בדצמבר 2017 חתמה מצרים חוזה עם רוסיה לבניית קריה גרעינית בא־דבעה, כ־145 קילומטר ממערב לאלכסנדריה על חוף הים התיכון. בקריה מתוכננת הקמתם של ארבעה כורים גרעיניים להספקת חשמל, כל כור בהספק של 1,200Mv. הפעלה ניסיונית של הכור הראשון תוכננה לשנת 2022. עלות הפרויקט כ־30 מיליארד דולר.
באוקטובר 2019 פרסמתי מאמר קצר תחת הכותרת "ייתכן שהמצרים החלו בביצוע עבודות ראשוניות לבניית הקריה הגרעינית בא־דבעה". במאמר נכתב כי בצילום לוויין מ־25.08.2019 נראה כי בתוך השטח המגודר בחומה (חומה שנבנתה בשנת 2017 ומקיפה שטח של כ־5X13 ק"מ), גודר שטח של 90X100 מטר ונבנים בו שמונה מחסנים. העבודות החלו בינואר 2019 ונראה שהן עומדות לקראת סיום.
מאז ועד אפריל 2021 לא חלו שינויים משמעותיים בשטח המתוחם בחומה (למעט ראשית עבודות לבניית נמל שעליו יפורסם מאמר נפרד). נראה כי המצרים "הקפיאו" את מיזם הכור.
מעיון בצילום לוויין מאפריל 2021 עולה כי בתוך השטח שתוחם בחומה בשנת 2017, יש עבודות ראשוניות להקמת מבנים גדולים. אתר הבנייה משתרע על שטח של 160X800 מטר והוא מרוחק מהים כ־1,200 מטר. בין אתר הבנייה לבין הים מבוצעות עבודות עפר ליישור שטחי בנייה נוספים. אפשר כי האתר בבנייה הוא ראשית הקמתו של אזור התחזוקה של הכור המתוכנן לקום במקום.
אם אומנם מדובר בראשית הקמת הקריה הגרעינית להפקת חשמל, הצפי להשלמת העבודות הוא לאחר שנת 2026 – פיגור של כארבע שנים מהתוכנית המקורית.
יצוין כי בעבר דיווחה מצרים על גילוי שדות גז גדולים בים התיכון, ולכן איני רואה כיום צורך כלכלי בבניית כורים גרעיניים להפקת חשמל. מסיבה זו אני מעריך כי המיזם, אם אכן יוקם, נועד בעיקר כדי לפתח את היכולות והעמקת הידע של מצרים בתחום הגרעין. עוד יצוין כי במצרים פועלים שני כורי מחקר – הראשון שבהם נבנה בסוף שנות ה־50 של המאה הקודמת.
פרטים נוספים על נושא הגרעין במצרים צפו בהרצאתי בקישור:
שתף
Contact Us
Contact Us

רדיו רקע ברוסית מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בעניין הניסיונות החוזרים ונשנים של המצרים לתווך בין ישראל לחמאס בפרשת החטופים. במהלך הראיון משוחחים השנים גם בעניין של מדינות ערב בפתרון אמיתי לבעיית פליטי 1948.
נין להאזין לראיון המלא ולתרגום לרוסית בקישור:
https://www.kan.org.il/content/kan/kan-reka/p-9904/

מר שמעון כהן מערוץ 7 קיים ראיון מוקלט עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ושוחח עימו בשני נושאים:
א. מי עומד מאחורי האיומים בתקשורת המצרית על ישראל ומדוע הם מושמעים?
ב. מדוע הסכם השלום בין ישראל למצרים החזיק מעמד בתקופת שלטונו של הנשיא מוחמד מורסי (קודמו של הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי) שבא מקרב האחים המוסלמים,
המאמר שלפניכם מבוסס

הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים:
פרק א' – מבוא להרצאה.
פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956.
פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין.
פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין.
דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי

הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים:
פרק א' – מבוא להרצאה.
פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956.
פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין.
פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין.
דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי

אליהו דקל - דליצקי ב' בסיון ה'תשפ"ה | 29.05.2025 הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים: פרק א' – מבוא להרצאה. פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956. פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין. פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין. דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודיעין. לאחר שסיים את שירותו, המשיך דקל, כחוקר עצמאי, לחקור את ארצות ערב וכן את תפקוד המודיעין במלחמות ישראל. דקל כתב את הספר "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגרפי" העוסק בחטיבת המחקר באמ"ן ובמקומו של מחקר השטח בגיבוש הערכת המצב הלאומית. כמו כן פרסם מאות מאמרים, סקירות, והרצאות בנושאי מודיעין ומעקב אחר המתרחש במצרים כיום פרק ב' שלפניכם מונה מקצת מכשלי המודיעין החל ממלחמת קדש (1956) וכלה במלחמת "שמיני עצרת" (2023).

הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים:
פרק א' – מבוא להרצאה.
פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956.
פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין.
פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין.
דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי