אליהו דקל-דליצקי.
02.12.2019
בצילום לוויין מ־05.10.2019 נראה כי המצרים בונים יסודות לגשר רכבת בפירדאן, על הזרוע המזרחית של תעלת סואץ. בניית הגשר, שתארך ככל הנראה שנים מספר, תאפשר את חידוש תנועת הרכבות ממצרים לסיני. תנועת הרכבות לסיני פסקה לפני כחמש שנים, בעקבות כריית "מעקף איסמעיליה" (תעלה באורך 35 ק"מ המקבילה לתעלת סואץ, המאפשרת תנועה דו־סיטרית בקטע זה).
רקע היסטורי
מאז כריית תעלת סואץ ראו המתכננים צורך בקו מסילת ברזל, שיחבר בין יבשת אפריקה ליבשת אסיה. לצורך זה נבנה באזור פירדאן גשר רכבת מסתובב (כדי לאפשר תנועת אוניות), ונסללה מסילת ברזל, שהגיעה בזמנה עד לאירופה. מאז כרייתה של תעלת סואץ היא הורחבה פעמים אחדות ובכל פעם נאלצו המצרים לבנות גשר חדש. בעקבות כיבוש סיני בידי צה"ל במלחמת ששת הימים, נפתחה מלחמת ההתשה. במלחמה זו פירק צה"ל את כל מסילות הברזל שהיו בסיני (מסילות הברזל שימשו חומר גלם לבניית המוצבים המבוצרים [מעוזים], כדי שיוכלו לעמוד בהפגזות המצריות).
עם חתימת הסכם השלום הרחיבו המצרים את תעלת סואץ ובנו גשר חדש בפירדאן. הגשר באורך 640 מטר, רוחבו 12.60 מטר. במרכזו עוברת מסילת ברזל ומשני צדדיה נתיבי תנועה לרכב ברוחב שלושה מטר כל אחד. הגשר נחנך בשנת 2001 והמצרים החלו לסלול קווי רכבת בסיני, בעיקר לכיוון נמל פורט פואד, והחלו לסלול גם את קו הרכבת לכיוון אל־עריש ורפיח (כפי שהיה עוד בתקופת מלחמת העולם השנייה).
כאשר תפס הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי את השלטון במצרים, הוא החליט לכרות תעלת סואץ נוספת באורך של 35 ק"מ, כדי לאפשר תנועה דו־סיטרית של אוניות בקטע זה, ובכך להקטין את משך זמן המעבר בתעלה. התעלה החדשה ("מעקף איסמעליה"), נכרתה מאזור אל־באלח עד לאזור דוורסואר. ההחלטה הייתה נמהרת במקצת, שכן במקביל לכריית התעלה החדשה, לא תכננו המצרים גשר מסילת ברזל שיגשר עליה. נוצר מצב שמאז שנת 2014 אין יותר קו רכבת בין סיני למצרים, והגשר משמש פסל סביבתי. היעדר קו רכבת בין סיני למצרים פגע בפיתוח סיני בכלל ובנמל החדש שנבנה בפורט פואד (בגדה המזרחית של תעלת סואץ) בפרט.
כריית מנהרה למעבר רכבת מתחת לתעלת סואץ
עם ראשית כריית התעלה החדשה יצאו המצרים בתוכנית לכרות שבע מנהרות מתחת לתעלת סואץ, אחת מהן תוכננה למעבר רכבות מתחת לתעלת סואץ. היתרון של מנהרה הוא ברור – תנועת הרכבות אינה מפריעה לשיט בתעלה. כיום סיימו המצרים את כרייתן של שתי מנהרות לרכב באזור איסמעיליה, והם נמצאים בשלבים מתקדמים של כריית שתי מנהרות לרכב נוספות באזור פורט סעיד. הם גם החלו לאחרונה בכריית מנהרה לרכב בדרום התעלה באזור ציר המתלה.
משום מה, אף אחת מהמנהרות אינה מיועדת לרכבת. להערכתי, הסיבה נעוצה בעלות הרבה של מנהרה לרכבת. רכבות נוסעות בדרך כלל רק בשיפוע מתון, דבר המאריך מאוד את המנהרה וכמובן מייקר את עלותה.
סיכום
תחילת העבודות לבניית גשר רכבת בזרוע המזרחית של התעלה בפירדאן סותמת את הגולל על תוכנית כריית מנהרה לרכבת. להחלטה זו תהיה השפעה על נפח השיט העובר בתעלה שיצטמצם עקב הצורך להפסיק את תנועת השיט למעבר רכבות. מובן שחידוש תנועת הרכבות לסיני ישפיע לטובה על פיתוח סיני ובמיוחד על פיתוחם של שלושת הנמלים בפורט פואד ובנמל הנבנה באל־עריש. אני משער שיש במצרים מי שמצר שתכנון לא יעיל של תוכניות הפיתוח ניתק את קשר הרכבות לסיני זה חמש שנים, קשר שיחודש רק בעוד שנים מספר.
שתף
This Facebook widget is no longer supported.
Contact Us
Contact Us
ד"ר מרדכי קידר מערוץ "TOV" מקיים דיון עם אליהו דקל על ספרו החדש ז' באייר ה'תשפ"ו | 23.04.2026 ד"ר מרדכי קידר משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ספרו החדש "מודיעין: מאובדן דרך לגאולה". לשיחה הצטרפו גם אל"מ רונן כהן ששימש בעבר כעוזר למבצעים של ראש חטיבת המחקר באמ"ן, וטל אורן ששירת בעבר ביחידת המודיעין 504. במהלך השיחה נידון נושא תפקידי המודיעין בצה"ל מעבר לנושא ההתרעה, נושא המודיעין המנטלי, (הכרת דעותיו ואמונותיו של היריב), ועיסוקו המוגזם של המודיעין הצבאי בנושא המדיני, הפוגע קשות בקשב של אמ"ן בהכנת מודיעין למלחמה.
מר אלכס צייטלין מערוץ "באים אל הפרופסורים" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. עיקרו של הראיון דן בשאלות: א. להיכן נעלם אגף המודיעין בצה"ל במלחמת ישראל נגד אירן? ב. מה נפגע באיראן כתוצאה מתקיפות ישראל?
באשר לספרו של דקל:
האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של
ד"ר אורי מילשטיין מערוץ "לעומק" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס)( אלי דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. להלן כמה מהנושאים בספר:
האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של חמאס מורתע, הפכה למטבע לשון שגור. אך האם מדובר בהסבר עומק או שמא ב"העתק-הדבק" נוח שנועד לגמד את גודל הכשל? מודיעין: מאובדן דרך לגא
טל ברקאי מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על השפעת מלחמת שאגת הארי עם איראן על החלום המצרי להכחדת ישראל ועל החלום הגדול של העולם המוסלמי לדחוק את הנוצרים משליטתם בעולם
סמדר הילה שמואלי מערוץ טוב מראיינת את אלי דקל בנושא הכלכלה המצרית. לדברי דקל היעד הכלכלי המצרי החדש הוא פיתוח חקלאי של 30 מיליון דונם של אדמת מדבר. זאת במדינה שמתבכיינת כי האתיופים מייבשים אותה...
עו"ד אלעד שאול מאתר "הסנגור משוחח עם אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. במהלך השיחה טוען דקל שכשלי המודיעין הם רבים והציבור לא מודע לקיומם. לדבריו, ועדת חקירה מכל סוג לא תסייע לתיקון כשלי המודיעין שכן גם ועדת אגרנט המלצותיה לא הועילו. דקל מספר כי בקרוב עומד לצאת ספרו הדן בכשלי המודיעין מאז 1953, ניתוח הגורמים לכשלים אלו וה
טל יוסף ברקאי מערוץ TOV מראיין את אלי דקל בנושא ההסכם למכירת גז ישראלי למצרים. לדעת דקל, ישראל יכולה הייתה להנזיל גז בעצמה ולמכור אותו לאירופה ללא התיווך המצרי, ובכך להגדיל את רווחיה ממשאב זה.
ערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר אורי מילשטיין קיים רב שיח שדן בסקירת אמ"ן ומחלקת היסטוריה בצה"ל בנושא: "לב הכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים". בדיון השתתפו, פרופ' אמריטוס יואב גלבר, ד"ר אורי מילשטיין, וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. בדיון נטען שהוצאת פרסום זה – 50 שנה אחר מלחמת יום הכיפורים מהווה אות קלון למפרסמים.
ד"ר אורי מילשטיין מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא סקירה שפרסמה מחלקת המחקר באמ"ן בשיתוף מחלקת היסטוריה לרגל מלאות 50 שנה לנלחמת יום הכיפורים. הסקירה מנתחת את לב הכשל המודיעיני ביוה"כ ולדעת אלי דקל פרסומה מהווה בושה, חרפה וכלימה לאגף המודיעין המוציא תחת ידו מסמך רדוד שכזה.
דיון בראשותו של הד"ר אורי מילשטיין ובהשתתפות פרופ' (אמריטוס) יואב גלבר, ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס אלי דקל). בדיון טוען דקל כי אמ"ן וועדת אגרנט לא ביצעו ניתוח גיאוגרפי של זירת הלחימה בסיני לאחר אוג' 1970 ולא הבינו כלל את תוכנית המלחמה המצרית. אילו היו עושים זאת הם היו מבינים כי תוכנית המלחמה המצרית לכיבוש המעברי
