת של תשתיות צבאיות בעיקר בסיני ובחזית התעלה – אינן מעסיקות את הציבור בישראל, לרבות יוצאי צבא בכירים שאיתם שוחחתי. מכוני המחקר באקדמיה, הפרשנים והעיתונאים – כולל העיתונאים לענייני צבא הניזונים ממערכת הביטחון –מזמרים כמעט כאיש אחד את הקונספציה הזאת: מצרים, אחרי שקיבלה מישראל את הגרגיר האחרון מאדמת סיני, אין לה שום אינטרס לפגוע בישראל. נהפוך הוא: יחסי האיבה (המכונים בשפה המכובסת "שלום קר") מתחממים, ומצרים מקיימת עם ישראל שיתוף פעולה ביטחוני שכעת אסור לפרסמו. במאמר שלפניכם אני מביא דברי פרופסור הדבק בקונספציה השקרית. לדעתי, זו הדגמה טובה לדרך הנלוזה שבה התגבשה קונספציית ה"שלום" שלפיה מצרים אינה מעמ
כלכלת מצרים,אלי דקל, הסכם השלום ישראל מצרים, מצרים צועדת לקראת חדלות פירעון,עידו טאובר,ערוץ 14,
By אלי דקל ועידו טאובר 12 Mar, 2024
במשדר מיוחד של ערוץ 14 שהתקיים ב12 במרץ זומנו דנו מספר מומחים על ההתפתחויות האחרונות באזורנו. את הדיון הנחה מר עידו טאובר. בדיון השתתף סא"ל (בדימוס) אלי דקל, שנשאל על השפעת מלחמת שמיני עצרת על הכלכלה המצרית. לדברי דקל, מאז שנת 2020 חלה הרעה ניכרת במצבה הכלכלי של מצרים, ומאז היא נמצאת במסלול המוביל לקראת חדלות פירעון. מלחמת שמיני עצרת וצמצום השיט בתעלת סואץ (בעקבות הפגיעות של החות'ים) מאיצות תהליך זה. הגורמים העיקריים להרעה במצבה הכלכלי של מצרים הם המיזמים הכלכליים המגלומניים שרובם נכשל, והפניית המשאבים הכבה לצורכי התעצמות צבא מצרים – זאת ללא כל איום ממשי עליה. הסרטון שלפניכם מביא רק את דברי דקל. בדיון המלא ניתן לצפות בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=XCWV8foh7fI
Research Department (Aman),Geospatial Intelligence,Eli Dekel,אלי דקל, חטיבת המחקר באמ
By אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין 10 Mar, 2024
מר אלכס צייטלין מנהל אתר "באים אל הפרופסורים" קיים סדרת מפגשים בהם הוא ראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ג' שלפניכם עוסק בשימוש המושכל באיסוף בחקר צבאות סדירים. בהרצאה יש ניתוח היתרונות והמגבלות של מקורות האיסוף העומדים לרשות המחקר במטה הכללי. פרק יש ניתוח היתרונות והמגבלות של כלל אמצעי האיסוף העומדים כיום לרשות המחקר הצבאי, תוך דגש על מקומו של המודיעין המופק מצילומי אוויר, ותרומתו האפשרית של פן איסופי זה, ברקיחת ה"תבשיל" של הערכת המצב הלאומית. בסוף ההרצאה מתקיים דיון על המודיעין הדרוש לחקר צבאות לא סדירים, וכן על הסכנה בזניחת המחקר של צבאות סדירים מתוך הערכה שגויה שתם עידן ה"מלחמות הגדולות". במרץ 2024 נערך תמלול של ההרצאה, והוא מובא להלן:
אסף גיבור,מקור ראשון,אלי דקל,הסכם השלום ישראל-מצרים,צבא מצרים,התקשורת בישראל,
By אליהו דקל 28 Feb, 2024
מאמר של אלי דקל העוסק בהתעלמות הממושכת של האקדמיה והתקשורת מכל מה שמתרחש במצרים. מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, מוסדות המחקר האקדמיים והתקשורת ממעיטים להתעניין במתרחש במצרים. גם כשהחלה מלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל") התקשורת הכתובה וצבא הפרשנים הגדול של ערוצי הטלוויזיה התעלמו כליל ממצרים ומהאינטרסים שלה במתרחש בעזה וישראל. בראשית המלחמה היו אף כאלה שפנטזו שאפשר לפתור את בעיית ערביי עזה על ידי קליטתם בסיני. כאשר המצרים שללו נחרצות רעיון זה, פִּרְשְׁנוּ פרשנינו זאת כניסיון מצרי ל"עשות קופה" ולגבות מארה"ב וישראל על כל פליט שיועבר להתיישב בסיני. לאחר שלושה חודשי מלחמה בעזה, כשצה"ל הכריז שיש בדעתו לכבוש את רפיח ולהשתלט על ציר "פילדלפי" הביעו המצרים התנגדות עזה ואף איימו המשך היחסים בין המדינות. התקשורת, שהזניחה עשרות שנים את המעקב אחר המתרחש במצרים בכלל ובסיני בפרט, "גילתה" לפתע את מצרים וחלה לפרסם מאמרים מלומדים על מעורבותה של מצרים במתרחש בעזה. מבין כלי התקשורת, העיתון "מקור ראשון" הקדיש את המוסף "יומן" לנושא המצרי. במוסף מופיעים שמונה חוקרים המחווים דעתם על מעורבות מצרים ועל שיתוף מצרים בפתרון בעיית
ארנון סגל,בועז העצני,ד
By ארנון סגל, בועז העצני, ד"ר יגיל הנקין, ד"ר מיכאל בן ארי ואליהו דקל 20 Feb, 2024
בשבועון "עולם קטן" פורסם מאמר מקיף של ארנון סגל בנושא "האם מצרים מתכננת מהלכים צבאיים". בכתיב המאמר הסתייע מר סגל בראיות שקיים עם החוקרים הבאים: מר בועז העצני, ד"ר יגיל הנקין, ד"ר מיכאל בן ארי ואליהו דקל-דליצקי. במאמר פרטים רבים על התעצמות צבא מצרים ועל הצורך במעקב צמוד אחר המתרחש בארץ זו.
אלי דקל,אלכס צייטלין,צבא מצרים,מלחמת שמיני עצרת,מתקפת פתע מצרית על ישראל,התעצמות צבט מצרים,טנרים בצב
By אלי דקל ואלכס צייטלין 18 Feb, 2024
מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים מתכננת מתקפת פתע על ישראל. הדיון בנושא הוא על רקע תהליך התעצמות בלתי מוסבר של צבא מצרים בשנתיים האחרונות. בשיחה מציג דקל, בין השאר, תהליך הוספת כ-720 טנקים לצבא הסדיר. לדברי דקל, תוכניות צה"ל להגדיל את הסד"כ בעקבות לקחי מלחמת שמיני עצרת, מגבירים את החשש למתקפת פתע מצרית. פרטים נוספים על המתרחש במצרים ועל התעצמות צבא מצרים תוכלו למצוא באתר "דקל - מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/
אלי דקל,אלכס צייטלין,הקמת משמר לאומי בישראל, הקמת משמר לאומי חרדי בישראל,
By אליהו דקל ואלכס צייטלין 17 Feb, 2024
מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על הצעתו להקים בדחיפות חטיבות משמר לאומי בפיקוד פיקוד העורף. ההצעה כוללת הקמת מסגרות נפרדות לחרדים בהם ההתנהלות תתאים לאורח החיים שלהם.
By אלי דקל ואלכס צייטלין 16 Feb, 2024
מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל האפשרות לפתרון החידה "כפה תושבים מתגוררים ברצועת עזה כיום. פתרון החידה יאפשר למדינת ישראל לקבל החלטות המבוססות על בסיס נתונים אמין. בראיון יש גם תמלול השיחה כמה תושבים חיים ברצועת עזה
אלי דקל,הסכם השלום ישראל-מצרים,מתקפה מצרית על ישראל,התעצמות צבא מצרים,שאול רזניק
By אלי דקל ושאול רזניק 12 Feb, 2024
שאול רזניק מאתר האינטרנט Newsru.co.il ברוסית - מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא האיום הפוטנציאלי המצרי על ישראל. בראיון סוקר דקל את היסטוריית יחסי השלום המפוקפקים בין המדינות ומתאר בקצרה את התעצמות צבא מצרים. לדבריו, גם אם כוונותיה של מצרים טהורות וכל מעיינה הוא שלום, אסור למדינת ישראל להתעלם מיכולותיה הצבאיות של מצרים ומהאפשרות שהמשטר המצרי יחליט לשנות את המלחמה הקרה מול ישראל במשהו "יותר חם".
הסכם השלום ישראל-מצרים,אלי דקל,הערכות צבא מצרים בסיני,ציר פילדלפי,טנקים מצריים בסיני.
By אלי דקל דב אייכלר ודנה בצלאל 11 Feb, 2024
ראיון ברדיו מורשת בו מר דב אייכלר ודנה בצלאל ראיינו את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא האיום המצרי להקפאת הסכם השלום. בראיון טוען דקל שהמצרים מכרסמים בהסכם השלום מיום חתימתו וטנקים מצריים ערוכים, בניגוד להסכם, מזה שנים בחזית מול ישראל. לטענתו, צה"ל מזה שנים, מתנהג בחוסר אחריות בכך שאינו לוקח בחשבון את היכולות הצבאיות הנבנות על ידי הצבא המצרי בסיני.
More Posts
Share by: