אלי דקל-דליצקי
15.12.2019

מבוא

בשנת 2015, לאחר שעבד אל־פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, הוא יצא ב"מגה תוכניות לפיתוח מצרים". זוהי תוכנית גרנדיוזית המקיפה תחומים רבים, כגון פיתוח מרחב תעלת סואץ וכריית נתיב שיט נוסף לתעלה באורך 35 קילומטר ("מעקף איסמעליה"), כריית שבע מנהרות מתחת לתעלת סואץ, פיתוח סיני ועבודות פיתוח רבות נוספות. מקום מרכזי בתוכנית הפיתוח תופסת הקמת עיר בירה חדשה למצרים. עתה, ארבע שנים מפרסום התוכנית, "יצאתי לשטח" (באמצעות מחקר בצילומי לוויין) ואני בודק מה מתבצע ובאיזה קצב. 

פרק זה יעסוק בבדיקת ההתקדמות בבניית הבירה החדשה של מצרים. 

מה כוללת התוכנית לבניית הבירה החדשה? [1]
בעיר החדשה יהיו 21 רבעים/מחוזות למגורים ו־25 רבעים/מחוזות ייעודיים. במרכז העיר יהיו גורדי שחקים ואנדרטה בגודל של מגדל אייפל או אנדרטת וושינגטון. יהיה בעיר פארק הגדול פי 2 מסנטרל פארק שבניו יורק, אגמים מלאכותיים, כ־2,000 מוסדות חינוך, פארק טכנולוגי, 613 בתי חולים ומרפאות, 1250 מסגדים, 40,000 חדרי מלון, פארק שעשועים שיהיה גדול פי 4 מדיסנילנד, 90 קמ"ר של חוות אנרגיה סולרית, רכבת חשמלית שתחבר אותה לקהיר. יהיה גם שדה תעופה בין־לאומי באתר המשמש כיום כשדה תעופה צבאי בשם ואדי אל־ג'נדלי.

על פי התוכנית, הפרלמנט, ארמונות הנשיאות, המיניסטריונים והשגרירויות הזרות כבר יהיו בנויים בשנים 2020–2022. העלות 45 מיליארד דולר אמריקאי (במקור כתוב ביליון). המתכננים נפגשו, בין השאר, עם נציגים מהעיר אסטנה ASTANA, שהחליפה את אלמאטי ALMATY כבירת קזחסטן בשנת 1997 כדי ללמוד מניסיונם. לעיר החדשה אין עדיין שם, אבל ניתן לנחש כי היא תיקרא על שמו של היזם, נשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי

הביצוע
העבודות לבניית העיר החלו לקראת סוף שנת 2015, לאחר מסע פרסום גדול וסרטי אנימציה רבים המופצים במרשתת. באופן מעשי החלו המצרים להרחיב את שדה התעופה הצבאי כתמיה (ואדי אל־ג'נדלי) על ידי בניית מסלול תעופה נוסף ולצידו מתחם של מסוף נוסעים ומבני עזר לשדה האזרחי. במקביל החלו בבניית בית מלון מפואר המשתרע על שטח רחב. בית המלון "היהלום" נועד לשכן ככל הנראה את צמרת ההנהלה והמתכננים של העיר. 

לקראת סוף שנת 2016 הוחל בסלילת רשת הכבישים המרכזית בעיר, ואף הוחל בבניית קריית הממשלה וכמה שכונות מגורים. בראשית אפריל 2017 הוחל בבניית קריית הנשיאות ובראשית 2018 הוחל בבניית ארמון הנשיא והמחנה הצבאי הגדול הסמוך אליו.

המצב כיום נכון לאוגוסט-ספטמבר 2019
במרכז עבודות הבנייה של העיר עומדת בניית קריית הממשלה שאמורה לרכז את כל מערך משרדי הממשלה המפוזר כיום בבניינים שונים ברחבי קהיר. זהו פרויקט גרנדיוזי המשתרע כל שטח של כ־10X8 ק"מ (כשטח של כל של גוש דן גם יחד). השטח מוקף בחומה גבוהה ובה שמונה שערים "מלכותיים". במרכז נבנו עשרה מבנים דמויי הפנטגון בארה"ב (שלושה מבנים בצורת מתומן הבנויים זה לפנים מזה). בתוך השטח שני מחנות צבא שכל אחד מהם מסוגל לאכלס כחטיבת משמר. בשטח הקריה גם נבנים מבני מגורים יוקרתיים לצמרת הממשל ויש בו כמובן מרכזי קניות ובילוי. מצילומי אוויר עולה כי בניית בנייני הממשל הסתיימה, אך המקום אינו מאוכלס. ייתכן שיש צורך בהשלמות של תשתיות כגון חשמל ותקשורת בתוך המבנים. כמה "חוקרים" בארץ סבורים, לדעתי בטעות, כי "עשרת בנייני הפנטגון" ישמשו את המטכ"ל המצרי החדש. לדעתי, חוקרים אלה אינם בקיאים דיים באופן בנייתם של מטות כלליים, ואני קובע בזאת שהקריה נועדה לצרכים אזרחיים ותשמש משכן למיניסטריונים השונים בממשל המצרי. כמובן, אפשרי בהחלט שגם תשמש את המשרדים של משרד ההגנה המצרי, אך מכאן ועד למטכ"ל חדש המרחק רב. 
 
בחלק הצפוני של העיר הולכת ונבנית "קריית הנשיאות". הקריה משתרעת על שטח של כ־4X3 ק"מ שככל הנראה יוקף גם הוא בחומה. במרכז הקריה נבנה ארמון גדול מאוד לנשיאות ובסמוך ממערב לו נבנה מחנה צבאי בקיבולת של שתי חטיבות לפחות. בחלק המזרחי של המתחם יש שורה של מבנים גדולים שייעודם לא ברור לי בשלב זה. בניית המחנה הצבאי מתקדמת מאוד וייתכן שהוא אף מאויש בחלקו. יתר המתחם נמצא ברובו בשלב עבודות השלד. במזרח העיר, רחוק משכונות המגורים, נבנה מסגד ענק. על פי פרסומים מצריים הוא המסגד הגדול באולם. המסגד נחנך, אך במגרשי החניה העצומים שלו לא נראות בשלב זה מכוניות. 

פרט לכל אלה נבנו בעיר כמה שכונות מגורים. בנייתם של חלק מהמבנים הסתיימה זה מכבר, אך אין סימני חיים בקרבתם, למעט שכונת "שיכוני הפועלים" המאוכלסת זה למעלה משנה. ברחבי העיר נבנו כמה מרכזי קניות שחלקם נראה פעיל. ייתכן שבשלב זה הם משמשים את עשרות אלפי בוני העיר המתגוררים ברובם במחנות עבודה בקרבת אתרי הבנייה.

סיכום
ניתן לומר בהכללה גסה כי מלון "היהלום" ושיכוני העובדים הם המקום היחידי בעיר שבו יש חיים. פרט לזאת, העיר היא עיר רפאים. איני יודע אילו תשתיות חסרות כדי שמבני מגורים שבנייתם הסתיימה זה מכבר יחלו באכלוס.

כך או כך, גורדי השחקים ויתר המיזמים השאפתניים נותרו "על הנייר" ומה שיש כיום למעשה זו קריית ממשלה שמשום מה אינה מאוישת, קריית נשיאות בבניה, כמה שכונות מגורים ומסגד ענק, המשמש כאנדרטה לפעלתנות היתר של נשיא מצרים הנמרץ. 

מכל אלה אני מסיק כי יש פיגור רב בבניית העיר – דבר שמן הסתם תהיה לו השלכה על רצונם של משקיעים ויזמים לבנות במצרים בעתיד. אם השערתי תתממש, יהיו לכך השלכות על שביעות רצונם של אזרחי מצרים מנשיאם הפעלתן והבזבזן המפנה משאבים מופרזים למיזמי ראווה חסרי אופק כלכלי. [2]
 
את טיוטת מאמרי זה העברתי לעיונו ולהערותיו של מר צבי מזאל ששימש בעבר כשגריר ישראל במצרים. להלן תגובתו:

אלי שלום רב,
קראתי בעיון. אתה אכן צודק. יש איחור רב בקידום התוכנית. הסיבות הן רבות. זו תוכנית ענק שמצרים מתקשה להשלימה הן מבחינת הניהול והן מבחינת מקורות המימון. היא מנוהלת כיום על ידי משרד השיכון המצרי והצבא ולא נראה שיש להם את היכולות הדרושות כולל בוודאי לא את היכולת לרשת את העיר ולעשות אותה "עיר חכמה". אתה זוכר שהאמירויות שלקחו על עצמם חלק גדול של המימון והבנייה עזבו אחרי זמן קצר. הסינים נכנסו אומנם אבל רק כנראה עם השקעה כארבעה מיליארד דולר בשעה שהתוכנית נעה בין 40–50 מיליארד דולר. עם זאת יש להניח שסיסי יעשה הכול כדי להמשיך ולהצליח שכן זו לאמיתו של דבר תוכנית הדגל שלו וכישלונה משמעותו אסון.
בברכה,
צבי


הערות
[1]. ויקיפדיה באנגלית 15.07.2018
[2] ראו את מאמרי בנושא סלילת אוטוסטרדה בת שישה נתיבי תנועה לשארם א־שיח בקישור: http://www.dekelegypt.co.il./191110



שתף

This Facebook widget is no longer supported.

Contact Us

Contact Us

By eli dekel April 23, 2026
ד"ר מרדכי קידר מערוץ "TOV" מקיים דיון עם אליהו דקל על ספרו החדש ז' באייר ה'תשפ"ו | 23.04.2026 ד"ר מרדכי קידר משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ספרו החדש "מודיעין: מאובדן דרך לגאולה". לשיחה הצטרפו גם אל"מ רונן כהן ששימש בעבר כעוזר למבצעים של ראש חטיבת המחקר באמ"ן, וטל אורן ששירת בעבר ביחידת המודיעין 504. במהלך השיחה נידון נושא תפקידי המודיעין בצה"ל מעבר לנושא ההתרעה, נושא המודיעין המנטלי, (הכרת דעותיו ואמונותיו של היריב), ועיסוקו המוגזם של המודיעין הצבאי בנושא המדיני, הפוגע קשות בקשב של אמ"ן בהכנת מודיעין למלחמה.
אלי דקל,אורי מילשטיין,כשלי מודיעין בצה
By אליהו דקל ואלכס צייטלין March 31, 2026
מר אלכס צייטלין מערוץ "באים אל הפרופסורים" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. עיקרו של הראיון דן בשאלות: א. להיכן נעלם אגף המודיעין בצה"ל במלחמת ישראל נגד אירן? ב. מה נפגע באיראן כתוצאה מתקיפות ישראל? באשר לספרו של דקל: האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של
אלי דקל,אורי מילשטיין,כשלי מודיעין בצה
By אליהו דקל ןד"ר אורי מילשטיין March 22, 2026
ד"ר אורי מילשטיין מערוץ "לעומק" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס)( אלי דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. להלן כמה מהנושאים בספר: האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של חמאס מורתע, הפכה למטבע לשון שגור. אך האם מדובר בהסבר עומק או שמא ב"העתק-הדבק" נוח שנועד לגמד את גודל הכשל? מודיעין: מאובדן דרך לגא
הכנות מצרים למלחמה בישראל,אלי דקל,יחסי יחסי האיסלם עם הנוצרים והנצרות,
By אלי דקל וטל בראי March 9, 2026
טל ברקאי מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על השפעת מלחמת שאגת הארי עם איראן על החלום המצרי להכחדת ישראל ועל החלום הגדול של העולם המוסלמי לדחוק את הנוצרים משליטתם בעולם
הדלתא החדשה,אלי דקל,סמדר שמואלי,כלכלת מצרים,הסכר באתיופיה
By אלי דקל וסמדר הילה February 5, 2026
סמדר הילה שמואלי מערוץ טוב מראיינת את אלי דקל בנושא הכלכלה המצרית. לדברי דקל היעד הכלכלי המצרי החדש הוא פיתוח חקלאי של 30 מיליון דונם של אדמת מדבר. זאת במדינה שמתבכיינת כי האתיופים מייבשים אותה...
אלי דקל,עו
By eli dekel January 7, 2026
עו"ד אלעד שאול מאתר "הסנגור משוחח עם אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. במהלך השיחה טוען דקל שכשלי המודיעין הם רבים והציבור לא מודע לקיומם. לדבריו, ועדת חקירה מכל סוג לא תסייע לתיקון כשלי המודיעין שכן גם ועדת אגרנט המלצותיה לא הועילו. דקל מספר כי בקרוב עומד לצאת ספרו הדן בכשלי המודיעין מאז 1953, ניתוח הגורמים לכשלים אלו וה
אלי דקל,יחסי ישראל מצרים,הסכם הגז ישראל-מצרים,הנזלת גז
By eli dekel December 18, 2025
טל יוסף ברקאי מערוץ TOV מראיין את אלי דקל בנושא ההסכם למכירת גז ישראלי למצרים. לדעת דקל, ישראל יכולה הייתה להנזיל גז בעצמה ולמכור אותו לאירופה ללא התיווך המצרי, ובכך להגדיל את רווחיה ממשאב זה.
חטיבת המחקר באמ
By eli dekel December 9, 2025
ערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר אורי מילשטיין קיים רב שיח שדן בסקירת אמ"ן ומחלקת היסטוריה בצה"ל בנושא: "לב הכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים". בדיון השתתפו, פרופ' אמריטוס יואב גלבר, ד"ר אורי מילשטיין, וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. בדיון נטען שהוצאת פרסום זה – 50 שנה אחר מלחמת יום הכיפורים מהווה אות קלון למפרסמים.
מלחמת יום הכיפורים,אלי דקל,פרופ' אורי בר יוסף,מחלקת מחקר באמ
By אלי דקל וד"ר אורי מילשטיין December 9, 2025
ד"ר אורי מילשטיין מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא סקירה שפרסמה מחלקת המחקר באמ"ן בשיתוף מחלקת היסטוריה לרגל מלאות 50 שנה לנלחמת יום הכיפורים. הסקירה מנתחת את לב הכשל המודיעיני ביוה"כ ולדעת אלי דקל פרסומה מהווה בושה, חרפה וכלימה לאגף המודיעין המוציא תחת ידו מסמך רדוד שכזה.
אלי דקל,יואב גלבר,תוכנית המעברים לכיבוש סיני,כשלי המודיעין במלחמת יום הכיפורים,
By אלי דקל December 8, 2025
דיון בראשותו של הד"ר אורי מילשטיין ובהשתתפות פרופ' (אמריטוס) יואב גלבר, ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס אלי דקל). בדיון טוען דקל כי אמ"ן וועדת אגרנט לא ביצעו ניתוח גיאוגרפי של זירת הלחימה בסיני לאחר אוג' 1970 ולא הבינו כלל את תוכנית המלחמה המצרית. אילו היו עושים זאת הם היו מבינים כי תוכנית המלחמה המצרית לכיבוש המעברי