Blog Layout

עיונים בעבודת המודיעין הצבאי – פרק א'. מה ידעו קברניטי המדינה על השריון המצרי בסיני במלחמת יוה"כ?

אלי דקל-דליצקי
28.10.2021
מבוא
את גופי המודיעין הצבאי ניתן להמשיל למכונה עצומה, ההולכת וגדלה ככל שהשנים חולפות. רוב התוצרים של "מכונת המודיעין" לא נגישים למשתמש בצה"ל, ונועדו לשימוש עצמי. גם מעט התוצרת המודיעינית המיועדת לשיווק לצרכן בצה"ל ולהנהגת המדינה, לא מגיע, בחלקה, בסופו של דבר למשתמש, וזו שכן – בחלקה אינה מובנת או לא זוכה לאמונו, והוא מקבל את החלטותיו על פי שיקולים עלומים.  

סדרת המאמרים שלפניכם בוחנת בעיקר את נושא הפצת המודיעין לקברניטים בשלושה תחומים: מה ה"אמת" שאנו יודעים כיום כחכמים לאחר מעשה; מה ידע המודיעין בזמן נתון בהשוואה ל"אמת" הידועה כיום, ומה מתוך הידע של המודיעין באותה עת הגיע לקברניטים וכיצד הם התייחסו למידע בעת קבלת ההחלטות. 
 

התוכנית המצרית להעביר לסיני 1049 טנקים וביצועה בפועל

התוכנית המצרית לשלב הראשון[1] של מלחמת יום הכיפורים היתה להעביר חמש דיביזיות חי"ר, שכל אחת מהן תוגברה בחטיבת שריון. תוכנית זו התבססה בעיקרה על "הוראה מספר 41 של רמטכ"ל הכוחות המזוינים[2] - דיביזיית חי"ר בצליחת מכשול מים". מסמך זה הוצא על־ידי רמטכ"ל צבא מצרים במרס 1973 והופץ בתפוצה מצומצמת בצבא. הרעיון המרכזי במסמך התורתי הוא שיש מצבים בהם דיביזיית החי"ר מתוגברת כבר בשלב החצייה וכיבוש ראש הגשר בחטיבת שריון. במקרה שכזה, עם הקמת הדוברות והגשרים – הטנקים האורגניים של הדיביזיה עוברים בגל הראשון של החצייה ומיד לאחר למכן עוברים הטנקים של חטיבת השריון המצוותת. על פי הנחיה זו, תוך מספר שעות, מרוכז בכל גזרה דיביזיונית סד"כ של כ־200 טנקים[3]. 

איני יודע אם ההוראה הגיעה לאמ"ן לפני המלחמה, אך אני יודע בביטחון גמור כי בתשעת הימים הראשונים של המלחמה, אמ"ן לא הצביע על האפשרות שכל דיביזיית חי"ר תתוגבר בחטיבת שריון. עקב חוסר ידיעה זו, כאשר התקבלו ידיעות על מעבר חטיבות שריון, בהם ראה אמ"ן סימן לכך שהמצרים עומדים לבצע את המהלך לכיבוש המעברים.  

מהידע הרב המבוסס על מסמכי שלל וממחקרים של חוקרים רבים[4] עולה בבירור כי בימים הראשונים (לפני המתקפה המצרית ב־14 באוקטובר) חצו את התעלה חמש דיביזיות חי"ר מתוגברות כל אחת בחטיבת שריון. על סד"כ זה יש להוסיף את חטיבת הנחתים האמפיבית מספר 130, שרובה[5] חצה את התעלה באזור האגם המר הקטן ואת חטיבת חי"ר עצמאית מספר 135 שפעלה בצפון התעלה בגזרת פורט סעיד– פורט פואד. בסך הכול לפי חשבוני במלחמת יום הכיפורים חצו את התעלה 1049[6] טנקים[7] לפי תקן. כמפורט בטבלה שלהלן. 

כיצד ביצעו המצרים את תוכניתם?
לדברי רמטכ"ל צבא מצרים[8], הגנראל שאזלי, החלו הטנקים לעבור בגשר הראשון (שהוקם ב־6 באוקטובר) בשעה 20.30. עד ל־7 באוקטובר בשעה 01.00[9] עברו כל הטנקים בגזרת ארמיה 2 (625 טנקים על פי התחשיב שלי) וכן עוד 175 טנקים בגזרת ארמיה 3. בסך הכול לאחר 11 שעות ממועד פתיחת המלחמה, חצו את התעלה 800 טנקים. עקב בעיות בוץ בגזרת ארמיה 3, התעכבה הקמת הגשרים בגזרה זו ולכן יתרת 220 הטנקים סיימו את חציית התעלה רק בשעה 14.00. במילים אחרות, 24 שעות מפתיחת המלחמה כל סד"כ הטנקים המתוכנן של צבא מצרים חצה את התעלה.

אמירותיו של רמטכ"ל צבא מצרים נבדקו על ידי[10] באמצעות מסמך שלל[11] ששימש כיומן המבצעים של חטיבת הגישור 199. דיווחיו נמצאו אמינים, אך לא תמיד מדויקים. מסמך שלל זה מפרט את כל מהלך הצליחה בארמיה 3 וממנו ניתן להקיש את אשר התרחש גם בארמיה 2 שלא נאלצה להתמודד עם בעיות בוץ. מעיון במסמך זה ובמסמכי שלל נוספים[12] עולות הנקודות הבאות: 

• הגשר הראשון לטנקים[13] בגזרה הצפונית של ארמיה 3 (גזרת דיביזיה 7) הוקם רק בשעה 23.00 של ה־6 באוקטובר (פיגור של שעתיים וחצי לעומת הגשר הראשון בארמיה 2 על פי דברי שאזלי).
• הגשר השני לטנקים בגזרת דיביזיה חי"ר 7 הוקם רק 5 וחצי שעות לאחר מכן (ב־7 באוקטובר בשעה 04:50). 
• ב־7 באוקטובר בשעה 11:30 סיימיה דיביזיית חי"ר 7 את חציית התעלה וחטיבת השריון 25 הכפופה לה החלה לעבור את התעלה.
• בשעה 15:00 (פיגור של שעה בהשוואה לדיווח שאזלי)[14] סיימה חטיבת השריון העצמאית 25 את חציית התעלה.
• השאלה הגדולה היא מה קרה עם מעבר 200 הטנקים של דיביזיית חי"ר 19, הדיביזיה הדרומית בארמיה 3? דיביזיה זו הייתה מראש בנחיתות מול יתר דיביזיות החי"ר כי הוקצה לה רק גשר "כבד" אחד[15]. עקב בעיות בוץ, כאמור, הוקם גשר זה רק ב־8 לאוקטובר בשעה 07:00. כמובן שהדיביזיה לא המתינה לבניית הגשר, וכבר בליל ה־6 באוקטובר החלה – כמו יתר הדיביזיות - להעביר טנקים באמצעות דוברות. בנוסף, כשהתברר למצרים ה"ברוך" של הקמת הגשר, הם החלו להעביר את הטנקים בעזרת הגשר הדרומי של דיביזיה חי"ר 19. ככל הנראה, המעבר החל אחרי שעה 15:00 לאחר שדיביזיה 7 סיימה את מעבר הטנקים שלה[16]. עפ"י מסמך השלל חצו אחרוני הטנקים של דיביזיה 19 את התעלה רק ב־8 באוקטובר בשעה 20:00. 
 
יצוין כי המצרים ראו בדוברות מרכיב מרכזי בתכנון הצליחה והעבירו באמצעותן כ־20% מכלל הטנקים, כמפורט בטבלה[17] שלהלן.

אחת השאלות המרכזיות, שבדרך כלל גופי מודיעין מתקשים לתת עליהם תשובה ברורה, היא מהי מצבת אמצעי הלחימה בפועל בהשוואה לתקן. שאלה זו כוחה יפה בעת שגרה לפני פרוץ מעשי האיבה, והיא מתעצמת מאוד במהלך הלחימה שבה נפגעים כלים, והמודיעין "מאבד את החשבון". במלחמת יום הכיפורים המודיעין התקשה מאוד בסוגיה זו. ראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא, נדרש לסוגיה בקד"ם רמטכ"ל ב-09.10.1973[18]: "הרמטכ"ל התעניין במספר הטנקים המצריים בגדה המזרחית ובמספר הטנקים שהושמדו...ראש אמ"ן הבהיר כמה עניינים שעליהם שאל הרמטכ"ל. לגבי מספר הטנקים המצריים הבהיר שלא תמיד אמ"ן יכול לדעת אילו יחידות עוברות. על אבדותיהן ניתן ללמוד רק אם מפקד היחידה לחוץ ומדווח על מספר הטנקים שנותרו או שאבדו לו. מאידך גיסא אין גם ידיעות שוטפות מכוחות צה"ל על מספר הטנקים שהם השמידו"[19]. 

על־פי המחקר שלי תקני צבא מצרים בתחילת המלחמה היו מלאים. לפיכך אני סבור שעד ה־8 באוקטובר בפועל חצו את תעלת סואץ כ־1,000 טנקים! קביעה זו אני מבסס על הנתונים הבאים:

א. מפענוח צילומי אוויר[20] של 8 גדודי שריון שצולמו בראשית המלחמה עולה כי כמעט כל התקנים מלאים.  

ב. בשנים שקדמו למלחמה הפסיק צבא מצרים את שחרור החיילים משרות חובה ("מעוכבי השחרור"), כך שנוצר עודף כללי של חיילים בסדיר והצבא נזקק פחות להשלמות כוח אדם במילואים.

ג. מניתוח מסמך שלל ייחודי שנפל לידנו[21] עולה כי נשיא מצרים אנואר א־סאדאת דאג אישית להעלאת רמת הכשירות בצבא, ודרש מכול גדוד דיווח חודשי פרטני על מצאי הנשק שברשותו והסבר על סיבת החוסר. 

ד. בשנת 1973 סופקו, להערכתי, לצבא מצרים כ־500 טנקי T-62[22]. אם הערכתי נכונה, השתחררו מאות טנקי T-54/55 למילוי תקני החטיבות המוכנות שצלחו את התעלה. גם אם הערכתי זו אינה מדויקת, אני יכול לקבוע[23] שחטיבת השריון העצמאית 25 (שלכול הדעות הייתה מצוידת בטנקי T-62) חצתה את התעלה עם 85 טנקים.

ה. ממעקב של שנים רבות אחר צבא מצרים אני יכול לומר שהקביעה שצבא מצרים יש רמת תחזוקה נמוכה הפוגעת בכשירות היחידות – היא אגדה ואין לה על מה לסמוך! 

לכאורה, ניתן לפתור את סוגיית מספר הטנקים המצריים שחצו את התעלה" באמצעות ספירה בצילומי אוויר, שכן כל אמצעי הלחימה חשופים לעין המצלמה. בפועל, יחידת הפענוח הוציאה רק שלושה סיכומים, כדלקמן.  

• ב־9 באוקטובר נמנו בסיני בסך הכול 746 טנקים[24]. לא ברור כמה מתוכם פגועים.

• ב־13 באוקטובר, בסיכום מצב אויב של מחלקת המודיעין בפיקוד דרום[25], בסיני 942 טנקים מתוכם 262 טנקים פגועים.

• ב־15 באוקטובר[26], לאחר המתקפה המצרית בה תוגברו הכוחות המצריים בסיני ב־252 טנקים נוספים על אלו שחצו את התעלה בראשית המלחמה (על פי תקן), פוענחו 830 טנקים. דוח פענוח זה כלל את 530 הטנקים האורגניים של דיביזיות החי"ר, כלומר בסיני יש בסך הכול 1360 טנקים, 370 מתוכם פגועים. 

הפער הגדול בין הדו"חות מטיל צל כבד מאוד על אמינות הפענוח ב־9 באוקטובר לפיו בסיני היו 746 טנקים בלבד. לסיכום, אני סבור, כי בימים הראשונים של מלחמת יום הכפורים חצו את תעלת סואץ למעלה מ־1,000 טנקים מצריים, כמתואר בגרף הבא.  

קיימת אפשרות תיאורטית, שלא מצאתי לה תימוכין, כי במהלך המלחמה הזרימו המצרים טנקים נוספים להשלמת תקני היחידות שנפגעו במהלך הלחימה עם צה"ל. 
דיווחי המודיעין בנושא כמות הטנקים שחצתה את התעלה 
כידוע לכל המתעניינים במלחמת יום הכיפורים, הידיעה מהסוכן אשרף מרואן הניעה את צה"ל להכיר באפשרות שתוך שעות ספורות יפתחו מצרים וסוריה במלחמה נגד ישראל. בעקבות ידיעה זו הוציא אמ"ן כשש וחצי שעות לפני תחילת המלחמה לקט בהול ובו הוא ניתח ופירט את המהלכים הצפויים של המלחמה: היעד המצרי במלחמה הוא הגעה למעברים, וצבא מצרים יבצע זאת באמצעות חמש דיביזיות חי"ר המתוגברות בעוד כ - 5 חטיבות טנקים[27] וכוחות נוספים. התרגום של אמירה זו לשפת המספרים (שאמ"ן משום מה לא השתמש בה) היא חצייה של כ־1,000 טנקים על פי תקן. 

משנפתחה המלחמה ב־6 באוקטובר בשעה 14.00, נראה כי כל גורמי המודיעין שכחו את התורה שהפיצו לפני המלחמה, משל היו לתינוק השוכח את כל התורה שלמד בבטן אימו[28]. אובדן הדרך של המודיעין גרם לכך שמשעה שנפתחה המלחמה ועד למעלה משלושה ימים לאחר מכן לצה"ל לא היה כל מושג על הסד"כ המצרי שחצה את התעלה ועל יעדי המלחמה המצריים. 

בהכללה ניתן לומר, שגורמי המודיעין באמ"ן ובפיקוד הדרום המעיטו בכמעט במחצית את מספר הטנקים שחצה את התעלה והעריך אותם סביב 400-600 טנקים בלבד, לעומת 1,000 הטנקים שחצו בפועל. על בסיס נתונים שגוי זה יצא צה"ל לצאת למתקפות נגד ב־8 באוקטובר. הטעות אינה רק במספר הטנקים אלא גם בחוסר הידיעה של מספר העוצבות שחצו את התעלה ובהבנת משימתם. על פי הניתוח המנותק מהמציאות, הציג אמ"ן בימים הראשונים של המלחמה מצג לפיו חצו את התעלה חמש דיביזיות החי"ר ובעקבותיהן - כהכנה להשגת היעד האופרטיבי השגוי של הגעה למעברי הגידי והמתלה - חצו גם שתי חטיבות שריון עצמאיות ושתי דיביזיות ממוכנות (שבפועל לא חצו את התעלה כל ימי המלחמה). בגלל חוסר ההבנה המהותי של יעדי המלחמה המצריים וציוות כוחותיהם ציפה אמ"ן, כבר מהיום הראשון למלחמה, כי חציית דיביזיות השריון עומדת להתרחש תוך זמן קצר. תחזית זו, שהעלה אמ"ן שוב ושוב, הילכה אימים על הפיקוד העליון במדינת ישראל וגרמה לשר הביטחון אף להתבטא בביטוי אפוקליפטי של "חורבן בית שלישי" ואובדן המפעל הציוני. 

לדעתי, ההכרה המצרית כי אין בכוחם לבצע מהלך לכיבוש המעברים, הביאה אותם לפיתוח תוכנית מבצעית מוגבלת יותר, בשם "הצריחים הגבוהים"[29]. היעד של תוכנית זו היה להגיע לכביש הרוחב[30] ולכיבוש רצועת הנפט ושארם א־שיח. בניגוד לחוקרים רבים הסבורים שהיעד המצרי במלחמת יום הכיפורים היה "להתניע" מהלך מדיני עם ישראל מעמדה של כבוד, אני סבור שהיעד היה להרחיק את צה"ל כ־30 ק"מ מתעלת סואץ ומנתיב השיט במפרץ סואץ. מהלך זה לו היה מצליח, היה מאפשר צבאית הכנסת כוחות נוספים לביסוס מערך ההגנה שבסיני, וכן היה מאפשר לנשיא מצרים אנואר א־סאדאת לפתוח את השייט בתעלת סואץ מבלי להתבזות בהסכם או שיח וסיג עם מדינת ישראל כפי שהיא הציעה לפני המלחמה. 

יעד זה תוכנן להתבצע בשני שלבים:

1. כיבוש רצועה של כ־10 ק"מ עד כביש החת"ם ורצועת הנפט במפרץ. בשלב זה אמורות דיביזיות החי"ר להתבסס בגדה המזרחית של תעלת סואץ ולספוג את ההתקפות של צה"ל לאחר שזה יגייס את עתודות המילואים. 

2. לאחר יצירת "קיר ברזל" ולאחר שצה"ל יכלה את כוחותיו בניסיונות לפרוץ אותו, דיביזיות החי"ר, מתוגברות בשתי דיביזיות שריון[31], תתקדמנה כל אחת בגזרתה לעבר כביש הרוחב[32], למילוי המשימה הסופית[33].

מי שיתבונן במפה ויבצע ניתוח שטח[34] יתברר לו שרוחב החזית של כל דיביזיית חי"ר הוא 20 קילומטר לפחות. דא עקא, אין באפשרותו של הסד"כ האורגני של דיביזיית חי"ר (הכוללת שתי חטיבות חי"ר וחטיבה ממוכנת) להגן על גזרה רחבה שכזו והיא חייבת לקבל תגבור של חטיבת שריון נוספת. אי לכך נאלצו המצרים לפרק ולסרס את כל כוחות הדרג השני המיועד לבצע את השלב השני של המשימה של הגעה למעברים.  
 
לכאורה יכלו המצרים לרוקן את קהיר מכוחות אבטחת המשטר ולהשתמש בהם לתגבור דיביזיות החי"ר, אך סאדאת חשב שאבטחת כסאו חשובה יותר, והוא השאיר סביב קהיר למעלה מ־500 טנקים.  

בפועל, חמש דיביזיות החי"ר תוגברו כל אחת בחטיבת שריון. מקור התגבור היה:

• שתי חטיבות שריון עצמאיות 15 ו־25 שהיו ערוכות בגזרת התעלה מזה זמן רב, הוכפפו לדיביזיות החי"ר 18 ו־7. 

• הוצאת שתי חטיבות השריון מהסד"כ של הדיביזיות הממוכנות הערוכות בתעלה[35] והכפפתן לדיביזיות החי"ר 2 ו־19.

• הוצאת חטיבת השריון 14 מדיביזיה משוריינת 21 והכפפתה לדיביזיית חי"ר 16.

בלהט ההתרחשויות שכח אמ"ן את תוכן הלקט שפרסם כמה שעות לפני המלחמה, לפיו כל דיביזיית חי"ר תתוגבר בחטיבת שריון, וטעה לחשוב שעובדת הימצאותן של חטיבות השריון מהדיביזיות הממוכנות בסיני, מצביעה על כך ששתי הדיביזיות הממוכנות עברו בשלמות את התעלה... אמ"ן, לא הבין גם את פשר הימצאותן של חטיבות השריון העצמאיות וטעה לחשוב כי חצייתן את התעלה מבשרת את ראשית ביצוע השלב השני של התוכנית המצרית לכבוש את המעברים בסיני. ראש אמ"ן ניסה לתרץ ב־7 באוקטובר, את הימצאותן של חטיבות השריון העצמאיות בסיני בסברה מעניינת לפיה חטיבות השריון העצמאיות הוכפפו לדיביזיות הממוכנות שחצו[36] את התעלה... 

כל ימי המלחמה, מראשיתה ועד אחרי המתקפה המצרית ב־14 באוקטובר, פירש אמ"ן כל מהלך מצרי כביצוע שלב לקראת חציית דיביזיות השריון, לשם ביצוע היעד המערכתי המצרי – השתלטות על המוצא המזרחי של המעברים.  

דוגמאות למידע השגוי שהופץ על ידי המודיעין לצה"ל
ועדת אגרנט, שחקרה בעיקר את כשל אי מתן ההתרעה לצה"ל על פתיחת המלחמה, הקדישה גם פרק מיוחד, שלא מוכר לציבור, לעבודת המודיעין ולדיווחיו בשלושת הימים הראשונים[37]. הוועדה הוציאה מתחת ידה דו"ח חמור במיוחד המצביע על כשלים מהותיים בעבודת המודיעין, ובניהם:

• היעדר מתכונת קבועה לפרסומי המודיעין גרם לכך שכל "חוקר" מדווח על החשוב בעיניו, ללא הפרדה ברורה בין עובדות לבין הערכות ותחזיות.

• ניסוחים מעורפלים וחסרי משמעות.

• ההשכלה הצבאית הכללית של הקצינים העוסקים בדיביזיות ובארמיות של האויב היא נמוכה. 

• חוסר חינוך למחשבה ולהבחנה בין עיקר לטפל.

להלן דוגמא מהביקורת הנוקבת של ועדת אגרנט על דיווחי המודיעין: "דו"ח זה [דו"ח של מחלקת המודיעין בפיקוד דרום בבאר שבע 081800. א.ד.] יכול להיחשב כמשקף את רמת המודיעין הקרבי במפקדת פיקוד דרום בקרב של ה־8 באוקטובר. הדו"ח כולל צרוף בלתי סלקטיבי של רוב הידיעות שהופיעו באותו יום בלקטים של המדור הצבאי בענף 6 [באמ"ן מחקר. א.ד]. יש בו ידיעות על התמוטטות המערך המצרי...ויש בו ידיעות על הצלחות מצריות. ...ברור מתוכן הדו"ח כי מחבריו אינם יודעים כלל את הנעשה בחזית התעלה באותו יום". 

איזה יחידות מצריות חצו את התעלה ולמי הן היו כפופות?

המודיעין, בעזרת שפע מקורות מידע[38], הנחיל לצה"ל את התובנה כי במקרה של מלחמה כוללת, חמש דיביזיות החי"ר שהיו ערוכות בגדה במערבית של תעלת סואץ מתוכננות לצלוח את התעלה. ואכן משנפתחה המלחמה ציפו גורמי המודיעין למהלך, אך טעו לחשוב כי הוא יהיה ממושך יותר מכפי שהיה במציאות. כך למשל, דיווח מודיעין פיקוד דרום אחרי 14 שעות מפתיחת המלחמה כי את התעלה חצו רק 8-7 חטיבות חי"ר ברובן, כאשר בפועל חצו בשעה זו את התעלה 19-18 חטיבות! 

עיקר הקשיים של המודיעין היה באיתור ובהבנת כפיפותם של חמש חטיבות השריון שסופחו לדיביזיות החי"ר וחצו יחד איתן את התעלה. מהלך זה, של פירוק אגרופי השריון בגדה המערבית על מנת לאפשר את היערכות דיביזיות החי"ר בסיני, אותר באיטיות רבה. כך, למשל, חטיבת השריון 14 מדיביזיית השריון 21 שחצתה את התעלה כבר ב־6 באוקטובר אותרה בסיני רק שלושה ימים לאחר מכן.

מכיוון שאנשי המודיעין באמ"ן ובפיקוד דרום לא הבינו את המהלך המצרי, אזי כאשר הם זיהו את הימצאות חטיבת שריון 24 מדיביזיה ממוכנת 23 בסיני (סופחה לדיביזיה חי"ר 2), הם סברו במשך 8 ימים (עד ה־15 באוקטובר) כל דיביזיה ממוכנת 23 נמצאת בסיני, וכי העברתה לסיני היא חלק מהמהלך לכיבוש המעברים. 

גם ב־15 בחודש, כשהמודיעין הודה ב"חצי פה" שלא כל הדיביזיה הממוכנת 23 עברה, ובנוסף הודה כי מפקדת הדיביזיה לא אותרה במתקפה המצרית של ה־14 באוקטובר (מהסיבה הפשוטה שכל מהלך התקיפה היה מהלך של דיביזיות החי"ר להרחיב את אחיזתם בסיני עד לכביש הרוחב) – גם אז אני מסופק מאוד אם המודיעין הבין את תוכנית המלחמה המצרית. 

הדגמת לבטי המודיעין באשר להימצאותה של דיביזיה 6 ממוכנת בסיני

דיביזיה 6 ממוכנת הייתה דיביזיית עתודה מטכ"לית שמחנה הקבע שלה במחנות דהשור, כ־30 ק"מ דרומית מערבית לקהיר. במסגרת המהלכים המצריים של אפריל - מאי 1973 (תקופת כוננות כחול לבן), היא קודמה לאזור התעלה ונערכה כ־45 ק"מ ממערב לסואץ בקרבת צומת ציר וואדי חגול[39] - עם כביש קהיר סואץ. חטיבת ממוכנת מספר 1 שלה נערכה במתחם במרכז וואדי חגול ויתרת הדיביזיה (חטיבה הממוכנת וחטיבת השריון) נערכה באזור הצומת.
 
במסגרת "סירוס" עתודות השריון בגדה המערבית, הוקצתה חטיבת השריון של הדיביזיה (חטיבה 22 שריון) לטובת תגבור דיביזיית חי"ר 19. למיטב ידיעתי, החטיבה הממוכנת שנערכה במתחם וואדי חגול נשארה ערוכה שם כל ימי המלחמה. קיימת אפשרות כי מפקדת הדיביזיה יחד עם חטיבה ממוכנת הנותרת היו מתוכננות לחצות את תעלת סואץ בגזרת דיביזיה 19, לנוע דרומה לעבר שארם א־שיח ולחבור לכוחות הקומנדו שהונחתו בגדה המזרחית של מפרץ סואץ. כידוע, חיל האוויר השמיד את כוחות הקומנדו שנחתו במפרץ, וכוח מחטיבה 35 צנחנים וכוחות נוספים בלמו את תנועת המצרים דרומה באזור עיון מוסא, וכל המהלך המצרי לכיבוש דרום סיני נכשל. להלן כמה דוגמאות מדיווחי המודיעין בנושא היערכות הדיביזיה: 

כבר ב־6 באוקטובר, 8 שעות לאחר פרוץ המלחמה דיווח אמ"ן שדיביזיה ממוכנת [6] הערוכה במרחב ארמיה 3 עומדת לחצות את התעלה. 17.5 שעות לאחר מכן (0715:30) הציג ראש אמ"ן בדיון אצל הרמטכ"ל את הערכתו כי בשלב זה המצרים מעבירים רק את שתי הדיביזיות הממוכנות. מכיוון שאמ"ן דיווח גם על חציית שתי חטיבות שריון עצמאיות (חטיבות 15 ו־25) העלה ראש אמ"ן סברה כי חטיבות השריון העצמאיות מתגברות את הדיביזיות הממוכנות...

ב־7 באוקטובר בשעה 21:00 חזר ראש אמ"ן בפני הרמטכ"ל על הקביעה כי עד עתה חצו את התעלה: כמה דיביזיות החי"ר, שתי חטיבות שריון עצמאיות ושתי דיביזיות ממוכנות. שעה לאחר מכן החלה להיסדק חומת הוודאות בדבר חציית הדיביזיות הממוכנות ובלקט שפרסם אמ"ן הוא התנסח בזהירות שיתכן שגם דיביזיות ממוכנות 6 ו־23 חצו את התעלה.

התמונה התהפכה ב־8 באוקטובר, כאשר ראש אמ"ן עדכן את הרמטכ"ל ואת שר הביטחון בידיעה מרעישה לפיה חטיבת השריון 22 של דיביזיה ממוכנת 6 חצתה את התעלה כנראה ללא פקודה, וראש המטה רוצה להחזירה. ידיעה זו הציגה את הצבא המצרי כצבא מבולבל שבו חטיבת שריון נוטלת חירות לחצות את התעלה ללא פקודה ועומדים להחזירה לגדה המערבית. מחלקת המודיעין של פיקוד דרום מוסיפה "צבע" לידיעה עם פרשנות שחטיבת השריון נקראה לחזור לגדה המערבית "עקב התמוטטות המערך המצרי בשטחנו..." חצי שעה לאחר מכן נסוג אמ"ן מכל הסיפור של חציית דיביזיה 6 את התעלה ודיווח שחטיבת השריון 22 של הדיביזיה נמצאת עדיין בגדה המערבית... 

למחרת, ב־9 באוקטובר שב אמ"ן לעצמו ודיווח כי המצרים העבירו לסיני את החטיבה הממוכנת של דיביזיה 6 ואפשר שהעבירו גם את דיביזיה ממוכנת 23. מאז ועד ה־15 באוקטובר סבר אמ"ן כי שתי הדיביזיות הממוכנות נמצאות בסיני וציפה כל העת הזו למעבר הדיביזיות המשוריינות את התעלה, על מנת להגשים את יעד המלחמה – כיבוש המעברים.

בנספח ג' למאמר אני מביא רשימה מפורטת של התבטאויות גורמי מודיעין שונים בנושא הימצאות הטנקים המצריים בסיני, ואת ופרשנותי לנאמר על ידם.

כיצד הבין הפיקוד העליון את דיווחי המודיעין?
כאמור לעיל, המודיעין ככלל הציג תמונה שגויה המקטינה בכמחצית את מספר הטנקים המצריים שחצו את התעלה. ידוע לכל כי עבודת המודיעין נועדה לסייע לקבלת ההחלטות של הפיקוד על הגייסות הלוחמים, ולכן חשוב לדעת כיצד קיבל הפיקוד העליון את דיווחי המודיעין. התשובה לכך אינה אחידה והיא משתנה בין ההבנה של שר הביטחון, של הרמטכ"ל, של פיקוד דרום ושל אג"ם מבצעים. מה שמאחד את כל ה"צרכנים" היא העובדה שאיש מהם לא העריך שהמודיעין לוקה בהערכת חסר ומן הראוי לקחת בחשבון כמות גדולה יותר של טנקים. 

ניתן לומר בהכללה כי הרמטכ"ל קיבל עקרונית את הערכות המודיעין. בפיקוד הדרום נטו להקטין את כמות הטנקים כפי שהוצגו על ידי אמ"ן, ושר הביטחון חשב שהמודיעין מפריז בכמות הטנקים ובראשית המלחמה העריך כי כ־300 טנקים בלבד חצו את התעלה! 

להלן ציטוט מדברי שר הביטחון משה דיין בישיבת הממשלה 0710-21:00 [ערב היציאה של למתקפת הנגד – א.ד]: "יש לי מספר מאמ"ן על מספר הטנקים המצריים שחצו את התעלה. אני משום מה חושב שהמספר שהם נוקבים הוא מוגזם מאוד, אבל היות ואמ"ן עומד על זה בתוקף שהמספר הזה נכון, אני מוסר אותו. הם מדברים על 500-400 טנקים שחצו מזרחה לצד שלנו. חלק מהם כבר הושמד. לפי מיטב הערכתי המספר שהם נקבו הוא מוגזם מאוד. אני חושב שיש פה איזו שהיא טעות באינפורמציה. זהו רישום ולא סקירה מדויקת. יכול להיות שהרושם שלי אינו נכון. אבל אני חייב לומר את המספר קבלתי מאמ"ן.
ראש הממשלה הגב' גולדה מאיר: אתה חושב שפחות טנקים מצריים צלחו את התעלה?
השר משה דיין: אני חושב שפחות.
סגן ראש הממשלה יגאל אלון: כ־300 טנקים?
השר משה דיין: מפיקוד דרום שמעתי מספרים הרבה יותר קטנים, שאלתי עוד פעם את אנשי אמ"ן, כי רציתי להביא את ממספר לממשלה. אמרו: הלילה חצו את התעלה 400-500 טנקים מצריים".
התרשים הבא ממחיש את הפער בין כמות הטנקים שחצתה, להערכתי, את התעלה בפועל לבין הערכות אמ"ן והפיקוד העליון בצה"ל. 

בנספחים א-ג שלהלן מובאים ציטוטים של גורמי אמ"ן והפיקוד הבכיר בנושא סדר הכוחות שחצו את התעלה ובכמה טנקים הם היו מצוידים.

סיכום והערכה

מאמר זה הוא אחד מסדרת מאמרים בה אני מצביע על תופעת התפניות העוברות על המידע ה"מיוצר" בדרגי העבודה במודיעין בדרכו הארוכה לאוזנו של הקברניט, וכיצד הקברניט משתמש במידע המשובש המגיע לאוזניו. 

מודיעין אינו מדע מדויק, והוא לעולם לא יהיה כזה, גם אם יגדילו את המשאבים להשגתו. אבל אמירה זו אינה פוטרת את המודיעין מביצוע תחקיר מקיף כיצד ניתן לצמצם את כישלונותיו. יחד עם זאת יש להטמיע בקרב הפיקוד של צה"ל את ההכרה שעל המפקדים לכפות על אנשי המודיעין להתנסח בצורה ברורה וכי על כתפם רובצת האחריות לחקור ולדרוש היטב את אמירות המודיעין, ולברר על מה הן נסמכות. 

כשלי המודיעין הם רב מערכתיים והם מתמשכים על פני שנים ארוכות. אם לוקחים מערכת כשלים זו, שחלקה הוא בלתי נמנע, ומוסיפים עליה את הפיחות הנוצר עקב מערכת התמסורת הארוכה שבין "יצרני" המודיעין למשווקי המודיעין (ראש אמ"ן, קמ"נים פיקודיים וכיו"ב) ולצרכנים במערך השליטה בצה"ל - אנו מגיעים למצב, שהמודיעין לא רק שהוא חלקי וחסר, אלא הוא הופך לגורם המכשיל את הפיקוד העליון בתהליך קבלת ההחלטות.

לצה"ל לא היה מושג , בין היתר[40], איזה כוחות חצו את התעלה, בכמה טנקים הם היו מצוידים, ומה היה היעד המצרי במלחמה. תחקיר מקיף שכזה לא בוצע לאחר מלחמת יום הכיפורים משום שראש אמ"ן דאז, האלוף שלמה גזית ז"ל, אסר על קיומו בטענה של: "די לחטט בפצעים". מלחמת לבנון הראשונה שהתחוללה 8 שנים לאחר מכן, גם היא לא תוחקרה על ידי אמ"ן. אני סבור, שגם כיום, לאחר שעברו למעלה מארבעים שנה, יש מקום לתחקיר שכזה, שבו ייבדקו הנקודות הבאות:

• איך קרה שראשות חטיבת המחקר באמ"ן התרוצצה כל ימי מלחמת יום הכיפורים ב"שיווק" המודיעין לצרכנים השונים, ולא השכילה לגייס לצידה קבוצה של חוקרי מודיעין במילואים שיסייעו לה. תופעה הרסנית זו חזרה על עצמה גם במלחמת לבנון הראשונה (מלחמת "שלום הגליל") ובמלחמת המפרץ הראשונה בהן נטלתי חלק.  

• פענוח צילומי אוויר: משאב מודיעיני זה, שכוחו יפה כל ימות השנה, מרכזיותו בעת מלחמה היא לכאורה מובנת מאליה. בפועל, כמעט ולא נעשה בו שימוש הן בימים שקדמו למלחמה, והן במהלכה. לתופעה זו הקדשתי את ספרי "מודיעין תלוש מהקרקע"[41] 

• אלילי האזנה שהכזיבו: מאז ימי מבצע רותם[42], שקד אמ"ן על פיתוח יכולות האזנה ועל פיתוח "אמצעים מיוחדים" שפעלו מיד עם פתיחת המלחמה. והנה גוף זה "לא סיפק את הסחורה" באשר ליחידות שחצו את התעלה (מי חצה, היכן ומתי) ולא השכיל להבין את הכפיפות של חטיבות השריון לדיביזיות החי"ר. כך, למשל חטיבת השריון 14 מדיביזיית השריון 21 הוכפפה לדיביזיית החי"ר 16 כבר לפני המלחמה וחצתה עמה את התעלה כבר ב־6 באוקטובר. דבר הימצאותה של חטיבת שריון זו בסיני נודע לאמ"ן רק ביום השלישי למלחמה, ב־9 באוקטובר בשעה 12.30[43].

• המערכת המבצעית כמעט ולא דרשה, כל ימי המלחמה, שיוצגו בפניה נתוני אויב: לא נתונים כמותיים ולא נתונים על אמצעי הלחימה המצויים בידי האויב[44].

במאמר נקבתי בשמות בעלי התפקידים השונים, אך אני מבקש להבהיר בצורה חדה שלדעתי, הכשלים השונים אינם קשורים אישית לאישים המוזכרים, אלא במבנה הלקוי של מערך הכשרת הקצונה בצה"ל, היעדר הכשרה לדרג המדיני בהבנת שפת הצבא, ובמבנה נפש האדם באשר הוא. הצפנו בסדרת מאמרים זו בעיקר את הבעיות והמעטנו במתן פתרונות, הן משום שאין בידינו מספיק נתונים, והן משום שאין פתרון לבעיות והמעט שנותר בידינו לעשות, הוא להכיר בבעיות ולנסות ולצמצם במידת האפשר את הנזק הנגרם בגינן. 

עד אשר צה"ל יתפנה לחקור את הנושאים שהועלו במאמר זה אני מציע לקרוא בקפידה את שכתבה ועדת אגרנט[45] על כשלי המודיעין והמלצותיה, שכוחן יפה גם כיום. 

נספחים
נספחים
נספח א
ציטוטים מדברי שר הביטחון משה דיין בנושא הסד"כ המצרי בסיני
מלחמת יום הכיפורים 06-09/10/1973

שר הביטחון משה דיין בישיבת הממשלה[46]. 07/10-21:00
שר הביטחון משה דיין: יש לי מספר מאמ"ן על מספר הטנקים המצריים שחצו את התעלה. אני משום מה חושב שהמספר שהם נוקבים הוא מוגזם מאוד, אבל היות ואמ"ן עומד על זה בתוקף שהמספר הזה נכון, אני מוסר אותו. הם מדברים על 500-400 טנקים שחצו מזרחה לצד שלנו. חלק מהם כבר הושמד. לפי מיטב הערכתי המספר שהם נקבו הוא מוגזם מאוד. אני חושב שיש פה איזו שהיא טעות באינפורמציה. זהו רישום ולא סקירה מדויקת. יכול להיות שהרושם שלי אינו נכון. אבל אני חייב לומר את המספר קבלתי מאמ"ן.
ראש הממשלה הגב' גולדה מאיר: אתה חושב שפחות טנקים מצריים צלחו את התעלה?
השר משה דיין: אני חושב שפחות.
סגן ראש הממשלה יגאל אלון: כ־300 טנקים?
השר משה דיין: מפיקוד דרום שמעתי מספרים הרבה יותר קטנים, שאלתי עוד פעם את אנשי אמ"ן, כי רציתי להביא את ממספר לממשלה. אמרו: הלילה חצו את התעלה 400-500 טנקים מצריים.
השר משה דיין (בהמשך הדיון): ..."אני מאוד מאמין שאני צודק בהנחתי שאין 400 טנקים מצריים מהצד הזה של התעלה

התייחסות: 

• בשעה שהתקיים הדיון חצו את התעלה למעלה מ־800 טנקים 

• מפקד / מנהל רשאי לחלוק על הערכות הדרג המקצועי בארגון אך מן הראוי שינמק זאת

שר הביטחון משה דיין ב"מטבחון" ראש הממשלה[47] 09/10-07:30 (הרמטכ"ל וראש אמ"ן נוכחים בפגישה)

שר הביטחון משה דיין: הייתי עוד פעם בפיקוד דרום. המערך המצרי הוא כזה, שכל ניסיון לגשת עם השריון לתעלה עולה ביוקר רב. יש להם מצד אחד הרבה טנקים וארטילריה. טנקים טובים וחדשים.

התייחסות: 

בשעה שהתקיים הדיון סבר אמ"ן (בטעות) שדיביזיות החי"ר שצלחו את התעלה מצוידות ב־530 טנקים מיושנים מסוג T-34. 

שר הביטחון משה דיין ב"מטבחון" ראש הממשלה[48]. 09/10-14:50 
שר הביטחון משה דיין: להלן מספרי הכוחות, כפי שהם נכונים לעכשיו ולמחר בבוקר: בחזית המצרית: לנו 800 טנקים; למצרים – 2,000 טנקים

התייחסות: 

בשעה שהתקיים הדיון היה מקובל באמ"ן שהסד"כ המצרי מונה 2200 טנקים.  

נספח ב

ציטוטים מדברי הרמטכ"ל ועוזריו בנושא הסד"כ המצרי בסיני
במהלך מלחמת יום הכיפורים 06-12/10/1973

קד"ם רמטכ"ל – תחזיות הרמטכ"ל[49] - 06/10-18:15

רא"ל דוד אלעזר: ציין שהוא מודאג מגל ההתקפה השני הצפוי – התקפה של הדיביזיות המשוריינות... הוא מקווה לבלום ב־7 באוקוטבר כך שב־8 באוקטובר ניתן יהיה לבצע את "צפניה"[50]. 

התייחסות: 

• בסד"כ הגישור המצרי אין שום היתכנות מעשית לכך שלאחר יממה מתחילת המלחמה דיביזיות השריון יספיקו לחצות את התעלה ויתקפו את כוחות צה"ל בסיני. ככל הנראה הרמטכ"ל קיבל את הערכת אמ"ן (השגויה) בנושא. 
• את "צפניה" לא ניתן היה לבצע ב־8 באוקטובר, משום שציוד הגישור הצה"לי לא היה מוכן. גם הגישור המצרי בגזרה זו, ככל הנראה, לא התאים למעבר הטנקים הישראליים.

ישיבת ממשלה[51] 10/07-10:00

הרמטכ"ל מעדכן: בחזית המצרית נעשו על פי רוב ניסיונות צליחה בקבוצות קטנות, ורק בשלושה ניסיונות היו כוחות גדולים בהיקף של 60 – 80 טנקים. 

עוזר הרמטכ"ל רא"ל (מיל') יצחק רבין[52] ב"מטבחון" ראש הממשלה 07/10-09:10 

הם עברו, בדרום, חוסר בשריון מצרי. יש גשרים, לא ברור למה הם לא עוברים עם השריון. מעשית אנו לא מפריעים....המצרים הקימו מאחזים של כמה מאות טנקים בצד השני, אך התמונה לא ברורה. עד שזה לא יתייצב, יהיה קשה לדעת.

קד"ם סגן רמטכ"ל[53], דברי רמ"ד דרום באג"ם מבצעים. 07/10-13:40

רס"ן זאב נתיב: מתוך סקירת מצב בחזית המצרית, בגזרה הצפונית נמצאים רק כוחות חי"ר. ...בסך הכול הועברו כ־300 טנקים.

התייחסות: 

בפועל בשעה זו עברו לסיני למעלה מ - 700 טנקים. 

הרמטכ"ל מעדכן את שר הביטחון[54]. 07/10-23:42 

הרמטכ"ל מוסר בטלפון כי החליט שלמחרת בחזית הדרום יבוצעו שתי התקפות אוגדתיות מדורגות: היינו, כאשר אוגדה אחת תתקוף, יבלמו שתי האחרות. אוגדה 162 תתקוף בצפון, ואוגדה 143 בדרום; אוגדה 252 תבלום מול המצרים. יש גם כוונה לחצות את התעלה, אולם זאת רק לאחר זמן משהתבהרו תוצאות שתי התקיפות. יחסי הכוחות: כ־600 טנקים של צה"ל מול כ־600 טנקים של מצריים בשנים או שלושה ריכוזים.

התייחסות: 

• בפועל בשעה זו עברו לסיני למעלה מ - 800 טנקים. 
• הכוחות המצריים היו בחמישה ריכוזים דיביזיוניים. בחזית, נפרסו הטנקים של דיביזיית החי"ר בהתאם לפריסת חטיבות הדיביזיה, כאשר בעורף כל דיביזיה נערכה חטיבת השריון. להלן תרשים תורתי לאופן פריסת כוחות דיביזיית חי"ר מתוגברת בחטיבת טנקים.

עוזר הרמטכ"ל רא"ל (מיל') יצחק רבין[55] ב"מטבחון" ראש הממשלה 07/10-23:50 
(הדיון נערך לאחר שובו של מר רבין מביקור עם הרמטכ"ל בחזית בדרום)

מר יצחק רבין: המצרים עברו בשריון 2-3 נקודות: פירדאן, והארמיה הדרומית מול ציר הגידי והמיתלה. ההערכה היום שמינימום עברו 350 טנקים. סבור שזה קרוב ל־500 טנקים.

התייחסות:

• בפועל בשעה זו עברו לסיני למעלה מ - 800 טנקים. 
• הכוחות המצריים היו בחמישה ריכוזים דיביזיוניים.

הצגת תוכניות התקפות הנגד בדרום על־ידי הרמטכ"ל[56]. 08/10-00:10

הרמטכ"ל עדכן את היושבים בחדרו[57] את הקווים המנחים של התקפת הנגד אותם סיכם בביקורו בפיקוד דרום. ...עד מסירת הדברים האלה, בכל אחד מראשי הגשר, מעל 200 טנקים, ועד למחרת בבוקר עלול מספרם להגיע ל־300. לנוכח הנתונים האלה הוא החליט לתקוף את המערך כאשר עדיין אינו מאורגן, כלומר ב־8 באוקטובר בבוקר.

התייחסות:

• בפועל בשעה זו עברו לסיני למעלה מ - 900 טנקים.
• הרמטכ"ל מדייק שבכל ראש גשר [דיביזיוני] היו כ - 200 טנקים. הטעות היא במספר ראשי הגשר, לא שלושה כטענתו, אלא חמישה. 

דברי הרמטכ"ל דוד אלעזר בישיבת ממשלה[58] 08/10-10:00

השר משה קול: האם במשך הלילה הם העבירו טנקים לצידנו? 
רא"ל דוד אלעזר: בסך הכל כן. יש בצד שלנו לא פחות מ־500 טנקים ולא יותר מ־600 טנקים. אנו הולכים היום לקרב שריון אדיר.
השר שמעון פרס: כולם טנקים גדולים – T-62?
ר/א דוד אלעזר: לא. יש כאן טנקים T-34 של חטיבות החי"ר. יש גם טנקים T-54 ויש גם חטיבה של T-62, הטנקים הכי חדישים". 
..."השר זרח ורהפטיג: טיב הטנקים שלנו לעומתם יש לו ערך?
רא"ל דוד אלעזר: טיב יחד עם הטנקיסטים – ביחד כולם יותר טובים. בלי קשר לטנקיסטים – בסדר גמור. אנחנו כאן עם פאטונים וסנטוריונים: אין שרמנים; רק שני הסוגים הטובים.

התייחסות:

הדיון התקיים בשעה שמתקיימת מתקפת הנגד של צה"ל. בשעה זו חצו למעלה מ – 950 טנקים מצריים את התעלה בעוד שהרמטכ"ל סבור שבסיני 500 – 600 טנקים לכל היותר

דברי הרמטכ"ל דוד אלעזר בישיבה אצל ראש הממשלה[59] ("מטבחון") 09/10-07:30 
(הדיון מתקיים לאחר שהתברר שמתקפת הנגד שלנו בתעלה ב־08/10 כשלה)

השר יגאל אלון: 650 הטנקים שלהם, איפה הם?
רא"ל דוד אלעזר: הם פה בשלושה ריכוזים (מסביר על המפה). לנו יש שם 600 טנקים. יש להם כבר יותר מאשר לנו.

התייחסות: 

• בפועל בשעה זו עברו לסיני למעלה מ – 1,000 טנקים.
• בפועל בסיני היה מספר זעום של 66 טנקי T-34, שכן חודשים מספר לפני המלחמה הוחלפו הטנקים בחטיבות החי"ר בטנקי T-54/55. אמ"ן לא ידע זאת, ולכן הרמטכ"ל "לא אשם" בחוסר ידיעה.
• אמ"ן דיווח כבר ב־7 באוקטובר כי לסיני הועברו שתי חטיבות המצוידות בטנקי T-62, כך שהרמטכ"ל טעה בנקודה זו. אני סבור כי גם חטיבת השריון 14 מדיביזיה משוריינת 21 שצוותה לדיביזיית חי"ר 16 הייתה מצוידת גם היא בטנקי T-62. 

ציטוט מדברי סגן הרמטכ"ל האלוף טל בפתיחת ישיבת הממשלה[60] 09/10-10:00

יחסי הכוחות הם 1:1 לכוחות צה"ל 700-600 טנקים ולמצרים כ־700 טנקים, מספר זה כולל את הטנקים שנפגעו.

התייחסות:

בפועל בשעה זו עברו לסיני למעלה מ־1,000 טנקים

ציטוט מדברי הרמטכ"ל דוד אלעזר בישיבת ממשלה[61] 09/10-10:30

רא"ל דוד אלעזר: יש להם יותר טנקים מאשר לנו, מסביב ל־800 טנקים בצד הזה של התעלה....
...זה יהיה צבא מצרי, הרחק במלחמה, עם 2,000 טנקים. כרגע יש להם 800 טנקים ואני מעריך כי יוכלו להעביר רק עוד שתי דיביזיות משוריינות, לפי מה שיש להם כרגע, אני מעריך שלא יוכלו להעביר יותר מאשר 1,400.

התייחסות:   

• הסד"כ המצרי, כפי שאמ"ן פירסם עוד לפני המלחמה, עמד על 2,230 טנקים[62].
• בפועל בשעה זו עברו לסיני למעלה מ־1,000 טנקים.
• פוטנציאל הטנקים בדיביזיות המשוריינות עומד על 347 טנקים ולא 600 טנקים כפי שהרמטכ"ל מעריך (תחשיב זה לוקח בחשבון את העובדה שאחת משתי חטיבות השריון בדיביזיה משוריינת 21 חצתה את התעלה כבר ביום הראשון למלחמה וסופחה לדיביזיה חי"ר 16)

דברי הרמטכ"ל דוד אלעזר בישיבת ממשלה[63] 11/10-21.00

רא"ל דוד אלעזר: הם העבירו, לפי הערכתנו 600-700 טנקים לצד בזה, אך חלק גדול מהם כבר הושמד. אני יכול לומר מה מראים הצילומים שלנו, ואלה מלמדים רק על טנקים נפגעים. כאלה יש 150. ישנם גם טנקים רבים מושמדים ושרופים, אבל אי אפשר לזהות. יכול להיות ששליש פלוס-מינוס.

התייחסות:

• בפועל בשעה זו עברו לסיני למעלה מ־1,000 טנקים.
• ספירת טנקי האויב מצילומי אוויר, שנעשתה לאחר מכן, מראה נתונים שונים לגמרי.

דיון בלשכת הרמטכ"ל בדרך הפעולה בחזית המצרית[64] 12/10-06:00

סגן הרמטכ"ל האלוף טל: תומך במהלך התקפי שלנו בסיני ומתנגד לצליחת התעלה בנימוק: "הכוחות הצולחים ייתקלו בגדה שמנגד בכוחות מצריים גדולים ורעננים. בכל אחת מהגזרות הארמיוניות נותרו ממערב לתעלה שתי חטיבות אחת ממוכנת ואחת משוריינת – בסך הכול מונות יחידות אלו, לדברי ראש אמ"ן, כ־300 טנקים. מאחוריהן דיביזיה ממוכנת 3, חטיבת טנקים של משמר הגבול [הכוונה לחטיבת השריון העצמאית של משמר הנשיאות. א.ד] וארבעה גדודי טנקים. בסך הכול כ־370 טנקים נוספים. כוח זה לא יבוא אמנם לביטוי ברגע הצליחה, אולם יש להניח שחלק ממנו יתערב בקרבות בהמשך.

התייחסות:

• בפועל, במועד זה היו בארמיה 2 בגדה המערבית של התעלה שתי חטיבות ממוכנות וחטיבת שריון, ובארמיה 3 שתי חטיבות שריון ושתי חטיבות ממוכנות, בסך הכול 409 טנקים לפי תקן. 
• במרחב קהיר (יתכן כולל אזור אלכסנדריה) עוד 581 טנקים נוספים[65].

דיון ב"מטבחון" של ראש הממשלה האם לצלוח את התעלה[66] 10/12-14:30

במהלך הדיון יצא ראש המוסד מהחדר וחזר עם ידיעה שלפיה המצרים יופעלו בשבת או ביום ראשון [13 או 14 באוקטובר] שלוש חטיבות צנחנים שיונחתו לאזור ביר גפגפה והמיתלה – כלומר אזור המעברים..."ראש המוסד סיפר שבדרך מברק נוסף בעניין".
בהמשך אמר הרמטכ"ל שביחסי הכוחות של 700 טנקי צה"ל מול 900 טנקי צבא מצרים צה"ל בסיוע חיל האוויר ינצח.

התייחסות:

• הערכת הרמטכ"ל כי המתקפה המצרית תכלול 900 טנקים כוללת בתוכה את מעבר דיביזיות השריון המצריות את התעלה. כוח זה, על פי התחשיב שלי, מונה 347 טנקים על פי תקן, המתווסף לכ־1,000 הטנקים שחצו את התעלה בפתיחת המלחמה. 
• להערכתי, גם אם דיביזיה משוריינת 4 המצרית הייתה חוצה במלואה את התעלה, צה"ל אמור היה להתמודד עם כוח אפקטיבי תיאורטי (מבלי לקזז את הטנקים הפגועים שחלקם היה של דיביזיות החי"ר) של כ־820 טנקים. כך שהערכת הרמטכ"ל הייתה הערכה מחמירה.  

הרמטכ"ל בשיחה עם יועציו[67] 14/10-09:12 (בעת המתקפה המצרית ב־14 באוקטובר)

...מתנהלים קרבות עם דיביזיה ממוכנת 23 ודיביזיה משוריינת 21. 

התייחסות:

דיביזיה 23 ממוכנת לא חצתה את התעלה (ראה דיווח אמ"ן בהמשך). כוחות צה"ל ניהלו קרב רק עם חטיבת השריון דיביזיה זו שחצתה את התעלה בפרוץ המלחמה ופעלה כחלק לדיביזיית החי"ר מספר 2. 

האלוף יריב[68] יועץ הרמטכ"ל מעדכן את הרמטכ"ל[69]. 14/10-09:40

דיביזיות 21,23, ו-4 הוטלו לקרב. בעורף נותרה דיביזיה ממוכנת 3, שלפי אחת הידיעות שתי חטיבות שלה נעות לבילביס. בין קהיר לתעלת סואץ אין עוצבות שריון נוספות. 

התייחסות:

• דיביזיה 23 ממוכנת לא חצתה את התעלה (ראה דיווח אמ"ן בהמשך). כוחות צה"ל ניהלו קרב רק עם חטיבת השריון של דיביזיה זו. חטיבה זו חצתה את התעלה בפרוץ המלחמה ופעלה כחלק לדיביזיית החי"ר מספר 2.  
• בעורף, באזור קהיר (יתכן שחלק ערוך באלכסנדריה), נותרו (פרט לדיביזיה ממוגנת 3 שאותה הזכיר האלוף יריב) יחידות המצוידות ב - 424 טנקים, לא כולל יחידות הערוכות בגזרת ים סוף. 

הרמטכ"ל מעדכן את ראש הממשלה[70] 14/10-21:00 (בדיון לקראת צליחת צה"ל)

באשר ליחסי הכוחות: בפרוץ המלחמה היו לצבא מצרים כ־2,200 טנקים. הוא העביר לגדה המזרחית כ־1,300. כ־600 מהם הושמדו, כלומר ממזרח לתעלה נותרו כ־700 טנקים. מספר כזה נמצא גם ממערב לתעלה, אלא שהוא אינו מרוכז, אלא מפוזר במרחבים שבין קהיר לתעלה: כ־150 טנקים נמצאים בדרום עמק הנילוס... משמר הרפובליקה ובית הספר לשריון נמצאים בקהיר ומונים כ־100 טנקים כל אחד, כלומר במרחב התעלה נותרו כ־350 טנקים. מחציתם הם טנקי דיביזיה 3 המיועדת ליצור קו הגנה בפאתי קהיר. כלומר כוחות צה"ל [שיצלחו את התעלה. א.ד] יתקלו ב־200-100 טנקים מפוררים לכוחות קטנים. גם אם תתערב דיביזיה 3 בקרב ימנה הכוח שמנגד כ־350-300 טנקים.

התייחסות:

• הערכת אמ"ן אז והמחקר כיום, תומכים בדברי הרמטכ"ל שבצבא מצרים היו במלחמה סה"כ 2,200 טנקים פעילים. 
• במתקפה המצרית ב - 14 באוקטובר היו בסיני 1301-1270 טנקים (כולל טנקים פגועים), כך שדברי הרמטכ"ל מדויקים. אחרי כישלון המתקפה, הוחזרה חטיבת השריון מדיביזיה 4 משוריינת בחזרה לגדה המערבית. חטיבה זו (שנפגעה בקרבות עם צה"ל) נטלה חלק בבלימת כוחות צה"ל לאחר שחצה את התעלה.
• אחרי שצה"ל חצה את התעלה, נערכה הדיביזיה הממוכנת 3 לבלום את כוחותינו בגזרת ארמיה 2.  

נספח ג'
ציטוטים מדברי גורמי מודיעין בנושא הסד"כ המצרי בסיני
במהלך מלחמת יום הכיפורים 06-12/10/1973

לקט מודיעין בהול "תוכנית מצרית סורית לחדש הלחימה"[71] 05/10-07:30  

6 וחצי שעות לפני תחילת המלחמה פירסם אמ"ן/מחקר מסמך המבוסס על עיבוד המידע שמסר סוכן הצמרת אשרף מרואן שעות מספר לפני כן התריע על המלחמה. במהלך עיבוד דיווח המקור חוקרי אמ"ן צירפו למסמך פרטים מידיעות קודמות הנוגעות לתוכנית המלחמה המצרית:  
א. המטרה – כיבוש הגדה המזרחית של התעלה, קידמת סיני עד המעברים (כולל) וכיבוש שארם א־שיח'.
ב. לא קשור למאמר זה
ג. כוחות ומשימות, כוחות יבשה – 5 דיביזיות חי"ר וממוכנות ועוד עד 5 חטיבות טנקים ועוד כוחות מיוחדים (קומנדו, מונחתים במסוקים) יצלחו את התעלה בחזית רחבה, ויכבשו את קדמת סיני עד המעברים (כולל) ואת שארם א־שיח'.

התייחסות:

המסמך המקורי של הסוכן הותר לפרסום על ידי הצנזורה. מהשוואה בין הדיווח המקורי של הסוכן (הותר לפרסום על ידי הצנזורה) לבין העיבוד של אמ"ן עולה כי חוקרי אמ"ן השמיטו פרטים חשובים כמו האמירה "לאחר החצייה יעשה מאמץ לתפיסת שטח בעומק של כ־10 ק"מ. ... אין כוונה להגיע בשלב הראשון עד קו המעברים [הדגשה שלי. א.ד]. בהגיע הצבא לעומק שנקבע יחכה (?) להחזיק מעמד ועפ"י התוצאות של שלב זה יקבע ההמשך". אמ"ן לא רק שהשמיט מידע חשוב זה על התוכנית המצרית, הוא אף המשיך לדבוק כל ימי המלחמה בסברה (המסתמכת על מידע מיושן) שהיעד המצרי הוא הגעה למעברים ולא בחן את האפשרות שעליה דיווח סוכן הצמרת. 

דברי אמ"ן בקד"ם רמטכ"ל[72]. 06/10-18:15 

ראש אמ"ן בלוויית ראש ענף מצרים סא"ל יונה בנדמן: "על פי התוכנית הידועה לצה"ל יעשו המצרים מאמץ יבשתי גדול על מנת שביום א' 7 באוקוטבר יופעלו דיביזיות השריון... צפוי שבמהלך הלילה יבנו המצרים 5 גשרים לרק"ם, שלושה מהם לשימושם של שלושה מאמצים, בהם לפחות 2 עיקריים של דיביזיות 4 ו-21 [דיביזיות שריון. א.ד]. ...כוונתם להגיע בדיביזיות השריון עד לקו המעברים. ...ייתכן שחטיבה 130 נחתים תנחת מן הים באזור רומני".

התייחסות:

• למיטב זכרוני, בפרסומים של אמ"ן לפני המלחמה דובר שלכל דיביזיה יוקצו שני גשרים. אני משער שהדיווח הנוכחי על חמישה גשרים בלבד מבוסס על הדיווח של הסוכן אשרף מרואן. 
• הנחתת הנחתים באזור רומני היא חלק מהתוכנית המבצעית הישנה "גרניט 2" שאמ"ן ציפה לה, אך בפועל היא לא בוצעה. לפי זכרוני, בחודשים שקדמו למלחמה הגיעה ידיעה ממקור טוב שחטיבת הנחתים 130 עזבה את בסיסה באלכסנדריה ועברה לפיום, כלומר שינוי במשימת החטיבה. כך או כך, בגיחת הצילום של ה – 5 באוקטובר אותרה חטיבת הנחתים באזור שלופה שבדרום תעלת סואץ. עובדה זו לא עולה בקנה אחד עם ההערכה שחטיבת הנחתים תנחת באזור רומני בים התיכון. בפועל עיקרה של חטיבת הנחתים חצה את תעלת סואץ באזור האגם המר הקטן וכוחותיה של החטיבה פעלו באזור ציר הגידי.

חטיבת חי"ר עם גדוד הטנקים האורגני שלה חצו את התעלה[73] 06/10-19:30

בלקט אמ"ן משעה 19:30 נמסר כי חטיבת חי"ר 5 מדיביזיית חי"ר 19, לרבות גדוד הטנקים, עברה אל ממזרח לתעלה בגזרת שלופה – א־שט

התייחסות:

אם ידיעה זו נכונה, הרי שהצבא המצרי הוא צבא וירטואוזי המצליח אחרי חמש וחצי שעות לפרוץ את סוללת בר לב ולעביר לסיני חטיבה על גדוד הטנקים שלה. מן הראוי שתופעות ייחודיות שכאלה, העומדות בניגוד להערכות אמ"ן לפני המלחמה, בנושא משך פריצת הסוללה והקמת הגשרים, תודגשנה בלקט. 

ראש אמ"ן בהתייעצות עם שר הביטחון[74] – ליל 7-6/10

ראש אמ"ן עדכן את השר...הוא העריך שהמצרים יעשו בלילה מאמץ גדול להעברת שתי דיביזיות שריון אל מעבר לתעלה, ויופעלו גם באזור שרם א־שיח ואבו רודס.

לקט אמ"ן – סיכום פעילות לקט אמ"ן[75] 10/06-20:25

בשלב זה ידוע כי דיביזיה ממוכנה הערוכה במרחב ארמיה 3, עומדת לחצות את התעלה.

התייחסות:

בפועל, דיביזיה ממוכנת 6 הערוכה בגזרת ארמיה 3, הקצתה את חטיבת השריון שלה לתגבור מערכי ההגנה של דיביזיית חי"ר 19. ייתכן כי חטיבה ממוכנה שלה (עם או בלי מפקדת הדיביזיה) חצו בשלב כלשהו את התעלה במגמה לחבור ולחזק את כוחות הקומנדו שהונחתו בדרום סיני. מהלך זה סוכל בעיקר על ידי חיל האוויר וחיל הים של צה"ל. הקמת הגישור בגזרת דיביזיה חי"ר 19 התעכבה בגלל בעיות בוץ ולכן דיביזיה זו נאלצה לעבור בחלקה על גשר של הדיביזיה השכנה מספר 7. יוצא, איפוא, שכוחותיה סיימו את חציית התעלה רק ב – 8 באוקטובר. 
   
סיכום אויב ב־6 באוקטובר[76], נכון לשעה 21.00 

הכוח העיקרי של דיביזיה חי"ר 7, ובו 60 טנקים בנה ראש גשר בעומק של כ־6 ק"מ. [מדרום לה] הכוחות העיקריים של דיביזיה חי"ר 19 [שמדרום לדיביזיה 7], חצו את התעלה באזור שלופה ויצרו ראש גשר בעומק 5-4 ק"מ. כוח קידמי של הדיביזיה נמצא, לדברי המצרים, בעומק 22 ק"מ בציר המתלה וגדוד הטנקים נע בציר כדי לחבור אליו...המצרים הקימו כמה גשרים ייתכן שחלקם דמה. .. סה"כ ידוע על 6 גשרים.

התייחסות:

בפועל, בשעה זו היו מתוחים על התעלה 6 גשרים כבדים למעבר טנקים, ו – 3-5 גשרים במעמס 4 טון ששימשו בעיקר כגשרי דמה. בנוסף, בשעה זו המצרים עסקו בהקמת הגשרים הבאים: 3 גשרים כבדים לטנקים, וגשר במעמס 25 טון. 

לקט אמ"ן[77] 06/10-23:15

לא ידוע היכן נמצאת דיביזיה משוריינת 21 וחטיבת הטנקים העצמאית 15

התייחסות:

• בפועל, בשעה זו חטיבת השריון העצמאית 15 היתה בדרכה לחציית התעלה כדי להצטרף לדיביזיה חי"ר 18 שנערכה באזור קנטרה.
• חטיבת השריון 14 מדיביזיה משוריינת 21 היתה בדרכה לחציית התעלה בגזרת איסמעיליה – דוורסואר, כדי להצטרף לדיביזיה חי"ר 16. יתר הדיביזיה נערך בגזרה זו בגדה המערבית של התעלה.  
 
דיווח מפורט של פיקוד דרום[78] - 07/10-04.00

בסך הכול בצד המזרחי של התעלה נמצאות 8-7 חטיבות, רובן חי"ר.

התייחסות:

בפועל בשעה זו חצו את התעלה 19-18 חטיבות!

קד"ם רמ"ח מבצעים[79] 10/07-09:00

אל"מ אהרון לברן (עוזר רמ"ח מחקר באמ"ן): חטבת הנחתים 130 אוכנה ליד תעלת סואץ, זאת לאחר שב־6 באוקטובר נדמה היה שהיא באיזור אלכסנדריה... בגזרת קנטרה נמצאת חטיבת טנקים עצמאית 15 ולה טנקי T-62. חטיבה נוספת של טנקי T-62 הנמצאת בגזרת דיביזיה 3 לא אוכנה ולא ידוע זיקתה לדיביזיה 4 מבחינת נוהל הקרב – האם היא מיועדת לתקוף לפניה, יחד איתה או לאחריה

התייחסות:

• בפועל, כבר בגיחת הצילום של ה- 5 באוקטובר אותרה חטיבת הנחתים באזור שלופה שבדרום תעלת סואץ. 
• בשעת הדיווח חטיבת שריון עצמאית 25 המצוידת בטנקי T-62 היתה ערוכה באזור ג'ניפה והתכוננה לחציית התעלה, כדי להצטרף למערך ההגנה של דיביזיה חי"ר 7. 

דברי ראש אמ"ן בהתייעצות בלשכת הרמטכ"ל[80] - 07/10-12:45.

האלוף זעירא לא היה מוכן למסור תמונת מצב מפורטת על החזית המצרית, בטענה שהוא נקרא לחדר הרמטכ"ל באמצע דיון פנימי באמ"ן שהוא נוהג לערוך כשעה לפני קד"ם רמטכ"ל.

התייחסות:

להבדיל מהרמטכ"ל דוד אלעזר שהשכיל לרכז סביבו קצינים בכירים במילואים (רא"ל רבין, רא"ל בר־לב) שיסייעו לו במלאכת ניהול הצבא, ראש אמ"ן וראש חטיבת המחקר לא השכילו להיעזר באנשי מילואים והם כילו את רוב זמנם בהתרוצצות בין הפורומים השונים של מקבלי ההחלטות.  

דברי ראש אמ"ן בדיון אצל הרמטכ"ל[81] - 07/10-15:30

ראש אמ"ן הציג את הערכתו, שלפיה המצרים מעבירים בשלב זה לגדה המזרחית רק את שתי הדיביזיות הממוכנות כשכל אחת מהן מתוגברת בחטיבת טנקים, ואילו שתי הדיביזיות המשוריינות עדיין לא החלו לעבור. הרמטכ"ל הגיב על דברים אלו באומרו: הדבר סותר את המידע שקיבל "אצל הילדים שלך"[82] [כלומר אצל הקצינים הזוטרים במחלקת מחקר]. ראש אמ"ן ענה שאכן זו הערכה חדשה "הם עובדים שוב על החומר".

התייחסות:

בפועל כל דיביזיית חי"ר תוגברה כבר מתחילת המלחמה בחטיבת שריון. אנשי המודיעין במטכ"ל ובפיקוד לא הבינו זאת, וטעו לחשוב שהימצאות חטיבת שריון מדיביזיה ממוכנת בסיני מצביעה על כך שכל הדיביזיה הממוכנת עברה או עומדת לעבור לסיני. כך נוצרה הסברה המעניינת שהדיביזיות הממוכנות נמצאות בסיני וחטיבות השריון העצמאיות נועדו לתגברן. כל זאת, בציפיה למהלך מצרי לכיבוש המעברים. ראש אמ"ן מסביר הלך מחשבה זה בדבריו בקד"ם רמטכ"ל 09/10-12:30 להלן. 

דברי רח"ט מחקר תא"ל אריה שלו בדיון אצל סגן הרמטכ"ל[83] - 07/10-16:00

"בצילום שנערך היום אוכנו חמישה גשרי T.P.P [84], שלושה גשרי P.M.P[85], חמישה גשרי חי"ר ו־15 רפסודות יוניפלוט[86]. הבעיה העיקרית של שליטי מצרים האם להטיל את דיביזיות השריון שלהם".

התייחסות:

בנוסף לגשרים שמנה רח"ט מחקר, בעת הדיווח עמדה להסתיים הקמתו של גשר L.P.P. במעמס של 25 טון. הבעיה בדיווח היא בנושא הרפסודות. בפועל המצרים הפעילו כ־60 רפסודות מסוגים שונים, חלקן מאפשר ניוד של 2 טנקים. 

עדכון סגן הרמטכ"ל בידי ראש אמ"ן[87] 10/07-21:10

עד אותה עת חצו את התעלה 4 דיביזיות חי"ר: שתים ממוכנות ושתי חטיבות שריון עצמאיות

התייחסות:

בפועל חצו את התעלה 5 דיביזיות חי"ר (דברי ראש אמ"ן על 4 דיביזיות הם, ככל הנראה, פליטת פה) מתוגברות ב־5 חטיבות שריון (שתי חטיבות עצמאיות, אחת שהוצאה מדיביזיית שריון ושתים שהוצעו מתוך דיביזיות ממוכנות. בכל מהלך המלחמה לא חצו את התעלה שתי דיביזיות ממוכנות.

לקט אמ"ן – סיכום פעילות אויב ב־7 באוקטובר[88], נכון לשעה 22.00 

כנראה שבמשך היום השלימו דיביזיות החי"ר את מעבר התעלה. חטיבות הטנקים העצמאיות 15 ו־25 ויתכן שגם דיביזיות ממוכנות 6 ו־23 עברו את התעלה בגשרים שהוקמו בשעות הלילה. ככל הידוע הדיביזיות המשוריינות לא עברו את התעלה. לפי סיכום הדיווחים מכוחות צה"ל, נראה כי מספר הטנקים המצריים ממזרח לתעלה הנו כ־400, מהם 250 בגזרה הצפונית ובגזרה המרכזית ו־150 טנקים בגזרה הדרומית. ייתכן שמספר הטנקים שהועברו היה גדול יותר, אך חלק מהטנקים נפגעו. אותרו עשרה גשרים לרק"ם, מטוסי חיל האוויר תקפו אותם בשעות אחר הצהריים והערב וחמישה מהם נהרסו. בשעות הלילה הוקם גשר חדש בגזרת דוורסואר וטנקים עוברים עליו. חיל האוויר תקף את הגשר.

התייחסות:

• הדיווח כאילו 5 גשרים נהרסו אינו מדויק. הגשרים בנויים מחלקות צפות (פונטונים) הניתנות להחלפה בעת שגשר נפגע. עד לגמר התיקון ניתן להשתמש ביתרת הגשר שלא נפגעה, כדוברות.  
• בשעת הדיווח חצו את התעלה מעל 800 טנקים. מבחינת חטיבות השריון שסופחו לדיביזיות החי"ר, בשעת הדיווח חצו את התעלה שתי חטיבות שריון עצמאיות 15 ו-25, חטיבת השריון של דיביזיה ממוכנת 23 וחטיבת שריון 14 מדיביזיית שריון 21. יתכן שחלק מחטיבת השריון 22 מדיביזיה ממוכנת 6 צלח את התעלה באמצעות דוברות.   
 
עדכון הרמטכ"ל על ידי ראש אמ"ן[89] 07/10-23:10

אין שום סימנים ששתי הדיביזיות המשוריינות עברו לגדה המזרחית או שיש כוונה להעבירן לשם. לגדה הזאת עברו באותה עת, נוסף על כל דיביזיות החי"ר, גם החטיבות המשוריינות העצמאיות 25 ו־15, המצוידות בטנקי T-62, או לפחות חלקן, וחלקים משתי הדיביזיות הממוכנות 6 ו־23. ההערכה היא שמספר הטנקים של דיביזיות החי"ר ושתי החטיבות העצמאיות מתקרב ל־400. 

ראש אמ"ן מציין שתי תופעות "מעניינות". התופעה הראשונה – לפחות דיביזיה חי"ר מצרית אחת הקימה קשר קווי ממערב התעלה אל מזרחה, והשנייה – כמה יחידות ביקשו מוקשים לצורך התארגנות. כמסקנה מן הידיעות הללו העלה ראש אמ"ן סברה כי ייתכן שאין מגמת המצרים להגיע למעברים, כפי שצפה צה"ל, אלא להחזיק בשתי גדות התעלה: בגדה המזרחית יימצאו יחידות חי"ר עם טילי סאגר, טנקים רבים, מוקשים ותותחי נ"מ להגנה, ובגדה המערבית יימצאו חת"ם בינוני וטילי קרקע־אוויר – ולהניח לצה"ל להחליט אם לתקוף את מערכם אם לא. ראש אמ"ן ציין שאם ינחיתו הלילה מסוקים כוחות במעברים ודיביזיות השריון יצלחו, לא תעמוד סברה זו במבחן: אם לא ייעשו כן – ייתכן שיש בה אמת.

התייחסות:

• העוצבות שמנה ראש אמ"ן הן לבדן בתקן של 910 טנקים. לא ברור כיצד הגיע להערכה כי בסיני מספר הטנקים מתקרב ל-400 ...
• על הסד"כ שמנה ראש אמ"ן יש להוסיף את חטיבת השריון 14 מדיביזיה 21 שריון שאמ"ן איתר במועד מאוחר יותר, וכן שני גדודי טנקים: האחד, של חטיבת הנחתים שנחתה בפתיחת המלחמה בסיני באזור האגם המר הקטן; והשני' גדוד הטנקים של חטיבת החי"ר העצמאית שהייתה ערוכה עוד מלפני המלחמה בפורט סעיד ובפורט פואד. 

דברי רמ"ח מחקר תא"ל אריה שלו בקדם רמטכ"ל[90] - 08/10-00:30

בחזית המצרית צלחו את תעלת סואץ הכוחות הבאים: בגזרת ארמיה 3 צלחו שתי דיביזיות החי"ר בוודאות. ...חטיבת הטנקים עצמאית צלחה בוודאות בקילומטר ה־137, נעה דרומה והתייצבה בפתחת ציר המתלה. צליחת דיביזיה ממוכנת 6 מוטלת בספק, אולי חלק ממנה צלח. דיביזיה 4 משוריינת לא צלחה.

בגזרת ארמיה 2 צלחו שלוש דיביזיות החי"ר. חטיבת הטנקים 15 צלחה כנראה, כולה או חלקה: לפחות גדוד אחד שלה אוכן בתצ"א מן הבוקר על ציר צלחיה – קנטרה. לפי התוכנית המוכרת היא אמורה לייצב קו, עם עוד חטיבה ממוכנת מדיביזיה 18 באזור רומני. אין ידיעות ברורות על דיביזיה ממוכנת 23. ההערכה היא שלא כל כוחות הדיביזיה עברו את התעלה. דיביזיה משוריינת 21 לא אוכנה בתצ"א שנעשה במקומה , דהיינו בקצצים וברידן אל־חמה ואף לא במקום קדמי יותר. יתכן שעברה אל מצפון לחיץ החקלאי, שכן לפי התוכנית משימתה לצלוח באזור פירדאן. ... ההערכה היא שצלחו 500-400 טנקים. חלק מהגשרים שהותקפו על־ידי חיל האוויר לא נהרסו; למצרים יש עדיין יכולות מעבר.

התייחסות:

• העוצבות שמנה רמ"ח מחקר הן לבדן בתקן של 910 טנקים. לא ברור כיצד הוא הגיע להערכה כי בסיני מספר הטנקים מתקרב 500-400 ... רמ"ח מחקר הוא איש מודיעין בעל וותק רב ואם הוא מעריך מסיבה כלשהי שכמות הטנקים שחצתה את התעלה היא רק כמחצית הטנקים שעל פי התקן – מן הראוי שיצביע על התקן וינמק את הערכתו. 
• על הסד"כ שמנה ראש אמ"ן יש להוסיף את חטיבת השריון 14 מדיביזיה 21 שריון שאמ"ן איתר במועד מאוחר יותר, וכן שני גדודי טנקים של חטיבת הנחתים שנחתה בפתיחת המלחמה בסיני באזור האגם המר הקטן ואת גדוד הטנקים של חטיבת החי"ר העצמאית שהייתה ערוכה, עוד מלפני המלחמה, בפורט סעיד ובפורט פואד. 

דיווח ראש אמ"ן לרמטכ"ל ולשר הביטחון[91] 08/10-09:15

ראש אמ"ן הגיע לחדר הרמטכ"ל ועידכן את הנוכחים... בנוגע לחזית המצרית... בגדה המזרחית של התעלה, באזור קנטרה ודרומה, נמצאים לא יותר מ־500 טנקים. בגזרה הדרומית יש פחות מ־250 טנקים לפי הפירוט הבא: חטיבה עצמאית 25 (שלפי התקן יש בה 90 טנקים); חטיבה 22 [שריון א.ד] מדיביזיה ממוכנת 6 (המונה לפי התקן 90 טנקים) שחצתה את התעלה, כנראה ללא פקודה, וראש המטה רוצה להחזירה; וכן שתי דיביזיות החי"ר, שבכל אחת כ־100 טנקים לפי התקן, בכל אחת. בסך הכול כוללות היחידות הללו כ־380 טנקים. מן המספר הזה יש להפחית לפחות 100 טנקים שאבדו. הטנקים של דיוויזיות החי"ר לא יהוו בעיה, שכן הם מסוג 34-T ואינם מרוכזים.

התייחסות:

• זו לראשונה נעשה ניסיון למנות את הטנקים בסיני בהשוואה לתקן. המספרים שנוקב ראש אמ"ן הם מספרים מעוגלים ובפועל בארמיה 3 חצו את התעלה 424 טנקים (הטנקים של חטיבת הנחתים נשמטו מהרשימה).
• חבל שראש אמ"ן לא נוקט בשיטה זו גם לגבי הארמיה השנייה, שם חצו על פי תקן (היחידות הידועות לאמ"ן) 508 טנקים (לא כולל את חטיבה 14 שריון, שאמ"ן בשעה זו טרם זיהה בסיני. אני לא מצליח להבין כיצד ראש אמ"ן הגיע להערכה שכלל הטנקים המצריים (הפעילים) בסיני מגיע ל־500 טנקים בלבד.  

לקט מיידי של ענף 6 במחלקת מחקר באמ"ן[92] - 08/10-09:47

לפי דיווחי המצרים על מצב כוחותיהם:
א. המצב בגזרת ארמיה 3 אינו טוב, בין השאר נמסר שחטיבת הטנקים מספר 22 (של דיביזיה ממוכנת מספר 6 שתוכננה לחצות ולהתקדם בציר המתלה) "עדיין נמצאת" בגדה המערבית של התעלה
ב. המצב בגזרת דיביזיית חי"ר 16 (אזור דוורסואר) אינו טוב. אין ליחידות הלוחמות כוחות נוספים שיוכלו לסייע להם בלחימה. 

התייחסות:

דיביזיית חי"ר 16 הייתה בפועל בעלת ההישגים הקרקעיים המשמעותיים ביותר מכלל הדיביזיות החי"ר שצלחו את התעלה. דיביזיה זו ביססה קו הגנה במרחק ממוצע של 17 ק"מ מזרחית לתעלה כאשר יתר הדיביזיות תפסו בקושי תפסו 10 ק"מ, וחלקן אף פחות מזה.

סיכום מודיעין של מודיעין דרום בבאר שבע[93] – 081800 

...11. עקב התמוטטות המערך המצרי בשטחנו נקראה חטיבת שריון עצמאית (מדיביזיה 6) [ממוכנת – א.ד]) לחזור לגדה המערבית של התעלה.

התייחסות:

לא ברור על סמך מה שאב מודיעין דרום את המידע. מעיון ביומן המבצעים של ארמיה 3 אין תימוכין לאמור לעיל.

סיכום מודיעין של חפ"ק פיקוד דרום בסיני[94] - 090300

...בצד המזרחי של התעלה ערוכות 5 דיביזיות חי"ר, 4 חטיבות שריון.
 גזרת אגם תמסח – דוורסואר.
א. דיביזיה 16 חי"ר.
ב. חטיבת שריון מדיביזיה 21 שריון.
ג. בגזרה אותרו בתצ"א מ־13:30 כ־200 טנקים.

התייחסות:

מידיעה זו עולה כי הכוח המצרי שחצה את התעלה בגזרת דיביזיה 16 הוא בתקן מלא (201 טנקים לדיביזיית חי"ר מתוגברת בחטיבת שריון). לא ברור מדוע במודיעין הפיקוד לא הקישו שמצב זה שורר גם ביתר גזרות הצליחה (כלומר את התעלה חצו למעלה מ-1,000 טנקים), ודבקו במשך ימים רבים, בהערכה נמוכה הרבה יותר.  

קד"ם רמטכ"ל בהשתתפות ראמ"ן ורע"ן מצרים[95] - 09/10-12:20

רע"ן 6 סא"ל יונה בנדמן – במשך שעות הלילה השלימו הכוחות המצריים את היאחזותם בגדה המזרחית של תעלת סואץ ...הם העבירו לגדה המזרחית דרגים, את החטיבה הממוכנת של דיביזיה חי"ר 6 לגזרת דיביזיה 19, ואפשר שהעבירו גם את דיביזיה ממוכנת 23, חלקה או כולה – לגבי פרט זה אין ידיעות ודאיות. הרמטכ"ל התעניין במספר הטנקים המצריים בגדה המזרחית ובמספר הטנקים שהושמדו. רע"ן 6 העריך שלמצרים 600-500 טנקים פעילים. 

ראש אמ"ן - הבהיר כמה עניינים שעליהם שאל הרמטכ"ל. לגבי מספר הטנקים המצריים הבהיר שלא תמיד אמ"ן יכול לדעת אילו יחידות עוברות. על אבדותיהן ניתן ללמוד רק אם מפקד היחידה לחוץ ומדווח על מספר הטנקים שנותרו או שאבדו לו. מאידך גיסא אין גם ידיעות שוטפות מכוחות צה"ל על מספר הטנקים שהם השמידו. לשאלת הרמטכ"ל לגבי מיקומם של הדיביזיות המשוריינות והממוכנות, השיב האלוף זעירא שאמ"ן נוכח לדעת שהמצרים אכן פועלים בהתאם לדוקטרינה הסובייטית, שלפיה צריכות דיביזיות החי"ר להגיע, בשלב ראשון לעומק 12 ק"מ. בכל מקום שבו הגיעה הדיביזיה לעומק זה מוכנס הדרג השני – דיביזיות ממוכנות או משוריינות – לניצול ההצלחה.

אמ"ן גילה זהות רבה בין המהלכים של שתי הארמיות, לפיכך נראה כי אם נודע שבאחת הגזרות נפתח שלב חדש, הרי שהוא נפתח גם בגזרה השנייה ...הנחה זו מתחזקת לנוכח הידיעה שהגיעה זה עתה שחטיבת הטנקים 14 מדיביזיה משוריינת 21 נמצאת בגזרה המרכזית בפירדאן. אין ודאות שהמידע נכון, יש לבודקו, אולם הוא מתאים להערכה ...הידיעה האחרונה, המצביעה על אפשרות שכוחות מדיביזיה 21 צלחו, מצביעה, אם היא נכונה, על אפשרות שגם כוחות מדיביזיה יחלו או החלו לחצות. 

התייחסות:

• מספר הטנקים שחצה את התעלה בפועל בשעה זו עמד על למעלה מ-1,000. לא ברור מהיכן שאב אמ"ן את הערכה כי בגדה המזרחית יש 500-600 טנקים פעילים, כלומר מחצית מכוח הטנקים בסיני נפגע.

• מניתוח דברי ראש אמ"ן עולה כי אמ"ן טרם הבין כי כל דיביזיות החי"ר תוגברו בחטיבת שריון, ולכן טעה לחשוב כי מעבר חטיבת השריון 14 מדיביזיית השריון 21 מצביע כי חטיבה זו היא כוח החלוץ של הדיביזיה ויש לצפות בזמן הקרוב למעבר של יתר כוחות הדיביזיה.
קד"ם רמטכ"ל בהשתתפות נציג ענף 6, אל"ם שלמה מרושי[96] 09/10-23:00
הכוח מארמיה 3 שכלל ביו היתר את חטיבה 25 המשוריינת,...נהדף. מתצ"א ניתן ללמוד שהכוחות המצריים נהדפו וכעת הם במרחק 4.5-3.5 ק"מ מקו המים. בפענוח צילומי אוויר התגלו 746 טנקי אויב. לא ידוע כמה מהם פגועים. כ־100 טנקים באזור קנטרה, כ־300 בגזרה המרכזית, כ־300 בגזרת ארמיה 3 ועוד כמה טנקים, שברור שחלקם פגוע, באזור צפון המפרץ.
התייחסות:
• איני יודע מהיכן שאובה התובנה כי כוחות ארמיה 3 נהדפו מעמדות שהחזיקו בהן קודם לכן. 
• מהמידע שיש ברשותי עולה כי זו הפעם הראשונה שנעשה ניסיון לאמוד את מספר הטנקים המצריים בסיני בעזרת צילומי אוויר. מספר זה עולה על מספר הטנקים שגורמי המודיעין באמ"ן ובפיקוד דרום הציגו לצה"ל עד אז. בפועל יש להוסיף למספר זה עוד כ-300 טנקים. ראו להלן דו"ח דומה שפורסם ב-13 באוקטובר. הדבר מצביע על טיב צילומי האוויר ואולי גם על הידע המקצועי של המפענחים. 

ראש אמ"ן בהתייעצות במצפ"ע[97] 11/10-18:00 (מתחילים לבחון מהלך צליחה)

האלוף זעירא סקר את הסד"כ המצרי. ממערב לתעלה נמצאות: דיביזיה משוריינת 4 בתקן מלא, דיביזיה משוריינת 21 פחות חטיבה משוריינת שהועברה לגדה המזרחית ודיביזיה ממוכנת 23 ולה חטיבה משוריינת וחטיבה ממוכנת . בסך הכל מצויות שם ארבע חטיבות משוריינות ושתים ממוכנות. בתקן מלא כולל כוח זה כ־400 טנקים.

התייחסות:

• עפ"י נתוני ההיערכות של ראש אמ"ן מספר הטנקים עפ"י תקן הוא 473.
• דיביזיה ממוכנת 23 הקצתה כבר בראשית המלחמה את חטיבת השריון שלה לטובת דיביזיה חי"ר 2, כך שבגדה המערבית נותרו שתי חטיבות ממוכנות. סך הכול 4 חטיבות ממוכנות ו־־3 משוריינות המונים סה"כ על פי תקן 409 טנקים
• ראש אמ"ן לא מזכיר את 581 הטנקים שבאזור קהיר ואלכסנדריה.   

קד"ם סגן הרמטכ"ל[98] 12/10-00:10

 נציג ענף 6 באמ"ן: חטיבת הטנקים של דיביזיה ממוכנת 6 עברה דרומה לעיון מוסא, כך ששם מרוכז סד"כ של שלוש חטיבות - חטיבת חי"ר, חטיבה ממוכנת וחטיבה משוריינת, ריכוז המצביע על אפשרות שבכוונת המצרים לפתח מאמץ גדול לכיוון שארם א־שיח'.

הדיביזיות המשוריינות 4 ו־21 לא הועברו אל מזרח לתעלה. זאת למעט חטיבה משוריינת 14 מדיביזיה 21. אשר לדיביזיות הממוכנות: חטיבה ממוכנת אחת מדיביזיה ממוכנת 23 נמצאת ממזרח לתעלה ויתר הדיביזיה ממערב לה. חטיבה ממוכנת 113 מדיביזיה ממוכנת 6 עזבה את גזרת ביר עדיב ויתכן שבכוונתה לחצות את התעלה.
באשר לגזרת פורט סעיד: הסבירות שהועברה לשם חטיבת חי"ר מדיביזיה חי"ר 16 ירדה ונראה שהיא נשארה במערכיה באזור שבין אגם תמסח דוורסואר [בסיני. א.ד]. מכל מקום, אם אכן הועברה לפורט סעיד, נראה שהיה זה ללא גדוד הטנקים שלה. לפי פענוח תצ"א מאותו היום, נמצאים ממזרח לתעלה כ־630 טנקים מצריים. כ־300 פגועים. 

התייחסות:

• אף חטיבה ממוכנת מדיביזיה ממוכנת 23 לא חצתה את התעלה. בפועל, חטיבת השריון של דיביזיה 23 חצתה את התעלה בתחילת המלחמה על מנת לתגבר את דיביזיה חי"ר 2. 

• עצם העובדה שבאמ"ן שקלו את האפשרות שחטיבת חי"ר מדיביזיית חי"ר 16 תעזוב את מערכיה בגזרת המפתח של מרכז סיני ותתגבר את גזרת פורט סעיד, תמוהה בעיני בלשון המעטה. בסד"כ המצרי באותה עת היו מספיק חטיבת בטלות ממעש שהיו ערוכות בגדה המערבית של התעלה או במרחב קהיר שניתן היה להעבירן לפורט סעיד ללא כל בעיה. 

תמצית דו"ח פיענוח טנקים בסיני[99] לגיחת צילום מתאריך [שעה 11?] – 13/10

סה"כ בגדה המזרחית של תעלת סואץ [סיני] 942 טנקים, מתוכם 262 פגועים.
[פירוט]: פורט סעיד – 32; דיביזיה 18 – 132 - 15 פגועים; דיביזיה 2 – 110 – 55 פגועים; דיביזיה 16 – 257 – 104 פגועים; דיביזיה 7 – 221 – 35 פגועים; דיביזיה 19 – 216 – 58 פגועים. 

התייחסות:

• דו"ח זה מאשר עקרונית את הערכתי כי עד למתקפת הנגד המצרית ב-14 באוקטובר חצו את התעלה למעלה מ-1,000 טנקים מצריים. כמו כן מאשר הדו"ח כי עקרונית מצאי הטנקים ביחידות היה דומה לתקן. 
• הבעיה העיקרית בנתוני דו"ח זה, היא שבגזרת דיביזיה 18 חצו את התעלה רק 132 טנקים. נתון זה מסתדר עם הידיעה כי כמות הטנקים בגזרה דיביזיונית על פי התקן היא 201. עד שיבוצע פענוח חוזר לבדיקת הנושא, ההשערה שלי היא כי גזרה זו קשה לפיענוח עקב העובדה ששוכנת בה עיר (קנטרה המזרחית) וטנקים יכולים להסתתר בין הבתים.   

עדכון סגן הרמטכ"ל בידי קמ"ן דרום[100] 14/10-13:40  
 
למצרים היו לפני פרוץ המלחמה 2,200 טנקים. הדיביזיות והעוצבות שחצו את התעלה מונות, תקנית, קרוב ל־1,700 טנקים ובגדה המערבית נותרו כ־530 טנקים. מפענוח תצ"א עולה שעד 13 באוקטובר הושמדו כ־280 טנקים מצריים. יחד עם 140 טנקים שהושמדו בקרבות עד כה [המדובר בקרבות המתקפה המצרית ב־14 האוקטובר] מספר הטנקים הפגועים ל־420. נראה שהמספר גדול יותר ולמצרים כ־1,000 טנקים כשירים בגדה המזרחית.

התייחסות:

• התחשיב שלי שונה במקצת. בתחילת המלחמה חצו את התעלה כוחות שמנו לפי התקן 1,049 טנקים. לקראת המתקפה המצרית ב-14 באוקטובר הם העבירו לסיני חטיבת שריון מדיביזיה 4 ואת יתרת דיביזיה 21 שריון (חטיבה משוריינת + ממוכנת) סה"כ הכוח שהתווסף לסיני כלל 221 טנקים. כך שבעת הדיווח הועברו לסיני 1,268 טנקים ולא 1,700 כפי שהקמ"ן מדווח. 
• המשמעות מכך היא שפוטנציאל הטנקים בגדה המערבית הוא 250 טנקים ועוד 682 טנקים בקהיר ובעומק מצרים. סה"כ ממערב לתעלה 932 טנקים ולא 530 טנקים כפי שדיווח הקמ"ן.  

רח"ט מחקר, תא"ל אריה שלו בעדכון סגן הרמטכ"ל[101] 14/10-18:30 [בסוף יום המתקפה המצרית]

יעדה של המתקפה המצרית היה המעברים, אין כל וודאות שכל הכוחות האסטרטגיים השתתפו בה. בארמיה 2 תקפו חטיבה משוריינת 15, דיביזיה משוריינת 21, ודיביזיה ממוכנת 23, ואחרי שהתקפותיהם נכשלו הן נסוגו לקו ההתחלה. לפי האזנה נראה היה שגם בגזרת ארמיה 3 מתחוללים קרבות רבים, אך דיווחי כוחות צה"ל אינם מאשרים זאת. בגזרה זו פעלה חטיבה 25 בציר הגידי ויחידות מדיביזיה 4 או חטיבה 113 [חטיבה ממוכנת מדיביזיה 6 ממוכנת] מדרום לציר המתלה.

התייחסות:

• לדעתי יעד המתקפה היה להגיע לכביש הרוחב ולא למעברים. מבחינת הסד"כ רק החטיבה המשוריינת של דיביזיה ממוכנת 23 השתתפה במתקפה ויתר כוחות דיביזיה זו נותרו בגדה המערבית של התעלה. 

• חטיבת השריון של דיביזיה משוריינת 4 פעלה במרחב הגידי ולא מדרום לציר המתלה. יצוין, כי גם בתוכנית המעברים המקורית ("גרניט 2") דיביזיה 4 חוצה את התעלה מדרום לאגם המר הקטן (גזרת דיביזיה חי"ר 7) והיעד שלה הוא להגיע לפתחת רפידים שבגזרת ארמיה 2. לדיביזיה משוריינת אין מה לחפש בציר המיתלה.
 
סא"ל זוסיה קניאז'ר[102] מאמ"ן בקד"ם רמטכ"ל[103] 15/10-18:40 

מבין 3 הדיביזיות שסברו שחצו את התעלה מתברר שרק דיביזיה משוריינת 21 חצתה כולה ולחמה מול חטיבה 14 באיזור איסמעיליה. מדיביזיה משוריינת 4 חצתה בוודאות חטיבת שריון 3 שלחמה בגידי, בעוד חטיבת שריון 2 וחטיבה ממוכנת 6 נמצאות עדיין ממערב לתעלה. דיביזיה ממוכנת 23 וודאי שהעבירה אל ממזרח לתעלה חטיבה משוריינת, שלחמה בגזרת איסמעיליה וייתכן שהעבירה גם אחת משתי החטיבות הממוכנות.

סא"ל קניאזר פירט את הכוחות שהשתתפו במתקפה: באזור קנטרה תקפו חטיבת שריון עצמאית 15 וכוחות טנקים מדיביזיית חי"ר 18 ונסוגו בסוף היום לאזור צומת קנטרה. באזור אל באלח-איסמעיליה, שבגזרת דיביזיה חי"ר , תקפה חטיבה משוריינת 24 מדיביזיה ממוכנת 23, וייתכן שגם חטיבה ממוכנת מדיביזיה זו. חטיבה זו לא אוכנה וכך גם מפקדת דיביזיה 23, שאמורה היתה לפקד על המתקפה בגזרה זו. 
באזור דוורסואר שבגזרת דיביזיה חי"ר 16 תקפה דיביזיה משוריינת 21. בשלב ראשון היא תקפה בשתי חטיבות טנקים לפנים וחטיבה ממוכנת מאחור... נראה שהחטיבה הממוכנת לא השתתפה כלל בקרב.
בגזרת דיביזיה חי"ר 7 ניהלה מפקדת דיביזיית החי"ר את מתקפתה של חטיבת השריון העצמאית 25 לכיוון הגידי. החטיבה נפגעה ונסוגה ובמקומה הוכנסה לקרב חטיבה משוריינת מופחתת 3 מדיביזיה משוריינת 4. 
מפקדת דיביזיה ממוכנת 6 פקדה כנראה על שני מאמצים בציר המתלה ובציר "יורה" [... הציר שמוביל למסדרון הנפט א.ד] חטיבה ממוכנת 113 מדיביזיה 6 הממוכנת והגדוד השלישי של חטיבת השריון 3 [מדיביזיית שריון 4] תקפו בציר המתלה ושארית החטיבה הממוכנת של הדיביזיה הממוכנת – שפעלה בשעתו ככוח שניסה להתקדם לכיוון ראס סודר – תקפה באזור "יורה", נתקלה באזור "יחיאל" ונסוגה.
בדיון, קניאז'ר, הציג נתוני פענוח צילומי אוויר לפיהם בסיני אותרו סך הכול 830 טנקים - לא כולל את 530 הטנקים האורגניים של דיביזיות החי"ר. מתוכם זוהו 370 טנקים פגועים. 

התייחסות:

סוף טוב - הכל טוב. זו לראשונה, אחר 11 יום מתחילת המלחמה, גורם מודיעני מציג תמונת מודיעין התואמת את המציאות המוכרת לי. 

הערות
[1]. מאמר זה עוסק בעיקר בתמונת המצב המודיעינית במצב הפתיחה של המלחמה עד ה־14 באוקטובר - כלומר בצליחת תעלת סואץ וביסוס חמישה ראשי גשר דיביזיוניים. סוגיית יעדי מלחמה זו נותחה על ידי במאמר "מודיעין – אנטומיה של כישלונות. זרקור על כישלונות פחות מוכרים של המודיעין במלחמת יום הכיפורים" פורסם ב־17.05.2016 בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/160517
[2]. מסמך שלל 766/4 
[3]. על־פי התקן באותם ימים, היו בדיביזיית חי"ר 106 טנקים ובחטיבת הטנקים המצוותת אליה עוד 95 טנקים. 
[4]. ומבניהם אציין את מחקרו של: אורן, אלחנן. תולדות מלחמת יום הכיפורים. תוה"ד המחלקה להיסטוריה 2004.
[5]. חלק קטן מהחטיבה חצה את התעלה באגם תמסח.
[6]. התחשיב במבוסס על תקן של 22 טנקים בגדוד שריון בחטיבת חי"ר. יתר גדודי הטנקים בחטיבות הממוכנות, בחטיבות המשוריינות וגדודי הטנקים הדיביזיוניים בדיביזיות החי"ר – כולם בתקן של 31 טנקים בגדוד.
[7]. התחשיב במבוסס על תקן של 22 טנקים בגדוד שריון בחטיבת חי"ר. יתר גדודי הטנקים בחטיבות הממוכנות, בחטיבות המשוריינות וגדודי הטנקים הדיביזיוניים בדיביזיות החי"ר – כולם בתקן של 31 טנקים בגדוד
[8]. שאזאלי, סעד אלדין. חציית התעלה. תל אביב: מערכות 1987.
[9]. שם, עמוד 167
[10]. התרשמתי עמוקות מרמת הדיוק של דיווחיו בכל הקשור לצבא מצרים. בעיני ספר זה הוא אחד המקורות האמינים לחקר צבא מצרים במלחמת יום הכיפורים
[11]. מסמך שלל 328, הופץ על ידי יחידת "חצב" 09.12.1973
[12]. במיוחד מסמך שלל 180/11 "פקודת המבצע לחטיבת גישור 199" המפרט את כל סד"כ הגישור והיערכות ציוד הגישור בגזרת ארמיה 3 
[13]. עקרונית בכל גזרת חצייה של דיביזיית חי"ר הוקמו שני גשרים "כבדים" לטנקים. למעט בדיביזיית חי"ר 19 (הדיביזיה הדרומית של ארמיה 3 שנערכה באזור ציר המתלה), שלה סופק רק גשר "כבד" אחד שגם הוא הוקם באיחור רב
[14]. שאזלי טוען כי עד השעה 14:00 סיים כל סד"כ צבא מצרים את צליחת התעלה. בפועל, באשר לדיביזיה 7 הוא טועה בשעה.
[15]. לכל יתר הדיביזיות הוקצו 2 גשרים "כבדים" למעבר טנקים. עקב נחיתות מובנית זו המתכנן המצרי היקצה לה כמות גדולה של דוברות לטנקים – ראה טבלה להלן. 
[16]. כולל חטיבת בשריון העצמאית מספר 25 שסופחה לדיביזיה 7.
[17]. נושא ניצול הדוברות להעברת גייסות לקוח מהספר: שאזאלי, סעד אלדין. חציית התעלה. תל אביב: מערכות 1987. 
[18]. שמעון גולן. "מלחמה ביום הכיפורים". מודן-בן שמן 2013. עמוד 574
[19]. לכאורה תשובת ראש אמ"ן תמוהה, משום שאת מספר הטנקים שחצו ואת מספר הטנקים הפגועים, ניתן ללמוד מצילומי אוויר. בפועל, בימים שקדמו למלחמה ובמהלכה, המודיעין וקברניטי המדינה המעיטו להשתמש בפן זה של עבודת המודיעין.
[20]. מצויים בארכיון שלי.
[21]. ראיון שלי עם אל"מ י, ששימש בעת מלחמת יום הכיפורים בעמדה בכירה בחקר צבא מצרים באמ"ן.
[22]. לנושא זה יוקדש מאמר נפרד.
[23]. על סמך פענוח צילום אוויר מתאריך 08.10.1973 
[24]. גולן, שמעון. "מלחמה ביום הכיפורים". מודן-בן שמן 2013. עמוד 572. 
[25]. נתון שנמסר לי באדיבות תא"ל (מיל') דני אשר. הנתון מבוסס על דו"ח פענוח, ככל הנראה של יחידת הפענוח.
[26]. גולן, שמעון. "מלחמה ביום הכיפורים". מודן-בן שמן 2013. עמוד 908.
[27]. התוספת של חמש חטיבות הטנקים באה, קרוב לוודאי מדיווחו של הסוכן אשרף מרואן, אבל גם ללא החטיבות הנוספות – תקן חמשת דיביזיות החי"ר לבדן עומד על 500 טנקים.
[28]. על פי המסורת היהודית לכל תינוק יש מלאך המלמדו את כל התורה, אך כשהתיוק יוצא לאוויר העולם המלאך סונט לתינוק על פיו, וכל התורה משתכחת. מטרתנו איפוא היא ללמוד, כדי להיזכר בתורה שלימדנו המלאך.
[29]. פרוט תוכנית זו תוכלו למצוא במאמרי: "מודיעין אנטומיה של כשלונות" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/160517      
[30]. כביש הרוחב עובר כללית מצפון לדרום במרחק של כ־30-20 ק"מ ממזרח לתעלת סואץ.  
[31]. דיביזיה 4 שריון במלואה ודיביזיית השריון 21, שחטיבה שריון שלה נלקחה כבר בשלב הראשון כדי לתגבור את דיביזיית חי"ר 16.  
[32]. כביש הרוחב עובר כללית מצפון לדרום במרחק של כ־30-20 ק"מ ממזרח לתעלת סואץ. 
[33]. המצרים ניסו לבצע מהלך זה ב־14 באוקטובר ונכשלו לאחר שהמודיעין (מוסד) סיפק מידע על תכנון המתקפה המצרית וצה"ל נערך והצליח לבולמה.
[34]. חטיבת המחקר באמ"ן לא שיתפה את ענף מחקר השטח בגיבוש הערכת המצב כל ימי המלחמה. זהו אחד מפירות הבאושים של אלו הסוגדים, אז והיום, לאלילי המידע המופק מהאזנה.
[35]. בסד"כ המצרי נותרה רק דיביזיה ממוכנת אחת שנשארה שלמה (דיביזיה 3 הערוכה באזור קהיר)
[36]. בפועל, בכל המלחמה, שום דיביזיה ממוכנת לא חצתה את התעלה.
[37]. דו"ח ועדת אגרנט עמודים 1267-1237
[38]. החל מניתוח שטח שכבר בשנת 968, הצביע על כך שהמצרים מתכננים את חציית התעלה בגזרה רחבה, וכלה במספר רב יחסית של סוכנים ששרטטו בפני צה"ל את תוכנית הצליחה המצרית.
[39]. כביש המאפשר תנועה ממפרץ סואץ באזור עין סוח'נה (כ־40 ק"מ מדרום לסואץ) לעבר כביש קהיר – סואץ תוך עקיפת מערכי ההגנה של ארמיה 3 בגדה המערבית. בערך באמצע הציר נבנה מתחם הגנה לחסימת אפשרות זו.  
[40]. מאמר זה עוסק בכשל של אי הכרת סד"כ הטנקים. למודיעין היו כשלים מהותיים גם בנושאים רבים אחרים שפורסמו על ידי בעבר במאמר "מודיעין אנטומיה של כשלונות" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/160517
[41]. דקל, אלי. מודיעין תלוש מהקרקע. אלקנה: אלי דקל ספרים 2010. 
[42]. בשנת 1960 
[43]. דברי ראש אמ"ן – נספח ג'   
[44]. הנושא ינותח במאמר נפרד.
[45]. דו"ח ועדת אגרנט, פרק דו"חות מודיעין עמודים 1237 - 1267
[46]. גנזך המדינה. פרוטוקול ישיבת ממשלה. 731007-2100
[47]. גנזך המדינה. פרוטוקול ישיבת ממשלה. 731009-0730 
[48]. גנזך המדינה. פרוטוקול ישיבת ממשלה. 731009-1450
[49]. גולן, שמעון. "מלחמה ביום הכיפורים" עמוד 324
[50]. "צפניה" – שם קוד לתוכנית מבצע לצליחת התעלה מצפון לקנטרה.
[51]. גולן, שמעון. "מלחמה ביום הכיפורים" עמוד 384  
[52]. גנזך המדינה. פרוטוקול ישיבת ממשלה. 731007-0910
[53]. גולן, שמעון. "מלחמה ביום הכיפורים" עמוד 401 
[54]. שם, עמוד 446
[55]. גנזך המדינה. פרוטוקול ישיבת ממשלה. 731007-2350
[56]. גולן, שמעון. "מלחמה ביום הכיפורים" עמוד 447.
[57]. בניהם ראש אמ"ן
[58]. גנזך המדינה. פרוטוקול ישיבת ממשלה. 731008-1000
[59]. גנזך המדינה. פרוטוקול ישיבת ממשלה. 731009-0730
[60]. גנזך המדינה. פרוטוקול ישיבת ממשלה. 731009-1000
[61]. גנזך המדינה. פרוטוקול ישיבת ממשלה. 731009-1030  
[62]. סיכום עוצמה חודשי של אמ"ן 01.10.1973
[63]. גנזך המדינה. פרוטוקול ישיבת ממשלה. 731012-0600 
[64]. גולן, שמעון. "מלחמה ביום הכיפורים" עמוד 758
[65]. על פי הספר: אורן, אלחנן. תולדות מלחמת יום הכיפורים. תוה"ד המחלקה להיסטוריה 2004.
[66]. גולן, שמעון "מלחמה ביום הכיפורים" עמוד 792 
[67]. שם, עמוד 863
[68]. ראש אמ"ן לשעבר
[69]. גולן, שמעון. "מלחמה ביום הכיפורים" עמוד 863
[70]. שם, עמוד 896
[71]. שם, עמוד 267 
[72]. שם, עמוד 318  
[73]. שם, עמוד 327
[74]. שם, עמוד 328 
[75]. שם, עמוד 334
[76]. שם, עמוד 340  
[77]. שם, עמוד 341  
[78]. שם, עמוד 346
[79]. שם, עמוד 369 
[80]. שם, עמוד 391
[81]. שם, עמוד 391
[82]. בארכיון שלי שמורה עדותו של י' ששירת בענף מצרים בחטיבת המחקר באמ"ן והוא מסר לי שהרמטכ"ל היה בא לפרקים להתעדכן אצל דרגי העבודה באמ"ן בתמונת מצב האויב.  
[83]. גולן, שמעון. "מלחמה ביום הכיפורים" עמוד 426.
[84]. גשר "כבד" במעמס 50 טון.
[85]. גשר סער במעמס 50 טון.
[86]. היו רפסודות משני סוגים, במעמס 50 טון ובמעמס 94 טון.
[87]. גולן, שמעון. "מלחמה ביום הכיפורים" עמוד 438.
[88]. שם, עמוד 455
[89]. שם, עמוד 443
[90]. שם, עמוד 449.
[91]. שם, עמוד 479.
[92]. דו"ח ועדת אגרנט עמוד 1251.
[93]. שם, 1266.
[94]. שם, עמוד 1266.
[95]. גולן, שמעון. "מלחמה ביום הכיפורים" עמוד 572
[96]. שם, עמוד 740.  
[97]. שם, עמוד 719.
[98]. שם, עמוד 749.
[99]. מידע זה נמסר לי באדיבות תא"ל (מיל') דני אשר. לדבריו, הנתונים מבוססים על סיכום מצב אויב של מחלקת המודיעין של פיקוד דרום. הדו"ח מבוסס ככל הנראה על דו"ח פיענוח של יחידת הפענוח של אמ"ן.
[100]. גולן שמעון. "מלחמה ביום הכיפורים" עמוד 875.
[101]. גולן, שמעון. "מלחמה ביום הכיפורים" עמוד 884.
[102]. סא"ל קניאזר שימש ערב המלחמה כראש ענף ירדן. עם תחילת המלחמה הוא צורף כתגבור לענף מצרים.
[103]. גולן, שמעון. "מלחמה ביום הכיפורים" עמוד 907. 




 

שתף

Contact Us

Contact Us

קונספציית השלום עם מצרים,אלי דקל,חקר תשתיות צבאיות כמרכיב בהערכת המצב הלאומית
By אלי דקל-דליצקי 18 Mar, 2024
לפני שש שנים התחלתי לחקור את המתרחש במצרים וגיליתי שמאז 2004 צבא מצרים מרחיב מאוד את התשתית הצבאית בסיני. בשנת 2014, לאחר ימי הטלטלה האזורית ותפיסת השלטון במצרים על ידי עבד אל־פתח א־סיסי, הואצה בניית התשתיות הצבאיות בסיני, ובו בזמן הוחל בתהליך חסר פשר של רכש אמצעי לחימה מתקדמים. תהליך זה הביא את צבא מצרים למקום ה־12 בעוצמתו בעולם ודחק את צה"ל למקום ה־18. התופעות המדאיגות של התעצמות חסרת הפשר של צבא מצרים והבנייה הנרחבת של תשתיות צבאיות בעיקר בסיני ובחזית התעלה – אינן מעסיקות את הציבור בישראל, לרבות יוצאי צבא בכירים שאיתם שוחחתי. מכוני המחקר באקדמיה, הפרשנים והעיתונאים – כולל העיתונאים לענייני צבא הניזונים ממערכת הביטחון –מזמרים כמעט כאיש אחד את הקונספציה הזאת: מצרים, אחרי שקיבלה מישראל את הגרגיר האחרון מאדמת סיני, אין לה שום אינטרס לפגוע בישראל. נהפוך הוא: יחסי האיבה (המכונים בשפה המכובסת "שלום קר") מתחממים, ומצרים מקיימת עם ישראל שיתוף פעולה ביטחוני שכעת אסור לפרסמו. במאמר שלפניכם אני מביא דברי פרופסור הדבק בקונספציה השקרית. לדעתי, זו הדגמה טובה לדרך הנלוזה שבה התגבשה קונספציית ה"שלום" שלפיה מצרים אינה מעמ
כלכלת מצרים,אלי דקל, הסכם השלום ישראל מצרים, מצרים צועדת לקראת חדלות פירעון,עידו טאובר,ערוץ 14,
By אלי דקל ועידו טאובר 12 Mar, 2024
במשדר מיוחד של ערוץ 14 שהתקיים ב12 במרץ זומנו דנו מספר מומחים על ההתפתחויות האחרונות באזורנו. את הדיון הנחה מר עידו טאובר. בדיון השתתף סא"ל (בדימוס) אלי דקל, שנשאל על השפעת מלחמת שמיני עצרת על הכלכלה המצרית. לדברי דקל, מאז שנת 2020 חלה הרעה ניכרת במצבה הכלכלי של מצרים, ומאז היא נמצאת במסלול המוביל לקראת חדלות פירעון. מלחמת שמיני עצרת וצמצום השיט בתעלת סואץ (בעקבות הפגיעות של החות'ים) מאיצות תהליך זה. הגורמים העיקריים להרעה במצבה הכלכלי של מצרים הם המיזמים הכלכליים המגלומניים שרובם נכשל, והפניית המשאבים הכבה לצורכי התעצמות צבא מצרים – זאת ללא כל איום ממשי עליה. הסרטון שלפניכם מביא רק את דברי דקל. בדיון המלא ניתן לצפות בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=XCWV8foh7fI
Research Department (Aman),Geospatial Intelligence,Eli Dekel,אלי דקל, חטיבת המחקר באמ
By אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין 10 Mar, 2024
מר אלכס צייטלין מנהל אתר "באים אל הפרופסורים" קיים סדרת מפגשים בהם הוא ראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ג' שלפניכם עוסק בשימוש המושכל באיסוף בחקר צבאות סדירים. בהרצאה יש ניתוח היתרונות והמגבלות של מקורות האיסוף העומדים לרשות המחקר במטה הכללי. פרק יש ניתוח היתרונות והמגבלות של כלל אמצעי האיסוף העומדים כיום לרשות המחקר הצבאי, תוך דגש על מקומו של המודיעין המופק מצילומי אוויר, ותרומתו האפשרית של פן איסופי זה, ברקיחת ה"תבשיל" של הערכת המצב הלאומית. בסוף ההרצאה מתקיים דיון על המודיעין הדרוש לחקר צבאות לא סדירים, וכן על הסכנה בזניחת המחקר של צבאות סדירים מתוך הערכה שגויה שתם עידן ה"מלחמות הגדולות". במרץ 2024 נערך תמלול של ההרצאה, והוא מובא להלן:
אסף גיבור,מקור ראשון,אלי דקל,הסכם השלום ישראל-מצרים,צבא מצרים,התקשורת בישראל,
By אליהו דקל 28 Feb, 2024
מאמר של אלי דקל העוסק בהתעלמות הממושכת של האקדמיה והתקשורת מכל מה שמתרחש במצרים. מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, מוסדות המחקר האקדמיים והתקשורת ממעיטים להתעניין במתרחש במצרים. גם כשהחלה מלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל") התקשורת הכתובה וצבא הפרשנים הגדול של ערוצי הטלוויזיה התעלמו כליל ממצרים ומהאינטרסים שלה במתרחש בעזה וישראל. בראשית המלחמה היו אף כאלה שפנטזו שאפשר לפתור את בעיית ערביי עזה על ידי קליטתם בסיני. כאשר המצרים שללו נחרצות רעיון זה, פִּרְשְׁנוּ פרשנינו זאת כניסיון מצרי ל"עשות קופה" ולגבות מארה"ב וישראל על כל פליט שיועבר להתיישב בסיני. לאחר שלושה חודשי מלחמה בעזה, כשצה"ל הכריז שיש בדעתו לכבוש את רפיח ולהשתלט על ציר "פילדלפי" הביעו המצרים התנגדות עזה ואף איימו המשך היחסים בין המדינות. התקשורת, שהזניחה עשרות שנים את המעקב אחר המתרחש במצרים בכלל ובסיני בפרט, "גילתה" לפתע את מצרים וחלה לפרסם מאמרים מלומדים על מעורבותה של מצרים במתרחש בעזה. מבין כלי התקשורת, העיתון "מקור ראשון" הקדיש את המוסף "יומן" לנושא המצרי. במוסף מופיעים שמונה חוקרים המחווים דעתם על מעורבות מצרים ועל שיתוף מצרים בפתרון בעיית
ארנון סגל,בועז העצני,ד
By ארנון סגל, בועז העצני, ד"ר יגיל הנקין, ד"ר מיכאל בן ארי ואליהו דקל 20 Feb, 2024
בשבועון "עולם קטן" פורסם מאמר מקיף של ארנון סגל בנושא "האם מצרים מתכננת מהלכים צבאיים". בכתיב המאמר הסתייע מר סגל בראיות שקיים עם החוקרים הבאים: מר בועז העצני, ד"ר יגיל הנקין, ד"ר מיכאל בן ארי ואליהו דקל-דליצקי. במאמר פרטים רבים על התעצמות צבא מצרים ועל הצורך במעקב צמוד אחר המתרחש בארץ זו.
אלי דקל,אלכס צייטלין,צבא מצרים,מלחמת שמיני עצרת,מתקפת פתע מצרית על ישראל,התעצמות צבט מצרים,טנרים בצב
By אלי דקל ואלכס צייטלין 18 Feb, 2024
מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים מתכננת מתקפת פתע על ישראל. הדיון בנושא הוא על רקע תהליך התעצמות בלתי מוסבר של צבא מצרים בשנתיים האחרונות. בשיחה מציג דקל, בין השאר, תהליך הוספת כ-720 טנקים לצבא הסדיר. לדברי דקל, תוכניות צה"ל להגדיל את הסד"כ בעקבות לקחי מלחמת שמיני עצרת, מגבירים את החשש למתקפת פתע מצרית. פרטים נוספים על המתרחש במצרים ועל התעצמות צבא מצרים תוכלו למצוא באתר "דקל - מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/
אלי דקל,אלכס צייטלין,הקמת משמר לאומי בישראל, הקמת משמר לאומי חרדי בישראל,
By אליהו דקל ואלכס צייטלין 17 Feb, 2024
מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על הצעתו להקים בדחיפות חטיבות משמר לאומי בפיקוד פיקוד העורף. ההצעה כוללת הקמת מסגרות נפרדות לחרדים בהם ההתנהלות תתאים לאורח החיים שלהם.
By אלי דקל ואלכס צייטלין 16 Feb, 2024
מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל האפשרות לפתרון החידה "כפה תושבים מתגוררים ברצועת עזה כיום. פתרון החידה יאפשר למדינת ישראל לקבל החלטות המבוססות על בסיס נתונים אמין. בראיון יש גם תמלול השיחה כמה תושבים חיים ברצועת עזה
אלי דקל,הסכם השלום ישראל-מצרים,מתקפה מצרית על ישראל,התעצמות צבא מצרים,שאול רזניק
By אלי דקל ושאול רזניק 12 Feb, 2024
שאול רזניק מאתר האינטרנט Newsru.co.il ברוסית - מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא האיום הפוטנציאלי המצרי על ישראל. בראיון סוקר דקל את היסטוריית יחסי השלום המפוקפקים בין המדינות ומתאר בקצרה את התעצמות צבא מצרים. לדבריו, גם אם כוונותיה של מצרים טהורות וכל מעיינה הוא שלום, אסור למדינת ישראל להתעלם מיכולותיה הצבאיות של מצרים ומהאפשרות שהמשטר המצרי יחליט לשנות את המלחמה הקרה מול ישראל במשהו "יותר חם".
הסכם השלום ישראל-מצרים,אלי דקל,הערכות צבא מצרים בסיני,ציר פילדלפי,טנקים מצריים בסיני.
By אלי דקל דב אייכלר ודנה בצלאל 11 Feb, 2024
ראיון ברדיו מורשת בו מר דב אייכלר ודנה בצלאל ראיינו את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא האיום המצרי להקפאת הסכם השלום. בראיון טוען דקל שהמצרים מכרסמים בהסכם השלום מיום חתימתו וטנקים מצריים ערוכים, בניגוד להסכם, מזה שנים בחזית מול ישראל. לטענתו, צה"ל מזה שנים, מתנהג בחוסר אחריות בכך שאינו לוקח בחשבון את היכולות הצבאיות הנבנות על ידי הצבא המצרי בסיני.
More Posts
Share by: