ב־15 באוקטובר הסתיים התרגיל בטקס רב־משתתפים בנמל החדש של הצי המצרי שנחנך בראס בנאס. כפר הדייגים/העיירה ראס בנאס שוכנת על חוף הים האדום, כ־250 ק"מ (בקו אווירי), מצפון לנקודת הגבול מצרים- סודן. הנמל החדש נוסף על הנמל הצבאי הישן בקיים בראס בנאס עוד קודם למלחמת יום הכיפורים. נמל זה הוא אחד מששת הנמלים הנבנים כיום במצרים (הנמל השביעי, המשמש כמעגן המקורה המרכזי לצוללות בצי המצרי, נחנן כבר באוקטובר 2017).[2] 

בד בבד עם חנוכת הנמל החדש, נחנך במקום גם הבסיס האווירי המשודרג. בסיס זה הוקם עוד לפני מלחמת ששת הימים, ובשנים האחרונות, כחלק ממהלך גדול להרחבת בסיסי חיל האוויר במצרים, הורחב בצורה ניכרת.[3]

במסגרת חנוכת הבסיס האווירי והימי החדש התבצע בנמל תרגיל משולב של כוחות אוויר וים בהשתתפות כלי שיט רבים כולל צוללות ונושאת מסוקים מדגם מיסטרל (אחת משתי נושאות המסוקים שנרכשו עבור הצי המצרי). התרגיל המשולב כלל נחיתה בחוף, וביסוס ראש גשר בסיוע כוחות שהונחתו מהאוויר.

נוסף על כל האמור לעיל התקיימה בשדה התעופה תערוכה גדולה של מטוסי חיל האוויר וכן מסדר גדול של כוחות היבשה. ניתוח מסדר זה הוא עיקר עניינו של מסמך זה.

מניתוח סוגי הכלים עולה כי אין זה הסד"כ של החטיבה הממוכנת הערוכה זה שנים באזור במשימת הגנה על המרחב. אין מדובר גם ביחידה הקיימת בסד"כ המצרי שהובאה למקום לצורך התרגיל ואין גם כל היגיון לבנות יחידה חדשה שתכלול את הסד"כ שעמד במסדר משום ש: 

א. אין זה הגיוני לערב ביחידה אורגנית כלים מערביים מודרניים עם כלים סובייטיים עתיקים (גדוד טנקי T-62 עם טנקי אברהמס ופטון). 

ב. מול שפעת הטנקים, אין אפילו סוללת טק"א אחת (יש שני חצאי סוללות שהן חסרות תועלת מבצעית). 

ג. אין הסבר לשפע הכלים ההנדסיים העולה על כמות הכלים בתקן של גדוד הנדסה דיביזיוני.   

 

מכל האמור לעיל, אני מגיע למסקנה שאין מדובר בהבאת יחידה כלשהי לביצוע תרגיל כלשהו, אלא שעצם ההבאה של הכלים למקום הוא התרגול. כלומר מדובר בתרגיל מטכ"לי לניוד כוחות למרחקים ארוכים. 

הערכה זו נתמכת בעובדה שבמסגרת התרגיל נערך במחנות מוחמד נגיב שבאזור אלכסנדריה אימון גדול, שבו עשרות רבות של טנקים תרגלו עלייה על מובילים ובסיומו, יצאו המובילים עם הטנקים לעבר יעד לא ידוע. מבחינתי, בהחלט אפשרי, שהיעד היה מחנות ראס בנאס המרוחקים לפחות 1,000 ק"מ מבסיס מוחמד נגיב. גם אם אני טועה, והיעד של הטנקים ממחנות מוחמד נגיב היה שונה, טנקי האברהמס שהשתתפו במסדר בראס בנאס הגיעו ממרחב קהיר[5] – מרחק של 750 ק"מ לפחות. נוסף על הנעת הטנקים במובילים, התקיים תרגול להנעת כלים הנדסיים ברכבת לעבר יעד לא ידוע. לראס בנאס לא מגיע קו רכבת, לפיכך הכלים ההנדסיים שבמסדר עשו לפחות חלק מהדרך על גבי מובילים.

מהחומר הגלוי שעליו אני נשען עולה שהתקיים גם תרגיל בחציית תעלת סואץ על גשר סער צבאי מסוג P.M.P, וכן תרגילי מטה שונים ללא גייסות (תתל"ג). אומנם בכמה סרטי תעמולה נראים כוחות יבשה המבצעים תמרונים באש חיה, אך להתרשמותי מדובר "בשתילת קטעים מסרטים ישנים".

במגבלות המידע החלקי שבידי, אני מעריך כי עיקרו של תרגיל "קאדר 2020" היה תרגיל הובלת גייסות לטווחים ארוכים. מצרים כידוע היא מדינה גדולה המשתרעת על שטח של 1,000 X 1,000 ק"מ. בשגרה, עיקר צבאה מרוכז במרחב קהיר-תעלת סואץ-סיני, כוח בהיקף של כשלוש דיביזיות ערוך במערב מצרים בגזרה שבין אלכסנדריה לגבול מצרים-לוב. לעומת זאת, גבולה הדרומי של מצרים חשוף כמעט לחלוטין, אך היא לא בונה שם תשתיות כלשהן (כבישים, ביצורים, מתקנים לוגיסטיים) לאיוש בזמן חירום.

התרגיל הנוכחי נועד לבדוק ולשפר את יכולות מצרים לנייד כוחות למשימות אפשריות של מצרים הן לכיוון ישראל והן כלפי לוב. לדעתי, המבוססת על בניית תשתיות רחבות היקף מול ישראל והיעדר בניית תשתיות דומות בגבול מצרים- לוב, ישראל היא זו שעומדת בראש התכנונים הצבאיים של מצרים.  

[1]. מתוך ערוץ Nile TV Internaional 10.01.2020 http://www.nileinternational.net/hb/?p=92078

[2]. לפרטים על בניית הנמלים במצרים ראו את סקירתי "מצרים מפתחת תשתיות לקראת הפיכתה למעצמה ימית" http://www.dekelegypt.co.il./200114

[3]. ראו סקירתי "פיתוח 15 שדות תעופה במצרים - רובם לצרכים צבאיים". http://www.dekelegypt.co.il./191203

[4]. אני מכנה זאת מסדר ולא מפגן משום שהנשיא ופמלייתו לא טרחו לבוא ולראות את כלי הנשק אחרי המסע הארוך שהם עברו. 

[5]. טנקי האברהמס הם הטנקים האיכותיים של הצבא המצרי. רק היחידות הערוכות במרחב קהיר - התעלה, והדיביזיה המשוריינת 21 הערוכה במחנות מוחמד נגיב, מצוידות בכלים מסוג זה.