אלי דקל-דליצקי
26.01.2020
מבוא
ב־10 בינואר פרסם דובר הכוחות המזוינים במצרים כי "בימים הקרובים מבצעים חילות הכוחות המזוינים את השלב הסופי של התרגיל (קאדר 2020), בהשתתפות כל כלי הנשק שהצטרפו לאחרונה לשורות הכוחות המזוינים.
בתרגיל משתתפים כל המערכים ויחידות הכוחות המזוינים בחילות היבשה, הים, האוויר וההגנה האווירית, נוסף על יחידות מובחרות של הקומנדו והצנחנים. התרגיל כולל ביצוע פעילויות פתיחה אסטרטגיות של הכוחות לכל הכיוונים האסטרטגיים של המדינה ובשני מישורי החופים של הים האדום והים התיכון. התרגיל מיועד להדגיש את הכוח והמוכנות של הכוחות המזוינים להגן על משאבי המולדת".[1]
ב־15 באוקטובר הסתיים התרגיל בטקס רב־משתתפים בנמל החדש של הצי המצרי שנחנך בראס בנאס. כפר הדייגים/העיירה ראס בנאס שוכנת על חוף הים האדום, כ־250 ק"מ (בקו אווירי), מצפון לנקודת הגבול מצרים- סודן. הנמל החדש נוסף על הנמל הצבאי הישן בקיים בראס בנאס עוד קודם למלחמת יום הכיפורים. נמל זה הוא אחד מששת הנמלים הנבנים כיום במצרים (הנמל השביעי, המשמש כמעגן המקורה המרכזי לצוללות בצי המצרי, נחנן כבר באוקטובר 2017).[2]
בד בבד עם חנוכת הנמל החדש, נחנך במקום גם הבסיס האווירי המשודרג. בסיס זה הוקם עוד לפני מלחמת ששת הימים, ובשנים האחרונות, כחלק ממהלך גדול להרחבת בסיסי חיל האוויר במצרים, הורחב בצורה ניכרת.[3]
במסגרת חנוכת הבסיס האווירי והימי החדש התבצע בנמל תרגיל משולב של כוחות אוויר וים בהשתתפות כלי שיט רבים כולל צוללות ונושאת מסוקים מדגם מיסטרל (אחת משתי נושאות המסוקים שנרכשו עבור הצי המצרי). התרגיל המשולב כלל נחיתה בחוף, וביסוס ראש גשר בסיוע כוחות שהונחתו מהאוויר.
נוסף על כל האמור לעיל התקיימה בשדה התעופה תערוכה גדולה של מטוסי חיל האוויר וכן מסדר גדול של כוחות היבשה. ניתוח מסדר זה הוא עיקר עניינו של מסמך זה.
מסדר[4] כוחות היבשה בשדה התעופה ראס בנאס
כחלק מתרגיל "קאדר 2020" התקיים בסמוך למסלול התעופה בראס בנאס מסדר גדול של כוחות היבשה שכלל, בין היתר, שני גדודים ממוכנים של שריוניות אופניות מדגם "פאהד" ו"סואץ" המיוצרות על ידי התעשייה הצבאית המצרית, חמישה גדודי טנקים מסוגים שונים, שני גדודי חת"ם (נגרר ומתנייע), שני זוגות של טילי קרקע-אוויר מסוג צ'פראל ו־SA-3 (כלים מיושנים מסוג זה הם חלק ממערך ההגנה האווירית של כוחות היבשה), כ־40 כלי ציוד מכני הנדסי, ביניהם דחפורים ומערבלי בטון, וכ־80 מובילי טנקים.
מניתוח סוגי הכלים עולה כי אין זה הסד"כ של החטיבה הממוכנת הערוכה זה שנים באזור במשימת הגנה על המרחב. אין מדובר גם ביחידה הקיימת בסד"כ המצרי שהובאה למקום לצורך התרגיל ואין גם כל היגיון לבנות יחידה חדשה שתכלול את הסד"כ שעמד במסדר משום ש:
א. אין זה הגיוני לערב ביחידה אורגנית כלים מערביים מודרניים עם כלים סובייטיים עתיקים (גדוד טנקי T-62 עם טנקי אברהמס ופטון).
ב. מול שפעת הטנקים, אין אפילו סוללת טק"א אחת (יש שני חצאי סוללות שהן חסרות תועלת מבצעית).
ג. אין הסבר לשפע הכלים ההנדסיים העולה על כמות הכלים בתקן של גדוד הנדסה דיביזיוני.
מכל האמור לעיל, אני מגיע למסקנה שאין מדובר בהבאת יחידה כלשהי לביצוע תרגיל כלשהו, אלא שעצם ההבאה של הכלים למקום הוא התרגול. כלומר מדובר בתרגיל מטכ"לי לניוד כוחות למרחקים ארוכים.
הערכה זו נתמכת בעובדה שבמסגרת התרגיל נערך במחנות מוחמד נגיב שבאזור אלכסנדריה אימון גדול, שבו עשרות רבות של טנקים תרגלו עלייה על מובילים ובסיומו, יצאו המובילים עם הטנקים לעבר יעד לא ידוע. מבחינתי, בהחלט אפשרי, שהיעד היה מחנות ראס בנאס המרוחקים לפחות 1,000 ק"מ מבסיס מוחמד נגיב. גם אם אני טועה, והיעד של הטנקים ממחנות מוחמד נגיב היה שונה, טנקי האברהמס שהשתתפו במסדר בראס בנאס הגיעו ממרחב קהיר[5] – מרחק של 750 ק"מ לפחות. נוסף על הנעת הטנקים במובילים, התקיים תרגול להנעת כלים הנדסיים ברכבת לעבר יעד לא ידוע. לראס בנאס לא מגיע קו רכבת, לפיכך הכלים ההנדסיים שבמסדר עשו לפחות חלק מהדרך על גבי מובילים.
מהחומר הגלוי שעליו אני נשען עולה שהתקיים גם תרגיל בחציית תעלת סואץ על גשר סער צבאי מסוג P.M.P, וכן תרגילי מטה שונים ללא גייסות (תתל"ג). אומנם בכמה סרטי תעמולה נראים כוחות יבשה המבצעים תמרונים באש חיה, אך להתרשמותי מדובר "בשתילת קטעים מסרטים ישנים".
סיכום
במגבלות המידע החלקי שבידי, אני מעריך כי עיקרו של תרגיל "קאדר 2020" היה תרגיל הובלת גייסות לטווחים ארוכים. מצרים כידוע היא מדינה גדולה המשתרעת על שטח של 1,000 X 1,000 ק"מ. בשגרה, עיקר צבאה מרוכז במרחב קהיר-תעלת סואץ-סיני, כוח בהיקף של כשלוש דיביזיות ערוך במערב מצרים בגזרה שבין אלכסנדריה לגבול מצרים-לוב. לעומת זאת, גבולה הדרומי של מצרים חשוף כמעט לחלוטין, אך היא לא בונה שם תשתיות כלשהן (כבישים, ביצורים, מתקנים לוגיסטיים) לאיוש בזמן חירום.
התרגיל הנוכחי נועד לבדוק ולשפר את יכולות מצרים לנייד כוחות למשימות אפשריות של מצרים הן לכיוון ישראל והן כלפי לוב. לדעתי, המבוססת על בניית תשתיות רחבות היקף מול ישראל והיעדר בניית תשתיות דומות בגבול מצרים- לוב, ישראל היא זו שעומדת בראש התכנונים הצבאיים של מצרים.
קרדיט: נתוני הפענוח במאמר זה הם באדיבות מפענח החפץ להישאר אלמוני.
הערות
[1]. מתוך ערוץ Nile TV Internaional 10.01.2020 http://www.nileinternational.net/hb/?p=92078
[2]. לפרטים על בניית הנמלים במצרים ראו את סקירתי "מצרים מפתחת תשתיות לקראת הפיכתה למעצמה ימית" http://www.dekelegypt.co.il./200114
[3]. ראו סקירתי "פיתוח 15 שדות תעופה במצרים - רובם לצרכים צבאיים". http://www.dekelegypt.co.il./191203
[4]. אני מכנה זאת מסדר ולא מפגן משום שהנשיא ופמלייתו לא טרחו לבוא ולראות את כלי הנשק אחרי המסע הארוך שהם עברו.
[5]. טנקי האברהמס הם הטנקים האיכותיים של הצבא המצרי. רק היחידות הערוכות במרחב קהיר - התעלה, והדיביזיה המשוריינת 21 הערוכה במחנות מוחמד נגיב, מצוידות בכלים מסוג זה.
שתף
This Facebook widget is no longer supported.
Contact Us
Contact Us
ד"ר מרדכי קידר מערוץ "TOV" מקיים דיון עם אליהו דקל על ספרו החדש ז' באייר ה'תשפ"ו | 23.04.2026 ד"ר מרדכי קידר משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ספרו החדש "מודיעין: מאובדן דרך לגאולה". לשיחה הצטרפו גם אל"מ רונן כהן ששימש בעבר כעוזר למבצעים של ראש חטיבת המחקר באמ"ן, וטל אורן ששירת בעבר ביחידת המודיעין 504. במהלך השיחה נידון נושא תפקידי המודיעין בצה"ל מעבר לנושא ההתרעה, נושא המודיעין המנטלי, (הכרת דעותיו ואמונותיו של היריב), ועיסוקו המוגזם של המודיעין הצבאי בנושא המדיני, הפוגע קשות בקשב של אמ"ן בהכנת מודיעין למלחמה.
מר אלכס צייטלין מערוץ "באים אל הפרופסורים" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. עיקרו של הראיון דן בשאלות: א. להיכן נעלם אגף המודיעין בצה"ל במלחמת ישראל נגד אירן? ב. מה נפגע באיראן כתוצאה מתקיפות ישראל?
באשר לספרו של דקל:
האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של
ד"ר אורי מילשטיין מערוץ "לעומק" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס)( אלי דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. להלן כמה מהנושאים בספר:
האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של חמאס מורתע, הפכה למטבע לשון שגור. אך האם מדובר בהסבר עומק או שמא ב"העתק-הדבק" נוח שנועד לגמד את גודל הכשל? מודיעין: מאובדן דרך לגא
טל ברקאי מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על השפעת מלחמת שאגת הארי עם איראן על החלום המצרי להכחדת ישראל ועל החלום הגדול של העולם המוסלמי לדחוק את הנוצרים משליטתם בעולם
סמדר הילה שמואלי מערוץ טוב מראיינת את אלי דקל בנושא הכלכלה המצרית. לדברי דקל היעד הכלכלי המצרי החדש הוא פיתוח חקלאי של 30 מיליון דונם של אדמת מדבר. זאת במדינה שמתבכיינת כי האתיופים מייבשים אותה...
עו"ד אלעד שאול מאתר "הסנגור משוחח עם אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. במהלך השיחה טוען דקל שכשלי המודיעין הם רבים והציבור לא מודע לקיומם. לדבריו, ועדת חקירה מכל סוג לא תסייע לתיקון כשלי המודיעין שכן גם ועדת אגרנט המלצותיה לא הועילו. דקל מספר כי בקרוב עומד לצאת ספרו הדן בכשלי המודיעין מאז 1953, ניתוח הגורמים לכשלים אלו וה
טל יוסף ברקאי מערוץ TOV מראיין את אלי דקל בנושא ההסכם למכירת גז ישראלי למצרים. לדעת דקל, ישראל יכולה הייתה להנזיל גז בעצמה ולמכור אותו לאירופה ללא התיווך המצרי, ובכך להגדיל את רווחיה ממשאב זה.
ערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר אורי מילשטיין קיים רב שיח שדן בסקירת אמ"ן ומחלקת היסטוריה בצה"ל בנושא: "לב הכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים". בדיון השתתפו, פרופ' אמריטוס יואב גלבר, ד"ר אורי מילשטיין, וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. בדיון נטען שהוצאת פרסום זה – 50 שנה אחר מלחמת יום הכיפורים מהווה אות קלון למפרסמים.
ד"ר אורי מילשטיין מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא סקירה שפרסמה מחלקת המחקר באמ"ן בשיתוף מחלקת היסטוריה לרגל מלאות 50 שנה לנלחמת יום הכיפורים. הסקירה מנתחת את לב הכשל המודיעיני ביוה"כ ולדעת אלי דקל פרסומה מהווה בושה, חרפה וכלימה לאגף המודיעין המוציא תחת ידו מסמך רדוד שכזה.
דיון בראשותו של הד"ר אורי מילשטיין ובהשתתפות פרופ' (אמריטוס) יואב גלבר, ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס אלי דקל). בדיון טוען דקל כי אמ"ן וועדת אגרנט לא ביצעו ניתוח גיאוגרפי של זירת הלחימה בסיני לאחר אוג' 1970 ולא הבינו כלל את תוכנית המלחמה המצרית. אילו היו עושים זאת הם היו מבינים כי תוכנית המלחמה המצרית לכיבוש המעברי
