Blog Layout

האם מצרים החלה בהקמת הכור הגרעיני בא־דבעה?

אלי דקל-דליצקי
13.06.2021
בדצמבר 2017 חתמה מצרים חוזה עם רוסיה לבניית קריה גרעינית בא־דבעה, כ־145 קילומטר ממערב לאלכסנדריה על חוף הים התיכון. בקריה מתוכננת הקמתם של ארבעה כורים גרעיניים להספקת חשמל, כל כור בהספק של 1,200Mv. הפעלה ניסיונית של הכור הראשון תוכננה לשנת 2022. עלות הפרויקט כ־30 מיליארד דולר. 
באוקטובר 2019 פרסמתי מאמר קצר תחת הכותרת "ייתכן שהמצרים החלו בביצוע עבודות ראשוניות לבניית הקריה הגרעינית בא־דבעה". במאמר נכתב כי בצילום לוויין מ־25.08.2019 נראה כי בתוך השטח המגודר בחומה (חומה שנבנתה בשנת 2017 ומקיפה שטח של כ־5X13 ק"מ), גודר שטח של 90X100 מטר ונבנים בו שמונה מחסנים. העבודות החלו בינואר 2019 ונראה שהן עומדות לקראת סיום.

מאז ועד אפריל 2021 לא חלו שינויים משמעותיים בשטח המתוחם בחומה (למעט ראשית עבודות לבניית נמל שעליו יפורסם מאמר נפרד). נראה כי המצרים "הקפיאו" את מיזם הכור.

מעיון בצילום לוויין מאפריל 2021 עולה כי בתוך השטח שתוחם בחומה בשנת 2017, יש עבודות ראשוניות להקמת מבנים גדולים. אתר הבנייה משתרע על שטח של 160X800 מטר והוא מרוחק מהים כ־1,200 מטר. בין אתר הבנייה לבין הים מבוצעות עבודות עפר ליישור שטחי בנייה נוספים. אפשר כי האתר בבנייה הוא ראשית הקמתו של אזור התחזוקה של הכור המתוכנן לקום במקום.

אם אומנם מדובר בראשית הקמת הקריה הגרעינית להפקת חשמל, הצפי להשלמת העבודות הוא לאחר שנת 2026 – פיגור של כארבע שנים מהתוכנית המקורית.

יצוין כי בעבר דיווחה מצרים על גילוי שדות גז גדולים בים התיכון, ולכן איני רואה כיום צורך כלכלי בבניית כורים גרעיניים להפקת חשמל. מסיבה זו אני מעריך כי המיזם, אם אכן יוקם, נועד בעיקר כדי לפתח את היכולות והעמקת הידע של מצרים בתחום הגרעין. עוד יצוין כי במצרים פועלים שני כורי מחקר – הראשון שבהם נבנה בסוף שנות ה־50 של המאה הקודמת. 

 פרטים נוספים על נושא הגרעין במצרים צפו בהרצאתי בקישור:







שתף

Contact Us

Contact Us

קונספציית השלום עם מצרים,אלי דקל,חקר תשתיות צבאיות כמרכיב בהערכת המצב הלאומית
By אלי דקל-דליצקי 18 Mar, 2024
לפני שש שנים התחלתי לחקור את המתרחש במצרים וגיליתי שמאז 2004 צבא מצרים מרחיב מאוד את התשתית הצבאית בסיני. בשנת 2014, לאחר ימי הטלטלה האזורית ותפיסת השלטון במצרים על ידי עבד אל־פתח א־סיסי, הואצה בניית התשתיות הצבאיות בסיני, ובו בזמן הוחל בתהליך חסר פשר של רכש אמצעי לחימה מתקדמים. תהליך זה הביא את צבא מצרים למקום ה־12 בעוצמתו בעולם ודחק את צה"ל למקום ה־18. התופעות המדאיגות של התעצמות חסרת הפשר של צבא מצרים והבנייה הנרחבת של תשתיות צבאיות בעיקר בסיני ובחזית התעלה – אינן מעסיקות את הציבור בישראל, לרבות יוצאי צבא בכירים שאיתם שוחחתי. מכוני המחקר באקדמיה, הפרשנים והעיתונאים – כולל העיתונאים לענייני צבא הניזונים ממערכת הביטחון –מזמרים כמעט כאיש אחד את הקונספציה הזאת: מצרים, אחרי שקיבלה מישראל את הגרגיר האחרון מאדמת סיני, אין לה שום אינטרס לפגוע בישראל. נהפוך הוא: יחסי האיבה (המכונים בשפה המכובסת "שלום קר") מתחממים, ומצרים מקיימת עם ישראל שיתוף פעולה ביטחוני שכעת אסור לפרסמו. במאמר שלפניכם אני מביא דברי פרופסור הדבק בקונספציה השקרית. לדעתי, זו הדגמה טובה לדרך הנלוזה שבה התגבשה קונספציית ה"שלום" שלפיה מצרים אינה מעמ
כלכלת מצרים,אלי דקל, הסכם השלום ישראל מצרים, מצרים צועדת לקראת חדלות פירעון,עידו טאובר,ערוץ 14,
By אלי דקל ועידו טאובר 12 Mar, 2024
במשדר מיוחד של ערוץ 14 שהתקיים ב12 במרץ זומנו דנו מספר מומחים על ההתפתחויות האחרונות באזורנו. את הדיון הנחה מר עידו טאובר. בדיון השתתף סא"ל (בדימוס) אלי דקל, שנשאל על השפעת מלחמת שמיני עצרת על הכלכלה המצרית. לדברי דקל, מאז שנת 2020 חלה הרעה ניכרת במצבה הכלכלי של מצרים, ומאז היא נמצאת במסלול המוביל לקראת חדלות פירעון. מלחמת שמיני עצרת וצמצום השיט בתעלת סואץ (בעקבות הפגיעות של החות'ים) מאיצות תהליך זה. הגורמים העיקריים להרעה במצבה הכלכלי של מצרים הם המיזמים הכלכליים המגלומניים שרובם נכשל, והפניית המשאבים הכבה לצורכי התעצמות צבא מצרים – זאת ללא כל איום ממשי עליה. הסרטון שלפניכם מביא רק את דברי דקל. בדיון המלא ניתן לצפות בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=XCWV8foh7fI
Research Department (Aman),Geospatial Intelligence,Eli Dekel,אלי דקל, חטיבת המחקר באמ
By אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין 10 Mar, 2024
מר אלכס צייטלין מנהל אתר "באים אל הפרופסורים" קיים סדרת מפגשים בהם הוא ראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ג' שלפניכם עוסק בשימוש המושכל באיסוף בחקר צבאות סדירים. בהרצאה יש ניתוח היתרונות והמגבלות של מקורות האיסוף העומדים לרשות המחקר במטה הכללי. פרק יש ניתוח היתרונות והמגבלות של כלל אמצעי האיסוף העומדים כיום לרשות המחקר הצבאי, תוך דגש על מקומו של המודיעין המופק מצילומי אוויר, ותרומתו האפשרית של פן איסופי זה, ברקיחת ה"תבשיל" של הערכת המצב הלאומית. בסוף ההרצאה מתקיים דיון על המודיעין הדרוש לחקר צבאות לא סדירים, וכן על הסכנה בזניחת המחקר של צבאות סדירים מתוך הערכה שגויה שתם עידן ה"מלחמות הגדולות". במרץ 2024 נערך תמלול של ההרצאה, והוא מובא להלן:
אסף גיבור,מקור ראשון,אלי דקל,הסכם השלום ישראל-מצרים,צבא מצרים,התקשורת בישראל,
By אליהו דקל 28 Feb, 2024
מאמר של אלי דקל העוסק בהתעלמות הממושכת של האקדמיה והתקשורת מכל מה שמתרחש במצרים. מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, מוסדות המחקר האקדמיים והתקשורת ממעיטים להתעניין במתרחש במצרים. גם כשהחלה מלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל") התקשורת הכתובה וצבא הפרשנים הגדול של ערוצי הטלוויזיה התעלמו כליל ממצרים ומהאינטרסים שלה במתרחש בעזה וישראל. בראשית המלחמה היו אף כאלה שפנטזו שאפשר לפתור את בעיית ערביי עזה על ידי קליטתם בסיני. כאשר המצרים שללו נחרצות רעיון זה, פִּרְשְׁנוּ פרשנינו זאת כניסיון מצרי ל"עשות קופה" ולגבות מארה"ב וישראל על כל פליט שיועבר להתיישב בסיני. לאחר שלושה חודשי מלחמה בעזה, כשצה"ל הכריז שיש בדעתו לכבוש את רפיח ולהשתלט על ציר "פילדלפי" הביעו המצרים התנגדות עזה ואף איימו המשך היחסים בין המדינות. התקשורת, שהזניחה עשרות שנים את המעקב אחר המתרחש במצרים בכלל ובסיני בפרט, "גילתה" לפתע את מצרים וחלה לפרסם מאמרים מלומדים על מעורבותה של מצרים במתרחש בעזה. מבין כלי התקשורת, העיתון "מקור ראשון" הקדיש את המוסף "יומן" לנושא המצרי. במוסף מופיעים שמונה חוקרים המחווים דעתם על מעורבות מצרים ועל שיתוף מצרים בפתרון בעיית
ארנון סגל,בועז העצני,ד
By ארנון סגל, בועז העצני, ד"ר יגיל הנקין, ד"ר מיכאל בן ארי ואליהו דקל 20 Feb, 2024
בשבועון "עולם קטן" פורסם מאמר מקיף של ארנון סגל בנושא "האם מצרים מתכננת מהלכים צבאיים". בכתיב המאמר הסתייע מר סגל בראיות שקיים עם החוקרים הבאים: מר בועז העצני, ד"ר יגיל הנקין, ד"ר מיכאל בן ארי ואליהו דקל-דליצקי. במאמר פרטים רבים על התעצמות צבא מצרים ועל הצורך במעקב צמוד אחר המתרחש בארץ זו.
אלי דקל,אלכס צייטלין,צבא מצרים,מלחמת שמיני עצרת,מתקפת פתע מצרית על ישראל,התעצמות צבט מצרים,טנרים בצב
By אלי דקל ואלכס צייטלין 18 Feb, 2024
מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים מתכננת מתקפת פתע על ישראל. הדיון בנושא הוא על רקע תהליך התעצמות בלתי מוסבר של צבא מצרים בשנתיים האחרונות. בשיחה מציג דקל, בין השאר, תהליך הוספת כ-720 טנקים לצבא הסדיר. לדברי דקל, תוכניות צה"ל להגדיל את הסד"כ בעקבות לקחי מלחמת שמיני עצרת, מגבירים את החשש למתקפת פתע מצרית. פרטים נוספים על המתרחש במצרים ועל התעצמות צבא מצרים תוכלו למצוא באתר "דקל - מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/
אלי דקל,אלכס צייטלין,הקמת משמר לאומי בישראל, הקמת משמר לאומי חרדי בישראל,
By אליהו דקל ואלכס צייטלין 17 Feb, 2024
מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על הצעתו להקים בדחיפות חטיבות משמר לאומי בפיקוד פיקוד העורף. ההצעה כוללת הקמת מסגרות נפרדות לחרדים בהם ההתנהלות תתאים לאורח החיים שלהם.
By אלי דקל ואלכס צייטלין 16 Feb, 2024
מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל האפשרות לפתרון החידה "כפה תושבים מתגוררים ברצועת עזה כיום. פתרון החידה יאפשר למדינת ישראל לקבל החלטות המבוססות על בסיס נתונים אמין. בראיון יש גם תמלול השיחה כמה תושבים חיים ברצועת עזה
אלי דקל,הסכם השלום ישראל-מצרים,מתקפה מצרית על ישראל,התעצמות צבא מצרים,שאול רזניק
By אלי דקל ושאול רזניק 12 Feb, 2024
שאול רזניק מאתר האינטרנט Newsru.co.il ברוסית - מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא האיום הפוטנציאלי המצרי על ישראל. בראיון סוקר דקל את היסטוריית יחסי השלום המפוקפקים בין המדינות ומתאר בקצרה את התעצמות צבא מצרים. לדבריו, גם אם כוונותיה של מצרים טהורות וכל מעיינה הוא שלום, אסור למדינת ישראל להתעלם מיכולותיה הצבאיות של מצרים ומהאפשרות שהמשטר המצרי יחליט לשנות את המלחמה הקרה מול ישראל במשהו "יותר חם".
הסכם השלום ישראל-מצרים,אלי דקל,הערכות צבא מצרים בסיני,ציר פילדלפי,טנקים מצריים בסיני.
By אלי דקל דב אייכלר ודנה בצלאל 11 Feb, 2024
ראיון ברדיו מורשת בו מר דב אייכלר ודנה בצלאל ראיינו את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא האיום המצרי להקפאת הסכם השלום. בראיון טוען דקל שהמצרים מכרסמים בהסכם השלום מיום חתימתו וטנקים מצריים ערוכים, בניגוד להסכם, מזה שנים בחזית מול ישראל. לטענתו, צה"ל מזה שנים, מתנהג בחוסר אחריות בכך שאינו לוקח בחשבון את היכולות הצבאיות הנבנות על ידי הצבא המצרי בסיני.
More Posts
Share by: