רקע
בשנת 2010, עוד בעת שלטונו של הנשיא מובארכ, החלו לבנות בית כלא גדול ומוגן במיוחד (ראו צילום להלן), שקיבולתו לפחות 25,000 אסירים, תחת קורת גג. הכלא נבנה בסמוך לגדה המזרחית של הנילוס, מול העיר אל־מניא השוכנת כ־220 ק"מ מדרום לקהיר. העיר אל־מניא היא בירת המחוז באותו שם. תושבי המחוז מונים כחמישה מיליון נפש. להערכתי, בית כלא גדול זה נועד בעיקרו לכליאת אסירים פוליטיים.
הבסיס להערכה זו הוא שכלא זה גדול בהרבה מעבר לצורכי האסירים הפליליים של תושבי המחוז, ובמחוזות דומים בגודלם ואף גדולים יותר, לא נבנה בית כלא בגודל הזה. הנשיא מובראכ לא הספיק "ליהנות" ממנו ובניית הכלא הסתיימה רק בשנת 2014 בעת שהנשיא עבד אל־פתח א־סיסי כבר היה בשלטון.
הקמת בתי כלא לאסירים פוליטיים על ידי הנשיא א־סיסי
כידוע, צדיקים זוכים שמלאכתם נעשית בידי אחרים. איני יודע האם הנשיא סיסי ראוי לתואר צדיק, אבל אין ספק שמלאכתו נעשתה בידי הנשיא מובארכ שהכין לו בית כלא גדול במיוחד באל־מניא. בית כלא זה התווסף לעשרות בתי הכלא הקיימים במצרים זה מכבר.
הנשיא סיסי לא הסתפק ב"ירושה" הגדולה שהוריש לו מובארכ, ובשנת 2015 החל בבניית חומה נוספת סביב שטח פתוח בכלא. להערכתי, אגף חדש זה נועד לקליטת אסירים פוליטיים תחת כיפת השמיים. לאורכה של החומה נבנו 26 מגדלי שמירה והיא תוחמת שטח בגודל 60,000 מ"ר שמאפשר כליאתם של לפחות 20,000 אסירים נוספים. בניית האגף לכליאה המונית הסתיימה לפני מרס 2016.
נוסף על האגף החדש שנבנה בכלא זה, נבנה אגף דומה בכלא חרג'ה וכן נבנו עוד שני בתי כלא בתוך מחנות צבא, שקרוב לוודאי מיועדים אך ורק לאסירים פוליטיים.
הרחבה ב־25% של בית הכלא באל־מיניא
לאחר מרס 2016 הוחל בשינוי ייעודו של האגף לכליאה המונית תחת כיפת השמיים, ובשטח האגף החלו לבנות ארבעה מבני כליאה נוספים, כלומר גידול כושר האחסון בכלא ב־25% - מ־25,000 אסירים (מינימום) לכ־31,000. העובדה שמוסיפים מבני כליאה לבית כלא חדיש שבנייתו הסתיימה אך בשנת 2014, מלמדת שבית הכלא צר מלהכיל את מספר האסירים המושלכים לכלא. סביר מאוד להניח כי מדובר באסירים פוליטיים המתנגדים למשטר.
סיכום
הנשיא סיסי, בעת שתפס את השלטון במצרים, היה מודע לאפשרות ששלטונו יעורר התנגדות ונערך לכך בבניית שורה של בתי כלא. אשר יגור בא לו, ועתה הוא גודש את בתי הכלא ומרחיב את בית הכלא באל־מיניא בעוד כ־6,000 מיטות לאסירים.
שתף
Contact Us
Contact Us

עודד הרוש מערוץ הידברות מראיין את אלי דקל י"ז באדר ה'תשפ"ה | 17.03.2025 מר עודד הרוש מערוץ "עודד בדרכים – הידברות" נפגש עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ושוחח עימו על תפקוד אגף המודיעין בצה"ל במלחמות ישראל. לדברי דקל המודיעין בצה"ל לא מתפקד כהלכה מזה עשרות בשנים. כך שכיום הוא כבר אינו מזהה את אויבי המדינה ולא מספק מידע הולם שיאפשר לצה"ל לנצח. לדעתו של דקל, אחת הסיבות לכשלים הממושכים היא שמזה שנים רבות ממנים לתפקיד ראש אגף המודיען אנשים שלא הוכשרו ביסודיות לעסוק במקצועות המודיעין.

הרב יצחק זאגא מערוץ TOV שוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי בעניין המשמעויות מוועידת בפסגה של הליגה הערבית. הוועידה התכנסה בקהיר כדי להגיב על הצעתו של נשיא ארה"ב לפיה תושבי רצועת עזה, החפצים בכך, יהגרו מרצועת עזה, ומצרים וירדן יקלטו בשטחן 200 אלף מהמהגרים.
ועידת הפסגה בקהיר החליטה להתנגד להצעת נשיא ארצות הברית. והכרי

על רקע הדיווחים על התחמשות צבא מצרים ופריסת הכוחות הצבאיים בסיני, פלד ארבלי מ"מעריב" שוחח עם סא"ל (דימ') אלי דקל, על מצרים, התחמשות המדינה - והדאגה הישראלית עקב כך. לדברי דקל מודיעין יכול לזהות יכולות ובניית תשית צבאית למלחמה ("התרעה בסיסית") אך אין באפשרותו לחזות האם תפרוץ מלחמה ומתי זה יקרה. לכן כל צבא צריך להיערך על בסיס ניתוח היכולות וניתוח מערכות התשתית למלחמה של היריב – תוך ידיעה שהסיכויים להתרעה על מלחמה הם אפסיים.