אליהו דקל-דליצקי.
02.12.2019
בצילום לוויין מ־05.10.2019 נראה כי המצרים בונים יסודות לגשר רכבת בפירדאן, על הזרוע המזרחית של תעלת סואץ. בניית הגשר, שתארך ככל הנראה שנים מספר, תאפשר את חידוש תנועת הרכבות ממצרים לסיני. תנועת הרכבות לסיני פסקה לפני כחמש שנים, בעקבות כריית "מעקף איסמעיליה" (תעלה באורך 35 ק"מ המקבילה לתעלת סואץ, המאפשרת תנועה דו־סיטרית בקטע זה).
רקע היסטורי
מאז כריית תעלת סואץ ראו המתכננים צורך בקו מסילת ברזל, שיחבר בין יבשת אפריקה ליבשת אסיה. לצורך זה נבנה באזור פירדאן גשר רכבת מסתובב (כדי לאפשר תנועת אוניות), ונסללה מסילת ברזל, שהגיעה בזמנה עד לאירופה. מאז כרייתה של תעלת סואץ היא הורחבה פעמים אחדות ובכל פעם נאלצו המצרים לבנות גשר חדש. בעקבות כיבוש סיני בידי צה"ל במלחמת ששת הימים, נפתחה מלחמת ההתשה. במלחמה זו פירק צה"ל את כל מסילות הברזל שהיו בסיני (מסילות הברזל שימשו חומר גלם לבניית המוצבים המבוצרים [מעוזים], כדי שיוכלו לעמוד בהפגזות המצריות).
עם חתימת הסכם השלום הרחיבו המצרים את תעלת סואץ ובנו גשר חדש בפירדאן. הגשר באורך 640 מטר, רוחבו 12.60 מטר. במרכזו עוברת מסילת ברזל ומשני צדדיה נתיבי תנועה לרכב ברוחב שלושה מטר כל אחד. הגשר נחנך בשנת 2001 והמצרים החלו לסלול קווי רכבת בסיני, בעיקר לכיוון נמל פורט פואד, והחלו לסלול גם את קו הרכבת לכיוון אל־עריש ורפיח (כפי שהיה עוד בתקופת מלחמת העולם השנייה).
כאשר תפס הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי את השלטון במצרים, הוא החליט לכרות תעלת סואץ נוספת באורך של 35 ק"מ, כדי לאפשר תנועה דו־סיטרית של אוניות בקטע זה, ובכך להקטין את משך זמן המעבר בתעלה. התעלה החדשה ("מעקף איסמעליה"), נכרתה מאזור אל־באלח עד לאזור דוורסואר. ההחלטה הייתה נמהרת במקצת, שכן במקביל לכריית התעלה החדשה, לא תכננו המצרים גשר מסילת ברזל שיגשר עליה. נוצר מצב שמאז שנת 2014 אין יותר קו רכבת בין סיני למצרים, והגשר משמש פסל סביבתי. היעדר קו רכבת בין סיני למצרים פגע בפיתוח סיני בכלל ובנמל החדש שנבנה בפורט פואד (בגדה המזרחית של תעלת סואץ) בפרט.
כריית מנהרה למעבר רכבת מתחת לתעלת סואץ
עם ראשית כריית התעלה החדשה יצאו המצרים בתוכנית לכרות שבע מנהרות מתחת לתעלת סואץ, אחת מהן תוכננה למעבר רכבות מתחת לתעלת סואץ. היתרון של מנהרה הוא ברור – תנועת הרכבות אינה מפריעה לשיט בתעלה. כיום סיימו המצרים את כרייתן של שתי מנהרות לרכב באזור איסמעיליה, והם נמצאים בשלבים מתקדמים של כריית שתי מנהרות לרכב נוספות באזור פורט סעיד. הם גם החלו לאחרונה בכריית מנהרה לרכב בדרום התעלה באזור ציר המתלה.
משום מה, אף אחת מהמנהרות אינה מיועדת לרכבת. להערכתי, הסיבה נעוצה בעלות הרבה של מנהרה לרכבת. רכבות נוסעות בדרך כלל רק בשיפוע מתון, דבר המאריך מאוד את המנהרה וכמובן מייקר את עלותה.
סיכום
תחילת העבודות לבניית גשר רכבת בזרוע המזרחית של התעלה בפירדאן סותמת את הגולל על תוכנית כריית מנהרה לרכבת. להחלטה זו תהיה השפעה על נפח השיט העובר בתעלה שיצטמצם עקב הצורך להפסיק את תנועת השיט למעבר רכבות. מובן שחידוש תנועת הרכבות לסיני ישפיע לטובה על פיתוח סיני ובמיוחד על פיתוחם של שלושת הנמלים בפורט פואד ובנמל הנבנה באל־עריש. אני משער שיש במצרים מי שמצר שתכנון לא יעיל של תוכניות הפיתוח ניתק את קשר הרכבות לסיני זה חמש שנים, קשר שיחודש רק בעוד שנים מספר.
שתף
Contact Us
Contact Us
פלד ארבלי פרסם במעריב מאמר המבוסס על ראיון שקיים עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. במאמר מונה דקל מספר אירועים בהם נשיא מצרים א-סיסי יצא חוצץ נגד עמדות של ארה"ב בקשר לפתרון בעיית רצועת עזה. דקל מעריך, כי ככל הנראה, מדובר במהלך מתואם בין ארצות ערב להתנער מיחסי האדנות של הממשל בארה"ב נגדם.
מאמר של מר פלד ארבלי ממעריב בנושא התרגיל האווירי המשותף לחילות האוויר של מצרים וסין. המאמר מבוסס על ראיון שקיים מר ארבלי עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
סגן אלוף (בדימוס) אלי דקל התראיין למעריב והתייחס למתח ההולך ונבנה בין שתי המתווכות במו"מ: “למצרים יש חשבון עצום עם האחים המוסלמים וקטאר היא הבנק שלהם”
"מעריב" שוחח עם סגן אלוף (מיל’) אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, שמשרטט תמונה רחבה של היערכות מצרית למלחמה ממושכת תוך שאיפה לביטול תלותה הכלכלית במעצמות.
עודד הרוש מערוץ הידברות מראיין את אלי דקל י"ז באדר ה'תשפ"ה | 17.03.2025 מר עודד הרוש מערוץ "עודד בדרכים – הידברות" נפגש עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ושוחח עימו על תפקוד אגף המודיעין בצה"ל במלחמות ישראל. לדברי דקל המודיעין בצה"ל לא מתפקד כהלכה מזה עשרות בשנים. כך שכיום הוא כבר אינו מזהה את אויבי המדינה ולא מספק מידע הולם שיאפשר לצה"ל לנצח. לדעתו של דקל, אחת הסיבות לכשלים הממושכים היא שמזה שנים רבות ממנים לתפקיד ראש אגף המודיען אנשים שלא הוכשרו ביסודיות לעסוק במקצועות המודיעין.
שי גולדשטיין וארז תדמור מרדיו גלי ישראל משוחחים עם אלי דקל י"א באדר ה'תשפ"ה | 11.03.2025 שי גולדשטיין וארז תדמור מרדיו גלי ישראל שוחחו עם אלי דקל בעניין ביטול מסיבת פורים שתוכננה להתקיים סמוך לגבול ישראל מצרים. בשיחה דנו המראיינים עם דקל באפשרות שישראל חוששת ממתקפה מצרית.
הרב יצחק זאגא מערוץ TOV ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי בנושא הפעלת סוכנים ותפקוד השב"כ ואגף המודיעין בתחום זה. לדברי דקל מניתוח המידע שפורסם בתקשורת בנושא זה עולה כי אמ"ן לא מבין כלל כיצד המודיעין צריך לפעול על מנת להשיג את הידיעות הדרושות להערכת המצב.
הרב יצחק זאגא מערוץ TOV שוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי בעניין המשמעויות מוועידת בפסגה של הליגה הערבית. הוועידה התכנסה בקהיר כדי להגיב על הצעתו של נשיא ארה"ב לפיה תושבי רצועת עזה, החפצים בכך, יהגרו מרצועת עזה, ומצרים וירדן יקלטו בשטחן 200 אלף מהמהגרים.
ועידת הפסגה בקהיר החליטה להתנגד להצעת נשיא ארצות הברית. והכרי
הרב יצחק זאגא מערוץ TOV ראיין את סא"ל בדימוס אלי דקל-דליצקי בעניין דרכים לשחרור החטופים בעזה, ללא כניעה לדרישות שלטון החמאס בעזה לשחרור המוני של פושעים הכלואים בישראל ולנסיגת צה"ל מרצועת עזה. בשיחה טוען דקל שבידי ישראל יש כלים לשחרר את החטופים – גם ללא כניעה לדרישות החמאס, והוא מציע כמה מהם.
על רקע הדיווחים על התחמשות צבא מצרים ופריסת הכוחות הצבאיים בסיני, פלד ארבלי מ"מעריב" שוחח עם סא"ל (דימ') אלי דקל, על מצרים, התחמשות המדינה - והדאגה הישראלית עקב כך. לדברי דקל מודיעין יכול לזהות יכולות ובניית תשית צבאית למלחמה ("התרעה בסיסית") אך אין באפשרותו לחזות האם תפרוץ מלחמה ומתי זה יקרה. לכן כל צבא צריך להיערך על בסיס ניתוח היכולות וניתוח מערכות התשתית למלחמה של היריב – תוך ידיעה שהסיכויים להתרעה על מלחמה הם אפסיים.
