אליהו דקל-דליצקי.
02.12.2019
בצילום לוויין מ־05.10.2019 נראה כי המצרים בונים יסודות לגשר רכבת בפירדאן, על הזרוע המזרחית של תעלת סואץ. בניית הגשר, שתארך ככל הנראה שנים מספר, תאפשר את חידוש תנועת הרכבות ממצרים לסיני. תנועת הרכבות לסיני פסקה לפני כחמש שנים, בעקבות כריית "מעקף איסמעיליה" (תעלה באורך 35 ק"מ המקבילה לתעלת סואץ, המאפשרת תנועה דו־סיטרית בקטע זה).
רקע היסטורי
מאז כריית תעלת סואץ ראו המתכננים צורך בקו מסילת ברזל, שיחבר בין יבשת אפריקה ליבשת אסיה. לצורך זה נבנה באזור פירדאן גשר רכבת מסתובב (כדי לאפשר תנועת אוניות), ונסללה מסילת ברזל, שהגיעה בזמנה עד לאירופה. מאז כרייתה של תעלת סואץ היא הורחבה פעמים אחדות ובכל פעם נאלצו המצרים לבנות גשר חדש. בעקבות כיבוש סיני בידי צה"ל במלחמת ששת הימים, נפתחה מלחמת ההתשה. במלחמה זו פירק צה"ל את כל מסילות הברזל שהיו בסיני (מסילות הברזל שימשו חומר גלם לבניית המוצבים המבוצרים [מעוזים], כדי שיוכלו לעמוד בהפגזות המצריות).
עם חתימת הסכם השלום הרחיבו המצרים את תעלת סואץ ובנו גשר חדש בפירדאן. הגשר באורך 640 מטר, רוחבו 12.60 מטר. במרכזו עוברת מסילת ברזל ומשני צדדיה נתיבי תנועה לרכב ברוחב שלושה מטר כל אחד. הגשר נחנך בשנת 2001 והמצרים החלו לסלול קווי רכבת בסיני, בעיקר לכיוון נמל פורט פואד, והחלו לסלול גם את קו הרכבת לכיוון אל־עריש ורפיח (כפי שהיה עוד בתקופת מלחמת העולם השנייה).
כאשר תפס הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי את השלטון במצרים, הוא החליט לכרות תעלת סואץ נוספת באורך של 35 ק"מ, כדי לאפשר תנועה דו־סיטרית של אוניות בקטע זה, ובכך להקטין את משך זמן המעבר בתעלה. התעלה החדשה ("מעקף איסמעליה"), נכרתה מאזור אל־באלח עד לאזור דוורסואר. ההחלטה הייתה נמהרת במקצת, שכן במקביל לכריית התעלה החדשה, לא תכננו המצרים גשר מסילת ברזל שיגשר עליה. נוצר מצב שמאז שנת 2014 אין יותר קו רכבת בין סיני למצרים, והגשר משמש פסל סביבתי. היעדר קו רכבת בין סיני למצרים פגע בפיתוח סיני בכלל ובנמל החדש שנבנה בפורט פואד (בגדה המזרחית של תעלת סואץ) בפרט.
כריית מנהרה למעבר רכבת מתחת לתעלת סואץ
עם ראשית כריית התעלה החדשה יצאו המצרים בתוכנית לכרות שבע מנהרות מתחת לתעלת סואץ, אחת מהן תוכננה למעבר רכבות מתחת לתעלת סואץ. היתרון של מנהרה הוא ברור – תנועת הרכבות אינה מפריעה לשיט בתעלה. כיום סיימו המצרים את כרייתן של שתי מנהרות לרכב באזור איסמעיליה, והם נמצאים בשלבים מתקדמים של כריית שתי מנהרות לרכב נוספות באזור פורט סעיד. הם גם החלו לאחרונה בכריית מנהרה לרכב בדרום התעלה באזור ציר המתלה.
משום מה, אף אחת מהמנהרות אינה מיועדת לרכבת. להערכתי, הסיבה נעוצה בעלות הרבה של מנהרה לרכבת. רכבות נוסעות בדרך כלל רק בשיפוע מתון, דבר המאריך מאוד את המנהרה וכמובן מייקר את עלותה.
סיכום
תחילת העבודות לבניית גשר רכבת בזרוע המזרחית של התעלה בפירדאן סותמת את הגולל על תוכנית כריית מנהרה לרכבת. להחלטה זו תהיה השפעה על נפח השיט העובר בתעלה שיצטמצם עקב הצורך להפסיק את תנועת השיט למעבר רכבות. מובן שחידוש תנועת הרכבות לסיני ישפיע לטובה על פיתוח סיני ובמיוחד על פיתוחם של שלושת הנמלים בפורט פואד ובנמל הנבנה באל־עריש. אני משער שיש במצרים מי שמצר שתכנון לא יעיל של תוכניות הפיתוח ניתק את קשר הרכבות לסיני זה חמש שנים, קשר שיחודש רק בעוד שנים מספר.
שתף
Contact Us
Contact Us
רדיו רקע ברוסית מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בעניין הניסיונות החוזרים ונשנים של המצרים לתווך בין ישראל לחמאס בפרשת החטופים. במהלך הראיון משוחחים השנים גם בעניין של מדינות ערב בפתרון אמיתי לבעיית פליטי 1948.
נין להאזין לראיון המלא ולתרגום לרוסית בקישור:
https://www.kan.org.il/content/kan/kan-reka/p-9904/
מר שמעון כהן מערוץ 7 קיים ראיון מוקלט עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ושוחח עימו בשני נושאים:
א. מי עומד מאחורי האיומים בתקשורת המצרית על ישראל ומדוע הם מושמעים?
ב. מדוע הסכם השלום בין ישראל למצרים החזיק מעמד בתקופת שלטונו של הנשיא מוחמד מורסי (קודמו של הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי) שבא מקרב האחים המוסלמים,
המאמר שלפניכם מבוסס
פלד ארבלי פרסם במעריב מאמר המבוסס על ראיון שקיים עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. במאמר מונה דקל מספר אירועים בהם נשיא מצרים א-סיסי יצא חוצץ נגד עמדות של ארה"ב בקשר לפתרון בעיית רצועת עזה. דקל מעריך, כי ככל הנראה, מדובר במהלך מתואם בין ארצות ערב להתנער מיחסי האדנות של הממשל בארה"ב נגדם.
הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים:
פרק א' – מבוא להרצאה.
פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956.
פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין.
פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין.
דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי
הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים:
פרק א' – מבוא להרצאה.
פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956.
פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין.
פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין.
דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי
אליהו דקל - דליצקי ב' בסיון ה'תשפ"ה | 29.05.2025 הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים: פרק א' – מבוא להרצאה. פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956. פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין. פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין. דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודיעין. לאחר שסיים את שירותו, המשיך דקל, כחוקר עצמאי, לחקור את ארצות ערב וכן את תפקוד המודיעין במלחמות ישראל. דקל כתב את הספר "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגרפי" העוסק בחטיבת המחקר באמ"ן ובמקומו של מחקר השטח בגיבוש הערכת המצב הלאומית. כמו כן פרסם מאות מאמרים, סקירות, והרצאות בנושאי מודיעין ומעקב אחר המתרחש במצרים כיום פרק ב' שלפניכם מונה מקצת מכשלי המודיעין החל ממלחמת קדש (1956) וכלה במלחמת "שמיני עצרת" (2023).
הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים:
פרק א' – מבוא להרצאה.
פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956.
פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין.
פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין.
דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי
ד"ר פיני יחזקאלי מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על יחסי מצרים עם ארה"ב. לדברי דקל, מאז שטראמפ התמנה לנשיא ארה"ב – מצרים צועדת לקראת התנגשות ביחסים בין המדינות. לדברי דקל, מצרים עמלה מזה שנים להכין את עצמה ואת צבאה למצב של מלחמה ממושכת מבלי שאף מעצמה תוכל לכפות עליה את רצונה.
מאמר של מר פלד ארבלי ממעריב בנושא התרגיל האווירי המשותף לחילות האוויר של מצרים וסין. המאמר מבוסס על ראיון שקיים מר ארבלי עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
סגן אלוף (בדימוס) אלי דקל התראיין למעריב והתייחס למתח ההולך ונבנה בין שתי המתווכות במו"מ: “למצרים יש חשבון עצום עם האחים המוסלמים וקטאר היא הבנק שלהם”
