בדצמבר 2017 חתמה מצרים חוזה עם רוסיה לבניית קריה גרעינית בא־דבעה, כ־145 קילומטר ממערב לאלכסנדריה על חוף הים התיכון. בקריה מתוכננת הקמתם של ארבעה כורים גרעיניים להספקת חשמל, כל כור בהספק של 1,200Mv. הפעלה ניסיונית של הכור הראשון תוכננה לשנת 2022. עלות הפרויקט כ־30 מיליארד דולר.
באוקטובר 2019 פרסמתי מאמר קצר תחת הכותרת "ייתכן שהמצרים החלו בביצוע עבודות ראשוניות לבניית הקריה הגרעינית בא־דבעה". במאמר נכתב כי בצילום לוויין מ־25.08.2019 נראה כי בתוך השטח המגודר בחומה (חומה שנבנתה בשנת 2017 ומקיפה שטח של כ־5X13 ק"מ), גודר שטח של 90X100 מטר ונבנים בו שמונה מחסנים. העבודות החלו בינואר 2019 ונראה שהן עומדות לקראת סיום.
מאז ועד אפריל 2021 לא חלו שינויים משמעותיים בשטח המתוחם בחומה (למעט ראשית עבודות לבניית נמל שעליו יפורסם מאמר נפרד). נראה כי המצרים "הקפיאו" את מיזם הכור.
מעיון בצילום לוויין מאפריל 2021 עולה כי בתוך השטח שתוחם בחומה בשנת 2017, יש עבודות ראשוניות להקמת מבנים גדולים. אתר הבנייה משתרע על שטח של 160X800 מטר והוא מרוחק מהים כ־1,200 מטר. בין אתר הבנייה לבין הים מבוצעות עבודות עפר ליישור שטחי בנייה נוספים. אפשר כי האתר בבנייה הוא ראשית הקמתו של אזור התחזוקה של הכור המתוכנן לקום במקום.
אם אומנם מדובר בראשית הקמת הקריה הגרעינית להפקת חשמל, הצפי להשלמת העבודות הוא לאחר שנת 2026 – פיגור של כארבע שנים מהתוכנית המקורית.
יצוין כי בעבר דיווחה מצרים על גילוי שדות גז גדולים בים התיכון, ולכן איני רואה כיום צורך כלכלי בבניית כורים גרעיניים להפקת חשמל. מסיבה זו אני מעריך כי המיזם, אם אכן יוקם, נועד בעיקר כדי לפתח את היכולות והעמקת הידע של מצרים בתחום הגרעין. עוד יצוין כי במצרים פועלים שני כורי מחקר – הראשון שבהם נבנה בסוף שנות ה־50 של המאה הקודמת.
פרטים נוספים על נושא הגרעין במצרים צפו בהרצאתי בקישור:
שתף
Contact Us
Contact Us

ב־29.11.2018 קיים ד"ר אורי מילשטיין יום עיון בנושא "המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים" הדובר העיקרי ביום העיון היה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שבמלחמת 1973 שימש בתפקיד ראש ענף מחקר בסיסי בחטיבת המחקר באמ"ן. לימים עמוס גלבוע מונה למפקד חטיבת המחקר. עמוס כתב מספר ספרים על עבודת המודיעין.
לאחר הרצאתו של עמוס, התקיים דיון ממ

העמותה להיסטוריה צבאית קיימה יום עיון בנושא מלחמת יום הכיפורים. בין המרצים נמנה ד"ר, תא"ל (מיל') דני אשר, שהציג את דעתו באשר לתוכנית המלחמה המצרית ויעדיה. לפי השקפתו של אשר "ומבחינתם כל מה שהם נלחמו זה נגד תוקפנות ומתוך כוונה להשיג שלום. ובעובדה, בעקבות מלחמת יום הכיפורים הושג שלום, והשלום הזה מחזיק מעמד עד היום".
אלי

ב־29.11.2018 קיים ד"ר אורי מילשטיין יום עיון בנושא "המודיעין במטכ"ל במלחמת יום הכיפורים" הדובר העיקרי ביום העיון היה תא"ל (מיל') עמוס גלבוע, שבמלחמת 1973 שימש בתפקיד ראש ענף מחקר בסיסי בחטיבת המחקר באמ"ן. לימים עמוס גלבוע מונה למפקד חטיבת המחקר. עמוס כתב מספר ספרים על עבודת המודיעין.
לאחר הרצאתו של עמוס, התקיים דיון ממ

ד"ר פנחס יחזקאלי מערוץ TOV מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל שריכז בשעתו את עבודת המודיעין לשחרור החטופים מישראל משדה התעופה באנטבה – קניה. במהלך הראיון פורס דקל את השלבים בהכנת תיק היעד שהתחילה נקרא סטנלי/כדור הרעם ולאחר שמפקד סיירת מטכ"ל יהונתן נתניהו נפל בעת ביצוע המבצע – שם המבצע הוחלף ל"מבצע יונתן".
בסוף הראיון מבי

העיתונאית קרן סטון מסוכנות הידיעות האמריקאית themedialine קיימה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל ראיון טלפוני ממושך בן 21 דקות שעסק ביחסי ישראל-מצרים מאץ פרוץ מלחמת התקומה ב־07.10.2023.
במרכזו של הראיון עמדה השאלה האם חלה הרעה ביחסי ישראל מצרים בעקבות המלחמה. כאשר פורסם הראיון התברר שהנושא המרכזי בו הפך ל"האם ישראל צריכה לה








