אלי דקל-דליצקי
26.01.2020
מבוא
ב־10 בינואר פרסם דובר הכוחות המזוינים במצרים כי "בימים הקרובים מבצעים חילות הכוחות המזוינים את השלב הסופי של התרגיל (קאדר 2020), בהשתתפות כל כלי הנשק שהצטרפו לאחרונה לשורות הכוחות המזוינים.
בתרגיל משתתפים כל המערכים ויחידות הכוחות המזוינים בחילות היבשה, הים, האוויר וההגנה האווירית, נוסף על יחידות מובחרות של הקומנדו והצנחנים. התרגיל כולל ביצוע פעילויות פתיחה אסטרטגיות של הכוחות לכל הכיוונים האסטרטגיים של המדינה ובשני מישורי החופים של הים האדום והים התיכון. התרגיל מיועד להדגיש את הכוח והמוכנות של הכוחות המזוינים להגן על משאבי המולדת".[1]
ב־15 באוקטובר הסתיים התרגיל בטקס רב־משתתפים בנמל החדש של הצי המצרי שנחנך בראס בנאס. כפר הדייגים/העיירה ראס בנאס שוכנת על חוף הים האדום, כ־250 ק"מ (בקו אווירי), מצפון לנקודת הגבול מצרים- סודן. הנמל החדש נוסף על הנמל הצבאי הישן בקיים בראס בנאס עוד קודם למלחמת יום הכיפורים. נמל זה הוא אחד מששת הנמלים הנבנים כיום במצרים (הנמל השביעי, המשמש כמעגן המקורה המרכזי לצוללות בצי המצרי, נחנן כבר באוקטובר 2017).[2]
בד בבד עם חנוכת הנמל החדש, נחנך במקום גם הבסיס האווירי המשודרג. בסיס זה הוקם עוד לפני מלחמת ששת הימים, ובשנים האחרונות, כחלק ממהלך גדול להרחבת בסיסי חיל האוויר במצרים, הורחב בצורה ניכרת.[3]
במסגרת חנוכת הבסיס האווירי והימי החדש התבצע בנמל תרגיל משולב של כוחות אוויר וים בהשתתפות כלי שיט רבים כולל צוללות ונושאת מסוקים מדגם מיסטרל (אחת משתי נושאות המסוקים שנרכשו עבור הצי המצרי). התרגיל המשולב כלל נחיתה בחוף, וביסוס ראש גשר בסיוע כוחות שהונחתו מהאוויר.
נוסף על כל האמור לעיל התקיימה בשדה התעופה תערוכה גדולה של מטוסי חיל האוויר וכן מסדר גדול של כוחות היבשה. ניתוח מסדר זה הוא עיקר עניינו של מסמך זה.
מסדר[4] כוחות היבשה בשדה התעופה ראס בנאס
כחלק מתרגיל "קאדר 2020" התקיים בסמוך למסלול התעופה בראס בנאס מסדר גדול של כוחות היבשה שכלל, בין היתר, שני גדודים ממוכנים של שריוניות אופניות מדגם "פאהד" ו"סואץ" המיוצרות על ידי התעשייה הצבאית המצרית, חמישה גדודי טנקים מסוגים שונים, שני גדודי חת"ם (נגרר ומתנייע), שני זוגות של טילי קרקע-אוויר מסוג צ'פראל ו־SA-3 (כלים מיושנים מסוג זה הם חלק ממערך ההגנה האווירית של כוחות היבשה), כ־40 כלי ציוד מכני הנדסי, ביניהם דחפורים ומערבלי בטון, וכ־80 מובילי טנקים.
מניתוח סוגי הכלים עולה כי אין זה הסד"כ של החטיבה הממוכנת הערוכה זה שנים באזור במשימת הגנה על המרחב. אין מדובר גם ביחידה הקיימת בסד"כ המצרי שהובאה למקום לצורך התרגיל ואין גם כל היגיון לבנות יחידה חדשה שתכלול את הסד"כ שעמד במסדר משום ש:
א. אין זה הגיוני לערב ביחידה אורגנית כלים מערביים מודרניים עם כלים סובייטיים עתיקים (גדוד טנקי T-62 עם טנקי אברהמס ופטון).
ב. מול שפעת הטנקים, אין אפילו סוללת טק"א אחת (יש שני חצאי סוללות שהן חסרות תועלת מבצעית).
ג. אין הסבר לשפע הכלים ההנדסיים העולה על כמות הכלים בתקן של גדוד הנדסה דיביזיוני.
מכל האמור לעיל, אני מגיע למסקנה שאין מדובר בהבאת יחידה כלשהי לביצוע תרגיל כלשהו, אלא שעצם ההבאה של הכלים למקום הוא התרגול. כלומר מדובר בתרגיל מטכ"לי לניוד כוחות למרחקים ארוכים.
הערכה זו נתמכת בעובדה שבמסגרת התרגיל נערך במחנות מוחמד נגיב שבאזור אלכסנדריה אימון גדול, שבו עשרות רבות של טנקים תרגלו עלייה על מובילים ובסיומו, יצאו המובילים עם הטנקים לעבר יעד לא ידוע. מבחינתי, בהחלט אפשרי, שהיעד היה מחנות ראס בנאס המרוחקים לפחות 1,000 ק"מ מבסיס מוחמד נגיב. גם אם אני טועה, והיעד של הטנקים ממחנות מוחמד נגיב היה שונה, טנקי האברהמס שהשתתפו במסדר בראס בנאס הגיעו ממרחב קהיר[5] – מרחק של 750 ק"מ לפחות. נוסף על הנעת הטנקים במובילים, התקיים תרגול להנעת כלים הנדסיים ברכבת לעבר יעד לא ידוע. לראס בנאס לא מגיע קו רכבת, לפיכך הכלים ההנדסיים שבמסדר עשו לפחות חלק מהדרך על גבי מובילים.
מהחומר הגלוי שעליו אני נשען עולה שהתקיים גם תרגיל בחציית תעלת סואץ על גשר סער צבאי מסוג P.M.P, וכן תרגילי מטה שונים ללא גייסות (תתל"ג). אומנם בכמה סרטי תעמולה נראים כוחות יבשה המבצעים תמרונים באש חיה, אך להתרשמותי מדובר "בשתילת קטעים מסרטים ישנים".
סיכום
במגבלות המידע החלקי שבידי, אני מעריך כי עיקרו של תרגיל "קאדר 2020" היה תרגיל הובלת גייסות לטווחים ארוכים. מצרים כידוע היא מדינה גדולה המשתרעת על שטח של 1,000 X 1,000 ק"מ. בשגרה, עיקר צבאה מרוכז במרחב קהיר-תעלת סואץ-סיני, כוח בהיקף של כשלוש דיביזיות ערוך במערב מצרים בגזרה שבין אלכסנדריה לגבול מצרים-לוב. לעומת זאת, גבולה הדרומי של מצרים חשוף כמעט לחלוטין, אך היא לא בונה שם תשתיות כלשהן (כבישים, ביצורים, מתקנים לוגיסטיים) לאיוש בזמן חירום.
התרגיל הנוכחי נועד לבדוק ולשפר את יכולות מצרים לנייד כוחות למשימות אפשריות של מצרים הן לכיוון ישראל והן כלפי לוב. לדעתי, המבוססת על בניית תשתיות רחבות היקף מול ישראל והיעדר בניית תשתיות דומות בגבול מצרים- לוב, ישראל היא זו שעומדת בראש התכנונים הצבאיים של מצרים.
קרדיט: נתוני הפענוח במאמר זה הם באדיבות מפענח החפץ להישאר אלמוני.
הערות
[1]. מתוך ערוץ Nile TV Internaional 10.01.2020 http://www.nileinternational.net/hb/?p=92078
[2]. לפרטים על בניית הנמלים במצרים ראו את סקירתי "מצרים מפתחת תשתיות לקראת הפיכתה למעצמה ימית" http://www.dekelegypt.co.il./200114
[3]. ראו סקירתי "פיתוח 15 שדות תעופה במצרים - רובם לצרכים צבאיים". http://www.dekelegypt.co.il./191203
[4]. אני מכנה זאת מסדר ולא מפגן משום שהנשיא ופמלייתו לא טרחו לבוא ולראות את כלי הנשק אחרי המסע הארוך שהם עברו.
[5]. טנקי האברהמס הם הטנקים האיכותיים של הצבא המצרי. רק היחידות הערוכות במרחב קהיר - התעלה, והדיביזיה המשוריינת 21 הערוכה במחנות מוחמד נגיב, מצוידות בכלים מסוג זה.
שתף
Contact Us
Contact Us
אמנון לורד מעיתון "ישראל היום" ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי
The i24NEWS English Channel interviewed Lt. Col. (Ret.) Eli Dekel regarding the increased Egyptian military presence in Sinai, which violates the peace agreement between the countries.
Dekel served for many years in the IDF Intelligence Directorate and is a senior researcher of Israeli intelligence and infrastructure systems in Arab countries.
מאמר של ר.כץ בגיליון 665 של העיתון "יתד נאמן". המאמר מבוסס על ראיון ממושך שקיימה המחברת עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי. המאמר פורש יריעה רחבה של יחסי ישראל – מצרים מאז חתימת הסכם השלום, ומתאר את ההכנות של צבא מצרים למלחמה בישראל
מאמר של שירית אביטן כהן בעיתון "ישראל היום" העוסק בהפרות המצריות של הנספח הצבאי להסכם השלום. במאמר מראיינת שירית חוקרים שונים המפרשים את המשמעות של ההפרות. בין המרואיינים לכתבה נמצא סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
אלעזר שטורם מערוץ "טוב" משוחח עם סא"ל (בדימוס) על חוסר השליטה של הרמטכ"ל בתקציב חיל האוויר ובמשימותיו. מדובר בחולי ממושך שהחל עם הקמת צה"ל וככל שהשנים חולפות החולי מתגבר. כך, למשל, במלחמת ההתשה חיל האוויר לא תקף אף מטרה אסטרטגית שנבחרה שנבחרה במטכ"ל "של הירוקים", ובמלחמת יום הכיפורים חיל האוויר "התמכר" בתקיפת שדות תעופה עם תוצאות דלות.
לאחר אמירות הנשיא דונלד טראמפ הקוראות לירדן ומצרים "לאמץ" אליהם עקורים תושבי רצועת עזה, העיתונאי פלד ארבלי "מעריב" שוחח עם סא"ל (דימוס) אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, על משמעויות התכנית השנויה במחלוקת. הכתבה פורסמה באתר האינטרנט של מעריב.
מר אלכס צייטלין מאתר "באים אל הפרופסורים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים עומדת לתקוף את ישראל. הרקע לשיחה הוא מבול של סרטונים המופצים במרשתת במצרים, בהם נראה הצבא המצרי מקיים מסדרים גדולים עם כלי נשק רבים ואישים שונים משמיעים איומים כלפי ישראל.
מאמר של חיים גפן בערוץ הידברות הדן בכך שמצרים מכינה את צבאה לאפשרות של מלחמה בישראל. המאמר מבוסס על ראיון של מר חיים גפן עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל.
אלעזר שטורם מערוץ TOV מראיין את אלי דקל כ"ח בטבת ה'תשפ"ה 28.01.2025 מאז 2003 בונה מצרים מחסני ענק לאחסון ציוד צבאי כגון טנקים, תותחים וציוד מכני הנדסי. סביר להניח כי במחסנים ישנה גם אספקה כללית לשעת חירום כגון תרופות ומזון יבש. נכון לינואר 2025 המחסנים משתרעים על בנוי של כ־2.5 מיליון מטר מרובע. מאז 2019 ובמיוחד בשנה האחרונה חלה האצה בבניית אתרי האחסון. כ־60% ממבני האחסון הם בגודל 100X38 מטר וכ־25% כל מבנה אחסון הוא בגודל 100X100 מטר. במחסנים נועדו לאפשר למצרים מלחמות ממושכות ללא תלות וסיוע מבחוץ.
אלעזר שטורם מערוץ TOV 14 ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי ודן עמו בשאלה "האם טראמפ ייכפה על מצרים ליישב עזתים בסיני".
