אלי דקל-דליצקי
פורסם ב־10.12.2017. ועודכן ב־17.2.2020
במסגרת סדרת הדיווחים שלי בנושא "הכר את שכניך ודע כמה הם דואגים לפיתוח סיני ולרווחת תושביו", הרי לפניכם כמה פרטים מה עושה מצרים לרווחת חייליה ולשיפור יכולותיהם הצבאיות בסיני...
לאחר מלחמת יום הכיפורים, בינואר 1974, נחתם הסכם הפרדת כוחות בין ישראל למצרים. עיקרו של ההסכם היה, שישראל תסיג את כוחותיה מארץ גושן, אשר במערב תעלת סואץ, לקו הנמצא לאורך כביש הרוחב, כ-20 ק"מ ממזרח לתעלה. מצרים תקבל רצועה ברוחב של כ- 10 ק"מ ממזרח לתעלה, ובה תחזיק כוחות צבא מדוללים בהיקף שלא יעלה על 7,000 חיילים ו-33 טנקים. במרווח של כ-10 ק"מ בין הצבאות הוקם אזור חיץ בפיקוח האו"ם. עוד בטרם יבשה הדיו מהמסמך, ניגשה מצרים לבניית תשתית צבאית למספר דיביזיות. תשתית זו כללה מערך ביצורים משוכלל שכונה אז "המוצבים הפרפריים" (פרטים בספרי "מודיעין תלוש מהקרקע עמוד" עמוד 56-65) ומערך לוגיסטי שכלל מצבורים תת־קרקעיים לדלק, מאגרי מים, ובתי חולים שדה תת־קרקעיים.
לאחר הסכם ההפרדה, הגיע הסכם הביניים ובו קיבלו המצרים נתח נוסף מסיני, עד שלבסוף הגיעו הצדדים להסכם שלום, שנכנס לתוקפו ב־25 באפריל 1979. בנספח הצבאי להסכם הוטלו על המצרים הגבלות שונות שעיקרן לצורך ענייננו: אפשרות להחזיק בסיני דיביזיה ממוכנת אחת, ולבנות עבורה מתקני תשתית המיועדים לתחזק כוח צבאי בהיקף זה בלבד. המצרים לא בזבזו את זמן, ועד שנת 2007 הם בנו שרשרת ארוכה של מתקנים לוגיסטיים. וביניהם 9 אתרים מרכזיים לאחסון דלק במכלים תת־קרקעיים. הקיבולת של אתרי האחסון שונה בין אתר לאתר החל מ- 280,000 ליטר וכלה ב־5,000,000 ליטר. סה"כ נבנו בתקופה זו בצפון סיני (מאמר זה אינה כולל את המתרחש בדרום סיני) מאגרי דלק בקיבולת כוללת של כ־20,000,000[2] ליטר. כמות דלק שכזו יכולה לתספק בשעת חירום 3-4 דיביזיות ממוכנות/משוריינות!
בין השנים 2007-2010 הורחב אחד ממתקני האגירה המרחביים של כוחות היבשה בסיני ב־560,000 ליטר. כמו כן נבנה, באזור סרפאום-מזרח שבסיני, מתקן תת־קרקעי גדול לאגירת דלק בקיבולת משוערת של כ־25,000,000 ליטר. להערכתי מתקן זה הוא חלק ממערכת אסטרטגית לאספקת דלק למצרים בשעת חרום[3]. בנייתו של המאגר הגדילה ב-130% את מאגרי הדלק התת־קרקעיים בסיני, כך שבשנת 2010 הייתה הקיבולת הכוללת של מאגרי הדלק התת קרקעיים בסיני כ־46,000,000 ליטר.
לאחר שנת 2010 ועד היום המשיכו המצרים בתנופת הרחבת מאגרי הדלק בארמיות השדה. בתקופה זו נבנו במתקנים המרחביים 18 מכלים תת־קרקעיים בקיבולת כוללת של 18,000,000 ליטר. הרוב המכריע של העבודות נעשה באתרים הקיימים, וכמעט שלא נבנו אתרי אחסון חדשים.
מראשית שנת 2015 נבנה באזור כוברי, בגדה המזרחית של תעלת סואץ, מאגר דלק אסטרטגי תת־קרקעי בקיבולת משוערת של כ־120,000,000 ליטר. המאגר הוא חלק ממערכת מאגרי דלק אסטרטגיים הנבנית במצרים מאז שמוחמד א־סיסי תפס את השלטון במצרים.[4] בנייתו של המאגר בסיני הסתיימה במהלך שנת 2017.
לסיכום, כיום מצויים בסיני מאגרי דלק תת־קרקעיים בקיבולת כוללת של כ־180,000,000 ליטר. כמות דלק זו היא הרבה מעבר לצרכי כוחות היבשה של צבא מצרים, כך שאין ספק כי בניית המאגר האסטרטגי בגדול בכוברי נועדה לשרת את כלל צרכי צבא מצרים, ובעיקר את חיל האוויר המצרי המפתח שדות תעופה צבאיים בסיני[5]. אני משער, כי המצרים לא יסתפקו רק בשדות התעופה הצבאיים שהוכשרו ברפידים ובאל עריש והם יבנו/ירחיבו שדות תעופה נוספים. כך או כך בעשור האחרון הוכפלה מערכת אגירת הדלק בסיני לצרכים צבאיים פי תשעה. מערכת זו מאפשרת למצרים בעת חרום אחזקת צבא גדול בסיני והפעלת סד"כ אווירי מסיני ללא צורך בשיירות ארוכות של מכליות דלק המצטופפות בגשרי/מנהרות תעלת סואץ.
בנוסף למה שמניתי לעיל, יש בסיני מערכת גדולה ומסועפת של מאגרי נפט ודלק אזרחיים, כגון חוות המכלים בראס סודר ובאבו רודיס.
הערות
[1]. המאמר נכתב על בסיס צילומי הלוויין של Googel Earth. מערכת זו אינה מספקת צילומים עדכניים של כל סיני, כך שאפשרי בהחלט שישנם עוד מתקנים חדשים לאגירת דלק שלא מניתי.
[2]. לאחרונה כרו המצרים מנהרה מתחת לתעלת סואץ באזור איסמעיליה. במסגרת העבודות פורק מאגר דלק בקיבולת של 5,000,000 ליטר, כך שכיום נותרו בסיני, מסדרת מאגרים זו, רק 8 אתרי אחסון בקיבולת כוללת של כ15,000,000 ליטר בלבד.
[3]. בעוד שמאגרי הדלק הצבאיים הם לשימוש הבלעדי של הצבא, המאגרים האסטרטגיים הם לשימוש המדינה, כלומר לוקחים מחשבון את כלל צורכי המדינה הכוללים גם את המשק האזרחי, התעופה וכיו"ב.
[4]. פירוט המערכת האסטרטגית לשעת חרום ראו מאמר "מצרים אוגרת דלק ליום סגריר" באתר זה http://www.dekelegypt.co.il./200216
[5]. ראו מאמר "פיתוח 15 שדות תעופה צבאיים במצרים" http://www.dekelegypt.co.il./191203
שתף
Contact Us
Contact Us
רדיו רקע ברוסית מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בעניין הניסיונות החוזרים ונשנים של המצרים לתווך בין ישראל לחמאס בפרשת החטופים. במהלך הראיון משוחחים השנים גם בעניין של מדינות ערב בפתרון אמיתי לבעיית פליטי 1948.
נין להאזין לראיון המלא ולתרגום לרוסית בקישור:
https://www.kan.org.il/content/kan/kan-reka/p-9904/
מר שמעון כהן מערוץ 7 קיים ראיון מוקלט עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ושוחח עימו בשני נושאים:
א. מי עומד מאחורי האיומים בתקשורת המצרית על ישראל ומדוע הם מושמעים?
ב. מדוע הסכם השלום בין ישראל למצרים החזיק מעמד בתקופת שלטונו של הנשיא מוחמד מורסי (קודמו של הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי) שבא מקרב האחים המוסלמים,
המאמר שלפניכם מבוסס
פלד ארבלי פרסם במעריב מאמר המבוסס על ראיון שקיים עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. במאמר מונה דקל מספר אירועים בהם נשיא מצרים א-סיסי יצא חוצץ נגד עמדות של ארה"ב בקשר לפתרון בעיית רצועת עזה. דקל מעריך, כי ככל הנראה, מדובר במהלך מתואם בין ארצות ערב להתנער מיחסי האדנות של הממשל בארה"ב נגדם.
הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים:
פרק א' – מבוא להרצאה.
פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956.
פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין.
פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין.
דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי
הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים:
פרק א' – מבוא להרצאה.
פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956.
פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין.
פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין.
דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי
אליהו דקל - דליצקי ב' בסיון ה'תשפ"ה | 29.05.2025 הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים: פרק א' – מבוא להרצאה. פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956. פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין. פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין. דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודיעין. לאחר שסיים את שירותו, המשיך דקל, כחוקר עצמאי, לחקור את ארצות ערב וכן את תפקוד המודיעין במלחמות ישראל. דקל כתב את הספר "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגרפי" העוסק בחטיבת המחקר באמ"ן ובמקומו של מחקר השטח בגיבוש הערכת המצב הלאומית. כמו כן פרסם מאות מאמרים, סקירות, והרצאות בנושאי מודיעין ומעקב אחר המתרחש במצרים כיום פרק ב' שלפניכם מונה מקצת מכשלי המודיעין החל ממלחמת קדש (1956) וכלה במלחמת "שמיני עצרת" (2023).
הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים:
פרק א' – מבוא להרצאה.
פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956.
פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין.
פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין.
דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי
ד"ר פיני יחזקאלי מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על יחסי מצרים עם ארה"ב. לדברי דקל, מאז שטראמפ התמנה לנשיא ארה"ב – מצרים צועדת לקראת התנגשות ביחסים בין המדינות. לדברי דקל, מצרים עמלה מזה שנים להכין את עצמה ואת צבאה למצב של מלחמה ממושכת מבלי שאף מעצמה תוכל לכפות עליה את רצונה.
מאמר של מר פלד ארבלי ממעריב בנושא התרגיל האווירי המשותף לחילות האוויר של מצרים וסין. המאמר מבוסס על ראיון שקיים מר ארבלי עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
סגן אלוף (בדימוס) אלי דקל התראיין למעריב והתייחס למתח ההולך ונבנה בין שתי המתווכות במו"מ: “למצרים יש חשבון עצום עם האחים המוסלמים וקטאר היא הבנק שלהם”
