רקע
בשנת 2010, עוד בעת שלטונו של הנשיא מובארכ, החלו לבנות בית כלא גדול ומוגן במיוחד (ראו צילום להלן), שקיבולתו לפחות 25,000 אסירים, תחת קורת גג. הכלא נבנה בסמוך לגדה המזרחית של הנילוס, מול העיר אל־מניא השוכנת כ־220 ק"מ מדרום לקהיר. העיר אל־מניא היא בירת המחוז באותו שם. תושבי המחוז מונים כחמישה מיליון נפש. להערכתי, בית כלא גדול זה נועד בעיקרו לכליאת אסירים פוליטיים.
הבסיס להערכה זו הוא שכלא זה גדול בהרבה מעבר לצורכי האסירים הפליליים של תושבי המחוז, ובמחוזות דומים בגודלם ואף גדולים יותר, לא נבנה בית כלא בגודל הזה. הנשיא מובראכ לא הספיק "ליהנות" ממנו ובניית הכלא הסתיימה רק בשנת 2014 בעת שהנשיא עבד אל־פתח א־סיסי כבר היה בשלטון.
הקמת בתי כלא לאסירים פוליטיים על ידי הנשיא א־סיסי
כידוע, צדיקים זוכים שמלאכתם נעשית בידי אחרים. איני יודע האם הנשיא סיסי ראוי לתואר צדיק, אבל אין ספק שמלאכתו נעשתה בידי הנשיא מובארכ שהכין לו בית כלא גדול במיוחד באל־מניא. בית כלא זה התווסף לעשרות בתי הכלא הקיימים במצרים זה מכבר.
הנשיא סיסי לא הסתפק ב"ירושה" הגדולה שהוריש לו מובארכ, ובשנת 2015 החל בבניית חומה נוספת סביב שטח פתוח בכלא. להערכתי, אגף חדש זה נועד לקליטת אסירים פוליטיים תחת כיפת השמיים. לאורכה של החומה נבנו 26 מגדלי שמירה והיא תוחמת שטח בגודל 60,000 מ"ר שמאפשר כליאתם של לפחות 20,000 אסירים נוספים. בניית האגף לכליאה המונית הסתיימה לפני מרס 2016.
נוסף על האגף החדש שנבנה בכלא זה, נבנה אגף דומה בכלא חרג'ה וכן נבנו עוד שני בתי כלא בתוך מחנות צבא, שקרוב לוודאי מיועדים אך ורק לאסירים פוליטיים.
הרחבה ב־25% של בית הכלא באל־מיניא
לאחר מרס 2016 הוחל בשינוי ייעודו של האגף לכליאה המונית תחת כיפת השמיים, ובשטח האגף החלו לבנות ארבעה מבני כליאה נוספים, כלומר גידול כושר האחסון בכלא ב־25% - מ־25,000 אסירים (מינימום) לכ־31,000. העובדה שמוסיפים מבני כליאה לבית כלא חדיש שבנייתו הסתיימה אך בשנת 2014, מלמדת שבית הכלא צר מלהכיל את מספר האסירים המושלכים לכלא. סביר מאוד להניח כי מדובר באסירים פוליטיים המתנגדים למשטר.
סיכום
הנשיא סיסי, בעת שתפס את השלטון במצרים, היה מודע לאפשרות ששלטונו יעורר התנגדות ונערך לכך בבניית שורה של בתי כלא. אשר יגור בא לו, ועתה הוא גודש את בתי הכלא ומרחיב את בית הכלא באל־מיניא בעוד כ־6,000 מיטות לאסירים.
שתף
This Facebook widget is no longer supported.
Contact Us
Contact Us

מאמר ביקורת של תא"ל (במיל'), ד"ר אפרים לפיד על ספרו החדש של אליהו דקל "מאובדן דרך לגאולה – עיונים בעבודת המודיעין".
תא"ל, ד"ר אפרים לפיד, הוא איש תקשורת ומומחה לדיפלומטיה ציבורית, נולד ב-1942 בתל-אביב. שירת 30 שנה בצה"ל בחיל המודיעין, כולל בתפקידים בכירים כמו, שירות ביחידה 8200, ראש מחלקת האיסוף, דובר צה"ל ומפקד גלי צה

ד"ר מרדכי קידר משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ספרו החדש "מודיעין: מאובדן דרך לגאולה". לשיחה הצטרפו גם אל"מ רונן כהן ששימש בעבר כעוזר למבצעים של ראש חטיבת המחקר באמ"ן, וטל אורן ששירת בעבר ביחידת המודיעין 504.
במהלך השיחה נידון נושא תפקידי המודיעין בצה"ל מעבר לנושא ההתרעה, נושא המודיעין המנטלי, (הכרת דעותיו ואמונותיו

מר אלכס צייטלין מערוץ "באים אל הפרופסורים" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. עיקרו של הראיון דן בשאלות: א. להיכן נעלם אגף המודיעין בצה"ל במלחמת ישראל נגד אירן? ב. מה נפגע באיראן כתוצאה מתקיפות ישראל?
באשר לספרו של דקל:
האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של

ד"ר אורי מילשטיין מערוץ "לעומק" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס)( אלי דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. להלן כמה מהנושאים בספר:
האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של חמאס מורתע, הפכה למטבע לשון שגור. אך האם מדובר בהסבר עומק או שמא ב"העתק-הדבק" נוח שנועד לגמד את גודל הכשל? מודיעין: מאובדן דרך לגא









