אלי דקל-דליצקי
מאי 2019. עדכון פרטים חלקי אוקטובר 2021
רקע היסטורי
מאז מלחמת יום הכיפורים מצרים שוקדת על סלילת רשת כבישים מהירים ברחבי המדינה. עיקר הפעילות מרוכז בשלושה מוקדים:
א. מערכת הכבישים ממרחב קהיר והדלתה לעבר תעלת סואץ. מערכת זו נועדה לאפשר את פיתוח מרחב תעלת סואץ כדי להופכו לאבן הראשה בכלכלת מצרים.
ב. שתי מערכות של כבישי טבעת הסובבים את קהיר והמאפשרים תנועה שוטפת לעבר העיר וכניסה אליה ממספר רב של כיוונים. כבישים אלה גם מאפשרים תנועה נוחה במרחב קהיר מבלי להזדקק לכניסה לעיר פנימה.
ג. כבישים מהירים מקהיר לאסואן – משני עברי הנילוס
באשר לסיני, עד שתפס הנשיא עבד אל פתח א־סיסי את השלטון במצרים, אפשר לומר, בהכללה, שהמצרים הזניחו את סיני והסתפקו בעיקר בתחזוקה ובשיפורים מקומיים של הכבישים שהותיר צה"ל בעת שנסוג מסיני בשנת 1979. להכללה זו היו שני יוצאים מהכלל. האחד, הציר הצפוני בסיני המקשר את קנטרה שעל גדת תעלת סואץ עם רפיח שבגבול מצרים-רצועת עזה. ציר זה נסלל מחדש והפן לאוטוסטרדה של שני כבישים, בכל כביש שני נתיבים. כמו כן נבנה מחדש גשר מסילת הברזל החוצה את תעלת סואץ באזור פירדאן (עקב הרחבת תעלת סואץ) והמצרים החלו לסלול מחדש את קו הרכבת ההיסטורי קנטרה-רפיח-חיפה (הקו פורק על ידי צה"ל כדי לבנות את המעוזים). קו זה מושבת כיום משום שנשיא מצרים בנה באזור פירדאן את תעלת סואץ החדשה, ועתה (פברואר 2022) עומדת להסתיים בנייתו של גשר מסילת ברזל על תעלת סואץ החדשה. במקביל לעבודות לבניית הגשר כנראה שמתבצעת גם פעילות לשיקום מסילת הברזל שהייתה מושבתת שנים מספר.
מכלל הפיתוח הנרחב של צירים במצרים, מאמר זה יתמקד רק בצירים מקהיר לעבר סיני וגבול ישראל-מצרים שיש להם משמעות צבאית במקרה של עימות צבאי בין הצדדים.
צירי אורך חדשים מקהיר לעבר תעלת סואץ
סלילת האוטוסטרדה אל שורוק-ג'ניפה (כביש 12).
מאז אפריל 2017 נסלל בגדה המערבית של תעלת סואץ ציר אורך אחד, המשפר את יכולות העברת גייסות מקהיר לחלק הדרומי של תעלת סואץ. מדובר בסלילת נתיב נוסף לכביש הישן אל שורוק-ג'ניפה (ראו מפה להלן). ציר זה נסלל על ידי צבא מצרים לפני מלחמת יום הכיפורים, ושימש כאחד משני הצירים של ארמיה 3. באותם ימים כונה הכביש "כביש 12". מספרו כיום אינו ידוע.
הציר עובר מצפון למסילת הברזל קהיר סואץ, כעשרה ק"מ מצפון לכביש קהיר סואץ. לאחר מלחמת יום הכיפורים נבנו לאורכו מחנות צבא רבים, והתנועה האזרחית בו דלילה מאוד גם כיום. הכביש המורחב עובר בתוואי הישן, אך פה ושם שונה הנתיב כדי לעקוף מחנות צבא. הציר נועד במקורו להעביר גייסות לעבר ג'ניפה הנמצאת מדרום לאגם המר הקטן ולציר ואדי גידי בסיני. ציר ואדי גידי הוא אחד מארבעת הצירים המאפשרים הגעה למרחבי התמרון בסיני. מהכביש נסללו הסתעפויות לעבר מנהרות כוברי (הישנה, והחדשה שנחנכה בספטמבר 2021).
הכביש החדש הנסלל כולל שני מסלולים כל אחד ברוחב של 11 מטר. בכל מסלול שלושה נתיבי תנועה. בסיום העבודות יהיה כביש קהיר-אל־שורוק-כביש האמנה-ג'ניפה אוטוסטרדה ובכך יהיו כל הצירים
מקהיר לכיוון תעלת סואץ כבישים של שני מסלולים לפחות. חלק מהצירים המובילים לכיוון התעלה הם כיום אוטוסטרדות של 3–6 נתיבים בכל מסלול (ראו פירוט בטבלה שלהלן).
אינני רואה כל צורך כלכלי בכביש דו־מסלולי בעל שישה נתיבי תנועה בתוואי שבו עובר הכביש החדש. לדעתי, הסיבה לסלילתו היא צבאית. הכביש מאפשר תנועה מהירה יותר של צבא מצרים לכיוון ציר הגידי או לעבר מנהרות כוברי (ראו להלן). גם אם הכביש נסלל מסיבות כלכליות, אין זה סותר את העובדה שהוא יאפשר תנועה מהירה יותר של צבא מצרים לכיוון מיצרי הגידי והמתלה.
סלילת כביש מנהרת פורט סעיד-צומת כביש הרוחב קנטרה צאלחיה.
כמפורט להלן כרו המצרים זוג מנהרות מדרום לפורט סעיד בק"מ ה־22 של תעלת סואץ. מאתר המנהרה סללו המצרים כביש גישה לעבר כביש הרוחב החדש פורט סעיד-אבו צוויר-כביש קהיר סואץ. הכביש הרוחב באזור זה של המנהרה, נסלל כ־7 ק"מ ממערב ובמקביל לתעלת סואץ. כביש הרוחב החדש חוצה את כביש צאלחיה-קנטרה כ־35 ק"מ דרומית מערבית למנהרה. לאורכו של כביש קנטרה- צאלחיה ערוכים, עוד מתקופת מלחמת יום הכיפורים, כוחות צבא מצרים האמורים לפעול בציר הצפוני בסיני. עתה משנסללה המנהרה, תהיה התנועה של כוחות צבא לעבר סיני קלה ומהירה יותר.
צירי רוחב עיקריים בגזרת חזית התעלה
סלילת כביש מהיר פורט סעיד-אבו צוויר-ג'בל עויבד-עין סח'נה-מפרץ סואץ
מדובר בכביש מהיר שחלקו הצפוני הוא בן ארבעה מסלולים ובהם עשרה נתיבי תנועה. מאזור אבו צוויר מספר המסלולים משתנה חליפות, אבל יש בו לפחות שישה נתיבי תנועה לכל אורכו. חלקים מהציר כיום הם כביש אגרה. זהו כביש רוחב מרכזי שיעבור מהים התיכון עד לגבול מצרים-סודן. הכביש במתכונת זו מגיע בראשית 2019 עד לכביש זעפרנה-כורימאת (אפשר להמשיך דרומה לגבול מצרים-סודן בכביש בן שני מסלולים הכוללים ארבעה נתיבי תנועה.
סלילה מחדש של כביש "האמנה" פורט סעיד-עג'רוד (אזור סואץ)
זה עשרות שנים כביש האמנה הוא ציר התנועה העיקרי העובר ממערב לתעלת סואץ. בשנים האחרונות עבר הכביש שיפוץ מרכזי הכולל בניית גשרים ומחלפים חדשים. כשתסתיימנה העבודות, תהיה התנועה בגדה המערבית של תעלת סואץ מהירה ונוחה יותר.
מנהרות מתחת לתעלת סואץ
מייד אחרי חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים יצא הנשיא סאדאת בהכרזה על כוונתו לכרות שלוש מנהרות מתחת לתעלת סואץ. בפועל, נותרה מהכרזה זו מנהרה אחת שנכרתה בדרום התעלה מול ציר המתלה, בקרבת הק"מ ה־142 של תעלת סואץ.
מאז ועד מאי 2019 הייתה זו המנהרה היחידה שאפשרה את חציית התעלה. בשנת 2014 יצאו המצרים בתוכנית גדולה לכריית שבע מנהרות נוספות. קרוב לוודאי שכיום (אוקטובר 2021) צמצמו המצרים תוכנית זו לחמש מנהרות בלבד וכריית כולן הסתיימה.
המנהרות החדשות מקילות מאוד על תנועת האזרחים בין מצרים לסיני ומאפשרות את פיתוח סיני. כמו כן המנהרות מאפשרות את חידוש תנועת המטענים בין נמל המטענים הגדול שנבנה בפורט פואד לבין מצרים. מבחינה צבאית התועלת במנהרות כפולה. ראשית, אפשר להעביר כוחות גדולים לסיני מבלי להפסיק את השייט בתעלה, ומהירות התנועה במנהרות זהה לתנועה בכביש לעומת הגשרים הצפים המאיטים מאוד את קצב זרימת התנועה. פרטים נוספים על המנהרות והגשרים בתעלה ראו באתר "דקל מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" מאמרים והרצאות על הגישור בתעלת סואץ.
סלילת כבישים מהירים בסיני
מעיון בצילומי לוויין עולה כי מאז שנת 2014 המצרים פועלים להכפלת כל צירי האורך ממרחב תעלת סואץ לעבר גבול ישראל והפיכתם לכבישים בעלי שני מסלולי תנועה, בכל מסלול שני נתיבי תנועה לפחות.
תמונת המצב כיום (אוקטובר 2021):
א. הציר הצפוני, קנטרה-אל־עריש-רפיח הוא כביש מהיר עוד מימיו של הנשיא סאדאת. לאחרונה, עם סיום כריתן של מהרות פורט סעיד, נסלל כביש המתחבר לציר הצפוני באזור בלוזה.
ב. הציר המרכזי - רובו אם לא כולו סלול בתוואי מנהרות איסמעיליה-רפידים-קציימה.
ג. סלילת כביש דו־נתיבי בציר הג'ידי (ג'ניפה-ואדי מליז). הכביש נסלל במקביל לציר הישן אך ככל הנראה הוא מתוכנן להחליפו.
ד. סלילת אוטוסטרדה ברוב רובו של הציר הדרומי: מנהרות כוברי-מצבת פרקר-שדה תעופה טאבה (אילת).
ה. סלילת אוטוסטרדה בציר הרוחב, ביר אל עבד-רפידים-ביר ת'מדה (ציר וואדי מלייז) .
הכיסוי בגוגל ארץ אינו רציף ובחלק מהקטעים אף מיושן מאוד. סביר להניח שכיום הסתיימו העבודות בכל הצירים או שהן קרובות לסיום.
תנועת כלי הרכב בצירים, שעוברים עתה תהליך של הכפלה, היא דלילה ביותר. אפשר לראות זאת היטב בצילומי לוויין. איני רואה כל הצדקה כלכלית להכפלת צירי האורך. להערכתי הפעילות המצרית בנושא הצירים היא חלק ממהלך מצרי מואץ להכין תשתית בסיני שתאפשר להם הגעה מהירה ובהפתעה של כוחות צבא גדולים לעבר הקו הירוק רפיח-אילת.
סיכום
פיתוח מערכת הצירים בגדה המערבית של התעלה, כריית המנהרות מתחת לתעלת סואץ וסלילת הכבישים בסיני, מופיעים בתקשורת המצרית כחלק מתוכניתם לפיתוח הכלכלה המצרית. אני סבור שחלק ניכר מהעבודות בתחום זה אינו נחוץ למצרים והסיבה האמיתית היא שיפור היכולות הצבאיות להגיע במהירות לסיני ולהיערך בהפתעה ככל האפשר סמוך לגבול ישראל-מצרים (רפיח- אילת). הערכתי זו נתמכת הן בניתוח כלכלי של סיני הן בסדר הקדימויות בביצוע סלילת הכבישים והמנהרות.
כך למשל, כריית מנהרת איסמעיליה הסתיימה במאי 2019, ואילו במנהרת פורט סעיד, החשובה לעין ערוך לכלכלה, התנהלו העבודות לאיטן. דוגמה נוספת היא שהמצרים סוללים מחדש את כביש הגידי החסר כל משמעות כלכלית, לפני סלילת הרוחב המזרחי: פורט פואד-קנטרה-איסמעיליה מזרח-א־שט-שארם א־שיח.
גם אם הערכתי באשר למניעים המצריים שגויה, אין ספק שבשעת עימות צבאי אפשרי בין מצרים לישראל, מערכת הכבישים המהירים מרובי הנתיבים בין קהיר לגבול ישראל-מצריים תסייע מאוד לצבא המצרי.
שתף
Contact Us
Contact Us
ערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר אורי מילשטיין קיים רב שיח שדן בסקירת אמ"ן ומחלקת היסטוריה בצה"ל בנושא: "לב הכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים". בדיון השתתפו, פרופ' אמריטוס יואב גלבר, ד"ר אורי מילשטיין, וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. בדיון נטען שהוצאת פרסום זה – 50 שנה אחר מלחמת יום הכיפורים מהווה אות קלון למפרסמים.
דיון בראשותו של הד"ר אורי מילשטיין ובהשתתפות פרופ' (אמריטוס) יואב גלבר, ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס אלי דקל). בדיון טוען דקל כי אמ"ן וועדת אגרנט לא ביצעו ניתוח גיאוגרפי של זירת הלחימה בסיני לאחר אוג' 1970 ולא הבינו כלל את תוכנית המלחמה המצרית. אילו היו עושים זאת הם היו מבינים כי תוכנית המלחמה המצרית לכיבוש המעברי
רש שירן מערוץ דרך המחשבה מראיינת את אלי דקל כ"ז בחשוון ה'תשפ"ו | 18.11.2025 רז שירן מערוץ דרך המחשבה משוחחת עם אלי דקל בנושא תפנית ביחסי ארה"ב-מצרים ותפנית בהכנותיה של מצרים לכיבוש חלקים מישראל. במהלך השיחה דנים השנים בעניין דימויה של מצרים כמדינה עניה המתקשה להאכיל את תושביה.
מאז פתיחת מלחמת התקומה (שמיני עצרת) מקיים ד"ר אורי מילשטיין כנס שבועי של מומחי בטחון לדון במלחמה. ב־26 בנובמבר 2025 הוזמן לפנל סא"ל (בדימוס) אלי דקל, על מנת שיעלה לדיון את סוגיית האיום המצרי על ישראל ודרכי התגובה לאיום.
הדיון התקיים בשני סבבים. להלן שמות משתתפי הדיון ומועד השמעת דעתם בסרטון:
סבב ראשון:
00.00-02.07 ד"ר
ד"ר פיני יחזקאלי מערוץ TOV, מראיין את אלי דקל בנושא ניצול ההפוגה הקרבות בין ישראל לאויבה (איראן, חיזבאללה, ח'ותים, חמאס ועוד) להרחבת שורות צה"ל ולתיקון כשלי המודיעין.
מר טל יוסף ברקאי מערוץ TOV מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל ודן עימו במשמעויות מוועידת הפסגה שהתקיימה בשארם א־שיח' ב־13.10.2025. הפסגה של רבים ממנהיגי העולם התכנסה כדי להכריז על הפסקת המלחמה של ישראל בחמאס ברצועת עזה.
בשיחה בין השנים טוען דקל בין היתר, כי הועידה מקדמת מאוד את מעמדה של מצרים בעולם הערבי ומעניקה לה גם שפ
מר אלכס צייטלין מערוץ "באים אל הפרופסורים" מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא מעמדה של בעולם לאחר ועידת הפסגה בשארם א־שיח'. לדברי דקל הועידה הזניקה את מעמדה של מצרים בקרב עמי ערב ותאפשר לה לשפר מאוד את מצבה הכלכלי.
מר אלכס צייטלין מערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל וקיים עמו הערכת מצב בנושא ההתנהלות הצפויה של ארגון החמאס בעקבות ועידת הפסגה שארם א-שיח. הועידה דנה בהפסקת המלחמה ברצועת עזה והדרכים והתנאים למימוש החלטה זו. במהלך השיחה דקל טוען דקל שההגנה שמעניקים לוחמי "כיתות הכוננות" לתושבי ישראל אי
מר טל יוסף ברקאי מערוץ היוטיוב "TOV", ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל וקיים עמו הערכת מצב בנושא ההתנהלות הצפויה של ארגון החמאס בעקבות ועידת הפסגה שארם א-שיח. הועידה דנה בהפסקת המלחמה ברצועת עזה והדרכים והתנאים למימוש החלטה זו. במהלך השיחה דקל טוען שההגנה שמעניקים לוחמי "כיתות הכוננות" לתושבי ישראל אינה מספקת ואינה עומ
ארז תדמור ושי גולדשטיין מרדיו גלי ישראל ראיינו את אלי דקל בנושא מוכנות צה"ל לעימות מול צבא מצרים. במהלך הראיון עלתה הצהרתו של נשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי לפיה ההיערכות צבא מצרים החורגת מהסכם השלום בסיני הינה באישור ישראל ונועדה להגנה מפתי גלים של פליטים מרצועת עזה. דקל טוען שמדובר בטיעון שקרי ומנמק זאת במהלך השיחה.
