https://www.dekelegypt.co.il https://www.dekelegypt.co.il/260423 <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> ד"ר מרדכי קידר מערוץ "TOV" </span> </span> </p> <p> <span> <span> מקיים דיון עם אליהו דקל על ספרו החדש </span> </span> </p> <p> <span> ז' באייר ה'תשפ"ו | 23.04.2026 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> ד"ר מרדכי קידר משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ספרו החדש "מודיעין: מאובדן דרך לגאולה". לשיחה הצטרפו גם אל"מ רונן כהן ששימש בעבר כעוזר למבצעים של ראש חטיבת המחקר באמ"ן, וטל אורן ששירת בעבר ביחידת המודיעין 504. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> במהלך השיחה נידון נושא תפקידי המודיעין בצה"ל מעבר לנושא ההתרעה, נושא המודיעין המנטלי, (הכרת דעותיו ואמונותיו של היריב), ועיסוקו המוגזם של המודיעין הצבאי בנושא המדיני, הפוגע קשות בקשב של אמ"ן בהכנת מודיעין למלחמה.   </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2595%D7%A9%D7%95+%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%A9%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%90%D7%95%D7%91%D7%93%D7%9F+%D7%93%D7%A8%D7%9A+%D7%91%D7%93%D7%95%D7%90%D7%9C.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Thu, 23 Apr 2026 06:03:38 GMT https://www.dekelegypt.co.il/260423 תולדות המודיעין הצבאי בישראל,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/260331 מר אלכס צייטלין מערוץ "באים אל הפרופסורים" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. עיקרו של הראיון דן בשאלות: א. להיכן נעלם אגף המודיעין בצה"ל במלחמת ישראל נגד אירן? ב. מה נפגע באיראן כתוצאה מתקיפות ישראל? באשר לספרו של דקל: האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> מר אלכס צייטלין מערוץ "באים אל הפרופסורים" </span> </span> </p> <p> <span> <span> משוחח עם אליהו דקל על ספרו החדש </span> </span> </p> <p> <span> י"ג בניסן ה'תשפ"ו | 31.01.2026 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מר אלכס צייטלין מערוץ "באים אל הפרופסורים" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס) אליהו דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. עיקרו של הראיון דן בשאלות: א. להיכן נעלם אגף המודיעין בצה"ל במלחמת ישראל נגד אירן? ב. מה נפגע באיראן כתוצאה מתקיפות ישראל? </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> באשר לספרו של דקל: </strong> </p> <p> <span> <span> האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של חמאס מורתע, הפכה למטבע לשון שגור. אך האם מדובר בהסבר עומק או שמא ב"העתק-הדבק" נוח שנועד לגמד את גודל הכשל? </span> </span> <strong> מודיעין: מאובדן דרך לגאולה </strong> <span> <span> מבקש לנפץ את ההבנה השטחית של כשלי "מלחמת התקומה" ולחשוף את הריקבון המבני העמוק המלווה את אגף המודיעין זה עשורים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בניתוח קר וחסר פשרות, טוען סא"ל (בדימוס) אלי דקל כי הכשל של שבעה באוקטובר אינו אירוע נקודתי אלא תוצר של כשלים רב־מערכתיים שהוזנחו לאורך שנים. הספר חושף שורה של ליקויים פנימיים בחטיבת המחקר – כאלו שאינם מוכרים לציבור ואולי אף לצה"ל עצמו – ומבקר בחריפות את "תרופות האליל" שבהן המערכת מנסה לרפא את עצמה כיום. זהו אינו רק ספר על מודיעין אלא על הקשר הגורדי שבין דוקטרינה צבאית, שינויים בחברה הישראלית ואובדן הדרך המקצועית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הספר אינו מסתפק בביקורת. דקל מציע מתווה אופרטיבי למהפכה באופן הפעלת אגף המודיעין. דרך סדרת רעיונות לשיפור תפקוד האיסוף והמחקר, הוא מתווה את הדרך שבה יוכל המודיעין לשוב ולהיות הקטר שמוביל את צה"ל לניצחונות מהירים ומכריעים, כפי שהיה בעבר. כפי שרומז שמו, הספר הוא קריאת השכמה מתוך אמונה עמוקה שתיקון עדיין אפשרי. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <strong> סא"ל (בדימוס) אלי דקל </strong> <span> , יליד 1943, שירת בצה"ל במשך שני עשורים, רובם בחטיבת המחקר באמ"ן. מאז פרישתו הוא חוקר עצמאי המתמחה במדינות ערב בכלל ובמצרים בפרט, ועוסק בהיסטוריה ובתיאוריה של המודיעין. דקל פרסם מאות מאמרים ומחקרים, כתב את הספר "מודיעין תלוש מהקרקע" (2010) ונטל חלק בכתיבת הספר "ניצחון בסבירות נמוכה" (2017). </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2595%D7%A9%D7%95+%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%A9%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%90%D7%95%D7%91%D7%93%D7%9F+%D7%93%D7%A8%D7%9A+%D7%91%D7%93%D7%95%D7%90%D7%9C.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Tue, 31 Mar 2026 04:08:46 GMT https://www.dekelegypt.co.il/260331 תולדות המודיעין הצבאי בישראל,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/260322 ד"ר אורי מילשטיין מערוץ "לעומק" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס)( אלי דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. להלן כמה מהנושאים בספר: האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של חמאס מורתע, הפכה למטבע לשון שגור. אך האם מדובר בהסבר עומק או שמא ב"העתק-הדבק" נוח שנועד לגמד את גודל הכשל? מודיעין: מאובדן דרך לגא <div data-rss-type="text"> <p> <span> <font color="#000000"> ד"ר אורי מילשטיין משוחח עם אליהו דקל </font> </span> </p> <p> <span> <span> על ספרו החדש </span> </span> </p> <p> <span> ד' בניסן ה'תשפ"ו | 22.03.2026 </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין מערוץ "לעומק" קיים שיחה עם סא"ל (בדימוס)( אלי דקל על ספרו החדש הדן בעבודת המודיעין בצה"ל. להלן כמה מהנושאים בספר: </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> האמירה שצה"ל הופתע באוקטובר 2023 בגלל "קונספציה" שגויה של חמאס מורתע, הפכה למטבע לשון שגור. אך האם מדובר בהסבר עומק או שמא ב"העתק-הדבק" נוח שנועד לגמד את גודל הכשל? </span> </span> <strong> מודיעין: מאובדן דרך לגאולה </strong> <span> <span> מבקש לנפץ את ההבנה השטחית של כשלי "מלחמת התקומה" ולחשוף את הריקבון המבני העמוק המלווה את אגף המודיעין זה עשורים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בניתוח קר וחסר פשרות, טוען סא"ל (בדימוס) אלי דקל כי הכשל של שבעה באוקטובר אינו אירוע נקודתי אלא תוצר של כשלים רב־מערכתיים שהוזנחו לאורך שנים. הספר חושף שורה של ליקויים פנימיים בחטיבת המחקר – כאלו שאינם מוכרים לציבור ואולי אף לצה"ל עצמו – ומבקר בחריפות את "תרופות האליל" שבהן המערכת מנסה לרפא את עצמה כיום. זהו אינו רק ספר על מודיעין אלא על הקשר הגורדי שבין דוקטרינה צבאית, שינויים בחברה הישראלית ואובדן הדרך המקצועית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הספר אינו מסתפק בביקורת. דקל מציע מתווה אופרטיבי למהפכה באופן הפעלת אגף המודיעין. דרך סדרת רעיונות לשיפור תפקוד האיסוף והמחקר, הוא מתווה את הדרך שבה יוכל המודיעין לשוב ולהיות הקטר שמוביל את צה"ל לניצחונות מהירים ומכריעים, כפי שהיה בעבר. כפי שרומז שמו, הספר הוא קריאת השכמה מתוך אמונה עמוקה שתיקון עדיין אפשרי. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <strong> סא"ל (בדימוס) אלי דקל </strong> <span> , יליד 1943, שירת בצה"ל במשך שני עשורים, רובם בחטיבת המחקר באמ"ן. מאז פרישתו הוא חוקר עצמאי המתמחה במדינות ערב בכלל ובמצרים בפרט, ועוסק בהיסטוריה ובתיאוריה של המודיעין. דקל פרסם מאות מאמרים ומחקרים, כתב את הספר "מודיעין תלוש מהקרקע" (2010) ונטל חלק בכתיבת הספר "ניצחון בסבירות נמוכה" (2017). </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2595%D7%A9%D7%95+%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%A9%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%90%D7%95%D7%91%D7%93%D7%9F+%D7%93%D7%A8%D7%9A+%D7%91%D7%93%D7%95%D7%90%D7%9C.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Sun, 22 Mar 2026 14:31:20 GMT https://www.dekelegypt.co.il/260322 תולדות המודיעין הצבאי בישראל,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/260309 טל ברקאי מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על השפעת מלחמת שאגת הארי עם איראן על החלום המצרי להכחדת ישראל ועל החלום הגדול של העולם המוסלמי לדחוק את הנוצרים משליטתם בעולם <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> טל ברקאי מערוץ "TOV" </span> </span> </p> <p> <span> <span> מראיין את אליהו דקל  </span> </span> </p> <p> <span> כ' באדר ה'תשפ"ו | 09.03.2026 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> טל ברקאי מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על השפעת מלחמת שאגת הארי עם איראן על החלום המצרי להכחדת ישראל ועל החלום הגדול של העולם המוסלמי לדחוק את הנוצרים משליטתם בעולם </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2595%D7%A9%D7%95+%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%A9%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%90%D7%95%D7%91%D7%93%D7%9F+%D7%93%D7%A8%D7%9A+%D7%91%D7%93%D7%95%D7%90%D7%9C.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Mon, 09 Mar 2026 08:48:58 GMT https://www.dekelegypt.co.il/260309 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/260205 סמדר הילה שמואלי מערוץ טוב מראיינת את אלי דקל בנושא הכלכלה המצרית. לדברי דקל היעד הכלכלי המצרי החדש הוא פיתוח חקלאי של 30 מיליון דונם של אדמת מדבר. זאת במדינה שמתבכיינת כי האתיופים מייבשים אותה... <div data-rss-type="text"> <p> <span> סמדר הילה מערוץ טוב משוחחת עם אלי דקל </span> </p> <p> <span> י"ז בשבט ה'תשפ"ו | 04.02.2026 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> סמדר הילה שמואלי מערוץ טוב מראיינת את אלי דקל בנושא הכלכלה המצרית. לדברי דקל היעד הכלכלי המצרי החדש הוא פיתוח חקלאי של 30 מיליון דונם של אדמת מדבר. זאת במדינה שמתבכיינת כי האתיופים מייבשים אותה... </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2595%D7%A9%D7%95+%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%A9%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%90%D7%95%D7%91%D7%93%D7%9F+%D7%93%D7%A8%D7%9A+%D7%91%D7%93%D7%95%D7%90%D7%9C.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Thu, 05 Feb 2026 08:08:05 GMT https://www.dekelegypt.co.il/260205 הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/260104 עו"ד אלעד שאול מאתר "הסנגור משוחח עם אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. במהלך השיחה טוען דקל שכשלי המודיעין הם רבים והציבור לא מודע לקיומם. לדבריו, ועדת חקירה מכל סוג לא תסייע לתיקון כשלי המודיעין שכן גם ועדת אגרנט המלצותיה לא הועילו. דקל מספר כי בקרוב עומד לצאת ספרו הדן בכשלי המודיעין מאז 1953, ניתוח הגורמים לכשלים אלו וה <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> עו"ד אלעד שאול מערוץ "הסנגור" </span> </span> </p> <p> <span> <span> משוחח עם אליהו דקל </span> </span> </p> <p> <span> י"ח בטבת ה'תשפ"ו | 07.01.2026 </span> <span> <br/>   <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> עו"ד אלעד שאול מאתר "הסנגור משוחח עם אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. במהלך השיחה טוען דקל שכשלי המודיעין הם רבים והציבור לא מודע לקיומם. לדבריו, ועדת חקירה מכל סוג לא תסייע לתיקון כשלי המודיעין שכן גם ועדת אגרנט המלצותיה לא הועילו. דקל מספר כי בקרוב עומד לצאת ספרו הדן בכשלי המודיעין מאז 1953, ניתוח הגורמים לכשלים אלו והצעותיו להבראת המודיעין.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2595%D7%A9%D7%95+%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%A9%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%90%D7%95%D7%91%D7%93%D7%9F+%D7%93%D7%A8%D7%9A+%D7%91%D7%93%D7%95%D7%90%D7%9C.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Wed, 07 Jan 2026 18:44:53 GMT https://www.dekelegypt.co.il/260104 תולדות המודיעין הצבאי בישראל,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/251218 טל יוסף ברקאי מערוץ TOV מראיין את אלי דקל בנושא ההסכם למכירת גז ישראלי למצרים. לדעת דקל, ישראל יכולה הייתה להנזיל גז בעצמה ולמכור אותו לאירופה ללא התיווך המצרי, ובכך להגדיל את רווחיה ממשאב זה. <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> טל יוסף ברקאי מערוץ טוב משוחח עם אלי דקל </span> </span> </p> <p> <span> כ"ח בכסלו ה'תשפ"ו | 18.12.2025 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> טל יוסף ברקאי מערוץ TOV מראיין את אלי דקל בנושא ההסכם למכירת גז ישראלי למצרים. לדעת דקל, ישראל יכולה הייתה להנזיל גז בעצמה ולמכור אותו לאירופה ללא התיווך המצרי, ובכך להגדיל את רווחיה ממשאב זה.  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Thu, 18 Dec 2025 09:51:41 GMT https://www.dekelegypt.co.il/251218 הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/251209 ערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר אורי מילשטיין קיים רב שיח שדן בסקירת אמ"ן ומחלקת היסטוריה בצה"ל בנושא: "לב הכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים". בדיון השתתפו, פרופ' אמריטוס יואב גלבר, ד"ר אורי מילשטיין, וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. בדיון נטען שהוצאת פרסום זה – 50 שנה אחר מלחמת יום הכיפורים מהווה אות קלון למפרסמים. <div data-rss-type="text"> <p> <span> דיון בהשתתפות: ד"ר מיכאל ברונשטיין, פרופ' יואב גלבר </span> </p> <p> <span> אלי דקל, וד"ר אורי מילשטיין (מנחה) </span> </p> <p> <span> "ט בכסלו ה'תשפ"ו | 08.12.2025 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר אורי מילשטיין קיים רב שיח שדן בסקירת אמ"ן ומחלקת היסטוריה בצה"ל בנושא: "לב הכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים". בדיון השתתפו, פרופ' אמריטוס יואב גלבר, ד"ר אורי מילשטיין, וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. בדיון נטען שהוצאת פרסום זה – 50 שנה אחר מלחמת יום הכיפורים מהווה אות קלון למפרסמים.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Tue, 09 Dec 2025 09:32:30 GMT https://www.dekelegypt.co.il/251209 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/251211 ד"ר אורי מילשטיין מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא סקירה שפרסמה מחלקת המחקר באמ"ן בשיתוף מחלקת היסטוריה לרגל מלאות 50 שנה לנלחמת יום הכיפורים. הסקירה מנתחת את לב הכשל המודיעיני ביוה"כ ולדעת אלי דקל פרסומה מהווה בושה, חרפה וכלימה לאגף המודיעין המוציא תחת ידו מסמך רדוד שכזה. <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> ד"ר אורי מילשטיין משוחח עם אלי דקל </span> </span> </p> <p> <span> י"ט בכסלו ה'תשפ"ו | 09.12.2025 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> ד"ר אורי מילשטיין מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא סקירה שפרסמה מחלקת המחקר באמ"ן בשיתוף מחלקת היסטוריה לרגל מלאות 50 שנה לנלחמת יום הכיפורים. הסקירה מנתחת את לב הכשל המודיעיני ביוה"כ ולדעת אלי דקל פרסומה מהווה בושה, חרפה וכלימה לאגף המודיעין המוציא תחת ידו מסמך רדוד שכזה.  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Tue, 09 Dec 2025 08:20:55 GMT https://www.dekelegypt.co.il/251211 תולדות המודיעין הצבאי בישראל,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/281208 דיון בראשותו של הד"ר אורי מילשטיין ובהשתתפות פרופ' (אמריטוס) יואב גלבר, ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס אלי דקל). בדיון טוען דקל כי אמ"ן וועדת אגרנט לא ביצעו ניתוח גיאוגרפי של זירת הלחימה בסיני לאחר אוג' 1970 ולא הבינו כלל את תוכנית המלחמה המצרית. אילו היו עושים זאת הם היו מבינים כי תוכנית המלחמה המצרית לכיבוש המעברי <div data-rss-type="text"> <p> <span> דיון בהשתתפות: ד"ר מיכאל ברונשטיין, פרופ' יואב גלבר </span> </p> <p> <span> אלי דקל, וד"ר אורי מילשטיין (מנחה) </span> </p> <p> <span> "ט בכסלו ה'תשפ"ו | 08.12.2025 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דיון בראשותו של הד"ר אורי מילשטיין ובהשתתפות פרופ' (אמריטוס) יואב גלבר, ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס אלי דקל). בדיון טוען דקל כי אמ"ן וועדת אגרנט לא ביצעו ניתוח גיאוגרפי של זירת הלחימה בסיני לאחר אוג' 1970 ולא הבינו כלל את תוכנית המלחמה המצרית. אילו היו עושים זאת הם היו מבינים כי תוכנית המלחמה המצרית לכיבוש המעברים - מתה עם הקמת סוללת קו בר לב. לכן סיבת המלחמה אינה הקיבעון של אמ"ן בקונספציה שגויה אלה שגיאה עמוקה של אמ"ן בהבנת זירת הלחימה.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Mon, 08 Dec 2025 06:09:56 GMT https://www.dekelegypt.co.il/281208 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/251118 רז שירן מערוץ דרך המחשבה משוחחת עם אלי דקל בנושא תפנית ביחסי ארה"ב-מצרים ותפנית בהכנותיה של מצרים לכיבוש חלקים מישראל. במהלך השיחה דנים השנים בעניין דימויה של מצרים כמדינה עניה המתקשה להאכיל את תושביה. <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> רש שירן מערוץ דרך המחשבה מראיינת את אלי דקל </span> </span> </p> <p> <span> כ"ז בחשוון ה'תשפ"ו | 18.11.2025 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> רז שירן מערוץ דרך המחשבה משוחחת עם אלי דקל בנושא תפנית ביחסי ארה"ב-מצרים ותפנית בהכנותיה של מצרים לכיבוש חלקים מישראל. במהלך השיחה דנים השנים בעניין דימויה של מצרים כמדינה עניה המתקשה להאכיל את תושביה.  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Tue, 18 Nov 2025 07:00:36 GMT https://www.dekelegypt.co.il/251118 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/251112 מאז פתיחת מלחמת התקומה (שמיני עצרת) מקיים ד"ר אורי מילשטיין כנס שבועי של מומחי בטחון לדון במלחמה. ב־26 בנובמבר 2025 הוזמן לפנל סא"ל (בדימוס) אלי דקל, על מנת שיעלה לדיון את סוגיית האיום המצרי על ישראל ודרכי התגובה לאיום. הדיון התקיים בשני סבבים. להלן שמות משתתפי הדיון ומועד השמעת דעתם בסרטון: סבב ראשון: 00.00-02.07 ד"ר <div data-rss-type="text"> <p> <span> רב שיח בהשתתפות אלי דקל </span> </p> <p> <span> כ"א בחשוון ה'תשפ"ו | 12.11.2025 </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> מאז פתיחת מלחמת התקומה (שמיני עצרת) מקיים ד"ר אורי מילשטיין כנס שבועי של מומחי בטחון לדון במלחמה. ב־26 בנובמבר 2025 הוזמן לפנל סא"ל (בדימוס) אלי דקל, על מנת שיעלה לדיון את סוגיית האיום המצרי על ישראל ודרכי התגובה לאיום. </a> </p> <p> <br/> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> הדיון התקיים בשני סבבים. להלן שמות משתתפי הדיון ומועד השמעת דעתם בסרטון: </a> </p> <p> <br/> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> סבב ראשון: </a> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> 00.00-02.07 ד"ר אורי מילשטיין. הצגת הנושאים ומשתתפי הדיון </a> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> 02.08-12.43 סא"ל (בדימוס) אלי דקל. הצגת האיום המצרי (חלק ראשון) </a> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> 12.44-15.28 ד"ר חיים אסא. דעתו בנושא </a> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> 15.29-16.29 עו"ד יונתן בוטח. דעתו בנושא </a> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> 16.30-17.30 תא"ל (במיל') אמציה חן –"פצי". דעתו בנושא </a> </p> <p> <br/> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> סבב שני: </a> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> 17.31-19.16 ד"ר אורי מילשטיין. הצגת הנושאים לסבב השני </a> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> 19.17-26.38 סא"ל (בדימוס) אלי דקל. המשך הצגת האיום המצרי </a> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> 26.39-29.17 ד"ר עדנה פשר. דעתה בנושא </a> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> 29.18-32.08 משה פייגלין. דעתו בנושא </a> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> 32.09-37.13 המהנדס צבי ויינברגר. דעתו בנושא </a> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> 37.14-39.49 ד"ר חיים אסא. דעתו בנושא </a> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> 39.50-46.25 עו"ד יונתן בוטח. דעתו בנושא. </a> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> בנוסף לנושא המצרי דן הפאנל בנושאים נוספים. ניתן לצפות בכל הנאמר בפאנל בקישורים הבאים: </a> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> חלק ראשון </a> <a href="null" target="_blank"> : https://www.youtube.com/watch?v=kIPSHP-3eJ4&amp;t=346s </a> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> חלק שני: </a> <a href="null" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=J8o3FwnTTxE&amp;t=61s </a> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Wed, 12 Nov 2025 06:12:10 GMT https://www.dekelegypt.co.il/251112 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/251110 ד"ר פיני יחזקאלי מערוץ TOV, מראיין את אלי דקל בנושא ניצול ההפוגה הקרבות בין ישראל לאויבה (איראן, חיזבאללה, ח'ותים, חמאס ועוד) להרחבת שורות צה"ל ולתיקון כשלי המודיעין. <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> ד"ר פיני יחזקאלי מערוץ TOV מראיין את אלי דקל </span> </span> </p> <p> <span> י"ט בחשוון ה'תשפ"ו | 10.11.2025 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ד"ר פיני יחזקאלי מערוץ TOV, מראיין את אלי דקל בנושא ניצול ההפוגה הקרבות בין ישראל לאויבה (איראן, חיזבאללה, ח'ותים, חמאס ועוד) להרחבת שורות צה"ל ולתיקון כשלי המודיעין.  </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Mon, 10 Nov 2025 18:21:51 GMT https://www.dekelegypt.co.il/251110 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/my-post213b9951 מר טל יוסף ברקאי מערוץ TOV מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל ודן עימו במשמעויות מוועידת הפסגה שהתקיימה בשארם א־שיח' ב־13.10.2025. הפסגה של רבים ממנהיגי העולם התכנסה כדי להכריז על הפסקת המלחמה של ישראל בחמאס ברצועת עזה. בשיחה בין השנים טוען דקל בין היתר, כי הועידה מקדמת מאוד את מעמדה של מצרים בעולם הערבי ומעניקה לה גם שפ <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> טל יוסף ברקאי מערוץ TOV מראיין את אלי דקל - דליצקי </span> </span> </p> <p> <span> כ"ד בתשרי ה'תשפ"ו | 16.10.2025 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="" target="_blank"> מר טל יוסף ברקאי מערוץ TOV מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל ודן עימו במשמעויות מוועידת הפסגה שהתקיימה בשארם א־שיח' ב־13.10.2025. הפסגה של רבים ממנהיגי העולם התכנסה כדי להכריז על הפסקת המלחמה של ישראל בחמאס ברצועת עזה. </a> </p> <p> <br/> </p> <p> <a href="" target="_blank"> בשיחה בין השנים טוען דקל בין היתר, כי הועידה מקדמת מאוד את מעמדה של מצרים בעולם הערבי ומעניקה לה גם שפע הטבות כספיות, "על לא עוול בכפה" </a> </p> <p> <a href="" target="_blank">   </a> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Sun, 19 Oct 2025 10:13:51 GMT https://www.dekelegypt.co.il/my-post213b9951 הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/251019 מר אלכס צייטלין מערוץ "באים אל הפרופסורים" מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא מעמדה של בעולם לאחר ועידת הפסגה בשארם א־שיח'. לדברי דקל הועידה הזניקה את מעמדה של מצרים בקרב עמי ערב ותאפשר לה לשפר מאוד את מצבה הכלכלי. <div data-rss-type="text"> <p> <span> אלכס צייטלין מערוץ "באים אל הפרופסורים"  </span> </p> <p> <span> <span> מראיין את אלי דקל - דליצקי </span> </span> </p> <p> <span> כ"ז בתשרי ה'תשפ"ו | 18.10.2025 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> מר אלכס צייטלין מערוץ "באים אל הפרופסורים" מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא מעמדה של בעולם לאחר ועידת הפסגה בשארם א־שיח'. לדברי דקל הועידה הזניקה את מעמדה של מצרים בקרב עמי ערב ותאפשר לה לשפר מאוד את מצבה הכלכלי. </a> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Sun, 19 Oct 2025 06:37:12 GMT https://www.dekelegypt.co.il/251019 הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/251018 מר אלכס צייטלין מערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל וקיים עמו הערכת מצב בנושא ההתנהלות הצפויה של ארגון החמאס בעקבות ועידת הפסגה שארם א-שיח. הועידה דנה בהפסקת המלחמה ברצועת עזה והדרכים והתנאים למימוש החלטה זו. במהלך השיחה דקל טוען דקל שההגנה שמעניקים לוחמי "כיתות הכוננות" לתושבי ישראל אי <div data-rss-type="text"> <p> <span> אלכס צייטלין מערוץ "באים אל הפרופסורים"  </span> </p> <p> <span> <span> מראיין את אלי דקל - דליצקי </span> </span> </p> <p> <span> כ"ז בתשרי ה'תשפ"ו | 18.10.2025 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="" target="_blank"> מר אלכס צייטלין מערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל וקיים עמו הערכת מצב בנושא ההתנהלות הצפויה של ארגון החמאס בעקבות ועידת הפסגה שארם א-שיח. הועידה דנה בהפסקת המלחמה ברצועת עזה והדרכים והתנאים למימוש החלטה זו. במהלך השיחה דקל טוען דקל שההגנה שמעניקים לוחמי "כיתות הכוננות" לתושבי ישראל אינה מספקת ואינה עומדת די הצורך מול הסכנות מצד ארגוני החבלה לפקוע בתושבי ישראל. </a> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Sat, 18 Oct 2025 18:34:53 GMT https://www.dekelegypt.co.il/251018 הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/251016 מר טל יוסף ברקאי מערוץ היוטיוב "TOV", ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל וקיים עמו הערכת מצב בנושא ההתנהלות הצפויה של ארגון החמאס בעקבות ועידת הפסגה שארם א-שיח. הועידה דנה בהפסקת המלחמה ברצועת עזה והדרכים והתנאים למימוש החלטה זו. במהלך השיחה דקל טוען שההגנה שמעניקים לוחמי "כיתות הכוננות" לתושבי ישראל אינה מספקת ואינה עומ <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> טל יוסף ברקאי מערוץ TOV מראיין את </span> </span> </p> <p> <span> <span> אלי דקל - דליצקי </span> </span> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> כ"ד בתשרי ה'תשפ"ו | 16.10.2025 </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> מר טל יוסף ברקאי מערוץ היוטיוב " </a> <span> TOV", ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל וקיים עמו הערכת מצב בנושא ההתנהלות הצפויה של ארגון החמאס בעקבות ועידת הפסגה שארם א-שיח. הועידה דנה בהפסקת המלחמה ברצועת עזה והדרכים והתנאים למימוש החלטה זו. במהלך השיחה דקל טוען שההגנה שמעניקים לוחמי "כיתות הכוננות" לתושבי ישראל אינה מספקת ואינה עומדת די הצורך מול הסכנות מצד ארגוני החבלה לפקוע בתושבי ישראל.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Thu, 16 Oct 2025 06:41:58 GMT https://www.dekelegypt.co.il/251016 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250921 ארז תדמור ושי גולדשטיין מרדיו גלי ישראל ראיינו את אלי דקל בנושא מוכנות צה"ל לעימות מול צבא מצרים. במהלך הראיון עלתה הצהרתו של נשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי לפיה ההיערכות צבא מצרים החורגת מהסכם השלום בסיני הינה באישור ישראל ונועדה להגנה מפתי גלים של פליטים מרצועת עזה. דקל טוען שמדובר בטיעון שקרי ומנמק זאת במהלך השיחה. <div data-rss-type="text"> <p> <span> ארז תדמור ושי גולדשטיין מרדיו גלי ישראל מראיינים את  </span> </p> <p> <span> אליהו דקל - דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ח באלול ה'תשפ"ה | 21.09.2025 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ארז תדמור ושי גולדשטיין מרדיו גלי ישראל ראיינו את אלי דקל בנושא מוכנות צה"ל לעימות מול צבא מצרים. במהלך הראיון עלתה הצהרתו של נשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי לפיה ההיערכות צבא מצרים החורגת מהסכם השלום בסיני הינה באישור ישראל ונועדה להגנה מפתי גלים של פליטים מרצועת עזה. דקל טוען שמדובר בטיעון שקרי ומנמק זאת במהלך השיחה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Sun, 21 Sep 2025 06:42:49 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250921 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250918 מר אלכס צייטלין מאתר "באים אל הפרופסורים" משוחח עם סא"ל (בדימוס)אלי דקל. השיחה נסובה על הנושאים הבאים: • צחצוח חרבות והגברת המוכנות של מצרים למלחמה • התבטאויות מתלהמות בתקשורת המצרית על ישראל • הפקת הלקחים המצרית מיכולות צה"ל במלחמת "עם כלביא" • ועידת הפסגה בדוחא <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> אלכס צייטלין מאתר "באים אל הפרופסורים" </span> </span> </p> <p> <span> מראיין את אליהו דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ב באלול ה' תשפ"ה | 18.09.2025 </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מר אלכס צייטלין מאתר "באים אל הפרופסורים" משוחח עם סא"ל (בדימוס)אלי דקל. השיחה נסובה על הנושאים הבאים: </span> </p> <p> <span> ·      צחצוח חרבות והגברת המוכנות של מצרים למלחמה </span> </p> <p> <span> ·      התבטאויות מתלהמות בתקשורת המצרית על ישראל </span> </p> <p> <span> <span> ·      הפקת הלקחים המצרית מיכולות צה"ל במלחמת "עם כלביא" </span> </span> </p> <p> <span> ·      ועידת הפסגה בדוחא </span> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-091904c7.jpg" alt=""/> </div> Thu, 18 Sep 2025 13:04:23 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250918 תולדות המודיעין הצבאי בישראל,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250915 מר עודד מנשה מערוץ 14 ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בשני נושאים: א. תחזית לגבי הנושאים שיידונו בכנס החרום של ארצות ערב בדוחא (הראיון התקיים לפני הכנס). ב. הגברת המוכנות המצרית למלחמה בישראל. לאחר דבריו של דקל התפתח באולפן דיון בו נטלו חלק: אל"מ (במיל') מוטי יוגב, עו"ד איציק בונצל, ומר טל ארנן יוצא יחידה 504. דברי ד <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> עודד מנשה מערוץ 14 מראיין את </span> </span> </p> <p> <span> אליהו דקל - דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ב באלול ה'תשפ"ה | 15.09.2025 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מר עודד מנשה מערוץ 14 ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בשני נושאים: </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> א. תחזית לגבי הנושאים שיידונו בכנס החרום של ארצות ערב בדוחא (הראיון התקיים לפני הכנס). </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> ב. הגברת המוכנות המצרית למלחמה בישראל. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> לאחר דבריו של דקל התפתח באולפן דיון בו נטלו חלק: אל"מ (במיל') מוטי יוגב, עו"ד איציק בונצל, ומר טל ארנן יוצא יחידה 504. </span> </span> </p> <p> <span> דברי דקל (ללא הדיון) פורסמו באתר ערוץ 14 ביוטיוב בקישור: </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span>   </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=zfIHSeMKjNQ" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=zfIHSeMKjNQ </a> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Mon, 15 Sep 2025 13:51:44 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250915 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/050902 ד"ר אורי מילשטיין מערוץ היוטיוב "לעומק" משוחח עם אלי דקל על מכלול כשלי המודיעין במלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל"). השיחה עוסקת בבעיות היסוד של המודיעין ובחלקה מועלות גם שאלות שלאלי דקל אין מענה והוא ממליץ למי שיחקור מלחמה זו שיחתור לקבלת תשובות לשאלות הלא פתורות. <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> ד"ר אורי מילשטיין מראיין את </span> </span> </p> <p> <span> אליהו דקל - דליצקי </span> </p> <p> <span> ד' באלול ה'תשפ"ה | 27.08.2025 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> ד"ר אורי מילשטיין מערוץ היוטיוב "לעומק" משוחח עם אלי דקל על מכלול כשלי המודיעין במלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל"). השיחה עוסקת בבעיות היסוד של המודיעין ובחלקה מועלות גם שאלות שלאלי דקל אין מענה והוא ממליץ למי שיחקור מלחמה זו שיחתור לקבלת תשובות לשאלות הלא פתורות.  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-091904c7.jpg" alt=""/> </div> Tue, 02 Sep 2025 09:28:15 GMT https://www.dekelegypt.co.il/050902 תולדות המודיעין הצבאי בישראל,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250902 זיו מאור מערוץ "טוב" מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא החרפת האיומים כלפי ישראל – לדעתו של דקל (הנתמכת גם על ידי טייס מצרי אלוף משנה במיל'), הסיבה נעוצה בכך שלמצרים חשוב מאוד שברצועת עזה יהיה מי שיקיז את דמה של ישראל, ועתה, שישראל עומדת לפני השמדתו של ארגון החמס, מצרים מנסה למנוע זאת. <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> זיו מאור מערוץ TOV מראיין את </span> </span> </p> <p> <span> אליהו דקל - דליצקי </span> </p> <p> <span> ט' באלול ה'תשפ"ה | 02.09.2025 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> זיו מאור מערוץ "טוב" מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא החרפת האיומים כלפי ישראל – לדעתו של דקל (הנתמכת גם על ידי טייס מצרי אלוף משנה במיל'), הסיבה נעוצה בכך שלמצרים חשוב מאוד שברצועת עזה יהיה מי שיקיז את דמה של ישראל, ועתה, שישראל עומדת לפני השמדתו של ארגון החמס, מצרים מנסה למנוע זאת.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2807-D7-A9--D7-90-D7-99-D7-95-D7-9E-D7-99-D7-9D--D7-9E-D7-A6-D7-A8-D7-99-D7-99-D7-9D--D7-91-D7-9E-D7-9C-D7-97-D7-9E-D7-94--D7-90-D7-97-D7-9E-D7-93--D7-9E-D7-95-D7-91-D7-90-D7-A8-D7-9B.png" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2802%D7%A9+%D7%94%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99+%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%A2%D7%9C+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-091904c7.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Tue, 02 Sep 2025 09:03:47 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250902 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250827 מר משה פייגלין מערוץ זהות קיים דיון עם ד"ר מיכאל בן ארי וסא"ל (בדימוס) אלי דקל, כדי לדון ביחסים המתדרדרים בגבול ישראל מצרים ומה מדינת ישראל צריכה לפעול כדי להעמיד את מצרים על מקומה. <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> משה פייגלין מארח את ד"ר מיכאל בן ארי ואלי דקל </span> </span> </p> <p> <span> ו' בתשרי ה'תשפ"ו | 27.08.2025 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מר משה פייגלין מערוץ זהות קיים דיון עם ד"ר מיכאל בן ארי וסא"ל (בדימוס) אלי דקל, כדי לדון ביחסים המתדרדרים בגבול ישראל מצרים ומה מדינת ישראל צריכה לפעול כדי להעמיד את מצרים על מקומה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Wed, 27 Aug 2025 08:14:26 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250827 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250813 רדיו רקע ברוסית מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בעניין הניסיונות החוזרים ונשנים של המצרים לתווך בין ישראל לחמאס בפרשת החטופים. במהלך הראיון משוחחים השנים גם בעניין של מדינות ערב בפתרון אמיתי לבעיית פליטי 1948. נין להאזין לראיון המלא ולתרגום לרוסית בקישור: https://www.kan.org.il/content/kan/kan-reka/p-9904/ <div data-rss-type="text"> <p> <span> This is paragraph text. Click it or hit the Manage Text button to change the font, color, size, format, and more. To set up site-wide paragraph and title styles, go to Site Theme. </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA+%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%94+%D7%9C%D7%94%D7%92%D7%99%D7%92%D7%99%D7%9D+1+-+%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7-da341c79.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <br/> רדיו רקע ברוסית מראיין את אלי דקל </span> </div> <div> <span> י"ט מנחם אב ה'תשפ"ה | 13.08.2025 </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> רדיו רקע ברוסית מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בעניין הניסיונות החוזרים ונשנים של המצרים לתווך בין ישראל לחמאס בפרשת החטופים. במהלך הראיון משוחחים השנים גם בעניין של מדינות ערב בפתרון אמיתי לבעיית פליטי 1948. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ניתן להאזין לראיון המלא ולתרגום לרוסית בקישור: </span> </div> <div> <br/> </div> <div> https://www.kan.org.il/content/kan/kan-reka/p-9904/ </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> תמלול ערוך </font> </b> </div> <div> <span> <font> מראיין - שלום אלי דקל, חוקר מודיעין ומערכות תשתית, ערב טוב. </font> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> דקל - ערב מבורך. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <font> מראיין - אנחנו שומעים על יוזמה מצרית לחידוש משא ומתן [עם החמאס לעסקת חטופים]. קודם כל, לפי מה שאתה שומע וקורא. עד כמה להערכתך יש סיכוי ליוזמה הזאת? </font> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> דקל - מאז שהתחילה מלחמה ולמעשה הרבה שנים עוד לפני המלחמה של אוקטובר 2023, המצרים מנסים להידחף לעמדה של מתווכת. בעבר, זה הצליח להם תיאורטית. כלומר, הם הצליחו להשיג כל מיני הפסקות אש בינינו לבין החמאס, אבל בפועל הפסקות האש הללו לא החזיקו מים. הם הופרו תוך זמן פרק זמן קצר. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <font> מראיין – כן, כעבור יומיים או שלוש [מתחילת סבב האירועים], שמענו על התערבות של מצרים. </font> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> דקל – מאז שהתחילה המלחמה [הנוכחית] מצריים ניסתה עוד פעם למצב את עצמה כמתווכת. אך בפועל, כל פעם שהגיעו לאיזשהו תכלס בעסקה ממשית השיחות עברו לקטר, בגלל שמצרים היא מין קרוב. אני שלא יכול באמת להשפיע על המהלכים. מי שמשפיע ומי שיש לו את הארנק הכבד והארנק הגדול זה קטר ולכן זה סתם עוד משחק במילים שבו תראו אותי איך אני מתווך ואיך אני פה, ואיך אני שם, ככה אני מעריך את זה. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אני מבקש להדגיש כי אני לא מזרחן, זה לא התחום שלי. התחום שלי הוא מחקר תשתיות. היתרון שיש לי הוא בכך שאני עוקב אחרי מצריים למעלה מחמישים שנה.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <font> מראיין - כשאתה עוקב אחרי מצריים מלמעלה מחמישים שנה, מה הסיכוי שמצרים תיקח על עצמה, לפחות מחלק מהתהליך של שיקום רצועת עזה אחרי שהמלחמה הזאת תסתיים? </font> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> דקל – מצרים תשמח מאוד. השאלה היא אם אנחנו ניתן לה את זה. היא בוודאי היתה שמחה. היא מאז ומעולם ניסתה לדחוף רגל לעזה, אחרי שהיא שימרה במשך עשרות שנים את הפליטות והמסכנות של עזה. מצרים אף פעם לא דאגה לעזור לתושבי הרצועה ולו בקמצוץ. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מצרים לא סיפקה חשמל לעזה למרות שבסיני יש עודפי חשמל) המיוצאים לירדן), היא אף לא סיפקה מים לעזה, ותושבי הרצועה היו תלויים בנו. ומצרים לא סיפקה דלק. </span> </div> <div> <span>   </span> </div> <div> <span> <font> מראיין - ברשותך אתרגם את דבריך לרוסית – כאן המראיין מתרגם את דברי דקל לרוסית. </font> </span> </div> <div> <span> <font> עכשיו יש לי עוד שאלה אחת אליך. אם אנחנו מדברים על מצרים, בסופו של דבר, באיזשהו שלב הנושא של ציר פילדלפי יעלה על שולחן הדיונים. האם ישראל יכולה באיזושהי מידה לסמוך על מצרים שהיא מצרים תיקח חלק במניעת הברחות, אחרי המלחמה? </font> </span> </div> <div> <span> <font> <br/> </font> </span> </div> <div> <span> דקל - אני מניח שלא. מי שבנה את צבא החמאס ברצועה, מי שחימש אותו ומי שדאג, כפי שאמרתי מקודם, לרעב בעזה, ומצד שני סיפק את רוב התחמושת זה מצריים. לכן אני מניח שבאמת המצרים ירצו לשלוט שוב בציר פילדלפי וינסו למנוע את צה"ל מלשלוט בציר.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אנחנו, דרך אגב, לא חייבים להתעקש לשלוט בציר פילדלפי. גם הציר החדש שאנחנו הקמנו כ־ ק"מ מצפון לפילדלפי, ציר זה עונה על הבעיות האסטרטגיות שלנו – למנוע את חימושה מחדש של הרצועה מבלי להתחכך יתר על המידה עם מצרים. אני לא חושב שלמדינת ישראל יש עניין עכשיו להוסיף גם את מצריים על רשימת האויבים </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <font> מראיין – מה שאתה אומר זה שבעצם שליטה בציר מורג יכול היא יכולה לבוא ולהחליף את שליטה בציר פילדלפי. </font> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> דקל - זה לא תחליף מלא, בגלל שאז נוצר מרווח של העיר רפיח ובנותיה שאנו לא שולטים בו. אזור זה יכול לשמש כקן דגירה של החמאס כדי להמשיך ולגדול ולפרוח. זה לא פתרון מושלם, אבל זה לפעמים צריך להתפשר על פתרונות לא מושלמים. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> מאמרו של שמעון כהן </span> </div> <div> <span> מומחה מודיעין לערוץ 7: מצרים מתעצמת מול ישראל </span> </div> <div> <span> סא"ל (בדימוס) אלי דקל, בכיר מודיעין בעבר, מזהיר כי מצרים מתעצמת מול ישראל, חורגת מהסכם השלום ומאיימת אף בשימוש בנשק כימי וביולוגי. לדבריו, האיומים מתגברים ככל שצה"ל מכריע את חמאס - ומגיעים מגבוה בשלטון המצרי. </span> </div> <div> <span> שמעון כהן </span> </div> <div> <span> י"ט באב תשפ"ה | 13.08.25 </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> סא"ל בדימוס אלי דקל, בכיר המודיעין בעבר העוקב אחר ההפרות הבלתי פוסקות של מצרים את סעיפי הסכם השלום עם ישראל, מתייחס בראיון לערוץ 7 לדיווחים אודות איומי בכירים במצרים מעימות חזיתי עם ישראל במידה וזו תפתח את מעבר רפיח. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> על רמת האיום האמיתית מעבר לאיומים המילוליים, אומר סא"ל במיל' דקל: "אני אוסף את המידע שלי מצילומי לוויין, ולצערי אין לי צילומי לוויין עדכניים מהעת האחרונה. לכן אני לא יכול לקבוע בצורה אמינה מה רצינות האיום". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> לעומת זאת, "ממעקב בתקשורת הגלויה, מה שאני כן יודע הוא שמהיום השלישי למלחמה מצרים מאיימת עלינו שלא ניכנס לעזה וכשניכנסנו, שלא ניכנס לפילדלפי, וקצב האיומים הולך ומתעצם ככל שחולף הזמן, והפרשנות שלי היא שהוא מתעצם ככל שאנחנו מכריעים את החמאס". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בדבריו דוחה דקל את הטענה לפיה האיומים המצריים הנוכחיים נובעים מחשש כלשהו. "אני לא חושב שהם מפחדים. מאז חתימת הסכם השלום הם רואים בו הסכם זמני, והם מתעצמים ומכינים את צבאם בעיקר מולנו. כל יתר האיומים, מאתיופיה לוב טורקיה ואיראן, כל אלה קיימים בתקשורת כשבפועל הצבא המצרי עושה כלום כדי להתמודד עם האיומים האלה. לעומת זאת, מולנו, הם מכינים תשתיות החורגות מהסכמי השלום והם שיאפשרו להם בבוא היום לנהל מלחמה מוצלחת נגדנו". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> "באחרונה הם מאיימים גם בשימוש בנשק מלוכלך, כלומר נשק כימי וביולוגי, והכול במסווה של ערוצי יוטיוב אזרחיים, מה שעד כמה שאני מבין אין דבר כזה במצרים", אומר סא"ל דקל ומציין: "מהמעקב שלי במשך שנים, במצרים אף אחד לא מצייץ בלי שהמשטר יסכים לכך, ואם יש איומים, כולל ברשתות שמזוהות בבירור עם השלטון כמו דובר צבא מצרים ומקורבים, לי, כמי שאינו מזרחן, זה נראה שזה מגיע מגבוה". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> באותם פרסומים, מספר דקל "הם מספרים בחודשים האחרונים שיש להם תעשיית נשק כימי, מה שנכון. יש להם את זה מאז שנות השישים והם השתמשו בנשק כימי בשנות השישים בתימן. בתקשורת מספרים שיש להם נשק כימי מגוון ובחודשים האחרונים הם משלחים איומים על כך שיש להם בסיני הפתעות לגבינו ורומזים בגסות שמדובר בטילים ארוכי טווח. הם גם מציגים תמונות של מנהרות שהם כרו בסיני שמאפשרות איחסון של טילים ארוכי טווח, וגם אם לא זה הייעוד של המנהרות, הם יוכלו לשגר אלינו טילים גם מסמוך לתעלת סואץ, שם הם כרו עשרות מנהרות לנשק אסטרטגי". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> עוד שאלנו את דקל אם העובדה שכאשר עלה מורסי לשלטון במצרים כנציג 'האחים המוסלמים' ולא בחר לבטל את הסכם השלום עם ישראל, לא אמורה להרגיע במידת מה. "אני לא מציע לבסס את תפיסת ההגנה של ישראל על ניתוחים שכאלה, למרות שאני לא יכול לומר מה עובר במוחם של א-סיסי או מורסי, אבל כל מנהיג ביקום כשהוא עולה לשלטון בשנה הראשונה הוא דואג לבסס את הכיסא שלו. לא מקובל שבתוך ארבעה חודשים הוא ייצא למלחמה. נראה שכשמורסי עלה לשלטון, אחרי עשרות שנים של רדיפת האחים המוסלמים, הוא דאג בתקופה הקצרה לסדר לעצמו את השלטן, להזיז את המתנגדים לו, כך שזה שהוא לא ירה עלינו מטח טילים לא אומר שהוא רודף שלום אלא שהוא היה בשלב סידור הכיסא". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> למערכת המודיעין שלנו ממליץ דקל לפקוח שתי עיניים על המתרחש במצרים, "לרכז מאמץ מודיעיני, לא להסתפק בסרן ועוזר סמל שיעקבו אחר הנושא הזה, אלא באמת לשים עיניים ולהפנות לכך משאבים. דרושה מערכת שלמה של איסוף סוכנים האזנה וכו'. ראינו שרק אחרי מאמץ של שנים השגנו את הפרות באיראן. זה לא קורה ביום אחד". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> את המאמר במקור והקלטה של הראיון ניתן להאזין בקישור: </span> </div> <div> <span> https://www.inn.co.il/news/676324  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2802%D7%A9+%D7%94%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99+%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%A2%D7%9C+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-091904c7.jpg" alt=""/> </div> Wed, 13 Aug 2025 08:13:15 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250813 הגיגים ועדכוני מודיעין,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250812 מר שמעון כהן מערוץ 7 קיים ראיון מוקלט עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ושוחח עימו בשני נושאים: א. מי עומד מאחורי האיומים בתקשורת המצרית על ישראל ומדוע הם מושמעים? ב. מדוע הסכם השלום בין ישראל למצרים החזיק מעמד בתקופת שלטונו של הנשיא מוחמד מורסי (קודמו של הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי) שבא מקרב האחים המוסלמים, המאמר שלפניכם מבוסס <div data-rss-type="text"> <p> <span> This is paragraph text. Click it or hit the Manage Text button to change the font, color, size, format, and more. To set up site-wide paragraph and title styles, go to Site Theme. </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA+%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%94+%D7%9C%D7%94%D7%92%D7%99%D7%92%D7%99%D7%9D+1+-+%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7-da341c79.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> מאמר של שמעון כהן מערוץ 7  </span> </div> <div> <span> המאמר מבוסס  </span> <span> מבוסס על ראיון שקיים המחבר </span> </div> <div> <span>  עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל </span> </div> <div> <span> י"ח במנחם אב ה'תשפ"ה | 12.08.2025 </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מר שמעון כהן מערוץ 7 קיים ראיון מוקלט עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ושוחח עימו בשני נושאים: </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> א. מי עומד מאחורי האיומים בתקשורת המצרית על ישראל ומדוע הם מושמעים?  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ב. מדוע הסכם השלום בין ישראל למצרים החזיק מעמד בתקופת שלטונו של הנשיא מוחמד מורסי (קודמו של הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי) שבא מקרב האחים המוסלמים,  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> המאמר שלפניכם מבוסס על הראיון המוקלט. המאמר נכתב בידי מר כהן ופרסם בערוץ 7  </span> <span>   </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> מאמרו של שמעון כהן </span> </div> <div> <span> מומחה מודיעין לערוץ 7: מצרים מתעצמת מול ישראל </span> </div> <div> <span> סא"ל (בדימוס) אלי דקל, בכיר מודיעין בעבר, מזהיר כי מצרים מתעצמת מול ישראל, חורגת מהסכם השלום ומאיימת אף בשימוש בנשק כימי וביולוגי. לדבריו, האיומים מתגברים ככל שצה"ל מכריע את חמאס - ומגיעים מגבוה בשלטון המצרי. </span> </div> <div> <span> שמעון כהן </span> </div> <div> <span> י"ט באב תשפ"ה | 13.08.25 </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> סא"ל בדימוס אלי דקל, בכיר המודיעין בעבר העוקב אחר ההפרות הבלתי פוסקות של מצרים את סעיפי הסכם השלום עם ישראל, מתייחס בראיון לערוץ 7 לדיווחים אודות איומי בכירים במצרים מעימות חזיתי עם ישראל במידה וזו תפתח את מעבר רפיח. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> על רמת האיום האמיתית מעבר לאיומים המילוליים, אומר סא"ל במיל' דקל: "אני אוסף את המידע שלי מצילומי לוויין, ולצערי אין לי צילומי לוויין עדכניים מהעת האחרונה. לכן אני לא יכול לקבוע בצורה אמינה מה רצינות האיום". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> לעומת זאת, "ממעקב בתקשורת הגלויה, מה שאני כן יודע הוא שמהיום השלישי למלחמה מצרים מאיימת עלינו שלא ניכנס לעזה וכשניכנסנו, שלא ניכנס לפילדלפי, וקצב האיומים הולך ומתעצם ככל שחולף הזמן, והפרשנות שלי היא שהוא מתעצם ככל שאנחנו מכריעים את החמאס". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בדבריו דוחה דקל את הטענה לפיה האיומים המצריים הנוכחיים נובעים מחשש כלשהו. "אני לא חושב שהם מפחדים. מאז חתימת הסכם השלום הם רואים בו הסכם זמני, והם מתעצמים ומכינים את צבאם בעיקר מולנו. כל יתר האיומים, מאתיופיה לוב טורקיה ואיראן, כל אלה קיימים בתקשורת כשבפועל הצבא המצרי עושה כלום כדי להתמודד עם האיומים האלה. לעומת זאת, מולנו, הם מכינים תשתיות החורגות מהסכמי השלום והם שיאפשרו להם בבוא היום לנהל מלחמה מוצלחת נגדנו". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> "באחרונה הם מאיימים גם בשימוש בנשק מלוכלך, כלומר נשק כימי וביולוגי, והכול במסווה של ערוצי יוטיוב אזרחיים, מה שעד כמה שאני מבין אין דבר כזה במצרים", אומר סא"ל דקל ומציין: "מהמעקב שלי במשך שנים, במצרים אף אחד לא מצייץ בלי שהמשטר יסכים לכך, ואם יש איומים, כולל ברשתות שמזוהות בבירור עם השלטון כמו דובר צבא מצרים ומקורבים, לי, כמי שאינו מזרחן, זה נראה שזה מגיע מגבוה". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> באותם פרסומים, מספר דקל "הם מספרים בחודשים האחרונים שיש להם תעשיית נשק כימי, מה שנכון. יש להם את זה מאז שנות השישים והם השתמשו בנשק כימי בשנות השישים בתימן. בתקשורת מספרים שיש להם נשק כימי מגוון ובחודשים האחרונים הם משלחים איומים על כך שיש להם בסיני הפתעות לגבינו ורומזים בגסות שמדובר בטילים ארוכי טווח. הם גם מציגים תמונות של מנהרות שהם כרו בסיני שמאפשרות איחסון של טילים ארוכי טווח, וגם אם לא זה הייעוד של המנהרות, הם יוכלו לשגר אלינו טילים גם מסמוך לתעלת סואץ, שם הם כרו עשרות מנהרות לנשק אסטרטגי". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> עוד שאלנו את דקל אם העובדה שכאשר עלה מורסי לשלטון במצרים כנציג 'האחים המוסלמים' ולא בחר לבטל את הסכם השלום עם ישראל, לא אמורה להרגיע במידת מה. "אני לא מציע לבסס את תפיסת ההגנה של ישראל על ניתוחים שכאלה, למרות שאני לא יכול לומר מה עובר במוחם של א-סיסי או מורסי, אבל כל מנהיג ביקום כשהוא עולה לשלטון בשנה הראשונה הוא דואג לבסס את הכיסא שלו. לא מקובל שבתוך ארבעה חודשים הוא ייצא למלחמה. נראה שכשמורסי עלה לשלטון, אחרי עשרות שנים של רדיפת האחים המוסלמים, הוא דאג בתקופה הקצרה לסדר לעצמו את השלטן, להזיז את המתנגדים לו, כך שזה שהוא לא ירה עלינו מטח טילים לא אומר שהוא רודף שלום אלא שהוא היה בשלב סידור הכיסא". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> למערכת המודיעין שלנו ממליץ דקל לפקוח שתי עיניים על המתרחש במצרים, "לרכז מאמץ מודיעיני, לא להסתפק בסרן ועוזר סמל שיעקבו אחר הנושא הזה, אלא באמת לשים עיניים ולהפנות לכך משאבים. דרושה מערכת שלמה של איסוף סוכנים האזנה וכו'. ראינו שרק אחרי מאמץ של שנים השגנו את הפרות באיראן. זה לא קורה ביום אחד". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> את המאמר במקור והקלטה של הראיון ניתן להאזין בקישור: </span> </div> <div> <span> https://www.inn.co.il/news/676324  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2802%D7%A9+%D7%94%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99+%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%A2%D7%9C+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-091904c7.jpg" alt=""/> </div> Tue, 12 Aug 2025 14:18:27 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250812 הגיגים ועדכוני מודיעין,צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250728 ט.כץ מהעיתון "יתד נאמן" פרסמה כתבת תחקיר גדולה על בעיית הרחפנים עמוסי הנשק המגיעים לישראל מסיני. בין המרואיינים לתחקיר היה גם אלי דקל. לדעתו המצרים היו יכולים למנוע תופעה זו לו היו חפצים בכך. בכתבה מפרט דקל את עמדתו זו. המאמר פורסם בתאריך ט' בחשוון ה'תשפ"ו. <div> <img src="" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/412000.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> ט.כץ מהעיתון יתד נאמן </span> </div> <div> <span> מראיין את אלי דקל </span> </div> <div> <span> ג' במנחם אב ה'תשפ"ה | 28.07.2025 </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ט.כץ מהעיתון "יתד נאמן" פרסמה כתבת תחקיר גדולה על בעיית הרחפנים עמוסי הנשק המגיעים לישראל מסיני. בין המרואיינים לתחקיר היה גם אלי דקל. לדעתו המצרים היו יכולים למנוע תופעה זו לו היו חפצים בכך. בכתבה מפרט דקל את עמדתו זו. המאמר פורסם בתאריך ט' בחשוון ה'תשפ"ו.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-+%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94+%D7%9B%D7%A5-+%D7%99%D7%AA%D7%93+%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%9F%284%29.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-+%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94+%D7%9B%D7%A5-+%D7%99%D7%AA%D7%93+%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%9F%284%29+-+%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7.jpg" alt=""/> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-+%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94+%D7%9B%D7%A5-+%D7%99%D7%AA%D7%93+%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%9F%284%29+-+%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7.jpg"/> </div> <div> <img src="" alt=""/> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-+%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94+%D7%9B%D7%A5-+%D7%99%D7%AA%D7%93+%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%9F%284%29.jpg"/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-+%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94+%D7%9B%D7%A5-+%D7%99%D7%AA%D7%93+%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%9F%284%29-8bfa6306.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-+%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94+%D7%9B%D7%A5-+%D7%99%D7%AA%D7%93+%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%9F%285%29+-+%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2595%D7%A9%D7%95+%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%A9%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%90%D7%95%D7%91%D7%93%D7%9F+%D7%93%D7%A8%D7%9A+%D7%91%D7%93%D7%95%D7%90%D7%9C.jpg" alt=""/> </div> Mon, 28 Jul 2025 08:56:56 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250728 thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250727 מאמר של מר פלד ארבלי שפורסם באתר "מעריב אונליין". המאמר עוסק ביחסו של נשיא מצרים למוסד הדתי העליון במצרים – מוסד אל-אזהר. המאמר מבוסס על ראיון שטיים מר פלד עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/148208.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> פלד ארבלי ממעריב מראיין את אלי דקל </span> </div> <div> <span> ב' במנחם אב ה'תשפ"ה | 27.07.2025 </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מאמר של מר פלד ארבלי שפורסם באתר "מעריב אונליין". המאמר עוסק ביחסו של נשיא מצרים למוסד הדתי העליון במצרים – מוסד אל-אזהר. המאמר מבוסס על ראיון שטיים מר פלד עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <font> המאמר כפי שפורסם במעריב </font> </span> </div> <div> <span> נשיא מצרים א סיסי כבר תמך בהצהרה נגד ישראל - ואז הוא קיבל טלפון" </span> </div> <div> <span> “אם א־סיסי כועס, הוא יכול לסגור להם את השאלטר”, סגן אלוף (מיל’) אלי דקל, מסביר את מחיקת הצהרתו של אל־אזהר נגד ישראל </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span>   </span> </div> <div> <span> האם נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי ניסה למנוע פגיעה בתיווך בין ישראל לחמאס, או שמא ביקש לשדר מסר מרגיע כלפי וושינגטון וירושלים? מוסד אל־אזהר, מהחשובים והמשפיעים בעולם הסוני, פרסם לאחרונה הצהרה חריפה שהאשימה את ישראל ברצח עם ובמדיניות הרעבה ברצועת עזה – ומחק אותה זמן קצר לאחר מכן. לפי הדיווחים, מחיקת ההצהרה נעשתה בעקבות לחץ ישיר שהפעילה נשיאות מצרים על שייח’ אחמד א־טייב, האימאם הגדול של אל־אזהר. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> “חשוב להבהיר כי אני איני מומחה לאסלאם – זה תחום במחקר שאני לא מתמחה בו", מדגיש סגן אלוף (מיל’) אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, בשיחה עם "מעריב". “אך אתעסק בנושא מהידע שלי", אמר. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> לדבריו, “בתיקון קל לדיווחים האלו, כשמדובר באימאם של מסגד אל־אזהר – מדובר במוסד שקיים למעלה מאלף שנה. זאת אוניברסיטה, והיא שולטת על יותר מאלף בתי מדרש של מורי דת במצרים. הוא מוסד משמעותי, גדול ועוצמתי בחשיבותו. המוסד אחראי להכשיר דורות של חכמי דת, ובנוסף הוא פוסק ההלכות של העולם הסוני". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> דקל מתאר קשר הדוק בין השלטון המצרי למוסד הדתי: “כשא־סיסי עלה לשלטון, הוא חיבק את המוסד הזה, טיפח אותו, שפך עליו אמצעים – והפך אותו לשופר הרשמי של הגרסה הסונית לדת האסלאם. המוסד הזה שימש אותו כקבלן משנה להפצת תפיסתו לפי עיניו. אחמד א־טייב וא־סיסי חיו בשלום ובשלווה, ונשיא מצרים מעולם לא ערער על ההצהרות של מוסד זה". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> כדוגמה, מציין דקל את עמדת אל־אזהר מיד לאחר מתקפת 7 באוקטובר: “כך למשל, מיד אחרי שנפתחה המלחמה בשבעה באוקטובר, מוסד זה הוציא פסק הלכה כי אין לגנות את התקיפה של חמאס, מהסיבה הפשוטה – כי לטענתם חמאס פעל בצדק לשחרר אדמות אסלאם שנכבשו. מאז ועד היום א־סיסי לא גינה – לא ברמז – את הפלישה והמעשים הנוראיים, וגם לא את האמירות של המוסד". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> לדברי דקל, ההתפתחות הנוכחית מפתיעה: “פתאום עכשיו אפשר לראות לכאורה שיש מחאה מצרית, ומפה אפשר לשער שתי השערות: ראשית, המוסד הדתי אמר את דבריו כנגד ישראל, וא־סיסי, לכאורה, כלפי העולם רוצה להצטייר כאילו מתנגד ומתנער מהאמירות הללו. שנית – וגם יכולה להשתלב בראשונה – שא־סיסי גם הוא תמך בהצהרה הזאת, ואז הוא קיבל טלפון מארה”ב או מישראל, שנאמר לו כי אם הוא מתכוון ורוצה להיחשב כמתווך (ואנחנו יודעים כמה מצרים רוצה להצטייר כמתווך הראשי), אז הוא לא יכול להוקיע את ישראל בלי די. אתם צריכים לתווך". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> המסקנה, מבחינתו של דקל, ברורה: “במקרה זה א־סיסי הבין שהוא צריך להרגיע. ואם באמת א־סיסי כועס אליהם – אז בידו הכוח לסגור להם בבת אחת את ערוצי השידור, את התקציבים ולצמצם ניכר של הפעילות של אל־אזהר". </span> </div> <div> <span> פורסם במעריב אונליין בקישור: </span> </div> <div> <span> https://www.maariv.co.il/news/politics/article-1218667 </span> </div> <div> <span> נספח שאינו מופיע במעריב </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> <br/> </b> </span> </div> <div> <span> <b> <br/> </b> </span> </div> <div> <span> <b> <br/> </b> </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2595%D7%A9%D7%95+%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%A9%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%90%D7%95%D7%91%D7%93%D7%9F+%D7%93%D7%A8%D7%9A+%D7%91%D7%93%D7%95%D7%90%D7%9C.jpg" alt=""/> </div> Sun, 27 Jul 2025 08:31:38 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250727 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250716 מר עודד מנשה מערוץ 14 מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי ודן עימו בעניין החרפת האיומים של מצרים כלפי ישראל. <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> עודד מנשה מערוץ 14 מראיין את </span> </span> </p> <p> <span> אליהו דקל - דליצקי </span> </p> <p> <span> כ' בתמוז ה'תשפ"ה | 16.07.2025 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מר עודד מנשה מערוץ 14 מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי ודן עימו בעניין החרפת האיומים של מצרים כלפי ישראל. </span> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-091904c7.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Wed, 16 Jul 2025 16:20:52 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250716 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250701 הערכת מצב הבוחנת את עמדתה של מצרים אחר ההישגים של צה"ל באיראן במלחמת "עם כלביא" <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> אלכס צייטלין מערוץ "באים אל הפרופסורים" מראיין את </span> </span> </p> <p> <span> אליהו דקל - דליצקי </span> </p> <p> <span> ו' בתמוז ה'תשפ"ה | 01.07.2025 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הערכת מצב הבוחנת את עמדתה של מצרים אחר ההישגים של צה"ל באיראן במלחמת "עם כלביא" </span> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-091904c7.jpg" alt=""/> </div> Tue, 01 Jul 2025 05:13:09 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250701 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250624 טל אורנן מערוץ טוב מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא הכנותיה של מצרים למלחמה בישראל. לדברי דקל מצרים מעולם לא נערכה למצב של שלום אמת בין המדינות וכבר נים חתימת ההסכם ב־1979 היא חיבלה תחבולות כיצד לפוררו ולרוקנו מתוכן. במהלך השיחה טוען דקל שהכנותיה של מצרים לעימות צבאי עם ישראל גברו בשנתיים האחרונות, וכדוגמה הוא מצי <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> טל אורנן מערוץ TOV  מראיין את </span> </span> </p> <p> <span> אליהו דקל - דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ח בסיון ה'תשפ"ה | 24.06.2025 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> טל אורנן מערוץ טוב מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא הכנותיה של מצרים למלחמה בישראל. לדברי דקל מצרים מעולם לא נערכה למצב של שלום אמת בין המדינות וכבר נים חתימת ההסכם ב־1979 היא חיבלה תחבולות כיצד לפוררו ולרוקנו מתוכן. במהלך השיחה טוען דקל שהכנותיה של מצרים לעימות צבאי עם ישראל גברו בשנתיים האחרונות, וכדוגמה הוא מציין את העובדה שבשנתיים האחרונות קיימה מצרים חמישה מסדרים דיביזיוניים מלאים (כל הסד"כ וכל האמל"ח). זו תופעה חסרת תקדים המצביעה על הגברת המוכנות הצבאית למלחמה.    </span> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-091904c7.jpg" alt=""/> </div> Tue, 24 Jun 2025 13:58:40 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250624 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250612 צבי יחזקאלי מערוץ i24 מראיין את אלי דקל בנושא "הכנות מצרים למלחמה בישראל". לדברי דקל מצרים רואה בהסכם השלום עם ישראל כהסכם זמני, ומכינה את צבאה ליום שבו ההסכם בין המדינות יפסק. <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> צבי יחזקאלי מערוץ i24 מראיין את </span> </span> </p> <p> <span> אליהו דקל - דליצקי </span> </p> <p> <span> ט"ז בסיון ה'תשפ"ה | 12.06.2025 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> צבי יחזקאלי מערוץ i24 מראיין את אלי דקל בנושא "הכנות מצרים למלחמה בישראל". לדברי דקל מצרים רואה בהסכם השלום עם ישראל כהסכם זמני, ומכינה את צבאה ליום שבו ההסכם בין המדינות יפסק.  </span> </span> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-091904c7.jpg" alt=""/> </div> Thu, 12 Jun 2025 06:13:00 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250612 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250604 פלד ארבלי פרסם במעריב מאמר המבוסס על ראיון שקיים עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. במאמר מונה דקל מספר אירועים בהם נשיא מצרים א-סיסי יצא חוצץ נגד עמדות של ארה"ב בקשר לפתרון בעיית רצועת עזה. דקל מעריך, כי ככל הנראה, מדובר במהלך מתואם בין ארצות ערב להתנער מיחסי האדנות של הממשל בארה"ב נגדם. <div data-rss-type="text"> <p> <span> This is paragraph text. Click it or hit the Manage Text button to change the font, color, size, format, and more. To set up site-wide paragraph and title styles, go to Site Theme. </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/148207.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> מאמר של פלד ארבלי ממעריב  </span> </div> <div> <span> מבוסס על ראיון שקיים עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל </span> </div> <div> <span> ח' בסיון ה'תשפ"ה | 04.06.2025 </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <font color="#a52222"> <span> <b> הסוד הגדול של א-סיסי ומצרים מתחיל להיחשף: "צריכים רישיון, סוג של מעצר בית" </b> </span> </font> </div> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A4%D7%9C%D7%93+%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99-0799c0c1.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <a href="https://www.maariv.co.il/news/world/article-1184633" target="_blank"> <strong> סא”ל (בדימוס) אלי דקל - לשעבר איש מודיעין ומומחה לחקר מצרים - בריאיון ל"מעריב" על החזית האיתנה של מדינות ערב מול נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונגד שינוי פני המזרח התיכון - כולל פתרון המשבר בעזה </strong> </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לאחר הדיווח בעיתון הלבנוני “אל-אח’באר”, שלפיו שיחת הטלפון שקיים שר החוץ המצרי  </span> <strong> בדר עבד אל-עאטי </strong> <span>  עם השליח האמריקני  </span> <strong> סטיב וויטקוף </strong> <span>  הייתה מתוחה ושיקפה חשש עמוק מהתדרדרות למלחמת התשה ארוכה בדרום  </span> <a href="https://www.maariv.co.il/news/military/article-1201837" target="_blank"> רצועת עזה </a> <span> , "מעריב" שוחח עם סא”ל (מיל’)  </span> <strong> אלי דקל </strong> <span>  - לשעבר איש מודיעין ומומחה לחקר מצרים - בניסיון להבין את עומק המתיחות בין קהיר לוושינגטון, ואת עמדת מדינות ערב כלפי פתרונות אפשריים לבעיית עזה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לדברי דקל, מערכת היחסים בין מצרים לארצות הברית אינה יציבה כבר שנים. “נושא היחסים בין ארצות הברית למצרים הוא נושא מורכב, שעושה רושם שהוא עלה על שרטון מרגע ש </span> <strong> טראמפ </strong> <span>  עלה לשלטון”, טען. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לדבריו, “טראמפ עלה לשלטון עם הצהרות שבכוונתו לשנות את פני המזרח התיכון. על מהלכים לא רגילים שאף נשיא לפניו לא נקט. כשבראש המהלכים האלה הוא טען: ‘בואו נפתור את הבעיה של עזה בכך שלא יהיו עזתים’.  </span> <a href="https://www.maariv.co.il/news/military/article-1197196" target="_blank"> אנחנו נעביר את העזתים </a> <span>  - הם כמובן יעברו ברצונם ובכיף - לכל מיני מדינות בעולם. על פי הסיסמה: אין ערבים - אין פיגועים, אין עזתים - אז אין בעיה עזתית”. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל הוסיף כי המהלך האמריקני עורר התנגדות חריפה בקרב מדינות ערב. “מצרים בתחילה ואחר כך כל ארצות ערב התאגדו יחד נגד הרעיון של ארצות הברית לסדר מחדש את העולם. כבר בהתחלה, כשטראמפ הצהיר את זה ו </span> <a href="https://www.maariv.co.il/news/world/article-1167400" target="_blank"> הטיל ‘מכסות’ </a> <span>  - שעל מצרים לקלוט מאה אלף מתושבי עזה, ועל ירדן לקלוט מאה אלף נוספים - אז  </span> <a href="https://www.maariv.co.il/news/world/article-1172111" target="_blank"> בפגישה של טראמפ עם המלך  <strong> עבדאללה </strong> </a> <span> , המלך הקטן והחסר אונים הזה הכסיף פנים ואמר לטראמפ: לא תודה, אנחנו לא נבצע את זה”. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לדבריו, ייתכן שהדחייה הזו של ההצעה האמריקנית לא הייתה עצמאית לחלוטין: “אני מנחש שהמלך לא היה אומר את זה אם לא היה לו גיבוי לפני זה מסעודיה או מאיזושהי מדינה ערבית עשירה אחרת שאמרה לו: תשמע, תלך לטראמפ, תגיד לו לא. אנחנו, ארצות ערב, לא מעוניינות לפתור את הבעיה הפלסטינית. אם היינו רוצים לפתור את הבעיה הפלסטינית היינו עושים את זה כבר ב-48’. ארצות ערב, חלקן עשירות מופלגות, היו יכולות לפתור את בעיית הפליטים בעזה לא מהיום ולא מלפני שבוע - גם לפני חמישים שנה היה אפשר לפתור את זה כבר. הן לא רצו. להיפך - בכוונה הן שימרו את הבעיה של הפליטים, הגבילו את צעדיהם”. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בהתייחסו לשליטת מצרים ברצועת עזה בעבר, דקל הסביר: “גם כשמצרים שלטה ברצועת עזה עד 67’, הפליטים לא היו במעמד של אזרחים מצריים. הם היו סוג של מעצר בית - הם יכלו לגור ברצועה, במחנה פליטים, אבל כדי להגיע למצרים צריך רישיון”. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לדבריו, “בעיניהם (של שליטי ערב) בא הנשיא לשנות סדרי עולם ומנסה להוציא את הג’וקר מהחפיסה של ארצות ערב - שזה הפליטים, בעיית הפליטות. אז כהשערה - המלך אמר ‘לא’ לדעתי רק אחרי שהוא קיבל גב חזק מארצות ערב שאמרו לו: אם ארצות הברית תסגור לך את הברזים של הכסף - אנחנו, ארצות ערב, נדאג לכך. כמובן, זו רק השערה שלי”. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל הדגיש נקודה נוספת: הסירוב החריג של נשיא מצרים  </span> <a href="https://www.maariv.co.il/news/world/article-1172008" target="_blank"> <strong> עבד אל-פתאח א-סיסי </strong> </a> <span>  להיענות להזמנה מהנשיא האמריקני. “אבל אז מגיע הצעד הממש מפתיע, שהנשיא סיסי נקרא לוושינגטון. הנשיא סיסי אמר: אני לא מגיע. אני לא אחד שקופץ לכל קריאה של נשיא ארצות הברית. כשאני אתפנה - אני אגיע. זה ממש חוצפה שאני לא מכיר דוגמתה. סך הכול מצרים קיבלה מארצות הברית יותר ממאה מיליארד דולר - מתנות, צדקות, כספי סיוע. לבוא ולהגיד לתומך הראשי שלה, ל’ספונסר’ שלה: לא, אני לא בא לפגישה - זה ממש חוצפה. ככה זה התחיל”. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לבסוף, דקל סיכום בציון ההחלטות הקולקטיביות של מדינות ערב, שלדבריו חוסמות כל ניסיון לפתור את בעיית עזה באמצעות הגירה או יישוב מחדש של תושביה: “אבל זה נגמר בזה שבוועידות הפסגה של כל ארצות ערב - כולל סעודיה, כולל האמירויות וכל אלה שממש לכאורה הם בצד הנחות של המפה - כולן ביחד קיבלו שתי החלטות מדהימות. א’ - שאף אחת מהן לא תקלוט פליטים בשטחה. אבל מה שיותר חמור - הן התנגדו עקרונית לרעיון של טראמפ ליישב מחדש את תושבי עזה באיזושהי נקודה על פני כדור הארץ. זאת אומרת - הן לא מעוניינות”. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> המאמר פורסם במעריב בקישור: </span> </p> <p> <span>   </span> <a href="https://www.maariv.co.il/news/politics/article-1202616" target="_blank"> https://www.maariv.co.il/news/politics/article-1202616 </a> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 04 Jun 2025 05:26:25 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250604 הגיגים ועדכוני מודיעין,צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250601 הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים: פרק א' – מבוא להרצאה. פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956. פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין. פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין. דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי <div data-rss-type="text"> <p> <span> אליהו דקל - דליצקי </span> </p> <p> <span> ב' בסיון ה'תשפ"ה | 29.05.2025 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים: </span> </p> <p> <span> פרק א' – מבוא להרצאה. </span> </p> <p> <span> פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956. </span> </p> <p> <span> פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין. </span> </p> <p> <span> פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין. </span> </p> <p> <span> <span> דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודיעין. לאחר שסיים את שירותו, המשיך דקל, כחוקר עצמאי, לחקור את ארצות ערב וכן את תפקוד המודיעין במלחמות ישראל. דקל כתב את הספר "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגרפי" העוסק בחטיבת המחקר באמ"ן ובמקומו של מחקר השטח בגיבוש הערכת המצב הלאומית. כמו כן פרסם מאות מאמרים, סקירות, והרצאות בנושאי מודיעין ומעקב אחר המתרחש במצרים כיום </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span>  פרק ד' שלפניכם מביא הצעות לתיקון כשלי אמ"ן ולשיפור ביצועיו.  </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> נספחי המצגת בהרצאה </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA+19.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2698%D7%A9+%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA+%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%9C%D7%90+%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-091904c7.jpg" alt=""/> </div> Sun, 01 Jun 2025 07:19:49 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250601 תולדות המודיעין הצבאי בישראל,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250531 הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים: פרק א' – מבוא להרצאה. פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956. פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין. פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין. דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי <div data-rss-type="text"> <p> <span> אליהו דקל - דליצקי </span> </p> <p> <span> ב' בסיון ה'תשפ"ה | 29.05.2025 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים: </span> </p> <p> <span> פרק א' – מבוא להרצאה. </span> </p> <p> <span> פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956. </span> </p> <p> <span> פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין. </span> </p> <p> <span> פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין. </span> </p> <p> <span> <span> דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודיעין. לאחר שסיים את שירותו, המשיך דקל, כחוקר עצמאי, לחקור את ארצות ערב וכן את תפקוד המודיעין במלחמות ישראל. דקל כתב את הספר "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגרפי" העוסק בחטיבת המחקר באמ"ן ובמקומו של מחקר השטח בגיבוש הערכת המצב הלאומית. כמו כן פרסם מאות מאמרים, סקירות, והרצאות בנושאי מודיעין ומעקב אחר המתרחש במצרים כיום </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> פרק ג' שלפניכם מנתח את הסיבות לכשלי המודיעין החל ממלחמת קדש (1956) וכלה במלחמת "שמיני עצרת" (2023).  </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <strong> נספחי המצגת בהרצאה </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/1-e98c5f82.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2-b76e7b93.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/3-bb2519fb.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/4-c49d8543.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/5-1a31ec1d.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/6.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-091904c7.jpg" alt=""/> </div> Sat, 31 May 2025 08:57:27 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250531 תולדות המודיעין הצבאי בישראל,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250530 הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1956 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים: פרק א' – מבוא להרצאה. פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956. פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין. פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין. דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי <div data-rss-type="text"> <p> <span> אליהו דקל - דליצקי </span> </p> <p> <span> ב' בסיון ה'תשפ"ה | 29.05.2025 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים: </span> </p> <p> <span> פרק א' – מבוא להרצאה. </span> </p> <p> <span> פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956. </span> </p> <p> <span> פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין. </span> </p> <p> <span> פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין. </span> </p> <p> <span> <span> דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודיעין. לאחר שסיים את שירותו, המשיך דקל, כחוקר עצמאי, לחקור את ארצות ערב וכן את תפקוד המודיעין במלחמות ישראל. דקל כתב את הספר "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגרפי" העוסק בחטיבת המחקר באמ"ן ובמקומו של מחקר השטח בגיבוש הערכת המצב הלאומית. כמו כן פרסם מאות מאמרים, סקירות, והרצאות בנושאי מודיעין ומעקב אחר המתרחש במצרים כיום </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> פרק ב' שלפניכם מונה מקצת מכשלי המודיעין החל ממלחמת קדש (1956) וכלה במלחמת "שמיני עצרת" (2023).  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2452%D7%A9%D7%90+%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%AA+%D7%9E%D7%9B%D7%A9%D7%9C%D7%99+%D7%90%D7%9E%D7%9F+%D7%91%D7%9E%D7%94%D7%9C%D7%9A+%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-091904c7.jpg" alt=""/> </div> Fri, 30 May 2025 10:06:56 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250530 תולדות המודיעין הצבאי בישראל,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250529 הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים: פרק א' – מבוא להרצאה. פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956. פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין. פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין. דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודי <div data-rss-type="text"> <p> <span> אליהו דקל - דליצקי </span> </p> <p> <span> ב' בסיון ה'תשפ"ה | 29.05.2025 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת בניתוח כשלי אמ"ן מאז 1965 ועד לימינו. ההרצאה הינה בת ארבעה פרקים: </span> </p> <p> <span> פרק א' – מבוא להרצאה. </span> </p> <p> <span> פרק ב' – מכשלי המודיעין 2024-1956. </span> </p> <p> <span> פרק ג' – ניתוח הסיבות לכשלי המודיעין. </span> </p> <p> <span> פרק ד' – הצעות לתיקון כשלי המודיעין. </span> </p> <p> <span> <span> דקל שרת בצה"ל (בסדיר ובמילואים) כ־44 שנים, את רוב שירותו עשה בחטיבת המחקר באגף המודיעין. לאחר שסיים את שירותו, המשיך דקל, כחוקר עצמאי, לחקור את ארצות ערב וכן את תפקוד המודיעין במלחמות ישראל. דקל כתב את הספר "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגרפי" העוסק בחטיבת המחקר באמ"ן ובמקומו של מחקר השטח בגיבוש הערכת המצב הלאומית. כמו כן פרסם מאות מאמרים, סקירות, והרצאות בנושאי מודיעין ומעקב אחר המתרחש במצרים כיום </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> פרק א' שלפניכם משמש כמבוא לסדרת ההרצאות ומפורטים בו תפקידי המודיעין והמדדים למדידת הצלחות וכשלי המודיעין.  </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2776%D7%A9+%D7%9E%D7%94+%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%A9+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A7+%D7%9C%D7%A6%D7%94%D7%9C-ae51d481.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2670%D7%A9+%D7%9E%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99+%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94+%D7%90%D7%95+%D7%9B%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-091904c7.jpg" alt=""/> </div> Thu, 29 May 2025 11:58:15 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250529 תולדות המודיעין הצבאי בישראל,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250528 זיו מאור מערוץ טוב משוחח מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל ומבקש את תגובתו לשתי אמירות של פרופ' דן שיפטן (דברי שיפטן שיפטן נאמרו בראיון אחר בערוץ טוב). שיפטן שולל את האפשרות שמצרים תפתח במלחמה נגד ישראל משתי טעמים: א. העוני המחריף במצרים ב. העליונות הטכנולוגית של צה"ל שהמצרים מודעים לה ויראים מפניה. דקל בראיון מפריך את ט <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> זיו מאור מערוץ טוב מראיין את </span> </span> </p> <p> <span> אליהו דקל - דליצקי </span> </p> <p> <span> א' בסיון ה'תשפ"ה | 28.05.2025 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> זיו מאור מערוץ טוב משוחח מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל ומבקש את תגובתו לשתי אמירות של פרופ' דן שיפטן (דברי שיפטן שיפטן נאמרו בראיון אחר בערוץ טוב). שיפטן שולל את האפשרות שמצרים תפתח במלחמה נגד ישראל משתי טעמים: </span> </p> <p> <span> א. העוני המחריף במצרים </span> </p> <p> <span> ב. העליונות הטכנולוגית של צה"ל שהמצרים מודעים לה ויראים מפניה. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> דקל בראיון מפריך את טיעוני שיפטן. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-091904c7.jpg" alt=""/> </div> Wed, 28 May 2025 09:06:14 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250528 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250520 ד"ר מרדכי קידר מערוץ טוב משוחח עם אלי דקל בנושא התקדמות הסכם שלום בין סעודיה לישראל, וכן בנושא יחסי סעודיה עם ארה"ב. השיחה בין השנים היא על רקע החלטות ועידת הפסגה של הליגה הערבית שהתקיימה בקהיר במרץ 2025. <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> ד"ר מרדכי קידר מערוץ טוב מראיין את </span> </span> </p> <p> <span> אליהו דקל - דליצקי </span> </p> <p> <span> כ' באייר ה'תשפ"ה | 18.05.2025  <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ד"ר מרדכי קידר מערוץ טוב משוחח עם אלי דקל בנושא התקדמות הסכם שלום בין סעודיה לישראל, וכן בנושא יחסי סעודיה עם ארה"ב. השיחה בין השנים היא על רקע החלטות ועידת הפסגה של הליגה הערבית שהתקיימה בקהיר במרץ 2025.   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-091904c7.jpg" alt=""/> </div> Tue, 20 May 2025 07:34:56 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250520 הרצאות והקלטות,סוריה ירדן וסעודיה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250519 ד"ר מרדכי קידר מערוץ "טוב" משוחח עם אלי דקל על הסכם השלום בין ישראל למצרים שנחתם בשנת 1979. מהשיחה עולה כי מצרים למעשה מעולם לא קיבלה על עצמה את הסכם השלום וכבר זמן קצר לאחר חתימתו, היא החלה להפר אותו. ההפרות הן גם במישור הצבאי וגם במישור המדיני. דעה זו עומדת בסתירה מוחלטת לעמדות שמפיצים גורמים שונים בישראל (הן עובדי <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> ד"ר מרדכי קידר מערוץ טוב מראיין את </span> </span> </p> <p> <span> אליהו דקל - דליצקי </span> </p> <p> <span> כ' באייר ה'תשפ"ה | 18.05.2025  <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> ד"ר מרדכי קידר מערוץ "טוב" משוחח עם אלי דקל על הסכם השלום בין ישראל למצרים שנחתם בשנת 1979. מהשיחה עולה כי מצרים למעשה מעולם לא קיבלה על עצמה את הסכם השלום וכבר זמן קצר לאחר חתימתו, היא החלה להפר אותו. ההפרות הן גם במישור הצבאי וגם במישור המדיני. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> דעה זו עומדת בסתירה מוחלטת לעמדות שמפיצים גורמים שונים בישראל (הן עובדי השרות  הדיפלומטי לשעבר, הן יוצאי צבא והן גורמי מחקר ותקשורת). לדברי גורמים אלו, ישראל היא זו שהסכימה לחריגות למוסכם בין המדינות. לדברי אותם גורמים - גם אם יש חריגות מהמוסכם - הן בוצעו בשנים האחרונות והן כוללות בעיקר הפרות בתחום בניית תשתית צבאית בסיני. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> לדברי דקל, כמעט ולא נותר סעיף שלא הופר, וכל הדיבורים על הסכמות ישראליות הן ברובן זריית חול בעיני הציבור.  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-091904c7.jpg" alt=""/> </div> Mon, 19 May 2025 14:22:16 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250519 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250518 עודד מנשה מערוץ 14 מראיין את אלי דקל בנושא ההכנות של צבא מצרים למלחמה בישראל. במהלך השיחה נשאל דקל על ידי המראיין על יכולותיו של המודיעין הישראלי להתריע בזמן אמת, השיב "אני לא סומך על המודיעין שלנו, אני ראיתי את היכולות שלו במלחמת שמיני עשרת. ככה שאני בהחלט, ממש לא סומך עליו". לדבריו, גם אם חל שיפור מאז פתיחת המלחמה, " <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> עודד מנשה מערוץ 14 מראיין את </span> </span> </p> <p> <span> אליהו דקל - דליצקי </span> </p> <p> <span> כ' באייר ה'תשפ"ה | 18.05.2025  <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> עודד מנשה מערוץ 14 מראיין את אלי דקל בנושא ההכנות של צבא מצרים למלחמה בישראל. במהלך השיחה נשאל דקל על ידי המראיין על יכולותיו של המודיעין הישראלי להתריע בזמן אמת, השיב "אני לא סומך על המודיעין שלנו, אני ראיתי את היכולות שלו במלחמת שמיני עשרת. ככה שאני בהחלט, ממש לא סומך עליו". לדבריו, גם אם חל שיפור מאז פתיחת המלחמה, "בשנה וחצי לא מקוממים מודיעין שכשל". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-091904c7.jpg" alt=""/> </div> Sun, 18 May 2025 15:11:41 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250518 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/2505606 ד"ר פיני יחזקאלי מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על יחסי מצרים עם ארה"ב. לדברי דקל, מאז שטראמפ התמנה לנשיא ארה"ב – מצרים צועדת לקראת התנגשות ביחסים בין המדינות. לדברי דקל, מצרים עמלה מזה שנים להכין את עצמה ואת צבאה למצב של מלחמה ממושכת מבלי שאף מעצמה תוכל לכפות עליה את רצונה. <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> ד"ר פיני יחזקאלי מערוץ טוב מראיין את </span> </span> </p> <p> <span> אליהו דקל - דליצקי </span> </p> <p> <span> ח' באייר ה'תשפ"ה | 06.05.5025 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> ד"ר פיני יחזקאלי מערוץ טוב משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על יחסי מצרים עם ארה"ב. לדברי דקל, מאז שטראמפ התמנה לנשיא ארה"ב – מצרים צועדת לקראת התנגשות ביחסים בין המדינות. לדברי דקל, מצרים עמלה מזה שנים להכין את עצמה ואת צבאה למצב של מלחמה ממושכת מבלי שאף מעצמה תוכל לכפות עליה את רצונה.  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-091904c7.jpg" alt=""/> </div> Tue, 06 May 2025 05:05:08 GMT https://www.dekelegypt.co.il/2505606 הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250422 מאמר של מר פלד ארבלי ממעריב בנושא התרגיל האווירי המשותף לחילות האוויר של מצרים וסין. המאמר מבוסס על ראיון שקיים מר ארבלי עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי. <div data-rss-type="text"> <p> <span> This is paragraph text. Click it or hit the Manage Text button to change the font, color, size, format, and more. To set up site-wide paragraph and title styles, go to Site Theme. </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/148-200.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> מאמר של פלד ארבלי ממעריב  </span> </div> <div> <span> מבוסס על ראיון שקיים עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל </span> </div> <div> <span> כ"ד בניסן ה'תשפ"ה | 22.04.2025 </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <font color="#a52222"> <span> <b> מומחה למצרים מזהיר: “הם מנהלים תרגילים עם כמעט כל מעצמה – חוץ מישראל” </b> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <b> <br/> </b> </span> </font> </div> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A4%D7%9C%D7%93+%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99-0799c0c1.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <a href="https://www.maariv.co.il/news/world/article-1184633" target="_blank"> <strong> יחסי ישראל-מצרים נמצאים בנקודת המשבר הכי גדולה שלהם מאז אירועי השבעה באוקטובר. בעוד שמצרים מקיימת תרגיל עצום בגודלו עם מטוסי קרב סיניים, בישראל מנסים להבין - האם יש ממה לחשוש? </strong> </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> יחסי ישראל–מצרים נמצאים בתקופה הכי מתוחה שלהם מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023. החששות בקהיר מקריסה של הגבול עם הרצועה, גלישת עזתים לתוך סיני, והצטברות כוחות מצריים סמוך לגבול, העלו לא מעט סימני שאלה בירושלים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> במקביל,  </span> <a href="https://www.maariv.co.il/news/military/article-1190031" target="_blank"> תרגיל צבאי ראשון מסוגו בין מצרים לסין </a> <span>  – שבו השתתפו מטוסי קרב סיניים מתקדמים – הצליח להפתיע אפילו את סין עצמה, ומשרד ההגנה בבייג’ינג מיהר להתגאות בכך באופן פומבי. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כדי להבין את הרקע לשיתוף הפעולה הצבאי יוצא הדופן, "מעריב" שוחח עם סא”ל (מיל’)  </span> <strong> אלי דקל </strong> <span> , לשעבר איש מודיעין ומומחה לחקר מצרים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לדבריו של דקל, שיתוף הפעולה הצבאי עם סין אינו בגדר הפתעה, אלא חלק ממדיניות ברורה של קהיר לאורך עשרות שנים: “מצרים בכוונת מכוון במשך שנים רבות, עשרות שנים, משתדלת לא להיות תלויה באף מעצמה. היא עושה את זה בכוונה וזה עולה לה בהרבה משאבים. היא קונה נשק מכולם, היא משתדלת לשמור על קשרים צבאיים ומדיניים עם הרבה מדינות, וכל זה כדי למנוע מצב כמו שקרה לה כבר ארבע פעמים בעבר – שארצות הברית ‘סגרה לה את הברזים’". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בהקשר זה, דקל ציין את המצב שבו ישראל תלויה כיום באספקת נשק אמריקאית: “עכשיו, לנו במלחמה האחרונה, ארצות הברית לא סיפקה לנו טרקטורים. ובעבר לא סיפקו לנו מנועי מטוסים, ובעבר הרחוק בכלל – כל נשק שהוא. ארצות הברית משחקת איתנו בגלל שאנחנו תלויים בה והיא יודעת שאנחנו תלויים בה. מצרים למדה לקח מזה עשרות שנים – לא להיות תלויה”. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לדבריו, גם אם שיתוף הפעולה עם סין מפתיע חלק מהציבור בישראל, מדובר בהתפתחות טבעית מבחינת קהיר: “בכוונת מכוון היא שומרת קשרים עם כל העולם - עם כל מי שהיא יכולה, כל מי שיש לו מה להגיד, וכל מי שיש לו צבא ונשק טוב. לכן, בין היתר, היא עושה תרגילים משותפים עם רוסיה". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> "גם היום היא עושה תרגילים עם צרפת, עם אנגליה, כמובן גם עם אמריקה, ואני מכיר לצערי בהיסטוריה על כמעט תרגילים עם סין. אני לא מבדיל בין התרגילים הרבים שמצרים קיימה עם רוסיה וברית המועצות לבין תרגילים עם סין". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל הוסיף כי גם  </span> <a href="https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1066047" target="_blank"> שוק הנשק הסיני </a> <span>  לא זר למצרים, אף על פי שארה”ב אינה רואה זאת בעין יפה: “במסגרת השוטטות של מצרים בשווקי הנשק בכדי ליצור מצב של חוסר תלות בארצות הברית, היא גם כל השנים קנתה נשק מסין – למרות שהיא יודעת שארצות הברית לא אוהבת את זה. היא יודעת שארצות הברית מממנת אותה בסוג של הקצבה שנתית של שלושה מיליארד דולר, למרות זאת היא קונה נשק". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לדבריו, מצרים רכשה לאחרונה מערכות לוחמה אלקטרונית מתקדמות תוצרת סין, בהן ארבע סוללות פעילות – לצד אמצעי לחימה נוספים שייתכן ואינם ידועים לציבור. אך הקשרים עם סין חורגים מתחום הביטחון: “לסין יש גם מעמד מיוחד במצרים בשנים האחרונות, מאז שא-סיסי עלה לשלטון. סין הצליחה ‘לדחוף את הרגל’ ולקבע לעצמה מקום נכבד במדיניות של א-סיסי. למעשה, מי שבונה את עיר הבירה החדשה של מצרים – שאמורה להיות פנינה בין-לאומית ביופי, בארכיטקטורה, בעושר ובפאר – זאת סין". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> “הקבלן העיקרי זאת סין. זאת אחת הדוגמאות ל’דחיפת רגל’. סין לא רק שהיא בונה את עיר הבירה החדשה – שזה, אפשר להגיד, המיזם הכי חשוב לא-סיסי – אלא גם בונה שני נמלים לפחות במצרים, חשובים מאוד, גדולים מאוד, באבו קיר. לסין יש מעורבות רבה ולכן אני לא מתפלא שהם עושים תרגיל”. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> באשר למטוסי הקרב הסיניים שהשתתפו בתרגיל המשותף, טוען דקל כי ייתכן ומדובר גם בטקטיקה מצרית לקראת רכש עתידי: “מצרים כבר מזה כמה שנים רוצה להרחיב את חיל האוויר שלה. היא משחקת, לדעתי, מן משחק שנועד להניף את הדרישות הכספיות מכל אלה שמציעים לה מטוסים. היא במשא ומתן ארוך עם צרפת לקנות מטוסי רפאל, אבל במקביל היא מנהלת משא ומתן על מטוסים דומים עם איטליה, ועכשיו היא מנהלת את אותו משא ומתן עם סין – על מטוסי חמקן". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> “אני חושב שזה חלק של שילוב של עסקה מסחרית שמראה לאחרים – אתם לא היחידים בשוק, תורידו מחירים – ואז הם בסוף יחליטו על משהו. אני מניח שבסוף הם יחליטו על המטוסים הצרפתיים, אבל זה יותר ניחוש. זה חלק מהעסק". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לסיכום, דקל אינו רואה בתרגיל עם סין צעד חריג או מטריד במיוחד, אלא המשך של מדיניות מתמשכת: “אני לא מתפלא על התרגיל המשולב. מצרים מנהלת תרגילים עם כמעט כל מעצמה – חוץ מישראל". </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> המאמר פורסם במעריב בקישור: </span> </span> <a href="https://www.maariv.co.il/news/world/article-1188211" target="_blank"> <strong>   </strong> </a> </p> <p> <a href="https://www.maariv.co.il/news/world/article-1188211" target="_blank"> <strong> https://www.maariv.co.il/news/military/article-1190209 </strong> </a> <a href="https://www.maariv.co.il/news/world/article-1188211" target="_blank"> <strong>   </strong> </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 22 Apr 2025 08:33:30 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250422 הגיגים ועדכוני מודיעין,צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250414 סגן אלוף (בדימוס) אלי דקל התראיין למעריב והתייחס למתח ההולך ונבנה בין שתי המתווכות במו"מ: “למצרים יש חשבון עצום עם האחים המוסלמים וקטאר היא הבנק שלהם” <div data-rss-type="text"> <p> <span> This is paragraph text. Click it or hit the Manage Text button to change the font, color, size, format, and more. To set up site-wide paragraph and title styles, go to Site Theme. </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/148-201-bc3feb5a.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> מאמר של פלד ארבלי ממעריב  </span> </div> <div> <span> מבוסס על ראיון שקיים עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל </span> </div> <div> <span> ט"ז בניסן ה'תשפ"ה | 14.04.2025 </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <font color="#a52222"> <span> <b> מצרים נערכת למצור כלכלי – ובונה מחסני חירום ענקיים </b> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <b> <br/> </b> </span> </font> </div> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A4%D7%9C%D7%93+%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99-0799c0c1.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <a href="https://www.maariv.co.il/news/world/article-1184633" target="_blank"> <strong> סגן אלוף (מיל’) אלי דקל התראיין למעריב והתייחס למתח ההולך ונבנה בין שתי המתווכות במו"מ: “למצרים יש חשבון עצום עם האחים המוסלמים וקטאר היא הבנק שלהם </strong> </a> <strong> ” </strong> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בעוד ש </span> <a href="https://www.maariv.co.il/news/politics/article-1187677" target="_blank"> מגעים מדיניים מתקיימים בקהיר </a> <span> , ירושלים ודוחא בניסיון להביא להפסקת אש בעזה ולקדם עסקת חילופי שבויים, עולה השאלה מי באמת מושך בחוטים מאחורי הקלעים? נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, צפוי להיפגש עם אמיר קטאר בדוחא, כחלק מסיור מדיני שכולל גם עצירה בכווית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לפי דיווחים שונים, מצרים וישראל כבר החליפו טיוטות בנושא הצעת ההסכם, שכוללות שחרור שמונה חטופים חיים ושמונה גופות בתמורה להפוגה זמנית בת 40 עד 70 ימים, ושחרור מספר רב של אסירים פלסטינים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מאחורי המגעים הרשמיים מתנהל קרב שליטה אזורי, כך אומר סגן אלוף (בדימוס) אלי דקל, לשעבר איש מודיעין וכיום מומחה לחקר מצרים: “למצרים יש חלום עתיק יומין להנהיג את העולם הערבי. היא חותרת ללא הפסקה לתפוס מקום של בכורה בעולם. מצרים מתעסקת בכל נושא המשא ומתן בין ישראל לחמאס כי הם רוצים להיות חלק מהעסק, חלק מהשיח ולא לעמוד מהצד. מצרים רוצה להנהיג ורוצה לתווך, אבל הבעיה המרכזית שלה היא בכך שהמדינה ענייה". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לדברי דקל, מצרים אמנם הייתה צינור מרכזי להעברת נשק לעזה, אך לא זו שמימנה אותו: “זה נכון שכמעט כל הנשק עבר דרכה, אבל היא לא מימנה את הנשק,  </span> <a href="https://www.maariv.co.il/Tags/%D7%A7%D7%98%D7%90%D7%A8" target="_blank"> את הנשק מימנו קטאר ואיראן </a> <span> . נכון שהיא עזרה ובלעדיה לא היה חמאס ולא הייתה המלחמה הנוכחית, כך אני מאמין. אבל עדיין העשירה הגדולה היא קטאר". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> “לפני תחילת המלחמה הנוכחית, כל פעם שהיה התלקחות בינינו לבין חמאס, אנחנו רצנו למצרים – והם תיווכו, ודאגו להסכם הפסקת אש שהחזיק שבועיים, שלושה או חודש. אבל בדברים הגדולים, מי שמאז תחילת המלחמה שולטת ומחליטה זו קטאר”. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לפי דקל, לקטאר יש יתרון ברור על פני מצרים, שמציב אותה כמתווכת המשמעותית והמשפיעה ביותר: “בכל פעם שיש משא ומתן מתחילת המלחמה על שבויים היא (קטאר) מתחילה את המשא ומתן, היא מגישה את ההצעות. בסוף זה נחתם רק בזכות קטאר. לקטאר יש מנופי לחץ על חמאס יותר ממה שיש למצרים. יש לה כסף ותמיכה בינלאומית. זה הסיפור – מאבק אינסופי מי ינהיג ומי ישלוט". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> למאבק יש גם ממד אידיאולוגי עמוק, שנוגע לשורשים של הסכסוך בתוך העולם הערבי עצמו: “חשוב לזכור שקטאר עצמה היא סוג של אויבת של חלק נכבד מחברי הליגה הערבית, כי היא שייכת לאחים המוסלמים והם אויבים גדולים של מצרים. כזכור, א-סיסי עלה לשלטון בכך שהוא עשה הפיכה צבאית נגד מורסי והאחים המוסלמים. לא-סיסי יש חשבון עצום עם האחים המוסלמים וקטאר היא הבנק שלהם. זה המאבק מאחורי המשא ומתן". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> המאמר פורסם במעריב בקישור: </span> </span> <a href="https://www.maariv.co.il/news/world/article-1188211" target="_blank"> <strong> https://www.maariv.co.il/news/world/article-1188211 </strong> </a> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 14 Apr 2025 05:13:53 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250414 הגיגים ועדכוני מודיעין thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250403 "מעריב" שוחח עם סגן אלוף (מיל’) אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, שמשרטט תמונה רחבה של היערכות מצרית למלחמה ממושכת תוך שאיפה לביטול תלותה הכלכלית במעצמות. <div data-rss-type="text"> <p> <span> This is paragraph text. Click it or hit the Manage Text button to change the font, color, size, format, and more. To set up site-wide paragraph and title styles, go to Site Theme. </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/148-201.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> מאמר של פלד ארבלי ממעריב  </span> </div> <div> <span> מבוסס על ראיון שקיים עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל </span> </div> <div> <span> ה' בניסן ה'תשפ"א | 03.04.2025 </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <font color="#a52222"> <span> <b> מצרים נערכת למצור כלכלי – ובונה מחסני חירום ענקיים </b> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <b> <br/> </b> </span> </font> </div> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A4%D7%9C%D7%93+%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99-0799c0c1.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <strong> מעריב" שוחח עם סגן אלוף (מיל’) אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, שמשרטט תמונה רחבה של היערכות מצרית למקרה של לחץ כלכלי חיצוני </strong> </p> <p> <strong>   </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שיחת הטלפון האחרונה בין נשיא ארצות הברית  </span> <strong> דונלד טראמפ </strong> <span>  לנשיא מצרים  </span> <strong> עבד אל-פאתח א-סיסי, </strong> <span> <span> שעסקה ב"פתרונות אפשריים" למצב בעזה, הציפה מחדש את השאלה עד כמה מצרים תוכל לעמוד בלחצים מדיניים וכלכליים מצד וושינגטון. השיחה התקיימה לאחר שטראמפ  </span> </span> <a href="https://www.maariv.co.il/news/world/article-1184633" target="_blank"> הכריז על תוכניתו </a> <span>  להשתלט על עזה תוך פינויה, כשהוא מציין במפורש את מצרים כיעד לקליטת הפליטים מהרצועה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> "מעריב" שוחח עם סגן אלוף (בדימוס)  </span> <strong> אלי דקל, </strong> <span>  איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, שמשרטט תמונה רחבה של היערכות מצרית למקרה של לחץ כלכלי חיצוני. </span> </p> <p> <span> "מצרים באופן בסיסי, בלי שום קשר לטראמפ, שוקדת מאז 2003 ובמיוחד בחמש השנים האחרונות לבנות לעצמה מאגרי חירום לאומיים לשעת מלחמה. במאגרים האלו יש נשקים כמו טנקים, תותחים וטרקטורים, וככל הנראה גם תרופות ומזון. השטח הכולל של המאגרים הללו משתרע על פני למעלה מ-2.5 מיליון מטרים רבועים – זה שטח ענק", מסביר דקל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לדבריו, הקמת המאגרים נועדה בראש ובראשונה למנוע תלות חיצונית: "הבנייה הזאת נעשית בכוונת מכוון כדי שלמצרים לא תהיה תלות בשום מעצמה שתכתיב לה מה לעשות. מצרים מכינה את עצמה להתמודד עם לחצים מצד מדינות כמו ארה"ב, רוסיה או צרפת". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> למרות מאגרי החירום המרשימים, דקל סבור כי ארה"ב עדיין מחזיקה בקלפים שיאפשרו לה  </span> <a href="https://www.maariv.co.il/economy/international/article-1185437" target="_blank"> להפעיל לחץ </a> <span>  משמעותי על קהיר: "באופן מעשי, לארה"ב – למרות כל המחסנים שיש במצרים – יש יכולת להשפיע. אמנם לא בתחום הסיוע הצבאי הישיר, שעליו מצרים בקלות יכולה לוותר, אבל לארה"ב יש עוד מנופים. חלק רחב מהכלכלה העולמית סובב סביבם. אם היא תחליט ברצינות להרע ולפגוע במצרים, המצרים יצטרכו לחשוב שמונה פעמים אם הם יכולים לעמוד בזה". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל מצביע על דוגמה היסטורית כדי להמחיש את המתח שבין תלות במדינה זרה לבין חופש פעולה צבאי: "אם היום מצרים תלויה באופן חלקי בארה"ב, הרי שבמלחמת יום הכיפורים היא הייתה תלויה באופן עמוק בברית המועצות. הרוסים בזמנו לא רצו שהמצרים יצאו למלחמה, אך המצרים לא הקשיבו להם. במאי 1973 הם החלו בהכנות למלחמה, וכשרוסיה הבינה זאת – דווקא היא הייתה זו שנכנעה". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> השאלה הגדולה היא האם מצרים תצליח לעמוד בפני לחץ כלכלי אמריקני, אם יופעל עליה כזה בעקבות התוכנית של טראמפ. "אני לא יודע לחזות איזה לחץ ארה"ב תפעיל ובנוסף אם מצרים תעמוד בלחץ הזה. אבל מצרים בוודאות נערכת ברצינות רבה למצב של מצור כלכלי על המדינה. בשביל זה היא בונה את המחסנים הענקיים", מסכם דקל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כעת נותר לראות האם שיחת טראמפ-א-סיסי היא רק יריית פתיחה ללחצים נוספים מצד וושינגטון, והאם מצרים תצליח לשמור על  </span> <a href="https://www.maariv.co.il/news/military/article-1179478" target="_blank"> האסטרטגיה העצמאית שלה </a> <span> . </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> המאמר במעריב פורסם בקישור: </span> </p> <p> <span>   </span> <a href="https://www.maariv.co.il/news/military/article-1185552" target="_blank"> https://www.maariv.co.il/news/military/article-1185552 </a> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <strong> נספחים: (לא פורסמו במעריב) </strong> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2687%D7%A9%D7%93+837%D7%93+%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9E%D7%AA+%D7%9E%D7%97%D7%A1%D7%A0%D7%99+%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9D-4ead4751.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--2771%D7%A9+%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA+250121%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA+%D7%9E%D7%97%D7%A1%D7%A0%D7%99+%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%98%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D+-2703c66f.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-516e2aa9.jpg" alt=""/> </div> Thu, 03 Apr 2025 05:49:32 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250403 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250401 אתר "מידה" בראשות ד"ר רן ברץ ארגן כנס של חוקרים ואישי ציבור לדון בנושא "הלקחים המבצעיים של מלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל"). בין הדוברים נמנה סא"ל (בדימוס) אלי דקל שנשא דברים בעניין "הכנות מצרים למלחמה בישראל". מדבריו עולה כי מצרים מפרה את הסכם השלום ובונה תשתית צבאית מסיבית בסיני. בניגוד לדעות הרווחות בציבור כי הפרות <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> דברי אלי דקל בכנס הפקת לקחים של אתר "מידה" </span> </span> </p> <p> <span> ג' בניסן ה'תשפ"ה | 01.04.2025  <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> אתר "מידה" בראשות ד"ר רן ברץ ארגן כנס של חוקרים ואישי ציבור לדון בנושא "הלקחים המבצעיים של מלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל"). בין הדוברים נמנה סא"ל (בדימוס) אלי דקל שנשא דברים בעניין "הכנות מצרים למלחמה בישראל". </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מדבריו עולה כי מצרים מפרה את הסכם השלום ובונה תשתית צבאית מסיבית בסיני. בניגוד לדעות הרווחות בציבור כי הפרות ההסכם נעשו על רקע מלחמתה של מצרים בארגון דאע"ש בסיני, וכי ישראל אישרה למצרים הפרות אלו טוען דקל כי מיום חתימת הסכם השלום, החלה מצרים  להתכונן למלחמה הבאה מול ישראל, וזאת ללא שום קשר למאבק שמצרים מצהלת נגד כוחות דאע"ש שהחל שנים רבות לאחר חתימת ההסכם. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> דקל, בדבריו מונה כמה מההפרות המצריות הכוללות בין ביתר: הגדלה דרמטית של המעברים על תעלת סואץ, בניית מנהרות לאחסון טילים בסיני, והכפלת שטחי המחסנים הצבאיים ומחסני החירום בכל רחבי המדינה. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> <span> הסרטון שלפניכם מציג רק את דבריו של דקל. </span> </span> </p> <p> <span> ניתן לצפות בדברי כל משתתפי הכנס באתר "מידה" בקישור: </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <a href="https://mida.org.il/" target="_blank"> https://mida.org.il/ </a> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-091904c7.jpg" alt=""/> </div> Tue, 01 Apr 2025 10:33:42 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250401 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250318 בי"ח באדר ה' תשפ"ה התקיים בכנסת כנס בנושא יחסי ישראל מצרים. את הכנס יזמו חה"כ עידן רול וחה"כ לימור סון הר-מלך. בכנס נטלו חלק חברי כנסת מסיעות שונות וחוקרים ממספר מכוני מחקר. סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי נמנה על ומשתתפים ודבריו מובאים בסרטון. להלן מספר דגשים בדבריו: הסכם השלום לא היה יעד אסטרטגי של מצרים ומיום חתימתו ה <div data-rss-type="text"> <p> <span> דברי אלי דקל בכנס בכנסת שעסק בגבול ישראל-מצרים </span> </p> <p> <span> י"ח באדר ה'תשפ"ה   18.03.2025  <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בי"ח באדר ה' תשפ"ה התקיים בכנסת כנס בנושא יחסי ישראל מצרים. את הכנס יזמו חה"כ עידן רול וחה"כ לימור סון הר-מלך. בכנס נטלו חלק חברי כנסת מסיעות שונות וחוקרים ממספר מכוני מחקר. סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי נמנה על ומשתתפים ודבריו מובאים בסרטון. </span> </p> <p> <span> להלן מספר דגשים בדבריו: </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הסכם השלום לא היה יעד אסטרטגי של מצרים ומיום חתימתו היא עמלה ללא לאות לכרסם אותו, ולהכין את צבאה ל"סיבוב הבא". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עיקרו של הסכם השלום היה כוח צבאי מוגבל ל-22,000 חייל הרשאים להיערך רק בחלק המערבי הסמוך לתעלת סואץ - כך שרובו של חצי האי סיני היה מתוכנן להיות מפורז לחלוטין מצבא. מרכיב מרכזי בהסכם קבע שלצבא מצרים אסור לבנות תשתיות צבאיות מעבר לדרוש לכוחות המצומצמים המותרים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בתהליך ארוך, המצרים הצליחו לעקר מתוכן את כל סעיפי ההסכם, כך שכיום בסיני יש לפחות את הכוחות ומתקני התשתית הבאים (חלק מהרשימה): </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> א. לפחות 180 מחנות קבע לגדודים (בהסכם מקסימום 47), הפזורים בניגוד להסכם, בכל רחבי סיני. </span> </p> <p> <span> ב. 60 מעברים (גשרים ומנהרות) בתעלת סואץ </span> </p> <p> <span> ג. שלושה שדות תעופה צבאיים </span> </p> <p> <span> ד. מחסני תחמושת לכ-5 דיביזיות (לעומת דיביזיה בודדת בהסכם) </span> </p> <p> <span> ה. שלושה מוצבי מכ"ם </span> </p> <p> <span> ה. מאגרי דלק בקיבולת מוערכת של 180 מיליון ליטר דלק </span> </p> <p> <span> לדברי דקל, האמירה הרווחת בקרב חוקרים רבים ופוליטיקאים - כי הכוחות העודפים בסיני אושרו על ידי ישראל היא שקרית בעליל. לדבריו רק חלק קטן מההפרות אושר על ידי ישראל, וגם זה בדיעבד (בד"כ נכנסו כוחות ללא אישור ורק אח"כ ישראל "הוסכמה" להסכים). כך או כך ב-01.01.2022 מצרים הכריזה על מיטוט ארגוני החבלה הסיני - ולכן על הנשיא סיסי היה להחזיר את כל הכוחות העודפים - דבר שלא נעשה </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מאז שנת 2021 מצרים הגבירה את הכנותיה למצב מלחמה עם ישראל בתחומים הבאים: </span> </p> <p> <span> ·   הגדלת הסד"כ הסדיר בכ-30% </span> </p> <p> <span> ·  כרייה של לפחות 25 מנהרות ענק במרכז סיני לאחסון נשק אסטרטגי </span> </p> <p> <span> <span> · האצת בניית מחסני חרום מטכליים לאמצעי לחימה כגון טנקים, נגמ"שים, תותחים וציוד הנדסי כבד. המחסנים בהיקף כולל של למעלה מ2.5 מיליון מטר מרובע נועדו לאפשר למצרים לנהל מלחמה ארוכה ללא תלות באיזה שהיא מעצמה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הכנס המלא הוסרט וניתן לצפות בו בקישור: </span> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=vNPOinz4KKE" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=vNPOinz4KKE </a> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--PPTX+Presentation+%D7%97%D7%93%D7%A9-7e4a3860.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-091904c7.jpg" alt=""/> </div> Tue, 18 Mar 2025 08:31:26 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250318 הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250317 מר עודד הרוש מערוץ "עודד בדרכים – הידברות" נפגש עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ושוחח עימו על תפקוד אגף המודיעין בצה"ל במלחמות ישראל. לדברי דקל המודיעין בצה"ל לא מתפקד כהלכה מזה עשרות בשנים. כך שכיום הוא כבר אינו מזהה את אויבי המדינה ולא מספק מידע הולם שיאפשר לצה"ל לנצח. לדעתו של דקל, אחת הסיבות לכשלים הממושכים היא שמזה שנים <div data-rss-type="text"> <p> <span> עודד הרוש מערוץ הידברות מראיין את אלי דקל </span> </p> <p> <span> י"ז באדר ה'תשפ"ה | 17.03.2025 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מר עודד הרוש מערוץ "עודד בדרכים – הידברות" נפגש עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ושוחח עימו על תפקוד אגף המודיעין בצה"ל במלחמות ישראל. לדברי דקל המודיעין בצה"ל לא מתפקד כהלכה מזה עשרות בשנים. כך שכיום הוא כבר אינו מזהה את אויבי המדינה ולא מספק מידע הולם שיאפשר לצה"ל לנצח. לדעתו של דקל, אחת הסיבות לכשלים הממושכים היא שמזה שנים רבות ממנים לתפקיד ראש אגף המודיען אנשים שלא הוכשרו ביסודיות לעסוק במקצועות המודיעין.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 17 Mar 2025 05:01:36 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250317 הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/my-post91332b1c שי גולדשטיין וארז תדמור מרדיו גלי ישראל שוחחו עם אלי דקל בעניין ביטול מסיבת פורים שתוכננה להתקיים סמוך לגבול ישראל מצרים. בשיחה דנו המראיינים עם דקל באפשרות שישראל חוששת ממתקפה מצרית. <div data-rss-type="text"> <p> <span>    שי גולדשטיין וארז תדמור מרדיו גלי ישראל </span> </p> <p> <span> משוחחים עם אלי דקל </span> </p> <p> <span> י"א באדר ה'תשפ"ה | 11.03.2025 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שי גולדשטיין וארז תדמור מרדיו גלי ישראל שוחחו עם אלי דקל בעניין ביטול מסיבת פורים שתוכננה להתקיים סמוך לגבול ישראל מצרים. בשיחה דנו המראיינים עם דקל באפשרות שישראל חוששת ממתקפה מצרית. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 13 Mar 2025 06:36:27 GMT https://www.dekelegypt.co.il/my-post91332b1c צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/my-post61055583 הרב יצחק זאגא מערוץ TOV ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי בנושא הפעלת סוכנים ותפקוד השב"כ ואגף המודיעין בתחום זה. לדברי דקל מניתוח המידע שפורסם בתקשורת בנושא זה עולה כי אמ"ן לא מבין כלל כיצד המודיעין צריך לפעול על מנת להשיג את הידיעות הדרושות להערכת המצב. <div data-rss-type="text"> <p> <span> יצחק זאגא מערוץ טוב מראיין את אלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> י' באדר ה' תשפ"ה | 10.03.2025 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הרב יצחק זאגא מערוץ TOV ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי בנושא הפעלת סוכנים ותפקוד השב"כ ואגף המודיעין בתחום זה. לדברי דקל מניתוח המידע שפורסם בתקשורת בנושא זה עולה כי אמ"ן לא מבין כלל כיצד המודיעין צריך לפעול על מנת להשיג את הידיעות הדרושות להערכת המצב.   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 12 Mar 2025 05:02:40 GMT https://www.dekelegypt.co.il/my-post61055583 הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250311 הרב יצחק זאגא מערוץ TOV שוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי בעניין המשמעויות מוועידת בפסגה של הליגה הערבית. הוועידה התכנסה בקהיר כדי להגיב על הצעתו של נשיא ארה"ב לפיה תושבי רצועת עזה, החפצים בכך, יהגרו מרצועת עזה, ומצרים וירדן יקלטו בשטחן 200 אלף מהמהגרים. ועידת הפסגה בקהיר החליטה להתנגד להצעת נשיא ארצות הברית. והכרי <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>  הרב יצחק זאגא משוחח עם אלי דקל </span> </span> </p> <p> <span> י' באדר ה'תשפ"ה | 10.03.2025 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> הרב יצחק זאגא מערוץ TOV שוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי בעניין המשמעויות מוועידת בפסגה של הליגה הערבית. הוועידה התכנסה בקהיר כדי להגיב על הצעתו של נשיא ארה"ב לפיה תושבי רצועת עזה, החפצים בכך, יהגרו מרצועת עזה, ומצרים וירדן יקלטו בשטחן 200 אלף מהמהגרים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ועידת הפסגה בקהיר החליטה להתנגד להצעת נשיא ארצות הברית. והכריזה שיש לשקם את הרצועה ולהשאיר את תושביה על אדמתם. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אלי דקל מנתח בשיחה את המשמעויות מהחלטה זו.   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2783%D7%A9+%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA+%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA+%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%A8.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2783%D7%A9%D7%90+%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA+%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%A8-%D7%93%D7%A3+2.jpg" alt=""/> </div> Tue, 11 Mar 2025 17:28:38 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250311 הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250310 הרב יצחק זאגא מערוץ TOV ראיין את סא"ל בדימוס אלי דקל-דליצקי בעניין דרכים לשחרור החטופים בעזה, ללא כניעה לדרישות שלטון החמאס בעזה לשחרור המוני של פושעים הכלואים בישראל ולנסיגת צה"ל מרצועת עזה. בשיחה טוען דקל שבידי ישראל יש כלים לשחרר את החטופים – גם ללא כניעה לדרישות החמאס, והוא מציע כמה מהם. <div data-rss-type="text"> <p> <font color="#000000"> יצחק זאגא מערוץ טוב מראיין את אלי דקל-דליצקי </font> </p> <p> <span> י' באדר ה' תשפ"ה | 10.03.2025 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הרב יצחק זאגא מערוץ TOV ראיין את סא"ל בדימוס אלי דקל-דליצקי בעניין דרכים לשחרור החטופים בעזה, ללא כניעה לדרישות שלטון החמאס בעזה לשחרור המוני של פושעים הכלואים בישראל ולנסיגת צה"ל מרצועת עזה. בשיחה טוען דקל שבידי ישראל יש כלים לשחרר את החטופים – גם ללא כניעה לדרישות החמאס, והוא מציע כמה מהם.  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 10 Mar 2025 06:06:15 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250310 הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250305 על רקע הדיווחים על התחמשות צבא מצרים ופריסת הכוחות הצבאיים בסיני, פלד ארבלי מ"מעריב" שוחח עם סא"ל (דימ') אלי דקל, על מצרים, התחמשות המדינה - והדאגה הישראלית עקב כך. לדברי דקל מודיעין יכול לזהות יכולות ובניית תשית צבאית למלחמה ("התרעה בסיסית") אך אין באפשרותו לחזות האם תפרוץ מלחמה ומתי זה יקרה. לכן כל צבא צריך להיערך על בסיס ניתוח היכולות וניתוח מערכות התשתית למלחמה של היריב – תוך ידיעה שהסיכויים להתרעה על מלחמה הם אפסיים. <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/148200.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> מאמר של פלד ארבלי ממעריב  </span> </div> <div> <span> מבוסס על ראיון שקיים עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל </span> </div> <div> <span> ו' באדר ה'תשפ"ה | 05.03.2025 </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <font color="#a52222"> <b> “אין חברת ביטוח נגד מלחמה”:  </b> </font> </div> <div> <font color="#a52222"> <b> איש המודיעין מזהיר מפני האיום המצרי על ישראל </b> </font> </div> <div> <span> <b> <u> <br/> </u> </b> </span> </div> <div> <font> <span> <b> <br/> </b> </span> </font> </div> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A4%D7%9C%D7%93+%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99-0799c0c1.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <strong> על רקע הדיווחים על התחמשות צבא מצרים ופריסת הכוחות הצבאיים בסיני, "מעריב" שוחח עם סא"ל (מיל') אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, על התחמשות המדינה - והדאגה הישראלית </strong> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> סגן אלוף (מיל’)  </span> <a href="https://www.maariv.co.il/news/world/article-1175965" target="_blank"> אלי דק </a> <span> ל,  לשעבר איש מודיעין ומומחה לחקר מצרים, מתריע בשיחה עם "מעריב" כי מצרים ממשיכה להתחמש בהיקפים גדולים, וכי אין לה אויבים מלבד ישראל. לדבריו, התחמשותה של מצרים מעוררת דאגה, ואין ערובה לכך שלא תפרוץ מלחמה. עם זאת, הוא אינו רואה אפשרות לתקיפה מצרית כחלק ממערכה משולבת עם צבאות ערביים אחרים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> “אין שום חברת ביטוח שאני מכיר בעולם שתהיה מוכנה לבטח שזה לא יקרה שוב”, אומר דקל. “אם אין פוליסה כזאת, זה מראה שזה יכול לחזור. זה באופן כללי, ולא שייך בכלל למצב הנוכחי במזרח התיכון. הערכות מצב אם תהיה מלחמה או לא – אין כיום שום כוח מודיעיני שיכול לחזות מתי זה יקרה. השאלה היא תמיד מה הסיכויים שזה יקרה”. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל מציין כי  </span> <a href="https://www.maariv.co.il/news/military/article-1173812" target="_blank"> מצרים משקיעה את כל משאביה בהתחמשות </a> <span> , ומעלה את השאלה הבסיסית: “אני לא חושב שאנשים קונים ברזלים רק בכדי שיהיה להם בבית. אם הם קונים נשק, הם יודעים שנשק מתיישן. ואם הם לא חושבים על אפשרות של מלחמה בזמן הנראה לעין – אין שום סיבה שיקנו עכשיו נשק”. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לדבריו, אין ספק כי “מצרים מכינה את הצבא שלה לאופציה של מלחמה. כשצבא מוקם, הוא מוגדר להתכונן להתקפה או להגנה. אני לא מכיר שום אויב של מצרים שמאיים עליה. אין לה איום אמיתי מלוב – מי שמאיים עליה בלוב נמצא במרחק של למעלה מאלף קילומטר מהגבול המצרי, בטריפולי. בנוסף, כל החימוש שמצרים צוברת לא מיועד לכבוש את אתיופיה”. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לדקל אין ספק שמדינת ישראל היא היעד המרכזי שעומד לנגד עיניה של מצרים: “שירותי מודיעין לא יכולים לפרש למה מדינה מתחמשת – זה יכול להיות להגנה, וזה יכול להיות לכבוד. רוצים נשק כדי להסתובב בגאווה ושיפחדו מהם. אבל מה שצריך להדאיג את מדינת ישראל זה שהתשתיות למלחמה נועדו אך ורק מול האיום הישראלי”. </span> </p> <p> <span> לגבי האפשרות שמצרים תפעל יחד עם מדינות אחרות נגד ישראל, דקל מביע ספק רב: “אני לא חושב שלמצרים יש קשרים עם צבאות אחרים. למצרים יצא שם של בוגדנית. היא בזמנו קשרה קשר עם הסורים לתקוף את ישראל ביום כיפור, ומאז במשך עשרות שנים סוריה לא הייתה מוכנה לדבר איתה בכלל. היא הרגישה נבגדת, כי מצרים השאירה אותה לדמם ברמת הגולן, וחתמה מאחורי הגב הסכם הפסקת אש עם ישראל – בניגוד גמור להסכמות של כלל הקהילה הערבית. אני לא חושב שיש מישהו שיסמוך עליה – יזכרו לה את זה”. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לדברי דקל, למצב הנוכחי יש השלכות חמורות על ישראל: “למצרים יש סיבות טובות לתקוף אותנו היום – באופן תיאורטי. זה לא אומר שהיא תעשה את זה. ראשית, ישראל לאחר המלחמה האחרונה היא חלשה – המילואימניקים מותשים, והיא לא חידשה את מלאי הנשק. בנוסף, בקרוב יהיה לישראל נשק לייזר, וזה מאוד מפחיד אותם. חלק מכלי הנשק שהם קנו יהיו לא יעילים”. </span> </p> <p> <span> עם זאת, דקל אינו קובע כי מלחמה היא בלתי נמנעת, אך מזהיר: “אין באפשרותי לפתור את המשוואה ולהגיד שמחר מלחמה – זו משוואה עם הרבה נעלמים שאין אפשרות לחזות”. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> ניתן לקרוא את המאמר באתר מעריב בקישור: </span> </p> <p> <a href="https://www.maariv.co.il/news/military/article-1177870" target="_blank"> htt </a> <a href="https://www.maariv.co.il/news/military/article-1177870" target="_blank"> ps://www.maariv.co.il/news/military/article-1177870 </a> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 05 Mar 2025 09:16:07 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250305 הגיגים ועדכוני מודיעין,צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250301 מאז פתיחת מלחמת שמיני עצרת מקיים ד"ר אורי מילשטיין כנס שבועי של מומחי בטחון לדון במלחמה. ב־26 לפבר' 2025 הוזמן לפנל סא"ל (בדימוס) אלי דקל, על מנת שיביע בפני החברים את דעתו על לקחי מודיעין שיש ליישמם באורח מיידי בצה"ל. בדיון הועלו נושאים רבים ומבניהם: • הצורך בשינוי הגדרת תפקידו של ראש אגף המודיעין מ"המעריך הלאומי" המח <div data-rss-type="text"> <p> <span>  דברי אלי דקל בפנל המלחמה של ד"ר אורי מילשטיין </span> </p> <p> <span> ותגובות חברי הפנל לדבריו </span> </p> <p> <span> <span> כ"ח בשבט ה'תשפ"ה | 26.02.2025 </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מאז פתיחת מלחמת שמיני עצרת מקיים ד"ר אורי מילשטיין כנס שבועי של מומחי בטחון לדון במלחמה. ב־26 לפבר' 2025 הוזמן לפנל סא"ל (בדימוס) אלי דקל, על מנת שיביע בפני החברים את דעתו על לקחי מודיעין שיש ליישמם באורח מיידי בצה"ל. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> בדיון הועלו נושאים רבים ומבניהם: </span> </p> <p> <span> ·      הצורך בשינוי הגדרת תפקידו של ראש אגף המודיעין מ"המעריך הלאומי" המחייב את ראש אמ"ן לספק מודיעין לממשלת ישראל ולצה"ל. ולצמצמו ל־"קצין המודיעין של הרמטכ"ל" בלבד". </span> </p> <p> <span> ·      הצורך המינוי ראש אמ"ן בעל ידע רחב במודיעין (שרות בסיירת מטכ"ל, למשל, אינו עונה להגדרה זו) </span> </p> <p> <span> ·      לאסור על קציני צה"ל  לימודים אקדמיים במקביל למילוי תפקידם בצה"ל </span> </p> <p> <span> <span> ·      מערב מודיעי מעמיק (יכולות ותשתיות) אחר כל המדינות הסובבות אותנו – כולל מדינות הנמצאות איתנו במצב של שלום. </span> </span> </p> <p> <span> ·      שקידה של המודיעין במטכ"ל במציאת דרכים שיסייעו לצה"ל לנצח במהירות את אויבי ישראל. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sat, 01 Mar 2025 13:45:19 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250301 הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250228 ערוץ ככר השבת בתוכנית "דבר ראשון" משה מנס ואלי גוטהלף ראיינו את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי בנושא האם מצרים בדרך למלחמה בישראל <div data-rss-type="text"> <p> <span>    משה מנס ואלי גוטהלף מערוץ "כיכר השבת" </span> </p> <p> <span> משוחחים עם אלי דקל </span> </p> <p> <span> כ"ח בשבט ה'תשפ"ה 26.02.2025 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ערוץ ככר השבת בתוכנית "דבר ראשון" משה מנס ואלי גוטהלף ראיינו את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי בנושא האם מצרים בדרך למלחמה בישראל </span> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 28 Feb 2025 14:41:08 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250228 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250227 מר פלד ארבלי ממעריב ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי בנושא הסכנה בתוכנית לפיד לשיקום רצועת עזה בידי המצרים. <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/148197.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> מאמר של פלד ארבלי ממעריב  </span> </div> <div> <span> מבוסס על ראיון שקיים עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל </span> </div> <div> <span> כ"ח בשבט ה'תשפ"ה | 26.02.2025 </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <b> <font> התאבדות לאומית": המתנה הגדולה למצרים </font> </b> </span> </div> <div> <span> <b> <font> שתעלה לישראל ביוקר </font> </b> </span> </div> <div> <span> <b> <u> <br/> </u> </b> </span> </div> <div> <font> <span> <b> <br/> </b> </span> </font> </div> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A4%D7%9C%D7%93+%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99-0799c0c1.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> סגן אלוף (בדימוס) אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, מסביר מדוע לא כדאי לתת למצרים את האחריות על עזה ומה הסכנה הטמונה בהסכם שכזה לישראל: "זאת מדינה שאיננה מכבדת הסכמים בצורה שיטתית" </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ברקע  </span> <a href="https://www.maariv.co.il/news/politics/article-1175820" target="_blank"> ההצעה של יו"ר האופוזיציה </a> <span>   </span> <strong> יאיר לפיד, </strong> <span> <span> סגן אלוף (מיל’)  </span> </span> <strong> אלי דקל, </strong> <span> <span> איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, שוחח עם "מעריב" על האפשרות שמצרים תיקח חלק בתכנית המהפכנית של טראמפ בנוגע לעתיד עזה: ״מהידע שלי בתור חוקר מודיעין על  </span> </span> <a href="https://www.maariv.co.il/journalists/article-1173997" target="_blank"> ההתנהלות של מצרים </a> <span>  מאז 1948, זאת מדינה שאיננה מכבדת הסכמים בצורה שיטתית והפרה כל הסכמה בעבר, רומסת את הסכם השלום מיום חתימתו ומכרסמת בו ללא לאות. לתת למצרים את הבונבון הזה של לקרב את התותחים בעוד שישים קילומטרים זה נשמע כמו התאבדות לאומית". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> "התוכנית אומרת שלמצרים יימחקו חובות בסך של 75 מיליארד דולר, זה מתנה שאפילו אמריקה לא יכולה לוותר עליה. זה יקרב את התותחים המצרים לתל אביב. לא מגיע למצרים, שהיא זאת שחיזקה את החמאס במשך שנים רבות. אזרחי ישראל ירוצו להסתתר במקלטים בצבע האדום וכל הרוע הזה הגיע מהחמאס שהתחמש על ידי מצרים. אני לא רואה סיבה לפנק אותם במתנות שכאלה״, הוסיף. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כזכור, ראש האופוזיציה יאיר לפיד הציג אתמול (שלישי) בוושינגטון תוכנית משלימה לתוכניתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ליום שאחרי המלחמה בעזה. במרכז התוכנית, מצרים תקבל אחריות על עזה למשך 15 שנים, ובמקביל - חובה החיצוני על סך 155 מיליארד דולר ימחק על ידי הקהילה הבינלאומית. מספר שעות לאחר מכן, במצרים ביקרו בחריפות את ההצעה, ומסרו: "מצרים מדגישה כי לא תשתתף בשום ניסיון לשלוט בעזה". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> התוכנית שהציג לפיד גובשה בחודשים האחרונים והיו שותפים לה גורמים מדיניים וביטחוניים בכירים, את התוכנית הציג לפיד במסגרת ביקורו בארה"ב לבכירי ממשל טראמפ בבית הלבן וסנאטורים בכירים והיא תוכנית משלימה לעקרונות שהציג הנשיא דונלד טראמפ בשבועות האחרונים.  </span> </p> <p> <span> <span> הכתבה פורסמה באתר מעריב בקישור: </span> </span> </p> <p> <a href="https://www.maariv.co.il/news/world/article-1175965" target="_blank"> https://www.maariv.co.il/news/world/article-1175965 </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 27 Feb 2025 05:28:57 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250227 הגיגים ועדכוני מודיעין,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250226 אמנון לורד מעיתון "ישראל היום" ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/148196.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> מאמר של אמנון לורד במעריב - מבוסס על ראיון עם  </span> </div> <div> <span> אלי דקל </span> </div> <div> <span> כ"ח בשבט ה'תשפ"ה 26.02.2025 </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%9F+%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%93+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2+28.-02-2025+-+%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%9F+%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%93+2.jpg" alt=""/> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg"/> </a> </div> Wed, 26 Feb 2025 05:34:54 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250226 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250225 The i24NEWS English Channel interviewed Lt. Col. (Ret.) Eli Dekel regarding the increased Egyptian military presence in Sinai, which violates the peace agreement between the countries. Dekel served for many years in the IDF Intelligence Directorate and is a senior researcher of Israeli intelligence and infrastructure systems in Arab countries. <div data-rss-type="text"> <p> <span>    Laura Cellit end Eli Dekel </span> </p> <p> <strong> 25.02.2025 </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> The i24NEWS English Channel interviewed Lt. Col. (Ret.) Eli Dekel regarding the increased Egyptian military presence in Sinai, which violates the peace agreement between the countries. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> Dekel served for many years in the IDF Intelligence Directorate and is a senior researcher of Israeli intelligence and infrastructure systems in Arab countries. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-516e2aa9.jpg" alt=""/> </div> Tue, 25 Feb 2025 14:52:11 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250225 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250223 אלכס צייטלין מאתר "באים אל הפרופסורים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על יעילותם של "סימנים מעידים" בחיזוי מלחמות <div data-rss-type="text"> <p> <span>    אלכס צייטלין מאתר "באים אל הפרופסורים" </span> </p> <p> <span> משוחח עם אלי דקל </span> </p> <p> <span> <span> כ"ו בשבט ה'תשפ"ה 23.02.2025 </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אלכס צייטלין מאתר "באים אל הפרופסורים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על יעילותם של "סימנים מעידים" בחיזוי מלחמות </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 23 Feb 2025 14:39:07 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250223 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250221 זיו מאור ויסכה בינה מרדיו גלי ישראל שוחחו עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ההיערכות המדאיגה של צבא מצרים מסיני. השיחה הענה חלק מתוכנית הבוקר "פעמים הפוך" <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>    זיו מאור וישכה בינה מרדיו גלי ישראל </span> </span> </p> <p> <span> <span> מראיינים את אלי דקל </span> </span> </p> <p> <span> כ"ג בשבט ה'תשפ"ה | 21.02.2025 </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> זיו מאור ויסכה בינה מרדיו גלי ישראל שוחחו עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ההיערכות המדאיגה של צבא מצרים מסיני. השיחה היא חלק מתוכנית הבוקר "פעמים הפוך" </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 21 Feb 2025 06:35:50 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250221 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250220 מאז 7 באוקטובר מקיים ד"ר אורי מילשטיין מפגש שבועי עם מומחים כדי לדון במלחמת שמיני עצרת (חרבות ברזל). המפגש שהתקיים ב־19.02.2025 עסק במספר נושאים ומבניהם בשאלה האם צבא מצרים מהווה איום על צה"ל. במפגש נטלו חלק: ד"ר אורי מילשטיין – מנחה, ד"ר חיים אסא, ד"ר משה ברנט, פרופ' אלישע הס, תא"ל במיל' אמציה חן – פאצי, ד"ר עדנה פשר, מר אלכס צייטלין, ומר משה פייגלין. הדיון המלא פורסם באתר אתר "לעומק" של ד"ר אורי מילשטיין בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=geWfWw6rBTE <div data-rss-type="text"> <p> <span>    דיון בפנל מלחמת "שמיני עצרת" </span> </p> <p> <span> בראשות ד"ר אורי מילשטיין </span> </p> <p> <span> כ"א בשבט ה'תשפ"ה | 19.02.2025 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מאז 7 באוקטובר מקיים ד"ר אורי מילשטיין מפגש שבועי עם מומחים כדי לדון במלחמת שמיני עצרת (חרבות ברזל). המפגש שהתקיים ב־19.02.2025 עסק במספר נושאים ומבניהם בשאלה האם צבא מצרים מהווה איום על צה"ל.  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> במפגש נטלו חלק: ד"ר אורי מילשטיין – מנחה, ד"ר חיים אסא, ד"ר משה ברנט, פרופ' אלישע הס, תא"ל במיל' אמציה חן – פאצי, ד"ר עדנה פשר, מר אלכס צייטלין, ומר משה פייגלין. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> הדיון המלא פורסם באתר אתר "לעומק" של ד"ר אורי מילשטיין בקישור: </span> </span> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=geWfWw6rBTE" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=geWfWw6rBTE </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 20 Feb 2025 06:54:33 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250220 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250219 אריאל כהנא ויניר קוזין מגלי צה"ל ראיינו את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא התעצמות צבא מצרים והיערכותו המדאיגה בסיני. <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>    אריאל כהנא ויניר קוזין מגלי צה"ל מראיינים את אלי דקל </span> </span> </p> <p> <strong> כ' בשבט ה'תשפ"ה | 18.02.2025 </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אריאל כהנא ויניר קוזין מגלי צה"ל ראיינו את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא התעצמות צבא מצרים והיערכותו המדאיגה בסיני.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-516e2aa9.jpg" alt=""/> </div> Wed, 19 Feb 2025 07:14:05 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250219 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250218 מאמר של ר.כץ בגיליון 665 של העיתון "יתד נאמן". המאמר מבוסס על ראיון ממושך שקיימה המחברת עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי. המאמר פורש יריעה רחבה של יחסי ישראל – מצרים מאז חתימת הסכם השלום, ומתאר את ההכנות של צבא מצרים למלחמה בישראל <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/148195.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span>   מאמר ר.כץ בעיתון "יתד נאמן" המבוסס על ראיון עם אלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ' בשבט ה'תשפ"ה | 18.02.2025 </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> מאמר של ר.כץ בגיליון 665 של העיתון "יתד נאמן". המאמר מבוסס על ראיון ממושך שקיימה המחברת עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי. המאמר פורש יריעה רחבה של יחסי ישראל – מצרים מאז חתימת הסכם השלום, ומתאר את ההכנות של צבא מצרים למלחמה בישראל  </strong> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%99%D7%AA%D7%93+2.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%99%D7%AA%D7%93+3.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%99%D7%AA%D7%93+4.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%99%D7%AA%D7%93+5.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%99%D7%AA%D7%93+6.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> New Paragraph </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%99%D7%AA%D7%93+7.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%99%D7%AA%D7%93+8.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> את זה ללא תמורה ובאופן שלא הולם את השפה במזרח התיכון". </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> New Paragraph </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-6c759dd2.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> New Paragraph </p> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Tue, 18 Feb 2025 10:26:05 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250218 המודיעין החזותי,צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250313 מאמר של שירית אביטן כהן בעיתון "ישראל היום" העוסק בהפרות המצריות של הנספח הצבאי להסכם השלום. במאמר מראיינת שירית חוקרים שונים המפרשים את המשמעות של ההפרות. בין המרואיינים לכתבה נמצא סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי. <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/148193.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span>   מאמר של שירית אביטן הכהן המראיינת חוקרים ומבניהם אלי דקל </span> </p> <p> <span> ט"ו בשבט ה'תשפ"ה | 13.02.2025 </span> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/1-cc26b192.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/5-edb9fb72.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ניסיונות הברחה של כלי נשק באמצעות רחפנים, תמונות לוויין שמלמדות על שינוי סד"כ של צבא מצרים בסיני ורבש"צים מודאגים ביישובים סמוכי הגבול - מציגים יחד תמונה שכדאי לשים אליה לב במצרים. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> בדרג המדיני והביטחוני אומרים כי שינוי סדר הכוחות של צבא מצרים בסיני במעקב מקרוב ואף מאושר על ידי ראש הממשלה מעת לעת. אלא שגורמים המעורים ביחסי ישראל-מצרים מודים - האישור הוא תמיד בדיעבד, לאחר ש </span> <a href="https://www.israelhayom.co.il/news/geopolitics/article/17220097" target="_blank"> מצרים כבר הופכת את ההפרות לעניין שבשגרה </a> <span> <span> . גורם המעורה בפרטים אמר אתמול ל"ישראל היום": "התמונות שהגיעו ממצרים עוררו דאגה ולכן קיימנו בדיקות מול אמ"ן ופיקוד דרום. אכן יש הפרות, </span> </span> <span> אך למרבה ההפתעה המצב טוב מבעבר". </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> New Paragraph </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/3-b001e49e.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> חיילים המשרתים סמוך לגבול אומרים כי משום שמדובר בגבול של שלום, כל פעולה נעשית בזהירות ועיקר העיניים נשואות לציר ההברחות החדש-ישן שנפתח בין סיני לבדואים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> רק לאחרונה דו"צ הודה בהברחת נשק ארוך לתוך ישראל באמצעות רחפנים. בפרשנות הישראלית מדובר בנשק שעשה בעבר את דרכו מסיני לעזה, וכעת כשצה"ל פרוס בפילדלפי נמצא קליינט חדש: הבדואים, ומהם לארגוני הפשיעה וליו"ש. בצד הישראלי ממתינים המבריחים על רייזרים מהירים ונעלמים בשניות. בשל העובדה שמדובר בציר חדש, בישראל עדיין לא יודעים לנטר לאן מוברח הנשק ומדובר בידע שנלמד ונצבר. </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/4-0272ed0a.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> סגנית השגריר במצרים לשעבר וחוקרת במכון משגב, רות וסרמן לנדה, מודאגת אף היא מהסימנים וההתבטאויות. "כבר לפני שנה, ב-8.10, נשיא מצרים א-סיסי התחיל להתבטא בצורה חריפה ולא אופיינית. הוא אמר שאם נתקרב לכיוון הדרום בעזה זו עילה למלחמה. אמרתי כבר אז שזה לא מריח טוב. זה מאוד רציני ולא הייתי מזלזלת בזה. ככל שעובר הזמן אנחנו יודעים בוודאות שיש תנועה והתעצמות משמעותית של הצבא המצרי בחצי האי סיני, באופן שחורג גם מהחריגות שהסכמנו להן בהסכם השלום". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עוד מזהירה וסרמן לנדה: "לא רק שאנחנו מאפשרים צבירת כוחות והתעצמות בצד השני, אנחנו גם מאפשרים את זה ללא תמורה ובאופן שלא הולם את השפה במזרח התיכון". </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/5-ae1fb103.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> בימים האחרונים רף ההתבטאויות במצרים נוגע גם בחשש שתוכנית טראמפ תצא לפועל. הנשיא א-סיסי הבהיר בכל צורה כי לא ייתן לזה לקרות, ואף השעה את נסיעתו לבית הלבן כצעד הצהרתי. "זה גם מה שהטריד את המצרים בתחילת המלחמה", אומרת וסרמן לנדה. "זו עשויה להיות עילה למלחמה. הם מבינים שחמאס נכנס לאוכלוסייה האזרחית והם לא רוצים את הדבר הזה. הם התבטאו בצורה חריפה כשהיינו אמורים להיכנס לרפיח. הם לא פתחו במלחמה בכל זאת, אבל הם התחילו להתנהל כאילו הם מתכוננים למלחמה". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> באשר לניתוח המלחמה, היא אומרת כי כדי שזו תתקיים יש צורך ביכולת ונכונות: "יכולת יש להם - הכבישים, הגשרים, המנהרות, הדלק. ותרחיש הייחוס הוא ישראל. מבחינת הנכונות אתה תוהה כי זה לא רציונלי. הם יודעים שאנחנו מאוד חזקים ובמיוחד עכשיו עם טראמפ בשלטון, יש שת"פ מאוד גדול. אבל יש הבדל בין נכונות לבין מניע. מניע יכול להיות מנוגד להיגיון. ופה אנחנו טועים כל הזמן כי יש קריאה לא נכונה של האויב, כמו שלא קראנו נכון את מה שחמאס מוכן לעשות. יש דבר יותר חשוב אצלם מהחיים, מה שלנו נתפס כהגיוני, וזה הכבוד הלאומי". וסרמן מסכמת: "לתחושתי יש כבר מי שבוחן ועוקב כאן, אבל להערכתי בגלל ריבוי הזירות והעומס על המערכות ומה שקורה בתוכנו, לא מספיק נותנים את הדעת לאופציה הזו". </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> מהצד השני, השגרירה אמירה אורון, כיום חוקרת במכון ה-INSS, עד לא מזמן במצרים מפרשת אחרת את תמונת המציאות: "אני חשה שיש גל עכור אנטי-מצרי שכנראה נובע מכעס על המצרים שלא פתחו את השערים, מה שעבור חלק מהישראלים היה ברור שצריך לקרות. יש כמה גורמים, לאו דווקא רשמיים, שיש להם משימה לספר על התעצמות הצבא המצרי בסיני. ב-2011, כשמצרים רעדה עם המהפכה של האחים המוסלמים עם חוסר היציבות הבולט במדינה שהתרגלה להיות מאוד יציבה, גורמי דאעש ואל-קעידה שהתבססו בסיני חוללו טרור שהביא לפגיעה קשה בביטחון הלאומי המצרי ולהרג חיילים". </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> "מצרים פנתה לישראל ואנו אפשרנו לה חריגות. יש מנגנון של תיאום צבאי שעובד כבר שנים. יכול להיות שצריכים לבדוק יותר לעומק את החריגות, אבל זה לא בידי או בידי התקשורת אלא בידי גורמי המודיעין בישראל. הרעש הזה בתקשורת מפריע ומייצר תסיסה ומשטמה הדדית. יש כוח צבאי שתפקידו לפקח על הפירוז של חצי האי סיני, משלמים המון כסף למימון שלו, ה-MFO, כוח בינלאומי שזה תפקידו. העשור של המהפכות לקח מהמצרים זמן יקר שכעת הם מנסים לפצות עליו. הם ממוקדים בפיתוח של המדינה. האם מלחמה בישראל תשרת מאמץ כזה? ודאי שלא". </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/7.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> סא"ל (במיל') אליהו דקל, שעוקב אחר יישום הסכם השלום במצרים עוד מאז תפקידו הצבאי מיד לאחר שנחתם, עושה זאת גם כיום. האתר שלו עמוס בנתונים וטבלאות שעוקבים אחר ההפרות. הוא מתייחס לתמונות האחרונות ממצרים, מהן רואים טנקי אברהמס בסיני, ואומר: "זה שיש טנקים סמוך לגבול עם ישראל זה בניגוד חריף להסכם השלום שקובע שרוב שטחה של סיני מפורז". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לדבריו, "יש הוכחות ברורות מעל לכל ספק עם צילומי לוויין שרואים מאה טנקים באל עריש עוד לפני המלחמה. אלה טנקים שאסור להם להימצא באזור בכלל. החריגות זה סיפור של עשרות שנים. היו אמורים להיות 22 אלף חיילים בחלק המערבי של סיני, לא נשאר מהחלק הזה בהסכם פירור, יש פי ארבעה כוחות שחונים שם דרך קבע מאז שנחתם הסכם השלום". </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/8.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> הוא מוסיף כי "סיני אמורה להיות מפורזת מכל כוח צבאי. בהנחה שהתיעודים האחרונים מסיני מאומתים - לא מדובר רק בעובדה שיש כוחות בסיני, ההבדל הוא סוג הטנקים. בתמונות נראים טנקי אברהמס - טנק הדגל של צבא מצרים שנמצא רק ביחידות העילית. הסכם השלום מתיר להחזיק טנקים של דיוויזיה, נשאלת השאלה מה הכוחות המיוחדים האלה עושים בסיני? שלושה שדות תעופה נבנו בסיני בשנים האחרונות, כורים מנהרות ענק שם ברמיסה גסה של הסכם השלום שמתיר להם להקים מחנות צבא ל-47 גדודים, כשהיום יש שם מחנות ל-180 גדודים, פי ארבעה ממה שמותר. אלה תהליכים מתמשכים". </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> תגובת דובר צה"ל: "כוחות צה"ל פרוסים בגבול במטרה להגן על היישובים ופועלים לשם כך. במסגרת המלחמה תוגבר מאמץ ההגנה והותאמו הוראות הפתיחה באש, המאפשרות ללוחמים וללוחמות תגובה יעילה והתקפית לכל איום בגבול המערבי. הציבור מעודכן באופן תדיר בהתפתחויות בכלל הגזרות, בכפוף לשיקולים מקובלים של צנזורה וביטחון מידע. צה"ל ממשיך לפעול בהתאם לצרכים הביטחוניים תוך כיבוד הסכם השלום". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> New Paragraph </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-6c759dd2.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> New Paragraph </span> </p> </div> Thu, 13 Feb 2025 09:04:45 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250313 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250211 אלעזר שטורם מערוץ "טוב" משוחח עם סא"ל (בדימוס) על חוסר השליטה של הרמטכ"ל בתקציב חיל האוויר ובמשימותיו. מדובר בחולי ממושך שהחל עם הקמת צה"ל וככל שהשנים חולפות החולי מתגבר. כך, למשל, במלחמת ההתשה חיל האוויר לא תקף אף מטרה אסטרטגית שנבחרה שנבחרה במטכ"ל "של הירוקים", ובמלחמת יום הכיפורים חיל האוויר "התמכר" בתקיפת שדות תעופה עם תוצאות דלות. <div data-rss-type="text"> <p> <span> אלעזר שטורם מראיין את אלי דקל </span> </p> <p> <span> י"ג בשבט ה'תשפ"ה 11.02.2025 </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אלעזר שטורם מערוץ "טוב" משוחח עם סא"ל (בדימוס) על חוסר השליטה של הרמטכ"ל בתקציב חיל האוויר ובמשימותיו. מדובר בחולי ממושך שהחל עם הקמת צה"ל וככל שהשנים חולפות החולי מתגבר. כך, למשל, במלחמת ההתשה חיל האוויר לא תקף אף מטרה אסטרטגית שנבחרה שנבחרה במטכ"ל "של הירוקים", ובמלחמת יום הכיפורים חיל האוויר "התמכר" בתקיפת שדות תעופה עם תוצאות דלות. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 11 Feb 2025 09:07:37 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250211 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250205 לאחר אמירות הנשיא דונלד טראמפ הקוראות לירדן ומצרים "לאמץ" אליהם עקורים תושבי רצועת עזה, העיתונאי פלד ארבלי "מעריב" שוחח עם סא"ל (דימוס) אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, על משמעויות התכנית השנויה במחלוקת. הכתבה פורסמה באתר האינטרנט של מעריב. <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/148192.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> פלד ארבלי </span> </div> <div> <span> ז' בשבט ה'תשפ"ה 05.02.2025 </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <b> <u> חדשות מהארץ והעולם צבא וביטחון </u> </b> </span> </div> <div> <font> <span> <b> מכת חשמל: האיום הסמוי של מצרים שיכשיל את תוכנית טראמפ בעזה </b> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <b> <br/> </b> </span> </font> </div> <div> <span> לאחר אמירות הנשיא דונלד טראמפ הקוראות לירדן ומצרים "לאמץ" אליהם עקורים תושבי רצועת עזה, "מעריב" שוחח עם סא"ל (מיל') אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, על משמעויות התכנית השנויה במחלוקת </span> </div> <div> <font> <span> <b> <br/> </b> </span> </font> </div> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A4%D7%9C%D7%93+%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99-0799c0c1.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> לאחר ההצהרה הסוערת של נשיא ארצות הברית,  </span> <strong> דונלד טראמפ, </strong> <span>  לפיה “לפלסטינים אין ברירה אלא לעזוב את רצועת עזה” וקריאתו למדינות השכנות, ירדן ומצרים, לקלוט את העקורים הפלסטינים – סערה מדינית התעוררה באזור. טראמפ הצהיר זאת רגע לפני  </span> <a href="https://www.maariv.co.il/news/politics/article-1170145" target="_blank"> פגישתו עם ראש הממשלה  <strong> בנימין נתניהו </strong> </a> <span> , דבר שהוסיף מתח למערכת היחסים המורכבת ממילא בין ישראל למדינות האזור. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> "מעריב" שוחח עם סגן אלוף (מיל’)  </span> <strong> אלי דקל, </strong> <span> <span> איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, על המשמעויות האזוריות והתגובות האפשריות לתוכנית השנויה במחלוקת. דקל, שמנתח את ההתנהלות המצרית לאורך שנים, לא מותיר מקום לאשליות באשר לעמדתה של קהיר. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%9C%D7%93+%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%A4.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> דונלד טראמפ, בנימין נתניהו (צילום: REUTERS/Leah Millis) </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לדבריו של דקל, לא ניתן לקבוע בוודאות אם תוכנית טראמפ תצא לפועל, אך דבר אחד ברור: מצרים תעמוד מנגד ותנסה למנוע את מימושה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> “אני לא חושב שיש ביכולתי לקבוע האם תוכנית טראמפ יכולה לקרות או לא, זאת משוואה עם הרבה נעלמים,” אומר דקל. “מצרים תעשה ככל שהיא יכולה לסכל את התוכנית הזאת. למצרים אין שום עניין לפתור את העניין הפלסטיני בעזה, הם כבר שבעים שנה לא פותרים את הבעיה". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> "הפלסטינים בעזה רובם ככולם פליטים, ואם למצרים היה עניין כלשהו לסייע לאחיהם הערבים שנמקים ברעב ומחלות בעזה, הם היו עושים דבר בנושא – אבל הם לא עושים". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל מצביע על דפוס עקבי של התעלמות מצרית ממצוקת תושבי עזה לאורך השנים. “כל השנים מאז  </span> <a href="https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1097677" target="_blank"> הסכם השלום </a> <span> , מצרים לא חיברה את עזה לחשמל שלה, למרות שיש ברשותה חשמל רב בסיני. מצרים מעוניינת שהעזתים יסבלו ויציקו לישראל, זה האינטרס שלה. לכן, כל פתרון שיקל על ישראל לא מקובל על המצרים. אבל לנבא האם המצרים יישברו מהלחץ האמריקאי – אי אפשר לקבוע בנחרצות". </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> דקל מרחיב את הניתוח שלו גם למערכת התעמולה המצרית, שלדבריו לא חדלה מלתחזק נרטיבים לוחמניים נגד ישראל, למרות הסכם השלום הרשמי בין המדינות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95+%D7%A9%D7%9C+%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%A4.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> שליחו של טראמפ לענייני המזרח התיכון כבר דיבר עם מצרים וקטאר לקידום עסקת חטופים (צילום: רויטרס) </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> “ </span> <span> כלי התעמולה במצרים, הרשמיים וגם החצי-רשמיים, כל הזמן מצחצחים חרבות באיומים מרומזים על ישראל. הם מזכירים לנו, על פי מחשבתם, את הניצחון שלהם ביום כיפור ובמלחמת ההתשה. הם מפריחים איומים שיש ברשותם נשק כימי וביולוגי (שזה נכון, אבל המצרים אף פעם לא דיברו על כוח בגלוי בעקבות האיסור של האו”ם)". </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> “הם מפרסמים סרטי תעמולה של טילים ארוכי טווח במנהרות ענק במצרים, הם לא מפסיקים לאיים, מה שנראה כמו הכנות צבאיות למלחמה. אין ביכולתי לאמת את הדברים ואת מוכנותם ורצונם למלחמה, אבל דבר אחד אני יכול לקבוע בבירור – שלפחות חלק מהפרסומים שלהם שקריים". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל מספק דוגמה בולטת לכך: “לדוגמה, פרסמו גם בארץ צילומי אוויר של שמונה טנקים שנמצאים ליד רפיח, באזור שלפי הסכם השלום אסורה עמידתם שם. מה שהתברר לגבי התמונה הוא שהיא אכן צולמה ליד רפיח, אבל היא צולמה ב-30 באוקטובר 2023 – למעלה משנה לפני הפרסום. המון פייק ושקר אצל המצרים". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הדברים של דקל מציירים תמונה מורכבת: מחד, מצרים שומרת על חזות מאיימת כלפי ישראל באמצעים תעמולתיים; מאידך, בפועל, האינטרסים המצריים ממוקדים בשמירה על יציבות שלטונית ומניעת תסיסה פנימית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> תוכנית טראמפ, כך נראה, עשויה לערער את האיזון הזה ולהכניס את מצרים למצב שבו היא תיאלץ להכריע בין אינטרסים אזוריים לבין לחץ בינלאומי. האם קהיר תעמוד בלחצים או שתיכנע למציאות חדשה? התשובה לכך עוד רחוקה מלהתברר. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> הראיון פורסם בתאריך 06.02.2025 באתר האינטרנט של מעריב, בקישור: </span> </p> <p> <a href="https://www.maariv.co.il/news/military/article-1170458" target="_blank"> https://www.maariv.co.il/news/military/article-1170458 </a> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg"/> </a> </div> Wed, 05 Feb 2025 07:39:14 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250205 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250203 מר אלכס צייטלין מאתר "באים אל הפרופסורים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים עומדת לתקוף את ישראל. הרקע לשיחה הוא מבול של סרטונים המופצים במרשתת במצרים, בהם נראה הצבא המצרי מקיים מסדרים גדולים עם כלי נשק רבים ואישים שונים משמיעים איומים כלפי ישראל. <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>    אלכס צייטלין מאתר "באים אל הפרופסורים" </span> </span> </p> <p> <span> מראיין את אלי דקל </span> </p> <p> <strong> ט' בשבט ה'תשפ"ה | 03.02.2025 </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מר אלכס צייטלין מאתר "באים אל הפרופסורים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים עומדת לתקוף את ישראל. הרקע לשיחה הוא מבול של סרטונים המופצים במרשתת במצרים, בהם נראה הצבא המצרי מקיים מסדרים גדולים עם כלי נשק רבים ואישים שונים משמיעים איומים כלפי ישראל.  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-516e2aa9.jpg" alt=""/> </div> Mon, 03 Feb 2025 05:59:46 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250203 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250202 מאמר של חיים גפן בערוץ הידברות הדן בכך שמצרים מכינה את צבאה לאפשרות של מלחמה בישראל. המאמר מבוסס על ראיון של מר חיים גפן עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/148191-68d0290f.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>  מאמר של חיים גפן בערוץ הידברות </span> </span> </p> <p> <span> <span> מבוסס על ראיון שקיים המחבר עם אלי דקל  </span> </span> </p> <p> <span> ד' בשבט ה'תשפ"ה   02.02.2025 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מאמר של חיים גפן בערוץ הידברות הדן בכך שמצרים מכינה את צבאה לאפשרות של מלחמה בישראל. המאמר מבוסס על ראיון של מר חיים גפן עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <strong> המאמר שפורסם בערוץ הידברות </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> סא"ל (במיל') ד"ר אלי דקל עוקב בדאגה אחר התחמשותו והתעצמותו של צבא מצרים, ומזהיר: "הקונספציה חוזרת על עצמה שוב" </span> </p> <ul> <li> <a href="https://www.hidabroot.org/writer/60150/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%A4%D7%9F" target="_blank"> חיים גפן </a> </li> <li> <span> פורסם ד' שבט התשפ"ה 02.02.25 15:22 </span> </li> </ul> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8+1.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>                                   </span> </span> <span>   </span> <span> קרדיט תמונת רקע  :( shutterstock) בעיגול: אלי דקל </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> יהיו שיקראו לו נביא זעם, אבל סא"ל (במיל') אלי דקל, לשעבר חוקר בכיר באמ"ן, לא נרתע. במשך שנים ארוכות הוא מזהיר מהסכנה האורבת לנו מכיוונה של מצרים, ומתריע על חוסר ההיערכות הצבאית למלחמה – במידה וזו אכן תיפתח. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל (82) מקדיש את חייו למעקב אחר התעצמות צבאותיהם של מדינות אויב, בדגש על מצרים. "מעקבים מהסוג הזה מתבססים על צילומי לוויין, וכיוון שתצלומים אלו אינם מסווגים, נוצרה לי ההזדמנות לעקוב אחר כל נקודה בעולם ולקבל חומר מודיעיני", הוא אומר בריאיון להידברות. "במשך למעלה מעשרים שנה אני יושב וחוקר את צילומי הלוויין שמגיעים ממצרים, והמסקנה היחידה שעולה מהם היא: מצרים הולכת ומתעצמת, בממדים שאין לתאר". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> האם הקונספציה חוזרת על עצמה שוב, הפעם מול מצרים? </strong> </p> <p> <span> "כן, חוזרת בגדול אפילו. למעשה, היא חוזרת מזה 46 שנות 'שלום' במרכאות. המושג 'קונספציה' מתכוון למעידה חד-פעמית, אבל כאן המעידה היא לאורך כל השנים מאז חתימת הסכם השלום עם מצרים. אם תרצו – הקונספציה הישראלית מול מצרים עולה לאין ערוך על הקונספציה שחווינו במלחמת יום כיפור, וגם לאחרונה מול חמאס. הפעם זהו כשל מתמשך". </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <strong> מלחמת דת </strong> </p> <p> <span> הסכם השלום בין ישראל למצרים הושג בעקבות מלחמת יום כיפור. בתיווכו של נשיא ארה"ב דאז ג'ימי קרטר, נפגשו ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל ונשיא מצרים אנואר סאדאת ב-1979 על מדשאות הבית הלבן וחתמו על ההסכם. "ישראל בחרה להאמין שהוויתור על סיני יספק את מצרים, ומכאן והלאה נצא לדרך חדשה של שלום", אומר דקל. "זו טעות להאמין שמצרים התכוונה לשלום, ואפילו לא למושג המכובס והשקרי שנקרא 'שלום קר'. מיום שמצרים חתמה על ההסכם, היא החלה לתכנן את המלחמה הבאה מול ישראל". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל מבסס את טענתו על עובדות והוכחות: "כאשר עוקבים אחרי התנהלותה של מצרים בקיום ההסכם, מגלים שיש לנו אויב שמצביע נגדנו באו"ם בכל הזדמנות אפשרית. גם במלחמה הנוכחית, מצרים לא גינתה את זוועות החמאס ואפילו לא ברמז. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> "צריך להבין דבר אחד משמעותי: ההנהגה המצרית היא הנהגה דתית. הנשיא א-סיסי ידוע כאיש דתי, ותוכיח על כך רעייתו החובשת חג'אב, בשונה מרעיותיהם של הנשיאים הקודמים. הוא עצמו מצטלם בתפילות במסגדים, ואת התיעודים הללו הוא מפיץ בגאווה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> "זאת ועוד, את הגוף המדיני-דתי 'אל אזהר', א-סיסי מממן בנדיבות. למי שלא יודע מהו 'אל אזהר', נאמר שיום לאחר פרוץ המלחמה יצא על ידם פסק הלכתי הקובע כי אין לגנות את מעשי החמאס, משום שבצדק הם שחררו אדמות כבושות. לתפיסתם, כל אדמות ישראל נגזלו ממצרים, ולכן אין לגנות את המלחמה כל עוד לא ישוחררו האדמות. זה רק מוכיח לנו שישראל רימתה את עצמה כאשר בחרה בעמדת השמאל הדוגלת בוויתור על אדמות תמורת שלום". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> בגין לא נחשד כשמאלן. </strong> </p> <p> <span> "נכון. אבל בגין היה בעברו מפקד האצ"ל, והוא רצה להסיר מעצמו את ה'כתם' שלכלך אותו כביכול כמי שהשתייך לגוף מחתרתי שהרג בבריטים. הוא רצה שיזכרו אותו כאחד שמוכן לעשות למען השלום, וההסכם עם מצרים נתן לו את ההזדמנות לכך. בגין עשה זאת מתום לב, כי הוא היה סבור שכיוון שסיני היא לא החלק העיקרי של מדינת ישראל – עדיף לוותר עליו מאשר על ירושלים או חלקים מרכזיים אחרים. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> "התאוריה שלי היא שזו גם הסיבה שהובילה את בגין לצאת לנבצרות. לדעתי, פרישתו מהחיים הפוליטיים נבעה מכך שהוא ראה במו עיניו שמהשלום המיוחל לא יצא כלום", סבור דקל. </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8+2.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <strong>   תעלת סואץ (קרדיט: shutterstock) </strong> </p> <p> <span> <br/>   </span> <strong> נתונים מדאיגים </strong> </p> <p> <span> במהלך המעקב של דקל אחר תצלומי הלוויין ממצרים, הוא נחשף לנתונים מטרידים במיוחד. "בהסכם נכתב כי רק 22 אלף חיילים מצריים יוכלו להתרכז בתעלת סואץ, ואך ורק בחלק המערבי שלה. לא מזמן, רמטכ"ל הצבא המצרי הודיע כי 44 אלף חיילים מוצבים ברחבי התעלה. זה פי 2 ממה שהוסכם, אבל זה גם רמאות וכזב. מספר החיילים המרוכזים בתעלה עולה פי כמה וכמה על המספר המוצהר. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> "סעיף נוסף בהסכם קובע מפורשות שאסור לחיילים המצריים לעבור את קו 60 הק"מ מהתעלה, ועליהם להתרכז אך ורק בשליש הראשון בחלקה המערבי של התעלה. גם הסעיף הזה הופר בבוטות, כאשר במהלך השנים נבנו עוד ועוד מחנות שהלכו והתפרסו לאורך התעלה, עד שכיום חיילים מצריים עומדים במרחק של 4 מטרים מהגבול. לפי ההסכם אסור להם לעמוד במיקום הזה, אפילו ללא נשק, אבל המציאות מוכיחה שהם עומדים שם כשהם חמושים ומצוידים". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> ועל סמך זה אתה קובע שמצרים מתכוננת למלחמה מול ישראל? </strong> </p> <p> <span> <span> "על כוונותיה של אומה ניתן ללמוד מהתשתיות הצבאיות שלה", מסביר דקל. "החל מהתעצמותם של מחסני תחמושת ומאגרי דלק, ועד לסלילתם של כבישים ובניית גשרים. רק לאחרונה מצרים חצבה מאגר תת-קרקעי שמכיל 180 מיליון ליטר דלק. זהו מאגר סודי ומסווה, ואני היחיד שהצלחתי לעלות על עקבותיו. </span> </span> <span> [ראה להלן נספח 2346שא "הרחבת מאגרי דלק צבאיים בסיני"] </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> "כמו כן, מצרים סוללת כבישים וצירי תנועה לאורך קו הגבול עם מדינת ישראל, כאשר רק סביב תעלת סואץ נבנו לאורך השנים 60 גשרים. זהו מספר גרנדיוזי שלא תמצא כמוהו בשום תעלה אחרת בעולם, גם לא בתעלה הארוכה ביותר. לצורך ההמחשה, על נהר הנילוס, שחוצה את מצרים, הוקמו 70 גשרים שאמורים לשרת אוכלוסייה של 100 מיליון איש. זה, למשל, הגיוני ומובן. אבל על תעלת סואץ, שמספר התושבים סביבה לא מגיע למיליון איש, אין היגיון לבנות כל כך הרבה גשרים. אין הסבר אחר לכך מלבד העובדה שמצרים מתחמשת נגד ישראל". </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <strong> כיצד הם מסבירים זאת? </strong> </p> <p> <span> "מצרים עצמה לא מספקת הסברים על מעשיה, אבל עיתונאים וגופי תקשורת מציגים פרשנויות אישיות משלהם. פרשנות בולטת במיוחד תולה את ההתחמשות המצרית על רקע מלחמת דת. לטענתם, כיוון שמצרים מזדהה עם האסלאם הסוני, היא חוששת מאיראן בה שולט האסלאם השיעי, ולצורך כך מתבצע החימוש. אבל זהו שקר מוחלט, כי לפי דבריהם מצרים הייתה צריכה לבנות את בסיסי הטילים לאורך הים האדום, הגובל באיראן, ולא סביב תעלת סואץ. העובדות מוכיחות שרוב מאגרי התחמושת והדלק נמצאים בסיני או בתעלה, וברור שהקמתם דווקא באזורים אלה מכוונת נגד ישראל". </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8+3.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span>                                                          קרדיט : (shutterstock) </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <strong> והקב"ה מצילנו מידם </strong> </p> <p> <span> במשך שנים ארוכות התריע דקל על ממצאי מחקריו המדאיגים. הוא הציג את העובדות וההוכחות, והשמיע את דעתו מעל כל במה אפשרית, חוץ מלאמ"ן ולרמטכ"ל. "הם לא מוכנים להיפגש איתי", הוא קובל. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> זו התעלמות? </strong> </p> <p> <span> "הם לא רוצים להודות בטעות המתמשכת שלהם. לצורך ההמחשה: במשך 50 שנה מאז מלחמת יום כיפור, נכתבו 500 ספרים על המלחמה והסכם השלום שבא בעקבותיה, כך שההסכם מקבל לגיטימציה כל פעם מחדש. עד היום ראשי אמ"ן לשעבר ובכירים במערכת מדברים על תהליך שלום מתמשך שמחזיק עד עתה, ולכן כאשר מגיע מישהו ואומר להם את האמת בפנים – הם לא מוכנים לשמוע. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> "אמ"ן מסתכל על התעצמות הצבא תחת הנהגתו של א-סיסי, על מאגרי התחמושת ההולכים וגדלים, אבל בוחר לעצום עיניים ולומר: א-סיסי השתנה, ועובדה שלאורך כל השנים האחרונות הוא בחר בשלום על פני מלחמה. התווית שהודבקה על הנשיא המצרי כ'אוהב שלום' היא תווית שגוייה ומוטעית. אם אמ"ן והרמטכ"ל יסכימו לפתוח את העיניים ולו לרגע אחד, הם ייווכחו לראות שלא רק שהוא לא זנח את דרך המלחמה, אלא הוא הולך ומעצים אותה ביתר שאת". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> אם כך – מה מונע ממנו לצאת כבר למלחמה? </strong> </p> <p> <span> "השיקול האם לצאת למלחמה ומתי הוא שיקול מורכב מאוד. לתפיסתו, לא מספיק רק להילחם ולהרוג, כי זו לא המטרה העיקרית. מצרים משוכנעת שישראל הוקמה על אדמות שנגזלו ממנה, ולכן החלום שלה הוא לכבוש אותן חזרה ולשלוט בהן. היא בסך הכול ממתינה להזדמנות הנכונה בה תוכל לבצע את זממה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> "למען האמת", מדייק דקל, "אין תשובה אמיתית לשאלה מדוע מצרים אכן לא פותחת במלחמה. הרי צה"ל כלל לא ערוך אליה, ואפילו את החמאס, שהוא לא ארגון צבאי, צה"ל לא הצליח לחסל עד תומו. אין ספק שמצרים עושה את החשבון הזה ומבינה שאין היערכות צה"לית למלחמה מולה, והיא בהחלט יכולה לנצל את ההזדמנות. התשובה היחידה לשאלה מדוע היא אינה עושה זאת היא אך ורק בגלל שהקב"ה שומר ומגן עלינו מפניה". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> המקור פורסם בתאריך 02.02.2025 בקישור:  </span> </span> <a href="https://www.hidabroot.org/article/1205995" target="_blank"> https://www.hidabroot.org/article/1205995 </a> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <strong> נספחים – אינם מופיעים בערוץ הידברות </strong> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2346%D7%A9%D7%90+%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA+%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%A7+%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99+%281%29-4ee69645.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2745%D7%A9%D7%92+%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9E%D7%AA+%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2306%D7%A9+230511+%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94+%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99.png" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93+%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> New Paragraph </span> </p> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Sun, 02 Feb 2025 14:32:20 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250202 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250201 מאז 2003 בונה מצרים מחסני ענק לאחסון ציוד צבאי כגון טנקים, תותחים וציוד מכני הנדסי. סביר להניח כי במחסנים ישנה גם אספקה כללית לשעת חירום כגון תרופות ומזון יבש. נכון לינואר 2025 המחסנים משתרעים על בנוי של כ־2.5 מיליון מטר מרובע. מאז 2019 ובמיוחד בשנה האחרונה חלה האצה בבניית אתרי האחסון. כ־60% ממבני האחסון הם בגודל 100X38 מטר וכ־25% כל מבנה אחסון הוא בגודל 100X100 מטר. במחסנים נועדו לאפשר למצרים מלחמות ממושכות ללא תלות וסיוע מבחוץ. <div data-rss-type="text"> <p> <span> אלעזר שטורם מערוץ TOV מראיין את אלי דקל </span> </p> <p> <span> כ"ח בטבת ה'תשפ"ה 28.01.2025 </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מאז 2003 בונה מצרים מחסני ענק לאחסון ציוד צבאי כגון טנקים, תותחים וציוד מכני הנדסי. סביר להניח כי במחסנים ישנה גם אספקה כללית לשעת חירום כגון תרופות ומזון יבש. נכון לינואר 2025 המחסנים משתרעים על בנוי של כ־2.5 מיליון מטר מרובע. מאז 2019 ובמיוחד בשנה האחרונה חלה האצה בבניית אתרי האחסון. כ־60% ממבני האחסון הם בגודל 100X38 מטר וכ־25% כל מבנה אחסון הוא בגודל 100X100 מטר. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> במחסנים נועדו לאפשר למצרים מלחמות ממושכות ללא תלות וסיוע מבחוץ. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--2771%D7%A9+%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA+250121%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA+%D7%9E%D7%97%D7%A1%D7%A0%D7%99+%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%98%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-e92e7856.jpg" alt=""/> </div> Sat, 01 Feb 2025 08:06:48 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250201 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250129 אלעזר שטורם מערוץ TOV 14 ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי ודן עמו בשאלה "האם טראמפ ייכפה על מצרים ליישב עזתים בסיני". <div data-rss-type="text"> <p> <span> אלעזר שטורם מראיין את אלי דקל </span> </p> <p> <strong> כ"ח בטבת ה'תשפ"ה 28.01.2025 </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> אלעזר שטורם מערוץ TOV 14 ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי ודן עמו בשאלה "האם טראמפ ייכפה על מצרים ליישב עזתים בסיני".  </span> </span> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 29 Jan 2025 05:16:49 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250129 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250128 יערה זרד מערוץ 14 בטלוויזיה ראיינה את סא"ל (בדימוס) אלי דקל ודנה עמו בשאלה "האם טראמפ ייכפה על מצרים ליישב עזתים בסיני". הראיון הוא חלק מפנל מומחים שדן בנושא. <div data-rss-type="text"> <p> <span> יערה זרד מערוץ 14 מראיינת את אלי דקל </span> </p> <p> <strong> כ"ח בטבת ה'תשפ"ה 28.01.2025 </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> יערה זרד מערוץ 14 בטלוויזיה ראיינה את סא"ל (בדימוס) אלי דקל ודנה עמו בשאלה "האם טראמפ ייכפה על מצרים ליישב עזתים בסיני". הראיון הוא חלק מפנל מומחים שדן בנושא.  </span> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 28 Jan 2025 17:16:01 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250128 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250127 משה פבריקנט קיים ראיון עומק עם את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי ודן עימו בנושא תפקוד כושל של המודיעין במטה הכללי מאז 1973. במהלך הראיון הממושך משוחחים השנים, בין היתר, על נושאים הבאים: • משך עשרות בשנים אגף המודיעין לא נשען בהערכותיו על מודיעין שניתן להפיק מחקר התשתיות בארצות ערב. עקב מחדל זה המודיעין "פספס" משך שנים תגליות רבות במגוון נושאים. • המודיעין מייחס חשיבות מוגזמת למודיעין המופק מהאזנות לסוגיהן וממעט לספק לצה"ל מודיעין האפשר ניצחון. כך למשל המודיעין לא סיפק לצה"ל, לקראת מלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל"), מודיעין על מערך הפיקוד והשליטה של החמאס ברצועת עזה וצה"ל נאלץ לרדוף אחר מטה החמאס והמטות של חטיבות החמאס משך חודשים רבים. • המודיעין טועה לחשוב שיש ביכולתו לספק התרעה מצבית (השמעת "צופר אזעקה" על מועד מלחמות) ומקדיש לכך משאבים רבים. לדעת דקל, זו רדיפה אחר הרוח. לדבריו מה שניתן לעשות ולא עושים, זה מתן התרעה בסיסית (כוונה בסיסית לפגוע בנו) שניתן להפיק באמצעות מעקב אחר תשתיות צבאיות. הכשלון הגדול בתחום זה הוא בזיהוי ההכנות הקדחתניות של מצרים למלחמה נגדנו -הכנות שצה"ל מתעלם מהם. • לדעת דקל, למדינת ישראל <div data-rss-type="text"> <p> <span> משה פבריקנט מראיין את אלי דקל - דליצקי </span> </p> <p> <strong> כ"ח בטבת ה'תשפ"ה 28.01.2025 </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> משה פבריקנט קיים ראיון עומק עם את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי ודן עימו בנושא תפקוד כושל של המודיעין במטה הכללי מאז 1973. במהלך הראיון הממושך משוחחים השנים, בין היתר, על נושאים הבאים: </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ·      משך עשרות בשנים אגף המודיעין לא נשען בהערכותיו על מודיעין שניתן להפיק מחקר התשתיות בארצות ערב. עקב מחדל זה המודיעין "פספס" משך שנים תגליות רבות במגוון נושאים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ·      המודיעין מייחס חשיבות מוגזמת למודיעין המופק מהאזנות לסוגיהן וממעט לספק לצה"ל מודיעין האפשר ניצחון. כך למשל המודיעין לא סיפק לצה"ל, לקראת מלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל"), מודיעין על מערך הפיקוד והשליטה של החמאס ברצועת עזה וצה"ל נאלץ לרדוף אחר מטה החמאס והמטות של חטיבות החמאס משך חודשים רבים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> ·      המודיעין טועה לחשוב שיש ביכולתו לספק התרעה מצבית (השמעת "צופר אזעקה" על מועד מלחמות) ומקדיש לכך משאבים רבים. לדעת דקל, זו רדיפה אחר הרוח. לדבריו מה שניתן לעשות ולא עושים, זה מתן התרעה בסיסית (כוונה בסיסית לפגוע בנו) שניתן להפיק באמצעות מעקב אחר תשתיות צבאיות. הכישלון הגדול בתחום זה הוא בזיהוי ההכנות הקדחתניות של מצרים למלחמה נגדנו -הכנות שצה"ל מתעלם מהם. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> ·      לדעת דקל, למדינת ישראל אין נתונים אמינים על מספר תושבי ברשות הפלסטינית ועל מספרם ברצועת עזה. לדעתו, יש בידי המודיעין יכולות לספק נתונים אמינים אך הוא נמנע מעשות כן.  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-516e2aa9.jpg" alt=""/> </div> Mon, 27 Jan 2025 10:54:34 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250127 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/250121 אורנה ישר מערוץ "זווית ישרה" קיימה שיחת עומק עם חוקר המודיעין הצבאי סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי בנושא "יחסי ישראל מצרים מאז חתימת הסכם השלום בין המדינות". הטענה המרכזית של דקל היא שהמצרים ראו בהסכם, כבר במועד החתימה, כהסכם זמני. במהלך השיחה מונה דקל מספר תפניות בהתנהלות צבא מצרים מאז החתימה ועד היום. <div data-rss-type="text"> <p> <span> אורנה ישר מערוץ "זווית ישרה" מראיינת את אלי דקל </span> </p> <p> <span> כ"א בטבת ה'תשפ"ה 21.01.2025 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אורנה ישר מערוץ "זווית ישרה" קיימה שיחת עומק עם חוקר המודיעין הצבאי סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי בנושא "יחסי ישראל מצרים מאז חתימת הסכם השלום בין המדינות". הטענה המרכזית של דקל היא שהמצרים ראו בהסכם, כבר במועד החתימה, כהסכם זמני. במהלך השיחה מונה דקל מספר תפניות בהתנהלות צבא מצרים מאז החתימה ועד היום.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 21 Jan 2025 06:06:06 GMT https://www.dekelegypt.co.il/250121 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/241230 <div data-rss-type="text"> <p> <span> זיו מאור מערוץ TOV מראיין את אלי דקל </span> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> כ"ח בכסלו ה'תשפ"ה 29.12.2024 </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> זיו מאור מערוץ TOV מראיין את אלי דקל בנושא התנהלות מוזרה של מצרים בעניין החות'ים. כידוע מאז אוקטובר 2023 החות'ים פוגעים בתעבורת אוניות סוחר במצרי באב את מנדב, הגורמת נזק של מיליארדי דולרים לכלכלה המצרית. בפגישה דנים השנים בשאלה מדוע מצרים אינה פועלת צבאית נגד החות'ים. נושא נוסף בשיחה הוא מדוע המוני העם המצרי שונאים את ישראל.   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-e92e7856.jpg" alt=""/> </div> Mon, 30 Dec 2024 08:22:01 GMT https://www.dekelegypt.co.il/241230 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/241229 זיו מאור מערוץ TOV מראיין את אלי דקל בנושא התנהלות מוזרה של מצרים בעניין החות'ים. כידוע מאז אוקטובר 2023 החות'ים פוגעים בתעבורת אוניות סוחר במצרי באב את מנדב, הגורמת נזק של מיליארדי דולרים לכלכלה המצרית. בפגישה דנים השנים בשאלה מדוע מצרים אינה פועלת צבאית נגד החות'ים. נושא נוסף בשיחה הוא מדוע המוני העם המצרי שונאים את ישראל. <div data-rss-type="text"> <p> <span> זיו מאור מערוץ TOV מראיין את אלי דקל </span> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> כ"ח בכסלו ה'תשפ"ה 29.12.2024 </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> זיו מאור מערוץ TOV מראיין את אלי דקל בנושא התנהלות מוזרה של מצרים בעניין החות'ים. כידוע מאז אוקטובר 2023 החות'ים פוגעים בתעבורת אוניות סוחר במצרי באב את מנדב, הגורמת נזק של מיליארדי דולרים לכלכלה המצרית. בפגישה דנים השנים בשאלה מדוע מצרים אינה פועלת צבאית נגד החות'ים. נושא נוסף בשיחה הוא מדוע המוני העם המצרי שונאים את ישראל.   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-e92e7856.jpg" alt=""/> </div> Sun, 29 Dec 2024 16:59:01 GMT https://www.dekelegypt.co.il/241229 תולדות המודיעין הצבאי בישראל,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/241215 גיא לרר בתוכניתו "הצינור" בערוץ 13 בטלוויזיה מארח את סא"ל (בדימוס) אלי דקל ודן עמו בשאלה האם מצרים מתכננת מלחמה בישראל <div data-rss-type="text"> <p> <span> גיא לרר מראיין את אלי דקל </span> </p> <p> <span> י"ח בשבט ה'תשפ"ה 15.12.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> גיא לרר בתוכניתו "הצינור" בערוץ 13 בטלוויזיה מארח את סא"ל (בדימוס) אלי דקל ודן עמו בשאלה האם מצרים מתכננת מלחמה בישראל </span> </span> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 15 Dec 2024 15:53:08 GMT https://www.dekelegypt.co.il/241215 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/241211 שמעון כהן מערוץ 7 מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי בנושא התעצמות צבא המצרים בסיני <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/148187.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> שמעון כהן מערוץ 7 מראיין את  </span> <span> אלי דקל- דליצקי </span> </div> <div> <span> י' בכסלו ה'תשפ"ה 11.12.2024 </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> להלן תוכן הראיון  </span> </div> <div> <span> כפי שפורסם באתר האינטרנט של ערוץ 7 </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> <font> בכיר מודיעין בעבר לערוץ 7: ישראל מעלימה עין מהתעצמות צבא מצרים בסיני </font> </b> </span> </div> <div> <b> ראיון מדאיג מאוד עם איש המודיעין לשעבר סא"ל במיל' אלי דקל, המספר על ההפרות המצריות של סעיפי הסכם השלום והתעצמות צבא מצרים דווקא בסיני </b> </div> <div> <b> <br/> </b> </div> <div> <span> ראיון עם איש המודיעין בעבר, סא"ל במיל' אלי דקל, מי שחקר את יחסי ישראל מצרים, שוחחנו על החשש מההתעצמות המתמשכת של צבא מצרים והאפשרות שמדובר בהיערכות למתקפה עתידית על ישראל. השיחה עם דקל רחוקה מלהרגיע. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> את דבריו פותח אלי דקל בתזכורת לפיה ההתעצמות הצבאית של מצרים לא החלה באחרונה. "מדובר באירוע מתמשך מאז שנת 2004, אירוע שקיבל עוצמת יתר מאז שא-סיסי תפס את השלטון ב-2014. הוא האיץ את התהליך". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> על הרקע וההיסטוריה המדאיגים של ההתעצמות המצרית מספר דקל: "ב-2004 מצרים קיבלה כמה החלטות אסטרטגיות. היא החליטה שהיא יותר לא מגינה על קו הביצורים ברפידים במרכז סיני ומעכשיו היא תתגונן בשיטת 'אף שעל'. בעיניה כל פירור מאדמת סיני ראוי להגנה, ולכן מ-2004 הם החלו לזנוח את מערך הביצורים שהם הקימו במרכז סיני". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> "מדובר בשליטה על כברת ארץ גדולה בהרבה, ולכן הם התחילו בהליך התעצמות שיאפשר להם להגן על כל סיני. כך שמ-2004 ועד 2010 הם הכפילו את הגישור משישה גשרים על תעלת סואץ ל-12, שילשו את מערך התחמושת בסיני, וגם קיבלו החלטה אסטרטגית להגדיל את הצי המצרי, מה שלהערכתי נועד לחסום את נתיבי השיט לישראל בשעת חירום. הם ניסו והצליחו חלקית לעשות זאת במלחמת יום כיפור, והיינו במצוקת אספקת דלק מאיראן. ב-2006-7 הם החליטו להקים צי חזק. אלו ההחלטות שהובילו להתעצמות". </span> </div> <div> <span> "הביצוע המעשי בפועל של ההתעצמות התחיל מאז שא-סיסי עלה לשלטון. הוא קיבל כמה החלטות נוספות, שהוא לא רק מתעצם וקונה עוד ועוד נשק, אלא משנה את סוג הרכש לצבא. אם עד אז הנשק של צבא מצרים היה נשק יד שניה, משומש במצב טוב, כזה שקנו מהמעצמות השליכו אחריהן, א-סיסי קיבל החלטה שלא עוד. מעכשיו הוא הולך על מיטב הנשק שניתן לרכישה בשוקי העולם. הוא קנה טנקי אברמס אמריקאי מהמדרגה הראשונה, כאלה שמתחרים עם המרכבה שלנו, וכך זה בכל התחומים, לא עוד צוללות מיושנות שנרכשו בסין ועברו מתיחת פנים בארה"ב, אלא קונים את הטוב ביותר, כמו של ישראל שקונה בגרמניה". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> "החלטה נוספת שקיבל א-סיסי ב-2014 היא גיוון מקורות הנשק, כדי שלא יהיה מצב שבו מדינה שמספקת לו נשק תחליט משיקולים פוליטיים שלא לספק לו נשק, כמו שארה"ב עושה לנו פעם בכמה שנים. הוא החליט שהוא קונה מכל העולם וזו החלטה כבדה כי צבא מעדיף לעבוד מול ספק אחד של נשק ולא בכמה סוגים. לדוגמא כלי עבודה לתיקון טנק אמריקאי לא מאפשרים תיקון של טנק רוסי", מציין דקל דוגמא למחיר אותו משלם צבא הבוחר לגוון את מקורות האמל"ח שלו, ועם זאת היה חשוב לא-סיסי לגוון כדי להבטיח שלא תהיה לו תלות בגורם אחד. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> "ההחלטה הנוספת שהוא קיבל היא בניית מחסני ענק. כל מבנה אחסון שכזה גודלו מאה על מאה מטר. הוא בנה שמונים כאלה. יש לו היום מעל 2 מיליון מטר מרובע של מחסנים שמלאים בכל טוב, טנקים נגמ"שים ועוד". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> עוד מזכיר דקל את סוגיית הגשרים שהוקמו על תעלת סואץ, מהלך שהחל עוד קודם לכן אך התעצם גם הוא בעידן א-סיסי. "אם עד 2004 היינו על תעלת סואץ שישה גשרים ומובארק הכפיל את זה בבת אחת ל-12, היום יש על תעלת סואץ 60 גשרים. מובן שאין שום צורך בעולם לכל כך הרבה גשרים. על מנהטן אין כל כך הרבה גשרים וגם בקהיר שמשתרעת משני עברי הנילוס אין כל כך הרבה גשרים למרות שמכל צד של הנילוס חיים 15 מיליון נפש. בוודאי שסיני השוממה, עם מעט הבדואים שבה, לא צריכה כל כך הרבה גשרים, בעיקר כשמדובר בגשרים צבאיים". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ההתעצמות הזו בחצי האי סיני מהווה הפרה מתמשכת של סעיפי הסכם השלום עם ישראל, וסא"ל במיל' דקל מפרט: "הביצורים נבנו בהיקף של דיביזיה על פי הסכם השלום. מותר היה להם להחזיק דיביזיה שיכולה להיערך עד שישים קילומטר ממזרח לתעלת סואץ, ואכן, בראשית תהליך השלום זה מה שהם החזיקו בסיני ובנו את הביצורים בפתחת רפידים. ברור שאין בעיה בפירוק קו הביצורים שלהם אבל הם פירקו את קו הביצורים בתקופה שבה הם התחילו להגדיל את הכוחות בסיני", אומר דקל המציין כי הסכם השלום מונע אי הבנות ומגדיר בדיוק מה מספר החיילים שייכללו בדיביזיה האחת המותרת בסיני, לא למעלה מ-22 אלף חיילים ומספר טנקים ותותחים מוגדר. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> "בהסכם השלום יש סעיף נוסף שלצבא מצרים אסור לבנות תשתיות מעבר לצרכי אותה דיביזיה, כלומר שלא יכולים לבנות ביצורים לעשר דיביזיות, אבל הסכם השלום הזה הופר עוד כשהדיו היה רטוב על הנייר. הם התחילו מיידית לבנות מחסני תחמושת פי ארבע מצרכי הדיוויזיה. התלוננו על זה בפני האמריקאים, אבל הסיפור הגדול הוא שמאז 2010 הם שילשו את הכוחות והיום יש שם כוח של שלוש דיביזיות". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> "הרמיסה של הסכם השלום החלה מיד עם החתימה עליו. יש שם היום מחנות קבע ל-180 גדודים, מה שבוודאי חורג מהמוסכם. בשנת 2015 כוחות אל-קעידה החלו לפגע בצבא המצרי הערוך בסיני, ואז הם הכניסו צבא לסיני בלי בקשת רשות מאיתנו. לאחר שאנחנו התלוננו על כך הסכמנו להכניס צבא, אבל עוד קודם לכן היה בסיני לפחות כפול צבא מהמוסכם. כלומר שכל תירוצי ההבל שההתעצמות באה בגלל אל-קעידה הם תירוצים שנוגדים את העובדות". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> דקל מעיר ומדגיש כי בעוד פרשנים שונים מחווים דעה ומפרשים את הכוונות המצריות, הוא עצמו מבסס את דעתו על צילומי אוויר ולווין, כך שביכולתו להוכיח את עמדתו בנתונים של ממש. לדבריו בקלות ניתן להוכיח שאין שחר לטענה שההתעצמות הצבאית של מצרים נועדה למאבק באל-קעידה שכן ההתמקמות הצבאית באל עריש באופן המפר את ההסכם את ישראל הייתה כבר בשנת 2000. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> לדברי דקל מכל הסכם השלום נותר למעשה רק סעיף אחד שלא הופר. הוא ממשיך ומציג הפרות סדרתיות נוספות מצידה של מצרים: "הסכם השלום קובע שאסור להחזיק שדות תעופה צבאיים, בעוד תעופה אזרחית מותרת, ואנחנו גם השארנו מאחורינו שדות תעופה למען שגשוג אזרחי של האזור, אבל היום יש בסיני מעבר לשמונת שדות התעופה עוד שלושה שדות תעופה צבאיים שהם בנו, מה שאין לו שום הסבר. דוגמא נוספת היא שלושה מוצבי מכ"מ שיש בסיני, וברור שהם לא נועדו להילחם בדאע"ש כי לדאע"ש אין מטוסים ותעופה. ברור שאם נבנו שלושה מוצבים כאלה הם לא נבנו נגד מחבלי דאע"ש, אלא לדוגמא נגד ישראל". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אם כן למה נועדה ההתעצמות הזו שמגיעה על חשבון מצוקתה הכלכלית של מצרים? "בשונה מאחרים, שסופרים רק טנקים מטוסים צוללות וכלי נשק שמעידים על התעצמות, אני סבור שזו לא התעצמות בוטה. זה אמנם חורג מההסכם אבל ההסכם לא אוסר את התעצמות הצבא המצרי, ועיקרו נועד לשמר את סיני כאזור מפורז למעט דיביזיה אחת לשמירת הכבוד המצרי, והנה עם חתימת הסכם השלום ויותר מ-2010 הצבא המצרי ערוך בטנקים באל עריש ובכל מקום אפשרי. מה הם עושים שם?". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> את הדגש שם סא"ל דקל בבניית התשתיות המצריות בסיני, מה שלדבריו הוא ההוכחה המשמעותית הרבה יותר לכוונותיה העתידיות של מצרים, והוא מסביר: "כשצבא בונה מחסני תחמושת רק בסיני ולא מול איומים מועצמים ומפונטזים כמו אתיופיה שעליה מספרים שיש שם סכסוך מים, מה שנכון, אבל לא ראינו שבקו הגבול בין מצרים לסודן נבנה מחסן תחמושת או מאגר דלק שיאפשר למטוסי חיל האויר המצרי להפציץ סכר. אין שם תשתיות צבאיות. מה שאני אומר הוא שהתשתיות הם המפתח להבנת רחשי הלב של צבא יריב או עמית. אם צבא בונה תשתיות מולך ולא מול גבולות אחרים, זה מצביע בצורה בוטה על כך שהכוונה היא מולך". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ממשיך דקל ומתאר את השתלשלות האירועים אל מול העלמת העין הישראלית ועובר לשנתיים האחרונות: "אחרי שא-סיסי הודיע לישראל שהוא הכריע את דאע"ש וביקש מראש הממשלה דאז נפתלי בנט להסיר את אזהרת המסע לסיני, כי זה פוגע בכלכלה המצרית, הוא הוסיף וביקש שנחדש טיסות לסיני, כי סיני הוא מקום בטוח ממחבלים. לכאורה במצב כזה היו צריכים להסיג את כל הכוחות שנמצאים בסיני", אומר דקל ומעיר כי גם סגן הנשיא האמריקאי העלה במאמר שפרסם את התהייה הזו, מדוע ישראל אינה דורשת את הסגת הכוחות המצריים מערבה מתעלת סואץ, שהרי דאע"ש הוכרע והוכנע באופן רשמי. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בפועל מה שקרה הוא ש"חידשנו את התיירות והטיסות לשארם א-שייח וא-סיסי התחיל לבנות בסיני מנהרות אדירות לאחסון אמצעי לחימה. להערכתי מדובר בטילים כי אדם לא כורה מנהרות ענק, בקוטר של שבעה מטרים, במרכז סיני, לאחסון שמיכות. כריית מנהרה עולה כסף רב, והנה הוא כורה לפחות שלושים כאלה אחרי שהוא הכריז בפני בנט שהוא חיסל את הטרור בסיני, אז בשביל מה לכרות מנהרות שכאלה?". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> לשאלתנו את דקל איך ומדוע קורה שהעיניים הישראליות עצומות אל מול המתרחש והאם יתכן וישראל נמנעת מלהציב דרישות בפני המצרים מחשש לכבודו של הנשיא המצרי, אומר דקל כי תשובות לשאלות שכאלה נוגעות לתחומי הפסיכולוגיה והיחסים הבינלאומיים וחובקי העולם. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> "באופן אישי אני מטיל ספק בפרשנים שמסבירים למה אדם עושה כך או אחרת. זו משוואה בהרבה נעלמים ואני לא יודע לפתור משוואות כאלה. אני מטיל ספק לדברי עמיתיי לפרשנות שטוענים שהם יודעים לפתור משוואות כאלה. אני יכול לומר שאכן מצרים היא מדינה שנוטה להיעלב. מאז חתימת הסכם השלום הם החזירו כמה פעמים את השגריר לכמה שנים. מנגד, השגרירות הישראלית בקהיר לא רק נשרפה באירועי המרד הערבי, המכונה בטעות האביב הערבי, לקח שנים עד שא-סיסי הסכים שנחדש את נוכחות השגריר במצרים. כל פעם הם נעלבים מסיבה אחרת, ובמצטבר 13 שנה לא היה שגריר מצרי בישראל בגלל ההיעלבות המצרית". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> את דבריו חותם סא"ל במיל' דקל בהבהרה לפיה מזה שנים לא מעטות הוא כבר אינו בשירות צה"ל ואת הידע שלו הוא שואב מעיתונות שכידוע אינה בהכרח מדייקת, ויתכן והידע שבידו מוטעה. עם זאת למיטב ידיעתו צה"ל אינו נערך להגנה על הנגב מפני המצרים. "יכול להיות שאני טועה, אבל אני לא מכיר תרגיל צבאי שפורסם בעיתונות ובו צה"ל תרגל מתווה שבו אחים מוסלמים עולים לשלטון אחרי שא-סיסי קיבל התקף לב והם עולים כעת לסיני. אני לא מכיר הכנות להגנה, אבל אולי אני טועה וצה"ל מסתיר הכנות כאלה. אולי". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> <u> <br/> </u> </b> </span> </div> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2775%D7%A9+%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%A6%D7%91%D7%90+%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg" alt=""/> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg"/> </a> </div> Wed, 11 Dec 2024 17:11:25 GMT https://www.dekelegypt.co.il/241211 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/241209 מר אלעזר שטורם מערוץ TOV מקיים סדרת ראיונות עם סא"ל בדימוס אלי דקל-דליצקי בנושא הפקת לקחים מהתנהלות צה"ל מיום השביעי באוקטובר 2023. בחלק השני שלפניכם ממליץ דקל לשלול מראש אגף המודיעין את התואר "המעריך הלאומי", כדי שיוכל לתפקד כקצין המודיעין של הרמטכ"ל במשרה מלאה, ודעתו תהיה נתונה אך ורק לאספקת מודיעין המאפשר לצה"ל לנצח. את משרת "המעריך הלאומי" ימלא ראש המועצה לביטחון לאומי. הצעה נוספת של דקל היא לעצור מיידית את העברת בסיסי צה"ל כדי לאפשר הגנה טובה יותר על הישובים במרכז הארץ ובצפונה. <div data-rss-type="text"> <p> <span> אלעזר שוטרם מערוץ טוב מראיין את אלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> ז' בכסלו ה'תשפ"ה 08.12.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מר אלעזר שטורם מערוץ TOV מקיים סדרת ראיונות עם סא"ל בדימוס אלי דקל-דליצקי בנושא הפקת לקחים מהתנהלות צה"ל מיום השביעי באוקטובר 2023. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בחלק השני שלפניכם ממליץ דקל לשלול מראש אגף המודיעין את התואר "המעריך הלאומי", כדי שיוכל לתפקד כקצין המודיעין של הרמטכ"ל במשרה מלאה, ודעתו תהיה נתונה אך ורק לאספקת מודיעין המאפשר לצה"ל לנצח. את משרת "המעריך הלאומי" ימלא ראש המועצה לביטחון לאומי. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> הצעה נוספת של דקל היא לעצור מיידית את העברת בסיסי צה"ל כדי לאפשר הגנה טובה יותר על הישובים במרכז הארץ ובצפונה.   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-e92e7856.jpg" alt=""/> </div> Mon, 09 Dec 2024 07:49:41 GMT https://www.dekelegypt.co.il/241209 תולדות המודיעין הצבאי בישראל,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240208 מר אלעזר שטורם מערוץ TOV מקיים סדרת ראיונות עם סא"ל בדימוס אלי דקל-דליצקי בנושא הפקת לקחים מהתנהלות צה"ל מיום השביעי באוקטובר 2023. בחלק הראשון שלפניכם שולל דקל את הרעיון להוציא את "האפכא מסתברא" מצה"ל ולהכפפתו לראש הממשלה. דקל שולל בכל מכל את תרומת "האפכא מסתברא" וטוען שזהו גוף מיותר. כמו כן טוען דקל שמהניסיון שניצור מוועדת אגרנט (שמונתה לחקור את כשלי צה"ל במלחמת יום הכפורים) עולה כי הוועדה לא הבינה את כשלי צה"ל באותה מלחמה, ומסקנותיה התבררו כשגויות. הא לראיה - צה"ל הופתע שוב בקונספציה שגויה ולא סיפק לצה"ל התרעה, אפילו לא של מספר דקות. לפיכן כל המצפה לכך שהקמת וועדת חקירה תביא לתיקון כשלי צה"ל במלחמת שמיני עצרת – טועה. <div data-rss-type="text"> <p> <span> אלעזר שוטרם מערוץ טוב מראיין את אלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> ז' בכסלו ה'תשפ"ה 08.12.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מר אלעזר שטורם מערוץ TOV מקיים סדרת ראיונות עם סא"ל בדימוס אלי דקל-דליצקי בנושא הפקת לקחים מהתנהלות צה"ל מיום השביעי באוקטובר 2023. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בחלק הראשון שלפניכם שולל דקל את הרעיון להוציא את "האפכא מסתברא" מצה"ל ולהכפפתו לראש הממשלה. דקל שולל בכל מכל את תרומת "האפכא מסתברא" וטוען שזהו גוף מיותר. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> כמו כן טוען דקל שמהניסיון שניצור מוועדת אגרנט (שמונתה לחקור את כשלי צה"ל במלחמת יום הכפורים) עולה כי הוועדה לא הבינה את כשלי צה"ל באותה מלחמה, ומסקנותיה התבררו כשגויות. הא לראיה - צה"ל הופתע שוב בקונספציה שגויה ולא סיפק לצה"ל התרעה, אפילו לא של מספר דקות. לפיכן כל המצפה לכך שהקמת וועדת חקירה תביא לתיקון כשלי צה"ל במלחמת שמיני עצרת – טועה.    </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-e92e7856.jpg" alt=""/> </div> Fri, 06 Dec 2024 14:39:22 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240208 הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/241127 מאז 7 באוקטובר מקיים ד"ר אורי מילשטיין מפגש שבועי עם מומחים כדי לדון במלחמת שמיני עצרת (חרבות ברזל). המפגש שהתקיים ב־27.11.24 עסק בעיקר בשאלה "משמעויות הפסקת האש שהוכרזה בין צה"ל לכוחות החיזבאללה בלבנון. במפגש נטלו חלק: ד"ר אורי מילשטיין – מנחה, ד"ר חיים אסא, עו"ד אוהד בן אהרון, ד"ר משה ברנט, סא"ל (בדימוס) אלי דקל, פרופ' אלישע הס, תא"ל במיל' אמציה חן – פאצי, ד"ר עדנה פשר, מר אלכס צייטלין, וסא"ל (בדימוס) דן שיאון. סרטון זה מרכז רק את דברי אלי דקל ואת התגובות לדבריו בדיון. הטיעון המרכזי של דקל הוא שמכיוון שממשלת ישראל לא הכריזה על כוונתה להכריע את חיזבאללה, ומכיוון שצה"ל לעת הזו אינו מסוגל לבצע משימה זו, מראש מדובר ב"סבב" המסתיים בהסכמה כלשהי להפסקת אש. בדיון טוען דקל שקונספציית ה"גריעות" (פשיטות לצמצום יכולות האויב) הוכחה כקונספציה שגויה ועל צה"ל לחזור לחתירה לניצחון. כדי שצה"ל יוכל לנצח במלחמות עליו לעבור מהפכה תודעתית ולהחליף את שדרת הפיקוד העליון. הדיון המלא פורסם באתר אתר "לעומק" של ד"ר אורי מילשטיין בשני חלקים בקישורים: https://www.youtube.com/watch?v=R9hsoBE3gfM&t=2697s https://www.youtube.com/watch?v= <div data-rss-type="text"> <p> <span> פאנל המלחמה בראשות ד"ר אורי מילשטיין </span> </p> <p> <span> כ"ו בחשוון ה'תשפ"ה 27.11.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מאז 7 באוקטובר מקיים ד"ר אורי מילשטיין מפגש שבועי עם מומחים כדי לדון במלחמת שמיני עצרת (חרבות ברזל). המפגש שהתקיים ב־27.11.24 עסק בעיקר בשאלה "משמעויות הפסקת האש שהוכרזה בין צה"ל לכוחות החיזבאללה בלבנון. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> במפגש נטלו חלק: ד"ר אורי מילשטיין – מנחה, ד"ר חיים אסא, עו"ד אוהד בן אהרון, ד"ר משה ברנט, סא"ל (בדימוס) אלי דקל, פרופ' אלישע הס, תא"ל במיל' אמציה חן – פאצי, ד"ר עדנה פשר, מר אלכס צייטלין, וסא"ל (בדימוס) דן שיאון. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> סרטון זה מרכז רק את דברי אלי דקל ואת התגובות לדבריו בדיון. הטיעון המרכזי של דקל הוא שמכיוון שממשלת ישראל לא הכריזה על כוונתה להכריע את חיזבאללה, ומכיוון שצה"ל לעת הזו אינו מסוגל לבצע משימה זו, מראש מדובר ב"סבב" המסתיים בהסכמה כלשהי להפסקת אש. בדיון טוען דקל שקונספציית ה"גריעות" (פשיטות לצמצום יכולות האויב) הוכחה כקונספציה שגויה ועל צה"ל לחזור לחתירה לניצחון. כדי שצה"ל יוכל לנצח במלחמות עליו לעבור מהפכה תודעתית ולהחליף את שדרת הפיקוד העליון. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הדיון המלא פורסם באתר אתר "לעומק" של ד"ר אורי מילשטיין בשני חלקים בקישורים: </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=R9hsoBE3gfM&amp;t=2697s" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=R9hsoBE3gfM&amp;t=2697s </a> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=jXBkFu-ZW60&amp;t=75s" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=jXBkFu-ZW60&amp;t=75s </a> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>   </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-e92e7856.jpg" alt=""/> </div> Wed, 27 Nov 2024 06:15:11 GMT https://www.dekelegypt.co.il/241127 הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/241126 זהו החלק השמיני והאחרון מדיון מוסרט שעסק בהפקת לקחים ממלחמת "שמיני עצרת" ("חרבות ברזל"). בדיון בראשותו של ד"ר אורי מילשטיין נטלו חלק ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. בחלק זה מביעים משתתפי הדיון את דעתם על הגורם המרכזי הדרוש תיקון בהתנהלות צה"ל. ד"ר מילשטיין מציע להקים מכון לביטחון לאומי שיכשיר את הפיקוד בצה"ל ואת ההנהגה הפוליטית במדינה לנהל את צרכי הביטחון של ישראל. אפשר לצפות בחלק זה של הדיון ובחלקים נוספים בערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר מילשטיין בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=Youz3FUViyI&t=1698s הדיון בערוץ מילשטיין פורסם בשם "סא"ל (בדימוס) אלי דקל: אין צורך בוועדת חקירה ממלכתית על המלחמה. כל המלצות ועדת אגרנט נכשלו" <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> ד"ר אורי מילשטיין, ד"ר מיכאל ברונשטיין ואליהו דקל-דליצקי </span> </span> </p> <p> <span> י"ח בחשוון ה'תשפ"ה 19.11.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> זהו החלק השמיני והאחרון מדיון מוסרט שעסק בהפקת לקחים ממלחמת "שמיני עצרת" ("חרבות ברזל"). בדיון בראשותו של ד"ר אורי מילשטיין נטלו חלק ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. </span> </span> </p> <p> <span> בחלק זה מביעים משתתפי הדיון את דעתם על הגורם המרכזי הדרוש תיקון בהתנהלות צה"ל. ד"ר מילשטיין מציע להקים מכון לביטחון לאומי שיכשיר את הפיקוד בצה"ל ואת ההנהגה הפוליטית במדינה לנהל את צרכי הביטחון של ישראל.   </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אפשר לצפות בחלק זה של הדיון ובחלקים נוספים בערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר מילשטיין בקישור: </span> </p> <p> <span>   </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Youz3FUViyI&amp;t=1698s" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=Youz3FUViyI&amp;t=1698s </a> </p> <p> <span> הדיון בערוץ מילשטיין פורסם בשם " </span> <strong> סא"ל (בדימוס) אלי דקל: אין צורך בוועדת חקירה ממלכתית על המלחמה. כל המלצות ועדת אגרנט נכשלו" </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-e92e7856.jpg" alt=""/> </div> Tue, 26 Nov 2024 06:01:33 GMT https://www.dekelegypt.co.il/241126 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/241125 <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> ד"ר אורי מילשטיין, ד"ר מיכאל ברונשטיין ואליהו דקל-דליצקי </span> </span> </p> <p> <span> י"ח בחשוון ה'תשפ"ה 19.11.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> זהו חלק שביעי מדיון מוסרט שעסק בהפקת לקחים ממלחמת "שמיני עצרת" ("חרבות ברזל"). בדיון בראשותו של ד"ר אורי מילשטיין נטלו חלק ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> בחלק זה עוסק אלי דקל בהפקת לקחים ובהמלצות כיצד לשפר את יכולות צה"ל והמודיעין. דקל טוען שוועדת חקירה בנוסח וועדת החקירה שהוקמה בעקבות מלחמת יום הכיפורים אינה הפתרון לשיפור יכולות צה"ל. לדבריו, כיום מתברר שהוועדה לא הבינה את כשלי המודיעין והמליצה לבצע שינוים שכיום מתברר שהם היו חסרי תועלת. בהמשך מעלה דקל מספר המלצות לשיפור המצב. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> אפשר לצפות בחלק זה של הדיון ובחלקים נוספים בערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר מילשטיין בקישור: </span> </p> <p> <span>   </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Youz3FUViyI&amp;t=1698s" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=Youz3FUViyI&amp;t=1698s </a> </p> <p> <span> הדיון בערוץ מילשטיין פורסם בשם " </span> <strong> סא"ל (בדימוס) אלי דקל: אין צורך בוועדת חקירה ממלכתית על המלחמה. כל המלצות ועדת אגרנט נכשלו" </strong> </p> <p> <br/> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2776%D7%A9+%D7%9E%D7%94+%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%A9+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A7+%D7%9C%D7%A6%D7%94%D7%9C.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-e92e7856.jpg" alt=""/> </div> Mon, 25 Nov 2024 06:18:06 GMT https://www.dekelegypt.co.il/241125 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/241124 החלק השישי מדיון מוסרט שעסק בהפקת לקחים ממלחמת "שמיני עצרת" ("חרבות ברזל"). בדיון בראשותו של ד"ר אורי מילשטיין נטלו חלק ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. בחלק זה מנתחים ד"ר מילשטיין וד"ר ברונשטיין את מקור כשלי צה"ל שלדעתם נובע מכך שמדינת ישראל חדלה מלחתור להיות "אור לגויים" וצה"ל נשרך אחר תרבות המערב ונוהה אחר מכוני מחקר המאוישים בידי בכירים לשעבר במערכת הביטחון שתרומתם כיום לצה"ל מועטה. החלקים הבאים שיפורסמו בהמשך, יעסקו בהפקת לקחים ממלחמת שמיני עצרת. אפשר לצפות בחלק זה של הדיון ובחלקים נוספים בערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר מילשטיין בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=qG-Bjbz2xbg שם הסרטון באתר של ד"ר מילשטיין – "סא"ל אלי דקל: שום מדינה בהיסטוריה לא קיבלה התרעה נכונה ממלחמה, וציפייה להתרעה היא עבודת אלילים!" <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> ד"ר אורי מילשטיין, ד"ר מיכאל ברונשטיין ואליהו דקל-דליצקי </span> </span> </p> <p> <span> י"ח בחשוון ה'תשפ"ה 19.11.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> החלק השישי מדיון מוסרט שעסק בהפקת לקחים ממלחמת "שמיני עצרת" ("חרבות ברזל"). בדיון בראשותו של ד"ר אורי מילשטיין נטלו חלק ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בחלק זה מנתחים ד"ר מילשטיין וד"ר ברונשטיין את מקור כשלי צה"ל שלדעתם נובע מכך שמדינת ישראל חדלה מלחתור להיות "אור לגויים" וצה"ל נשרך אחר תרבות המערב ונוהה אחר מכוני מחקר המאוישים בידי בכירים לשעבר במערכת הביטחון שתרומתם כיום לצה"ל מועטה. </span> </p> <p> <span> החלקים הבאים שיפורסמו בהמשך, יעסקו בהפקת לקחים ממלחמת שמיני עצרת.   </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> <span> אפשר לצפות בחלק זה של הדיון ובחלקים נוספים בערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר מילשטיין בקישור: </span> </span> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=qG-Bjbz2xbg" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=qG-Bjbz2xbg </a> <span> <span> </span> </span> </p> <p> <span> שם הסרטון באתר של ד"ר מילשטיין – "סא"ל אלי דקל: שום מדינה בהיסטוריה לא קיבלה התרעה נכונה ממלחמה, וציפייה  להתרעה היא עבודת אלילים!" </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2776%D7%A9+%D7%9E%D7%94+%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%A9+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A7+%D7%9C%D7%A6%D7%94%D7%9C.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-e92e7856.jpg" alt=""/> </div> Sun, 24 Nov 2024 10:17:47 GMT https://www.dekelegypt.co.il/241124 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/241123 ישראל כהן ויקי אדמקר מרדיו "קול חי" מראיינים את אלי דקל בנושא האיום המצרי על פעולת צה"ל ברפיח. בראיון נשאל דקל, בין היתר את השאלות הבאות: - אני שומע כל הזמן, לפחות בדיווחים בתקשורת, את האיומים של המצרים על כך שהם מתכוונים לבחון את היחסים הדיפלומטיים שלהם עם ישראל בגלל הפעולה ברפיח. עד כמה אנחנו צריכים להתייחס לזה ברצינות? - ספר לנו על המעקב הזה שלך אחר ההתעצמות המצרית כי זה מעניין, איזה מלחמה מצרים מכינה נגד ישראל? <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> ד"ר אורי מילשטיין, ד"ר מיכאל ברונשטיין ואליהו דקל-דליצקי </span> </span> </p> <p> <span> י"ח בחשוון ה'תשפ"ה 19.11.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> זהו חלק החמישי מדיון מוסרט שעסק בהפקת לקחים ממלחמת "שמיני עצרת" ("חרבות ברזל"). בדיון בראשותו של ד"ר אורי מילשטיין נטלו חלק ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> בחלק זה מנתח אלי דקל את תפקידי המודיעין בצה"ל ואת יישומם במהלך מלחמת שמיני עצרת. מהניתוח עולה כי המודיעין הצבאי במלחמה והשב"כ כמעט "לא סיפקו את הסחורה" ולעומת זו ה"מוסד" הפליא לעשות. מדברי דקל עולה כי מאז מלחמת ששת הימים המודיעין בצה"ל הולך ודועך. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> אפשר לצפות בחלק זה של הדיון ובחלקים נוספים בערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר מילשטיין בקישור: </span> </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=qG-Bjbz2xbg" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=qG-Bjbz2xbg </a> </p> <p> <span> שם הסרטון באתר של ד"ר מילשטיין – "סא"ל אלי דקל: שום מדינה בהיסטוריה לא קיבלה התרעה נכונה ממלחמה, וציפייה להתרעה היא עבודת אלילים!" </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2776%D7%A9+%D7%9E%D7%94+%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%A9+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A7+%D7%9C%D7%A6%D7%94%D7%9C.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-e92e7856.jpg" alt=""/> </div> Sat, 23 Nov 2024 06:35:03 GMT https://www.dekelegypt.co.il/241123 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/241122 החלק הרביעי הוא מדיון מוסרט שעסק בהפקת לקחים ממלחמת "שמיני עצרת" ("חרבות ברזל"). בדיון בראשותו של ד"ר אורי מילשטיין נטלו חלק ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. חלק זה הוא דיון המסכם מה שנאמר בחלקים הקודמים, שעסקו באי המוכנות של צה"ל והמודיעין למלחמה. אפשר לצפות בחלק זה של הדיון ובחלקים נוספים בערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר מילשטיין בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=qG-Bjbz2xbg שם הסרטון באתר של ד"ר מילשטיין – "סא"ל אלי דקל: שום מדינה בהיסטוריה לא קיבלה התרעה נכונה ממלחמה, וציפייה להתרעה היא עבודת אלילים!" <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> ד"ר אורי מילשטיין, ד"ר מיכאל ברונשטיין ואליהו דקל-דליצקי </span> </span> </p> <p> <span> י"ח בחשוון ה'תשפ"ה 19.11.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> החלק הרביעי הוא מדיון מוסרט שעסק בהפקת לקחים ממלחמת "שמיני עצרת" ("חרבות ברזל"). בדיון בראשותו של ד"ר אורי מילשטיין נטלו חלק ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. </a> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> חלק זה הוא דיון המסכם מה שנאמר בחלקים הקודמים, שעסקו באי המוכנות של צה"ל והמודיעין למלחמה. </a> </p> <p> <br/> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> אפשר לצפות בחלק זה של הדיון ובחלקים נוספים בערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר מילשטיין </a> <span> <span> </span> </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> בקישור: </a> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s"> https://www.youtube.com/watch?v=qG-Bjbz2xbg </a> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> שם הסרטון באתר של ד"ר מילשטיין – "סא"ל אלי דקל: שום מדינה בהיסטוריה לא קיבלה התרעה נכונה ממלחמה, וציפייה  להתרעה היא עבודת אלילים!" </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 22 Nov 2024 20:18:46 GMT https://www.dekelegypt.co.il/241122 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/241121 החלק השלישי הוא מדיון מוסרט שעסק בהפקת לקחים ממלחמת "שמיני עצרת" ("חרבות ברזל"). בדיון בראשותו של ד"ר אורי מילשטיין נטלו חלק ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. חלק זה עוסק ביכולותיו המוגבלות של צה"ל כפי שהתגלו במהלך המלחמה. הסרטון הוא השלישי בסדרה בת שמונה חלקים העוסקים בלקחים מהמלחמה ובהמלצות לתיקון כשלים שהתגלו במהלכה. בחלק זה של הדיון טוען הד"ר אורי מילשטיין שהמקור לכשלי צה"ל במלחמה נובע מתפיסה שגויה של צה"ל לפיה פסו המלחמות הגדולות וכי ארגונים לא מדינתיים (ארגוני חבלה) לא יכולים לנהל מלחמות כמו מדינות. אפשר לצפות בחלק זה של הדיון ובחלקים נוספים בערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר מילשטיין בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=qG-Bjbz2xbg שם הסרטון באתר של ד"ר מילשטיין – "סא"ל אלי דקל: שום מדינה בהיסטוריה לא קיבלה התרעה נכונה ממלחמה, וציפייה להתרעה היא עבודת אלילים!" <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> ד"ר אורי מילשטיין, ד"ר מיכאל ברונשטיין ואליהו דקל-דליצקי </span> </span> </p> <p> <span> י"ח בחשוון ה'תשפ"ה 19.11.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> החלק השלישי הוא מדיון מוסרט שעסק בהפקת לקחים ממלחמת "שמיני עצרת" ("חרבות ברזל"). בדיון בראשותו של ד"ר אורי מילשטיין נטלו חלק ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. </a> </p> <p> <br/> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> חלק זה עוסק ביכולותיו המוגבלות של צה"ל כפי שהתגלו במהלך המלחמה. הסרטון הוא השלישי בסדרה בת שמונה חלקים העוסקים בלקחים מהמלחמה ובהמלצות לתיקון כשלים שהתגלו במהלכה. בחלק זה של הדיון טוען הד"ר אורי מילשטיין שהמקור לכשלי צה"ל במלחמה נובע מתפיסה שגויה של צה"ל לפיה פסו המלחמות הגדולות וכי ארגונים לא מדינתיים (ארגוני חבלה) לא יכולים לנהל מלחמות כמו מדינות. </a> </p> <p> <br/> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> אפשר לצפות בחלק זה של הדיון ובחלקים נוספים בערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר מילשטיין </a> <span> <span> </span> </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> בקישור: </a> <a href="http://"> https://www.youtube.com/watch?v=qG-Bjbz2xbg </a> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> </a> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> שם הסרטון באתר של ד"ר מילשטיין – "סא"ל אלי דקל: שום מדינה בהיסטוריה לא קיבלה התרעה נכונה ממלחמה, וציפייה  להתרעה היא עבודת אלילים!" </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 21 Nov 2024 16:32:53 GMT https://www.dekelegypt.co.il/241121 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/241120 החלק השני הוא מדיון מוסרט שעסק בהפקת לקחים ממלחמת "שמיני עצרת" ("חרבות ברזל"). בדיון בראשותו של ד"ר אורי מילשטיין נטלו חלק ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. חלק זה ביכולותיו המוגבלות של צה"ל כפי שהתגלו במהלך המלחמה. הסרטון הוא השני בסדרה בת שמונה חלקים העוסקים בלקחים מהמלחמה ובהמלצות לתיקון כשלים שהתגלו במהלכה. בחלק זה של הדיון טוען הד"ר מיכאל ברונשטיין שהמקור להיעדר תוכניות מוכנות מראש לכיבוש רצועת עזה נובע מחוסר הרצון של צה"ל לנצח. ולאמונת השווא שבאמצעות מכות קטנות באויב הוא יצליח לגרוע את יכולותיו ולמנוע "מלחמה גדולה. אפשר לצפות בחלק זה של הדיון ובחלקים נוספים בערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר מילשטיין בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=qG-Bjbz2xbg שם הסרטון באתר של ד"ר מילשטיין – "סא"ל אלי דקל: שום מדינה בהיסטוריה לא קיבלה התרעה נכונה ממלחמה, וציפייה להתרעה היא עבודת אלילים!" <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> ד"ר אורי מילשטיין, ד"ר מיכאל ברונשטיין ואליהו דקל-דליצקי </span> </span> </p> <p> <span> י"ח בחשוון ה'תשפ"ה 19.11.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> החלק השני הוא מדיון מוסרט שעסק בהפקת לקחים ממלחמת "שמיני עצרת" ("חרבות ברזל"). בדיון בראשותו של ד"ר אורי מילשטיין נטלו חלק ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. </a> </p> <p> <br/> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> חלק זה ביכולותיו המוגבלות של צה"ל כפי שהתגלו במהלך המלחמה. הסרטון הוא השני בסדרה בת שמונה חלקים העוסקים בלקחים מהמלחמה ובהמלצות לתיקון כשלים שהתגלו במהלכה. בחלק זה של הדיון טוען הד"ר מיכאל ברונשטיין שהמקור להיעדר תוכניות מוכנות מראש לכיבוש רצועת עזה נובע מחוסר הרצון של צה"ל לנצח. ולאמונת השווא שבאמצעות מכות קטנות באויב הוא יצליח לגרוע את יכולותיו ולמנוע "מלחמה גדולה. </a> </p> <p> <br/> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> אפשר לצפות בחלק זה של הדיון ובחלקים נוספים בערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר מילשטיין </a> <span> <span> </span> </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> בקישור </a> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> : </a> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank">   </a> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=qG-Bjbz2xbg </a> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> שם הסרטון באתר של ד"ר מילשטיין – "סא"ל אלי דקל: שום מדינה בהיסטוריה לא קיבלה התרעה נכונה ממלחמה, וציפייה  להתרעה היא עבודת אלילים!" </a> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank">   </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576---------------+--------+------------+--------+.jpg" alt=""/> </div> Wed, 20 Nov 2024 09:22:52 GMT https://www.dekelegypt.co.il/241120 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/241119 החלק הראשון הוא מדיון מוסרט שעסק בהפקת לקחים ממלחמת "שמיני עצרת" ("חרבות ברזל"). בדיון בראשותו של ד"ר אורי מילשטיין נטלו חלק ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. חלק זה עוסק במודיעין והוא מבוא לשבעה סרטונים שעוסקים בלקחים מהמלחמה ובהמלצות לתיקון כשלים שהתגלו במהלכה. בחלק זה של הדיון טוען אלי דקל שציבור החוקרים והפרשנים טועה לחשוב שהמודיעין כשל שוב בקונספציה השגויה שהחמאס מורתע ולא סיפק התרעה לצה"ל. לדעת דקל, זו ראייה צרה המגמדת את כשלי המודיעין המתמשכים שנים ארוכות. אפשר לצפות בחלק זה של הדיון ובחלקים נוספים בערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר מילשטיין בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=qG-Bjbz2xbg בשם: סא"ל אלי דקל: שום מדינה בהיסטוריה לא קיבלה התרעה נכונה ממלחמה, וציפייה להתרעה היא עבודת אלילים! <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> ד"ר אורי מילשטיין, ד"ר מיכאל ברונשטיין ואליהו דקל-דליצקי </span> </span> </p> <p> <span> י"ח בחשוון ה'תשפ"ה 19.11.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> החלק הראשון הוא מדיון מוסרט שעסק בהפקת לקחים ממלחמת "שמיני עצרת" ("חרבות ברזל"). בדיון בראשותו של ד"ר אורי מילשטיין נטלו חלק ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. </a> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> חלק זה עוסק במודיעין והוא מבוא לשבעה סרטונים שעוסקים בלקחים מהמלחמה ובהמלצות לתיקון כשלים שהתגלו במהלכה. בחלק זה של הדיון טוען אלי דקל שציבור החוקרים והפרשנים  טועה לחשוב שהמודיעין כשל שוב בקונספציה השגויה שהחמאס מורתע ולא סיפק התרעה לצה"ל. לדעת דקל, זו ראייה צרה המגמדת את כשלי המודיעין המתמשכים שנים ארוכות. </a> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> אפשר לצפות בחלק זה של הדיון ובחלקים נוספים בערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר מילשטיין </a> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> בקישור: </a> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> </a> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=qG-Bjbz2xbg </a> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> בשם: סא"ל אלי דקל: שום מדינה בהיסטוריה לא קיבלה התרעה נכונה ממלחמה, וציפייה  להתרעה היא עבודת אלילים! </a> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank">   </a> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576---------------+--------+------------+--------+.jpg" alt=""/> </div> Tue, 19 Nov 2024 06:50:18 GMT https://www.dekelegypt.co.il/241119 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/241103 חלק שני מתוך סיפור דמיוני העוסק במהלך שירותו של קצין מודיעין. הקצין, דב בר לביא, החל את דרכו במודיעין השדה, שם שירת עד דרגת סגן אלוף, והמשך הקריירה הצבאית שלו במגוון תפקידים באגף המודיעין במטכ"ל. החלק השני שלפניכם מתאר את קידומו של דב לדרגת סגן ולמינויו לתפקיד של קצין מודיעין בגדוד חיל רגלים משוריין. פרק זה הוא מתוך הספר "לוחמי הסתר בקריה בתל אביב" - רומן היסטורי העוסק בלוחמי אגף המודיעין של צה"ל. הפרק עוסק בתהליך הקידום התזזיתי המאפיין רבים בחיל המודיעין, תהליך הפוגע קשות ביכולות המודיעין ותורם לכישלונותיו הרבים. <div> <img src="" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span>  י"ד בסיוון ה'תשע"ז 08.06.2017 </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/1282.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <b> <font> דב מקודם לתפקיד קצין מודיעין גדודי </font> </b> </span> </div> <div> <span> <font> <i> בפסקה יסופר כיצד שובץ סגן דב בגדוד חרמ"ש בתפקיד קמ"ן  </i> </font> </span> </div> <div> <span> <font> <i>   </i> </font> </span> </div> <div> <span>    לאחר מספר חודשים של שהייה בבסיס ההדרכה של חיל המודיעין הוענקה לו דרגת סגן, והוצא לו לשמש בתפקיד קצין המודיעין של גדוד החרמ"ש 446. דב קיבל את ההצעה ולאחר חופשה ארוכה מעט מהרגיל, המקובלת בצה"ל בעת מעבר מתפקיד לתפקיד, הוא התייצב במחנה גדוד 446 ששכן באותם ימים האזור ג'וליס. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span>    דב התייצב בפני המג"ד, סא"ל אביתר בן חורין. המג"ד, לאחר מילית הכרות ספורות, אמר לדב כי עכשיו אין זמן לפטפוטים, וכי בתוכנית האימונים של הגדוד מופיע אימון ניווט לקציני הגדוד הוא רואה את הקמ"ן כאחראי להכנת תחרות הנווט הגדודית. כאן קרא המג"ד לקמב"ץ (קצין המבצעים הגדודי) הכיר לו את הקמ"ן החדש והורה לו לסייר עם הקמ"ן במתקני ובשטחי האימונים של הגדוד ולשלבו בסבב התורניות המוטלות על קציני הגדוד. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span>    הקמב"ץ, סגן משה אידלמן, שעמד לפני סיום שירותו בצה"ל, סיפר לדב כי מזה מספר חודשים אין קמ"ן בגדוד כך שלמעשה הוא היה זה שמילא תפקיד זה. בהיעדר קמ"ן המשיך משה, נבזז הציוד של משרד הקמ"ן וכי על דב יהיה לבנות מחדש את משרדו ולציידו מחדש. כשהגיע דב לחדר שאמור לשמש כמשרדו, גילה כי החדר נבזז כך, שאפילו נברשות הפלורסנט נעלמו ולמעשה לא היה בחדר שום ציוד הראוי לשימוש. דב החליט לטפל בעניין בעצמו מבלי לבקש סיוע מהמג"ד. דבר ראשון שעשה היה להכין את תרגיל הניווט הגדודי, ואת שיקום משרדו דחה לאחר מכן. הוא התקשר לידידו יובל, מפקדו בקורס הקמ"נים סיפר לו את המצב וביקש שישאיל לו ג'יפ עם נהג למספר ימים וכן כמה מפות וציוד משרדי מינימאלי.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span>    דב שהיה איש יעיל, לא בזבז זמן ועד לקבלת הג'יפ מבסיס ההדרכה. הוא שאל את רכבו של הקמב"ץ ויצא לשטח האימונים כדי לסייר ולבחור נקודות ציון לתרגיל הניווט. כישרון הניווט וההתמצאות בשטח היה אחד מתכונותיו הטובות. כבר בהיותו מדריך בבה"ד התברר לכולם כי דב "חיית שטח". דב הפעיל כאן את כישוריו, הוא סרק את גזרת התרגיל ואיתר נקודות ציון מעניינות, סימנם במפה ואיתר חורשה קטנה ששם, בצל, תמקם מפקדת הגדוד, ושם יערך טקס הסיום וחלוקת הפרסים לנווטים המצטיינים. כשחזר הוא לא בזבז זמן, ופנה לקצין השלישות וביקש שזה יקצה לו נהג, קצין השלישות אמר לו שיש מצוקת נהגים וכרגע הוא יקבל הוא יכול לקבל נהג בעייתי ש"דפק" כבר מספר נפקדויות וכי הוא השליש מקווה שדב יצליח להשתלט עליו.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span>    לדב ששידר כלפי חוץ חזות של קצין קשוח ומתנשא, היה חוש למצוא מהלכים דווקא בקרב החיילים הזוטרים שמילאו תפקידי שירותים. בהתאם לצורך הוא הטיל בהם אימה וכשהיה זה נחוץ הוא ידע גם להפוך לחברם המחלץ אותם מבעיות שונות. כשראה דב את איתן הנהג החדש שלו, הוא לקחו לשיחה ממושכת ולמד לדעת כי איתן הוא למעשה נער שוליים שכמעט והשתמט מהשרות הצבאי, כמו רוב חבריו, בתואנה של הפרעות נפשיות. ואכן משהתגייס כל שירותו עד עתה היה מסכת ארוכה של היתקלויות עם מפקדיו שזרקו אותו ולא רצו ש"הפסיכי הזה" ישרת בקרבתם. דב הסביר לאיתן כי הוא איש שטח ואינו מתכונן לרבוץ במשרד. לפיכך, הוא איתן הנהג, יהיה האיש הקרוב אליו רוב שעות היום, והוא מצפה ממנו שלא רק יהיה נהג אלה עוזרו, והוא דב מצדו, ידאג לטפל בקשיים של איתן וינסה לחלצו מבעיותיו. איתן שלא היה רגיל במפקדים המדברים אליו כך, החליט בליבו כי ינסה הפעם האמת שלא לאכזב את דב. דב הסביר לו כי ג'יפ' הקמ"ן הוא כלי העבודה העיקרי שלו וכי הוא מצפה כי איתן ייקח את הג'יפ העלוב שסופק למודיעין מקצין החימוש ויפכו לרכב שאפילו למג"ד אין שכמותו. הוא אמר לאיתן שלא יהסס מלפנות אליו בכל בעיה או קושי שיערימו אליו בסדנא או באפסנאות הגדודית. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span>    לעת עתה, הגיע הרכב שדב קיבל בהשאלה מבסיס ההדרכה ודב שם פעמיו למפקדת גייסות השריון (מפג"ש), המפקדה הממונה עליו, על מנת שיסייעו לו בהכנת הניווט. לפני צאתו פנה לירון המש"ק שלו ואמר לו כי בזמן שהוא ימצא במפג"ש, הוא מצפה ממנו שיקומם את חורבות משרד הקמ"ן כך שיראה כמשרד צבאי. כמובן שלצורך זה יש לסיידו ולהכין את חזית הקרוון, בו שכן המשרד, לגינון. ירון נסה לצייץ כי אין לו צבע ואמצעים אחרים לשיפוץ ודב הבהיר לו שישיגם מן הגורן או מן היקב, ושלא יטריד אותו בזוטות שכאלה.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span>    דב נסע למפג"ש, ניפגש עם הקמ"ן, סא"ל צורי, אותו הכיר עוד כשזה שימש כמדריך בבסיס ההדרכה של המודיעין, וביקש אמצעים וסיוע בהכנת התרגיל. צורי העמיד לרשותו כמות מפות של גזרת התרגיל ושרטטת שסימנה עליהם נקודות הניווט. דב הודה לקמ"ן והמשיך למפקדת פיקוד דרום שם, במחלקת המודיעין שרת קצין שדב הכירו עוד מלפני גיוסו לצה"ל, וזה התבקש להכין עבורו במעבדת הצילום הפיקודית, פוטוסטאט (צילום אויר או מספר צילומי אויר שחוברו יחד לפסיפס, עברו עיבוד גראפי הכולל הוספת רשת דיווח. לאחר העיבוד משוכפל הפוטוסטאט על גבי ניר צילום זול או בדפוס) הרעיון של דב היה שהניווט יהיה בשני שלבים חלק ראשון ניווט על פי מפה והחלק השני המתורגלים ינווטו על פי הפוטוסטאט - כך הם ילמדו להשתמש בעזרי המודיעין המחולקים לגייסות בעת מלחמה. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span>    בבוקר יום המחרת התייצב דב בפני המג"ד עם ערכות עזרים לניווט הגדודי. העזרים כללו מפה מנוילנת עליה שורטטו נקודות הניווט ופוטוסטאט של גזרת התרגיל כולל דברי בסבר קצרים. המג"ד שהתרשם לטובה מהקצין החרוץ אישר את המתווה המוצע, זימן את קציני מטהו לדיון והנחה את קציני המטה להכנות הדרושות וציווה על הקמב"ץ שינצח על המלאכה ושיוציא פקודה כנדרש למשתתפים. התרגיל עבר בהצלחה יתרה וכמובן שזה נזקף גם לזכותו של דב.  </span> </div> <div> <span> שגרת יומו של דב </span> </div> <div> <span> ובו יסופר במה עוסק קצין מודיעין בגדוד בעת שגרה </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> שנת העבודה בגדוד התחלקה לשני חלקים. רוב ימות השנה עסק הגדוד באימונים שכללו הן אימונים בתוך המסגרת הגדודית להכשרת הלוחמים והמפקדים בתפקידי לחימה שונים והן באימונים משותפים עם גדודי טנקים בו מסגרות מהגדוד פעלו במשותף עם יחידות השריון. בחלק מהשנה שולב הגדוד במסגרת הכוחות הערוכים לאורך גבולות המדינה ואז הוא "תפס קו" כלומר קיבל גזרת אחריות שהוא הופקד על הגנתה. במסגרת זו הגדוד שימש בעיקר כגדוד חי"ר, אייש מוצבים לאורך הגבול וקיים שיגרה של תצפיות אל מעבר לגבולות המדינה וסיורים ומארבים בניסיון לאתר חציית מסתננים.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span>    תפקידו של קצין המודיעין בגדוד נגזר מהמשימות המוטלות עליו. כיוון שרוב הזמן הגדוד עסוק באימונים תפקידו של הקמ"ן מבחינה מודיעינית הוא מצומצם ביותר, פה ושם נערך תרגיל גדודי הוא נדרש לכתוב כמה מילים לסיכום המודיעין המצורף לפקודת המבצע הגדודית ורוב עתותיו מוקדשים למעשה לסייע למג"ד או לקמב"ץ המילוי משימות שונות שאין בינם כל קשר לעבודת מודיעין, זה יכול להיות ארגון ביקור אישיות בכירה כלשהיא בגדוד, או ארגון יום תחרויות ספורט. בימים ההם של טרום המצאת הניווט הלווייני, שימשו רוב הקמ"נים כקציני הניווט של המפקד בעת תנועתו בשטח.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span>    כאשר הגדוד היה נדרש לתפוס קו, היה חל שינוי בעיסוקי הקמ"ן וסוף סוף הוא עסק במקצוע הקרוי מודיעין, הקמ"ן היה מופקד אז על מערך התצפיות. תפקידו היה לצייד כל תצפית בעזרי המודיעין, ולתדרך את התצפיתנים במה עליהם להתרכז וכמובן להיות בקשר מתמיד עם התצפיות ולדווח לרמה הממונה על כל פעילות חריגה. הקשר של הקמ"ן בעת "תפיסת קו" עם גורמי המודיעין של הרמה הממונה הוא הדוק. הוא מקבל דיווחים שוטפים מהרמה הממונה, הן עדכונים על מצב האויב בגזרה והן אתראות שונות. כמובן שגם הפעילות בתפיסת קו משתנה מאוד בהתאם לגזרה בה ערוך הגדוד והתקופה. לעיתים הגדוד נערך בגזרה בה שורר שלום או הפסקת אש הנשמרת מזה שנים ארוכות ולעיתים הוא נערך הגזרה "חמה" בה ישנה פעילות מבצעית גדולה המקרינה כמובן על פעילות הקמ"ן.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span>    בנוסף לחיי השגרה בגדוד, אזי כל יחידה לוחמת משולבת בתכנונים המבצעיים של צה"ל בעת מלחמה. לצורך זה מקיימת כל יחידה שגרת רענונים "והצגת" התוכניות בפני מפקדיה ולעיתים אף נעשה אימון כזה או אחר. מתפקידו של הקמ"ן לדאוג שבגדוד ימצאו עזרי המודיעין שיאפשרו לגדוד למלא את משימתו וכמובן לעדכן את פקודת המבצע בנתוני השטח והאויב המשתנים. משימה זו של הגדוד להתכונן למצב של מלחמה היא לכאורה צריכה להיות המשימה המרכזית, אבל מה לעשות, וחיי השגרה שוחקים חלק מהמפקדים ומהקמ"נים כך שהם ממעיטים לעסוק ב"חשוב" ועוסקים בדברים הדחופים אך הבלתי חשובים של ההווה. בהיותו של צה"ל צבא שחלק ניכר מכוחו מבוסס על יחידות מילואים, הבעיה של התכוננות למלחמה כי תבוא, חריפה במיוחד ופתרונה תלוי בדרך כלל בתכונות האנשים, וברצונם להקדיש זמן למשימות צפויות שכמובן לא ברור מתי וכיצד והאם בכלל הם תתקיימנה. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span>    הנקודה הזו של חוסר ההתכוננות של הצבא למלחמה כוללת (להבדיל מ"יום קרב" בו הצבא מתרגל – עם הכוחות הסדירים – מתאר של לחימה מוגבלת נוסח פשיטה של האויב לתפיסת שטח מוגבל או לצרכי פיגוע/מיקוח) היא רעה חולה שמלווה את צה"ל מיום הקמתו. בכל מלחמות ישראל מתברר כי הגייסות לא מוכנים מבחינת הנשק והזיווד, וקיימים פערים משמעותיים בין הציוד הדרוש למלחמה לבין הציוד שמצוי בידי הלוחמים כך למשל כשפרצה מלחמת יום הכיפורים התברר כי בחלק מהטנקים אין מקלעים או שאין משקפות או מפגעים אחרים שפגעו קשה מאות ביכולת ללוחמים לתפקד בשדה הקרב. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span>    המודיעין הוא בראש וראשונה חלק מצה"ל וככזה הוא סובל מחוסר התכוננות מספקת מבחינת ציוד ואימון הלוחמים. במבנה המודיעין יש כשל מבני בסיסי המונע ממנתו "לספק את הסחורה" בעת מלחמה. כשל זה נובע מהמבנה המיוחד של המודיעין, שמפקדו העליון ראש אגף המודיעין הוא משרתם של שני אדונים. כלומר ראש אמ"ן הוא קצין המודיעין של הרמטכ"ל, אבל וזהו אבל גדול, הוא גם קצין המודיעין של ממשלת ישראל. בתוקף תפקידו זה דעתו נתונה לספק הערכות שישרתו את הדרג המדיני ודעתו אינה נתונה לספק מודיעין לגייסות. כפל התפקידים של ראש אמ"ן מקרין על כל קהילת המודיעין החל מהאיסוף שמכוון לספק את צרכי הדרג המדיני, והערכות המדויקת של האויב המתחם כזה או אחר אינה מעסיקה את דעתו. כמובן שכל אגף המודיעין במטכ"ל ובראשו מחלקת המחקר (הקרויה כיום חטיבת המחקר) נרתמים לעיבוד מודיעין שיסייע למקבלי ההחלטות בדרג העליון ודעתם אינה נתונה כלל לצרכי הלוחמים בשדה.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span>    אביא לכך דוגמא: בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים היו לחיל המודיעין מערך איסופי משוכלל, שכלל גם סוכני צמרת וגם מערך האזנה נרחב, שלא לדבר על אמצעי איסוף אחרים כגון צילומי אוויר. והנה למרות שפע מקורות האיסוף חיל המודיעין טעה לחשוב כי דיביזיות החי"ר בצבא מצרים, (שבעת ההיא הם היוו את השלד עיקרי עליו נשען צבא זה), מצוידות הטנק המיושן T-34 מימי מלחמת העולם השנייה, כלומר חיל מודיעין טעה לחשוב כי כ-500 טנקים מסוג זה יפגוש צה"ל אם המצרים יפתחו במלחמה. בצה"ל זלזלו, ובצדק, בטנק עתיק זה. לטנק היו מגבלות רבות וביניהם צלילת גבוהה שאפשרה בקלות את איתורו כמטרה בשדה הקרב, תותח מיושן בקוטר של 85 מ"מ שגללו ובגלל מערכות הכוונות והאופטיקה המיושנת הטווח האפקטיבי של התותח היה רק כ-1000 מטר. האמת המרה היא שבשנה שקדמה למלחמת יום הכיפורים (אם לא לפני כן) צבא מצרים החליף את הרוב המכריע של טנקים מיושנים אלה, בטנקי T-54 שאמנם לא היו "המילה האחרונה" של טנקי המערכה, אבל עלו בעשרות מונים על ה T-34. פלא גדול הוא בעיני כיצד נעלם הדבר מעיני צה"ל. הן מהמטכ"ל הניזון משפע מקורות איסוף ומבניהם סוכן צמרת שפעל מלשכתו של נשיא מצרים והמפקד העליון של צבאה – אנואר א־סאדת. מילה שם במטכ"ל הם מנותקים מהשטח אך מה עם מודיעין השדה? שרשרת התצפיות שהיו פרוסות במעוזים לאורך תעלת סואץ – מה הם לא ראו מאומה? מה עם כל קמ"ני הגדודים והחטיבות שתדרכו את מערך התצפיות – גם הם לא ראו כלום? אכן לפלא הוא בעיני. </span> </div> <div> <span> <b> <font> דב קונה את מקומו בגדוד </font> </b> </span> </div> <div> <span> <font> <i> ובו יסופר כיצד השכיל דב לבסס את מקומו בגדוד </i> </font> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> להיות קצין מודיעין בגדוד משמעו להיות קצין בודד מאוד החייב להיאבק קשות על מעמדו בגדוד. האמת היא שבעת שגרה אין הרבה מה לעשות עם הידע המקצועי של הקמ"ן ובהחלט ניתן לוותר כליל על תפקיד זה. הסיבה היא כפולה: ראשית כמעט כל העשייה של גדוד היא האימונים והכשירות של הלוחמים. סוגיות מודיעיניות כגון גדוד שריון ירדני בהתקפה לא מעניינות איש. שנית, הקמ"ן בגדוד הוא בדרך כלל קצין צעיר מאוד שזה עתה סיים קורס קצינים ועבר הכשרה של כ־חודש בבית הספר למודיעין. הידע שצבר הקמ"ן במהלך הכשרתו בבית הספר למודיעין, הוא מועט, ועיקרו לימוד עבודת המטה בגדוד. הידע שצובר החניך בקורס הקמ"נים בנושא מודיעין הוא דל – מה עוד שגם המדריכים בבית הספר למודיעין הם לא תמיד בני סמכא גדולים בהבנת סוגיות מודיעיניות. </span> </div> <div> <br/> </div> <div> <span>    סוגיית הכשרתם של המדריכים בבתי הספר של צה"ל רואיה לדיון נפרד אבל בקצרה ניתן לומר כי תפקיד ההדרכה הוא חלק ממסלול התפקידים בהם הקצין מטפס אט אט בסולם הדרגות. בשיטת "הקצין המשוטט" בין התפקידים אין אפשרות ל"ייצר" מורים מנוסים בני סמכא שמדברים מתוך ידע וחקירה של הנושא, אלה בקצינים המקריאים בד"כ מערכי שיעור ובמקרה הטוב מעניקים לחניכים שלהם את המעט שצברו במהלך שיטוטם בצבא.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span>    הבעיה המרכזית השנייה, לה שותפים כל קציני המטה בגדוד, היא שמפקד הגדוד הוא קצין המבוגר מאוד יחסית לקציני המטה שבגדוד שרובם ככולם הם עדיין במסגרת שרות החובה. ניסיון החיים ומסלול התפקידים הרב שעובר המג"ד במהלך שירותו עד להתמנותו למג"ד, כוללת סידרה של קורסים, כולל הקורס הממושך יחסית (לצה"ל!) בבית הספר לפיקוד ולמטה, ולכן הידע של המג"ד עולה על הידע של כל קציני מטהו כולל הקמ"ן. מג"דים "רציניים" ומפקדים אחרים הרואים בצבא כדרך חיים, נוהגים להתעדכן בנושאי מודיעין מפי חבריהם שמשרתים בעמדות בכירות בחיל המודיעין ולא מקשיבים כלל ל"דרשותיו" של הקמ"ן הגדודי הצעיר בנושאי מודיעין. לא אחת ניתן לשמוע סיפורים על מפקדים שקטעו את דברי קצין המודיעין שלהם באמירה. .."לך תעשה שיעורי בית לפני שאתה מזבל לי את השכל בדברים לא בדוקים".. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span>    דב, שנשא חן בעיני המג"ד כבר מיום הגעתו לגדוד, ביסס את מעמדו בגדוד בסדרה של פעולות רכש במפקדת גייסות השריון, דב - בעל החזות של הבריון השכונתי, ידע להלך אימים על נותני השירותים במפקדה הממונה על גדודו, ובכך השיג לגדוד אמצעים שונים כגון: הוא הצליח להשיג אמצעים לבניית מעין מועדון קצינים לקציני הגדוד, שכללה השגת מכונת קפה "אספרסו" שהגיעה מתורם עלום שם, כורסאות שנתרמו על־ידי איש מילואים שהחליף את הריהוט בביתו. דב דאג לכך שמשאית ההספקה, בה נוהג חברו של נהגו האישי, תאסוף את הריהוט ותובילו למחנה נגדוד. דב סיפק למועדון מקרן סרטים 8 מ"מ אותה השיג בדרך עלומה, עם המקרן סופקו גם מספר סרטים העוסקים בנערות עניות שאין באפשרותן לרכוש בגדים, והסרטים פרטו מה נאלצו הבנות העניות לעשות למחיתן. הרבה שמועות התרוצצו הגדוד על מקור השפע הזה שמעולם לפני כן לה היה בגדוד. לשונות רעות סיפרו שדב מתרועע עם עבריינים, חבריו מימי הנעורים ביפו, אחרים אמרו שאלה הם השמצות גסות של אלה המתקנאים בדב על שהפך לחברו האישי של המג"ד, אשר יוצא עמו לציד חזירי בר, התחביב של המג"ד. כך או כך מאז שהקמב"ץ משה אידלמן סיים את שירותו הפך דב לאיש החשוב במטה הגדוד הוא השתלט גם על הקמב"ץ החדש שהחליף את משה, והפך אותו למעשה למש"ק מבצעים. אפשר לומר שהמג"ד קיבל החלטות רבות רק לאחר התייעצות עם חברו דב ואיש סודו. </span> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> Sun, 03 Nov 2024 11:06:15 GMT https://www.dekelegypt.co.il/241103 "רומן היסטורי "לוחמי הסתר של הקריה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/241101 חלק ראשון מתוך סיפור דמיוני העוסק במהלך שירותו של קצין מודיעין. הקצין, דב בר לביא, החל את דרכו במודיעין השדה, שם שירת עד דרגת סגן אלוף, והמשך הקריירה הצבאית שלו במגוון תפקידים באגף המודיעין במטכ"ל. החלק הראשון שלפניכם מתאר את הרקע שממנו בא דב, גיוסו לצה"ל לחיל השריון שם עשה קורס קצינים. לאחר הקורס נפצע ועבר לשרת בחיל המודיעין. החלק הזה בסיפור מסתיים בשיבוצו הזמני בחטיבת המחקר באגף המודיעין. פרק זה הוא מתוך הספר "לוחמי הסתר בקריה בתל אביב" - רומן היסטורי העוסק בלוחמי אגף המודיעין של צה"ל. הפרק עוסק בתהליך הקידום התזזיתי המאפיין רבים בחיל המודיעין, תהליך הפוגע קשות ביכולות המודיעין ותורם לכישלונותיו הרבים. <div> <img src="" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/1281-2fa24497.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span>  י"ד בסיוון ה'תשע"ז 08.06.2017 </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> דע מאין באת </font> </b> </div> <div> <font> קיצור תולדותיו של דב בלגרוצקי מהולדתו ועד גיוסו לצה"ל </font> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span>    כמו בכל מפעל גדול גם חיל המודיעין מורכב משרשרת של עובדים במקצועות שונים מאוד זה מזה, אך כולם רתומים לארגון שנקרא אגף המודיעין – ארגון שמתפקידו, בסופו של דבר, לספק למפקדים בכל הרמות ולפיקוד העליון של צה"ל ולהנהגת המדינה נתונים והערכות על המציאות שבה הם פועלים.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span>    דב בלגרוצקי, נולד בשנת 1936 בעיירה קטנה בפולניה, ובניגוד לדימוי של יוצאי ארץ זו כאנשי בעלי נימוסים והליכות של בני תרבות (דמוי שנוצר בעיקר, בעקבות גלי העלייה מהערים הגדולות שבארץ זו), הוא נולד במשפחה של אנשים קשיי יום וגסי רוח. אביו היה סבל בשוק העיירה, איש גברתן שפיזר מהלומות לאשתו לילדיו. פרט למלמד שלמדו מעט קרוא וכתוב, דב לא זכה ללימודים בבית ספר (חוק חינוך החובה הפולני לא יושם בערי הפריפריה ובמחוזות הכפריים), כך שדב מצעירתו נלווה לאביו לעבודתו כסבל בשוק. תפקידו היה לשוטט בשוק ולאתר אנשים/נשים שקנו דבר מה כבד, כאן היה מופיע דב הצעיר שהציע את שרותיו של אביו בהובלת הכבודה. השהות הרבה בשוק וההתחככות המתמדת עם "השקצים" – הגויים שנגררו לשוק לסייע להוריהם, גרמה לדב שיתחסן וידע להשיב אגרוף למי שניסה להתעלל בו. לימים הוא התחבר לחבורת פרחחים מילדי הגויים בשוק, והרגיש בחברתם אף טוב יותר מבני גילו היהודים, שראו בו נער בור פורק עול. הנערים בני גילו היהודים אף הצטחקקו בעת שבא עם אביו לבית הכנסת, וניסה, לשווא, להתמצא בסידור התפילה. </span> </div> <div> <span>   </span> </div> <div> <span>    באותם ימים של טרום מלחמת העולם השנייה, ארגנה הסוכנות עליה של נערים מתוך כוונה להכשירם לסייע לקיבוצים שסבלו ממחסור כרוני בידיים עובדות. שליחי העלייה הצליחו על נקלה לשכנע את הוריו של דב לשלחו להכשרה הארץ ישראל – הם ראו בכך סיוע, שחסך מהם להאכיל פה נוסף. דב גם הוא שמח להיפרד מאביו האלים ולפתוח בחיים חדשים. דב עלה ארצה והצטרף לאחת מ"ההכשרות" בקיבוצים. שם, כחלק מתהליך הקליטה הוחלף שם משפחתו הגלותי ומעתה היה שמו בישראל, דב בר לביא. הניסיון להכניס את נער הפרא למסגרת קשוחה של לימודים ועבודה עם קבוצה לא צלח, לא שעבודה קשה הרתיע אותו – מה שהפריע לו שניסו "להנדס" את מוחו ולאלצו לחשוב במונחים סוציאליסטיים. דב הועזב מהקיבוץ ועבר ליפו, שם התגורר קרוב משפחה ערירי שהסכים לקבלו. ביפו הוא התחבר לחבורת נערי שוליים שניסתה ליהנות ממנעמי החיים באותם ימים שכללו בילוי שעות רבות בחוף הים, צפייה במשחקי כדורגל, התגנבות לבתי הקולנוע שבאתם ימים היו למעשה חצר גדולה מוקפת גדר. למחייתו עסק בעבודות מזדמנות כגון מכירת סברס, מכירת עיתונים, וסיוע למציל בחוף הים בגביית דמי שכירות כסאות הנוח. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <b> <font> הגיוס לצה"ל </font> </b> </div> <div> <font> בו יסופר על ראשית דרכו של דב בצה"ל </font> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span>    בשנת 1954 התגייס לצה"ל, בהיותו ז'לוב חשב שיוכל להתקבל לצנחנים אבל נדחה בוועדת המיון, אולי מטעם היותו נער שוליים מתל אביב שברח מהקיבוץ. שם, בצנחנים, באותם הימים, העדיפו את בני הקיבוצים. כך או כך הוא הגיע לשריון ולמרות המשמעת הנוקשה, הוא עשה חיל והחל להתקדם אט-אט בסולם הדרגות, כך כשהגיע תום שרות החובה, והוא רס"פ, הוצע לו להישאר בצבא הקבע. כדי לפתותו הוצע לו לצאת למסגרת לימודים אקסטרנית בה יוכל לעבור את בחינות הבגרות ובתקווה שיצלח מכשול זה אף הובטח לו כי יהיה מועמד לקצונה. האמת היא שדב, גם בלי פיתויים, אלה חשב כי מסלול השרות הצבא הקבע מתאים הוא. הוא חתם אפוא לשרות קבע ממושך, עבר בהצלחה יתרה את לימודי הבגרות ואף בקורס הקצינים הוא הצליח. קורס הקצינים הכשירו אמנם לפקד על מחלקת טנקים אך לדב הוצע להישאר בבסיס ההדרכה ולהדריך את המחזור הבא. סוד הצלחתו של דב היה מחד גיסא היותו ג'לוב מחוספס שקשיים פיזיים לא מרתיעים אותו ומאידך רצון עז להצליח, רצון עז זה הצליח לדכא את רתיעתו הטבעית מלימודים בכלל ומחכמולוגים שכל כוחם הוא בלשונם. דב אמנם לא היה איש חכם שממציא גלגלים אבל בהחלט היה איש שיודע להניע גלגלים אותם המציאו אחרים.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span>    יתכן שדב היה ממשיך לטפס בסולם הדרגות והתפקידים בשריון, אלה שהגורל רצה אחרת. בשנת 1958, במהלך תרגיל נפצע דב ברגלו פציעה קשה שמנעה ממנו למשך כחצי שנה לשרת ביחידה קרבית, והוחלט שאת החודשים הבאים הוא יעשה במחלקת המחקר באגף המודיעין במחנה שרונה בתל אביב. בעת ההיא סג"מ דב סיים כבר כארבע שנות שרות בצה"ל אך מעולם עוד לא הזדמן לו להיות במחנה הקריה. הגעתו למקום הייתה בבחינת ביקור בארץ לא נודעת. מחלקת מחקר באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת הייתה מעין מושבה של זקני ציון. המדובר באנשים מבוגרים מאוד במונחים של אדם שכל עולמו הקרוב בפלוגה, סבב סביב נערים בני גילו ששרתו בשריון. במחלקת מחקר התקבצו כמה דינוזאורים ממלחמת העולם הראשונה.. יוצאי הצבא הבריטי ששרתו ביחידות מודיעין בריטיות במלחמת העולם השנייה, עולים חדשים, חלקם מבוגרים מאוד, ששרדו את השואה וגויסו לאגף המודיעין לאחר שלא נמצאו כשירים לשרת ביחידות לוחמות.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span>    סג"מ דב, הוצב לשרת במדור לבנון. כמה מילות רקע על מבנה מחלקת מחקר. בסיסית המחלקה נבנתה בשתי חתכים החתך הראשוני והמוביל היה עבודה בחתך של מדינות העימות. כך היו גופי מחקר שחקרו את מדינות כל מדינות ערב הסובבות אותנו גודלו של הגוף שחקר מדינה נבע מהחשיבות של מדינה זו. מדינות עימות חשובות זכו לטיפול של מסגרת אדמיניסטרטיבית של ענף ובראשון הועמד קצין בדרגת סא"ל. או מדינות פחות מאיימות עלינו טופלו בגוף שנקרא מדור ובראשו קצין בדרגת רס"ן. כך למשל המעקב אחר מצרים נעשה בענף שכונה ענף 6 ואילו הנושא הלבנוני הוטל על מדור ד. עקב ריבויים של מדינות ערב הוחלט לעיתים כי האחריות על המדור שעסק בעיראק למשל תוכפף לענף הירדני, הנושא הלובי יוכפף תחת פיקוד הענף המצרי כל זאת על מנת לקצר את מוטת השליטה של ראש מחלקת מחקר. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span>   בנוסף למדורי ולענפי המחקר הבנויים בחתך של זירות הלחימה, פעלו במחלקת מחקר מדורים וענפי מחקר שעיסוקם נושאי כגון: מדור שחקר את כלכלת ארצות ערב, ענף שחקר את הנשק והציוד המצוי בצבאות ערב ענף שעסק מעבירות ובמחקר מטרות תורפה כגון סכרים ותחנות כוח ועוד. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span>    עם הגעתו של דב לקריה הוא התייצב בפני קצין הארגון של מחלקת מחקר. היה זה איש מזדקן שהמדים שלבש נראו עליו כמו תחפושת, הוא ענד דרגות סרן ופנה לדב בשאלה מה הביאו הלום, מנוסח השאלה ובעיקר מהטון בה נאמרה, הבין דב שהאיש אינו שולט ממש בעברית וכי יקל עליו לתקשר עמו ביידיש. דב, איש שיודע לשרוד, עבר מיד ליידיש וסיפר לקצין הארגון, כי לאחר פציעה הוא הועבר לחצי שנה לשרת בקריה. קצין הארגון עטה עליו כמוצא שלל רב, סוף סוף אפשר להתבטא בשפת אמו וסיפר לדב בקצרה על מבנה מחלקת מחקר ותפקידה במטה הכללי וכי הוא דב מוצב במדור לבנון העובר עתה רה-ארגון, וזקוק לתגבור בכוח אדם. קצין הארגון הוסיף ואמר שהתפקיד אינו קשה וכי יהיה לו פנאי רב להחלים מפציעתו, ליהנות מהעיר הגדולה, ומשפע החיילות הנאות שממש מייחלות לקצין נאה שכמותו. דב קיבל הסבר קצר כיצד להגיע למבנה בו שכן המדור הלבנוני. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span>    היה זה מבנה טמפלרי ישן בן 2 קומת וקומת מרתף ששימשה את הטמפלרים בעיקר כמחסן. המבנה לא שופץ מאז גורשו הטמפלרים ע"י הבריטים וכולו שידר עליבות. התברר כי המדור הלבנוני שוכן בקומת המרתף של הבניין שכללה חדרון זעיר בו היה משרדו של ראש במדור, חדר עבודה נוסף שימש את עוזרו של ראש המדור וחיילת ששימשה כפקידה החדר השלישי במרתף ששימש את הטמפלרים כמחסן קדלי חזיר עם ווי ברזל מאימים משירדו מהתקרה – שימש כמחסן כללי לתושבי המבנה. היו אלה גופים מחקר נוספים של מחלקת מחקר אך לא היה קשר פיזי בינם לבין המדור הלבנוני שכן הכניסה לבניין הייתה מהכביש הראשי במושבה הטמפלרית שרונה, ואילו למרתף הייתה כניסה נפרדת מאחור. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span>    דב התייצב בפני ראש המדור רס"ן חיים מרון. היה זה איש מבוגר יליד צפון אפריקה שגדל והתחנך בצרפת. כשעמד לסיים את לימודיו בסורבון במגמת מזרח תיכון, פרצה מלחמת העולם השנייה והוא הצליח להימלט ארצה ואף הספיק לשרת בשרות הידיעות של ארגון ההגנה ("ש"י"). עקב השכלתו ושליטתו בשפות רבות, עסק במחלקה הערבית ועם הקמת צה"ל גויס כאזרח עובד צבא לחיל המודיעין. לאחר מספר שנות שרות , הבין שהדרך לפסגה חסומה בפני אזרחים עובדי צבא ואז "סודרה" לו דרגת קצונה והוא התחיל, בגיל מבוגר יחסית, לעשות קריירה צבאית. תפקידו הנוכחי כראש מדור לבנון היה תפקיד שנועד להכשירו לתפקיד ראש ענף מעצמות – העוקב מבחינה מודיעינית אחר המעצמות ויחסיהם עם מדינות האזור. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span>    דב התייצב בפני חיים וזה הסביר לו כי במחלקת מחקר הונהגה שיטה חדשה למיון המידע שזורם למחלקה מגורמי האיסוף השונים. השיטה החדשה נועדה לשפר את אופן ניצול ארכיוני המחלקה ולקצר את משך הזמן הדרוש כדי לאתר את מידע הדרוש לצה"ל. כל מחלקת מחקר מתייקת את המסמכים בשיטה החדשה, אך נותרה בעיית מיון המסמכים שנאספו עוד מלפני הקמת המדינה ואשר עוסקים בלבנון. המשימה של דב תהיה לפיכך לעבור על התיקים הישנים ולמיין מחדש את המידע שנאגר בהם על פי שיטת התיוק החדשה. חיים הדגיש בפני דוב כי אין זה מדובר רק מהעברה טכנית מתיק שנשא קודם שם א לתיק הנושא שם חדש אלה שמדובר במהפכה ממש בו כל ידיעה מנותחת למרכביה ועשויה להופיע בכמה תיקים שונים. כך למשל ידיעה שדנה ברכש נגמ"שים מסוג מסוים לצבא לבנון מצרפת, תויקה בעבר בתיק צבא לבנון. תיק זה תפח ברבות השנים והוא כולל כיום כמה מאות מסמכים. בשיטה החדשה תתויק ידיעה זו בשני תיקים האחד אמצעי תובלה לגייסות והשני אספקת נשק מצרפת צבא לבנון. מכיוון שבעת ההיא מכונות צילום המסמכים לא היו בשימוש נפוץ אזי יש לכתוב בטופס מיוחד בכתב יד, מראה מקום, שמפנה את המעיין בתיק שנושאו א כי ימצא מידע נוסף בתיק ב במסמך הנושא מספר סידורי ג. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span>    כאשר שמע דב את דברי ההסבר, הבין שמלאכה זו היא לא בשבילו. אבל בכל זאת הוא ניסה מספר ימים למלא את המשימה. חיים, ראש המדור, שהיה איש יסודי והחשיב מאוד את עבודת התיוק הקפדנית, בדק את מיוני המסמכים של דב, וכשראה שנעשתה שם עבודה רשלנית, ציווה על דב להתחיל במלאכת המיון מחדש. דב שעד עתה דרכו בצבא צלחה, ניצב בפני מצב שפוגעים בו ובכושר שיפוטו. את זה הוא לא יכול לשאת והחליט לפנות לקרוב משפחה רחוק שלו, שהיה קצין בכיר בעל מהלכים בנושאי שלישות, שישחרר אותו מהעונש הזה כדבריו. קרוב משפחתו נעתר לבקשה ודב הועבר לבסיס ההדרכה המרכזי של חיל המודיעין לתפקיד מדריך עוזר בקורס קציני מודיעין.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span>    תפקיד מדריך עוזר, הוא שם מכובס ל"שמש", המסייע למדריכי הקורס במשימות ארגון שונות כגון לדאוג להביא לחדרי הלימוד עזרי אימון שונים, להכין רכבים ליציאה לשטח ולזבדם וכיו"ב. דב שהיה בעל כושר לארגן דברים והטיל את אימתו על החיילים המשרתים באפסנאות ובמטבח המחנה, כך שאלו מילאו את מבוקשו ללא התרגילים הידועים: אין לי; תבוא מחר; ציוד זה לא בתקן שלכם וכיו"ב, השתלט חיש קל על התפקיד, הפך לחביבו של מפקד הקורס ולבסוף הוצעה לו "סוכריה" – הוא יתפקד כחניך/מדריך, כלומר ישתתף כחניך במספר שיעורים ובסוף הקורס הוא יוסמך לשמש כקמ"ן גדודי. ההצעה התקבלה בברכה אצל דב והוא שובץ סופית לשרת בחיל המודיעין. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> Fri, 01 Nov 2024 08:01:18 GMT https://www.dekelegypt.co.il/241101 "רומן היסטורי "לוחמי הסתר של הקריה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/241010 אורן שלום ויובל גומא כתבו מאמר המנתח את ההתעצמות של צבא מצרים ואת האינטרס המצרי ברצועת עזה. לצורך כתיבת המאמר הם ראיינו את ד"ר יהודה בלנגה, תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. המאמר פורסם במגזין אפוק ובאתר האינטרנט של המגזין. תיקון טעות במאמר מופיעה הפסקה השגויה הבאה: ..."אותה מטרה שהייתה לה תמיד. מאז 1956, למצרים יש עניין משמעותי בכך שישראל תסבול פגיעות מתמשכות. זה התבטא לראשונה לאחר מבצע קדש, שבו צה"ל כבש את כל סיני. בתמורה לנסיגת צה"ל, התחייבה מצרים בפני האמריקנים, שתיווכו בהסכם, כי היא לא תפגע בישראל. אך שבועיים בלבד לאחר מכן, היא שלחה לרצועת עזה אלוף משנה שתפקידו היה להקים את ארגון 'הפדאיון', שפעל לבצע פעולות חבלה מתמשכות נגד ישראל. הפיגועים הללו נמשכו מ-1956 ועד 1967, עד שצה"ל חדר לעזה וחיסל את הקצין המצרי שהוביל את הפעילות הזו." במקום זאת יש לתקן ל: ..."אותה מטרה שהייתה לה תמיד. מאז ראשית שנות ה־50 של המאה הקודמת, הקימו המצרים ברצועת עזה כוחות של טרוריסטים בשם "הפידאיון", שנשלחו לבצע פעולות חבלה בישראל. פעולות החבלה הטרידו מאוד את ישראל ופברואר 1955 ביצעה ישראל את מבצע "חץ שחור" שנועד <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/148183.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> מאמר אורן שלום ויובל גומא במגזין אפוק </span> </div> <div> <span> במאמר מובאים, בין היתר, דברים מראיון עם </span> </div> <div> <span> אלי דקל- דליצקי </span> </div> <div> <span> הראיון התקיים ב- י"ט באלול ה'תשפ"ד 22.09.2024 </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אורן שלום ויובל גומא כתבו מאמר המנתח את ההתעצמות של צבא מצרים ואת האינטרס המצרי ברצועת עזה. לצורך כתיבת המאמר הם ראיינו את ד"ר יהודה בלנגה, תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. המאמר פורסם במגזין אפוק ובאתר האינטרנט של המגזין.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> תיקון טעות </b> </span> </div> <div> <span> במאמר מופיעה הפסקה השגויה הבאה:  </span> </div> <div> <span> . <font> .."אותה מטרה שהייתה לה תמיד. מאז 1956, למצרים יש עניין משמעותי בכך שישראל תסבול פגיעות מתמשכות. זה התבטא לראשונה לאחר מבצע קדש, שבו צה"ל כבש את כל סיני. בתמורה לנסיגת צה"ל, התחייבה מצרים בפני האמריקנים, שתיווכו בהסכם, כי היא לא תפגע בישראל. אך שבועיים בלבד לאחר מכן, היא שלחה לרצועת עזה אלוף משנה שתפקידו היה להקים את ארגון 'הפדאיון', שפעל לבצע פעולות חבלה מתמשכות נגד ישראל. הפיגועים הללו נמשכו מ-1956 ועד 1967, עד שצה"ל חדר לעזה וחיסל את הקצין המצרי שהוביל את הפעילות הזו." </font> </span> </div> <div> <span> <font> <br/> </font> </span> </div> <div> <span> במקום זאת יש לתקן ל:  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ..."אותה מטרה שהייתה לה תמיד. מאז ראשית שנות ה־50 של המאה הקודמת, הקימו המצרים ברצועת עזה כוחות של טרוריסטים בשם "הפידאיון", שנשלחו לבצע פעולות חבלה בישראל. פעולות החבלה הטרידו מאוד את ישראל ופברואר 1955 ביצעה ישראל את מבצע "חץ שחור" שנועד לחסל את הקצין המצרי של כוחות הפידאיון, במבצע חיסלה ישראל 37 מחבלים. כיבוש רצועת עזה במלחמת קדש (1956) חיסל סופית את ארגון ה"פידאיון"." </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ניתן לקרוא אל המאמר בקישור: <a href="https://epoch.org.il/geopolitics/576345/" target="_blank"> https://epoch.org.il/geopolitics/576345/ </a> </span> </div> <div> <span> <b> <u> <br/> </u> </b> </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg"/> </a> </div> Thu, 10 Oct 2024 10:17:40 GMT https://www.dekelegypt.co.il/241010 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/241007 הרב יצחק זאגא מערוץ TOV ראיין את סא"ל (בדימוס) אליהו דקל ודן עימו על חלקה של מצרים בחימושה של רצועת עזה. במהלך השיחה, סקר דקל את התנהלות מצרים כלפי ישראל מאז פתיחת מלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל") וטען שלדעתו המודיעין לא מודע מספיק לאיום הנשקף לישראל ממצרים ולא מכין את צה"ל לאפשרות של "היפוך קנים" מצד צבא מצרים. <div data-rss-type="text"> <p> <span> הרב יצחק זאגא מערוץ "טוב" </span> </p> <p> <span> מראיין את אלי דקל </span> </p> <p> <span> ה' בתשרי ה'תשפ"ה 07.10.2024 </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> הרב יצחק זאגא מערוץ TOV ראיין את סא"ל (בדימוס) אליהו דקל ודן עימו על חלקה של מצרים בחימושה של רצועת עזה. במהלך השיחה, סקר דקל את התנהלות מצרים כלפי ישראל מאז פתיחת מלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל") וטען שלדעתו המודיעין לא מודע מספיק לאיום הנשקף לישראל ממצרים ולא מכין את צה"ל לאפשרות של "היפוך קנים" מצד צבא מצרים.  </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576---------------+--------+------------+--------+.jpg" alt=""/> </div> Mon, 07 Oct 2024 08:35:08 GMT https://www.dekelegypt.co.il/241007 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/241001 <div data-rss-type="text"> <p> <span> הרב מנחם מנדל שניאורסון </span> </p> <p> <span> הרבי מלובביץ </span> </p> <p> <span> כ"ט באלול ה'תש"מ 10.09.1980 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> דרשה מוסרטת של הרב של מנחם מנדל שניאורסון זצ"ל המכונה "הרבי מלובביץ" בנושא הסכם השלום בין ישראל למצרים. הדרשה נאמרה בשנת תש"מ (1980) בפני חסידיו, כשנה וחצי לאחר חתימת ההסכם בין המדינות. בדרשה הרב יוצא בחריפות נגד ההסכם שבמסגרתו ישראל מסרה ישראל למצרים את חצי האי סיני תמורת פיסת נייר. </a> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> הסכם השלום עם מצרים היה ראשיתו של תהליך העברת שטחי מולדת תמורת הבטחות "שלום". מהניסיון שנצבר לאחר דברי הרבי מלובביץ עולה בבירור כי "הסכמי השלום" הם למעשה הפסקות אש המלוות במלחמה קרה.   </a> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank">   </a> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank">   </a> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 01 Oct 2024 06:18:51 GMT https://www.dekelegypt.co.il/241001 הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240915 אל"מ (בדימוס) ד"ר חנן שי התארח לשיחת עומק מקיפה עם שניאור ובר באולפן 'כור ההיתוך' על התהליכים העמוקים בצה"ל שהובילו להיחלשות צה"ל בשנים האחרונות. השיחה פורסמה ביוטיוב תחת השם "השינוי הדרמטי בצה"ל שהוביל ל-7 באוקטובר. במהלך הראיון טוען ד"ר שי שצה"ל היה צריך להיערך להגנה בחזיתות השונות על פי עיקרון הבסיסי לפיו "המגן צריך לבנות את ההגנה שלו על בסיס ההנחה שהוא לא יקבל התרעה מודיעינית". לדעת אלי דקל, הנחת יסוד זו לא מוכרת בקרב מפקדי צה"ל, הנוטים לתרץ את כישלונותיהם בהעדר מודיעין מתריע למלחמה. גם המודיעין מצידו טועה לחשוב שהתרעה היא נושא העיסוק העיקרי. לפיכך, המודיעין אחר כל מלחמה כושלת, מחפש את הסיבות לאי מתן ההתרעה, ולא מבין שתפקידו העיקרי הוא לספק מידע שיאפשר לצה"ל לנצח. ראשי המודיעין לדורותם לא מבינים שיעד ההתרעה הוא רק חלק קטן מכלל מה שהם צריכים לספק לצה"ל הסרטון שלפניכם מצטט רק את דברי ד"ר שי בנושא ההתרעה המודיעינית ניתן לצפות בשיחה המלאה של ד"ר שי בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=KUVI-uYAUKU&t=92s <div data-rss-type="text"> <p> <span> שניאור ובר מערוץ "כור ההיתוך" </span> </p> <p> <span> <span> מראיין את אל"מ (בדימוס) ד"ר חנן שי </span> </span> </p> <p> <span> א' באלול ה'תשפ"ד 04.09.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> אל"מ (בדימוס) ד"ר חנן שי התארח לשיחת עומק מקיפה עם שניאור ובר באולפן 'כור ההיתוך' על התהליכים העמוקים בצה"ל שהובילו להיחלשות צה"ל בשנים האחרונות. השיחה פורסמה ביוטיוב תחת השם "השינוי הדרמטי בצה"ל שהוביל ל-7 באוקטובר. במהלך הראיון טוען ד"ר שי שצה"ל היה צריך להיערך להגנה בחזיתות השונות על פי עיקרון הבסיסי לפיו "המגן צריך לבנות את ההגנה שלו על בסיס ההנחה שהוא לא יקבל התרעה מודיעינית". </a> </p> <p> <br/> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> לדעת אלי דקל, הנחת יסוד זו לא מוכרת בקרב מפקדי צה"ל, הנוטים לתרץ את כישלונותיהם בהעדר מודיעין מתריע למלחמה. גם המודיעין מצידו טועה לחשוב שהתרעה היא נושא העיסוק העיקרי. לפיכך, המודיעין אחר כל מלחמה כושלת, מחפש את הסיבות לאי מתן ההתרעה, ולא מבין שתפקידו העיקרי הוא לספק מידע שיאפשר לצה"ל לנצח. ראשי המודיעין לדורותם לא מבינים שיעד ההתרעה הוא רק חלק קטן מכלל מה שהם צריכים לספק לצה"ל </a> <span> . </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> הסרטון שלפניכם מצטט רק את דברי ד"ר שי בנושא ההתרעה המודיעינית ניתן לצפות בשיחה המלאה של ד"ר שי בקישור: </a> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=KUVI-uYAUKU&amp;t=92s </a> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank">   </a> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 15 Sep 2024 17:08:12 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240915 הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/241014 סא"ל (בדימוס) אלי דקל, מחבר הספר "מודיעין תלוש מהקרקע" מתארח בפודקאסט 'כור ההיתוך' ומשוחח עם שניאור ובר. לפניכם החלק הרביעי של הראיון הממושך. חלק זה עוסק בצורך החיוני בהקמת חטיבות הגנה מרחבית. לדעת דקל השרות בחטיבות אלו יכול להוות פתרון לסוגיית גיוס החרדים. ניתן לצפות בפודקאסט המלא באתר "כור ההיתוך" בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&t=183s <div data-rss-type="text"> <p> <span> שניאור ובר מערוץ "כור ההיתוך" </span> </p> <p> <span> מראיין את אלי דקל </span> </p> <p> <span> א' באלול ה'תשפ"ד 04.09.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> סא"ל (בדימוס) אלי דקל, מחבר הספר "מודיעין תלוש מהקרקע" מתארח בפודקאסט 'כור ההיתוך' ומשוחח עם שניאור ובר. לפניכם החלק הרביעי של הראיון הממושך. חלק זה עוסק בצורך החיוני בהקמת חטיבות הגנה מרחבית. לדעת דקל השרות בחטיבות אלו יכול להוות פתרון לסוגיית גיוס החרדים.    </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ניתן לצפות בפודקאסט המלא באתר "כור ההיתוך" בקישור: </span> </p> <p> <span>   </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s </a> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576---------------+--------+------------+--------+.jpg" alt=""/> </div> Sat, 14 Sep 2024 06:24:16 GMT https://www.dekelegypt.co.il/241014 הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240913 סא"ל (בדימוס) אלי דקל, ששימש בעבר כראש ענף מחקר השטח בחטיבת המחקר באמ"ן מתארח בפודקאסט 'כור ההיתוך' ומשוחח עם שניאור ובר. לפניכם החלק השלישי של הראיון הממושך. חלק זה עוסק בני נושאים: הניסיונות המצריים לקחת חלק בעסקות לשחרור החטופים הישראלים שבידי החמאס, והתעצמות צבא מצרים בשנים האחרונות. ניתן לצפות בפודקאסט המלא באתר "כור ההיתוך" בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&t=183s <div data-rss-type="text"> <p> <span> שניאור ובר מערוץ "כור ההיתוך" </span> </p> <p> <span> מראיין את אלי דקל </span> </p> <p> <span> א' באלול ה'תשפ"ד 04.09.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> סא"ל (בדימוס) אלי דקל, ששימש בעבר כראש ענף מחקר השטח בחטיבת המחקר באמ"ן מתארח בפודקאסט 'כור ההיתוך' ומשוחח עם שניאור ובר. לפניכם החלק השלישי של הראיון הממושך. חלק זה עוסק בני נושאים: הניסיונות המצריים לקחת חלק בעסקות לשחרור החטופים הישראלים שבידי החמאס, והתעצמות צבא מצרים בשנים האחרונות.   </a> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ניתן לצפות בפודקאסט המלא באתר "כור ההיתוך" בקישור: </span> </p> <p> <span>   </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s </a> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576---------------+--------+------------+--------+.jpg" alt=""/> </div> Fri, 13 Sep 2024 07:04:30 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240913 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240912 סא"ל (בדימוס) אלי דקל, ששימש בעבר כראש ענף מחקר השטח בחטיבת המחקר באמ"ן מתארח בפודקאסט 'כור ההיתוך' ומשוחח עם שניאור ובר. לפניכם החלק השני של הראיון הממושך. חלק זה עוסק בני נושאים: ניתוח ממשמעות של אפשרות נסיגה ישראלית מציר פילדלפי, ומקומה של הדת במצרים. ניתן לצפות בפודקאסט המלא באתר "כור ההיתוך" בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&t=183s <div data-rss-type="text"> <p> <span> שניאור ובר מערוץ "כור ההיתוך" </span> </p> <p> <span> מראיין את אלי דקל </span> </p> <p> <span> א' באלול ה'תשפ"ד 04.09.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> סא"ל (בדימוס) אלי דקל, ששימש בעבר כראש ענף מחקר השטח בחטיבת </a> <span> <span> המחקר באמ"ן מתארח בפודקאסט 'כור ההיתוך' ומשוחח עם שניאור ובר. לפניכם החלק השני של הראיון הממושך. חלק זה עוסק בני נושאים: ניתוח ממשמעות של אפשרות נסיגה ישראלית מציר פילדלפי, ומקומה של הדת במצרים. </span> </span> </p> <p> <span> ניתן לצפות בפודקאסט המלא באתר "כור ההיתוך" בקישור: </span> </p> <p> <span>   </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s </a> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576---------------+--------+------------+--------+.jpg" alt=""/> </div> Thu, 12 Sep 2024 13:14:25 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240912 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240911 סא"ל (בדימוס) אלי דקל, ששימש בעבר כראש ענף מחקר השטח בחטיבת המחקר באמ"ן מתארח בפודקאסט 'כור ההיתוך' ומשוחח עם שניאור ובר. לפניכם החלק הראשון של הראיון הממושך העוסק בנושא: מצרים, מאז 1965, מעודדת ארגוני טרור שיפגעו בישראל. במהלך השיחה דנים השנים, בין היתר, בנושא התמיכה המאסיבית הארגון החמאס ובאינטרס המצרי בהמשך קיומו של ארגון זה. ניתן לצפות בפודקאסט המלא באתר "כור ההיתוך" בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&t=183s <div data-rss-type="text"> <p> <span> שניאור ובר מערוץ "כור ההיתוך" </span> </p> <p> <span> מראיין את אלי דקל </span> </p> <p> <span> א' באלול ה'תשפ"ד 04.09.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> סא"ל (בדימוס) אלי דקל, ששימש בעבר כראש ענף מחקר השטח בחטיבת המחקר באמ"ן מתארח בפודקאסט 'כור ההיתוך' ומשוחח עם שניאור ובר. לפניכם החלק הראשון של הראיון הממושך העוסק בנושא:  מצרים, מאז 1965, מעודדת ארגוני טרור שיפגעו בישראל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> במהלך השיחה דנים השנים, בין היתר, בנושא התמיכה המאסיבית הארגון החמאס ובאינטרס המצרי בהמשך קיומו של ארגון זה. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> ניתן לצפות בפודקאסט המלא באתר "כור ההיתוך" בקישור: </span> </p> <p> <span>   </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=Uxeo6H5SBLE&amp;t=183s </a> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576---------------+--------+------------+--------+.jpg" alt=""/> </div> Wed, 11 Sep 2024 14:21:54 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240911 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240910 הסופר, הוגה הדעות והפוליטיקאי משה פגלין רואיין בערוץTOV ואמר, בין היתר, כי מעולם לא היה לנו שלום עם מצרים. את היחסים בין ישראל למצרים הגדיר פייגלין כמלחמה קרה. בראיון מפרט פייגלין את ההשלכות של קביעה זו. <div data-rss-type="text"> <p> <font color="#000000"> סמדר שמואלי מערוץ TOV </font> </p> <p> <span> מראיינת את משה פייגלין </span> </p> <p> <span> ה' באלול ה'תשפ"ד 08.09.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> הסופר, הוגה הדעות והפוליטיקאי משה פגלין רואיין בערוץTOV  ואמר, בין היתר, כי מעולם לא היה לנו שלום עם מצרים. את היחסים בין ישראל למצרים הגדיר פייגלין כמלחמה קרה. בראיון מפרט פייגלין את ההשלכות של קביעה זו. </span> </span> </p> <p> <span>   <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 10 Sep 2024 05:35:31 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240910 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240909 מר אלעזר שטורם מערוץ TOV ראיין את סא"ל (בדימוס) אליהו יוסיאן ואת סא"ל (בדימוס) אליהו דקל ודן עימם בשאיפות של מדינות במזרח התיכון "להשיב עטרה ליושנה" ולחזור להיות אימפריות כמו היו ביני קדם. חלק מהשיחה הוקדש לשאלה נגד מי נערכת מצרים למלחמה, האם נגד איראן או נגד ישראל. <div data-rss-type="text"> <p> <span> אלעזר שטורם מערוץ TOV </span> </p> <p> <span> <span> מראייi את אליהו יוסיאן ואליהו דקל   </span> </span> </p> <p> <span> ה' באלול ה'תשפ"ד 08.09.2024  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מר אלעזר שטורם מערוץ TOV ראיין את סא"ל (בדימוס) אליהו יוסיאן ואת סא"ל (בדימוס) אליהו דקל ודן עימם בשאיפות של מדינות במזרח התיכון "להשיב עטרה ליושנה" ולחזור להיות אימפריות כמו היו ביני קדם. חלק מהשיחה הוקדש לשאלה נגד מי נערכת מצרים למלחמה, האם נגד איראן או נגד ישראל.  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576---------------+--------+------------+--------+.jpg" alt=""/> </div> Mon, 09 Sep 2024 08:39:33 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240909 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240908 <div data-rss-type="text"> <p> <span> אלעזר שטורם מערוץ TOV </span> </p> <p> <span> <span> מראייi את אלי דקל  </span> </span> </p> <p> <span> ה' באלול ה'תשפ"ד 08.09.2024  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מר אלעזר שטורם מערוץ TOV ראיין את סא"ל בדימוס אלי דקל ודן עימו בשאלה מה סיבת הגעתו של רמטכ"ל צבא מצרים אחמד ח'ליפה, לסיור מתוקשר בגבול מצרים-רצועת עזה (ציר "פילדלפי"). דקל, בתשובתו מנתח גם את האיומים המרומזים של מצרים כלפי ישראל.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576---------------+--------+------------+--------+.jpg" alt=""/> </div> Sun, 08 Sep 2024 14:23:07 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240908 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240907 שמעון ריקלין ואראל סג"ל מערוץ 14 ראיינו את סא"ל בדימוס אלי דקל ודנו עמו בשאלת מעורבותה של מצרים לפני ובמהלך מלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל"). במהלך הראיון עלתה השאלה האם מצרים ידעה על כוונת החמאס לפתוח במלחמה. <div data-rss-type="text"> <p> <span> שמעון ריקלין ואראל סג"ל מערוץ 14 </span> </p> <p> <span> מראיינים את אלי דקל </span> </p> <p> <span> א' באלול ה'תשפ"ד 04.09.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שמעון ריקלין ואראל סג"ל מערוץ 14 ראיינו את סא"ל בדימוס אלי דקל ודנו עמו בשאלת מעורבותה של מצרים לפני ובמהלך מלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל"). במהלך הראיון עלתה השאלה האם מצרים ידעה על כוונת החמאס לפתוח במלחמה.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576---------------+--------+------------+--------+.jpg" alt=""/> </div> Sat, 07 Sep 2024 06:45:38 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240907 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240906 ב־30.08.2024 פורסם בעיתון "ישראל היום" מאמר של חנן גרינווד בשם "מתווכת הוגנת או איום על ישראל: מה רוצה מצרים?". במאמר מביא המחבר קטעים מראיונות שקיים עם: ד"ר אופיר וינטר וד"ר יורם שוויצר – שניהם מהמכון למחקרי ביטחון לאומי I.N.S.S., וכן עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל, ששימש בעבר כחוקר בכיר בחטיבת המחקר באגף המודיעין. המחבר טוען שמאמרו מסתמך גם על אנשים נוספים שאינו מציין את שמם. להבנתי המסר העיקרי של המאמר הוא: "צריך להסתכל בעין פקוחה על תהליכי השתנות בחברה ובצבא, ולראות אם אליטה אנטי־מערבית ואנטי־ישראלית תתפוס את השלטון. כרגע זה לא המצב". מכיוון שרבים מהנהגת המדינה וצה"ל מקדשים את המסרים שמפיק המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלי דקל מצא לנכון להגיב על מקצת מהטיעונים שפורסמו בעיתון. לנוחות הקוראים, המאמר בישראל היום וכן הקלטת הראיון של חנן גרינווד עם אלי דקל צורפו כנספחים. <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/148176.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span>   אליהו דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> <span> ג' באלול ה'תשפד   06.03.2024  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <h2> <span> רקע </span> </h2> <p> <a href="null" target="_blank"> ב־25.08.2024 ראיין חנן גרינווד את אלי דקל לצורך כתבה בעיתון "ישראל היום". במהלך הריאיון התבקש דקל להביע את דעתו על אודות מצרים ויחסה וישראל. דקל בתשובתו הארוכה והמנומקת טען ש: </a> </p> <p> <span> א. יחסי ישראל-מצרים הם למעשה מלחמה קרה חד־צדדית שבה מצרים עושה כל שבידה לפגוע בישראל. כגון: </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> • הזרמת נשק ואמצעי לחימה לרצועת עזה </span> </p> <p> <span> • רכש מואץ של אמצעי לחימה חדישים </span> </p> <p> <span> • בניית תשתיות צבאיות בסיני כהכנה למלחמה בישראל </span> </p> <p> <span> <span> • מניעת תיירות מצרית לישראל </span> </span> </p> <p> <span> • יחסים כלכליים עלובים (למעט נושא אספקת הגז) </span> </p> <p> <span> • מלחמה בישראל באו"ם ואי־גינוי הטבח בבארי </span> </p> <p> <span> <span> • תמיכה אישית של נשיא מצרים במוסד אל־אזהר שמנהל מלחמה דתית בישראל והוציא לאחר 07.10.2023 פסק הלכה הקובע  שמלחמת שמיני עצרת מוצדקת שכן היא נועדה לשחרר את אדמות הערבים מהמתנחלים בעוטף עזה. </span> </span> </p> <p> <span> • גימוד שגרירות ישראל במצרים </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> ב. מדינת ישראל אינה ערוכה די הצורך למעקב מודיעיני אחר מצרים ואינה מכינה את צבאה להגנה על ישראל. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ג. גם אם יתברר שכל הכוונות הזדוניות המיוחסות למצרים שגויות מן היסוד, עדיין זו רשלנות פושעת של צה"ל שאינו מכין עצמו לאפשרות שחוקרי המודיעין שלו ובמכוני המחקר טועים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> בעקבות הריאיון כתב מר חנן גרינווד מאמר בשם "מתווכת הוגנת או איום על ישראל: מה רוצה מצרים?". </a> <span> <span> המאמר פורסם בעיתון "ישראל היום". במאמר המחבר מביא קטעים מראיונות שקיים עם ד"ר אופיר וינטר ועם ד"ר יורם שוויצר – שניהם מהמכון למחקרי ביטחון לאומי I.N.S.S., וכן עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל, בעבר חוקר בכיר בחטיבת המחקר באגף המודיעין. המחבר טוען שמאמרו מסתמך גם על אנשים נוספים שאינו מציין את שמם. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> להבנתי המסר העיקרי של המאמר הוא: "צריך להסתכל בעין פקוחה על תהליכי השתנות בחברה ובצבא, ולראות אם אליטה אנטי־מערבית ואנטי־ישראלית תתפוס את השלטון. כרגע זה אינו המצב". מכיוון שרבים מהנהגת המדינה וצה"ל מקדשים את המסרים שמפיק המכון למחקרי ביטחון לאומי, מצאתי לנכון להגיב על מקצת מהטיעונים שפורסמו בעיתון. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <h2> <span> מצרים היא שחקנית מפתח בכל הקשור לסידורי ביטחון עתידיים ברצועה </span> </h2> <p> <span> <span> ציטוט: </span> </span> <span> "אין ספק שמצרים היא מתווכת עם אינטרסים משל עצמה, ולא גורם נטול עניין", מנתח ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ובאוניברסיטת תל אביב. "זה עשוי לייצר חיכוכים בינה לבין ישראל, אבל גם להעניק לה מנופי לחץ והשפעה חשובים על חמאס. השליטה שלה בגבול עזה ובמעבר רפיח הופכת אותה לשחקנית מפתח בכל הקשור לסידורי הביטחון העתידיים, למניעת הברחות הנשק, לשיקום של עזה ולייצוב המצב ההומניטרי והכלכלי. הקשרים הישירים שלה, הן עם ישראל והן עם הפלגים הפלשתיניים ברצועת עזה וביו"ש, מאפשרים לה לא רק לתווך לפתרונות עתידיים, אלא גם להיות חלק מהם ולהשתתף בהוצאתם לפועל". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מאז חתימת הסכם השלום, מצרים עמלה ללא לאות לכרסם בו ולבנות בסיני (בתוך הפרה של הנספח הצבאי להסכם), תשתיות צבא שיאפשרו לה מלחמה בישראל. כמו כן, מאז 1956 מצרים מעודדת ומחמשת ארגוני טרור שיפעלו מרצועת עזה כדי לפגע בישראל (פדאיון, פתח, חמאס). מאז מבצע "שומר חומות" (מאי 2021) אני קורא לממשלת ישראל להפסיק לאלתר את התיווך המצרי "בסבבי המלחמה" עם החמאס. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מאז ראשית מלחמת "שמיני עצרת" אני קורא למערכת הביטחון לבדוק את חלקה של מצרים בהרדמת הצמרת הביטחונית והמדינית של ישראל מפני הסכנה של פתיחת מלחמה מצד החמאס וביצירת התובנה ש"החמאס מורתע". </span> </span> </p> <h2> <span> <span> עלות התעצמות צבא מצרים </span> </span> </h2> <p> <span> <span> ציטוט: </span> </span> <span> למרות המשבר הכלכלי, מצרים מסרבת לעצור. עמיד (תת־אלוף) עאדל אל־שריף, לשעבר קצין בכיר בצבא המצרי, התראיין לפני כשנתיים בעיתון "אל־ערבייה" הסעודי ואמר כי "היקף העסקאות של המשטר המצרי בתקופה שבין 2014 ל־2022 קרוב ל־50 מיליארד דולר, שזה סכום עצום במדינה ענייה בפרק זמן קצר". ואם לא די בכך, בפברואר האחרון פורסם בעיתון "אל־אחבאר" כי מצרים מעוניינת לסגור עסקאות נשק ענקיות עם טורקיה, צרפת וארה"ב במיליארדי דולרים, "כדי לעמוד בקצב התסיסה הביטחונית באזור". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ההערכה שעלות הרכש מאז שא־סיסי תפס את השלטון במצרים עומדת על 50 מיליארד דולר היא הערה שאינה מביאה בחשבון את ייצור האמל"ח בתעשייה הצבאית המצרית ובמיוחד את עלות בניית מתקני התשתית הצבאית שהם מרכיב מרכזי בהתעצמות צבא מצרים. כך למשל, עלות בניית נמל צבאי חדש מוערכת בארבעה מיליארד דולר, וכידוע מצרים בנתה בתקופה זו שמונה נמלים חדשים. לפיכך, ההערכה הזהירה שלי כבר בשנת 2022, היא שתקציב ההתעצמות עומד על 140 מיליארד דולר לפחות, כמפורט בטבלה שלהלן: </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2432%D7%A9+221207+%D7%AA%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91+%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%95%D7%AA+%D7%A6%D7%91%D7%90+%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> ציטוט נוסף: </span> <span> <span> </span> </span> <span> עם זאת, אומר ד"ר וינטר, בפילוח לפי שנים יש ירידה מסוימת ברכישה בשנים האחרונות. "צבא מצרים נחשב לצבא הערבי החזק ביותר ולאחד הצבאות החזקים במזרח התיכון. עם זאת, לפי נתוני מכון sipri, נרשמה במצרים ירידה של 26 אחוז ביבוא נשק בשנים 2023-2019, לעומת ארבע השנים שקדמו להן. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> ד"ר וינטר ומכון Sipri מתעלמים לחלוטין מהשקעות הענק בייצור עצמי של נשק ומבניית התשתיות הצבאיות בסיני ובחזית התעלה. כך למשל, מצרים כורה בסיני מנהרות ענק לאחסון אמל"ח בעלות של מאות מיליוני דולר. כמובן שבראייה רחבה אין כל ירידה בהיקף ההשקעות בהתעצמות הצבאית. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <h2> <span> ממתי מצרים תהיה איום ביטחוני על ישראל </span> </h2> <p> <span> ציטוט: </span> <span> <span> </span> </span> <span> כשהפרשנים המצרים מצביעים על אפשרות לכניסה פוטנציאלית למלחמת חוץ עם אויב קרוב, הם רומזים לכיוון אחד בלבד - ישראל. אין צל של ספק כי מדינת ישראל, אותה אחת שחתמה לפני 45 שנה על הסכם שלום, היא האויב מספר אחת של מצרים. אין זה אומר שמחר בבוקר מצרים תפתח נגדנו במלחמה, אך יש להבין שכל התעצמות שכזו היא עוד כוח צבאי שעלול מתישהו - בעוד עשר, 20, 30 או 40 שנה - להוות איום על צה"ל. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> אמירה תמוהה. המצרים ערוכים בסיני בכוח של כ-180 גדודים. איני עוקב אחר היערכות צה"ל בנגב אך אני מסופק מאוד אם צה"ל ערוך כיום להתמודד עם עוצמה זו, על אחת כמה וכמה עם עוד כ־10 דיביזיות שערוכות ממערב לתעלה ומסוגלות להגיע לסיני בתוך 24 שעות. התחזית שהתעצמות זו תהיה סכנה רק בעוד 10–40 שנה היא חסרת כל בסיס, במיוחד עם המודיעין הישראלי שמתקשה לתת התרעה של שעה למלחמה. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <h2> <span> היקף ההשקעות המצריות בפיתוח אזרחי של סיני. </span> </h2> <p> <span> ציטוט: </span> <span> <span> </span> </span> <span> ההתעצמות הצבאית מגובה באחת התוכניות הגרנדיוזיות של מצרים בשנים האחרונות, בהשקעה של מאות מיליארדים. בסכום בלתי נתפס של 600 מיליארד ליש"ט (כ־800 מיליארד דולר) מבקש א־סיסי לשקם את מדבר סיני, להפוך אותו לאזור אטרקטיבי למשקיעים ולתושבים, לחבר אותו למחוזות האחרים במדינה ו"להגן עליו מפני אנשים תאבי בצע", כפי שדיווחו בתקשורת הערבית, רמז בוטה לישראל, שכבשה פעמיים את המדבר במבצע קדש ובמלחמת ששת הימים. "התוכנית תגן על סיני מפני אלה שחושקים בו", אמר ראש ממשלת מצרים מוסטפא מדבולי. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> גם אם מצרים מתכננת להשקיע בפיתוח סיני מאות מיליארדי דולר, היקף ההשקעות בפועל הוא זעום. נבנו שני מפעלי שיש, כמה מכוני התפלה קטנים, וכמה כפרים צנועים לבדואים. גם המיזם לפיתוח חקלאי של מערב סיני מתנהל בעצלתיים. ההשקעות כיום רחוקות מאוד מ־600 מיליארד דולר. כך או כך, פיתוח סיני אינו צריך לשמש עילה לרמיסת הסכם השלום ולמילוי סיני בצבא ובתשתיות צבאיות ללא כל איום מצד ישראל. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <h2> <span> המעקב של צה"ל אחר המתרחש במצרים </span> </h2> <p> <span> ציטוט מדברי אלי דקל: </span> <span> <span> </span> </span> <span> מצרים משקיעה 90 אחוז מהמשאבים שלה בסיני, ודבר כזה אמור לעורר אצלנו דאגה, ולפחות לשים עין על הנושא, מה שלמיטב ידיעתי צה"ל אינו עושה", הוא [אלי דקל] אומר. יצוין כי מבדיקה של "ישראל השבוע" עולה שטענה זו אינה נכונה, אף שגם בישראל יש קולות האומרים שיש להעצים את המעקב אחר מצרים מהסיבות שפורש דקל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ההסתתרות של כתב 'ישראל היום' מאחורי גורמים עלומים המכחישים את דבריי, אינה מאפשרת לי להתמודד עם הניסוח המעורפל. אני מציע לראש הממשלה לדרוש מקהיליית המודיעין נתונים כמותיים של המשאבים המוקצים לנושא המצרי כגון: מספר האנשים והכשרתם המקצועית של אלו המופקדים על מחקר מצרים בהשוואה לנושאי מחקר אחרים, וגם לבדוק את משאבי האיסוף המוקצים לטובת הנושא המצרי. כמו כן חשוב לבדוק את הטמעת הנושא המצרי במערך ההדרכה והאימונים של צה"ל. </span> </p> <p> <br/> </p> <h2> <span> היערכות צבא מצרים בסיני היא בעלת אופי הגנתי? </span> </h2> <p> <span> ציטוט: </span> <span> <span> </span> </span> <span> ד"ר וינטר מסכים: "החימושים המצריים עשויים באופן תיאורטי לשמש גם נגד ישראל, אך דוברים מצרים המזוהים עם המשטר מתנערים מכוונות אלו, ומדגישים את המחויבות המצרית המתמשכת להסכם השלום. לדבריהם, ההתחמשות המצרית היא בעלת אופי הגנתי ולא התקפי, ותכליתה לאפשר למצרים לשמור על גבולותיה היבשתיים ועל נכסיה הימיים, דוגמת תעלת סואץ. עוד משנות ה־80 נהגו להסביר במצרים את הצורך בצבא חזק, בשאיפה לקיים מול מדינות האזור, ובראשן ישראל, מאזני הרתעה יעילים, ולנהל כך את יחסי השלום מעמדת כוח ולא מתוך חולשה צבאית". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> מעניין על מה מסתמך ד"ר וינטר בקביעתו ש"ההתחמשות המצרית היא בעלת אופי הגנתי ולא התקפי". נראה לי שהוא לא התעדכן מאז שנת 2004. מיום חתימת הסכם השלום עד שנת 2004, היה האופי של צבא מצרים אכן הגנתי. לצורך זה הם בנו מערך ביצורים משוכלל בפתחת רפידים והסתפקו רק בשישה מעברים על תעלת סואץ. מאז, ובמיוחד מאז שא־סיסי תפס את השלטון, חל מהפך. צבא מצרים מתחמש בקדחתנות בנשק המשוכלל ביותר שאפשר לרכוש, חלקו בוודאי אינו לצורכי הגנה כגון נושאות המסוקים. הוא הגדיל את המעברים על תעלת סואץ מ־6 ל־60, ובנה מוצב פיקוד מטכ"לי קדמי בסיני. במיוחד ראוי להדגיש כי מערך ההגנה ברפידים נזנח לחלוטין, וכי חיל הים המצרי גדל מאוד והוא בונה נמלים צבאיים רבים במערב. מקצת העובדות שמניתי לעיל מצביע, לדעתי, שצבא מצרים אינו חושש יותר מפני מתקפה צה"לית והטיעון על האופי ההגנתי של צבא מצרים אינו נכון. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <h2> <span> השלום עם מצרים יציב כל עוד א־סיסי בשלטון </span> </h2> <p> <span> ציטוט: </span> <span> <span> </span> </span> <span> כל הגורמים שעימם שוחחנו מסכימים שתרחיש שבו מצרים משנה גישה בצורה כה יוצאת דופן אפשרי, והם אינם מזלזלים בו לנוכח מה שהתרחש ב־7 באוקטובר וההבנה כי על ישראל להגן על עצמה גם מול אויבים שאינם נחשבים כאלה כרגע. עם זאת, הדבר, לפחות כרגע, אינו על השולחן. "צריך להבין שהם צריכים לפרוץ לא מעט מחסומים. צריך להסתכל בעין פקוחה על תהליכי השתנות בחברה ובצבא, ולראות אם אליטה אנטי־מערבית ואנטי־ישראלית תתפוס את השלטון. כרגע זה לא המצב". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לדעתי, ההנחה שכל עוד א־סיסי שולט במצרים, עם ישראל יכול לשכון לבטח, חסרת בסיס. הנחה זו אולי מרגיעה את אלו באמ"ן ובגופי המחקר האזרחיים שזנחו את המחקר אחר המתרחש במצרים, אך היא אינה מתמודדת עם העובדה שהנשיא א־סיסי הוא זה שמוביל את מצרים במסע הרכש המואץ ובבניית התשתיות בסיני ובחזית התעלה. משום מה תשתיות שכאלו אינן נבנות מול "איומים" כגון: איראן. </span> </p> <p> <br/> </p> <h2> <span> <span> השוואה מופרכת של האיום הסעודי לאיום המצרי </span> </span> </h2> <p> <span> ציטוט: </span> <span> <span> </span> </span> <span> "ברור שיש סכנה מסוימת מצד מצרים לאורך זמן, ואם תסתכל על זה באופן נקי יש גם סכנה מצד סעודיה, שנראית עכשיו כמו כלה נחשקת, כי אתה לא יודע מה יילד יום. אבל צריך להסתכל על העניין בהתייחסות בוגרת, על כך שמדובר באינטרסים משותפים, רציונליים. לפעול יחד ולשמור יחד עם זאת על מבט מפוכח". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> השוואת האיום הנשקף לישראל לאיום הנשקף לישראל מצד מצרים היא מופרכת ונועדה כנראה להגחיך את אלו החוששים ממצרים. הכוח הצבאי הסעודי הקרוב ביותר לישראל ערוך בתבוק (כ־200 ק"מ דרומית מזרחית לאילת). במקום ערוך כוח בהיקף של כדיביזיה. במקום לא נבנתה תשתית המאפשרת תספוק כוחות מעבר לדיביזיה. לעומת זאת, בסיני נבנו מחנות צבא לכ־180 גדודים (למעלה משלוש דיביזיות) והוקמה תשתית צבאית של מחסני תחמושת לדיביזיות אחדות ומאגרי דלק המאפשרים הנעת כל צבא מצרים - גם לכיבוש צפת. איני יודע אילו אימונים עובר הצבא הסעודי אך ברור לי לחלוטין שאיום הייחוס העיקרי של צבא מצרים הוא ישראל והוא מתאמן ללא הרף למילוי משימה זו. מעבר לכוחות הצבא הרבים הערוכים בסיני הקימה מצרים מערכת של 60 מעברים (מנהרות וגשרים מסוגים שונים) המאפשרת לכוחות של 10 דיביזיות להגיע לגבול ישראל מצרים בתוך כ־24 שעות. נראה לי שהשוואת צבא מצרים לסעודיה מלמדת שמי שערך השוואה זו כלל אינו מבין כל את מרכיב התשתיות בצבא היריב בעת בניין הכוח של צה"ל. כדי למנוע טעות אני מבקש להבהיר כי גם צבא סעודיה מחייב לימוד ומעקב תמידי ומי שאינו עושה כן חוטא ברשלנות פלילית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> להלן הקלטת הריאיון שלי עם מר חנן גרינווד </span> </span> </p> <p> <span> ולאחריה צילום המאמר שפורסם ב"ישראל היום". </span> <span>   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93+1.png" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93+2.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93+3.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> New Paragraph </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> New Paragraph </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+-6c759dd2.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> New Paragraph </span> </p> </div> Fri, 06 Sep 2024 06:19:25 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240906 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240905 מאמר של פלד ארבלי באתר האינטרנט של 'מעריב'. המאמר שפורסם בשם "למצרים אין שום עניין שישראל תכריע את החמאס": המשחק הכפול של קהיר. המאמר עוסק בדואליות ביחסים שבין החמאס למצרים. מצד אחד החמאס בעזה משמש ככוח פרוקסי של מצרים כדי לפגע בישראל, ומאידך החמאס הוא חלק מתנועת האחים המוסלמים – תנועה הנלחמת במשטרו של א־סיסי. המאמר מבוסס על ראיון שקיים המחבר עם איש המודיעין סא"ל (בדימוס) אלי דקל. הראיון פורסם באתר האינטרנט של 'מעריב' בקישור: https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1130078 <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/148181.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> פלד ארבלי </span> </div> <div> <span> ל' מנחם אב ה'תשפ"ד 03.09.2024 </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <b> <u> חדשות מהארץ והעולם צבא וביטחון </u> </b> </span> </div> <div> <b> <font> "למצרים אין שום עניין שישראל תכריע את החמאס": המשחק הכפול של קהיר </font> </b> </div> <div> <span> <b> <u> <br/> </u> </b> </span> </div> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A4%D7%9C%D7%93+%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99-0799c0c1.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> שוחחנו עם סא"ל אלי דקל, איש מודיעין לשעבר, שמתמחה בחקר מצרים, אשר הסביר את עמדתה הדואלית של קהיר בקשר לארגון הטרור בעזה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מעריב שוחח עם  </span> <a href="https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1129817" target="_blank"> סא"ל אלי דקל </a> <span> , איש מודיעין לשעבר, שמתמחה בחקר מצרים ושאל האם למצרים יש אינטרס בחמאס חזק? בחמאס בכלל ״לדעתי מצרים מאז 1956, מאז מלחמת קדש, למצרים יש עניין עצום בכך שישראל תדמם ללא הרף", אמר דקל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הוא המשיך: "מכיוון שאנחנו נסוגונו מסיני במלחמת קדש בלחץ עצום של אמריקאים, כן כן, גם אז האמריקאים היו מעורבים, המצרים בתמורה התחייבו שלא לפגוע בנו מגבול ישראל מצרים ואכן הם עמדו בזה. לא יצאו פיגועים ממלחמת קדש ועד מלחמת ששת הימים. אבל, מה כן נעשה וזה ברור שנעשה, זה שהם מיד הלכו והקימו את מה שנקרא עזה פדאיון". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל הסביר: "הם שלחו קצין בדרגת אלוף משנה ליד רצועת עזה, שיאמן ויממן פעולות טרור נגד ישראל. כבר אז היה להם עניין שאנחנו נקיז דם, אמנם לא מגבולם דרך העזתים. לא רק זה שהם הקימו את הפדאיון, מצרים יש לה יד ורגל והרבה יותר מיד ורגל בהקמת תנועת הפת"ח. הם אימנו את הפת"ח, הם עזרו בהקמתו ותנועת הפת"ח שלחה חטיבה שלהם להילחם נגדנו באדמת מצרים במלחמת יום הכיפורים. כלומר, יש להם אינטרס ממושך רב שנים להקיז את דמנו להתיש אותנו באמצעות הלוחמים העזתים. לכן, יש להם אינטרס מיום חתימת הסכם השלום לעשות את אותו דבר, מה שהסכם השלום לא מאפשר להם, כדי לפגוע בנו ישירות. אז העזתים עושים להם את העבודה". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> המומחה הרחיב: "רק שכאן יש בעיה. הבעיה היא שהעזתים התחילו להיות נוטים לאחים המוסלמים, תנועה שהיא נוגדת את השלטון המצרי, שהוא סוג אחר של אסלאם ואז נוצר מצב של דבר והיפוכו. מצד אחד, בעזה יש חמאס שנשלט על ידי האחים המוסלמים, שזאת תנועה שא-סיסי הדיח בכוח הזרוע. א-סיסי, כזכור, עשה הפיכה צבאית נגד שלטון חוקי וכשר של נשיא של האחים המוסלמים. המצרים חיים בסוג של דואליות: מצד אחד הם רואים בעיניים כלות את האחים המוסלמים גדלים ברצועת עזה ומצד שני הם רוצים לפגוע בישראל. הם חיים עם הדיסוננס הזה, שמצד אחד החמאסניקים - הם לא בדיוק תומכי מצרים ובסתר ליבם הם גם שמחים להפיל את א-סיסי, שהדיח את הנשיא המכהן מורסי, מצד שני - הם רוצים לפגוע בנו". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עוד הסביר איש המודיעין לשעבר: "החמאסניקים בעזה ברוב חוכמתם לא מסתמכים רק על מצרים הענייה, שכל פעם שהיא נותנת טובה - היא בוכה כמה זה עולה לה וכמה זה קשה לה. הם התחילו ללטוש עין לעבר קטאר, שהיא עם האחים המוסלמים שזה מוסלמים שיעים בכלל, ככה שלחמאס יש כמה מאהבים. מאהבים עשירים כמו איראן וקטאר שהם דוחפים את הכסף ומאהב מצרי - אמנם עני, אבל כל הנשק זורם דרכו וככה הם חיים מאז הגירוש היהודי מרצועת עזה, מה שמכונה בשפה מכובסת 'ההתנתקות'. לכן, למצרים יש עניין להמשיך ולפגוע בנו מכיוון עזה ומצד שני יש להם עניין לגמד את החמאס שיהיה קטן חלש ויישמע למצרים". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> "לכן, למצרים אין שום עניין שאנחנו נכריע את החמאס. למצרים אין שום עניין שאנחנו ננצח באיזושהי מלחמה, בוודאי שהיא השקיעה מיליארדים של דולרים במשך השנים בחימוש של החמאס וכן הלאה והיא לא רוצה לאבד את הנכס הזה שקוראים לו חמאס. מצד שני, היא שמחה מאוד בזה שישראל מכה ומגמדת אותו, אבל היא תעשה כל מאמץ, כמה שהיא יכולה, למנוע את השמדתו של החמאס שזה היעד של מדינת ישראל לאחר השבעה באוקטובר״, סיכם דקל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> פורסם באתר מעריב בקישור: </span> <span> <span> </span> </span> <a href="https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1130078" target="_blank"> https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1130078 </a> </p> <p> <span>   </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg"/> </a> </div> Thu, 05 Sep 2024 13:37:49 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240905 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240904 מאמר של פלד ארבלי באתר האינטרנט של 'מעריב' מעלה את החשד שמצרים היתה מעורבת ב"הרדמת ישראל" ובהטמעת התובנה שהחמאס חלש ומורתע בקרב המודיעין הישראלי. המאמר מבוסס על ראיון שקיים המחבר עם איש המודיעין סא"ל (בדימוס) אלי דקל. הראיון פורסם באתר האינטרנט של 'מעריב' בקישור: https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1129817 <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/148180.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> פלד ארבלי </span> </div> <div> <span> ל' מנחם אב ה'תשפ"ד 03.09.2024 </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <b> חדשות מהארץ והעולם צבא וביטחון </b> </span> </div> <div> <font> <span> <b> "צריך לבדוק את חלקה של מצרים ב-7.10":  </b> </span> </font> </div> <div> <font> <b> איש מודיעין לשעבר בראיון מטלטל. ריאיון מיוחד עם סא"ל אלי דקל, איש מודיעין לשעבר שמתמחה בחקר מצרים: "אני נוטה לחשוב שהמצרים נטועים עמוק עמוק ברצועת עזה" </b> </font> </div> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A4%D7%9C%D7%93+%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> משרד החוץ המצרי שיגר אמש (שלישי)  </span> <a href="https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1129569" target="_blank"> הצהרה חריפה </a> <span>  נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בה נאמר כי הוא "ניסה להשתמש בשם שלנו כדי להסיח את דעת הקהל הישראלית ולחסום את הסכם הפסקת האש. מצרים רואה בממשלת ישראל אחראית להשלכות של הצהרות מסוג זה, אשר מחמירות עוד יותר את המצב ומטרות להצדיק מדיניות אגרסיבית ומלהיבה שמובילה להסלמה נוספת באזור". כמו כן, כזכור, גורם מצרי בכיר תקף באופן חריג את ראש הממשלה ואמר: "נתניהו שיקר בבוטות לגבי ציר פילדלפי". מעריב שוחח בנושא עם סא"ל אלי דקל, איש מודיעין לשעבר שמתמחה בחקר מצרים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ״מהיום השני או השלישי למלחמת שמיני עצרת, שקוראים לה 'חרבות ברזל', נערך במצרים מסדר של דיוויזיה ארבע שריון, דיביזיית הדגל של חייל השריון המצרי. במסגרת הנאום של הנשיא במסדר הסיום, כבר אז הוא הפריח את האיום בנוסח הנשיא ביידן, הוא אמר בנוסח 'דונט', שלא תעזו להתקרב לפילדלפי", אמר דקל. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הוא המשיך: "יומיים-שלושה אחרי פתיחת המלחמה הוא הפריח את האיום הזה. ממש סמוך לאיום הזה, הפרלמנט המצרי נתן לנשיא אישור, חתם לו על דף ריק, שלפיו נשיא מצרים יכול להפעיל את הצבא שלו בכל עת שהוא ימצא לנכון, זאת מבלי ללכת לבקש את אישור הפרלמנט. כידוע, במלחמה צריך את האישור של העם. הפרלמנט כבר אז, בתחילת המלחמה, נתן למעשה את המסמך שמאפשר לו לעשות מה שבראש שלו עם הצבא בסיני. כלומר העניין הזה של הפילדלפי זה לא איזשהו שיגעון חדש של המצרים, זה כבר מראשית המלחמה". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> המומחה הסביר: "מי שרוצה להיות עם מחשבה קונספירטיבית, ואני בדרך כלל לא נוטה אישית לקונספירציות, אבל כל המסדר הזה של השריון, כל השפע הזה של הטנקים, זאת נראות מאיימת וגדולה. והנאום הזה סמוך לאירועים מעלה את השאלה - האם המצרים ידעו מראש על מועד פתיחת המלחמה ועשו את כל המסדר הזה וכל הטררם הזה על מנת לשגר איום. זאת כמובן מחשבה קונספירטיבית, חוץ מהשערה אין על מה לסמוך". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> "אני, בלי שום קשר לקונספירציה, אני נוטה לחשוב שהמצרים נטועים עמוק עמוק ברצועת עזה. הם עזרו מאוד לשקם את עזה לאחר מבצע 'שומר החומות', הם פינו את כל ההריסות שאנחנו הפצצנו, וגם בנו כמה פרויקטים. ואז נשיא מצרים יצא בהצהרה שהוא תורם חצי מיליארד דולר לשיקום עזה. אני לא יודע אם זאת האמת, אם הוא העביר את כל החצי מיליארד דולר לטובת העזתים, אבל אין ספק שהוא עזר מאוד לשקם את עזה אחרי המלחמה", הוסיף דקל. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הוא מציין: "אני כבר מתחילת המלחמה בפרסומים שלי הרשמיים כתבתי שאני מאמין שהמודיעין המצרי נטוע עמוק בעזה. לא רק בגלל הבעיה שלנו, גם בגלל שעזה הוציאה מפגעים איסלמיים שפגעו קשות בצבא מצרים החל מ-2016. עזה היא המקור שממנו יצאו הפיגועים. כך שלמודיעין המצרי יש אינטרס ברור לדעת מה מתרחש בעזה". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> "אני עם פתיחת המלחמה הצעתי בהרצאה מוקלטת שתטיב ממשלת ישראל לבדוק את חלקה של מצרים בהרדמה של מדינת ישראל ולאמור החמאס חלש ומורתע. השאלה, האם כל המגעים שיש לנו עם המודיעין המצרי, הם בכוונה מכוון הרדימו אותנו לפני המלחמה. זאת, כפי שאמרתי, מתוך הנחה שלהם יש יותר מקורות מידע, מאפס מקורות המידע שהיה לשב"כ, חוץ מהאזנות הטלפונים. השב"כ הפסיק להפעיל סוכנים בעזה", סיכם דקל. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span>  הראיון פורסם באתר האינטרנט של 'מעריב' בקישור: </span> </span> <a href="https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1129817"> https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1129817 </a> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg"/> </a> </div> Wed, 04 Sep 2024 06:38:46 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240904 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240903 יערה זרד מערוץ 14 מראיינת את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא מעורבותה של מצרים בנעשה ברצועת עזה. הראיון טוען דקל כי מאז מלחמת "קדש" (1956)( למצרים יש עניין רב שתושבי רצועת עזה ישמשו ככוחות פרוקסי שלה לפגע ולגרום לישראל לדמם. לכן מצרים דאגה לחמש את החמאס ואין לה עניין שצה"ל ימגר את הארגון. <div data-rss-type="text"> <p> <span> יערה זרד מערוץ 14 </span> </p> <p> <span> <span> מראיינת את אלי דקל  </span> </span> </p> <p> <span> ל' מנחם אב ה'תשפ"ד 03.09.2024  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> יערה זרד מערוץ 14 מראיינת את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא מעורבותה של מצרים בנעשה ברצועת עזה. הראיון טוען דקל כי מאז מלחמת "קדש" (1956)( למצרים יש עניין רב שתושבי רצועת עזה ישמשו ככוחות פרוקסי שלה לפגע ולגרום לישראל לדמם. לכן מצרים דאגה לחמש את החמאס ואין לה עניין שצה"ל ימגר את הארגון. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576---------------+--------+------------+--------+.jpg" alt=""/> </div> Tue, 03 Sep 2024 17:01:05 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240903 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240819 מר יצחק יהודה הולצמן פרסם מאמר במוסף החדשות של שבועון 'כפר חב"ד'. המאמר עוסק בסכנה הנשקפת להמשך קיומה של מדינת ישראל אם חלילה היא תפסיק את מלאכת השמדת החמאס ותיסוג מציר פילדלפי. מר הולצמן מביא במאמרו מגוון דעות של פרשנים ומבניהם ליאור בן ארי מ־ ynet , תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר וסימה קדמון מידיעות אחרונות. המאמר כולל גם ציטוטים רבים מראיון שקיים מר הולצמן עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2073.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span>  מאמר של יצחק יהודה הולצמן בשבועון 'כפר חב"ד' </span> </p> <p> <span> <span> במאמר ציטוטים מראיון שמר הוצמן קיים עם אלי דקל  </span> </span> </p> <p> <font color="#000000"> ט"ו במנחם אב ה'תשפ"ד 19.08.2024 </font> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מר יצחק יהודה הולצמן פרסם מאמר במוסף החדשות של שבועון 'כפר חב"ד'. המאמר עוסק בסכנה הנשקפת להמשך קיומה של מדינת ישראל אם חלילה היא תפסיק את מלאכת השמדת החמאס ותיסוג מציר פילדלפי. מר הולצמן מביא במאמרו מגוון דעות של פרשנים ומבניהם ליאור בן ארי מ־ ynet , תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר וסימה קדמון מידיעות אחרונות. המאמר כולל גם ציטוטים רבים מראיון שקיים מר הולצמן עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93+4.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> New Paragraph </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> New Paragraph </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%93%D7%A3+5.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93+6.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93+%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> New Paragraph </span> </p> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Mon, 19 Aug 2024 06:30:08 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240819 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240806 ד"ר מרדכי קידר מערוץTOV משוחח עם סא"ל בדימוס אלי דקל בנושא היערכות נשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי להפיכה נגדו. <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר מרדכי קידר מערוץ טוב </span> </p> <p> <span> <span> משוחח עם אלי דקל  </span> </span> </p> <p> <span> א' מנחם אב ה'תשפ"ד 05.08.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ד"ר מרדכי קידר מערוץTOV  משוחח עם סא"ל בדימוס אלי דקל בנושא היערכות נשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי להפיכה נגדו. </span> <span> <span> </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2709%D7%A9%D7%90+%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA+%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2568%D7%A9+230702+%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%AA%D7%99+%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%90+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576---------------+--------+------------+--------+.jpg" alt=""/> </div> Tue, 06 Aug 2024 10:37:44 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240806 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240805 <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר מרדכי קידר מערוץ טוב </span> </p> <p> <span> <span> משוחח עם אלי דקל  </span> </span> </p> <p> <span> א' מנחם אב ה'תשפ"ד 05.08.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> ד"ר מרדכי קידר מערוץTOV  משוחח עם סא"ל בדימוס אלי דקל בנושא הכנותיה של מצרים למלחמה. במהלך השיחה מציג דקל, בין השאר, נתונים על בניה מואצת של מחסנים צבאיים לשעת חרום. דקל מעריך שהמחסנים אלו נועדו לאפשר למצרים מלחמה ממושכת ללא באספקה מבחוץ. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> לדברי דקל עיקר הכנותיה של מצרים הם למלחמה מול ישראל – בעוד שמול זירות לחימה אפשריות אחרות מצרים כמעט ואינה נוקפת אצבע.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2687%D7%A9%D7%93+837%D7%93+%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9E%D7%AA+%D7%9E%D7%97%D7%A1%D7%A0%D7%99+%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9D.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576---------------+--------+------------+--------+.jpg" alt=""/> </div> Mon, 05 Aug 2024 17:47:56 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240805 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240718 מר ארבלי פלד מ"מעריב", פרסם מאמר הדן בנושא הלחצים המופעלים על ישראל לסגת מציר פילדלפי. המאמר מבוסס על ראיון עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל המנמק את התנגדותו הנחרצת לנסיגה. הראיון פורסם במעריב ב־28.05.2024 בקישור: https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1117989 <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/148175.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>  מאמר של ארבלי פלד ממעריב בו מרואיין אלי דקל </span> </span> </p> <p> <span> י"ב בתמוז ה'תשפ"ד 18.07.2024 </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מר ארבלי פלד מ"מעריב", פרסם מאמר הדן בנושא הלחצים המופעלים על ישראל לסגת מציר פילדלפי. המאמר מבוסס על ראיון עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל המנמק את התנגדותו הנחרצת לנסיגה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הראיון פורסם במעריב ב־18.07.2024 בקישור: </span> </p> <p> <a href="https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1117989" target="_blank"> https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1117989 </a> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/1-bfde5f82.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2-b5dd2774.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/3-39eb676d.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> New Paragraph </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> New Paragraph </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93+%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> New Paragraph </span> </p> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Thu, 18 Jul 2024 08:27:52 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240718 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240717 ב־17.07.2024 התקיים בערוץ טוב דיון בראשות ד"ר פיני יחזקאלי בנושא "האם נתניהו יעזוב את ציר פילדלפי". במהלך הדיון נטלו בו חלק גם מומחים שונים, בחלק שלפניכם משתתפים ד"ר פיני יחזקאלי וסא"ל בדימוס אלי דקל, את הדיון הנחה יצחק זאגא. בחלק זה נדונו הנושאים הבאים: • הדחת הצמרת הביטחונית והחלפת מספר רב של שרים שבוצעה ב־ 03.07.24 (המועד הוא סימלי שכן ב־03.07.2013 הדיח סיסי את הנשיא המכהן מוחמד מורסי). • הצהרתו של מפקד זרוע ההגנה האווירית במצרים הצהיר כי מצרים שוקדת על פיתוח אמצעי לחימה שיפתיעו את האויב • האם ראש הממשלה נתניהו יעזוב את ציר "פילדלפי" ניתן לצפות בדיון המלא בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=D-xtdLC_eB0&t=1725s <div data-rss-type="text"> <p> <span> יצחק זאגא מערוץ טוב </span> </p> <p> <span> <span> קיים דיון בהשתתפות אלי דקל וד"ר פיני יחזקאלי </span> </span> </p> <p> <span> ד' בתמוז ה'תשפ"ד 17.07.2024 </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> ב־17.07.2024 התקיים בערוץ טוב דיון בראשות ד"ר פיני יחזקאלי בנושא "האם נתניהו יעזוב את ציר פילדלפי". במהלך הדיון נטלו בו חלק גם מומחים שונים, בחלק שלפניכם משתתפים ד"ר פיני יחזקאלי וסא"ל בדימוס אלי דקל, את הדיון הנחה יצחק זאגא. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> <span> בחלק זה נדונו הנושאים הבאים: </span> </span> </p> <p> <span> <span> ·      הדחת הצמרת הביטחונית והחלפת מספר רב של שרים שבוצעה ב־ 03.07.24 (המועד הוא סימלי שכן ב־03.07.2013 הדיח סיסי את הנשיא המכהן מוחמד מורסי). </span> </span> </p> <p> <span> ·      הצהרתו של מפקד זרוע ההגנה האווירית במצרים הצהיר כי מצרים שוקדת על פיתוח אמצעי לחימה שיפתיעו את האויב </span> </p> <p> <span> <span> ·      האם ראש הממשלה נתניהו יעזוב את ציר "פילדלפי"  </span> </span> </p> <p> <span> <span> ניתן לצפות בדיון המלא בקישור: </span> </span> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=D-xtdLC_eB0&amp;t=1725s" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=D-xtdLC_eB0&amp;t=1725s </a> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576---------------+--------+------------+--------+.jpg" alt=""/> </div> Wed, 17 Jul 2024 05:08:12 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240717 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240711 בערוץ 14 בטלוויזיה התקיים דיון בשאלה האם ישראל תיסוג מציר "פילדלפי"?. הדיון התקיים בתאריך 11.07.2024 כחלק מהתוכנית "המהדורה המוקדמת" בהנחיית העיתונאית שרה ב"ק. בסרטון שלפניכם מובאים רק דברי אלי דקל ויניר מלך. <div data-rss-type="text"> <p> <span> שרה ב"ק מערוץ 14 </span> </p> <p> <span> קיימה דיון בהשתתפות אלי דקל ויניר מלך </span> </p> <p> <span> ה' בתמוז ה'תשפ"ד 11.07.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בערוץ 14 בטלוויזיה התקיים דיון בשאלה האם ישראל תיסוג מציר "פילדלפי"?. הדיון התקיים בתאריך 11.07.2024 כחלק מהתוכנית "המהדורה המוקדמת" בהנחיית  העיתונאית שרה ב"ק.  בסרטון שלפניכם מובאים רק דברי אלי דקל ויניר מלך.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576---------------+--------+------------+--------+.jpg" alt=""/> </div> Thu, 11 Jul 2024 05:01:32 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240711 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240630 ב־30.06.2024 התקיים בערוץ טוב דיון בראשות האלוף (במיל') יצחק בריק בנושא מלחמתנו ברצועת עזה. במהלך הדיון נטלו בו חלק גם מומחים שונים, בחלק שלפניכם משתתפים האלוף בריק, אלי בר־און ואלי דקל. בחלק זה נדון בעיקר הכשל המתמשך של אמ"ן, שמזה עשרות שנים לא עוסק ברצינות בהבנת המתרחש במצרים. כך, למשל, אמ"ן במשך עשרות שנים - לא השכיל להבין כי המזרח התיכון בהובלת מצרים מתחמש באלפי טילים. את הדיון הנחה מר אלעזר שטרום. ניתן לצפות בדיון המלא בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=3QevrmsdPN4&t=145s <div data-rss-type="text"> <p> <span> אלעזר שטורם מערוץ טוב </span> </p> <p> <span> קיים דיון בהשתתפות: האלוף (מיל') יצחק בריק, אלי דקל אלי בר-און </span> </p> <p> <span> כ"ד בסיון ה'תשפ"ד 30.06.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ב־30.06.2024 התקיים בערוץ טוב דיון בראשות האלוף (במיל') יצחק בריק בנושא מלחמתנו ברצועת עזה. במהלך הדיון נטלו בו חלק גם מומחים שונים, בחלק שלפניכם משתתפים האלוף בריק, אלי בר־און ואלי דקל. בחלק זה נדון בעיקר הכשל המתמשך של אמ"ן, שמזה עשרות שנים לא עוסק ברצינות בהבנת המתרחש במצרים. כך, למשל, אמ"ן במשך עשרות שנים - לא השכיל להבין כי המזרח התיכון בהובלת מצרים מתחמש באלפי טילים. את הדיון הנחה מר אלעזר שטרום.  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ניתן לצפות בדיון המלא בקישור: </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> <span> <span> </span> </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=3QevrmsdPN4&amp;t=145s" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=3QevrmsdPN4&amp;t=145s </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576---------------+--------+------------+--------+.jpg" alt=""/> </div> Sun, 30 Jun 2024 07:04:46 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240630 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240621 במוסף השבת של העיתון יתד נאמן פורם מאמר של ר. גיל בנושא האם קיימת סכנה שישראל תופתע שוב-הפעם מכיוון מצרים שמתעצמת (במיוחד מאז שעבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים). ההתעצמות המצרית כוללת, הן רכש רב של נשק מודרני והן בניית תשתיות צבאיות נרחבות בסיני ובאזור התעלה - התשתיות הצבאיות מכשירות את זירת הלחימה מול ישראל. יודגש שהתשתיות הצבאיות נבנות בעיקר בזירה זו ומצרים כמעט שאינה בונה תשתיות צבאיות מול איומים מועצמים/מדומיינים בזירות: מול סודן (ה"איום" של גזלת ממי הנילוס עי־ידי אתיופיה, מול לוב, מול איראן ומול טורקיה. המאמר מבוסס על ראיונות עם מר אלי קלוטשטיין המשמש כחוקר במכון משגב לביטחון ואסטרטגיה לאומית ועם מר אלי דקל-העוסק בחקר מודיעין ותשתיות אסטרטגיות והעוקב אחר המתרחש במצרים מזה כששים שנה. שני החוקרים מסכימים כל כך שמצרים מתעצמת ובונה תשתיות צבאיות בסיני אך מפרשים הצורה שונה את הסיכון לישראל. לדעת דקל מר קלוטשטיין לא בקיא בנתונים והערכותיו שגויות. לדעת דקל, גם במקרה והוא זה ששוגה בפרשנותו את כוונותיה של מצרים, גם אז צה"ל צריך באופן מיידי להכין עצמו להתמודדות מול צבא מצרים. הסיבה לכך היא שההכנות הצבאיו <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/148174.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>  מאמר של ר. גיל בעיתון "יתד נאמן" </span> </span> </p> <p> <span> <span> במאמר מרואיין אלי דקל </span> </span> </p> <p> <span> ט"ו בסיון ה'תשפ"ד 21.06.2024 </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> במוסף השבת של העיתון יתד נאמן פורם מאמר של ר. גיל בנושא האם קיימת סכנה שישראל תופתע שוב-הפעם מכיוון מצרים שמתעצמת (במיוחד מאז שעבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים). ההתעצמות המצרית כוללת, הן רכש רב של נשק מודרני והן בניית תשתיות צבאיות נרחבות בסיני ובאזור התעלה - התשתיות הצבאיות מכשירות את זירת הלחימה מול ישראל. יודגש שהתשתיות הצבאיות נבנות בעיקר בזירה זו ומצרים כמעט שאינה בונה תשתיות צבאיות מול איומים מועצמים/מדומיינים בזירות: מול סודן (ה"איום" של גזלת ממי הנילוס על-ידי אתיופיה, מול לוב, מול איראן ומול טורקיה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> המאמר מבוסס על ראיונות עם מר אלי קלוטשטיין המשמש כחוקר במכון משגב לביטחון ואסטרטגיה לאומית ועם מר אלי דקל-העוסק בחקר מודיעין ותשתיות אסטרטגיות והעוקב אחר המתרחש במצרים מזה כששים שנה. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> שני החוקרים מסכימים כל כך שמצרים מתעצמת ובונה תשתיות צבאיות בסיני אך מפרשים הצורה שונה את הסיכון לישראל. לדעת דקל מר קלוטשטיין לא בקיא בנתונים והערכותיו שגויות. לדעת דקל, גם במקרה והוא זה ששוגה בפרשנותו את כוונותיה של מצרים, גם אז צה"ל צריך באופן מיידי להכין עצמו להתמודדות מול צבא מצרים. הסיבה לכך היא שההכנות הצבאיות (מודיעין, הצטיידות ואימונים) מתמשכות לאורך זמן רב לעומת תפנית בדעת שליט מצרים או החלפתו בשליט אחר יכולה להתבצע תוך זמן קצר.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> New Paragraph </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/----+1.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/----+2.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/----+3.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/----+4.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> New Paragraph </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> נספחים של אלי דקל אינם מופיעים בכתבה במקור ראשון </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2721--+-----------%C2%AA+-----------%C2%AA+----+------+----------+----------0174f801.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%C3%A2--%C3%A2--2033--+220201---%C2%AA---%C2%AA-----%C2%AA+--------+---------%C2%AA.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576---------------+--------+--------+------------+--------+.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> New Paragraph </span> </p> </div> Fri, 21 Jun 2024 10:20:52 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240621 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240611 עידו רונן מערוץ ה"שואוקאסט" מראיין את סא"ל בדימוס אלי דקל בנושא "כיצד תפעל מצרים במצב מלחמה עם ישראל". הראיון הוא בן שני חלקים. בחלק השני שלפניכם, מנתח דקל את דרך הפעולה האפשרית של מצרים אם מצרים תחליט לפתוח במלחמה בישראל. תיקון טעות: בדקה ה־13 בסרטון אני אומר שבתקופת מלחמת ההתשה מצרים סיכלה תוכנית ישראלית לסלול מסילה מנמל אילת לנמל אשדוד באמצעות מימון מלא של הסינים. ובכן זו טעות, האירוע התרחש לאחר חתימת הסכם השלום ישראל-מצרים בשנת 1979. ההרצאה פורסמה באתר של עידו תחת השם "08 | אלי דקל – 09 | אלי דקל – חלק ב: הסיוט של מצרים - נורמליזציה עם סעודיה בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=YMoW-knTnA0&t=27s <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> עידן רונן מערוץ "שואוקסט" </span> </span> </p> <p> <span> <span> מראיין את אליהו דקל </span> </span> </p> <p> <span> ד' בסיון ה'תשפ"ד 10.06.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> עידו רונן מערוץ ה"שואוקאסט" מראיין את סא"ל בדימוס אלי דקל בנושא "כיצד תפעל מצרים במצב מלחמה עם ישראל". הראיון הוא בן שני חלקים. בחלק השני שלפניכם, מנתח דקל את דרך הפעולה האפשרית של מצרים אם מצרים תחליט לפתוח במלחמה בישראל. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> תיקון טעות: בדקה ה־13 בסרטון אני אומר שבתקופת מלחמת ההתשה מצרים סיכלה תוכנית ישראלית לסלול מסילה מנמל אילת לנמל אשדוד באמצעות מימון מלא של הסינים. ובכן זו טעות, האירוע התרחש לאחר חתימת הסכם השלום ישראל-מצרים בשנת 1979. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> ההרצאה פורסמה באתר של עידו תחת השם "08 | אלי דקל – 09 | אלי דקל – חלק ב: הסיוט של מצרים - נורמליזציה עם סעודיה בקישור: </span> <span> <span> </span> </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=YMoW-knTnA0&amp;t=27s" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=YMoW-knTnA0&amp;t=27s </a> </p> <p> <span>   <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576---------------+--------+------------+--------+.jpg" alt=""/> </div> Tue, 11 Jun 2024 06:14:21 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240611 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240610 עידן רונן מערוץ ה"שואוקאסט" מראיין את סא"ל בדימוס אלי דקל בנושא "כיצד תפעל מצרים במצב מלחמה עם ישראל". הראיון הוא בן שני חלקים. בחלק הראשון שלפניכם, משוחחים השנים על מאפייני צבא מצרים ועל מקומו של צבא מצרים במערכת השלטון של הנשיא עבד אל פתח א־סיסי. בחלק השני, שיפורסם בהמשך, ישוחחו השנים על דרכי הפעולה האפשריות של צבא מצרים בעת שיחליט לפתוח במלחמה עם ישראל. ההרצאה פורסמה באתר של עידו תחת השם "08 | אלי דקל – חלק א: להעמיד לדין את האחראים להתעצמות הצבא המצרי". ניתן לצפות בהרצאות בערוץ השואוקאסט ביוטיוב בקישור: https://www.youtube.com/@idan_ronen <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> עידן רונן מערוץ "שואוקסט" </span> </span> </p> <p> <span> <span> מראיין את אליהו דקל </span> </span> </p> <p> <span> ד' בסיון ה'תשפ"ד 10.06.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> עידן רונן מערוץ ה"שואוקאסט" מראיין את סא"ל בדימוס אלי דקל בנושא "כיצד תפעל מצרים במצב מלחמה עם ישראל". הראיון הוא בן שני חלקים. בחלק הראשון שלפניכם, משוחחים השנים על מאפייני צבא מצרים ועל מקומו של צבא מצרים במערכת השלטון של הנשיא עבד אל פתח א־סיסי. בחלק השני, שיפורסם בהמשך, ישוחחו השנים על דרכי הפעולה האפשריות של צבא מצרים בעת שיחליט לפתוח במלחמה עם ישראל. </a> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> ההרצאה פורסמה באתר של עידו תחת השם "08 | אלי דקל – חלק א: להעמיד לדין את האחראים להתעצמות הצבא המצרי". ניתן לצפות בהרצאות בערוץ השואוקאסט ביוטיוב בקישור: </a> <a href="null" target="_blank"> </a> <a href="null" target="_blank"> https://www.youtube.com/@idan_ronen </a> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Mon, 10 Jun 2024 07:07:59 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240610 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/260409 עמיחי שילה מאתר "הקול היהודי" ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל וכתב מאמר בשם "מצרים רומסת את הסכם השלום". המאמר סוקר את היחסים בין מצרים לישראל מאז חתימת הסכם השלום ביניהם ב-1979, ומנתח את הכנותיה של מצרים לעימות צבאי עם ישראל. <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/148171.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span>  מאמר של עמיחי שילה מאתר "הקול היהודי" </span> </p> <p> <span> <span> במאמר מרואיין אלי דקל </span> </span> </p> <p> <span> ג' בסיון ה'תשפ"ד 09.06.2024 </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> עמיחי שילה מאתר "הקול היהודי" ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל וכתב מאמר בשם "מצרים רומסת את הסכם השלום". המאמר סוקר את היחסים בין מצרים לישראל מאז חתימת הסכם השלום ביניהם ב-1979, ומנתח את הכנותיה של מצרים לעימות צבאי עם ישראל. </span> <span> <span>   </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--------+----------+1.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> New Paragraph </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--------+--------+2.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--------+--------+3.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> New Paragraph </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-9ca7a42e.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93+%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> New Paragraph </span> </p> </div> Sun, 09 Jun 2024 14:29:09 GMT https://www.dekelegypt.co.il/260409 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240607 ד"ר עידו נתניהו מערוץ גלי ישראל FM-104 מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל ודן עימו בשאלה מדוע מצרים מתחמשת ומדוע עיקר משאביה הצבאיים מופנים להכשרת זירת הלחימה בסיני. <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר עידו נתניהו מראיין את אליהו דקל- דליצקי </span> </p> <p> <span> א' בסיון ה'תשפ"ד 07.06.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> ד"ר עידו נתניהו מערוץ גלי ישראל FM-104 מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל ודן עימו בשאלה מדוע מצרים מתחמשת ומדוע עיקר משאביה הצבאיים מופנים להכשרת זירת הלחימה בסיני. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Fri, 07 Jun 2024 09:10:49 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240607 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240602 אראל סג"ל ודוד ורטהיים מרדיו FM103 ראיינו את אלי דקל בעניין מעורבות מצרים במלחמת שמיני עצרת [חרבות ברזל]. להלן מה שנכתב על הראיון באתר הרדיו: יחסי ישראל ומצרים לאורך מלחמת חרבות ברזל ידעו עליות ומורדות. מצד אחד מצרים מתפקדת כמתווכת בעסקת שבויים אפשרית מול חמאס, ומצד שני המצריים מקשים על פעילות צה"ל בימים אלה בדרום הרצועה. סא"ל בדימוס אלי דקל נתן את משנתו על ההתעצמות הצבאית והמדינית המחודשת של מצרים על רקע המלחמה בעזה. "אין בסיס נתונים טוב להעריך אם צבא מצרים ערוך למלחמה או לא ערוך", טען. "מה שאני רואה שמצרים, אחרי שהיא הכריזה פומבית שהכניעה את דאע"ש, לכאורה הייתה צריכה להסיג את כל הכוחות", הסביר דקל. "צבא מצרים ממשיך להתעצם בסיני. בדצמבר 2023 ראיתי באל עריש מאה טנקים מצריים", פירט ולאחר מכן הוסיף: "אני לא רואה תהליכי פירוק של מחנות הקבע שלהם בסיני." <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> אראל סג"ל ודוד וורטהיים מרדיו 103  </span> </span> </p> <p> <span> מראיינים את אליהו דקל - דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"א באייר ה'תשפ"ד 29.05.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> אראל סג"ל ודוד ורטהיים מרדיו FM103 ראיינו את אלי דקל בעניין מעורבות מצרים במלחמת שמיני עצרת [חרבות ברזל]. להלן מה שנכתב על הראיון באתר הרדיו: </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> יחסי ישראל ומצרים לאורך מלחמת חרבות ברזל ידעו עליות ומורדות. מצד אחד מצרים מתפקדת כמתווכת בעסקת שבויים אפשרית מול חמאס, ומצד שני המצריים מקשים על פעילות צה"ל בימים אלה בדרום הרצועה. סא"ל בדימוס אלי דקל נתן את משנתו על ההתעצמות הצבאית והמדינית המחודשת של מצרים על רקע המלחמה בעזה. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> "אין בסיס נתונים טוב להעריך אם צבא מצרים ערוך למלחמה או לא ערוך", טען. "מה שאני רואה שמצרים, אחרי שהיא הכריזה פומבית שהכניעה את דאע"ש, לכאורה הייתה צריכה להסיג את כל הכוחות", הסביר דקל. "צבא מצרים ממשיך להתעצם בסיני. בדצמבר 2023 ראיתי באל עריש מאה טנקים מצריים", פירט ולאחר מכן הוסיף: "אני לא רואה תהליכי פירוק של מחנות הקבע שלהם בסיני." </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Sun, 02 Jun 2024 14:08:14 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240602 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240601 שמעון ריקלין ואראל סג"ל מערוץ 14 בטלוויזיה ראיינים את סא"ל (בדימוס) אליהו דקל-דליצקי. עיקרו של הראיון עוסק בהתעצמות חסרת הפשר של צבא מצרים בסיני. <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> שמעון ריקלין ואראל סג"ל מערוץ 14 </span> </span> </p> <p> <span> מראיינים את אליהו דקל - דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"א באייר ה'תשפ"ד 29.05.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שמעון ריקלין ואראל סג"ל מערוץ 14 בטלוויזיה ראיינים את סא"ל (בדימוס) אליהו דקל-דליצקי. עיקרו של הראיון עוסק בהתעצמות חסרת הפשר של צבא מצרים בסיני.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Sat, 01 Jun 2024 15:42:06 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240601 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240531 בכ"א באייר ה'תשפ"ד (29.05.2024 למניינם) התקיים דיון רב משתתפים שעסק בהסכם אוסלו ובהשלכותיו על התנהלות הציבור בישראל כיום. בדיון נטלו חלק: ד"ר חיים אסא, ד"ר משה ברנט, פרופ' אלישע האס, תא"ל (במיל') אמציה חן, מר משה פייגלין, ד"ר עדנה פשר, מר אלכס צייטלין, וד"ר דן שיאון. את הדיון הנחה הד"ר אורי מילשטיין. הדיון התקיים בשני סבבים. בחלק הראשון הציגו כל אחד מהמשתתפים את עמדתו ובחלק השני הם התייחסו לדברי חבריהם וסיכמו את דעתם בנושא הסכם אוסלו. הסרטון שלפניכם מביא רק את דברי מר משה פייגלין. ניתן לצפות בדיון המלא בקישורים הבאים: א. הערוץ של הד"ר מילשטיין, תחת השם: "האם הסכם אוסלו הוביל לטבח ה-7 באוקטובר? – ד"ר חיים אסא: "לא!"; מנהיג מפלגת "זהות" משה פייגלין: "כן!" בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=hd1pEq4EdlQ ב. הערוץ של אלכס צייטלין "באים את הפרופסורים": תחת השם: "ישראל במלחמה - פאנל המומחים - הדיון הגדול על הסכם אוסלו" בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=zFpgB3Sr-eM&t=864s <div data-rss-type="text"> <p> <span> משה פייגלין </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כ"א באייר ה'תשפ"ד 29.05.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בכ"א באייר ה'תשפ"ד (29.05.2024 למניינם) התקיים דיון רב משתתפים שעסק בהסכם אוסלו ובהשלכותיו על התנהלות הציבור בישראל כיום. בדיון נטלו חלק: ד"ר חיים אסא, ד"ר משה ברנט, פרופ' אלישע האס, תא"ל (במיל') אמציה חן, מר משה פייגלין, ד"ר עדנה פשר, מר אלכס צייטלין, וד"ר דן שיאון. את הדיון הנחה הד"ר אורי מילשטיין. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הדיון התקיים בשני סבבים. בחלק הראשון הציגו כל אחד מהמשתתפים את עמדתו ובחלק השני הם התייחסו לדברי חבריהם וסיכמו את דעתם בנושא הסכם אוסלו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> הסרטון שלפניכם מביא רק את דברי מר משה פייגלין. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ניתן לצפות בדיון המלא בקישורים הבאים: </span> </p> <p> <span> <span> א. הערוץ של הד"ר מילשטיין, תחת השם: "האם הסכם אוסלו הוביל לטבח ה-7 באוקטובר? – ד"ר חיים אסא: "לא!"; מנהיג מפלגת "זהות"  משה פייגלין: "כן!" </span> </span> </p> <p> <span> בקישור: </span> <span>     </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=hd1pEq4EdlQ" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=hd1pEq4EdlQ </a> </p> <p> <span> ב. הערוץ של אלכס צייטלין "באים את הפרופסורים": תחת השם: "ישראל במלחמה - פאנל המומחים - הדיון הגדול על הסכם אוסלו"  <br/> בקישור: </span> <span>   </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=zFpgB3Sr-eM&amp;t=864s" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=zFpgB3Sr-eM&amp;t=864s </a> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Fri, 31 May 2024 13:17:00 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240531 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240530 בכ"א באייר ה'תשפ"ד (29.05.2024 למניינם) קיים ערוץTOV משדר מיוחד בנושא "הקמת וועדת חקירה לבחינת כשלי מלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל") המרואיין המרכזי לכל אורך השידור היה האלוף (במיל') יצחק בריק. במהלך המשדר הצטרפו לשידור: אלי דקל, ד"ר חיים שיין, זיו מאור, פיני יחזקאלי, ורן ברץ. המראיינים היו הרב יצחק זאגא ואלעזר שטורם. הסרטון שלפניכם מביר רק את דברי סא"ל (בדימוס) אלי דקל. לדבריו, מהניסיון שנצבר מוועדת אגרנט שחקרה את כשלי הלחמת יום הכיפורים, עולה שהועדה לא הבינה את מהות הכשל במלחמת יום הכיפורים והמלצותיה לתיקון המעוות התבררו כשגויות. במקום זאת דקל מציע הקמת צוותי חקירה מצומצמים לבחינת סוגיות כגון: מקומה של מצרים בהטמעת התודעה שהחמס מורתע והעדר מודיעין המאפשר לצה"ל לנצח במהירות וביעילות את אויבי ישראל. <div data-rss-type="text"> <p> <span> אלעזר שטורם והרב יצחק זאגא מערוץ "טוב" </span> </p> <p> <span> <span> מראיינים את האלוף יצחק בריק ואת אליהו דקל </span> </span> </p> <p> <span> כ"א באייר ה'תשפ"ד 29.05.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="" target="_blank"> בכ"א באייר ה'תשפ"ד (29.05.2024 למניינם) קיים ערוץTOV  משדר מיוחד בנושא "הקמת וועדת חקירה לבחינת כשלי מלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל") המרואיין המרכזי לכל אורך השידור היה האלוף (במיל') יצחק בריק. במהלך המשדר הצטרפו לשידור: אלי דקל, ד"ר חיים שיין, זיו מאור, פיני יחזקאלי, ורן ברץ. המראיינים היו הרב יצחק זאגא ואלעזר שטורם. </a> </p> <p> <br/> </p> <p> <a href="" target="_blank"> הסרטון שלפניכם מביא רק את דברי סא"ל (בדימוס) אלי דקל. לדבריו, מהניסיון שנצבר מוועדת אגרנט שחקרה את כשלי הלחמת יום הכיפורים, עולה שהועדה לא הבינה את מהות הכשל במלחמת יום הכיפורים והמלצותיה לתיקון המעוות התבררו כשגויות. במקום זאת דקל מציע הקמת צוותי חקירה מצומצמים לבחינת סוגיות כגון: מקומה של מצרים בהטמעת התודעה שהחמס מורתע והעדר מודיעין המאפשר לצה"ל לנצח במהירות וביעילות את אויבי ישראל.  </a> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ניתן לצפות במשדר המלא בקישור: </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=GY-p8wS3PTY&amp;t=3064s"> https://www.youtube.com/watch?v=GY-p8wS3PTY&amp;t=3064s </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Thu, 30 May 2024 05:46:09 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240530 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240529 ב־27.05.2024 פתח חייל מצרי במעבר רפיח באש לעבר כוחות צה"ל. בחילופי האש נהרג חייל מצרי. מר אמנון סופר מרדיו דרום ראיין את אליהו דקל – דליצקי וביקש את התייחסותו לפרשה. דקל, בתשובתו פורס בקצרה את היחסים ותקריות האש בין המדינות מאז חתימת הסכם השלום ביניהם. <div data-rss-type="text"> <p> <span> אמנון סופר מרדיו דרום מראיין את אליהו דקל- דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"א באייר ה'תשפ"ד 29.05.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> ב־27.05.2024 פתח חייל מצרי במעבר רפיח באש לעבר כוחות צה"ל. בחילופי האש נהרג חייל מצרי. מר אמנון סופר מרדיו דרום ראיין את אליהו דקל – דליצקי וביקש את התייחסותו לפרשה. דקל, בתשובתו פורס בקצרה את היחסים ותקריות האש בין המדינות מאז חתימת הסכם השלום ביניהם.  </span> </span> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Wed, 29 May 2024 15:22:18 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240529 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240508 מר ארבלי פלד מ"מעריב", פרסם מאמר הדן בנושא השלום עם מצרים ובניית תשתית צבאית בסיני כהכנה של צבא מצרים למלחמה בישראל. הכותרת של הראיון היא על דעת המחבר. בראיון נפל שיבוש, המחבר טוען שדקל אמר "היה אירוע של חייל מצרי, שהרג חיילת בבסיס רפיח אילת". דברים אלו לא נאמרו ע"י דקל מה שנאמר היה "היה אירוע של ראס בורקה". הראיון פורסם במעריב ב־28.05.2024 בקישור: https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1102608 <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/148169.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>  מאמר של ארבלי פלד ממעריב בו מרואיין אלי דקל </span> </span> </p> <p> <span> כ' באייר ה'תשפ"ד 28.05.2024 </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מר ארבלי פלד מ"מעריב", פרסם מאמר הדן בנושא השלום עם מצרים ובניית תשתית צבאית בסיני כהכנה של צבא מצרים למלחמה בישראל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> המאמר מבוסס על ראיון שקיים עם סא"ל בדימוס אלי דקל ב־28.05.2024. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> הכותרת של הראיון היא על דעת המחבר. בראיון נפל שיבוש, המחבר טוען שדקל אמר </span> </span> <span> "היה אירוע של חייל מצרי, שהרג חיילת בבסיס רפיח אילת" </span> <span> <span> . דברים אלו לא נאמרו ע"י דקל מה שנאמר היה "היה אירוע של ראס בורקה". </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הראיון פורסם במעריב ב־28.05.2024 בקישור: </span> </p> <p> <a href="https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1102608" target="_blank"> https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1102608 </a> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/----------+----------+-----%C2%AA------+-----%C2%AA--+------.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> New Paragraph </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> New Paragraph </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/----------+----------+-----%C2%AA------+-----%C2%AA--+------%281%29.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93+%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> New Paragraph </span> </p> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Tue, 28 May 2024 07:09:06 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240508 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240522 מר ארבלי פלד מ"מעריב", פרסם מאמר הדן בתיווך של מצרים בעסקאות החזרת החטופים שלנו משבי החמאס. המאמר מבוסס על ראיון שקיים עם סא"ל בדימוס אלי דקל ב־22.05.2024 הכותרת של הראיון היא על דעת המחבר בלבד. תוכן הראיון בכתבה מתאים לרוח הדברים שנאמרו בו. הראיון פורסם במעריב ב־22.05.2024 בקישור: https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-1101084 <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/148168.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>  מאמר של ארבלי פלד ממעריב בו מרואיין אלי דקל </span> </span> </p> <p> <span> י"ד באייר ה'תשפ"ד 22.05.2024 </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מר ארבלי פלד מ"מעריב", פרסם מאמר הדן בתיווך של מצרים בעסקאות החזרת החטופים שלנו משבי החמאס. המאמר מבוסס על ראיון שקיים עם סא"ל בדימוס אלי דקל ב־22.05.2024 </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הכותרת של הראיון היא על דעת המחבר בלבד. תוכן הראיון בכתבה מתאים לרוח הדברים שנאמרו בו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הראיון פורסם במעריב ב־22.05.24 בקישור: </span> </p> <p> <a href="https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-1101084" target="_blank"> https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-1101084 </a> </p> <p> <span>   </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/----------+-----%C2%AA------+-----%C2%AA--+--------+1.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/----------+------+-----%C2%AA------+-----%C2%AA--+--------+2.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> New Paragraph </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> New Paragraph </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93+%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> New Paragraph </span> </p> </div> Wed, 22 May 2024 08:46:33 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240522 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240517 בתוכנית הטלוויזיה בשידור חי בערוץ 14 "ישראל נלחמת" בהגשת דנה ורון, רואיין אלי דקל בשאלה "השפעת לחימת צה"ל ברפיח על טיב היחסים הדיפלומטיים בין ישראל למצרים". לדברי דקל היחסים הדיפלומטיים בין המדינות מעולם לא לבלבו. מאז חתימת הסכם השלום, מצרים החזירה את שגרירה לפחות שלוש פעמים, ולמעשה במשך 12 שנה, במצטבר, לא היה שגרי מצרי הישראל. למצרים יש עניין רב בכך שישראל לא תכריע את החמאס ולכן יש לקחת בחשבון שהמצרים עלולים לממש את איומיהם. <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> מר שניאור ובר מערוץ "כור ההיתוך" משוחח עם אלי דקל </span> </span> </p> <p> <span> כ"ג בניסן ה'תשפ"ד 01.05.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> סא"ל (בדימוס) אלי דקל, ששימש בעבר כראש ענף מחקר השטח בחטיבת </a> <span> <span> המחקר באמ"ן מתארח בפודקאסט 'כור ההיתוך' ומשוחח עם שניאור ובר על כשלי המודיעין במלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל") ועל יחסי ישראל – מצרים. </span> </span> </p> <p> <span> במהלך השיחה דנים השנים, בין היתר, בנושאים הבאים: </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> -      כיצד צה"ל צריך להיערך מול איומים אפשריים </span> </p> <p> <span> -      מה הביא את מצרים לחתימת הסכם שלום עם ישראל וטיב                 היחסים בין המדינות </span> </p> <p> <span> <span> -    מדוע טנקים מצריים ערוכים באל עריש, בשטח שעל פי הסכם, אסור לאף חייל מצרי לשהות. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> לדברי דקל "המעשים של צבא מצרים בסיני מוכיחים שהוא נערך למלחמה עם ישראל, למצרים יש עניין רב בכך שישראל לא תתקיים. עד שהם יגשימו את היעד הזה, הם עושים ככל שהם יכולים כדי לגמד את היכולות של ישראל". </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> דקל אומר ש"מיום פתיחת המלחמה מצרים מפריחה איומים בדרך כזו או אחרת אלינו". רק בימים האחרונים המצרים חנכו את האקדמיה הצבאית במקום מושבה החדש ב"קהיר החדשה". כשהנשיא סיסי ביקר במכללה, החניכים למדו מה הן נקודות התורפה של טנק המרכבה. דקל מטיל ספק אם בבסיסי ההדרכה של צה"ל לומדים החינכים את נקודות התורפה בטנק האברהמס שבשרות הצבא המצרי. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> ניתן לצפות בפודקאסט "כור ההיתוך" בקישור: </span> </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=8C5IwKOxjzI"> https://www.youtube.com/watch?v=8C5IwKOxjzI </a> </p> <p> <span> הראיון פורסם גם באתר "מידה" תחת השם: "המעשים של צבא מצרים בסיני מוכיחים שהוא נערך למלחמה עם ישראל״ </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Fri, 17 May 2024 07:29:23 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240517 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240515 ישראל כהן ויקי אדמקר מרדיו "קול חי" מראיינים את אלי דקל בנושא האיום המצרי על פעולת צה"ל ברפיח. בראיון נשאל דקל, בין היתר את השאלות הבאות: - אני שומע כל הזמן, לפחות בדיווחים בתקשורת, את האיומים של המצרים על כך שהם מתכוונים לבחון את היחסים הדיפלומטיים שלהם עם ישראל בגלל הפעולה ברפיח. עד כמה אנחנו צריכים להתייחס לזה ברצינות? - ספר לנו על המעקב הזה שלך אחר ההתעצמות המצרית כי זה מעניין, איזה מלחמה מצרים מכינה נגד ישראל? - צייר לנו את מפת התרחישים להבנתך, איפה עובר הקו האדום שבו מצרים מממשת את האיומים? <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> מר ישראל כהן ויקי אדמקר מרדיו קול ברמה </span> </span> </p> <p> <span> <span> מראיינים את אלי דקל  </span> </span> </p> <p> <span> ז' באייר ה'תשפ"ד 15.05.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ישראל כהן ויקי אדמקר מרדיו "קול חי" מראיינים את אלי דקל בנושא האיום המצרי על פעולת צה"ל ברפיח. בראיון נשאל דקל, בין היתר את השאלות הבאות: </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> - אני שומע כל הזמן, לפחות בדיווחים בתקשורת, את האיומים של המצרים על כך שהם מתכוונים לבחון את היחסים הדיפלומטיים שלהם עם ישראל בגלל הפעולה ברפיח. עד כמה אנחנו צריכים להתייחס לזה ברצינות? </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> - ספר לנו על המעקב הזה שלך אחר ההתעצמות המצרית כי זה מעניין, איזה מלחמה מצרים מכינה נגד ישראל? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Wed, 15 May 2024 14:18:55 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240515 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240502 מר זיו מאור מערוץ TOV מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא כיבוש רפיח. במהלך הראיון משוחחים השנים על המושאים הבאים: - מספר התושבים ברפיח וברצועת עזה - המעורבות המצרית למניעת הכיבוש - המודיעין הדרוש לצה"ל לצורך ביצוע יעיל, ומהיר של מלחמותיו. בסוף הראיון צורפו מספר נתונים על היחסים המעורערים בין ישראל למצרים מאז חתימת הסכם השלום. <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> מר שניאור ובר מערוץ "כור ההיתוך" משוחח עם אלי דקל </span> </span> </p> <p> <span> כ"ג בניסן ה'תשפ"ד 01.05.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> סא"ל (בדימוס) אלי דקל, ששימש בעבר כראש ענף מחקר השטח בחטיבת </a> <span> <span> המחקר באמ"ן מתארח בפודקאסט 'כור ההיתוך' ומשוחח עם שניאור ובר על כשלי המודיעין במלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל") ועל יחסי ישראל – מצרים. </span> </span> </p> <p> <span> במהלך השיחה דנים השנים, בין היתר, בנושאים הבאים: </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> -      כיצד צה"ל צריך להיערך מול איומים אפשריים </span> </p> <p> <span> -      מה הביא את מצרים לחתימת הסכם שלום עם ישראל וטיב                 היחסים בין המדינות </span> </p> <p> <span> <span> -    מדוע טנקים מצריים ערוכים באל עריש, בשטח שעל פי הסכם, אסור לאף חייל מצרי לשהות. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> לדברי דקל "המעשים של צבא מצרים בסיני מוכיחים שהוא נערך למלחמה עם ישראל, למצרים יש עניין רב בכך שישראל לא תתקיים. עד שהם יגשימו את היעד הזה, הם עושים ככל שהם יכולים כדי לגמד את היכולות של ישראל". </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> דקל אומר ש"מיום פתיחת המלחמה מצרים מפריחה איומים בדרך כזו או אחרת אלינו". רק בימים האחרונים המצרים חנכו את האקדמיה הצבאית במקום מושבה החדש ב"קהיר החדשה". כשהנשיא סיסי ביקר במכללה, החניכים למדו מה הן נקודות התורפה של טנק המרכבה. דקל מטיל ספק אם בבסיסי ההדרכה של צה"ל לומדים החינכים את נקודות התורפה בטנק האברהמס שבשרות הצבא המצרי. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> ניתן לצפות בפודקאסט "כור ההיתוך" בקישור: </span> </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=8C5IwKOxjzI"> https://www.youtube.com/watch?v=8C5IwKOxjzI </a> </p> <p> <span> הראיון פורסם גם באתר "מידה" תחת השם: "המעשים של צבא מצרים בסיני מוכיחים שהוא נערך למלחמה עם ישראל״ </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Thu, 02 May 2024 08:35:01 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240502 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/040501 סא"ל (בדימוס) אלי דקל, ששימש בעבר כראש ענף מחקר השטח בחטיבת המחקר באמ"ן מתארח בפודקאסט 'כור ההיתוך' ומשוחח עם שניאור ובר על כשלי המודיען במלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל") ועל יחסי ישראל – מצרים. במהלך השיחה דנים השנים, בין היתר, בנושאים הבאים: - כיצד צה"ל צריך להיערך מול איומים אפשריים - מה הביא את מצרים לחתימת הסכם שלום עם ישראל וטיב היחסים בין המדינות - מדוע טנקים מצריים ערוכים באל עריש, בשטח שעל פי הסכם, אסור לאף חייל מצרי לשהות. לדברי דקל "המעשים של צבא מצרים בסיני מוכיחים שהוא נערך למלחמה עם ישראל, למצרים יש עניין רב בכך שישראל לא תתקיים. עד שהם יגשימו את היעד הזה, הם עושים ככל שהם יכולים כדי לגמד את היכולות של ישראל". דקל אומר ש"מיום פתיחת המלחמה מצרים מפריחה איומים בדרך כזו או אחרת אלינו". רק בימים האחרונים המצרים חנכו את האקדמיה הצבאית במקום מושבה החדש ב"קהיר החדשה". כשהנשיא סיסי ביקר במכללה, החניכים למדו מה הן נקודות התורפה של טנק המרכבה. דקל מטיל ספק אם בבסיסי ההדרכה של צה"ל לומדים החינכים את נקודות התורפה בטנק האברהמס שבשרות הצבא המצרי. ניתן לצפות בפודקאסט "כור ההיתוך" בקישור: https://www.yout <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> מר שניאור ובר מערוץ "כור ההיתוך" משוחח עם אלי דקל </span> </span> </p> <p> <span> כ"ג בניסן ה'תשפ"ד 01.05.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> סא"ל (בדימוס) אלי דקל, ששימש בעבר כראש ענף מחקר השטח בחטיבת </a> <span> <span> המחקר באמ"ן מתארח בפודקאסט 'כור ההיתוך' ומשוחח עם שניאור ובר על כשלי המודיעין במלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל") ועל יחסי ישראל – מצרים. </span> </span> </p> <p> <span> במהלך השיחה דנים השנים, בין היתר, בנושאים הבאים: </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> -      כיצד צה"ל צריך להיערך מול איומים אפשריים </span> </p> <p> <span> -      מה הביא את מצרים לחתימת הסכם שלום עם ישראל וטיב                 היחסים בין המדינות </span> </p> <p> <span> <span> -    מדוע טנקים מצריים ערוכים באל עריש, בשטח שעל פי הסכם, אסור לאף חייל מצרי לשהות. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> לדברי דקל "המעשים של צבא מצרים בסיני מוכיחים שהוא נערך למלחמה עם ישראל, למצרים יש עניין רב בכך שישראל לא תתקיים. עד שהם יגשימו את היעד הזה, הם עושים ככל שהם יכולים כדי לגמד את היכולות של ישראל". </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> דקל אומר ש"מיום פתיחת המלחמה מצרים מפריחה איומים בדרך כזו או אחרת אלינו". רק בימים האחרונים המצרים חנכו את האקדמיה הצבאית במקום מושבה החדש ב"קהיר החדשה". כשהנשיא סיסי ביקר במכללה, החניכים למדו מה הן נקודות התורפה של טנק המרכבה. דקל מטיל ספק אם בבסיסי ההדרכה של צה"ל לומדים החינכים את נקודות התורפה בטנק האברהמס שבשרות הצבא המצרי. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> ניתן לצפות בפודקאסט "כור ההיתוך" בקישור: </span> </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=8C5IwKOxjzI"> https://www.youtube.com/watch?v=8C5IwKOxjzI </a> </p> <p> <span> הראיון פורסם גם באתר "מידה" תחת השם: "המעשים של צבא מצרים בסיני מוכיחים שהוא נערך למלחמה עם ישראל״ </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Wed, 01 May 2024 05:16:45 GMT https://www.dekelegypt.co.il/040501 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240430 מר ארבל פלד מ"מעריב", פרסם מאמר הדן באינטרס המצרי במלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל"). המאמר מבוסס על ראיון שקיים עם סא"ל בדימוס אלי דקל ב־30.04.2024. להלן כמה מדברי דקל בראיון: "למצרים יש עניין רב להכין עצמם לעימות צבאי במועד שייקבע במשוואת הכוחות העולמית. פעם היא הייתה מעצמה ערבית - אחרי שהכירה בישראל, הוקיעו אותה", "למצרים יש עניין רב בכך שישראל לא תתקיים. עד שהם יגשימו את היעד הזה, הם עושים ככל שהם יכולים כדי לגמד את היכולות של ישראל". "...האויב ברצועה שנקרא חמאס, לא היה קם אלמלא מצרים". "הסכם השלום בין ישראל לסעודיה, שארה"ב מנסה לרקוח, יפגע קשות במצרים - גם מבחינת הכבוד". וגם בהכנסות מתעלת סואץ. גם חמאס לטענתו אינו חלום מצרי, אך "יש עניין עצום למצרים שברצועת עזה יישמר איזשהו כוח שמחבל בישראל". הראיון פורסם במעריב ב־01.05.2024 בקישור: https://www.maariv.co.il/landedpages/printarticle.aspx?id=1095680# <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/148167.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>  מאמר של ארבל פלד בו מרואיין אלי דקל </span> </span> </p> <p> <span> כ"ב בניסן ה'תשפ"ד 30.04.2024 </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מר ארבל פלד מ"מעריב", פרסם מאמר הדן באינטרס המצרי במלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל"). המאמר מבוסס על ראיון שקיים עם סא"ל בדימוס אלי דקל ב־30.04.2024. להלן כמה מדברי דקל בראיון: </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> "למצרים יש עניין רב להכין עצמם לעימות צבאי במועד שייקבע במשוואת הכוחות העולמית. פעם היא הייתה מעצמה ערבית - אחרי שהכירה בישראל, הוקיעו אותה", </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> "למצרים יש עניין רב בכך שישראל לא תתקיים. עד שהם יגשימו את היעד הזה, הם עושים ככל שהם יכולים כדי לגמד את היכולות של ישראל". </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> "...האויב ברצועה שנקרא חמאס, לא היה קם אלמלא מצרים". </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> "הסכם השלום בין ישראל לסעודיה, שארה"ב מנסה לרקוח, יפגע קשות במצרים - גם מבחינת הכבוד". וגם בהכנסות מתעלת סואץ.  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> גם חמאס לטענתו אינו חלום מצרי, אך "יש עניין עצום למצרים שברצועת עזה יישמר איזשהו כוח שמחבל בישראל". </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> הראיון פורסם במעריב ב־01.05.2024 בקישור: </span> <span> <span> </span> </span> <a href="https://www.maariv.co.il/landedpages/printarticle.aspx?id=1095680#"> https://www.maariv.co.il/landedpages/printarticle.aspx?id=1095680# </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="https://www.newsru.co.il/israel/21feb2024/eli_dekel.html" target="_blank">       </a> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> New Paragraph </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/1-3b1f172f.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2-e5a6f7d1.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> New Paragraph </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/3-e2dec501.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/4-a5437ba3.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/5.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-9ca7a42e.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93+%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> New Paragraph </span> </p> </div> Tue, 30 Apr 2024 13:56:54 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240430 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240417 ערוץ הפודקאסט של דניאל דושי מארח את אלי דקל. בשיחה פורס דקל מקצת מתגליותיו בתחום המעקב אחר המתרחש במצרים. לדבריו, צה"ל והאקדמיה אינם מודעים לפוטנציאל הטמון בחקר מערכות תשתית לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. דקל מציע שבניין הכוח בצה"ל והיערכותו יעשו משילוב של חקר יכולות היריבים האפשריים תוך ניתוח מעמיק של התשתיות הצבאיות הנבנות כדי לאפשר ליריבים השונים את ביצוע המשימות המוטלות עליהם. עקב חוסר העומק של מדינת ישראל וחוסר יכולתה לאבד, ולו זמנית, חלקים משטחה. מדינת ישראל צריכה להיות מוכנה לעימות צבאי גם עם מדינות המקיימות אתה יחסי שלום, במיוחד מדינות העמלות ללא הרף בבניית תשתיות צבאיות למלחמה ועסוקות בהתעצמות חסרת פשר. הראיון פורסם באתר של דניאל דושי תחת השם "סא״ל אלי דקל: חשיפת סודות אמ״ן, צבא מצרים והכוונות הזדוניות של א-סיסי | הפודקאסט של דניאל דושי 81#" <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> מר דניאל דושי משוחח עם אלי דקל </span> </span> </p> <p> <span> ט' בניסן ה'תשפ"ד 17.04.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ערוץ הפודקאסט של דניאל דושי מארח את אלי דקל. בשיחה פורס דקל מקצת מתגליותיו בתחום המעקב אחר המתרחש במצרים. לדבריו, צה"ל והאקדמיה אינם מודעים לפוטנציאל הטמון בחקר מערכות תשתית לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. דקל מציע שבניין הכוח בצה"ל והיערכותו יעשו משילוב של חקר יכולות היריבים האפשריים תוך ניתוח מעמיק של התשתיות הצבאיות הנבנות כדי לאפשר ליריבים השונים את ביצוע המשימות המוטלות עליהם. </span> </p> <p> <span> <span> עקב חוסר העומק של מדינת ישראל וחוסר יכולתה לאבד, ולו זמנית, חלקים משטחה. מדינת ישראל צריכה להיות מוכנה לעימות צבאי גם עם מדינות המקיימות אתה יחסי שלום, במיוחד מדינות העמלות ללא הרף בבניית תשתיות צבאיות למלחמה ועסוקות בהתעצמות חסרת פשר. </span> </span> </p> <p> <span> הראיון פורסם באתר של דניאל דושי תחת השם "סא״ל אלי דקל: חשיפת סודות אמ״ן, צבא מצרים והכוונות הזדוניות של א-סיסי | הפודקאסט של דניאל דושי 81#" </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Wed, 17 Apr 2024 06:42:31 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240417 המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240409 מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים מתכננת מתקפת פתע על ישראל. בשיחה מובאים הגורמים שעלולים להביא את מצרים לתקוף את ישראל ומנותחים דרכי הפעולה לביצוע המתקפה. פרטים נוספים על המתרחש במצרים ועל התעצמות צבא מצרים תוכלו למצוא באתר "דקל - מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/ <div data-rss-type="text"> <p> <span> ראיון מוסרט בערוץ "באים אל הפרופסורים" </span> </p> <p> <span> מר אלכס צייטלין מראיין את אלי דקל דליצקי </span> </p> <p> <span> א' בניסן ה'תש"ד 09.04.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים מתכננת מתקפת פתע על ישראל. בשיחה מובאים הגורמים שעלולים להביא את מצרים לתקוף את ישראל ומנותחים דרכי הפעולה לביצוע המתקפה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> פרטים נוספים על המתרחש במצרים ועל התעצמות צבא מצרים תוכלו למצוא באתר זה  </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> תמלול מעובד </span> </p> <p> <span> צייטלין: </span> <span> <span> טוב חברים, אני שמח מאוד לראות היום את אלי דקל המומחה שלנו מאמ"ן, לשעבר בזירה המצרית, איש מודיעין הקרקע והתשתיות. תמיד, בכל השיחות שלי בערוצי [היוטיוב] ברוסית, אני עכשיו מזכיר שזה האיש שחזה את המתקפה הרוסית על אוקראינה על פי צילומי לוויין ומניתוח מודיעין הקרקע </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ובכן התכנסנו היום בשביל לדבר על האיום המצרי וכיצד יכולה להיראות מלחמה מול מצרים. אז אולי לפני שאנחנו צוללים לתרחישים אפשריים של המלחמה, לתסריטים של המלחמה כזאת, אולי תוכל בכמה משפטים להסביר בקצרה מהו האיום ומהו בכלל הגודל של צבא מצרים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> אנחנו עשינו את זה בסרטונים, אז מי שרוצה להתעמק יכול גם לראות סרטונים שכבר עשינו. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> אוקיי, הצבא המצרי כולל היום 16 דיביזיות. לשם הפשטה דיביזיה - זה אוגדה למען. האמת דיביזיה מצרית גדולה הרבה יותר מאוגדה ישראלית. השוני המרכזי הוא שבאוגדה ישראלית יש גדוד נ"מ יחיד ובדיביזיה מצרית יש כמה גדודים. אבל זה לא רק זה, בדיביזיה המצרית יש גם הרבה יותר ארטילריה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> לא משנה, שיהיה פשוט, בצבא המצרי יש 16 דיביזיות. מתוכם: שלוש דיביזיות חי"ר קל המשמשות להבטחת המשטר (אמנם לא נראה אותם במלחמה איתנו, אבל הן משחררות את כל יתר הצבא למלחמה נגדנו). שלושת הדיביזיות הקלות תשארנה סביב קהיר לאבטח את המשטר. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> 13 הדיביזיות הנותרות: ארבע הם משוריינות ותשע הם ממוכנות. זה באופן גס כוחות היבשה.  אבל! יש כאן אבל גדול מאוד. הצבא מצרי יש לו שתי חריגים: א' בתחום כוחות היבשה יש לו הרבה מאוד כוחות עצמאים, כל מיני חטיבות עצמאיות, חטיבות צנחנים, חטיבות כוחות מיוחדים. אני לא רוצה להלאות את המאזינים, אלא אם כן אתה תרצה אז יש לי את כל הרשימה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> אם רוצים, מכל הכוחות העצמאיים אפשר לעשות עוד שתי דיביזיות בקלות. כך שצריך לראות את צבא היבשה בסדר כוחות שלמעשה מונה 15 דיביזיות [בדרג המסתער]. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בנוסף לכוחות היבשה יש בצבא מצרים חיל אוויר גדול מאוד, ויש לו חיל ים שנמצא במקום השישי בגודלו בעולם. [זו אמירה שגויה. חיל הים המצרי מדורג במקום השמיני]. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כמה מילים על חיל הים. חיל הים המצרי מתעצם מאוד בשנים האחרונות, כמו רוב הצבא המצרי. אבל ההתעצמות שלו היא שוברת שיאים, אפשר להגיד. היום, לרשות חיל הים המצרי עומדים בערך 50 נמלים. הרעיון הוא, שכל נמל אזרחי הוא טוב גם לצי. הפוך, זה לא עובד! כלומר נמל של צי לא טוב למסחר, בגלל שאין בו מנופים וכן הלאה. הצבא המצרי מ־2010, בערך הכפיל את בסיסי הים הצי שלו. היה לו עד אז עשרה בסיסי ים והיום יש לו 18. זה כמעט "דאבל", מה שמאפיין, בנוסף למספר הרב של הבסיסים הימיים שהוא בנה, הוא בנה בסיס ימי גדול במערב מצרים, קרוב לגבול עם לוב. במקביל הוא בונה נמל, כנראה אזרחי, היכול לשמש את הצבא באל־עריש שזה קרוב אלינו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> עכשיו לגבי סדר הכוחות [סד"כ] של כוחות היבשה בצבא מצרים. בצבא סדיר יש לפחות 3,100 טנקים ויש לפחות עוד 1,300 טנקים במחסנים. כלומר הסד"כ של צבא מצרים כולל מינימום של  4,400 טנקים. אני לא סופר את [הטנקים] ביחידות העצמאיות שחלקם מפוזרות במצרים ולא השתתפו במלחמה. יש להם כמובן תותחים לרוב, וזה אופייני לצבא המצרי מאז ומתמיד. כמו כן בצבא מצרים יש חיל אוויר גדול עם עשרות רבות של בסיסי תעופה – דבר שמאוד מקשה לפגוע בחיל האוויר המצרי [או לחזור על הפטנט של מלחמת ששת הימים כשפגענו בשדות התעופה]. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עכשיו, אני בשיחה שהייתה לנו לפני שבועיים, הייתה לי טעות וזה הזמן לתקן אותה. אני גם תיקנתי אותה מיד בקובץ התגובות של המאזינים. ובכן, אני אמרתי שהצבא המצרי בשנה האחרונה פועל בשתי פעולות שמדאיגות אותי. האחת שהוא הוסיף לצבא הסדיר עוד 700 טנקים, ומזה אני לא חוזר בי, זאת לא הייתה טעות. עד כמה שאני יודע גידול של 30% בצבא בכוחות המשוריינים הסדירים וזה כמובן מעורר תמיהה, למה בשנה האחרונה או בשנתיים האחרונות הם עושים זאת? </span> </p> <p> <span> הדבר השני שאמרתי - זאת הייתה טעות! אני אמרתי שבסיני החליפו את הטנקים מפטון לאברהמס, זה לא נכון. אני בדקתי את עצמי שוב, והתברר לי שזאת טעות. אז זו הזדמנות עוד פעם לחזור לציבור ולהגיד, שמה שאמרתי לפני חודשיים על החלפת הטנקים בסיני, איננו נכון. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> עכשיו כל החייל הגדול הזה, מה הוא יכול לעשות? עד לפני שנתיים סברתי שהכי סביר שמה שהוא יעשה זה מה שנקרא "רותם". "רותם" זה מבצע או שם קוד שלנו. במבצע זה, צבא מצרים ב-1960 נערך במפתיע בסיני בניגוד להסכמות אחרי מלחמת קדש [1965]. למעשה, גם ששת הימים היה סוג של "רותם" פתאום [צבא מצרים מילא את סיני בצבא]. אלא שאנחנו ב-1967, אנחנו יזמנו ותקפנו אותו. על פי רעיון זה, מצרים מתכננת לחזור ולבצע זאת, ועד שאנחנו נתעשת, אנחנו נמצא  שש דיביזיות מצריות ערוכות על קו הגבול בין רפיח לאילת. עם העוצמה הזאת מצרים תכפה עלינו הסדרים שאנו אולי לא רוצים בהם. </span> </span> </p> <p> <span> ה"בונבון", או ההישג הגדול של מלחמת יום כיפור, היה שלכאורה אנחנו השגנו את פירוז סיני. [עכשיו] אין יותר פירוז סיני! לא נשאר פירור מהסכמות של הסכם השלום בנושא פירוז סיני. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> [צבא מצרים), במיוחד בשנים האחרונות הוא הגדיל את כמות הגשרים והמעברים על תעלת סואץ משישה גשרים ל־60. מבין הגשרים האלה, יש כאן עכשיו חידוש ממש של הימים האחרונים,  המצרים] בקרוב עומדים לחנוך את גשר פירדן. גשר פירדן הוא גשר לרכבת. [כמות הטנקים שרכבת יכולה להעביר [רכבת עם מסילה כפולה], שום גשר ושום מנהרה לא יכולה לדמות ולשבות לכך. במלחמות העבר, ב"קדש" 1956 ובששת הימים, רוב תעבורת הטנקים לסיני, הייתה ברכבת. עכשיו הם עומדים לסיים את בניית גשר את גשר הרכבת ובם מבצעים נסיעות ניסיון לבחון אם אין תקלות או משהו כזה. [מערכת הגשרים והמנהרות בתעלת סואץ] מאפשרת לצבא המצרי להכניס תוך יממה עוד שש דיוויזיות לסיני, כשבסיני יש כיום, פחות או יותר שלוש דיוויזיות. כך שבסיני יהיו תשע דיוויזיות בסך הכול. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> אני, עד לפני שנתיים סברתי שמה צבא מצרים מתכנן לעשות זה לקחת שש דיביזיות [מהגדה המערבית של התעלה] להכניס אותם במהירות לסיני ולהיערך לאורך גבול ישראל מצרים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> מבין הדיביזיות אני רוצה לציין את דיביזיית הנחתים. לצבא מצרים יש באלכסנדריה מחנה של דיוויזיה ממוכנת רגילה, המתאמת גם כדיביזיה להנחתה מהים. בסד"כ של חיל הים המצרי יש 36 נחתות, שזה פחות או יותר, לקחת את כל הדיביזיה הזו ולהנחית אותה באיזשהו מקום שרוצים. לכאורה הם יכולים לנחות בכל מקום בגלובוס. מה שמעניין במחנה הזה של הדיוויזיה הוא שפני ארבע שנים או משהו כזה, המחנה עבר מתיחת פנים והוסיפו בו כל מיני מתקני רווחה לחיילים. בין הדברים שנוספו במחנה היה שולחן חול ענק שרואים אותו גם מהאוויר. שולחן חול בונים על מנת לאפשר לקצונה להתאמן על מילוי משימות הדיביזיה בצורה חזותית. מה שמפליא  ששולחן החול אינו של גזרת הלחימה האפשרית בלוב או מפרץ אסיכנדרון בטורקיה, שולחן החול הוא של סיני ודרום ישראל. שולחן החול מעיד על כך שהמשימה העיקרית של הדיביזיה היא לנחות ברצועת עזה או בדרום ישראל. הקמת שולחן חול של סיני בתוך מחנה של דיביזיה הערוכה באלכסנדריה הינה בניגוד להערכות של אנשי מודיעין שסברו שתפקידה השל הדיביזיה הוא לקחת חלק ממערכה אפשרית מול לוב. מניתוח פרסומים גלויים עולה שצבא מצרים מקדיש אימונים רבים להנחתת כוחות מהים בסיוע רב של מסוקים ומטוסים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> [ניתוח דרכי הפעולה האפשריות של הדיביזיה המונחתת: דפ"א א' הנחתת הדיביזיה ברצועת עזה. בדרך זו, צבא מצרים זוכה ביתרון של קידום של כ־50 קילומטר לעבר מרכז ישראל, כאשר מבחינה בינלאומית ניתן לפרש צעד זה כצעד להגנת תושבי רצועת עזה. דפ"א ב' היא הנחתת הדיביזיה בדרום ישראל – מהלך שכזה העלול לסכן את המרכזים האסטרטגיים של ישראל]. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עברו שנתיים מאז שפרצה מלחמת רוסיה-אוקראינה. אני למדתי ממלחמה זו שארצות הברית היא משענת קנה רצוץ. עד שהיא עזרה איכשהוא לאוקראינה, אז הצבא הסדיר של אוקראינה למעשה הושמד. וגם כיום, שנתיים  מפרוץ המלחמה ארה"ב לא הצליחה להחזיר לאוקרינה את השטחים שנכבשו על ידי רוסיה. אני גם זוכר איך ארצות הברית התנהלה כאשר סדאם חוסין כבש את כווית. לקח לאמריקאים חצי שנה לכבוש בחזרה כווית. עקב ההתנהלות הרופסת של ארצות הברית בסיוע לבנות בריתה אני חושש שזה יגביר את התיאבון המצרי לפעולות התקפיות לעבר ישראל. לא רק לבוא ולהיערך לאורך הגבול ולהגיד אני פה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דרך אגב, אני לא אמרתי זאת מקודם, בין הדברים המיוחדים שיש בצבא זה שיש לו 1600 כלי הנדסה [כבדים] כגון שופלים, ובולדוזרים. כוח ההנדסי העצום הזה מאפשר לצבא מצרים להתבצר בקלות ובמהירות. להתחפר, לבנות בונקרים, ולשבת כך שחיל האוויר שלנו פחות יוכל לפגע בו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כפי שאמרתי, אז כבר לפני שנתיים [התחלתי] לדבר על דפ"אות התקפיות. היום יש סיבות להגביר את החשש, אני גם אפרט למה אני חושב כך. זו לא רק משענת הקנה הרצוץ האמריקאית שהתגלתה במלחמת רוסיה אוקראינה. אלא יש עוד סיבות </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> אני רואה היום שתי דרכי פעולה אפשריות התקפיות: </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> האחת, פעולה בדרום, דרום הנגב מצפון לאילת. לחתוך את דרום הנגב מהצפון ללא כיבוש אילת.  כיבוש עיר זה דבר מסובך, ויכול לגרום הרבה אבדות, וממילא אם חותכים את אילת ממרכז הארץ, לעיר למעשה אין זכות קיום. יחסית, קל מאוד לעשות את זה מבחינה צבאית. אני מדבר על פעולה מצפון לאילת עד שדה התעופה עובדה. הפעולה כוללת  את כיבוש בית הספר לשריון, ומתקנים נוספים שיש באזור. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לדרך פעולה זו נותנת למצרים יתרון עצום, בכך שהיא מאפשרת להם לסכל את מזימת "השלום בין ישראל לסעודיה" שרוקמת ארצות הברית. [מבחינתו של סיסי] זו מזימה. מה המזימה? יתנו לפלסטינים את עזה, יהודה ושומרון, שתי מדינות לשני עמים זה בערך הרעיון, ובתמורה סעודיה תחתום על איזשהו הסכם עם ישראל. מה שמאיים על מצרים בהסכם זה הרעיון לפתוח קו סחר בין הודו לאשדוד, זה ה"בונבון". זאת אופציה שלדעתי לא תקום ולא תהיה למצרים. מבחינת מצרים הסכם בין ישראל לסעודיה, זה לא רק אובדן ההכנסות מתעלת סואץ, [כי הוא יוצר תחרות עצומה]. זה גם הכבוד המצרי. מצרים חולמת מאז הקמתה להיות המרכז של העולם הערבי, ואם הדבר הזה מתגשם ובאמת יש רכבת מהודו לאשדוד, וסעודיה היא המלכה של כל הסיפור, מצרים תהיה  מדינה זנוחה בצפון אפריקה. זה יכול להיות טריגר שלהם לפעול צבאית נגדנו. אני חושב מצרים ניצבת כעת בפני דילמה. הם לא יכולים לפעול נגד סעודיה בגלל שסעודיה משמנת אותם עם כסף, היא לא יכולה להגיד לסעודיה אל תעשי שלום עם ישראל. למצרים אין כוח השפעה על סעודיה, מי היא בכלל שהיא תגיד לסעודיה מה לעשות. הבעל הבית השני זה ארצות הברית. אז מצרים, עם כל הגדולה שלה, לא יכולה לכופף את אמריקה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> כל הרעיון הזה שכולם כולם שמחים בו, על השלום הזה עם סעודיה. לדעתי מבחינת מצרים זה מעשה, שאני לא יודע אם להגדיר אותו ייהרג ואל יעבור, אבל ל[דעתי מצרים תעשה] מאמצים רבים כדי לסכל אותו. זה לא טוב למצרים שהיא תאבד חלק מההכנסות מתעלת סואץ. </span> </span> </p> <p> <span> <span> מהלך מצרי לכיבוש דרום הנגב משרת [את השאיפה המצרית לטרפוד ההסכם בין ישראל לסעודיה, ופותח בפני מצרים אפיקי סחר חדשים בין אפריקה לאסיה]. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דפ"א א' היא לדעתי הסבירה, משום שהיא ניתנת ביצוע עם מעט כוחות. רוחב הגזרה בינינו לירדן באזור זה מגיע לכ־15 קילומטר. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> דפ"א ב' יותר גדולה. הכוונה היא לפרוץ למרכז הנגב באיזור צאלים ולנוע לכיוון דימונה. [המשמעות] חיתוך מדינת ישראל מדרום באר שבע. הנכסים הצבאיים כמובן הרבה יותר גדולים. החשש שהעולם לא יבלע את המהלך הזה [שמשמעותו איום קיומי על מדינת ישראל]. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> [באשר לדרכי הפעולה ההתקפיות של מצרים] אני מבקש לחזור לדברים שאמרתי [בערוץ זה] לפני כחודשיים. שני דברים: א' הגידול הלא מוסבר, ממש לא מובן, מה פתאום עכשיו הם מגדילים את הסד"כ המשוריין ב־30%, מה קרה? והדבר השני שבשנה האחרונה הם בונים מנהרות גדולות בסיני, שלדעתי ישמשו לטילי קרקע-אוויר, כלומר להגן על הכוחות המצריים בסיני לא רק עם הנ"מ האורגני שיש לכוחות (ויש המון, כפי שאמרתי, בכל דיוויזיה מצרית יש חמישה גדודי נ"מ). [אני מעריך] שהמנהרות תשמשנה את מערך ההגנה הארצי. כלומר טילים כגון s -300 ואולי הם קיבלו גם s-400 או דברים שכאלה. כדי להגן על הטילים האלה, או על המחסנים של הטילים, אני מוצא [בסיני]  30 מנהרות ענק. כשאני אומר מנהרות ענק, אני מתכוון למנהרות שקוטר כניסה 7-8 מטר ועומק משוער של 40 מטר. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> ההסברים האלה ש[מניתי] הם צבאיים, ואני דיברתי עליהם בעבר. בנוסף, יש סדרה של דברים שקורים בתוך מצרים, שעלולים לדחוף את סיסי לאיזשהו למהלך לא מחושב. העם המצרי נמצא היום בתהליך של התפקחות מהחלום של "סיסי המושיע". כשסיסי תפס את השלטון הוא היה נמרץ מאוד ועשה כל מיני פרויקטים. המצרים התחילו לחלום שהנה גמרנו עם הנשיא המנומנם מובארק, שלא עושה הרבה למען מצרים, וכל הזמן מטפל באירופה בכל מיני מחלות [וביתר הזמן] נמצא בשארם, ובכלל מי רואה אותו [בקהיר]? </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> פתאום, בא נשיא שממש עובד כמעט 24/7 משקיע ובונה ועושה. עכשיו יש התפקחות גדולה מכל הפרויקטים שלו, כמעט כולם או מדשדשים או כישלון מוחלט. [המיזם הכושל] הראשון זה תעלת סואץ החדשה. אלמלא המלחמה ברוסיה זה היה הפסד מהקרן, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה וניתוק אירופה ממשאבי הדלק הרוסיים, קצת יש פריחה בהכנסות מתעלת סואץ, אפילו קצת רווח. אבל בסך הכל העסק הזה שנקרא תעלת סואץ החדשה, שהיה אמור להיגמר תוך שנה, אז עד היום עוד עובדים עליו. כמובן שפיגור [בהשלמת העבודה] עולה כסף. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כשסיסי עלה לשלטון יצא בפרויקט ענק של שמונה חוות ענק לגידול ירקות ליצוא. העסק הזה מתמוטט והולך, חווה אחת פורקה לגמרי, ובאחרים כל הניילונים [של החממות] או רוב הניילונים מתבדרים ברוח. </span> </p> <p> <span> <span> הוא יצא גם במיזם ענק של גידול דגים ושרצים (המוסלמים שומרים על כשרות מבחינת לא לאכול חזיר אבל הם אוכלים שרצים, כל מיני שרימפסים וכל מיני כאלה. הרעיון היה לבנות שני חוות ענק לגידול דגים ושרצים. כנראה העסק הזה לא מצליח. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> היה לו עוד איזה רעיון גאוני, לאסוף את כל הנגרים. [הרעיון] שכל נגר שיש לו איזה נגריה באלכסנדריה [יבוא לעיר הנגרים] להביא את הכל למקום אחד. שמה יהיו  מחסני הקרשים שמה יהיו מהנדסים, ויהיה [שדרוג] של הענף. מה לעשות ,וזה לא עובד להביא את כל הנגרים לדמייט, והעיר הזו לפי מקורות מצרים לא מתרוממת. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> סיסי חלם על עיר בירה חדשה. חלקים רבים בעיר נבנו אבל עדיין אין בה חתולים! הוא בונה אותה כבר שמונה שנים ואין אף תושב. ריק, חוץ מהפועלים. בתקשורת המצרית וגם העולמית מדברים על זה שזה פרויקט שכנראה זריקה לפח של מיליארדי דולרים - זה לא ממריא. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הוא בנה עיר חדשה איסמעיליה בסיני. גם זה לא ממריא </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בקיצור העסק לא עובד, העם מרגיש שהמנהיג הזה קצת חולמני מדי, שלא להגיד פנטזיונר, שלא להגיד שהולך בגדולות. כל זה יכול להביא אותו להחלטות לא מבוססות. כרגע מה שהוא עושה זה הוא הגדיל את השב"כ ב־100% - "דבל"! דבל בשנתיים, הוא הגדיל את השב"כ לאבטח את הראש שלו והגדיל ב־300%  את בתי הסוהר. זה נכון  שאפשר לחיות על כידונים הרבה שנים. אבל זה קשה, וזה יכול להביא אותו לקבלת החלטות לא שקולות </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> צייטלין: </span> <span> <span> זהו, זה מה שאני רואה מבחינת האפשרויות שלו. כן עכשיו בצד שלנו אין לנו כוחות שיכולים לעצור כנראה כניסה כזאת של צבא המצרי [לסיני]. יש לנו אוגדה אחת מינוס שיושבת בדרך קבע על כל השטח מאילת עד רפיח, כן שהיא יכולה בגדול לאבטח את הגבול [בבט"ש], אבל היא לא יכולה להדוף צבא מצרי </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> אני מציע לא התעסק עם צה"ל. אני לא עוקב אחרי צה"ל, אבל אני יודע מניסיון שלי של שרות בצה"ל, כשבצה"ל אומרים אוגדה, באופן מעשי זה לא תמיד אוגדה. זה יכול להיות: חצי, שליש ורבע. [משום] שזה איננו וזה לא קיים ואת זה צריך להשלים. כשאני אומר אוגדה מצרית, אני רואה מסדרים שלהם, אם [התקן בגדוד הוא 41 טנקים, אז בפועל יש 41 טנקים בגדוד]. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> הרעיון הוא לעשות את זה [מעבר הכוחות לסיני] תוך יממה, תוך יממה! הם לוקחים את שלושת הדיביזיות שיש בסיני ממילא ומביאים עוד שש דיביזיות מהצד השני [של תעלת סואץ]. הם נעזרים בגשר הרכבת וב־60 גשרים שלהם, ועד שאתה מתעשת, אילת מנותקת.  או כפי שאמרתי הדפ"א של "רותם. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> צייטלין: </span> <span> <span> זה היה ברור, ברור. עכשיו מבחנת המוכנות של הצבא המצרי, לא רק המספרים ומספר חיילים היחידות וכדומה, אתה חושב שיש להם מוכנות קרבית גבוהה? מה הכושר הקרבי שלהם? </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> לא, כאן יש בעיות. אמנם זה צבא סדיר שאין לו בעיה של [השלמות מילואים] אבל הצבא היום עסוק בכל מיני פרויקטים אזרחיים, למשל: כל החוות האלה לגידול ירקות. כמעט כל דיוויזיה קיבלה חווה. זו מגדלת מלפפונים וזו מגדלת עגבניות, כל מיני דברים שכאלה. במילים אחרות הצבא לא עסוק ב־100% מזמנו באימונים וגם עסוק בעזרה בכל מיני פרויקטים שיש לנשיא, מה שבא לו באותו שבוע. זה יכול להתחלף, התחילו עם החוות לגידול מלפפונים וירקות, ועכשיו הרסו את זה, והם עובדים על פיתוח החקלאות. לנשיא יש עכשיו שיגעון חדש. הרעיון שלו שמצרים תהיה אסם התבואה של אירופה. אסם התבואה לא פחות! היום מצרים את רוב החיטה היא קונה מבחוץ, הנשיא הולך להכפיל את הדלתא. כל הבכיות של מצרים בתקשורת שאין מים, והסכר באתיופיה לקח את המים, למרות זאת הוא הולך להכפיל את הדלתא. להכפיל זה כמובן קצת מוגזם, מדובר הפרחת אדמות מדבר בהיקף של 20 מיליון דונם, זה פי שלוש מכל השטחים המעובדים של ארץ ישראל. הצבא, אני מניח שעוזר בזה, כלומר כל מיני פרויקטים. לכן אני מניח שלצבא יש לו חיים כפולים, מצד אחד הוא מתאמן ואנחנו רואים את האימונים שלו וכן הלאה. מצד שני הוא מגויס הרבה ל נקרא לזה להגשמת מיזמי פיתוח של הנשיא. אני לא יודע להגיד לך עד כמה זה פוגע, אבל בוודאי הזמן של החיילים לא מוקדש 100% לצבא </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> צייטלין: </span> <span> <span> ועוד שאלה לגבי חיל אוויר. חיל אוויר הוא מאוד גדול, זה מבחינת המספרים הוא עצום. כן, אנחנו מדברים אלפים שם כן, במונחים כאלה, אבל מה מבחינת הכושר שלו להתמודד עם חיל האוויר הישראלי? הרי אתה יודע גודל זה לא הכל, מספר המטוסים זה גם לא הכל, </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> תראה, הוא משתדל לגוון מאוד את הרכש שלו. הוא לא יהיה במצב שיש איזה שליט בארצות הברית שיסגור לו את הברז, ואז הוא עומד עם הלשון בחוץ. ולכן, חיל האוויר המצרי בנוי מהמטוסים אמריקאים כמונו. אמנם אין לו את ה־f 35, אבל יש לו f 35 רוסי מקביל. עכשיו, אני לא יודע להגיד כמה זה באמת מקביל, אבל יש [בחיל האוור המצרי] מטוסים רוסיים הכי חדישים שיש, וכן הוא רכש 24 מטוסי רפאל [מצרפת] ועכשיו הוא הולך להכפיל את זה ל-48. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> גם אם האיכות של [חיל האוויר המצרי] קצת ירודה לעומת חיל האוויר שלנו בעיקר בנושא חימוש כנראה, </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דרך אגב, לא יודע מה הוא מסתיר. ביום כיפור לתדהמת כולם, מי שהיה הצבא הכי מודרני במזרח התיכון זה לא היה צה"ל שמתהדר בחדשנות שלו, מי שהיה חדשני מבחינת אמצעי לחימה ביום כיפור זה היה צבא מצרים! היה לו אז את [טילי הנ.ט סאגר] שלנו לא היה. היו לו טילי נ"מ שלנו היה מעט מאוד. והיו לו טילי שיוט "שגר ושכח" ולנו לא היה אין דבר כזה. פעם עשינו שיחה על הדברים האלה, מי שירצה יחפש בארכיון. כיום אני לא יודע מה הוא מסתיר בשרוול שלו, אבל מה שאני כן יודע מהמלחמה של החצי השנה האחרונה בעזה, שלצה"ל כנראה אין מה להסתיר בשרוול. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אני לא יודע מה סיסי מסתיר, בדבר אחד אין ספק יש לו לפחות 2,000 טילי קרקע־קרקע. אני לא אני לא יודע מה יש לצה"ל, והאם לצה"ל יש 2,000 טילי קרקע־קרקע </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> [למצרים] יש 100 סוללות טילי קרקע אוויר, אני לא בטוח שלצה"ל  יש [כמות שכזו]. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> צייטלין: </span> <span> <span> לצה"ל אין הרבה נ"מ, זה ידוע בסדר, יש לנו נ"מ מאוד מוגבל אבל בסדר. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בוא עוד משהו שהכי מדאיג אותי בכל הסיפור הזה, זה חיל הים המצרי. כן, שפה יש לו באמת יתרון, אני לא יודע אפילו אם זה יתרון [זה מונח נכון], יש לו שליטה מוחלטת. שליטה מוחלטת, כן, אין לנו שום יכולת לענות לחיל הים המצרי, כי חיל הים שלנו באמת קטן לעומת חיל הים המצרי הוא לא קיים. כן, אז השאלה פה הוא למעשה [האם המצרים] יצליחו לבודד אותנו מבחינה ימית, כן להטיל עלינו סוג של מצור? </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> זה מה שהוא בונה! זו המטרה שלהם. הוא בונה את עצמו [לחזור ולהצליח יותר ממה שהוא הכין את עצמו ביום כיפור. כבר אז הוא הצליח בים סוף למנוע אספקת הדלק למדינת ישראל למשך חודשים. הוא סגל לנו את מיצרי באב אל מנדב. הוא ניסה לעשות אותו דבר כבר ביום כיפור [גם בים התיכון] באזור כרתים, כלומר רחוק מחיל האוויר שלנו שעוצמתו ידועה. הם העדיפו לפעול רחוק שאז המטוסים שלנו פחות יעילים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> חיל הים המצרי מצהיר כיום בגלוי ואומר שהיעד המרכזי שלו הוא: א' לחסום את השיט אלינו ו־ב' להגן על שדות הנפט והגז. לגבי שדות הנפט והגז שלו, לדעתי אין לו סיבה להשקיע כוח, בגלל שאין לו כמעט שדות נפט גז פעילים ששווה להגן עליהם. זה נכון שמצרים טוענת שיש לה עתודות נפט בקרקעית של הים שלא לא מפיקים אותם. אז בשל לשמור על משהו שנמצא בעומק 1000 מטר מתחת לים, לא צריך חיל ים. בפועל, אנחנו מספקים גז למצרים, ולא היינו נותנים להם  גז, היה עכשיו חושך בקהיר. גם עכשיו כבר יש חושך חלקי ברחובות בעיר, עקב מחסור בגז ועקב רצון לזכות בדולרים [על יצוא הגז] אין תאורה רצופה בשעות הלילה בקהיר. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אז אין לו גז, והרעיון שלו שהוא עבד עליו, הוא בנה את הנמל  ממערב אלכסנדריה, או ליתר דיוק במערב מצרים ליד הגבול עם לוב. אין שום סיבה הגיונית לבניית הנמל זה מאשר לפעול רחוק מחיל האוויר [הישראלי] ולחסום לנו את נתיבי השיט. אותו דבר הוא יכול לעשות דרך אגב עם טילים שלו, יש לו טילי חוף ים כמו [שהמחבלים] השתמשו במלחמת לבנון השנייה ופגעו לנו באוניית הדגל של חיל הים שלנו. שכחתי את השם של הטיל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> צייטלין: </span> <span> <span> זה טיל יאחונט </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> כן, יאחונט משהו כזה. גם היום מאיפה שהוא יושב כרגע באל־עריש, הוא סוגר לנו את נמל אשדוד. אבל עדיין יש לנו את [נמל] חיפה. אבל אם הוא יעשה גם את המהלך של להנחית דיביזיית נחתים בעזה, לכאורה בכדי להגן על העזתים מפני ישראל, הוא עלול לסכן את הכניסות והיציאות גם לנמלים שלנו [וליעדים אסטרטגיים נוספים]. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בוודאי [פעולה שלו] במערב ובמרכז הים התיכון מאזורי כרתים משם הוא יכול לפעול. פעולה כזו עלולה לאיים על המלאים שלנו, לא רק בתחמושת ודלק, אלא גם במזון, כל המלאים שלנו </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> צייטלין: </span> </span> <span> <span> כן, [אתה] מראה ממש תמונה של איום אסטרטגי. אנו כל הזמן מעלים את זה, וזה מאוד חשוב לדעתי, כי אני לא בטוח שמקשיבים לך אנשים מבינים את הגודל האיום המצרי שקיים ממש לידינו. עוד פעם, התממש לא התממש זה כבר שאלה גיאופוליטית, אבל אני חושב שהטיעונים שלך יש בהחלט [מקום לדאגה] וצריך לקחת בחשבון. איך הוא יגיב להסדרים עם סעודיה אם יהיו כאלו? אחרי השביעי באוקטובר אנחנו צריכים להתייחס ליכולות. יש פה יכולות עצומות! שאין לנו לדעתי לתת להם תשובה צבאית. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> ברשותך, אני הייתי מתקן את [הנוסחה]. אם נגיד יכולות, אז אנחנו צריכים לבנות את עצמנו מול אפשרות של איטליה תכבוש אותנו, זה סיסמה. אנחנו לא יכולים [את עצמנו מול יכולות]. [אני מציע נוסחה מדויקת יותר], הקונץ בנוסחה המדויקת זה "יכולות ביחס להכשרות תשתיות בשטח" אם אתה לוקח את המרכיב של היכולות כבר שדיברנו עליו ורואה שרוב המשאבים שלו בתשתיות הם בסיני הוא לא בונה שום תשתיות לעשות משהוא רע לאתיופיה עם הסכר שלה, כלום, שום דבר אין בדרום. גם כל הסיפורים על המריבות שלו עם לוב, בפועל לא נוספה אף פלוגה בגבול עם לוב. אבל בסיני עוד מנהרות ועוד בונקרים ועוד גשרים ועוד במוצב מכ"ם ושלושה שדות תעופה, ו־140 מיליון ליטר דלק של צבא מצרים תת קרקעי. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> כלומר הנוסחה האמיתית זה "יכולות בשילוב תשתיות". וזה מה שקורה [בסיני] יש בניה מואצת של תשתיות בסיני, סלילת הצירים שמוליכים מתעלת סואץ לעבר ה"קו הירוק". סיסי, כבר מיום עלותו לשלטון, דבר ראשון שהוא עשה היה להפוך אותו לאוטוסטרדה. הוא סלל את האוטוסטרדה הראשונה מאיסמעיליה, דרך רפידים, עבור דרך ג'בל ליבני לעבר קציעות. [אילו הוא היה דואג לפיתוח סיני] האוטוסטרדה הייתה צריכה להסתיים באל־עריש בירת סיני. אבל [סיסי] בחר לסיים את האוטוסטרדה בקציימה, כלומר באופציה שאני קורא לה דפ"א ב' - ללכת לכיוון דימונה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> [אני מבקש להזכיר כי צבא מצרים הכפיל כמות את המובילי טנקים שלו. היה לו [לפני שתפס את השילטון] 990 מובילים, עכשיו יש לו יותר מ־1,840 מובילי טנקים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כפי שאמרתי בתחילת השיחה, גשר הרכבת החדש שעומד להיחנך בפירדאן, זה שינוי מצב אסטרטגי, זה יכולת להעביר טנקים אספקה ביכולות של רכבת שזה עולה פי כמה על מה שיש במשאיות, שצריכות לנסוע עם רווחים. ברכבת אין מרחק, כל קרון קשור לשני. המרחק בין טנק לטנק 4 מטר או שישה מטר. זה מאפשר לנייד הרבה כוחות במהירות </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> צייטלין: </span> <span> <span>  טוב אלי דקל, אני חושב שהדברים מדברים בעד עצמם. אני מקווה שיגיעו לאוזניים הנכונות, ואולי גם לחץ ציבורי אם הוא יהיה, יחייב גם את מקבלי ההחלטות להתייחס באמת למה שקורה במצרים. תודה רבה לך. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> חברים, אנא עשו לייק, סאבסקרייב, שר,  ואם אתם יכולים לקחת כמה דקות ולהיכנס לפטרון ולהפוך לפטרון של הערוץ, זה בהחלט יאפשר לי להמשיך ולהפיק תכנים כאלה. </span> </span> </p> <p> <span> <span> תודה רבה לכם ועוד פעם תודה רבה אלי דקל </span> </span> </p> <p> <span>   <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2724--+------+------+----------+----------.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2406--+230515+-----------%C2%AA+----------+---------%C2%AA+------+-----------%C2%AA----+----+----------.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Tue, 09 Apr 2024 13:33:49 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240409 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240401 הסופר והעיתונאי חגי הוברמן פרסם בשבועון "מצב הרוח" מאמר בשם: "חצי שנה למלחמה". חציו השני של המאמר – תחת הכותרת "השכם השלום שהתפורר" מוקדש למלאת 45 שנה להסכם השלום בין ישראל למצרים. הטיעון המרכזי של הוברמן הוא שרובו של הנספח הצבאי להסכם השלום הופר על ידי המצרים. בחלק זה של המאמר הוברמן מצטט חלקים מראיון טלפוני שקיים עם אלי דקל. <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/148165.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>  מאמר של חגי הוברמן בו מרואיין אלי דקל </span> </span> </p> <p> <span> כ"ב באדר ב' ה'תשפ"ד 01.04.2024 </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הסופר והעיתונאי חגי הוברמן פרסם בשבועון "מצב הרוח" מאמר בשם: "חצי שנה למלחמה". חציו השני של המאמר – תחת הכותרת "השכם השלום שהתפורר" מוקדש למלאת 45 שנה להסכם השלום בין ישראל למצרים. הטיעון המרכזי של הוברמן הוא שרובו של הנספח הצבאי להסכם השלום הופר על ידי המצרים. בחלק זה של המאמר הוברמן מצטט חלקים מראיון טלפוני שקיים עם אלי דקל.  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="https://www.newsru.co.il/israel/21feb2024/eli_dekel.html" target="_blank">       </a> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--------+-----------%C2%AA+779+-+2.png" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> New Paragraph </span> </p> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%C3%A2--%C3%A2----------+-----------%C2%AA+779+-+2+-+-----%C2%AA--.png" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> New Paragraph </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-9ca7a42e.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93+%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> New Paragraph </span> </p> </div> Mon, 01 Apr 2024 08:05:15 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240401 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240318 לפני שש שנים התחלתי לחקור את המתרחש במצרים וגיליתי שמאז 2004 צבא מצרים מרחיב מאוד את התשתית הצבאית בסיני. בשנת 2014, לאחר ימי הטלטלה האזורית ותפיסת השלטון במצרים על ידי עבד אל־פתח א־סיסי, הואצה בניית התשתיות הצבאיות בסיני, ובו בזמן הוחל בתהליך חסר פשר של רכש אמצעי לחימה מתקדמים. תהליך זה הביא את צבא מצרים למקום ה־12 בעוצמתו בעולם ודחק את צה"ל למקום ה־18. התופעות המדאיגות של התעצמות חסרת הפשר של צבא מצרים והבנייה הנרחבת של תשתיות צבאיות בעיקר בסיני ובחזית התעלה – אינן מעסיקות את הציבור בישראל, לרבות יוצאי צבא בכירים שאיתם שוחחתי. מכוני המחקר באקדמיה, הפרשנים והעיתונאים – כולל העיתונאים לענייני צבא הניזונים ממערכת הביטחון –מזמרים כמעט כאיש אחד את הקונספציה הזאת: מצרים, אחרי שקיבלה מישראל את הגרגיר האחרון מאדמת סיני, אין לה שום אינטרס לפגוע בישראל. נהפוך הוא: יחסי האיבה (המכונים בשפה המכובסת "שלום קר") מתחממים, ומצרים מקיימת עם ישראל שיתוף פעולה ביטחוני שכעת אסור לפרסמו. במאמר שלפניכם אני מביא דברי פרופסור הדבק בקונספציה השקרית. לדעתי, זו הדגמה טובה לדרך הנלוזה שבה התגבשה קונספציית ה"שלום" שלפיה מצרים אינה מעמ <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/148164.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span> ח' באדר ב' ה'תשפ"ד. 18.03.2024 </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <b> <font> מבוא  </font> </b> </span> </div> <div> <span> <span> <font> בעקבות ה"יום השחור" של מלחמת "שמיני עצרת" ("חרבות ברזל") והמחדל המהדהד של המודיעין, עלה שוב המונח "קונספציה" לשיח הציבורי. מונח זה "כיכב" במסקנות של ועדת אגרנט שחקרה את מלחמת יום הכיפורים. ועדת אגרנט הטילה את האשמה העיקרית על המודיעין משום שדבק בקונספציה מיושנת. לדברי הוועדה, המודיעין דבק בקונספציה שלפיה מצרים לא תצא למלחמה נגד ישראל עקב מחסור באמצעי לחימה המסוגלים לפגוע בעומק ישראל, וטחו עיניו מראות שהמצרים שינו קונספציה זו על ידי פיתוח תוכנית מלחמה המתאימה ליכולותיהם. גם במלחמת "שמיני עצרת" שקע המודיעין בקונספציה שלפיה חמאס מורתע ואין לו עניין לפתוח במלחמה רחבה עם ישראל.  </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <br/> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> במודיעין שלאחר מלחמת יום הכיפורים טעו לחשוב שתרופות הסרק ("פלצבו") של הקמת מחלקת "אפכא מסתברא" וגופי מחקר מודיעיניים מקבילים לאמ"ן - במוסד, בשב"כ, במועצה לביטחון לאומי ובפיקודים המרחביים - תמנע חזרה על הכשל של מלחמת יום הכיפורים. באה מלחמת "שמיני עצרת" והוכיחה שדרכי הריפוי של כשלי מלחמת יום הכיפורים כשלו כישלון מהדהד, וכשלי המודיעין במלחמת אוקטובר 2023 עולים על אלו של מלחמת 1973. במלחמת שמיני עצרת התברר שכל קהילת המודיעין – כולל מחלקת מודיעין מנופחת עד להתפקע בפיקוד דרום - לקו בעיוורון מוחלט העולה עשרת מונים על זה של מלחמת יום הכיפורים. יתרה מזו: התגלה שהידע הבסיסי של קהילת המודיעין על המתרחש ברצעה (מנהרות, יעדי איכות ועוד) הוא דל.  </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <br/> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> גם הקהילה האקדמית בישראל, שפעת מכוני המחקר והתקשורת הנוהה אחריהם, עצמו עיניהם מראות את המאמץ המתמשך על פני שנים של תושבי רצועת עזה להכין את זירת הלחימה ברצועה לעימות רחב מול ישראל.  </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <br/> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> לפני שש שנים התחלתי לחקור את המתרחש במצרים כיום (עד אז עסקתי בעיקר בחקר עבודת המודיעין במטה הכללי ובתרומת המודיעין למלחמות ישראל). בעבודתי גיליתי שמאז 2004 ובמיוחד מאז 2008, צבא מצרים מרחיב מאוד את התשתית הצבאית בסיני. בשנת 2014, לאחר ימי הטלטלה האזורית ותפיסת השלטון במצרים על ידי עבד אל־פתח א־סיסי, הואצה בניית התשתיות הצבאיות בסיני, ובו בזמן הוחל בתהליך חסר פשר של רכש אמצעי לחימה מתקדמים. תהליך זה הביא את צבא מצרים למקום ה־12 בעוצמתו בעולם ודחק את צה"ל למקום ה־18. </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <br/> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> התופעות המדאיגות של התעצמות חסרת הפשר של צבא מצרים והבנייה הנרחבת של תשתיות צבאיות בעיקר בסיני ובחזית התעלה – אינן מעסיקות את הציבור בישראל, לרבות יוצאי צבא בכירים שאיתם שוחחתי.  </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font>   </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> מכוני המחקר באקדמיה, הפרשנים והעיתונאים – כולל העיתונאים לענייני צבא הניזונים ממערכת הביטחון –מזמרים כמעט כאיש אחד את הקונספציה הזאת:  </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <br/> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <b> מצרים, אחרי שקיבלה מישראל את הגרגיר האחרון מאדמת סיני, אין לה שום אינטרס לפגוע בישראל. נהפוך הוא: יחסי האיבה (המכונים בשפה המכובסת "שלום קר") מתחממים, ומצרים מקיימת עם ישראל שיתוף פעולה ביטחוני שכעת אסור לפרסמו.  </b> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <b> <br/> </b> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> כאשר הנוהים אחר הקונספציה נשאלים על ההתעצמות (איש אינו שואל אותם על בניית התשתיות), הם משתמשים בתירוצים האלה: </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> • מצרים מתעצמת בגלל אתיופיה המאיימת לגזול ממצרים את מימי הנילוס. </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> • מצרים מתעצמת בגלל האיום של הפלג הלובי המערבי (הפלג המזרחי הנשלט בידי הפילדמרשל ח'ליפה חפתר לי הוא בן בריתה של מצרים).  </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> • מצרים מתעצמת בגלל הסכנה שטורקיה תגזול ממנה את שדות הנפט והגז, שלטענת מצרים התגלו במים הכלכליים של מצרים בים התיכון. </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> • מצרים ענייה, הכלכלה שלה בסכנת חדלות פירעון ואין לה משאבים לנהל מלחמה. </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> • מצרים שואפת להנהיג את אפריקה ואת עמי ערב, ונשק נועד להראות לכל באי עולם את "גודל הנבוט" של מצרים.  </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <br/> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> בסדרת מאמרים והרצאות שפורסמו באתר האינטרנט שלי "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" אני מפריך אחת לאחת את כל הטענות שלעיל.  </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <br/> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> המאמר שלפניכם הוא, לדעתי, הדגמה טובה לדרך הנלוזה שבה התגבשה קונספציית ה"שלום" שלפיה מצרים אינה מעמידה סיכון ביטחוני לישראל ומדינת ישראל אינה צריכה להפנות משאבים צבאיים להגנה מפני הסכנה המצרית.  </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <br/> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> המאמר מבוסס על אמירה אגבית של פרופסור שלפיה <i> <font> "אני גם לא כל כך מסכים עם אלי דקל, שהמאמץ המצרי העיקרי מושקע בסיני. החזית שלהם, מול המדבר המערבי, תופסת מקום יותר חשוב כבר לא מעט שנים. גם לפני נפילתו של קדאפי, ובוודאי אחריו. וגם הגבול עם סודן, הוא לא נחשב בעיניהם לגבול ידידותי לגמרי". </font> </i> אני מבקש להדגיש כי מדובר בפרופסור מוערך, גם על ידי, כתלמיד חכם בעל ידע רב, שהייתי שמח לו היה נמנה על חוג ידידיי. דווקא משום שאני מעריך את ידיעותיו בנושאים רבים, אני סבור שיש לחשוף את הדרך השטחית שבה הוא מגבש את דעותיו. לצערי, לדרך זו שותפים מרבית החוקרים יוצאי אמ"ן, והנוהים אחריהם באקדמיה ובתקשורת.  </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <span> <font> <b> תמלול שיחה  </b> </font> </span> </span> <b> בין מראיין בערוץ יוטיוב </b> </span> </div> <div> <b>  לבין פרופסור להיסטוריה  </b> </div> <div> <span> <span> <font> השיחה היא חלק קטן מריאיון מקיף  </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> שעסק בניתוח מקיף של ההפתעה וכשלי מלחמת שמיני עצרת (חרבות ברזל) </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> השיחה התקיימה זמן לא רב אחרי 07.10.2023 </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <br/> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <b> מראיין: </b> אתה יכול להגיד אותו דבר, במובן מסוים, גם על הסכם השלום עם מצרים. הרי מה למשל, אלי דקל. אתה מכיר את אלי דקל?  </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <b> פרופסור: </b> כן. </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <b> מראיין: </b> אז מה הוא טוען? שמצרים לא מפסיקה לחמש את סיני! וסיני, המקום היחיד, שסיני,  </i> </font> </span> </span> <i> מסיני מאיים עליו, או מתאיים זה ישראל. זאת אומרת, מצרים כל הזמן מתכוננת לאיזה סוג בעתיד של מלחמה נגד ישראל. אז באים אנשים ואומרים, אבל בינתיים קיבלנו 45 שנים של שלום, שזה גם כן איזה תועלת, אז [מה אתה אומר]?  </i> </div> <div> <i> <br/> </i> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <b> פרופסור: </b> כן, ואני גם לא כל כך מסכים עם אלי דקל, שהמאמץ המצרי העיקרי מושקע בסיני. החזית שלהם, מול המדבר המערבי, תופס מקום יותר חשוב כבר לא מעט שנים. גם לפני נפילתו של קדאפי, ובוודאי אחריו. וגם הגבול עם סודן, הוא לא נחשב בעיניהם לגבול ידידותי לגמרי </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> לכן, זה לא הייתי נכנס פה להשוואה הזאת. אני לא יודע, לא הייתה מלחמה שלא הייתה לפניה שלום. אז זה יכול לקרות גם עם השלום עם מצריים. אבל כרגע, אם לקחת את הסיכון שבדבר, אני לא רואה את זה.  </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> כשהקשבתי לריאיון נחרדתי לשמוע כי פרופסור שהעמיד תלמידים הרבה, ובתוקף מעמדו משמש מורה ומעצב דעת קהל, מאמין עדיין בתקפות הקונספציה השקרית שלפיה התעצמותה של מצרים נובעת מאיומים מצד לוב וסודן. כל זאת זמן קצר בלבד לאחר קריסת הקונספציה ש"החמאס מורתע" ושלמדינת ישראל אין נשקפת סכנה של מתקפה רבתי מכיוון רצועת עזה.  </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <br/> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> שמעתי בעבר הרצאות אחדות של האיש, והוא הרשים אותי כאדם בעל מטען ידע ניכר שרבים מעריכים את דבריו. לפיכך החלטתי לשוחח עימו בטלפון ולברר כיצד זה חוקר רציני משמיע דעות שאין להן אחיזה במציאות.  </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <br/> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <b> להלן קטעים אחדים מהשיחה הממושכת שניהלנו: </b> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <b> <br/> </b> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <b> דקל: </b> פרופסור ... שלום [מדבר] אלי דקל. </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <b> פרופסור: </b> כן, אלי. </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <b> דקל: </b> אני הקשבתי ברוב הקשב לשיחה שלך עם ... ועתה ברשותך יש לי שאלה אליך. אתה באיזשהו שלב נשאלת על ידי מר ...לגבי האיום המצרי. </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <font> <b> פרופסור: </b> עם העניין של הביצורים בסיני? </font> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <font> <br/> </font> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <font> <b> דקל: </b> ההתעצמות המצרית בסיני, כן. </font> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <font> <br/> </font> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <font> <font> <b> פרופסור: </b> בברכתנו, הרי נגד דאע"ש. </font> </font> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <font> <font> <br/> </font> </font> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <b> דקל: </b> לא! עובדתית זה לא תופס. זה [ההתעצמות] התחיל הרבה לפני שהיה דאע"ש בכלל בעולם. </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <b> פרופסור: </b> הא, בכרמים [שדות מיקוש גדולים שהמצרים הניחו בסיני, בניגוד למוסכם, בזמן הסכם ההפרדה השני – א"ד], זה שמה, כן אני מודע לזה. </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <b> דקל: </b> לא, לא, אבל אתה אמרת שמה [בריאיון אצל... - א"ד], בין היתר, שצריך לראות את זה רחב יותר. כן, [אמרת] שלמצרים יש גם אויבים בלוב וגם בדרום. </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <b> פרופסור: </b> גם סודן, בתפיסת הביטחון הלאומי שלה. </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <b> דקל: </b> כן, השאלה שלי אם אתה יכול להגיד לי בבקשה על מה אתה מסתמך? </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <b> פרופסור: </b> אני... העברתי קורס על תפיסות הביטחון של מדינות ערב, ...ואז קראתי כמה ספרים. .. </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <b> דקל: </b> השאלה היא מה [היה מקור] הידע שלך?  </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <b> פרופסור: </b> [אני] לא מעודכן להיום [וגם] לפני שנה לא, אני לא מתעסק במה שקורה היום. </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <b> דקל: </b> אז חבל, משום שמאז שסיסי עלה לשלטון, זה אומנם לא היום, זה מדובר [כבר] כמה, שמונה שנים, תשע שנים בהן תפס את השלטון ממצרים, נכון? </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> אני מנהל מעקב באמצעות צילומי לוויין אחרי המתרחש במצרים בכלל, לאו דווקא בנושא הצבאי. ואני חושב שיש לי מידע לא רע. אפילו בצילום לוויין [האיכות] היום טובה ובתדירות טובה. </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <b> פרופסור: </b> ובנגישות גבוהה. </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <b> דקל: </b> ובנגישות שמהכורסה מה שנקרא. </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> זהו, מהמעקב שלי, אין תימוכין בשטח למה שאמרת לגבי לוב ולמה שאתה אמרת לגבי סודן.  </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> למיטב ידיעתי, וזה נכון מבחינת עדכניות הצילומים – [פחות] או יותר לשנה האחרונה. אין לי צילומים מאתמול, אבל יש לי מהשנה האחרונה-שנתיים. שמה, זה תדירות הצילום בגבול הסודני. </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <b> פרופסור: </b> כן.  </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <b> דקל: </b> אז מאז מלחמת יום הכיפורים ועד לפני שנה, [מועד] הצילום האחרון, לא נוספה אף פלוגה בגבול עם סודן, אף פלוגה לא! להפך, מתחמים שהיו מאוישים בעבר, כמו הגנה אווירית וטילי קרקע-אוויר, נזנחו ומכוסים בחול. </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <b> פרופסור: </b> אני באמת יותר, ברמה של תפיסת ביטחון, לא ברמה של פעילות בשטח. אני לא גאוגרף, ואני גם לא משתמש באמצעים של משתמשים גאוגרפיים כמו צילומי לוויין היום או צילומי אוויר. </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <b> דקל: </b> כן, אבל לדעתי כאשר עושים איזה שהיא הערכת מצב עכשווית, הרי אנחנו רוצים לדעת מה מצרים עכשיו רוצה מישראל. אותנו [לא מעניין ואנו] לא עוסקים במה שהיה בימי קדם, אז מן הראוי גם לבדוק את הממד האיסופי הזה שנקרא צילומי אוויר. </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <b> פרופסור: </b> בהחלט. אני לא איש מודיעין...  </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <b> נתונים שהפרופסור  </b> </font> </span> </span> </div> <div> <span> <span> <font> <b> והדבקים בקונספציה השקרית לא מכירים </b> </font> </span> </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2233%D7%A9+240228+%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%AA+%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%94+%D7%9E%D7%95%D7%9C+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-2fc68f1f.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <h2> <span> סיכום </span> </h2> <p> <span> מתוכן השיחה עולה בבירור שלאיש אין מושג מה קורה במצרים כיום. למרות זאת הוא נוטל חירות לעצמו להרגיע את המוני בית ישראל מפני הסכנה שבהתעצמות המצרית בתוך שהוא מסתמך על ספרים שקרא בעבר... </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בתחילה, משפרצה מלחמת שמיני עצרת, סברתי לתומי שהכשל הרב־מערכתי של קהילת המודיעין – כפי שהתגלה במלחמה זו וקריסת קונספציית "חמאס מורתע" - יגרמו ל"גלי ניפוץ" שיביאו לבדיקת תקפותן של קונספציות נוספות. לכן שמרתי לעצמי את תוכן שיחתי עם הפרופסור. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> עתה, כשעברו למעלה מחמישה חודשים מהמועד שבו פרצה המלחמה, לא התרחש ה"מפץ הגדול". לצערי, אני שומע בכירים לשעבר הדבקים בקונספציית "השלום" עם מצרים, ומייעצים למערכת הביטחון לשלב את מצרים בפתרונות "היום שאחרי". לאמור, מצרים תשתלב בין המדינות המתונות שתשלוטנה ברצועת עזה לאחר הכרעת חמאס. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> כפי שכתבתי בספרי "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" - קציני מודיעין ומרבית החוקרים באקדמיה אינם מודעים כלל לשפע המידע שאפשר להפיק מצילומי אוויר לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. את "הערכותיהם המלומדות" הם מגבשים בעיקר </span> </span> <span> מספרים </span> <span> <span> ומפרסומים מוטים בתקשורת. כך, למשל, כל מי שמחווה את דעתו על המתרחש במצרים מביא את הנתון העתיק של פרופ' משה ברוור ז"ל (2020-1919), שלפיו השטח המיושב במצרים הוא רק 5% משטחה. נתון זה היה נכון רק עד שנות ה־60 של המאה הקודמת. כמובן שגם להשקפת העולם הפוליטית של ההוגים למיניהם יש השפעה רבה על הדרך שבה הם מגבשים את דעתם על המתרחש באזורנו. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> גם אם הערכותיי את כוונות המלחמה של מצרים שגויות מן היסוד ונשיא מצרים א־סיסי חושב רק טוב על ישראל – גם אז נראה לי שחוסר המוכנות של צה"ל להתמודדות צבאית אפשרית עם מצרים היא בגדר רשלנות פושעת. הגיעה העת שהערכת המצב הלאומית תכין את מדינת ישראל מול יכולות של מדינות העמלות ללא לאות אך ורק בבניית תשתיות צבאיות מול ישראל.  </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg"/> </a> </div> Mon, 18 Mar 2024 08:14:50 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240318 המודיעין החזותי,צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240312 במשדר מיוחד של ערוץ 14 שהתקיים ב12 במרץ זומנו דנו מספר מומחים על ההתפתחויות האחרונות באזורנו. את הדיון הנחה מר עידו טאובר. בדיון השתתף סא"ל (בדימוס) אלי דקל, שנשאל על השפעת מלחמת שמיני עצרת על הכלכלה המצרית. לדברי דקל, מאז שנת 2020 חלה הרעה ניכרת במצבה הכלכלי של מצרים, ומאז היא נמצאת במסלול המוביל לקראת חדלות פירעון. מלחמת שמיני עצרת וצמצום השיט בתעלת סואץ (בעקבות הפגיעות של החות'ים) מאיצות תהליך זה. הגורמים העיקריים להרעה במצבה הכלכלי של מצרים הם המיזמים הכלכליים המגלומניים שרובם נכשל, והפניית המשאבים הכבה לצורכי התעצמות צבא מצרים – זאת ללא כל איום ממשי עליה. הסרטון שלפניכם מביא רק את דברי דקל. בדיון המלא ניתן לצפות בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=XCWV8foh7fI <div data-rss-type="text"> <p> <span> קטע מראיון מוסרט בערוץ 14" </span> </p> <p> <span> מר עידו טאובר מראיין את אלי דקל דליצקי </span> </p> <p> <span> ב'' באדר ב' ה'תשפ"ד 12.03.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> במשדר מיוחד של ערוץ 14 שהתקיים ב12 במרץ זומנו דנו מספר מומחים על ההתפתחויות האחרונות באזורנו. את הדיון הנחה מר עידו טאובר. בדיון השתתף סא"ל (בדימוס) אלי דקל, שנשאל על השפעת מלחמת שמיני עצרת על הכלכלה המצרית. לדברי דקל, מאז שנת 2020 חלה הרעה ניכרת במצבה הכלכלי של מצרים, ומאז היא נמצאת במסלול המוביל לקראת חדלות פירעון.  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> מלחמת שמיני עצרת וצמצום השיט בתעלת סואץ (בעקבות הפגיעות של החות'ים) מאיצות תהליך זה. הגורמים העיקריים להרעה במצבה הכלכלי של מצרים הם המיזמים הכלכליים המגלומניים שרובם נכשל, והפניית המשאבים הכבה לצורכי התעצמות צבא מצרים – זאת ללא כל איום ממשי עליה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> הסרטון שלפניכם מביא רק את דברי דקל. בדיון המלא ניתן לצפות בקישור: </span> </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=XCWV8foh7fI" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=XCWV8foh7fI </a> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> תמלול השיחה בין המראיין עידו טאובר לבין אלי דקל </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עידו: </span> <span> <span> לעניין הבא, למעלה מ-40 שנה שמדינת ישראל נמצאת תחת הסכם שלום עם המדינה הערבית החזקה ביותר באזור, מצרים. ככל שהפעילות ברצועת עזה נמשכת, כך מתיחות אל מול המצרים הולכת וגוברת, כאשר במוקד ציר פילדלפי ומנהרות הברחת הנשק שעוברות ממצרים לתוך הרצועה. ודווקא בימים האחרונים קריסה כלכלית משמעותית במצרים, כאשר הלירה המצרית מאבדת ביום אחד כמעט 40% מערכה. אנחנו מנסים עכשיו להבין מה הסיבות והגורמים לדברים האלה, איך כל זה קשור אלינו וללחימה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בעניין הזה, אנחנו אומרים שלום לסגן אלוף בדימוס אלי דקל לשעבר ראש ענף מחקר שטח והיעדים בחטיבת המחקר באמ"ן, שלום לך. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אלי: </span> <span> <span> שלום וברכה </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עידו: </span> <span> <span> אלי, אז בוא ננסה לעשות קודם כל סדר, הכלכלה המצרית ממש בירידה דרסטית משמעותית בימים האחרונים. בוא ננסה קודם כל לאפיין ולהבין את הכלכלה המצרית ולהבין מה הם הגורמים לכך? </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אלי: </span> <span> <span> הכלכלה מצרית מאז ומעולם לא היה משהו מלבלב, ומאז 2020 יש ירידה תלולה בכלכלה המצרית ומצרים הולכת ונדחק לקראת מצב של חדלות פירעון. כל זאת בלי שום קשר למלחמה של שמיני עצרת. המלחמה של שמיני, רק מוסיפה אולי עוד כמה מסמרים בדרך לחדלות הפירעון. זאת בגלל קיתון ההכנסות מתעלת סואץ ותיירות </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עידו: </span> <span> <span> אולי כן, ובעצם כשאנחנו מנסים להבין את הגורמים לאותה נסיגה, אנחנו יכולים לספור כמה וכמה דברים חלקם קשורים גם למלחמה שקורת כאן מאז שמחת תורה כפי שאתה אומר, בין אם זה בתיירות החוץ, שהכלכלה המצרית נשענת עליה מאוד, בין אם הפגיעה בשיט והסחר בים האדום שפוגעת מאוד בכלכלה המצרית. מה עוד אנחנו יכולים למנות בגורמים לבעייתיות הזו? </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אלי: </span> <span> <span> הגורמים העיקריים, לא תלויים במה שאמרת, משום שהכנסות מתעלת סואץ הם לא דבר מרכזי בהכנסות של המצרים ממטבע חוץ. ותיירות, הפגיעה העיקרית היא בגלל מלחמת רוסיה אוקראינה, שהם נתח נכבד מהתיירים והם לא מגיעים משתי המדינות הללו. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מה שגורם בעיקר לירידה מאז שנת 2020, זה הפרויקטים המגלומניים של נשיא מצרים, שחלק ניכר מהם פשוט כושל, זה סיבה אחת! ובמקביל, מצרים משקיעה למעלה מ-100 מיליארד דולר בהתחמשות ובבניית תשתית צבאיות, ללא כל אויב נראה לעין. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עידו: </span> <span> <span> זו בדיוק השאלה שאנחנו מנסים לשאול, מצרים משקיעה כפי שאתה אומר מיליארדים בהתחמשות ובצבא שלה. איך בעצם מבחינת א־סיסי, מבחינת המצרים, הם רואים את כוחם האסטרטגי והצבאי באזור בו הם נמצאים? מה בעצם האיום ממה הם חוששים? או לעבר מה הם חותרים בעתיד? </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אלי: </span> <span> <span> אני לא יודע לתת לך תשובה על השאלה מה סיסי חושב, אני גם לא חושב שחוקרים אחרים יודעים לתת תשובה! בכל מקרה, אני לא יודע לתת [תשובות] לגבי המחשבות שלו. התירוצים שהוא משמיע, זה, הוא מדבר על איומים מכיוון אתיופיה, הוא מדבר על איומים מכיוון לוב. אבל אני, בתור אחד שחוקר תשתיות, אני לא רואה שום הכנות צבאיות בשתי החזיתות האלה. שום דבר לא קורה! ולעומת זאת הוא ממשיך ב"יתר שאת וביתר עוז" להתחמש בסיני. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עידו: </span> <span> <span> כן וכשאנחנו באמת מנסים להבין את הקשר לכל מה שקורה כאן בלחימה, אז גם ראינו את אותה מתיחות, המצרים מאיימים במקרה שאנחנו נתקוף ברפיח נגיע עד ציר פילדלפי הם רואים בזה סוג של פגיעה בריבונות המצרית. וגם אולי מילה על ההשפעות של תיירות ישראלית בסיני, דבר שירד באופן משמעותי מאוד מאז השבעה באוקטובר </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אלי: </span> <span> <span> לגבי התיירות וכל זה, אני בתור אחד שחוקר תשתיות אין לי דעה. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> עידו: </span> <span> <span> אז למה הוא לא רוצה שאנחנו הוא נתקרב לרפיח? </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אלי: </span> <span> <span> לדעתי, לסיסי יש עניין ששלטון החמאס לא יושמד לגמרי. הוא לא היה רוצה מצב שלא יהיה חמס בעולם, הוא היה רוצה שיהיה חמס מוחלש. לדעתי, החמאס בשנים האחרונות, קצת פוזל לכיוון קטר ואיראן, אבל לדעתי יש לו עניין לשמר איזשהו כוח התנגדות בכיוון רצועת עזה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עידו: </span> <span> <span> אתה רואה מצב שבו המצרים בנשק חם יפעלו כנגד איזו שהיא פעולה ישראלית? זה משהו שאנחנו עלולים להיגרר אליו? </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> אלי: </span> </span> <span> עד לפני כשנה-שנתיים לא ראיתי את זה כדבר סביר. היום אני מיחס לזה סבירות של כ-30 אחוז סבירות. 30%, בוא נגיד ככה, אם היו שואלים את סיסי אם אתה מוכן עכשיו למלחמה בתנאים האלה שיש כרגע? לדעתי התשובה שלו – לא! אבל, הוא יודע שצה"ל אחרי המלחמה הזו עומד להגדיל את הסד"כ שלו ולהתעצם, ואת זה בוודאי הוא לא רוצה. כלומר, אם יש לו הזדמנות צבאית, זה עכשיו. עכשיו יש לו "שח" [הוא צריך] לחשוב מה עושים? </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עידו: </span> <span> <span> לגמרי כך, ואם אנחנו מבינים משהו מאז השבעה באוקטובר, זה שבמזרח התיכון אנחנו באמת לא יודעים שום דבר. עם השאלה הזאת אנחנו נישאר. סגן אלוף בדימוס אלי דקל תודה רבה לך ששוחחת אתנו. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אלי: </span> <span> <span>  גם לכם תודה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הדגמת מיזמים כושלים של עבד אל־פתח א־סיסי </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/337%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%90%D7%94+%D7%94%D7%99%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9B%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%94+%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA%289%29.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2737%D7%A9+841%D7%97+%D7%97%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%AA+%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%A8+%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91-abdbcd98.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2652%D7%A9+652%D7%90+12-03-2024+%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94+%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Tue, 12 Mar 2024 12:16:59 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240312 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240310 מר אלכס צייטלין מנהל אתר "באים אל הפרופסורים" קיים סדרת מפגשים בהם הוא ראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ג' שלפניכם עוסק בשימוש המושכל באיסוף בחקר צבאות סדירים. בהרצאה יש ניתוח היתרונות והמגבלות של מקורות האיסוף העומדים לרשות המחקר במטה הכללי. פרק יש ניתוח היתרונות והמגבלות של כלל אמצעי האיסוף העומדים כיום לרשות המחקר הצבאי, תוך דגש על מקומו של המודיעין המופק מצילומי אוויר, ותרומתו האפשרית של פן איסופי זה, ברקיחת ה"תבשיל" של הערכת המצב הלאומית. בסוף ההרצאה מתקיים דיון על המודיעין הדרוש לחקר צבאות לא סדירים, וכן על הסכנה בזניחת המחקר של צבאות סדירים מתוך הערכה שגויה שתם עידן ה"מלחמות הגדולות". במרץ 2024 נערך תמלול של ההרצאה, והוא מובא להלן: <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA+%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%94-e5946c56.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> ד"ר מיכאל ברונשטיין משוחח עם אלי דקל </span> </span> </p> <p> <span> השיחה התקיימה באדר א' ה' תשפ"א. פברואר 2021 </span> </p> <p> <span> <span> תמלול ועריכה  אדר ב' ה'תשפ"ד. מרץ 2024 </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שלום לצופים, </span> </p> <p> <span> <span> אני עומד לדבר בפניכם על הפרק השלישי בסדרת שיחות שאני מקיים עם ד"ר מיכאל ברונשטיין על ספרי "מודיעין תלוש מהקרקע". השיחות האלה עוסקות כולן בעבודת המודיעין במטכ"ל. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> היום אעסוק בפרק שנקרא: שימוש מושכל באיסוף לחקר צבאות זרים. בשיחה הזאת אני למעשה אדבר על התבשיל שממנו מורכבת העשייה המודיעינית. מקורות האיסוף כמובן יכולים להיות האזנות, סוכנים, וכן הלאה. בשיחה אני אנסה לפרט את היתרונות והמגבלות של מקורות האיסוף שעומדים לרשות המחקר. אני מדגיש 'רשות המחקר' מפני  שיש גם מקורות איסוף שעומדים לצורך מערך השדה והם חשובים לעצמם, אבל הם לא נושא שיחתנו. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מבוא </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2659%D7%A9+240311+%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90+%D7%9C%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA+%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span>      אם כך על מה אנחנו נדבר היום? אנחנו נדבר על מקורות האיסוף העומדים לרשות המודיעין. לפני שאני סוקר את עיקרי ההרצאה       אני מבקש להגדיר את תפקידו של קצין המודיעין. מבין שלל  ההגדרות הקיימות למקצוע המודיעין הצבאי אני בחרתי את ההגדרה        </span> <span> <span> "תפקידו של קצין המודיעין לסייע למפקד להכיר את המציאות באופן שתשמש כמצע לקבלת החלטות". </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span>       </span> <span> נושאי שיחתנו היום: </span> </p> <p> <span>      • </span> <span> המקורות העומדים לרשות המודיעין. </span> <span> <span> אני אמחיש זאת על ידי מקרה מבחן של חקר של חטיבת טילים. </span> </span> </p> <p> <span>      • </span> <span> גורם הזמן בעבודת המודיעין. </span> <span> <span> גם כאן אמחיש זאת במקרה מבחן של חטיבת טילים. </span> </span> </p> <p> <span>      • </span> <span> מקורות המידע העומדים לחקר צבאות זרים. </span> <span> <span> בשיחה זו איני מדבר על צבאות לא סדירים כמו החמאס והחיזבאללה. אני </span> </span> </p> <p> <span> <span>         מתמקד במחקר של צבאות סדירים. אני אתחיל להתמקד בנושא שבו אני התמחיתי – הנושא של צילומי אוויר והמידע שמפיקים          מהם, </span> </span> </p> <p> <span>      • </span> <span> הפוטנציאל הטמון במידע המופק מצילומי אויר. </span> <span> <span> אני גם אדבר על המגבלות של הפן הזה של עבודת המודיעין. לא לכל דבר              יש יתרונות. יש כמובן גם חסרונות ואני אנסה לעמוד עליהם. </span> </span> </p> <p> <span> <span>      • לבסוף אני אסכם ביתרונות העיקריים של המידע המופק מצילומי אויר. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span>      אחר כך אקיים שיחה עם מיכאל על מה שדיברנו. </span> </span> </p> <p> <span> <span>     </span> </span> <span> ד"ר מיכאל ברונשטיין: </span> <span> <span> ברשותך אני רוצה להיכנס מעט לדבריך. קודם כל אני רוצה להדגיש שאתה מדבר על החקר של הצבאות       הסדירים. אחר כך אשאל אותך גם חקר הצבאות הלא סדירים גם כן. זה נושא מאד מעניין ומאד חשוב. אני מרגיש צורך להבהיר         נקודה מסוימת. אותה. צבא הוא מושג גדול ורחב. גם מודיעין על הצבא הוא דבר רחב ויש לו נושאים של חקר ומשימות כמובן ומול     משימה עומדים הכלים. לא כל כלי מתאים למשימה, המשימה בעצם קובעת באיזה כלי משתמשים. זה מאד חשוב להבין את הדבר     הזה. במיוחד כשאתה תעבור אח"כ לכלי שנקרא חקר גיאוגרפי, חקר הקרקע, שלא תהיה כאן אי הבנה שחקר זה עונה על כל             השאלות ושאתה מנסה כאילו לדחוף את האחרים הצידה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span>     </span> </span> <span> דקל: </span> <span> <span> ודאי ודאי, הא בהא תליא. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span>     </span> <span>  ברונשטיין: </span> <span> <span> דבר חשוב נוסף, שכבר דיברנו עליו קודם הוא, שכל העבודה הזאת נעשית לא ע"י גאון אחד שמבין הכל ואין לו כלום        לעזר אלא זה נעשה בתוך מסגרת גדולה ארגונית שפועלת ומתפקדת כל הזמן הנקראת אגף המודיעין (אמ"ן). אם נדייק: חטיבת        המחקר של אמ"ן. יש הבדל גדול מאד בין גאון אחד שנגיד במקרה שלך מפענח איזה תצ"א ותו לא, לבין ארגון שאוסף את המידע        ומעבד אותו וכן הלאה וכן הלאה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span>     </span> <span> דקל: </span> <span> <span> אני מסכים עם כל מילה שאמרת. אני משוכנע שלא ניתן לעשות מודיעין רק ממודיעין שטח. זה ברור לחלוטין. אבל מאידך         גיסא מודיעין שעושה מחקר ומגבש הערכות מצב ללא מודיעין שטח הוא מודיעין אומלל. אפשר להגיד במילים גסות - נכה. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>     </span> <span> ברונשטיין: </span> <span> <span> תלוש מהקרקע, זה השם שנתת בספרך. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span>    דקל: תלוש מהקרקע. כשם של ספרי. או קי. אז אני עכשיו עובר להצגת גורמי האיסוף. אני רוצה להדגיש שמזה שנים רבות איני         נמצא במערכת. גורמי האיסוף שאני מציג הם כלליים ויתכן שהיום יש כל מיני דברים נוספים. אני כרגע לא מתמקד בצה"ל. אני           מנסה לתת תמונה כללית מה עומד בימינו אלה לרשות חקר צבאות זרים במקורות האיסוף הבסיסיים. כך למשל נושא ההאזנה           שאני אדבר עליו רבות. אני יודע שלהאזנה יש המון, המון משפחות נלוות וסייבר וכן הלאה. אני מדבר על מודיעין שנאסף                   מאלקטרוניקה. מהאזנה לגלים אלקטרומגנטיים כאלה ואחרים. זה לא בהכרח האזנה במובן העתיק שלה שאתה מטה אוזן                 להקשיב לשיחות שמתנהלות. ברור לי לחלוטין שיש היום כל מיני דברים נוספים מעבר לכך ואם כך נעבור להמשך. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span>     </span> <span> מקורות המידע העומדים לרשות המודיעין </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/----2492%D7%A9+220722+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2+%D7%9C%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%AA+%D7%98%D7%A7%D7%A7+%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94+-.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> עכשיו אסביר איך מכינים את התבשיל הזה שנקרא מודיעין. אני בחרתי להדגים את זה במקרה מבחן. כלומר לקחת איזה שהיא דוגמא וכמובן בכל דוגמא התבשיל הוא שונה. אין דומה ארוחת בוקר לארוחת צהרים וכל תבשיל הוא שונה והמקורות וחומרי הגלם שמהם מכינים את התבשיל שונים ממקרה למקרה. אני בחרתי בדוגמה זאת: שמקימים באיזה שהיא מדינת אויב חטיבה חדשה של טילי קרקע-קרקע ארוכי טווח. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> זה נושא שהיום מאד מעסיק את הציבור בישראל. הציבור בישראל רואה את עיקר האיום עליו היום בנושא הטילים. שחלקם נמצא בידי החיזבאללה. כלומר זה לא ארגון של צבא סדיר, זו לא מדינה סדירה. אבל נושא הטילים מעסיק אותנו לכן בחרתי בדוגמא הזאת של הטילים. לאירן יש כמובן טילים ארוכי טווח ובוקר וערב היא מאיימת על ישראל שהיא תשטח את תל אביב עם הטילים האלה. לכן מקרה המבחן שאני בחרתי הוא הקמת חטיבת טילי קרקע-קרקע בצבא סדיר. אני מניח שאם מדובר בחיזבאללה או בארגונים כמו החמאס זה קצת שונה. אז אני אדבר על מה שאני כן מכיר: טילים בחטיבות סדירות. אני עסקתי בזה רבות בשירות הסדיר שלי. בספרי יש כמה פרקים שמוקדשים לנושא הטילים. אני חושב שהמודיעין התשתיתי הוא הראשון, (ואני אומר את זה בחוסר צניעות כמובן), שעלה על כך שהטילים הם שם המשחק החדש במזרח התיכון. אנחנו עלינו על זה כבר בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת. אני חושב שאז התובנה הזאת שטילים זה שם המשחק לא חלחלה מספיק ואנשים כמובן ידעו שיש טילים במזרח התיכון, היו כבר טילים במלחמת יום הכיפורים, אבל לא הבינו שזה שם המשחק. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> בכל מקרה אני כאן לוקח מקרה מבחן של הקמת חטיבת טילים ונראה אילו גורמי איסוף יש כדי להכין את התבשיל, כלומר איזה חומרי גלם עומדים לרשות החוקרים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בציר האופקי </span> <span> <span> , בחלק העליון של הטבלה אני מונה את גורמי האיסוף הפוטנציאלים, </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בציר האנכי </span> <span> <span> אני מונה את השאלות שהמודיעין למעשה צריך לתת תשובה עליהן. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הטבלה הזאת מסודרת לפי סבירויות. יש לזכור ולהבין שכל עבודת המודיעין במקרה הטוב נותנת 80% סבירות. כל מי שיספר לכם שמודיעין נותן תשובה ב-100%, או זה נדיר מאד או זה חלום. רוב המודיעין שניתן להשיג וניתן לקוות הוא מודיעין בסבירות 80%. תמיד יש חשש שהמודיעין שבידך הוא כבר לא עדכני, המנהיג ממול שינה דעתו למרות שיש לך מידע אמיתי וכן הלאה. ולכן כל מה שאדום בטבלה זה מודיעין בסבירות להשגת מידע ב-80%. בירוק זה סבירות של 50% ומה שנקרא סבירות נמוכה זה 20% (תכלת). </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ברונשטיין: </span> <span> <span> אלי, אני רוצה לשאול, ה-80% האלה זה רק בישראל או בעולם כולו כתופעה כללית?  </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> אני לא חקרתי את המודיעין בעולם כולו. אני משער שזה טוב לכל מקום על הגלובוס. איני יודע איך זה עובד בצבאות זרים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ברונשטיין: </span> <span> <span> זה לא שאנחנו נופלים מהאחרים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> אני חושב שאנחנו לא נופלים מאחרים. להיפך, אני קראתי קצת ספרים לפחות על המודיעין האמריקאי. אנחנו יודעים מה הוא ידע לפני יום כיפור. אנחנו יודעים גם מה הוא יודע היום. אני חושב שמדינה כמו ארה"ב היא מדינה שבהחלט יש לה ארגון מודיעיני גדול וחשוב, ולמרות זאת אנחנו עדים מידי פעם לנפילות שלו. אני סבור שהטבלה הזאת כוחה יפה לכל מקום על הגלובוס אבל לא בדקתי את זה.  </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מודיעין המופק מצילומי אוויר. </span> <span> <span> אני חוזר לעניין, המקורות שעומדים זה, א'), צילומי אוויר, והיום המצב הוא כזה שצילומי האוויר הם דבר זמין כל ימות השנה. יש היום לוויינים מעל כדור הארץ. לא לווין אחד, לא שניים. יש לוויינים צבאיים ויש לוויינים אזרחיים. אני מניח שכל מדינה, לפחות באזור שלנו, מצולמת לפחות במקביל כל יום לפחות על ידי שישה אולי 12 לוויינים שונים ומשונים, חלקם אזרחיים. לכל אזרח שיש לו מעט כסף  בכיס, יכול לרכוש את זה. גם מי שאין לו כסף מוזמן לראות את גוגל EARTH שנמצא בכל מחשב ביתי. אמנם הוא לא נותן מודיעין עדכני כל יום אבל לפעמים הוא נותן מודיעין על מה שקרה לפני שבועיים. גם זה מספיק טוב. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> בכל מקרה ישנו הנושא של צילומי האוויר. מצילומי האוויר ניתן להפיק מידע בשני תחומים שאולי כדאי  להגדיר אותם כאן. יש מה שנקרא פענוח טקטי ויש חקר תשתיות. אלה דברים שונים ואני אנסה להסביר את ההבדל ביניהם. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> פענוח טקטי </span> <span> <span> הוא שהמודיעין יודע בדיוק מה הוא רוצה. הוא מגדיר לעצמו עצם כמו טנק. הוא יודע שהעצם הזה רוחבו 4 מטרים, אורכו 6 מטרים ובאמצע יש קנה שבולט כך וכך. כלומר, יש איזשהו עצם שהמבנה שלו ידוע ומוגדר. ואתה אומר למפענח שסורק את צילומי אוויר, שיחפש לך עצמים כאלה. היום חלק מהדברים האלה גם עושים באמצעות מחשב. מלמדים את המחשב איך נראה טנק, יודעים שזאת מן קופסה מברזל ויודעים את הגודל שלה, מה המאפיינים ואומרים לו תחפש לי את זה. אפשר להגדיר כל פעם לחפש משהו אחר, אבל כשמדובר בפענוח טקטי מדובר באיתור דברים שהמבנה שלהם זהה בכל מקום על כדור הארץ. טנק T-54 הוא אותו טנק שיש במצרים, שיש בסוריה, שיש באירן ויש כנראה רק במוזיאונים ברוסיה. זה הפענוח הטקטי ואתה כמובן יכול להגדיר כל עצם. אתה יכול להגדיר שמה שמעניין אותך זה טילים, אתה צריך להגדיר מה אורך הטיל, מה הרוחב, באיזו משאית מניידים את הטיל וכן הלאה, וכך אתה מלמד לפענח עצמים. כשאומרים על מישהו שהוא מפענח טקטי בד"כ מתכוונים לאדם שהוא "מתוכנת", (אני אומר את זה במירכאות כפולות), להכיר סדר גודל של 50, אולי 100 כלים. זה כושר הלמידה בתכנות של מפענח. הוא לא חוקר כל כלי בעולם, משום שבעולם למשל רק בטרקטורים יש ודאי איזה למעלה מ-150 סוגים. הוא לא יודע לפענח את כל הטרקטורים. מגדירים למפענח מה שחשוב לאותה מדינה באותו זמן. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> חקר התשתיות. </span> <span> <span> זהו התחום השני והוא רחב הרבה יותר. למעשה זה תחום שהוא אינסופי. אתה יכול לחקור מה זה תשתיות. זה תעלת מים. זה יכול להיות גשר. זה יכול להיות מבנה ובד"כ רוב המבנים ורוב מתקני התשתית יש להם מאפיינים דומים אבל הם לא זהים. אין דומה בית אחד לבית שני אלא אם כן זה שיכון שנעשה בשנות החמישים כשהמדינה ייצרה מבנים זהים זה לזה. כל אדם בונה לעצמו את הבית שלו קצת אחרת. אותו דבר תחנת כוח. ברוב רובן של תחנות הכוח, אין תחנת כוח אחת זהה לשנייה. כל פעם מקימים בהתאם לצרכים, ובהתאם לטכנולוגיה בעת ההקמה. מובן שיש מאפיינים אבל זה כבר דורש לימוד. חקר התשתיות משמש גם לצרכים אזרחיים, כגון כלכלה. לדוגמא, במשרד החקלאות עוסקים בפענוח שדות חקלאיים כדי לדעת מה מגדלים בהם. האם זאת חיטה או שעורה או מטעים ואילו מטעים וכן הלאה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> [מסכם] אלה הם חקר התשתיות והפענוח הטקטי - ששניהם ניזונים מצילומים. פעם אלה היו צילומים ממטוסים היום זה נעשה בדרך כלל מלוויינים.  </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> חקר הביצועים. </span> <span> <span> זהו התחום הבא. מדובר באנשים בעלי ידע טכני החוקרים כל מיני תופעות. למשל, לנסות ולקבוע על פי הצורה החיצונית של טיל מה הטווח  שלו. על מנת לנסות ולהבין אם יש טיל, מה המעוף שלו, מה הטווח שלו, לעומת זאת חוקר המתקנים במקרה הטוב יכול להגיד לך שכאן זה מחסן לטילים וגם זה לא תמיד, אבל הוא לא יגיד לך למשל מה הטווח שלהם, ומה הנזק שהם עלולים לגרום.  </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> המודיעין הגלוי. </span> <span> <span> זהו תחום שהתפתח מאז הגעת האינטרנט לעולם. אני רוצה להזכיר לכולם שמודיעין גלוי, עיתונים, היה פעם נכס סודי של חיל המודיעין. אחת ליום, בגשר על הירדן, היינו מקבלים חבילת עיתונים מירדן. בתמורה היינו נותנים להם את כל העיתונים בארץ. ואז חיל המודיעין היה שועט לעבר העיתונים האלה ומנסה לקרוא מה אמר זה ומה אמר ההוא. זה לא היה נחלת כולם. זה היה נכס מודיעיני נצור. היום, כמובן, באינטרנט אתה יכול לדעת מכל עיתון בעולם מי אמר ומתי. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שירותי מודיעין זרים. </span> <span> <span> סביר להניח שעוד מדינות מתעניינות במה שאתה מתעניין אז יש מה שנקרא מודיעין החלפות, כלומר, אני אתן לך מידע בתחום זה, אתה תיתן לי מידע בתחום אחר.  עסקאות החליפין מתבצעות בדרך כלל עם שירותי מודיעין של מדינות גדולות.  </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מרגלים או בשפה מכובסת סוכנים. </span> <span> <span> זהו תחום מאד, מאד ותיק. עוד מימי משה רבנו, שהפעיל מרגלים. גם בתחום וותיק זה כדאי ללמוד ולהכיר את היתרונות והמגבלות. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> האזנה. </span> <span> <span> זהו תחום שהוא יחסית חדש, למרות שכבר בספר משלי כתוב "אוזניים לכותל" כלומר אז כבר היו מאזינים אבל ללא אמצעים מתוחכמים. היום האזנה היא לא רק לקולות אלא גם לכל מיני אותות אלקטרוניים שניתן להפיק מהם כל מיני משמעויות. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לסיכום. </span> <span> <span> עד עתה מניתי את מקורות האיסוף שניתן לעשות בהם שימוש בעת שמכינים את ה"תבשיל" המודיעיני. התבשיל המודיעיני צריך לספק תשובות לשאלות המופיעות בטור הימני של הטבלה שלעיל. לא אלאה אתכם בכל הטבלה הזאת, היא לפניכם. אבל אם אנחנו מדברים לדוגמא, על יכולות הטיל, אם אנחנו כאן עוסקים בחטיבת טילים חדשה, זה הטווח, הדיוק, הראש הקרבי, אז מובן שלפענוח טקטי אין מה להגיד.  וגם לגבי חקר המתקנים ודאי שלא. הוא אינו יכול לענות תשובות על השאלות האלה. מי שיכול לתת תשובה הכי טובה אם מדובר בטילים הן מעצמות. מדוע מעצמות? מפני שלהן יש גופי מודיעין גדולים, הרבה יותר מאשר לצה"ל. יש להן הרבה יותר משאבים מאשר צה"ל. הטילים מאד מעסיקים גם אותן.  ולכן אם ארגון מודיעיני מחפש מודיעין טוב על טילים, דבר ראשון, אני מציע, שינסה לבקש מידע זה מהחברים שלו בין המעצמות. המעצמות  יתנו מידע זה בהתאם לשיקולים פוליטיים ובעיקר אם יש לך מה להציע בתמורה.  </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> תחום נוסף שהסבירות לקבל ממנו מידע אם מדובר בהקמת חטיבת טילים חדשה הוא סוכנים, זה בעיקר ענין מזל, יתכן שיש לך במקרה סוכן שיש לו נגישות להקמת חטיבת טילים אז אולי הוא יוכל לתת לך מידע. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> נתתי לכם כאן דוגמא. אבל בכל נושא שכזה יש מכשלות שכדאי להכיר אותן. למשל יש מה שנקרא "תורת לחימה של הפעלה" (תו"ל הפעלה). לכאורה מי שחוקר טילים הכי טוב הן מעצמות, זה הגוף שגם יודע את התו"ל. כלומר, אם מדובר לדוגמא בטיל סקאד ממלחמת יום הכיפורים מי שוודאי יודע מה זה טיל סקאד הן המעצמות, שהתמודדו מול הטיל הזה הרבה שנים באירופה. ממלחמת העולם השנייה למעשה. יסודו של הטיל הזה במלחמת העולם השנייה, והם עקבו אחריו. הם כמובן יודעים הכי טוב, ולכאורה הם הגוף שהכי בקיא בתורת הלחימה של הטיל. אבל אם אתה בודק את תורת המעשה כלומר כיצד הדברים מתבצעים בפועל, מתברר שהגוף הזה לפעמים לא רק שהוא לא יודע, אלא הוא מטעה אותך במידע. לדוגמא, אנחנו עסקנו רבות בסקאד, והמידע שקיבלנו מאלה שאנחנו עושים איתם החלפות, וכן במידע שאספנו בספרות הגלויה (כבר היתה אז הרבה ספרות גלויה בנושא הזה כיוון שזה טיל מאד ותיק). מתברר שבאירופה הסקאד הוא טיל שכולו נייד, ולכן אין לו מתקני קבע כי מניעים, מביאים, אותו בהתאם למשימות של הארמיה. זה טיל שנמצא, לפחות ברוסיה, ברמה של ארמיה, ולכן הכל נייד והמרכיב המרכזי הוא איזה שהוא אוהל בדיקה. לפני שרוצים לשגר את הטיל, מכניסים את הטיל לתוך איזה שהוא אוהל וכל מיני מומחים בודקים את המערכות שלו עם כל מיני קונצים ועניינים לפני השיגור. באנו אנחנו, חוקרי השטח, ומצאנו מתקנים בנויים בטון ברמת הגולן, שלא היו בהם טילים. אבל על פי ניתוח צורת המבנים אנחנו טענו שמבנים אלו מיועדים לשמש כמבנים לבדיקת טילי קרקע-קרקע סקאד, והם תחליף לאהל המוכר באירופה. מנגד עמדו אלו שדבקו במידע שהגיע משרותי המודיעין הזרים, והיה מאבק גדול מאד ורחב מאד בנושא הזה, הוא מופיע בספרי, טענו כנגדנו: רבותי, איפה האוהל? על מה אתם מדברים? על מתקני קבע? הכל נייד. מה שאתם מצביעים על כל מיני מבנים מבטון שאלה מבני הבדיקה של הטיל – מאין לקחתם את זה? אין לכם שום ביסוס, וכן הלאה. במקרה הזה של טילים ברמת הגולן, אם יש דבר כזה שנקרא ביטחון ב-100% אז אנחנו צדקנו ב-100%. מדוע? במלחמת שלום הגליל הסורים איישו את העמדות ברמת הגולן ואז המפענחים, אלה שיודעים לזהות כלים רואים, ראינו סקאדים בתוך אותם מתקנים שאנחנו טענו שהם עמדות שיגור לסקאד. כלומר, אין ספק, היום לפחות, שהקביעה שלנו, שנעשתה שנים לפני מלחמת שלום הגליל, שעמדה בניגוד למידע שקיבלנו מהמעצמות היתה נכונה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> עוד דוגמא אחת מהטבלה הזאת. היא "יכולות שיבוש עקיפות". כמובן אם יש לך טיל זה הכי פשוט, אם אתה רוצה שהוא לא יפגע בך, הפטנט הוא פשוט, מבחינה מבצעית, תירה בו, תשמיד אותו. אנחנו יודעים שלא כל כך פשוט לירות ולפגוע. אנחנו ראינו מעצמה גדולה מאד כמו ארה"ב, שניסתה במשך כל מלחמת המפרץ הראשונה, לפגוע בטילים של סאדאם חוסיין. היא לא פגעה אפילו בטיל אחד. כלומר, זה לא כל כך פשוט לפגוע בטיל. למרות שיש לך מודיעין גדול והאזנות וכל מיני קונצים ופטנטים, ומטוסים מלמעלה ולוויינים מלמטה, זה לא פשוט לפגוע, ולכן לעיתים צריך לחפש דרכים עקיפות לפגוע במשהו, ולפעמים גם קשה לפגוע. כי כשמשהו חשוב, האויב טורח להגן עליו במתקנים עמוק, עמוק מתחת לאדמה או באמצעות מערך צפוף של טילים. לכן חשוב לדעת ולהבין יכולות שיבוש עקיפות. היום מרבים לדבר על סייבר. כלומר, אתה פוגע בחשמל, באיזה שהיא מדינה, לאו דווקא בזה שאתה הורס לה את תחנות הכוח. אתה פוגע במערכת השידור שמתאמת ומווסתת את תחנות הכוח וגורם לאזורים רבים שיהיו חשוכים. זאת דוגמא לפגיעה עקיפה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> במודיעין השטח, במודיעין התשתיות, יש פתרונות לא מעטים איך ניתן לפגוע בכל מיני מערכות תשתית, לאו דווקא בזה שאתה פוגע ומשמיד את העצם עצמו. אני מסיים את דוגמת המבחן הזאת שעסקה בחטיבת טילי הסקאד </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ציר הזמן במחקר המודיעיני </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2491%D7%A9+210119+%D7%9E%D7%A2%D7%A7%D7%91+%D7%90%D7%97%D7%A8+%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA+%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%AA+%D7%98%D7%A7%D7%A7%281%29.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> אני אתייחס לאותה חטיבת טילים שעסקנו בה בפרק הקודם, אבל הפעם מנקודת מבט אחרת. אני אמרתי לכם בפתיחה שמה שחשוב מאד בעבודת המודיעין הוא ציר הזמן. לא מספיק לדעת מה מתרחש אצל האויב,  המודיעין צריך לאתר התרחשויות קרוב ככל האפשר למועד התרחשותן ולהבין אילו גורמי איסוף יכולים לתת לך את המודיעין לכך. אם אנחנו ניקח את הדוגמא של הקמת חטיבת טילים בצבא סדיר, יש שלב ראשון שנקרא שלב התכנון שבו המדינה בכלל מחליטה שהיא רוצה טיל. אז כמובן דבר ראשון, ישנו הדרג המדיני שמחליט על זה, אח"כ מתקיימים דיונים בפיקוד העליון, ואחרי שהחליטו איזה טיל לרכוש או לייצר, זה עובר לתכנון פרטני של מערך ההדרכה, של מחנות הקבע, מחסני האימון וכן הלאה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> הטבלה שלפניכם היא בשני צבעים בלבד. הצבע הירוק – מה יכול מודיעין התשתיות והפענוח לתרום לטובת מעקב בציר הזמן ומה יכולים לתרום כל יתר הגופים, המודיעין האזרחי וההאזנות וכן הלאה. ברור מעיון בטבלה הזאת שכל עוד הטורייה הראשונה לא ננעצה בקרקע, להקמת תשתית של אותו גוף, או מתקן אין למודיעין התצ"א והתשתיות מה להציע. אלה הם דברים שנסגרים בחדרי חדרים ואז אתה צריך להפעיל את כל גורמי האיסוף שמניתי. אם זה ההאזנות, אם זה מעצמות, סוכנים וכן הלאה. אבל מרגע שננעצה הטורייה הראשונה בקרקע, כבר אז יש סיכוי, לפעמים סיכוי רב, להבין את מה שקורה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> אני אתן לכם דוגמא. אחרי מלחמת יום הכיפורים, החליט צבא מצרים לעבור למחנות קבע והתחיל לבנות מחנות לדיביזיות שונות. חשוב כמובן לכל מדינה לדעת איפה הדיביזיות של הצבא הנגדי ערוכות. כמו שמופיע בספרי, באמצעות מחקר שטח, שנים לפני שהדיביזיות הגיעו למקום היערכותן, כבר ידענו להצביע מהי תוכנית ההיערכות של צבא מצרים. כלומר במילים אחרות, עוד לפני שהטנק הראשון הגיע למחנה דיביזיית השריון הראשונה, אנחנו ידענו מניתוח קרקע של מבנים, גודל המבנים, גודל המחסנים וכן הלאה שכאן מקימים מחנה קבע לדיביזיה ממוכנת וכן הלאה. על הדברים האלה יש לנו קבלות מפני שהיום הדיביזיות ערוכות במקומות שאנו הצבענו עליהם. כך שאין ספק שאנחנו צדקנו בתחום הזה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> אנחנו רואים בטבלה הזאת לכאורה שבשלב הראשוני של הקמת חטיבת טילים למודיעין התשתיות אין מה לתרום. זה שייך לגופי מודיעין אחרים. זה נכון, אבל על פי ניסיון חיים ממושך של עשרות שנים, מתברר שגופי מודיעין לא מצליחים לאתר החלטות המתקבלות בחדרים סגורים. ורק כשננעצת הטורייה בשטח, הסבירות לאתא תהליכים עולה. אמנם יש לעיתים סוכני צמרת כמו אשרף מרואן שסיפקו מידע מתוך חדרים סגורים, אבל זה יוצא מן הכלל המעיד על הכלל, אלה מקרים זניחים.  </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> היתרונות היחסיים של מקורות האיסוף השונים </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2493%D7%A9+210216+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2+%D7%9C%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%A1%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D.png" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> אני מסיים בזה לעסוק בגורם הזמן ואחרי שנתתי לכם 2 דוגמאות שעוסקות בחטיבת טילים אני מסכם. הטבלה שלעיל מציגה את כלל גורמי האיסוף תוך חלוקה לסבירות להשגת המידע. הצבע האדום הוא  סבירות 80% להשגת המידע, הירוק זה סבירות בינונית וה-20% זה סבירות נמוכה. מובן שמה שלא צבוע  זה בסבירות מאוד נמוכה.  </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> כשאנחנו מדברים על מעקב אחרי צבא סדיר אנחנו צריכים לראות 3 תחומים: </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> א', אמינות המידע – </span> <span> <span> שזה כולל: </span> </span> </p> <p> <span> <span> • זמינות - מתי אתה יכול לדגום את המידע הזה ולקבל את האותות המתאימים. מובן שצילומי האוויר היום בדורנו, בימינו, זמינים כל ימות השנה. יש היום גם צילומים שמתגברים על לילה ויש גם צילומים שמתגברים על עננות. כלומר אתה יכול לדעת מה קורה מתחת העננים אבל זה אולי זניח לכן לא נתייחס לכך. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> ברונשטיין: </span> </span> <span> <span> אפילו מתחת למים. אפילו על קרקעית הים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> כן, יש כל מיני קונץ פטנטים שמפתחים. בכל מקרה מה שזמין כל ימות השנה זה, </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> א - צילומים </span> </p> <p> <span> <span> ב - ההאזנות. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> אם יש לך ארגון האזנה גדול, ויש לך מספיק אנשים להושיב ליד המכשירים אתה יכול תמיד להאזין, ואתה יכול תמיד לצלם. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> • אמינות כללית – האמינות של הצילומים היא בדרך כלל גבוהה. היא לא מוחלטת. מדוע? כי האויב יודע שאתה מצלם. האויב יודע שאתה יכול להפיק מזה מידע והוא מנסה לשבש לך את המידע. על ידי דמיים. על ידי כל מיני קומופלאז'ים, האויב מנסה להטעות אותך, האויב מקווה שהוא מצליח. אני סבור שברב המקרים אנחנו מצליחים להתגבר על זה, ועדיין האמינות של צילומי האוויר, למרות המכשלה של הדמיים, והמתקנים התת קרקעיים שבד"כ קשה לדעת מה קורה בתוכם, עדיין האמינות של צילומי האוויר היא גבוהה יחסית לעומת שאר גורמי האיסוף.  </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> • יכולת הצלבה – יש תחום נוסף שהוא מאד חשוב במודיעין שזה יכולת ההשוואה. קוראים לזה בעבודת מודיעין – הצלבה. כל ילד מתחיל שפותח ספר במודיעין, יספר לכם וידקלם לכם שמודיעין עושים על ידי הצלבה של מקורות שונים. בד"כ זאת רק סיסמה! כי שקשה מאד להצליב ידיעת האזנה היום עם ידיעת האזנה מלפני חמש שנים, ולראות האם זה אותו סוג של יציאה של חטיבה מהמקום. בפועל השימוש בהצלבה מועט. איפה עושים שימוש רחב בנושא ההשוואה וההצלבה? בצילומי האוויר שם אתה יכול לא רק להשוות בתוך אותה מדינה. אתה יכול בתוך דקות לראות איך זה קורה במדינות אחרות. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> גם כאן  אביא לכם דוגמא. צבא סוריה, לאחר מלחמת יום הכיפורים, לאחר הבגידה של מצרים שעשתה הסכם נפרד עם ישראל והותירה את הסורים לבד, החליטה סוריה שהיא לא נסמכת יותר על בנות ברית מפוקפקות כמו מצרים. לכן היא החליטה לבנות יכולות שיאפשרו לה להתמודד בעתיד מול ישראל ללא עזרה מבחוץ,  וזה מה שנקרא "סוריה לבדה". כלומר סוריה החליטה שהיא בונה את צבאה כך שהוא יוכל </span> </span> <span> לבדו </span> <span> <span> להתמודד מול צה"ל. כמובן צריכים להגדיל מאד את הצבא לשם כך. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> מודיעין התשתיות באמצעות יכולות השוואה גילה שצבא סוריה, שמנה עד אז 2 אוגדות משוריינות, הולך ומקים עוד 5 דיביזיות שריון. זה יותר מהכפלה של הכוחות המשוריינים. כלומר, תוספת של עוד 5 דיביזיות לשתיים הקיימות שהיו ביום כיפור. וכל זה נעשה באמצעות יכולות השוואה. מדוע? דיביזיות השריון האלה, 5 דיביזיות השריון שצבא סוריה תכנן ביסודן היו מתוכננות להיות במילואים והם בנו להן מחסנים. המחסנים מאד דומים למחסני תחמושת ומודיעין חקר התשתיות חשב בהתחלה בטעות שמה שהוא רואה לנגד עיניו – אלה מחסני תחמושת. אבל באמצעות יכולת ההשוואה של המחסנים החדשים שנבנו עם מחסני תחמושת, הבנו עד מהרה כי מדובר במחסנים ל-1215טנקים. אנו היינו הראשונים בזה שאמרנו הנה סוריה מקימה עוד 5 דיביזיות שריון וכל זה כשהטנקים עוד לא הגיעו לשטח. מדובר על מבנים, על תשתיות. אז זאת דוגמא של האמינות. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ב – מוכנות הפעלה אצל היריב – </span> <span> <span> הכולל: </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> • שלב התכנון – סוכנים וחומר גלוי הם המקור העיקרי לגילוי תוכניות האויב. מודיעין חקר התשתיות לא יכול לעזור. כבר דיברתי על כך, כל שלב התכנון, כל עוד לא נחפרה חפירה ראשונה אין מה לחפש בצילומי האוויר. </span> </span> </p> <p> <span> • שלב ההקמה – למודיעין התשתיות יש בהחלט מה לספק אבל אפשר להיעזר גם בשאר מקורות האיסוף </span> </p> <p> <span> <span> • שלב הפעלת הכוח - מי שנותן מודיעין בדרך כלל זה גורמי מודיעין אחרים, המנותחים בטבלה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> ג - ידיעות זהב. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> זהו תחום מודיעיני נחשק החוסך למודיעין את הצורך לשבור את הראש. אנשים היום מרבים לדבר על ידיעת זהב. ידיעת זהב זה חלום רטוב של איש מודיעין. מהי ידיעת זהב? זו ידיעה שאומרת לך בפה מלא, בלי לאמץ מאד את התאים האפורים שבמוח, מה הולך להיות. כלומר לא נותנים לך להבין מתוך כמה נתונים מה הולך לקרות אלא בא מקור ואומר מחר מלחמה. זאת ידיעת זהב. בא מקור ואומר הרוסים עוזבים את סוריה ואת מצרים פשוט מפני שיש מלחמה. כלומר, מכניסים לך לפה את ידיעת הזהב. לכן, כמובן, צילומי האוויר, הסבירות שהם יכניסו לך לפה היא נמוכה, לא מצילומי האוויר תקבל את ידיעת הזהב. כדי להפיק מידע מצילומי אוויר אמנם לא צריך להשקיע דם, אבל! צריך להשקיע בעיקר יזע ואולי גם קצת דמעות. אבל גם אז הסיכוי נמוך. לעומת זאת סוכנים במקרה הזה הם עולים לסבירות הגבוהה. מסוכנים אפשר לקבל ידיעת זהב. ראו זאת בטבלה שלפניכם. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> אני רוצה לעמוד כאן על שתי נקודות. היום מרבים לדבר על מודיעין גלוי. זה נכון. היום יש אינטרנט ואפשר לכרות מידע לרוב, מכל מיני מקורות. אבל זה לא כל כך פשוט כיוון שיש הרבה מאד מידע שטרם הועלה, מה שנקרא, לרשת. מי שרוצה לחקור כמו שצריך ולהגיע לחקר האמת, צריך לאסוף מודיעין גלוי ומחקרים שנמצאים בד"כ באוניברסיטאות בארץ ובעולם. אני מניח שככל שיעבור יותר ויותר זמן, יותר ויותר חומר מהארכיונים הישנים יועלה למרשתת. אבל עדיין חשוב להיעזר לא רק במה שיש היום באינטרנט אלא גם להיעזר בספריות הגדולות. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> ד – העלות. </span> </span> </p> <p> <span> <span> כשאתה הולך להקים ארגון מודיעיני, תחום מאד חשוב הוא העלות. כמה אתה משלם כדי שיהיה לך ארגון מודיעיני יעיל. כמובן הכי טוב זה מודיעין זר. מדוע? הם אלה שעובדים, הם אלה שמקימים, אתה מקבל הכל מן המוכן. אבל הבעיה היא כפולה. א', הם לא תמיד מוכנים לתת לך, ואולי יותר חשוב לא תמיד מעניין אותם כמה טנקים יש כרגע במצרים. זה לא כל כך מעניין את אומות העולם. ואם אתה רוצה לדעת כמה טנקים ומאיזה סוגים, של מדינות העולם, אז לכאורה צבאות העולם יתנו לך תשובה אבל אין להם תשובה ואם יש להם תשובה, לא בטוח שהיא עדכנית. לא מפני שהם אנשים רעים. פשוט, זה לא בראש סדר העדיפויות שלהם. אבל בכל מקרה המודיעין הזר הוא הדרך הזולה ביותר להשיג מודיעין. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> אבל אחרי קבלת מודיעין משירותים זרים, התחום הבא שבו העלות היא נמוכה לדעתי, ועל זה אפשר להתווכח, (וגם אני עצמי לא בטוח בכך כי איני יודע את כל העליות של הסוכנים ההאזנות וכן הלאה), זה מודיעין המופק מצילומי אוויר. בדרך איסוף זו ניתן להשיג מודיעין רחב היקף על הרבה מאד תחומים. זה צילומי אוויר. כי בסופו של יום, גם אם אני משקלל את העלות של הלוויינים אני עדיין חושב שזאת הדרך הזולה ביותר להשיג מודיעין. כל היתר מפורט כאן בטבלה, סדר עדיפויות. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הפוטנציאל הטמון  במידע המופק מצילומי אוויר וחקר תשתיות </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2660%D7%A9+240210+%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99+%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> אחרי שמניתי בפניכם באופן כללי את כלל גורמי האיסוף שעומדים לרשות חקר צבאות זרים אני מבקש להתמקד בנושא הפוטנציאל הטמון במידע המופק מצילומי אוויר, כל סבב השיחות הזה שאנו מקיימים מתמקד בתחום הזה, של המידע שמופק מצילומי אוויר. תחום זה של כריית מידע, לא מנוצל כל צורכו. באגף המודיען בצה"ל נעשה אמנם שימוש חלקי, אבל ככלל, נושא צילומי האוויר זרים לכל תחום המחקר האזרחי. למעט גופי מחקר מעטים בתחום הארכאולוגיה, הגיאוגרפיה והגיאולוגיה, נושא התצ"א זר לאקדמיה. כל למשל חקר ההיסטריה של מלחמות ישראל מבוסס כולו על כלי מחקר של המאה ה-19, כלומר ללא צילומי אוויר. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> מה יש לנו מבחינת הפוטנציאל של צילומי האוויר? למעט תוכניות, כלומר דברים שעוד לא נעשו בפועל, כמעט כל מה שהתרחש בעולם בא לידי ביטוי בצורה מוחשית הניתנת לצילום. כיום יש רשת ענפה של לוויינים צבאיים ואזרחיים שחגים מעל אזורנו, זה מאפשר זמינות של המדיה הזאת כמעט בכל ימות השנה. למעשה כל נקודה במרחב ההתעניינות מכוסה כיום מספר פעמים בשעות היום. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ברונשטיין: </span> <span> <span> האם הכיסוי הזה בא אוטומטית? או שאתה יכול או צריך להזמין אותו? </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> אם אתה לא תזמין אותו יתכן שלא תקבל דברים שמעניינים אותך באיכות שיש לכלי המודיעין שלך. כלומר, יש כאן כלי מודיעין של העולם הגדול שהם מטבע בריאתם לא נועדו לצרכים צבאיים, הם לא ברזולוציה כזאת שמאפשרת הישגים טובים. למרות שהם לא רעים. גם הרזולוציה של גוגל EARTH מאפשרת היום לפענח טנקים. אבל אנחנו כמובן שואפים ליותר ואם אתה מעוניין בכיסויים של צילומי לוויין אתה צריך לכוון אותם. משום שגם לוויין, למרות שהוא מרחף בשמיים, הוא מכסה תחום מוגדר של כ-30, 40 ק"מ ואתה צריך להנחות אותו לצלם מה שמעניין אותך במיוחד. אבל מבט כללי על כל המזרח התיכון יש כל ימות השנה על ידי שרשרת ארוכה של לוויינים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> יתרון נוסף שיש לצילומי אוויר הוא יכולת השוואה כולל שנים אחורה. מכיוון שהיום צילומי לוויין קיימים בערך 20 שנה, בצורה כזאת שאפשר לפענח מהם משהו אז למעשה אפשר לדפדף אחורה עד 20 שנה תוך שניות. זה לא קיים בשאר גורמי האיסוף. כדי לדפדף בכל המקורות של מה שאמרו הסוכנים או כל מיני אחרים, וזה הרבה יותר קשה עד בלתי אפשרי. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> עכשיו, אפשר כמובן לדפדף אחורה גם שישים שנה, אבל באיכות יותר נמוכה כי הלוויינים עלו אז לאוויר אבל  איכותם היתה נמוכה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> יתרון נוסף שאני רואה בנושא צילומי האוויר הוא ההשכלה הנדרשת לאיסוף היא ברמה נמוכה. כלומר, אתה לא חייב אפילו להיות בוגר תיכון פורמלית על מנת לעסוק בפענוח צילומי אוויר. אני מרמז פה בעיקר להעסקתם של חרדים היום בתחום הזה שאין להם בד"כ השכלה פורמלית, אבל אם יש להם ראש על הכתפיים וגם יש להם עיניים סבירות אפשר בהחלט להעסיק אותם ולהגיע להישגים נכבדים. כלומר, לא צריך להיות מהנדס תוכנה על מנת להפיק מידע מצילומי אוויר. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ברונשטיין: </span> <span> <span> אבל ראש על הכתפיים צריך. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> בכל מקרה, בכל העשייה צריך ראש על הכתפיים, לא חשוב מה עושים. ודאי גם בצילומי אוויר. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> יתרון נוסף, שחשוב מאד לארגונים גדולים, הוא העלות הכוללת של המדיה הזאת שנקראת צילומי אוויר, ועל פי הערכתי העלות נמוכה מאד. אם משקללים את כל האחזקות של שאר מקורות האיסוף. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מגבלות המידע המופק מצילומי אוויר </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2661%D7%A9+%D7%9E%D7%92%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A7+%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99+%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> עד כאן הפוטנציאל. אבל כפי שאמרתי בפתיחה יש גם מגבלות. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> המגבלה הראשונה, שהגישה הבלתי אמצעית לצילומים עצמם מחייבת הכשרה ראשונית. אם אדם לא מקבל איזושהי הכשרה הצילומים בד"כ הם כספר החתום בעיניו. יקשה מאד אפילו לקרוא דברים פשוטים. צריך הכשרה מינימאלית כדי לדעת לשוטט בעצמך בצילומי האוויר. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> אבל לא רק זה. גם כדי להבין את ממצאי המפענחים. כלומר, גם אם יש לך אנשים מקצועיים שמפענחים עבורך ונותנים לך דו"ח, יש ללמוד את השפה של המקצוע על מנת להבין על מה הם מדברים. צריך להבין מה פירוש 'איתרתי ככה' או 'איתרתי אחרת', צריך גם לדעת לכוון את חוקר השטח או המפענח אותו בשאלות, שאם לא כן התשובות שאתה מקבל יכולות להטעות אותך. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> כדי להפיק מידע בעל משמעות מהמדיה הזאת שנקראת צילומי אוויר יש לעבור הכשרה שתלויה במה שאתה רוצה להפיק. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> התחום הראשון הוא הפענוח הטקטי. אני כבר הסברתי את זה קודם לכן, אבל אחזור בקצרה. פענוח טקטי זה פענוח של עצמים מוגדרים שאתה יודע בדיוק איך הם נראים כגון טנק או תותח וכן הלאה. יש לו אורך קבוע, רוחב קבוע וכן הלאה. ואז זה נקרא פענוח טקטי. בד"כ משתמשים בו לדברים ניידים. כמו הדוגמאות שמניתי. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> אבל אם אתה רוצה לעבור לפענוח שטח אתה נכנס לתחום אין סופי, כי בשטח יש הרבה מאד תחומים מעבר לפענוח הטקטי. כדי להתחיל להפיק איזושהי תועלת מסוג כזה של חוקר אתה צריך שיהיה בעל ניסיון, לדעתי, של מינימום שנה. לדעתי עד אז הוא סתם נושא כלים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אם אתה ממש רוצה להפיק מחקרים, לא מספיק לבקש תבדוק לי, תעשה לי, כאן דרושה הכשרה של שנים מספר משום שהשטח הוא כמעט אינסופי ואתה צריך להכיר תחומים רבים כמו הנדסה, כמו גישור, אפילו אטום. הוא צריך לדעת באופן בסיסי מה יש לחפש בכור אטומי על מנת שנוכל לזהות אותו. איך נראה סכר מסוג כזה ומה היתרונות של סכר מסוג כזה או אחר. אתה צריך ללמוד, אמנם באופן שטחי, אבל אתה צריך להיות בעל אופקים מאד רחבים בתחומי תשתית שונים וזה לוקח שנים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> אין גישה טובה למידע שמתרחש מתחת לכיסוי של הקרקע או בתוך מבנים. אני יודע, עוד בזמני, כשאני למדתי פיענוח, זה היה לפני הרבה מאד שנים, היו כל מיני פתרונות טכניים לדעת מה קורה מתחת ל... כלומר, כל מיני פתרונות טכנולוגיים. עד כמה שאני יודע, ויתכן שאני לא מעודכן, אין ממש פתרון טוב לדעת מה קורה מתחת לקרקע ומה קורה מתחת לגגות של מבנים. כמו כן, אין פתרון טוב לשעות הלילה. אני יודע שכבר בזמני היו פטנטים לפענח בלילה בכל מיני שיטות טכנולוגיות. אני לא זוכר שזה הביא איזה שהם דיבידנדים. אני מטיל ספק אם גם היום יש משהו, ויכול להיות שאני טועה. אני חושב שאין פתרון טוב לשעות הלילה. זה תחום מאד חלש שקשה מאד להפיק ממנו, מידע עד כמה שאני יודע. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> תחום צילומי האוויר הוא מענה חלש בנושא יחסים בינלאומיים. אפשר להפיק מידע גם בתחום זה מצילומי אוויר אבל דרושה לכך כמות מפענחים רבה. כלומר, אם אתה רוצה להבין באמת את היחסים בין ארה"ב לרוסיה אתה צריך אנשים שיפענחו לך את כל ארה"ב ואת כל רוסיה בכדי להבין את הכוחות הפועלים על שתי המדינות האלה, שתי המעצמות האלה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ברונשטיין: </span> <span> <span> יש לי שתי שאלות או הערות. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> א. האם קורה שהמודיעין המופק מחקר השטח הפתיע אותך? </span> </p> <p> <span> ב. האם קורה שאתה רואה משהו ואינך מבין מה עיניך רואות? דבר, ומה זה אומר, שהשטח הפתיע אותך. אתה רואה משהו שאתה לא מבין אותו בכלל. אתה מבין למה אני מתכוון? משהו שלא ציפית, בונים מפעל, לדוגמא, מפעל שלא ידעת שהוא קיים, לא דומה לשום דבר שאתה מכיר. האם זה קורה? </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> זה קורה. וקורה הרבה. אולי באמת היה כדאי למנות את זה בין המגבלות של מחקר השטח. אתה בד"כ לומד, נמצא בתהליך אינסופי של למידה. להבדיל מהפענוח הטקטי שבו אתה מקבל מהזירה הטכנית או מאנשים טכניים תמונה של טנק עם שרטוט של המימדים ומרגע זה כל מה שעליך לעשות הוא לחפש דברים כאלה. ברגע שאתה מדבר על שטח אתה נכנס לארץ לא נודעת. ולעיתים, גם במחקר השטח, למרות שהשטח קיים בפועל, לוקח שנים להבין מה רואות עיניך. לדוגמא, מיד לאחר מלחמת יום כיפור הסורים בנו מבנים מוגנים שבמבט ראשון נראים כמחסני תחמושת. יש לתחמושת איזה שהם מאפיינים שבגלל שחוששים שזה יתפוצץ אז ממגנים את זה בד"כ בעפר וכן הלאה, וגילו כאלה דברים, ואז חוקרי השטח שייכו את זה בטעות, את מה שרואות עיניהם, למחסני תחמושת. לקח שנים עד שחוקר שטח דגול, בעל ניסיון רב, גילה שמה שרואות עינינו אמנם אלה מבנים מוגנים בעפר, חצי תת קרקעיים וכן הלאה אבל אלו הם מחסנים לטנקים. גם טנקים ניתן למגן בצורה כזאת שעד עכשיו לא הכרנו. מדוע לא הכרנו? מפני שכולנו גדלנו על ברכי צה"ל ואנחנו זוכרים, איך לפחות בעבר נראו הימ"חים שלנו. הם לא ממוגנים והם לא מתחת לקרקע. ולקח שנים להבין את זה. אבל אני חושב שככל שהמפענח הוא בעל ניסיון, כמו במקרה הזה, של קצין המחקר שגילה את זה, שהיה עתיר ניסיון, הוא באמת הצליח ואני לא רוצה כרגע לפרט, זה לא הנושא, אבל הוא הצליח לגלות. גם אחרי שהוא גילה חוקרי השטח האחרים סירבו בהתחלה לקבל זאת. אמרו לא, זה תחמושת, ככה נראית תחמושת, והוא הצליח להוכיח עוד לפני שנכנסו טנקים לאתרים שהאתרים האלה מיועדים לחמש דיביזיות טנקים בסוריה שזו תגלית אדירה וזאת לפני שנכנסו הטנקים למחסנים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ברונשטיין: </span> <span> <span> זה מביא אותי למחשבה כזאת, ברשותך, יש מומחה ברמת מומחיות אחת שהוא מגלה את האובייקטים המוכרים. הוא מחפש את הדג המוכר במים. מצא. או לא מצא. אם לא מצא אז אין. ויש מומחיות אחרת של לחפש כל מה שיש. מה שידעת, מה שלא ידעת. וזה מומחיות הרבה יותר עמוקה, זה דבר כללי, בטח תגיד כן. אבל יש לי כאן שאלה גדולה. בסדר הדמוקרטי שלנו, אני לא רוצה לערער עליו, לא בשביל זה, אבל, צריך להבין את זה, ראש ממשלה נבחר בלי שיש לו הידע הזה, המומחיות הזאת הנרכשת, ומאידך גיסא, כדי שהוא יקבל [החלטות] וגם ראשי צה"ל, מקבלים את ההחלטות הסופיות, לביצוע, והאנרגיות של ההחלטות מתקבלות רק אם הוא שלם עם המידע שנתנו לו. למה אני חותר? שבעצם יוצא מדבריך שמרגע שבן אדם מסוים מתמנה להיות ראש ממשלה, זה קורה פעם בשש שנים, אצלנו, קצת יותר, הוא כאילו צריך לעבור קורס מסוים של המודיעין ואולי גם של להבין את שפת מפענחי השטח. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> דקל: </span> </span> <span> אני חושב שאתה הולך רחוק לפני שאנחנו מגיעים לרמה של ראשי ממשלה שיכולים להשתנות חדשות לבקרים. את השפה של חוקרי השטח צריכים להבין, א', האנשים שעוסקים במודיעין. גם בתוך המודיעין יש אנשים שלא בקיאים בשפה הזאת ולכן גם כשאתה מראה להם ומוכיח להם, באותות ובמופתים, שיש לך ממצא כזה או אחר, בתוך ליבם הם מסרבים להאמין כי אין להם הבנה איך מבשלים את תבשיל המודיעין, או איך מגיע חוקר השטח לתוצאות שלו, והם רואים בו מין סוג של מכשף שמאחז עיניים ושולף כל מיני שפנים מהכובע. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> יש על כך דוגמאות לרב. כלומר, גם כשאתה מגלה, כמו שאנחנו במקרה שלנו גילינו, שסוריה מקימה מחסנים ל-5 דיביזיות במילואים, כשהטנקים מאוחסנים במבנים דמויים למחסני תחמושת, אמנם הפרסום הזה הופץ בצה"ל, כלומר עמדנו על דעתנו וזה הופץ והכל נחמד ולכאורה אפשר להגיד 'אמרתי לכם'. אבל ה'אמרתי' הזה לא עוזר כלום כי האנשים באמ"ן ובצה"ל לא הפנימו את זה שהסד"כ הסורי הוא לא הסד"כ המוכר. מדובר כבר במשהו גדול הרבה יותר ורק במלחמת שלום הגליל, כאשר נראו טנקים יוצאים מהמחסנים האלה, סוף כל סוף איכשהו האסימון ירד. אבל זה כבר היה מאוחר. אילו צבא סוריה היה מחליט לצאת למלחמה בשל"ג אני מניח שלצה"ל היו כמה הפתעות. ועובדה גם שהם יצאו מהמחסנים. כלומר הם עשו איזה שהן הכנות, אני לא יודע כמה רציניות, להילחם עם צה"ל. בסוף הוכרזה הפסקת אש. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> באמת זאת מגבלה כיון שאנשים לא מכירים את השפה, ברגע שאתה מציע להם משהו שהם לא מכירים. בקורסי המודיעין מלמדים את כולם איך נראית עמדת טנק, ואיך נראית עמדת תותח. אם היום קצין שטח אומר כאן יש עמדת תותח כל המפקדים בצה"ל יכירו בזה. מדוע? כי הם למדו את זה. הם יודעים שמפענח אמון על קביעה שזאת עמדת תותח. אבל ברגע שבא מישהו ומצביע על קבוצת מבנים ואומר כאן בונים כור אטומי זה גורם לחוסר אמון, גם אם המודיעין הזה איכשהו מופץ בדרגים. מופץ אבל אף אחד לא מאמין לזה באמת. וזו אכן מגבלה שאפשר לפתור אותה בהטמעה במערך ההדרכה של צה"ל. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ברונשטיין: </span> <span> <span> אני רוצה טיפ טיפה לפתח את הדבר הזה כי זה מטריד אותי. זה שלא מקבלים את המידע, לזה אני קורא שאין אנרגיות במידע. אבל עכשיו יש תיאוריה כזאת שאנחנו בעצם יכולים להשמיד את הטנקים של האויב, מה שנקרא ה'קיל בוקס', תיבת ההרג, ההריסה, שברגע שהטנקים יצאו מהימ"חים, אנחנו עוד לפני שהם יוצאים, אנחנו משמידים את הכל, מה אכפת לי שהיו שם. אבל אם בעצם אתה לא ידעת שזה הימ"ח של הטנקים, חשבת שזה הימ"ח של תחמושת אז ה'קיל בוקס' שלך לא הופעל. הוא הופעל באיחור. זה משהו שממש משנה את התמונה לדעתי. אם יש כאן תפיסות אסטרטגיות הייתי אומר. טוב, זה מה שמדאיג אותי. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> אני חושב שאתה צודק. זה לא מספיק שיש לך נשק איכותי אם אין לך מודיעין איכותי שכנגדו אתה יכול להפעיל את הנשק הזה, יפה שיש לך פצצה שיכולה להשמיד טנק ברגע שהוא יוצא מהמחסן. דרוש לפני זה לדעת שזהו אכן מחסן לטנקים, או כור אטומי, או לא משנה מה. אתה צודק בהחלט. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ברונשטיין: </span> <span> <span> טוב, הרגעת אותי. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> סיכום היתרונות של מודיעין השטח והפענוח </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2662%D7%A9+%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%A9%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A7+%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99+%D7%90%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A8.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> אני עובר לשקופית הבאה. אם אני מסכם את היתרונות העיקריים של מודיעין השטח והפענוח הרי הם:  זמינות גבוהה, אמינות גבוהה, יכולת בדיקה והשוואה העולות על כל יתר גורמי האיסוף וגם עלות נמוכה. לאור המסקנות שמשתמעות מהנתונים הטכניים האלה של המערכת הזו, אני חושב שזה הכלי האמין ביותר לחקר היערכות צבאית. זה הכלי העיקרי שגם מקובל על ידי צה"ל לבניית בנק המטרות. גם היום, עד כמה שאני יודע כאזרח, התוצר הסופי של בנק המטרות הצה"לי כיום הוא צילום אויר כלשהו שעליו יש חץ כלשהו או איקס או משהו כזה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> לכאורה המדיה הזאת שנקראת צילום אויר - אין לה מענה לנושא תוכניות, לדברים שטרם הוחל בביצועם. אינך יכול לפענח משהו שלא קיים. אבל ניסיון החיים, לפחות שלי, מצביע כי בפועל המקור האיסופי שנקרא צילום אויר הוא מקור המידע הראשון שמצביע על חידושים אצל היריב. אני כתבתי על זה ספר ובו עשרות פרשיות שמתוכן עולה שיש מידע ששכב פוטנציאלית יותר מעשר שנים במגירות. כלומר, לא ידעו אותו עד שבאנו אנו, חוקרי השטח, וגילינו אותו. כלומר, בתיאוריה אי אפשר לדעת מה מתכננים. אני חושב שבאופן מעשי הפן הזה של האיסוף, </span> </span> <span> <span> הוא בדרך כלל הראשון שיש בו היכולות לגלות את מה שמתרחש.  </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ברונשטיין: </span> <span> <span> שניה אחת, </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> לפני שאני עובר לפרסומות, אם יש לך מה להגיד, </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> דיון בין דקל לברונשטיין </span> </span> </p> <p> <span> ברונשטיין: </span> <span> <span> יש לי מה להגיד. קודם כל, אמנם אתה הזכרת את גורם הזמן אבל לדעתי ולהערכתי לא עמדת עליו מספיק. אני אנסה בקצרה להגיד מה אני חושב. הרי אנחנו מדברים על חקר הצבא הסדיר בינתיים וזה אומר שיש הראש שמתכנן, עושה את התוכניות ומתחיל לבצע אותן. זה מה שאנחנו רוצים לדעת. אבל את התוכניות אנחנו יודעים בקושי, והוא מבצע, הביצוע לוקח זמן, זה פרק זמן אחד. אנחנו קולטים את הביצוע הזה. זה פרק זמן שני. אנחנו מבינים אותו, שזו גם בעיה, אבל מבינים אותו, עוד פרק זמן. אנחנו מפתחים, נגיד, נשק שכנגד. אם מדובר על נשק, משהו חדש חדש, איזה שהיא ספינה, לא תת ימית, תת קרקעית. אז זה נשק שצריך להיות אחר. יש נשק, תמיד יש נשק נגד. אבל צריך לפתח אותו. זאת אומרת, זה עיכוב שהולך ומצטבר. והמטרה של המודיעין, עד כמה שאני מבין, לצמצם את פרק הזמן הזה, הדיליי הזה, ההשהיה הזאת, בין מה שעושה האויב לבין מה שאנחנו עושים נגד. אם איחרנו, זה נקרא שהוא הפתיע אותנו. וגם לא משנה אם ידענו שיש נשק אבל אם אין לנו מענה כנגד זה לא משנה. זו הפתעה. אז זה גורם הזמן במלוא הכובד שלו. אולי לא כל האספקטים שלו אבל בכל זאת. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> עכשיו אני, ברשותך, רוצה לשאול אותך שאלה. אתה סייגת את ההרצאה הזאת, את השיחה הזאת, לצבאות סדירים. יש צבאות לא סדירים, ויש תיאוריה עכשיו שהצבאות הלא סדירים בעצם פסו מן העולם. אין יותר מלחמות. לא יהיו או תהיינה מלחמות סדירות. אין. יהיו מלחמות לא סדירות עם כל מיני שמות. כל מיני, המון, המון, המון. עכשיו, מה יש לך להגיד על הקונספציה עצמה של הצבאות הלא סדירים זה הכל, ו-ב', מה יש למודיעין השטח להגיד על הצבאות הלא סדירים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> אני אתחיל מהסוף של דבריך, מה יש למודיעין השטח להגיד על צבאות לא סדירים. כל אלה בדורנו שחושבים שצבאות בלתי סדירים שנטמעים בקרב אוכלוסיות וכן הלאה זה איזה שהיא המצאה של דורנו האחרון, אני רוצה להזכיר שכבר אחר מלחמת ששת הימים, בלבנון, בסוריה ובירדן, היו צבאות לא סדירים של ארגון הפת"ח והצבאות האלה, הלא סדירים, היו טמונים בתוך מחנות הפליטים, לא היו להם אמנם טנקים, לא היו להם תותחים אבל היו להם כל מיני רקטות והם הוציאו פיגועים לתוך שטחנו ואנחנו בעצם מתמודדים עם צבאות לא סדירים כבר הרבה מאד שנים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> למעשה מלחמת שלום הגליל היתה המלחמה הראשונה שצה"ל ניהל נגד צבא לא סדיר. נכון שבמלחמת שלום הגליל אנחנו קצת התקוטטנו עם הסורים אבל עיקרה של המלחמה הזאת היתה נגד הצבא הלא סדיר של יאסר ערפאת. כך שיש לנו כבר ניסיון מצטבר של עשרות שנים של איסוף מודיעין על צבאות לא סדירים ויכולת לתת איזה שהוא מענה. ניסיון החיים שלי לפחות מראה שצבאות לא סדירים זה מצב זמני שלהם עד למעבר שלהם לצבאות סדירים. הסיבה לדעתי פשוטה. האויבים האלה שכרגע מתגברים בצבאות לא סדירים יכולים להכות בנו, יכולים לפגע בנו, יכולים להציק לנו, אבל אין ביכולתם לכבוש אותנו. ואני חושב שהמטרה הראשית של כל אלה שנלחמים נגדנו זה בסופו של דבר לכבוש אותנו. כלומר, למנוע את קיומנו על פיסת הקרקע הזאת שנקראת מדינת ישראל ולצורך זה... </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ברונשטיין: </span> <span> <span> או להכריע בצורה אחרת. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> או להכניע אותנו שאנחנו נסכים ושהם ישלטו ואנחנו נהייה אזרחים שווי זכויות במדינתם. זאת גם כן אפשרות. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ברונשטיין: </span> <span> <span> בערבית זה נקרא זימל. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> זה נקרא מדינת כל אזרחיה. זאת אפשרות. אבל בא נתמקד בנושא הצבאי. כלומר, השאיפה של כל הלא סדירים האלה – בבא היום הם רוצים להיות סדירים. אנחנו ראינו את זה כבר אצל יאסר ערפאת בלבנון. זה לא רק אנשים עם קלצ'ניקובים במחנות הפליטים. כבר אז הוא התחיל לרכז תותחים. כבר אז אני חושב הוא התחיל לדבר על טנקים, וכבר אז הוא כרה מנהרות עם ציוד כריה מודרני. זה לא חברה עם טוריות שעושים איזה שהיא מנהרה מתחת למשהו. אלה מנהרות בקוטר 10 מטר, עמוקות, עמוסות בנשק. כלומר, הצבאות הלא סדירים האלה עוברים בסופו של דבר לתהליך של צבא סדיר. ואם הם לא הופכים לכאלה, זה בגלל העימותים שלנו איתם שלא מאפשרים להם זאת אבל זה מצב זמני. זו תשובה אחת. וכדי להתמודד עם הלא סדירים צריך שוב את הדבר שאין לו תחליף והוא נקרא ניסיון. אם יש לך ידע וניסיון אפשר לאתר גם את העמדות של הצבאות הלא סדירים ונטמעים בשטח. ובזה גם לצה"ל יש ניסיון לא רע באיתור של כל מיני רקטות שמוחבאות בשדות בוטנים וכן הלאה. זה תחום אחד. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> הדבר השני, יש לזכור שהסיפור הזה שנקרא צבאות לא סדירים הוא חלק קטן מאד מהאיומים הפוטנציאליים על מדינת ישראל. לעת עתה כל המדינות שסביבנו אינן סוברות ששעתו של הטנק חלפה. לא רק זה שהם לא סוברים ככה הם גם רוכשים טנקים עד בלי קץ ועד בלי די. וזה לא רק צבאות שסביבנו. גם מעצמות כמו רוסיה ממשיכות לפתח טנקים. ככה שהתיאוריה שהמלחמות הגדולות מול צבאות סדירים היא תיאוריה, אולי יש בה מן האמת, אבל אני לא הייתי מסתמך על איזה שהוא הוגה, באיזה שהוא מכון מחקר, שכל היום ממלמל שפסו הטנקים מהעולם. עובדה שרוסיה לא חושבת שהטנקים פסו מהעולם. מצרים לא חושבת שהטנקים פסו מהעולם ועוד כמה מדינות. ולכן אני לא מציע להסתמך על אותם חוקרים מאותם מכוני מחקר שהם מפיצים תיאוריה שאולי היא נכונה אבל בהחלט אפשרי שהיא לא נכונה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ברונשטיין: </span> <span> <span> קודם כל, בהיסטוריה זה כבר היה. דחפת אותי להיזכר בהיסטוריה. המעצמות האנגלוסקסיות נכנסו למלחמת העולם הראשונה עם הקונספציה שהכל יוכרע מהאוויר בהפצצות אסטרטגיות והזניחו את נושא הטנקים. בעובדה, הם גמרו את המלחמה בלי להספיק לפתח טנק טוב, השווה או מתקרב אפילו לטנק הגרמני OC. זה עלה להם בהמון דם. אני לא רוצה לפרט, המון דם. אבל יש לנו דבר נוסף ששייך למערכת. אם מערכת לא משתמשת במשהו, נגיד לא משתמשת ביד שמאל שלה, מערכת של בן אדם לא משתמשת ביד שמאל היד השמאלית הזאת תתנוון. ואם פתאום אתה תצטרך אותה היא לא תהיה לך. זאת אומרת, יש כאן מין פרדוקס. אם אנחנו אומרים, נגיד שאנחנו קיבלנו את הקונספציה שעכשיו הצבאות הלא סדירים זה העיקר, זה הקיים, אז היד הזאת של הצבאות הסדירים מתנוונת. תתנוון. ואם פתאום משתנה המצב לא תהיה לה עוד יד. אבל קשה מאד במערכת להפעיל את היד שבינתיים אין לה מה לעשות. אנשים בורחים מהענף, אף אחד לא רוצה להיכנס לענף שאין לו מקום טוב ליד המפקד. יש בעיה מערכתית. הרבה יותר מעבר אפילו לקונספציות הצבאיות. אין לי מענה לזה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> לצערי הרב מהידע שברשותי, גם בתוך צה"ל יש אנשים שסוברים לדעתי בטעות חמורה שהם שולטים בגובה הלהבות. כלומר, נכון שכרגע אין צבאות סדירים, אז כרגע לא נעסוק בהם, לא נחקור אותם, לא נכשיר במשך שנים חוקרים שיודעים להתעמת עם צבאות סדירים ובבא העת, אם בכל זאת יהיה צבא סדיר שיקום עלינו אז אנחנו נכשיר. כלומר, אותם אנשים טועים לחשוב שהם שולטים בגובה האש וברצותם הם יחקרו צבאות סדירים וברצותם הם לא יחקרו. אני חושש שכמו שהאנושות איבדה את הידע הטכנולוגי איך מייצרים פירמידות ולמעשה אף אחד לא יודע בבטחה איך עשו את זה המצרים הקדמונים, אם לא יחקרו צבאות סדירים בבא העת לא יהיה מידע כזה, מפני שדרושות שנים להכשיר אנשים שיודעים להתמודד עם חקר צבאות זרים. עוד משהו מיכאל? </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ברונשטיין: </span> <span> <span> לא. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> אז אני כרגע עובר לפרסומות. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> סיכום </span> </p> <p> <span> ברונשטיין: </span> <span> <span> בא נגיד ככה, לי חידשת המון. אני ידעתי משהו אבל לא ידעתי, לא היה לי בכלל בראש נגיד שמה שרואים מלוויין אפשר להשתמש בו לצורך צבאי. אני רגיל שיש כלים צבאיים מיוחדים. חדש לי לגמרי. זה מעניין וצריך להעביר זאת לציבור. זה ברור לחלוטין. אבל אני הייתי מבקש ממך בשיחות הבאות שלנו להתייחס וגם ליישם את הדברים שדיברת עליהם על המקרים, מה שקרה בשטח, על המלחמות שהיו לישראל, שניהלה מדינת ישראל, מה שאתה למדת ומה שאתה חווית ואם אתה רוצה, אני לא מבקש, תחזיות לעתיד. זה סיפור אחר לגמרי. אבל חווית כמה וכמה מלחמות. יותר ממני בוודאי וגם למדת. אז אני מאד מבקש ממך. לטובת הכלל, להבא, בשיחות הבאות, להתייחס לזה. מסכים? </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> בהחלט. בשיחות הבאות אני באמת אנסה לדבר על תרומתו של המודיעין שמופק מצילומי אוויר – זה שטח ופיענוח, למלחמות ישראל וזה יהיה בהרצאות הבאות. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> עכשיו ברשותכם אני אעבור לפרסומות. בנוסף למה ששמעתם היום אני הקימותי שני אתרים שבהם יש מאמרים והרצאות על נושאים שונים של מודיעין. גם מה שהיה בעבר, גם כל מיני פרשיות, כל מיני מבצעים, אבל ובעיקר גם מה קורה היום במצרים. הן מבחינה צבאית, הן מבחינה כלכלית. הקישורים מופיעים לכם על המסך. אתם יכולים לשוטט באתרים. אני מניח שתגלו כמה דברים שלא ידעתם. כמו כן, אני כתבתי ספר שעוסק בפוטנציאל שטמון בחקר מערכות תשתית לצורך הערכת המצב הלאומית. הספר נקרא מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגרפי. אני מודה לכם על הצפייה ואני מקווה שתצפו גם ביתר ההרצאות. תודה </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Sun, 10 Mar 2024 20:09:06 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240310 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240305 סדרת ראיונות שבה מר אלעזר שטורם משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על תולדות המודיעין במטה הכללי של צה"ל בימים ההם ובזמן הזה. סדרה זו תעסוק באירועים שונים בתולדות המודיעין ותנתח כיצד עיצבו אירועים וכשלים מהעבר את דמותו והתנהלותו של אגף המודיעין כיום. פרק ג' שלפניכם מתאר את עבודת המודיעין הממושכת שאפשרה את הניצחון המהיר במלחמת ששת הימים. זאת לעומת הדשדוש של כוחותינו במלחמת שמיני עצרת-אוקטובר 2023. לדעת דקל המודיעין מאז מלחמת ששת הימים לא משקיע מספיק משאבים כדי לחפש דרכים שיאפשרו לצה"ל לנצח במהירות את אויבי מדינת ישראל, ועסוק יתר על המידה בבעיות עולמיות כגון אקלים. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" וכן על מאמרים והרצאות המופיעים באתר "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/ <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> מר אלעזר שטורם משוחח עם אלי דקל </span> </span> </p> <p> <span> כ"ג באדר א' ה'תשפ"ד 03.03.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> סדרת ראיונות שבה מר אלעזר שטורם משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על תולדות המודיעין במטה הכללי של צה"ל בימים ההם ובזמן הזה. סדרה זו תעסוק באירועים שונים בתולדות המודיעין ותנתח כיצד עיצבו אירועים וכשלים מהעבר את דמותו והתנהלותו של אגף המודיעין כיום. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> פרק ג' שלפניכם מתאר את עבודת המודיעין הממושכת שאפשרה את הניצחון המהיר במלחמת ששת הימים. זאת לעומת הדשדוש של כוחותינו במלחמת שמיני עצרת-אוקטובר 2023. לדעת דקל המודיעין מאז מלחמת ששת הימים לא משקיע מספיק משאבים כדי לחפש דרכים שיאפשרו לצה"ל לנצח במהירות את אויבי מדינת ישראל, ועסוק יתר על המידה בבעיות עולמיות כגון אקלים.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" וכן על מאמרים והרצאות המופיעים באתר "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> תמלול מעובד </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> שלום לכם, אנחנו בערוץ טוב ואני שמח מאוד שאנחנו בערוץ טוב ושאתם איתנו וגם אלי דקל, איש המודיעין הבכיר המומחה, גם למצרים, אנו בערוץ טוב התלבטנו איך לקרוא לסדרה החדשה שאנחנו פותחים עכשיו. מחדלי המודיעין או הכשל המודיעיני. אני בחרתי בניגוד לדעתם -  מחדלי המודיעין - אז אני לא יכול להשתחרר מזה, אז אני אגיד מחדלי המודיעין. תדעו לכם שלסדרה קוראים הכשל המודיעיני, קורה שהמנחה לא מסכים לשם, קורה! </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הנה עכשיו, שמע, אלי דקל. אתה מומחה, אני לא רוצה להשתמש במילה דגול, אגב חשבת פעם על סיכול האותיות בין גדול לבין דגול, אותן אותיות בדיוק, אז הנה עכשיו תחשוב על זה. אתה מומחה לענייני מצרים, אולי גדול המומחים הישראלים לענייני מצרים, וקיימנו סדרה, דומני בתשעה פרקים, על העוצמה האדירה של הצבא המצרי החדש, ועל האיום שלו עלינו ואני גם יודע שזה עורר הרבה הדים. אני גם רואה עוד ועוד פרסומים ששמך מתנוסס עליהם. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אבל אתה קודם כל איש מודיעין, ואתה בא מתוך המודיעין. ואתה מבין היטב את המודיעין, ואנחנו הולכים לדבר על המודיעין. לתדהמתי בחומרים שהכנת, מצאנו גם פרק הבא, נכנה אותו חיובי, כלומר ההצלחה הגדולה במלחמת ששת הימים. ובזה אנחנו נתחיל עכשיו. </span> </p> <p> <span> ותזכרו גבירותיי ורבותיי אחרי הפרק, נקרא לזה שדן בהצלחה. דומי  שהפרקים אחרים יעסקו קצת לא בהצלחה, במחדלי המודיעין. זהו זה, יצאנו לדרכנו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ידוע ומקובל שמלחמת ששת הימים, זו מלחמה עם ניצחונות פנטסטיים של חיל האוויר ניצח במלחמה. ואתה בא ואומר, מה אתה אומר? </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span>  לא רק, בעדינות. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> דבר לא בעדינות! </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> אז הניצחון ביום בששת הימים מיוחס לחיל האוויר, הטיעון שלי שללא הכנה המודיעינית שהתמשכה על פני שנים לפני מלחמת ששת הימים, הניצחון הזה לא היה בא לעולם, זה הטיעון. ואני אסביר. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> רק משפט [מוסגר] אחד, בדרך כלל פותחים בגנות וממשיכים ומסיימים בשבח. אנחנו הפעם נפתח בשבח אני מקווה שאולי נסיים גם בשבח, בסוף. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> שטורם: </span> </span> <span> בסוף, כמה פרקים מחכים לנו, תשעה, לא תשעה עשרה. אוקיי בסדר </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> מלחמת ששת הימים הייתה המלחמה היחידה שאני מכיר שהמודיעין התכונן אליה בכל הבחינות. שאני אומר בכל הבחינות, זה לא רק ברמה הטקטית של הכנת הגייסות, ואימון הגייסות על פי מתארי האויב וכן הלאה, אלא המודיעין במטה הכללי. מרביתו עסק ב"הבה וננצח את אויב!" הוא עסק בזה במשך שנים, כלומר הוא הכין הפתעות לאויב, הכין מודיעין שיאפשר הכרעה מהירה של האויב, ואנחנו ראינו את זה במלחמה שהיא הסתיימה כידוע אחרי שישה ימים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עכשיו למה אני מתכוון, הניצחון הגדול של חיל האוויר שמיוחס לחיל האוויר, היה נטרולו של חיל האוויר המצרי והשמדת המטוסים שבו למשך מספר ימים. הרעיון של מבצע מוקד היה, הבה ונפציץ את מסלולים, מטוסי האויב לא יכלו להמריא, והמטוסים שחנו לצד המסלולים אנחנו אחר כך נפגע בהם, כמו מטווח ברווזים. לאחר שחיל האוויר המצרי יושמד, תקל המלאכה על כיבוש סיני, ולמעשה הצבא המצרי יתמוטט, וזה לכאורה מה שקרה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> למה אני אומר לכאורה? משום שמה שעשה חיל האוויר שלנו היה בעל אורך ימים תאורטי של מספר ימים. פגעו במסלולים, כל אחד יודע שאת המסלולים אפשר לתקן אחרי מספר שעות במקרה הטוב, אחרי יום [במקרה הרע]. קצת זפת קצת מכבש והרי החור נסתם. מה נשאר אם ככה, השמדת המטוסים. מטוסים אפשר להביא, זה רק עניין של היכולות הפוליטיות של מצרים. למצרים היה מאיפה לקבל מאות מטוסים, מברית המועצות ומארצות ערב. ובאמת נתנו לה אחר כך [אחר המלחמה]. לכן המהלך הזה של פגיעה במטוסי חיל האוויר, ללא פגיעה בטייסים שהם העיקר, הייתה מחייבת מהלך קרקעי, ולזה אני מכוון את דברי. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> במקביל לאיסוף המודיעיני השקדני של חיל האוויר על חיל האוויר המצרי, שבא דרך אגב תודות למבצעי מודיעין מסווגים, נושאים שאני תכף אדבר עליהם. במקביל נעשה צעד שהוכן שנים במטה הכללי של אגף המודיעין, וזה הגעה לעורפם של מערכי האויב בהפתעה, ולמוטט את המערך במהירות. מה הרעיון?  הרעיון הוא להילחם בקרקע במקום להילחם באויב. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> מה זאת אומרת? לא הבנתי את המשפט, מה זה נקרא להילחם בקרקע ולא באויב </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> האויב כשהוא נערך להגנה, הוא בדרך כלל עורך את כוחותיו במקומות שהוא סבור שמשם  אנחנו [יכולים] להגיע. החוכמה של אנשי המודיעין, שהשקיעו בזה שנים של עמל,  הייתה, אנחנו נעשה הפוך, אנחנו ניראה איפה הם ערוכים, ונחפש דרכים איך להגיע בדרכים שהוא, האויב, לא חשב שאנחנו נגיע דרכם. נגיע במהירות לעורף האויב ונמוטט אותו מאחור לקדימה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> ואנחנו עשינו את זה בכל החזיתות: בחזית המצרית, באזור ביר לחפן ואום קטף, אנחנו מצאנו נתיב בחולות של ואדי חרידין. אנחנו, זה המודיעין במטה הכללי. הנתיב [שמצאנו עובר] בדיונות העמוקות של ואדי חרידין. בנתיב תנועה שבו נעה האוגדה אברהם יופה והלכה ישר [ראו שקופית בסוף הראיון]. במקום להתמודד חזיתית עם המוקשים והגדרות [של מתחמי האויב המבוצרים] וכל הסיפור הזה, האוגדה הגיעה ישר לעורף המערך המצרי ומוטטה אותו מאחור. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> וזו הייתה האינפורמציה שאתם הבאתם? </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> כן, שעליה עמלנו שנים. שנים של עמל בכל הזירות למעט פיקוד מרכז [שם הפיקוד עשה את העבודה הזו]. במקביל [אנו פעלנו גם] ברמת הגולן. כל מי שמכיר אותה זה הצוק האיום הזה שמתנשא מעל הכנרת, ובכל הצירים [העולים מהכינרת לרמה] היו מבוצרים במוצבים, שעד היום  אפשר לבוא ולסייר ולראות איזה רמת ביצורים מיקוש ומכשול וכן הלאה [היה במוצבים הללו]. אנחנו עלינו לרמת הגולן בדרך לא דרך. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> מהי? </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> על ההרים מצאנו, נתיב באותם הרים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> שלא היה ממוגן ולא שמור. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> דקל: </span> </span> <span> שאפשר לנו להגיע לרמה, למעלה במהירות, ומשם לקפל מאחור את המערך [הסורי] ולמוטט את מערך הגנה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> שטורם: </span> </span> <span>  רק להבין את מה שאתה מספר, שזה וואו, לא ידעתי את זה כלומר אתם, </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> אנחנו יחד [עם מודיעין] פיקוד צפון, אבל לא משנה, המודיעין. </span> </span> </p> <p> <span> שטורם: בסדר, בסדר. בנתיב שאתם שמתם עליו את האצבע ואיש לא ידע אותו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> לא מדובר בנתיב שקיים בשטח, זה לא נתיב שמישהו נסע בו, זו [תגלית מודיעינית שסומנה על גבי צילומי אוויר] </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> זה נתיב שצה"ל דוהר בו, נוסע בו, מטפס [באיטיות]. כן, כן נסחפתי, לרגע הייתי בסיני. הציר שצה"ל מטפס ועולה בו, [הסורים] לא מבחינים בו? </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> אין אויב שיפריע, מכיוון שהם לא סבורים שאותו מצוק ניתן בכלל לעלות עליו, [לכן] הם לא מיקשו, לא שמו מוצבים וכן הלאה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> אותו דבר חלקית, קרה גם בגזרת פיקוד מרכז, [זו תגלית שהתגלתה] על ידי המודיעין של פיקוד מרכז, גם מודיעין פיקוד מרכז הוא חלק מהמודיעין. בדרך לירושלים, אנחנו, המודיעין של פיקוד מרכז, באזור שנקרא חירבת קיקה אם אני לא טועה בשם, [המודיעין] מצא נתיב שעולה לגב ההר הירדני, ומאפשר לחסום את ציר התנועה העיקרי של הירדנים, מקבר נבי סמואל לירושלים. [הגעה שלו לציר גב ההר הירדני באזור חירבת קיקה אפשרה לצה"ל לסייע במיטוט מערך ההגנה הירדני. בנתיב שמצאו במודיעין פיקוד מרכז נעה פלוגת טנקים.] זה כל הסיפור. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> בוא ונסיים את הפרזנטציה הזו שלך. תסביר לי, אם כן מה אתה רוצה להגיד? אתה, אם הבנתי נכון, אתה אומר ככה ההישגים של חיל אוויר היו אחלה הישגים שבעולם, בלי המודיעין  הם לא היו יכולים לעשות, כי אנחנו איתרנו את כל האתרים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> דקל: </span> </span> <span> אני רוצה להגיד שההישגים של חיל האויר [ללא מהלך קרקעי – אין להם שום ערך]. אם לא היינו עושים את המודיעין [על צירי התנועה בהפתעה], והיינו נזקקים להילחם כרגיל, </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> פרונטלית. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> כן, זה היה מתמוסס, [הם] היו מקבלים מטוסים ממקום [אחר]. חיל אוויר התוכנית שלו הפגם שלה היה, שהוא לא השמיד טייסים, כלומר הוא השמיד רק רכוש, והרכוש, בעיקר כמו מטוס, ניתן לייבא. </span> </span> </p> <p> <span> <span> שטורם: ובכל זאת הניצחון הזה היה ככה שישה ימים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> כן, וזה לעומת עכשיו. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הניצחון הזה [היה מבוסס] הכנה של שנים. דרך אגב הניצחון הזה, היו עוד צירים שהכנו, אחד מהם היה מועמד לפרס ביטחון ישראל. מפקדי היה זה [שגילה את הציר], ציר אחר [שלא השתמשנו בו]. הגילוי של הציר, כן כל הקונספט היה איך אנחנו נעקוף אותם, איך אנחנו [ננצח במלחמה בקלילות]. אמנם בסוף [גילוי הציר] לא זכה בפרס ביטחון ישראל, אבל זה לא משנה, אני מדבר על הרעיון שזה היה מועמד רציני לפרס ביטחון ישראל. כל זה לא קורה לנו בשנים האחרונות. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span>  נכון, אז נעצור פה ולו משום שגנבת לי שאלה, לא אני סתם צוחק, אני באמת רוצה עכשיו לעזוב את הנושא הזה, בסדר יש לך עוד מה להוסיף בעניין? </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> אני רוצה להשליך את זה לימינו, למלחמה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> אז אני רוצה אני ניגש לימינו, לאו דווקא למלחמה האחרונה, אני רואה את זה כדבר כולל בשנים האחרונות. כבר מזמן אתה מצייר ציור, שהוא מה אני אגיד לך, עונה על כל מה שבור ועם הארץ בענייני צבא ומלחמות חושב, שבתחבולות תעשה לך מלחמה. אותה סיסמה מפורסמת שתלויה במודיעין, וכאן אתה מספר איך היא יושמה יפה מאוד, ובמובן הזה בחרנו אם כן, בבחירה נהדרת לפתוח איתה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כי אני שואל שאלה קשה, כשאני התבוננתי בצבא שנלחם היום בעזה, אמרתי לעצמי שבדקות, בשעות הראשונות של האירועים, אמרתי, מעניין אותי אינטלקטואלית בתוך הכאוס, מה יהיו הצעדים הייחודיים שאנחנו נראה, יבואו מהעורף, יבואו מתחת לאדמה, יבואו מהים עם צוללות שעפות אחר כך באוויר, אני לא יודע מה. אתה זוכר את המכונית, פעם בסרט, של מי זה היה? הצרפתי סיטרואן שגם טסה באוויר? שרצו מין פטנטים כאלה ייחודיים. לדעת שלא הולכים בחזית מטר אחר מטר אלא איזושהי מחשבה, תחושה שלי. עובדה, שעדיין היום כשאנחנו מקליטים, ציר פילדלפי לא בידינו וכנראה גם לא יהיה בידינו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> למרות זה שהמלצתי בפניך, שבוע, יום אחרי המלחמה לכבוש אותו לפני כל דבר אחר. אני לא זוכר אם זה היה פה באולפן, או שזה היה בזום, אבל זה לא משנה היכן. זה הוקלט מוסרט ומופיע ביוטיוב.\ </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> שטורם: </span> </span> <span> אני חוזר ואומר שאלי דקל יום או יומיים, אני חושב שביום יום ראשון, כן יום ראשון הקלטנו אחרי [פתיחת המלחמה ב-07/10/2023] המלחמה שפרצה בשבת, עוד לא פרצה מלחמה, [אבל] אירועים היו. אלי בא ואמר רבותיי קודם כל ציר פילדלפי, לפני כל דבר אחר. ואני אוסיף ואומר שאילו אז היינו עושים, וזה לא עורמה כזו גדולה, אם היינו עושים [מתחילים את הפעולה בציר פילדלפי], אז המצרים היו נדהמים וסותמים את הפה, לא היה מעניין אותם בכלל בשלב ההוא. יפה, איפה איבדנו את זה? </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> אנחנו איבדנו את זה [את התחכום במלחמה] במלחמה הזו. </span> </span> </p> <p> <span> שטורם: רק במלחמה הזאת?   </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> לא, לא. אבל אנחנו מדברים על היסטוריה. במלחמה הזאתי זה היה ביתר שאת וביתר עוז. אני לא רואה שום תחכום. סיפרו לנו בהתחלה שהמפקדה [של החמאס] נמצאת [בבית החולים] בשיפא. הגענו לשיפא, ועד כמה שאני יודע, לא מצאנו מוצב פיקוד של צבא החמאס. מצאנו סימנים להמצאות צבא בשיפא, [אך] לא מצאנו את המרכזיות הטלפון הגדולות את השרתים. [כך] שאני בכלל מסופק אם הוא [יחיא סינואר-מפקד החמאס] ישב בשנים האחרונות שמה, וגם אם ישב אנחנו לא ידענו על כך, וכשהגענו הוא לא היה שמה. ואז התחלנו לומר, טוב בסדר הוא עבר לחאן יונס. נו, נו, נו, אנחנו מצאנו אותו? עכשיו מדברים שהוא ברפיח. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עכשיו זה לא רק מוצב הפיקוד העליון [של צבא החמאס] זה כל שרשרת את [הפיקוד של החמאס שאינה מוכרת לנו]  החמאס בנוי מחמש חטיבות, וכל חטיבה זה כאילו מעין אוגדה, אבל [זה] לא משנה. [בכל] החטיבות יש גדודים. כל יחידה כזאת עומדת עצמאית, ויכולה לפעול בלי קשר למרכז, למוח המרכזי. לכל חטיבה יש לה אספקה משלה וטילים משלה ותחמושת משלה וכן הלאה. ביזור הכוח, ולא מצאנו את זה. ואנחנו אנחנו מוצאים את זה [רק] תוך כדי לחימה שתופסים איזה אחמד, מסובבים לו את האוזן או לא משנה מה עושים לו, ואז הוא מזמר ואומר כאן ושמה יש מפקדה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לא, אני לא רואה שום תחכום. דיברו הרבה, הרבה מאוד, כל המלחמה שאנחנו נמנע את הדלק, אז על ידי שנמנע את הדלק לא יגיע חשמל למפוחים, ולא יהיה חשמל במפוחים אז אלה שבמחילות [לא יהיה אויר לנשימה] זה היה הסיפור. רק לא שמנו לב שליד כל מנהרה יש מערכת סולרית ענקית, שנותנת את החשמל, או חלק מהחשמל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> באמת כן? עד עכשיו לא ידעתי [את] זה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> כל עזה מלאה בזה. מערכת החשמל של [עזה] כל השנים מג'הג'את, עם [תחנת הכוח הישנה] ופעם אנחנו מרימים את השלטר [לאספקת חשמל משטח ישראל], ופעם אנחנו מורידים [את השלטר]. כל תושבי עזה ובמיוחד החמס [יודעים זאת]. על גגות עזה יש את העיר הסולרית הכי גדולה שאני מכיר, עיר שלכל תושב שיש לו כמה ארבעה מטרים [גג] עושה לו מערכת סולרית שתאפשר לו מעט חשמל מדי יום. על אחת כמה וכמה המנהרות. כך שכל התקווה שאם [נמנע את] הדלק לא יהיה חשמל למפוחים, ולא יהיה מפוחים לא יהיה אוויר. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> שטויות. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> לא יודע אם זה שטויות, אבל זה לא הוכיח את עצמו, ולא לקחו [זאת] בחשבון. אפשר [היה] לעשות את זה [להרוס את מערכת החשמל הסולארית] עם נשק מתאים [כגון] "רסיק אוויר" מה שנקרא, ולגמור את כל המערכות הסולאריות האלה, אבל אני לא חושב שחשבו ככה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> אדוני איש המדע, יש [לך] מושג מי החל את כל העניינים שעל הגגות הסולריים, על הגגות, אז אני אספר לך, דווקא לי יש מושג, כילד, שותף של אבי, אבי לא היה שותף לזה, אבל שותף של אבי היה הראשון, איך קוראים לו – מנפרד, יקה שהיה לו ג'יפ ויליס כזה, הוא זה שהתחיל עם עוד בחור פדרבוש [שמו], הם החלו תכננו ועשו את קולטי השמש הראשונים, והבית שלנו היה אז בבני ברק, היה הבית הראשון בבני ברק אחד היחידים בארץ, ששמו עליו קולטים ובאו אנשים לראות את הפלא, ויש מים חמים ולא מדליקים דוד. אנחנו התחלנו את זה. אתה מספר לי על העזתים שהם היום [שהם מייצרים חשמל סולארי] המלכים של כל זה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> עכשיו הדוגמה הזו של המפקדה בשיפא והחשמל. זה רק שאני לא רואה לכל אורך התקופה איזשהו תחכום. או נגיד ככה, מאמץ מודיעיני ממושך של שנים, של אנשים עובדים יום ולילה על איך אנחנו נדפוק את האויב אם תהיה מלחמה, ומשתמשים בזה. אותו דבר קרה גם בחיל האוויר. הם עמלו שנים להכיר את שדות התעופה ואיפה הם וכמה הם. כל זה נעשה באמצעות, שוב פעם, מבצעים מיוחדים. רובם עדיין עלומים, שאי אפשר לספר עליהם. כמו המבצעים של אהוד ברק, שהביא לו את תהילתו [וסלל את דרכו להיות ראש ממשלה]. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אז פיתחנו יכולות מודיעיניות שכאלה, לדעת דברים שכאלה. זה מה שאפשר להגיד היום. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> זה הרבה מאוד מה שאמרת. תשמע אני שומע מדברך, אני אגלה מה עובר לי [בראש] על מה זה מתיישב. אני במלחמה  הזו, אתה כבר יודע [את] שיטתי, [אני ממתין] לאיזה [פטנט] עם ברק מיוחד, כזה מאחורי הקלעים. אמרתי לעצמי, אלעזר, למה יש לך ציפיות? הרי בסופו של דבר אני מדבר עם עצמי. אני ער מאוד לעובדה שמדינת ישראל איבדה יוזמנות. אנחנו לא יוזמים מאומה, כל הזמן עסוקים בלהגיב. שורפים לנו אנו מגיבים, תגובות שלא שוות שום דבר. אני אומר לעצמי אם אין מחשבה רעננה במודיעין, זה משליך על זה שגם לא יהיה שום דבר יזום, האם אני צודק? </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> אני לא יודע אם זו תופעה כללית במדינה, אני לא חוקר, לא [את] המדינה, וגם [אחרי] צה"ל אני לא עוקב. אבל אין לי ספק שאיבדנו את הברק בעיניים, את הרוח הזו של בוא ונמצא איזה קונץ. אני, בהיותי רס"ר או רב סמל, הגשתי מכתב לארבע, חמש דרגות מעלי, מישהו שברמה מקבילה לאלוף משנה, והייתי רב סמל, [היה לי איזשהו רעיון איך לשפר את [היכולות המודיעיניות] זה לא משנה אם [הרעיון שלי היה טוב]. אני מדבר על קבוצת אנשים שכל הזמן, רק חושבת, או [ליתר דיוק] לא כל הזמן – אבל הרבה מזמנה - הקדישה למחשבה כיצד תיראה המלחמה מחר, ולא על חושבת על דברים אחרים. את זה אני לא רואה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> דרך אגב, במלחמה הזו היה כן תחכום אחד, שאני חשבתי עליו בזמנו, וכן עשו אותו. [המדובר] בכיבוש  הראשוני של עזה, הם לא עשו חזיתית, כמו שעושים כל השוורים שהולכים עם הראש בקיר. אנחנו התחלנו מהים קיפלנו את זה מאחורה, זה סוג [של מחשבה] שגם אני חשבתי עליו בזמנו להציע. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> אוקי משהו משהו כן התרחש. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> אבל כאן אני רוצה להגיד משהו, המלחמה הזו בששת הימים, הניצחון הזה הושג, בין היתר או בעיקר, הידע המודיעיני הושג:  א' בזה שמצאנו את הנתיבים וזה עבודה של פיענוח צילומי אוויר כל הענף הזה אז התפתח, ראש הענף שפיתח את זה, כלומר המפקד שלי, הפרופסור הנס לודויג שטרים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> גרמני, ברור לפי השם. </span> </span> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span>  כן גרמני, הוא [היה] חלק מקבוצת ה"ייקים" שייסדה את קהילת המודיעין </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span>  וואלה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> כן, יש רשימה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> שטורם: </span> </span> <span> <span> אני חשבתי פרופסור בגרמניה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> דקל: </span> </span> <span> <span> לא, לא. כל מפקדי ענף אחד היו מהעדה "היקית". המייסד הגדול היה הפרופסור אברהם אדולף רייפנברג. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> אוקיי, שהם מה הוא? </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> היה פרופסור פדולוגיה, לקרקע. אני אומר שאלה מייסדי [הענף]. עכשיו מה שהם המציאו ופיתחו מאוד זה את יכולות האזנה. הבעיה היא שאחרי מלחמת ששת הימים, אנחנו ביהירות, סיפרנו לערבים על יכולות המודיעין שלנו, הבאנו בפני קבל עם ועולם את הקלטת שיחה בין נאצר לבין המלך חוסיין, כשהם מתאמים ביניהם מה נגיד בעולם,  כאן התחיל הכישלון של יום כיפור. אני אגיע ליום כיפור אני אספר [בהמשך]], אבל המצרים הבינו שלנו יש יכולות האזנה מופלאות, וחזרו לנהל את עצמם בשיטה של קדמונינו, רצים עם אופנועים עם מעטפות, </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> שטורם: שלא לומר עם יוני דואר אה גם יונות דואר. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> יש סיפור על יוני צילום, אדבר על זה בפעם אחרת. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> אני אתלה שאלה בחלל, והשאלה תהיה, האם חזרו עוד הצלחות מסוג ההצלחות של ששת הימים בעתיד? בעתיד המלחמות או בעבר המלחמות על זה אנחנו נדבר בהמשך. תשאיר קצת דברים להמשך. </span> </span> </p> <p> <span> אלי דקל מומחה מודיעין, סגן אלוף במודיעין, אני מודה לאלי דקל מאוד, שבא לכאן לאולפן, לצורך הסדרה של מחדלי המודיעין. ואני מודה לכם שהייתם איתנו, תודה שלום. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> נספחים: </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2753--+------------+------------+-----------------------------.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2604----+------------+------------+----------------+--------------------.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2750--+---------%C2%AA+-----%C2%AA+----------+----------+------------+------------.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Tue, 05 Mar 2024 10:53:09 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240305 המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230304 סדרת ראיונות שבה מר אלעזר שטורם משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על תולדות המודיעין במטה הכללי של צה"ל בימים ההם ובזמן הזה. סדרה זו תעסוק באירועים שונים בתולדות המודיעין ותנתח כיצד עיצבו אירועים וכשלים מהעבר את דמותו והתנהלותו של אגף המודיעין כיום. פרק ב' שלפניכם מתאר בקצרה את פרשת "רותם" שהתרחשה בשנות הששים של המאה הקודמת. בפרשה זו הוכה המודיעין בישראל בתדהמה, כאשר גיחה שצבא מצרים נערך בסיני. בעקבות זאת העצים חיל המודיעין את יחידת האזנה המרכזית. בשיחה מנתח דקל את המשמעויות ההרסניות של החלטה זו. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" וכן על מאמרים והרצאות המופיעים באתר זה <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> מר אלעזר שטורם משוחח עם אלי דקל </span> </span> </p> <p> <span> כ"ג באדר א' ה'תשפ"ד 03.03.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> סדרת ראיונות שבה מר אלעזר שטורם משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על תולדות המודיעין במטה הכללי של צה"ל בימים ההם ובזמן הזה. סדרה זו תעסוק באירועים שונים בתולדות המודיעין ותנתח כיצד עיצבו אירועים וכשלים מהעבר את דמותו והתנהלותו של אגף המודיעין כיום. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> פרק ב' שלפניכם מתאר בקצרה את פרשת "רותם" שהתרחשה בשנות הששים של המאה הקודמת. בפרשה זו הוכה המודיעין בישראל בתדהמה, כאשר גיחה שצבא מצרים נערך בסיני. בעקבות זאת העצים חיל המודיעין את יחידת האזנה המרכזית. בשיחה מנתח דקל את המשמעויות ההרסניות של החלטה זו. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" וכן על מאמרים והרצאות המופיעים באתר "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> תמלול מעובד </span> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> שלום לכם אנחנו שוב בסדרה הנהדרת שלנו מחדלי המודיעין, שלום לך סגן אלוף אלי דקל המומחה שלנו ושל עוד כמה במדינת ישראל לענייני מודיעין ומצרים יש לומר. אנחנו בפרק השני בסדרה, והנושא שלנו פרשת "רותם" המסתורית. מה זה? היא כל כך מסתורית שאני לא יודע מה זה, ספר לנו. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> ובכן, אחרי מלחמת קדש בשנת 1956  ארצות הברית כפתה עלינו, שלא לומר אנסה אותנו באכזריות, לסגת מכל השטחים שכבשנו בסיני. הם הבטיחו לנו הבטחה בעל פה "אנחנו נדאג לכם להסדר מתחת לשולחן עם המצרים" שהמצרים יתנהגו יפה כלפיכם. אמנם לא תקבלו נייר, לא הסכם שלום, לא כלום. אבל אנחנו נארגן את המצב כך, שסיני באופן מעשי תהיה מפורזת. יהיה בה צבא, אבל רק בשביל שבכאילו יהיה צבא. המצרים יתנהגו יפה, לא יפגעו בכם. ואתם היהודים בתמורה תחזירו את השטחים שכבשתם בסיני עד המילימטר האחרון, שלא תעזו לעשות אף פעולה שתרגיז את המצרים, לאמור שום חדירות, מה שאתם הייתם עושים כל פעם מעבר לגבול כדי לבדוק וללמוד. שום קונץ ושום פטנט, ושלא תטוסו מעל שטח מצרים. טיסה מעל שטח מצרים זה הפרת ריבונות. ואנחנו, שאנחנו מסדרים את המצרים להסכים, הם לא יסכימו לכך שתטוסו מעל אדמתם. זה התנאי, יש גבול. אנחנו נדאג שהמצרים לא יחצו אותו, אתם לא תחצו לצד השני. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> המודיעין הסכים לכך,  אבל לא דאג, את זה אני אומר כחכם לאחר מעשה, להגיע לאיזושהי הסכמה שאם ככה שאנחנו לא יכולים לצלם מה קורה אצל האויב, ואנחנו יודעים שזה אויב בוגדני שקרן ורמאי מיום היוולדו, אז איך נדע מה הוא עושה? היינו יכולים לדרוש מהם, מהאמריקאים, שהם יספקו לנו צילומים מסיני, ובתמורה המצרים יקבלו צילומים מהאמריקאים על הנגב, כך שזה יהיה הדדי. אבל כאמור אנו לא דרשנו את זה כלל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מי צריך צילומי אוויר? טוב, אז איך נדע מה קורה בסיני? אז חכמי הדור של דור, זה קרה ב-1956 אז עוד הייתי נער, או בחור טרום בר מצווה, אמרו "אנחנו נקים מערך סוכנים" שהם יעשו מה שעושה התצ"א. מי הסוכנים האלה? הבדואים. הבדואים האלה מסתובבים בסיני. הם יסתובבו פה, הסתובבו שם. אנחנו ניתן להם מצלמות, ניתן להם מכשירי קשר, והם יהיו העיניים שלנו. הם יראו מה מתרחש בסיני. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> ככה זה עבד, אנחנו חיינו בשקר שיש לנו מודיעין. המצרים [מצידם] אכן הקפידו אכן לא לעבור את הקו הירוק [קו הגבול ישראל מצרים] ואין יותר חדירות. [אבל המצרים] עשו בעורמה, קונץ, הם אכן הקפידו כפי שאמרתי, הקפדה יתרה. לא לפגע בנו [משטח סיני] אבל מצאו כוח פרוקסי. הם שלחו לרצועת עזה אלוף משנה, וזה הקים כוח של פדאיון שיפגע בנו מעזה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> שטורם: </span> </span> <span> סיפורי המלחמה של הפדאיון לתועלת אלה שאינם יודעים או זוכרים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> המחבלים של פעם, שפעלו נמרצות לחבל בנו מרצועת עזה. אבל הם, המצרים בסיני, הקפידו שאין חדירות. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> אז ככה, יש לנו את הבדואים, והבדואים מתודרכים ויש להם קשר ומלמדים אותם וזה לכאורה הפלא ופלא. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> ואז באיזשהו יום בהיר או לא בהיר, ב-1960, פתאום יש איזה ידיעה לא ברורה שהצבא המצרי נערך לקראת משהו. והמשהו הזה לא ברור, ואז אנחנו מחליטים לצלם, ותוך גניבה קלה של הגבול. סיני היא מאוד גדולה, אז אמרנו אנחנו קצת ככה נגנוב אותה ממטוס שייכנס עד ג'בל ליבני, שזה 60 קילומטר מהגבול, ונראה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> מה, זה לא כל כך קצת </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> 60 קילומטר זה קצת לעומת כל סיני. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> אוקיי, חדרנו לסיני 60 קילומטר. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> כשהחליטו לעשות את זה, האווירה הכללית הייתה כמו האווירה של ערב שמחת תורה 2023. צה"ל מושבת, מושתק, כולם בבית ישנים חורפים. עד כדי כך שהמודיעין פיקוד דרום, למרות שידע שיש גיחת עומק, שזה כבר שנים מאז 1956, זה כבר 4 שנים שלא צולמה סיני. למרות זאת במודיעין פיקוד דרום אמרו בסדר, אז מצלמים את סיני, אנחנו נבוא בבוקר, 18 שעות אחרי הצילום, ונראה מה יהיה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> אצלנו במטכ"ל, אצל ה"יקים" במטכ"ל, אני זוקף את זה לזכות ה"יקים" לזכות מפקדי הנס לודויג שטרים, שהזכרתי אותו בשיחה הקודמת, כן ואני לא אשכח אותו, הוא ממוריי ורבותיי וזכרו לא יסוף מעל המודיעין. לדעתי הוא היה 20 שנה ראש ענף במחלקת מחקר. לא הקצינים המשוטטים כיום ש"עושים תפקיד" שנה וחצי ורצים לקידום. 20 שנה ראש ענף אחד מ-1948 עד 1968. הוא היה זה שהביא את המודיעין הגדול להצלחה [במלחמת ששת הימים]. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אצלו אמרו, אני מפענח היום את הגיחה, המשמעות היא עבודה בלילה על חשבון שעות השינה של המפענחים. זה שיש מצב של שלום לא משפיע עלי. בקיצור הייתה גיחה ופתאום רואים שתי אוגדות מצריות ערוכות בג'בל ליבני בניגוד לכל ההסכמים. אוגדות זה דיביזיות, כל אחת זה כ־10,000 איש, עם טנקים עם תותחים. חלקם ערוכים בקציימה  ממש על הגבול. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> איפה היה מערך המודיעין של הסוכנים? למה הם לא הרימו קול צעקה בקשר? למה הם לא צילמו? </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> אתה מדבר על הסוכנים הבדואים? </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> הבדואים כן, המודיעין צריך היה לדעת מה קורה! טוב צה"ל איך שהוא התעשת, לא משנה, עשה תרגילים ואיך שהוא יצאנו מזה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> אבל המכה הזאת, שאדם קם לפתע בבוקר או קם בלילה, פותח את עיניו ופתאום רואה שתי אוגדות יושבות לו על הגבול מבלי שהוא ידע על כך, זה היה טלטלה הכי גדולה של המודיעין מיום הקמתו, מ־1948, אפס מודיעין. זה כמו המצב של מלחמת שמיני עצרת, כלום לא יודעים. </span> </span> </p> <p> <span> טוב, אחרי שהתגלה ה"ברוך" של המודיעין, עשו חושבים. אוקיי, אז מה עכשיו? בסדר הופתענו וניצלנו בגלל שעשינו קצת תרגילי הונאה, לא משנה. הסתדרנו המצרים החליטו לאחר שראו שאנחנו גילינו אותם, הם נרגעו. הופעלו לחצים והם חזרו לאחור, בסדר. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אבל המודיעין, מה עושים שהכשל לא יחזור על עצמו? אז היו דיונים גדולים במטכ"ל מה קורה עם המודיעין. על הבדואים אי אפשר לסמוך, אז איך נדע? לכאורה מחדשים את הצילומים. אבל יש לנו הבטחה שהבטחנו לאמריקאים שאין צילומים. מה עושים? ואז ישבו וחשבו ואמרו - אסור לצלם בגלל אמריקאים, אסור זה לעשות, אסור ההוא לעשות ואז החליטו - נאזין! החליטו לפתח את יכולות האזנה המופלאות של מדינת ישראל. זה אותו גולם עם האוזניים הענקיות שקם עלינו לכלותינו, מה שנקרא [היום] 8200 . העצימו במאוד, מאוד, מאוד - את אחת מזרועות המודיעין ואמרו, הוא ייתן מענה [לכלל הצרכים], הרי איך עושים מודיעין? כל גורם איסופי מביא איזה משהו ייחודי משלו, יש מודיען שהוא ייחודי לצילומי אוויר, יש מודיעין של סוכנים, יש מודיעים צילומים וכן הלאה. כאן לאותו גורם נתנו לו את כל המשימות. הוא יהיה העיניים והאוזניים שלנו. ואכן באה מלחמת ששת הימים, והידיעות שלנו על צבא מצרים היו מופלאות. ידענו את כל המטוסים איפה הם, ולמה הם, וכמה הם. מבצע "מוקד" הצליח. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> ואיפה פרשת "רותם" בכל אלה? </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> מה שסיפרתי קודם על ההפתעה של הערכות צבא מצרים בסיני זה פרשת "רותם". כל האירוע הזה זה פרשת "רותם". פרשת "רותם" זה שצהל קם לפתע ומוצא ומגלה את האוגדות [המצריות בסיני], ואז הוא מתחיל בחופזה איומה לגייס את כוחותיו ולהיערך מול [הצבא המצרי] כשבגבול לא היה כלום. והשם הזה כל הסיפור הזה נקרא פרשת "רותם" </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ההפתעה הענקית דמוי שמחת תורה [ה'תשפ"ד] </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> שטורם: </span> </span> <span> <span> אה, כן, אומרים לי לשאול אותך את מה שתכננתי לשאול אותך בסדר?  אתה אמרת משפט קשה ביותר, אני רציתי לרשום אותו ואמרתי לעצמי, "וואו, 8200 קם עלינו לכלותינו". היחידה המוערכת ביותר, יחסי הציבור הכי נפלאים, כולם רוצים להיות שמה ועושים הכנות וקשרים וקישורים ואני לא יודע מה, ואתה אומר "8,200 קם עלינו לכלותנו" תסביר. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> אני אסביר. הקונץ במודיעין, כמו שאמרו חכמים "לעולם ישליש אדם כספו" ויחלק את המשאבים פה ושם. הרעיון המודיעיני [הוא] שאתה לא יכול לדעת אף פעם איפה אתה תיכשל ואיפה תיפול. אתה צריך לבנות מערכת עם חפיפות שתומכת זו את זו. כלומר, יש לי גם צילומים ואם זה נופל יש לי האזנה ואם זה נופל יש לי סוכנים, אם זה נופל אני יכול לחטוף לשונות לאסוף מודיעין בכל מיני דרכים. וככה אני בונה תמונה. והרעיון הוא תמונה מאוזנת. בשיחה שנדבר בהמשך לא עכשיו אלא אחת השיחות הבאות [אני אסביר זאת בהרחבה].   </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> המודיעין נבנה כך שכל גוף נותן את שלו. כמו האמירה של מרדכי נמיר [ראש עירית תל אביב לשעבר] "ינקה כל איש לפני ביתו והייתה העיר נקיה". עכשיו [אחרי מלחמת קדש ב־1956] היה כאן אילוץ חד פעמי, שאנחנו בטיפשותו הסכמנו לא לצלם את סיני, בסדר קרה! גם מדינות טועות. אנו העצמנו את  8,200 [ללא כל פרופורציה למודיעין שגוף מסוג זה מסוגל לספק], אבל! אחרי ששת הימים כל ההסכמות עם האמריקאים בטלו, אנחנו התחלנו מלחמה חדשה [מלחמת ההתשה] ואין לנו מחויבות יותר שלא לטוס מעל סיני. להפך, אחרי מלחמת ששת הימים טסנו מעל מצרים: לאורך, לרוחב, ובאלכסון מכל צד אפשרי. גם סוכנים היה לנו, נפלאים כמו אשרף מרוון ועוד שכאלה. לאחר  כל השפע הזה היו צריכים להגיד ל־8,200 - שחרו את הבלון הזה שאנחנו ניפחנו. בגלל כשלון הדרג המדיני שלנו שהסכים להפסקת האש ב-56 לנסיגה בלי תמורה. אחרי ששת הימים היה צריך להחזיר את יחידה 8,200  ולהביא אותה לממדים הטבעיים. להאזנה יש לה מקום חשוב במודיעין [אבל מעצם בריאתו היכולות האזנה מוגבלות]. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> אבל למה כינתה אותם "קמו עלינו לכלותינו"? </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> דקל: </span> </span> <span> בגלל שהגוף הזה הוא גוף טכנולוגי, הוא התחיל לשאוב מכל הגופים את החוכמה, את מעיין החוכמה, הוא שאב את הכישרונות. אני אביא דוגמה אישית. בענף אחד [בחטיבת המחקר באמ"ן] שבעבודה שלו הוא מסתמך או על גיאוגרפים וגיאולוגים, או על מהנדסים [למחקרי] תשתיות או קרקע [עבירות]. היה איזשהו רב סמל שהיה נראה מוכשר. ולוץ [הנס לודויג שטרים לוץ] אמר אני את הרס"ר הזה אני אגדל שיהיה מהנדס, ושלח אותו על חשבונו, על חשבון צה"ל לטכניון על מנת שהוא יהיה מהנדס. על מנת שהאיש יחזור ובענף אחד יהיה איש נוסף בעל גם ידע הנדסי, בכדי שיעזור לנו עם [חקר] התשתיות. [כדי לחקור תשתיות] צריכים להבין בהנדסה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> האיש הלך לטכניון והצליח בלימודו להפליא. כל הזמן הוא לווה על ידי ענף אחד מבחינת כל מיני פינוקים וסיוע למשפחה. כל מה שעושים לאיש שלך שנשלח ללימודים. למגינת ליבנו, כל השעות התמיכה האלה והפינוקים לא עזרו. כשהוא סיים את הטכניון אמרו לו, אתה יודע מה, אתה מהנדס לך ל־8,200. זו רק דוגמה איך זה עבד וזה מצץ את לשד המודיעין. כולם התחילו לסגוד לאלוהי 8,200. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> עכשיו, זה יכול להיות שזה היה ממשיך לעבוד טוב [אחרי מלחמת ששת הימים] אם לא היינו פותחים את הפה בששת הימים ומספרים לכולם איזה גדול אני. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> זה נמשך עד היום? </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> כשצה"ל הוקם, מעמדו של ראש ענף אחד הנס לודויג שטריים (לוץ) ומפקד 8,200, המעמד הצבאי [שלהם] היה זהה. שניהם רבי סרנים בחיל המודיעין. מפקד מודיעין השטח ומפקד יחידת האזנה שניהם זהים ושניהם יושבים סביב שולחן הערכת המצב. כיום, מפקד מודיעין השטח הוא קצין ברמה של סרן פחות או יותר, (אני הייתי אמנם סגן אלוף, אבל גם זה נדחק למשהו ברמה של סרן), שאין לו גישה ישירה לשולחן הערכת המצב. לעומת דלדול מעמדו של ענף אחד, 8,200 הפכה לממלכה שבראשה עומד תת אלוף. זה מה שקורה שמצמיחים אוזניים, שמכסות את הפנים, את העיניים, את הפה, ולא נשאר כלום. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> לסיום הפרק הזה כי זמננו עומד לפוג, כל הדברים האלה שתיארת בפרשת "רותם" ומה שהתפתח ממנה ב־8200, כל זה הביא אותנו למשבר הגדול של שבעה באוקטובר? </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> זאת מערכת [מתמשכת של כשלים] שלא לומדת ומפיקה [לקחים]. מ"רותם" הלקח שהיינו צריכים להפיק מ"רותם" היה, שאם מחר תהיה עוד מלחמה, לא נסכים יותר שאין צילומים מעל שטח האויב! והנה, והנה ב-1970 במלחמת ההתשה, שוב פעם בא הדוד האמריקאי ועושה איזשהו הסכם הפסקת אש. ואומר, אתם לא תצלמו יותר את מצרים! ואנו לא אמרנו, רגע אחד, כבר שמענו ממך את הסיפור הזה במלחמת 1956. בבקשה, אתה תביא לנו תמונות של מצרים, ואנחנו לא נצלם. שוב פעם חזרו על הסיפור, ושוב פעם אנחנו עיוורים מאז 1970. זה שלא צילמנו [מעל שטח האויב בין השנים 1973-1970]. כל זה הביא אותנו לכך שביום כיפור [1973 לקינו] בעיוורון שכזה, שלא ידענו את סוג הטנקים שיש בחזית התעלה. [כל זה] בגלל שאנחנו לא מצלמים בגלל הסכם הפסקת האש ב-1970. </span> </span> </p> <p> <span> שטורם: ובמלחמת אוקטובר 2023? </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> אני לא יודע מה אפשר להגיד, וגם הידע שלי הוא חלקי. אני מעדיף כרגע לא לדבר. אבל נראה לי ששורשי הבעיה של [מלחמת] 2023  נעוצים באי הפקת לקחים ממלחמות 1956, 1967, 1970, 1973, ו־1981. מאז 1962 אני בשרות סדיר וראיתי את המלחמות. בכל המלחמות האלה לא הופקו לקחים. או שהיה איזה ראש אמ"ן [הכוונה לשלמה גזית] שאסר בפקודה כמו ביום כיפור, או סתם ראש אמ"ן שהתעלם ואמר מי צריך לקחים. אז הכשלים הולכים ומצטברים. </span> </span> </p> <p> <span> שטורם: צר לי שאנחנו גומרים באווירה לא חגיגית, ולא שמחה,  אבל זו תהיה טיבה לדעתי של הסדרה כולה, לא תמיד נשמח, אלה החיים. אלי דקל סגן אלוף תודה רבה לך. גבירותיי רבותיי תודה רבה לכם שלום ולהתראות.   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> נספחים: </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2753--+------------+------------+-----------------------------.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2604----+------------+------------+----------------+--------------------.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Mon, 04 Mar 2024 06:09:06 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230304 המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240303 סדרת ראיונות שבה מר אלעזר שטורם משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על תולדות המודיעין במטה הכללי של צה"ל בימים ההם ובזמן הזה. סדרה זו תעסוק באירועים שונים בתולדות המודיעין ותנתח כיצד עיצבו אירועים וכשלים מהעבר את דמותו והתנהלותו של אגף המודיעין כיום. פרק א' שלפניכם מתאר בקצרה כיצד נבנה חיל המודיעין וכיצד המודיעין מרבה לעסוק בנושאים אסטרטגיים חובקי עולם אך למעשה לרמטכ"ל אין קצין מודיעין שכל דאגותיו הן לסייע לו לנצח במלחמה (תנו לצה"ל לנצח). ההחלטה להפוך את ראש אגף המודיעין "למעריך הלאומי" גורמת זה שנים רבות לכך שהמודיעין במטכ"ל עוסק אולי בדברים הרי גורל כמו אקלים ושוויון לנשים אך ממעיט לעסוק בחיפוש דרכים שיאפשרו לצה"ל להכריע את אויבי המדינה בתחכום ובמהירות. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" וכן על מאמרים והרצאות המופיעים באתר "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/ <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> מר אלעזר שטורם משוחח עם אלי דקל </span> </span> </p> <p> <span> כ"ג באדר א' ה'תשפ"ד 03.03.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> סדרת ראיונות שבה מר אלעזר שטורם משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על תולדות המודיעין במטה הכללי של צה"ל בימים ההם ובזמן הזה. סדרה זו תעסוק באירועים שונים בתולדות המודיעין ותנתח כיצד עיצבו אירועים וכשלים מהעבר את דמותו והתנהלותו של אגף המודיעין כיום. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> פרק א' שלפניכם מתאר בקצרה כיצד נבנה חיל המודיעין וכיצד המודיעין מרבה לעסוק בנושאים אסטרטגיים חובקי עולם אך למעשה לרמטכ"ל אין קצין מודיעין שכל דאגותיו הן לסייע לו לנצח במלחמה (תנו לצה"ל לנצח). </span> </span> </p> <p> <span> <span> ההחלטה להפוך את ראש אגף המודיעין "למעריך הלאומי" גורמת זה שנים רבות לכך שהמודיעין במטכ"ל עוסק אולי בדברים הרי גורל כמו אקלים ושוויון לנשים אך ממעיט לעסוק בחיפוש דרכים שיאפשרו לצה"ל להכריע את אויבי המדינה בתחכום ובמהירות. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" וכן על מאמרים והרצאות המופיעים באתר זה.      </span> </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> תמלול לאחר עריכה לשונית קלה </span> </p> <p> <span> בגרסה זו הושמטו רוב הסוגריים המרובעות שמציינות השלמות מילות קישור שלא נאמרו בראיון המקור </span> <span> י </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> שלום לכם, אנחנו בהמשך המרוץ שלנו, בהמשך הסדרה מחדלי המודיעין יחד עם סגן אלוף אלי דקל. שלום לך אלי דקל, מורי ורבי לענייני צבא ומסתורין. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> תוך כדי המרוץ שלנו במעלה הסדרה וההר, אני אומר לעצמי רגע, בוא נחזור לבראשית, בראשית היו הדברים, כלומר בוא נחזור לייסוד המודיעין הצבאי. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> כן, אז זה לא סוד שעם ישראל לא עסק בצבא כבר מאות רבות בשנים, שלא לומר אלפים. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> אלפיים שנה </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> כן, כן. וגם אם היה צבא כלשהו, שיהודים שרתו באיזשהו צבא, בדרך כלל, בדרך כלל, לא נתנו ליהודים מקום בעמדות מפתח שבהן יש סודות המדינה, לא סמכו עליהם בגלל שהם "נישט פון אונזרה" הם לא משלנו. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> הייתה עוד סיבה, עוד סיבות, כן אבל אלה שהיו בצבא הגרמני, אני לא רוצה להאשים רק את הגויים במקרה זה, בסך הכל הם היו זרים וגם היו קוסמופוליטיים. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> בכל אופן השאלה הגדולה, איך כשאתה מקים צבא "יש מאין", איך צבא זה לומד מודיעין? במיוחד מודיעין שהוא מאוד מקצועי. ואני רוצה לספר את הסיפור של הצילומי אוויר, מאיפה בא ליהודי אחרי 2,000 שנות גלות, לדעת ולהפיק מודיעין מתשתיות, מאיפה זה בא לו? </span> </span> </p> <p> <span> אז הסיפור הוא ממלחמת העולם השנייה, הבריטים בגלל המצוקה של כוח אדם, הקימו [את] היחידה 524 להפקת מודיעין מצילומי אוויר, וגייסו את רוב המשרתים ביחידה מקרב יהודים שבאו כמתנדבים מהארץ. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> שטורם: </span> </span> <span> שהתנדבו כמו הבריגדה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> דקל: </span> </span> <span> כן, כמו הבריגדה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> וואלה, ופלוגה 524 שמקום השבה איפה הוא היה? </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> מדרום לקהיר, כחלק מהמטה במזרח התיכון. חלק מהמטה הכללי של צבא אנגליה במזרח התיכון. המטה שכן בקהיר, וזה חלק מהמטה, המודיעין. שם ישבו האנשים, שלבסוף הם היו מניחי היסוד של הפקת מידע מצילומי אוויר. כמו הנס לודוויג שטרים, שהיה סמל, ועוד כמה כאלה שלימים הם היו מפקדי המיפוי הצבאי בארץ. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הלאה, </span> <span> <span> זה חלק אחד. בכל זאת כשהקימו את המודיעין בצה"ל, התחילו לחפש איש שילמד אותנו לפענח צילומי אוויר, לדעת איך מגלים את הסודות מתוך צילומי האוויר. אתה רואה תמונה אתה צריך להבין מה אתה רואה. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> והסיפור הוא מופלא. במלחמת העולם השנייה היה לבריטים יחידת מודיעין שדה במדבר המערבי. והיה לה קרון פיענוח. לדיביזיה הבריטית היה מטוס, הוא היה מצלם את הגרמנים בלוב או כשהתקדמו הלאה בטוברוק, משהו כזה. המטוס היה נוחת בשטח האוגדה ואז היה סרן בריטי מפענח. והוא היה עושה את המודיעין הזה. ביחידה הזו [שרת יהודי בתפקיד] "סקנד דרייבר"-נהג משני, שמטרתו העיקרית זה לגרז את המכונית. הנהג ה"סקנד דריבר" היה יהודי בשם ירמיהו וינקלר, שהוא היה יהודי סקרן. בזמן שבו הדיוויזיה חנתה והוא גמר את כל משימות הגירוז של האוטו, הוא היה יכול, זו אפשרות סבירה, להצטרף לכל חבריו באוהל לשחק קלפים, מה שעשו בין לבין, או לא יודע, או לישון, לא יודע מה. אבל הוא החליט לעמוד מאחורי כתפו של הקפטן הבריטי, ולשאול אותו. מה יש לו לומר על זה, למה אתה אומר שזה טנק? לפי מה אתה מחפש כאן ולא כאן? ככה הסתיימה מלחמת העולם ולא קרה כלום עם ה"סקנד דרייבר". </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אוקיי, נגמרה מלחמת העולם השנייה, היה גיוס גדול [לצה"ל] ושאלו את ירמי מה אתה רוצה לעשות בצה"ל? והוא אמר אני צעיר וזה רוצה ללכת להנדסה קרבית. נשכח כל מה שהוא למד בצבא הבריטי והוא הלך להנדסה הקרבית. שם הוא התעסק עם איזה מוקש, ובקיצור הלכה לו כף היד, התפוצץ לו נפץ ביד, הלכה היד. מה עושים עם קצין נכה בצה"ל? בחור צעיר יחסית, שאלו אותו מה עוד אתה יודע לעשות? והוא ענה, אני גם יודע לפענח צילומי אוויר. נו, או! אתה תהיה מושיענו. כך הוא קם בית הספר,  והוא היה המפקד. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> ברשותך האדיבה באיזו שנה הוקם בית הספר? </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> [כנראה] ב-1948.   </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> וואלה ממש בייסוד. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> ככה ייסדו את קורס מפענחי צילומי אוויר, אז הוא הה מפקד הראשון [שפיקד] על קורס מפענחי צילומי אוויר.  קורס מת"א קראו לזה, מפענחי תצלומי אוויר. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> וואו, כלומר כל זה צמח מזה שהוא עומד מאחורי הכתף של הקצין הבריטי ואומר תלמד אותי, מה שואל אותו שאלה, פה שאלה, שם ככה, אז זה איזשהו סיפור. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> איך התחיל המודיעין בצה"ל? הוא התחיל ממפקדים  בצבא הבריטי. רובם של מייסדי המודיעין בצה"ל, כמעט עשרה קצינים בכירים בחיל המודיעין של אז, באו משורות הצבא הבריטי. רובם ורובם ככולם "יקים" שמוצאם מגרמניה, הם למעשה מניחי היסוד של המודיעין. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> עכשיו, מה היה הרעיון המרכזי שהקימו את המודיעין? הרעיון היה "השולחן העגול של האבירים" [במודיעין] יש תחומי עניין שונים, כל אחד מביא את הנתח המודיעני שלו, כולם במעמד שווה אין פחד של דרגות, אני אפתח את הפה וההוא מעליי יכעס. ואז היה: ראש המודיעין האסטרטגי, למטרות אסטרטגיות וכן הלאה, זה רייפנברג, פרופסור רייפנברג. הוא קדם ללוץ [שהיה מפקדי]. [בראש המערכת עמד] "ראש שירותי המודיעין". היה שירות מודיעין מספר אחד להאזנה,  סתם אני אומר, ש.מ [שירות מודיעין] 2 זה היה האזנה, ש.מ לסוכנים.  יש לי כאן את הרשימה זה לא משנה. אנחנו היינו ש.מ. 6, שזה היה שירות מודיעין להפקת מודיעין מצילומי אוויר, וכן הלאה. גם השב"כ, היה בתוך זה. כולם זהים! שב"כ, ראש מוסד כאילו לסוכנים מרגלים, האזנות. הכל סביב שולחן אחד. כולם כפופים לראש מחלקת מודיעין, שזה מקביל משהו לאלוף משנה, ומחלקת המודיעין הזו הייתה כפופה לראש אגף המבצעים, וזה הנושא המרכזי שאני רוצה לעמוד עליו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> כל שרות מודיעין עובד, כך שאתה צריך לדעת בכל מעשיך ביום, לשם מה אתה חי לשם מה אתה עובד כל שעה משעות היום שלך. התפקיד של המודיעין זה לעזור למפקד. הגדרה טובה "המודיעין במטכ"ל הוא המוסד העליון לבירור המציאות". אתה צריך להבהיר לממונים עליך, שזה האג"ם שמנהל את הצבא, מה היא המציאות. אלו שמולך [האויבים] מה הם עושים? במה הם מתחמשים? מה התוכניות שלהם? מתי הם יצאו למלחמה או לא יצאו למלחמה. אתה עושה את זה [את המודיעין] באמצעות אבירי השולחן העגול, שכל אחד מביא את חלקו. אחד מביא חלק דל, חלק אחד מזה זה האזנה לרדיו למשל, דברים פשוטים, לא רק מרגלים וכן הלאה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> אבל [אני חוזר] הרעיון המרכזי היה שהמודיעין כפוף לאג"ם [אגף המטה בצה"ל]. כל מעשיו של המודיעין, כל מעייניו, כל משאבי מחשבתו היו נתונים לכיצד נעשה שצה"ל ינצח. מכיוון שאני עובד בצבא, והצבא תפקידו להילחם, אז אני נותן מודיעין למלחמה. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> תפקידו של הצבא  להילחם ולנצח </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> אז אני איש המודיעין עוזר לצבא לנצח מהר ובאלגנטיות עם חוכמה עם תחכום. להגיע מפה לעשות משם, ועם תעוזה וכן הלאה. </span> </span> </p> <p> <span> כל זה קרס בשנת 1953, שמה התחיל הכשל הגדול, ב-1953. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> אני אנסה לחשוב, אני לא יודע כל מה שהיה ב-1953 </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> עד 1953 זה היה מבנה של חיל המודיעין. יש אגף מבצעים מתחת לאגף המבצעים יש מחלקת מודיעין. זה היה מוצלח מאוד. </span> </span> </p> <p> <span> שטורם: ומאיפה אתה יודע שזה היה מוצלח? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span>  לא היתה שום "פשלה"! לא "פשלה" מוכרת, זה כבר מוצלח. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> שטורם: </span> </span> <span> אוקיי קריטריון שאני מקבל אותו. וב-1953 מה קורה? מתחילה הפרשה? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> לא, לא, לא, שום פרשה. אז החליטו שראש המודיעין, ראש מחלקת המודיעין, הוא לא יהיה רק הקמ"ן של הצבא. כלומר, כל הראש שלו זה איך להכריע אויבים.  אלא הוא יהיה הקמ"ן של מדינת ישראל, המעריך הלאומי. [זה יצר מצב לא בריא שלרמטכ"ל ולצבא אין קצין מודיעין משלו – קצין שכל מעייניו זה רק לנצח אויבים] </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> שטורם: </span> </span> <span>  מכאן בא השם </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> כן. ואז הראש שלו [של ראש אמ"ן] כבר לא רק למצוא ציר, אלא איך אני גברא רבה...    ממשלה...אני לוחש לאוזני ראש הממשלה. ראש אגף המודיעין הוא הקצין היחידי במטה הכללי (חוץ מהרמטכ"ל שכפוף גם הוא לראש הממשלה) שיש לו גישה מהירה לאוזן של ראש הממשלה. להיפך, בדרך כלל לראש אמ"ן יש גישה יותר מהירה, באותם ימים, לאוזנו של ראש הממשלה מאשר הרמטכ"ל. הרמטכ"ל למה הוא צריך את ראש הממשלה? שהוא צריך כסף. הוא בא הוא בוכה, אני צריך תקציב, צריך לקנות, צריך את זה. אבל לראש אגף המודיעין כל יום יש דיווחים [לראש הממשלה] יש [דיווח] כזה, ויש מגעים. ואז מה שקרה - המודיעין במקום לחשוב מלמעלה והכוונה מלמעלה [למשרתים בחיל המודיען] איך עוזרים לצה"ל לנצח, במקום זה - חושבים זה איך אני עוזר לממשלה לקבל החלטות. זה ככה זה מתחיל, אבל זה מסתיים, איך אני משפיע על החלטות הממשלה. כלומר אני [ראש אמ"ן] לא רק נותן ידיעות, כמה טנקים יש כאן ואתם תעשו עם זה מה שאתם רוצים. זה תפקיד של המודיעין! אלא, אלו המלצותיי ורצוני ואני מנסה לכפות את השלום שלי ואת המחשבות שלי ואת האויבים שלי [ואת מחשבות השלום שלי]. שמע, ואז מה שקרה המטה הכללי מאז הולך אט אט מתרוקן מהתוכן הצבאי של להרוג ערבים, אני אומר את זה בגסות. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> תגיד בגסות, מותר. פה מותר. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> [התפקיד הולך] יותר לכיוון "איך אני מהנדס את המזרח התיכון ואיך אני מציע לעשות את זה ואת ההוא" ואז מה שקרה שבמקום ש-12 האבירים יושבים יחד ויחד מייצרים מודיעין שמאפשר לצה"ל לנצח, כמו שדיברנו בששת הימים, עם תחכום איך להגיע לאויב בעורפו וכן הלאה, כל הגוף הזה פשוט הלך ונעלם. מוססו אותו. [אם אני מהנדס את העולם] מי צריך בכלל תצ"א? לא שזה [התצ"א] לא קיים, אבל זה נמצא הרחק באיזה מקום שכוח אל. בפיקוד, אני לא יודע, באיזה מקום במדינה אחרת, במדינת הפיקוד. אני ראש אמ"ן [אני מעל לזה] חושב על האסטרטגיות [האקלים, שוויון זכויות לנשים ושאר נושאים ברומו של עולם]. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> שמע, אני אגלה לך סוד, אני במהלך כל דבריך, ב-12 הדקות האחרונות, נאמר 11, גם הפתיח לקח קצת זמן, אני שואל את עצמי, אלי דקל לאן לוקח את הפרק הזה? ואיך, איך, מה מחכה לי מעבר למילים, ולא ידעתי. ופתאום, אתה תזהיר אותי בפעם הבאה שאתה זורק עכשיו פצצת זמן, אבל פצצה, פצצה. אתה בא, אתה אומר, רבותיי אני רוצה לחזור על דבריך ולחדד אותם. אתה אומר, פעם המודיעין הצבאי עסק במודיעין צבאי, והביא אינפורמציות אל השולחן שלי ושל אחרים, ושל הרמטכ"ל ושל כל יתר המערכת הצבאית. משם זרם לאן שזרם, אם זרם, ובאיזה שהי אבחת חרב של שינוי ההתנהלות הארגונית האנושית, שהפכו את ראש אמ"ן לאיזה מעריך לאומי, גברא רבה, ומי יודע מה. הוא מתעסק בפוליטיקה בתוקף תפקידו. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> באותו רגע הוא החל להתעסק בפוליטיקה, באותו רגע. אלך יותר רחוק, באותו רגע הוא התחיל  גם כן לנווט את דעותיו דרך המודיעין </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> אמת, ואת זה עשה זעירא לדעתי בגדול במלחמה [מלחמת יום הכיפורים]. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> דקל: </span> </span> <span> כיוונת לדברי גדולים... </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> אני שמח שהבנתי אותך ידידי היקר. ואני מודיע לך, אני יושב מחייך, אבל אני מצומרר. כי פתאום אתה מצביע על צומת אחד קטן זעיר בזמן, ששמה מתרחש דבר גדול ביותר שעתיד להשפיע לדורות קדימה, ולרעה. אז אני רוצה לספר, זה מה שאמרת על היעדים של המודיעין. נשבע לך יש לי צמרמורת. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> דקל: </span> </span> <span> כן אחד היעדים של המודיעין זה "תנו לצה"ל לנצח", כלומר להצביע מראש על צמתים שאם תפגע בהם, האויב ייפגע. כגון, איפה המפקדה של סינוואר? [היכן יש] מפקדות [אחרות]? וכן הלאה. והנה מתברר שביום כיפור, שלמרות שהיה לנו עושר של סוכנים, ביניהם הסוכן הידוע [אשרף מרואן] ועוד אחרים שעוד לא יודעים [בציבור עליהם]. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> חתנו של אדון נאצר. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> ועוד סוכנים שעדיין לא יודעים מאיפה הם, אבל הוא לא היה יחידי בצמרת. הוא לא היה יחידי וזה לא סוד. לא היה יחידי בבירור בפירוש רב לא היה יחידי! והנה עם כל שפע הסוכנים הזה, היו לנו חורים גדולים במודיעין. ואני שאלתי, את נפגשתי לצורך כתיבת ספרי "מודיעין תלוש מהקרקע", נפגשתי עם ראש אמ"ן לשעבר גזית שלמה. גזית שהיה מפקדי באיזשהו דרך. לא מפקד ישיר אבל היה מפקד. הוא היה ראש מחלקת מחקר </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> הוא נחשב לאיש מעלה, נכון? מה שנחשב לאיש מעלה נכון? </span> </span> </p> <p> <span> דקל: אני לא רוצה לחוות דעה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> הבנתי את התשובה, בסדר. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> אבל בוודאי הוא מוכר, והוא היה ראש מחלקת מחקר בששת הימים, כלומר חלק מהניצחון בששת הימים זה על כתפיו, כן לטוב ולרע. בכל מקרה, שאלתי אותו איך זה שביום כיפור עם כל  שפעת המודיעים, הסוכנים, לא ידענו מספר יעדים אסטרטגים חשובים. אותם סוכנים, שאני יודע מה הם ומה יכולותיהם [היו יכולים לספק לנו מידע עליהם]. למשל, אני לא ידעתי מאיפה מתנהלת המלחמה, איפה הבור המצרי? </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> בור כמו שיש לנו, לא ידעתם לפני המלחמה? </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> לא! ואת זה ודאי [המרגל] אשרף, שהיה הסגן או העוזר [של הנשיא סאדאת-צריך לדעת]. רק היו צריכים לשאול אותו. ביררתי זאת עם המפעיל שלו, למה לא שאלת אותו "אשרפ"ל, איפה ה"בור"? מחר אם יש מלחמה [היכן מתכנסת צמרת הפיקוד העליון של מצרים]? מה שאמר לי המפעיל – אף אחד לא תדרך אותי לשאול שאלות כאלה. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אז גזית, שלמה גזית, הדהים אותי ואמר "אותי לא מעניין כל נושא המטרות, עם כל הכבוד לך אלי דקל, אני נותן הערכות גלובליות". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> אני לא מאמין, מה שאתה אומר? </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> אני מקווה שזה מוקלט. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> אני ארצה [לשמוע], אם זה מוקלט. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> אני אביא לך את ההקלטה. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> אני מבקש את ההקלטה בפגישה הבאה עמך. אז ככה אומר לך אותו שלמה גזית הידוע והמפורסם, צריך לומר. אני לא אחראי על מטרות ועם כל הכבוד לך דקל זה בעיה שלך, אתה תתעסק עם זה, פנטסטי. [מה לומר] אני לא מעניין אותי איך צה"ל מנצח, אני חושב על ההנדוס הכללי. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אלי דקל תם פרקנו, אמור מילה לסיכום. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> אני רוצה להגיד משהו בשבח המודיעין החזותי. לכאורה, כל אחד נותן את חלקו. מניסיון חיים של 60 שנה שאני עסקתי [במודיעין החזותי], חלקם בסדיר וחלקם במילואים וגם כתבתי שני ספרים על כך, אני חושב שאני גם יכול להוכיח שחלקו של המודיעין החזותי, לעת הזו, אני אומר לעת הזו , כלומר בזמן שיש לוויינים ואף אחד לא מפריע את התקשורת ביניהם. אני, החשש שלי שיום יבוא ולא יהיה לוויינים.  [אני חושש] שמישהו יפריעו [להם], בסדר, כן יחסמו אותם. אבל לעת הזו שיש צילומי אוויר, זה צריך להיות המודיעין המרכזי. ואני סבור, ואני רוצה לומר, שהפקת המודיעין מתשתיות, היא הדרך המהירה, הטובה, הזולה והנוחה לדעת את כוננות האויב.  אנו כל הזמן רוצים לדעת את כוונות האויב, וקשה מאוד לחשוף אותם. לדעתי, איפה שהאויב שם את הכסף ובונה ביצורים, איפה שהאויב שם את הכסף ובונה מחסני תחמושת - שם הוא רוצה להילחם. כלומר, אני מגלה את כוונותיו באמצעות ניתוח תשתיות. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> אלי דקל, שמע זרקת לי עוד פצצה אחת, כוונותיו ויכולותיו של האויב. אני, אני מכיר את הרשימה של הפרקים [של ההרצאות שלך]. יש לי בקשה אליך, בוא נוסיף עוד פרק אחד, שיידון בסוגיה הסבוכה כל כך, בציר שהוא ציר מתוח מאוד בין כוונות לבין יכולות, שגם במלחמה הזו הרבו לדבר, בעצם על הפרובלמטיקה הקשה הזו של שני הקטבים הללו </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אלי דקל שמע - אני מאוד מודה לך. ואם ראית את פרצופי מדי פעם מתעוות אז זה לא מחמת דבריך, אלא מחמת ייסורי הגב שלי. אז אני מתנצל תודה רבה לך. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> שקדוש ברוך הוא ישלח לך רפואה אמן סלע. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span>  עכשיו אתה גם הרב שמחלק ברכות... </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דקל: </span> <span> <span> כן, יש כאלו שקוראים לי ה"אמרי אליהו". </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שטורם: </span> <span> <span> גבירותיי ורבותיי, תודה רבה מאוד לאלי דקל אביר הסדרה הזו שלנו מחדלי המודיעין, או כשלי המודיעין, או מה שזה לא יהיה. מחכים לכם עוד כמה וכמה פרקים מרתקים ביותר. והפרק שהוספנו עכשיו, דומני שיהיה לו הרבה חשיבות, הרבה מה לומר לענייני ימינו, הן תסכים איתי, נכון, בכוונות ויכולות </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> טוב אני מקווה שהפקתם לקח מהמפגש הנהדר הזה עם אלי דקל. סגן אלוף מומחה המודיעין שלנו ושל עוד כמה. תודה רבה שלום ולהתראות. </span> </p> <p> <span> נספחים: </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2604----+------------+------------+----------------+--------------------.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2496%D7%A9+%D7%A4%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%97+%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99+%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8+%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA+%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D+%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94..png" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2494%D7%A9+210201+%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94+%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F.png" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Sun, 03 Mar 2024 06:33:11 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240303 המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240228 מאמר של אלי דקל העוסק בהתעלמות הממושכת של האקדמיה והתקשורת מכל מה שמתרחש במצרים. מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, מוסדות המחקר האקדמיים והתקשורת ממעיטים להתעניין במתרחש במצרים. גם כשהחלה מלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל") התקשורת הכתובה וצבא הפרשנים הגדול של ערוצי הטלוויזיה התעלמו כליל ממצרים ומהאינטרסים שלה במתרחש בעזה וישראל. בראשית המלחמה היו אף כאלה שפנטזו שאפשר לפתור את בעיית ערביי עזה על ידי קליטתם בסיני. כאשר המצרים שללו נחרצות רעיון זה, פִּרְשְׁנוּ פרשנינו זאת כניסיון מצרי ל"עשות קופה" ולגבות מארה"ב וישראל על כל פליט שיועבר להתיישב בסיני. לאחר שלושה חודשי מלחמה בעזה, כשצה"ל הכריז שיש בדעתו לכבוש את רפיח ולהשתלט על ציר "פילדלפי" הביעו המצרים התנגדות עזה ואף איימו המשך היחסים בין המדינות. התקשורת, שהזניחה עשרות שנים את המעקב אחר המתרחש במצרים בכלל ובסיני בפרט, "גילתה" לפתע את מצרים וחלה לפרסם מאמרים מלומדים על מעורבותה של מצרים במתרחש בעזה. מבין כלי התקשורת, העיתון "מקור ראשון" הקדיש את המוסף "יומן" לנושא המצרי. במוסף מופיעים שמונה חוקרים המחווים דעתם על מעורבות מצרים ועל שיתוף מצרים בפתרון בעיית <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span> מעודכן ל־07.04.2020 פורסם לראשונה בתאריך 03.03.2019 </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <font> <b> מבוא </b> </font> </span> </div> <div> <span> מאז 1979, מתום חגיגות הסכם השלום בין ישראל למצרים, גווע עניינה של התקשורת בישראל במתרחש במצרים. מדי פעם, כאשר צבא מצרים או טרוריסטים מצריים פגעו באזרחי ישראל, עסקה התקשורת בנושא ימים אחדים ושבה להתעלם מהמתרחש במצרים. גם האקדמיה בכלל ומכוני המחקר שיוחדו לחקור נושאים צבאיים בפרט (כגון "מרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה" ו"המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS") המעיטו מאוד לעסוק בצבא מצרים. גם נושאים אזרחיים, כגון הפעילות המצרית הנרחבת להגדלת השטחים המעובדים, כשלון מיזמים כלכליים גדולים, צעידת מצרים למצב של חדלות פירעון והשלטת שלטון דיכוי במצרים, אינם זוכים להתעניינות מצד מכוני המחקר וכלי התקשורת בישראל.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> כך גם באגף המודיעין: מאז הגעתו של נשיא מצרים אנואר א־סאדאת לנאום בכנסת, ובמיוחד לאחר חתימת הסכם השלום, פחת העניין המודיעיני במצרים. במסדרונות אמ"ן החלה אז להתגבש הערכה שלפיה כאשר מצרים תיווכח לדעת כי ישראל מתכוונת ברצינות להחזיר את כל סיני, יחל תהליך צמצום סדר הכוחות של הצבא המצרי הגדול (ששוקם במהירות בעזרת ברית המועצות). התקווה בקרב המשרתים בעמדות המפתח באמ"ן הייתה שבתחילה יחל תהליך של צמצום חלק מהעוצבות הסדירות והפיכתן לעוצבות במילואים, ולאחר מכן תבוטלנה יחידות לוחמות ומשאבים יופנו לצורך פיתוחה הכלכלי של מצרים.    </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> הערכת אמ"ן לא התגשמה. אף יחידה סדירה לא הוסבה ליחידת מילואים. נהפוך הוא: מיום חתימת הסכם השלום החל צבא מצרים להתעצם ולהתכונן בקדחתנות ל"סיבוב הבא". בו בזמן החל צבא מצרים בסיני בתהליך כרסום וריקון הנספח הצבאי להסכם השלום ובנייה מסיבית של תשתיות צבאיות שנועדו להכשיר את זירת הלחימה בסיני למלחמה בישראל. כאמור, תהליך ההתעצמות ובניית מערכות תשתית צבאיות למלחמה בישראל החל מייד לאחר חתימת הסכם השלום. תהליך זה הועצם מאוד מאז יוני 2014, עת תפס עבד אל־פתח א־סיסי את השלטון במצרים.   </span> </div> <div> <span>   </span> </div> <div> <span> גם באוקטובר 2023, כשהחלה מלחמת שמיני עצרת ("חרבות הברזל"), התקשורת הכתובה וצבא הפרשנים הגדול של ערוצי הטלוויזיה התעלמו כליל ממצרים ומהאינטרסים שלה במתרחש בעזה וישראל. בראשית המלחמה היו אף כאלה שפנטזו שאפשר לפתור את בעיית ערביי עזה על ידי קליטתם בסיני. כאשר המצרים שללו נחרצות רעיון זה, פִּרְשְׁנוּ פרשנינו זאת כניסיון מצרי ל"עשות קופה" ולגבות מארה"ב וישראל על כל פליט שיועבר להתיישב בסיני. כלומר האמריקאים "ישמנו" את המצרים כשם שאנו נהגנו בגולה "לשמן" את הגויים. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> <font> התקשורת מגלה את מצרים  </font> </b> </span> </div> <div> <span> לאחר שלושה חודשי מלחמה בעזה, כשכוחותינו גילו נשק ותעשיית נשק שמקורם ממצרים, התעוררו "פרשני האולפנים" (עיתונאים בכירים, יוצאי צבא בכירים במילואים ו"מומחים" למצרים ממוסדות המחקר האקדמיים) ויצאו בהכרזה שיש לכבוש את רפיח ולהשתלט על ציר "פילדלפי" העובר לאורך גבול מצרים עזה). הצבא מצידו לא איחר להגיב, ויצא בהכרזה כי כיבוש רפיח וציר פילדלפי הוא אכן היעד הבא במלחמה.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> גם מצרים לא איחרה להגיב, וב־22.01.2024 יצא דיאא' רשואן, מנהל לשכת ההסברה הממשלתית, בהכרזה כי כל מהלך ישראלי לכיבוש ציר פילדלפי בגבול מצרים-עזה, יוביל לאיום חמור ורציני על היחסים בין ישראל למצרים. מצרים לא הסתפקה בכך ושחררה לתקשורת צילומים של טנקים מצריים ערוכים סמוך לחומה בצידו הדרומי של ציר פילדלפי. כידוע, על פי הסכם השלום אסור לאף חייל מצרי להימצא בכל המרחב שבין ציר פילדלפי לרפידים - מהלך של 130 קילומטר. התקשורת, שהזניחה עשרות שנים את המעקב אחר המתרחש במצרים בכלל ובסיני בפרט, "גילתה" לפתע את מצרים וחלה לפרסם מאמרים מלומדים על מעורבותה של מצרים במתרחש בעזה. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מבין כלי התקשורת, העיתון "מקור ראשון" המזוהה בציבור כעיתון של ה"סרוגים" הנוטים לצד הימני של המפה הפוליטית, הקדיש את המוסף "יומן" לנושא המצרי. המוסף יצא לאור בז' באדר א' ה'תשפ"ד, ערב שבת פרשת תרומה 16.02.2024 למניינם. בשער המוסף "יומן" מופיעה תמונה גדולה של הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי והכותרת "בראש של א־סיסי". כותרת המשנה "מהם האינטרסים של קהיר במלחמה בעזה, והאם הסכם השלום בין ישראל למצרים בסכנה. פרויקט מיוחד". בכתיבת המוסף נטלו חלק (על פי סדר הופעתם במוסף): מאמר של העיתונאי והסופר שלום ירושלמי, מאמר של תא"ל במילואים יוסי קופרווסר (לשעבר ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין), מאמר של העיתונאית פזית רבינא, ומאמר של העיתונאי אסף גיבור. אסף מביא במאמרו קטעים מראיונות שערך עם פרופ' יורם מיטל, ד"ר מירה צורף, ד"ר ענת הוכברג-מרום וסא"ל (בדימוס) אלי דקל (לשעבר קצין מחקר בכיר בחטיבת המחקר באמ"ן).  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אפשר לקרוא את המוסף "יומן" בקישור: </span> </div> <div> <span>   <span> <a href="https://digital-edition.makorrishon.co.il/makor-rishon/20240216"> https://digital-edition.makorrishon.co.il/makor-rishon/20240216 </a> </span> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> המאמר של אסף גיבור, בשם "בין המצרים", שבו רואיינתי, מופיע בשלמותו בסוף המאמר.  </span> </div> <div> <span>   </span> </div> <div> <span> <b> <font> קריאה מודרכת של המאמרים העוסקים במצרים </font> </b> </span> </div> <div> <span> בתחילה שמחתי לראות כי עיתון בישראל מעלה את הנושא המצרי על שולחן השיח הציבורי. אך כאשר קראתי את הכתבה, נוכחתי לדעת שבעלי הדעה השונים, ככל הנראה אינם בקיאים בעובדות. כך למשל, ד"ר מירה צורף מסבירה את ההתעצמות המצרית באיום של החות'ים על השיט בתעלת סואץ והחשש המצרי מצד לוב. הכותבת הנכבדה אינה מודעת כנראה לעובדה שההתעצמות המצרית החלה שנים רבות לפני שצף האיום החות'י. כמו כן, ככל הנראה, היא אינה מודעת לעובדה שעל אף "האיום הלובי", מצרים אינה עושה כל הכנות ממשיות למלחמה בלוב. מצרים, מאז נפילת משטרו של מועמר קדאפי, אינה מקדמת כוחות. כמו כן אינה בונה תשתיות צבאיות כגון מאגרי דלק ומחסני תחמושת, לעומת מילוי סיני בצבא ובניית תשתיות נרחבות של דלק, תחמושת, מחסני אמל"ח ומוצבי פיקוד.    </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> לפיכך מצאתי לנכון להביא בפני הקוראים מקצת מההיסטוריה של ההתנהלות המצרית מאז חתימת הסכם השלום.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> <font> קצת היסטוריה של יחסי ישראל-מצרים  </font> </b> </span> </div> <div> <span> מדצמבר 2010 עד יוני 2012 (מועד עלייתו לשלטון של מוחמד מורסי), חלה התקוממות עממית (מאורגנת בידי גורמים אינטרסנטיים?) נגד השלטון הממושך של הנשיא מובארכ. התקשורת בישראל, הנוהה ברובה אחרי משיחי שקר הלומֵי שלום, שמחה על ה"התקוממות העממית" וכינתה אותה ה"אביב הערבי". השם למהפכה ניתן כנראה מתוך חלום משיחי שהדור הצעיר במצרים יצליח להתנער משלטון החונטות הצבאיות של נאצר, סאדאת ומובארכ. "דור המחשבים במצרים" (כפי שכונה על ידי הנשיא שמעון פרס) אכן הצליח להפיל את מובארכ והמליך עליו – בבחירות דמוקרטיות – את ד"ר אחמד מורסי מהאחים המוסלמים. עלייתו לשלטון של מנהיג המונע ממניעים דתיים החפצים להשליט את חוקי השריעה (ההלכה המוסלמית) כחוקי מדינה, הפתיעה את הציבור בישראל שהחל לחשוש מאובדן "השלום הקר" (כינוי מכובס של הציבור בישראל ליחס המצרי הבעייתי כלפי ישראלים). למען האמת מדובר במצג שווא של שלום שהנשיאים סאדאת ומובארכ עמלו ללא לאות לרוקנו מכל תוכן. הם עשו זאת על ידי שורה של "צעדים ממלכתיים", כגון חינוך לשנאת מדינת ישראל ולביזוי היהודים במערכת החינוך הממלכתית, גימוד קשרי הסחר בין המדינות לממדים זערוריים, איסור הגעת תיירים ממצרים לישראל (גזֵרת ה"פתק הצהוב" שלפיה כל החפץ להגיע לישראל צריך לנמק זאת במשרדי השב"כ המצרי), וכרסום שיטתי של הנספח הצבאי להסכם השלום וריקונו מכל תוכן (תהליך שהחל מייד עם חתימת הסכם השלום).  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מורסי לא האריך ימים על כיסאו והודח בידי הצבא בראשות עבד אל פתח א־סיסי. מאז יוני 2014, מועד עליית סיסי לשלטון, נאנחו מנהיגי ישראל, האקדמיה והתקשורת אנחת רווחה והפסיקו לגלות עניין אמיתי במתרחש במצרים. אם בכל זאת מוסדות המחקר האקדמיים השמיעו משהו על מצרים, היו אלו דברי שבח וקילוסין לנשיא סיסי על מפעלי הפיתוח הראוותנים שלו, כגון "תעלת סואץ החדשה" (מיזם כושל שנועד לשלש את ההכנסות מתעלת סואץ), הקמת העיר החדשה איסמעיליה מזרח העומדת שוממה באין יושב מאז הקמתה) ובניית עיר הבירה החדשה, שגם היא, לעת זו, ריקה מיושבים. </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> האקדמיה והתקשורת התעלמו משום מה כמעט לחלוטין מהתופעות האלה: </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> א. גימוד שגרירות ישראל במצרים (תופעה שגם האלוף עמוס גלעד מתריע עליה) וצמצום הפעילות האקדמית של המרכז האקדמי הישראלי בקהיר (שמאז שרפת שגרירות ישראל שוכן בעיר דוקי) והפיכתו למעשה ממרכז אקדמי לסוג של ספרייה בלבד. לאחר שרפת השגרירות בקהיר נאסר על פרופ' גבריאל רוזנבאום, העומד בראש המרכז, להיכנס למבנה והוא מנהלו מבתי קפה בסביבת המכון.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ב. ההתעצמות המואצת של צבא מצרים שהחלה בסוף ימיו של מובארכ – ללא איומים אמיתיים המסכנים את מצרים. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ג. מאז 2004, ובמיוחד לאחר שא־סיסי תפס את השלטון במצרים, גדל מספר המעברים המאפשרים את צליחת תעלת סואץ משישה לשישים. גידול לא מוסבר של 1,000%.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ד. בניית תשתיות צבאיות רחבות היקף בעיקר בסיני בתוך רמיסת הנספח הצבאי להסכם השלום וריקונו מכל תוכן. לעומת זאת, מול ה"איומים" מלוב ומאתיופיה לא נבנתה תשתית צבאית. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ה. כישלון רוב המיזמים הכלכליים של הנשיא סיסי וצעידת מצרים לקראת מצב של חדלות פירעון.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ו. גידול במאות אחוזים (בעיקר מאז שנת 2021) בבתי הכלא ובד בבד צעדים חוקתיים לצמצום זכויות האזרח ולהפיכתו של המשטר ל"מלכות סיסי הראשון".  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ז. הכפלה כוחות ביטחון הפנים לשימור שלטון א־סיסי.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ח. לאחרונה, לאחר 07.10.2023 הוציאו חכמי אל־אזהר פסק הלכה (פתווה) הקובע כי אי־אפשר לראות את תושבי ישראל היהודים כאזרחים. משתמע מכך שיש לראותם כפולשים ובוזזים ולכן מותר לשפוך את דמם. לדברי ד"ר מיכאל ברק, פסק הלכה זה "מכשיר" את פעולת החמאס במלחמת שמיני עצרת, וייתכן שזו הסיבה שנשיא מצרים א־סיסי לא גינה את הטבח. להערכתי, חכמי אל־אזהר לא היו מוציאים פסק הלכה מעין זה אלמלא היו יודעים שדעתו של נשיא מצרים נוחה ממנו.  </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2233%D7%A9+240228+%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%AA+%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%94+%D7%9E%D7%95%D7%9C+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <font>   </font> </span> <font> <b> <i> להלן המאמר של אסף גיבור מהעיתון מקור ראשון </i> </b> </font> </div> <div> <font> <b> <i> <br/> </i> </b> </font> </div> <div> <font> <b> <i> בין המצרים </i> </b> </font> </div> <div> <font> <span> <i> אסף גיבור </i> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <i> מקור ראשון 16.02.2024 </i> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <i> <br/> </i> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <i> נשיא מצרים מתנגד לכניסת עזתים לארצו ומקדם כוחות אל הגבול, ולצד זאת מתאמץ לשמר את הסכם השלום עם ישראל ומארח את המו"מ לעסקה. מה מניע את עבד אל־פתאח א־סיסי? </i> </span> </font> </div> <div> <font> <b> <br/> </b> </font> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%AA+%D7%90%D7%A1%D7%A3+%D7%92%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8+%D7%93%D7%A3+1-3c435431.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <font> <i> שדה התעופה בקהיר היה עמוס ביום שלישי באישים שבאו לדון בעסקת חטופים והפסקת אש בין ישראל לחמאס. ראש הסי־איי־איי ויליאם ברנס נפגש עם נשיא מצרים ועם ראש המודיעין המצרי והעביר את הכרת התודה של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לעמיתו המצרי, על מאמציו לגבש הסדר. ברנס נפגש בקהיר עם ראש המוסד דדי ברנע ועם ראש ממשלת קטאר, וגורמים מטעם חמאס נפגשו עם גורמים מצריים. </i> </font> </span> </div> <div> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </div> <div> <span> <font> <i> אך בשעה שממשל ביידן מנסה לנצל את המלחמה בעזה כדי להוביל להסכם שלום ולפתרון מדיני בדמות מדינה פלסטינית, הסכם השלום הוותיק בין ישראל למצרים מאותגר נוכח ההכרח הישראלי להרחיב את המלחמה לרפיח ולשלוט על ציר פילדלפי. </i> </font> </span> </div> <div> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </div> <div> <span> <font> <i> "המצב באזור בהשפעת המלחמה בעזה מורכב מאוד", אומרת ד"ר מירה צורף, מרצה בכירה להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה באוניברסיטת תל־אביב, המתמחה בהיסטוריה של מצרים המודרנית. "מצרים מביעה חשש פומבי מפעולה מסיבית של צה"ל ברפיח, והנשיא אסיסי חושש מאוד שפעולה כזו תוביל לפריצת הגבול </i> </font> </span> </div> <div> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </div> <div> <span> <font> <i> ולנהירה משמעותית של עזתים לכיוון מצרים. ביום הראשון של המלחמה הוא שרטט את הקו האדום וקבע שפליטים פלסטינים לא יחצו את הגבול לשטחה הריבוני של מצרים. כעת מהלכיה של ישראל מקדמים את תרחיש הבלהות שלו. לא סתם הוא מתעקש על קדושת הריבונות הטריטוריאלית של מצרים, ומתנגד נחרצות להפיכת חצי האי סיני למקום מפלט לפליטי הרצועה". </i> </font> </span> </div> <div> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </div> <div> <span> <font> <i> לדברי ד"ר צורף, הסיבה להתעקשות של א־סיסי נובעת מכך שמאות חיילים ושוטרים מצרים הקריבו את חייהם במשימה לטיהור סיני מארגון "אנסאר בית אל־מקדס", השלוחה של דאעש, במטרה להשיב לחצי האי את התיירים ואת המטבע הזר שהם מכניסים לקופת האוצר המצרית. "זוהי אחת ההצלחות הבודדות שא־סיסי יכול לזקוף לזכותו", היא מסבירה. "לכן מאז פרוץ המלחמה הנוכחית הוא שב והצהיר כי לא יאפשר מצב שבו סיני יהפוך לשטח מריבה שממנו ייצאו מפגעים שיאלצו את ישראל להגיב בירי לתוך השטח המצרי. פעולה של צה"ל ברפיח עלולה לגרום לנהירת אלפי פליטים לתוך סיני. זו הסיבה המרכזית לאיום המצרי שאם ישראל תפעל ברפיח בלי לאפשר חזרה של הפליטים צפונה, הדבר יסכן את הסכם השלום. </i> </font> </span> </div> <div> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </div> <div> <span> <font> <i> "מדובר בהסכם ששרד יותר מארבעה עשורים וצלח אינסוף משברים", מציינת ד"ר צורף. "מבחינת א־סיסי, ישראל בהתנהלותה הביאה את המתיחות עם מצרים אל הקצה, ואותו עצמו לקו האדום שאינו יכול לחצות". </i> </font> </span> </div> <div> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </div> <div> <span> <font> <i> נקודת מחלוקת נוספת בין ישראל למצרים היא השליטה בציר פילדלפי. במסיבת עיתונאים לפני חודש וחצי הבהיר נתניהו כי "ציר פילדלפי חייב להיות בידינו, והוא חייב להיות סגור. ברור שכל הסדר אחר לא יבטיח את הפירוז של רצועת עזה שאנחנו רוצים". נתניהו דיבר על "כיבוש" ציר פילדלפי, וכך גם שר החקלאות אבי דיכטר שטען כי יש "להשתלט על הציר". </i> </font> </span> </div> <div> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </div> <div> <span> <font> <i> שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגדיל לעשות והאשים את מצרים בשיתוף פעולה עם חמאס בהכנסת אמצעי לחימה לתוך רצועת עזה. "אני לא מבין איך לאחר שבעה באוקטובר מישהו יכול לחשוב על מעורבות קטארית או מצרית במה שיקרה בעזה ביום שאחרי המלחמה", אמר. "ההתעצמות של חמאס לא הייתה מתאפשרת בלי שיתוף פעולה כזה או אחר של המצרים. לא ניתן למצרים לשלוט בפילדלפי, לא ניתן לחתול לשמור שוב על החלב". </i> </font> </span> </div> <div> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </div> <div> <span> <font> <i> המצרים לא נשארו חייבים. "מצער ומביש ששר האוצר הישראלי ממשיך לצאת בהצהרות חסרות אחריות שפוגעות בכל ניסיון לעצור את המשבר ברצועת עזה", הגיב משרד החוץ המצרי. גורמים מצריים הבהירו לעיתון א־שרק אל־אווסט כי מצרים לא תסכים לנוכחות ישראלית בציר פילדלפי. "מדובר במרחב ריבוני מצרי מתוקף ההסכם שנחתם בשנת ,"2005 אומרת ד"ר צורף </i> </font> </span> </div> <div> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </div> <div> <span> <font> <i> "שבמסגרתו נאמר במפורש כי 14 הקילומטרים של הרצועה הזאת יהיו בשליטה מצרית, וכי 750 חיילי משמר הגבול המצרי יאיישו את הציר ויהיו אחראים לו. זהו הסכם שהוא נספח בלתי נפרד מהסכם השלום, ולכן לא ייתכן שבקהיר ישמעו אמירות כמו כיבוש או השתלטות על ציר פילדלפי ויישארו אדישים. המצרים רואים בכך הפרה מפורשת של הסכם השלום". </i> </font> </span> </div> <div> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </div> <div> <span> <font> <i> לדברי ד"ר צורף, "המצרים רואים בחסימת הברחות של אמצעי לחימה לעזה אינטרס מצרי לא פחות מישראלי, ויש לזכור שא־סיסי דיבר על מנהרות חמאס כבר ,2014־ב למרות הביקורת כלפיו. אם יש לישראל טענות על העלמת עין והשגות על ההקפדה המצרית בתחום מניעת ההברחות, צריך לשאת ולתת על כך עם המצרים במקום להשמיע התבטאויות הנתפסות בצד השני כהתרסה". </i> </font> </span> </div> <div> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </div> <div> <span> <font> <i> לפי הדיווחים, החילוץ ההירואי של החטופים לואיס הר ופרננדו מרמן בוצע בידיעת המצרים ובהסכמה שבשתיקה מצידם. "זאת הדרך לפעול", סבורה צורף. "המצרים אינם אויב אלא שכן שיש עימו הסכם שלום ארוך שנים. הצהרתו של שר החוץ המצרי בדבר המחויבות של ארצו לשמר את הסכם השלום לא הייתה נאמרת אלמלא יידעה ישראל את מצרים על פעולת חילוץ החטופים. גם ההחלטה לשגר את המשלחת הישראלית לקהיר ביום שלישי, יש בה כדי לרכך את הזעם של המצרים. יש לציין כי המתווה המצרי מאוזן ושקול, בניגוד לזה של קטאר, וכבר הוכח כי א־סיסי שוקד מאז ראשית הלחימה על מציאת פתרון להפסקת אש ושחרור החטופים, שיהיה מקובל על ישראל וירכך את הדרישות הבלתי הגיוניות של חמאס". </i> </font> </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--PPTX+Presentation+%D7%97%D7%93%D7%A9%282%29.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <i> <font> <b> טנקים על הגבול </b> </font> </i> </div> <div> <i> <font> גורמי ביטחון מצרים גילו לאחרונה לסוכנות רויטרס כי כ־04 טנקים ונגמ"שים של הצבא המצרי הוזזו מסיני לאזור הגבול עם רצועת עזה. בוול־סטריט ג'ורנל דווח על מצלמות, חיישנים ועמדות תצפית שהתקינו המצרים בגבול. </font> </i> </div> <div> <i> <font> <br/> </font> </i> </div> <div> <i> <font> ד"ר אלי דקל, שמנהל מעקב אחר מצרים ומעלה את רשמיו באתר שלו, מזהה התעצמות רבה מצד שכנתנו הדרומית. "בצילומי לוויין מיוני ,2023 חודשים רבים לפני פרוץ המלחמה הנוכחית, נראו באל־עריש 80 טנקים. בצילום מ־81 בדצמבר, אחרי פרוץ המלחמה, נראים 30 טנקים כשישה קילומטרים ממעבר רפיח. בימים האחרונים צולם סרט תדמית של הצבא המצרי שרואים בו טנקים על קו הגבול, סמוך לחומה שהמצרים בנו במקביל לגדר. אלה מהלכים נרחבים ביותר שמתבצעים תקופה ארוכה". </font> </i> </div> <div> <i> <font> <br/> </font> </i> </div> <div> <i> <font> לטענת דקל, סגן־אלוף במילואים שהיה ראש ענף בחטיבת המחקר באמ"ן, מצרים מפירה את הסכם השלום עם ישראל כל העת. "המצרים החלו בשנה האחרונה בפרויקט ענק של כריית עשרות מנהרות בקוטר שבעה מטרים לאחסון אמצעים צבאיים. הם הגדילו פי עשרה את מספר הגשרים מעל תעלת סואץ, וגם פתחו בתהליך של הגדלת מספר הטנקים בצבא הסדיר 2,400־מ 3,100־ל טנקים, שיחולקו בין 13 הדיוויזיות הכבדות של מצרים. הצבא המצרי הוא אחד הגדולים והחזקים בעולם, והוא לא מפסיק להתעצם. צריך להביא את זה בחשבון, ותמיד לשאול שאלות ולהיות ספקנים. כבר נוכחנו לדעת שגורמי מודיעין עלולים לטעות באופן דרמטי". </font> </i> </div> <div> <i> <font> <br/> </font> </i> </div> <div> <i> <font> בעיני ד"ר צורף, לעומת זאת, מהלכיה של מצרים צפויים ולא מפתיעים. "כשישראל מאיימת לכבוש את ציר פילדלפי ולפעול ברפיח, מצרים, שרוצה מאוד לשמור על הגבול שלה, חייבת להציב טנקים כדי למנוע היתכנות של פעולה כזאת. זו התגוננות ולא מהלך שנועד ליצור עימות. גם עסקאות הנשק של א־סיסי אינן מכוונות בהכרח לישראל. למצרים יש אויבים כמו החות'ים בתימן, שפעולותיהם גרמו לכך שמעבר האוניות בתעלת סואץ פחת בכ־%04 והכנסותיה של מצרים נפגעו משמעותית. לפתחה של מצרים מוצבים גם אתגרים בגבול עם לוב, כך שיש לה סיבות טובות לרכוש נשק כדי להתגונן. חייבים להבין שהסכם השלום הוא אינטרס מצרי מובהק, ושליטי מצרים לדורותיהם, כולל איש האחים המוסלמים מורסי, הקפידו לשמור עליו. עלינו להקשיב לצד השני, לשמוע את החשש והפחד שמביעים שם מפני ההתפתחויות במלחמה, ולשאת ולתת עימם כשכנים ולא כאויבים". </font> </i> </div> <div> <i> <font> <br/> </font> </i> </div> <div> <i> <font> "המלחמה הביאה את הסכם השלום בין ישראל למצרים למבחן משמעותי", אומר פרופ' יורם מיטל, מומחה ליחסי ישראל־מצרים ואיש אוניברסיטת בןגוריון. "נקודת ההסכמה המרכזית בין הצדדים היא הרצון לשמר את הסכם השלום, שהוא עמוד התווך בתפיסת הביטחון הלאומי של שתי המדינות כבר עשרות שנים. אינטרס נוסף הוא הרצון לבטל את שלטון חמאס בעזה. א־סיסי, שמנהל שנים מלחמת חורמה נגד האחים המוסלמים בארצו, רואה בחמאס ישות שלטונית בלתי רצויה. בחודשים האחרונים מצרים מנסה לתאם עמדות עם ארה"ב ועם מדינות באירופה כדי להביא לתוצאה שמי שיקבל את האחריות לעזה יהיה גורם שאינו חמאס. בדומה לממשל ביידן, א־סיסי היה רוצה שזו תהיה הרשות הפלסטינית, ופה ההסכמה עם ישראל הופכת למחלוקת. </font> </i> </div> <div> <i> <font> <br/> </font> </i> </div> <div> <i> <font> "גם בנוגע לשליטה בציר פילדלפי אין הסכמה, אבל אני בהחלט רואה את הצד החיובי בכך שהמצרים לא שברו את הכלים למרות ההתבטאויות מצד ישראל. הם לא החזירו את השגריר מתל־אביב, והמשיכו בפעילות התיווך שלהם ובאירוח השיחות על עסקת חטופים ועל סוג של הפסקת אש". ד"ר מירה צורף, אוניברסיטת תל־אביב: "חסימת הברחות של אמצעי לחימה לעזה היא אינטרס מצרי לא פחות מישראלי. צריך להימנע מהתבטאויות הנתפסות בצד השני כהתרסה" ד"ר ענת הוכברג־מרום: "הכלכלה המצרית במשבר, וכסף בהחלט יכול להוביל לשיח על קבלת מספר מצומצם של פליטים מעזה. אבל אפשר להניח שזה בכל מקרה לא יוביל לשינוי משמעותי של הבעיה" </font> </i> </div> <div> <i> <font> <br/> </font> </i> </div> <div> <i> <font> מיטל מזכיר שבמשך תקופה ארוכה מתנהלים קשרים צבאיים ומודיעיניים טובים עם המצרים, שמאפשרים שיח שקט יותר. "ההאשמות של סמוטריץ', גורם רשמי בכיר בממשלת ישראל, נתפסו כחריגות. לצד הווליום הפומבי מתקיים שיח שקול ומתון בין הצדדים, שהוא תוצאה של מנגנון שנוצר במשך תקופה ממושכת של 'ירח דבש' צבאי, מדיני ומודיעיני". </font> </i> </div> <div> <i> <font> <br/> </font> </i> </div> <div> <i> <font> הטענות בדבר אחריות מצרים להתעצמות חמאס, סבור מיטל, הן בלתי אחראיות. "גם בתקופה שישראל ישבה בציר פילדלפי היו הברחות, ובשנים האחרונות נחשפו מנהרות הברחה של חמאס שחצו לתוך שטח ישראל. אז מה נאמר, שישראל חימשה את חמאס או עצמה עין כשחמאס כורה מנהרות? אנחנו שומעים גם ביקורת על הכסף הקטארי שממשלת ישראל העבירה לחמאס ועל עצימת העיניים. יש להיזהר בייחוס כוונות שלא תמיד עומד במבחן המציאות. אנחנו לא יודעים כמה אמצעי לחימה וכלי נשק נכנסו לחמאס דרך הים, למרות המאמץ המתמשך של חיל הים הישראלי. אמירות כמו של השר סמוטריץ' מייחסות למצרים כוונות זדון שאינן מבוססות. למצרים אין אינטרס בחמאס חזק מסיבותיה שלה, בלי קשר לישראל. מצרים נלחמה בהברחות משטחה לרצועת עזה, היא הציפה ואטמה מנהרות. אני לא רוצה להגיד שמצרים הצליחה באופן משמעותי למנוע הברחות כי זה לא נכון, אבל נראה שקשה למנוע אותן באופן מוחלט". </font> </i> </div> <div> <i> <font> <br/> </font> </i> </div> <div> <i> <font> בדומה לד"ר צורף, גם פרופ' מיטל סבור שאפשר להגיע להסכמות והבנות עם המצרים בסוגיות המפתח של ציר פילדלפי והלחימה ברפיח. לגבי ההתעצמות הצבאית הוא מזהה שינויים בלתי הפיכים בשטח. "הנספח הצבאי של הסכם השלום מדבר על פירוז סיני, בעיקר בשני הקטעים הסמוכים לגבול עם ישראל ולגבול עם עזה. באזור הזה לא אמורים להיות חיילים מצרים אלא שוטרים ממשמר הגבול. בעשור האחרון הסכימה ישראל לבקשת המצרים להכנסת כלים צבאיים שחורגים מההסכם כדי שמצרים תילחם בדאעש, ולכן למצרים יש היום אפשרות להזיז טנקים ונגמ"שים אל הגבול עם עזה. לדעתי גם לאחר המלחמה ישראל תתקשה לאלץ את מצרים לחזור להגבלות שבהסכם השלום. המצרים לא יסיגו את הכוחות ולא ידללו את כוחותיהם בסיני. הם עשויים לטעון שהנסיבות השתנו ושבאזור מרובה משברים ואיומים יש הכרח בכוחות צבאיים. בכל מקרה, לדעתי שני הצדדים חייבים לשמר את ההידברות ולא להסלים את המצב בין המדינות". </font> </i> </div> <div> <i> <font> <b> <br/> </b> </font> </i> </div> <div> <i> <font> <b> גיס חמישי מתוגבר </b> </font> </i> </div> <div> <i> <font> על פי ההערכות, ברפיח נמצאים היום יותר ממיליון עזתים, רבים מהם נמלטו אליה מאזורי הלחימה בצפון הרצועה. בימים האחרונים החלה תנועה של עזתים בחזרה אל מחנות המרכז. מנגד מופצות תמונות של תושבים הצובאים על מעבר רפיח ומקימים אוהלים סמוך לגדר הגבול עם מצרים. </font> </i> </div> <div> <i> <font> <br/> </font> </i> </div> <div> <i> <font> ראש העיר רפיח, ד"ר אחמד א־סופי, התראיין לרשת אל־ג'זירה ולא שלל תרחיש של בריחת תושבים מרפיח למצרים. הוא סיפר על הגברת השמירה המצרית על הגדר, והטיח ביקורת במצרים שאינם מאפשרים אפילו לחולים לעבור במעבר רפיח. לדבריו מצטרפים ביטויים חריפים יותר מצד עזתים נגד המצרים, והאשמות על שוחד שפקידים מצרים לוקחים בתמורה לחציית הגבול, תוך ניצול המצוקה הפלסטינית. </font> </i> </div> <div> <i> <font> <br/> </font> </i> </div> <div> <i> <font> "מצרים היא לכאורה הגורם הכי אקטואלי מבחינה אופרטיבית לטפל בסוגיה העזתית", אומרת ד"ר ענת הוכברג־מרום, מומחית לגיאופוליטיקה, משברים בינלאומיים וטרור. "היסטורית, המנדט לשליטה בעזה היה בידי המצרים. א־סיסי הוא מנהיג חזק והוא מנהל את השיח על עסקת שחרור חטופים והפסקת אש, אבל בד בבד מבהיר שיעשה הכול כדי לא לקבל אחריות על עזה או על הפליטים העזתים, ואפילו מדבר על פגיעה בהסכם השלום. מצד אחד הוא חייב להצדיק את עוצמתה של מצרים ואת עוצמתו שלו כמנהיג, במיוחד נוכח ההתפתחויות בים האדום והמשברים במזרח התיכון. מצד שני הוא ממש לא מוכן שיחליטו בשבילו וידביקו לו פתרון של קליטת פליטים עזתים במצרים. מבחינתו ישראל תוקעת לו אצבע בעין". </font> </i> </div> <div> <i> <font> <br/> </font> </i> </div> <div> <i> <font> אפשרות מעניינת שד"ר הוכברג־מרום רואה כריאלית, היא שבתמורה להטבות כלכליות תשקול מצרים לדון בהעברת מספר מסוים של פליטים פלסטינים לשטחה. "הכלכלה המצרית במשבר, וכסף בהחלט יוכל להוביל לשיח של המצרים על קבלת מספר מצומצם של פליטים מעזה. אבל אפשר להניח שזה בכל מקרה לא יוביל לשינוי משמעותי של הבעיה. </font> </i> </div> <div> <i> <font> <br/> </font> </i> </div> <div> <i> <font> "אף אחת מהמדינות המוסלמיות והערביות לא מוכנה לקבל על עצמה את הטיפול בעזה, והנשיא המצרי מזהה את הסכנות שיכולות להתפתח מהקמת 'רצועת עזה' בתוך סיני. הוא ממש לא מעוניין לצרף לגיס החמישי מבחינתו – האחים המוסלמים שמקשים על שלטונו – עוד צרה בדמות חיבור מחודש של חמאס עם שרידי דאעש שנותרו בסיני. הטענה שלו, שיש מאחוריה הרבה היגיון, היא שהמצב הביטחוני אחרי העברת הפליטים מרצועת עזה, המתוחמת ב־563 קילומטרים, לשטח הענקי של סיני, יהיה גרוע הרבה יותר, לא רק למצרים אלא לאזור כולו. זה צעד שעשוי להגביר את האיום של חמאס ולשים אותו על אש גבוהה". </font> </i> </div> <div> <br/> </div> </div> Wed, 28 Feb 2024 07:02:30 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240228 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240220 בשבועון "עולם קטן" פורסם מאמר מקיף של ארנון סגל בנושא "האם מצרים מתכננת מהלכים צבאיים". בכתיב המאמר הסתייע מר סגל בראיות שקיים עם החוקרים הבאים: מר בועז העצני, ד"ר יגיל הנקין, ד"ר מיכאל בן ארי ואליהו דקל-דליצקי. במאמר פרטים רבים על התעצמות צבא מצרים ועל הצורך במעקב צמוד אחר המתרחש בארץ זו. <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA+%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%94-ef1e3813.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>  ארנון סגל מראיין את: </span> </span> </p> <p> <span> בועז העצני, ד"ר יגיל הנקין, ד"ר מיכאל בן ארי ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> ג' באדר א' ה'תשפ"ד 12.02.2023 </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בשבועון "עולם קטן" פורסם מאמר מקיף של ארנון סגל בנושא "האם מצרים מתכננת מהלכים צבאיים". בכתיב המאמר הסתייע מר סגל בראיות שקיים עם החוקרים הבאים: מר בועז העצני, ד"ר יגיל הנקין, ד"ר מיכאל בן ארי ואליהו דקל-דליצקי. במאמר פרטים רבים על התעצמות צבא מצרים ועל הצורך במעקב צמוד אחר המתרחש בארץ זו.  </span> <a href="https://www.newsru.co.il/israel/21feb2024/eli_dekel.html" target="_blank">       </a> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/1-574c51b2.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> New Paragraph </span> </p> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2-9488781b.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> New Paragraph </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/3-f67d635e.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-9ca7a42e.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93+%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> New Paragraph </span> </p> </div> Tue, 20 Feb 2024 11:10:12 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240220 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240218 מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים מתכננת מתקפת פתע על ישראל. הדיון בנושא הוא על רקע תהליך התעצמות בלתי מוסבר של צבא מצרים בשנתיים האחרונות. בשיחה מציג דקל, בין השאר, תהליך הוספת כ-720 טנקים לצבא הסדיר. לדברי דקל, תוכניות צה"ל להגדיל את הסד"כ בעקבות לקחי מלחמת שמיני עצרת, מגבירים את החשש למתקפת פתע מצרית. פרטים נוספים על המתרחש במצרים ועל התעצמות צבא מצרים תוכלו למצוא באתר "דקל - מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/ <div data-rss-type="text"> <p> <span> ראיון מוסרט בערוץ "באים אל הפרופסורים" </span> </p> <p> <span> מר אלכס צייטלין מראיין את אלי דקל דליצקי </span> </p> <p> <span> ט' באדר א' ה'תשפ"ד 18.02.2024 </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים מתכננת מתקפת פתע על ישראל. הדיון בנושא הוא על רקע תהליך התעצמות בלתי מוסבר של צבא מצרים בשנתיים האחרונות. בשיחה מציג דקל, בין השאר, תהליך הוספת כ-720 טנקים לצבא הסדיר. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> לדברי דקל, תוכניות צה"ל להגדיל את הסד"כ בעקבות לקחי מלחמת שמיני עצרת, מגבירים את החשש למתקפת פתע מצרית. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> פרטים נוספים על המתרחש במצרים ועל התעצמות צבא מצרים תוכלו למצוא באתר "דקל - מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור </span> <span> <span> : </span> </span> <a href="https://www.dekelegypt.co.il/" target="_blank"> https://www.dekelegypt.co.il/ </a> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2745%D7%A9+%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%A7+%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99+%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96+%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99-6fe4c7b5.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Sun, 18 Feb 2024 07:24:32 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240218 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240217 מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על הצעתו להקים בדחיפות חטיבות משמר לאומי בפיקוד פיקוד העורף. ההצעה כוללת הקמת מסגרות נפרדות לחרדים בהם ההתנהלות תתאים לאורח החיים שלהם. <div data-rss-type="text"> <p> <span> ראיון מוסרט בערוץ "באים אל הפרופסורים" </span> </p> <p> <span> מר אלכס צייטלין מראיין את אלי דקל דליצקי </span> </p> <p> <span> ט' באדר א' ה'תשפ"ד 18.02.2024 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על הצעתו להקים בדחיפות חטיבות משמר לאומי בפיקוד פיקוד העורף. ההצעה כוללת הקמת מסגרות נפרדות לחרדים בהם ההתנהלות תתאים לאורח החיים שלהם. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Sat, 17 Feb 2024 06:55:53 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240217 הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240216 מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל האפשרות לפתרון החידה "כפה תושבים מתגוררים ברצועת עזה כיום. פתרון החידה יאפשר למדינת ישראל לקבל החלטות המבוססות על בסיס נתונים אמין. בראיון יש גם תמלול השיחה כמה תושבים חיים ברצועת עזה <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> אלכס צייטלין מראיין את אלי דקל-דליצקי  </span> </span> </p> <p> <span> ט' באדר א' ה'תשפ"ד 18.02.2024 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל האפשרות לפתרון החידה "כפה תושבים מתגוררים ברצועת עזה כיום. פתרון החידה יאפשר למדינת ישראל לקבל החלטות המבוססות על בסיס נתונים אמין.  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> תמלול השיחה כמה תושבים חיים ברצועת עזה </span> </p> <p> <span> אלי=אלי דקל.         אלכס=אלכס צייטלין </span> </p> <p> <span> 0:00 </span> </p> <p> <span> [מוזיקה] </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> 0:06 – [אלכס] אנחנו עם איש חקר תשתיות במודיעין ותיק, אלי דקל מה שלומך, </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> [אלי] השבח לאל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> 0:18 – [אלכס] השבח לאל, יפה. תעזור לנו בבקשה להבין כמה יש אוכלוסייה בעזה? שמעתי הרבה הערכות. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> 0:28 – [אלי] אה, זו [בעיה], כל מי שיפתח את ויקיפדיה ימצא הערכות </span> </p> <p> <span> 0:32 – [שונות] מכאן עד הודעה חדשה. אחד וחצי מיליון,  חמישה מיליון [כולל] יהודה ושמרון ביחד, כל הנושא הזה של מספר התושבים הערביים בארץ ישראל, הוא נשק גדול וגם סלע מחלוקת בציבור הישראלי. </span> </p> <p> <span> 0:56 – משום שמצד אחד [של המפה הפוליטית], אומרים כך: </span> </p> <p> <span> 1:00 - אתה לא יכול לכבוש עם לאורך זמן, העם הזה </span> </p> <p> <span> 1:05 – יתמרד! לדעתי זה לא נכון, אפשר לכבוש עם </span> </p> <p> <span> 1:10 - להרבה שנים והם לא מתמרדים, אבל נעזוב את </span> </p> <p> <span> <span> 1:13 – זה. מצד שני אומרים אתה לא יכול לתת ל[ערבים ביהודה ושומרון] </span> </span> </p> <p> <span> 1:16 - שוויון זכויות ש[כן] הכמות שלו היא זהה כמעט ל[כמות] שלך </span> </p> <p> <span> <span>            הם פשוט בבחירות הבאות [ינצחו] אם ירצו. </span> </span> </p> <p> <span> 1:24 – דרך אגב, וזה מה שהפלסטינים [רוצים כיום]! </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> 1:26 – [אלכס] הפלסטינים המספר שלהם הוא דומה למספר שלנו! </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> 1:29 – [אלי] כן. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> 1:30 – [אלכס] מספר הערבים, כמות זה לא המילה הנכונה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> 1:34 – [אלי] מספר אוקיי, שמספר התושבים הערבים בארץ </span> </p> <p> <span> 1:39 - ישראל הוא דומה למספר התושבים היהודים. ואם </span> </p> <p> <span> 1:43 - באמת נותנים להם שיווי זכויות מלא, [לכל] כל דבר </span> </p> <p> <span> 1:47 – ועניין, אז באחד מהבחירות הבאות הם יקומו </span> </p> <p> <span> 1:52 – עלינו! וזה אנחנו כנראה, וזה הסיסמה של כולם </span> </p> <p> <span> 1:56 - מדינה יהודית! מה זה מדינה יהודית? [זו] שיש בה רוב </span> </p> <p> <span> 1:59 – יהודי, אם אנחנו ניתן לכולם זכויות אז לא יהיה [רוב]. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> 2:07 - [אלכס] את החשש הזה אני מכיר אותו טוב, בהרבה שיחות זה הולך כך בלי סוף. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> 2:10 – [אלי] מכיר את זה, ומנפנפים בנשק הזה של כמות וכל אחד תוקע מספר ויש חוקרים מצד ימין ויש חוקרים מצד שמאל. ורוב החוקרים [אם] אתה </span> </span> </p> <p> <span> 2:22 - צובע את המחקרים שלהם, אתה רואה גם את האיש מי עומד מאחורי המחקר. אז לפחות חלק מהאנשים מזדהים </span> </p> <p> <span> 2:31 - כאנשי שמאל וחלק אנשי ימין ויש כאלה שלכאורה הם מהאו"ם והם כאילו מדענים </span> </p> <p> <span> 2:39 – טהורים, לאף אחד אין תשובה טובה לנושא הזה! </span> </p> <p> <span> 2:44 – עכשיו, הנושא הזה מעסיק אותי כבר כמה שנים בגלל שהוא מפתח לפתרון אפשרי למדינת ישראל. לא שיש פתרון של שלום, </span> </p> <p> <span> 2:54 – אבל [אפשר אולי] למצוא איזשהו סידור ארוך טווח נקרא לזה. אתה צריך לדעת דבר </span> </p> <p> <span> 3:02 - ראשון נתונים עם מי יש לך עסק או יותר </span> </p> <p> <span> 3:05 - נכון עם כמה יש לך עסק. כל מחשבה, גם אלה שחושבים טרנספר או הגירה מרצון, או כל מיני דברים כאלה, </span> </p> <p> <span> 3:16 - השאלה אם אתה עושה הגירה מרצון ל-800 אלף או לשישה מיליון, זה ההבדל! ואני כבר שנים </span> </p> <p> <span> 3:25 - בכל מיני פורומים [אני מציע] נותן כל מיני פתרונות מודיעיניים לבעיה, למשל, אני אחד הפתרונות שהעליתי </span> </p> <p> <span> 3:36 - זה היה לספור בתי קברות אפשר לספור [את] מספר המתים בצילומי </span> </p> <p> <span> 3:42 – אוויר, אפשר לספור [כי] שום בית קברות אין לו ואם אתה סופר את המתים, אז כל אדם שיודע </span> </p> <p> <span> 3:50 - לעשות חשבון, יודע כמה יש חיים, לפי ההצטברות </span> </p> <p> <span> 3:55 - המתים השנתית, אתה יכול לחשב בקירוב כמה יש </span> </p> <p> <span> 4:00 - חיים והיה לי עוד כל מיני פתרונות </span> </p> <p> <span> 4:02 – מודיעיניים, שעיקרם מבוסס על חקר צילומי </span> </p> <p> <span> 4:06 – אוויר. כלומר איך באמצאות צילומי אוויר אתה </span> </p> <p> <span> 4:09 - מגיע [לתוצאה]. אבל גם אז וגם היום אני אומר </span> </p> <p> <span> 4:12 - שהנתונים האלה שהתקבלו [ממחקר בתי קברות] הם יהיו </span> </p> <p> <span> 4:16 – מקורבים. ואז כל אחד, עוד פעם יגיד זה לא </span> </p> <p> <span> 4:19 – מדויק [וזה] ולא פה, ולא שם, ויש כאלה שקוברים את </span> </p> <p> <span> 4:23 - המת בחצר הבית שלו, וכל מיני סיפורים וכן </span> </p> <p> <span> 4:26 – הלאה. [לכן],  העצה הכי פשוטה, </span> </p> <p> <span> 4:30 - זה לעשות מה שעשינו באיראן. הגענו לאיראן, באמצע איראן, לאיזשהו מחסן פתחנו את    הדלת, </span> </p> <p> <span> 4:38 - לקחנו את הרשימות ובאנו הביתה. אם אפשר לעשות את זה באיראן, למה לא לעשות את זה ברמאללה? יש שלנו סיירות איכות, בזמן שאבו מאזן ישן, או גם כשהוא ער אפשר [לקלת את הנתונים]. הנתונים האלה נמצאים גם אצל אבו מאזן וגם אצל החמס </span> </p> <p> <span> 4:58 – [הם] נמצאים, ורק צריך קצת לחשוב! זה לא חייב [להיות] האפשרות של סיירת מטכ"ל או סיירת [אחרת]. זו אחת האפשרויות, אפשר עם שוחד, אפשר עם כל מיני </span> </p> <p> <span> 5:09 – דברים, יש דרכים למודיעין להגיע לנתונים, והנתונים האלה קריטיים בכדי להבין איך </span> </p> <p> <span> 5:16 - אנחנו מתמודדים עם הבעיה. ולא להסתמך על כל מיני אנשים שעושים חשבונות ולא לוקחים בחשבון את הירידה מהארץ, או כן לוקחים בחשבון. ועכשיו לערבים עצמם יש עניין רב </span> </p> <p> <span> <span> 5:30 - להגדיל את המספר בגלל אונר"א, כל מי שחי זה עוד כסף, שהעולם משלם לכל [נפש]. [ולכן] יש להם בוודאי עניין להציג שהמספרים שלהם גדולים ועצומים. </span> </span> </p> <p> <span> 5:45 – יש הבדלים ענקיים בין מספר התושבים. לצערי ראש ממשלת ישראל, וממשלת ישראל </span> </p> <p> <span> 5:51 - במלחמה הזאת בעזה כל הזמן נוקטים את המספר הכי גבוה מבין כל המחקרים. [הם אומרים] שיש שתושבי עזה [מונים] 2 מיליון מאיפה מגיע המספר הזה אני לא </span> </p> <p> <span> 6:06 – יודע. אני מכיר חוקרים, ואני אישית מאמין שהמספר לא עולה על 800,000. </span> </p> <p> <span> 6:11 - כל הסיפור העזתי, למה אף אם עזתית לא רוצה שכל ילדיה יחיו בעוני ותחת מטרים ומתקפות בבוקר ובלילה, ויש חשמל ואין חשמל ויש אוכל ואין אוכל. </span> </p> <p> <span> 6:27 - אני יודע את זה מעבודתי כאזרח, כסוחר עם הערבים, עבדתי הרבה עם הערבים כל </span> </p> <p> <span> <span> 6:35 - משפחה יש לה נציג אחד לפחות באמריקה או באירופה שהוא שומר וגם דואג למשפחה לשלוח כסף כל הזמן. </span> </span> </p> <p> <span> 6:49 - שהם יצליחו לצלוח את החיים עם מקור הכנסה מבחוץ. אבל למה לסמוך עליי? ולמה לסמוך על הדוקטור הזה הפרופסור הזה? אנחנו היום במלחמת </span> </p> <p> <span> 7:02 - שמיני עצרת, יש לנו את הזכות הבלתי שלא הייתה לנו מעולם, אנחנו כבשנו את עזה, ובעזה נמצא משרד הפנים של העזתים, של החמאס. ושמה </span> </p> <p> <span> 7:16 – ושם יש מחשבים, ושם במחשבים, אז יש שמה במחשבים האלה גם את הנתונים המדויקים של כמה יש בעזה, עד האיש האחרון. מה שצריך זה </span> </p> <p> <span> 7:27 – מה שצריך זה שני חיילים ודחפור אחד, לגשת להריסות לחפור, למצוא את המחשבים. אני מניח שגם אלה שניזוקו, יש אצלנו אנשים שיודעים לשחזר קבצים אבודים ממחשב שקיבל מכה או ניזוק. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> 7:44 – [אלכס] אז אתה מעריך שבעזה יש 800 אלף תושבים, בכל רצועת עזה, כן. וכמה יש ביהודה ושומרון לדעתך? </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> 7:51 - [אלי] אני לא יודע. [בעזה] יש הרבה פחות ממה שמדברים על שני מיליון ומשהו, זה כזב! </span> </p> <p> <span> 7:58 - אני יודע את זה לא מעכשיו. יש אנשים שמסתכלים, אני עצמי מתנחל, אני רואה מסביב את הכפרים. רוב הבתים חשוכים למה הם חשוכים? בגלל שהילדים נמצאים [בחו"ל] או האנשים השאירו את הנחלה לאחד במשפחה, שישמור על הבית. או לא יודע [מה]. </span> </p> <p> <span> 8:17 - משהו כזה ואם יש באירופה עשרות מיליונים של ערבים הם הגיעו מאיזשהו מקום, </span> </p> <p> <span> <span> 8:25 - והם הגיעו בין היתר גם מרמאללה, משכם, מג'נין ומטול כרם. </span> </span> </p> <p> <span> <span> 8:35 - כל מי שיש לו כמה גרושים, שולח את הילד שלו. </span> </span> </p> <p> <span> <span> 8:38 - אני כשאני בניתי את הבית ביהודה ושומרון, הפועלים שלי, לא היה אחד שלא היה לו בן משפחה באמריקה או באנגליה. אין דבר כזה! המספרים מופרכים! </span> </span> </p> <p> <span> 8:53 – אבל למה לסמוך עליי? אנחנו עכשיו נמצאים על הברז הזה. אני מדבר מתוך תקווה שהדברים האלה יגיעו לאיזה שהם אוזניים. שפשוט פלוגת הנדסה בעזה תיגש </span> </p> <p> <span> 9:07 - להריסות של בניין משרד הפנים. יש לנו, דרך אגב גם הרבה שבויים מ"הנוכבה"  ולא מ"הנוכבה" אפשר לשאול אותם. </span> </p> <p> <span> 9:16 – [גם] בין המסמכים [שלקחנו שלל]  הנתון הזה [נמצא]. אני מניח שהוא בר השגה. </span> </p> <p> <span> <span> 9:21 - ולגבי יהודה ושומרון עדיין נשארה הצעה פתוחה לאיזו שהי סיירת שהיא תגיע למסמכים </span> </span> </p> <p> <span> וסוף סוף, מי ששולט במדינת ישראל, שידע לפחות [את] המספרים. הפתרונות בהתאם לצד הפוליטי. </span> </p> <p> <span> <span> 9:37 – המספרים האלה מאוד חשובים, כי הם יכולים למעשה לעצב את המציאות ואז אתה אומר אם המציאות תהיה א' אז אני יכול לעשות דברים מסוימים, יכול להיות שאם אני התברר לי שאני טועה, אני אישית אשנה דעותיי על הפתרונות האפשריים </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> 9:53 – [אלכס] נכון זה חשוב מאוד, נכון זה מידע קריטי [אלי] אז אני מקווה שאולי הפעם באמצעות האתר שלך שהוא [בעל] פופולריות רבה אז אולי מישהו ישמע. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> 10:03 – [אלכס] תודה רבה אלי, תודה רבה לכם הכל טוב. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>   <br/> </span> </p> </div> Fri, 16 Feb 2024 10:59:35 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240216 הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240212 שאול רזניק מאתר האינטרנט Newsru.co.il ברוסית - מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא האיום הפוטנציאלי המצרי על ישראל. בראיון סוקר דקל את היסטוריית יחסי השלום המפוקפקים בין המדינות ומתאר בקצרה את התעצמות צבא מצרים. לדבריו, גם אם כוונותיה של מצרים טהורות וכל מעיינה הוא שלום, אסור למדינת ישראל להתעלם מיכולותיה הצבאיות של מצרים ומהאפשרות שהמשטר המצרי יחליט לשנות את המלחמה הקרה מול ישראל במשהו "יותר חם". <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/148161.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span>  שאול רזניק מראיין את אלי דקל </span> </p> <p> <span> ג' באדר א' ה'תשפ"ד 12.02.2023 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <h2> <span> הראיון המקורי ברוסית </span> </h2> <h2> <span>  (לאחריו תרגום ממוכן לעברית) </span> </h2> <h2> <span> <br/> </span> </h2> <p> <span> О потенциальной угрозе Израилю со стороны Египта. Интервью с Эли Декелем </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Подполковник запаса Эли Декель служил в отделе исследований военной разведки. Сейчас он занимается исследованиями военного потенциала Египта, </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> базируясь на спутниковых снимках инфраструктуры. </span> </p> <p> <span> В интервью NEWSru.co.il наш собеседник рассказал об усиливающемся присутствии египетской армии в Синае, холодном мире между двумя странами и непрофессиональном, по его мнению, уровне ЦАХАЛа. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Беседовал Шауль Резник. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Израиль воюет на два фронта, с ХАМАСом и "Хизбаллой". Вы считаете, что и Египет ведет себя враждебно. В чём это выражается? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Согласно подписанному в 1979 году египетско-израильскому мирному договору, большая часть Синая должна быть демилитаризована. Идея была в том, что ЦАХАЛ отступает, а на покинутой им территории возникнет "предупредительный промежуток", чтобы Египет не сумел застать нас врасплох. Зона безопасности, если хотите. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Египтяне имеют право разместить на полуострове одну дивизию, от Суэцкого канала в направлении 60 км на восток. На оставшейся территории не должно быть ни одного солдата, она предназначена для использования в гражданских нуждах. Ширина Синая – более 200 км, египетской армии можно находиться на западной трети полуострова. Чтобы не было попыток схитрить, сказав "в наших дивизиях больше человек, чем в ваших", в тексте договора указаны конкретные числа – столько-то танков, столько-то орудий, не боле 22 тысяч солдат. Им также запрещается пересекать линию, доходящую до [места расположения бывшей израильской военной базы] Рефидим и Шарм аш-Шейха. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> В те годы я служил в армии, в мои функции входило отслеживание нарушений договора. Еще чернила не высохли, как начались поползновения со стороны Египта. В основном, в восточном направлении, путем создания форпостов на территории, где пребывание египетской армии запрещено. Когда я сообщал вышестоящему начальству о передвижениях войск, реакция была одна и та же: "Декель, ты что, из-за кучки солдат хочешь отменить мирный договор?!" Меня убеждали не жаловаться. Я продолжал отправлять отчеты, они шли американцам. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> С первого дня египтянам не нравилась идея, согласно которой они – не хозяева на своей собственной земле. На следующей стадии они начали реформировать армию таким образом, чтобы она могла воевать с Израилем. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> У вас есть доказательства? </span> </p> <p> <span> В договоре не только написано, что на полуострове может располагаться лишь одна дивизия, но и сказано, что вся военная инфраструктура должна быть в объеме одной дивизии, не более. Например, по общемировым стандартам, дивизии нужно 4 млн литров топлива на складах, в дополнение к уже имеющемуся объему топлива в бензобаках транспортных средств. На сегодняшний день в Синае складируется находится 183 млн литров. Это больше, чем нужно армии США. Имеющийся объем топлива предназначен и для сухопутных сил Египта, и для ВВС. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Египетская синайская концепция формировалась в несколько этапов. Сначала египтяне выстраивали стоп-линию, чтобы в случае войны они могли контролировать территорию до Рефидим. Одна дивизия не может оборонять такую большую территорию протяженностью 60 км и глубиной 300 км, это непрактично. Поэтому они подготовили армию таким образом, чтобы можно было быстро направить подкрепление на этот участок. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Затем египтяне решили перейти к контролю всего Синая. Заключительный этап, по моим подсчетам, начался в 2013-2014 годах, когда ас-Сиси пришел к власти. Он целенаправленно игнорирует ограничения, прописанные в мирном договоре. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Все эти годы израильские политики молчали, потому что приятно находиться в атмосфере мира и важно не терять крупное достижение еврейского государства – договор с арабской страной. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Но ас-Сиси считается партнером Израиля. Как минимум, в сфере безопасности и взаимодействия между разведывательными структурами обеих стран. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Да, Египет нуждался в нашей разведывательной информации, когда он боролся с "Исламским государством" в Синае. Всего остального просто не существует и не существовало никогда. Со дня подписания договора прошло более 40 лет. В Израиле нет туристов из Египта. Ас-Сиси, которого в наших СМИ изображают другом Израиля, не позволяет своим гражданам посещать священные для мусульман места: мечеть Аль-Акса, могилы пророков и праотцев. В пещере Махпела вы не увидите ни одного египетского туриста. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Еще со времен Анвара Садата был придуман трюк: тот, кто хочет посетить Израиль, должен пройти допрос в полиции и объяснять, с какой целью он это делает. Естественно, египтяне понимают, что лишний раз с такой структурой лучше не связываться. Параллельно орган, объединяющий местных богословов, издал фетву: нельзя посещать Израиль до тех пор, пока его территория не будет находиться под контролем мусульманских властей. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> В 2011 году, перед тем, как ас-Сиси захватил власть в Египте, демонстранты разгромили израильское посольство в Каире. Если б новый президент был таким страстным поклонником Израиля, он должен был восстановить посольство. На протяжении многих лет в Египте не было израильского посла. Сейчас посольство функционирует, но оно ненастоящее. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> В каком смысле? </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Дипломатов выдворили из Каира, им не дают вернуться в старое здание, посольство ютится в крошечном здании в [каирском пригороде] Маади. Как если бы посольство США в Израиле располагалось где-нибудь в Азуре. На здании висит крошечная табличка, бело-голубого флага нормальных размеров нет, чтобы не злить соседей. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Согласно договору, каждая из стран должна была создать на территории партнера по мирным соглашениям филиал своего университета. Израиль открыл такой филиал в Каире. Но противоположная сторона не собиралась открывать филиал Каирского университета у нас. Несколько лет назад сотрудникам израильского вуза сообщили, что здание надо освободить. Их тоже переселили в городок Маади. Главе филиала запрещено заходить в здание этого университета, он встречается с подчиненными у входа или в кафе напротив. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Надо помнить, что египтяне как таковые, и их президент в частности, – люди религиозные. Как и мусульмане других стран, к Израилю они относятся враждебно. Вдобавок Египет конкурирует с Саудовской Аравией по части религиозного лидерства. Богословы Египта выпускают фетвы, которые конкурируют с саудовскими фетвами. Ас-Сиси постоянно с ними советуется. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Если президент Египта – наш друг, почему он ни разу не посетил Израиль? </span> </p> <p> <span> В 2017 году Нетаниягу и ас-Сиси встретились во время генеральной ассамблеи ООН. И это даже попало на камеры, в отличие от предыдущих похожих встреч. Посмотрите на фото – на заднем плане находился один-единственный флаг, египетский. Когда журналисты стали допытываться, организаторы пожали плечами: "А, мы забыли про флаг Израиля". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Контрабанда оружия в Газу происходила с ведома Египта? </span> </p> <p> <span> Периодически в средствах массовой информации появляются громкие заголовки: "В личных вещах израильского туриста в Табе обнаружены гильзы!" У египтян, по их собственному же признанию, есть 44 тысячи солдат в Синае – думаю, их гораздо больше – вопреки условиям договору, согласно которым должно быть 22 тысячи. Вы думаете, что такое количество солдат на протяжении многих лет неспособно предотвратить проход сотен грузовиков с оружием в Газу? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> В 1956 году мы вместе с французами и англичанами захватили Синай. Было заключено соглашение: Израиль выводит войска из Синая, а Египет в свою очередь обязуется не нападать на Израиль. Египтяне действительно выполнили этот параграф. Но параллельно они послали офицера в чине полковника на территорию сектора Газы, который создал банды федаюнов, чтобы те занимались террором. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Египет всегда был заинтересован в том, чтобы проблема беженцев не решалась и чтобы у Газы был военный потенциал. Египтяне не предоставляли жителям сектора гражданство. ФАТХ – это египетское изобретение, чтобы вредить Израилю на его территории и за границей. Бригада ФАТХа воевала против нас на египетской земле во время Войны Судного дня. У ФАТХа были тренировочные базы и тому подобная инфраструктура. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Египет постоянно работает над двумя вещами: как нам навредить и как продолжать получать щедроты, которыми его осыпают США. Американцы хотели, чтобы на границе было спокойно, и египтяне поставляли оружие скрытно, через туннели. Ходили слухи, что разные туннели были закреплены за офицерами египетской армии, которые получали откаты. Позже ас-Сиси снес все постройки и взорвал туннели на территории площадью 140 кв. км. С ХАМАСом был заключен негласный договор: прикажите, чтобы "Исламское государство" успокоилось, и вы получите всё необходимое. Оружие стало провозиться через КПП "Рафиах". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Повторю вопрос, который уже был задан: почему Израиль не реагировал? </span> </p> <p> <span> Потому что израильская позиция такова: египтяне – обманщики, но благодаря мирному договору с Египтом есть шанс на заключение соглашений с другими арабскими странами. договоры. У нас же есть мир с Иорданией – не мир, а как бы мир. У нас нормализовались отношения с Эмиратами, и мы мечтаем о похожем процессе в отношении Саудовской Аравии. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ЦАХАЛ продолжает наземную операцию в Газе, в политических кругах ведутся разговоры о том, что делать на следующий день после окончания войны. Остаться в Газе? Передать ее Египту? </span> </p> <p> <span> Давайте посмотрим на карту. До одностороннего размежевания мы контролировали Газу в Гуш-Катифе, и в северной части сектора глубиной 3-4 км, где располагались поселения Нисанит, Элей-Синай и Дугит. Плюс Гуш-Катифа был в том, что он находился возле Рафиаха. Если ЦАХАЛ будет контролировать эту территорию, египтяне не смогут поставлять оружие контрабандой. Мы будем находиться прямо посредине. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Мы оставили эту территорию в одностороннем порядке, не договариваясь с ХАМАСом. Я не юрист, но я думаю, что мы можем сказать: "Израиль покинул Газу, чтобы жить в мире, но этого не случилось. Нет никакой причины, чтобы мы туда не вернулись. Мы ушли, не подписав договор, и мы возвращаемся". Конкретно – на территорию Гуш-Катифа и части сектора к северу от Филадельфийской оси. В процентном соотношении это меньше 10% территории Газы. Что касается остальной территории, тут уже важно мнение США, мы не можем делать всё, что вздумается. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Как вы относитесь к идее восстановить еврейские поселения в Газе? </span> </p> <p> <span> Я хочу быть реалистом и не готов нервировать мировое сообщество. Тем более, что десятки лет ЦАХАЛ деградировал в военном смысле. Мы должны прийти в себя, поэтому поселенческая деятельность на первом месте не стоит. Раббат-Аммон (столица Иордании Амман) – тоже часть "единой Эрец-Исраэль", но никто, включая крайне правых, не предлагает создавать там поселения. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Я не уверен, что пришло время заново выращивать огурцы в Гуш-Катифе. Но заявить, что мы контролируем коридор между Газой и Египтом, – в этом есть военная логика. Возможно, удастся убедить в этом и мировое сообщество. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Тот, кто призывает передать Газу под египетский контроль, должен понимать, что армия Египта больше и сильнее израильской. ХАМАС и "Хизбалла" могут нанести Израилю материальный ущерб и убить десятки тысяч граждан. Одно они не могут сделать – захватить еврейское государство. У них нет танков, орудий, самолетов. ХАМАС, максимум, может захватить Сдерот, а "Хизбалла" – Нагарию или другой северный город. Если египтяне захотят, с учетом их военного потенциала они могут дойти и до Хайфы. Взять эту армию и приблизить к Израилю на 50 км – это самоубийство. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Вы сказали, что ЦАХАЛ деградировал. Вы имеете в виду события 7 октября, когда боевики ХАМАСа с относительной легкостью врывались на военные базы? Или что-то иное? </span> </p> <p> <span> Начнем с того, что я не был поражен масштабами террора. Наша семья уже много поколений живет в Эрец-Исраэль. В 1921 году в Яффо был погром, ничем отличавшийся от того, что произошло в "черную субботу". Было и насилие, и изнасилования, и всё, что только можно представить. Моего дедушку избили до потери сознания, переломали все кости. Нападавшие подумали, что он мертв, и таким образом он спасся. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Это не секрет, что ЦАХАЛ – непрофессиональная армия. Не только ее разведывательные структуры. Евреи – народ, у которого более 2000 лет не было своей армии и военных традиций. Только сейчас сабра может похвастаться, что у него дедушка – генерал. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ЦАХАЛ создавали люди, слабо понимавшие, как должны функционировать вооруженные силы. Исключением были те, кто служили в британской армии во время Второй мировой. Их влияние длилось до 1967 года, а потом пришло новое поколение. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Вот наиболее классический пример: в любой армии в центре военной базы находится плац. На плацу солдаты учатся выполнять приказы автоматически. Тебе орут "Налево!", и ты не начинаешь думать: "А зачем? А может повернуть направо?" Когда я был молодым солдатом, так и было. На каком-то этапе в ЦАХАЛе решили, что плац – это лишнее, на базах не хватает парковочных мест. Плац превратили в парковку. Вот поэтому израильская армия выглядит соответствующим образом. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Чтобы армия функционировала, любая, есть ПАКАЛЬ (ивр. постоянные приказы для боя). Их тоже надо заучивать и исполнять автоматически: если произошло то-то и то-то, надо действовать так-то и так-то. Ничего этого на границе с Газой не было, люди поклонялись технологии. Когда ты не ведешь себя так, как должна вести армия, ты – не армия. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Должен ли Израиль со своей стороны требовать пересмотра мирного договора с Египтом? Грозит ли его отмена, которой угрожает Египет, открытием третьего фронта? </span> </p> <p> <span> Думаю, в нынешней войне ас-Сиси не будет принимать участия, потому что американцы направили на Ближний Восток флагманский корабль Шестого флота. Египтяне требовали, чтобы Израиль не входил в Газу, теперь они хотят сохранить Рафиах, чтобы восстановить военный потенциал сектора. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Ничего заново пересматривать не нужно, нужно требовать его выполнения, начиная с демилитаризованного Синая. Но это вряд ли будет случится. Если договор будет денонсирован, это означает, что Израилю придется 365 дней в году держать 4 дивизии в Негеве. Пока мы приходим в себя и пытаемся стать нормальной армией, лучше не раздражать египтян. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="https://t.me/s/NEWSruIsrael" target="_blank"> Telegram NEWSru.co.il: самое важное за день </a> </p> <p> <br/> </p> <h2> <span> <span> האיום הפוטנציאלי המצרי על ישראל </span> </span> </h2> <p> <span> <span> שאול רזניק מאתר האינטרנט </span> </span> <a href="http://newsru.co.il/" target="_blank"> Newsru.co.il </a> <span> <span> ברוסית - מראיין את אלי דקל </span> </span> </p> <p> <span> הראיון התקיים ב־12.02.2024 ופורסם באינטרנט 21.02.2024 </span> </p> <p> <span> תרגום ממוכן לעברית שעבר עריכה לשונית קלה </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <a href="https://www.newsru.co.il/israel/21feb2024/eli_dekel.html" target="_blank"> סגן אלוף במילואים אלי דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין בצה"ל. . כיום הוא חוקר מערכות תשתי בארצות ערב ובמיוחד במצרים. המחקרים מבוצעים העיקר מניתוח צילומי לווין. </a> </p> <p> <a href="https://www.newsru.co.il/israel/21feb2024/eli_dekel.html" target="_blank"> בראיון בקישור: https://www.newsru.co.il/israel/21feb2024/eli_dekel.html </a> </p> <p> <a href="https://www.newsru.co.il/israel/21feb2024/eli_dekel.html" target="_blank"> הוא  סיפר לבן שיחו על הנוכחות הגוברת של הצבא המצרי בסיני, השלום הקר בין המדינות והרמה הלא מקצועית, לדעתו, של צה"ל. </a> </p> <p> <span>                                     ראיין שאול רזניק </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ישראל נלחמת בשתי חזיתות, עם חמאס וחיזבאללה. אתה חושב שגם מצרים מתנהגת בעוינות? מה זה אומר? </span> </p> <p> <span> על פי הסכם השלום המצרי-ישראלי מ-1979, רוב חלקי סיני אמור היה להיות מפורז. הרעיון היה שצה"ל ייסוג, ויהיה שטח מצרי מפורז מצבא, כדי שמצרים לא תוכל להפתיע אותנו. אזור בטיחות, אם תרצו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> על פי הסכם בשלום שנחתם בין הצדדים, למצרים יש זכות להציב אוגדה אחת בחצי האי. לאוגדה זן מותר להיערך רק בשטח שביו תעלת סואץ לכיוון 60 ק"מ מזרח.  ממזרח לאזור זה אסור לאף חייל מצרי להימצא. השטח המפורז שנותר מיועד לשימוש לצרכים אזרחיים. רוחב סיני הוא יותר מ-200 ק"מ; הצבא המצרי יכול להיות ממוקם בשליש המערבי של חצי האי. כדי להימנע מניסיונות מרמה של המצרים באמירה "יש יותר אנשים בדיוויזיות שלנו מאשר בדיוויזיות שלך", נוסח ההסכם מציין מספרים ספציפיים - כל וכך טנקים, כל וכך תותחים ולא יותר מ־22 אלף חיילים. לצבא מצרים נאסר לחצות את הקו המשתרע מרפידים לעבר שארם א-שייח'. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דקל מספר, באותן שנים שירתתי בצבא ותפקידי כללו מעקב אחר הפרות הסכם השלום.  הדיו עדיין לא התייבש כשהחלו הפלישות ממצרים. בעיקר לכיוון מזרח על ידי הקמת מוצבים באזורים בהם אסורה נוכחות הצבא המצרי. כשהודעתי לממונים על הפרות ההסכם אזי בדרך כלל התגובה הייתה: "דקל, אתה רוצה לבטל את הסכם השלום בגלל חבורה של חיילים?" וניסו לשכנע אותי לא להתלונן. המשכתי לשלוח דוחות, הם הלכו לאמריקאים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מהיום הראשון, המצרים לא אהבו את הרעיון שהם לא אדונים בארצם. בשלב הבא החלו לעשות רפורמה בצבא כדי שיוכל להילחם בישראל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> יש לך הוכחות? </span> </p> <p> <span> ההסכם לא רק קובע שאפשר למקם רק אוגדה אחת בחצי האי, אלא גם אומר שכל התשתית הצבאית צריכה להיות עבור אוגדה אחת ולא יותר. כך למשל, בסטנדרטים עולמיים, אוגדה זקוקה ל־4 מיליון ליטר דלק באחסון, בנוסף לכמות הדלק שכבר זמינה במכלי הדלק של כלי הרכב. כיום נבנו בסיני מאגרי דלק בקיבולת של כ־183 מיליון ליטר. זה יותר ממה שצבא [היבשה] של ארה"ב צריך. אני מעריך שמאגרי הדלק שנבנו בסיני מיועדים הן לכוחות הקרקע המצריים והן עבור חיל האוויר המצרי. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> תפיסת היערכות צבא מצרים בסיני התגבשה בכמה שלבים. בתחילה בנו המצרים קו עצירה כדי שבמקרה של מלחמה יוכלו לשלוט בשטח עד לרפידים. אוגדה אחת לא יכולה להגן על שטח כל כך גדול, 60 ק"מ עומק לאורך 300 ק"מ, זה לא מעשי. לכן הם הכינו את הצבא בצורה כזו שיוכלו לשלוח במהירות תגבורת לאזור זה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לאחר מכן, המצרים החליטו להיערך כך שיוכלו לשלוט בכל סיני. השלב הסופי, לפי החישובים שלי, התחיל ב-2013-2014, כאשר א-סיסי עלה לשלטון. הוא החליט להתעלם מההגבלות שנקבעו בהסכם השלום. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כל השנים הפוליטיקאים הישראלים שתקו, כי זה נחמד להיות באווירת שלום וחשוב לא לאבד את ההישג הגדול של המדינה היהודית - הסכם עם מדינה ערבית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אבל א-סיסי נחשב לשותף של ישראל. לכל הפחות, בתחום הביטחון והאינטראקציה בין ארגוני מבני המודיעין של שתי המדינות. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כן, מצרים הייתה זקוקה למידע המודיעיני שלנו כשהיא נלחמה במדינה האסלאמית בסיני. כל השאר פשוט לא קיים ומעולם לא היה קיים. יותר מ-40 שנה חלפו מאז חתימת ההסכם. אין תיירים ממצרים בישראל. אל-סיסי, המצטייר בתקשורת שלנו כידיד ישראל, אינו מאפשר לאזרחיו לבקר במקומות המקודשים למוסלמים: מסגד אל-אקצא, קברי הנביאים והאבות. לא תראה תייר מצרי אחד במערת המכפלה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מתקופת אנואר סאדאת הומצא טריק: מי שרוצה לבקר בישראל חייב לעבור חקירה במשטרה החשאית ולהסביר לאיזו מטרה הוא עושה זאת. מטבע הדברים, המצרים מבינים שעדיף לא להתעסק עם השב"כ.  במקביל, גוף המאגד תיאולוגים מקומיים הוציא פתווה: אי אפשר לבקר בישראל עד ששטחה יהיה בשליטת הרשויות המוסלמיות. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ב-2011, לפני שא-סיסי תפס את השלטון במצרים, הרסו מפגינים את שגרירות ישראל בקהיר. אם הנשיא החדש היה מעריץ כל כך נלהב של ישראל, הוא היה צריך להחזיר את השגרירות. עובדה, שנים רבות לא היה שגריר ישראל במצרים. עכשיו השגרירות מתפקדת, אבל זה לא אמיתי. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> באיזה מובן? </span> </p> <p> <span> הדיפלומטים גורשו מקהיר, אסור להם לחזור לבניין הישן, השגרירות מצטופפת בבניין קטנטן במעדי [פרבר קהיר של]. זה כאילו שגרירות ארה"ב בישראל הייתה ממוקמת איפשהו באזור אזור. על הבניין תלוי שלט קטנטן, אין דגל כחול לבן בגודל רגיל, כדי לא להכעיס את השכנים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> על פי ההסכם, כל מדינה הייתה צריכה ליצור שלוחה של האוניברסיטה שלה בשטח של שותפה לפי הסכמי השלום. ישראל פתחה סניף כזה בקהיר [המרכז האקדמי הישראלי בקהיר]. אבל הצד ההפוך לא התכוון לפתוח איתנו סניף של אוניברסיטת קהיר. לפני מספר שנים התבשרו עובדי המרכז האקדמי הישראלי שעליהם לפנות את הבניין. הם גם יושבו מחדש בעיירה מעדי, ולראש המרכז האקדמי [הפרופסור גבריאל רוזנבאום) נאסר להיכנס למכון, והוא נפגש עם עובדי המרכז האקדמי בכניסה או בבית קפה ממול. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עלינו לזכור שהמצרים ככאלה, והנשיא שלהם בפרט, הם אנשים דתיים. כמו המוסלמים במדינות אחרות, הם עוינים את ישראל. בנוסף, מצרים מתחרה עם סעודיה במונחים של מנהיגות דתית. התיאולוגים של מצרים מנפיקים פתוות [פסק דין דתי] שמתחרות באלו של ערב הסעודית. אל-סיסי [כמוסלמי אדוק] מתייעץ איתם כל הזמן. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אם נשיא מצרים הוא ידידנו, מדוע הוא מעולם לא ביקר בישראל? </span> </p> <p> <span> בשנת 2017 נפגשו נתניהו ואל-סיסי במהלך העצרת הכללית של האו"ם. וזה אפילו נתפס בעדשת המצלמה. בניגוד לפגישות דומות קודמות,  תראה את התמונה - ברקע היה דגל בודד, המצרי. כשהתחילו עיתונאים לשאול שאלות, המארגנים משכו בכתפיהם: "אה, שכחנו את דגל ישראל". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> האם הברחות הנשק לעזה התרחשו בידיעת מצרים? </span> </p> <p> <span> מדי פעם עולות כותרות קולניות בתקשורת: "כדורי אקדח שנמצאו בחפציו האישיים של תייר ישראלי בטאבה!" למצרים, על פי הודאתם, יש 44 אלף חיילים בסיני (אני חושב שיש עוד הרבה יותר) - בניגוד לתנאי הסכם בשלום, לפיהם צריכים להיות לא יותר מ־22 אלף. אתה חושב שכל כך הרבה חיילים לאורך השנים לא מצליחים למנוע ממאות משאיות של כלי נשק להיכנס לעזה? </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ב-1956 כבשנו יחד עם הצרפתים והבריטים את סיני. נחתם הסכם: ישראל מוציאה כוחות מסיני, ומצרים, מצידה, מתחייבת שלא לתקוף את ישראל. המצרים למעשה עמדו בפסקה זו. אבל במקביל, הם שלחו לשטח רצועת עזה קצין בדרגת אלוף-משנה, שהקים כנופיות של פידאיונים כדי לעסוק בטרור. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מצרים תמיד הייתה מעוניינת להבטיח שבעיית הפליטים לא תיפתר ושיש לעזה פוטנציאל צבאי. המצרים לא העניקו אזרחות לתושבי המגזר. פת"ח היא המצאה מצרית כדי לפגוע בישראל מבית ומחוץ. חטיבת הפת"ח לחמה נגדנו על אדמת מצרים במלחמת יום הכיפורים. לפתח היו בסיסי אימונים ותשתיות דומות. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מצרים עובדת כל הזמן על שני דברים: איך לפגוע בנו ואיך להמשיך לקבל את הפרסים שארה"ב מרעיפה עליה. האמריקנים רצו שלום על הגבול, והמצרים סיפקו נשק בחשאי, דרך מנהרות. היו שמועות על כך שהוקצו מנהרות שונות לקציני צבא מצרים שקיבלו "דמי מעבר".  מאוחר יותר הרס א-סיסי את כל המבנים ופוצץ מנהרות בשטח של 140 קמ"ר.  היה [כנראה] הסכם לא כתוב עם חמאס: תורה למדינה האסלאמית [המפגעים בכוחות המצריים בסיני] להירגע, ותקבל את כל מה שאתה צריך, דרך מחסום רפיח. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אחזור על השאלה שכבר נשאלה: מדוע ישראל לא הגיבה? </span> </p> <p> <span> [אני משער] כי העמדה הישראלית היא כזו: המצרים הם רמאים, אבל בזכות הסכם השלום עם מצרים יש סיכוי להסכמים עם מדינות ערביות אחרות. חוזים, יש לנו שלום עם ירדן - לא שלום, אלא סוג של שלום. היחסים שלנו עם האמירויות נורמלו, ואנחנו חולמים על תהליך דומה לגבי ערב הסעודית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> צה"ל ממשיך בפעילות הקרקעית בעזה, ובחוגים פוליטיים מדברים על מה לעשות למחרת סיום המלחמה. להישאר בעזה? לתת את זה למצרים? </span> </p> <p> <span> בואו נסתכל על המפה. לפני ההתנתקות החד-צדדית שלטנו בעזה בגוש קטיף, ובחלק הצפוני של הרצועה, בעומק 3-4 ק"מ, שם היו הישובים ניסנית, עלי סיני ודוגית. היתרון של גוש קטיף היה שהוא ממוקם ליד רפיח. אם צה"ל ישלוט בשטח זה, המצרים לא יוכלו להבריח נשק. אנחנו נהיה בדיוק באמצע. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עזבנו את השטח הזה באופן חד צדדי, בלי להסכים עם חמאס. אני לא עורך דין, אבל אני חושב שאפשר להגיד, "ישראל עזבה את עזה כדי לחיות בשלום, אבל זה לא קרה. אין סיבה שלא נחזור לשם. עזבנו בלי לחתום על אמנה, ואנחנו חוזרים" ליתר דיוק, לשטח גוש קטיף וחלקים מהגזרה שמצפון לציר פילדלפי. באחוזים מדובר בפחות מ-10% משטח [רצועת] עזה. לגבי שאר השטח, דעתה של ארצות הברית חשובה כאן; אנחנו לא יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> איך אתה מרגיש לגבי הרעיון של שיקום היישובים היהודיים בעזה? </span> </p> <p> <span> אני רוצה להיות מציאותי ולא מוכן לעצבן את הקהילה העולמית. יתרה מכך, במשך עשרות שנים צה"ל התדרדר במובן הצבאי. עלינו להתעשת, ולכן הפעילות ההתיישבותית אינה במקום הראשון. גם רבת עמון (בירת ירדן, עמאן) היא חלק מ"ארץ ישראל השלמה", אבל אף אחד, כולל הימין הקיצוני, לא מציע להקים בה התנחלויות. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אני לא בטוח שהגיע הזמן לגדל מחדש מלפפונים בגוש קטיף. אבל להגיד שאנחנו שולטים במסדרון בין עזה למצרים יש היגיון צבאי. אולי אפשר יהיה לשכנע בכך את הקהילה העולמית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כל מי שקורא להעביר את עזה לשליטה מצרית, חייב להבין שהצבא המצרי גדול וחזק מהצבא הישראלי. חמאס וחיזבאללה עלולים לגרום נזק חומרי לישראל ולהרוג עשרות אלפי אזרחים. דבר אחד שהם לא יכולים לעשות זה להשתלט על מדינת היהודים. אין להם טנקים, תותחים או מטוסים. חמאס, יכול לכל היותר, יכול לכבוש את שדרות, וחיזבאללה יכול לכבוש את נהריה או עיר צפונית אחרת. אם המצרים רוצים, לאור הפוטנציאל הצבאי שלהם, הם יכולים להגיע לחיפה. לקחת את הצבא הזה ולקרב אותו 50 ק"מ לישראל זו התאבדות. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אמרת שצה"ל התנוון. האם אתה מתכוון לאירועי ה-7 באוקטובר, כאשר חמושים של חמאס פרצו לבסיסים צבאיים בקלות יחסית? או משהו אחר? </span> </p> <p> <span> מלכתחילה, לא נדהמתי מממדי הטרור. משפחתנו חיה בארץ ישראל דורות רבים. ב-1921 היה פוגרום ביפו, לא שונה ממה שקרה בשבת השחורה. הייתה אלימות, וכל מה שאתה יכול לדמיין. סבא שלי הוכה עד שאיבד את הכרתו וכל העצמות שלו נשברו. התוקפים חשבו שהוא מת, וכך הוא ניצל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> זה לא סוד שצה"ל הוא צבא לא מקצועי. יהודים הם עם שאין לו צבא או מסורות צבאיות משלו כבר יותר מ-2,000 שנה. רק עכשיו צבר יכול להתפאר בכך שסבא שלו הוא גנרל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> צה"ל נוצר על ידי אנשים שלא הבינו כמעט כיצד הכוחות המזוינים צריכים לתפקד. היוצא מן הכלל היו אלו ששירתו בצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה. השפעתם נמשכה עד 1967, ואז הגיע דור חדש. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הנה הדוגמה הקלאסית ביותר: בכל צבא, במרכז הבסיס הצבאי יש מגרש מסדרים. על מגרש המסדרים, חיילים לומדים לבצע פקודות באופן אוטומטי. הם צועקים עליך "שמאלה!", ואתה לא מתחיל לחשוב: "למה? או אולי לפנות ימינה?" כשהייתי חייל צעיר זה היה המצב. בשלב מסוים החליטו בצה"ל כי מגרש המסדרים מיותר, אין מספיק מקומות חניה בבסיסים, מגרש המסדרים הפך למגרש חניה. לכן הצבא הישראלי כך נראה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כדי שכל צבא יתפקד, יש פק"ל בעברית: הוראות קבע לקרב . גם אותם צריך לשנן ולבצע אוטומטית: אם כך וכך קרה, צריך לפעול כך וכך. כל זה לא היה בגבול עם עזה, אנשים סגדו לטכנולוגיה. כשאתה לא מתנהג כמו שצבא צריך להתנהג, אתה לא צבא. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> האם על ישראל מצדה לדרוש תיקון של הסכם השלום עם מצרים? האם ביטולו, שמצרים מאיימת עליו, מאיים בפתיחת חזית שלישית? </span> </p> <p> <span> אני חושב שא-סיסי לא ישתתף במלחמה הנוכחית, כי האמריקנים שלחו את נושאת המטוסים  של הצי השישי למזרח התיכון. המצרים דורשים מישראל להתרחק מעזה, כעת הם רוצים לשמור על רפיח כדי לשקם את הפוטנציאל הצבאי של הרצועה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אין צורך לשקול דבר מחדש, צריך לדרוש את יישומו, החל מסיני מפורז. אבל זה לא סביר שיקרה. אם ההסכם נתקע במצב שהוא כיום, המשמעות היא שישראל תצטרך להחזיק 4 אוגדות בנגב 365 ימים בשנה. בזמן שאנחנו מתעשתים ומנסים להפוך לצבא נורמלי, עדיף לא לעצבן את המצרים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <a href="https://www.newsru.co.il/israel/21feb2024/eli_dekel.html" target="_blank">        </a> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8-1ba1de95.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-9ca7a42e.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93+%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94.jpg" alt=""/> </div> Mon, 12 Feb 2024 09:30:10 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240212 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240211 ראיון ברדיו מורשת בו מר דב אייכלר ודנה בצלאל ראיינו את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא האיום המצרי להקפאת הסכם השלום. בראיון טוען דקל שהמצרים מכרסמים בהסכם השלום מיום חתימתו וטנקים מצריים ערוכים, בניגוד להסכם, מזה שנים בחזית מול ישראל. לטענתו, צה"ל מזה שנים, מתנהג בחוסר אחריות בכך שאינו לוקח בחשבון את היכולות הצבאיות הנבנות על ידי הצבא המצרי בסיני. <div data-rss-type="text"> <p> <span> אייכלר דב ודנה בצלאל מראיינים את אלי דקל </span> </p> <p> <span> 11.02.2024 </span> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> ראיון ברדיו מורשת בו מר דב אייכלר ודנה בצלאל ראיינו את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא האיום המצרי להקפאת הסכם השלום. בראיון טוען דקל שהמצרים מכרסמים בהסכם השלום מיום חתימתו וטנקים מצריים ערוכים, בניגוד להסכם, מזה שנים בחזית מול ישראל. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> לטענתו, צה"ל מזה שנים, מתנהג בחוסר אחריות בכך שאינו לוקח בחשבון את היכולות הצבאיות הנבנות על ידי הצבא המצרי בסיני. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 11 Feb 2024 08:07:58 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240211 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240207 מצרים עומדת לחנוך בקרוב את גשר מסילת הברזל בפירדאן, בקילומטר ה־68 בתעלת סואץ. פתיחת הגשר תאפשר את חידוש תנועת הרכבות לסיני, לאחר שזו הופסקה לפני תשע שנים בעקבות הפרויקט המגלומני של הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי "תעלת סואץ החדשה" (כריית תעלה מקבילה לתעלת סואץ באורך של 35 קילומטר) פתיחת הגשר תאפשר בשלב ראשון את חידוש תנועת הרכבות לנמל פורט פואד שנבנה בסיני. בהמשך, לאחר תום העבודות הנחת מסילת הברזל קנטרה-אל־עריש, יחובר הנמל הנבנה באל־עריש במסילת ברזל עם מצרים. המאמר סוקר את תולדות גשר מסילת הברזל בפירדאן ואת התוכניות המצריות לפתוח מסילות ברזל בסיני. המאמר מנתח גם את המשמעויות הצבאיות העולות מבניית הגשר. <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2751%D7%A9+477+%D7%92%D7%A9%D7%A8+%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%93%D7%90%D7%9F+%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span>  אלי דקל דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ח בשבט ה'תשפ"ד 07.02.2024 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <h1> <br/> </h1> <h2> <span> רקע </span> </h2> <p> <span> <span> לאחר כריית תעלת סואץ ב־1859 נבנה גשר מסילת ברזל בג'סר אל־חרש שמצפון לקנטרה (בקילומטר ה־45 של תעלת סואץ). עקב הרחבת התעלה, יצא הגשר מכלל שימוש. ב־1920 בנו הבריטים גשר חדש בפירדאן (בקילומטר ה־68 בתעלת סואץ – כ־12 ק"מ מצפון לאיסמעיליה). עקב הרחבה נוספת של תעלת סואץ הוחלף גשר זה לגשר ארוך יותר. לאחר מלחמת יום הכיפורים וחידוש השיט בתעלת סואץ, הורחבה תעלת סואץ מ־180 מטר ל־300 מטר ושוב חדל הגשר לתפקד. בשנת 2001 חנך הנשיא מובארכ גשר מסתובב חדש באורך כולל של 640 מטר. בד בבד עם בניית הגשר החדש נסללה בסיני מסילת ברזל לעבר נמל מכולות גדול שנבנה בסיני במוצא הצפוני של תעלת סואץ מול העיר פורט פואד. כמו כן החלו בעבודות לחידוש קו מסילת הברזל קנטרה-אל־עריש. </span> </span> </p> <h2> <span> בניית גשר מסילת ברזל בפירדאן על תעלת סואץ המזרחית </span> </h2> <p> <span> <span> בשנת 2015, לאחר שהנשיא עבד אל־פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, הוא החליט לכרות קטע מקביל לתעלת סואץ באורך 35 ק"מ (מדרום לקנטרה עד לדוורסואר שבקצה הצפוני של האגם המר הגדול). התעלה החדשה קטעה כמובן את קן הרכבת שעבר ממצרים לסיני בפירדאן. בתחילה תכנן הנשיא סיסי כריית מנהרה לרכבת שתאפשר את חידוש תנועת הרכבות לסיני אך תוכנית המנהרה לא יצאה לפועל. </span> </span> </p> <p> <span> <span> בראשית 2019, לאחר שנזנחה התוכנית לכריית מנהרת לרכבת, הוחל סוף-סוף בבניית גשר ברזל מסתובב על תעלת סואץ המזרחית. גשר זה זהה לגשר שנבנה בשנת 2001 על הזרוע המערבית של תעלת סואץ. הגשר מורכב משני חלקים המסתובבים על ציר הקבוע במרכז הגשר. האורך הכולל מגיע ל־640 מטר. הגשר מאפשר מעבר של קו מסילת ברזל כפול, וכנראה שאינו מתוכנן למעבר כלי רכב. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עם התחלת בניית הגשר חודשו העבודות לבניית קו מסילת הברזל קנטרה-נמל אל־עריש. עד פברואר 2024 הונחה מסילת הברזל עד תחנת ביר אל־עבד, כ־65 ק"מ ממערב לתעלה וכמחצית הדרך לנמל אל־עריש. לאחרונה יצאו המצרים עם תוכנית להנחת קו מסילת ברזל שיחבר את הנמל המוקם באל־עריש עם נמל שייבנה בטאבה שבמפרץ אילת. לעת עתה אין כל הכנות בשטח לבניית מסילת ברזל זו ואף אין הכנות לבניית הנמל בטאבה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ערוץ התעמולה המצרי "פנורמה" דיווח ב־06.02.2024 כי הגשר ייחנך בקרוב. מניתוח צילומי לוויין עולה כי אכן העבודות עומדות בפני סיום. </span> </p> <h2> <span> משמעויות </span> </h2> <p> <span> <span> רכבת היא אמצעי השינוע המהיר והזול ביותר מכל דרכי ההובלה ביבשה. במצרים קיימת רשת ענפה של מסילות ברזל וצבא מצרים עושה בה שימוש נרחב. כך, למשל, רוב הטנקים שעברו לסיני ערב מלחמת ששת הימים, עברו דרך גשר פירדאן. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> לקראת מלחמת יום הכיפורים בנו המצרים "ראשי גשר" (תחנת רכבת גדולה שבה מספר רב של רציפים המאפשרים העמסה ופריקה מהירה של אספקה צבאית ואמצעי לחימה). ראשי הגשר נבנו בקרבת העיר סואץ ובמחנות הקסטפ שבמזרח קהיר. עתה, לקראת חידוש קו הרכבת לסיני, בנו המצרים "ראש רכבת" חדש במחנות אל־קירש שמצפון לאיסמעיליה. ראש רכבת זה מתווסף ל"ראשי הגשר" בצומת נפישה (איסמעיליה) ובסואץ. ראשי הגשר יאפשרו למצרים לשפר את היכולת לשנע במהירות אספקה ואמצעי לחימה מאזור התעלה לעבר סיני. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> יוזכר כי בשנים האחרונות הוקמו בתעלת סואץ גשרים מסוגים שונים ומנהרות. מספרם כיום עומד על 59. על אף זאת, גשר מסילת הברזל הכפולה העומד להיחנך בפירדאן, ישפר משמעותית את היכולת להעביר במהירות כמויות גדולות של אספקה ואמצעי לחימה ממצרים לסיני. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> ניתוק קו הרכבת לסיני למשך תשע שנים הוא עדות נוספת לדרך המגלומנית והפזרנית שבה מתנהל השלטון במצרים מאז עלות א־סיסי לשלטון. א־סיסי, עקב הרצון להראות לעולם על הישגים, יצא למיזם הכושל של "תעלת סואץ החדשה" - מיזם שהיה אמור להסתיים בתוך שנה ולהגדיל את ההכנסות השנתיות מתעלת סואץ מחמישה וחצי מיליארד לשלושה עשר מיליארד דולר. בפועל, עד עתה לא הסתיימה בניית התעלה החדשה. ההכנסות רחוקות מאוד מהתחזית, והנמל הגדול בפורט פואד הפך מעסק פורח לנמל שתנועת הסחורות בו מועטה (עקב השבתת המסילה לנמל). </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ניתוק מסילת הברזל לסיני גרם נזק גם לכל מיזמי הפיתוח של "מסדרון תעלת סואץ" שרובם תוכננו בגדה המזרחית של תעלת סואץ, כגון העיר איסמעיליה החדשה שנבנתה וכבר שנים עומדת ריקה מתושבים, נמל הנפט והעיר פורט פואד החדשה שהקמתה טרם החלה. עתה, עם חידוש מסילת הברזל לסיני ייתכן ומיזמים אלו יחודשו </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93+%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94.jpg" alt=""/> </div> Wed, 07 Feb 2024 08:25:12 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240207 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240201 הסרטון מורכב מחמישה קטעים מוסרטים של ראיונות של אלי דקל שניתנו בפני פורומים שונים בנושא מלחמה רב זירתית בכלל ובנושא מלחמת שמיני עצרת בפרט. הראיון הראשון ניתן במאי 2021 והאחרון הוא מראית ינואר 2024. בראיונות מנתח דקל את האינטרס המצרי בשלטון החמאס בעזה, ומצביע על השונה מזירת הלחימה ברצועת עזה מול לחימה בזירת לבנון. בראיונות מציע דקל למקבלי ההחלטות הצעות שונות כיצד לפעול למיטב ידיעתו של דקל המלצותיו לא התקבלו וספק אף אם בכלל הם נדונו, וחבל. <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>   </span> </span> <span> אלי דקל - דליצקי  </span> </p> <p> <span> כ"ב בשבט ה'תשפ"ד. 01.02.2024 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הסרטון מורכב מחמישה קטעים מוסרטים של ראיונות של אלי דקל שניתנו בפני פורומים שונים בנושא מלחמה רב זירתית בכלל ובנושא מלחמת שמיני עצרת בפרט. הראיון הראשון ניתן במאי 2021 והאחרון הוא מראית ינואר 2024. בראיונות מנתח דקל את האינטרס המצרי בשלטון החמאס בעזה, ומצביע על השונה מזירת הלחימה ברצועת עזה מול לחימה בזירת לבנון. בראיונות מציע דקל למקבלי ההחלטות הצעות שונות כיצד לפעול </span> </p> <p> <span> למיטב ידיעתו של דקל המלצותיו לא התקבלו וספק אף אם בכלל הם נדונו, וחבל.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Thu, 01 Feb 2024 06:56:11 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240201 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240131 ערוץ היוטיוב של ד"ר מילשטיין "לעומק" בשיתוף עם ערוץ היוטיוב של אלכס צייטילין "באים אל הפרופסורים" מקיימים מדי שבוע רב שיח בנושא מלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל"). ב־31.01.2024 הם קיימו מפגש שעסק בנושא המשך הלחימה ויעדי מדינת ישראל ליום שלאחר הלחימה. ברב שיח נטלו חלק: ד"ר אור מילשטיין; מר אלכס צייטלין; תא"ל (במיל') אמציה חן (פצי); ד"ר משה ברנט;ד"ר דן שיאון ופרופ' אלישע האס. מבין הדוברים בחרתי להביא את דברי אלישע האס שדעותיו קרובות לדעותיי. תוכלו לצפות בכל הדיון באתרים של מילשטיין וצייטלין בקישורים: https://www.youtube.com/watch?v=xn9FoVMBH10 (צייטלין) https://www.youtube.com/watch?v=0ZP2VXEnINo&t=1398s (מילשטיין - חלק א) <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>   </span> </span> <span> <span> פרופ' אלישע האס </span> </span> </p> <p> <span> כ"א בשבט ה'תשפ"ד. 31.01.2024 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> ערוץ היוטיוב של ד"ר מילשטיין "לעומק" בשיתוף עם ערוץ היוטיוב של אלכס צייטילין "באים אל הפרופסורים" מקיימים מדי שבוע רב שיח בנושא מלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל"). ב־31.01.2024 הם קיימו מפגש שעסק בנושא המשך הלחימה ויעדי מדינת ישראל ליום שלאחר הלחימה. ברב שיח נטלו חלק: ד"ר אור מילשטיין; מר אלכס צייטלין; תא"ל (במיל') אמציה חן (פצי); ד"ר משה ברנט;ד"ר דן שיאון ופרופ' אלישע האס. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> <span> מבין הדוברים בחרתי להביא את דברי אלישע האס שדעותיו קרובות לדעותיי. תוכלו לצפות בכל הדיון באתרים של מילשטיין וצייטלין בקישורים: </span> </span> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=xn9FoVMBH10" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=xn9FoVMBH10 </a> <span> <span> (צייטלין) </span> </span> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=0ZP2VXEnINo&amp;t=1398s" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=0ZP2VXEnINo&amp;t=1398s </a> <span> <span> (מילשטיין - חלק א) </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 31 Jan 2024 06:20:43 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240131 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240124 שי גולדין וטל מאיר מערוץ 14 מראיינים את סא"ל (בדימוס) אלי דקל ודנים עמו בשאלה מה האינטרס המצרי בציר פילדלפי ומה ישראל יכולה לפעול בנדון <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>   </span> </span> <span> <span>  ראיון בערוץ 14. שי גולדין וטל מאיר מראיינים את </span> </span> </p> <p> <span> אלי דקל - דליצקי  </span> </p> <p> <span> י"ד בשבט ה'תשפ"ד. 24.01.2024 </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שי גולדין וטל מאיר מערוץ 14 מראיינים את סא"ל (בדימוס) אלי דקל ודנים עמו בשאלה מה האינטרס המצרי בציר פילדלפי ומה ישראל יכולה לפעול בנדון  </span> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2745%D7%A9+%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%A7+%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99+%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96+%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--2033%D7%A9+220201%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A+%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%AA-9e503e9b.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2311%D7%A9+839+%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93%D7%94+%D7%95%D7%A9%D7%93%D7%94+%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94+%D7%94%D7%92%D7%91%D7%9C+%D7%90%D7%95%D7%9D+%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%94%D7%91.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Wed, 24 Jan 2024 16:51:56 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240124 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240119 רדיו -FM103 ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל. המראיינים: ד"ר אריה אלדד ומר רון קופמן שאלו את דקל מספר שאלות העוסקות ביחסה של מצרים למערכה המתנהלת כיום כנגד החמאס ברצועת עזה. מבין השאלות, נשאלת השאלה החשובה - מה האינטרס המצרי בסיפור והיכן הוא מתנגש עם האינטרס הישראלי? לטענת דקל, למצרים מאז 1948 יש עניין לשמר את עניין הפליטים הפלסטינים, ומאז מלחמת קדש (1956), יש לה עניין רב שישראל תקיז את דמה – רצוי באמצעות כחות פרוקסי כגון: הפדאיון, הפת"ח, והחמאס. בראיון פורס דקל את משנתו בנושא. קרדיט לרדיו FM-103 הראיון שודר ב-19.01.2024 ופורסם באתר האינטרנט תחת השם " "לא נשאר מהסכם השלום שום שורה שלא הופרה" בקישור: https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=JGLLDG&c41t4nzVQ=EL&gntVQ=IFKHL הפרסום באתר של רדיו FM-103 כולל גם תמלול של הראיון. <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>   </span> </span> <span> <span>  ראיון ברדיו FM-103. ד"ר אריה אלדד ורון קופמן מראיינים את </span> </span> </p> <p> <span> אלי דקל - דליצקי  </span> </p> <p> <span> ט' בשבט ה'תשפ"ד 19.01.2024 </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span>  רדיו -FM103 ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל. המראיינים: ד"ר אריה אלדד ומר רון קופמן שאלו את דקל מספר שאלות העוסקות ביחסה של מצרים למערכה המתנהלת כיום כנגד החמאס ברצועת עזה. מבין השאלות, נשאלת השאלה החשובה - מה האינטרס המצרי בסיפור והיכן הוא מתנגש עם האינטרס הישראלי? לטענת דקל, למצרים מאז 1948 יש עניין לשמר את עניין הפליטים הפלסטינים, ומאז מלחמת קדש (1956), יש לה עניין רב שישראל תקיז את דמה – רצוי באמצעות כחות פרוקסי כגון: הפדאיון, הפת"ח, והחמאס. בראיון פורס דקל את משנתו בנושא. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> קרדיט לרדיו </span> </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=iuT3p_CekR0&amp;t=2721sp_CekR0&amp;t=2721s" target="_blank"> FM </a> <span> -103 </span> </p> <p> <span> הראיון שודר ב-19.01.2024 ופורסם באתר האינטרנט תחת השם " "לא נשאר מהסכם השלום שום שורה שלא הופרה" בקישור: </span> </p> <p> <a href="https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=JGLLDG&amp;c41t4nzVQ=EL&amp;gntVQ=IFKHL" target="_blank"> https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=JGLLDG&amp;c41t4nzVQ=EL&amp;gntVQ=IFKHL </a> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> הפרסום באתר של רדיו FM-103 כולל גם תמלול של הראיון. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2745%D7%A9+%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%A7+%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99+%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96+%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2311%D7%A9+839+%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93%D7%94+%D7%95%D7%A9%D7%93%D7%94+%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94+%D7%94%D7%92%D7%91%D7%9C+%D7%90%D7%95%D7%9D+%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%94%D7%91.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Fri, 19 Jan 2024 06:16:15 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240119 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240114 בתוכנית הביטחונית בערוץ TOV, ראיין מר אלעזר שטורם את האלוף (מיל') גרשון הכהן ואת אלי דקל בנושא "מי האויב של הצבא המצרי?". במהלך הראיון, דקל סוקר בקצרה את התנהלות צבא מצרים מול ישראל מאז חתימת הסכם השלום בשנת 1979. במהלך הראיון גרשון הכהן מחווה דעתו בנושא. הראיון פורסם בערוץ TOV תחת השם: "שידור חי מיוחד | האם אנחנו עומדים בפני מחדל נוסף של אמ"ן?" ניתן לצפות בראיון המלא בערוץ TOV (בו רואיינו אנשים נוספים), בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=iuT3p_CekR0&t=2721s <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>   </span> </span> <span>  ראיון בערוץ TOV מר אלעזר שטורם מראיין את: </span> </p> <p> <span> <span>  האלוף (מיל) גרשון הכהן ואליהו דקל-דליצקי  </span> </span> </p> <p> <span> ד' בשבט ה'תשפ"ד 14.01.2024 </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> בתוכנית הביטחונית בערוץ TOV, ראיין מר אלעזר שטורם את האלוף (מיל') גרשון הכהן ואת אלי דקל בנושא "מי האויב של הצבא המצרי?". במהלך הראיון, דקל סוקר בקצרה את התנהלות צבא מצרים מול ישראל מאז חתימת הסכם השלום בשנת 1979. במהלך הראיון גרשון הכהן מחווה דעתו בנושא. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הראיון פורסם בערוץ TOV תחת השם: "שידור חי מיוחד | האם אנחנו עומדים בפני מחדל נוסף של אמ"ן?" </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ניתן לצפות בראיון המלא בערוץ TOV (בו רואיינו אנשים נוספים), בקישור: </span> </p> <p> <span>   </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=iuT3p_CekR0&amp;t=2721sp_CekR0&amp;t=2721s" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=iuT3p_CekR0&amp;t=2721s </a> </p> <p> <span>   </span> <span> <br/> </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2311%D7%A9+839+%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93%D7%94+%D7%95%D7%A9%D7%93%D7%94+%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94+%D7%94%D7%92%D7%91%D7%9C+%D7%90%D7%95%D7%9D+%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%94%D7%91.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Sun, 14 Jan 2024 09:05:41 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240114 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/240107 בתוכנית הביטחונית בערוץ TOV ראיין מר אלעזר שטורם את אלי דקל בשני נושאים: הצעה לפתרון חידת מספר תושבי רצועת עזה והסבר אפשרי להתנגדות המצרית לכך שצה"ל יערך על גבול רצועת עזה-מצרים (ציר פילדלפי). במהלך השיחה מתאר דקל את מעורבותה של מצרים ברצועת עזה מאז מלחמת "קדש" (1956). הראיון פורסם בערוץ TOV תחת השם: "איש המודיעין המומחה למצרים: ככה מצרים פועלת לפני השטח, היא לא מה שחשבנו" <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>   </span> </span> <span> <span>  ראיון בערוץ TOV מר אלעזר שטורם מראיין את אלי דקל  </span> </span> </p> <p> <span> כ"ז בטבת ה'תשפ"ד 07.01.2024 </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בתוכנית הביטחונית בערוץ TOV ראיין מר אלעזר שטורם את אלי דקל בשני נושאים: הצעה לפתרון חידת מספר תושבי רצועת עזה והסבר אפשרי להתנגדות המצרית לכך שצה"ל יערך על גבול רצועת עזה-מצרים (ציר פילדלפי). במהלך השיחה מתאר דקל את מעורבותה של מצרים ברצועת עזה מאז מלחמת "קדש" (1956). </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> <span> הראיון פורסם בערוץ TOV תחת השם: "איש המודיעין המומחה למצרים: ככה מצרים פועלת לפני השטח, היא לא מה שחשבנו" </span> </span> </p> <p> <span>   </span> <span> <br/> </span> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Sun, 07 Jan 2024 17:06:45 GMT https://www.dekelegypt.co.il/240107 המודיעין החזותי,צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/231228 בסדנה החודשית של "פורום "אלפרדו" לאזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים בראשות ד"ר אורי מילשטיין הופיע תא"ל (במיל) יוסי קופרווסר ונשא הרצאה בנושא "המודיעין במלחמת חרבות ברזל". בהרצאה התמקד קופרווסר במתן הסברים להיווצרות הקונספציה השגויה של המודיעין לפיה החמאס מורתע ולפיכך אין סכנה שייפתח במערכה רחבה מול ישראל. בתום ההרצאה התקיים דיון שבו השתתף גם סא"ל (בדימוס) אלי דקל שטען שדברי קופרווסר מגמדים את הכישלון המודיעיני במלחמה. לדבר דקל מדובר בכישלון רחב המתמשך עוד הלקחים השגויים חסרי התועלת שהופקו בחופזה אחרי מלחמת יום הכיפורים. הזמן המוקצב למגיבים לדברי המרצה בסדנאות הוא מוגבל ולכן הרחבת משנתו של דקל בנושא כשלי המודיעין לדורותיהם תוכלו למצוא באתר האינטרנט "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר מילא שורת תפקידים באגף המודיעין וסיים את שירותו בצה"ל בתפקיד ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין (2006-2001). כיום הוא משמש כחוקר במספר מכוני מחלק ועומד בראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין הפועל כמסגרת עמותת המל"מ של יוצאי קהילת המודיעין. סא"ל (דימוס) אלי דקל שרת בחטיבת המחקר באגף המודיעין ובשנים 1982-1979 <div data-rss-type="text"> <p> <span> תגובת אלי דקל להרצאתו של תא"ל(במיל') יוסי קופרווסר </span> </p> <p> <span> ט"ז בטבת ה'תשפ"ד 28.12.2023 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בסדנה החודשית של "פורום "אלפרדו" לאזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים בראשות ד"ר אורי מילשטיין הופיע תא"ל (במיל) יוסי קופרווסר ונשא הרצאה בנושא "המודיעין במלחמת חרבות ברזל". בהרצאה התמקד קופרווסר במתן הסברים להיווצרות הקונספציה השגויה של המודיעין לפיה החמאס מורתע ולפיכך אין סכנה שייפתח במערכה רחבה מול ישראל. בתום ההרצאה התקיים דיון שבו השתתף גם סא"ל (בדימוס) אלי דקל שטען שדברי קופרווסר מגמדים את הכישלון המודיעיני במלחמה. לדבר דקל מדובר בכישלון רחב המתמשך עוד הלקחים השגויים חסרי התועלת שהופקו בחופזה אחרי מלחמת יום הכיפורים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> הזמן המוקצב למגיבים לדברי המרצה בסדנאות הוא מוגבל ולכן הרחבת משנתו של דקל בנושא כשלי המודיעין לדורותיהם תוכלו למצוא באתר האינטרנט "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר מילא שורת תפקידים באגף המודיעין וסיים את שירותו בצה"ל בתפקיד ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין (2006-2001). כיום הוא משמש כחוקר במספר מכוני מחלק ועומד בראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין הפועל כמסגרת עמותת המל"מ של יוצאי קהילת המודיעין. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> סא"ל (דימוס) אלי דקל שרת בחטיבת המחקר באגף המודיעין ובשנים 1982-1979) שימש כראש ענף מחקר השטח והיעדים בחטיבת המחקר באמ"ן). כיום דקל חוקר מערכות תשתית בעיקר במצרים ומפרסם ספרים ומאמרים רבים בנושא עבודת המודיעין. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> הסרטון שלפניכם  הוכן בידי מר אלכס צייטלין מנהלו של אתר האינטרנט "באים אל הפרופסורים". הסרטון כולל רק חלק מדברי המשתתפים בסדנה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הסדנה במלואה הוסרטה ופורסמה באתר האינטרנט "לעומק" של הד"ר אורי מילשטיין. ניתן לצפות בה בקישורים הבאים: </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> חלק ראשון - בשם "עימות בין שני אנשי מודיעין בכירים על המחדלים המודיעיניים במלחמת יום הכיפורים וב-7 באוקטובר 2023" בקישור </span> <span> <span> : </span> </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Kqo5Dy_WQec&amp;t=11s" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=Kqo5Dy_WQec&amp;t=11s </a> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> חלק שני – בשם "לטבח 7 באוקטובר בעוטף עזה היתה גם תוצאה "טובה": הוא עורר אותנו מאשליות שהיו עלולות להשמיד אותנו כליל" בקישור: </span> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=ATxz1idw_uQ" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=ATxz1idw_uQ </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Thu, 28 Dec 2023 08:51:09 GMT https://www.dekelegypt.co.il/231228 המודיעין החזותי,צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/231226 ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים דיון בנושא לקחים ראשוניים ממלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל"). בדיון השתתפו ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) ) אלי דקל. בדיון העלה אלי דקל את הטענה שהמודיעין סובל מכשל רב מערכתי ששורשיו נעוצים עוד מהימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים. הדיון הוא בן שני חלקים. בחלק הראשון נדונו כשלי המודיעין לדורותיו. ובחלק השני שלפניכם עוסק בהפקת לקחים ובהצעות לתיקון מיידי בהתנהלות של המודיעין. <div data-rss-type="text"> <p> <span> דיון בהשתתפות אלי דקל, ד"ר אורי מילשטיין וד"ר מיכאל ברונשטיין </span> </p> <p> <span> י"ב בטבת ה'תשפ"ד 24.12.2023 </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים דיון בנושא לקחים ראשוניים ממלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל"). בדיון השתתפו ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) ) אלי דקל. בדיון העלה אלי דקל את הטענה שהמודיעין סובל מכשל רב מערכתי ששורשיו נעוצים עוד מהימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> <span> הדיון הוא בן שני חלקים. בחלק הראשון נדונו כשלי המודיעין לדורותיו. ובחלק השני שלפניכם עוסק בהפקת לקחים ובהצעות לתיקון מיידי בהתנהלות של המודיעין. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Tue, 26 Dec 2023 08:19:39 GMT https://www.dekelegypt.co.il/231226 המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/231225 ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים דיון בנושא לקחים ראשוניים ממלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל"). בדיון השתתפו ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) ) אלי דקל. בדיון העלה אלי דקל את הטענה שהמודיעין סובל מכשל רב מערכתי ששורשיו נעוצים עוד מהימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים. הדיון הוא בן שני חלקים. בחלק הראשון שלפניניו מנותחים כשלי המודיעין לדורותיו. ובחלק השני, שיפורסם בקרוב, מועלות הצעות לתיקון מיידי בהתנהלות של המודיעין. <div data-rss-type="text"> <p> <span> מר אלכס צייטלין מראיין את אלי  דקל </span> </p> <p> <span> י"ט באלול ה'תשפ"ג 05.09.2023 </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האכזבה הגדולה מההאזנה ומ"האמצעים המיוחדים" במלחמת יום הכיפורים. בשיחה טוען דקל כי חיל המודיעין הקדיש את עיקר משאבי האיסוף שלו לפיתוח יכולות האזנה. לדבריו, הפניית המשאבים הרבים לתחום זה, כולל משאבי כוח אדם איכותי, פגעה קשות באמצעי האיסוף האחרים ובאיכות כוח האדם בחטיבת המחקר באגף המודיעין בצה"ל. בעקבות פיתוח אמצעי ההאזנה, האמין הפיקוד העליון שבידי צה"ל יש מטה קסמים שיתריע בבוא העת על מלחמה כי תבוא.   </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בשיחה מנתח דקל את הרקע ההיסטורי ליצירת מערכת איסופית מעוותת שבה פיתח המודיעין "אוזני ענק" על חשבון "עיניים עצומות למחצה" (מודיעין חזותי המופק בעיקר מצילומי אוויר) ו"פה זעיר" (מודיעין המופק מסוכנים). מנגד, המצרים לאחר מלחמת ששת הימים, שבה הם נוכחו לדעת כי למודיעין הישראלי יש יכולות האזנה טובות, פיתחו שיטות הגנה פשוטות ויעילות המבוססות על צמצום השימוש בתקשורת האלקטרונית. מכיוון שהמצרים היו היוזמים למלחמת יום הכיפורים, הם הכינו פקודות כתובות מוכנות מראש שהיו שמורות בכספות הדרג המסתער או הועברו מהמטכ"ל לדרג המסתער באמצעות רצים על אופנועים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> דקל טוען שהשיטות שבהן פעלו המצרים היו יעילות (לפחות בימים הראשונים של המלחמה שבהם פעלו המצרים על פי התכנון), ולכן הפוטנציאל הטמון במערכת האיסוף המבוססת על ההאזנה היה נמוך מלכתחילה. וכל אלו שהשליכו את יהבם על ה"אמצעים המיוחדים" והאמינו ב"אלילים" עם יכולת מוגבלת להושיע, התאכזבו. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בפועל, מניתוח התפוקות של כלל מקורות האיסוף שעמדו לרשות צה"ל לפני המלחמה (התרעה) ובמהלכה (הבנת המתרחש בשדה הקרב), עולה בבירור כי סוכני ה"מוסד" הם אלו ש"סיפקו את "עיקר הסחורה". לעומתם, המשאב האיסופי שנקרא האזנה אכזב קשות ולא סיפק לצה"ל את המידע הדרוש להבנת שדה הקרב עד 13 באוקטובר </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> <span> פירוט רב על התנהלות המודיעין לפני מלחמת יום הכיפורים ובמהלכה תוכלו למצוא: </span> </span> </p> <p> <span> א. בסדרת ההרצאות "זרקור על אגף המודיען בצה"ל" שפורסמו באתר "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע". </span> </p> <p> <span> ב. בספרים "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" ו"ניצחון בסבירות נמוכה". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Mon, 25 Dec 2023 11:58:18 GMT https://www.dekelegypt.co.il/231225 המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/231224 מר שי דנון מערוץ "מעלים את התדר" מראיין את מר יואב נצר ואלי דקל בנושא חופש השיט בים האדום והתעצמותה של מצרים בסיני. במהלך הראיון דקל פורס בפני המאזינים את התהליך הממושך של ריקון הנספח הצבאי להסכם השלום, בין ישראל למצרים, מכל תוכן. <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>   </span> </span> <span>  ראיון בערוץ "מעלים את התדר", שי דנון מראיין את יואב נצר ואלי דקל </span> </p> <p> <span> <span> י"ב בטבת ה'תשפ"ד. 24.12.2023 </span> </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מר שי דנון מערוץ "מעלים את התדר" מראיין את מר יואב נצר ואלי דקל בנושא חופש השיט בים האדום והתעצמותה של מצרים בסיני. במהלך הראיון דקל פורס בפני המאזינים את התהליך הממושך של ריקון הנספח הצבאי להסכם השלום, בין ישראל למצרים, מכל תוכן.  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2721%D7%A9+%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%A1%D7%9B%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9C+%D7%A6%D7%91%D7%90+%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%97%D7%99%D7%9C+%D7%A0%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99+%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93+%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA.png" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2346%D7%A9%D7%90+%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA+%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%A7+%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99+%281%29-4215e3ce.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2346%D7%A9%D7%90+%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA+%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%A7+%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99+%281%29.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--2033%D7%A9+220201%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A+%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%AA-35f81ec2.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Sun, 24 Dec 2023 10:18:16 GMT https://www.dekelegypt.co.il/231224 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/231223 בערוץ "דרך המחשבה" שירן רז משוחחת עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על המתרחש במצרים כיום. בשיחה נדונו בין היתר נושאים כגון: • מה הניע את מצרים לחתום הסכם שלום עם ישראל ומדוע היא רומסת אותו מיום שנחתם? • מדוע מצרים הענייה, הנמצאת על סף חדלות פירעון, מתחמשת ללא הרף? • לאיזה צורך נבנית התשתית הצבאית הענפה בסיני? • מדוע מצרים מסרבת בעקשנות ליישב את הפליטים מרצועת עזה בסיני? הראיון פורסם בערוץ "דרך המחשבה" תחת השם: "מה מצריים מתכננת? הסכם השלום, סיני ורצועת עזה| אלי דקל- איש המודיעין #פרק79" <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>   </span> </span> <span> <span>  שיחה בערוץ "דרך המחשבה", שירן רז משוחחת עם אלי דקל </span> </span> </p> <p> <span> ט"ו בטבת ה'תשפ"ד. 27.12.2023 </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בערוץ "דרך המחשבה" שירן רז משוחחת עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על המתרחש במצרים כיום. בשיחה נדונו בין היתר נושאים כגון: </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> ·      מה הניע את מצרים לחתום הסכם שלום עם ישראל ומדוע היא רומסת אותו מיום         שנחתם? </span> </p> <p> <span> ·      מדוע מצרים הענייה, הנמצאת על סף חדלות פירעון, מתחמשת ללא הרף? </span> </p> <p> <span> ·      לאיזה צורך נבנית התשתית הצבאית הענפה בסיני? </span> </p> <p> <span> ·      מדוע מצרים מסרבת בעקשנות ליישב את הפליטים מרצועת עזה בסיני?  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הראיון פורסם בערוץ "דרך המחשבה" תחת השם: "מה מצריים מתכננת? הסכם השלום, סיני ורצועת עזה  אלי דקל- איש המודיעין #פרק79"    </span> <span> <br/> </span> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--2033%D7%A9+220201%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A+%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%AA-35f81ec2.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Sat, 23 Dec 2023 09:28:09 GMT https://www.dekelegypt.co.il/231223 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/231216 בתוכנית הביטחונית בערוץ TOV ראיין מר אלעזר שטורם את האלוף (במיל') יצחק בריק בנושא מלחמת "שמיני עצרת" (חרבות ברזל). במהלך הראיון, נשאל בריק על התעצמותה של מצרים. תשובתו מובאת בסרטון זה. הראיון פורסם בערוץ TOV תחת השם: "אלוף יצחק בריק: הצלחתי לשכנע את ראש הממשלה למנוע רעיון מטורף". ניתן לצפות בראיון בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=sqLlInvXq1o <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>   </span> </span> <span>  ראיון בערוץ TOV, אלעזר שטורם מראיין את האלוף יצחק בריק </span> </p> <p> <span> <span> ד' בטבת ה'תשפ"ד. 16.12.2023 </span> </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בתוכנית הביטחונית בערוץ TOV ראיין מר אלעזר שטורם את האלוף (במיל') יצחק בריק בנושא מלחמת "שמיני עצרת" (חרבות ברזל). במהלך הראיון, נשאל בריק על התעצמותה של מצרים. תשובתו מובאת בסרטון זה. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הראיון פורסם בערוץ TOV תחת השם: "אלוף יצחק בריק: הצלחתי לשכנע את ראש הממשלה למנוע רעיון מטורף".   </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ניתן לצפות בראיון בקישור: </span> </p> <p> <span>   </span> <a href="http://"> https://www.youtube.com/watch?v=sqLlInvXq1o </a> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2721%D7%A9+%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%A1%D7%9B%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9C+%D7%A6%D7%91%D7%90+%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2346%D7%A9%D7%90+%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA+%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%A7+%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99+%281%29-4215e3ce.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2346%D7%A9%D7%90+%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA+%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%A7+%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99+%281%29.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--2033%D7%A9+220201%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A+%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%AA-35f81ec2.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Sat, 16 Dec 2023 18:00:52 GMT https://www.dekelegypt.co.il/231216 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/231214 מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על ההצלחה וכשלי המודיעין במלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל"). בשיחה משווה דקל את מלחמת שמיני עצרת למלחמת יום הכיפורים וטוען שכשלי המלחמה כיום עולים על הכשלים במלחמת יום הכיפורים. לדעת דקל מדובר בכשל רב מערכתי המתמשך על פני שנים רבות. בניגוד לדעת חוקרים רבים הסבורים שמקור הכשלים במלחמות אלו הוא זחיחות הדעת שגרמה להיווצרות קונספציות שגויות – דקל סבור שהמקור העיקרי לכשלים הוא חוסר המקצוענות של רבים מקרב המשרתים בחיל המודיעין. בשיחה מנתח דקל מספר כשלים הטעונים תיקון מיידי וזאת מבלי להמתין למערכת הפקת לקחים מסודרת שתוקם אחרי המלחמה. פירוט רב על התנהלות המודיעין לפני מלחמת יום הכיפורים ובמהלכה והצעות רבות לשיפור המודיעין הצבאי בישראל תוכלו למצוא: א. בסדרת ההרצאות "זרקור על אגף המודיען בצה"ל" שפורסמו באתר "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע". ב. בספרים "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" ו"ניצחון בסבירות נמוכה". <div data-rss-type="text"> <p> <span> מר אלכס צייטלין מראיין את אלי  דקל </span> </p> <p> <span> י"ט באלול ה'תשפ"ג 05.09.2023 </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האכזבה הגדולה מההאזנה ומ"האמצעים המיוחדים" במלחמת יום הכיפורים. בשיחה טוען דקל כי חיל המודיעין הקדיש את עיקר משאבי האיסוף שלו לפיתוח יכולות האזנה. לדבריו, הפניית המשאבים הרבים לתחום זה, כולל משאבי כוח אדם איכותי, פגעה קשות באמצעי האיסוף האחרים ובאיכות כוח האדם בחטיבת המחקר באגף המודיעין בצה"ל. בעקבות פיתוח אמצעי ההאזנה, האמין הפיקוד העליון שבידי צה"ל יש מטה קסמים שיתריע בבוא העת על מלחמה כי תבוא.   </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בשיחה מנתח דקל את הרקע ההיסטורי ליצירת מערכת איסופית מעוותת שבה פיתח המודיעין "אוזני ענק" על חשבון "עיניים עצומות למחצה" (מודיעין חזותי המופק בעיקר מצילומי אוויר) ו"פה זעיר" (מודיעין המופק מסוכנים). מנגד, המצרים לאחר מלחמת ששת הימים, שבה הם נוכחו לדעת כי למודיעין הישראלי יש יכולות האזנה טובות, פיתחו שיטות הגנה פשוטות ויעילות המבוססות על צמצום השימוש בתקשורת האלקטרונית. מכיוון שהמצרים היו היוזמים למלחמת יום הכיפורים, הם הכינו פקודות כתובות מוכנות מראש שהיו שמורות בכספות הדרג המסתער או הועברו מהמטכ"ל לדרג המסתער באמצעות רצים על אופנועים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> דקל טוען שהשיטות שבהן פעלו המצרים היו יעילות (לפחות בימים הראשונים של המלחמה שבהם פעלו המצרים על פי התכנון), ולכן הפוטנציאל הטמון במערכת האיסוף המבוססת על ההאזנה היה נמוך מלכתחילה. וכל אלו שהשליכו את יהבם על ה"אמצעים המיוחדים" והאמינו ב"אלילים" עם יכולת מוגבלת להושיע, התאכזבו. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בפועל, מניתוח התפוקות של כלל מקורות האיסוף שעמדו לרשות צה"ל לפני המלחמה (התרעה) ובמהלכה (הבנת המתרחש בשדה הקרב), עולה בבירור כי סוכני ה"מוסד" הם אלו ש"סיפקו את "עיקר הסחורה". לעומתם, המשאב האיסופי שנקרא האזנה אכזב קשות ולא סיפק לצה"ל את המידע הדרוש להבנת שדה הקרב עד 13 באוקטובר </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> <span> פירוט רב על התנהלות המודיעין לפני מלחמת יום הכיפורים ובמהלכה תוכלו למצוא: </span> </span> </p> <p> <span> א. בסדרת ההרצאות "זרקור על אגף המודיען בצה"ל" שפורסמו באתר "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע". </span> </p> <p> <span> ב. בספרים "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" ו"ניצחון בסבירות נמוכה". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Thu, 14 Dec 2023 09:18:40 GMT https://www.dekelegypt.co.il/231214 המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/231202 אתר היוטיוב של מר משה פייגלין "ישראל מחר" מקיים סדרה של שיחות מוסרטות המוקדשות למושא "מלחמת המקדש" (מלחמת שמיני עצרת / מלחמת חרבות ברזל). בסדרה מר פייגלין משוחח עם אישים שונים על המלחמה ומשמעויותיה. בסרטון שלפנינו הוא מארח את סא"ל (בדימוס) אלי דקל ומשוחח עמו על שני נושאים: א. דקל טוען שהעדר התרעה במלחמה אינו כשל נקודתי של קונספציה שגויה. לדבריו אמ"ן, מזה שנים רבות, אינו מתפקד כהלכה. ב. דקל טוען שמאז ראשית 2023, ובמיוחד מאז שנפתחה המלחמה, המצרים מצחצחים חרבות וציבור בארץ אינו מודע לכך. הסרטון המלא פורסם תחת השם "משה פייגלין מארח את אלי דקל: מה קרה למודיעין הישראלי? | חמש על חמש פרשת וישלח תשפ"ד" ניתן לצפות בשידור המלא בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=RvHRs8vmpxY&t=3340s <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>   </span> </span> <span> <span>  ראיון בערוץ ישראל מחר, משה פייגלין מראיין את אליהו דקל-דליצקי </span> </span> </p> <p> <span> <span> י"ז בכסלו ה'תשפ"ד 30.11.2023 </span> </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אתר היוטיוב של מר משה פייגלין "ישראל מחר" מקיים סדרה של שיחות מוסרטות המוקדשות למושא "מלחמת המקדש" (מלחמת שמיני עצרת / מלחמת חרבות ברזל). בסדרה מר פייגלין משוחח עם אישים שונים על המלחמה ומשמעויותיה. בסרטון שלפנינו הוא מארח את סא"ל (בדימוס) אלי דקל ומשוחח עמו על שני נושאים: </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> א.   דקל טוען שהעדר התרעה במלחמה אינו כשל נקודתי של קונספציה שגויה. לדבריו אמ"ן, מזה שנים רבות, אינו מתפקד כהלכה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ב.    דקל טוען שמאז ראשית 2023, ובמיוחד מאז שנפתחה המלחמה, המצרים מצחצחים חרבות וציבור בארץ אינו מודע לכך.  </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הסרטון המלא פורסם תחת השם "משה פייגלין מארח את אלי דקל: מה קרה למודיעין הישראלי? | חמש על חמש פרשת וישלח תשפ"ד" </span> </p> <p> <span> ניתן לצפות בשידור המלא בקישור: </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=RvHRs8vmpxY&amp;t=3340s" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=RvHRs8vmpxY&amp;t=3340s </a> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>   <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2721%D7%A9+%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%A1%D7%9B%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9C+%D7%A6%D7%91%D7%90+%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%97%D7%99%D7%9C+%D7%A0%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99+%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93+%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA.png" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2715%D7%A9%D7%90+80+%D7%98%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94+%D7%90%D7%9C+%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A9.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2346%D7%A9%D7%90+%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA+%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%A7+%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99+%281%29-4215e3ce.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2346%D7%A9%D7%90+%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA+%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%A7+%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99+%281%29.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--2033%D7%A9+220201%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A+%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%AA-35f81ec2.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Sat, 02 Dec 2023 09:38:41 GMT https://www.dekelegypt.co.il/231202 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,המודיעין במלחמות ישראל,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/231131 בתוכנית הביטחונית בערוץ TOV ראיין מר אלעזר שטורם את האלוף (במיל') עוזי דיין בנושא האפשרות שמדינת ישראל שרויה בקונספציה שגויה לפיה השלום עם מצרים הוא איתן וצבא מצרים אינו מהווה איום על מדינת ישראל. במהלך הראיון ביקש אמר שטורם את התייחסותו דיין לדעתו של סא"ל (בדימוס) אלי דקל, הטוען מזה זמן רב, שצבא מצרים מתחמש הקדחתנות ומכין את סיני כזירת לחימה אפשרית מול ישראל. לדברי דקל הנושא המצרי לא זוכה לתשומת הלב הראויה מצד אגף המודיעין, וגם מכוני מחקר והתקשורת ממעטים לעסוק בו. עוזי דיין שימש בעבר, בין היתר, כסגן הרמטכ"ל וכיושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הראיון פורסם בערוץ TOV תחת השם: "אלוף עוזי דיין: צריך לקחת בחשבון את זה שצבא מצרים בונה את עצמו ולהיות מוכנים לכל אפשרות" ניתן לצפות בראיון בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=BQhpYY5mtsM <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>   </span> </span> <span> <span>  ראיון בערוץ TOV, אלעזר שטורם מראיין את אליהו דקל-דליצקי </span> </span> </p> <p> <span> <span> י"ז בכסלו ה'תשפ"ד 30.11.2023 </span> </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בתוכנית הביטחונית בערוץ  TOV ראיין מר אלעזר שטורם את האלוף (במיל') עוזי דיין בנושא האפשרות שמדינת ישראל שרויה בקונספציה שגויה לפיה השלום עם מצרים הוא איתן וצבא מצרים אינו מהווה איום על מדינת ישראל. במהלך הראיון ביקש אמר שטורם את התייחסותו דיין לדעתו של סא"ל (בדימוס) אלי דקל, הטוען מזה זמן רב, שצבא מצרים מתחמש הקדחתנות ומכין את סיני כזירת לחימה אפשרית מול ישראל. לדברי דקל הנושא המצרי לא זוכה לתשומת הלב הראויה מצד אגף המודיעין, וגם מכוני מחקר והתקשורת ממעטים לעסוק בו.   </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עוזי דיין שימש בעבר, בין היתר, כסגן הרמטכ"ל וכיושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> הראיון פורסם בערוץ TOV תחת השם: "אלוף עוזי דיין: צריך לקחת בחשבון את זה שצבא מצרים בונה את עצמו ולהיות מוכנים לכל אפשרות" </span> </span> </p> <p> <span> ניתן לצפות בראיון בקישור: </span> </p> <p> <span>   </span> <a href="http://"> https://www.youtube.com/watch?v=BQhpYY5mtsM </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Fri, 01 Dec 2023 10:29:30 GMT https://www.dekelegypt.co.il/231131 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/231130 בתוכנית הביטחונית בערוץ TOV ראיין מר אלעזר שטורם את המומחה למצרים אלי דקל בנושא התעלמות התקשורת מהאיום המצרי האפשרי על מדינת ישראל. במהלך הראיון, דקל מביא לידיעת הציבור התפתחויות שונות במצרים המצביעות על הכנת דעת הקהל במצרים לעימות צבאי עם ישראל. לדברי דקל הנושא המצרי לא זוכה לתשומת הלב הראויה מצד אגף המודיעין, וגם מכוני מחקר והתקשורת ממעטים לעסוק בהתחמשות המצרית ובהכנות של צבאה לעימות עם ישראל. <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>   </span> </span> <span> <span>  ראיון בערוץ TOV, אלעזר שטורם מראיין את אליהו דקל-דליצקי </span> </span> </p> <p> <span> <span> י"ז בכסלו ה'תשפ"ד 30.11.2023 </span> </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בתוכנית הביטחונית בערוץ  TOV ראיין מר אלעזר שטורם את המומחה למצרים אלי דקל בנושא התעלמות התקשורת מהאיום המצרי האפשרי על מדינת ישראל. במהלך הראיון, דקל מביא לידיעת הציבור התפתחויות שונות במצרים המצביעות על הכנת דעת הקהל במצרים לעימות צבאי עם ישראל. לדברי דקל הנושא המצרי לא זוכה לתשומת הלב הראויה מצד אגף המודיעין, וגם מכוני מחקר והתקשורת ממעטים לעסוק בהתחמשות המצרית ובהכנות של צבאה לעימות עם ישראל. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> הראיון פורסם בערוץ TOV בקישור: </span> </span> </p> <p> <span>   </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=UmmCv5ZYTJ0&amp;t=1380s"> https://www.youtube.com/watch?v=UmmCv5ZYTJ0&amp;t=1380s </a> </p> <p> <br/> </p> <h1> <span> <span> תמלול (ערוך) של הראיון </span> </span> </h1> <p> <span> כללי </span> </p> <p> <span> <span> בהקשר הנוכחי של מלחמת ישראל-חמאס, העובדות שחשף אלי דקל מקבלות משמעות מדאיגה.  בראיונות קודמים בערוץ TOV  תיאר אלי דקל את עשרות המעברים שנבנו מעל תעלת סואץ ומתחתיה [60 גשרים מסוגים שונים ומנהרות]. אלה הם מנהרות וגשרים צפים המאפשרים לכל סוגי כלי הרכב - כולל טנקים - לחצות את התעלה. נוסף על כך הוכנה בסיני תשתית צבאית נרחבת. במיוחד ראויה לציון כריית מנהרות גדולות לאחסון נשק אסטרטגי כגון טילי קרקע-קרקע וקרקע-אוויר.  יתרה מזו: כל חצי האי סיני רצוף בבונקרים ובמאגרי דלק גדולים במיוחד [187 מיליון ליטר]. וגם, מצרים בנתה בסיני כבישים מהירים שאינם פרופורציונליים לחלוטין לצורכי חצי האי. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> פירוט </span> </p> <p> <span> על פי מידע שמקורו במקורות גלויים [בעיקר צילומי לוויין], מצרים הופכת את סיני למעוז של ממש בסמוך לגבול המערבי של ישראל. [בצילומי לוויין] מיוני 2023 ביצעו המצרים מודרניזציה מסיבית של גדודי השריון המוצבים באל־עריש (60 ק"מ מגבול ישראל) וביר גפגפה [לשעבר רפידים, במרכז סיני]. הם החליפו מאות טנקי M60 Patton אמריקאיים שיוצרו בשנות ה־70 בטנקי M1 Abrams שיוצרו בסביבות האלפיים. עד כה היו האברהמס רק חלק מעוצבות השריון של המטה הכללי המצרי המוצבים סביב קהיר. לדעתי, כדי להילחם בטרוריסטים מסיני המזוהים עם דאעש, אין צורך בטנקים מודרניים ולכן המודרניזציה הזו היא אות מדאיג שקשה לי להבין את משמעותו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <a href="https://mabatim.info/2023/12/05/linquietant-jeu-de-legypte/" target="_blank"> עובדה נוספת </a> <span>  שאינה ידועה בקרב ציבור החוקרים היא כרייתם ​​של עשרות מנהרות גדולות, שלהערכתי ישמשו לאחסון טילי קרקע-אוויר אסטרטגיים [הסכם השלום אוסר בצורה מפורשת אחזקה בסיני של כלי נשק אסטרטגיים]. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> יש לזכור שדאע״ש בסיני כמעט מובס והגיעה העת שכוחות צבא מצריים ייסוגו מסיני. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אוסיף על כל האותות המדאיגים הללו אות נוסף שמעלה שאלות. ערוץ הטלוויזיה הלאומי המצרי, "פנורמה", שידר לפני ימים אחדים סרט תעמולה שנושאו היה הצי המצרי. הצי הזה הוא כיום השישי בעוצמתו בעולם. בסרט התעמולה מודיעים המצרים שהם רוצים לרכוש נושאות מטוסים. הסרט מציג את שתי המטרות העיקריות שהוקצו לכוחות הצי המצרי: </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הראשונה: לספק מענה לסכסוך אפשרי עם ישראל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> השנייה:  הגנת שדות הגז מול חופי מצרים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> השדות האלה קטנים ומפיקים כמויות קטנות של גז [מצרים נאלצת לרכוש גז מישראל]. די בכמה מקלעים (רוגטקות) כדי לאבטח אותם. כמו כן מוצג בסרט קרב ימי שבו ספינה מצרית תוקפת ומטביעה ספינת מלחמה המניפה את דגל ישראל. אין לשער שהתעמולה הזו היא פרי עבודתו של פרסומאי לא אחראי במשרד התקשורת המצרי והפרסום הוא תוצאה של טעות, כי כל מה שמופץ בכלי התקשורת עובר צנזורה דרקונית. במקרה זה נוכל להעלות השערה מהממת: אם היינו רוצים להכין את העם המצרי לסכסוך אפשרי עם ישראל, לא היינו עושים זאת אחרת, במיוחד כשהרחוב המצרי עוין את היהודים בכלל ואת ישראל בפרט. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> המידע האמור לעיל אמור להדליק בדרך כלל את כל הנורות האדומות בשירותי המודיעין הישראלי, אך לאחר 7 באוקטובר הטרגי שבו הובסו שירותים אלו, בדומה למה שקרה במלחמת יום הכיפורים, יש לנו כל הסיבות להטיל ספק ביעילותם. במיוחד מאז שהשלום עם מצרים הקהה את הערנות כלפי "תיק מצרים" והסיר אותו מהדאגות העדיפות של שירותי הביון הישראליים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מאז תחילת המלחמה עם חמאס, רמת הכוננות בצבאות מצרים וירדן הועלתה לדרגה אחת מתחת ל"כוננות מלחמה". כמו כן קיבל הפרלמנט המצרי החלטה המעבירה לנשיא מצרים עבד אל פתח א־סיסי, שהוא המפקד העליון של הצבא, את הסמכויות לפתוח במלחמה בישראל מבלי לקבל אישור נוסף מהפרלמנט. כל המידע הזה הופיע לאחרונה בעיתונות המצרית. יתר על כן, אחד מחברי הפרלמנט המצרי עלה על הדוכן ומול כל האספה קרע עותק של המסמך החותם את השלום בין מצרים לישראל, מבלי שננקטה נגדו כל סנקציה. מבלי לציין זאת באופן חד-משמעי, נראה כי רמת העוינות של מצרים כלפי ישראל הגיעה לרמה חסרת תקדים מאז חתימת השלום בגין-סאדאת. האם זו יכולה להיות תוצאה של המלחמה נגד חמאס? </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> יש סיבה נוספת שעלולה להגביר את הרוגז של מצרים וזה שאם תתרחש נורמליזציה בין ישראל לסעודיה, ארה"ב הכריזה על פרויקט אמריקאי-הודי של קו רכבת מהודו, דרך ערב הסעודית לנמלי ישראל. אם הפרויקט הזה יצא לפועל, הוא ייצר תחרות מסוכנת עבור תעלת סואץ. מלבד הנזק הכלכלי, התעלה שהיא עמוד השדרה של תקציב המדינה המצרית, היא סמל לגאווה לאומית במצרים. לגעת בתעלה שווה ליריקה בפני העם המצרי. לפני שנים אחדות ולפי מקורות דיפלומטיים ישראליים מהימנים, סין הציעה לישראל לממן באופן מלא, כמובן בתמורה לדמי תפעול, קו רכבת מאשדוד - נמל ישראלי בים התיכון - לאילת, מוצא ישראלי לים האדום. בערוצים דיפלומטיים, שלחה מצרים מסר חד־משמעי למנהיגי ישראל: "אל תחלמו אפילו לקבל החלטה כזו". לכן ישראל נתנה לסין תשובה שלילית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> יש להזכיר כי הנשק בעזה מגיע ברובו הגדול דרך סיני וכי מצרים לא עשתה מאמצים גדולים להפסיק את אספקת הנשק הזה. כמו כן אני מבקש להדגיש כי מצרים תמיד סירבה לספק חשמל, גז ומים לעזה – להערכתי מתוך כוונה לשמר את הפצע העזתי שלא יפסיק לדמם. לכן כל הסיוע הבין־לאומי לעזה עובר דרך נקודות מעבר ישראליות, וחולים קשים עזתים מופנים לטיפול בבתי חולים בישראל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> נראה ששירותי המודיעין בישראל אינם שמים לב מספיק לפעולות מצרים בסיני ואם זה נכון, ישראל בהחלט חייבת לתת עדיפות מודיעינית גבוהה לפעולותיה של מצרים בחצי האי. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Thu, 30 Nov 2023 09:42:28 GMT https://www.dekelegypt.co.il/231130 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,המודיעין במלחמות ישראל,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/231103 שדרני רדיו גלי ישראל, ערן בן ארי ויסכה בינה, מראיינים את אלי דקל ביום ה־28 למלחמת שמיני עצרת (חרבות ברזל). עיקרו של הראיון נסב על דיון בשאלה האם ניתן לפתור את בעיית תושבי רצועת עזה על־ידי העברתם לסיני. <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>   </span> </span> <span> <span>  ראיון ברדיו גלי ישראל, ערן בן ארי ויסכה בינה </span> </span> </p> <p> <span> <span> מראיינים את אליהו דקל-דליצקי </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> י"ט בחשוון ה'תשפ"ד 03.11.2023 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שדרני רדיו גלי ישראל, ערן בן ארי ויסכה בינה, מראיינים את אלי דקל ביום ה־28 למלחמת שמיני עצרת (חרבות ברזל). עיקרו של הראיון נסב על דיון בשאלה האם ניתן לפתור את בעיית תושבי רצועת עזה על־ידי העברתם לסיני.  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Fri, 03 Nov 2023 08:02:57 GMT https://www.dekelegypt.co.il/231103 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/231030 אתר היוטיוב של מר עידן מאראש "שובר חומות" ישראל מחר" מקיים סדרה דיוני הערכת מצב על המתרחש במלחמת שמיני עצרת (חרבות ברזל). הסרטון שלפניכם מביא את דברי אלי דקל בדיון שהתקיים ב־29.10.2023 ביום העשרים ושלוש למערכה. הסרטון המלא פורסם בשם "״חרבות ברזל״- יום 23- הערכת מצב כמו שלא מספרים לכם עם פאנל מומחים מהשורה הראשונה בישראל- חובה. ניתן לצפות בו בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=oLXm40xgMpE <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>   </span> </span> <span>  קבוצת דיון באתר "שובר חומות" - מנחה עידן מאראש </span> </p> <p> <span> דברי אלי דקל בדיון </span> </p> <p> <span> י"ד בחשוון ה'תשפ"ד 29.10.2023 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> אתר היוטיוב של מר עידן מאראש "שובר חומות" ישראל מחר" מקיים סדרה דיוני הערכת מצב על המתרחש במלחמת שמיני עצרת (חרבות ברזל). הסרטון שלפניכם מביא את דברי אלי דקל בדיון שהתקיים ב־29.10.2023 ביום העשרים ושלוש למערכה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הסרטון המלא פורסם בשם "״חרבות ברזל״- יום 23- הערכת מצב כמו שלא מספרים לכם עם פאנל מומחים מהשורה הראשונה בישראל- חובה. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> <span> ניתן לצפות בו בקישור: </span> </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=oLXm40xgMpE" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=oLXm40xgMpE </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Mon, 30 Oct 2023 15:56:33 GMT https://www.dekelegypt.co.il/231030 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/231029 אתר היוטיוב של מר משה פייגלין "ישראל מחר" מקיים סדרה של שיחות מוסרטות המוקדשות למושא "מלחמת המקדש" (מלחמת שמיני עצרת / מלחמת חרבות ברזל). בסדרה מר פייגלין משוחח עם אישים שונים על המלחמה ומשמעויותיה. בסרטון שלפנינו הוא מארח את סא"ל (בדימוס) אלי דקל ומשוחח עמו על הסכם השלום עם מצרים, שאפשר לתושבי רצועת עזה להתחמש, והביא עלינו "סבבי לחימה" רבים מספור. השיחה בסרטון זה היא רק עד הדקה ה־41 בערוץ "ישראל מחר" הסרטון המלא פורסם תחת השם "מלחמת המקדש - משדר חירום | אורח: איש המודיעין סא"ל אלי דקל" וניתן לצפות בו בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=eqXT-E4WKFg&t=28s <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>   </span> </span> <span> <span>  ערוץ "ישראל מחר" של משה פייגלין מארח את אלי דקל </span> </span> </p> <p> <span> י"ד בחשוון ה'תשפ"ד 29.10.2023 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> אתר היוטיוב של מר משה פייגלין "ישראל מחר" מקיים סדרה של שיחות מוסרטות המוקדשות למושא "מלחמת המקדש" (מלחמת שמיני עצרת / מלחמת חרבות ברזל). בסדרה מר פייגלין משוחח עם אישים שונים על המלחמה ומשמעויותיה. בסרטון שלפנינו הוא מארח את סא"ל (בדימוס) אלי דקל ומשוחח עמו על הסכם השלום עם מצרים, שאפשר לתושבי רצועת עזה להתחמש, והביא עלינו "סבבי לחימה" רבים מספור. השיחה בסרטון זה היא רק עד הדקה ה־41 בערוץ "ישראל מחר" </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> הסרטון המלא פורסם תחת השם "מלחמת המקדש - משדר חירום | אורח: איש המודיעין סא"ל אלי דקל" וניתן לצפות בו בקישור: </span> </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=eqXT-E4WKFg&amp;t=28s"> https://www.youtube.com/watch?v=eqXT-E4WKFg&amp;t=28s </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Sun, 29 Oct 2023 15:52:21 GMT https://www.dekelegypt.co.il/231029 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/231024 אתר האינטרנט "לעומק" של הד"ר אורי מילשטיין כינס קבוצת חוקרים לדון במלחמת "שמיני עצרת" (חרבות ברזל). הדיון התקיים ביום השמונה עשר של המלחמה והנחה אותו החוקר יוסי בלום הלוי. בסרטון שלפניכם קובצו רק דברי סא"ל (בדימוס) אלי דקל. הטיעון העיקרי של דקל הוא שלמצרים יש אינטרסים רבים במתרחש ברצועת עזה ויש לקחת החשבון אינטרסים אלו בעת הערכת המצב. בדיון מפרט דקל את האינטרסים המצריים במלחמה ומציע דרכי פעולה. ניתן לצפות בדיון במלואו בערוץ היוטיוב של הד"ר מילשטיין בקישורים הבאים: חלק ראשון בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=5lj9bWiSAPE&t=1416s חלק שני בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=n87Lel2svBs&t=141s חלק שלישי בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=O_VeJxxNkG4 <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>   </span> </span> <span>  קבוצת דיון באתר לעומק של הד"ר מילשטיין - מנחה יוסי בלום הלוי  דברי אלי דקל בדיון </span> </p> <p> <span> ט' בחשוון ה'תשפ"ד 24.10.2023 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> אתר האינטרנט "לעומק" של הד"ר אורי מילשטיין כינס קבוצת חוקרים לדון במלחמת "שמיני עצרת" (חרבות ברזל). הדיון התקיים ביום השמונה עשר של המלחמה והנחה אותו החוקר יוסי בלום הלוי. בסרטון שלפניכם קובצו רק דברי סא"ל (בדימוס) אלי דקל. הטיעון העיקרי של דקל הוא שלמצרים יש אינטרסים רבים במתרחש ברצועת עזה ויש לקחת החשבון אינטרסים אלו בעת הערכת המצב. בדיון מפרט דקל את האינטרסים המצריים במלחמה ומציע דרכי פעולה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ניתן לצפות בדיון במלואו בערוץ היוטיוב של הד"ר מילשטיין בקישורים הבאים: </span> </p> <p> <span> חלק ראשון בקישור: </span> </p> <p> <span>   </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=5lj9bWiSAPE&amp;t=1416s" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=5lj9bWiSAPE&amp;t=1416s </a> </p> <p> <span> חלק שני בקישור: </span> </p> <p> <span>   </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=n87Lel2svBs&amp;t=141s" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=n87Lel2svBs&amp;t=141s </a> </p> <p> <span> חלק שלישי בקישור: </span> </p> <p> <span> <span> <span>  </span> </span> </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=O_VeJxxNkG4" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=O_VeJxxNkG4 </a> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Tue, 24 Oct 2023 06:39:35 GMT https://www.dekelegypt.co.il/231024 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/231019 אתר היוטיוב "לעומק" בראשותו של הד"ר אורי מילשטיין קיים ביום ה-13 למלחמת שמיני עצרת (חרבות ברזל) קבוצת דיון. חברי הקבוצה העלו רעיונות באשר ליעדי המלחמה ומה רצוי לבצע בטווח הזמן המיידי. בקבוצה נטלו חלק: מר יואב נצר, מר אלכסנדר פפקוב, ד"ר מיכאל ברונשטיין ואלי דקל. ד"ר אורי מילשטיין הנחה. <div data-rss-type="text"> <p> <span>    קבוצת דיון בערוץ היוטיוב של ד"ר אורי מילשטיין - בהשתתפות אלי דקל </span> </p> <p> <span> ד' בחשוון ה'תשפ"ד 19.10.2023 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אתר היוטיוב "לעומק" בראשותו של הד"ר אורי מילשטיין קיים ביום ה-13 למלחמת שמיני עצרת (חרבות ברזל) קבוצת דיון. חברי הקבוצה העלו רעיונות באשר ליעדי המלחמה ומה רצוי לבצע בטווח הזמן המיידי. בקבוצה נטלו חלק: מר יואב נצר, מר אלכסנדר פפקוב, ד"ר מיכאל ברונשטיין ואלי דקל. ד"ר אורי מילשטיין הנחה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Thu, 19 Oct 2023 16:47:01 GMT https://www.dekelegypt.co.il/231019 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/231018 פרק ע"ט הוא החלק השני בהרצאה של אלי דקל בנושא האכזבה הגדולה מההאזנה ומ"האמצעים המיוחדים" במלחמת יום הכיפורים. בשיחה טוען דקל כי חיל המודיעין הקדיש את עיקר משאבי האיסוף שלו לפיתוח יכולות האזנה. לדבריו, הפניית המשאבים הרבים לתחום זה, כולל משאבי כוח אדם איכותי, פגעה קשות באמצעי האיסוף האחרים ובאיכות כוח האדם בחטיבת המחקר באגף המודיעין בצה"ל. בעקבות פיתוח אמצעי ההאזנה, האמין הפיקוד העליון שבידי צה"ל יש מטה קסמים שיתריע בבוא העת על מלחמה כי תבוא. בשיחה מנתח דקל את הרקע ההיסטורי ליצירת מערכת איסופית מעוותת שבה פיתח המודיעין "אוזני ענק" על חשבון "עיניים עצומות למחצה" (מודיעין חזותי המופק בעיקר מצילומי אוויר) ו"פה זעיר" (מודיעין המופק מסוכנים). מנגד, המצרים לאחר מלחמת ששת הימים, שבה הם נוכחו לדעת כי למודיעין הישראלי יש יכולות האזנה טובות, פיתחו שיטות הגנה פשוטות ויעילות המבוססות על צמצום השימוש בתקשורת האלקטרונית. מכיוון שהמצרים היו היוזמים למלחמת יום הכיפורים, הם הכינו פקודות כתובות מוכנות מראש שהיו שמורות בכספות הדרג המסתער או הועברו מהמטכ"ל לדרג המסתער באמצעות רצים על אופנועים. דקל טוען שהשיטות שבהן פעלו המצרים <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> ב' בחשוון ה'תשפ"ד 17.10.2023 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> הפרק שלפנינו הוא החלק השני של פרק ע"ט בהרצאה של אלי דקל בנושא האכזבה הגדולה מההאזנה ומ"האמצעים המיוחדים" במלחמת יום הכיפורים. בשיחה טוען דקל כי חיל המודיעין הקדיש את עיקר משאבי האיסוף שלו לפיתוח יכולות האזנה. לדבריו, הפניית המשאבים הרבים לתחום זה, כולל משאבי כוח אדם איכותי, פגעה קשות באמצעי האיסוף האחרים ובאיכות כוח האדם בחטיבת המחקר באגף המודיעין בצה"ל. בעקבות פיתוח אמצעי ההאזנה, האמין הפיקוד העליון שבידי צה"ל יש מטה קסמים שיתריע בבוא העת על מלחמה כי תבוא.  </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בשיחה מנתח דקל את הרקע ההיסטורי ליצירת מערכת איסופית מעוותת שבה פיתח המודיעין "אוזני ענק" על חשבון "עיניים עצומות למחצה" (מודיעין חזותי המופק בעיקר מצילומי אוויר) ו"פה זעיר" (מודיעין המופק מסוכנים). מנגד, המצרים לאחר מלחמת ששת הימים, שבה הם נוכחו לדעת כי למודיעין הישראלי יש יכולות האזנה טובות, פיתחו שיטות הגנה פשוטות ויעילות המבוססות על צמצום השימוש בתקשורת האלקטרונית. מכיוון שהמצרים היו היוזמים למלחמת יום הכיפורים, הם הכינו פקודות כתובות מוכנות מראש שהיו שמורות בכספות הדרג המסתער או הועברו מהמטכ"ל לדרג המסתער באמצעות רצים על אופנועים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> דקל טוען שהשיטות שבהן פעלו המצרים היו יעילות (לפחות בימים הראשונים של המלחמה שבהם פעלו המצרים על פי התכנון), ולכן הפוטנציאל הטמון במערכת האיסוף המבוססת על ההאזנה היה נמוך מלכתחילה. וכל אלו שהשליכו את יהבם על ה"אמצעים המיוחדים" והאמינו ב"אלילים" עם יכולת מוגבלת להושיע, התאכזבו. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בפועל, מניתוח התפוקות של כלל מקורות האיסוף שעמדו לרשות צה"ל לפני המלחמה (התרעה) ובמהלכה (הבנת המתרחש בשדה הקרב), עולה בבירור כי סוכני ה"מוסד" הם אלו ש"סיפקו את "עיקר הסחורה". לעומתם, המשאב האיסופי שנקרא האזנה אכזב קשות ולא סיפק לצה"ל את המידע הדרוש להבנת שדה הקרב עד 13 באוקטובר </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> פירוט רב על התנהלות המודיעין לפני מלחמת יום הכיפורים ובמהלכה תוכלו למצוא בסדרת ההרצאות "זרקור על אגף המודיעין בצה"ל" שפורסמו באתר "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 18 Oct 2023 14:53:49 GMT https://www.dekelegypt.co.il/231018 תולדות המודיעין הצבאי בישראל,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/231017 בפרק ע"ט משוחח אלי דקל על האכזבה הגדולה מההאזנה ומ"האמצעים המיוחדים" במלחמת יום הכיפורים. בשיחה טוען דקל כי חיל המודיעין הקדיש את עיקר משאבי האיסוף שלו לפיתוח יכולות האזנה. לדבריו, הפניית המשאבים הרבים לתחום זה, כולל משאבי כוח אדם איכותי, פגעה קשות באמצעי האיסוף האחרים ובאיכות כוח האדם בחטיבת המחקר באגף המודיעין בצה"ל. בעקבות פיתוח אמצעי ההאזנה, האמין הפיקוד העליון שבידי צה"ל יש מטה קסמים שיתריע בבוא העת על מלחמה כי תבוא. בשיחה מנתח דקל את הרקע ההיסטורי ליצירת מערכת איסופית מעוותת שבה פיתח המודיעין "אוזני ענק" על חשבון "עיניים עצומות למחצה" (מודיעין חזותי המופק בעיקר מצילומי אוויר) ו"פה זעיר" (מודיעין המופק מסוכנים). מנגד, המצרים לאחר מלחמת ששת הימים, שבה הם נוכחו לדעת כי למודיעין הישראלי יש יכולות האזנה טובות, פיתחו שיטות הגנה פשוטות ויעילות המבוססות על צמצום השימוש בתקשורת האלקטרונית. מכיוון שהמצרים היו היוזמים למלחמת יום הכיפורים, הם הכינו פקודות כתובות מוכנות מראש שהיו שמורות בכספות הדרג המסתער או הועברו מהמטכ"ל לדרג המסתער באמצעות רצים על אופנועים. דקל טוען שהשיטות שבהן פעלו המצרים היו יעילות (לפחות בי <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> ב' בחשוון ה'תשפ"ד 17.10.2023 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בפרק ע"ט משוחח אלי דקל על האכזבה הגדולה מההאזנה ומ"האמצעים המיוחדים" במלחמת יום הכיפורים. בשיחה טוען דקל כי חיל המודיעין הקדיש את עיקר משאבי האיסוף שלו לפיתוח יכולות האזנה. לדבריו, הפניית המשאבים הרבים לתחום זה, כולל משאבי כוח אדם איכותי, פגעה קשות באמצעי האיסוף האחרים ובאיכות כוח האדם בחטיבת המחקר באגף המודיעין בצה"ל. בעקבות פיתוח אמצעי ההאזנה, האמין הפיקוד העליון שבידי צה"ל יש מטה קסמים שיתריע בבוא העת על מלחמה כי תבוא.   </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בשיחה מנתח דקל את הרקע ההיסטורי ליצירת מערכת איסופית מעוותת שבה פיתח המודיעין "אוזני ענק" על חשבון "עיניים עצומות למחצה" (מודיעין חזותי המופק בעיקר מצילומי אוויר) ו"פה זעיר" (מודיעין המופק מסוכנים). מנגד, המצרים לאחר מלחמת ששת הימים, שבה הם נוכחו לדעת כי למודיעין הישראלי יש יכולות האזנה טובות, פיתחו שיטות הגנה פשוטות ויעילות המבוססות על צמצום השימוש בתקשורת האלקטרונית. מכיוון שהמצרים היו היוזמים למלחמת יום הכיפורים, הם הכינו פקודות כתובות מוכנות מראש שהיו שמורות בכספות הדרג המסתער או הועברו מהמטכ"ל לדרג המסתער באמצעות רצים על אופנועים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> דקל טוען שהשיטות שבהן פעלו המצרים היו יעילות (לפחות בימים הראשונים של המלחמה שבהם פעלו המצרים על פי התכנון), ולכן הפוטנציאל הטמון במערכת האיסוף המבוססת על ההאזנה היה נמוך מלכתחילה. וכל אלו שהשליכו את יהבם על ה"אמצעים המיוחדים" והאמינו ב"אלילים" עם יכולת מוגבלת להושיע, התאכזבו. </span> </span> </p> <p> <span> בפועל, מניתוח התפוקות של כלל מקורות האיסוף שעמדו לרשות צה"ל לפני המלחמה (התרעה) ובמהלכה (הבנת המתרחש בשדה הקרב), עולה בבירור כי סוכני ה"מוסד" הם אלו ש"סיפקו את "עיקר הסחורה". לעומתם, המשאב האיסופי שנקרא האזנה אכזב קשות ולא סיפק לצה"ל את המידע הדרוש להבנת שדה הקרב עד 13 באוקטובר </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> פירוט רב על התנהלות המודיעין לפני מלחמת יום הכיפורים ובמהלכה תוכלו למצוא בסדרת ההרצאות "זרקור על אגף המודיעין בצה"ל" שפורסמו באתר "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע". </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 17 Oct 2023 10:09:23 GMT https://www.dekelegypt.co.il/231017 תולדות המודיעין הצבאי בישראל,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/231016 מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על מלחמת "שמיני עצרת" (מלחמת "חרבות ברזל"). השיחה עוסקת במעורבות אפשרית של מצרים במלחמה והמלצות לצה"ל איזה צעדים עליו לנקוט. <div data-rss-type="text"> <p> <span> אלכס צייטלין מערוץ באים אל הפרופסורים מראיין את אלי דקל </span> </p> <p> <span> ב' בחשוון ה'תשפ"ד 16.10.2023 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על מלחמת "שמיני עצרת" (מלחמת "חרבות ברזל"). השיחה עוסקת במעורבות אפשרית של מצרים במלחמה והמלצות לצה"ל איזה צעדים עליו לנקוט.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Mon, 16 Oct 2023 12:24:59 GMT https://www.dekelegypt.co.il/231016 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/231011 בתוכנית הביטחונית בערוץ TOV ראיין מר אלעזר שטורם את המומחה למצרים אלי דקל בנושא הכשל הרב מערכתי של המודיעין במלחמת "שמיני עצרת" (מבצע "חרבות ברזל"). בראיון משוה דקל את כשלי המודיעין במלחמת יום הכיפורים לכשליו במלחמת "שמיני עצרת". דקל מסביר מדוע המודיעין כושל שוב ושוב ובנוסף מציע לתת את הדעת לאפשרות של מעורבות מצרית במלחמה. הראיון פורסם בערוץ TOV תחת השם: " איש המודיעין סא"ל במיל' אלי דקל: מה ההבדל בין מחדל המודיעין הנוכחי למחדל המודיעין של מלחמת כיפור? <div data-rss-type="text"> <p> <span> אלעזר שטורם מראיין את אלי דקל </span> </p> <p> <span> כ"ו בתשרי ה'תשפ"ד </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> בתוכנית הביטחונית בערוץ  TOV ראיין מר אלעזר שטורם את המומחה למצרים אלי דקל בנושא הכשל הרב מערכתי של המודיעין במלחמת "שמיני עצרת" (מבצע "חרבות ברזל"). בראיון משוה דקל את כשלי המודיעין במלחמת יום הכיפורים לכשליו במלחמת "שמיני עצרת". דקל מסביר מדוע המודיעין כושל שוב ושוב ובנוסף מציע לתת את הדעת לאפשרות של מעורבות מצרית במלחמה.  </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> הראיון פורסם בערוץ TOV תחת השם: " איש המודיעין סא"ל במיל' אלי דקל: מה ההבדל בין מחדל המודיעין הנוכחי למחדל המודיעין של מלחמת כיפור? </span> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Wed, 11 Oct 2023 03:53:34 GMT https://www.dekelegypt.co.il/231011 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/231008 בערוץ היוטיוב של פורום "קפה שפירא" פורסם ראיון בו הגב' טלי בת חורין, יו"ר פורום "קפה שפירא", מראיינת את אלי דקל בנושא האינטרסים של מצרים ב"מלחמת שמיני עצרת" (מבצע "חרבות ברזל"). בראיון פורס דקל את המעורבות העמוקה רבת השנים, של מצרים בנעשה ברצועת עזה. לדבריו, מאז 2007 מצרים מתחמשת ומכינה את זירת הלחימה בסיני לעימות עם ישראל, ויש לה עניין משל עצמה בהכחדת ישראל. מנגד נראה לדקל כי האירנים הם אלו שעומדים מאחרי היוזמה של החמאס בפתיחת המלחמה, ומצרים לא תמהר להושיט קרש הצלה לחמאס. דקל סבור שיש לעקוב בקפידה אחר המתרחש במצרים בימים אלו, ובכל דיון על המלחמה יש לקחת בחשבון גם את האינטרסים המצריים בנושא. הראיון פורסם בערוץ "קפה שפירא" תחת השם "סא"ל (מיל.) (מודיעין ) אלי דקל - מצרים מתכוננת למלחמה נגד ישראל ומערכת הביטחון מתעלמת מהסימנים" בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=gw0-aj6zGI4 <div data-rss-type="text"> <p> <span> גלי בת חורין מראיינת את אלי דקל </span> </p> <p> <span> כ"ג בתשרי ה'תשפ"ד 08.10.2023  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בערוץ היוטיוב של פורום "קפה שפירא" פורסם ראיון בו הגב' טלי בת חורין, יו"ר פורום "קפה שפירא", מראיינת את אלי דקל בנושא האינטרסים של מצרים ב"מלחמת שמיני עצרת" (מבצע "חרבות ברזל"). בראיון פורס דקל את המעורבות העמוקה רבת השנים, של מצרים בנעשה ברצועת עזה. לדבריו, מאז 2007 מצרים מתחמשת ומכינה את זירת הלחימה בסיני לעימות עם ישראל, ויש לה עניין משל עצמה בהכחדת ישראל. מנגד נראה לדקל כי האירנים הם אלו שעומדים מאחורי היוזמה של החמאס בפתיחת המלחמה, ומצרים לא תמהר להושיט קרש הצלה לחמאס. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> דקל סבור שיש לעקוב בקפידה אחר המתרחש במצרים בימים אלו, ובכל דיון על המלחמה יש לקחת בחשבון גם את האינטרסים המצריים בנושא. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הראיון פורסם בערוץ "קפה שפירא" תחת השם "סא"ל (מיל.) (מודיעין ) אלי דקל - מצרים מתכוננת למלחמה נגד ישראל ומערכת הביטחון מתעלמת מהסימנים" בקישור: </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=gw0-aj6zGI4"> https://www.youtube.com/watch?v=gw0-aj6zGI4 </a> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Sun, 08 Oct 2023 14:05:57 GMT https://www.dekelegypt.co.il/231008 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230929 בפרק י"ב בסדרת ההרצאות על מצרים כיום, אני מנתח את פעולות הפיתוח האזרחיות והצבאיות המתבצעות בסיני לאחר שעבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון. מהשיחה עולה כי, למרות הרמזים העבים בתקשורת הישראלית על יחסים מופלאים עם המשטר המצרי בשנים האחרונות, מצרים לא מפסיקה להכין את התשתיות הצבאיות שלה בסיני לעימות צבאי עם ישראל. סדרת הרצאות זו על המתרחש במצרים כיום נערכת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה ד"ר מילשטיין משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה בענף הגאוגרפי בחטיבת המחקר באגף המודיעין, ועסק, בין היתר, בניתוח תשתיות צבאיות ואזרחיות לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. במסגרת תפקידו בצה"ל פיתח דקל שיטה ייחודית להבנת המתרחש באזורנו מתוך ניתוח של התשתיות. ספרו, "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי", מתאר את השיטה ואת הישגיה הבלעדיים בהבנת המתרחש באזורנו. סדרת ההרצאות על מצרים מבוססת על שיטה זו. <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> י"א בתשרי ה'תשפ"ד 26.09.2023 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <h2> <span> בפרק י"ב בסדרת ההרצאות על מצרים כיום, אני מנתח את פעולות הפיתוח האזרחיות והצבאיות המתבצעות בסיני לאחר שעבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון. מהשיחה עולה כי, למרות הרמזים העבים בתקשורת הישראלית על יחסים מופלאים עם המשטר המצרי בשנים האחרונות, מצרים לא מפסיקה להכין את התשתיות הצבאיות שלה בסיני לעימות צבאי עם ישראל.  </span> </h2> <h2> <span> <span>  </span> </span> </h2> <h2> <span> סדרת הרצאות זו על המתרחש במצרים כיום נערכת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה ד"ר מילשטיין משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה בענף הגאוגרפי בחטיבת המחקר באגף המודיעין, ועסק, בין היתר, בניתוח תשתיות צבאיות ואזרחיות לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. במסגרת תפקידו בצה"ל פיתח דקל שיטה ייחודית להבנת המתרחש באזורנו מתוך ניתוח של התשתיות. ספרו, "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי", מתאר את השיטה ואת הישגיה הבלעדיים בהבנת המתרחש באזורנו. סדרת ההרצאות על מצרים מבוססת על שיטה זו. </span> </h2> <h2> <br/> </h2> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-ebf09b96.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Fri, 29 Sep 2023 10:36:07 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230929 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/290928 מניתוח צילום לוויין עדכני עולה כי בית הכלא הנבנה במרכז סיני, באזור שדה התעופה רפידים, הוא המתקן המאובטח ביותר במצרים. להערכת דקל בית הכלא מתוכנן לכ־50,000 - בעיקר אסירים פוליטיים. בית הכלא הוא חלק משרשרת בתי כלא ענקיים הנבנים כיום במצרים. בניית בתי הכלא מעידה כאלף עדים על כך שסר חינו של נשיא מצרים. הנשיא שמודע לכך נערך בהתאם. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2725%D7%A9+853%D7%A4+%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%90+%D7%91%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span>  י"ג בתשרי ה'תשפ"ד 28.09.2023 </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> לאחרונה פורסם ב־Google Earth צילום עדכני של בית הכלא הענק המוקם ברפידים שבמרכז סיני (דיווחתי עליו במאי 2022). </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בניית בית הכלא החלה באוגוסט 2021, ובצילום מ־05.09.2023 נראה כי הבנייה נמצאת בשלבים מתקדמים. מדובר בכלא ענק בתפוסה מוערכת של כ־50,000 אסירים. מאז 2020 נבנים במצרים עוד ארבעה בתי כלא עם מתאר ארכיטקטוני זהה. להערכתי, בתי הכלא מסדרה זו מיועדים בעיקר לאסירים פוליטיים.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מתחם בית הכלא מוקף כמה מערכות של חומות ולאורכן כ־370 מגדלי שמירה, 10 מתוכם הם "מבצרי שמירה" המתנשאים לגובה של 18-15 מטר ומאפשרים שימוש במקלעים כבדים. במצרים ישנם בתי כלא רבים עם "אבטחה כבדה", אך האבטחה בכלא רפידים מעניקה לו את התואר "המתקן המאובטח ביותר במצרים" ואולי אף "המתקן המוגן ביותר בעולם". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> להערכתי, האבטחה הכבדה מיועדת בעיקר להגן על בית הכלא מפני הסתערות של אזרחים שירצו לשחרר בכוח את האסירים (כמו שקרה בימי הטלטלה הערבית שהפילה את שלטונו של הנשיא מובארכ). </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> סקירה מקיפה והרצאות במושא הפיתוח המואץ של מערך הכליאה במצרים תוכלו למצוא באתר שלי "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע".    </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg"/> </a> </div> Thu, 28 Sep 2023 13:37:19 GMT https://www.dekelegypt.co.il/290928 הגיגים ועדכוני מודיעין,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230926 מאז סוף 2012, בשעה שעבד אל פתח א־סיסי התמנה לשר ההגנה בממשלתו של הנשיא מוחמד מורסי, צבא מצרים מתחמש בקדחתנות. למיטב ידיעתי, מכוני המחקר והעיתונות בארץ התעלמו מכך כליל במשך שנים אחדות. רק במחצית 2016 (כנראה עקב הגעתה לנמל אלכסנדריה של אחת משתי נושאות המסוקים החדישות מדגם מיסטרל שמצרים רכשה מצרפת), החלו בארץ לדווח על התופעה ולחפש תירוצים לקיומה. מאז ועד עתה, מדי פעם עולה תיאוריה המנסה להסביר את תופעת ההתחמשות המצרית. פעם זו אתיופיה, פעם זה האויב הלובי, פעם זו טורקיה, פעם זו איראן ופעם זו התחמשות ללא אויבים לשם ההופעה המכובדת של מצרים בקרב העמים המכבדים את בעלי הזרוע. משום מה, האפשרות שההתחמשות המצרית נועדה להכשיר את צבא מצרים למלחמה עם ישראל אינה נבחנת כלל. את האפשרות שמצרים מתחמשת עקב הסכסוכים עם אתיופיה ולוב שללתי בעבר, במאמר ובהרצאות שתוכלו למצוא באתר שלי - "דקל מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע". בפרק י"א בסדרת ההרצאות על מצרים כיום, אני מנתח את האפשרות כי צבא מצרים מכין עצמו לעימות בזירה מול טורקיה. בשיחה אני טוען שבפועל צבא מצרים כמעט אינו נוקף אצבע להכין את זירת הלחימה בחזית זו. סדרת הרצאות זו על המתרחש במצר <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> י"א בתשרי ה'תשפ"ד 26.09.2023 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <h2> <span> <span> מאז סוף 2012, בשעה שעבד אל פתח א־סיסי התמנה לשר ההגנה בממשלתו של הנשיא מוחמד מורסי, צבא מצרים מתחמש בקדחתנות. למיטב ידיעתי, מכוני המחקר והעיתונות בארץ התעלמו מכך כליל במשך שנים אחדות. רק במחצית 2016 (כנראה עקב הגעתה לנמל אלכסנדריה של אחת משתי נושאות המסוקים החדישות מדגם מיסטרל שמצרים רכשה מצרפת), החלו בארץ לדווח על התופעה ולחפש תירוצים לקיומה. </span> </span> </h2> <h2> <br/> </h2> <h2> <span> מאז ועד עתה, מדי פעם עולה תיאוריה המנסה להסביר את תופעת ההתחמשות המצרית. פעם זו אתיופיה, פעם זה האויב הלובי, פעם זו טורקיה, פעם זו איראן ופעם זו התחמשות ללא אויבים לשם ההופעה המכובדת של מצרים בקרב העמים המכבדים את בעלי הזרוע. משום מה, האפשרות שההתחמשות המצרית נועדה להכשיר את צבא מצרים למלחמה עם ישראל אינה נבחנת כלל. </span> </h2> <h2> <br/> </h2> <h2> <span> <span> את האפשרות שמצרים מתחמשת עקב הסכסוכים עם אתיופיה ולוב שללתי בעבר, במאמר ובהרצאות שתוכלו למצוא באתר שלי - "דקל מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע". </span> </span> </h2> <h2> <br/> </h2> <h2> <span> <span> בפרק י"א בסדרת ההרצאות על מצרים כיום, אני מנתח את האפשרות כי צבא מצרים מכין עצמו לעימות בזירה מול טורקיה. בשיחה אני טוען שבפועל צבא מצרים כמעט אינו נוקף אצבע להכין את זירת הלחימה בחזית זו. </span> </span> </h2> <h2> <span> <span>  </span> </span> </h2> <h2> <span> סדרת הרצאות זו על המתרחש במצרים כיום נערכת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה ד"ר מילשטיין משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה בענף הגאוגרפי בחטיבת המחקר באגף המודיעין, ועסק, בין היתר, בניתוח תשתיות צבאיות ואזרחיות לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. במסגרת תפקידו בצה"ל פיתח דקל שיטה ייחודית להבנת המתרחש באזורנו מתוך ניתוח של התשתיות. ספרו, "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי", מתאר את השיטה ואת הישגיה הבלעדיים בהבנת המתרחש באזורנו. סדרת ההרצאות על מצרים מבוססת על שיטה זו. </span> </h2> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-ebf09b96.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Wed, 27 Sep 2023 05:33:50 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230926 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230911 <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ב באלול ה'תשפ"ג 11.09.2023 </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מאז סוף 2012, בשעה שעבד אל פתח א־סיסי התמנה לשר ההגנה בממשלתו של הנשיא מוחמד מורסי, צבא מצרים מתחמש בקדחתנות. למיטב ידיעתי, מכוני המחקר והעיתונות בארץ התעלמו מכך כליל במשך שנים אחדות. רק במחצית 2016 (כנראה עקב הגעתה לנמל אלכסנדריה של אחת משתי נושאות המסוקים החדישות מדגם מיסטרל שמצרים רכשה מצרפת), החלו בארץ לדווח על התופעה ולחפש תירוצים לקיומה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מאז ועד עתה, מדי פעם עולה תיאוריה המנסה להסביר את תופעת ההתחמשות המצרית. פעם זו אתיופיה, פעם זה האויב הלובי, פעם זו טורקיה, פעם זו איראן ופעם זו התחמשות ללא אויבים לשם ההופעה המכובדת של מצרים בקרב העמים המכבדים את בעלי הזרוע. משום מה, האפשרות שההתחמשות המצרית נועדה להכשיר את צבא מצרים למלחמה עם ישראל אינה נבחנת כלל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> את האפשרות שמצרים מתחמשת עקב הסכסוך שלה עם אתיופיה בעניין סכר התחייה (סכר הרנסנס) שללתי בעבר, במאמר ובהרצאות שתוכלו למצוא באתר שלי - "דקל מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע". </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> בפרק י' בסדרת ההרצאות על מצרים כיום, אני מנתח את האפשרות כי צבא מצרים מכין עצמו לעימות בזירה מול לוב. בשיחה אני טוען שמול כל הלהג המצרי בנושא, בפועל צבא מצרים כמעט אינו נוקף אצבע להכין את זירת הלחימה בחזית זו. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <h2> <span> סדרת הרצאות זו על המתרחש במצרים כיום נערכת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה ד"ר מילשטיין משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה בענף הגאוגרפי בחטיבת המחקר באגף המודיעין, ועסק, בין היתר, בניתוח תשתיות צבאיות ואזרחיות לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. במסגרת תפקידו בצה"ל פיתח דקל שיטה ייחודית להבנת המתרחש באזורנו מתוך ניתוח של התשתיות. ספרו, "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי", מתאר את השיטה ואת הישגיה הבלעדיים בהבנת המתרחש באזורנו. סדרת ההרצאות על מצרים מבוססת על שיטה זו. </span> </h2> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-ebf09b96.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Mon, 11 Sep 2023 05:55:25 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230911 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230905 מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האכזבה הגדולה מההאזנה ומ"האמצעים המיוחדים" במלחמת יום הכיפורים. בשיחה טוען דקל כי חיל המודיעין הקדיש את עיקר משאבי האיסוף שלו לפיתוח יכולות האזנה. לדבריו, הפניית המשאבים הרבים לתחום זה, כולל משאבי כוח אדם איכותי, פגעה קשות באמצעי האיסוף האחרים ובאיכות כוח האדם בחטיבת המחקר באגף המודיעין בצה"ל. בעקבות פיתוח אמצעי ההאזנה, האמין הפיקוד העליון שבידי צה"ל יש מטה קסמים שיתריע בבוא העת על מלחמה כי תבוא. בשיחה מנתח דקל את הרקע ההיסטורי ליצירת מערכת איסופית מעוותת שבה פיתח המודיעין "אוזני ענק" על חשבון "עיניים עצומות למחצה" (מודיעין חזותי המופק בעיקר מצילומי אוויר) ו"פה זעיר" (מודיעין המופק מסוכנים). מנגד, המצרים לאחר מלחמת ששת הימים, שבה הם נוכחו לדעת כי למודיעין הישראלי יש יכולות האזנה טובות, פיתחו שיטות הגנה פשוטות ויעילות המבוססות על צמצום השימוש בתקשורת האלקטרונית. מכיוון שהמצרים היו היוזמים למלחמת יום הכיפורים, הם הכינו פקודות כתובות מוכנות מראש שהיו שמורות בכספות הדרג המסתער או הועברו מהמטכ"ל לדרג המסתער באמצעות רצי <div data-rss-type="text"> <p> <span> מר אלכס צייטלין מראיין את אלי  דקל </span> </p> <p> <span> י"ט באלול ה'תשפ"ג 05.09.2023 </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האכזבה הגדולה מההאזנה ומ"האמצעים המיוחדים" במלחמת יום הכיפורים. בשיחה טוען דקל כי חיל המודיעין הקדיש את עיקר משאבי האיסוף שלו לפיתוח יכולות האזנה. לדבריו, הפניית המשאבים הרבים לתחום זה, כולל משאבי כוח אדם איכותי, פגעה קשות באמצעי האיסוף האחרים ובאיכות כוח האדם בחטיבת המחקר באגף המודיעין בצה"ל. בעקבות פיתוח אמצעי ההאזנה, האמין הפיקוד העליון שבידי צה"ל יש מטה קסמים שיתריע בבוא העת על מלחמה כי תבוא.   </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בשיחה מנתח דקל את הרקע ההיסטורי ליצירת מערכת איסופית מעוותת שבה פיתח המודיעין "אוזני ענק" על חשבון "עיניים עצומות למחצה" (מודיעין חזותי המופק בעיקר מצילומי אוויר) ו"פה זעיר" (מודיעין המופק מסוכנים). מנגד, המצרים לאחר מלחמת ששת הימים, שבה הם נוכחו לדעת כי למודיעין הישראלי יש יכולות האזנה טובות, פיתחו שיטות הגנה פשוטות ויעילות המבוססות על צמצום השימוש בתקשורת האלקטרונית. מכיוון שהמצרים היו היוזמים למלחמת יום הכיפורים, הם הכינו פקודות כתובות מוכנות מראש שהיו שמורות בכספות הדרג המסתער או הועברו מהמטכ"ל לדרג המסתער באמצעות רצים על אופנועים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> דקל טוען שהשיטות שבהן פעלו המצרים היו יעילות (לפחות בימים הראשונים של המלחמה שבהם פעלו המצרים על פי התכנון), ולכן הפוטנציאל הטמון במערכת האיסוף המבוססת על ההאזנה היה נמוך מלכתחילה. וכל אלו שהשליכו את יהבם על ה"אמצעים המיוחדים" והאמינו ב"אלילים" עם יכולת מוגבלת להושיע, התאכזבו. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בפועל, מניתוח התפוקות של כלל מקורות האיסוף שעמדו לרשות צה"ל לפני המלחמה (התרעה) ובמהלכה (הבנת המתרחש בשדה הקרב), עולה בבירור כי סוכני ה"מוסד" הם אלו ש"סיפקו את "עיקר הסחורה". לעומתם, המשאב האיסופי שנקרא האזנה אכזב קשות ולא סיפק לצה"ל את המידע הדרוש להבנת שדה הקרב עד 13 באוקטובר </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> <span> פירוט רב על התנהלות המודיעין לפני מלחמת יום הכיפורים ובמהלכה תוכלו למצוא: </span> </span> </p> <p> <span> א. בסדרת ההרצאות "זרקור על אגף המודיען בצה"ל" שפורסמו באתר "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע". </span> </p> <p> <span> ב. בספרים "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" ו"ניצחון בסבירות נמוכה". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Tue, 05 Sep 2023 07:30:10 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230905 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230904 בתוכנית הביטחונית בערוץ TOV מר אלעזר שטורם מראיין את המומחה למצרים, אלי דקל, על אודות היעד המדיני של מצרים במלחמת יום הכיפורים. לדעת דקל, המצרים דבקו בהחלטות ועידת מדינות ערב בחרטום, ששללו כל שיח ושיג עם ישראל. לפיכך דקל, בניגוד לחוקרים רבים, שולל את ההנחה שהיעד המדיני היה להתניע מהלך מדיני עם ישראל מעמדה של כוח. דקל סבור כי היעד למלחמה היה יצירת תנאים שיאפשרו את פתיחת תעלת סואץ לשיט ללא כל משא ומתן עם ישראל. לפרטים וטיעונים נוספים של דקל בנושא זה, צפו בפרקים ל"ח-מ"ד בסדרת ההרצאות "זרקור על אגף המודיעין בצה"ל" שפורסמה באתר "דקל - מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il הריאיון פורסם בערוץ TOV תחת השם: "איך ישראל עשתה את הבלתי יאמן וניצחה את מצרים במלחמת יום הכיפורים?" <div data-rss-type="text"> <p> <span> אלעזר שטורם מערוץ TOV מראיין את אלי דקל </span> </p> <p> <span> י"ח באלול ה'תשפ"ג 04.09.2023 </span> <span>   </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בתוכנית הביטחונית בערוץ TOV מר אלעזר שטורם מראיין את המומחה למצרים, אלי דקל, על אודות היעד המדיני של מצרים במלחמת יום הכיפורים. לדעת דקל, המצרים דבקו בהחלטות ועידת מדינות ערב בחרטום, ששללו כל שיח ושיג עם ישראל. לפיכך דקל, בניגוד לחוקרים רבים, שולל את ההנחה שהיעד המדיני היה להתניע מהלך מדיני עם ישראל מעמדה של כוח. דקל סבור כי היעד למלחמה היה יצירת תנאים שיאפשרו את פתיחת תעלת סואץ לשיט ללא כל משא ומתן עם ישראל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> לפרטים וטיעונים נוספים של דקל בנושא זה, צפו בפרקים ל"ח-מ"ד בסדרת ההרצאות "זרקור על אגף המודיעין בצה"ל" שפורסמה באתר "דקל - מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: </span> </span> <a href="https://www.dekelegypt.co.il/"> https://www.dekelegypt.co.il </a> </p> <p> <span> הריאיון פורסם בערוץ TOV תחת השם: "איך ישראל עשתה את הבלתי יאמן וניצחה את מצרים במלחמת יום הכיפורים?" </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/3.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Mon, 04 Sep 2023 05:47:31 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230904 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230903 בתוכנית הביטחונית בערוץ TOV, מר אלעזר שטורם מראיין את המומחה למצרים אלי דקל על אודות הכשל הרב־מערכתי של המודיעין במלחמת יום הכיפורים. דקל טוען שכבר לפני מלחמת יום הכיפורים, היה ידוע למודיעין שבידי מצרים נשק ואמצעי לחימה מתוחכמים שאין כמותם בידי צה"ל. במהלך המלחמה הופתע צה"ל לגלות את הכמויות של אמצעי הלחימה המתוחכמים. כמו כן גם התגלו במהלך הלחימה כלי נשק שצה"ל לא ידע כלל על קיומם. בריאיון מונה דקל רק חלק מכלי הנשק האיכותיים שהיו בידי המצרים. פרטים נוספים על נושא זה תוכלו למצוא בהרצאה ""הפתעות במלחמת יום הכיפורים בזירה המצרית". https://www.dekelegypt.co.il/220813 הריאיון פורסם בערוץ TOV תחת הכותרת: "כיצד צה"ל הצליח להכריע את העליונות המצרית במלחמה?" <div data-rss-type="text"> <p> <span> אלעזר שטורם מערוץ TOV מראיין את אלי דקל </span> </p> <p> <span> י"ח באלול ה'תשפ"ג 04.09.2023 </span> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בתוכנית הביטחונית בערוץ TOV, מר אלעזר שטורם מראיין את המומחה למצרים אלי דקל על אודות הכשל הרב־מערכתי של המודיעין במלחמת יום הכיפורים. דקל טוען שכבר לפני מלחמת יום הכיפורים, היה ידוע למודיעין שבידי מצרים נשק ואמצעי לחימה מתוחכמים שאין כמותם בידי צה"ל. במהלך המלחמה הופתע צה"ל לגלות את הכמויות של אמצעי הלחימה המתוחכמים. כמו כן גם התגלו במהלך הלחימה כלי נשק שצה"ל לא ידע כלל על קיומם. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> בריאיון מונה דקל רק חלק מכלי הנשק האיכותיים שהיו בידי המצרים. פרטים נוספים על נושא זה תוכלו למצוא בהרצאה ""הפתעות במלחמת יום הכיפורים בזירה המצרית". </span> </span> <a href="https://www.dekelegypt.co.il/220813" target="_blank"> https://www.dekelegypt.co.il/220813 </a> </p> <p> <span> הריאיון פורסם בערוץ TOV תחת הכותרת: "כיצד צה"ל הצליח להכריע את העליונות המצרית במלחמה?"  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/1.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2+%281%29.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/3-bae770f6.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/4.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Sun, 03 Sep 2023 10:33:06 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230903 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230830 פרק ע"ח עוסק בתרומת גורמי האיסוף השונים לגיבוש תמונת המודיעין לפני מלחמת יום הכיפורים ובמהלכה. בהרצאה דקל מנתח את המסמך "צי"ח (ציון ידיעות חשובות) ראש אמ"ן לשנת 1973" שפורסם בראשית שנה זו. מהניתוח עולה כי גופי איסוף מרכזיים במודיעין בימים ההם "לא סיפקו את הסחורה". דקל מנתח את הגורמים לכך ומציע כיצד לשפר את המערך האיסופי בימינו. סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> י"א באלול ה'תשפ"ג 28.08.2023 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> פרק ע"ח עוסק בתרומת גורמי האיסוף השונים לגיבוש תמונת המודיעין לפני מלחמת יום הכיפורים ובמהלכה. בהרצאה דקל מנתח את המסמך "צי"ח (ציון ידיעות חשובות) ראש אמ"ן לשנת 1973" שפורסם בראשית שנה זו. מהניתוח עולה כי גופי איסוף מרכזיים במודיעין בימים ההם "לא סיפקו את הסחורה". דקל מנתח את הגורמים לכך ומציע כיצד לשפר את המערך האיסופי בימינו. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 30 Aug 2023 14:45:53 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230830 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230829 פרק ט' בסדרת ההרצאות על מצרים, עוסק בשאלה האם למצרים יש עניין במלחמה בישראל ומהם הסיכונים שמצרים תיטול חלק במערכה רב זירתית מול ישראל. לדברי דקל, מלחמה רב זירתית של ארגוני החבלה וערביי ישראל אינה מהווה סכנה קיומית למדינת ישראל. הצטרפות אפשרית של מצרים במלחמה זו, משנה את התמונה מקצה לקצה ולכן יש לבחון אותה בכובד ראש. בשיחה, דקל מנתח את דרכי הפעולה האפשריות של מצרים. ההרצאה מהווה גרסה מורחבת ומנומקת לדברי אלי דקל ברב שיח שהתקיים בפורום "קפה שפירא" באוגוסט 2023, שעסק בנושא "האם ישראל ערוכה למערכה רב זירתית" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/230816 סדרת הרצאות זו על המתרחש במצרים כיום נערכת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה ד"ר מילשטיין משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה בענף הגאוגרפי בחטיבת המחקר באגף המודיעין, ועסק, בין היתר, בניתוח תשתיות צבאיות ואזרחיות לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. במסגרת תפקידו בצה"ל פיתח דקל שיטה ייחודית להבנת המתרחש באזורנו מתוך ניתוח של התשתיות. ספרו, "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי", מתאר את השיטה ואת ה <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> י"א באלול ה'תשפ"ג 28.08.2023 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> פרק ט' בסדרת ההרצאות על מצרים, עוסק בשאלה האם למצרים יש עניין במלחמה בישראל ומהם הסיכונים שמצרים תיטול חלק במערכה רב זירתית מול ישראל. לדברי דקל, מלחמה רב זירתית של ארגוני החבלה וערביי ישראל אינה מהווה סכנה קיומית למדינת ישראל. הצטרפות אפשרית של מצרים במלחמה זו, משנה את התמונה מקצה לקצה ולכן יש לבחון אותה בכובד ראש. בשיחה, דקל מנתח את דרכי הפעולה האפשריות של מצרים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> ההרצאה מהווה גרסה מורחבת ומנומקת לדברי אלי דקל ברב שיח שהתקיים בפורום "קפה שפירא" באוגוסט 2023, שעסק בנושא "האם ישראל ערוכה למערכה רב זירתית"  בקישור: </span> </span> <a href="https://www.dekelegypt.co.il/230816"> https://www.dekelegypt.co.il/230816 </a> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> סדרת הרצאות זו על המתרחש במצרים כיום נערכת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה ד"ר מילשטיין משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה בענף הגאוגרפי בחטיבת המחקר באגף המודיעין, ועסק, בין היתר, בניתוח תשתיות צבאיות ואזרחיות לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. במסגרת תפקידו בצה"ל פיתח דקל שיטה ייחודית להבנת המתרחש באזורנו מתוך ניתוח של התשתיות. ספרו, "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי", מתאר את השיטה ואת הישגיה הבלעדיים בהבנת המתרחש באזורנו. סדרת ההרצאות על מצרים מבוססת על שיטה זו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Tue, 29 Aug 2023 03:13:31 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230829 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230828 פרק ח' בסדרת ההרצאות על מצרים עוסק בהתעצמות הצי המצרי מאז 2010 והסכנה הפוטנציאלית הנשקפת לישראל כתוצאה מכך. ־סיסי תפס את השלטון במצרים). בהרצאה יש סקירה מקיפה על זרוע הים בצבא המצרי, הכוללת, בין היתר, את הנושאים הבאים: סקירה היסטורית קצרה על יעדי הצי המצרי במלחמת יום הכיפורים; פיתוח הנמלים הצבאיים והאזרחיים מאז שנת 2010; רכש אמצעי לחימה 2023-2013; יכולות ההנחתה של חיל הים המצרי ומשימות חיל הים המצרי כיום. ההרצאה מבוססת על מאמר של אלי דקל "זרוע הים בצבא המצרי" שפורסם ב־01.06.2021 בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/210601 סדרת הרצאות זו על המתרחש במצרים כיום נערכת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה ד"ר מילשטיין משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה בענף הגאוגרפי בחטיבת המחקר באגף המודיעין, ועסק, בין היתר, בניתוח תשתיות צבאיות ואזרחיות לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. במסגרת תפקידו בצה"ל פיתח דקל שיטה ייחודית להבנת המתרחש באזורנו מתוך ניתוח של התשתיות. ספרו, "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי", מתאר את השיטה ואת הישגיה הבלעדיים בהבנת המתר <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> י"א באלול ה'תשפ"ג 28.08.2023 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> פרק ח' בסדרת ההרצאות על מצרים עוסק בהתעצמות הצי המצרי מאז 2010 והסכנה הפוטנציאלית הנשקפת לישראל כתוצאה מכך. ־סיסי תפס את השלטון במצרים). בהרצאה יש סקירה מקיפה על זרוע הים בצבא המצרי, הכוללת, בין היתר, את הנושאים הבאים: סקירה היסטורית קצרה על יעדי הצי המצרי במלחמת יום הכיפורים; פיתוח הנמלים הצבאיים והאזרחיים מאז שנת 2010; רכש אמצעי לחימה 2023-2013; יכולות ההנחתה של חיל הים המצרי ומשימות חיל הים המצרי כיום. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> סדרת הרצאות זו על המתרחש במצרים כיום נערכת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה ד"ר מילשטיין משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה בענף הגאוגרפי בחטיבת המחקר באגף המודיעין, ועסק, בין היתר, בניתוח תשתיות צבאיות ואזרחיות לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. במסגרת תפקידו בצה"ל פיתח דקל שיטה ייחודית להבנת המתרחש באזורנו מתוך ניתוח של התשתיות. ספרו, "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי", מתאר את השיטה ואת הישגיה הבלעדיים בהבנת המתרחש באזורנו. סדרת ההרצאות על מצרים מבוססת על שיטה זו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> פרטים נוספים על הצי המצרי ועל הנאמר בהרצאה זו ניתן לקרוא באתר זה במאמרים הבאים" </span> </p> <p> <span> א.   "זרוע הים בצבא המצרי" – מדובר המאמר מקיף נכתב על ידי אלי דקל ב־01.06.2021 המאמר אמנם אינו עדכני אך ניתן למצוא בו פרטים רבים על חיל הים המצרי. ניתן לקרוא את המאמר בקישור:  </span> <a href="https://www.dekelegypt.co.il/210601"> https://www.dekelegypt.co.il/210601 </a> </p> <p> <span> <span> ב.    "מחקר יַמִי אסטרטגי תלוש מקרקע המציאות" המאמר נכתב בידי אלי דקל בשיתוף עם ד"ר מיכאל ברונשטיין ב־05.03.2020. המאמר עוסק במקומה הדל של האקדמיה בחקר הצי המצרי, ומצביע על כשלים ושגיאות בהערכת המצב הנובעים מהתעלמות מפיתוח נמלים צבאיים ומפיתוח מואץ של תשתיות צבאיות נוספות במצרים בכלל. מדובר בחסרון קריטי, הנובע ממתודולוגיית מחקר שאינה עושה שימוש במידע שניתן להפיק מצילומי אוויר. חסרון זה אופייני לכלל הקהילה המדעית בישראל והמרכז בחיפה אינו שונה בתחום זה ממכוני מחקר אחרים. ניתן לקרוא את המאמר בקישור: </span> </span> <a href="https://www.dekelegypt.co.il/200305"> https://www.dekelegypt.co.il/200305 </a> </p> <p> <span> <span>   </span> </span> </p> <h2> <span> תיקון טעות </span> </h2> <p> <span> <span> במהלך ההרצאה כאשר דברתי על יכולותיו של טיל "חוף ים" הרוסי יאחונט, אמרתי בטעות כי טיל מסוג זה פגע ב־14.07.2006 בקורבטה מדגם סער 5 – "חנית" של חיל הישראלי. ובכן מה שפגע ב"חנית": היה טיל חוף ים מסוג C-802  מתוצרת סין. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> על פי עדותו של קצין בכיר בחיל הים, הלקח העיקרי שניתן ללמוד מפרשה זו הוא שמודיעין חיל הים לא העריך נכונה את עומק מעורבותה של איראן בלבנון, ולא ידע כי האירנים סיפקו טיל זה לחיזבאללה (אחרי הפגיעה בספינה הישראלית אותר מחסן תת-קרקע גדול ובו טילים רבים נוספים – המחסן הושמד בידי חיל האוויר).  </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Mon, 28 Aug 2023 08:10:18 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230828 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230819 בתוכנית הביטחונית בערוץ TOV, מר אלעזר שטורם מראיין את המומחה למצרים - אלי דקל – על אודות הכשל הרב־מערכתי של המודיעין במלחמת יום הכיפורים. דקל טוען שבמהלך המלחמה היו למודיעין כשלים רבים, רובם אינו ידוע ברבים. השיחה הפעם מתמקדת באי־הבנת תוכנית המלחמה המצרית. הכשל החל בהצגה השגויה את דרך הפעולה האפשרית של מצרים לפני המלחמה – שם הוצג כי היעד הצבאי המצרי הוא להגיע למוצא המזרחי של "המעברים" בסיני (כ־60 ק"מ ממזרח לתעלת סואץ). בהמשך, גם כשפרצה המלחמה, טעו אנשי המודיעין במטכ"ל ובפיקוד דרום לחשוב כי המצרים מנסים לבצע את תוכנית המעברים ולא הבינו שצבא מצרים מבצע תוכנית מלחמה שונה מהותית. עקב חוסר ההבנה של המודיעין קיבל צה"ל החלטות מבצעיות שגויות. הריאיון פורסם בערוץ TOV תחת הכותרת: "אלי דקל איש אמ"ן ומומחה למצרים: הניצחון במלחמת יוה"כ הוא עצום כשמבינים את הכשלון המחריד של המודיעין" לפרטים נוספים על הנאמר בהרצאה זו אפשר לקרוא או להאזין לסדרת ההרצאות "זרקור על אגף המודיעין בצה"ל פרקים ל"ח-מ"ד. ההרצאות פורסמו באתר "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/ <div data-rss-type="text"> <p> <span> אלעזר שטורם מערוץ TOV מראיין את אלי דקל </span> </p> <p> <span> כ"ט מנחם אב ה'תשפ"ג  16.08.2023 </span> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בתוכנית הביטחונית בערוץ TOV, מר אלעזר שטורם מראיין את המומחה למצרים - אלי דקל – על אודות הכשל הרב־מערכתי של המודיעין במלחמת יום הכיפורים. דקל טוען שבמהלך המלחמה היו למודיעין כשלים רבים, רובם אינו ידוע ברבים. השיחה הפעם מתמקדת באי־הבנת תוכנית המלחמה המצרית. הכשל החל בהצגה השגויה את דרך הפעולה האפשרית של מצרים לפני המלחמה – שם הוצג כי היעד הצבאי המצרי הוא להגיע למוצא המזרחי של "המעברים" בסיני (כ־60 ק"מ ממזרח לתעלת סואץ). בהמשך, גם כשפרצה המלחמה, טעו אנשי המודיעין במטכ"ל ובפיקוד דרום לחשוב כי המצרים מנסים לבצע את תוכנית המעברים ולא הבינו שצבא מצרים מבצע תוכנית מלחמה שונה מהותית. עקב חוסר ההבנה של המודיעין קיבל צה"ל החלטות מבצעיות שגויות. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> הריאיון פורסם בערוץ TOV תחת הכותרת: "אלי דקל איש אמ"ן ומומחה למצרים: הניצחון במלחמת יוה"כ הוא עצום כשמבינים את הכישלון המחריד של המודיעין" </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> לפרטים נוספים על הנאמר בהרצאה זו אפשר לקרוא או להאזין לסדרת ההרצאות "זרקור על אגף המודיעין בצה"ל פרקים ל"ח-מ"ד. ההרצאות פורסמו באתר "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" </span> </span> </p> <p> <span>   </span> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2668%D7%A9+%D7%92%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%98+2+%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8+%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%93.png" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/3.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Sat, 19 Aug 2023 10:31:14 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230819 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230818 בערוץ היוטיוב של פורום "קפה שפירא" פורסם רב שיח בנושא "האם ישראל ערוכה למערכה רב זירתית". משתתפי הרב שיח היו: תא"ל (מיל.) אפי איתם | אליהו יוסיאן בוגר 8200, זוכה פרס ביטחון ישראל, מומחה לאיראן | תא"ל מיל. צביקה חיימוביץ מומחה הגנה אווירית בחיל האוויר. בכיר ב"ביטחוניסטים" | יאיר אנסבכר, עמית במכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית | סא"ל אלי דקל – מודיעין. צוות המומחים בהנחית יוסי בלום הלוי, סופר וחוקר מערכות ישראל, דן בסוגיות הצבאיות והאזרחיות של הביטחון הלאומי כאבן בוחן למוכנותה של מדינת ישראל לאפשרות של מלחמה רב זירתית. בדיון כלל גם מקרה קיצון של מערכת רב ממדית (כולל מצרים), בגבולותיה החיצוניים של מדינת ישראל ובתוכה. בסרטון זה מובאים רק דברי אלי דקל בפאנל. לדברי דקל, מערכה רב זירתית הכוללת רק את החיזבאללה, החמס וערביי ישראל אינה מהווה סיכון קיומי למדינת ישראל. מנגד מצרים שוקדת להכין את צבאה למלחמה הישראל. דקל מנתח את אפשריות של המעורבות המצרית במלחמה רב זירתית. ניתן לצפות ברב שיח בשלמותו בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/230816 <div data-rss-type="text"> <p> <span> רב שיח  בערוץ "קפה שפירא" </span> </p> <p> <span> כ"ט מנחם אב ה'תשפ"ג 16.08.2023  </span> </p> <p> <span> <span> בערוץ היוטיוב של פורום "קפה שפירא" פורסם רב שיח בנושא "האם ישראל ערוכה למערכה רב זירתית". משתתפי הרב שיח היו: תא"ל (מיל.) אפי איתם | אליהו יוסיאן בוגר 8200, זוכה פרס ביטחון ישראל, מומחה לאיראן | תא"ל מיל. צביקה חיימוביץ מומחה הגנה אווירית בחיל האוויר. בכיר ב"ביטחוניסטים" | יאיר אנסבכר, עמית במכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית | סא"ל אלי דקל – מודיעין. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> צוות המומחים בהנחית יוסי בלום הלוי, סופר וחוקר מערכות ישראל, דן בסוגיות הצבאיות והאזרחיות של הביטחון הלאומי כאבן בוחן למוכנותה של מדינת ישראל לאפשרות של מלחמה רב זירתית. בדיון כלל גם מקרה קיצון של מערכת רב ממדית (כולל מצרים), בגבולותיה החיצוניים של מדינת ישראל ובתוכה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> בסרטון זה מובאים רק דברי אלי דקל בפאנל. לדברי דקל, מערכה רב זירתית הכוללת רק את החיזבאללה, החמס וערביי ישראל אינה מהווה סיכון קיומי למדינת ישראל. מנגד מצרים שוקדת להכין את צבאה למלחמה הישראל. דקל מנתח את אפשריות של המעורבות המצרית במלחמה רב זירתית. </span> </span> </p> <p> <span> <span> ניתן לצפות ברב שיח בשלמותו בקישור: </span> </span> <a href="https://www.dekelegypt.co.il/230816"> https://www.dekelegypt.co.il/230816 </a> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--DOCX+Document+%D7%97%D7%93%D7%A9.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2233%D7%A9+230710+%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%AA+%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%94+%D7%9E%D7%95%D7%9C+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Fri, 18 Aug 2023 08:02:23 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230818 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230817 בתוכנית הביטחונית בערוץ TOV מראיין מר אלעזר שטורם את המומחה למצרים אלי דקל בנושא הכשל הרב מערכתי של המודיעין במלחמת יום הכיפורים. דקל טוען שבמהלך המלחמה היו למודיעין כשלים רבים, רובם אינו מוכר. בשיחה מונה דקל שנים מכשלים אלו: המודיען במטכ"ל ובפיקוד דרום לא ידעו עד ה-14 לאוקטובר (כזכור המלחמה נפתחה ב־6 באוקטובר), את כמות הטנקים המצריים עברו לסיני. כמו כן המודיעין לא ידע שרוב הטנקים בדיביזיות החי"ר הוחלף מ- T-34 המיושן, לטנק T-54/55 החדיש יותר. <div data-rss-type="text"> <p> <span> אלעזר שטורם מערוץ TOV מראיין את אלי דקל </span> </p> <p> <span> כ"ט מנחם אב ה'תשפ"ג 16.08.2023  </span> </p> <p> <span> <span> בתוכנית הביטחונית בערוץ  TOV מראיין מר אלעזר שטורם את המומחה למצרים אלי דקל בנושא הכשל הרב מערכתי של המודיעין במלחמת יום הכיפורים. דקל טוען שבמהלך המלחמה היו למודיעין כשלים רבים, רובם אינו מוכר. בשיחה מונה דקל שנים מכשלים אלו: המודיען במטכ"ל ובפיקוד דרום לא ידעו עד ה-14 לאוקטובר (כזכור המלחמה נפתחה ב־6 באוקטובר), את כמות הטנקים המצריים עברו לסיני. כמו כן המודיעין לא ידע שרוב הטנקים בדיביזיות החי"ר הוחלף מ- T-34 המיושן, לטנק T-54/55 החדיש יותר. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בשיחה מסביר דקל את התוצאות מחוסר הידע של המודיעין. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הראיון פורסם בערוץ TOV תחת השם: "איש מודיעין בכיר חושף את המחדלים הבלתי נתפסים של מלחמת יום הכיפורים".   </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> פרטים נוספים על הנאמר בהרצאה זו ניתן לקרוא במאמר "מה ידעו קברניטי המדינה על השריון המצרי בסיני במלחמת יוה"כ?" שפורסם ב-28.01.2021 בקישור:   </span> <a href="https://www.dekelegypt.co.il/211028"> https://www.dekelegypt.co.il/211028 </a> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> וכן בהרצאות: </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> "זרקור על אגף המודיעין בצה"ל פרק ל"ה - הכשלים הבלתי מוכרים של המודיעין ב-1973 - אמ"ן לא ידע כמה טנקים מצריים חצו את התעלה" בקישור: </span> </span> <a href="https://www.dekelegypt.co.il/220814"> https://www.dekelegypt.co.il/220814 </a> <span> <span> </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> וכן בהרצאה "זרקור על אגף המודיעין בצה"ל פרק ל"ו - אמ"ן לא הכיר את סוגי הטנקים המצריים במלחמת יום הכיפורים". המאמר וההרצאות פורסמו באתר האינטרנט "דקל-מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: </span> </span> <a href="https://www.dekelegypt.co.il/220815"> https://www.dekelegypt.co.il/220815 </a> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--2550%D7%A9+210817+%D7%9E%D7%94+%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%A0%D7%95+%D7%A2%D7%9C+%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%98%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99+-+-a0f83adf.png" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Thu, 17 Aug 2023 14:33:33 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230817 תולדות המודיעין הצבאי בישראל,צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230816 בערוץ היוטיוב של פורום "קפה שפירא" פורסם רב שיח בנושא "האם ישראל ערוכה למערכה רב זירתית". משתתפי הרב שיח היו: תא"ל (מיל.) אפי איתם | אליהו יוסיאן בוגר 8200, זוכה פרס ביטחון ישראל, מומחה לאיראן | תא"ל מיל. צביקה חיימוביץ מומחה הגנה אווירית בחיל האוויר. בכיר ב"ביטחוניסטים" | יאיר אנסבכר, עמית במכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית | סא"ל אלי דקל – מודיעין. צוות המומחים בהנחית יוסי בלום הלוי, סופר וחוקר מערכות ישראל, דן בסוגיות הצבאיות והאזרחיות של הביטחון הלאומי כאבן בוחן למוכנותה של מדינת ישראל לאפשרות של מלחמה רב זירתית. בדיון כלל גם מקרה קיצון של מערכת רב ממדית (כולל מצרים), בגבולותיה החיצוניים של מדינת ישראל ובתוכה. <div data-rss-type="text"> <p> <span> רב שיח  בערוץ "קפה שפירא" </span> </p> <p> <span> כ"ט מנחם אב ה'תשפ"ג 16.08.2023  </span> </p> <p> <span> <span> בערוץ היוטיוב של פורום "קפה שפירא" פורסם רב שיח בנושא "האם ישראל ערוכה למערכה רב זירתית". משתתפי הרב שיח היו: תא"ל (מיל.) אפי איתם | אליהו יוסיאן בוגר 8200, זוכה פרס ביטחון ישראל, מומחה לאיראן | תא"ל מיל. צביקה חיימוביץ מומחה הגנה אווירית בחיל האוויר. בכיר ב"ביטחוניסטים" | יאיר אנסבכר, עמית במכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית | סא"ל אלי דקל – מודיעין. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> צוות המומחים בהנחית יוסי בלום הלוי, סופר וחוקר מערכות ישראל, דן בסוגיות הצבאיות והאזרחיות של הביטחון הלאומי כאבן בוחן למוכנותה של מדינת ישראל לאפשרות של מלחמה רב זירתית. בדיון כלל גם מקרה קיצון של מערכת רב ממדית (כולל מצרים), בגבולותיה החיצוניים של מדינת ישראל ובתוכה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--DOCX+Document+%D7%97%D7%93%D7%A9.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2233%D7%A9+230710+%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%AA+%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%94+%D7%9E%D7%95%D7%9C+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C-6aad710a.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Wed, 16 Aug 2023 08:54:22 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230816 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230801 פרק ז' בסדרת השיחות על מצרים כיום עוסק במתן תשובה לשאלה "מדוע מצרים נערכת לאפשרות של הפיכה". שאלה זו עלתה בפרקים הקודמים ד'-ה' בהם הצביע דקל על הכפלת כוחות ביטחון הפנים במצרים ועל בניה קדחתנית של בתי כלא לאסירים פוליטיים. התשובה של דקל היא שהעם במצרים מאוכזב ומתמרמר על כשלון המיזמים הכלכליים שנועדו להביא רווחה כלכלית. בפרק זה מנתח דקל את כשלונות של מיזמי פיתוח במצרים ובהם: פיתוח מסדרון תעלת סואץ, עיר הבירה החדשה הריקה מתושבים וגידול ירקות חממה לייצוא. לבסוף מסכם דקל את הכשלים הכלכליים במצרים המביאים אותה לקראת מצב של חדלות פירעון, ומצביע על הצעדים אותם נוקט המשטר להרגיע את זעם ההמונים. סדרת הרצאות זו על המתרחש במצרים כיום נערכת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה ד"ר מילשטיין משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה בענף הגאוגרפי בחטיבת המחקר באגף המודיעין, ועסק, בין היתר, בניתוח תשתיות צבאיות ואזרחיות לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. במסגרת תפקידו בצה"ל פיתח דקל שיטה ייחודית להבנת המתרחש באזורנו מתוך ניתוח של התשתיות. ספרו, "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> י"ב במנחם אב ה'תשפ"ג. 30.07.2023 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> פרק ז' בסדרת השיחות על מצרים כיום עוסק במתן תשובה לשאלה "מדוע מצרים נערכת לאפשרות של הפיכה". שאלה זו עלתה בפרקים הקודמים ד'-ה' בהם הצביע דקל על הכפלת כוחות ביטחון הפנים במצרים ועל בניה קדחתנית של בתי כלא לאסירים פוליטיים. התשובה של דקל היא שהעם במצרים מאוכזב ומתמרמר על כשלון המיזמים הכלכליים שנועדו להביא רווחה כלכלית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> בפרק זה מנתח דקל את כשלונות של מיזמי פיתוח במצרים ובהם: פיתוח מסדרון תעלת סואץ, עיר הבירה החדשה הריקה מתושבים וגידול ירקות חממה לייצוא. לבסוף מסכם דקל את הכשלים הכלכליים במצרים המביאים אותה לקראת מצב של חדלות פירעון, ומצביע על הצעדים אותם נוקט המשטר להרגיע את זעם ההמונים. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> סדרת הרצאות זו על המתרחש במצרים כיום נערכת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה ד"ר מילשטיין משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה בענף הגאוגרפי בחטיבת המחקר באגף המודיעין, ועסק, בין היתר, בניתוח תשתיות צבאיות ואזרחיות לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. במסגרת תפקידו בצה"ל פיתח דקל שיטה ייחודית להבנת המתרחש באזורנו מתוך ניתוח של התשתיות. ספרו, "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי", מתאר את השיטה ואת הישגיה הבלעדיים בהבנת המתרחש באזורנו. סדרת ההרצאות על מצרים מבוססת על שיטה זו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Tue, 01 Aug 2023 05:03:56 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230801 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230730 פרק ו' בסדרת השיחות על מצרים כיום עוסק במתן תשובה לשאלה "מדוע מצרים נערכת לאפשרות של הפיכה". שאלה זו עלתה בפרקים הקודמים ד'-ה' בהם הצביע דקל על הכפלת כוחות ביטחון הפנים במצרים ועל בניה קדחתנית של בתי כלא לאסירים פוליטיים. התשובה של דקל היא שהעם במצרים מאוכזב ומתמרמר על כשלון המיזמים הכלכליים שנועדו להביא רווחה כלכלית. בפרק זה מנתח דקל את כשלון מיזם הדגל של נשיא מצרים – מיזם "תעלת סואץ החדשה". לדברי דקל, נשיא מצרים נחפז לבצע מיזם ללא בדיקות כלכליות, והפעיל לחץ לחנוך את המיזם לפני שהושמה בנייתו. עקב החיפזון, השלמת מיזם לא הסתיימה עד היום, דבר שמגדיל את ההוצאות ומעמיד בספק את רווחיותו של המיזם. סדרת הרצאות זו על המתרחש במצרים כיום נערכת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה ד"ר מילשטיין משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה בענף הגאוגרפי בחטיבת המחקר באגף המודיעין, ועסק, בין היתר, בניתוח תשתיות צבאיות ואזרחיות לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. במסגרת תפקידו בצה"ל פיתח דקל שיטה ייחודית להבנת המתרחש באזורנו מתוך ניתוח של התשתיות. ספרו, "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ד בתמוז ה'תשפ"ג 13.07.2023 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> פרק ה' בסדרת ההרצאות על מצרים עוסק תופעה מוזרה לפיה מאז שנת 2020 החלה במצרים בניה קדחתנית של בתי כלא. בהרצאה יש ניתח של מערך הכליאה במצרים מאז שנת 2010. לדעת דקל רוב בתי הכלא החדשים מיועדים העיקר לאסירים פוליטיים. דקל מעלה את השאלה מה התרחש במצרים בשנת 2020 שגרם למשטר לבמות בתי כלא בקצב שאין לו אח ורע בעולם. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> סדרת הרצאות זו על המתרחש במצרים כיום נערכת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה ד"ר מילשטיין משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה בענף הגאוגרפי בחטיבת המחקר באגף המודיעין, ועסק, בין היתר, בניתוח תשתיות צבאיות ואזרחיות לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. במסגרת תפקידו בצה"ל פיתח דקל שיטה ייחודית להבנת המתרחש באזורנו מתוך ניתוח של התשתיות. ספרו, "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי", מתאר את השיטה ואת הישגיה הבלעדיים בהבנת המתרחש באזורנו. סדרת ההרצאות על מצרים מבוססת על שיטה זו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Sun, 30 Jul 2023 06:56:45 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230730 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230728 תגלית, לפיה המיזם החקלאי הגדול לגידול ירקות חממה איכותיים לייצוא - קורס. מדובר במיזם גדול אתו יזם הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי, לפיו צבא מצרים, בסיוע חברות זרות, יקים שמונה אתרי חממות ענק ויגדל בהם ירקות איכותיים המיועדים לייצא. המיזם מחנך הקול תרועה רמה לפני מספר שנים ועל פי התגלית של אלי דקל עתה הוא קורס. מיזם כושל זה מתווסף לשורה ארוכה של מיזמים כלכליים אחרים שאינם עולים יפה, מה שמקדם את מצרים למצב של חדלות פירעון. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/The+Egyptian+enterprise+for+exporting+vegetables+is+collapsing.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span>  י' מנחם אב ה'תשפ"ג 28.07.2023 </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <b> <font> רקע  </font> </b> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> לאחר שהנשיא עבד אל־פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, הוא הזדרז לצאת בשפע של מיזמי ענק לפיתוח מצרים. בהודעת הממשלה בפני בית הנבחרים ב־3 במרס 2016 פורסם נושא "מגה תוכניות לפיתוח מצרים" ובו גם תוכניות לפיתוח החקלאות במצרים. היעד הכללי של ממשלת מצרים לטווח הרחוק הוא להוסיף עוד 23 מיליון דונם לאדמות החקלאיות המצריות, ובכך להגדיל ב־20% את כלל השטחים החקלאיים המעובדים.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> כחלק מהתוכנית הגדולה של מצרים להגדלה משמעותית של השטחים המעובדים, יצאו המצרים במיזם לבניית חממות בשטח כולל של 420,000 דונם. הרעיון היה גידול ירקות לייצוא בחממות מודרניות. הביצוע הוטל על הצבא בשיתוף החברה הסינית SINOMAC והחברה הספרדית RUFEPA. בשנת 2017 החל הצבא במימוש התוכנית ובנה חממות בשמונה אזורים במצרים. החממות הוקמו בקרבת המחנות של דיביזיות צבא היבשה או בקרבת שדות תעופה צבאיים. חלק מהחממות נבנו ממש בתוך המחנות (כמו בשדה התעופה הצבאי קהיר מערב וכמו בשטח מחנה מוחמד נגיב שבמערב אלכסנדריה).   </span> </div> <div> <span>   </span> </div> <div> <span> מדובר בחממות גדולות במיוחד משני דגמים: שטחו של דגם אחד 102X100 מטר וגובהו 6 מטר (הרוב). שטחו של האחר 100X40 מטר. החממות מצוידות בציוד מודרני לגידול מבוקר של ירקות, פירות ופרחים, ועקב גובהן אפשר אף לגדל בהן עצי פרי. בכל אתר חממות נבנו מתקני אריזה חדישים למיון התוצרת ולשינועה במהירות לנמלי היצוא ולשווקים.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <font> <b> קריסת מיזם החממות </b> </font> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ממעקב של שנים אחר המתרחש במצרים, אני מאתר ברחבי מצרים את שמונת אתרי החממות שהוקמו על ידי צבא מצרים לצורך גידול ירקות לייצוא. אני מבקש להזכיר כי נוסף על אתרי החממות לייצוא, יש כמעט בכל מחנה צבאי חממות "פשוטות" לצריכה עצמית של המחנה ואולי אף לצורך ה"קופה הקטנה" של המחנה – חממות מסוג זה עומדות על תילן. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מניתוח צילומי לוויין מ־2023 עולה כי אתר החממות שבשטח שדה התעופה הצבאי קהיר מערב - פורק, ובששה אתרים נוספים החממות נמצאות בשלבים של התפוררות. נראה כי תהליך ההתפוררות החל כבר בשנת 2021. רק אתר חממות אחד מכל האתרים המוכרים לי, באזור בני סויף, עומד על תילו ללא פגיעה משמעותית בחממות. </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2737%D7%A9+841%D7%97+%D7%97%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%AA+%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%A8+%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2180%D7%A9%D7%90+840%D7%A8+230721+%D7%97%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%91%D7%95+%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%90%D7%9F.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <h2> <span> משמעויות </span> </h2> <p> <span> <span> איני יודע מה גרם לכישלון המיזם לייצוא ירקות חממה. האפשרויות לכך הן רבות, החל מניהול כושל של החממות וכלה בנמלי ייצוא לא יעילים הגורמים לירקות לאבד את איכותם. כך או כך, קריסת מיזם גדול שכזה אינה מוסיפה למצרים שם טוב בעיני משקיעים זרים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> מיזם כושל זה מתווסף לשורה ארוכה של מיזמים כלכליים אחרים שאינם עולים יפה, מה שמקדם את מצרים למצב של חדלות פירעון. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> פרטים נוספים על מיזם החממות אפשר למצוא במאמר "צבא מצרים בונה חממות ענק" מ־09.03.2019 בקישור: </span> </span> </p> <p> <a href="https://www.dekelegypt.co.il/190315" target="_blank"> https://www.dekelegypt.co.il/190315 </a> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> פרטים רבים על הכלכלה הרעועה של מצרים אפשר למצוא באתר שלי "דקל - מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: </span> <a href="https://www.dekelegypt.co.il"> https://www.dekelegypt.co.il </a> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg"/> </a> </div> Sat, 29 Jul 2023 11:00:54 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230728 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230724 לפני שנת 2004 (המחבר אינו יודע מתי), הוקם בדרום הדלתא אתר אחסון גדול ובו 32 בונקרים מפולשים הזהים במדויק לבונקרים המשמשים לאחסון טילי סקאד במצרים. האתר הוקם כ־14 קילומטר דרומית מזרחית לעיר בנהא וכ־32 קילומטר מצפון לקהיר. להערכת אלי דקל, האתר משמש בסבירות גבוהה לאחסון של כ־900 טילי קרקע-קרקע. לאחר יולי 2022 הוחל בפיצוץ שיטתי של כל הבונקרים באתר, ובצילום לוויין מאפריל 2023 נראה כי מרבית הבונקרים הושמדו. נשאלת השאלה מדוע פורק אתר אחסון ששימש את המצרים כ־20 שנה לפחות. לדקל אין לי תשובה חד־משמעית ובמאמר הוא מעלה מספר אפשרויות. להערכתו הטילים קודמו מזרחה לכיוון ישראל ואוחסנו במנהרות לאחסון אמצעי לחימה אסטרטגיים שבניתם הסתיימה באזור סואץ. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2738%D7%A9+140+%D7%90%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%9F+%D7%98%D7%A7%D7%A7+%D7%91%D7%A0%D7%90%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span>  ו' מנחם אב ה'תשפ"ג 24.07.2023 </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> רקע היסטורי </b> </font> </div> <div> <font> <b> <br/> </b> </font> </div> <div> <span> כבר בשנות ה־60 של המאה הקודמת פעלה מצרים להגיע לייצור עצמי של כ־1,000 טילי קרקע-קרקע המאפשרים פגיעה בעורף הישראלי. המיזם שנעשה בעזרת מומחים גרמנים הוכשל על ידי שירותי הביטחון של ישראל. אומנם מיזם הטילים הופסק, אך במצרים נותרו מפעלי התעשייה הצבאית שהוקמו לצורך זה. תשתית תעשייתית זו, בתוספת שפע מפעלי תעשייה צבאית נוספים שנבנו לאחר מכן, מייצרת כיום אמצעי לחימה מגוונים. אין זה מן הנמנע שבמצרים כיום יש יכולת טכנולוגית לייצר טילים או לשדרג טילים שיוצרו במדינה אחרת. </span> </div> <div> <span>   </span> </div> <div> <span> <span> אחרי מלחמת ששת הימים חיפשה מצרים בקדחתנות דרך לרכוש טילי קרקע-קרקע בטווח של לפחות 300 קילומטר. לבסוף הסכימה ברית המועצות לספק לה חטיבת טילי קרקע-קרקע מסוג B-סקאד בת תשעה משגרים וכן כ־1,000 טילים. כשנה לפני מלחמת יום הכיפורים החלה מצרים לבנות אתר אחסון ובו מבני אחסון מפולשים המתאימים לאחסון הסקאד. האתר נבנה בחטאטבה כ־55 קילומטר צפונית מערבית לקהיר. בראשית 1973 הגיע הציוד של החטיבה וזו הוקמה בג'בל אחמר שמדרום לקהיר. עם החטיבה הגיעו רק טילים במספר זעום, וכשפרצה מלחמת יום הכיפורים לא הייתה למצרים אופציה של ממש לפגוע בעורף הישראלי באמצעות טילים, והאיום של סאדאת במהלך המלחמה "עומק תחת עומק" היה ריק מתוכן. </span>   </span> </div> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2587%D7%A9+220116+%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94+%D7%90%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%9F+%D7%A1%D7%A7%D7%90%D7%93+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.png" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> אתר לאחסון כ־1,000 טילי הקרקע-קרקע בנהא </span> </span> </p> <p> <span> <span> לפני שנת 2004 (איני יודע מתי), הוקם בדרום הדלתא אתר אחסון גדול ובו 32 בונקרים מפולשים הזהים במדויק לבונקרים המשמשים לאחסון טילי סקאד במצרים. האתר הוקם כ־14 קילומטר דרומית מזרחית לעיר בנהא וכ־32 קילומטר מצפון לקהיר. להערכתי, בסבירות גבוהה, האתר נועד לשמש לאחסון של כ־900 טילי קרקע-קרקע. </span> </span> </p> <p> <span> לאחר יולי 2022 הוחל בפיצוץ שיטתי של כל הבונקרים באתר, ובצילום לוויין מאפריל 2023 נראה כי מרבית הבונקרים הושמדו. נשאלת השאלה מדוע פורק אתר אחסון ששימש את המצרים כ־20 שנה לפחות. על כך אין לי תשובה חד־משמעית ואני מעלה בפניכם את האפשרויות האלה: </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> א.   המצרים כעם שוחר שלום, החליטו שהגיעה העת לחסל את מלאי טילי הקרקע-קרקע שלהם או לפחות לצמצמו בצורה דרסטית (האתר בחטאטבה נשאר עומד על תילו). זו סברה שאינה עולה בקנה אחד עם התנהלות מצרים בכל הקשור בהתעצמות צבאה ובבניית תשתיות יקרות בסיני כהכנה למלחמה בישראל (כמו למשל, התגלית שלי בדבר כריית מנהרות לציוד מלחמה אסטרטגי בסיני בקישור: </span> </span> <a href="http://" target="_blank"> https://www.dekelegypt.co.il/230706 </a> <span> ). </span> </p> <p> <span> <span> ב.    המצרים מייצרים או שרכשו טיל קרקע בעל יכולות מתקדמות מאלו של הסקאד המיושן שברשותם, והטיל החדש הוא בעל ממדים  שאי־אפשר לאחסנו בבונקרים בבנהא. לסברה זו אין אישוש מכל מקור אחר וגם אם היא נכונה, איני מוצא טעם בהשמדת הטילים הישנים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> ג.     העברת תכולת מחסני בנהא מזרחה לעבר המנהרות לאחסון אמצעי לחימה אסטרטגיים שנכרו במרחב סואץ, במורדות ההרים ג'ניפה, עויבד ועתקה. להערכתי, זו האפשרות הסבירה ביותר. לפרטים נוספים על מנהרות באזור סואץ ראו מאמר שלי מיוני 2020 "מנהרות לאחסון אמצעי לחימה אסטרטגיים במרחב סואץ" בקישור:    </span> </span> <a href="http://" target="_blank"> http://www.dekelegypt.co.il./200628 </a> </p> <p> <br/> </p> <p> <a href="/"> כאמור, אין לי ידיעה ברורה מדוע פוצצו בונקרי האחסון באזור בנהא ולאן הועברה תכולתם, אך העובדה שבשנים האחרונות נשיא מצרים פועל נמרצות לכריית מנהרות לאחסון נשק אסטרטגי באזור סואץ ולאחרונה הוא אף כורה מנהרות כאלו בסיני, צריכה להדאיג את כל מי שחרד לביטחון ישראל. </a> <span> <span> </span> </span> </p> <h2> <span> נספחים </span> </h2> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2351%D7%A9+200615+%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A2%D7%AA%D7%A7%D7%94+%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2221%D7%A9+841%D7%98+200612+%D7%92%D7%91%D7%9C+%D7%A2%D7%AA%D7%A7%D7%94-8c7dbc80.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2352%D7%A9+200615+%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91+%D7%A2%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%93+%D7%A2%D7%AA%D7%A7%D7%94.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2121%D7%A9+843%D7%96+%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%92%D7%91%D7%9C+%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%A4%D7%94-2b03264b.jpg" alt=""/> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg"/> </a> </div> Mon, 24 Jul 2023 20:08:12 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230724 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230723 בתוכנית הביטחונית בערוץ TOV, מראיין מר אלעזר שטרום את המומחה למצרים אלי דקל בנושא התעצמות חיל האוויר המצרי. דקל טוען שמאז שעבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, הוא מחמש את חיל האוויר המצרי במיטב המטוסים, המביאים את חיל האוויר המצרי למקום השמיני בעוצמתו מבין חילות האוויר בעולם. לדעת דקל עובדת התחמשות חיל האוויר המצרי ידועה, אך החוקרים השונים טועים באשר למטרת ההתעצמות. לדברי דקל, מניתוח התשתיות הצבאיות הנבנות במצרים עבור חיל האוויר המצרי (דירים מוגנים למטוסי קרב ומסלולים) עולה בבירור רב כי מרבית התשתיות נבנות בסיני ובמרחב תעלת סואץ. לעומת זאת מול איומים מדומיינים כגון האיום מול טורקיה או אתיופיה לא נבנית תשתית צבאית. הראיון פורסם בערוץ TOV תחת השם: "אלי דקל המומחה למצרים מתריע: חיל האויר המצרי הוא הסכנה הגדולה ביותר בעבור ישראל היום". לישראל" לצפייה בראיון יש ללחוץ על התמונה שלעיל פרטים נוספים רבים על התעצמות חיל האוויר המצרי ניתן לקרוא באתר "דקל מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" אמירות במהלך הראיון • חיל האוויר המצרי מונה למעלה מ-1000 כלי טיס • במצרים 58 שדות תעופה 45 הוכשרו לשימוש צבאי • בתשובה לשאלה האם <div data-rss-type="text"> <p> <span> אלעזר שטרום מראיין את אלי דקל </span> </p> <p> <span> ה' מנחם אב ה'תשפ"ג 23.07.2023 </span> </p> <p> <span> בתוכנית הביטחונית בערוץ TOV, מראיין מר אלעזר שטרום את המומחה למצרים אלי דקל בנושא התעצמות חיל האוויר המצרי. דקל טוען שמאז שעבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, הוא מחמש את חיל האוויר המצרי במיטב המטוסים, המביאים את חיל האוויר המצרי למקום השמיני בעוצמתו מבין חילות האוויר בעולם. לדעת דקל עובדת התחמשות חיל האוויר המצרי ידועה, אך החוקרים השונים טועים באשר למטרת ההתעצמות. לדברי דקל, מניתוח התשתיות הצבאיות הנבנות במצרים עבור חיל האוויר המצרי (דירים מוגנים למטוסי קרב ומסלולים) עולה בבירור רב כי מרבית התשתיות נבנות בסיני ובמרחב תעלת סואץ. לעומת זאת מול איומים מדומיינים כגון האיום מול טורקיה או אתיופיה לא נבנית תשתית צבאית.   </span> </p> <p> <span> <span> הראיון פורסם בערוץ TOV תחת השם: "אלי דקל המומחה למצרים מתריע: חיל האויר המצרי הוא הסכנה הגדולה ביותר בעבור ישראל היום". </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לצפייה בראיון יש ללחוץ על התמונה שלעיל </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> פרטים נוספים רבים על התעצמות חיל האוויר המצרי ניתן לקרוא באתר "דקל מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> אמירות במהלך הראיון </span> </p> <p> <span> ·      חיל האוויר המצרי מונה למעלה מ-1000 כלי טיס </span> </p> <p> <span> ·      במצרים 58 שדות תעופה 45 הוכשרו לשימוש צבאי </span> </p> <p> <span> ·      בתשובה לשאלה האם המספר העודף של המטוסים המצריים הוא גורם מכריע? נאמר: המטוסים שבידם טובים כמו שבידינו. נשאר רק איכות הטייסים שסביר ביותר להניח ששלנו עולם על המצרים </span> </p> <p> <span> ·      המצרים רכשו מכ""ם מרוסיה שמאפשר גילוי רחב מאוד </span> </p> <p> <span> <span> ·      בעניין הסכסוך בין מצרים לאתיופיה אומר דקל "למצרים לא יחסר ליטר 1 של מים בגלל שיש להם את האגם של סכר אסואן -אגם נאסר" </span> </span> </p> <p> <span> ·      לשאלה מה עושה ישראל בעניין התעצמות חיל האוויר במצרי, עונה דקל "ישראל נמצאת בתסמונת האישה המוכה" היא מעדיפה לחטוף מאשר לפרק את החבילה  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Sun, 23 Jul 2023 07:14:05 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230723 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230714 בפרק ע"ז מסכם אלי דקל את הניסיון שצבר ב-60 שנות עיסוק במודיעין. לדבריו בסיבה העיקרית לכשלי אמ"ן מאז ומעולם, היא חוסר מקצועיות מספקת של המשרתים בארגון ושל העומדים בראשו. בהרצאה מפרט דקל מספר הצעות לשיפור המצב. סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ד בתמוז ה'תשפ"ג 13.07.2023 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בפרק ע"ז מסכם אלי דקל את הניסיון שצבר ב-60 שנות עיסוק במודיעין. לדבריו בסיבה העיקרית לכשלי אמ"ן מאז ומעולם, היא חוסר מקצועיות מספקת של המשרתים בארגון ושל העומדים בראשו. בהרצאה מפרט דקל מספר הצעות לשיפור המצב.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--PPTX+Presentation+%D7%97%D7%93%D7%A9%284%29.jpg" alt=""/> </div> Fri, 14 Jul 2023 15:16:06 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230714 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230713 פרק ה' בסדרת ההרצאות על מצרים עוסק תופעה מוזרה לפיה מאז שנת 2020 החלה במצרים בניה קדחתנית של בתי כלא. בהרצאה יש ניתח של מערך הכליאה במצרים מאז שנת 2010. לדעת דקל רוב בתי הכלא החדשים מיועדים העיקר לאסירים פוליטיים. דקל מעלה את השאלה מה התרחש במצרים בשנת 2020 שגרם למשטר לבמות בתי כלא בקצב שאין לו אח ורע בעולם. סדרת הרצאות זו על המתרחש במצרים כיום נערכת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה ד"ר מילשטיין משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה בענף הגאוגרפי בחטיבת המחקר באגף המודיעין, ועסק, בין היתר, בניתוח תשתיות צבאיות ואזרחיות לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. במסגרת תפקידו בצה"ל פיתח דקל שיטה ייחודית להבנת המתרחש באזורנו מתוך ניתוח של התשתיות. ספרו, "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי", מתאר את השיטה ואת הישגיה הבלעדיים בהבנת המתרחש באזורנו. סדרת ההרצאות על מצרים מבוססת על שיטה זו. <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ד בתמוז ה'תשפ"ג 13.07.2023 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> פרק ה' בסדרת ההרצאות על מצרים עוסק תופעה מוזרה לפיה מאז שנת 2020 החלה במצרים בניה קדחתנית של בתי כלא. בהרצאה יש ניתח של מערך הכליאה במצרים מאז שנת 2010. לדעת דקל רוב בתי הכלא החדשים מיועדים העיקר לאסירים פוליטיים. דקל מעלה את השאלה מה התרחש במצרים בשנת 2020 שגרם למשטר לבמות בתי כלא בקצב שאין לו אח ורע בעולם. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> סדרת הרצאות זו על המתרחש במצרים כיום נערכת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה ד"ר מילשטיין משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה בענף הגאוגרפי בחטיבת המחקר באגף המודיעין, ועסק, בין היתר, בניתוח תשתיות צבאיות ואזרחיות לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. במסגרת תפקידו בצה"ל פיתח דקל שיטה ייחודית להבנת המתרחש באזורנו מתוך ניתוח של התשתיות. ספרו, "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי", מתאר את השיטה ואת הישגיה הבלעדיים בהבנת המתרחש באזורנו. סדרת ההרצאות על מצרים מבוססת על שיטה זו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Thu, 13 Jul 2023 14:50:47 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230713 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230711 תא"ל (מיל') אמיר ראובני שבמלחמת יום הכיפורים שימש כמפקד גדוד 68, מספר על המודיעין שקיבל לפני ובמהלך המלחמה. גדוד 68 (מהחטיבה ה"ירושלמית" 16) אייש את מרבית המעוזים בחזית תעלת סואץ. דברי ראובני על המודיעין הם חלק קטן מסדרה בת 4 הרצאות בה מספר ראובני על פעלו של גדוד 16 בימים שקדמו למלחמת יום וכיפורים ועל תפקוד הגדוד וחילוץ חלק מלוחמיו במהלך המלחמה. סדרת הראיונות במלואה עוסקת בניתוח הפרקים בספר "ניצחות בסבירות נמוכה. תא"ל ראובני כתב את אחד הפרקים בספר זה. ניתן לצפות בהרצאות בערוץ היוטיוב "לעומק עם ד"ר אורי מילשטיין". <div data-rss-type="text"> <p> <span> תא"ל  (מיל') אמיר  ראובני </span> </p> <p> <span> כ"ב בתמוז ה'תשפ"ג 11.07.2023 </span> </p> <p> <span> תא"ל (מיל') אמיר ראובני שבמלחמת יום הכיפורים שימש כמפקד גדוד 68, מספר על המודיעין שקיבל לפני ובמהלך המלחמה. גדוד 68 (מהחטיבה ה"ירושלמית" 16) אייש את מרבית המעוזים בחזית תעלת סואץ. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> דברי ראובני על המודיעין הם חלק קטן מסדרה בת 4 הרצאות בה מספר ראובני על פעלו של גדוד 16 בימים שקדמו למלחמת יום וכיפורים ועל תפקוד הגדוד וחילוץ חלק מלוחמיו במהלך המלחמה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> סדרת הראיונות במלואה עוסקת בניתוח הפרקים בספר "ניצחות בסבירות נמוכה. תא"ל ראובני כתב את אחד הפרקים בספר זה. ניתן לצפות בהרצאות בערוץ היוטיוב "לעומק עם ד"ר אורי מילשטיין".   </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 11 Jul 2023 05:36:44 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230711 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230706 ממחקר המבוסס על צילומי לווין עולה כי מאז אפריל 2022 צבא מצרים כורה מנהרות שבסבירות גבוהה ישמשו לאחסון אמצעי מתקדמים כגון טילי קרקע-קרקע, טילי קרקע אוויר, נשק כימי, ונשק ביולוגי. מדובר בתופעה שמזה שנים, ובמיוחד מאז שעבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, מוכרת רק בגדה המערבית של התעלה. תמוה בעיניי שמדינה ענייה הצועדת בבטחה לעבר חדלות פירעון ואשר על פי אמצעי התקשורת שלנו "מחממת מאוד" את יחסי השלום עם ישראל – דווקא עתה עולה מדרגה בהכנותיה הצבאיות למלחמה בישראל. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2733%D7%A9+858%D7%98+%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%9F+%D7%92%D7%91%D7%9C+%D7%90%D7%95%D7%9D+%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94+-+%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9D.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span>  אלי דקל-דליצקי י"ז בתמוז ה'תשפ"ג 06.07.2023 </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> ממחקר המבוסס על צילומי לווין עולה כי מאז אפריל 2022 צבא מצרים כורה מנהרות שבסבירות גבוהה ישמשו לאחסון אמצעי מתקדמים כגון טילי קרקע-קרקע, טילי קרקע אוויר, נשק כימי וביולוגי. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> עד עתה איתרתי כרייתן של שבע מנהרות באזור ג'בל אום חשיבה בצפון מערב סיני. ארבע מנהרות נכרות במורדות הדרומיים של ההר, מצפון לציר הכביש ואדי מליז-ג'ניפה (ציר ואדי גידי), ושלוש נוספות נכרות במורדות המערביים של ההר. אני מבקש להדגיש כי צילומי הלוויין שעליהם אני מסתמך הם מיושנים ויש חלקים בג'בל אום חשיבה שלא צולמו זה שנים. לכן אפשר שבאזור ג'בל אום חשיבה נכרות מנהרות נוספות. אפשר גם שמנהרות נוספות נכרות באזורים אחרים בסיני וטרם הצלחתי לאתרן. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> תופעת כריית המנהרות לאחסון אמצעי לחימה מוכרת זה שנים רבות בגדה המערבית של תעלת סואץ, ולהערכתי, חלקן מיועד לאחסון משגרים וטילי קרקע-קרקע ארוכי טווח המיועדים בעת מלחמה לפגוע בעורף מדינת ישראל. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> באשר לסיני, אני מאתר זה שנים מנהרות המיועדות להערכתי לצורכי פיקוד ושליטה, אך מעולם לא איתרתי בסיני מנהרות לאחסון נשק אסטרטגי אשר על פי הנספח הצבאי להסכם השלום, אסור לכרותן. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> כריית מנהרות היא עסק יקר המחייב השקעות רבות בציוד. תמוה בעיניי שמדינה ענייה הצועדת בבטחה לעבר חדלות פירעון ואשר על פי אמצעי התקשורת שלנו "מחממת מאוד" את יחסי השלום עם ישראל – דווקא עתה עולה מדרגה בהכנותיה הצבאיות למלחמה בישראל </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> פרטים רבים על הסכם השלום תוכלו למצוא באתר האינטרנט שלי "דקל - מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: <a href="https://www.dekelegypt.co.il/"> https://www.dekelegypt.co.il/ </a> </span> </div> <div> <br/> </div> <div> <span> פרטים על כריית מנהרות אחסון אמצעי לחימה אסטרטגיים במצרים תוכלו למצוא במאמר "מנהרות לאחסון אמצעי לחימה אסטרטגיים במרחב סואץ" בקישור:  </span> </div> <div> <span> https://www.dekelegypt.co.il/200628 </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2221%D7%A9+841%D7%98+200612+%D7%92%D7%91%D7%9C+%D7%A2%D7%AA%D7%A7%D7%94.jpg" alt=""/> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg"/> </a> </div> Thu, 06 Jul 2023 08:43:57 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230706 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230705 המאמר עוסק באיתור של ראשית עבודות לבניית בית כלא גדול בקיבולת מוערכת של 50,000 אסירים במצרים. בית הכלא מוקם עשרה ק"מ ממזרח לחלואן. בניית בית הכלא החלה באפריל 2022 והמבנה שלו דומה מאוד לבית הכלא בוואדי נטרון שבנייתו הסתיימה לפני זמן לא רב. בניית בכלא היא חלק מתהליך מואץ של בניית בתי כלא לאסירים פוליטיים במצרים. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2732%D7%A9+%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%9B%D7%9C%D7%90+200+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99+%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%9F.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span>  אלי דקל-דליצקי י"ד בתמוז ה'תשפ"ג 03.07.2023 </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> מעיון בצילומי לוויין עולה כי מצרים בונה בית כלא נוסף כדוגמת בית הכלא "200 מגדלי שמירה" שבנייתו הסתיימה לאחרונה בוואדי נטרון (הכביש המדברי קהיר – אלכסנדריה). בית הכלא החדש מוקם במדבר, כ־10 ק"מ ממזרח לחלואן וכ־35 ק"מ דרומית מערבית לעיר הבירה החדשה של מצרים. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בית הכלא הוא מסדרת "בתי הכלא – אבטחה גבוהה". בתי כלא מסדרה זו מאופיינים בשמירה קפדנית במיוחד הכוללת חומות רבות, מאות מגדלי שמירה ומבצרי שמירה המאפשרים שימוש בנשק כבד. להערכתי, בתי כלא אלו מיועדים לאסירים פוליטיים והאבטחה הכבדה מיועדת בעיקרה נגד הסתערות של אזרים – כמו שהיה בימי הטלטלה האזורית (המכונה בשם המכובס "האביב הערבי"). </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> לבית הכלא קיבולת של כ־50,000 אסירים והוא אחד מחמישה בתי כלא דומים הנבנים במצרים בשנים האחרונות. פרטים רבים על אודות מערך הכליאה הנבנה בקדחתנות במצרים תוכלו למצוא באתר "דקל - מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: <a href="https://www.dekelegypt.co.il/"> https://www.dekelegypt.co.il/ </a> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg"/> </a> </div> Wed, 05 Jul 2023 07:59:42 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230705 מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230704 שיחה של אלי דקל בנושא "תפקוד הלקוי של המודיעין במוצבי הפיקוד במטכ"ל ובפיקוד דרום ביממה הראשונה של מלחמת יום הכיפורים. השיחה מבוססת על חוויותיו ב"בור" המטכ"לי שם הוא שרת במלחמת יום הכיפורים כחלק מהצוות של ענף מחקר השטח והיעדים בחטיבת המחקר באגף המודיעין. החלק השני של שיחתו נסב על תפקוד מחלקת המודיעין של פיקוד דרום בחפ"ק הפיקודי בסיני ("דבלה"). דקל מתאר את המהומה ששררה במוצבי הפיקוד, שלדעתו נבעה בעיקר מחוסר תרגול וממשמעת לקויה. דבריו של דקל מבוססים על פסקה שכתב במאמר בשם "ימי הפתעה" הדן בהתנהלות הפיקוד העליון של צה"ל ביומיים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים. המאמר הוא חלק מספר "ניצחון בסבירות נמוכה" שיצא לאור על ידי ה"פורום לאזרוח תחקירי קרבות". הספר ערוך בידי ד"ר מיכאל ברונשטיין <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> אלי דקל </span> </span> </p> <p> <span> ט"ז בתמוז ה'תשפ"ג. 05.07.2023 </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שיחה של אלי דקל בנושא "תפקוד הלקוי של המודיעין במוצבי הפיקוד במטכ"ל ובפיקוד דרום ביממה הראשונה של מלחמת יום הכיפורים. השיחה מבוססת על חוויותיו ב"בור" המטכ"לי שם הוא שרת במלחמת יום הכיפורים כחלק מהצוות של ענף מחקר השטח והיעדים בחטיבת המחקר באגף המודיעין. החלק השני של שיחתו נסב על תפקוד מחלקת המודיעין של פיקוד דרום בחפ"ק הפיקודי בסיני ("דבלה"). </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> דקל מתאר את המהומה ששררה במוצבי הפיקוד, שלדעתו נבעה בעיקר מחוסר תרגול וממשמעת לקויה. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> דבריו של דקל מבוססים על פסקה שכתב במאמר בשם "ימי הפתעה" הדן בהתנהלות הפיקוד העליון של צה"ל ביומיים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים. המאמר הוא חלק מספר "ניצחון בסבירות נמוכה" שיצא לאור על ידי ה"פורום לאזרוח תחקירי קרבות". הספר ערוך בידי ד"ר מיכאל ברונשטיין.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Tue, 04 Jul 2023 15:06:53 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230704 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/290629 הרצאה של אלי דקל מתוך סמינר שקיימה העמותה להיסטוריה צבאית. הסמינר הוקדש לנושא "צבא, דת ותרבות במצרים תחת משטרו של אל-סיסי" והנחה אותו ד"ר מיכאל ברק. ההרצאה עוסקת בפיתוח הכלכלי והצבאי של סיני לאחר הכרעת דאע"ש <div data-rss-type="text"> <p> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> י' בתמוז ה'תשפ"ג. 29.06.2023 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> הרצאה של אלי דקל מתוך סמינר שקיימה העמותה להיסטוריה צבאית. הסמינר הוקדש לנושא "צבא, דת ותרבות במצרים תחת משטרו של אל-סיסי" והנחה אותו ד"ר מיכאל ברק. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> ההרצאה עוסקת בפיתוח הכלכלי והצבאי של סיני לאחר הכרעת דאע"ש  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Thu, 29 Jun 2023 17:38:12 GMT https://www.dekelegypt.co.il/290629 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230628 הרצאה ודיון על פרק שכתב אלי דקל בספר "ניצחון בסבירות נמוכה-אמיתות על מלחמת יום הכיפורים", הפרק עוסק בכשלים הבלתי ידועים של המודיעין מלחמת יום הכיפורים. אחרי שדקל מספר למאזינים על תוכנו של הפרק, התקיים דיון בהשתתפות: ד"ר אורי מילשטיין מר אביתר בן צדף ומר אדם פדר. מחוץ לספר פורסם הפרק באתר האינטרנט של אלי דקל "דקל-מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע". בשיחה, משולבות תגליות מחקריות שהתגלו לאחר שהספר יצא לאור. <div data-rss-type="text"> <p> <span> אלי דקל וד"ר אורי מילשטיין </span> </p> <p> <span> ח' בתמוז ה'תשפ"ג 27.06.2023 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הרצאה ודיון על פרק שכתב אלי דקל בספר "ניצחון בסבירות נמוכה-אמיתות על מלחמת יום הכיפורים", הפרק עוסק בכשלים הבלתי ידועים של המודיעין מלחמת יום הכיפורים. אחרי שדקל מספר למאזינים על תוכנו של הפרק, התקיים דיון בהשתתפות: ד"ר אורי מילשטיין מר אביתר בן צדף ומר אדם פדר. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בנוסף לספר פורסם הפרק באתר האינטרנט של אלי דקל "דקל-מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע". בשיחה, משולבות תגליות מחקריות שהתגלו לאחר שהספר יצא לאור.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Wed, 28 Jun 2023 05:46:03 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230628 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230624 פרק ד' בסדרת ההרצאות על מצרים עוסק בתגלית של החוקר אלי דקל, לפיה המצרים עוסקים בקדחתנות בהכפלת כוחות הביטחון הלאומי. כוחות אלו הם מעין שב"כ עם סמכויות רחבות המאבטחים את המשך שלטונו של נשיא מצרים עבד אל פתח א־סיסי. מדובר בבניית תשתית למתקני קבע בקיבולת של כמאה אלף אנשי בטחון. סדרת הרצאות זו על המתרחש במצרים כיום נערכת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה ד"ר מילשטיין משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה בענף הגאוגרפי בחטיבת המחקר באגף המודיעין, ועסק, בין היתר, בניתוח תשתיות צבאיות ואזרחיות לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. במסגרת תפקידו בצה"ל פיתח דקל שיטה ייחודית להבנת המתרחש באזורנו מתוך ניתוח של התשתיות. ספרו, "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי", מתאר את השיטה ואת הישגיה הבלעדיים בהבנת המתרחש באזורנו. סדרת ההרצאות על מצרים מבוססת על שיטה זו. <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> ד' בתמוז ה'תשפ"ג. 21.06.2023 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> פרק ד' בסדרת ההרצאות על מצרים עוסק בתגלית של החוקר אלי דקל, לפיה המצרים עוסקים בקדחתנות בהכפלת כוחות הביטחון הלאומי. כוחות אלו הם מעין שב"כ עם סמכויות רחבות המאבטחים את המשך שלטונו של נשיא מצרים עבד אל פתח א־סיסי. מדובר בבניית תשתית למתקני קבע בקיבולת של כמאה אלף אנשי בטחון. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> סדרת הרצאות זו על המתרחש במצרים כיום נערכת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה ד"ר מילשטיין משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה בענף הגאוגרפי בחטיבת המחקר באגף המודיעין, ועסק, בין היתר, בניתוח תשתיות צבאיות ואזרחיות לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. במסגרת תפקידו בצה"ל פיתח דקל שיטה ייחודית להבנת המתרחש באזורנו מתוך ניתוח של התשתיות. ספרו, "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי", מתאר את השיטה ואת הישגיה הבלעדיים בהבנת המתרחש באזורנו. סדרת ההרצאות על מצרים מבוססת על שיטה זו.  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Sat, 24 Jun 2023 16:18:50 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230624 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230623 פרק ג' בסדרת ההרצאות על מצרים עוסק בניתוח ההשפעת סכר התחיה באתיופיה על מצרים. בפרק טוען דקל כי מצרים מפיצה בעולם תעמולת כזב לפיה הסכר ייפגע באספקת המים למצרים. לדבריו, תושבי מצרים לא ייפגעו, וממשלת מצרים אף עוסקת בצורה נמרצת בהכשרת עשרות מיליוני דונם של אדמות מדבר לעיבוד חקלאי. סדרת הרצאות זו על המתרחש במצרים כיום נערכת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה ד"ר מילשטיין משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה בענף הגאוגרפי בחטיבת המחקר באגף המודיעין, ועסק, בין היתר, בניתוח תשתיות צבאיות ואזרחיות לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. במסגרת תפקידו בצה"ל פיתח דקל שיטה ייחודית להבנת המתרחש באזורנו מתוך ניתוח של התשתיות. ספרו, "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי", מתאר את השיטה ואת הישגיה הבלעדיים בהבנת המתרחש באזורנו. סדרת ההרצאות על מצרים מבוססת על שיטה זו. <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> ד' בתמוז ה'תשפ"ג. 21.06.2023 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> פרק ג' בסדרת ההרצאות על מצרים עוסק בניתוח ההשפעת סכר התחיה באתיופיה על מצרים. בפרק טוען דקל כי מצרים מפיצה בעולם תעמולת כזב לפיה הסכר ייפגע באספקת המים למצרים. לדבריו, תושבי מצרים לא ייפגעו, וממשלת מצרים אף עוסקת בצורה נמרצת בהכשרת עשרות מיליוני דונם של אדמות מדבר לעיבוד חקלאי. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> סדרת הרצאות זו על המתרחש במצרים כיום נערכת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה ד"ר מילשטיין משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה בענף הגאוגרפי בחטיבת המחקר באגף המודיעין, ועסק, בין היתר, בניתוח תשתיות צבאיות ואזרחיות לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. במסגרת תפקידו בצה"ל פיתח דקל שיטה ייחודית להבנת המתרחש באזורנו מתוך ניתוח של התשתיות. ספרו, "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי", מתאר את השיטה ואת הישגיה הבלעדיים בהבנת המתרחש באזורנו. סדרת ההרצאות על מצרים מבוססת על שיטה זו.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg" alt=""/> </div> Fri, 23 Jun 2023 18:09:42 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230623 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230622 בתוכנית הביטחונית בערוץ TOV, מראיין מר אלעזר שטרום את המומחה למצרים אלי דקל בנושא התעצמות הצי המצרי. דקל טוען שמאז שעבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, הוא מחמש את הצי המצרי בכלי שטייט מודרניים המביאים את הצי המצרי למקום ה-13 בעוצמתו מבין ציי העולם. בשיחה מסביר דקל את מקורות המימון להתעצמות צבא מצרים והוא מעריך כי המטרת העיקרית בהתעצמות של הצי המצרי היא לאפשר למצרים לחסום את נתיבי השייט לישראל בעל מלחמה. הראיון פורסם בערוץ TOV תחת השם המומחה למצרים: "האיום האסטרטגי החדש - חיל הים המצרי סוגר את מעברי הים לישראל" לצפייה בראיון יש ללחוץ על התמונה שלעיל פרטים נוספים רבים על הצי המצרי ניתן לקרוא בערוץ "דקל מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> מר אלעזר שטרום מערוץ  TOV מראיין את אלי דקל </span> </span> </p> <p> <span> <span> בתוכנית הביטחונית בערוץ TOV, מראיין מר אלעזר שטרום את המומחה למצרים אלי דקל בנושא התעצמות הצי המצרי. דקל טוען שמאז שעבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, הוא מחמש את הצי המצרי בכלי שטייט מודרניים המביאים את הצי המצרי למקום ה-13 בעוצמתו מבין ציי העולם. בשיחה מסביר דקל את מקורות המימון להתעצמות צבא מצרים והוא מעריך כי המטרת העיקרית בהתעצמות של הצי המצרי היא לאפשר למצרים לחסום את נתיבי השייט לישראל בעל מלחמה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הראיון פורסם בערוץ TOV תחת השם המומחה למצרים: "האיום האסטרטגי החדש - חיל הים המצרי סוגר את מעברי הים לישראל" לצפייה בראיון יש ללחוץ על התמונה שלעיל. </span> </p> <p> <span> פרטים נוספים רבים על הצי המצרי ניתן לקרוא בערוץ "דקל מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע".  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> פרטים נוספים רבים על הצי המצרי ניתן לקרוא בערוץ "דקל מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע".  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>   </span> <span> מקצת מהנתונים לראיון </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2406%D7%A9%D7%9E+230515+%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%AA+%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94+%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%99%D7%9F+%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%94+%D7%A9%D7%9C+%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-ab303877.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2598-D7-A9-230519--D7-94-D7-AA-D7-A4-D7-AA-D7-97-D7-95-D7-AA--D7-94-D7-A0-D7-9E-D7-9C-D7-99-D7-9D--D7-91-D7-9E-D7-A6-D7-A8-D7-99-D7-9D-d68385b4.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2236%D7%A9+230519+%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA+%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%A0%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2724%D7%A9+%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99+%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%9C%D7%AA+%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%A0%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9D+2012-2023-e8de02e1.jpg" alt=""/> </div> Thu, 22 Jun 2023 06:25:22 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230622 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230621 בתוכנית הביטחונית בערוץ TOV, מראיין מר אלעזר שטרום את המומחה למצרים אלי דקל בנושא התעצמות הצי המצרי. דקל טוען שמאז שעבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, הוא מחמש את הצי המצרי בכלי שטייט מודרניים המביאים את הצי המצרי למקום ה-13 בעוצמתו מבין ציי העולם. במקביל מתרחשת במצרים תופעה של בניית 24 נמלים – שמונה מתוכם נמלים צבאיים. תופעה זו, של בניית מספר רב של נמלים בתקופה קצרה, לא מוכרת במדינות אחרות. דקל מעריך כי המטרת העיקרית בהתעצמות של הצי המצרי היא לאפשר למצרים לחסום את נתיבי השייט לישראל בעל מלחמה. הראיון פורסם בערוץ TOV תחת השם "המומחה הבינ״ל למצרים: ״המטרה החדשה של א-סיסי היא לחסום לישראל את המעברים דרך הים״ לצפייה בראיון יש ללחוץ על התמונה שלעיל פרטים נוספים רבים על הצי המצרי ניתן לקרוא בערוץ "דקל מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> מר אלעזר שטרום מערוץ  TOV מראיין את אלי דקל </span> </span> </p> <p> <span> בתוכנית הביטחונית בערוץ TOV, מראיין מר אלעזר שטרום את המומחה למצרים אלי דקל בנושא התעצמות הצי המצרי. דקל טוען שמאז שעבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, הוא מחמש את הצי המצרי בכלי שטייט מודרניים המביאים את הצי המצרי למקום ה-13 בעוצמתו מבין ציי העולם. במקביל מתרחשת במצרים תופעה של בניית 24 נמלים – שמונה מתוכם נמלים צבאיים. תופעה זו, של בניית מספר רב של נמלים בתקופה קצרה, לא מוכרת במדינות אחרות. דקל מעריך כי המטרת העיקרית בהתעצמות של הצי המצרי היא לאפשר למצרים לחסום את נתיבי השייט לישראל בעל מלחמה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הראיון פורסם בערוץ TOV תחת השם "המומחה הבינ״ל למצרים: ״המטרה החדשה של א-סיסי היא לחסום לישראל את המעברים דרך הים״ לצפייה בראיון יש ללחוץ על התמונה שלעיל. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> פרטים נוספים רבים על הצי המצרי ניתן לקרוא בערוץ "דקל מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע".  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <span>   </span> <span> מקצת מהנתונים לראיון </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2406%D7%A9%D7%9E+230515+%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%AA+%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94+%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%99%D7%9F+%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%94+%D7%A9%D7%9C+%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-ab303877.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2598-D7-A9-230519--D7-94-D7-AA-D7-A4-D7-AA-D7-97-D7-95-D7-AA--D7-94-D7-A0-D7-9E-D7-9C-D7-99-D7-9D--D7-91-D7-9E-D7-A6-D7-A8-D7-99-D7-9D-d68385b4.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2724%D7%A9+%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99+%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%9C%D7%AA+%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%A0%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9D+2012-2023-e8de02e1.jpg" alt=""/> </div> Wed, 21 Jun 2023 08:45:06 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230621 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230606 פרק ב' בסדרת ההרצאות על מצרים עוסק בניתוח הסכם השלום שנחתם בין ישראל למצרים לפני 44 שנה. בפרק זה מסביר דקל התנהלות מצרים בקיום הסעיפים האזרחיים בהסכם השלום (מסחר, תיירות, שגרירויות ועוד). דקל טוען שהמצרים, מיום חתימת ההסכם, טורחים לרוקן אותו מכל תוכן. לדבריו מדובר למעשה "בדחליל שלום" ריק מתוכן. בפרק, מביא דקל דוגמאות וציטוטים של אנשים שהיו במגע קרוב עם המצרים ואשר תומכים בתזה שלו לפיה אין מדובר בהסכם שלום אלה ב"מלחמה קרה". סדרת הרצאות זו על המתרחש במצרים כיום נערכת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה ד"ר מילשטיין משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה בענף הגאוגרפי בחטיבת המחקר באגף המודיעין, ועסק, בין היתר, בניתוח תשתיות צבאיות ואזרחיות לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. במסגרת תפקידו בצה"ל פיתח דקל שיטה ייחודית להבנת המתרחש באזורנו מתוך ניתוח של התשתיות. ספרו, "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי", מתאר את השיטה ואת הישגיה הבלעדיים בהבנת המתרחש באזורנו. סדרת ההרצאות על מצרים מבוססת על שיטה זו. <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> ט"ז בסיוון ה'תשפ"ג 05.06.2023 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> פרק ב' בסדרת ההרצאות על מצרים עוסק בניתוח הסכם השלום שנחתם בין ישראל למצרים לפני 44 שנה. בפרק זה מסביר דקל התנהלות מצרים בקיום הסעיפים האזרחיים בהסכם השלום (מסחר, תיירות, שגרירויות ועוד). דקל טוען שהמצרים, מיום חתימת ההסכם, טורחים לרוקן אותו מכל תוכן. לדבריו מדובר למעשה "בדחליל שלום" ריק מתוכן. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> בפרק, מביא דקל דוגמאות וציטוטים של אנשים שהיו במגע קרוב עם המצרים ואשר תומכים בתזה שלו לפיה אין מדובר בהסכם שלום אלה ב"מלחמה קרה". </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> סדרת הרצאות זו על המתרחש במצרים כיום נערכת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה ד"ר מילשטיין משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה בענף הגאוגרפי בחטיבת המחקר באגף המודיעין, ועסק, בין היתר, בניתוח תשתיות צבאיות ואזרחיות לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. במסגרת תפקידו בצה"ל פיתח דקל שיטה ייחודית להבנת המתרחש באזורנו מתוך ניתוח של התשתיות. ספרו, "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי", מתאר את השיטה ואת הישגיה הבלעדיים בהבנת המתרחש באזורנו. סדרת ההרצאות על מצרים מבוססת על שיטה זו.  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2683%D7%A9+230530+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%A7%D7%9C.jpg" alt=""/> </div> Tue, 06 Jun 2023 03:17:48 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230606 ספרים בנושא מודיעין,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230605 פרק א' בסדרת ההרצאות על מצרים עוסק בניתוח הסכם השלום שנחתם בין ישראל למצרים לפני 44 שנה. בפרק זה מסביר דקל את הסעיפים המרכזיים בהסכם וטוען שהמצרים, מיום חתימת ההסכם, טורחים לרוקן אותו מכל תוכן. לדבריו מדובר למעשה "בדחליל שלום" ריק מתוכן. בפרק מנתח דקל את הכרסום השיטתי של הנספח הצבאי להסכם וטוען שמצרים בונה בסיני - בניגוד למוסכם - תשתית צבאית נרחבת המכשירה את זירת סיני לסבב מלחמה נוסף. דקל מביא תימוכין לדבריו הן בצילומי לוויין הן בציטוטים מגורם ביטחוני בכיר. סדרת הרצאות זו על המתרחש במצרים כיום נערכת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה ד"ר מילשטיין משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה בענף הגאוגרפי בחטיבת המחקר באגף המודיעין, ועסק, בין היתר, בניתוח תשתיות צבאיות ואזרחיות לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. במסגרת תפקידו בצה"ל פיתח דקל שיטה ייחודית להבנת המתרחש באזורנו מתוך ניתוח של התשתיות. ספרו, "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי", מתאר את השיטה ואת הישגיה הבלעדיים בהבנת המתרחש באזורנו. סדרת ההרצאות על מצרים מבוססת על שיטה זו. <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> ט"ז בסיוון ה'תשפ"ג 05.06.2023 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> פרק א' בסדרת ההרצאות על מצרים עוסק בניתוח הסכם השלום שנחתם בין ישראל למצרים לפני 44 שנה. בפרק זה מסביר דקל את הסעיפים המרכזיים בהסכם וטוען שהמצרים, מיום חתימת ההסכם, טורחים לרוקן אותו מכל תוכן. לדבריו מדובר למעשה "בדחליל שלום" ריק מתוכן. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> בפרק מנתח דקל את הכרסום השיטתי של הנספח הצבאי להסכם וטוען שמצרים בונה בסיני - בניגוד למוסכם - תשתית צבאית נרחבת המכשירה את זירת סיני לסבב מלחמה נוסף. דקל מביא תימוכין לדבריו הן בצילומי לוויין הן בציטוטים מגורם ביטחוני בכיר. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> סדרת הרצאות זו על המתרחש במצרים כיום נערכת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה ד"ר מילשטיין משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה בענף הגאוגרפי בחטיבת המחקר באגף המודיעין, ועסק, בין היתר, בניתוח תשתיות צבאיות ואזרחיות לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. במסגרת תפקידו בצה"ל פיתח דקל שיטה ייחודית להבנת המתרחש באזורנו מתוך ניתוח של התשתיות. ספרו, "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי", מתאר את השיטה ואת הישגיה הבלעדיים בהבנת המתרחש באזורנו. סדרת ההרצאות על מצרים מבוססת על שיטה זו.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 05 Jun 2023 06:55:21 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230605 ספרים בנושא מודיעין,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230523 <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> ב' בסיוון ה'תשפ"ג 22.05.2023 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> פרק ע"ו עוסק במקומו של ראש אגף המודיעין של צה"ל בצמרת הפיקוד העליון והדרג המדיני במדינת ישראל. לדעת דקל, מאז מלחמת יום הכיפורים חל כרסום מתמשך במקומו של ראש אגף המודיעין במוקד קבלת ההחלטות של מדינת ישראל. דקל מנתח את הגורמים לכך, וסבור כי הגיעה העת לשנות את המבנה של אגף המודיעין ולהגדיר מחדש תפקיד של העומד בראשו. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 23 May 2023 05:24:41 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230523 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230522 בפרק ע"ה מסכם אלי דקל את תקופת שירותו בשרות מילואים כקצין מחקר בכיר בחטיבת המחקר באגף המודיעין. ברוב התקופה שימש בשני תפקידים במקביל: האחד כנציג חטיבת המחקר בזירת המטרות באגף המבצעים, והשני כקצין מחקר בענף מחקר השטח והיעדים בחטיבת המחקר באגף המודיעין. בתוקף תפקיד זה כתב אלי מספר מחקרי יסוד על מערכות תשתית בארצות ערב. במאמר מנתח דקל את תפקיד זירת המטרות ואת תרומתו למחקר באמ"ן סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> ב' בסיוון ה'תשפ"ג 22.05.2023 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בפרק ע"ה מסכם אלי דקל את תקופת שירותו בשרות מילואים כקצין מחקר בכיר בחטיבת המחקר באגף המודיעין. ברוב התקופה שימש בשני תפקידים במקביל: האחד כנציג חטיבת המחקר בזירת המטרות באגף המבצעים, והשני כקצין מחקר בענף מחקר השטח והיעדים בחטיבת המחקר באגף המודיעין. בתוקף תפקיד זה כתב אלי מספר מחקרי יסוד על מערכות תשתית בארצות ערב. במאמר מנתח דקל את תפקיד זירת המטרות ואת תרומתו למחקר באמ"ן </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%90+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+%D7%95%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%9C%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A9%D7%95+.jpg" alt=""/> </div> Mon, 22 May 2023 15:34:39 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230522 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,סוריה ירדן וסעודיה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230517 בתוכנית הביטחונית בערוץ TOV, מראיין מר אלעזר שטרום את המומחה למצרים אלי דקל בנושא נחיצותו של התיווך המצרי בסבבי הלחימה ביננו לבין החמאס והג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה. דקל טוען שעקרונית אנו צריכים לשאוף להידברות ישירה בפתרון הסכסוכים ביננו לבין הקמים עלינו להשמידנו. לדברי דקל, גם כשיש לעיתים צורך המתוון רצוי שיהא זה מתווך הוגן. מצרים, מאז חתימת הסכם השלום איתנו, נמצאת במצב של "מלחמה קרה" ויש לה עניין עמוק בכך שרצועת עזה תתיש את כוחנו. לכן התיווך המצרי רע לישראל ויש לשאוף להפסיקו. בראיון מתאר דקל את הכנותיה הצבאיות של מצרים לעימות אפשרי עם ישראל הראיון פורסם בערוץ TOV תחת השם " המומחה הביטחוני למצרים: האם המצרים משמשים סוכן כפול בעזה? האם יש להם אינטרס להתיש את ישראל?" לצפייה בראיון יש ללחוץ על התמונה שלעיל פרטים רבים על טיב הסכם השלום ביננו למצרים ועל הכנותיה הקדחתניות של מצרים להעצמת צבאה ולהכשרת זירת סיני למלחמה איתנו, תוכלו למצוא באתר זה "דקל-מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע". <div data-rss-type="text"> <p> <span> כ"ו באייר ה'תשפ"ג 17.05.2023 </span> </p> <p> <span> בתוכנית הביטחונית בערוץ TOV, מראיין מר אלעזר שטרום את המומחה למצרים אלי דקל בנושא נחיצותו של התיווך המצרי בסבבי הלחימה ביננו לבין החמאס והג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה. דקל טוען שעקרונית אנו צריכים לשאוף להידברות ישירה בפתרון הסכסוכים ביננו לבין הקמים עלינו להשמידנו. לדברי דקל, גם כשיש לעיתים צורך המתווך רצוי שיהא זה מתווך הוגן. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מצרים, מאז חתימת הסכם השלום אתנו, מצרים נמצאת במצב של "מלחמה קרה" ויש לה עניין עמוק בכך שרצועת עזה תתיש את כוחנו. לכן התיווך המצרי רע לישראל ויש לשאוף להפסיקו. בראיון מתאר דקל את הכנותיה הצבאיות של מצרים לעימות אפשרי עם ישראל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הראיון פורסם בערוץ TOV תחת השם " המומחה הביטחוני למצרים: האם המצרים משמשים סוכן כפול בעזה? האם יש להם אינטרס להתיש את ישראל?" לצפייה בראיון יש ללחוץ על התמונה שלעיל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> פרטים רבים על טיב הסכם השלום ביננו למצרים ועל הכנותיה הקדחתניות של מצרים להעצמת צבאה ולהכשרת זירת סיני למלחמה אתנו, תוכלו למצוא באתר זה "דקל-מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע".  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> .  </span> </p> <p> <span>     </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 17 May 2023 07:02:48 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230517 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230509 במתחם משרד ההגנה המצרי שהוקם בקהיר החדשה (כ־60 ק"מ ממזרח לקהיר) הולך ומוקם מרכז גדול מאוד להדרכת סגל הפיקוד בצבא מצרים. עבודות בניית מרכז ההדרכה החלו בשנת 2021 והן נמצאות כיום בשלבים מתקדמים של הבנייה. במאמר, מתאר דקל את מרכז ההדרכה החדש ומסביר בקצרה את מערך ההדרכה בצבא מצרים. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2719%D7%A9+855%D7%92+%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%94+%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94+%D7%A9%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span>  י"ח באייר ה'תשפ"ג 09.05.2023 </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> במתחם משרד ההגנה המצרי שהוקם בקהיר החדשה (כ־60 ק"מ ממזרח לקהיר) הולך ומוקם מרכז גדול מאוד להדרכת סגל הפיקוד בצבא מצרים. עבודות בניית מרכז ההדרכה החלו בשנת 2021 והן נמצאות כיום בשלבים מתקדמים של הבנייה. </span> </div> <div> <span> מדובר במיזם גדול מאוד המשתרע על שטח של כ־1.6 X 2.3 קילומטרים (כשלשה וחצי מיליון מ"ר).  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> נתונים אלה יכולים להמחיש את גודל ההשקעה: במקום נבנים 14 מגרשי כדורגל, 19 מגרשי כדורסל, שתי בריכות שחייה פתוחות ולפחות אחת מקורה, ושני מסגדים. המתחם מוקף בחומה ובה תשעה שערי כניסה מפוארים. בסמוך לקריית ההדרכה נבנים שני בסיסי הדרכה. האחד למאות פרשים והשני לאלפי חיילים (ייעוד לא ידוע).  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מרכז ההדרכה ישמש להדרכת סגל הפיקוד של צבא מצרים. ככל הנראה יועברו בו ההכשרות האלה: בית הספר לפיקוד ומטה (פו"ם) להכשרת מפקדים בדרג המסתער, בית ספר למטה, בית ספר להכשרת מפקדים בהגנה האווירית. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> כמו כן יוכשרו במקום מפקדים בנושאים האלה: קשר ולוחמה אלקטרונית, שריון, תותחנות וביטחון לאומי. אני משער כי למקום יעברו גם בתי הספר הגבוהים להגנה ולהתקפה.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> כמה מילים על מערך ההדרכה בצבא מצרים: מאז ומתמיד הקדיש הצבא המצרי משאבים רבים להדרכה החל מבתי ספר תיכון רבים מאוד ללימודים טרום צבאיים – בעיקר במקצועות טכניים (קשר, מכונאות, מכונאות מטוסים וכיו"ב), עבוד דרך שרשרת ארוכה של בסיסי הדרכה לחיילים ולמפקדים זוטרים וכלה בחמישה מוסדות אקדמיים לקצינים (אקדמיה כללית לקצינים, אקדמיות לטיס, לים, להגנה אווירית ולהנדסה.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מאז שתפס הנשיא עבד אל פתח א־סיסי את השלטון במצרים, הוא משקיע משאבים רבים בטיפוח מערך ההדרכה ובשיפור משמעותי בתנאי השירות ובמתקני רווחה לחיילים ולמפקדים המשרתים בצבא בכלל ובמערך ההדרכה בפרט (ראו מאמרי "החיים הטובים של המשרתים בצבא מצרים" בקישור <a href="https://www.dekelegypt.co.il/200611" target="_blank"> https://www.dekelegypt.co.il/200611 </a> . </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2719%D7%A9%D7%90+855%D7%92+%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%94+%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94+%D7%A9%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9E%D7%95%D7%AA.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> ג. </span> <span> פיתוח תשתיות צבאיות להכנת זירת הלחימה מול ישראל. כגון בניית תשתית למערך טילי קרקע אוויר, ביצורים, הקמת מערכת מפקדות מבוצרות במרכז סיני ובמזרחו, הקמת מערך לוגיסטי גדול במרכז סיני ובמזרחו (עיקרו של המערך הלוגיסטי הגדול נמצא היום בעיקר בחלקו המערבי של סיני). </span> </div> <div> <span>     </span> </div> <div> <span> <b> <font> הערכה </font> </b> </span> </div> <div> <span> הסכם השלום בין ישראל למצרים אוסר על כניסת חיילים מכל סוג מעבר למוסכם. כיום, עוד לפני הכנסת כוחות ההנדסה, המצרים חורגים מההסכם ב־300% לפחות. לפיכך מן הראוי שמצרים תפנה לישראל בעניין הכנסת כוחות חיל ההנדסה המצרי לסיני. פיתוח אזרחי אמיתי של סיני (לא סלילת דרכים המשרתת בעיקר את הצבא), הוא משימה ראויה. מן הראוי שהמצרים יחזירו תחילה את כוחותיהם אל ממערב לתעלה, ויפרקו את התשתיות הצבאיות הרבות שנבנו בסיני בתואנת השווא של הלוחמה במחבלים (כגון מחנות ומחסנים לעשרות גדודי גישור, ומאגרי דלק בקיבולת של למעלה מ־180 מיליון ליטר).  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> גם אם יוסכם להכנסת כוחות ההנדסה, מן הראוי לקיים מנגנון פיקוח הדוק למניעת זליגה של כוחות הנדסה לביצוע עבודות הקשורות בהכנת הכשרת זירת הלחימה בסיני למלחמה בישראל.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> חידוש העבודות לביצוע המיזם החקלאי הגדול של תעלת השלום מעלה תהייה גדולה על מקור המים. כיצד מדינה הזועקת מכל במה אפשרית שהיא הולכת ומתייבשת (בתואנת השווא של הקמת הסכר באתיופיה), עוסקת בקדחתנות בהפרחת מיליוני דונמים במיזמים כגון "הדלתה החדשה" והפרחת המדבר המערבי בדרום מצרים "פרויקט תושכה"?  </span> <span>       </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg"/> </a> </div> Tue, 09 May 2023 18:36:51 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230509 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230508 בפרק ע"ד בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, מסכם דקל, את תרומת הענף למחקר השטח, שבראשו הוא עמד, להערכת המצב הלאומית בינים ההם ובזמן הזה. לדברי דקל בתקופתו היו לענף השטח תגליות ייחודיות שהיו יכולות להצעיד את מדינת ישראל קדימה, אך תגליות אלו מוסמסו בידי מפקדיו שלא האמינו בהן ולא הבינו את משמעותן. בהרצאה מונה דקל את התגליות העיקריות. סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> ט"ז באייר ה'תשפ"ג. 07.05.2023 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בפרק ע"ד בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, מסכם דקל, את תרומת הענף למחקר השטח, שבראשו הוא עמד, להערכת המצב הלאומית בינים ההם ובזמן הזה. לדברי דקל בתקופתו היו לענף השטח תגליות ייחודיות שהיו יכולות להצעיד את מדינת ישראל קדימה, אך תגליות אלו מוסמסו בידי מפקדיו שלא האמינו בהן ולא הבינו את משמעותן. בהרצאה מונה דקל את התגליות העיקריות. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%90+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+%D7%95%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%9C%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A9%D7%95+.jpg" alt=""/> </div> Mon, 08 May 2023 05:21:22 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230508 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,סוריה ירדן וסעודיה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230507 פרק ע"ג בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל. בפרק מסכם דקל הישגיו וכשליו של המודיעין בהכנותיו לפני המלחמה ובמהלכה. חלק מרכזי בהרצאה הוא נושא היעדר הפקת לקחים של חטיבת המחקר באגף המודיעין. לדברי דקל, מאז מלחמת ההתשה מחלקת המחקר נמנעת באופן שיטתי מהפקת לקחים ממלחמות ישראל, ולכן הכשלים רק הולכים ורבים. דקל מנתח מקצת מכשלים אלו סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> ט"ז באייר ה'תשפ"ג. 07.05.2023 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> פרק ע"ג בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל. בפרק מסכם דקל הישגיו וכשליו של המודיעין בהכנותיו לפני המלחמה ובמהלכה. חלק מרכזי בהרצאה הוא נושא היעדר הפקת לקחים של חטיבת המחקר באגף המודיעין. לדברי דקל, מאז מלחמת ההתשה מחלקת המחקר נמנעת באופן שיטתי מהפקת לקחים ממלחמות ישראל, ולכן הכשלים רק הולכים ורבים. דקל מנתח מקצת מכשלים אלו </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%90+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+%D7%95%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%9C%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A9%D7%95+.jpg" alt=""/> </div> Sun, 07 May 2023 07:42:11 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230507 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,סוריה ירדן וסעודיה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230424 בפרק ע"ב בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, בפרק עוסק דקל, בניתוח הכישלון המודיעיני של צה"ל בקרב בעין זחלתא במלחמת שלום הגליל. התנהלות אגף המודיעין בפרשה זו, כמו בפרשות אחרות הנדונות בסדרת ההרצאות זו על אגף המודיעין, מלמדת אותנו שאגף המודיעין סבל בימים ההם מכשלים רב מערכתיים. הכשלים, נובעים בין, מהיעדר הפקת לקחים מסודרות ממלחמות ישראל שהתקיימו בין השנים 1966 -1982. סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ה בניסן ה'תשפ"ג. 23.04.2023 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בפרק ע"ב בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, בפרק עוסק דקל, בניתוח הכישלון המודיעיני של צה"ל בקרב בעין זחלתא במלחמת שלום הגליל. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> התנהלות אגף המודיעין בפרשה זו, כמו בפרשות אחרות הנדונות בסדרת ההרצאות זו על אגף המודיעין, מלמדת אותנו שאגף המודיעין סבל בימים ההם מכשלים רב מערכתיים. הכשלים, נובעים בין, מהיעדר הפקת לקחים מסודרות ממלחמות ישראל שהתקיימו בין השנים 1966 -1982.   </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%90+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+%D7%95%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%9C%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A9%D7%95+.jpg" alt=""/> </div> Mon, 24 Apr 2023 09:45:19 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230424 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,סוריה ירדן וסעודיה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230423 פרק ע"א בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, בפרק עוסק דקל, בחלקו על ענף השטח והיעדים בחטיבת המחקר באמ"ן למודיעין שסופק לצה"ל במהלך מלחמת שלום הגליל. בהרצאה מתאר דקל גם את התנהלות חטיבת המחקר ואת כשליה במהלך המלחמה. התנהלות אגף המודיעין במלחמה זו, כמו במלחמות אחרות שנדונו בסדרת ההרצאות זו על אגף המודיעין, מלמדת אותנו שאגף המודיעין סבל בימים ההם מכשלים רב מערכתיים, מבניהם, לא היה "מנצח לתזמורת המודיעין" וכל ענף פעל כראות עיניו. לדעת דקל כשלי המודיעין במלחמות ישראל החוזרים שוב ושוב, נובעים בין היתר, מהיעדר הפקת לקחים מסודרות ממלחמות ישראל שהתקיימו בין השנים 1973-1967. סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ה בניסן ה'תשפ"ג. 23.04.2023 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> פרק ע"א בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, בפרק עוסק דקל, בחלקו על ענף השטח והיעדים בחטיבת המחקר באמ"ן למודיעין שסופק לצה"ל במהלך מלחמת שלום הגליל. בהרצאה מתאר דקל גם את התנהלות חטיבת המחקר ואת כשליה במהלך המלחמה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> התנהלות אגף המודיעין במלחמה זו, כמו במלחמות אחרות שנדונו בסדרת ההרצאות זו על אגף המודיעין, מלמדת אותנו שאגף המודיעין סבל בימים ההם מכשלים רב מערכתיים, מבניהם, לא היה "מנצח לתזמורת המודיעין" וכל ענף פעל כראות עיניו. לדעת דקל כשלי המודיעין במלחמות ישראל החוזרים שוב ושוב, נובעים בין היתר, מהיעדר הפקת לקחים מסודרות ממלחמות ישראל שהתקיימו בין השנים 1973-1967.   </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%90+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+%D7%95%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%9C%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A9%D7%95+.jpg" alt=""/> </div> Sun, 23 Apr 2023 09:49:32 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230423 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,סוריה ירדן וסעודיה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230417 פרק ע' בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל. בפרק זה סוקר דקל את הכנת תיקי המודיעין לכיבוש הערים בירות וטריפולי. תיקי הערים הוכנו כחלק מההכנות של המודיעין לקראת המלחמה לכיבוש לבנון (תוכנית המבצע "בני טובים") סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ה בניסן ה'תשפ"ג. 16.04.2023 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> פרק ע' בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל. בפרק זה סוקר דקל את הכנת תיקי המודיעין לכיבוש הערים בירות וטריפולי. תיקי הערים הוכנו כחלק מההכנות של המודיעין לקראת המלחמה לכיבוש לבנון (תוכנית המבצע "בני טובים") </span> </p> <p> <span> <span> <span>  </span> </span> </span> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%90+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+%D7%95%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%9C%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A9%D7%95+.jpg" alt=""/> </div> Mon, 17 Apr 2023 06:24:37 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230417 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,סוריה ירדן וסעודיה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230416 <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ה בניסן ה'תשפ"ג. 16.04.2023 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> פרק ס"ט בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל. הפרק משמש כמבוא להיערכות גופי המודיעין בצה"ל לקראת מלחמת שלום הגליל (של"ג). לדברי דקל, ראשית התכנון לכבוש כל לבנון החל בשנת 1979. לאחר המבוא, מתאר דקל את מחקר הסכר באגם קרעון על אפיק הליטאני – סכר שהיו לו השלכות על התכנון המלחמה לכיבוש לבנון. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%90+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+%D7%95%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%9C%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A9%D7%95+.jpg" alt=""/> </div> Sun, 16 Apr 2023 05:56:45 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230416 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,סוריה ירדן וסעודיה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230327 פרק ס"ח בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל. הפרק עוסק בהכנת המודיעין לשרשרת המבצעים שביצע צה"ל בשנים 1982 – 1979, הן מול ארגון הפתח בלבנון והן מבצעים אחרים ובראשם תכנון לפשיטה קרקעית על הכור בעיראק (לבסוף הכור הופצץ מן האוויר). סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> ד' בניסן ה'תשפ"ג. 26.03.2023 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> פרק ס"ח בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל. הפרק עוסק בהכנת המודיעין לשרשרת המבצעים שביצע צה"ל בשנים 1982 – 1979, הן מול ארגון הפתח בלבנון והן מבצעים אחרים ובראשם תכנון לפשיטה קרקעית על הכור בעיראק (לבסוף הכור הופצץ מן האוויר).  </span> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%90+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+%D7%95%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%9C%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A9%D7%95+.jpg" alt=""/> </div> Mon, 27 Mar 2023 05:46:13 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230327 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,סוריה ירדן וסעודיה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230326 פרק ס"ז בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל. הפרק עוסק בתגלית מודיעינית המבוססת על חקר לערכות תשתית לפיה סוריה עוסקה בייצור נשק ביולוגי, מאז 1967 ואמ"ן לא יידע על כך. חטיבת המחקר האגף המודיעין, שמאז ומעולם דחתה כל תגלית מודיעינית המבוססת על חקר תשתיות, דחתה את התגלית וסרבה לאשר את פרסומו. בהרצאה מתאר דקל את השתלשלות המחקר בנושא הנשק הבלתי קונבנציונלי מאז ועד ימינו. התנהלות אגף המודיעין בפרשה זו, כמו בפרשות אחרות הנדונות בסדרת ההרצאות זו על אגף המודיעין, מלמדת אותנו שאגף המודיעין סבל בימים ההם מכשלים רב מערכתיים. הכשלים, נובעים בין היתר, מחוסר הבנה בסיסי כי הופעת צילומי האוויר בראשית המאה העשרים אמורה הייתה לגרום למהפך בעל המחקר המודיעני. אמ"ן, כמו גם גופי מחקר באקדמיה, לא השכילו להבין זאת והמשיכו להסתמך עלעל שיטות מחקר מהמאה ה-19 (האזנה, וסוכנים, וחומר גלוי). סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> ד' בניסן ה'תשפ"ג. 26.03.2023 <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> פרק ס"ז בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל. הפרק עוסק בתגלית מודיעינית המבוססת על חקר לערכות תשתית לפיה סוריה עוסקה בייצור נשק ביולוגי, מאז 1967 ואמ"ן לא יידע על כך. חטיבת המחקר האגף המודיעין, שמאז ומעולם דחתה כל תגלית מודיעינית המבוססת על חקר תשתיות, דחתה את התגלית וסרבה לאשר את פרסומו. בהרצאה מתאר דקל את השתלשלות המחקר בנושא הנשק הבלתי קונבנציונלי מאז ועד ימינו. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> התנהלות אגף המודיעין בפרשה זו, כמו בפרשות אחרות הנדונות בסדרת ההרצאות זו על אגף המודיעין, מלמדת אותנו שאגף המודיעין סבל בימים ההם מכשלים רב מערכתיים. הכשלים, נובעים בין היתר, מחוסר הבנה בסיסי כי הופעת צילומי האוויר בראשית המאה העשרים אמורה הייתה לגרום למהפך בעל המחקר המודיעני. אמ"ן, כמו גם גופי מחקר באקדמיה, לא השכילו להבין זאת והמשיכו להסתמך עלעל שיטות מחקר מהמאה ה-19 (האזנה, וסוכנים, וחומר גלוי). </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%90+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+%D7%95%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%9C%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A9%D7%95+.jpg" alt=""/> </div> Thu, 23 Mar 2023 06:28:19 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230326 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,סוריה ירדן וסעודיה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230308 בפרק ס"ו בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל. בפרק עוסק דקל במאבק מודיעיני בנושא טילי הקרקע קרקע ארוכי הטווח מסוג סקאד. המאבק התרחש באגף המודיעין בין השנים 1978 – 1982 ויש לו השלכות גם על המתרחש במזרח התיכון בימינו. הפרק שלפנינו סוקר מה קרה בנושא חקר הסקאד מאז סוף 1981 עד לימינו. זו ההרצאה החמישית והאחרונה מההרצאות העוסקות בנושא הסקאד במזרח התיכון. התנהלות אגף המודיעין בפרשה זו, כמו בפרשות אחרות הנדונות בסדרת ההרצאות זו על אגף המודיעין, מלמדת אותנו שאגף המודיעין סבל בימים ההם מכשלים רב מערכתיים. הכשלים, נובעים בין, מהיעדר הפקת לקחים מסודרות ממלחמות ישראל שהתקיימו בין השנים 1966 -1982. סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> י"ד באדר ה'תשפ"ג. 07.03.2023 </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בפרק ס"ו בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל. בפרק עוסק דקל במאבק מודיעיני בנושא טילי הקרקע קרקע ארוכי הטווח מסוג סקאד. המאבק התרחש באגף המודיעין בין השנים 1978 – 1982 ויש לו השלכות גם על המתרחש במזרח התיכון בימינו. הפרק שלפנינו סוקר מה קרה בנושא חקר הסקאד מאז סוף 1981 עד לימינו. זו ההרצאה החמישית והאחרונה מההרצאות העוסקות בנושא הסקאד במזרח התיכון.  </span> </p> <p> <span> התנהלות אגף המודיעין בפרשה זו, כמו בפרשות אחרות הנדונות בסדרת ההרצאות זו על אגף המודיעין, מלמדת אותנו שאגף המודיעין סבל בימים ההם מכשלים רב מערכתיים. הכשלים, נובעים בין, מהיעדר הפקת לקחים מסודרות ממלחמות ישראל שהתקיימו בין השנים 1966 -1982.   </span> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%90+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+%D7%95%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%9C%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A9%D7%95+.jpg" alt=""/> </div> Wed, 08 Mar 2023 06:59:35 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230308 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,סוריה ירדן וסעודיה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230307 בפרק ס"ה בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, בפרק עוסק דקל, במאבק מודיעיני בנושא טילי הקרקע קרקע ארוכי הטווח מסוג סקאד. המאבק התרחש באגף המודיעין בין השנים 1978 – 1982 ויש לו השלכות גם על המתרחש במזרח התיכון בימינו. הפרק שלפנינו מציג את המסמך שהפיצה חטיבת המחקר באגף המודיעין לאחר מאבק ממושך בתוכה בנושא טילי הקרקע קרקע בסוריה. זו ההרצאה הרביעית מבין חמש הרצאות העוסקות בנושא הסקאד בסוריה. התנהלות אגף המודיעין בפרשה זו, כמו בפרשות אחרות הנדונות בסדרת ההרצאות זו על אגף המודיעין, מלמדת אותנו שאגף המודיעין סבל בימים ההם מכשלים רב מערכתיים. הכשלים, נובעים בין, מהיעדר הפקת לקחים מסודרות ממלחמות ישראל שהתקיימו בין השנים 1966 -1982. סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> י"ד באדר ה'תשפ"ג. 07.03.2023 </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בפרק ס"ה בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, בפרק עוסק דקל, במאבק מודיעיני בנושא טילי הקרקע קרקע ארוכי הטווח מסוג סקאד. המאבק התרחש באגף המודיעין בין השנים 1978 – 1982 ויש לו השלכות גם על המתרחש במזרח התיכון בימינו. הפרק שלפנינו מציג את המסמך שהפיצה חטיבת המחקר באגף המודיעין לאחר מאבק ממושך בתוכה בנושא טילי הקרקע קרקע בסוריה. זו ההרצאה הרביעית מבין חמש הרצאות העוסקות בנושא הסקאד בסוריה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> התנהלות אגף המודיעין בפרשה זו, כמו בפרשות אחרות הנדונות בסדרת ההרצאות זו על אגף המודיעין, מלמדת אותנו שאגף המודיעין סבל בימים ההם מכשלים רב מערכתיים. הכשלים, נובעים בין, מהיעדר הפקת לקחים מסודרות ממלחמות ישראל שהתקיימו בין השנים 1966 -1982.   </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%90+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+%D7%95%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%9C%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A9%D7%95+.jpg" alt=""/> </div> Tue, 07 Mar 2023 07:08:50 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230307 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,סוריה ירדן וסעודיה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230228 ב-26.02.2023 נערך מסדר גדול של חיל ההנדסה המצרי שבו נטלו חלק 540 כלים הנדסיים כבדים לעבודות עפר ובינוי. במסדר השתתף הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי וצמרת הצבא והממשל. במסדר הכריז הנשיא כי בכוונתו לצאת למבצע ממושך לפיתוח סיני. המאמר מנתח את המשימות האפשריות לכוחות שהוצגו במסדר ומעריך את ההשלכות האפשריות של כניסת כוחות הנדסה בהיקף גדול העומדת בניגוד למוסכם בהסכם השלום בין המדינות המפרט בדיוק כמה ואיזה כוח צבאי יכול לשהות בסיני ואוסר על הימצאות צבא מכל סוג במרכז ובמזרח סיני. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2709%D7%A9+%D7%9E%D7%A1%D7%93%D7%A8+%D7%9B%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A1%D7%94+%D7%94%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97+%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span> ז' באדר ה'תשפ"ג. 28.02.2023 </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> ב־26.02.2023 נערך מסדר גדול של חיל ההנדסה המצרי שבו נטלו חלק 540 כלים הנדסיים כבדים לעבודות עפר ובינוי. במסדר השתתפו הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי, צמרת הצבא והממשל וכן נכבדים מתושבי סיני. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> המסדר תואר על ידי הממשל המצרי: "הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי בדק היום את מערך הציוד המשתתף ביישום התוכנית הממלכתית לפיתוח סיני ולשיקומה". במהלך הטקס הממושך ניתנו סקירות מפורטות על העבודות לפיתוח סיני שבוצעו מאז עלות הנשיא לשלטון. בטקס אמר הנשיא שכל מה שנעשה בסיני אינו די ובכוונתו לבצע מהלך ממושך לפיתוח סיני. הנשיא הגדיר כי היעד הוא להוסיף 12% על השטחים המיושבים בסיני ולפתח את החקלאות. כמו למשל, לפתח את מיזם "תעלת השלום" (מיזם חקלאי גדול לפיתוח חקלאי נרחב של צפון סיני. מאז שנת 2010 המיזם תקוע ואף נסוג לאחור). יתרה מזאת: הנשיא ושאר הדוברים לא פירטו מהו היעד לביצוע של מאות הכלים ההנדסיים שהוצבו במסדר. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> המסדר נערך במגרש המסדרים של הדיוויזיה המשוריינת 6 הערוכה בוואדי אלמלכ כ־20 ק"מ מדרום למחנות ארמיה 2 בתל אל־כביר וכ־40 ק"מ דרומית מערבית לאיסמעיליה. במסדר נצפו הכלים האלה: </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> • 116 משאיות רכינה במעמס של 20 טון </span> </div> <div> <span> • 36 יעה אופני (שופל) בנפח שלושה מע"ק </span> </div> <div> <span> • 72 יעה אופני בנפח ארבעה מע"ק </span> </div> <div> <span> • 36 יעה אופני בנפח 5 מע"ק </span> </div> <div> <span> • 180 דחפור זחלי בנראה בנפח 5 מע"ק </span> </div> <div> <span> • 72 מפלסות בהספק של 6,000 מע"ק ביום </span> </div> <div> <span> • 28 מערבלי בטון בנפח 10 מע"ק </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> נוסף על הציוד ההנדסי נטלו חלק במסדר 60 מובילי טנקים במעמס 70 טון (30 מתוצרת רנו ו־30 מתוצרת לא ידועה).  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> יצוין כי גם בעבר נצפו מסדרים גדולים לקראת יציאה למשימות לאומיות כגון: </span> </div> <div> <span> • מסדר יציאה ל"מלחמה בקורונה" שנערך ב־30.04.2020 ונטלו בו חלק כ־1,330 כלים מסוגים שונים </span> </div> <div> <span> • מסדר "חיים הגונים" לפיתוח הכפר והפריפריה שנערך ב־30.04.2021 ונטלו בו חלק 14 גדודי הנדסה עם 1,016 כלים הנדסיים שונים (החל מג'יפי סיור וכלה בציוד ענק לקידוח יסודות למבנים). </span> </div> <div> <span> <b> <font> משימות אפשריות לכוחות ההנדסה </font> </b> </span> </div> <div> <span> <b> <font> <br/> </font> </b> </span> </div> <div> <span> מניתוח הכלים שהשתתפו במסדר עולה כי אין מדובר ב"מסדר יציאה לקרב" של יחידה צבאית שבו משתתפים כל הכוחות האמורים להשתתף במשימה אלא במעין מפגן של כלים הנדסיים "כבדים" והצהרת כוונות כי מצרים מתכוננת ברצינות לפיתוח סיני. כדי שהכלים שהוצגו במסדר יוכלו לבצע את משימתם, יש להוסיף עליהם ציוד נלווה רב, כגון מכליות דלק ומים, גנרטורים, רכבי פיקוד ושליטה. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בהנחה כי ייעשו השלמות הציוד הדרוש כדי לצאת לסיני, עולה מניתוח הכלים שנכחו במסדר כי הם יכולים לבצע בעיקר עבודות עפר כגון פריצת דרכים וכריית תעלות. לפיכך אני מעריך כי המשימות האפשריות שיוטלו עליהם הן: </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> א. סלילת ציר אורך חדש מתעלת סואץ באזור קנטרה-צומת ביר לחפן גבול ישראל. בשנה האחרונה סללו המצרים קטעים מציר זה, בחלקו המזרחי של סיני הסמוך לגבול. ציר אורך חדש זה יהיה תוספת נכבדה ל"ציר הצפוני הקיים" ויאפשר תנועה מהירה בצפון סיני, תוך כדי עקיפת אל־עריש והיישובים הרבים הפרושים כיום לאורך הציר הצפוני קנטרה- ברדוויל- אל־עריש-שיח' זוויד-רפיח.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ב. שיקום ופיתוח המיזם החקלאי "תעלת השלום" להפרחת צפון סיני. מדובר במיזם שהחל בתקופת הנשיא מובראכ. התוכנית של הנשיא מובראכ - "תעלת השלום" - הייתה כריית תעלת השקיה מהנילוס לעבר אל־עריש והפרחת חלקו הצפוני של מדבר סיני. עד שנת 2010 הספיק הנשיא לכרות תעלה גדולה שהגיעה עד העיירה מצפק (כ־78 ק"מ ממזרח לתעלת סואץ וכ־66 ק"מ ממערב לאל־עריש). תעלת השלום חוצה את תעלת סואץ בגִּשְׁתָּה ("סיפון") הנמצאת בקילומטר ה־27 של תעלת סואץ, ועם כרייתה הפכו ביצות א־תינה לגן פורח. באמצעות תחנות שאיבה בבלוזה ובקטיה הוזרמו מים מזרחה לעבר מצפק, והוחל בעבודות ראשוניות שיאפשרו פיתוח חקלאי באזור שבין בלוזה למצפק. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מסיבות שאינן ברורות הופסקה בשנת 2010 זרימת המים מבלוזה מזרחה וכל מיזם הפיתוח מבלוזה ומזרחה גווע. לאחר תשע שנות יובש, בסוף שנת 2019, חודשה הזרמת המים בתעלה ואף חודשה הפעילות לכריית תעלות משנה ולפיתוח כללי של האזור (בניית "שיכונים" ומתקני רווחה). כמו כן הוחל במיזם להנחת שמונה קווי צינורות מים בקוטר 2.5 מטר, מאזור תחנת השאיבה בבלוזה לעבר שדה התעופה ברפידים. מדובר במיזם גדול להזרמת מים שיאפשר פיתוח חקלאי בשטח נרחב. מיזם זה מתקדם באיטיות ועדיין נמצא בראשיתו.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> נראה כי הציוד ההנדסי שהוצג במסדר מתאים ביותר לביצוע משימה זו: </span> </div> <div> <span> . </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2003%D7%A9+230301+%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9D+%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%AA+%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-f186e76e.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> ג. </span> <span> פיתוח תשתיות צבאיות להכנת זירת הלחימה מול ישראל. כגון בניית תשתית למערך טילי קרקע אוויר, ביצורים, הקמת מערכת מפקדות מבוצרות במרכז סיני ובמזרחו, הקמת מערך לוגיסטי גדול במרכז סיני ובמזרחו (עיקרו של המערך הלוגיסטי הגדול נמצא היום בעיקר בחלקו המערבי של סיני). </span> </div> <div> <span>     </span> </div> <div> <span> <b> <font> הערכה </font> </b> </span> </div> <div> <span> הסכם השלום בין ישראל למצרים אוסר על כניסת חיילים מכל סוג מעבר למוסכם. כיום, עוד לפני הכנסת כוחות ההנדסה, המצרים חורגים מההסכם ב־300% לפחות. לפיכך מן הראוי שמצרים תפנה לישראל בעניין הכנסת כוחות חיל ההנדסה המצרי לסיני. פיתוח אזרחי אמיתי של סיני (לא סלילת דרכים המשרתת בעיקר את הצבא), הוא משימה ראויה. מן הראוי שהמצרים יחזירו תחילה את כוחותיהם אל ממערב לתעלה, ויפרקו את התשתיות הצבאיות הרבות שנבנו בסיני בתואנת השווא של הלוחמה במחבלים (כגון מחנות ומחסנים לעשרות גדודי גישור, ומאגרי דלק בקיבולת של למעלה מ־180 מיליון ליטר).  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> גם אם יוסכם להכנסת כוחות ההנדסה, מן הראוי לקיים מנגנון פיקוח הדוק למניעת זליגה של כוחות הנדסה לביצוע עבודות הקשורות בהכנת הכשרת זירת הלחימה בסיני למלחמה בישראל.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> חידוש העבודות לביצוע המיזם החקלאי הגדול של תעלת השלום מעלה תהייה גדולה על מקור המים. כיצד מדינה הזועקת מכל במה אפשרית שהיא הולכת ומתייבשת (בתואנת השווא של הקמת הסכר באתיופיה), עוסקת בקדחתנות בהפרחת מיליוני דונמים במיזמים כגון "הדלתה החדשה" והפרחת המדבר המערבי בדרום מצרים "פרויקט תושכה"?  </span> <span>       </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97+.jpg"/> </a> </div> Tue, 28 Feb 2023 08:34:07 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230228 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220223 ממחקר של מחנות הקבע של כוחות "הביטחון לאומי" (משטרה חשאית - מעין שב"כ עם סמכויות נרחבות) עולה כי מאז ראשית שנת 2021 מצרים בונה עשרה מחנות קבע נוספים על התשתית הקיימת, בקיבולת של 50,000 לוחמים לפחות. להערכתי כבר הסתיימה הבנייה של רוב המחנות והחל האיוש שלהם. המחקר מפרט את תפקיד הכוחות ל"ביטחון לאומי" ואת פריסתם ברחבי מצרים. דקל מעריך כי מדובר בצעד ראשוני שבסופו יתווספו לגוף זה למעלה מ־100,000 לוחמים. במאמר יש ניתוח הגורמים שהביאו את המשטר במצרים להגדיל בבהילות את כוחות אבטחת המשטר. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/Egypt+doubles+the+secret+police.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span> ג' באדר ה'תשפ"ג. 24.02.2023 </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> ממחקר ראשוני של מחנות הקבע של כוחות "הביטחון לאומי" (משטרה חשאית - מעין שב"כ עם סמכויות נרחבות) עולה כי מאז ראשית שנת 2021 מצרים בונה עשרה מחנות קבע נוספים על התשתית הקיימת, בקיבולת של 50,000 לוחמים לפחות. להערכתי כבר הסתיימה הבנייה של רוב המחנות והחל האיוש שלהם. </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2709%D7%A9%D7%93+%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99+%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%96+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-9a4bb94b.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <b> כמה מילים על כוחות "הביטחון הלאומי" </b> . מדובר במשטרה חשאית שתפקידה העיקרי הוא אבטחת המשטר במצרים (מעין שב"כ עם סמכויות רחבות). זהו ארגון גדול המונה להערכתי למעלה 100,000 לוחמים הפרוסים בכל המחוזות במצרים (מצרים מחולקת אדמיניסטרטיבית ל־27 מחוזות. בעיר הבירה של כל מחוז נמצאים מוסדות השלטון המחוזיים, וביניהם מחנה לכוחות הביטחון הלאומי. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> עד שנת 2011 היה שמו של הארגון "ביטחון המדינה" (אמן אל־דאוולה) והוא נודע לשמצה בקרב אזרחי מצרים. ב־2011 שונה שמו של הארגון ל"ביטחון הלאומי" (קטע אל־אמן אל־וטני) אך נראה שהיה זה מהלך קוסמטי ללא שינוי מהותי במהות הארגון. תפקידי הארגון:  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> • סיכול טרור פנימי: חשיפת התארגנויות טרור במדינה וחקירתן ומאבק בארגוני הטרור (באמצעות חקירות – לוחמה בפועל מבוצעת בעיקר על ידי הצבא).    </span> </div> <div> <span> • סיכול ריגול: סיכול פעילותם של מרגלים הפועלים במדינה. </span> </div> <div> <span> • אבטחת אישים: שמירה על ביטחונם האישי של מנהיגי המדינה. </span> </div> <div> <span> • פיקוח ואבטחה: פיקוח על אבטחת נכסים אסטרטגיים של המדינה, כגון מטוסי נוסעים, שדות תעופה ונציגויות דיפלומטיות.  </span> </div> <div> <span>    </span> </div> <div> <span> כוחות הביטחון הלאומי כפופים למשרד הפנים המצרי ומאז 2015 עומד בראשם צאלח פתחי חג'אזי. המטה הארצי של הארגון נמצא כנראה סמוך לאקדמיה לשוטרים בקהיר. למשרד הפנים כפופים גם גופים נוספים העוסקים בשרידות המשטר, כמו כוחות "אמן אל־מרכזי" המופקדים על הסדר הציבורי ומונעים התקהלויות והפגנות. כוח זה מנה בימיו של הנשיא מובארכ מאות אלפים של שוטרים המצוידים באלות. כוח זה אכזב בימי הטלטלה האזורית והנשיא מובארכ הודח. הנשיא עבד אל פתח א־סיסי, פועל כיום להקמת כוח צבאי המונה שלוש דיוויזיות קלות שתמנענה הפגנות באש חיה.  </span> </div> <div> <br/> </div> <div> <span> <b> בנייה מואצת של מחנות נוספים </b> . מאז אוגוסט 2020 ובעיקר בפברואר-מרץ 2021, פתחו המצרים בבניית מחנות נוספים לכוחות הביטחון הלאומי. מדובר במחנות בעלי תוכנית ארכיטקטונית זהה השונים זה מזה בעיקר במספר המבנים המיועדים ללוחמי הביטחון הלאומי. רוב המחנות הם בקיבולת של 5,300 לוחמים והיתרה בקיבולת של 4,500 לוחמים (למעט מחנה ישן בקהיר שאליו נוספו רק 1,600 לוחמים). להלן כמה מאפיינים: </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> • המחנות מוקפים חומה ולאורכה 12–13 מגדלי שמירה. המספר הרב של מגדלי השמירה אופייני למתקני שלטון הנבנים במצרים בשנים האחרונות. כך למשל, בית הכלא החדש לאסירים פוליטיים בוואדי נטרון מוגן על ידי כ־200 מגדלי שמירה.    </span> </div> <div> <span> • בכל המחנות מושם דגש על בניית מסלול מכשולים משוכלל להעלאת הכשירות של המשרתים בו. </span> </div> <div> <span> • בכל המחנות יש מטווח המאפשר ירי לטווח של 100 מטר. </span> </div> <div> <span> • בחלק מהמחנות אני מזהה מתקני חקירה הכוללים לפחות 35 חדרי מעצר בגודל 3X3 מטרים. </span> </div> <div> <span> • בכל מחנה נבנה מסגד מפואר עם צריח (המייקר את עלות הבנייה). </span> </div> <div> <span> • ברוב המחנות יש אנטנה גבוהה מאוד. </span> </div> <div> <span> לצערי, אין בידי צילומי לוויין מעודכנים לפברואר 2023 אך מניתוח אופן התקדמות עבודות הבנייה בצילומים שבידי, אני מעריך כי עבודות הבנייה בכל המחנות הסתיימו זה כבר. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> <font> הדגמת מחנה חדש   </font>   </b> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2706%D7%A9+854%D7%A4+%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94+%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99+%D7%91%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%98.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <b> בניית מחנות במחוזות הגדולים קהיר וגיזה </b> . </span> <span> בקהיר איתרתי בנייה של שלושה מחנות חדשים וכן הרחבה של מחנה ישן. בסך הכול, במחוז קהיר המונה כ־10 מיליון נפש, נבנתה תשתית לכ־17,000 אנשי ביטחון לאומי.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> נוסף על כך בסוף שנת 2021 נחנך בניין המטה של מנהלת הביטחון הכללי. מדובר בגוף גדול לתאום כל כוחות הביטחון הפועלים במחוז קהיר. להערכתי, משרתים במטה זה אלפי איש.  </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2583%D7%A9+852%D7%91%D7%91+220112+%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%AA+%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99+%D7%91%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%A8-49b3a6f6.png" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> לצערי, במחוז גיזה הגדול, ה"חצי השני" של קהיר השוכן בצידו המערבי של הנילוס, לא הצלחתי לאתר מחנות חדשים לכוחות הביטחון הלאומי (מאותר רק המחנה הישן). </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> <font> סיכום והערכה </font> </b> </span> </div> <div> <span> במהלך עבודתי הצלחתי לאתר בניית מחנות חדשים לכוחות הביטחון הלאומי רק בשבעה מתוך 27 המחוזות במצרים. להערכתי, מדובר בתהליך שיקיף בסופו של דבר את כל המחוזות במצרים. אם תהליך זה אכן מתממש (ואני לא הצלחתי לאתרו) או יתממש, מדובר בתוספת של למעלה מ־100,000 של אנשי משטרה חשאית שעיקר פעולתם הוא שימור משטרו של הנשיא א־סיסי.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> פעילות זו של הנשיא היא חלק ממהלך מקיף של הנשיא לביעור ההתנגדות הגוברת והולכת בציבור המצרי למהלכיו הבזבזניים (התעצמות חסרת פשר של הצבא, מיזמי ראווה של עיר בירה חדשה, והשקעות לא מחושבות במיזמים כלכליים גרנדיוזיים). המהלכים לשימור בשלטון כוללים בין היתר: </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> • בנייה מואצת של בתי כלא לאסירים פוליטיים (ראו סקירתי "פיתוח מואץ של בתי כלא במצרים" בקישור <a href="https://www.dekelegypt.co.il/211123" target="_blank"> https://www.dekelegypt.co.il/211123 </a> </span> </div> <div> <span> • הקמת שלוש "דיוויזיות קלות" לפיזור הפגנות ולאבטחת מתקני השלטון בקהיר ובבירה החדשה המוקמת במחצית הדרך בין קהיר לסואץ. מדובר בכוח צבאי המצויד בנגמ"שים ובתותחים.  </span> </div> <div> <span> • מיגון מחנות צבא, ומתקני ממשל בחומות ובמגדלי שמירה לרוב. הקמת "הר עפר" המקיף את ארמון הנשיאות החדש ההולך ומוקם בבירה בחדשה, ומגן עליו מפני צלפים. </span> </div> <div> <span> • הגדלת משכורות והרעפת שפע תנאי שירות למשרתים בכוחות הביטחון. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> להערכתי, הצעדים שהנשיא נוקט לשימור שלטונו יאפשרו לו לדכא בשלב זה את ההתנגדות העממית נגדו, ולכן איני חושש מעלייתם של גורמים עוינים כגון האחים המוסלמים. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אם שלטונו של הנשיא יופסק מסיבה כלשהי (בריאותית או התנקשות בחייו), סביר שמי שיירש אותו יבוא מקרב הצבא. </span> </div> <div> <span>   </span> </div> <div> <span> <b> <font> הדגמת מחנה ישן שבקרבתו נבנה מחנה חדש לכוחות "הביטחון הלאומי" </font> </b> </span> </div> <div> <span> (ברוב המחוזות המחנה החדש נבנה הרחק מהמחנה החדש) </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2710%D7%A9+856%D7%92+856%D7%99+%D7%9E+%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99+%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%93%D7%A7%D7%94.jpg"/> </a> </div> Fri, 24 Feb 2023 10:24:12 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220223 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230216 בפרק ס"ד בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, בפרק עוסק דקל, במאבק מודיעיני בנושא טילי הקרקע קרקע ארוכי הטווח מסוג סקאד. המאבק התרחש באגף המודיעין בין השנים 1978 – 1982 ויש לו השלכות גם על המתרחש במזרח התיכון בימינו. הפרק שלפנינו מציג את המאבק בתוך חטיבת המחקר באמ"ן בין הענף לחקר התשתיות לבין ענפי מחקר אחרים ששללו את התגליות של ענף התשתיות בנושא טילי הסקאד וביקשו למנוע את פרסומם לצמרת צה"ל והדרג המדיני. בהרצאה מתוארים נימוקי הצדדים בוויכוח. זו ההרצאה השלישית מבין חמש הרצאות העוסקות בנושא הסקאד בסוריה. התנהלות אגף המודיעין בפרשה זו, כמו בפרשות אחרות הנדונות בסדרת ההרצאות זו על אגף המודיעין, מלמדת אותנו שאגף המודיעין סבל בימים ההם מכשלים רב מערכתיים. הכשלים, נובעים בין, מהיעדר הפקת לקחים מסודרות ממלחמות ישראל שהתקיימו בין השנים 1966 -1982. סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבוד <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> י' בשבט ה'תשפ"ג. 15.02.2023 </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בפרק ס"ד בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, בפרק עוסק דקל, במאבק מודיעיני בנושא טילי הקרקע קרקע ארוכי הטווח מסוג סקאד. המאבק התרחש באגף המודיעין בין השנים 1978 – 1982 ויש לו השלכות גם על המתרחש במזרח התיכון בימינו. הפרק שלפנינו מציג את המאבק בתוך חטיבת המחקר באמ"ן בין הענף לחקר התשתיות לבין ענפי מחקר אחרים ששללו את התגליות של ענף התשתיות בנושא טילי הסקאד וביקשו למנוע את פרסומם לצמרת צה"ל והדרג המדיני.  בהרצאה מתוארים נימוקי הצדדים בוויכוח. זו ההרצאה השלישית מבין חמש הרצאות העוסקות בנושא הסקאד בסוריה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> התנהלות אגף המודיעין בפרשה זו, כמו בפרשות אחרות הנדונות בסדרת ההרצאות זו על אגף המודיעין, מלמדת אותנו שאגף המודיעין סבל בימים ההם מכשלים רב מערכתיים. הכשלים, נובעים בין, מהיעדר הפקת לקחים מסודרות ממלחמות ישראל שהתקיימו בין השנים 1966 -1982.   </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%90+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+%D7%95%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%9C%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A9%D7%95+.jpg" alt=""/> </div> Thu, 16 Feb 2023 06:08:11 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230216 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,סוריה ירדן וסעודיה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230215 בפרק ס"ג בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, בפרק עוסק דקל, במאבק מודיעיני בנושא טילי הקרקע קרקע ארוכי הטווח מסוג סקאד. המאבק התרחש באגף המודיעין בין השנים 1978 – 1982 ויש לו השלכות גם על המתרחש במזרח התיכון בימינו. הפרק שלפנינו מציג את טיוטת מחקר טילי הסקאד שכתבה בידי הענף לחקר התשתיות בחטיבת המחקר באמ"ן. ההרצאה השנייה מתוך חמש הרצאות העוסקות בנושא הסקאד בסוריה. התנהלות אגף המודיעין בפרשה זו, כמו בפרשות אחרות הנדונות בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מלמדת אותנו שאגף המודיעין סבל הימים ההם מכשלים רב מערכתיים. הכשלים המלווים את חטיבת המחקר באמ"ן עוד מימי מלחמת ההתשה לא מטופלים, וספק רב אם ראשי אמ"ן לדורותיהם מודעים להם. העדר הפקת לקחים מסודרות ממלחמות ישראל שהתקיימו בין השנים 1966 -1982, הוא אחד מהגורמים העיקריים לכך שכשלי אמ"ן לא מוכרים וכמובן שבאמ"ן לא עוסקים בתיקונם. סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעי <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> י' בשבט ה'תשפ"ג. 15.02.2023 </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בפרק ס"ג בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, בפרק עוסק דקל, במאבק מודיעיני בנושא טילי הקרקע קרקע ארוכי הטווח מסוג סקאד. המאבק התרחש באגף המודיעין בין השנים 1978 – 1982 ויש לו השלכות גם על המתרחש במזרח התיכון בימינו. הפרק שלפנינו מציג את טיוטת מחקר טילי הסקאד שכתבה בידי הענף לחקר התשתיות בחטיבת המחקר באמ"ן. ההרצאה השנייה מתוך  חמש הרצאות העוסקות בנושא הסקאד בסוריה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> התנהלות אגף המודיעין בפרשה זו, כמו בפרשות אחרות הנדונות בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מלמדת אותנו שאגף המודיעין סבל הימים ההם מכשלים רב מערכתיים. הכשלים  המלווים את חטיבת המחקר באמ"ן עוד מימי מלחמת ההתשה לא מטופלים, וספק רב אם ראשי אמ"ן לדורותיהם מודעים להם. העדר הפקת לקחים מסודרות ממלחמות ישראל שהתקיימו בין השנים 1966 -1982, הוא אחד מהגורמים העיקריים לכך שכשלי אמ"ן לא מוכרים וכמובן שבאמ"ן לא עוסקים בתיקונם.  </a> </p> <p> <a href="null" target="_blank">      </a> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%90+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+%D7%95%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%9C%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A9%D7%95+.jpg" alt=""/> </div> Wed, 15 Feb 2023 07:25:30 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230215 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,סוריה ירדן וסעודיה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230208 ברדיו האזורי - קול הים האדום 102FM, בתוכנית "עצם העניין", ראיין מר אודי שכטר את אלי דקל החוקר מערכות התשתית בארצות ערב. הראיון נסב על השאלה "מדוע מצרים בונה כוח צבאי חסר תקדים בגבול ישראל. אלי דקל הסביר במהלך הראיון שצבא מצרים, מיום חתימת הסכם השלום, מתעב את ההגבלות שהוטלו עליו במסגרת הנספח הצבאי להסכם ומנסה מאז לכרסם בהם ללא הרף. בנוסף לכך, דקל מעריך כי בסוף ימי שלטונו של הנשיא מובארכ, קיבלה מצרים החלטה אסטרטגית להעצים את צבאה ולשנות את מעמדו של הצבא בסיני. הנשיא סיסי פועל במרץ רב להגשים החלטה זו. לדברי דקל, הכינוי הסכם שלום קר עם מצרים, הוא שם מכובס ולמעשה מדובר במלחמה קרה – חד צידית. <div data-rss-type="text"> <p> <span> י"ז בשבט ה'תשפ"ג. 08.02.2023 </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ברדיו האזורי - קול הים האדום  102FM, בתוכנית "עצם העניין", ראיין מר אודי שכטר את אלי דקל החוקר מערכות התשתית בארצות ערב. הראיון נסב על השאלה "מדוע מצרים בונה כוח צבאי חסר תקדים בגבול ישראל. אלי דקל הסביר במהלך הראיון שצבא מצרים, מיום חתימת הסכם השלום, מתעב את ההגבלות שהוטלו עליו במסגרת הנספח הצבאי להסכם ומנסה מאז לכרסם בהם ללא הרף. בנוסף לכך, דקל מעריך כי בסוף ימי שלטונו של הנשיא מובארכ, קיבלה מצרים החלטה אסטרטגית להעצים את צבאה ולשנות את מעמדו של הצבא בסיני. הנשיא סיסי פועל במרץ רב להגשים החלטה זו. לדברי דקל, הכינוי הסכם שלום קר עם מצרים, הוא שם מכובס ולמעשה מדובר במלחמה קרה – חד צידית.  </span> </p> <p> <span> להלן כמה נתונים עליהם מבוססים דברי דקל בראיון </span> </p> <p> <span>     </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9+211222+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9.png" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2568%D7%A9+220830+%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%AA%D7%99+%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%90+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2685%D7%A9+4+%D7%91%D7%AA%D7%99+%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%90+%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%96+2020.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--2033%D7%A9+220201%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A+%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%AA-e17233d9.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="" alt=""/> </div> Wed, 08 Feb 2023 10:15:53 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230208 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230207 בתוכנית הביטחונית בערוץ TOV, מראיין מר אלעזר שטרום את המומחה למצרים אלי דקל בנושא יציבות שלטונו של נשיא מצרים עבד אל פתח א־סיסי. בראיון השתתף האלוף (במיל') עוזי דיין שהסכים לכך שמעמדו של נשיא מצרים מתערער. לדעתו, לישראל יש אינטרס לשמר את שלטונו של סיסי ולכן על ישראל לסייע לו. דקל חולק על דעתו של דיין ומנמק מדוע. במהלך הדיון הציג דקל נתונים על זינוק בבניית בתי כלא במצרים – ככל הנראה לאסירים פוליטיים. הראיון פורסם בערוץ TOV תחת השם "המומחה למצרים: האם ישראל יכולה למצוא את עצמה חלק ממלחמת אזרחים מצרית? גבולות ישראל - פרק 3 – מצרים" לצפייה בראיון יש ללחוץ על התמונה שלעיל רצוף בזה מספר נתונים על בניית בתי כלא במצרים. פרטים רבים נוספים בנושא יציבות שלטוהו של הנשיא סיסי וכן פרטים על רמיסת הנספח הצבאי להסכם השלום ישראל-מצרים, תוכלו למצוא באתר זה "דקל-מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ז' בשבט ה'תשפ"ג. 29.01.2023 </span> </p> <p> <span> בתוכנית הביטחונית בערוץ TOV, מראיין מר אלעזר שטרום את המומחה למצרים אלי דקל בנושא יציבות שלטונו של נשיא מצרים עבד אל פתח א־סיסי. בראיון השתתף האלוף (במיל') עוזי דיין שהסכים לכך שמעמדו של נשיא מצרים מתערער. לדעתו, לישראל יש אינטרס לשמר את שלטונו של סיסי ולכן על ישראל לסייע לו. דקל חולק על דעתו של דיין ומנמק מדוע. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> במהלך הדיון הציג דקל נתונים על זינוק בבניית בתי כלא במצרים – ככל הנראה לאסירים פוליטיים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הראיון פורסם בערוץ TOV תחת השם "המומחה למצרים: האם ישראל יכולה למצוא את עצמה חלק ממלחמת אזרחים מצרית? גבולות ישראל - פרק 3 – מצרים" לצפייה בראיון יש ללחוץ על התמונה שלעיל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> להלן מספר נתונים על בניית בתי כלא במצרים. פרטים רבים נוספים בנושא יציבות שלטונו של הנשיא סיסי וכן פרטים על רמיסת הנספח הצבאי להסכם השלום ישראל-מצרים, תוכלו למצוא באתר זה "דקל-מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע".  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> .  </span> </p> <p> <span>     </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2568%D7%A9+220830+%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%AA%D7%99+%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%90+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2685%D7%A9+4+%D7%91%D7%AA%D7%99+%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%90+%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%90%D7%96+2020.jpg" alt=""/> </div> Mon, 06 Feb 2023 09:00:17 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230207 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230206 מעיון בתצלומי לוויין עולה כי מצרים מרחיבה את שדה התעופה הצבאי בבני סויף. שדה התעופה נמצא כ־100 ק"מ מדרום לקהיר וכ־15 ק"מ צפונית מערבית לעיר בני סויף השוכנת בגדה המערבית של הנילוס ומשמשת בירת מחוז בני סויף. במאמר פרוט עבודות הפיתוח בשדה התעופה וניתוח כיצד משתלבות עבודות הפיתוח של שדה זה, בכלל עבודות הפיתוח של שדות התעופה הצבאיים במצרים. דות <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2705%D7%A9+%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA+%D7%A9%D7%93%D7%94+%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94+%D7%91%D7%91%D7%A0%D7%99+%D7%A1%D7%95%D7%99%D7%A3.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span> ט"ו בשבט ה'תשפ"ג. 06.02.2023 </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> מעיון בתצלומי לוויין עולה כי מצרים מרחיבה את שדה התעופה הצבאי בבני סויף. שדה התעופה נמצא כ־100 ק"מ מדרום לקהיר וכ־15 ק"מ צפונית מערבית לעיר בני סויף השוכנת בגדה המערבית של הנילוס ומשמשת בירת מחוז בני סויף.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> עבודות הפיתוח החלו בראשית 2022 והן כוללות בין היתר:  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> א. בניית תשעה דירים כפולים (מבנה מוגן למטוסי קרב או הפצצה). אלה זוגות דירים, שבכל זוג שני דירים באורך 55 מטר וברוחב של 22 מטר. זוג דירים שכזה יכול לשמש מחסה לשישה מטוסי קרב מסוג רפאל או F-16. כמובן שאפשר לאחסן בדיר מספר גדול יותר של מטוסים קטנים יותר או מל"טים.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ב. בשדה התעופה שני מסלולי המראה, האחד באורך 3,000 מטר והאחר באורך 3,600 מטר. בצידו של מסלול ההמראה הארוך מבוצעות סלילה והרחבה של מסלול ההסעה. ייתכן שבסיום העבודות יוכשר מסלול ההסעה גם להמראה.  </span> </div> <div> <span> ג. מרחיבים את מאגרי הדלק של השדה.   </span> </div> <div> <span>   </span> </div> <div> <span> שדה התעופה בני סויף הוא אחד מ־45 שדות תעופה במצרים. השדה הוא אחד משדות התעופה המגינים על מרחב קהיר ונוסף על כך הוא שימש גם כשדה למטוסי הפצצה. מאז שעבד אל־פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, הוא מקדיש משאבים לבניית שדות תעופה ולהרחבתם. עיקר עבודות הפיתוח מבוצעות בשדות התעופה שנבנו בסיני ובשדות התעופה שבמרחב קהיר-תעלת סואץ.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מאמר זה מעדכן את סקירתי "זרוע האוויר בצבא מצרים - סקירה כללית וסיכום תוכניות רכש". אפשר לעיין בסקירה בקישור: <a href="https://www.dekelegypt.co.il/230101" target="_blank"> https://www.dekelegypt.co.il/230101 </a> </span> </div> <div> <span> להלן כמה נתונים על פיתוח שדות התעופה הצבאיים במצרים. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2019%D7%A9+230201%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA+%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94.jpg"/> </a> </div> Mon, 06 Feb 2023 07:11:14 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230206 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230205 בתוכנית הביטחונית בערוץ TOV, מראיין מר אלעזר שטרום את המומחה למצרים אלי דקל בנושא אפשריות החצייה של תעלת סואץ. בראיון השתתף האלוף (במיל') עוזי דיין. אלי דקל טען בראיון שהמצרים, בעיקר ששנים האחרונות, הרחיבו מאוד את אפשריות החציה את התעלה המגיעות כיום ל־59 גשרים מסוגים שונים ומנהרות. במהלך הראיון התפתח ויכוח בין עוזי דיין לאלי דקל באשר לייעוד הגישור המופרז על התעלה. אלי דקל טוען כי צעד זה הוא חלק ממערך ההכנות המצריות להכשרת סיני לעימות צבאי עם ישראל וכנגדו מאלוף דיין לא מסכים לכך. הראיון פורסם בערוץ TOV תחת השם "המומחה לעיניי מצרים על הכאוס בקהיר ואיך זה ישפיע על הגבול המשותף? - גבולות ישראל - פרק 2 – מצרים". לצפייה בראיון יש ללחוץ על התמונה שלעיל רצוף בזה מספר נתונים והדגמות של ציוד הגישור בתעלת סואץ. פרטים נוספים על מצרים והכנותיה לעימות עם ישראל תוכלו למצוא באתר זה "דקל-מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ז' בשבט ה'תשפ"ג. 29.01.2023 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בתוכנית הביטחונית בערוץ TOV, מראיין מר אלעזר שטרום את המומחה למצרים אלי דקל בנושא אפשריות החצייה של תעלת סואץ. בראיון השתתף האלוף (במיל') עוזי דיין. אלי דקל טען בראיון שהמצרים, בעיקר ששנים האחרונות, הרחיבו מאוד את אפשריות החציה את התעלה המגיעות כיום ל־59 גשרים מסוגים שונים ומנהרות. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span>  במהלך הראיון התפתח ויכוח בין עוזי דיין לאלי דקל באשר לייעוד הגישור המופרז על התעלה. אלי דקל טוען כי צעד זה הוא חלק ממערך ההכנות המצריות להכשרת סיני לעימות צבאי עם ישראל, וכנגדו האלוף </span> </span> </p> <p> <span> דיין לא מסכים לכך. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>  הראיון פורסם בערוץ TOV תחת השם "המומחה לעיניי מצרים על הכאוס בקהיר ואיך זה ישפיע על הגבול המשותף? - גבולות ישראל - פרק 2 – מצרים". לצפייה בראיון יש ללחוץ על התמונה שלעיל </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> רצוף בזה מספר נתונים והדגמות של ציוד הגישור בתעלת סואץ. פרטים נוספים על מצרים והכנותיה לעימות עם ישראל תוכלו למצוא באתר זה "דקל-מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע".  </span> </p> <p> <span>     </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--2033%D7%A9+220201%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A+%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%AA-c93ac14d.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2542%D7%A9+%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%AA+%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%AA+%D7%A1%D7%95%D7%90%D7%A5-%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8.png" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2101%D7%A9+47+230205+%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9E%D7%AA+%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8+%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99+%D7%91%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%94.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2097%D7%A9+838%D7%9C+200616+%D7%92%D7%A9%D7%A8+%D7%A6%D7%A3+%D7%A7%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%94.jpg" alt=""/> </div> Sun, 05 Feb 2023 03:39:51 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230205 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230202 בפרק ס"ב בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, בפרק עוסק דקל במאבק מודיעיני בנושא טילי הקרקע קרקע ארוכי הטווח מסוג סקאד. המאבק התרחש באגף המודיעין בין השנים 1978 – 1982 ויש לו השלכות גם על המתרחש במזרח התיכון בימינו. הפרק שלפנינו מציג את הרקע למאבק והוא הראשון מתוך חמש הרצאות העוסקות בנושא הסקאד בסוריה. התנהלות אגף המודיעין בפרשה זו, כמו בפרשות אחרות הנדונות בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מלמדת אותנו שאגף המודיעין סבל הימים ההם מכשלים רב מערכתיים שלא טופלו משום שבאגף המודיעין לא התנהלו הפקות לקחים מסודרות ממלחמות ישראל שהתקיימו בין השנים 1966 -1982. סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> י' בשבט ה'תשפ"ג. 01.02.2023 </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בפרק ס"ב בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, בפרק עוסק דקל במאבק מודיעיני בנושא טילי הקרקע קרקע ארוכי הטווח מסוג סקאד. המאבק התרחש באגף המודיעין בין השנים 1978 – 1982 ויש לו השלכות גם על המתרחש במזרח התיכון בימינו. הפרק שלפנינו מציג את הרקע למאבק והוא הראשון מתוך חמש הרצאות העוסקות בנושא הסקאד בסוריה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> התנהלות אגף המודיעין בפרשה זו, כמו בפרשות אחרות הנדונות בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מלמדת אותנו שאגף המודיעין סבל הימים ההם מכשלים רב מערכתיים שלא טופלו משום שבאגף המודיעין לא התנהלו הפקות לקחים מסודרות ממלחמות ישראל שהתקיימו בין השנים 1966 -1982.  </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%90+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+%D7%95%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%9C%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A9%D7%95+.jpg" alt=""/> </div> Thu, 02 Feb 2023 08:54:29 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230202 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,סוריה ירדן וסעודיה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230201 בפרק ס"א בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, עוסק אלי דקל ב'קרב' מודיעיני שהתקיים בתוך קהילת המודיעין בסוגיית ניתוח המשמעויות הצבאית משיטת ההתבצרות שבה נקטו המצרים בבניית מערך ההגנה שלהם בסיני לאחר שצה"ל נסוג ממנו בעקבות חתימת בסכם השלום. שורשיו של המאבק המודיעיני נעוצים במאבק דומה שהתנהל בקהילת המודיעין בשנת 1974 לאחר חתימת הסכם הפרדת הכוחות בסיני לאחר מלחמת יום הכיפורים (פרק מ"ח בסדרת הרצאות זו). למיטב ידיעת אלי דקל, כתוצאה מהמאבקים בתוך קהילת המודיעין, אגף המודיעין לא הוציא לצה"ל מסמך המפרט את תפיסת ההתבצרות המצרית לאחר מלחמת יום הכיפורים. פרשיה זו, כמו פרשיות אחרות המתפרסמות הסדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מצביעות בבירור שעל כך שכשלי המודיעין לפני מלחמת יום הכיפורים לא תוקנו אחריה. סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> י' בשבט ה'תשפ"ג. 01.02.2023 </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בפרק ס"א בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, עוסק אלי דקל ב'קרב' מודיעיני שהתקיים בתוך קהילת המודיעין בסוגיית ניתוח המשמעויות הצבאית משיטת ההתבצרות שבה נקטו המצרים בבניית מערך ההגנה שלהם בסיני לאחר שצה"ל נסוג ממנו בעקבות חתימת בסכם השלום. שורשיו של המאבק המודיעיני נעוצים במאבק דומה שהתנהל בקהילת המודיעין בשנת 1974 לאחר חתימת הסכם הפרדת הכוחות בסיני לאחר מלחמת יום הכיפורים (פרק מ"ח בסדרת הרצאות זו). </span> </p> <p> <span> למיטב ידיעת אלי דקל, כתוצאה מהמאבקים בתוך קהילת המודיעין, אגף המודיעין לא הוציא לצה"ל מסמך המפרט את תפיסת ההתבצרות המצרית לאחר מלחמת יום הכיפורים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> פרשיה זו, כמו פרשיות אחרות המתפרסמות הסדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מצביעות בבירור שעל כך שכשלי המודיעין לפני מלחמת יום הכיפורים לא תוקנו אחריה. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%90+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+%D7%95%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%9C%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A9%D7%95+.jpg" alt=""/> </div> Wed, 01 Feb 2023 08:54:41 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230201 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230122 המאמר סוקר בקצרה את בניית הנמלים הצבאיים והאזרחיים במצרים מאז שנת 2012. זאת על רקע של התחלות בניה חדשות של הנמלים הבאים: א. נמל גארנוב במערב מצרים כ-130 קילומטר מגבול מצרים-לוב ב. נמל דח'ילה במערב אלכסנדריה במאמר צילומי לווין של הנמלים החדשים ונתונים רבים על נמלי מצרים <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--PPTX+Presentation+%D7%97%D7%93%D7%A9-641912c0.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span> כ"ט בשבט ה'תשפ"ג 22.01.2023  </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> לאחרונה אותרו בצילומי לווין עבודות לבניית שני נמלים חדשים. בכך מגיע מספר הנמלים הנבנים במצרים מאז שנת 2012 ל־23 נמלים. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> הנמלים החדשים: </b> </span> </div> <div> <span> א. בניית נמל מסחרי בגארנוב, כ־130 ק"מ ממזרח לגבול מצרים לוב. הנמל נבנה בצמוד לנמל הצבאי "3 ביולי" שנחנך ביולי 2021. בנמל יהיו רציפים באורך של 1,500 מטר לפחות. לצערי, אינני מבין את הצורך הכלכלי בבניית נמל מסחרי באזור שומם זה. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ב. הרחבה משמעותית של הנמל הוותיק דח'ילה הנמצא כ־6 קילומטרים ממערב לנמל ראס אל טין – הנמל המרכזי של אלכסנדריה. העבודות כוללות ייבוש הים לצורך בניית רציף חדש באורך של כ־1,400 מטר. בשנים האחרונות התבצעו בשטח הנמל עבודות לשיפור שינוע הסחורות ושופרו מאוד דרכי הגישה לנמל.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2703%D7%A9+855%D7%AA+%D7%A0%D7%9E%D7%9C+%D7%92%D7%90%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%91.jpg"/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2702%D7%A9+855%D7%90+%D7%A0%D7%9E%D7%9C+%D7%93%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div>   <b> <font> הערכה </font> </b> </div> <div> <span> מאז שתפס הנשיא עבד אל פתח א־סיסי את השלטון במצרים, הוא שוקד על בנייתה של מצרים כמעצמה ימית הן בתחום הצבאי הן בתחום המסחרי. לשם כך בנה שמונה נמלים צבאיים והוא בונה 15 נמלים אזרחיים.  </span> <br/> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2598%D7%A9+230122+%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A0%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> בניית כל הנמלים הצבאיים הסתיימה זה מכבר, אך בניית הנמלים המסחריים מפגרת מאוד ורק שלושת הנמלים בעין סוכנה פעילים (נמלים למכולות, סחורות צובר ונפט). כך, למשל, בניית הנמל באל עריש, שהחלה כבר בימי הנשיא מובארכ רחוקה מאוד מלהסתיים. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> על פי הידוע לי, רק שני הנמלים המסחריים הנבנים באבו קיר הם במימון של חברות סיניות. לפיכך בניית שמונת הנמלים הצבאיים וההתחמשות המסיבית של כל זרועות צבא מצרים מטילות על הכלכלה המצרית עול כבד שאני מסופק מאוד אם מצרים תעמוד בו ולא תקרוס כלכלית. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> סקירה נרחבת על זרוע הים בצבא מצרים אפשר לקרוא בקישור: </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <a href="https://www.dekelegypt.co.il/210601"> https://www.dekelegypt.co.il/210601 </a> </span> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <font> נספח א - פרוט עבודות פיתוח הנמלים </font> </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2236%D7%A9+230122+%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA+%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%A0%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg"/> </a> </div> Sun, 22 Jan 2023 16:30:45 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230122 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230119 פרק ס' בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל. בפרק מספר אלי דקל על הגלגולים שעברו על תגלית מודיעינית של ענף לחקר הקרקע והתשתיות בחטיבת המחקר באמ"ן, לפיה סוריה קיבלה לאחר מלחמת יום הכיפורים החלטה אסטרטגית לשלש את דיביזיות השריון בצבאה. זה החלק הרביעי והאחרון בשיחות על התגלית של ענף השטח בנושא הטנקים בצבא סוריה. הפרק דן בלקחים שלא הופקו בחטיבת המחקר באמ"ן. בפרק דן דקל, בין היתר, בנושא האיסוף היזום, ומציע את הסיסמא "אל תאמר יבוא יום ויגיעו ידיעות - הביאו את היום" מזה 40 שנה, פרשה זו, כמו פרשות אחרות שדקל מעלה בסדרת הרצאותיו, לא נדונה בשיח הציבורי וההיסטוריונים לא מזכירים אותה כלל. במהלך ההרצאות דקל מנסה להסביר כיצד זה קרה שכישלון מהדהד זה של אמ"ן "טואטא" ונמחק מספרי ההיסטריה. סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ה בטבת ה'תשפ"ג. 18.01.2023 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> פרק ס' בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל. בפרק מספר אלי דקל על הגלגולים שעברו על תגלית מודיעינית של ענף לחקר הקרקע והתשתיות בחטיבת המחקר באמ"ן, לפיה סוריה קיבלה לאחר מלחמת יום הכיפורים החלטה אסטרטגית לשלש את דיביזיות השריון בצבאה. זה החלק הרביעי והאחרון בשיחות על התגלית של ענף השטח בנושא הטנקים בצבא סוריה. הפרק דן בלקחים שלא הופקו בחטיבת המחקר באמ"ן. בפרק דן דקל, בין היתר, בנושא האיסוף היזום, ומציע את הסיסמא "אל תאמר יבוא יום ויגיעו ידיעות - הביאו את היום" </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> מזה 40 שנה, פרשה זו, כמו פרשות אחרות שדקל מעלה בסדרת הרצאותיו, לא נדונה בשיח הציבורי וההיסטוריונים לא מזכירים אותה כלל. במהלך ההרצאות דקל מנסה להסביר כיצד זה קרה שכישלון מהדהד זה של אמ"ן "טואטא" ונמחק מספרי ההיסטריה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Thu, 19 Jan 2023 16:02:19 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230119 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,סוריה ירדן וסעודיה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230113 פרק נ"ט בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל. בפרק מספר אלי דקל על תגלית מודיעינית, לפיה סוריה קיבלה לאחר מלחמת יום הכיפורים החלטה אסטרטגית לשלש את דיביזיות השריון בצבאה. זו הרצאה השניה מתוך 4 חלקים, העוסקים בהתנהלות ומאבק שניהל דקל מול חטיבת המחקר באמ"ן, שסירבה משך שנים לפרסם את התגלית שלו בטענות מגוחכות. מזה 40 שנה, פרשה זו, כמו פרשות אחרות שדקל מעלה בסדרת הרצאותיו, לא נדונה בשיח הציבורי וההיסטוריונים לא מזכירים אותה כלל. במהלך ההרצאות דקל מנסה להסביר כיצד זה קרה שכישלון מהדהד זה של אמ"ן "טואטא" ונמחק מספרי ההיסטריה. סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ה בטבת ה'תשפ"ג. 18.01.2023 </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> פרק נ"ט בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל. בפרק מספר אלי דקל על תגלית מודיעינית, לפיה סוריה קיבלה לאחר מלחמת יום הכיפורים החלטה אסטרטגית לשלש את דיביזיות השריון בצבאה. ההרצאה, בת 4 הפרקים, דנה במאבק שניהל דקל מול חטיבת המחקר באמ"ן שסירבה משך שנים לפרסם את התגלית בטענות מגוחכות. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מזה 40 שנה, פרשה זו, כמו פרשות אחרות שדקל מעלה בסדרת הרצאותיו, לא נדונה בשיח הציבורי וההיסטוריונים לא מזכירים אותה כלל. במהלך ההרצאות דקל מנסה להסביר כיצד זה קרה שכישלון מהדהד זה של אמ"ן "טואטא" ונמחק מספרי ההיסטריה. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Fri, 13 Jan 2023 08:43:23 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230113 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,סוריה ירדן וסעודיה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230104 פרק נ"ח בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל. בפרק מספר אלי דקל על תגלית מודיעינית, לפיה סוריה קיבלה לאחר מלחמת יום הכיפורים החלטה אסטרטגית לשלש את דיביזיות השריון בצבאה. זו הרצאה השניה מתוך 4 חלקים, העוסקים בהתנהלות ומאבק שניהל דקל מול חטיבת המחקר באמ"ן, שסירבה משך שנים לפרסם את התגלית שלו בטענות מגוחכות. מזה 40 שנה, פרשה זו, כמו פרשות אחרות שדקל מעלה בסדרת הרצאותיו, לא נדונה בשיח הציבורי וההיסטוריונים לא מזכירים אותה כלל. במהלך ההרצאות דקל מנסה להסביר כיצד זה קרה שכישלון מהדהד זה של אמ"ן "טואטא" ונמחק מספרי ההיסטריה. סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> י' בטבת ה'תשפ"ג. 03.01.2023 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בפרק נ"ח בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל. בפרק מספר אלי דקל על תגלית מודיעינית, לפיה סוריה קיבלה לאחר מלחמת יום הכיפורים החלטה אסטרטגית לשלש את דיביזיות השריון בצבאה. ההרצאה, בת 4 הפרקים, דנה במאבק שניהל דקל מול חטיבת המחקר באמ"ן שסירבה משך שנים לפרסם את התגלית בטענות מגוחכות. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מזה 40 שנה, פרשה זו, כמו פרשות אחרות שדקל מעלה בסדרת הרצאותיו, לא נדונה בשיח הציבורי וההיסטוריונים לא מזכירים אותה כלל. במהלך ההרצאות דקל מנסה להסביר כיצד זה קרה שכישלון מהדהד זה של אמ"ן "טואטא" ונמחק מספרי ההיסטריה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Wed, 04 Jan 2023 09:58:20 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230104 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,סוריה ירדן וסעודיה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230103 בפרק נ"ז בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל. בפרק מספר אלי דקל על תגלית מודיעינית, לפיה סוריה קיבלה לאחר מלחמת יום הכיפורים החלטה אסטרטגית לשלש את דיביזיות השריון בצבאה. ההרצאה, בת 4 הפרקים, דנה במאבק שניהל דקל מול חטיבת המחקר באמ"ן שסירבה משך שנים לפרסם את התגלית בטענות מגוחכות. מזה 40 שנה, פרשה זו, כמו פרשות אחרות שדקל מעלה בסדרת הרצאותיו, לא נדונה בשיח הציבורי וההיסטוריונים לא מזכירים אותה כלל. במהלך ההרצאות דקל מנסה להסביר כיצד זה קרה שכישלון מהדהד זה של אמ"ן "טואטא" ונמחק מספרי ההיסטריה. סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> י' בטבת ה'תשפ"ג. 03.01.2023 </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בפרק נ"ז בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל. בפרק מספר אלי דקל על תגלית מודיעינית, לפיה סוריה קיבלה לאחר מלחמת יום הכיפורים החלטה אסטרטגית לשלש את דיביזיות השריון בצבאה. ההרצאה, בת 4 הפרקים, דנה במאבק שניהל דקל מול חטיבת המחקר באמ"ן שסירבה משך שנים לפרסם את התגלית בטענות מגוחכות. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> מזה 40 שנה, פרשה זו, כמו פרשות אחרות שדקל מעלה בסדרת הרצאותיו, לא נדונה בשיח הציבורי וההיסטוריונים לא מזכירים אותה כלל. במהלך ההרצאות דקל מנסה להסביר כיצד זה קרה שכישלון מהדהד זה של אמ"ן "טואטא" ונמחק מספרי ההיסטריה. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Tue, 03 Jan 2023 04:55:43 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230103 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,סוריה ירדן וסעודיה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/230101 גרסה עדכנית למאמר שפורסם בפבר' 2018. במאמר סקירה כללית על זרוע האויר בצבא מצרים, פרוט שדות התעופה, והרכש. במאמר נתונים רבים על פיתוח שדות התעופה ומסע הרכש שמתנהל במצרים מאז שהנשיא עבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA+%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90+%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A2+%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span> כ"ט בשבט ה'תשע"ה 14.02.2018.  </span> </div> <div> <span> עדכון חלקי ח' בטבת ה'תשפ"ג 01.01.2023 </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> במסגרת מחקרי היסוד על הזרועות בצבא מצרים, ייחדנו פרקים לזרועות: היבשה, הים וההגנה האווירית. הפעם נעסוק בזרוע האוויר. הסקירה נכתבה במקור בפברואר 2018, עברה עדכון ביולי 2020, ועתה עברה עדכון נוסף. </span> </div> <div> <span>   </span> </div> <div> <span> <b> <font> רקע היסטורי </font> </b> </span> </div> <div> <span> נושא האוויר בצבא מצרים קיבל כבר בשנת 1937 מעמד של זרוע. מאז מלחמת העצמאות שוקד צבא מצרים על פיתוחה של זרוע זו. ואכן מזה עשרות רבות בשנים הצבא המצרי מקפיד מאוד שלחיל האוויר המצרי יהיה לפחות יתרון כמותי על חיל האוויר הישראלי. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בראשית שנות הששים החלה מצרים, בראשותו של הנשיא גמאל עבד אל נאצר, לפתח תשתית צבאית למלחמה בישראל. במסגרת זו נבנו בסיני שני שדות תעופה חדשים: בג'בל ליבני ובביר ת'מדה. וזאת בנוסף לשדות התעופה באל עריש וברפידים ובשארם א-שיח, שהיו קיימים עוד מתקופת מלחמת קדש. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> במלחמת ששת הימים הפתיע חיל האוויר הישראלי את חיל האוויר המצרי ותקף את מסלולי שדות התעופה הצבאיים במצרים. המהלך מנע את יכולת ההמראה של חיל האוויר המצרי, כך שבגל השני תקף חיל האוויר הישראלי את המטוסים המצריים בעודם על הקרקע, ולמעשה לא בא חיל האוויר המצרי לידי ביטוי ממשי במלחמה זו. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> המפלה במלחמת ששת הימים לימדה את המצרים לקח משולש, שהם מיישמים עד היום: </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> א. מיד לאחר המלחמה נבנו מאות דירים (מבנה מוגן למטוסי קרב הפצצה) בכל רחבי מצרים, וכיום יש למעלה מאלף דירים. למעשה מאז ועד היום לכל מטוסי הקרב יש דירים (למטוסי התובלה ולמסוקים הפתרון של דירים בד"כ לא מעשי, ולכן רובם שוהים בשדות התעופה ללא מיגון). </span> </div> <div> <span>   </span> </div> <div> <span> ב. ברוב שדות התעופה נבנה מסלול נוסף – מה שמקשה את שיתוק השדה, וכן נבנו שדות תעופה חדשים נוספים. </span> </div> <div> <span> ג. הוקם מערך הגנה אווירית משוכלל הכולל שילוב של טילי קרקע אוויר מסוגים שונים עם תותחי נ"מ מכווני מכ"ם, ונפרשה רשת נרחבת של מוצבי מכ"ם בכל רחבי מצרים. מערך ההגנה האווירית היא זרוע נפרדת, דבר שהיה למצרים לרועץ במלחמת יום הכיפורים. איני יודע מהו הפתרון לבעיה זו כיום.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> במלחמת יום הכיפורים ניסה חיל האוויר הישראלי למחזר את הצלחתו במלחמת ששת הימים, וניסה שוב ושוב לפגוע במסלולי שדות התעופה במצרים, אך הפעם ללא הועיל (ממליץ להקשיב להרצאתו של אל"מ מיל' אביעם סלע בקישור.[1]) מאידך גיסא גם ביצועיו של חיל האוויר המצרי במהלך מלחמת יום הכיפורים, הן בתקיפת יעדים צבאיים של צה"ל בסיני, הן בקרבות אוויר והן בסיוע קרוב לכוחות היבשה המצריים, לא היו משהו שאפשר להתפאר בו, וזאת למרות שהוא היה זה שהיכה ראשון. כישלונו העיקרי של חיל האוויר המצרי היה בכך שהוא לא הצליח למנוע את מהלך הצליחה של צה"ל. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> המצב כיום </b> </span> </div> <div> <span> במצרים יש כיום כ־60 שדות תעופה – 45 מתוכם הם צבאיים, ונבנו בהם מתקני תשתית צבאיים כגון: דתק"ים, בונקרים לתחמושת, מאגרי דלק ת/ק ומרכזי פיקוד ושליטה מבוצרים. בנוסף לשדות התעופה למטוסים, שבהם יש רחבות חניה למסוקים, נבנו גם שדות תעופה המיועדים למסוקים בלבד כגון: בדוורסואר ובחטאטבה. </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2378%D7%A9+220706+%D7%9E%D7%A4%D7%AA+%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94+%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> בשנים האחרונות, במיוחד מאז שתפס עבד אל פתח א־סיסי את השלטון במצרים, ניכרת תנופת בניית מתקני תשחית המתבצעת בעיקר בשדות תעופה בסיני ובמרחב תעלת סואץ - קהיר.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בנוסף להרחבת שתשתית של שדות התעופה במרחב סיני – קהיר מתבצעות עבודות גם בשדות הבאים: </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> א. בשדה התעופה הצבאי בסיווה (במדבר המערבי סמוך לגבול הלובי) נסלל מסלול תעופה חדש. סביב השדה הוקמה חומה עם מגדלי שמירה והבנו מחנות ליחידות להגנת השדה.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ב. בשדה התעופה הבאטה - סולום הסמוך לגבול מצרים לוב, נוספו עוד 12 דירים. להערכתי הרחבת השדה קשורה בצורף להגן על בסיס הצי המצרי 3 ביולי שנבנה במערב מצרים. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ג. שדה התעופה האזרחי באל עלמיין הוסב לצרכים צבאיים, במסלול שופץ ונבנו בו 6 דירים. להערכתי הסבת השדה לצרכים צבאיים היא עקב בניית הקריה הגרעינית המוקמת באדבעה הסמוכה.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ד. בשדה התעופה הצבאי ראס בנאס (במדבר המזרחי סמוך לגבול עם סודאן), נסלל מסלול נוסף ונבנו 18 דירים חדשים שככל הנראה מחליפים את הדירים הישנים.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ה. שדה התעופה האזרחי קאוינת (במדבר המערבי כ-300 ק"מ ממערב לאבו סימבל וכ- 70 ק"מ מצפון לגבול עם סודאן), מוכשר לצרכים צבאיים ונבנים בו 16 דירים למטוסי קרב/הפצצה. </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2019%D7%A9+220719+%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA+%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94-18dd685d.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div>   <span> בד בבד עם העבודות לפיתוח התשתיות של חיל האוויר המצרי מנהלת מצרים מסע רכש נרחב להגדלת הסד"כ האווירי ולשדרוג היכולות של כלי הטיס כפי שיפורט להלן </span> </div> <div> <span>   </span> </div> <div> <b> <font> סד"כ חיל האוויר  </font> </b> </div> <div> <span> להלן טבלה המסכמת את הידוע ממקורות גלויים בנושא סד"כ חיל האוויר המצרי. הטבלה מבוססת על מידע שלוקט בעיקר מויקיפדיה בשנת 2017. הטבלה עברה עדכון פרטים חלקי המעודכן לסוף שנת 2022  </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2231%D7%A9+230101+%D7%A1%D7%93%D7%9B+%D7%97%D7%99%D7%9C+%D7%94%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <b> <font> רכש זרוע האוויר </font> </b> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מאז שהנשיא עבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, צבא מצרים מתעצם בקדחתנות ומצטייד במיטב כלי הנשק הניתנים לרכישה בעולם. הצבא מקפיד מאוד על גיוון מקורות האספקה כדי למנוע תלות במדינה זו או אחרת.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בטבלאות שלהלן יש פרוט; מה נרכש, כמה סופק והעלות במיליוני דולרים. </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2400%D7%A9+221231+%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98+%D7%A8%D7%9B%D7%A9+%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A8+%D7%93%D7%A3+1.jpg"/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2400%D7%A9+221231+%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98+%D7%A8%D7%9B%D7%A9+%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A8+%D7%93%D7%A3+2.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <font> סיכום  </font> </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> הביצועים הנמוכים של חיל האוויר המצרי במלחמת יום הכיפורים, הביאו את המצרים למסקנה (שגויה או נכונה – זה בכלל לא חשוב) שהאשם הוא בנחיתות של המטוסים והחימוש הסובייטיים אל מול המטוסים והחימוש האמריקאי שבידי ישראל. עתה כשהם מצוידים בשפע של מטוסים וחימוש מתקדם הן של ארצות הברית והן ממיטב מטוסי אירופה (מטוס ה"רפאל"), הם עלו <span>   </span> לים להתפתות ולחשוב, שהם הגיעו לאיזון אל מול חיל האוויר הישראלי. אני מקווה, שהמופקדים על בטחון ישראל מודעים לסכנה זו ונערכים לקראתה. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> <font> נספחים </font> </b> </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2306%D7%A9+220607+%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94+%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99.png"/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2067%D7%A9+220719+%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94+%D7%93%D7%A3+1.jpg"/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2067%D7%A9+220719+%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%93%D7%A3+2.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> <font> הערות </font> </b> <div> [1]. <a href="http://" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&amp;v=2GVaupqDfY8 </a> h </div> </div> Sun, 01 Jan 2023 08:32:11 GMT https://www.dekelegypt.co.il/230101 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/221215 בפרק נ"ו בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, מספר אלי דקל על קבלת המינוי לפיקוד על הענף למחקר השטח והיעדים (ענף 10) בחטיבת המחקר באגף המודיעין. כשהגיע מצא שרוב הקצונה חסרת ידע בסיסי במודיעין בכלל ובצילומי אוויר בפרט. לדעתו של דקל, מצב זה נוצר בעקבות לא שקולות (בתקופת מלחמת ההתשה) להוציא מהענף את האחריות למבצעים מיוחדים ופענוח טקטי של צילומי אוויר. בעקבות החלטות אלו הענף איבד מחיוניותו ונאלץ לגייס קצינים ללא כל הכשרה במודיעין. סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ' בכסלו ה'תשפ"ג. 14.12.2022  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בפרק נ"ו בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, מספר אלי דקל על קבלת המינוי לפיקוד על הענף למחקר השטח והיעדים (ענף 10) בחטיבת המחקר באגף המודיעין. כשהגיע מצא שרוב הקצונה חסרת ידע בסיסי במודיעין בכלל ובצילומי אוויר בפרט. לדעתו של דקל, מצב זה נוצר בעקבות לא שקולות (בתקופת מלחמת ההתשה) להוציא מהענף את האחריות למבצעים מיוחדים ופענוח טקטי של צילומי אוויר. בעקבות החלטות אלו הענף איבד מחיוניותו ונאלץ לגייס קצינים ללא כל הכשרה במודיעין.  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Thu, 15 Dec 2022 07:16:44 GMT https://www.dekelegypt.co.il/221215 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/221212 בפרק נ"ה בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, מספר אלי דקל על תקופת שירותו כעוזר קצין המודיעין באוגדה 162. השיחה עוסקת התאמת תפקיד זה לאיש מטה מן המטכ"ל ובצורך של קצינים ממערך השדה לשמש בתפקידי מטה במטכ"ל. במהלך השיחה מועלות הצעות לשיפור התרגילים האוגדתיים והמוכנות של האוגדה לשעת מלחמה. סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ' בכסלו ה'תשפ"ג. 14.12.2022  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בפרק נ"ה בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, מספר אלי דקל על תקופת שירותו כעוזר קצין המודיעין באוגדה 162. השיחה עוסקת התאמת תפקיד זה לאיש מטה מן המטכ"ל ובצורך של קצינים ממערך השדה לשמש בתפקידי מטה במטכ"ל. במהלך השיחה מועלות הצעות לשיפור התרגילים האוגדתיים והמוכנות של האוגדה לשעת מלחמה.  </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Wed, 14 Dec 2022 09:09:46 GMT https://www.dekelegypt.co.il/221212 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/221213 רבים מחוקרי העיתים נוטים לפשט דברים מורכבים, כמו הצלחה וכישלון במלחמה, על ידי ההצבעה על כמה אשמים שאותם יש לצלוב בכיכר העיר ובכך יבוא לציון גואל. אחד הנושאים החביבים על ההולכים בדרך פשטנית זו, הוא להצביע על אי הפעלת האמצעים המיוחדים כגורם מרכזי בכישלון אמ"ן באי־מתן התרעה למלחמה. המאמר שלפניכם הוא פסקה מתוך מאמר רחב בשם "הקרב המודיעיני של צה"ל". המאמר פורסם בספר "ניצחון בסבירות נמוכה – אמיתות על מלחמת יום הכיפורים". הספר נערך בידי ד"ר מיכאל ברונשטיין ובכתיבתו השתתפו 18 כותבים, הן משורות האקדמיה, והן לוחמים ומפקדים בצה"ל. הפסקה שלהלן העוסקת בעניין "האמצעים המיוחדים", לקוחה מתוך מאמר רחב יריעה המנתח את עבודת הארגון ששמו מודיעין, ואת הסיבות שהביאו ארגון זה לכשל של אי־מתן ההתרעה. הפסקה מנתחת את מקומם של ה"אמצעים המיוחדים" במארג הכללי של עבודת המודיעין ומעלה ספקות באשר לתרומתם בנושא ההתרעה לו היו מופעלים זמן ממושך יותר לפני המלחמה. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--PPTX+Presentation+%D7%97%D7%93%D7%A9.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> ד"ר מיכאל ברונשטיין ואלי דקל. </span> </div> <div> <span>  י"ט במנחם אב ה'תשע"ח. 31.07.2018  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> הקדמה </b> </font> </div> <div> <font> <b> <br/> </b> </font> </div> <div> <span> מלחמת יום הכיפורים שרטה את נשמת העם היושב בציון, ופצעיה טרם הגלידו. עד עתה נכתבו על אודות מלחמה כאובה זו למעלה מ־500 ספרים וסביר להניח שהקולמוסים לא יִיבשו וספרים נוספים יצאו לאור בעתיד. לפני חודשים מספר יצא לאור הספר "ניצחון בסבירות נמוכה – אמיתות על מלחמת יום הכיפורים". הספר נערך בידי ד"ר מיכאל ברונשטיין ובכתיבתו השתתפו 18 כותבים, הן משורות האקדמיה, והן לוחמים ומפקדים בצה"ל. למען הגילוי הנאות – גם אלי דקל נמנה על הכותבים.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> המחברים מנסים לבחון מחדש "אמיתות" שונות שהתקבעו בציבוריות הישראלית. בסדרת מאמרים שיפורסמו באתר זה, אדלה מהספר כמה פרשיות וסוגיות במלחמה במטרה לעורר את הדיון הציבורי, ולעודד את הציבור שלא יסתפק בדוגמיות ויקרא את הספר כולו. בגיליון 52 בביטאון "שריון" היוצא לאור על ידי עמותת יד לשריון, נכתבה ביקורת על הספר ובין היתר נכתב בה: ..." זהו ספר "למיטיבי לכת" בהיסטוריה של מלחמת יום הכיפורים, ואלה מבין הקוראים שיש להם תמונה כוללת כלשהי על המלחמה יצאו נשכרים מספר זה". הספר ניתן לרכישה בחנויות הספרים </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span>   </span> <span> מבוא לפרק </span> </p> <p> <span> <span> רבים מחוקרי העיתים נוטים לפשט דברים מורכבים, כמו הצלחה וכישלון במלחמה, על ידי ההצבעה על כמה אשמים שאותם יש לצלוב בכיכר העיר ובכך יבוא לציון גואל. אחד הנושאים החביבים על ההולכים בדרך פשטנית זו, הוא להצביע על אי הפעלת האמצעים המיוחדים כגורם מרכזי בכישלון אמ"ן באי־מתן התרעה למלחמה. הפסקה שלהלן העוסקת בעניין "האמצעים המיוחדים", לקוחה מתוך מאמר רחב יריעה המנתח את עבודת הארגון ששמו מודיעין, ואת הסיבות שהביאו ארגון זה לכשל של אי־מתן ההתרעה. הפסקה מנתחת את מקומם של ה"אמצעים המיוחדים" במארג הכללי של עבודת המודיעין ומעלה ספקות באשר לתרומתם בנושא ההתרעה לו היו מופעלים זמן ממושך יותר לפני המלחמה. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="" target="_blank"> אמצעים מיוחדים ו"ידיעות זהב" </a> </p> <p> <span>   </span> <span> (פסקה מתוך מאמר "הקרב המודיעיני של צה"ל" מאת ד"ר מיכאל ברונשטיין עמ' 140–142) </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בפולמוס על "מחדל ההתרעה" מוזכרים "אמצעים מיוחדים" לאיסוף – מקור מידע מהחשובים שניתן לדמיין, שראו בהם "תעודת הביטוח של המדינה", או בעגה הצברית, הצינית במקצת: "השלייקעס של המדינה" – לאמור, בזכותם לא ניתפס "עם המכנסיים למטה". כנגד אלי זעירא נטען שלא הפעילם, אך לממונים עליו נתן להבין שהופעלו, ולא הניבו התרעה. זעירא ענה על כך שהאמצעים פעלו מספר שעות ולא התקבל מהם מידע התרעתי. כמובן, יש להתחיל בעובדות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> מבלי לפגוע בסודיות, אפשר לחשוב על המודל הבא: לסאדאת היה ערוץ קשר מיוחד לכוחותיו, הפרוסים על התעלה; המצרים חשבו שהערוץ מאובטח לחלוטין והריצו עליו אינפורמציה קריטית. אלא שסיירת מטכ"ל התקינה מכשיר מתוחכם, מפיתוח המוח הישראלי הפורה. המכשיר קלט את השיחות מאותו ערוץ, והעבירן לישראל. אמנם, פעולתו של המכשיר עשויה הייתה להסגירו, ואי-לכך הוחלט להפעיל את "האמצעים המיוחדים" רק במקרים קיצוניים. החלטה על הפעלתם הייתה באחריות ראש אמ"ן, וביצועהּ באחריות יואל בן-פורת, שפיקד על כל ההאזנה. האמצעים המיוחדים הופעלו (ולא התגלו) באפריל-מאי, בצל איום של המלחמה; שנית הופעלו האמצעים בליל 5-4 באוקטובר. לצורך זה הוגדרה עבודתם כ"ניסוי כלים". הם הופעלו בשעה 22:00, ובשעה 6 היה צריך לסוגרם. מכאן שהאמצעים פעלו כשמונה שעות. בדיון, שהתחיל בשעה 08:25, דיווח ראש אמ"ן, כי האמצעים לא הניבו מידע התרעתי – וזו הייתה אמת. יש טענה, כי מסיבות טכניות בפועל נסגרו האמצעים רק בשעה 11. ייתכן שזעירא לא ידע על כך, אך גם עם "תוספת" של 5 שעות לא הניבו האמצעים התרעה. אם-כן, לגופו של עניין זעירא דיווח אמת. נסיבות הפעלת האמצעים המיוחדים די מעורפלות. נראה כי תפקיד חשוב היה לשני קצינים בכירים: יואל בן-פורת, מפקד מערך ההאזנה, ומנחם דיגלי, מפקד מחלקת האיסוף. קצינים יותר זוטרים פעלו דרכם, ונראה שב-4-3 באוקטובר היו לפחות 4 מקרים[B], שבהם "לחצו" על זעירא לפתוח את האמצעים. כאמור, לקראת לילה 5-4 באוקטובר ניתן אישור ל"ניסוי כלים". </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מי שיצליח להתנתק מחיפוש-אשמים, יעמוד מול השאלה הגדולה והמרכזית: מדוע האמצעים בפעולתם במשך 11 שעות, כיממה לפני המלחמה, לא הניבו התרעה? האם היה פגם בקונצפציה הבסיסית? יש לדעת, כי במהלך המלחמה האמצעים פעלו – אך התקבל מהם רק "מידע משני"[1]+[A]. המסקנה: המצרים לא הריצו בקו מידע חשוב באמת. הסיבה הפשוטה לכך ביטחון השדה; אך אפשר לחשוב גם על סיבות אחרות. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>  המרחק בין קהיר לתעלה הוא כ-120 ק"מ, או שעתיים נסיעה. במלחמה יזומה המתוכננת מזה מספר שנים, בהחלט אפשר להעביר את המידע הרגיש על ידי שליחים, וזאת הדרך המאובטחת ביותר. קצינים מצריים בכירים, שנשבו במלחמה, סיפרו, כי לקראת ה"תרגיל" חולקו להם מעטפות חתומות ובהן פקודות; במהלך התרגיל העבירו בקשר רק הוראות לפתיחת מעטפה זו או אחרת – גם זו שיטה מאובטחת. בשיטה דומה נהג הצבא האדום ב-1941, והשיטה כשלה לחלוטין, כי הפקודות המוכנות מראש לא תאמו את המציאות, שהשתנתה בקצב מסחרר. אבל התרגיל המצרי התנהל לפי תכנית מפורטת ובלי הפתעות גדולות. לכן, השיטה עבדה, ונטרלה את היכולת ההתרעתית של האמצעים המיוחדים. עם זאת ברור שבמלחמה לא הסתמכו על מעטפות ולא על דואר שליחים. </span> <span> <span> </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> כאן בא ההסבר השני. כבר סופר, שהמצרים הכינו מרכזי שליטה חלופיים, ואף הפעילו אותם תוך כדי "תרגיל". המודיעין הישראלי היה מודע למהלך רק חלקית, ומשמעותו לא הובנה. סביר להניח שעבור המפקדות החלופיות הוכנו גם ערוצי קשר חלופיים, והאמצעים המיוחדים לא יירטו אותם. אגב, המפקדות הישנות לא נעזבו לגמרי, אלא שימשו למשימות-משנה, ובהתאם לכך היה המידע, שיצא מהן או שנכנס אליהן. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ניתן לומר, שמדובר בתקלה: אצלנו לא חשבו על שליחים, על מעטפות ו/או על הערוצים חלופיים. אבל לדעתנו, הייתה כאן טעות קונצפטואלית עמוקה יותר. כבר הסברנו, שהוחלט להפעיל את אמצעים מיוחדים רק "לפרקים", ובכך מראש "ויתרו" על ממד נוסף של המידע – אותו ה"טראפיק", ששאל עליו דיין. נשארה האפשרות (והתקווה) ליירט את "ידיעת הזהב", כלומר, את מידע קריטי. אבל מידע קריטי לא בהכרח עובר ברצף, והכול נעשה תלוי-מזל. בפועל, הופעלו האמצעים המיוחדים בשעות הלילה (בין שעות 22:00 ל-6:00), ואפשר להניח, שבשעות לילה ה"טראפיק" יהיה נמוך יחסית, והסבירות לצוד "ידיעת זהב" תהיה נמוכה עוד יותר. נראה אפוא, שהגזמנו בערך ההרתעתי של האמצעים המיוחדים. מקומם הטבעי היה דווקא במהלך המלחמה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> עוד הערות להשלמת הנושא. זעירא היה קשור אישית לפרויקט ה"אמצעים המיוחדים", ואולי משום כך היה לו עניין מיוחד בשמירתם (אי-הפעלתם). ועוד: המצרים גילו  כחודשיים לפני המלחמה מכשיר דומה, והרגישות של אמ"ן בהפעלת אמצעים מסוג זה עלתה בעקבות כך. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> שנים אחרי מלחמת יום הכיפורים התפתחו פולמוסים בקשר אליה, וביניהם גם הפולמוס המודיעיני-התרעתי. אין חולקים על כך שאכן היה המחדל, שזעירא ושלֵו תרמו לו; הם גם שילמו מחיר אישי. מעבר לכך הוצא העניין מפרופורציה נכונה, ובכך, במתכוון או שלא במתכוון, הומעט ועומעם חלקו של המחדל האג"מי, שהיה משמעותי יותר, זאת לפחות דעתנו[2]. אמנם הציבור חושב אחרת, במידה ניכרת בזכות נרטיב, שעיצב פרופ' אורי בר-יוסף בספרו "הצופה שנרדם" והתקבל כהסבר אולטימטיבי לכישלון[3]. בין היתר, מדגיש הספר את אי-הפעלת האמצעים המיוחדים, ובעקיפין קשר את העניין לתזה של הסוכן הכפול. הקשר הוא כדלקמן: המסמכים אינם מאשרים את ההשערה, שגולדה הייתה תלויה בידיעות מסוכן הצמרת, ואם היא לא נשענה על הסוכן, אזי נשענה על האמצעים המיוחדים. המבנה הלוגי הזה רעוע מעיקרו, אין לו ביסוס בעובדות, אך יש לו צורה של הוכחה, הוא קליט, ונקלט בדומה להרבה תזות של בר-יוסף – בהן גם נכונות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> עתה נפנה לספר עצמו, רק נזכיר שהוא נכתב לפני הופעת התזה של הסוכן הכפול ("הכפלת הסוכן"). נעבור ישירות לאירוע המרכזי ב-5 באוקטובר. את תוכן הדיווח של זעירא הבאנו לעיל. עתה נביא את פרשנות בר-יוסף: "הם [דיין, גולדה, אלעזר ואחרים] לא ידעו שהאמצעים לא הניבו אינדיקציות, לא בגלל שאינדיקציות האלה לא היו, אלא מכיוון שלא הופעלו"[4]. כנגד המעשה הרע (אי-הפעלה ודיווח שקרי) של זעירא עומד "מעשה טוב": "כאשר רמ"ח המחקר (אריה שלֵו) דרש את הפעלת (האמצעים) – הוא (אלי זעירא) סירב גם לו". אנו יודעים שזעירא לא "סירב", אך עמדת שלֵו מתמיהה. הוא תמך ב"סבירות נמוכה" מתחילת המהלך ועד סופו, כפי שעולה מפרשת הלקט האדום של אילן תהילה. ייתכן ששינה את דעתו פעמיים, אך יותר סביר בעינינו הסבר אחר: שלֵו לא בא לזעירא לבדו, אלא בתוך "קבוצת הקצינים הבכירים". מישהו אחר "לחץ על זעירא", וייתכן שגם היה מסמך כתוב[5]. זאת השערתנו על דרך ההיגיון, אבל ברור לנו שהסיפור של האמצעים המיוחדים" רחוק מלהיות "תם ונשלם". </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> הערות   הד"ר מיכאל בורנשטיין </span> </h2> <h2> <span> <br/> </span> </h2> <p> <span> [ </span> <span> 1] - לכאורה מצטרפים "האמצעים המיוחדים" ל"גשר הגלילים" בתור פיתוח טכנולוגי מדהים לכשעצמו, אך בעל תועלת לא גבוהה. אכן יש לשניהם קו משותף של "פטישיזם טכנולוגי", אך אנו מעדיפים לדון את כל מקרה לגופו. יש להדגיש, שעדיין אין פרטים על הפעלת האמצעים באפריל-מאי. משום כך אין "נקודת ייחוס" להפעלתם באוקטובר; וזה חיסרון גדול מאוד בכל מחקר רציני. </span> </p> <p> <span> <span> [2] - ישראל גלילי אמר לועדת אגרנט שביטחונו האישי הושתת על הבטחת אמ"ן לתת התראה בת 48 שעות, ועל הבטחת הדרג הצבאי להביס את האויב בשדה הקרב, בכל מקרה. </span> </span> </p> <p> <span> [3] - מבחינתנו, הספר הנו יותר מדי "אנטי-זעירא", ומרוכז בתפר בין צמרת אמ"ן לצמרת המדינית ולצמרת הצבאית. בכך החמיץ את רוחב התיאור ביחס לתפקוד אמ"ן כמערכת רחבה וענפה. </span> </p> <p> <span> [4] - למעלה הוכחנו שהטענות האלה לא ממש מדויקות ויותר קרובות למניפולציות. </span> </p> <p> <span> <span> [5] - במהלך כתיבת המאמר ראיינתי את משה נוימן, קצין אמ"ן במיל'. שאל אותי משה נוימן: מה הוא נשקו של קצין אמ"ן? עניתי: השכל. אבל לנוימן הפתיעני: לא! העט והנייר. אתה משפיע רק אם אתה כותב מסמך. אחרי ששקלתי את העניין, אני סבור שהוא צודק. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>  הערות אלי דקל </span> </p> <p> <span> [A] כיום מתברר שה"תנובות המודיעיניות" מאמצעי זה – גם משהופעל, היו מעטות. אמ"ן, גם בעזרת ה"אמצעים המיוחדים" התקשה מאוד לפתור במהלך המלחמה שאלות מהותיות כגון: מבנה הכוח הצולח (פירוק חלק ניכר מעתודות השריון המצריות וצירופן לכוח הצולח), מתי, כמה ואילו טנקים חצו את התעלה, ומהי תוכנית הפעולה של האויב המצרי (תוכנית הפעולה המצומצמת – ה"צריחים הגבוהים"). לכן אני מסכים עם מחבר המאמר שהציפיות "מקונץ פטנט" זה היו מוגזמות ונבעו מחוסר היכרות עם הצבא המצרי, ואופן פעולתו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> [B] מריאיון שקיימתי עם קצין החפץ להישאר בעילום שם, עולה כי ב־2–4 באוקטובר הגיעה לראש אמ"ן בקשה מקצין זוטר, להפעיל את ה"אמצעים המיוחדים". ראש אמ"ן, אלי זעירא, לאחר ששמע מפי הקצין הזוטר את טיעוניו לבקשה, נועץ עם ראש מחלקת האיסוף, אל"ם מנחם דיגלי, ועם ראש מחלקת המחקר אריה שלֵו, ושניהם המליצו שלא להפעיל את האמצעים. בעקבות המלצתם, סירב ראש אמ"ן להפעיל את האמצעים במועד זה. מסיפור זה, שאני מאמין בנכונותו, עולה כי הצבע השחור שבו נצבע ראש אמ"ן, כקצין יהיר שאינו מקשיב לדעת פקודיו וכופה על המערכת את דעתו, אינו מדויק בלשון המעטה. לראיה, ראש אמ"ן מוכן להקשיב קשב רב לטיעוני הקצין הזוטר, וכדי לקבל החלטה הוא אף נועץ בעוזריו לתחום איסוף ומחקר ושניהם גם יחד דוחים בעת ההיא את הבקשה. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> <span> איני רואה עצמי כסנֵגורו של ראש אמ"ן, אבל המחשבה שבסילוקו מהתפקיד יגיע המזור לחוליי אמ"ן היא מחשבת שווא. אמ"ן לא ביצע אחר מלחמת יום הכיפורים בדק בית רציני, אלא רק תיקונים קוסמטיים. לכן, כשלים שהיו במלחמת יום הכיפורים חזרו ונשנו גם במלחמות שלאחר מכן. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 13 Dec 2022 09:47:58 GMT https://www.dekelegypt.co.il/221213 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,צבא מצרים,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/221201 <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> ו' בכסלו ה'תשפ"ג. 30.11.2022  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בפרק נ"ד בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, מספר אלי דקל על תקופת שירותו בבסיס ההדרכה המרכזי של חיל המודיעין (בה"ד 15) כמדריך בקורס קציני מודיעין שטח. השיחה מוקדשת לאופן בו התנהל בית הספר למודיעין, במיוחד בקורס לקציני שטח מחזור ג' (מרס-אפריל 1978). בשיחה תוקף דקל את שיטת ההדרכה שהייתה נהוגה בצה"ל באותם ימים (גם כיום?), לפיה אנשים חסרי ידע מספק מגיעים "לעשות תפקיד" בהדרכה, ולאחריו הם ממשיכים לנדוד בצה"ל. דקל טוען שמערך ההדרכה אז היה חסר עמוד שדרה של מדריכים מקצועיים.   </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Thu, 01 Dec 2022 16:56:03 GMT https://www.dekelegypt.co.il/221201 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/221130 בפרק נ"ג בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, מספר אלי דקל על יציאתו ל"גלות" אל מחוץ למטכ"ל . עיקר השיחה מוקדש לעדכניות החומר שנלמד בבית הספר לפיקוד ומטה (פו"ם). לדברי דקל בשנת 1977 לימדו א5ת החניכים בפו"ם מידע ישו על צבא מצרים שמזה שנים כבר אינו רלוונטי. בשיחה תוקף דקל את שיטת ההדרכה הנהוגה בצה"ל לפיה אנשים חסרי ידע מספק מגיעים "לעשות תפקיד" בהדרכה, ולאחריו הם ממשיכים לנדוד בצה"ל. דקל טוען שמערך ההדרכה חסר עמוד שדרה של מדריכים מקצועיים. סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> ו' בכסלו ה'תשפ"ג. 30.11.2022  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בפרק נ"ג בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, מספר אלי דקל על יציאתו ל"גלות" אל מחוץ למטכ"ל . עיקר השיחה מוקדש לעדכניות החומר שנלמד בבית הספר לפיקוד ומטה (פו"ם). לדברי דקל בשנת 1977 לימדו א5ת החניכים בפו"ם מידע ישו על צבא מצרים שמזה שנים כבר אינו רלוונטי. בשיחה תוקף דקל את שיטת ההדרכה הנהוגה בצה"ל לפיה אנשים חסרי ידע מספק מגיעים "לעשות תפקיד" בהדרכה, ולאחריו הם ממשיכים לנדוד בצה"ל. דקל טוען שמערך ההדרכה חסר עמוד שדרה של מדריכים מקצועיים.  </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Wed, 30 Nov 2022 17:14:35 GMT https://www.dekelegypt.co.il/221130 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/221114 מאז פברואר 2021 מוקמים בתוך המתחם המוגן של משרד ההגנה המצרי 80 מבני אחסון ענקיים בשטח 100X 100 מטר כל אחד. העבודות (כך ביולי 2022) טרם הסתיימו ובהחלט ייתכן כי במקום ייבנו מבני אחסון נוספים. מתחם משרד ההגנה הוא חלק מהבירה המנהלתית החדשה המוקמת באמצע הדרך בין קהיר לסואץ. מדובר במתחם מוגן שכולל, בין היתר, את משרדי משרד ההגנה המצרי, מחנות גדולים ליחידות אבטחת המשטר, קריית האקדמיות הצבאיות ושכונות מגורים. להערכת אלי דקל, אתר האחסון הענק מיועד לשמש מחסני חירום של מצרים. המאמר מפרט את כלל היערכותה של מצרים למלחמה ממושכת על אויבה <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2688%D7%A9+837%D7%93+%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%AA+%D7%92%D7%95%D7%93%D7%9C+%D7%9E%D7%97%D7%A1%D7%9F+%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93+%D7%94%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אליהו דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span> כ' בחשוון ה'תשפ"ג. נובמבר 2022 </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> מאז פברואר 2021 מוקמים בתוך המתחם המוגן של משרד ההגנה המצרי 80 מבני אחסון ענקיים בשטח 100X 100 מטר כל אחד. העבודות (כך ביולי 2022) טרם הסתיימו ובהחלט ייתכן כי במקום ייבנו מבני אחסון נוספים. מתחם משרד ההגנה הוא חלק מהבירה המנהלתית החדשה המוקמת באמצע הדרך בין קהיר לסואץ. מדובר במתחם מוגן שכולל, בין היתר, את משרדי משרד ההגנה המצרי, מחנות גדולים ליחידות אבטחת המשטר, קריית האקדמיות הצבאיות ושכונות מגורים. </span> </div> <div> <span>   </span> </div> <div> <span> להערכתי, אתר האחסון הענק מיועד לשמש מחסני חירום של מצרים.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2687%D7%A9+14-11-22+%D7%9E%D7%97%D7%A1%D7%A0%D7%99+%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9D+%D7%91%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94+%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> רקע היסטורי קצר </span> <span> <span> . במלחמת העולם השנייה בנו הבריטים במצרים שרשרת ארוכה של מחסנים לנשק, תחמושת וציוד צבאי והם שימשו את צבא מצרים עד מלחמת יום הכיפורים. מאז נבנו במצרים מחסני אמצעי לחימה וציוד צבאי (לא כולל תחמושת) המשתרעים על שטח אחסון בנוי של כ־680,000 מ"ר. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> להערכתי, בשנת 2010 קיבלה מצרים החלטה אסטרטגית לבנות את צבאה כך שיוכל לנהל מלחמות ארוכות ללא תלות באספקה של המעצמות. החלטה זו הוצאה אל הפועל בעיקר מאז שעבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים. בתקופה זו נבנו אתרי אחסון גדולים המשתרעים על שטח של כ־600,000 מ"ר נוספים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אתר האחסון החדש </span> <span> . בניית האתר החדש המשתרע, לעת עתה, על שטח בנוי של כ־800,000 מ"ר היא קפיצת מדרגה בכל הקשור בבניית מחסני חירום הן מבחינת גודל האתר הן מבחינת התקופה הקצרה שבה הוא מוקם. לעת עתה לא ברור מה יאוחסן באתר אך הקמתו בתוך המרחב המוגן של משרד ההגנה מצביעה על הכיוון. </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2684%D7%A9+797+221114+%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93+%D7%94%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> הערכה. </span> <span> <span> שרשרת מחסני החירום במצרים משתרעת כיום על שטח של למעלה משני מיליון מ"ר (לא כולל אחסון במערות הענק בוואדי חוף ובמנהרות האחסון הנבנות בחזית התעלה). מערך  אחסון זה הכולל אחסון אלפי טנקים, נגמ"שים ותותחים, וכן התעשייה הצבאית המפותחת שלה, מאפשרים למצרים לנהל מלחמות ממושכות ללא אספקה מבחוץ. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> פרטים נוספים על מערך מחסני החירום ראו בסקירתי "מצרים: בניית אתרי אחסון גדולים לנשק וציוד צבאי" ממרס 2018 בקישור: </span> </span> </p> <p> <a href="https://www.dekelegypt.co.il/180322"> https://www.dekelegypt.co.il/180322 </a> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2254%D7%A9+221112+%D7%9E%D7%97%D7%A1%D7%A0%D7%99+%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%98%D7%9B%D7%9C%D7%99+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2250%D7%A9+221114+%D7%9E%D7%A4%D7%AA+%D7%9E%D7%97%D7%A1%D7%A0%D7%99+%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9D+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg" alt=""/> </div> Mon, 14 Nov 2022 17:16:23 GMT https://www.dekelegypt.co.il/221114 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/221108 בפרק נ"ב בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, מספר אלי דקל, את אופן הכנת המודיעין למבצע. דקל, שרת בחטיבת המחקר באגף המודיעין וריכז את עבודת המודיעין להכנת תיק היעד למבצע שחרור החטופים מאנטבה שבאוגנדה (מבצע "יהונתן", מבצע "כדור הרעם" מבצע "סטנלי"). ההרצאה מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגרפי". בהרצאה יש פרטים על שלבי איסוף המידע למבצע ועיבודו לתיק יעד. בשיחה מייחד אלי דקל את הדיבור גם לנושא לאופן בו סיירת מטכ"ל מלקטת מידע עבור המבצעים שיחידה זו נוטלת חלק בהם. סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> כ"ב בחשוון ה'תשפ"ג. 16.11.2022  </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בפרק נ"ב בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, מספר אלי דקל, את אופן הכנת המודיעין למבצע. דקל, שרת בחטיבת המחקר באגף המודיעין וריכז את עבודת המודיעין להכנת תיק היעד למבצע שחרור החטופים מאנטבה שבאוגנדה (מבצע "יהונתן", מבצע "כדור הרעם" מבצע "סטנלי"). ההרצאה מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגרפי". בהרצאה יש פרטים על שלבי איסוף המידע למבצע ועיבודו לתיק יעד. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בשיחה מייחד אלי דקל את הדיבור גם לנושא לאופן בו סיירת מטכ"ל מלקטת מידע עבור המבצעים שיחידה זו נוטלת חלק בהם. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Tue, 08 Nov 2022 16:18:42 GMT https://www.dekelegypt.co.il/221108 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/221107 בפרק נ"א בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, מספר אלי דקל, את אופן הכנת המודיעין למבצע. דקל, שרת בחטיבת המחקר באגף המודיעין וריכז את עבודת המודיעין להכנת תיק היעד למבצע שחרור החטופים מאנטבה שבאוגנדה (מבצע "יהונתן", מבצע "כדור הרעם" מבצע "סטנלי"). ההרצאה מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגרפי". בהרצאה יש פרטים על שלבי איסוף המידע למבצע ועיבודו לתיק יעד. סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <a href="" target="_blank"> כ"ב בחשוון ה'תשפ"ג. 16.11.2022  </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <h2> <span> בפרק נ"א בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, מספר אלי דקל, את אופן הכנת המודיעין למבצע. דקל, שרת בחטיבת המחקר באגף המודיעין וריכז את עבודת המודיעין להכנת תיק היעד למבצע שחרור החטופים מאנטבה שבאוגנדה (מבצע "יהונתן", מבצע "כדור הרעם" מבצע "סטנלי"). ההרצאה מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגרפי". בהרצאה יש פרטים על שלבי איסוף המידע למבצע ועיבודו לתיק יעד. </span> </h2> <h2> <span> <br/> </span> </h2> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Mon, 07 Nov 2022 15:38:31 GMT https://www.dekelegypt.co.il/221107 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/221106 בפרק נ' בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, מספר אלי דקל, את אופן הכנת המודיעין למבצע. דקל, שרת בחטיבת המחקר באגף המודיעין וריכז את עבודת המודיעין להכנת תיק היעד למבצע שחרור החטופים מאנטבה שבאוגנדה (מבצע "יהונתן", מבצע "כדור הרעם" מבצע "סטנלי"). ההרצאה מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגרפי". בהרצאה יש פרטים על שלבי איסוף המידע למבצע ועיבודו לתיק יעד. סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> כ"ב בחשוון ה'תשפ"ג. 16.11.2022  </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <h2> <span> בפרק נ' בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, מספר אלי דקל, את אופן הכנת המודיעין למבצע. דקל, שרת בחטיבת המחקר באגף המודיעין וריכז את עבודת המודיעין להכנת תיק היעד למבצע שחרור החטופים מאנטבה שבאוגנדה (מבצע "יהונתן", מבצע "כדור הרעם" מבצע "סטנלי"). ההרצאה מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגרפי". בהרצאה יש פרטים על שלבי איסוף המידע למבצע ועיבודו לתיק יעד. </span> </h2> <h2> <br/> </h2> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Sun, 06 Nov 2022 09:38:44 GMT https://www.dekelegypt.co.il/221106 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/221105 בפרק מ"ט בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, מספר אלי דקל, את אופן הכנת המודיעין למבצע. דקל, שרת בחטיבת המחקר באגף המודיעין וריכז את עבודת המודיעין להכנת תיק היעד למבצע שחרור החטופים מאנטבה שבאוגנדה (מבצע "יהונתן", מבצע "כדור הרעם" מבצע "סטנלי"). ההרצאה מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגרפי". בהרצאה יש פרטים על שלבי איסוף המידע למבצע ועיבודו לתיק יעד. סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <a href="" target="_blank"> כ"ב בחשוון ה'תשפ"ג. 16.11.2022  </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <h2> <span> בפרק מ"ט בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, מספר אלי דקל, את אופן הכנת המודיעין למבצע. דקל, שרת בחטיבת המחקר באגף המודיעין וריכז את עבודת המודיעין להכנת תיק היעד למבצע שחרור החטופים מאנטבה שבאוגנדה (מבצע "יהונתן", מבצע "כדור הרעם" מבצע "סטנלי"). ההרצאה מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגרפי". בהרצאה יש פרטים על שלבי איסוף המידע למבצע ועיבודו לתיק יעד. </span> </h2> <h2> <br/> </h2> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Sat, 05 Nov 2022 10:25:04 GMT https://www.dekelegypt.co.il/221105 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/221104 בפרק מ"ח בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, עוסק אלי במחקרי יסוד שהתבצעו בחטיבת המחקר באמ"ן לאחר מלחמת יום הכיפורים. כדוגמא, מפרט דקל את נושא חקר ההתבצרות המצרית בסיני בין השנים 1977-1974. בשנים אלו התנהל בחיל המודיעין וויכוח ממושך בנושא -ויכוח שלא הוכרע. סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> י' בחשוון ה'תשפ"ג. 10.11.2022 </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בפרק מ"ח בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, עוסק אלי במחקרי יסוד שהתבצעו בחטיבת המחקר באמ"ן לאחר מלחמת יום הכיפורים. כדוגמא, מפרט דקל את נושא חקר ההתבצרות המצרית בסיני בין השנים 1977-1974. בשנים אלו התנהל בחיל המודיעין וויכוח ממושך בנושא -ויכוח שלא הוכרע.  </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Fri, 04 Nov 2022 06:27:01 GMT https://www.dekelegypt.co.il/221104 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/221103 בפרק מ"ז בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, עוסק אלי דקל סוגיית העדר הפקת לקחים מסודרת באגף המודיעין לאחר מלחמת יום הכיפורים. בהרצאה מונה דקל מקצת מהלקחים שלדעתו המודיעין היה צריך להפיק כדי לשפר את תפקודו. דקל מציע, בין היתר, לבדוק את הסיבות לכישלונות החוזרים ונשנים בשל מחלקת המודיעין באספקת מודיעין לגייסות; ניוון השימוש בצילומי אוויר כגורם מרכזי למידע מעמיק על צבאות ערב – זאת לעומת הסגידה למקורות המבוססים על האזנה; וביטול האפשרות ללימודים אקדמיים תוך כדי ביצוע תפקיד. סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <a href="" target="_blank"> ח' בחשוון ה'תשפ"ג. 02.11.2022 </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בפרק מ"ז בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, עוסק אלי דקל סוגיית העדר הפקת לקחים מסודרת באגף המודיעין לאחר מלחמת יום הכיפורים. בהרצאה מונה דקל מקצת מהלקחים שלדעתו המודיעין היה צריך להפיק כדי לשפר את תפקודו. דקל מציע, בין היתר, לבדוק את הסיבות לכישלונות החוזרים ונשנים בשל מחלקת המודיעין באספקת מודיעין לגייסות; ניוון השימוש בצילומי אוויר כגורם מרכזי למידע מעמיק על צבאות ערב – זאת לעומת הסגידה למקורות המבוססים על האזנה;  וביטול האפשרות ללימודים אקדמיים תוך כדי ביצוע תפקיד. </span> </span> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Thu, 03 Nov 2022 06:59:38 GMT https://www.dekelegypt.co.il/221103 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/221102 בפרק מ"ו בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, עוסק אלי דקל בניתוח המשמעויות מהפקת הלקחים בחטיבת המחקר באמ"ן לאחר מלחמת יום הכיפורים. תהליך הפקת הלקחים נעשה בחופזה וללא הבנה מספקת של כשלי המודיעין. עקב כך, מרבית השינויים היו חסרי ערך וחלקם אף הזיק למודיעין במקום להועיל. סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> ח' בחשוון ה'תשפ"ג. 02.11.2022 </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בפרק מ"ו בסדרת ההרצאות על אגף המודיעין בצה"ל, עוסק אלי דקל בניתוח המשמעויות מהפקת הלקחים בחטיבת המחקר באמ"ן לאחר מלחמת יום הכיפורים. תהליך הפקת הלקחים נעשה בחופזה וללא הבנה מספקת של כשלי המודיעין. עקב כך, מרבית השינויים היו חסרי ערך וחלקם אף הזיק למודיעין במקום להועיל. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> סדרת ההרצאות על אגף המודיעין, מתקיימת על ידי ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין". בסדרה משוחח ד"ר מילשטיין עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Wed, 02 Nov 2022 09:43:12 GMT https://www.dekelegypt.co.il/221102 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/221025 מנהל ערוץ היוטיוב "באים את הפרופסורים משוחח עם אלי דקל בנושא יציבות השלטון במצרים, ודן עמו בשאלה האם מצרים עומדת על סף הפיכה. הרקע להרצאה הוא פיתוח מואץ של בתי כלא לאסירים פוליטיים ומצבה הכלכלי המתדרדר של מצרים. בהרצאה ניתנת סקירה של התפתחות בתי הכלא, מאז שנת 2010, במיוחד מאז שנת 2020. בהרצאה מנותח מצבה כלכלי הרעוע של מצרים, הגורם ככל הנראה לכך, שהמוני מצרים מאבדים את התקווה שהפיח בם הנשיא עבד אל פתח א־סיסי כאשר הוא תפס את השלטון במצרים ב־2013. בהרצאה נדון גם נושא הקמת "בית הכלא הנאור" המוקם בוואדי נטרון. לטענת המרצה, אלי דקל, זהו "בית כלא לדוגמא" שהוקם כמצג שווא של נאורות כדי להפחית את הלחצים הבינלאומיים בכל הקשור לשמירת זכויות אזרח. <div data-rss-type="text"> <p> <span> אלי דקל-דליצקי ואלכס צייטלין </span> </p> <p> <span> כ"ד באלול ה'תשפ"ב. 22.09.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מנהל ערוץ היוטיוב "באים את הפרופסורים משוחח עם אלי דקל בנושא יציבות השלטון במצרים, ודן עמו בשאלה האם מצרים עומדת על סף הפיכה. הרקע להרצאה הוא פיתוח מואץ של בתי כלא לאסירים פוליטיים ומצבה הכלכלי המתדרדר של מצרים. בהרצאה ניתנת סקירה של התפתחות בתי הכלא, מאז שנת 2010, במיוחד מאז שנת 2020. בהרצאה מנותח מצבה כלכלי הרעוע של מצרים, הגורם ככל הנראה לכך, שהמוני מצרים מאבדים את התקווה שהפיח בם הנשיא עבד אל פתח א־סיסי כאשר הוא תפס את השלטון במצרים ב־2013.  </span> </p> <p> <span> בהרצאה נדון גם נושא הקמת "בית הכלא הנאור" המוקם בוואדי נטרון. לטענת המרצה, אלי דקל, זהו "בית כלא לדוגמא" שהוקם כמצג שווא של נאורות כדי להפחית את הלחצים הבינלאומיים בכל הקשור לשמירת זכויות אזרח. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Tue, 25 Oct 2022 14:26:37 GMT https://www.dekelegypt.co.il/221025 הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/221020 בפרק מ"ה סוקר אלי דקל את הלקחים הראשונים שהופקו בחטיבת המחקר באגף המודיעין לאחר מלחמת יום הכיפורים. כזכור תהליך הפקת הלקחים נקטע בפקודת ראש אמ"ן שלמה גזית שציווה לצעוד קדימה ולא לחטט יותר בפצעי העבר. דקל סבור כי העדר תחקור מקיף, גרם לכך שהופקו לקחים שטחיים שחשפו אך מעט מכשלי אמ"ן. נוצר מצב שגם כיום, אמ"ן לא מודע עדיין לכשלים מהותיים בעבודתו לפני ובמהלך המלחמה. עקב כך מרבית הכשלים חזרו על עצמם במלחמת שלום הגליל. בעקבות הפקת הלקחים החפוזה, בוצעו שינויים מבניים באמ"ן שלדעת דקל גרמו בעיקר לנזק. הפרק הוא חלק סדרת מפגשים שבהם ד"ר אורי מילשטיין משוחח עם סא"ל בדימוס אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. ד"ר אורי מילשטיין מנהל את אתר היוטיוב "לעומק עם אורי מילשטיין". אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ד בתשרי ה'תשפ"ג. 19.10.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <h1> <span> <span> בפרק מ"ה סוקר אלי דקל את הלקחים הראשונים שהופקו בחטיבת המחקר באגף המודיעין לאחר מלחמת יום הכיפורים. כזכור תהליך הפקת הלקחים נקטע בפקודת ראש אמ"ן שלמה גזית שציווה לצעוד קדימה ולא לחטט יותר בפצעי העבר. דקל סבור כי העדר תחקור מקיף, גרם לכך שהופקו לקחים שטחיים שחשפו אך מעט מכשלי אמ"ן. נוצר מצב שגם כיום, אמ"ן לא מודע עדיין לכשלים מהותיים בעבודתו לפני ובמהלך המלחמה. עקב כך מרבית הכשלים חזרו על עצמם במלחמת שלום הגליל. </span> </span> </h1> <h1> <br/> </h1> <h1> <span> בעקבות הפקת הלקחים החפוזה, בוצעו שינויים מבניים באמ"ן שלדעת דקל גרמו בעיקר לנזק.  </span> </h1> <h1> <span> <span> <span>  </span>   </span> </span> </h1> <h1> <span> הפרק הוא חלק סדרת מפגשים שבהם ד"ר אורי מילשטיין משוחח עם סא"ל בדימוס אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. ד"ר אורי מילשטיין מנהל את אתר היוטיוב "לעומק עם אורי מילשטיין". אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </h1> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Thu, 20 Oct 2022 13:17:51 GMT https://www.dekelegypt.co.il/221020 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/221019 בפרק מ"ד מסכם אלי דקל את עמדתו באשר ליעד המצרי במלחמת יום הכיפורים. בהרצאה הוא שולל את הגישה הרווחת בציבור לפיה סאדאת הורה לתכנן "מלחמה כוללת מוגבלת בממדיה" מתוך כוונה להביא את הצדדים לשולחן המו"מ. דקל מציג בהרצאה מטרת שונה. הפרק הוא חלק סדרת מפגשים שבהם ד"ר אורי מילשטיין משוחח עם סא"ל בדימוס אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. ד"ר אורי מילשטיין מנהל את אתר היוטיוב "לעומק עם אורי מילשטיין". אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ד בתשרי ה'תשפ"ג. 19.10.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="" target="_blank"> בפרק מ"ד מסכם אלי דקל את עמדתו באשר ליעד המצרי במלחמת יום הכיפורים. בהרצאה הוא שולל את הגישה הרווחת בציבור לפיה סאדאת הורה לתכנן "מלחמה כוללת מוגבלת בממדיה" מתוך כוונה להביא את הצדדים לשולחן המו"מ. דקל מציג בהרצאה מטרת שונה.  </a> </p> <h1> <a href="" target="_blank"> הפרק הוא חלק סדרת מפגשים שבהם ד"ר אורי מילשטיין משוחח עם סא"ל בדימוס אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. ד"ר אורי מילשטיין מנהל את אתר היוטיוב "לעומק עם אורי מילשטיין". אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </a> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Wed, 19 Oct 2022 07:13:19 GMT https://www.dekelegypt.co.il/221019 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220813 מר אלכס צייטלין מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים" מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא "הפתעות במלחמת יום הכיפורים בזירה המצרית", דקל פורס בהרצאה שורה של הפתעות בהם הופתע המודיעין הישראלי במהלך מלחמת יום הכיפורים. רובן של ההפתעות לא מוכר בציבור בישראל, כמו למשל: מה הייתה תוכנית המלחמה המצרית בישראל והצטיידות של המצרים בטילים באלסטיים מסוג שגר ושכח. ההרצאה מבוססת סדרת מאמרים והרצאות שפורסמו באתר "דקל-מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/ <div data-rss-type="text"> <p> <span> אלי דקל-דליצקי ואלכס צייטלין </span> </p> <p> <span> י"ט מנחם אב ה'תשפ"ב. 16.08.2022  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מר אלכס צייטלין מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים" מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא "הפתעות במלחמת יום הכיפורים בזירה המצרית", דקל פורס בהרצאה שורה של הפתעות בהם הופתע המודיעין הישראלי במהלך מלחמת יום הכיפורים. רובן של ההפתעות לא מוכר בציבור בישראל, כמו למשל: מה הייתה תוכנית המלחמה המצרית בישראל והצטיידות של המצרים בטילים באלסטיים מסוג שגר ושכח.  </span> </p> <p> <span> <span> ההרצאה מבוססת סדרת מאמרים והרצאות שפורסמו באתר "דקל-מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: </span> </span> <a href="https://www.dekelegypt.co.il/" target="_blank"> https://www.dekelegypt.co.il/ </a> </p> <p> <span>   <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Thu, 06 Oct 2022 03:19:40 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220813 תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220916 פרק מ"ג בסדרת ההרצאות על תפקוד אגף המודיעין בצה"ל, עוסק בניתוח המתקפה המשוריינת של המצרים על כוחותינו בסיני ב־14 לאוקטובר. בהרצאה ניתן הסבר לאופן בו נשיא מצרים אנואר א־סאדאת קיבל את ההחלטה ומה היתה תגובת צמרת הפיקוד הצבאי במצרים להחלטה זו. לאחר תיאור היערכות הכוחות המצריים למתקפה, דקל מסביר את יעדיה. הסבריו של דקל שונים מאלה הרווחים בקרב חוקרי מלחמת יום הכיפורים. הפרק הוא חלק סדרת מפגשים שבהם ד"ר אורי מילשטיין משוחח עם סא"ל בדימוס אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. ד"ר אורי מילשטיין מנהל את אתר היוטיוב "לעומק עם אורי מילשטיין". אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> י"ח באלול ה'תשפ"ב 14.09.2022  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> פרק מ"ג בסדרת ההרצאות על תפקוד אגף המודיעין בצה"ל, עוסק בניתוח המתקפה המשוריינת של המצרים על כוחותינו בסיני ב </a> <span> ־14 לאוקטובר. בהרצאה ניתן הסבר לאופן בו נשיא מצרים אנואר א־סאדאת קיבל את ההחלטה ומה היתה תגובת צמרת הפיקוד הצבאי במצרים להחלטה זו. לאחר תיאור היערכות הכוחות המצריים למתקפה, דקל מסביר את יעדיה. הסבריו של דקל שונים מאלה הרווחים בקרב חוקרי מלחמת יום הכיפורים.   </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הפרק הוא חלק סדרת מפגשים שבהם ד"ר אורי מילשטיין משוחח עם סא"ל בדימוס אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. ד"ר אורי מילשטיין מנהל את אתר היוטיוב "לעומק עם אורי מילשטיין".  אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Fri, 16 Sep 2022 15:54:22 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220916 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220915 פרק מ"ב בסדרת ההרצאות על תפקוד אגף המודיעין בצה"ל, עוסק בניתוח החסרונות של תוכנית המלחמה המצרית "צריחים גבוהים". המצרים פעלו במלחמת יום הכיפורים על פי תוכנית זו והמרצה, אלי דקל, מצביע על חסרונותיה. מהניתוח של דקל עולה שלתוכנית זו היה שלב שני אותו ניסו המצרים לבצע ב-14 לאוקטובר 1973, ונכשלו. הפרק הוא חלק סדרת מפגשים שבהם ד"ר אורי מילשטיין משוחח עם סא"ל בדימוס אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. ד"ר אורי מילשטיין מנהל את אתר היוטיוב "לעומק עם אורי מילשטיין". אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> י"ח באלול ה'תשפ"ב 14.09.2022  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="" target="_blank"> פרק מ"ב בסדרת ההרצאות על תפקוד אגף המודיעין בצה"ל, עוסק בניתוח החסרונות של תוכנית המלחמה המצרית "צריחים גבוהים". המצרים פעלו במלחמת יום הכיפורים על פי תוכנית זו והמרצה, אלי דקל, מצביע על חסרונותיה. מהניתוח של דקל עולה שלתוכנית זו היה שלב שני אותו ניסו המצרים לבצע ב-14 לאוקטובר 1973, ונכשלו. </a> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> הפרק הוא חלק סדרת מפגשים שבהם ד"ר אורי מילשטיין משוחח עם סא"ל בדימוס אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. ד"ר אורי מילשטיין מנהל את אתר היוטיוב "לעומק עם אורי מילשטיין".  אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Thu, 15 Sep 2022 07:58:45 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220915 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220914 פרק מ"א בסדרת ההרצאות על תפקוד אגף המודיעין בצה"ל, עוסק בניתוח הגורמים שהביאו את המצרים לבטל את תוכנית המלחמה המצרית "גרניט 2 משופר" (המוכרת בציבור בשם "תוכנית המעברים"). היעד הצבאי של תוכנית המעברים היה לכבוש את החלק המערבי של סיני ולייצב קו הגנה בפתחת רפידים ובמוצא המזרחי של מעברי הגידי, המתלה, וראס ג'ונדי. לדעת דקל, כאשר המצרים נכחו לדעת כי צה"ל הגדיל את מספר הטנקים בסיני לכ-300 ובמיוחד לאחר שצה"ל בנה את מכשול סוללת קו בר־לב, הבינו המצרים שאין בידם יכולת לבצע את גרניט 2, ותכננו תוכנית אחרת השונה מאוד מהתוכנית שגובשה בימיו של הנשיא ג'מאל עבד אל נאצר. בהרצאה דקל מנתח את כלל הגורמים שהביאו את המצרים לבטל את תוכנית "גרניט 2". הפרק הוא חלק סדרת מפגשים שבהם ד"ר אורי מילשטיין משוחח עם סא"ל בדימוס אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. ד"ר אורי מילשטיין מנהל את אתר היוטיוב "לעומק עם אורי מילשטיין". אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> י"ח באלול ה'תשפ"ב 14.09.2022  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="" target="_blank"> פרק מ"א בסדרת ההרצאות על תפקוד אגף המודיעין בצה"ל, עוסק בניתוח הגורמים שהביאו את המצרים לבטל את תוכנית המלחמה המצרית "גרניט 2 משופר" (המוכרת בציבור בשם "תוכנית המעברים"). היעד הצבאי של תוכנית המעברים היה לכבוש את החלק המערבי של סיני ולייצב קו הגנה בפתחת רפידים ובמוצא המזרחי של מעברי הגידי, המתלה, וראס ג'ונדי. לדעת דקל, כאשר המצרים נכחו לדעת כי צה"ל הגדיל את מספר הטנקים בסיני לכ-300 ובמיוחד לאחר שצה"ל בנה את מכשול סוללת קו בר־לב, הבינו המצרים שאין בידם יכולת לבצע את גרניט 2, ותכננו תוכנית אחרת השונה מאוד מהתוכנית שגובשה בימיו של הנשיא ג'מאל עבד אל נאצר. בהרצאה דקל מנתח את כלל הגורמים שהביאו את המצרים לבטל את תוכנית "גרניט 2".   </a> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <a href="" target="_blank"> הפרק הוא חלק סדרת מפגשים שבהם ד"ר אורי מילשטיין משוחח עם סא"ל בדימוס אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. ד"ר אורי מילשטיין מנהל את אתר היוטיוב "לעומק עם אורי מילשטיין".  אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Wed, 14 Sep 2022 16:25:41 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220914 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220902 המאמר עוסק באיתור של ראשית עבודות לבניית בית כלא גדול בקיבולת מוערכת של 50,000 אסירים במצרים. בית הכלא מוקם שבעה ק"מ צפונית מערבית לעיר 10 ברמדאן ושבעה ק"מ מדרום לשדה התעופה בילביס. בניית בית הכלא החלה בינואר 2022 והמבנה שלו דומה מאוד לבית הכלא בוואדי נטרון שבנייתו הסתיימה או עומדת להסתיים בימים אלו. כזכור במאי שנה זו דיווחתי על ראשית בניית בית כלא דומה גם ברפידים שבסיני. בניית בכלא היא חלק מתהליך מואץ של בניית בתי כלא במצרים. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2680%D7%A9+854%D7%A2+220828+%D7%9B%D7%9C%D7%90+10+%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%93%D7%90%D7%9F.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span> ו' באלול ה'תשפ"ב. 02.09.2022 </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> במסגרת המעקב השוטף שלי במצרים, איתרתי ראשית עבודות לבניית בית כלא גדול בקיבולת מוערכת של 50,000 אסירים. בית הכלא מוקם שבעה ק"מ צפונית מערבית לעיר 10 ברמדאן ושבעה ק"מ מדרום לשדה התעופה בילביס. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בניית בית הכלא החלה בינואר 2022 והמבנה שלו דומה מאוד לבית הכלא בוואדי נטרון שבנייתו הסתיימה או עומדת להסתיים בימים אלו. כזכור במאי שנה זו דיווחתי על ראשית בניית בית כלא דומה גם ברפידים שבסיני  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מאז ינואר 2020 אני מאתר במצרים בניית 8 בתי כלא בקיבולת כוללת של 270,000 אסירים. סביר להניח שאני לא מאתר את כל בתי הכלא הנבנים כיום במצרים ולכן יש להניח כי המספרים גדולים יותר. נראה לי כי תופעה זו של בניה מואצת של בתי כלא אין לה אח ורע בעולם. אני מעריך כי עיקר הבנייה של בתי הכלא מיועד לאסירים פוליטיים.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> פרטים רבים על מערך הכליאה במצרים ניתן למצוא במאמר שלי "פיתוח מואץ של בתי כלא במצרים" שפורסם ב־15.11.2021 </span> </div> <div> <span>  בקישור: <a href="https://www.dekelegypt.co.il/211123" target="_blank"> https://www.dekelegypt.co.il/211123 </a> </span> </div> <div> <span>    </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> Fri, 02 Sep 2022 07:30:30 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220902 מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220828 אלי דקל,ד"ר אורי מילשטיין,תוכנית המלחמה עמליה "גרניט 2 משופר",תוכנית המלחמה צריחים גבוהים משופר,יונה בנדמן, <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> א' באלול ה'תשפ"ב. 28.08.2022  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <a href="" target="_blank"> פרק מ' בסדרת ההרצאות על תפקוד אגף המודיעין בצה"ל, עוסק בניתוח של תוכנית המלחמה המצרית "צריחים גבוהים". תוכנית זו באה במקום תוכנית "גרניט 2 משופר" ("תוכנית המעברים") שבוטלה, לדעת דקל, כבר בראשית 1971. מדובר בתוכנית פחות שאפתנית השונה מהותית מהתוכנית שבוטלה. המצרים במלחמת יום הכיפורים פעלו לפי תוכנית זו. בהרצאה דקל מנתח את התוכנית ואת השינויים בתוכנית זו לעומת התוכנית "גרניט 2" מימי הנשיא נאצר. </a> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> הפרק הוא חלק סדרת מפגשים שבהם ד"ר אורי מילשטיין משוחח עם סא"ל בדימוס אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. ד"ר אורי מילשטיין מנהל את אתר היוטיוב "לעומק עם אורי מילשטיין".  אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Sun, 28 Aug 2022 05:41:09 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220828 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220827 פרק ל"ט בסדרת ההרצאות על תפקוד אגף המודיעין בצה"ל, עוסק בניתוח של תוכנית המלחמה המצרית "גרניט 2 משופר" המוכרת בציבור בשם "תוכנית המעברים". תוכנית זו תוכננה בתקופת הנשיא גמאל עבד אל נאצר והיעד הצבאי שלה היה לכבוש את החלק המערבי של סיני ולייצב קו הגנה בפתחת רפידים ובמוצא המזרחי של מעברי הגידי, המתלה, וראס ג'ונדי. לדעת דקל מדובר התוכנית ישנה שבוטלה כבר בסוף 1970 ובמקומה החלו אז המצרים לתכננן תוכנית מלחמה השונה מהותית מתוכנית "גרניט 2". הפרק הוא חלק סדרת מפגשים שבהם ד"ר אורי מילשטיין משוחח עם סא"ל בדימוס אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. ד"ר אורי מילשטיין מנהל את אתר היוטיוב "לעומק עם אורי מילשטיין". אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ח במנחם אב ה'תשפ"ב. 25.08.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="null" target="_blank"> פרק ל"ט בסדרת ההרצאות על תפקוד אגף המודיעין בצה"ל, עוסק בניתוח של תוכנית המלחמה המצרית "גרניט 2 משופר" המוכרת בציבור בשם "תוכנית המעברים". תוכנית זו תוכננה בתקופת הנשיא גמאל עבד אל נאצר והיעד הצבאי שלה היה לכבוש את החלק המערבי של סיני ולייצב קו הגנה בפתחת רפידים ובמוצא המזרחי של מעברי הגידי, המתלה, וראס ג'ונדי. לדעת דקל מדובר התוכנית ישנה שבוטלה כבר בסוף 1970 ובמקומה החלו אז המצרים לתכננן תוכנית מלחמה השונה מהותית מתוכנית "גרניט 2". </a> </p> <p> <span> הפרק הוא חלק סדרת מפגשים שבהם ד"ר אורי מילשטיין משוחח עם סא"ל בדימוס אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. ד"ר אורי מילשטיין מנהל את אתר היוטיוב "לעומק עם אורי מילשטיין".  אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Sat, 27 Aug 2022 10:23:48 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220827 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220826 פרק ל"ח בסדרת ההרצאות על תפקוד אגף המודיעין בצה"ל, עוסק בניתוח כללי של תוכניות המלחמה המצריות שהוכנו לקראת מלחמת יום הכיפורים. בפרק ניתוח השטח שביצעו המצרים לקראת המלחמה, וסדר הכוחות הכללי (סד"כ) שבנו המצרים לקראת מלחמת יום הכיפורים. בפרק מובאות תוכניות המלחמה המוכרות לציבור חוקרי מלחמת יום הכיפורים, ובנוסף להם פרטים כללים על תוכנית ייחודית המבוססת על ניתוח של אלי דקל. הפרק הוא חלק סדרת מפגשים שבהם ד"ר אורי מילשטיין משוחח עם סא"ל בדימוס אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. ד"ר אורי מילשטיין מנהל את אתר היוטיוב "לעומק עם אורי מילשטיין". אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ח במנחם אב ה'תשפ"ב. 25.08.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> פרק ל"ח בסדרת ההרצאות על תפקוד אגף המודיעין בצה"ל, עוסק בניתוח כללי של תוכניות המלחמה המצריות שהוכנו לקראת מלחמת יום הכיפורים. בפרק ניתוח השטח שביצעו המצרים לקראת המלחמה, וסדר הכוחות הכללי (סד"כ) שבנו המצרים לקראת מלחמת יום הכיפורים. בפרק מובאות תוכניות המלחמה המוכרות לציבור חוקרי מלחמת יום הכיפורים, ובנוסף להם פרטים כללים על תוכנית ייחודית המבוססת על ניתוח של אלי דקל. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> הפרק הוא חלק סדרת מפגשים שבהם ד"ר אורי מילשטיין משוחח עם סא"ל בדימוס אלי דקל על אגף המודיעין בצה"ל. ד"ר אורי מילשטיין מנהל את אתר היוטיוב "לעומק עם אורי מילשטיין".  אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Fri, 26 Aug 2022 17:43:40 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220826 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220825 פרק ל"ז בסדרת ההרצאות על תפקוד אגף המודיעין בצה"ל, עוסק בחוסר ההבנה הממושך של גורמי המודיעין בצה"ל (חטיבת המחקר באגף המודיעין ומחלקת המודיעין של פיקוד דרום) את היערכות צבא מצרים בסיני במלחמת יום הכיפורים. כתוצאה מחוסר הבנה זו, המודיעין התריע כבר בשעות הראשונות של המלחמה כי המצרים עומדים לבצע את תוכניתם להגיע למעברי המתלה והגידי. בעקבות המידע השגוי של המודיעין, הדרג המדיני לקה בתבהלה (פאניקה) ונקט בצעדים לא שקולים. לדעת דקל התוכנית המצרית להגיע למעברים בוטלה כבר בשנים 1971-1970, והמצרים פעלו לביצוע תוכנית אחרת, והמודיעין לא הבין זאת ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים סדרת מפגשים שבהם הוא משוחח על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ח במנחם אב ה'תשפ"ב. 25.08.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> פרק ל"ז בסדרת ההרצאות על תפקוד אגף המודיעין בצה"ל, עוסק בחוסר ההבנה הממושך של גורמי המודיעין בצה"ל (חטיבת המחקר באגף המודיעין ומחלקת המודיעין של פיקוד דרום) את היערכות צבא מצרים בסיני במלחמת יום הכיפורים. כתוצאה מחוסר הבנה זו, המודיעין התריע כבר בשעות הראשונות של המלחמה כי המצרים עומדים לבצע את תוכניתם להגיע למעברי המתלה והגידי. בעקבות המידע השגוי של המודיעין, הדרג המדיני לקה בתבהלה (פאניקה) ונקט בצעדים לא שקולים. לדעת דקל התוכנית המצרית להגיע למעברים בוטלה כבר בשנים 1971-1970, והמצרים פעלו לביצוע תוכנית אחרת, והמודיעין לא הבין זאת </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים סדרת מפגשים שבהם הוא משוחח על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Thu, 25 Aug 2022 08:01:41 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220825 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/my-post0a952b26 מר אלכס צייטלין מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים" וסא"ל (בדימוס) אלי דקל מראיינים את פרופ' (אמריטוס) אורי בר יוסף בנושא תפקוד חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים. בר יוסף כתב לפני כשנה את הספר "מלחמה משלו -חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים". בספר יש דברי ביקורת על התנהלות חיל האוויר בכלל ועל קבלת ההחלטות של מפקד חיל האוויר במלחמה, האלוף בני פלד בפרט. ספרו של בר יוסף עורר פולמוס ציבורי. חלק מדברי ביקורת על הספר ותשובותיו של בר יוסף ניתן לקרוא באתר האינטרנט "דקל - מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/ <div data-rss-type="text"> <p> <font color="#000000"> פרופ' אורי בר יוסף, אלכס צייטלין, אלי דקל </font> </p> <p> <span> ה' מנחם אב ה'תשפ"ב. 02.08.2022 </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מר אלכס צייטלין מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים" וסא"ל (בדימוס) אלי דקל מראיינים את פרופ' (אמריטוס) אורי בר יוסף בנושא תפקוד חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים. בר יוסף כתב לפני כשנה את הספר "מלחמה משלו -חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים". בספר יש דברי ביקורת על התנהלות חיל האוויר בכלל ועל קבלת ההחלטות של מפקד חיל האוויר במלחמה, האלוף בני פלד בפרט. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ספרו של בר יוסף עורר פולמוס ציבורי. חלק מדברי ביקורת על הספר ותשובותיו של בר יוסף ניתן לקרוא באתר האינטרנט "דקל - מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 16 Aug 2022 08:32:32 GMT https://www.dekelegypt.co.il/my-post0a952b26 תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220815 ההרצאה עוסקת בשאלה באיזה סוגי טנקים הצטייד צבא מצרים לקראת מלחמת יום הכיפורים ומה ידעו באמ"ן על כך. לטענת דקל, לקראת מלחמת יום הכיפורים חלו שינויים מופלגים בסוגי הטנקים ואמ"ן טעה לחשוב שדיביזיות החי"ר מצוידות עדיין בטנק המיושן T-34. גם כמויות הטנקים החדישים יחסית T-62 לא היו ידועות. דקל מנתח את הגורמים לכשל זה. הרצאה זו היא הפרק ה-36 בסדרת מפגשים שבהם ד"ר אורי מילשטיין משוחח על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> י"ז מנחם אב ה'תשפ"ב. 14.08.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> ההרצאה עוסקת בשאלה באיזה סוגי טנקים הצטייד צבא מצרים לקראת מלחמת יום הכיפורים ומה ידעו באמ"ן על כך. לטענת דקל, לקראת מלחמת יום הכיפורים חלו שינויים מופלגים בסוגי הטנקים ואמ"ן טעה לחשוב שדיביזיות החי"ר מצוידות עדיין בטנק המיושן T-34. גם כמויות הטנקים החדישים יחסית T-62 לא היו ידועות. דקל מנתח את הגורמים לכשל זה. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> הרצאה זו היא הפרק ה-36 בסדרת מפגשים שבהם ד"ר אורי מילשטיין משוחח על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Mon, 15 Aug 2022 15:23:24 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220815 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220814 פרק ל"ה עוסק בשאלה כמה טנקים מצריים עברו לסיני ומה היה לוח בזמנים למעבר במלחמת יום הכיפורים. לטענת דקל, צה"ל, לכול אורך השבוע הראשון של המלחמה, באמ"ן לא ידעו כמה טנקים מצריים נמצאים בסיני, וסברו בטעות כי מדובר במספרים קטנים בהרבה מהמציאות. דקל מציג מה ידעו הגורמים השונים (אמ"ן, צה"ל ודרג מדיני) ומנתח את הסיבות מדוע אמ"ן, על שפעת המקורות האיסופיים שעמדו לרשותו באותה מלחמה, לא ידע את עוצמת האויב לאורך רוב ימי הלחימה. ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים סדרת מפגשים שבהם הוא משוחח על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> י"ז מנחם אב ה'תשפ"ב. 14.08.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> פרק ל"ה עוסק בשאלה כמה טנקים מצריים עברו לסיני ומה היה לוח בזמנים למעבר במלחמת יום הכיפורים. לטענת דקל, צה"ל, לכול אורך השבוע הראשון של המלחמה, אמ"ן לא ידע כמה טנקים מצריים נמצאים בסיני, וסבר בטעות כי מדובר במספרים קטנים בהרבה מהמציאות. דקל מציג מה ידעו הגורמים השונים (אמ"ן, צה"ל ודרג מדיני) ומנתח את הסיבות מדוע אמ"ן, על שפעת המקורות האיסופיים שעמדו לרשותו באותה מלחמה, לא ידע את עוצמת האויב לאורך רוב ימי הלחימה </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Sun, 14 Aug 2022 05:52:22 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220814 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220812 פולמוס אודות תפקוד חיל האוויר במלחמת 1973. פרופ' אורי בר יוסף, מחבר הספר "מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים" עונה לדברי הביקורת של ד"ר דן שיאון על ספרו תוכן הסרט פרופ' אורי בר יוסף פרסם בשנת 2021 ספר בשם "מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים". ד"ר דן שיאון, במאמר מפורט ומנומק מעביר דברי ביקורת על הספר. בדבריו הוא מתייחס גם לדברי תשובתו של בר יוסף לטיעוניו של האלוף דוד עברי שפורסמו באתר "דקל-מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/220629 במאמר עונה בר יוסף לטענות שמשמיע דן שיאון נגדו. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%94%D7%92%D7%99%D7%92+220701+%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%A2%D7%A8%D7%AA.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span> י"ד במנחם אב ה'תשפ"ב. 14.08.2022 </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> מבוא </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> לפני שבועות מספר פורסמתי באתר "דקל-מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" את תגובתו המנומקת של הפרופ' אורי בר יוסף לדברי ביקורת שהשמיע האלוף דוד עיברי על ספרו </span> </span> <a href="https://www.omerdank-strategy.com/?p=3956" target="_blank"> " </a> <span> <span> מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים". שראה אור בשנת 2021. </span> </span> </p> <p> <span> ד"ר דן שיאון, שהקשיב לדברי עברי וקרא את תשובת בר יוסף ביקש ממני לאפשר לו להעלות את דברי ביקורות משלו על ספרו של בר יוסף. במאמר שלפניכם פורס דן את הערותיו הכלליות על הספר ומתייחס גם לנקודות שונות בדברי תשובתו של בר יוסף לעברי.  </span> </p> <p> <span> <span> המאמר שלהלן הוא תשובות בר יוסף לטיעוני דן שיאון. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בר יוסף בחר להשאיר את דברי דן שיאון ככתבם ודברי תשובתו הודגשו בצבע אדום </span> </p> <p> <span> <span> לדברי האלוף עברי אפשר להאזין בקישור: </span> </span> </p> <p> <a href="https://www.omerdank-strategy.com/?p=3956" target="_blank"> https://www.omerdank-strategy.com/?p=3956 </a> </p> <p> <span> את תגובת פרופ' אורי בר יוסף לדברי עברי ניתן לקרוא בקישור </span> </p> <p> <a href="https://www.dekelegypt.co.il/220629" target="_blank"> https://www.dekelegypt.co.il/220629 </a> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> תשובות פרופ' אורי בר יוסף לטיעוני ד"ר דן שיאון </span> </p> <p> <span> על ספרו של בר יוסף "מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים" </span> </p> <p> <span> 14.08.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> טיעוני דן שיאון בשחור </span> <span> <span> – תשובות בר יוסף באדום </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אלי שלום, </span> </p> <p> <span> אני חושב שהספר ״מלחמה משלו״ חשוב והוא מרכז ומציג נתונים רבים שלא הוצגו בצורה זו עד היום. עם זאת, אני חולק על מסקנותיו. מאחר ואפשרת לאורי בר יוסף להגיב כאן על הערות של עברי, אני חושב שיתרום לדיון אם תאפשר לי כאיש שחוקר את הנושא להגיב לדבריו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> יש לי שלש הערות עקרוניות לספר שקראתי בעניין רב, והערות נוספות למסמך התגובה של אורי שמופיע לעיל. </span> </p> <p> <span> הערות עקרוניות לספר: </span> </p> <p> <span> א. הראשונה היא התייחסות לטענה שח״א התמקד בתקיפת ש״ת והזניח את הסיוע לכוחות הקרקע. </span> </p> <p> <span> המספרים שאורי מציג בסוף הספר - 708 גיחות לתש״ת ותחנות מכ״ם וכ-5,142 גיחות סיוע - מפריחים לדעתי הנחה זו מהיסוד (11% תש״ת 89% סיוע). בשלב הבלימה ע״פ ספרו של גורדון רק 4%! </span> </p> <p> <span> אכן הסיוע לא היה יעיל מספיק ולכך ישנן מספר סיבות: </span> </p> <p> <span> 1. חסרון מודיעין רלוונטי על מיקום המטרות (שוחחנו על עבודת מרפ״ז וכו׳). </span> </p> <p> <span> 2. מערכת סיוע כושלת בפיקוד דרום (פיקוד-וח״א) שלא הצליחה לסנכרן בין צרכי הפיקוד למטה ח״א, ובין האוגדות למטוסים שבאוויר. </span> </p> <p> <span> 3. כיסוי אמ״ט שלא אפשר סיור וזיהוי עצמי של מטרות לתקיפה ע״י מטוסים באוויר - זו הייתה דרך הסיוע המקובלת במלחמות העבר. </span> </p> <p> <span> לאחר שאיום הטילים הוסר במבצעי ״מפצח״ ופשיטות שריון על ״הפרחים״, הסיוע היה יעיל כפי שאורי מציין והכוח המצרי בגזרה הדרומית קרס. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> תגובה: התייחסתי בהרחבה בסיכום הספר לסטטיסטיקה שהעלו אנשי חיל האוויר לפיה רק 11% מהגיחות היו לתקיפת שדות תעופה ותחנות מכ"ם. העובדות הן ש: א) משימות אלה היו בראש מעייניהם של בני פלד ואנשי המטה בחיל האוויר; ב) לכן הן בוצעו על ידי המטוסים הטובים ביותר של החיל ובתכנונן הושקעו המשאבים הגדולים ביותר (הפנטום לוקח מטען כפול של פצצות לעומת הסקייהוק ויש לו שני אנשי צוות, ולכן סטטיסטית מדובר בכ-20% מהגיחות); ג) מכיוון שעד ה-20 לאוקטובר (שבועיים של מלחמה) חיל האוויר כשל במשימתו להשיג חופש פעולה שיאפשר סיוע יעיל, רוב המשימות האלה היו (למרבה הצער) ברכה לבטלה, במיוחד בחזית התעלה, כולל בקרב הצליחה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לגבי הטענה שלא היה מודיעין ומערכת הסיוע בפיקוד דרום הייתה כושלת: המודיעין לא השתפר לפתע פתאום  ב-21 לאוקטובר וכך גם מערכת הסיוע. אבל מהשלב בו מערך הטק"א בתעלה חוסל הסיוע אכן היה יעיל. לכן המכשול האמיתי בפני סיוע יעיל, כפי שבעצם דן עצמו מודה, לא היו מודיעין ומערכת הסיוע אלא איום הטילים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ב. הטענה השנייה המטעה של אורי היא שבני שיקר לדדו כאשר הציג את הקו האדום של 220 מטוסים, ובעקבות כך דדו נאלץ לבקש הפסקת אש. </span> </p> <p> <span> 1. המצוקה של המטוסים שבני הציג הייתה אמיתית!!! ביום השחור של ה-7 לחודש ח״א ספג 27% פגיעות מכלל מטוסי הפנטום שתקפו ו-13% מכלל הגיחות של מטוסי הסקיהוק. מתוכם 17 מטוסים מופלים!! וכעשרה טייסים הרוגים וכששה טייסים שנפלו בשבי (נתונים מתוך מחקר אמריקאי).  </span> </p> <p> <span> אלו מספרים קשים מאוד שאינם מאפשרים להפעיל את ח״א לאורך זמן המחייבים הרמת דגל אדום!! זו גם הייתה חובתו של בני להציג זאת לרמטכ״ל. </span> </p> <p> <span> המספר 220 מטוסים שבני נאחז בו מהווה כ-40% שחיקה מסך המטוסים שהיו בתחילת המלחמה - לשיטתו של בני - ואני מניח שזו גם הסיבה שעשה בו שימוש. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> 2. מן הצד השני, דדו היה נעול על השגת הפסקת אש מהיום השלישי של המלחמה - ללא קשר לדבריו של בני, כפי שעולה מספרו של שמעון גולן על החלטות הפיקוד העליון במלחמת יום הכיפורים. </span> </p> <p> <span> למשל: לאחר כישלון התקפת הנגד ב-8 לחודש בדרום והצלחת התקפת הנגד של אוגדה 146 בצפון שסילקה את הסורים מרמה״ג, הגיע דדו למסקנה שהזמן פועל לרעתו מתוך חשש לכניסה למלחמת התשה. וכך הוא מסביר: הערבים ילכו ויתחזקו בתגבור של מדינות ערביות נוספות בעוד ישראל תלך ותשחק. </span> </p> <p> <span> הוא מעלה זאת בישיבה עם טליק ואלי זעירא, והם אומרים לו בפירוש שאין לא אופציה לבקש הפסקת אש ועליו לעבור להתקפה (כניסה למובלעת הסורית). אם הוא לא יתקוף תוך מספר ימים הערבים יבינו את חולשתו ויסרבו להפסקת אש. כך נולדה ההחלטה להתקדם לכיוון דמשק.  </span> </p> <p> <span> במתקפה לקחו חלק 2 אוגדות. האוגדה של רפול נכנסה בציר הצפוני ללא התנגדות של ממש עקב ריכוך מסיבי של ח״א שנמשך 3 שעות (על פי דברי רפול). האוגדה של דן לרנר שהייתה בציר המזרחי הייתה אמורה להיכנס בהשהייה לאחר שאוגדת רפול הייתה צריכה לקפל את המגנן הסורי מאחור.  </span> </p> <p> <span> דדו שהגיע לפיקוד הצפון הכניס את אוגדת דן לרנר לפני הזמן והם ספגו אבדות קשות. בהמשך הצטרפה חטיבה 12 עיראקית לקרב ובלמה את ההתקפה. ח״א סייע בבלימת התקפה מהאגף של הכוח הסורי והעיראקי בימים הבאים ושילם על כך ביוקר במספר מטוסים מופלים. </span> </p> <p> <span> דוגמה נוספת היא חציית התעלה. דדו מציג לדרג המדיני בקשה לחציית התעלה במטרה להשיג הפסקת אש! דיין דוחה אותו בגסות ואומר לו שהדרג המדיני יאשר לו לחצות את התעלה אם יבקש - אבל הפסקת האש היא לא בסמכותו אלא בסמכות הדרג המדיני.  </span> </p> <p> <span> מורלה בראון שהיה רל״ש שר הביטחון אמר - דדו הרים דגל לבן! </span> </p> <p> <span> (אצל שמעון גולן). </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> תגובה: א) בני פלד הודה ששיקר בראיונות שנתן אחרי המלחמה ואני מביא ציטוטים שלו על זה. אפילו עברי לא הכחיש, כולל בראיון שעשיתי אתו לצורך כתיבת הספר, שפלד שיקר. לכן לא ברור לי הצורך של דן להיות כאן יותר צדיק מהאפיפיור. </span> </p> <p> <span> <span> ב) פלד יודע בדיוק כמה מטוסים שמישים היו לו כל בוקר. זה רשום לו מול העיניים כשהוא הולך לדיון עם הרמטכ"ל וזה הנתון המספרי הכי קריטי במלחמה. המספרים מופיעים בכרכי ההיסטוריה של חיל האוויר המלחמה. לרמטכ"ל, בהקלטות הדיון הוא הציג נתונים אחרים לגמרי. אין כאן התחשבנות ולא צריך פלפול של כמה מטוסים אבדו ולא אבדו. האם הוא לא יודע שהוא נדרש לדווח דיווחי אמת? אף אלוף אחר במלחמה (כולל שרון) לא שיקר כמו פלד. </span> </span> </p> <p> <span> ג) בעמוד 217 בספר אני מראה, על סמך ההקלטות שנעשו בחדר הרמטכ"ל, כיצד דדו הגיע למסקנה ב-9-10 אוקטובר שעדיף לקבל הפסקת אש. הוא עשה זאת כיוון שבני פלד הציג לו בליל ה-9 באוקטובר תמונת מצב שקרית לפיה לחיל האוויר יש כוח לחימה מלא רק לעוד שלושה או ארבעה ימים. גם שמעון גולן מסכים שזו הסיבה. דן, אתה מוזמן לשאול אותו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> 3. טענה מטעה נוספת היא הסיפור על השיירה העיראקית. </span> </p> <p> <span> ח״א ביצע משימה אחת בלילה חשוך ע״י זוג מטוסים ולא גילה דבר. באופן מעשי לח״א לא היו יכולות לקיים פטרול לאורך זמן (ואם בכלל) באזור כה מרוחק בגלל חוסר כיסוי בקרה וחשש יירוט לילה של מטוסי מיג 21 סורים או עיראקים. </span> </p> <p> <span> הכשל המרכזי כאן היה של המודיעין!! קריאה יסודית בספרו של שמעון גולן מעלה שהנושא פשוט נפל בין הכיסאות. המודיעין לא הוציא צי״ח בענין ואף גוף (כולל המוסד) לא קיבל משימה לעקוב אחרי השיירה - שיצאה מבגדד בקול תרועה!!  </span> </p> <p> <span> האבסורד הוא כה גדול, שכאשר מתכננים את הפלישה למובלעת הסורית, אנשי מודיעין מציינים שישנם באזור כוחות נוספים לא מזוהים - ואף אחד לא מעלה שם את האפשרות שאלו כוחות עיראקים.  </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> תגובה: א) כל טייסי חיל האוויר שדיברתי איתם, כולל מפקדי טייסות פנטום (וגם סקייהוק), הודו שהייתה כאן החמצה משוועת. חלקם הגדול לא ידע על כך ולא הבין כיצד נוצרה ההחמצה הזו, שנעלמה כלא הייתה בספרי ההיסטוריה של חיל האוויר. </span> </span> </p> <p> <span> <span> ב)זו הייתה משימת אמנעה קלאסית שחיל האוויר היה אמור ויכול לבצע. הטלת האשמה על המודיעין כאשר לחיל האוויר יש את האמצעים הטובים ביותר לאתר את השיירות היא חיפוש המטבע מתחת לפנס שחוק. העיראקים שמרו על דממת אלחוט ולכן אי אפשר היה לאתר אותם בסיגינ"ט. זה היה ידוע בזמן אמיתי. אבל הכוחות העיראקים נעו על ציר אחד ישר בתוך המדבר. משימה קלה לזיהוי והשמדה, אבל הפתרון של פלד היה לשלוח (ולסכן) את סיירת הצנחנים במקום לשלוח כל שעתיים זוג פנטומים (עם או בלי לווי של מטוסי יירוט) למשימה הזו. מספיק שהם היו מפציצים שלושה מובילי טנקים וחוסמים את הכביש כדי שחטיבה 12 וכוחות אחרים לא היו יכולים להתקדם. </span> </span> </p> <p> <span> <span> ג) הבעיה גם לא הייתה מחסור במטוסים.  בזמן שחיל האוויר הזניח את הכוחות העיראקים הוא שלח עשרות פנטומים לתקוף שדות תעופה בעומק מצרים וסוריה. </span> </span> </p> <p> <span> ד) היה אכן כשל שמקורו לא ברור בהתרעה לאוגדה 210 על התקדמות הכוחות העיראקים. אבל אם חיל האוויר היה חוסם אותם 200 קילומטר מהחזית הכשל הזה היה נמנע. ובכל מקרה הוא לא הופך את הכישלון של חיל האוויר לקטן יותר. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> להלן התייחסות ספציפית להערות בר יוסף: </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> א.   התייחסות לדברי עברי על תפקיד ח״א בגיוס המילואים </span> </p> <p> <span> <span> המשימה הראשונה של ח״א היא הגנת המדינה. בדוקטרינה המסורתית של מדינת ישראל שהתבססה על כוחות מילואים המגויסים תוך זמן קצר – נועד לח״א התפקיד הקריטי של שמירת שמים נקיים כדי לאפשר גיוס זה. </span> </span> </p> <p> <span> הזמינות הגבוהה של ח״א וזמן התגובה הקצר של טייסיו נועד בדיוק לצורך כך. היעד האסטרטגי הזה מובן מאיליו ומוטבע היטב ב-DNA של ח״א ושל צה״ל, בין אם הדברים נאמרו או לא נאמרו בימים שלפני המלחמה. </span> </p> <p> <span> אכן, למזלה של מדינת ישראל, זה בדיוק מה שקרה בפתיחת המלחמה, לאחר שגם ההרתעה וגם ההתרעה כשלו!! גיוס המילואים פעל ללא שום הפרעה של מטוסי אויב, כולל מצדם של אגדי הקומנדו שנועדו להיות מונחתים בסיני לשיבוש הגעת המילואים, והושמדו ברובם באוויר ע״י ח״א. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> תגובה: א) מחלקת המודיעין של חיל האוויר בראשות רפי הרלב ויהודה פורת הייתה זו שהבהירה לכל אורך הדרך שלמצרים אין יכולת ממשית לתקוף בתוך ישראל (הקונספציה הייתה במידה רבה אווירית). לכן, עם או בלי ה-DNA של חיל האוויר, בני פלד היה צריך לדעת שאין איום ממשי על שמי המדינה. </span> </p> <p> <span> ב) הימ"חים של המילואים (פרט לרפיח) היו בתוך הקו הירוק. אף מטוס מצרי ורק כמה מטוסים סורים ניסו לחדור לתוך ישראל ואף אחד מהם לא ניסה לפגוע בימ"חים. עם או בלי ההגנה של חיל האוויר הגיוס היה מתנהל כשורה. </span> </p> <p> <span> ג) חיל האוויר הקצה מראש 60 או 70 מטוסי יירוט ("משולשים") שתפקידם היה להגן על שמי המולדת. אבל ברגע האמת בני פלד הזניק את כל חיל האוויר (כולל סקייהוקים!!!) למרות שראש ענף הגנה וראש מחלקת המבצעים שלו צעקו עליו שאין צורך בכך. זה היה בזבוז גמור של היכולת של חיל האוויר להשתתף, כאשר הכוחות המצרים והסורים מאד מרוכזים ופגיעים, בשלב הבלימה. גם עברי מודה שזו הייתה טעות (שלדעת כל מי שדיברתי אתו נבעה מפניקה והפתעה). עם תכנון קצת יותר נכון והפעלה קצת יותר טובה חיל האוויר היה יכול לתרום תרומה גדולה לבלימה למרות ההפתעה. </span> </p> <p> <span> ד) חיל האוויר אכן תרם תרומה משמעותית בהפלת המסוקים (אף כי חלקם אחרי שכבר הנחיתו את הקומנדו). אבל חיל האוויר לא היה מוכן לפעולה כאשר כ-300 מטוסי אויב תקפו את צה"ל בסיני וברמת הגולן ולכן התקיפות האלה (למעט באופיר) התבצעו ללא הפרעה. חישבו מה חיל האוויר היה יכול לעשות אם היה מתחיל להעלות רביעיות יירוט מבוקר יום המלחמה. זה א"ב ופק"ל שכל מח"א היה צריך לעשות וכך אומרים גם בכירים החיל האוויר, אבל זה לא נעשה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ב.   מכת הפתיחה של חילות האוויר של מצרים וסוריה ותגובת ח״א. </span> </p> <p> <span> <span> בתכנוני המלחמה של מצרים וסוריה נשמר מקום מיוחד למכת הפתיחה האווירית בהפתעה – כדוגמת מבצע ״מוקד״ – שנועדה לנטרל את ח״א. בפועל, הוגבלה התקיפה הסורית בעצת היועצים הסובייטים למטרות בחזית (ראה מלובני). כך גם התקיפה המצרית, לאחר ששונו מטרות המלחמה של סאדאת. </span> </span> </p> <p> <span> בפועל בוצעו כ-250 גיחות תקיפה מצריות חוצות גבול וועד 200 בהגנה. כ- 200 גיחות חוצות גבול בסוריה ועוד כ-100 בהגנה. ס״ה כ-750 גיחות ב-2 מטסים (לצורך הפרופורציה חשוב להזכיר שבמכת הפתיחה של מבצע מוקד השתתפו 186 מטוסים בלבד). מכאן ניתן להבין שהאיום היה ממשי! </span> </p> <p> <span> זאת ועוד, מאחר ובני נתן הוראה להחליף חימוש מתקיפה להגנה אווירית זמן קצר לפני כן, היה ברור לו שח״א נמצא במצב הפגיע ביותר שניתן, ולכן נתן הנחיה להזניק את כל ח״א מיידית. שתי ההחלטות של בני ביום זה (להחליף תצורה ולהזניק את כל המטוסים) נתונות במחלוקת וזכו לביקורת רבה, אבל אין שום ספק מהו ההיגיון שעמד בבסיסן – ללא קשר לקונספציה זו או אחרת. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> תגובה: התייחסתי לכך למעלה. אני שמח שגם דן מסכים שההחלטות היו (בשפה עדינה) "נתונות במחלוקת". אם חיל האוויר במצב פגיע בגלל סכנת תקיפה אווירית יש להעלות, כפי שקובעות פקודות חיל האוויר, קודם כל את טייסות היירוט (שחק נשר) שיירטו את המטוסים התוקפים ולא לתת פקודה מבולבלת להרים את כל חיל האוויר – פקודה שעד אותו רגע לא הייתה ידועה כלל בחיל -- שמביאה לכך שפנטומים וסקייהוקים עולים לאוויר עם פצצות, טסים לים, זורקים אותן למים, חוזרים, ולא יודעים מה לעשות אז סתם מסתובבים באוויר בהמתנה. </span> </span> </p> <p> <span> התקיפה המצרית המתוכננת לא שונתה בגלל שמטרות המלחמה של סאדאת שונו אלא מכיוון שלא הצטברה במצרים מסה גדולה מספיק של מטוסי מיראז' שמסוגלים לתקוף בישראל. ידענו את זה היטב. </span> </p> <p> <span> האיום אכן היה ממשי. 750 גיחות תקיפה זה הרבה מאד. חיל האוויר הצליח להפיל 12 מטוסים מצריים (מתוכם שבעה במזל גדול באופיר) ואולי סורי אחד. אם זה לא כישלון אדיר אני לא יודע כישלון מהו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ג.    ענין אי הפצת התחקירים בח״א. </span> </p> <p> <span> <span> מסכים בהחלט להערה של אורי לגבי הצורך בתחקור קבלת ההחלטות. הסיבות לכך ידועות לצערי ואינן מקובלות. עם זאת, עד כמה שידוע לי ח״א אינו חריג בכך, והגוף היחידי שחקר את קבלת ההחלטות במלחמה הייתה ועדת אגרנט! </span> </span> </p> <p> <span> מעבר לכך, ח״א הפיק לקחים, ויישם שינויים מרחיק לכת (ארגוניים, מבצעיים וטכנולוגיים) כדי להתמודד מול מערכי הטילים, כפי שניתן היה להיווכח בהשמדת מערך הטילים הסורי בבקעת הלבנון במבצע ערצב 19. דבר מסוג זה קשה להגיד על שאר כוחות צה״ל – כולל אגף המודיעין שטעה כידוע  בהערכת היכולת של ישראל להשיג את היעדים המדיניים בלבנון בעזרת הנוצרים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> תגובה: א) למה אתה לא יודע מדוע לא היו תחקירים? בני פלד נתן פקודה ובכך העניין הסתיים. חיל האוויר מבצע פקודות. </span> </span> </p> <p> <span> ב) אי אפשר לקבוע שחיל האוויר לא התכונן נכון למלחמה בטילים. התכניות לא עמדו למבחן במצרים ובוצעו שלא כמתוכנן בסוריה. לכן יכול להיות שכל הכתרים שחיל האוויר קושר לעצמו בעניין ערצב-19 הם קצת מוגזמים. בהחלט סביר ש"תגר" ו"דוגמן" היו מצליחים לו בוצעו כמתוכנן. </span> </p> <p> <span> ג) ב-1982 חיל האוויר השתמש בדור חדש של מטוסים, טילים, אלקטרוניקה, מזל"טים ועוד, בעוד שהסורים נשארו עם אותן מערכות ס"א-6. בנוסף, ב-1982 חיל האוויר בחר לעצמו את מועד התקיפה הנוח ביותר.  אז התוכנית ב-1982 אמנם הצליחה אבל אם לחיל האוויר היו ב-1973 את האמצעים שהיו לו ב-1982 ואם הוא היה יכול לבחור כרצונו מתי לתקוף, סביר שהוא היה מצליח להשמיד את מערכי הטק"א גם בתחילת מלחמת יום הכיפורים. בינתיים הושקעו מיטב משאבי מדינת ישראל (30% מהתקציב ב-1975) ברכש מערכות שיתכן שלא היו כל כך חיוניות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> השפעת חיל אויר ברמה האסטרטגית הייתה דומיננטית והוא הרתיע והכתיב את תכנית המלחמה המצרית... </span> </p> <p> <span> <span> אני חושב שאין שום וויכוח על כך שהגורם האסטרטגי המרכזי שעיצב והגביל את תכנית המלחמה של סוריה ומצרים היה הרתיעה מח״א! סאדאת הגביל את תכנית המלחמה שלו למינימום האפשרי (חציית התעלה)  והכוחות הסוריים נמנעו מלרדת מרמת הגולן מחשש להשמדתם ע״י ח״א (מלובני). </span> </span> </p> <p> <span> העובדה שח״א לא הצליח לבלום את הכוח המצרי לאחר קריסת המערך הסדיר אינה שוללת זאת. עם כל ההערכה ללחימתם ההרואית של כוחות היבשה בקרב הבלימה והתסכול מכך שלא קיבלו סיוע צמוד - את זה לא היה ביכולתו של ח״א לספק, למרות שכאמור השקיעה בכך מאמץ רב. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> תגובה: חיל האוויר קיבל 50% מתקציב הביטחון לא רק כדי שירתיע את המצרים מכיבוש סיני אלא גם כדי שאם ההרתעה תיכשל הוא יוכל להשמיד אותם. הוא הצליח חלקית במשימה הראשונה (הגבלת ההתקדמות) אבל כשל לגמרי בשנייה. מי שעצר את המצרים וביצע את הצליחה שהכריעה את המלחמה בחזית התעלה היו כוחות היבשה (שקיבלו כ-45% מתקציב הביטחון). הם גם סללו את הדרך להשתתפות חיל האוויר בלוחמת היבשה בחזית התעלה. בקיצור, אוגדות צה"ל שילמו את הדיבידנדים על ההשקעה שהשקיעו בהם לפני המלחמה. חיל האוויר לא שילם. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> השגת חופש אווירי אחרי יומיים הייתה משנה את התמונה. </span> </p> <p> <span> <span> הרתיעה של ח״א מביצוע ניסיון נוסף להשמדת מערכי הטק״א עד מבצעי ״מפצח״ ראויה בהחלט לביקורת. נראה שלביצוע מתקפה חוזרת לאחר האבדות הכבדות שח״א ספג, הייתה דרושה העזה רבה וחשיבה בהירה להפקת הלקחים הנכונים מכישלון ח״א במבצע דוגמן – שכנראה לא הייתה בנמצא במטה ח״א בפרק זמן זה. </span> </span> </p> <p> <span> ההנחה כנראה הייתה שלח״א אין את היכולת לאתר את הסוללות הניידות בזמן אמת, ולכן כל תקיפה של מערך הנייד נועדה לכישלון. ניתן ללמוד על כך מדו-שיח שהתקיים בין דדו לבני, שבו דדו לוחץ עליו לתקוף סוללות טילים לסייע לצה״ל בתקיפה לאחר החציה – ובני עונה לו כך: יש לנו בעיה דומה לזו של השריון, אנחנו לא יודעים איפה הסוללות (אצל גולן).  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> תגובה: מכיוון שדן מודה שיש כאן מקום לביקורת לא אכביר מילים.  ובכל זאת: </span> </p> <p> <span> <span> א)   נא לזכור שגם השריון שילם מחיר כבד בקרבות ובכל זאת המשיך לתקוף ועד סוף המלחמה ומצא פתרונות חלקיים גם לבעיית הנ"ט האישי. </span> </span> </p> <p> <span> <span> ב)   ב) למצרים היו רק 10 סוללות ס"א-6 ניידות שחלקן יצאו כבר מכלל שמוש וחיל האוויר היה יכול לעשות גיחות צילום ולאתר אותן. שאר הסוללות הן נייחות. </span> </span> </p> <p> <span> ג)    חיל האוויר תקף לאורך רוב המלחמה את מערך הטילים בפורט סעיד, לא בגלל שפורט סעיד מעניינת את כוחות היבשה אלא בגלל שהמערך הזה מבודד. ב-18 לאוקטובר הוא תקף את המערך בקנטרה למרות שהמלחמה מתנהלת באיסמעיליה. על זה דדו אומר לפלד: "קנטרה מעניינת את זקנתי" או , במילים אחרות, תפסיק לבלבל את המוח. במילים אחרות, חיל מנהל מלחמה משלו, תוקף את מה שנוח לו ולא מבצע את מה שיסייע בצורה הטובה ביותר לצה"ל. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ד.    המשך תקיפת ש״ת על אף היעילות הנמוכה של חילות האוויר הערבים </span> </p> <p> <span> הכוח הערבי המצרי והסורי פעלו באופן נמרץ מתחילת המלחמה ועד סופה. העובדה שהשפעתם לא הורגשה נובעת מהעובדה שעיקר הכוח שלהם (80% מהגיחות) הופנו להגנה אווירית, וגם אלו שתקפו עשו זאת בחיפזון בגלל החשש ממטוסי היירוט של ח״א. קשה לבסס את הטענה שלמבצעי נגיחה לא הייתה משמעות בגלל חוסר היעילות של הכוח האווירי הערבי במלחמה – מאחר וזו טענה טאוטולוגית שמתבססת על התוצאה ומתעלמת מהסיבה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> תגובה: במחילה, זה פשוט לא נכון עובדתית. אני מתייחס בהרחבה לנושא הזה בפרק הסיכום ולא אחזור על כך כאן. אומר רק זאת: </span> </span> </p> <p> <span> <span> א)   שעור ההפלות של מטוסי התקיפה המצריים והסורים שיצאו לתקוף היה מאד גדול (בערך 20%). כאשר אתה טייס מצרי ואתה ממריא לתקיפה ואתה יודע שסיכויי החזרה שלך הם רק 80% זה מפחיד, ולכן הם לא המריאו לתקוף. </span> </span> </p> <p> <span> <span> ב)   לאור העובדה שגם הסנגורים הכי גדולים בחיל האוויר לא טוענים שמבצעי "נגיחה" היו הצלחה גדולה נראה לי שהטיעון שעיקר הכוח האווירי הערבי הופנה להגנה מתעלם מכך שגם המצרים וגם הסורים ידעו שאין להם יכולת תקיפה אפקטיבית. לכן הם העדיפו משימות הגנה בעומק שבהן לפחות לא יופלו להם מטוסים. </span> </span> </p> <p> <span> ג)    יחס ההפלות בקרבות אוויר היה בערך 40:1. בקרב אוויר אתה משמיד לא רק מטוס אלא גם טייס. אם היו לוקחים את הפנטומים ובמקום לתקוף שדות תעופה היו מציידים אותם לקרב אוויר ושמים אותם בפטרול, כמות המטוסים הערביים המופלים הייתה הרבה יותר גדולה מאשר אלה שהושמדו על הקרקע, כשהטייסים שלהם במקלטים, בכל מבצעי "נגיחה". </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> ה.   האם דוגמן 5 תרם למאמץ הבלימה </span> </span> </p> <p> <span> ח״א פעל בדרום הרמה כמעט לבדו ב-7 לחודש לאחר שחטיבה 188 הושמדה וכוחות חט׳ 679 רק התחילו לעלות לרמה. לאחר התקפת הנגד של אוגדה 146 ונסיגת הכוחות הסוריים לקו הסגול מדווח הפיקוד למטכ״ל על 600 טנקים נטושים ברמה (לא מושמדים). סביר להניח שכוח המחץ של התקפות ח״א יחד עם התקפת אוגדה 146 הם אלו שהביאו לקריסת דיביזיות השריון הסוריות ובריחת הכוחות? </span> </p> <p> <span> <span> בכל מקרה, מהספר של מלובני עולה שאסד נכנס לפאניקה מוחלטת ביום השני לאחר שכוחותיו הושמדו והוא הזעיק את הרוסים לעזרה כדי שיספקו לו ציוד וישיגו הפסקת אש מידית (שנדחתה ע״י המצרים). </span> </span> </p> <p> <span> מעבר לכך, כפי שאורי מציין, ב-9 לחודש לא נורו כמעט טילים (כנראה בגלל ירידת מלאים) וח״א פעל בחופשיות באזור. על התקיפה של טייסת 107 ששברה את ההתקפה הסורית על חטיבה 205 של יוסי פלד לא צריך לחזור שוב. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> תגובה: א) כדאי ללמוד את קרב ההגנה ברמת הגולן ב-7 באוקטובר, ולא ממקורות חיל האוויר אלא ממחלקת היסטוריה של צה"ל שחקרה את מכלול הקרב. הטענה שסביר להניח שכוח המחץ של התקפות חיל האוויר עם ההתקפה של אוגדה 146 הביא לקריסת דיביזיות השריון הסוריות היא חסרת שחר. גם ב-7 וגם ב-8 חיל האוויר עשה גיחות בודדות ולא הורגש כלל בלחימה. מי שהשמיד את הדיביזיות הסוריות היו הטנקים של אוגדות 36, 210, ו-146. שאל את מפקדי הכוחות האלה על הסיוע האווירי. </span> </p> <p> <span> ב) התקיפה של 107טייסת  אכן הייתה מוצלחת ואני מרחיב על כך בספר, אבל היא הייתה בלתי מתוכננת (השמיניה הייתה צריכה לתקוף את דמשק והיוזמה הייתה של ספקטור וסיברון). זו בדיוק ההוכחה שאם חיל האוויר היה משקיע את מטוסי וצוותי הפנטום בתקיפת מטרות קרקע ולא שדות תעופה הוא היה יכול לתרום הרבה יותר למאמץ המלחמתי. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> ו.     יעילות הסיוע אחרי 22 לחודש. </span> </span> </p> <p> <span> עברי צודק בדבריו שמערכת הסיוע כשלה בתחילת המלחמה בחזית המצרית. הסיוע במלחמות קודמות בוצע במידה רבה באופן כמעט עצמאי ע״י ח״א, כאשר מטוסיו מסיירים מעל לאזורי הלחימה ומזהים בעצמם את הכוחות ואת המטרות לתקיפה. דבר זה לא היה ניתן לביצוע בשלב הבלימה ומערכת הסיוע לא הצליחה לחפות על כך. סיבה מרכזית לכך היא שניהול הקרב במפקדת פיקוד הדרום הייתה לקויה ביותר, תמונת הקרב לא הייתה ברורה וכך גם מיקום הכוחות וכוחות האויב (בשונה מפיקוד הצפון). כך גם תפקודו של נציג ח״א שישב בפיקוד. </span> </p> <p> <span> צה״ל שיפר בצורה ניכרת את יכולת התפקוד שלו כאשר עבר לתקיפה מעבר לתעלה וכך ח״א. הצירים היו ידועים ומיקום כוחותינו ומטרות האויב ניתנו להגדרה ברורה. תנאים אלו אפשרו לסייע באופן יעיל – כפי שהיה במלחמות העבר. כמו כן, עיקר תשומת הלב בשלבים אלו של המלחמה הופנו לחזית הדרום ולכך רוכזו כל המאמצים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> תגובה: אני חוזר שוב על מה שאמרתי קודם. חיל האוויר התחיל להשתתף בצורה </span> </span> </p> <p> <span> ממשית ויעילה בקרב היבשה בחזית התעלה רק אחרי שמערך הטק"א המצרי הושמד. בכל קרב הצליחה – הגדול והקשה (400 הרוגים!) בקרבות צה"ל בהיסטוריה של מדינת ישראל – הוא כמעט לא השתתף. צה"ל לא שיפר את יכולת התפקוד שלו ב-22 באוקטובר והמודיעין לא הפך לפתע ליותר ברור. נהפוך הוא. זה היה קרב תנועה ולא לוחמה סטטית כמו שהיה עד ה-14 לאוקטובר ולכן היה קשה יותר לזהות בברור את "קו כוחותינו". מה שקרה זה שחיל האוויר בסיוע כוחות הקרקע סיים להשמיד את מערך הטק"א ומרגע שאיום זה הוסר הוא החל לפעול ביעילות והביא לקריסת הצבא המצרי ממערב לתעלה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ז.    מדוע לא בוצעה מכה מקבילה </span> </p> <p> <span> <span> אין חיה כזו ״מכה מקבילה״! זו המצאה של דדו בבוקר המלחמה. אין לה בסיס בתורת הלחימה של ח״א, היא לא הועלתה בשום פורום לפני כן, לא תורגלה וח״א לא היה ערוך לה (מבחינה מנטלית). המחשבה שדדו יכול לשלוף רעיונות מהמותן ולהפעיל כך את ח״א היא איוולת! </span> </span> </p> <p> <span> דרך ההפעלה של ח״א ע״י דדו הייתה לקויה ושיבשה באופן קשה את פעילותו. דוח ועדת אגרנט מציין זאת באופן מפורש. דרך הפיקוד של בני במלחמה - שניסה לרצות את דדו אך מיעט להתייעץ ולהיעזר באנשי המטה שתחתיו – רק החריפה את הבעיה. </span> </p> <p> <span> לסיכום: באופן כללי ח״א לא הצליח למצות את כוחו במלחמה (על כך אין ויכוח) ואחת הסיבות המרכזיות לכך הייתה דרך קבלת ההחלטות של בני בימים הראשונים של המלחמה. עם זאת, התשובות של עברי ברובן רלוונטיות וניתנות להצדקה. ההתייחסות של אורי לדברי עברי, גם אם הוא מצטט פרטים נוספים מהחקר, אינן בהכרח נכונות. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> תגובה: א) דדו דיבר על מכה מקבילה גם לפני המלחמה כאפשרות פעולה אם לא יהיה ניתן לבצע מכה מקדימה (ראה למשל פרוטוקול מספר 287 של ישיבת וועדת החוץ והביטחון, 18/5/1973 שם הוא מתייחס לכך). </span> </span> </p> <p> <span> ב) מבחינת חיל האוויר אין הבדל אם נותנים לו פקודה לבצע נגיחה י"א עשר דקות אחרי שהתחילה מתקפה אווירית סורית על הקו ברמת הגולן או שלוש שעות לפני זה. מבחינת בני פלד בדיונים ב-6 באוקטובר המכשול היחידי לבצוע נגיחה י"א זה תנאי תאורה ולכן הזמ"מ האחרון הוא 16:00. זה ברור גם לו וגם לדדו אבל מסיבות השמורות עם פלד עד עצם היום הזה הוא החליט לרדת מהמבצע כבר בשעה 12:30 ונתן הוראה (בניגוד לדעת אנשי המטה שלו) לשנות חימוש. </span> </p> <p> <span> ד) סביר להניח שתקיפת שדות התעופה הסורים כאשר כל חיל האוויר הסורי חוזר מתקיפת מטרות ברמת הגולן הייתה גורמת ליותר נזקים מאשר כל מבצעי נגיחה בסוריה. זה היה ניתן לביצוע ומי ששיבש את זה היה פלד ולא דדו. </span> </p> <p> <span> ג) הגיע הזמן להפסיק ולהטיח כל הזמן האשמות בדדו. הייתי רוצה לראות כיצד מתפקד רמטכ"ל אחר כשמתברר לו שראש אמ"ן שלו הסתיר ממנו מידע על הכנות המלחמה ולכן יש הפתעה, אלוף פקוד דרום לא מבצע פקודה לעשות בזמן "שובך יונים" כי הוא חושב שלא תהיה מלחמה, ומפקד חיל האוויר שלו מפשל בצורה בלתי רגילה בסדרת פקודות חסרת שחר ומביא לכך שכוח המחץ היחידי שמוכן במלואו לפעולה הולך לאיבוד לגמרי עם תחילת המלחמה. אם דדו היה מתפקד כמו בני פלד, היינו מפסידים את המלחמה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הערה אחרונה. הטענה החוזרת של אורי ואחרים לגבי כך שח״א מקבל 50% מהתקציב ולכן הוא אמור לכסות על כשלי כוחות הקרקע היא מוזרה. הסיבה לכך שח״א מקבל את מירב התקציב נובעת מכך שהתפוקה המבצעית לכל דולר שמושקע בח״א (וכיום גם במודיעין) עולה לאין שיעור על תפוקה שניתן להשיג מהשקעה בחייל חי״ר, בטנק או בתותח. הכשלים של כוחות הקרקע אינם נובעים מחוסר תקציב, אלא מתרבות אינטלקטואלית ירודה, המתקשה לשמר ידע, ללמוד ולהשתפר לאורך זמן. זאת בשונה מח״א, כפי שראינו למשל בין למלחמת יום הכיפורים למלחמת לבנון הראשונה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> תגובה: צר לי שאני נאלץ להיות בוטה כל כך אבל הטענה הזו היא, במחילה, חוצפה. זה נכון שחיל האוויר קיבל 50% מהתקציב בגלל הציפיות לתפוקה מבצעית גבוהה, אבל במלחמה אתה נבחן ביכולת שלך לעמוד בציפיות. חיל האוויר לא עמד בהן בעוד שצבא היבשה, במיוחד צוותי הטנקים, עמדו ועוד איך. כדי שחיל האוויר יגן על שמי המולדת אפשר היה להסתפק בקניית מטוסי יירוט נוספים ואז חיל האוויר היה מקבל 25% מהתקציב והשאר היה הולך למשל לחיל תותחנים שלא היה צריך להילחם עם תותחים בני עשרים שנה וקנים שחוקים (156 מ"מ ולא 155 מ"מ), או טנקי שרמן  של חטיבה 11 שנלחמו ב-14 באוקטובר בטנקי 62-T ובגלל שאין להם תרבות אינטלקטואלית הם כשלו והשמידו רק 40 טנקים מצריים במחיר טנק שרמן אחד. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הסיפא הזאת של דן, משכנעת אותי פעם נוספת שחיל האוויר נותר מנותק, מלא זלזול בירוקים, בטוח בעצמו ומשוכנע שאין עליו. לא ראיתי עוד את התשובה של חיל האוויר של היום לביקורת הנמשכת של בריק על מוכנות שדות התעופה שלו להתמודד עם אתגרי המלחמה הבאה. מקווה שזה לא יעמוד במבחן כי יכול להיות שאז נתגעגע לחיל האוויר של מלחמת יום הכיפורים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בידידות, </span> </p> <p> <span> דן </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> תוספות, </span> </p> <p> <span> אורי </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 12 Aug 2022 20:55:55 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220812 הגיגים ועדכוני מודיעין,צבא מצרים,המודיעין במלחמות ישראל,סוריה ירדן וסעודיה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220811 פולמוס אודות תפקוד חיל האוויר במלחמת 1973. ד"ר דן שיאון מבקר את ספרו של פרופ' אורי בר יוסף "מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים" תוכן הסרט פרופ' אורי בר יוסף פרסם בשנת 2021 ספר בשם "מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים". ד"ר דן שיאון, במאמר מפורט ומנומק מעביר דברי ביקורת על הספר. בדבריו הוא מתייחס גם לדברי תשובתו של בר יוסף לטיעוניו של האלוף דוד עברי שפורסמו באתר "דקל-מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%A2%D7%A8%D7%AA+%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%93%D7%9F+%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F-736c7db1.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span> י"ד במנחם אב ה'תשפ"ב. 14.08.2022 </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> מבוא </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> לפני שבועות מספר פורסמתי באתר "דקל-מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" את תגובתו המנומקת של הפרופ' אורי בר יוסף לדברי ביקורת שהשמיע האלוף דוד עיברי על ספרו </span> </span> <a href="https://www.omerdank-strategy.com/?p=3956" target="_blank"> " </a> <span> <span> מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים". שראה אור בשנת 2021. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ד"ר דן שיאון, שהקשיב לדברי עברי וקרא את תשובת בר יוסף ביקש ממני לאפשר לו להעלות את דברי ביקורות משלו על ספרו של בר יוסף. במאמר שלפניכם פורס דן את הערותיו הכלליות על הספר ומתייחס גם לנקודות שונות בדברי תשובתו של בר יוסף לעברי.  </span> </p> <p> <span> <span> לדברי האלוף עברי אפשר להאזין בקישור: </span> </span> </p> <p> <a href="https://www.omerdank-strategy.com/?p=3956" target="_blank"> https://www.omerdank-strategy.com/?p=3956 </a> </p> <p> <span> את תגובת פרופ' אורי בר יוסף לדברי עברי ניתן לקרוא בקישור </span> </p> <p> <a href="https://www.dekelegypt.co.il/220629"> https://www.dekelegypt.co.il/220629 </a> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> תגובת ד"ר דן שיאון לספרו של פרופ' אורי בר יוסף </span> </p> <p> <span> "מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים". </span> </p> <p> <span> 11.08.2022 </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> אלי שלום, </span> </p> <p> <span> אני חושב שהספר ״מלחמה משלו״ חשוב והוא מרכז ומציג נתונים רבים שלא הוצגו בצורה זו עד היום. עם זאת, אני חולק על מסקנותיו. מאחר ואפשרת לאורי בר יוסף להגיב כאן על הערות של עברי, אני חושב שיתרום לדיון אם תאפשר לי כאיש שחוקר את הנושא להגיב לדבריו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> יש לי שלש הערות עקרוניות לספר שקראתי בעניין רב, והערות נוספות למסמך התגובה של אורי שמופיע לעיל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הערות עקרוניות לספר: </span> </p> <p> <span> א. הראשונה היא התייחסות לטענה שח״א התמקד בתקיפת  שדות תעופה (תש״ת) והזניח את הסיוע לכוחות הקרקע. </span> </p> <p> <span> המספרים שאורי מציג בסוף הספר - 708 גיחות לתש״ת ותחנות מכ״ם וכ-5,142 גיחות סיוע לכוחות הקרקע - מפריחים לדעתי הנחה זו מהיסוד. 4% בלבד מכלל הגיחות בשלב הבלימה ע״פ ספרו של גורדון! </span> </p> <p> <span> אכן הסיוע לא היה יעיל מספיק ולכך ישנן מספר סיבות: </span> </p> <p> <span> 1. חסרון מודיעין רלוונטי על מיקום המטרות (כשל של מרכזי הפיענוח של אגף המודיעין וכו׳). </span> </p> <p> <span> 2. מערכת סיוע כושלת בפיקוד דרום (אנשי הפיקוד-וח״א) שלא הצליחה לסנכרן בין צרכי הפיקוד למטה ח״א, ובין האוגדות למטוסים שבאוויר. </span> </p> <p> <span> 3. אזור מוגן טילי קרקע אוויר (אמ״ט) בשתי החזיתות שמנע אפשרות סיור וזיהוי עצמי של מטרות לתקיפה ע״י מטוסים באוויר - זו הייתה דרך הסיוע המקובלת במלחמות העבר. </span> </p> <p> <span> לאחר שאיום הטילים הוסר במבצעי ״מפצח״ ופשיטות שריון על ״הפרחים״ בשלב הסיום של המלחמה, הסיוע האווירי היה יעיל כפי שאורי מציין והכוח המצרי בגזרה הדרומית קרס. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ב. הטענה השנייה המטעה של אורי היא האשמה החמורה שבני שיקר לדדו כאשר הציג ביום השלישי למלחמה את ״הקו האדום״ של 220 מטוסים שח״א עלול להגיע אליו בקרוב, ובעקבות כך דדו נאלץ לבקש הפסקת אש. </span> </p> <p> <span> 1. המצוקה של המטוסים שבני הציג הייתה אמיתית!!! ביום השחור של ה-7 לחודש ח״א ספג 27% פגיעות מכלל מטוסי הפנטום שתקפו ו-13% מכלל הגיחות של מטוסי הסקיהוק. מתוכם 17 מטוסים מופלים!! וכעשרה טייסים הרוגים וכששה טייסים שנפלו בשבי (נתונים מתוך מחקר אמריקאי).  </span> </p> <p> <span> אלו מספרים קשים מאוד שאינם מאפשרים להפעיל את ח״א לאורך זמן המחייבים הרמת דגל אדום!! זו גם הייתה חובתו של בני להציג זאת לרמטכ״ל. </span> </p> <p> <span> המספר 220 מטוסים שח״א התקרב אליו מציין שחיקה של כ-40% מסך המטוסים שהיו בתחילת המלחמה - לשיטתו של בני - ואני מניח שזו גם הסיבה שעשה בו שימוש. </span> </p> <p> <span> 2. מן הצד השני, דדו היה נעול על השגת הפסקת אש מהיום השלישי של המלחמה - ללא קשר לדבריו של בני, כפי שעולה מספרו של שמעון גולן על החלטות הפיקוד העליון במלחמת יום הכיפורים. </span> </p> <p> <span> למשל: לאחר כישלון התקפת הנגד ב-8 לחודש של אוגדת אדן בדרום והצלחת התקפת הנגד של אוגדה 146 בצפון שסילקה את הסורים מרמה״ג, הגיע דדו למסקנה שהזמן פועל לרעתו מתוך חשש לכניסה למלחמת התשה. וכך הוא מסביר: הערבים ילכו ויתחזקו בתגבור של מדינות ערביות נוספות בעוד ישראל תלך ותשחק. ישראל לא תוכל להמשיך להחזיק את כל כוחותיה מגויסים לאורך זמן. </span> </p> <p> <span> הוא מעלה זאת בישיבה עם טליק ואלי זעירא, והם אומרים לו בפירוש שאין לא אופציה לבקש הפסקת אש ועליו לעבור להתקפה (כניסה למובלעת הסורית). אם הוא לא יתקוף תוך מספר ימים הערבים יבינו את חולשתו ויסרבו להפסקת אש. כך נולדה ההחלטה להתקדם לכיוון דמשק.  </span> </p> <p> <span> במתקפה למובלעת הסורית לקחו חלק 2 אוגדות. האוגדה של רפול נכנסה בציר הצפוני ללא התנגדות של ממש עקב ריכוך מסיבי של ח״א שנמשך 3 שעות (על פי דברי רפול). האוגדה של דן לרנר שהייתה בציר המזרחי הייתה אמורה להיכנס בהשהיה לאחר שאוגדת רפול הייתה צריכה לקפל את המגנן הסורי מאחור.  </span> </p> <p> <span> דדו שהגיע לפיקוד הצפון הכניס את אוגדת דן לרנר לפני הזמן והם ספגו אבדות קשות. בהמשך הצטרפה חטיבת שריון 12 עיראקית לקרב מהאגף ובלמה את ההתקפה של צה״ל. ח״א סייע בבלימת ההתקפה של הכוח הסורי והעיראקי שהגיע ממזרח בימים הבאים ושילם על כך ביוקר במספר מטוסים מופלים. </span> </p> <p> <span> דוגמה נוספת לצעדיו של דדו היא חציית התעלה. שרון ובר-לב מעלים את התוכנית לחציית התעלה מערבה והכרעת הצבא המצרי ובר-לב מוזמן להציג לדדו. בני פלד לוחץ כבר מספר ימים על יציאה להתקפה אבל דדו מתעקש על השגת הפסקת אש! לאחר כאשר הוא מציג לדרג המדיני בקשה לחציית התעלה במטרה להשיג הפסקת אש דיין דוחה אותו בגסות ואומר לו שהדרג המדיני יאשר לו לחצות את התעלה אם יבקש - אבל הפסקת האש היא לא בסמכותו אלא בסמכות הדרג המדיני.  </span> </p> <p> <span> <span> מורלה בראון שהיה רל״ש שר הביטחון אמר - דדו הרים דגל לבן! </span> </span> </p> <p> <span> שמעון גולן מתרץ זאת בעייפות של דדו שלא ישן כבר מספר יממות. </span> </p> <p> <span> (אצל שמעון גולן). </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> 3. טענה מטעה נוספת היא הסיפור על השיירה העיראקית. </span> </p> <p> <span> ח״א ביצע משימה אחת בלילה חשוך ע״י זוג מטוסים ולא גילה דבר. באופן מעשי לח״א לא היו יכולות לקיים פטרול לאורך זמן (ואם בכלל) באזור כה מרוחק בגלל חוסר כיסוי בקרה וחשש יירוט לילה של מטוסי מיג 21 סורים או עיראקים. </span> </p> <p> <span> הכשל המרכזי כאן היה של המודיעין!! קריאה יסודית בספרו של שמעון גולן מעלה שהנושא פשוט נפל בין הכיסאות. המודיעין לא הוציא צי״ח בענין ואף גוף (כולל המוסד) לא קיבל משימה לעקוב אחרי השיירה - שיצאה מבגדד בקול תרועה!!  </span> </p> <p> <span> האבסורד הוא כה גדול, שכאשר מתכננים את הפלישה למובלעת הסורית, אנשי מודיעין מציינים שישנם באזור כוחות נוספים לא מזוהים - ואף אחד מהם לא חושב לבדוק את האפשרות שאלו כוחות עיראקים.  </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> להלן התייחסות ספציפית להערות בר יוסף בנוגע לדברים של עברי: </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> א.   התייחסות לדברי עברי על תפקיד ח״א בגיוס המילואים </span> </p> <p> <span> <span> המשימה הראשונה של ח״א היא הגנת המדינה. בדוקטרינה המסורתית של מדינת ישראל שהתבססה על כוחות מילואים המגויסים תוך זמן קצר – נועד לח״א התפקיד הקריטי של שמירת שמים נקיים כדי לאפשר גיוס זה (כתחליף לעומק אסטרטגי שישראל חסרה) . </span> </span> </p> <p> <span> הזמינות הגבוהה של ח״א וזמן התגובה הקצר של טייסיו נועד בדיוק לצורך כך. היעד האסטרטגי הזה מובן מאיליו ומוטבע היטב ב-DNA של ח״א ושל צה״ל, בין אם הדברים נאמרו או לא נאמרו בימים שלפני המלחמה. </span> </p> <p> <span> אכן, למזלה של מדינת ישראל, זה בדיוק מה שקרה בפתיחת המלחמה, לאחר שגם ההרתעה וגם ההתרעה כשלו!! גיוס המילואים פעל ללא שום הפרעה של מטוסי אויב, כולל מצדם של אגדי הקומנדו שנועדו להיות מונחתים בסיני לשיבוש הגעת המילואים, והושמדו ברובם באוויר ע״י ח״א. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ב.   מכת הפתיחה של חילות האוויר של מצרים וסוריה ותגובת ח״א. </span> </p> <p> <span> <span> בתכנוני המלחמה של מצרים וסוריה נשמר מקום מיוחד למכת הפתיחה האווירית בהפתעה – כדוגמת מבצע ״מוקד״ – שנועדה לנטרל את ח״א. בפועל, הוגבלה התקיפה הסורית בעצת היועצים הסובייטים למטרות בחזית (ראה מלובני). כך גם התקיפה המצרית, לאחר ששונו מטרות המלחמה של סאדאת. </span> </span> </p> <p> <span> בפועל בוצעו כ-250 גיחות תקיפה מצריות חוצות גבול וועד 200 בהגנה. כ- 200 גיחות חוצות גבול בסוריה ועוד כ-100 בהגנה. ס״ה כ-750 גיחות ב-2 מטסים (לצורך הפרופורציה חשוב להזכיר שבמכת הפתיחה של מבצע מוקד השתתפו 186 מטוסים בלבד). מכאן ניתן להבין שהאיום היה ממשי! </span> </p> <p> <span> זאת ועוד, מאחר ובני נתן הוראה להחליף חימוש מתקיפה להגנה אווירית זמן קצר לפני כן, היה ברור לו שח״א נמצא במצב הפגיע ביותר שניתן, ולכן נתן הנחיה להזניק את כל ח״א מיידית. שתי ההחלטות של בני ביום זה (להחליף תצורה ולהזניק את כל המטוסים) נתונות במחלוקת וזכו לביקורת רבה, אבל אין שום ספק מהו ההיגיון שעמד בבסיסן – ללא קשר לקונספציה זו או אחרת. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ג.    ענין אי הפצת התחקירים בח״א. </span> </p> <p> <span> <span> מסכים בהחלט להערה של אורי לגבי הצורך בתחקור קבלת ההחלטות. הסיבות לכך ידועות לצערי ואינן מקובלות. עם זאת, עד כמה שידוע לי ח״א אינו חריג בכך, והגוף היחידי שחקר את קבלת ההחלטות במלחמה הייתה ועדת אגרנט! </span> </span> </p> <p> <span> מעבר לכך, ח״א הפיק לקחים, ויישם שינויים מרחיק לכת (ארגוניים, מבצעיים וטכנולוגיים) כדי להתמודד מול מערכי הטילים, כפי שניתן היה להיווכח בהשמדת מערך הטילים הסורי בבקעת הלבנון במבצע ״ערצב ״19. דבר מסוג זה קשה להגיד על שאר כוחות צה״ל – כולל אגף המודיעין שטעה כידוע  בהערכת היכולת של ישראל להשיג את היעדים המדיניים בלבנון בעזרת הנוצרים, וכן לא העריך כראוי את התוצאה של הפניית הפלנגות למחנות הפליטים סברא ושתילה לאחר רצח באשיר ג׳ומייל. מה שהפך את הניצחון הצבאי במערכה לתבוסה פוליטית ומדינית. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ד.  השפעת חיל אויר ברמה האסטרטגית הייתה דומיננטית והוא הרתיע והכתיב את תכנית המלחמה המצרית... </span> </p> <p> <span> <span> אני חושב שאין שום וויכוח על כך שהגורם האסטרטגי המרכזי שעיצב והגביל את תכנית המלחמה של סוריה ומצרים היה הרתיעה מח״א! סאדאת הגביל את תכנית המלחמה שלו למינימום האפשרי (חציית התעלה)  והכוחות הסוריים נמנעו מלרדת מרמת הגולן מחשש להשמדתם ע״י ח״א (מלובני). </span> </span> </p> <p> <span> העובדה שח״א לא הצליח לבלום את הכוח המצרי לאחר קריסת המערך הסדיר אינה שוללת זאת. עם כל ההערכה ללחימתם ההרואית של כוחות היבשה בקרב הבלימה, הציפיות שלהם לקבלת סיוע צמוד מח״א לא הייתה ריאליות בתנאי הפתיחה של המלחמה, על אף שהושקע בכך כאמור מאמץ רב. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ה.   השגת חופש אווירי אחרי יומיים הייתה משנה את התמונה. </span> </p> <p> <span> <span> הרתיעה של ח״א מביצוע ניסיון נוסף להשמדת מערכי הטק״א עד מבצעי ״מפצח״ ראויה בהחלט לביקורת. נראה שלביצוע מתקפה חוזרת לאחר האבדות הכבדות שח״א ספג, הייתה דרושה העזה רבה וחשיבה בהירה להפקת הלקחים הנכונים מכישלון ח״א במבצע ״דוגמן 5״– שכנראה לא הייתה בנמצא במטה ח״א בפרק זמן זה. </span> </span> </p> <p> <span> ההנחה כנראה הייתה שלח״א אין את היכולת לאתר את הסוללות הניידות בזמן אמת, ולכן כל תקיפה של מערך הנייד נועדה לכישלון. ניתן ללמוד על כך מדו-שיח שהתקיים בין דדו לבני, שבו דדו לוחץ עליו לתקוף סוללות טילים לסייע לצה״ל בתקיפה לאחר החציה – ובני עונה לו כך: יש לנו בעיה דומה לזו של השריון, אנחנו לא יודעים איפה הסוללות (אצל גולן).  </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ו.     המשך תקיפת ש״ת על אף היעילות הנמוכה של חילות האוויר הערבים </span> </p> <p> <span> הכוח הערבי המצרי והסורי פעלו באופן נמרץ מתחילת המלחמה ועד סופה. העובדה שהשפעתם לא הורגשה נובעת מהעובדה שעיקר הכוח שלהם (80% מהגיחות) הופנו להגנה אווירית, וגם אלו שתקפו עשו זאת בחיפזון בגלל החישש ממטוסי היירוט של ח״א. קשה לבסס את הטענה שלמבצעי ״נגיחה״ (לתקיפת ש״ת) לא הייתה משמעות בגלל חוסר היעילות של הכוח האווירי הערבי במלחמה – מאחר וזו טענה טאוטולוגית שמתבססת על התוצאה ומתעלמת מהסיבה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> ז.    האם ״דוגמן ״5 תרם למאמץ הבלימה </span> </span> </p> <p> <span> ח״א פעל בדרום הרמה כמעט לבדו ב-7 לחודש לאחר שחטיבה 188 הושמדה וכוחות חט׳ 679 רק התחילו לעלות לרמה. לאחר התקפת הנגד של אוגדה 146 ונסיגת הכוחות הסוריים לקו הסגול מדווח הפיקוד למטכ״ל על 600 טנקים נטושים ברמה (לא מושמדים). סביר להניח שכוח המחץ של התקפות ח״א יחד עם התקפת אוגדה 146 הם אלו שהביאו לקריסת דיביזיות השריון הסוריות ובריחת הכוחות? </span> </p> <p> <span> <span> בכל מקרה, מהספר של מלובני עולה שאסד נכנס לפאניקה מוחלטת ביום השני לאחר שכוחותיו הושמדו והוא הזעיק את הרוסים לעזרה כדי שיספקו לו ציוד וישיגו הפסקת אש מידית (שנדחתה ע״י המצרים). </span> </span> </p> <p> <span> מעבר לכך, כפי שאורי מציין, ב-9 לחודש לא נורו כמעט טילים (כנראה בגלל ירידת מלאים) וח״א פעל בחופשיות באזור. על התקיפה של טייסת 107 ששברה את ההתקפה הסורית על חטיבה 205 של יוסי פלד לא צריך לחזור שוב. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> ח.   יעילות הסיוע אחרי 22 לחודש. </span> </span> </p> <p> <span> עברי צודק בדבריו שמערכת הסיוע כשלה בתחילת המלחמה בחזית המצרית. הסיוע במלחמות קודמות בוצע במידה רבה באופן כמעט עצמאי ע״י ח״א, כאשר מטוסיו מסיירים מעל לאזורי הלחימה ומזהים בעצמם את הכוחות ואת המטרות לתקיפה. דבר זה לא היה ניתן לביצוע בשלב הבלימה ומערכת הסיוע לא הצליחה לחפות על כך. סיבה מרכזית לכך היא שניהול הקרב במפקדת פיקוד הדרום הייתה לקויה ביותר, תמונת הקרב לא הייתה ברורה וכך גם מיקום הכוחות וכוחות האויב (בשונה מפיקוד הצפון). כך גם תפקודו של נציג ח״א שישב בפיקוד. </span> </p> <p> <span> צה״ל שיפר בצורה ניכרת את יכולת התפקוד שלו כאשר עבר לתקיפה מעבר לתעלה וכך ח״א. הצירים היו ידועים ומיקום כוחותינו ומטרות האויב ניתנו להגדרה ברורה. תנאים אלו אפשרו לסייע באופן יעיל – כפי שהיה במלחמות העבר. כמו כן, עיקר תשומת הלב בשלבים אלו של המלחמה הופנו לחזית הדרום ולכך רוכזו כל המאמצים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ט.   מדוע לא בוצעה מכה מקבילה </span> </p> <p> <span> <span> אין חיה כזו ״מכה מקבילה״! זו המצאה של דדו בבוקר המלחמה. אין לה בסיס בתורת הלחימה של ח״א, היא לא הועלתה בשום פורום לפני כן, לא תורגלה וח״א לא היה ערוך לה (מבחינה מנטלית). המחשבה שדדו יכול לשלוף רעיונות מהמותן ולהפעיל כך את ח״א היא איוולת! </span> </span> </p> <p> <span> דרך ההפעלה של ח״א ע״י דדו הייתה לקויה ושיבשה באופן קשה את פעילותו. דוח ועדת אגרנט מציין זאת באופן מפורש. דרך הפיקוד של בני במלחמה - שניסה לרצות את דדו אך מיעט להתייעץ ולהיעזר באנשי המטה שתחתיו – רק החריפה את הבעיה. </span> </p> <p> <span> לסיכום: באופן כללי ח״א לא הצליח למצות את כוחו במלחמה (על כך אין ויכוח) ואחת הסיבות המרכזיות לכך הייתה דרך קבלת ההחלטות של בני בימים הראשונים של המלחמה. עם זאת, התשובות של עברי ברובן רלוונטיות וניתנות להצדקה. ההתייחסות של אורי לדברי עברי, גם אם הוא מצטט פרטים נוספים מהחקר, אינן בהכרח נכונות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הערה אחרונה. הטענה החוזרת של אורי ואחרים לגבי כך שח״א מקבל 50% מהתקציב ולכן הוא אמור לכסות על כשלי כוחות הקרקע היא מוזרה. הסיבה לכך שח״א מקבל את מירב התקציב נובעת מכך שהתפוקה המבצעית לכל דולר שמושקע בח״א (וכיום גם במודיעין) עולה לאין שיעור על תפוקה שניתן להשיג מהשקעה בחייל חי״ר, בטנק או בתותח. הכשלים של כוחות הקרקע אינם נובעים מחוסר תקציב, אלא מתרבות אינטלקטואלית ירודה, המתקשה לשמר ידע, ללמוד ולהשתפר לאורך זמן. זאת בשונה מח״א, כפי שראינו למשל בין למלחמת יום הכיפורים למלחמת לבנון הראשונה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בידידות, </span> </p> <p> <span> דן </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 11 Aug 2022 20:04:54 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220811 הגיגים ועדכוני מודיעין,צבא מצרים,המודיעין במלחמות ישראל,סוריה ירדן וסעודיה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220727 פרק ל"ד עוסק בכשלי המודיעין בניתוח ובהצגת דרכי הפעולה האפשריות של המצרים במלחמת יום הכיפורים. אמ"ן, עוד בתקופת האלוף אהרון יריב, סבר כי דרך הפעולה האפשרית המועדפת הינה חידוש מלחמת ההתשה. אמ"ן דבק בדרך פעולה זו גם כיממה לפני שהמצרים פתחו במלחמת יום הכיפורים. דרך הפעולה השניה שהציג אמ"ן, לפיה המצרים יפעלו לביצוע דפ"א המעברים, היא שגויה. לדעת דקל המצרים זנחו דרך זו כבר בשנת 1971. הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ז בתמוז ה'תשפ"ב. 26.07.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> פרק ל"ד עוסק בכשלי המודיעין בניתוח ובהצגת דרכי הפעולה האפשריות של המצרים במלחמת יום הכיפורים. אמ"ן, עוד בתקופת האלוף אהרון יריב, סבר כי דרך הפעולה האפשרית המועדפת הינה חידוש מלחמת ההתשה. אמ"ן דבק בדרך פעולה זו גם כיממה לפני שהמצרים פתחו במלחמת יום הכיפורים. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> <span> דרך הפעולה השניה שהציג אמ"ן, לפיה המצרים יפעלו לביצוע דפ"א המעברים, היא שגויה. לדעת דקל המצרים זנחו דרך זו כבר בשנת 1971.  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Wed, 27 Jul 2022 07:30:21 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220727 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220726 פרק ל"ג עוסק בכשלים של מודיעין השטח במלחמת יום הכיפורים. בהרצאה מונה דקל רשימה של מידע חיוני בנושא השטח שלא היה בחטיבת המחקר באמ"ן לפני מלחמת ששת הימים והתגלה רק לאחר סוף המלחמה. בנוסף מונה דקל כשלים מערכתיים בתפקוד מחקר השטח באמ"ן ובראשם קבלת רוע הגזרה של פיצול האחריות למחקר השטח בין המטה הכללי לבין הפיקודים המרחביים. הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ז בתמוז ה'תשפ"ב. 26.07.2022 </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> פרק ל"ג עוסק בכשלים של מודיעין השטח במלחמת יום הכיפורים. בהרצאה מונה דקל רשימה של מידע חיוני בנושא השטח שלא היה בחטיבת המחקר באמ"ן לפני מלחמת ששת הימים והתגלה רק לאחר סוף המלחמה. בנוסף מונה דקל כשלים מערכתיים בתפקוד מחקר השטח באמ"ן ובראשם קבלת רוע הגזרה של פיצול האחריות למחקר השטח בין המטה הכללי לבין הפיקודים המרחביים.    </span> </span> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Tue, 26 Jul 2022 12:16:05 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220726 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220724 במרכז התקשורת הוותיק בג'בל עתקה מבוצעות לאחרונה עבודות פיתוח שבמרכזן סלילת כביש באורך של כ־25 ק"מ לעבר פסגת ההר. הכביש החדש מסתעף מהכביש המהיר המקשר בין עין סוחנה שבמפרץ סואץ וכביש קהיר-סואץ. הכביש המהיר עובר בעיקרו בוואדי חגול. במאמר פרטים על מתקני הקשר הקיימים כיום, והערכה באשר לייעוד עבודות הפיתוח במקום. המחבר, אלי דקל, סבור כי פיתוח אמצעי הקשר על ההר הוא חלק ממאמץ מצרי מתמשך להכשיר את זירת הלחימה בסיני לעימות אפשרי עם ישראל. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2666%D7%A9+853%D7%A7+%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96+%D7%A7%D7%A9%D7%A8+%D7%92%D7%91%D7%9C+%D7%9B%D7%AA%D7%A7%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span> כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב. 24.07.2022 </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> במרכז התקשורת הוותיק בג'בל עתקה מבוצעות לאחרונה עבודות פיתוח שבמרכזן סלילת כביש באורך של כ־25 ק"מ לעבר פסגת ההר. הכביש החדש מסתעף מהכביש המהיר המקשר בין עין סוחנה שבמפרץ סואץ וכביש קהיר-סואץ. הכביש המהיר עובר בעיקרו בוואדי חגול.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ג'בל עתקה הוא רכס הררי שפסגתו מגיעה לגובה 871 מטר. הפסגה נמצאת כ־20 ק"מ ממערב לתעלת סואץ וכ־10 ק"מ מדרום לכביש קהיר-סואץ. רכס הררי זה הוא הגבוה מכל ההרים שבצפון מצרים ויש הסוברים כי השם המקראי של ההר הוא "בעל צפון". מאז מלחמת ההתשה פסגת ההר משמשת אמצעי קשר (ממסרי קשר, האזנה, ל"א ומכ"מים) שונים של צבא מצרים. במלחמת יום הכיפורים גם צה"ל השתמש בהר לצורכי קשר שונים. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אחרי מלחמת יום הכיפורים הוקמה בפסגתו אנטנה גבוהה ששימשה צרכים שונים של מפקדת הארמיה ה־3 השוכנת כ־10 ק"מ מצפון להר. בשנת 2021 הוקמה במקום אנטנה בגובה של כ־75 מטר ולצידה בונקר בגודל 10X10 מטר. עד שנת 2022 אפשר היה להגיע לפסגת ההר רק בדרכי עפר קשות לתנועה. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בשנת 2022 נסלל לעבר הפסגה כביש אספלט באורך 25 קילומטר וברוחב של כ־10 מטר, עם שוליים רחבים מאוד המאפשרים תנועה נוחה. כמו כן נבנה בפסגה מנחת לשלושה מסוקים ששימש ככל הנראה את המכובדים בטקס חנוכת הכביש. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> הערכה - ג'בל עתקה הוא מקום אידיאלי למערכות קשר עם סיני. אין ספק כי האנטנות שבמקום משמשות את צבא מצרים לשימושים צבאיים שונים (ממסר קשר, האזנה וכולי). סביר להניח שגם מערכות התקשורת האזרחית, כגון טלוויזיה, עושות שימוש בעמוד האנטנה הגבוה שהוצב במקום בשנת 2021. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> העובדה שנסלל כביש חדש למקום בהשקעה כספית ניכרת, מצביעה להערכתי על כוונה לבנות במקום מתקני תקשורת נוספים כגון מוצב מכ"ם "רגיל" או מכ"ם ארוך טווח (נוסף על הקיים או במקומו של מוצב המכ"ם ארוך הטווח מסוג Rezonans-NE שהוקם בג'בל עויבד בשנת 2018) </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> כך או כך, פיתוח אמצעי הקשר על ההר הוא חלק ממאמץ מצרי מתמשך להכשיר את זירת הלחימה בסיני לעימות אפשרי עם ישראל.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> Sun, 24 Jul 2022 15:13:25 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220724 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220720 מעיון בתצלומי לוויין עולה כי מצרים בונה שדה תעופה צבאי באל-עלמיין. השדה נמצא כ־135 ק"מ ממערב לאלכסנדריה, וכ־17 ק"מ מדרום לקריה הגרעינית המוקמת על שפת הים התיכון בא-דבעה. להערכת אלי דקל, שדה התעופה הצבאי נבנה במקום זה, לאבטחת הקריה הגרעינית המוקמת בא-דבעה. בקריה מתנהלות עבודות להקמת ארבעה כורים להפקת חשמל בהספק כולל של 4,800Mv. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2665%D7%A9+854%D7%9E+%D7%A9%D7%93%D7%94+%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94+%D7%90%D7%9C+%D7%A2%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9F.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span> כ"ב בתמוז ה'תשפ"ב. 20.07.2022 </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> מעיון בתצלומי לוויין עולה כי מצרים בונה שדה תעופה צבאי באל-עלמיין. השדה נמצא כ־135 ק"מ ממערב לאלכסנדריה, וכ־17 ק"מ מדרום לקריה הגרעינית המוקמת על שפת הים התיכון בא-דבעה. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בשנת 2006 נבנה במקום שדה תעופה אזרחי קטן ששימש את שדות הנפט הפועלים במרחב. מאז הקמת עיר הנופש באל עלמיין השדה משמש גם את תושבי העיר. באוגוסט 2021 הוחל בעבודות להסבת השדה לאזרחי הקטן לשדה תעופה צבאי "תקני". מסלול ההמראה הוארך ולצידו נסלל מסלול הסעה. כמו כן נבנו במקום 6 דירים-כנראה כפולים, למטוסי קרב. נראה שעבודות הבניה מתקרבות לסיומם. עם סיום העבודות יהיו במצרים 45 שדות תעופה צבאיים. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> להערכתי, שדה התעופה הצבאי נבנה במקום זה לאבטחת הקריה הגרעינית המוקמת בא-דבעה. בקריה מתנהלות עבודות להקמת ארבעה כורים להפקת חשמל בהספק כולל של 4,800Mv. שדה התעופה מצמצם את ה"פרצה" בת 240 ק"מ, בין שדות התעופה בורג' אל ערב למרסה מטרוח. בפרצה זו בגבול הצפוני של מצרים בים התיכון, לא היו עד עתה תעופה צבאיים. סביר להניח כי השדה ימשיך לשמש את תושבי עיר הנופש אל-עלמיין ושדות הנפט באזור.   </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> פרטים כלליים על שדות תעופה במצרים </b> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2019%D7%A9+220719+%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA+%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94.jpg" alt=""/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2068%D7%A9+220719+%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D+%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94-559caa9d.jpg"/> </a> </div> Wed, 20 Jul 2022 05:26:37 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220720 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220717 לאחר הפסקה של למעלה משנתיים חודשו העבודות להרחבת נמל אל עריש. עיקר העבודות הוא בייבוש הים לצורך בניית מעגנים. המאמר מתאר את ההיסטריה הארוכה של בניית הנמל במקום. לדעתו של דקל, בסיני לא מתבצע כיום שום מיזם כלכלי המצריך נמל גדול יותר מעבר לנמל שנבנה במקום בשנת 2016. לפיכך דקל מנתח אפשריות נוספות להרחבת הנמל בעת הזו <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2644+Renovation+of+works+for+the+construction+of+a+large+port+in+al-Arish-efea7140.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span> י"ח בתמוז ה'תשפ"ב. 17.07.2022 </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> לאחר הפסקה של למעלה משנתיים חודשו העבודות לבניית נמל אל עריש. עיקר העבודות הוא בייבוש הים לצורך בניית מעגנים. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> נמל אל־עריש הוא הנמל הראשון בסדרה של עשרים נמלים המבנים המצרים מאז שנת 2010. הנשיא חוסני מובארכ תכנן בניית נמל מטענים אזרחי גדול באל־עריש, שעד אז היה בה נמל דיג בלבד. הדחתו של הנשיא מובארכ בימי ה"טלטלה האזורית", הביאה לשלטון את הנשיא מוחמד מורסי ששב והכריז על כוונתו לבנות באל־עריש נמל אזרחי. בשנת 2012 הוא אף החל לבנות במקום שובר גלים באורך של כ־200 מטר ומזח לאוניות סוחר קטנות.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> כשהחלה בניית הנמל, שימשה אל־עריש נמל ועורף כלכלי של רצועת עזה. עקב הסגר הימי של צה"ל על רצועת עזה, הפכה אל־עריש לצינור האספקה העיקרי שלה: החל מסחורות "כשרות" שעברו במעבר הגבול ברפיח, וכלה בשפע של נשק וציוד צבאי אחר שעבר בעשרות המנהרות אשר מתחת למעבר רפיח. לא אופתע לשמוע כי סירות הדיג בנמל אל־עריש נטלו חלק פעיל ב"חגיגת" ההברחות. אם ברצועת עזה יש כיום מאות אלפי כלי נשק מיובאים, סביר להניח שמרביתם עברו את אל־עריש. ימיו של מורסי בשלטון לא ארכו ושר ההגנה שלו עבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> כשהנשיא א־סיסי תפס את השלטון ביוני 2014, הוא האריך את שובר הגלים בכ־1,150 מטר נוספים. כמו כן בוצעו עבודות עפר לייבוש הים ולבניית מזח שאורכו הגיע ל־420 מטר. העבודות התנהלו באיטיות והופסקו כליל בשנת 2019. מאז הפסקת העבודות, עוגנות בנמל ספינות, בעיקר ספינות להובלת מלט המיוצר בשני מפעלים שנבנו לפני שנים רבות בג'בל ליבני. כמו כן משמש הנמל לספינות משמר של חיל הים המצרי. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בעת שלטונם של קודמיו בכס הנשיאות. הם "עצמו בחוזקה את עיניהם" למראה שפע ההברחות של כלי הנשק לרצועה. הנשיא א־סיסי הוא הראשון שנלחם באמת בתופעת הברחות הנשק לרצועה. הוא עשה זאת על ידי הריסת המנהרות והריסה שיטתית של כל המבנים ב"רפיח המצרית". כמו כן הרסה מצרים אלפי מבנים בחוות חקלאיות ובכפרים בשטח שבין רצועת עזה לשיח' זוויד וייצרה "רצועת בטחון" ברוחב של כ־8 ק"מ נקיה מאזרחים. בפעולה זו הוא גדעה מצרים את תופעת ההברחות הלא מבוקרות, וייצרה מצב שמצרים שולטת באמת בכל נתיבי ההספקה לרצועה. גם מעבר הגבול "הכשר" בין מצרים לרצועת עזה נסגר לעיתים מזומנות, בהתאם ליחסים המורכבים עם הנהגת החמאס ברצועה. ערב פעולות אלו הצורך בהרחבת נמל אל־עריש הצטמצם מאוד.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> למעט בניית שכונת מגורים לתושבי רפיח המצרית שבתיהם נהרסו, מה שמכונה כיום "רפיח החדשה" אין למצרים כיום תוכניות לפיתוח החלק המזרחי של סיני. וגם ליתר חלקי סיני אין תוכניות פיתוח ממשיות, המצריכות בניית נמל. בסיני אמנם מבוצעות פעולות פיתוח אך עיקר העבודות קשורות ישירות לצבא הרב הערוך במקום וכן עבודות פיתוח של תשתיות אזרחיות התומכות מהלכים צבאיים כגון כבישים ושפע מנהרות מתחת לתעלת סואץ.  </span> </div> <div> <span> מאליה עולה השאלה מדוע מצרים ממשיכה לפתח את הנמל באל־עריש. אין בידי תשובה חד־משמעית לשאלה זו, אך מהקצב הבניה האיטי להחריד של נמל אל עריש (לעומת השלמת בנייתם של למעלה מעשרה נמלים – רובם צבאיים), ניתן ללמוד שהשלטון המצרי אינו רואה צורך דחוף לסיים את העבודות.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> כפי שעולה ממאמרים רבים שפרסמתי, מצרים בונה בסיני בקדחתנות תשתית צבאית המכוונת לעימות צבאי אפשרי עם ישראל. סביר שחיל הים המצרי משולב בתוכניות אלה, והרחבת הנמל באל־עריש תשרת גם את צורכי חיל הים המצרי ותתרום להגברת יכולותיו במערכה העתידית.  </span> </div> <div> <span> ביולי 2019 פורסם צו נשיאותי של נשיא מצרים המפקיע את הנמל לטובת צבא מצרים. בכתבה שפורסמה בערוץ הטלוויזיה הערבי "אל גז'ירה" תחת הכותרת "עקירה חדשה של תושבי סיני על ידי סיסי", נמסר כי נשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי פרסם החלטה פומבית להעביר את השליטה בנמל אל־עריש לכוחות המזוינים, ותושבי סיני רואים בכך "עקירה חדשה". בדברי הפרשנות בכתבה נאמר כי עקירה זו של תושבי סיני מאדמתם היא חלק ממהלך כולל שבו צבא מצרים מנשל את התושבים מאדמתם. בין היתר נושלו גם תושבי פתחת רפיח ותושבי סובב שדה התעופה באל־עריש שבתיהם נהרסו עד היסוד ללא תמורה. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ניתוח צילומי לוויין מאז צו ההפקעה ביולי 2019, העלה כי עשרות הסירות וספינות הדיג שעגנו בנמל אל־עריש זה למעלה ממאה שנה עזבו את המקום, אך לאחר חודשים מספר חזרו הדייגים למקום וזאת מבלי לחדש את העבודות לבניית הנמל.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> להערכתי, חידוש העבודות לפיתוח נמל אל־עריש קשור לשינוי היחס של המצרים כלפי רצועת עזה. עד עתה סרבה מצרים ליטול כל חלק בטיפול בבעיות תושבי רצועת עזה והותירה לישראל לטפל בפצע המדמם ששמו רצועת עזה. כל למשל: למרות עודף ייצור החשמל בסיני, שמיוצא בחלקו לירדן, מצרים לא בנתה קו חשמל לרצועה. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> יתכן, שחידוש בניית הנמל מצביע על שינוי משמעותי בגישה המצרית כלפי רצועת עזה ומעתה הם ייטלו חלק פעיל יותר בפיתוחה וברווחתה של הרצועה – כמובן בתנאי ששלטון החמס בעזה לכפית עצמו לחלוטין לקהיר.  </span> </div> <div> <span> אין להוציא מכלל אפשרות כי חידוש העבודות קשור לצרכים הצבאיים של הצי המצרי ולתכניותיו לעימות אפשרי עם ישראל. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> סקירה נרחבת על זרוע הים ופיתוח נמלים במצרים ניתן לקרוא בקישור: <a href="https://www.dekelegypt.co.il/210601" target="_blank"> https://www.dekelegypt.co.il/210601 </a> </span> </div> <div> <span> כמו כן ניתן להאזין להרצאה בקישור: <a href="https://www.youtube.com/watch?v=tO58WlQbXjE" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=tO58WlQbXjE </a> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> Sun, 17 Jul 2022 11:46:47 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220717 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220716 פרק ל"ב עוסק בכשלים של מודיעין השטח במלחמת יום הכיפורים. בהרצאה מונה דקל רשימה של מידע חיוני בנושא השטח שלא היה בחטיבת המחקר באמ"ן לפני מלחמת ששת הימים והתגלה רק לאחר סוף המלחמה. בנוסף מונה דקל כשלים מערכתיים בתפקוד מחקר השטח באמ"ן ובראשם קבלת רוע הגזרה של פיצול האחריות למחקר השטח בין המטה הכללי לבין הפיקודים המרחביים. הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> י"ג בתמוז ה'תשפ"ב. </span> <span> <span> </span> </span> <span> 12.07.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> פרק ל"ב עוסק בכשלים של מודיעין השטח במלחמת יום הכיפורים. בהרצאה מונה דקל רשימה של מידע חיוני בנושא השטח שלא היה בחטיבת המחקר באמ"ן לפני מלחמת יום הכיפורים והתגלה רק לאחר סוף המלחמה. בנוסף מונה דקל כשלים מערכתיים בתפקוד מחקר השטח באמ"ן ובראשם קבלת רוע הגזרה של פיצול האחריות למחקר השטח בין המטה הכללי לבין הפיקודים המרחביים.    </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Sat, 16 Jul 2022 12:15:38 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220716 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/2200715 פרק ל"א עוסק בהכנת מודיעין שטח לקראת צליחת צה"ל את תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים. המרצה, דקל, מתאר כיצד המודיעין הוכן במטכ"ל והועבר למפקדה הקדמית של פיקוד בג'בל אום חשיבה ("דבלה") וכן את העדויות הסותרות זו את באשר לחוסר השימוש במודיעין זה. ההרצאה עוסקת גם בכשל המתמשך של מודיעין פיקוד דרום באספקת מודיעין לגייסות במלחמות ישראל. הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> י"ג בתמוז ה'תשפ"ב. </span> <span> <span> </span> </span> <span> 12.07.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> פרק ל"א עוסק בהכנת מודיעין שטח לקראת צליחת צה"ל את תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים. המרצה, דקל, מתאר כיצד המודיעין הוכן במטכ"ל והועבר למפקדה הקדמית של פיקוד בג'בל אום חשיבה ("דבלה") וכן את העדויות הסותרות זו את באשר לחוסר השימוש במודיעין זה. ההרצאה עוסקת גם בכשל המתמשך של מודיעין פיקוד דרום באספקת מודיעין לגייסות במלחמות ישראל.  </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Fri, 15 Jul 2022 14:38:15 GMT https://www.dekelegypt.co.il/2200715 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220713 פרק ל' עוסק בתכנון פשיטה על מוצב הפיקוד העליון של צבא מצרים במהלך מלחמת יום הכיפורים (מבצע פנינה). כמו כן עוסקת ההרצאה בנושא הפעלת סוכני צמרת ומיצוי המידע הפוטנציאלי שניתן להפיק מהם. דקל טוען, שעקב מדיניות הפעלה שגויה, מדינת ישראל לא הפיקה מידע אסטרטגי רב ערך שניתן היה להשגה מסוכנים שעבדו אז בשירותה. הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> י"ג בתמוז ה'תשפ"ב. </span> <span> <span> </span> </span> <span> 12.07.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> פרק ל' עוסק בתכנון פשיטה על מוצב הפיקוד העליון של צבא מצרים במהלך מלחמת יום הכיפורים (מבצע פנינה). כמו כן עוסקת ההרצאה בנושא הפעלת סוכני צמרת ומיצוי המידע הפוטנציאלי שניתן להפיק מהם. דקל טוען, שעקב מדיניות הפעלה שגויה, מדינת ישראל לא הפיקה מידע אסטרטגי רב ערך שניתן היה להשגה מסוכנים שעבדו אז בשירותה. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Wed, 13 Jul 2022 03:13:11 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220713 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220712 פרק כ"ט עוסק בנתחו המשמעויות מהעובדה שהמטרות האסטרטגיות במצרים לא נתקפו במהלך מלחמת יום הכיפורים. זאת לעומת תקיפות שבוצעו בסוריה. ההרצאה היא חלק מסדרת הרצאות שבהן, ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", משוחח על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> י"ג בתמוז ה'תשפ"ב. </span> <span> <span> </span> </span> <span> 12.07.2022 </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> פרק כ"ט עוסק בנתחו המשמעויות מהעובדה שהמטרות האסטרטגיות במצרים לא נתקפו במהלך מלחמת יום הכיפורים. זאת לעומת תקיפות שבוצעו בסוריה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ההרצאה היא חלק מסדרת הרצאות שבהן, ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", משוחח על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Tue, 12 Jul 2022 06:11:47 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220712 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220711 בנובמבר 2021 החלו המצרים לבנות נמל גדול בספאג'ה. ספאגה שוכנת בים האדום כ־115 ק"מ דרומית לשארם א־שיח, ומשמשת מזה עשרות שנים כנמל הגדול של מצרים בים האדום. עד עתה שימש הנמל בספאג'ה לייצוא פוספטים ומחצבים שונים הנכרים במדבריות מצרים. הנמל החדש הנבנה במקום ישמש כנמל מכולות, לסחר ולשיווק סחורות עבור תושבי דרום מצרים ועמק הנילוס. הנמל הנבנה במקום הוא חלק מתוכנית מצרית לבניית נמלים רבים על מנת להפוך את מצרים למעצמה בתחום הסחר הימי. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2663%D7%A9+%D7%A0%D7%9E%D7%9C%D7%99+%D7%A1%D7%A4%D7%90%D7%92%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span> י"א בתמוז ה'תשפ"ב. 11.07.2022 </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> בנובמבר 2021 החלו המצרים לבנות נמל גדול בספאג'ה. ספאגה שוכנת בים האדום כ־115 ק"מ דרומית לשארם א־שיח, ומשמשת מזה עשרות שנים כנמל הגדול של מצרים בים האדום. לנמל מגיע קו מסילת ברזל מקינה שבעמק הנילוס והנמל משמש כנמל המרכזי לשיווק התוצרת של עמק הנילוס שעיקרה הוא מחצבים (פוספטים ממפעל הדשנים כימה באסואן, עפרות אלומיניום מנג'ע חמאדי ועוד). </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> המצרים מתכננים לבנות במקום נמל גדול שבשלב ראשון יבנה בו רציף למכולות באורך 1,000 מטר ובעומק 14 מטר, זאת בנוסף לארבעת הנמלים הקיימים. יתכן שבעתיד יבנו/יורחבו גם הנמלים לייצוא מחצבים (המצרים טוענים שבמרחב קינה ספאג'ה התגלו עפרות זהב וטיטניום). יוזכר כי בשנת 2015 לערך נבנה באזור נמל צבאי גדול המשמש להטענת אמצעים לוגיסטיים (דלק ותחמושת) עבור אוניות הצי המצרי הפועלות בים האדום. הנמל הלוגיסטי של הצי כולל רציף עגינה באורך של כ־630 מטר שהחליף רציף ישן באורך 120 מטר.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> הנמל הנבנה בספאג'ה הוא הנמל העשרים המוקם במצרים מאז שעבד אל פתח א־סיסי לפס את השלטון. כמחצית מהנמלים הצבאיים הם נמלים צבאיים. יצוין כי בעוד שבניית הנמלים הצבאיים הסתיימה הרי ששלושה מהנמלים האזרחיים, (א־טור, עדביה ונמל הנפט בפורט פואד) - הופסקה. בניית הנמלים האזרחיים היא חלק מתוכנית מצרים להפוך למעצמת סחר ימי. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> סקירה מקיפה על זרוע הים בצבא המצרי ובניית נמלים במצרים ניתן לקרוא בקישור: </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <a href="https://www.dekelegypt.co.il/210601"> https://www.dekelegypt.co.il/210601 </a> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%94%D7%A0%D7%9E%D7%9C+%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%A0%D7%94+%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%90%D7%92%D7%94.png" alt=""/> </div> Mon, 11 Jul 2022 08:08:45 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220711 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220702 פרק כ"ח עוסק בנושא היעדר מודיעין לתקיפות של ריכוזים של צבא מצרים שהצטברו בגדה המערבית של תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים. לדברי מפקד חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים, האלוף בני פלד ז"ל, הרי שכוחות רבים של צבא מצרים הצטופפו בסמוך לגשרי הצבא המצרי על תעלת סואץ, וחיל האויר היה יכול לפגוע בהם ולשבש קשות את מהלך הצליחה המצרי – אך אגף המודיעין לא טרח לידע את חיל האוויר ולפיכך מטרות אלו הוחמצו ולא נתקפו על ידי חיל האוויר. מטרות מוחמצות מסוג זה קיבלו את הכינוי "משפכים". אלי דקל טוען שמדובר באגדה המבוססת על בסיס נתונים רעוע. במהלך ההרצאה מסביר דקל, כיצד נוצרה האגדה, ומדוע חיל האויר לא היה מסוגל לשבש הצורה משמעותית את מהלך הצליחה המצרי. הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ט בסיוון ה'תשפ"ב. 28.06.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> פרק כ"ח עוסק בנושא היעדר מודיעין לתקיפות של ריכוזים של צבא מצרים שהצטברו בגדה המערבית של תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים. לדברי מפקד חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים, האלוף בני פלד ז"ל, הרי שכוחות רבים של צבא מצרים הצטופפו בסמוך לגשרי הצבא המצרי על תעלת סואץ, וחיל האויר היה יכול לפגוע בהם ולשבש קשות את מהלך הצליחה המצרי – אך אגף המודיעין לא טרח לידע את חיל האוויר ולפיכך מטרות אלו הוחמצו ולא נתקפו על ידי חיל האוויר. מטרות מוחמצות מסוג זה קיבלו את הכינוי "משפכים". אלי דקל טוען שמדובר באגדה המבוססת על בסיס נתונים רעוע. במהלך ההרצאה מסביר דקל, כיצד נוצרה האגדה, ומדוע חיל האויר לא היה מסוגל לשבש הצורה משמעותית את מהלך הצליחה המצרי.    </span> </p> <p> <span> הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Sat, 02 Jul 2022 15:37:39 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220702 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220701 פרק כ"ז עוסק בתקיפות של חיל האוויר את הגישור המצרי במהלך מלחמת יום הכיפורים. הפרק מנתח את הגורמים, לנזק המועט יחסית, שגרמו תקיפות אלו למהלך הצליחה המצרי. בהרצאה נדונה גם הטענה, הנכונה של חיל האוויר, שהוא לא קיבל מודיעין איכותי בנושא הגישור. הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ט בסיוון ה'תשפ"ב. 28.06.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> פרק כ"ז עוסק בתקיפות של חיל האוויר את הגישור המצרי במהלך מלחמת יום הכיפורים. הפרק מנתח את הגורמים, לנזק המועט יחסית, שגרמו תקיפות אלו למהלך הצליחה המצרי. בהרצאה נדונה גם הטענה, הנכונה של חיל האוויר, שהוא לא קיבל מודיעין איכותי בנושא הגישור.  </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Fri, 01 Jul 2022 09:55:25 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220701 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220629 פרופ' אורי בר יוסף פרסם בשנת 2021 ספר בשם "מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים". האלוף דוד עברי רואיין במרשתת והעלה טיעונים ודברי ביקורת שונים על הספר. המאמר שלהלן הוא תשובתו הפורטת ומנומקת של בר יוסף לטיעוני עברי. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%94%D7%92%D7%99%D7%92%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%9C+%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%9D+-a9e0f255.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span> כ' בתמוז ה'תשפ"ב. 19.07.2022 </span> </div> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2656%D7%A9+220707+%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%AA+%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94+%D7%91%D7%99%D7%95%D7%94%D7%9B.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> מבוא </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> לפני ימים מספר פורסמה במרשתת הרצאה שלי בנושא "תקיפת שדות תעופה במלחמת יום הכיפורים". הרצאה זו היא חלק מסדרת הרצאות בהם אני משוחח עם ד"ר אורי מילשטיין בנושא "זרקור על אגף המודיעין בצה"ל". הרצאתי בנושא תקיפת שדות תעופה, מבוססת על נתונים מספרו של פרופ' אורי בר יוסף </span> </span> <span> "מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים" </span> <span> <span> שראה אור בשנת 2021. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> במהלך שיחתי עם ד"ר מילשטיין, עלה עניין הביקורת של האלוף דוד עברי על ספרו של בר יוסף. עניתי למילשטיין כי הקשבתי לדברי עברי, ולהבנתי הוא אינו מכחיש את העובדות בספרו של בר יוסף. כמו כן העליתי טיעונים משלי, התומכים בקביעתו של בר יוסף שחיל האוויר, במהלך מלחמת יום הכיפורים, </span> </span> <span> ניהל </span> <span> <span> מלחמה משלו </span> </span> <span> <span> ולא היה קשוב לכלל צרכי צה"ל. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לאחר פרסום הרצאתי, העביר לי פרופסור בר-יוסף את תגובתו המנומקת לדברי האלוף עברי. לטענתו, הוא ניסה להעביר את התגובה הזו לחברים בפורום בו ניתנה הרצאת עברי מייד לאחר ההרצאה, אולם נתקל בדרישת מנהל הפורום לשנות מהותית את דבריו ואת ביקורתו, ולהודות בטעויות שכביכול עשה במהלך המחקר. לכך לא היה מוכן ולכן התגובה לא פורסמה. בשל החשיבות שאני מייחס לנושא, ובשל הכבוד שאני רוחש לשני האישים, מצאתי לנכון לפרסם את תגובתו המלאה של בר יוסף באתר שלי </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> לדברי האלוף עברי אפשר להאזין בקישור: </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <a href="https://www.omerdank-strategy.com/?p=3956" target="_blank"> https://www.omerdank-strategy.com/?p=3956 </a> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> להלן תגובת פרופ' אורי בר יוסף לדברי האלוף דוד עברי </span> <span> <span> </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שלום לחברי פורום 555 ובמיוחד לאנשי צוות האוויר ששירתו במלחמת יום הכיפורים, </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> ברצוני להתייחס לדברי אלוף (דימ') דוד עברי בפורום 555 (10/11/2021) בעקבות פרסום ספרי </span> </span> <span> מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> שלוש נקודות כלליות לפתיחה: </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ראשית, תודה על המאמץ שעברי השקיע בהכנת ההרצאה. גם אם, על פי דבריו הוא לא קרא את כל הספר, אני מעריך את הרצון, הנכונות, הכנות והיושרה להתמודד אתו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שנית, מהבנתי את דברי עברי נדמה לי שהמחלוקות הגדולות הן לא על הנתונים אלא על הפרשנות וההסברים לאשר נעשה או לא נעשה. עם זאת, יש גם לא מעט נקודות עובדתיות שנותרו שנויות במחלוקת ואני מתייחס גם אליהן בהמשך. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שלישית, לגבי הטענה שהושמעה על ידי לא מעט מאנשי חיל האוויר, לפיה כותרת הספר היא ביטוי לביקורת אישית על בני פלד: כאשר נתתי לספר את השם מלחמה משלו, לא התכוונתי לרגע למלחמתו של בני פלד אישית. היה ברור לי ועדיין ברור לי שהכותרת מתייחסת לדרך בה התנהל חיל האוויר כולו במלחמה. זה גם בא לידי ביטוי בכותרת הספר באנגלית: A War of Its Own. אם הייתי מתכוון לפלד, הכותרת הייתה צריכה להיות A War of His Own. הפרשנות הזו היא טעות ואשמח אם היא תתוקן. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>  עתה לגופם של דברים ואתייחס רק לנקודות מרכזיות. קודם דברי עברי עם ציון המקום בו נאמרו בסרט ההקלטה ואחר כך תגובתי: </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ·     (דקה 17:40): בדיונים לפני המלחמה הרמטכ"ל שם דגש מיוחד על כך שתפקידו של חיל האוויר הוא "שהגיוס לא ייפגע. זה הדבר הכי חשוב שאני רוצה. זה לא מופיע בספר." </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> תגובה: אין שום ביטוי בדיונים לחשש אותו הביע הרמטכ"ל לדברי עברי. בדיון ב-9 במאי ("הצגת תכנוני חי"א לרמטכ"ל", 23 עמודים) אין כל התייחסות של אלעזר לנושא הזה. יש התייחסות לפריסת סוללות ההוק בהקשר של הגנת המדינה בקווי 67. בדיון ה-22 במאי (לשכת מפקד חיל האוויר, "הצגת תכנונים אוויריים לשר הביטחון") אין זכר לדברים כאלה של הרמטכ"ל. גם בספרו של שמעון גולן, </span> </span> <span> <span> מלחמה ביום הכיפורים </span> </span> <span> (מערכות 2013), שהוא הספר המוסמך והחשוב ביותר על קבלת ההחלטות במלחמה, לא מצאתי ביטוי לכך.  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> יתכן שהרמטכ"ל אמר זאת בדיונים אחרים, אבל בדקתי (12/11/2021) את הדברים עם רל"ש הרמטכ"ל אבנר שלו, והוא לא זוכר דברים כאלה, או שהרמטכ"ל הוטרד מהנושא. זאת, לדבריו, בעיקר מכיוון שהימ"חים היו בגבולות הקו הירוק ומטוסי חיל האוויר המצרי חסרו טווח מבצעי שיאפשר לפגוע בהם. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> נראה לי על כן שעברי ראה מהרהורי ליבו כאשר דיבר על חשש זה של הרמטכ"ל. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ·     (דקה 18:40): "כולם אמרו שלמצרים היו תכניות לתקוף שדות תעופה" אבל הקונספציה אמרה שאין להם מספיק מטוסים לתקוף שדות וימ"חים. חשוב להבין את זה כדי להבין מה היה לבני פלד בראש כאשר נתן את הפקודה לאוויר-אוויר. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> תגובה: </span> <span> <span> ככל הידוע לי, המקור הטוב ביותר להתרעה על תקיפת מטרות בישראל היה המידע המפורט שהעביר אשרף מרואן ("המלאך") בשני מפגשים ב-11-12 באפריל 1973. במפגשים אלה הוא מסר, בין השאר, כי מכת הפתיחה האווירית המצרית תורכב מתקיפת 178 מטוסים בסיני ו-40 מטוסי מיראז' שיתקפו מטרות בישראל, לא בהכרח שדות תעופה (אורי בר-יוסף, </span> </span> <span> המלאך, </span> <span> <span> 2018, עמ' 207). בין דיווח זה ועד פרוץ המלחמה לא היה דיווח נוסף על כוונה מצרית לתקוף מטרות בישראל גופא ומספר מטוסי המיראז' שעמד לרשותם בפועל היה נמוך יותר מ-40. כך דיווח גם מודיעין חיל האוויר. למודיעין היה מידע מצוין על הקורה בצבא המצרי וסביר להניח שאם היו תכניות מצריות לתקיפה בישראל היה מגיע על כך מידע. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> מפקד חיל האוויר אמור לפעול על סמך נתונים ותוכניות ולא על סמך תחושות בטן. לכן, אי אפשר להתעלם מכך שבני פלד טעה בצורה חמורה בפקודות שנתן עם פתיחת המלחמה וזאת בניגוד לדעתם של ראש מחלקת המבצעים וראש ענף הגנה שהיו אתו בחדר וניסו לשכנעו בכל הכוח, כולל בצעקות, שאין צורך להרים לאוויר את כל מטוסי החיל. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> להחלטה של פלד היו השלכות רבות משמעות גם על הדרך בה חיל האוויר נכנס למלחמה וגם על כוחות הקרקע שנלחמו בשעות הקשות האלה ללא כל סיוע של חיל האוויר. זו נקודה חשובה שיש בה לקח לקבלת החלטות תחת לחץ גם במלחמות העתיד. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ·     (דקה 20:00): עניין התחקירים והלקחים. "התבצעו הרבה תחקירים." </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> תגובה: </span> <span> <span> אין טענה שלא התבצעו תחקירים והספר משתמש בחלק מהם. גם אין טענה שלא הופקו לקחים מבצעיים וערצב-19 מובא בספר כדוגמא להפקת לקחים נכונה. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> לעומת זאת, מאז תום המלחמה ועד היום חיל האוויר לא חקר את </span> </span> <span> ההיסטוריה של קבלת ההחלטות שלו במלחמה. שם היה מוקד הכשל </span> <span> . העניין לא נחקר למרות שוועדת אגרנט (ולא בגלל הכריזמה של בני פלד) לא בדקה כלל את חיל האוויר, למרות שאף אחד לא הפריע לחיל לעשות מחקר כזה ולמרות שמחקר כזה רלוונטי מאד גם להחלטות שיקבלו מפקדי חיל האוויר בעתיד. אדרבה, אין בעיה למח"א להחליט היום לחקור את הנושא ואשמח אם יעשה זאת (חוששני שמחקרו העכשווי של שטייגמן מתמקד בסידור העובדות ולא נכנס לנושא זה). כדאי שהחומר בו ייעשה שימוש למחקר ייפתח גם בפני חוקרים חיצוניים. הניסיון מראה שמחקרים חיצוניים יכולים לתרום תרומה חשובה לא פחות ממחקרים בתוך הבית. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ·     (דקה 25): השפעת חיל האוויר ברמה האסטרטגית הייתה דומיננטית והוא הרתיע והכתיב את תכנית המלחמה המצרית: כוחות הקרקע שלהם לא העזו לצאת מהאמ"ט; המילואים גויסו ללא הפרעה; הם לא העזו לתקוף את ישראל. לכן יש בזה השתתפות בבלימה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> תגובה: </span> </span> <span> הרתעה איכותית בנויה לא רק על יצירת דימוי מאיים אלא גם על עוצמה לממש את האיום ששודר. כאשר אתה משקיע 50% מתקציב הביטחון בחיל האוויר (ואי אפשר להתעלם מכך שזה בא על חשבון צרכים אחרים של צה"ל) אתה לא עושה זאת כדי להרתיע את המצרים מביצוע מתקפה כוללת לתוך סיני. חיל האוויר קיבל את הכסף כדי שאם המצרים יעזו בכל זאת לחצות את התעלה הם יוכו שוק על ירך. המצרים חצו ולא הוכו. למחדל הזה שותפים גם אנשי המודיעין (כולל בחיל האוויר) וגם כוחות הקרקע שלא נפרסו במועד. אבל ראוי להיזהר מקשירת כתרים לכושר ההרתעה של חיל האוויר כיון שברגע המבחן הוא לא העביר את הסחורה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ·     (דקה 29): השגת חופש אווירי אחרי יומיים הייתה משנה לחלוטין את פני המלחמה </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> תגובה: </span> <span> <span> </span> </span> <span> אני מסכים לחלוטין אבל הניסיון להשיג חופש פעולה באמצעות השמדת מערכי הטילים בסוריה ובמצרים ביום השני למלחמה לא הצליח </span> <span> <span> . הבעיה היא שבין ה-8 ל-18 באוקטובר חיל האוויר לא ביצע ניסיון נוסף להשיג חופש פעולה אווירי מעל החזיתות, פרט לתקיפת טילים בפורט סעיד, והיה ידוע שלהשמדת מערכי הטק"א שם אין משמעות אסטרטגית. זה בעיני הכישלון הגדול של חיל האוויר במלחמה. יש לו הסברים מהסברים שונים וחלק ניכר מהם מוצגים בספר, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה הברורה: כאשר חיל האוויר השיג עליונות אווירית ב-22 באוקטובר, </span> </span> <span> הוא תרם בצורה משמעותית ביותר להצלחת צה"ל להשיג במהירות את כיתור הארמיה השלישית. זה היה השלב בו חיל האוויר הצליח למצות את יכולותיו ולמרבה הצער הוא לא פעל בצורה מספיק נחרצת להשיג עליונות אווירית קודם ולכן לא תרם מספיק למאמץ המלחמה הקרקעי. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ·     (דקה 30:00): תקיפת שדות תעופה: "הפכנו את חיל האוויר המצרי מתוקפן למתגונן" ובסך הכל הערבים ביצעו 1100 גיחות תקיפה. המצרים השתמשו בדלפינים ומיג-17 כיוון שלא יכלו להפעיל מטוסי תקיפה טובים יותר. מיעוט התקיפות מסביר מדוע דווקא אנשי היבשה צריכים להיות מעוניינים בכך. לתקיפות שדות התעופה יש אפקט הרתעתי גדול. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> תגובה: </span> <span> <span> הספר מתייחס בהרחבה ליעילות ולצורך במבצעי "נגיחה" כולל בסיכום (עמ' 344-349), ובכל זאת חמש נקודות המראות כי לטענות עברי אין כיסוי במציאות:  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> א) ב-15 באוקטובר אמר רפי הרלב בקד"ם רמטכ"ל ( </span> <span> מלחמה משלו, </span> <span> <span> עמ' 274), שלתקיפות אין אפקט ממשי, שחיל האוויר המצרי אינו איום של ממש ו"בכל המפגשים באוויר אין לנו כל בעיות והם יודעים זאת." במילים אחרות, מה שמביא למיעוט התקיפות המצריות הוא העליונות האווירית של חיה"א והחשש מפני הפלת מטוסים ולא תקיפת שדות התעופה. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> ב) לא הייתה קורלציה בין תקיפת שדות התעופה לעוצמת המתקפות המצריות. כך, למשל, למרות המצוקה המצרית הקשה לאחר הצליחה ולמרות שמה-18 באוקטובר חיל האוויר הפסיק את מבצעי "נגיחה", לא הייתה הסלמה במאמץ הסיוע המצרי לכוחות הקרקע. גם ללא תקיפת שדות הוא נותר באותו סדר גודל כמקודם. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> ג) המצרים השתמשו (לטענתם) בדלפי" כיוון שהיה להם טייסים מאומנים (מדריכי טיסה) למטוסים האלה ולא בגלל מחסור במטוסים מתקדמים ומתאימים יותר. המיג-17 היה בכל מקרה מטוס התקיפה העיקרי שלהם והם הכירו אותו היטב וידעו איך להשתמש בו ביעילות יחסית.  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> ד) גם הרמטכ"ל וגם סגנו שאלו את פלד מפעם לפעם על נחיצות התקיפות. בתחילת המלחמה הוא הבטיח הרים וגבעות. אחר כך לא הטרידו אותו יותר בנושא למרות שבחיל האוויר, כעולה מדברי הרלב, הבינו כבר שבתקיפות אין תועלת ממשית. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ה) לא ברור מדוע לתקיפת שדות תעופה אפקט מרתיע יותר מהפלת מטוסים על טייסיהם. קרבות אוויר הייתה דרך יותר זולה ויותר אפקטיבית להשיג הרתעה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ·     (דקה 37:00): דוגמן-5 ומאמץ הבלימה </span> </p> <p> <span> <span> תגובה: </span> </span> </p> <p> <span> <span> א) אי אפשר לקבוע בצורה כה נחרצת שלמבצע שהתבצע ב-11:30 בבוקר הייתה השפעה על המהלכים הסורים. אין לזה ביטוי במקורות הסורים ולא נראה שהמהלכים שבצעו חטיבות השריון שלהם, כולל המאמץ העיקרי לכוון צומת נפח משעות הבוקר המאוחרות, הושפעו מתקיפות חיל האוויר. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ב) מה שבלם את הסורים בנפח היו כוחות הקרקע, בראש ובראשונה הכוחות המדוללים של חטיבה 679 שנלחמה בטנקי שוט-מטאור מיושנים ונכנסה לקרב ללא "תאום כוונות."  </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ·     (דקה 39:00): קשיים בתאום עם כוחות הקרקע. "תורת הסיוע כשלה לפני ש[המלחמה] התחילה". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> תגובה: </span> <span> <span> אין ספק שהיו קשיים והם הפכו את נושא הסיוע למסורבל הרבה יותר. אבל הקשיים האלה </span> </span> <span> לא באו על פתרונם ב-22 באוקטובר </span> <span> <span> ובכל זאת, החל מתאריך הזה, חיל האוויר סייע בצורה יעילה מאד לקרב היבשה בתעלה. כמו שעברי ציין ובצדק, שורש הבעיה היה השגת עליונות אווירית מעל החזית (קרי השמדת מערכי הטק"א) ומרגע שבעיה זו נפתרה כל השאר הפך להרבה יותר זניח. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> ·     (דקה 49:30) "הנושא של האמנעה של השיירה העיראקית". אמ"ן אמר שיש ידיעה שכוח עיראקי הולך לנוע לחזית הסורית אבל לא ידוע באיזה משלושת הצירים האפשריים. אמ"ן לא הגיע עם שום דבר נוסף ואחרי הגיחה של פריגת סוכם עם אג"ם/מבצעים שבלי מודיעין אין יותר מה לעשות. "רצף של סיורים זה מאות גיחות ומי יכול לעשות את זה בלילה כל הזמן. פריגת שחזר אמר לא רואים שום דבר". </span> </span> <span> "פתאום זה הפך להיות מחדל של חיל האוויר." </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> תגובה: </span> <span> <span> לא מדובר על שיירה או אירוע חד-פעמי אלא על תנועה רציפה של כוחות משלוח עיראקיים, בסך הכל שתי דיביזיות, החל מהיום השני של המלחמה ועד סופה. נכון שהמודיעין על תנועת הכוחות לא היה טוב מספיק אבל היה ברור מהמודיעין שכוח המשלוח נע בימים הראשונים דרך 3-H ועל הציר מ-3-H גם חיפשו אותו פריגת ואפק ב-9 באוקטובר. על כך יש להוסיף: </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> א) </span> <span>           </span> <span> <span> בהיעדר מודיעין סיגינט טוב (דממת אלחוט), הדרך היעילה ביותר לאתר את הכוחות העיראקיים הייתה באמצעות טיסות סיור מעל הציר היחיד בו היה ידוע שהם נעים בתחילת המלחמה (אחר כך הם נעו גם בציר הצפוני). לא היה צורך ב"מאות גיחות". שניים או שלושה זוגות ביום (לחיל האוויר היה שמונה מטוסי צילום) היו מאתרים את הכוחות שנעו כמעט ללא הפסקה. המטוסים היו יכולים להיות מצוידים ביותר דלק כיוון שתפקידם היה ראשית כל לאתר ורק אחר כך לתקוף. הלילות היו בהירים ועמרי אפק העיד בפני שגם בלילה לא הייתה בעיה לראות מה קורה על הציר. הבעיה היא שלמרות שהובהר למפקד חיל האוויר שמדובר במשימה חשובה, הוא הוציא גיחה אחת בלבד. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ב) </span> <span> <span>           </span> </span> <span> כתחליף לגיחות הציע בני פלד לעשות חסימה על הציר תוך שימוש במסוק יסעור. הדבר אכן התבצע (מבצע "כותונת", 10 אוקטובר) והמארב של פלס"ר 35 השמיד מוביל טנקים אחד על ציר רוטבה-דמשק צפונית לסייקל ואז חזר ארצה. במילים אחרות, פלד העריך שלסכן מסוק על צוותו ו-25 צנחנים כדי לפגוע בשיירה זה הגיוני יותר מאשר לשגר פעם נוספת גיחת שני קורנסים כדי לאתר את השיירה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ג) </span> <span> <span>           </span> </span> <span> גם לאחר שמבצע "כותונת" הוכיח שכוחות עיראקיים נעים על הציר, חיל האוויר לא השקיע כל מאמץ בתקיפתם ובניסיון לחסום אותו. שאול מופז שפיקד על הכוח היה משוכנע (עד לפני כשנה) שבעקבות המארב חיל האוויר ניצל את ההזדמנות "כדי לדפוק את העיראקים". כך נאמר לו על ידי אנשי חיל האוויר כשחזר מהמשימה וזה אכן היה הגיוני. אבל בפועל לא בוצע דבר. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ד) </span> <span> <span>           </span> </span> <span> הגעת חטיבה פלוס עיראקית לקו החזית ב-12 באוקטובר עצרה את התקדמות כוחות צה"ל לכיוון דמשק והצילה במידה רבה את הצבא הסורי. אם חיל האוויר היה משקיע מעט יותר באמנעה (שהוגדרה על ידי הרמטכ"ל כמשימה חשובה ביותר) הוא היה יכול לשנות את פני המערכה. במקום זאת, עיקר כוח הקורנסים הושקע בין ה-8 ל-12 באוקטובר בתקיפת שדות תעופה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ה) </span> <span>           </span> <span> תזכורת: ב-9 במאי 1973 הציג חיל האוויר בפני הרמטכ"ל את תוכניותיו למלחמה. בין השאר הוצגה (עמ' 14) תכנית לתקיפת שדה התעופה ב-3-H על ידי 28 מטוסי קורנס: "תקיפה מסיבית... עושים שמה שמות.... זה יוצא 280, שלוש מאות פצצות." עוד צוין באותו דיון שאפשר לתקוף גם כוחות קרקע עיראקיים באותו אזור וניתן גם להגיע לבגדד עם שש פצצות לכל מטוס. במילים אחרות: יש יכולת. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ·     (דקה 56:00) הרמטכ"ל העריך שחיל האוויר עדיין מוכן לתקיפה בסוריה ויוכל, לאחר שתקפו אותנו לעשות "מכה מקבילה." הוא "התבטא בכמה מקומות שאנחנו מוכנים למכה מקבילה. לא היה שיח של מכה מקדימה [כנראה צ"ל מקבילה] שאני זוכר. אולי היה אבל אני לא הייתי שותף." </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> תגובה: </span> </span> <span> היוזמה ל"מכה מקבילה" עלתה על ידי הרמטכ"ל בערך ב-08:30 בבוקר יום המלחמה, כאשר הבין סופית שלא יהיה אישור למכה מקדימה. הוא נתן לבני פלד פקודה להכין מכה כזו ובני פלד אמר כי הזמ"מ המאוחר ביותר לבצוע הוא 16:00. 16:20 יהיה כבר מאוחר מדי בגלל תנאי תאורה. לכן הפקודה תצטרך להינתן לכל המאוחר ב-15:00 ואח"כ יהיה צריך לשנות את חימוש המטוסים לסיוע. תפיסת הרמטכ"ל את "המכה המקבילה" כתחליף ל"מכה מקדימה" עלתה גם בקד"ם רמטכ"ל בשעה 10:00 ובדיון אצל שר הביטחון ב-11:00. בני פלד היה נוכח במקום והדברים מתועדים בפרוטוקולים של הדיונים. לכן, הפקודה שנתן פלד ב-12:30, בניגוד לדעת אחרים במטה, לשנות חימוש הייתה בעייתית. לעשות זאת בלי ליידע את הרמטכ"ל הייתה פעולה בעייתית הרבה יותר. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בכרכי ההיסטוריה של חיל האוויר האופציה של "המכה המקבילה" לא מופיעה ואין לה זכר בהיסטוריה של חיל האוויר במלחמה. "חור שחור". </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ·     (דקה 58:00): "מלחמה משלו" – בדיוק ההפך. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> תגובה: </span> <span> <span> הכותר "מלחמה משלו" אינו מתייחס כלל להחלטה להפסיק את "תגר" ולבצע את "דוגמן". בוודאי שההחלטה הזו נועדה לסייע לכוחות הקרקע. "מלחמה משלו" מתייחס בעיקר למלחמה בין ה-8 באוקטובר ל-22 באוקטובר, שבועיים של לחימה יבשתית קשה שבהם חיל האוויר לא מיצה את יכולותיו לסייע לכוחות הקרקע בגלל שנמנע מחיסול מלא של מערך הטק"א בתעלה. וכאמור, "מלחמה משלו" גם לא מתייחס לבני פלד אישית אלא לכל חיל האוויר. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ·     (דקה 59:00): מעבר מ"תגר" לדוגמן". "כמח"א אני אומר: לא הייתה לו בררה אחרת." </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> תגובה: </span> <span> <span> אין טענה בספר על החלטתו של פלד להפסיק את "תגר" ולעבור ל"דוגמן". טענתי היא נגד ההיסטוריה המקובלת על אנשי חיל האוויר, קרי הגרסה לפיה דיין ואלעזר כפו את ההחלטה על חיל האוויר. קונקרטית, יש לי שתי טענות לגבי מח"א ואנשי המטה שלו שקיבלו את ההחלטה יחד עם הרמטכ"ל: א) הם לא הבהירו לאלעזר (שלא היה איש מקצוע אווירי), את מה שאמר רפי הרלב כבר ב-06:10, קרי שלא ידוע היכן נמצאות הסוללות הניידות; ב) כמו שאמר עברי, היה צריך לבקש שעתיים נוספות כדי להכין תקיפה יותר מסודרת. אין לי ספק שאם הרמטכ"ל היה יודע זאת הוא היה מסכים לדחייה של שעתיים בביצוע "דוגמן" (מה שאולי היה מאפשר גם ביצוע שלב שני של "תגר"). </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אין לי ספק שאם הרמטכ"ל היה יודע זאת הוא היה מסכים לדחייה של שעתיים בביצוע "דוגמן" (מה שאולי היה מאפשר גם ביצוע שלב שני של "תגר"). </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ·     (דקה 61:00): מוצב בודפשט, המוצב היחיד שלא נפל. "מי עשה את זה? חיל האוויר." </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> תגובה: </span> <span> <span> זו טענה מוזרה. בכל המחקרים על הקרב על מוצב בודפשט חיל האוויר לא מוזכר. ראה למשל: אג"מ-מה"ד-היסטוריה, "הקרב על מעוז 'בודפסט'" (עבור בה"ד 1, מרס 1981, 70 עמודים,                                            </span> </span> <a href="https://archive.kippur-center.org/maps/maoz-budapest-fight.pdf" target="_blank"> https://archive.kippur-center.org/maps/maoz-budapest-fight.pdf </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ולבסוף, עוד עניין אחד שלא הוזכר בדברי עברי, לא הועלה בשאלות אחר כך, ובעיני הוא הדבר החמור ביותר שעשה בני פלד במלחמה. כוונתי היא לניסיונו להוביל את הרמטכ"ל ומקבלי החלטות אחרות להחלטה לצאת למבצע הצליחה בתעלה מוקדם ככל האפשר. כדי לעשות זאת פלד סיפק להם, על פי עדותו הוא, נתונים שקריים על יכולתו המדלדלת של חיל האוויר לתמוך במבצע צליחה. אלמלא התפתחות בלתי צפויה ב-12 באוקטובר, סביר שהדרך בה טפלל פלד את המערכת הייתה עלולה להוביל להפסקת אש במקום בחזית המצרית ומשמעות הפסקת אש כזו הייתה הודאה בתבוסה במלחמה. לא לכך הוא התכוון אבל האינפורמציה שמסר הייתה עלולה להביא לכך </span> <span> <span> (מלחמה משלו </span> </span> <span> <span> , עמ' 216-225). </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אין אף אלוף במלחמה, כולל שרון, שפעל בדרך דומה. אלי זעירא פעל לפני המלחמה בדרך דומה כאשר נתן להבין שאמצעי האיסוף המיוחדים פועלים בעוד שבפועל אסר על הפעלתם. יש הבדל בין טעות לבין שקר ופעולתו של פלד בנושא זה הייתה שקרית ובעלת השלכות אסטרטגיות מרחיקות לכת. למזלנו המחיר נמנע ובכל זאת יש, לדעתי, להתייחס גם לכך, כדי להבהיר מה מותר למח"א (או כל מפקד אחר) לעשות, ומה אסור בתכלית האיסור. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שוב, תודתי לדוד עברי על דבריו ועל המאמץ שהשקיע בהתמודדות עם הספר. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אורי בר-יוסף </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 29 Jun 2022 18:14:33 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220629 הגיגים ועדכוני מודיעין,צבא מצרים,המודיעין במלחמות ישראל,סוריה ירדן וסעודיה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220628 פרק כ"ו עוסק בביצוע תוכנית מבצע "נגיחה" לתקיפת שדות תעופה במצרים ובסוריה במהלך מלחמת יום הכיפורים. תוכנית מבצע זו היא מעין חזרה על הצלחות חיל האויר במלחמת ששת הימים בה הוא להוציא מכלל פעולה את חילות האוויר של מצרים וסוריה ותרם תרומה משמעותית לניצחון צה"ל במלחמה זו. הבעיה שחילות האוויר של מצרים וסוריה הפיקו לקחים כאלה שמנעו מצה"ל לשחזר את ההצלחה של ששת הימים. חיל האוויר של צה"ל, במהלך כל ימי מלחמת יום הכיפורים הוציא קרוב ל-700 גיחות לתקיפת שדות התעופה ומוצבי מכ"ם – כל זאת עם הצלחות מועטות. דקל מנתח את הסיבות לכך. הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ט בסיוון ה'תשפ"ב. 28.06.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> פרק כ"ו עוסק בביצוע תוכנית מבצע "נגיחה" לתקיפת שדות תעופה במצרים ובסוריה במהלך מלחמת יום הכיפורים. תוכנית מבצע זו היא מעין חזרה על הצלחות חיל האויר במלחמת ששת הימים בה הוא להוציא מכלל פעולה את חילות האוויר של מצרים וסוריה ותרם תרומה משמעותית לניצחון צה"ל במלחמה זו. הבעיה שחילות האוויר של מצרים וסוריה הפיקו לקחים כאלה שמנעו מצה"ל לשחזר את ההצלחה של ששת הימים. חיל האוויר של צה"ל, במהלך כל ימי מלחמת יום הכיפורים הוציא קרוב ל-700 גיחות לתקיפת שדות התעופה ומוצבי מכ"ם – כל זאת עם הצלחות מועטות. דקל מנתח את הסיבות לכך. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> תגובה מנומקת של פרופ' אורי בר יוסף להערות ולביקורת של האלוף דוד עברי על ספרו של בר יוסף "מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים" </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> במהלך שיחתי עם ד"ר מילשטיין, עלה עניין הביקורת של האלוף דוד עברי על ספרו של בר יוסף. אמרתי למילשטיין כי הקשבתי לדברי עברי, ולהבנתי הוא אינו מכחיש את העובדות בספרו של בר יוסף. כמו כן העליתי טיעונים משלי, התומכים בקביעתו של בר יוסף שחיל האוויר, במהלך מלחמת יום הכיפורים, ניהל מלחמה משלו ולא היה קשוב לכלל צרכי צה"ל. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> לאחר פרסום הרצאתי, העביר לי פרופסור בר-יוסף את תגובתו המנומקת לדברי האלוף עברי. לטענתו, הוא ניסה להעביר את התגובה הזו לחברים בפורום בו ניתנה הרצאת עברי מייד לאחר ההרצאה, אולם נתקל בדרישת מנהל הפורום לשנות מהותית את דבריו ואת ביקורתו, ולהודות בטעויות שכביכול עשה במהלך המחקר. לכך לא היה מוכן ולכן התגובה לא פורסמה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בשל החשיבות שאני מייחס לנושא, ובשל הכבוד שאני רוחש לשני האישים, מצאתי לנכון לפרסם את תגובתו המלאה של בר יוסף באתר שלי "דקל-מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: </span> </p> <p> <a href="https://www.dekelegypt.co.il/220629" target="_blank"> https://www.dekelegypt.co.il/220629 </a> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Tue, 28 Jun 2022 17:57:05 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220628 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220616 בגיליון 91 של יוצאי קהילת המודיעין "מבט מל"מ" שיצא לאור באפריל 2022, פורסם מאמר שלי העוסק בזרוע היבשה של צבא מצרים. המאמר מהווה גרסה תמציתית לסקירה שלי "זרוע היבשה בצבא מצרים, מאפיינים ורכש אמל"ח" שפורסמה ב־22.09.2020. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/Land+Forces+in+the+Egyptian+Army.jpeg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span> אדר ב' ה' תשפ"ב. מרץ 2022 </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> הקדמה </font> </b> </div> <div> <font> בגיליון 91 של יוצאי קהילת המודיעין "מבט מל"מ" שיצא לאור באפריל 2022, פורסם מאמר שלי העוסק בזרוע היבשה של צבא מצרים. המאמר מהווה גרסה תמציתית לסקירה שלי "זרוע היבשה בצבא מצרים, מאפיינים ורכש אמל"ח" שפורסמה ב־22.09.2020. המאמר שלפניכם הוא העתק המאמר שפורסם במל"מ בתוספת שני נספחים.  </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <font> הצבא המצרי הוא צבא שמרן הרואה בכוחות היבשה מרכיב מרכזי של עוצמתו. מזה עשרות שנים, למצרים יש קשרים צבאיים הדוקים עם ארה"ב והמערב, ולמרות זאת הדוקטרינה הבסיסית של הצבא נותרה מבנה סובייטי "כבד", עם שפע של טנקים ארטילריה ונ"מ.  </font> </div> <div> <font> <b> לאחר הסכם השלום עם ישראל, החלו כוחות היבשה בצבא המצרי בתהליך התעצמות, אשר קיבל האצה ניכרת לאחר שהנשיא עבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון ב־2013. במסגרת ההתעצמות, מצרים מגוונת את מקורות הרכש שלה וחותרת להשגת כלי הנשק החדישים ביותר הניתנים לרכישה.  </b> </font> </div> <div> <br/> </div> </div> <h2> סד"כ סדיר </h2> <div data-rss-type="text"> <div> <span> הצבא מונה כ־440,000 חיילים בשרות סדיר. זרוע היבשה כוללת כיום 16 דיביזיות: ארבע שריון, תשע ממוכנות, ושלוש דיביזיות "חי"ר קל" שלהערכתי נועדו לאבטח את המשטר. בנוסף לדיביזיות כולל הצבא מספר גדול של חטיבות עצמאיות, אגדי חיל תותחנים, יחידות נגד טנקים אגדי קומנדו, ויחידות מיוחדות. על מנת לקבל תמונה בהירה של עוצמת כוחות היבשה יש למנות למעשה את מספר החטיבות המגיע לכ־130  </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2324%D7%A9+%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%99+%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97%D7%94+%D7%9C%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99+%D7%A7%D7%91%D7%A2.png" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <div> <b> <font> מילואים </font> </b> </div> </div> <div> <span> מערך המילואים, לכלל זרועות הצבא, מונה כ־480,000 חיילים. והשאלה היא מה תפקידים של כוחות גדולים אלו. מצד אחד, בצבא מצרים אין דיביזיות מילואים. מאידך גיסא, צבא מצרים בונה אתרי אחסון גדולים לאמצעי לחימה. המחסנים משתרעים כיום על שטח של לפחות 1,285,000 מ"ר, ובהם אלפי כלי לחימה מודרניים כדוגמת טנקי אברהמס M1A1. עקב גודלו של מערך המילואים ומחסני החרום לאמצעי לחימה, אני משער כי צבא המילואים, לפחות בחלקו, נועד להרחבת מסגרות לוחמות בכוחות מילואים, כגון תוספת של פלוגת לכל גדוד. השערה זו נתמכת בכך שלעיתים בצילומי לוויין נראים 55-40 טנקים בגדוד. בכל מקרה צבא המילואים ואמצעי הלחימה הרבים - מאפשרים לצבא להילחם זמן ממושך ללא תלות ברכש. </span>   </div> <div> <br/> </div> <div> <b> ישראל היא איום הייחוס של כוחות היבשה בצבא מצרים, והיא ההסבר הטוב ביותר להתעצמות זרוע היבשה </b>   </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> היערכות </font> </b> </div> <div> <span> עיקר סדר כוחות (סד"כ) כוחות היבשה של מצרים ערוך בסיני ובגדה המערבית של תעלת סואץ. יתר הסד"כ ערוך באזורים הבאים: במרחב קהיר, ערוכה דיביזיה משוריינת, דיביזיות החי"ר הקלות ורובם של החטיבות והיחידות העצמאיות. באלכסנדריה, ערוכה דיביזיה ממוכנת המשמשת גם כדיביזיה להנחתה מהים. במערב מצרים מול הגבול עם לוב ערוכות שתי דיביזיות מוקטנות, האחת משוריינת והשנייה </span> <span> ממוכנת.    </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <b> <font> הפעילות הצבאית בסיני </font> </b> </div> <div> <span> כזכור, הסכם השלום התיר למצרים להיערך במערב סיני בכוח שלא יעלה על דיביזיה ממוכנת (41 גדודים), רובו של סיני אמור להיות מפורז כליל. מיום חתימת ההסכם מנסים המצרים, ללא הרף, לכרסם בהסכם - מכניסים לסיני כוחות נוספים ופורסים את חלקם באזור שאמור להיות המפורז מצבא. כך, למשל, עד לשנת 2010 נבנו בסיני מחנות קבע לכ־120 גדודים. כיום יש בסיני מחנות צבא בקיבולת של לפחות 170 גדודים. מאז שנת 2014, ארגונים איסלמיסטיים מנהלים מאבק נגד כוחות צבא מצרים בצפון מזרח סיני באזור שאמור להיות מפורז. מצרים הזדרזה להזרים כוחות לזירה זו וגם הכניסה לסיני כוחות מעבר למוסכם – כל זאת מבלי להיוועץ עם ישראל. לבסוף ישראל "התירה" למצרים את הגדלת הנוכחות הצבאית בסיני. צעד זה "הכשיר" למעשה גם את החריגות המשמעותיות מההסכם שבוצעו עוד שנים לפני הפיגועים. על פי הודעת רמטכ"ל צבא מצרים מפברואר 2018, בסיני ערוכים 88 גדודים עם 42,000 חיילים, כלומר כוח בהיקף של כשתי דיביזיות. אני חולק על הרמטכ"ל ומעריך שבסיני יש כיום כוחות בהיקף של 170 גדודים. </span>   </div> <div>   </div> <div> <b> <font> הרחבת צבא היבשה ורכש אמצעי לחימה 2021-2013.  </font> </b> </div> <div> <span> כחלק מהתהליך ההתעצמות העובר על צבא מצרים, גם זרוע היבשה מתעצמת. עיקר הגידול הוא בהקמת שלושת דיביזיות חי"ר קל (ללא טנקים והגנה אווירית). להערכתי כוחות אלו ישמשו לאבטחת המשטר. הקמתם של דיביזיות אלו, תאפשר את הפניית כל יתר צבא היבשה למלחמה (כזכור, במלחמת יום הכיפורים כוחות רבים נותרו בעורף לאבטח את המשטר). בנוסף, הוקמו יחידות מטכ"ליות של: כוחות מיוחדים, חטיבות הנדסה ואגדי גישור. כמו כן הוקמו מתקני הדרכה משופרים לאימון כוחות היבשה. סך הכול מאז 2013 הורחב צבא היבשה בכ־60,000 חיילים.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בנוסף להקמת והרחבת יחידות מופנים משאבים רבים לרכש אמצעי לחימה מתקדמים. המסע לרכש אמצעי לחימה מקיף את כל זרועות הצבא, כאשר ה"נתח" של זרוע היבשה ב"עוגת התקציב" הוא כ-21%. עיקר ההשקעה מופנה לרכש 500 טנקי 90-T, 750 מובילי טנקים (סה"כ בסד"כ כ־1,840 מובילים), נגמ"שים, ולוויינים לצורכי מודיעין וקשר. </span>   </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2551%D7%A9+220506+%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99+%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%9E%D7%94+%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A2+%D7%94%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94+%D7%91%D7%A6%D7%9E.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> פיתוח תשתיות צבאיות בסיני ובמרחב התעלה 2021-2007 </font> </b> </div> <div> <span> מאז שנת 2007 עוסק צבא מצרים בקדחתנות בפיתוח תשתיות צבאיות, כאשר בזרוע היבשה, רובן ככולן מבוצע בסיני ובחזית התעלה. כוחות היבשה לא בונים תשתיות מול "איומים" אחרים כגון: לוב, טורקיה, ואתיופיה ואיראן. לפני שאפרט מקצת מפיתוח התשתיות עבור זרוע היבשה אני מבקש לציין כי מערך הביצורים המשוכלל, שנבנה אחרי הסכם השלום בפתחת רפידים - מתפורר. נטישת מערך ביצורים זה, שהיה משך שנים רבות "אבן הראשה" בתפיסת ההגנה המצרית מול ישראל, מצביעה על כך, להערכתי, כי צבא מצרים אינו חושש יותר ממתקפה ישראלית לכיבוש סיני, ואת הגנת סיני הוא מתכנן לבצע לאורך קו רפיח – אילת.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <b> צבא מצרים רואה בנספח הצבאי להסכם השלום – הסכם משפיל, הפוגע בריבונותו של הצבא להתנהל כרצונו בארצו שלו  </b> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2629%D7%A9+%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%AA-%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97+%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%A5+%D7%A9%D7%9C+%D7%AA%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA+%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> את פיתוח התשתיות הצבאיות עבור זרוע היבשה, ניתן לחלק לשלושה מרחבים: </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <b> פיתוח הגדה המערבית של תעלת סואץ </b> - <span> במרחב זה, שוכלל והורחב מערך המתקנים הלוגיסטיים שנבנה בזמנו כהכנה למלחמת יום הכיפורים, בנוסף למחסני התחמושת ולמאגרי הדלק שהורחבו מאוד, נכרו באזור סואץ כ־60 מנהרות, שכנראה מיועדות לאחסון נשק אסטרטגי.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <b> פיתוח סיני - </b> <span> עיקר עבודות פיתוח תשתיות הצבאיות בסיני, הוא הרחבת התשתית הלוגיסטית. התשתית כוללת, בין השאר, גידול של למעלה מ־154% במערך מחסני התחמושת בצפון סיני והרחבת מאגרי הדלק הצבאיים עבור כוחות היבשה בכ־215% (ובנוסף נבנה מאגר דלק אסטרטגי לשעת חרום המיועד בעיקר עבור חיל האוויר).  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בנוסף למערך הלוגיסטי, מאז שנת 2015 הוקמה בסיני מפקדות הכוללת, שתי מפקדות קדמיות של ארמיות השדה ומפקדה כללית, על ארמיונית, לשליטה על כלל צבא מצרים הערוך בסיני. המערך הלוגיסטי הצבאי, יחד עם פיתוח מערכות תשתית אזרחיות - כגון סלילת אוטוסטרדות מהתעלה לכיוון גבול ישראל, הנחת קווי מים וכבלי תקשורת - מאפשרים תספוק של כחמש דיביזיות ממוכנות או משוריינות וניוד כוחות מהיר לעבר הגבול עם ישראל.   </span> </div> <div> <span>    </span> </div> <div> <b> תעלת סואץ -  </b> <span> <b> הגדלת אפשרויות חציית התעלה פי עשרה (!) </b> - מאז מלחמת יום הכיפורים ועד 2004 ניתן היה לחצות את תעלת סואץ באמצעות חמישה גשרים ומנהרה אחת. מאז החלו המצרים להרחיב את אפשרויות החצייה. בתחילה הם הסתפקו בהכפלת מערך הצליחה הקיים לאחר מכן ובמיוחד מאז 2013 הם האיצו מאוד את התהליך כך שכיום ניתן לחצות את התעלה ב־58 גשרים ומנהרות - גידול של כ־1,000%. רוב אמצעי הגישור (85%) הם גשרים צפים מסוגים שמרביתם הוא לשימושו הבלעדי של הצבא. היתר הם 6 מנהרות ושלושה גשרי קבע אזרחיים.  </span> </div> <div> <br/> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--2033%D7%A9+220201%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A+%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%AA-a0473f30.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> להלן מספר מאפיינים: </font> </b> </div> <div> <b> • </b> <span> <b> גשרים צפים. </b> לאורך התעלה פרוסים 49 גשרים צפים מסוגים שונים - הנבדלים זה מזה במהירות הקמתם, במידת ניידותם בשעת מלחמה ובמהירות הנסיעה עליהם. מתוכם: 12 גשרים המונחים על המים והניתנים להפעלה מיידית (7 מתוכם הם גשרים אזרחיים); 17 גשרים צבאיים מסוג יוניפלוט, המפורקים לדוברות המונחות על כבשים משופעים ביבשה. בעת הצורך הדוברות גולשות למים מכוח הכבידה וניתן להרכיב מהם גשר תוך שעה. כמו לאורך התעלה ערוכים 20 גדודי גישור מהיר הקמה מסוג P.M.P; לגשרי ה־P.M.P שלושה יתרונות - הם ניידים וניתן להטילם למים מאתרים לא ידועים מראש, משך ההקמה מוערך כחצי שעה, ומהירות הנסיעה עליהם גדולה מיתר הגשרים הצפים.  </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2100%D7%A9+220101+%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9E%D7%AA+%D7%92%D7%A9%D7%A8+%D7%A6%D7%A3+%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%97+%D7%A2%D7%9C+%D7%94%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> • </b> <span> <b> מנהרות. </b> כיום פועלות 6 מנהרות. בכל מנהרה שני נתיבי תנועה ברוחב כולל של 7.56 מטר וניתן לנוע בתוכה במהירות תנועה רגילה בכביש. יתרון נוסף הוא שניתן להשתמש בהן מבלי להפסיק את תנועת השייט בתעלה (מה שקורה בעת הפעלת כל סוגי הגשרים הצפים). יתרון זה מאפשר מעבר מאסיבי של כוחות לסיני עם אפשרות הפתעה.    </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> • "תעלת סואץ החדשה" וגשרי מסילת הברזל בפירדאן. </b> ב־2015 הוחל בכריית תעלה נוספת, המכונה "תעלת סואץ החדשה". מדובר בקטע של 35 ק"מ שבו מתאפשרת תנועה דו־סטרית של אוניות. התעלה החדשה מחייבת כמובן אמצעי גישור נוספים, אך כמובן שאין בה כדי להסביר את כמות הגישור כיום. התעלה החדשה גרמה להפסקת תנועת הרכבות לסיני וכיום הולך ומוקם גשר מסילת ברזל על התעלה החדשה. העבודות עומדות להסתיים בשנת 2022.   </span> </div> <div> <span>           </span> </div> <div> <span> <b> <font> מדוע צבא מצרים מתעצם? </font> </b> </span> </div> <div> <span> מניתוח יריביה האפשריים של מצרים עולה כי כולם מרוחקים ממנה למעלה מאלף קילומטרים, והחזקים שמבניהם (טורקיה ואיראן) שוכנים אף מעבר לים. "איומים" אלו לא מסבירים צבא היבשה הגדול. ישראל היא איום הייחוס של כוחות היבשה בצבא מצרים והיא ההסבר הטוב ביותר להתעצמות זרוע היבשה.  </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2233%D7%A9+220501+%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%AA+%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%94+%D7%9E%D7%95%D7%9C+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <font> פיתוח התשתיות הצבאיות בסיני ובחזית התעלה, והיעדר פיתוח דומה מול זירות אחרות מחזק את הערכתי כי מעייניו של זרוע היבשה בצבא המצרי נתונים ל"הכשרת זירת הלחימה עם ישראל". אם הערכתי נכונה אזי מאליה עולה השאלה, למה?. לכאורה התשובה היא חשש מישראל. יתכן כי תשובה זו הייתה נכונה עד לשנת 2007, אבל אז זו קרו שני תהליכים המעידים כי חלה תפנית בחשיבה המצרית. ראשית, המצרים זנחו את מערך ההגנה המשוכלל בפתחת רפידים ובכך הם הכריזו שאינם חוששים עוד מהאפשרות שישראל תצליח לכבוש את מחצית סיני. שנית, הם החלו בהליך מואץ של בניית תשתית צבאית בסיני המאפשרת הכנסת כוחות גדולים לסיני תוך זמן קצר – תהליך הנמשך גם בימים אלו. </font> </span> </div> <div> <span> <font> <br/> </font> </span> </div> <div> <span> <font> אם מצרים אינה חוששת עוד מישראל, מה אם כן מביא אותה להשקיע סכום של למעלה מ־120 מיליארד דולר בהתעצמות? התשובה שלי לשאלה זו היא שצבא מצרים רואה בנספח הצבאי להסכם השלום, הסכם משפיל הפוגע בריבונותו וביכולתו של הצבא להתנהל כאדון בארצו שלו. מאז חתימת הסכם השלום הצבא המצרי מכרסם בכל דרך אפשרית בהסכם (פרטים תוכלו למצוא בספרי "מודיעין תלוש מהקרקע"). להערכתי, המבוססת על ניתוח מועדי בניית מתקני התשתית בסיני, בשנים 2013 – 2014 צבא מצרים קיבל החלטה אסטרטגית שמגבלות הסכם השלום אינן חלות עליו יותר והוא מתנהל בחופשיות כל שטח סיני (בניגוד להסכם הקובע שהמחצית המזרחית של סיני תהיה מפורזת כליל מכוחות צבא) כאדון בארצו, ללא צורך להשתמש עוד ב"טריקים ובשטיקים" בהן הוא הסווה עד אז את פעילותו החורגת מסעיפי ההסכם.   </font> </span> </div> <div> <span> <font> <br/> </font> </span> </div> <div> <span> <font> מכאן אני מגיע למסקנה כי התעצמות צבא מצרים נועדה לעביר לישראל את המסר הבא: די למגבלות ההסכם – אנו נתנהל בסיני כרצוננו, ושלא תעלו בדעתכם להתנגד לכך. אם תחליטו, בניגוד לתחזיות, לפעול צבאית לשינוי המצב – תמצאו אותנו מוכנים לכל תרחיש.  </font> </span> </div> <div> <span> <font> <br/> </font> </span> </div> <div> <font> <b> היכולות של זרוע היבשה </b> </font> </div> <div> <span> <font> גם אם הניתוח שלי בסעיף הקודם הוא שגוי וקיים הסבר אחר לפשר ההתעצמות של צבא מצרים אני מקווה כי מי שיקרא מסמך זה יסכים אתי כי בעקבות רכש אמצעי הלחימה ופיתוח מערכות התשתית הצבאית והאזרחית - צבא מצרים יכול לבצע את המהלכים הבאים: </font> </span> </div> <div> <span> <font> <br/> </font> </span> </div> <div> <span> <font> • 58 המעברים על תעלת סואץ, 1,860 מובילי הטנקים, המערך הלוגיסטי שנבנה בסיני ומערכת הכבישים המהירים שנסללה לכיוון גבול ישאל – מאפשרים לשלוש עד חמש דיביזיות להיערך בגבול ישראל תוך פחות מיממה. </font> </span> </div> <div> <span> <font> <br/> </font> </span> </div> <div> <span> <font> • למצרים יש יכולת להנחית בחופי ישראל כוח של כדיביזיה ממוכנת </font> </span> </div> <div> <font> <font color="#0c0d64"> <span> • מחסני הענק לאמצעי לחימה והתעשייה הצבאית המפותחת - מאפשרים למצרים לנהל מלחמה לאורך זמן ללא תלות ביבוא </span> </font> </font> </div> <div> <span> <font> <br/> </font> </span> </div> <div> <span> <font> המאמר, המעודכן לסוף ספטמבר 2021, מבוסס על מקורות מידע גלויים ובראשם שימוש נרחב ב- Google Earth. עם כל החשיבות שאני מייחס למידע המופק מצילומי אוויר/לוויין, ברור שאין די בהם בכדי לקבל תמונה שלמה, ויש הכרח להסתייע במקורות מידע נוספים שלא עומדים לרשותי. עקב כך יש נושאים חשובים שהידע שברשותי אינו בשל להצגה בפני הציבור. בין הנושאים שלא דנתי בהם נמנים: נשק אטומי; נשק ביולוגי וכימי, טילי קרקע־קרקע, האזנה ולוחמת סייבר, וחימוש מדויק.   </font> </span> </div> <div> <span> <font> <br/> </font> </span> </div> <div> <span> <font> אחרי ההסתייגות שלעיל, אני סבור שדי בנאמר במסמך זה כדי להביא את הנושא המצרי לקדמת השיח האקדמי והציבורי. הכרות לעומק עם המתרחש במצרים - עשויה להביא לשיפור יחסי השכנות בין המדינות.  </font> </span> </div> <div> <span> <font>   </font> </span> </div> <div> <span> <font> פרטים נוספים וסימוכין לאמור במאמר זה, ניתן למצוא באתר האינטרנט <b> "דקל מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" </b> בקישור https://www.dekelegypt.co.il/ </font> </span> </div> <div> <span> <font> <br/> </font> </span> </div> <div> <span> <font>   </font> </span> </div> <div> <span> <font> <br/> </font> </span> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> </div> Thu, 16 Jun 2022 09:25:59 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220616 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220615 פרק כ"ה עוסק בתקיפת מטרות אסטרטגיות בסוריה על ידי חיל האוויר במהלך מלחמת יום הכיפורים. למטרות העיקריות בתקיפה, המטכ"ל ומפקדת חיל האויר, לא נרגם נזק. דקל טוען כי חיל האוויר לא התכונן די הצורך לתקיפת יעדים מסוג זה, ומנתח את הסיבות לכך. הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> י"ד בסיוון ה'תשפ"ב. 13.06.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> פרק כ"ה עוסק בתקיפת מטרות אסטרטגיות בסוריה על ידי חיל האוויר במהלך מלחמת יום הכיפורים. למטרות העיקריות בתקיפה, המטכ"ל ומפקדת חיל האויר, לא נרגם נזק. דקל טוען כי חיל האוויר לא התכונן די הצורך לתקיפת יעדים מסוג זה, ומנתח את הסיבות לכך. </span> </span> </p> <p> <span> הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2579%D7%A9+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97.jpg" alt=""/> </div> Wed, 15 Jun 2022 14:22:53 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220615 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220614 פרק כ"ד סוקר, כללית, את החומר המודיעיני שהוכן במהלך מלחמת יום הכיפורים בעיקר בזירה המצרית. הסקירה עוסקת במודיעין שהופק בענף השטח והיעדים בחטיבת המחקר באגף המודיעין. המדובר במודיעין כגון: מודיעין לתקיפת יעדים אסטרטגיים, מודיעין לפשיטות והכנת מודיעין לגייסות. חלק מהנושאים הנסקרים בהרצאה זו יפורטו יותר בהרצאות הבאות. הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> י"ד בסיוון ה'תשפ"ב. 13.06.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> פרק כ"ד סוקר, כללית, את החומר המודיעיני שהוכן במהלך מלחמת יום הכיפורים בעיקר בזירה המצרית. הסקירה עוסקת במודיעין שהופק בענף השטח והיעדים בחטיבת המחקר באגף המודיעין. המדובר במודיעין כגון: מודיעין לתקיפת יעדים אסטרטגיים, מודיעין לפשיטות והכנת מודיעין לגייסות. חלק מהנושאים הנסקרים בהרצאה זו יפורטו יותר בהרצאות הבאות.   </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Tue, 14 Jun 2022 15:12:21 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220614 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220613 פרק כ"ג עוסק בהתנהלות חטיבת המחקר באגף המודיעין ביום יום הראשון של מלחמת יום הכיפורים. כך למשל, הרמטכ"ל הכריז כבר ביום ששי החמישי באוקטובר, על מצב כוננות ג'. למרות זאת חטיבת המחקר ירדה ל"בור" (מוצב הפיקוד העליון של צה"ל) רק ביום שבת, מספר שעות לפני פרוץ המלחמה. הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> י"ד בסיוון ה'תשפ"ב. 13.06.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> פרק כ"ג עוסק בהתנהלות חטיבת המחקר באגף המודיעין ביום יום הראשון של מלחמת יום הכיפורים. כך למשל, הרמטכ"ל הכריז כבר ביום ששי החמישי באוקטובר, על מצב כוננות ג'. למרות זאת חטיבת המחקר ירדה ל"בור" (מוצב הפיקוד העליון של צה"ל) רק ביום שבת, מספר שעות לפני פרוץ המלחמה. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Mon, 13 Jun 2022 06:49:52 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220613 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220612 מאז אוקטובר 2020 מוקמים באזור נמל דמייאט (כ־60 ק"מ ממערב לנמל פורט סעיד) שני שוברי גלים חדשים. האחד מהווה הארכה לשובר הגלים במזרחי בכניסה לנמל דמייאט והשני מוקם כ־1,300 מטר ממערב לנמל הקיים בדמייאט. אני משער שבניית שובר שממערב לנמל מצביעה על כוונה מצרית להקים במקום נמל נוסף. נמל דמייאט הוא נמל מסחרי גדול ובו רציפים למכולות, לגרעינים, לכימיקלים ולנפט. בנמל הוקם גם בסיס לוגיסטי קטן של הצי המצרי המאפשר לאוניות הצי המצרי לקבל שרותי אספקה בזמן חרום. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2653%D7%A9+845%D7%95+%D7%A0%D7%9E%D7%9C+%D7%97%D7%93%D7%A9+%D7%91%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%98.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span> י"ג בסיון ה'תשפ"ב. 12.06.2022 </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> מאז אוקטובר 2020 מוקמים באזור נמל דמייאט (כ־60 ק"מ ממערב לנמל פורט סעיד) שני שוברי גלים חדשים. האחד מהווה הארכה לשובר הגלים במזרחי בכניסה לנמל דמייאט והשני מוקם כ־1,300 מטר ממערב לנמל הקיים בדמייאט. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אני משער שבניית שובר שממערב לנמל מצביעה על כוונה מצרית להקים במקום נמל נוסף. נמל דמייאט הוא נמל מסחרי גדול ובו רציפים למכולות, לגרעינים, לכימיקלים ולנפט. בנמל הוקם גם בסיס לוגיסטי קטן של הצי המצרי המאפשר לאוניות הצי המצרי לקבל שרותי אספקה בזמן חרום.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מאז שנת 2010 ובמיוחד מאז שעבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, מקיימת מצרים פעילות ענפה לבניית 18 נמלים חדשים – מחציתם עבור הצי המצרי.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> לקבלת פרטים נוספים על הצי המצרי ניתן לצפות בהרצאה "התעצמות הצי המצרי – איום על חופש השייט של ישראל?" בקישור: <a href="https://www.dekelegypt.co.il/220427" target="_blank"> https://www.dekelegypt.co.il/220427 </a> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> Sun, 12 Jun 2022 17:41:04 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220612 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220603 בערב חג השבועות פורסמה בעיתון המודיע כתבה העוסקת בהיערכות צבא מצרים בסיני. בכתבה יש פרטים רבים על התעצמות צבא מצרים ועל היערכותו בסיני. המאמר דן בשאלה מדוע צבא מצרים מתעצם ונערך בעיקר מול גבול ישראל כאשר מול "אויבים" אחרים הוא כמעט ולא עושה דבר. הכתבה היא של הסופר הצבאי של העיתון מר ישראל קצובר והיא מבוססת, בעיקר על מאמרים, הרצאות ושיחה שקיים מר קצובר עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/1.jpeg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> ישראל קצובר </div> <div> ד' בסיון ה'תשפ"ב. 03.06.2022 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <font> הקדמה </font> </span> </div> <div> <span> <i> <font> בעיתון המודיע פורסמה בערב חג השבועות כתבה העוסקת בהיערכות צבא מצרים בסיני. הכתבה היא של הסופר הצבאי של העיתון מר ישראל קצובר. הכתבה מבוססת, בין היתר, על מאמרים, הרצאות ושיחה שקיים מר קצובר עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל.  </font> </i> </span> </div> <div> <span> <i> <font> <br/> </font> </i> </span> </div> <div> <span> <i> <font> מר קצובר, המופיע לעיתים בשם העט א. פאר הוא וותיק הכתבים הצבאיים בישראל והוא משמש כפרשן הצבאי והמדיני של עיתון המודיע.  </font> </i> </span> </div> <div> <span> <i> <font> <br/> </font> </i> </span> </div> <div> <span> <i> <font> הכתבה שלהלן היא העתק מהכתבה המקורית כפי שפורסמה ב"המודיע" עם תיקונים קלים של נתונים ובתוספת של מספר נספחים. </font> </i> </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <h2> <span> בימים בהם כולנו עוקבים בנדודי אבותינו במדבר סיני, עוצרים בהר סיני לקבלת התורה, וממשיכים בדרך לארץ ישראל, אנו מפנים מבט בוחן לאותו מדבר מצרי גדול ולמהפך המתחולל בו, על ידי בני בניהם של אלו שרדפו אחר אבותינו. האם מצרים מכינה עצמה למלחמה בישראל? ההחלו שם בחשאי, להצטייד בנשק גרעיני? מצרים העבירה לסיני עשרות אלפי חיילים, טנקים, ומטוסים. מיהו האויב שנגדו הם נערכים? את כל זאת אנו מנסים לברר בשיחה מיוחדת עם סגן אלוף אלי דקל, שהיה מבכירי המודיעין הישראלי, וכיום נחשב לחוקר מס' 1 של המהפך העובר על מצרים בכלל, ועל מדבר סיני בפרט </span> </h2> <div data-rss-type="text"> <div> <span> מדבר סיני, ובמרכזו הר סיני שבו ניתנה תורה לישראל, מציג בימים אלו חידה קשה. האם נערכים המצרים באותו מדבר למלחמה חדשה בישראל? ובכלל, איזה הסבר יכול להיות לריכוז אדיר של אמצעי לחימה במדבר סיני של היום, על ידי מדינה המשקיעה מיליארדים רבים להתחמשות, נגד אויב בלתי נראה באופק, וכל זאת, כשלאזרחי אותה מדינה אין מספיק כסף לרכישת קמח ללחם?  <font> </font> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> שאלנו את השאלה הזאת בעבר, ואנו נאלצים לחזור ולהציג שאלה זאת, ביתר שאת עכשיו.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> המדבר שבו צעדו אבותינו 40 שנה, וראו רק חול וחול, בקושי כמה עצים פה וכמה עצים שם, הולך והופך להיות בסיס צבאי אדיר ובו רבבות חיילים, מאות טנקים ומטוסים, וזירת אימון קרבי של הצבא המצרי, למלחמה העתידית. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אך למצרים אין אויבים. מדינת ישראל, בהסכם שלום עמה, לוב השכנה ממערב, מפורקת, סודן שבדרום עסוקה בצרותיה, עניה וחסרה כל כוח צבאי. אז מיהו באמת האויב שנגדו נערכים המצרים? – יהיו שיאמרו שאלו האתיופים הבונים סכרים על הנילוס, או אולי התורכים המתמודדים מול המצרים בזירות בארות הגז שבים התיכון. אך אלו אויבים מדומים. האויב האמיתי, נשאר בחזקת נעלם. אך מדבר סיני שוב הולך ומתמלא בעוד ועוד אמצעי לחימה מן המתקדמים בעולם, והופך לזירת היערכות לקרבות העתיד.  </span> </div> <div> <b> <font> צבא חזק </font> </b> <br/> </div> <div> <b> <font> <br/> </font> </b> </div> <div> <span> חדשות לבקרים, יש בישראל אנשי בטחון המתפארים, בגודלו ובעוצמתו של צה"ל. היה אפילו ראש ממשלה ישראלי שבעברו היה רמטכ"ל, שבכל ראיון שני סיפר שאין בטווח של 1500 ק"מ מגבול ישראל צבא כמו צה"ל. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אלא שזה לא בדיוק כך. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מיהו אם כן הצבא החזק והעוצמתי במזרח התיכון? – תופתעו לשמוע: הצבא המצרי. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> הערוץ הצבאי הרוסי, "ספוטניק", האמין בדרך כלל, קובע נחרצות בדו"ח הבטחוני השנתי שלו, שבו הוא מנתח את כל הצבאות במזרח התיכון, שצבא מצרים, הוא כיום הצבא החזק ביותר במזה"ת, והוא במקום ה-9 ברשימת הצבאות החזקים ביותר בעולם כולו. "ספוטניק" מפרט את כל הרכש המצרי בשנים האחרונות, ומותיר רבים במערכת הבטחון הישראלית תוהים לשם מה ונגד מי זקוקה מצרים לכל זאת, ובעיקר מדוע בנתה מצרים, בשנים האחרונות, 60 גשרים מהירים על תעלת סואץ, המובילים מעומק מצרים לתוככי סיני וגבול ישראל. לסגן אלוף (במיל') אלי דקל, הבולט שבחוקרי הצבא המצרי בישראל, יש הערכות ברורות ומענה לשאלה הזאת.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> הצבא המצרי דורג במקום הראשון מבין 15 הצבאות החזקים ביותר במזרח התיכון, וכן דורג מספר 9 בין 138 הצבאות החזקים בעולם, על פי נתונים סטטיסטיים המצביעים על התקדמות עצומה במוכנות למלחמה של הצבא המצרי. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> וזה היקף הכוחות המצריים:  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בסך הכול יש בצבא המצרי כמיליון חיילים. כמחצית בשרות סדיר וכמחצית בשרות מילואים. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> תקציב צבא מצרים עומד כיום על כ-12.5 מיליארד דולר. מצרים השקיעה בשנים האחרונות, בהתעצמות צבאית סך של 120 מיליארד דולר. וזה כולל הן רכש אמצעי לחימה והן השקעה בפיתוח תשתיות צבאיות כנמלים צבאיים ומחסני תחמושת ענקיים בעיקר בסיני. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בכוחות היבשה המצריים, 4400 טנקים, 11,900 משוריינים, 2300 קני ארטילריה, 1100 תותחים מתנייעים ו- 1480 משגרי רקטות. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> לחיל הים של מצרים, 2 נושאות מסוקים, כלי מלחמתי שאותו יש רק למעצמות הגדולות, 7 פריגטות, 7 משחתות, 8 צוללות, 48 ספינות סיור ו-31 שולות מוקשים.  </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> חיל האוויר המצרי מונה 1054 כלי טייס לפי הפירוט הבא: 215 מטוסי קרב, 88 מטוסי תקיפה, 59 מטוסי מטען, 387 מטוסי אימון, 11 מטוסים למשימות מיוחדות (איסוף מודיעין , סיור וכו') ו-249 מסוקים מהם 81 מסוקי קרב. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בימים אלו בהם כולנו עוקבים שלב אחר שלב, בקריאת התורה, אחר נדודי אבות אבותינו במדבר סיני, עוצרים ליד הר סיני לקבלת התורה, ואחר כך ממשיכים בדרכם לארץ ישראל, זה הזמן הראוי להפנות עיניים בוחנות לאותו מדבר מצרי, ולמהפך המתחולל בו בימים אלו, על ידי בני בניהם של אותם מצרים שרדפו אחר אבותינו. האם מצרים מכינה את עצמה למלחמה במדינת ישראל? האם היא כבר החלה, בחשאי, להצטייד בנשק גרעיני? צבא מצרים העביר לסיני עשרות אלפי חיילים, טנקים, תותחים ומטוסים. מיהו בדיוק האויב שנגדו נערכים המצרים? את כל זאת אנו מנסים לברר בשיחה מיוחדת עם סגן אלוף אלי דקל, מי שהיה מבכירי המודיעין הישראלי, וכיום נחשב לחוקר מס' 1 של המהפך העובר על מצרים בכלל ועל מדבר סיני בפרט. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> <font> מה מסתתר מאחור </font> </b> </span> </div> <div> <span> "מה מסתירה מצרים בנושא ההתעצמות הצבאית שלה"?  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> את השאלה הזאת מעלה, כבר שנים רבות, סגן אלוף (במיל') אלי דקל, שבאינטנסיביות מעוררת הערצה, הוא עוקב ואוסף פרט אחרי פרט, מכל מידע על ההתחמשות וההתעצמות המצרית. מתעד ומנתח את ממצאיו ביסודיות, ומציג בפני בכירי המערכת הביטחונית הישראלית והעולמית, מראה גדולה ולצדה השאלה הצריכה להטריד מאוד את ישראל: האם בירושלים יודעים למה המצרים מתעצמים? כנגד מי? ואולי זו היערכות כנגד מדינת ישראל? ולמול כל זאת - מה בעצם עושה מדינת ישראל כדי להיערך אל מול הסכנה?  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אלי דקל, יהודי שומר תורה ומצוות ובר אוריין, היה בעבר ראש ענף מחקר השטח והיעדים בארצות ערב באגף המודיעין של המטה הכללי בצה"ל. כיום הוא חוקר ביצועים, והנתונים שהוא מפרסם חדשות לבקרים, מעלים עניין רב בקרב גורמים צבאיים בכל רחבי תבל. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ברוב תקופת שירותו הצבאי, מראשית שנות השישים ועד אמצע שנות השמונים, עסק אלי דקל בחקר מערכות התשתית בארצות ערב ופרסם עשרות מחקרים בנושא. מאז פרישתו לגמלאות ממשיך דקל לחקור בנושא, ובמיוחד במצרים. לפני כעשור יצא לאור ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע-הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגרפי". הספר עוסק בחטיבת המחקר באגף המודיעין ובתרומתו של המודיעין הגיאוגרפי להערכת המצב הלאומית. כמה שנים לאחר מכן דקל נטל חלק בכתיבת הספר "ניצחון בסבירות נמוכה – אמיתות על מלחמת יום הכיפורים", הספר הוא אסופת מאמרים הבוחנת מחדש אמיתות שונות שהתקבעו בתודעה הציבורית על מלחמת יום הכיפורים.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> סגן אלוף אלי דקל, או בשמו הקודם, דוליצקי, בא ממשפחה ירושלמית וותיקה בארץ. הסבא רבה שלו, רבי דוד דוליצקי עלה ארצה מביאליסטוק (כיום בפולין) וסבתא שלו נולדה בארץ, לר' מנחם ברוך וולפרט שעלה ארצה מוועקשנא שבליטא ושימש כעסקך ביישוב הישן. בין השאר, היה ממייסדי שכונת בית ישראל בירושלים.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> במחקריו על התשתית הצבאית והאזרחית של מצרים מייחד דקל מקום רב לתוכניות הרכש של צבא מצרים, בכוחות היבשה ובזרועות האוויר, הים וההגנה האווירית. ובסופו של דבר הוא מעלה שורה של שאלות ותהיות באשר למטרת ההצטיידות של צבא מצרים, שלדעתו לא ניתן להם עדיין מענה ראוי. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> <font> סדרי עדיפויות </font> </b> </span> </div> <div> <span> הסכם השלום, שנחתם בין ישראל למצרים ב-1979, אומר דקל, לא גרם למצרים לשנות את סדר העדיפויות הלאומי. בכל השנים, שחלפו מאז, טיפחה מצרים והגדילה את צבאה. בשנים האחרונות ובמיוחד מאז שהנשיא א-סיסי תפס את השלטון במצרים, חלה האצה לא מוסברת וגדולה עוד יותר בהתחמשות של מצרים, ועושה רושם, שהיא רוכשת נשק מתקדם מכל הבא ליד, וללא כל התחשבות בעלויות.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> על רקע "ההתחמשות הזאת ללא חשבון", יש לדקל תהיה רבה, איך זה שמצרים לא פועלת להשיג נשק לא קונבנציונלי, או שמא היא אכן מפתחת נשק שכזה, או כבר רכשה אותו ומצליחה להסתיר זאת היטב מפני התקשורת העולמית. יש נושאים, הוא מדגיש, שסביר שמדינה כמו מצרים תגלה בהם עניין, אך לא לכך רמז במקורות הגלויים המוכרים לי, אומר דקל.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> <font> ענין בגרעין </font> </b> </span> </div> <div> <span> כבר באמצע המאה הקודמת החלה מצרים לגלות עניין בנושא הגרעין, וככל הנראה היא אף היתה המדינה הראשונה, שבנתה כור אטומי לצרכי מחקר. הכור נבנה בעיירה אינשץ – אזור כפרי כ-30 ק"מ צפונית מזרחית למרכז קהיר. מאז ועד הים הורחב האתר ושודרג פעמיים, וכיום מצויים בו 2 כורי מחקר. במשך עשרות השנים, שחלפו מאז הקמת האתר באינשץ, הועלו על-ידי וועדת האו"ם לפיקוח על הגרעין תהיות באשר ל"כשרות" הפעילות המתבצעת באתר. אבל מעולם לא הופנתה כלפי מצרים אצבע המאשימה אותה בניסיונות להגיע ליכולות בתחום הגרעיני.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> על האתר באינשץ מופקדת שמירה כבדה, מגלה דקל. דבר זה מעלה חשש, שדבר מה חשאי מתרחש במקום. אך מובן ש-50 מגדלי השמירה שהוצבו שם, וגדוד אבטחה הערוך באתר – אין בהם עדיין כדי להצביע, כי מצרים חותרת להשגת נשק גרעיני. לפיכך לא נותר לי אלא לשאול, הוא אומר: איך זה שהמדינה הערבית המפותחת ביותר מבין ארצות ערב מבחינה טכנולוגית, אשר טורחת ללא לאות להגדיל את צבאה, כך שתוכל לזכות שוב בתואר הנכסף "מנהיגת העולם הערבי", דווקא מדינה זו אין לה עדיין יכולות גרעיניות". ולעומת זאת מדינות מפגרות יחסית כמו עיראק, סוריה ואולי אף לוב עשו ופעלו לפתח יכולות כאלה בארצן. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> השאלה היא אם כך: האם יתכן, שמצרים הקימה יכולות כאלה אי שם ברחבי ארצה הגדולה, או רכשה נשק גרעיני מן המוכן, והיא מצליחה להסתיר זאת מעיני המודיעין הישראלי? את התשובה לכך כמובן איני יודע, אומר דקל, אך אני יודע בבירור, כי מדינות ערב הצליחו שוב ושוב להסתיר מידיעתנו מידע חיוני לביטחוננו לעתים במשך שנים רבות. אני מעדיף לחיות עם הספק ולא להסתמך על מומחים שפוסקים, שהדבר אינו אפשרי. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> <font> נשק כימי </font> </b> </span> </div> <div> <span> ומה באשר לנשק כימי? כבר בראשית שנות הששים של המאה הקודמת פיתחה מצרים פגזים כימיים והשתמשה בהם במלחמת תימן. עובדת הימצאות נשק כימי בידי מצרים הדאיגה את צה"ל במלחמת ששת הימים. במהלך המלחמה אף שלח צה"ל מסוק עם קצין מחקר מאמ"ן לבדוק בסיני אתר, שנחשד עוד לפני המלחמה, כאתר לאחסון נשק כימי בסיני. לאחר מלחמת ששת הימים נודע לאמ"ן כי מצרים, במסגרת האיחוד עם סוריה סיפקה לדמשק מספר לא ידוע של פגזים כימיים.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ומה קורה במצרים, בתחום זה, מאז?, אנו שואלים את דקל. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> "קול דממה דקה", הוא משיב לנו. מצרים, חלוצת פיתוח הנשק הכימי בין ארצות ערב. מצרים בעלת התעשיה הכימית ותעשיית התרופות המתקדמת ביותר בארצות ערב, ירדה מתחת לרדאר הבינלאומי, העוקב אחר מדינות המפתחות אמצעי לחימה "מתועבים".  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בעת שארצות הברית הפציצה את המפעל הלובי לייצור נשק כימי וכפתה על אסד לפוצץ את מפעלי הנשק הכימי שבנה בסוריה – לא היה כל ציוץ מגורמי מעקב בינלאומיים על המתרחש בשטח זה במצרים. מי שרוצה יכול לטעון, שמאז חתימת הסכם השלום עם ישראל, אין עוד למצרים אויבים, ולכן אין לה כל צורך בפיתוח ובייצור "נשק מלוכלך" בשטחה.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> טענה זו לא עולה בקנה אחד עם מסע החימוש העצום וחסר התקדים העובר על מצרים בשנים האחרונות. רבותינו לימדו אותנו, מדגיש אלי דקל, ש"אשרי אדם ירא תמיד". הם התכוונו כמובן, שהאדם יחשוש מהעבירות שבידו. מי שרוצה יכול להרחיב אמירה זו גם ביחס לטוהר כוונותיהם של שכניו. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> <font> טילי קרקע-קרקע </font> </b> </span> </div> <div> <span> ומכאן אפשר להסיק, אנו אומרים לו, שהמצרים גם הצטיידו ואולי גם בונים בעצמם טילי קרקע-קרקע. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אלי דקל: בהחלט. בשנות הששים של המאה הקודמת יצאה מצרים בפרויקט לייצור המוני של כ-1000 טילי קרקע - קרקע ארוכי טווח. לצורך זה היא גייסה באירופה מדענים גרמניים, שעסקו בפיתוח ובייצור טילי ה – V-2 עבור גרמניה במלחמת העולם השניה. המיזם החל לקרום עור וגידים, ואף נבנתה שרשרת של מפעלי תעשיה צבאית, שתתמוך בנושא. כמו כן במדבר המערבי של מצרים, באזור ג'בל חמזה נבנה מתקן לניסוי טילי קרקע-קרקע. ישראל חשה מאוימת בעת ההיא מהמיזם ופעלה בדרכים דיפלומטיות ואחרות לסיכולו. מלחמת ששת הימים, שהתנהלה ממש בימים אלו לפני 55 שנה, חיסלה סופית את פרויקט הפיתוח והייצור של טילי הקרקע קרקע ארוכי הטווח של מדינה זו. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מצרים החלה לחפש אחר טילי קרקע-קרקע מן המוכן. לאחר חיפושים רבים ומשא ומתן ארוך עם ברית המועצות הוסכם לבסוף, כי בריה"מ תספק למצרים חטיבת רקטות פרוג 7 לטווח של 70 ק"מ, וטילי קרקע-קרקע ארוכי טווח מדגם סקאד B לטווח של 300 ק"מ. חטיבת הפרוג הגיעה למצרים בראשית שנות השבעים ונטלה חלק במלחמת יום הכיפורים. חטיבה טילי הסקאד אמורה היתה להגיע עם מלאי של לפחות 1000 טילים. ב-1972 החלה מצרים לבנות תשתית של מחסנים מיוחדים לקליטת הטילים, וכן מחנה קבע לחטיבת הטילים בג'בל אחמר שבדרום קהיר.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בראשית 1973 הגיעה החטיבה המובטחת למצרים, וצוות מדריכים סובייטי החל לאמן את המצרים בהפעלתם. על פי מחקר שערכתי, מגלה דקל, החטיבה הסובייטית, שהגיעה למצרים, הגיעה עם מספר זעום ביותר של טילים (10-20 טילים בלבד). כך שלמעשה, כשמצרים, במהלך מלחמת יום הכיפורים, איימה על מדינת ישראל, שאם זו תפגע בעורף המצרי, המצרים יפגעו בעומק הישראלי בטילים המצויים בידם – איום זה היה איום סרק.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> על פי מידע המתפרסם בשנים האחרונות על בסיס דיווחי סוכן הצמרת הישראלי אשרף מרואן, שפעל מתוך לשכת נשיא מצרים אנואר סאדאת, עולה, כי עוד במהלך המלחמה דיווח הסוכן על המספר האפסי של הטילים המצוי ברשות המצרים, אך ממשלת ישראל לא לקחה סיכון, ובגלל החשש מהטילים המצריים, נמנעה ישראל בכל מהלך מלחמת יום הכיפורים מלפגוע בעומק מצרים (למעט פגיעה בשדות תעופה).  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> עפ"י עדות, שמסר שליט עיראק סאדאם חוסיין והגיעה למודיעין הישראלי, הוא העביר ב-1973 טילי סקאד למצרים. לא ברור כמה טילים הוא העביר, ואם היה זה במהלך מלחמת יום הכיפורים או רק לאחריה. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ומה קרה במצרים לאחר מלחמת יום הכיפורים? </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> על פי מקורות שונים רכשה מצרים ידע, ככל הנראה מסין, להקמת מפעל לייצור רקטות פרוג 7. המפעל הוקם במזרח קהיר. הרקטה שמיוצרת במצרים נקראת Sakr-80. רקטה זו שונה מהפרוג בכך שרכב השיגור שלה נושא 3 טילים לעומת רקטה בודדת ברכב השיגור של הפרוג. ידוע כי במפעל זה מנסים לפתח גם טיל בשם Sakr-365 אך אין פרטים נוספים. מאז מלחמת יום הכיפורים מקיימת מצרים מגעים לייצור ולרכישת טילים ממדינות שונות וביניהן מרוסיה, צפון קוריאה וסין.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> <font> חטיבות מבצעיות </font> </b> </span> </div> <div> <span> מאז מלחמת יום הכיפורים קיימות בצבא המצרי שתי חטיבות מבצעיות: האחת לרקטות פרוג 7 / סאקר 80, והשניה לטילי קרקע-קרקע מסוגים שונים שעיקרם טילי סקאד מדגמים שונים. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> דקל מזכיר לנו שמצרים לא חתומה על אמנת בקרת הטילים וגם לא חתומה על אמנת האג נגד הטילים הבליסטיים. מצרים גם מסרבת להצטרף לאמנת אי-הפצת נשק גרעיני, כל עוד ישראל לא תאשרר אמנה זו לפניה. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אם אכן תשלים מצרים את בניית הכור הגרעיני המתוכנן שלה באל-דבעה שבאזור מרסה-מטרוח, כבר השנה, סביר להניח שטילי ה-S-300 שרכשה מן הרוסים יספקו לו הגנה. אולם מספר הטילים שמצרים קנתה – בייחוד אם הטילים הם מן הדגם ארוך-הטווח יותר, המסוגל להגיע ל-350 ק"מ ויותר – מאפשרים לה גם הגנת אוויר ארוכת-טווח.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> וכאן כדאי לשים לב: סביר להניח שמצרים קנתה טילים מהדגם בעל הטווח הארוך יותר, ולפיכך היא תוכל להציב סוללה שכזאת סמוך לתעלת סואץ, וזו תוכל לפגוע במטרות מעל כל סיני ואף בחלק משטחה של מדינת ישראל. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מערכת הבטחון נחלקה בדעתה על עסקת טילי ה-S-300. מקור אנונימי הביע דאגה מכך שלמערכות נ"מ אלו אין כל קשר ללחימה בטרור, אולם מפקד חיל האוויר דאז, ומנכ"ל משרד הבטחון היום, האלוף אמיר אשל, השיב לשאלה בנידון באומרו: "אתה צוחק? יש לנו שלום איתם"... </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> המודרניזציה בולטת עוד יותר בחילות האויר והים של מצרים. מספר מטוסי ה-F-16 האמריקנים לדורותיהם גדל בחיל האוויר המצרי בעשור האחרון מ-151 (מהם 113 מודרניים), ל-208 או 220 (מהם לפחות 177 מודרניים). נוסף לכך, מצרים מגוונת את מקורות הרכש שלה. כך למשל רכשה מהרוסים כחמישים מטוסי מיג 29 מהדגם המתקדם M2, וכן לפחות 24 מטוסי קרב ראפאל צרפתיים.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בסיום הצטיידות-מחדש זו תחזיק מצרים בחיל אוויר מודרני מהגדולים במזרח התיכון, אם כי ישראל עדיין תחזיק בחיל אויר מתקדם יותר, כולל מטוסים חמקניים. גם מקומם של המסוקים לא נפקד. לארבעים ושישה מסוקי התקיפה "אפאצ'י" מתוצרת ארה"ב מצטרף מספר זהה של מסוקי תקיפה מתקדמים KA-52 מתוצרת רוסיה. מצרים גם קנתה מספר לא ידוע של מל"טים חמושים מדגם Wing Loong, השימושיים מאוד גם למתקפות נגד דעא"ש בסיני, וכבר עשתה בהם שימוש מבצעי. </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div>   <b> <font> צילומי הלוויין </font> </b> </div> <div> <b> <font> <br/> </font> </b> </div> <div> <span> מניתוח צילומי לווייני ריגול, מגלה דקל, עולה שכיום יש במצרים מבני אחסון מוגנים לטילי קרקע-קרקע בקיבולת של לפחות אלפי טילים. אפשר להעריך שבידי מצרים יש רק כמה מאות טילי קרקע-קרקע וכי הכוח המבצעי של 2 חטיבות אלו לא השתנה הרבה בכמעט 50 השנים שחלפו מאז מלחמת יום הכיפורים. אבל, נתונים אלה עומדים בסתירה מוחלטת לתשתית שהוקמה במצרים לקליטת אלפי טילים.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> להערכתי לא סביר, הוא מדגיש, כי מצרים בעלת הכוח הצבאי העומד במקום ה-9 מבין צבאות העולם, מצוידת במספר טילים קטן מזה של מדינות ערב האחרות שכבר לפני עשרות שנים היו ברשותן טילים רבים יותר.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בשנים האחרונות קיימה מצרים מפגני ענק ובהם הציגה לראווה את הנשק שברשותה. המפליא הוא, שבכל המפגנים האלה טילי הפרוג 7 ה"עתיקים" והסקאד המיושן לא פחות – אינם מוצגים כלל לראווה. על מנת להסיר כל ספק מלב הקוראים, מדגיש דקל, אני יכול לומר שאמצעי לחימה אלו, אכן מצויים בכוח הצבאי המצרי. השאלות שנותרות פתוחות הן: מדוע מסתירים זאת מעיני הציבור המצרי? כמה טילים יש בצבא המצרי? האם הטילים הישנים שודרגו? האם הצטיידה מצרים או עומדת להצטייד בטילים מתקדמים אחרים? </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> המצרים סוכרים את פיהם. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מצרים היתה ונותרה מדינה של סודות. כך למשל השאלה, מדוע הולכת מצרים ומקימה עשרות בתי כלא ברחבי המדינה ובימים אלו ממש השלימה בנייתו של בית כלא אדיר בהיקפו, ב...מדבר סיני.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בעיון עומק בצילומי לווייני ריגול, התגלה כבר לפני שנה, מספר דקל, כי המצרים משלימים בנייתו של בית כלא ענק במרכז סיני. הכלא נבנה כ-6 ק"מ ממזרח לשדה התעופה הצבאי שנבנה בשנים האחרונות ברפידים, אחת מתחנות בני ישראל במדבר. לי עושה רושם כי בית כלא זה הוא העתק של בית הכלא "200 מגדלי שמירה" שבנייתו הסתיימה בכביש קהיר אלכסנדריה המדברי. מבדיקה שערכתי בעולם, יש לבתי הכלא הגדולים ביותר בעולם, בין 15 ל-20 מגדלי שמירה. המצרים בונים את בית הכלא החדש שלהם בסיני, עם... 200 מגדלי שמירה. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> למה להם בתי כלא ענקיים כאלו, ומדוע לדעתך הם מקיפים אותם במאות מגדלי שמירה?, אנו שואלים. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> דקל: בית הכלא בסיני הוא אחד משרשרת של בתי כלא הנבנים בצורה מואצת בשנים האחרונות על ידי הנשיא עבד אל פתח א-סיסי. רובם של בתי כלא נועדו, להערכתי, לאסירים פוליטיים. והמגדלים, נועדו, ככל הנראה, לא כל כך כדי למנוע בריחת אסירים, אלא, כדי להרתיע את בני העם המצרי מכל פעולה של חדירה מן החוץ פנימה לשם שחרור וחילוץ המוני האסירים. </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2562%D7%A9+220509+%D7%91%D7%AA%D7%99+%D7%9B%D7%9C%D7%90+%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font>  מיגון אדיר </font> </b> </div> <div> <b> <font> <br/> </font> </b> </div> <div> <span> גם המיגון הבלתי שגרתי של מבני המשרדים הממשלתיים במצרים, אומר לנו דקל, הוא חלק מתהליך של 'מיגון עצמי לדעת' של שלטון החש שסר חינו בקרב העם והוא נוקט צעדים חסרי תקדים כדי לשמר את השלטון.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> במסגרת צעדים חריגים אלו נבנים בתי כלא המוגנים על ידי מאות מגדלי שמירה, וסביב ארמונו החדש של הנשיא בעיר הבירה החדשה נבנה "הר עפר" להגנה. להערכתי, המשטר נוקט אמצעי מיגון חריגים אלו עקב ההערכה כי העם במצרים מתפכח מחלום "הנשיא המושיע" ורואה שחלק ניכר ממיזמי הפיתוח שיזם הנשיא אינם עולים כמצופה.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> משטרים טוטליטריים הנשענים על כידונים של כוחות אבטחה, נוהגים מאז ומעולם להקיף עצמם בחומות ובכוחות אבטחה רבים. השלטון במצרים לדורותיו, למרות החזות הדמוקרטית לכאורה, אינו שונה מיתר השליטים הדואגים לשמר את שלטונם בחסות כוחות מיוחדים שתפקידם לאבטח את המשך השלטון של השליט ה"נבחר". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בשנים האחרונות, מגלה דקל עוד, בונה צבא מצרים במרחבי מדבר סיני גם מחנות קבע גדולים ובהם מבני אחסון ענקיים המשתרעים על שטח כולל ההולך ומתקרב למיליון מ"ר וכן מבני מגורים לאלפי חיילים. למצרים יש כיום בתוככי סיני כ-180 גדודי צבא. יש לה מעל מיליון ושמונה מאות אלף ליטר דלק מלחמתי. היא מחזיקה במדבר סיני מאות טנקים ומפעילה שדות תעופה צבאיים, היא שבה ובנתה מסלולים חדשים למטוסי קרב וכן דירים תת קרקעיים להסתרת המטוסים.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> כבר כמה שנים, אומר דקל, אני מציג את הערכתי שמחנות אלה ישמשו ליחידת צליחה ועתה התקבל לכך אישור. בתצלומי לווייני הריגול, שנחשפו באחרונה, מאותרים במחנות אלו רכבי ציוד לגישור. אלה הם גשרי סער מהירי הקמה, המאפשרים ליחידה מאומנת, הקמת גשר במעמס 60 טון על תעלת סואץ, תוך 30-40 דקות. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בסיני ערוכים דרך קבע כוחות צבא בגודל של כשלוש דיביזיות. כמו כן נבנתה בסיני תשתית לוגיסטית של כחמש דיביזיות ויש בו גם מתקנים לוגיסטיים קדמיים של ארמיות השדה, מערכת מים מפותחת, ומערכות קשר קווי ואלחוטי. כל אלה מצמצמים בצורה ניכרת את התלות של צבא מצרים בגשרים על תעלת סואץ. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מערך הגישור האזרחי והצבאי הפרוש לאורך התעלה בעת שגרה, מונה כיום 60 גשרים ומנהרות. די בו לאפשר לצבא מצרים לתגבר את כוחותיו בסיני ללא כל תוספת של ציוד גישור, למעט כמה גשרי דמה ומעבורות מתנייעות. עצם העובדה שצבא מצרים בונה תשתית לכ-20 גדודי גישור נוספים מעוררת תמיהה לגבי התוספת הזו למערך השגרה. </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--2033%D7%A9+220201%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A+%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%AA.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <b> <font> מהלך מפתיע? </font> </b> </span> </div> <div> <span> זה זמן רב אני טוען שצבא מצרים נערך למהלך מפתיע של חציה מהירה של כוחות גדולים את התעלה והיערכות לאורך הגבול עם ישראל. למען האמת, אינני מופתע מכך, מסיים דקל את דבריו עמנו, שכן הנספח הצבאי להסכם השלום נרמס זה שנים בידי המצרים, עוד לפני שישראל "הסכימה" לחריגות כאלה ואחרות, בתואנת השווא של לחימה בארגוני הלחימה האיסלאמיסטיים בסיני. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> הסכם השלום שישראל חתמה עם מצרים, כולל נספח בטחוני שעל פי האמור בו, אסור למצרים לעשות את מרבית הדברים שהם עשו ועושים במדבר סיני. ההסכם אוסר עליהם להכניס כוחות התקפיים, להציב מטוסים, טנקים ולהפוך את מדבר סיני לבסיס צבאי ענקי. אך המצרים בקשו מישראל הרשאה להכנסת כוחות באופן זמני כדי שאלו יוכלו להילחם באנשי דאע"ש הפועלים שם נגד צבא מצרים ושרק בימים האחרונים הרגו 27 קצינים וחיילים מצריים. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ישראל נתנה הרשאה למצרים לחרוג מן ההסכם, אך המצרים שקיבלו אצבע כבר לקחו את כל היד, ומשתלטים על כל סיני, השתלטות קבע צבאית. הם כבר קרובים עם חיילים והשריון שלהם סמוך לגבול ישראל. </span> </div> <div> <br/> </div> <div> <span> מניתוח בניית מערכות התשתית הצבאית והאזרחית במצרים שעשיתי, מטעים דקל, עולה כי ב-2007, ואולי אף לפני כן, חלה תפנית ביחסה של מצרים בכל הקשור לסיני. היא הטילה על צבא מצרים משימת הגנה של "אף שעל", המחייבת בניה של יכולת להגיע במהירות ל"קו הגבול הישראלי" בנגב, ולבסס שם קו הגנה שיאפשר פיתוח מתקפה לעבר שטח ישראל.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> <font> מפנה נוסף </font> </b> </span> </div> <div> <span> מפנה נוסף במדיניות המצרית התרחש ככל הנראה ב-2015-2014, לאחר שא-סיסי תפס את השלטון במצרים, ועיקרו ההחלטה, שמגבלות הסכם השלום בנוגע להתנהלות כוחותיהם בסיני אינן חלות עליהם יותר: לא עוד "גניבה" של בניית מוצבים בשטחים האסורים עליהם בנוכחות, ולא עוד זחילות מתחכמות של כוחות עודפים לסיני, אלא קביעה שההיערכות הצבאית בסיני תהיה בהתאם לשיקולים הצבאיים המצריים בלבד.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> החלטה זאת מיושמת בשטח כבר מ-2016, והיא באה לידי ביטוי בולט בהקמת המפקדה המצרית הגדולה בג'בל אום חשיבה. מכך עולה כי כבר אז נפלה במטכ"ל המצרי ההחלטה להחזיק בסיני באופן קבוע כוחות בהיקף גדול. צעד זה מסמל את קבורתו למעשה של הנספח הצבאי להסכם השלום. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מתברר אפוא, שכל המלחמה המתוקשרת של מצרים ב-בשנים האחרונות נגד המחבלים, וה"הסכמה" הישראלית להכנסת כוחות צבא נוספים כדי להילחם בטרור - היו הצגה אחת גדולה. כבר ב-2015 החליטו המצרים להתעלם מההגבלות שהוטלו עליהם במסגרת הסכם השלום. לכניסת כוחות אלה אין כל קשר לפעילות הצבאית המוגבלת שיוזמים המצרים נגד המחבלים האיסלאמיסטיים בסיני.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מההשקעה העצומה בבניית המפקדה באום חשיבה ניתן לקבוע בבטחה כי מדובר במפקדה שמתוכננת להישאר במקום שנים רבות, וללא כל תלות ב"מלחמה" המינורית שמנהלת מצרים נגד המחבלים בסיני. מאז שתפס א-סיסי את השלטון במצרים, הוא עמל לטפח את צבאו ולציידו במיטב כלי הנשק הנמכרים בעולם.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> כשצה"ל נסוג מסיני בעקבות הסכם השלום הוא הותיר מאחוריו 7 שדות תעופה. ההסכם מאפשר למצרים להשתמש בהם למטרות אזרחיות בלבד. עד 2015 קיימו המצרים את ההסכם, למעט הטסת אח"מים במסוקים צבאיים שסיירו בכל רחבי סיני. התפנית הגיעה לאחר 2015, כשהנשיא א סיסי החליט להיטיב עם תושבי מרכז סיני ובנה נמל תעופה בין לאומי ברפידים. העבודות כללו את שיפוץ השדה הצבאי שהותיר אחריו צה"ל, וסלילת מסלול נוסף עם מסוף נוסעים מודרני.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> לכאורה מדובר היה בהחלטה מסחרית שגויה, בהתחשב במספרם המועט של תושבי מרכז סיני ובעובדה שהאזור אינו נחשב לפנינת תיירות, אך הייעוד האמיתי נחשף עם בניית שמונה דירים למטוסים ומחנה צבאי גדול, שבשטחו הוקמו מחסני תחמושת ומאגרי דלק תת קרקעיים. בד בבד עם בניית השדה ברפידים נבנו בשדה התעופה האזרחי באל עריש שישה דירים תת קרקעיים והוקמו שני מחנות צבא בקיבולת גדודית. ארבע שנים לאחר מכן, ב-2019, חלה תפנית במרחב שדה התעופה אל עריש. סביב השדה, בשטח של 196 קמ"ר, נבנתה חומת בטון מזוין ולצידה עשרות מגדלי שמירה ומוצבי הגנה. כל האזרחים שהתגוררו באזור פוּנו, בתיהם נהרסו ומטעיהם נעקרו.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בימים אלה סוללים המצרים במקום שני מסלולי תעופה נוספים. נראה שהשטח העצום (כשטח גוש דן כולו) הופך למרחב צבאי מוגן, ובהחלט אפשרי שייבנו בו מתקנים צבאיים נוספים. במקביל לבניית השדות הבין לאומיים ברפידים ובאל עריש, נבנה שדה תעופה באום חשיבה, בקרבת המפקדה הכללית של צבא מצרים. שדה זה ידוע כצבאי, ובשונה מהשאר, אין ניסיון להסוותו. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> <font> התעצמות נמשכת </font> </b> </span> </div> <div> <span> מצרים ממשיכה להתעצם ומתמגנת גם מפני טילים וכטב"מים. צבא מצרים קיבל באחרונה 16 סוללות של טילי נ"מ מגרמניה מסוג "IRIS-T". על פי הדיווחים, העסקה אושרה עוד בתקופתה של אנגלה מרקל כקנצלרית גרמניה, ונטען כי הן המקבילה הגרמנית למערכת "כיפת ברזל", בעלת הניסיון המבצעי, של חברת רפאל הישראלית. </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%AA+%D7%98%D7%A7%D7%90.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> המערכת הזו תצטרף לסוללות טילי S-300 שמצרים כבר רכשה בעלות יכולת ליירט טילים ארוכי טווח ומערכות SA-15 ו-SA-17 שלטענת הרוסים גם הן מסוגלות ליירט טילים בטווחים קצרים. מצרים כמו שזה נראה בונה לצד יכולות התקיפה גם מערכת הגנה רב שכבתית נגד טילים ומטוסים ללא טייס. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מניתוח כולל של פיתוח התשתיות הצבאיות במצרים עולה בבירור כי בראש מעייניו של צבא מצרים נמצאים סיני והמרחב קהיר-התעלה. בשנים האחרונות מפרסמת התקשורת "איומים" חדשים על מצרים: איום על מימי הנילוס על ידי בניית סכר באתיופיה; איום מצד תורכיה על המים הכלכליים של מצרים בים התיכון; איום מצד לוב באמצעות המחבלים הגולשים משטחה לעבר מצרים; ואיום איראני על השיט בתעלת סואץ.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אני סבור, אומר דקל, כי איומים אלו מוגזמים וכי מצרים אינה בונה כמעט אף תשתית צבאית כדי לאפשר לה להילחם באיומים החדשים, האלו.   </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> זה, כמובן, לא אומר שמצרים לא תנקוט פעילות צבאית כירורגית מול איום כזה או אחר. המערך הלוגיסטי שנבנה בסיני מצמצם בצורה ניכרת את התלות של צבא מצרים בגשרי התעלה בעת חירום. המערך המסועף של אפשרויות חציית התעלה שפותח בשנים האחרונות, רכש המובילים ופיתוח צירי התנועה בסיני – כל אלה מאפשרים למצרים להכניס לסיני, בתוך כ-12 שעות, כשלוש עד חמש דיוויזיות.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> כוח זה מתווסף לדיוויזיות הערוכות כבר בסיני בשגרה, כל ימות השנה. שדות התעופה הרבים הפועלים בסיני מאפשרים למצרים לספק הגנה אווירית לכוחות שיחצו את התעלה, עד בואם של כוחות ההגנה האווירית. היכולות של צבא מצרים לבצע את האמור לעיל מחייבות את צה"ל לתת את דעתו על הנושא. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> <font> חששות מפני העלול להתרחש והערכות מול אלו </font> </b> </span> </div> <div> <span> בירושלים, חרדים מן המצב החדש בסיני, אך יוצאים מתוך ההנחה שהנשיא א סיסי הוא איש אמון, והוא לא יעשה דברים חריגים. אך הפחד הוא מפני מהפיכה שעלולה להתחולל במצרים, וזהו דבר אפשרי בכל רגע. ובתום הפיכה שלטונית עלול לתפוס שם את השלטון גורם אנטי ישראלי קיצוני כמו "האחים המוסלמים" שלהם עשרות מיליוני תומכים במצרים. או אז עלולה התמונה להשתנות מקצה לקצה. הסכם השלום יבוטל אוטומטית וישראל תמצא מולה בגבולה הדרומי את כל צבא מצרים על עוצמתו האדירה. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> הדוגמה של איראן, ידידתה של ישראל שהפכה לאויב המר שלה, ולמרבה המזל בלא גבול ישיר עם ישראל, היא תמרור אזהרה מודרני לשינויים המהירים היכולים להתרחש. "העידן היפה", עלול בתוך שנים ספורות להפוך למלחמה הרסנית. אנו במצב שבו כל מדינה בטוחה כל כך כי שכנתה לא תתקיף אותה, עד שלמעשה אף מדינה אינה מייחדת תשומת לב רבה לשאלה מה שכנתה קונה לצבאה.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> המציאות מחייבת את ישראל הן להיות מודעת להתעצמות הצבאית המצרית, אפשרויותיה וסיכוניה הלא-מבוטלים במיוחד במקרה של נפילת המשטר או עליית 'ארדואן מצרי'.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> <font> מתקפות טרור </font> </b> </span> </div> <div> <span> מצרים נתונה בעצם כבר שנים להתקפות טרור. תחילה אלו באו בתוככי מצרים מצד "האחים המוסלמים". בסיני, בוצעו מאוחר יותר הפיגועים כנגד יעדי תיירות, וזאת כאשר קמה שם תשתית חזקה של אל קעידה. ענף התיירות נפגע קשות בשל התקפות הטרור האלו, המבוצעות באחרונה בעיקר על ידי אנשי דאע"ש סיני.   </span> </div> <div> <span>   </span> </div> <div> <span> הייצוא המצרי נשען על תעשיית הנפט, כאשר שליש מכוח העבודה במצרים עוסק בחקלאות. רמת החיים במצרים עדיין נמוכה, אך כלכלנים רבים סבורים כי הצלחה במאבק נגד הטרור תבטיח צמיחה כלכלית בשנים הקרובות, בעיקר הודות ליציבות המשטר. אלא שהמשטר במצרים אינו יושב על אדנים איתנים. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> האתגר הגדול העומד בפני ישראל הוא מצד אחד לשמר ולשפר את היחסים עם מצרים, ומצד שני להיות ערוכה, בלי ליצור מסלול הסלמה לא מכוון, למצב שבו התסריטים האופטימיים לא יתרחשו, מדגיש דקל. </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2341%D7%A9+201107+%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%AA+%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%94+%D7%9E%D7%95%D7%9C+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> בסיטואציה הזאת, שוב הולכים ונתלים מפות של מדבר סיני בישראל, ונלמדים כל שבילי הדרך במדבר, אותו חרשו ברגליהם אבותינו. דור חדש של יהודים, הולך ולומד את המוצאות והמובאות של המדבר המיוחד הזה, לא רק כדי להכיר את העבר, אלא כהכנה לקראת כל התפתחות אפשרית בעתיד.  </span> </div> <div> <span>   </span> </div> <div> <span> ודווקא על רקע זה, כאן והיום, אין כמו הקריאה לעורר את הזמן: עומדים אנו לפני חג מתן תורה, וכוח התורה, כידוע, גם מגן וגם מציל. ובזכות קבלת התורה בשמחה נזכה לכל ההגנות ולכל הישועות וה' יהיה בעזרנו. </span> </div> <div> <br/> </div> </div> Fri, 03 Jun 2022 10:14:50 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220603 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220602 פרק כ"ב עוסק בהתרעות מודיעיניות למלחמה שאינן מוכרות ושלא נדונו בשיח הציבורי על מלחמת יום הכיפורים וכשליה. כך למשל עוסקת ההרצאה בעובדה שציוד הצליחה המצרי קודם לאזור התעלה כבר ב-25 לחודש ספטמבר 1973 ואמ"ן, על שפעת מקורותיו באותם ימים, לא הצליח לגלות זאת. הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ט באייר ה' תשפ"ב 30.05.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> פרק כ"ב עוסק בהתרעות מודיעיניות למלחמה שאינן מוכרות ושלא נדונו בשיח הציבורי על מלחמת יום הכיפורים וכשליה. כך למשל עוסקת ההרצאה בעובדה שציוד הצליחה המצרי קודם לאזור התעלה כבר ב-25 לחודש ספטמבר 1973 ואמ"ן, על שפעת מקורותיו באותם ימים, לא הצליח לגלות זאת. </span> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה,  וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Thu, 02 Jun 2022 06:24:08 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220602 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220601 פרק כ"א, עוסק בהתרעות מודיעיניות למלחמה שאינן מוכרות ושלא נדונו בשיח הציבורי על מלחמת יום הכיפורים וכשליה. כמו כן עוסק הפרק בדברי ראש הממשלה הגב' גולדה מאיר בכינוס מיוחד של הקצונה בחיל המודיעין שנערך בששי ביוני 1973. הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ט באייר ה' תשפ"ב 30.05.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> פרק כ"א, עוסק בהתרעות מודיעיניות למלחמה שאינן מוכרות ושלא נדונו בשיח הציבורי על מלחמת יום הכיפורים וכשליה. כמו כן עוסק הפרק בדברי ראש הממשלה הגב' גולדה מאיר בכינוס מיוחד של הקצונה בחיל המודיעין שנערך בששי ביוני 1973.  </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה,  וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Wed, 01 Jun 2022 06:49:28 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220601 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220531 פרק כ', מסכם את המודיעין שהוכן במטכ"ל ובמחלקת המודיעין של פיקוד דרום מודיעין לקראת מלחמת יום הכיפורים. הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ט באייר ה' תשפ"ב 30.05.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> פרק כ', מסכם את המודיעין שהוכן במטכ"ל ובמחלקת המודיעין של פיקוד דרום מודיעין לקראת מלחמת יום הכיפורים. </span> </span> </p> <p> <span> הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה,  וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Tue, 31 May 2022 05:34:28 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220531 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220530 פרק י"ט, עוסק בתפנית שחלה בחשיבה המצרית באשר לתוכניתם לצליחת התעלה. ככלל, לקראת אוגוסט 1970 – מועד תום מלחמת ההתשה וחתימת הסכם הפסקת האש – צבא מצרים סבר שהוא מוכן לבצע את מוכנית הצליחה שלו שיעדה היה הגעה למעברים. את השינוי חולל צה"ל בכך שניצל את הפסקת האש לבניית "סוללת קו בר־לב". סוללה זו חייבה את המצרים ל"חשב מסלול מחדש" ולהכניס שינויים מהותיים בתוכנית הצליחה שלו. הפרק דן במעקב המודיעיני אחר שינוים אלו. הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ט באייר ה' תשפ"ב 30.05.2022 </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> פרק י"ט, עוסק בתפנית שחלה בחשיבה המצרית באשר לתוכניתם לצליחת התעלה. ככלל, לקראת אוגוסט 1970 – מועד תום מלחמת ההתשה וחתימת הסכם הפסקת האש – צבא מצרים סבר שהוא מוכן לבצע את תוכנית הצליחה שלו, שיעדה היה הגעה למעברים. הגורם לשינוי בתכנון המצרי היה צה"ל. צה"ל ניצל את הפסקת האש לבניית "סוללת קו בר־לב". סוללה זו חייבה את המצרים ל"חשב מסלול מחדש" ולהכניס שינויים מהותיים בתוכנית הצליחה שלו. הפרק דן במעקב המודיעיני אחר שינוים אלו.    </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה,  וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Mon, 30 May 2022 15:05:40 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220530 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220518 פרק י"ח, עוסק בבעיית הפצת המודיעין האגור בכספות המודיעין ללוחמי צה"ל. זו אחת מבעיות היסוד המלוות את המודיעין בכול מלחמות ישראל שבם נדרש המודיעין לספק מודיעין לכוחות רבים (להבדיל ממבצעי איכות בהם הלוחמים מקבלים את מיטב המודיעין שיש ברשות אמ"ן). הפרק דן בעיקר בנושא תיקי השטח. תיק השטח הוא מוצר מודיעיני בסיסי המרכז את כל המידע הקשור לזירת הלחימה. מדובר בתיקים שבהם יש מידע רב, אך הם בנויים בצורה מסורבלת שקשה מאוד לעשות בה שימוש בתנאי שדה. הניסיון ממלחמות ישראל מצביע על כך שתיקים אלו שוכבים למעצבה מבלי שיעשה בהם שימוש. הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> ט"ו באייר ה'תשפ"ב 16.05.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> פרק י"ח, עוסק בבעיית הפצת המודיעין האגור בכספות המודיעין ללוחמי צה"ל. זו אחת מבעיות היסוד המלוות את המודיעין בכול מלחמות ישראל שבם נדרש המודיעין לספק מודיעין לכוחות רבים (להבדיל ממבצעי איכות בהם הלוחמים מקבלים את מיטב המודיעין שיש ברשות אמ"ן). הפרק דן בעיקר בנושא תיקי השטח. תיק השטח הוא מוצר מודיעיני בסיסי המרכז את כל המידע הקשור לזירת הלחימה. מדובר בתיקים שבהם יש מידע רב, אך הם בנויים בצורה מסורבלת שקשה מאוד לעשות בה שימוש בתנאי שדה. הניסיון ממלחמות ישראל מצביע על כך שתיקים אלו שוכבים למעצבה מבלי שיעשה בהם שימוש.    </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה,  וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Wed, 18 May 2022 14:38:32 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220518 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220517 בפרק י"ז, מספר דקל על תכנון מבצע לשחרור שבויי צה"ל במצרים, שנפלו בשבי במהלך מלחמת ההתשה. בתכנון נטלו חלק שני רמטכ"לים לעתיד של צה"ל. הפרק הוא במסגרת הראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> ט"ו באייר ה'תשפ"ב 16.05.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בפרק י"ז, מספר דקל על תכנון מבצע לשחרור שבויי צה"ל במצרים, שנפלו בשבי במהלך מלחמת ההתשה. בתכנון נטלו חלק שני רמטכ"לים לעתיד של צה"ל.  </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> הפרק הוא במסגרת הראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה,  וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Tue, 17 May 2022 07:36:37 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220517 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220516 בפרק ט"ז, מהווה מבוא למספר הרצאות בהם דקל מנתח השינויים בהתנהלות חטיבת המחקר באמ"ן בעקבות תום מלחמת ההתשה. תקופת רוגע זו נוצלה לעריכת מחקרי יסוד רבים הן בתחום שכלול "בנק" המטרות האסטרטגיות והן להכנת מודיעין בסיסי לקראת אפשרות של מלחמה כוללת בין ישראל למצרים. הפרק הוא במסגרת הראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> ט"ו באייר ה'תשפ"ב 16.05.2022 </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בפרק ט"ז, מהווה מבוא למספר הרצאות בהם דקל מנתח השינויים בהתנהלות חטיבת המחקר באמ"ן בעקבות תום מלחמת ההתשה. תקופת רוגע זו נוצלה לעריכת מחקרי יסוד רבים הן בתחום שכלול "בנק" המטרות האסטרטגיות והן להכנת מודיעין בסיסי לקראת אפשרות של מלחמה כוללת בין ישראל למצרים. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> הפרק הוא במסגרת הראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה,  וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Mon, 16 May 2022 17:32:08 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220516 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220509 בצילום לווין התגלה כי מאז אוגוסט 2021 המצרים בונים במרכז סיני בית בית כלא ענק שלהערכת סא"ל (בדימוס) אלי דקל ישמש בעיקר לכליאת אסירים פוליטיים. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%A2%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%92%D7%99%D7%92+%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%9B%D7%9C%D7%90+%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span> ט' באייר ה'תשפ"ב. 09.05.5022 </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> בעיון בצילומי לוויין באיכות ירודה, התגלה כי באוגוסט 2021 החלו המצרים בבניית בית כלא ענק במרכז סיני. הכלא נבנה כ-6 ק"מ ממזרח לשדה התעופה הצבאי שנבנה בשנים האחרות ברפידים (ביר גפגפה). עושה רושם כי בית כלא זה הוא העתק של בית הכלא "200 מגדלי שמירה" שבנייתו עומדת להסתיים בוואדי נטרון (כביש קהיר אלכסנדריה המדברי). </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> בית הכלא בוואדי נטרון הוא אחד משרשרת של בתי כלא הנבנים בצורה מואצת בשנים האחרונות על ידי הנשיא עבד אל פתח א-סיסי. רובם של בתי כלא נועד, להערכתי, לאסירים פוליטיים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> על פי תחשיבים שערכתי באשר לקיבולות של בתי הכלא הנבנים במצרים הגעתי להערכה כי בית הכלא בוואדי נטרון הוא בקיבולות של כ-50 אלף אסירים. מכיוון שבית הכלא ברפידים דומה מאוד לכלא בוואדי נטרון, הרי שגם כאן מדובר בבית כלא ענק. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span>  פרטים רבים על מערך הכליאה המוקם במצרים ניתן לקרוא בסקירה "פיתוח מואץ של בתי כלא במצרים" שנכתבה בנוב' 2011 (לפני התגלית). בסקירה יש פרטים רבים על מערך הכליאה ומשמעויותיו באשר ליציבות שלטונו של הנשיא עבד אל פתח א-סיסי. ניתן לקרוא את הסקירה בקישור: </span> </span> </p> <p> <a href="https://www.dekelegypt.co.il/211123"> https://www.dekelegypt.co.il/211123 </a> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/Accelerated+construction+of+prisons+in+Egypt+2562.jpg" alt=""/> </div> Mon, 09 May 2022 18:48:11 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220509 הגיגים ועדכוני מודיעין,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220504 בפרק ט"ו, מתאר דקל את השינויים בחטיבת המחקר באמ"ן שחלו בתקופת שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים. השינויים, נבעו בעיקר, מההחלטה של ארצות ערב לפתוח במלחמת התשה. מלחמת ההתשה גרמה לחטיבת המחקר לעסוק באינטנסיביות במתן מודיעין לפעילות מבצעית של צה"ל. שינוי זה בהתנהלות של חטיבת המחקר באמ"ן, גרם לראשות אמ"ן לקבלת שורת החלטות, לא שקולה די הצורך, באשר לשינויים במבנה חטיבת המחקר. שינויים אלו, שלכאורה היו אמורים לסייע לחטיבת המחקר במתן מודיעין לפעילות המבצעית הענפה של צה"ל, גרמו בסופו של דבר לנזק כבד בתפקוד המודיעין לאורך שנים רבות. הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> ב' באייר ה'תשפ"ב 03.05.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בפרק ט"ו, מתאר דקל את השינויים בחטיבת המחקר באמ"ן שחלו בתקופת שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים. השינויים, נבעו בעיקר, מההחלטה של ארצות ערב לפתוח במלחמת התשה. מלחמת ההתשה גרמה לחטיבת המחקר לעסוק באינטנסיביות במתן מודיעין לפעילות מבצעית של צה"ל. שינוי זה בהתנהלות של חטיבת המחקר באמ"ן, גרם לראשות אמ"ן לקבלת שורת החלטות, לא שקולה די הצורך, באשר לשינויים במבנה חטיבת המחקר. שינויים אלו, שלכאורה היו אמורים לסייע לחטיבת המחקר במתן מודיעין לפעילות המבצעית הענפה של צה"ל, גרמו בסופו של דבר לנזק כבד בתפקוד המודיעין לאורך שנים רבות.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה,  וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Wed, 04 May 2022 07:34:59 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220504 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220503 בפרק י"ד, מתאר דקל את השינויים בחטיבת המחקר באמ"ן שחלו בתקופת שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים. השינויים, נבעו בעיקר, מההחלטה של ארצות ערב לפתוח במלחמת התשה. מלחמת ההתשה גרמה לחטיבת המחקר לעסוק באינטנסיביות במתן מודיעין לפעילות מבצעית של צה"ל. שינוי זה בהתנהלות של חטיבת המחקר באמ"ן, גרם לראשות אמ"ן לקבלת שורת החלטות, לא שקולה די הצורך, באשר לשינויים במבנה חטיבת המחקר. שינויים אלו, שלכאורה היו אמורים לסייע לחטיבת המחקר במתן מודיעין לפעילות המבצעית הענפה של צה"ל, גרמו בסופו של דבר לנזק כבד בתפקוד המודיעין לאורך שנים רבות. הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה, וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> ב' באייר ה'תשפ"ב 03.05.2022 </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בפרק י"ד, מתאר דקל את השינויים בחטיבת המחקר באמ"ן שחלו בתקופת שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים. השינויים, נבעו בעיקר, מההחלטה של ארצות ערב לפתוח במלחמת התשה. מלחמת ההתשה גרמה לחטיבת המחקר לעסוק באינטנסיביות במתן מודיעין לפעילות מבצעית של צה"ל. שינוי זה בהתנהלות של חטיבת המחקר באמ"ן, גרם לראשות אמ"ן לקבלת שורת החלטות, לא שקולה די הצורך, באשר לשינויים במבנה חטיבת המחקר. שינויים אלו, שלכאורה היו אמורים לסייע לחטיבת המחקר במתן מודיעין לפעילות המבצעית הענפה של צה"ל, גרמו בסופו של דבר לנזק כבד בתפקוד המודיעין לאורך שנים רבות.  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הפרק הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה,  וסדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Tue, 03 May 2022 09:17:27 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220503 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220427 מר אלכס צייטלין מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים" מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא "התעצמות הצי המצרי" והסכנה הפוטנציאלית הנשקפת לישראל כתוצאה מכך. בהרצאה יש סקירה מקיפה על זרוע הים הצבא מצרים הכוללת בין היתר את הנושאים הבאים: סקירה היסטורית קצרה על יעדי הצי המצרי במלחמת יום הכיפורים; פיתוח הנמלים הצבאיים והאזרחיים מאז שנת 2010; רכש אמצעי לחימה 2021-2013; יכולות ההנחתה של חיל הים המצרי ומשימות חיל הים המצרי כיום. בשיחה בין מר צייטיילין למר דקל שלאחר ההרצאה, דנים השנים, בין היתר, בנושא חוסר העניין של הקהילה האקדמית בישראל במתרחש במצרים בכלל ובנושא הימי בפרט. <div data-rss-type="text"> <p> <span> כ"ו בניסן ה'תשפ"ב. 27.04.2022 </span> </p> <p> <span> מר אלכס צייטלין מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים" מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא "התעצמות הצי המצרי" והסכנה הפוטנציאלית הנשקפת לישראל כתוצאה מכך. בהרצאה יש סקירה מקיפה על זרוע הים הצבא מצרים הכוללת בין היתר את הנושאים הבאים: סקירה היסטורית קצרה על יעדי הצי המצרי במלחמת יום הכיפורים; פיתוח הנמלים הצבאיים והאזרחיים מאז שנת 2010;  רכש אמצעי לחימה 2021-2013; יכולות ההנחתה של חיל הים המצרי ומשימות חיל הים המצרי כיום. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בשיחה בין מר צייטלין למר דקל שלאחר ההרצאה, דנים השנים, בין היתר, בנושאים: חוסר העניין של הקהילה האקדמית בישראל במתרחש במצרים בכלל ובנושא הימי בפרט; השלכות ממלחמת רוסיה-אוקרינה לנושא מקומם של הציים בעת בניין הכוח כיום. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בתשובה לשאלה של מר צייטלין מעלה דקל את תהיותיו בנושא פיתוח נשק גרעיני במצרים. </span> </span> </p> <p> <span> <span> ההרצאה מבוססת על מאמר של אלי דקל  "זרוע הים בצבא המצרי" שפורסם ב־01.06.2021 בקישור: </span> </span> <a href="https://www.dekelegypt.co.il/210601" target="_blank"> https://www.dekelegypt.co.il/210601 </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2579%D7%A9+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97.jpg" alt=""/> </div> Wed, 27 Apr 2022 15:43:07 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220427 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/1970-1968 בפרק י"ג, מתאר דקל מקצת מהתגליות המודיעיניות של ענף מחקר השטח והיעדים בחטיבת המחקר באמ"ן במהלך מלחמת ההתשה. עבודת המחקר בוצעה בד בבד עם עבודת המודיעין למטרות ולמבצעים המיוחדים שהענף נטל בהם חלק פעיל במהלך מלחמת ההתשה. במרכז מחקרים אלו עומד חקר ההכשרות הקרקעיות לצליחת התעלה על ידי המצרים. מכול שפעת מקורות האיסוף שעמדו אז לרשות צה"ל, ענף השטח היה הראשון שהצביע כבר בשנת 1968 כי המצרים פועלים לבצע צליחה רבתי של תעלת סואץ, ופרסם מחקר מקיף כיצד הם מתכוננים לבצע את הצליחה. פרק זה, הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ג בניסן ה'תשפ"ב 24.04.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בפרק י"ג, מתאר דקל מקצת מהתגליות המודיעיניות של ענף מחקר השטח והיעדים בחטיבת המחקר באמ"ן במהלך מלחמת ההתשה. עבודת המחקר בוצעה בד בבד עם עבודת המודיעין למטרות ולמבצעים המיוחדים שהענף נטל בהם חלק פעיל במהלך מלחמת ההתשה. במרכז מחקרים אלו עומד חקר ההכשרות הקרקעיות לצליחת התעלה על ידי המצרים. מכול שפעת מקורות האיסוף שעמדו אז לרשות צה"ל, ענף השטח היה הראשון שהצביע כבר בשנת 1968 כי המצרים פועלים לבצע צליחה רבתי של תעלת סואץ, ופרסם מחקר מקיף כיצד הם מתכוננים לבצע את הצליחה. </span> </span> </p> <p> <span> פרק זה, הוא אחד מסדרת ראיונות שמקיים ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי".  <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Sun, 24 Apr 2022 05:50:57 GMT https://www.dekelegypt.co.il/1970-1968 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220424 ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים סדרת מפגשים שבהם הוא משוחח על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". בפרק י"ב מתאר דקל את אופן בחירת 22 היעדים בהם כוחות מטכ"ליים של צה"ל פשטו על יעדים במהלך מלחמת ההתשה (1970-1968) ומתאר בפרוטרוט את האופן בו נבחר יעד חטיפת המכ"ם המצרי - מבצע "תרנגול 53", ואת האופן בו הוכן המודיעין לכוח הפושט. כמו כן דקל מפרט את מסקנות ועדת חקירה מצרית שהוקמה בעקבות הפשיטה. <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ג בניסן ה'תשפ"ב 24.04.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>  ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים סדרת מפגשים שבהם הוא משוחח על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <span> בפרק י"ב מתאר דקל את אופן בחירת 22 היעדים בהם כוחות מטכ"ליים של צה"ל פשטו על יעדים במהלך מלחמת ההתשה (1970-1968) ומתאר בפרוטרוט את האופן בו נבחר יעד חטיפת המכ"ם המצרי - מבצע "תרנגול 53", ואת האופן בו הוכן המודיעין לכוח הפושט. כמו כן דקל מפרט את מסקנות ועדת חקירה מצרית שהוקמה בעקבות הפשיטה.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Fri, 22 Apr 2022 09:48:48 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220424 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220411 ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים סדרת מפגשים שבהם הוא משוחח על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". פרק י"א מהווה סיכום לארבעת הפרקים שעסקו בחלקו של אגף המודיעין במלחמת ההתשה. מלחמת ההתשה היא אחת משרשרת מלחמות שאגף המודיעין לא קיים אחריהם הפקת לקחים מסודרת (ששת הימים, ההתשה, יום הכיפורים ושלום הגליל) ושגיאות רבות חוזרות על עצמן. בחלק השני של ההרצאה מעלה דקל כמה לקחים שלדעתו ראוי לדון בהם גם כיום. <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> ט בניסן ה'תשפ"ב 10.04.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>  ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים סדרת מפגשים שבהם הוא משוחח על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <span> פרק י"א מהווה סיכום לארבעת הפרקים שעסקו בחלקו של אגף המודיעין במלחמת ההתשה. מלחמת ההתשה היא אחת משרשרת מלחמות שאגף המודיעין לא קיים אחריהם הפקת לקחים מסודרת (ששת הימים, ההתשה, יום הכיפורים ושלום הגליל) ושגיאות רבות חוזרות על עצמן. בחלק השני של ההרצאה מעלה דקל כמה לקחים שלדעתו ראוי לדון בהם גם כיום.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Mon, 11 Apr 2022 08:02:03 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220411 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220410 ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים סדרת מפגשים שבהם הוא משוחח על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". בפרק י' מתאר דקל חלקו הזעום של חיל האוויר בהפצצת יעדים אסטרטגים במלחמת ההתשה. המדובר ביעדים אסטרטגיים שהמטה הכללי בצה"ל החליט לפגוע בהם (בהמלצת אגף המודיעין), וחיל האוויר, משום מה, לא שש לפגוע ביעדים אלו והעדיף לפגוע במטרות משלו. בהרצאה סוקר דקל את פועלו של חיל האוויר ומעלה תהיות על אופן בחירת היעדים שחיל האוויר שחיל האוויר בחר לעצמו. <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> ט בניסן ה'תשפ"ב 10.04.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>  ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים סדרת מפגשים שבהם הוא משוחח על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בפרק י' מתאר דקל חלקו הזעום של חיל האוויר בהפצצת יעדים אסטרטגים במלחמת ההתשה. המדובר ביעדים אסטרטגיים שהמטה הכללי בצה"ל החליט לפגוע בהם (בהמלצת אגף המודיעין), וחיל האוויר, משום מה, לא שש לפגוע ביעדים אלו והעדיף לפגוע במטרות משלו. בהרצאה סוקר דקל את פועלו של חיל האוויר ומעלה תהיות על אופן בחירת היעדים שחיל האוויר שחיל האוויר בחר לעצמו.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Sun, 10 Apr 2022 05:47:02 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220410 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220409 ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים סדרת מפגשים שבהם הוא משוחח על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". בפרק ט' מתאר דקל את אופן הכנת המודיעין למבצע "הלם". במבצע זה פשטו כוחות צה"ל על שלשה יעדים אסטרטגיים בעמק הנילוס. הפשיטה הייתה בתגובה למלחמת ההתשה בחזית התעלה – מלחמה שנפתחה על ידי המצרים לאחר מלחמת ששת הימים. במודיעין למבצע נעשה שימוש גם במודיעין שאספו הגרמנים באמצעות ספינת האוויר "צפלין". <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> ו בניסן ה'תשפ"ב 07.04.2022 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>  ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים סדרת מפגשים שבהם הוא משוחח על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בפרק ט' מתאר דקל את אופן הכנת המודיעין למבצע "הלם". במבצע זה פשטו כוחות צה"ל על שלשה יעדים אסטרטגיים בעמק הנילוס. הפשיטה הייתה בתגובה למלחמת ההתשה בחזית התעלה – מלחמה שנפתחה על ידי המצרים לאחר מלחמת ששת הימים. במודיעין למבצע נעשה שימוש גם במודיעין שאספו הגרמנים באמצעות ספינת האוויר "צפלין".   </span> </p> <p> <span>            <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Sat, 09 Apr 2022 15:28:03 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220409 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220408 ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים סדרת מפגשים שבהם הוא משוחח על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". פרק ח' מובא תיאור כללי של האופן בו בפעל צה"ל במלחמת ההתשה בתקיפת יעדים אסטרטגיים. החל מתקיפה באמצעות ארטילריה וכלה בפשיטות ובתקיפות מן האוויר. במהלך ההרצאה עומד דקל על כך שחיל האוויר העדיף לתקוף מטרות הקשורות בחילות האוויר וההגנה האווירית של צבאות ערב ועל חלקו הדל בתקיפת מטרות אסטרטגיות כלליות שהומלצו על ידי המטה הכללי ואגף המודיעין. <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> ו בניסן ה'תשפ"ב 07.04.2022 </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span>  ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים סדרת מפגשים שבהם הוא משוחח על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> פרק ח' מובא תיאור כללי של האופן בו בפעל צה"ל במלחמת ההתשה בתקיפת יעדים אסטרטגיים. החל מתקיפה באמצעות ארטילריה וכלה בפשיטות ובתקיפות מן האוויר. במהלך ההרצאה עומד דקל על כך שחיל האוויר העדיף לתקוף מטרות הקשורות בחילות האוויר וההגנה האווירית של צבאות ערב ועל חלקו הדל בתקיפת מטרות אסטרטגיות כלליות שהומלצו על ידי המטה הכללי ואגף המודיעין. </span> </p> <h2> <br/> </h2> <p> <span>            <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Fri, 08 Apr 2022 08:34:42 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220408 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220407 ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים סדרת מפגשים שבהם הוא משוחח על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". פרק ז' מהווה מבוא לסקירה על פעילות הענף לחקר השטח והיעדים ותפקוד חטיבת המחקר באגף המודיעין במטכ"ל במהלך מלחמת ההתשה. בשיחה, מצביע דקל, על השינויים בתפקוד ענף השטח, שחלקם נבע מהחלפת המפקד הוותיק והמנוסה, במפקד חדש שתפיסת עולמו שונה מאוד מהמפקד שהוחלף. כמו כן מספר דקל על הניסיון להקים בטכניון גוף מחקרי שיסייע בביצוע מחקרי עומק על מערכות תשתית בארצות ערב <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> ו' בניסן ה'תשפ"ב. 07.04.2022 </span> </p> <p> <span> <span>                      ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים סדרת מפגשים שבהם הוא משוחח על </span> </span> </p> <p> <span> <span>                      אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל ששירת בחטיבת המחקר באגף המודיעין כ-30 שנה. </span> </span> </p> <p> <span> <span>                      סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span>                      פרק ז' מהווה מבוא לסקירה על פעילות הענף לחקר השטח והיעדים ותפקוד חטיבת המחקר באגף המודיעין </span> </span> </p> <p> <span> <span>                      במטכ"ל במהלך מלחמת ההתשה. בשיחה, מצביע דקל, על השינויים בתפקוד ענף השטח, שחלקם נבע </span> </span> </p> <p> <span> <span>                      מהחלפת המפקד הוותיק והמנוסה, במפקד חדש שתפיסת עולמו שונה מאוד מהמפקד שהוחלף. כמו כן </span> </span> </p> <p> <span> <span>                      מספר דקל על הניסיון להקים בטכניון גוף מחקרי שיסייע בביצוע מחקרי עומק על מערכות תשתית בארצות </span> </span> </p> <p> <span>                      ערב </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Thu, 07 Apr 2022 05:38:47 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220407 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220402 ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים סדרת מפגשים שבהם הוא משוחח על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. סדרת הרצאות מבוססת על ספרו של אלי דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". בפרק ו' עוסק בפעילות המדור לחקר מודיעין השטח במטה הכללי, במלחמת ששת הימים. בהרצאה סוקר דקל את ה"פיספוסים" של המודיעין שהתגלו לאחר המלחמה, וטוען כי לאחר המלחמה היה צורך לבחון מחדש את חלוקת המשאבים בין גורמי האיסוף השונים. נושא נוסף המועלה בהרצאה הוא היעדר תורה כתובה המאפשרת הדרכת המשרתים בחיל מודיעין – בעיקר הדרכת המשרתים בחטיבת המחקר באגף המודיעין. <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ז באדר ב' ה'תשפ"ב. 30.03.2022 </span> </p> <p> <span> <span>                      ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים סדרת מפגשים שבהם הוא משוחח </span> </span> </p> <p> <span> <span>                      על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. סדרת הרצאות מבוססת על ספרו של אלי דקל </span> </span> </p> <p> <span> <span>                     "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span>                     בפרק ו' עוסק בפעילות המדור לחקר מודיעין השטח במטה הכללי, במלחמת ששת הימים. בהרצאה סוקר </span> </p> <p> <span> <span>                     דקל את ה"פיספוסים" של המודיעין שהתגלו לאחר המלחמה, וטוען כי לאחר המלחמה היה צורך לבחון </span> </span> </p> <p> <span> <span>                     מחדש את חלוקת המשאבים בין גורמי האיסוף השונים. נושא נוסף המועלה בהרצאה הוא היעדר תורה </span> </span> </p> <p> <span> <span>                     כתובה המאפשרת הדרכת המשרתים בחיל מודיעין – בעיקר הדרכת המשרתים בחטיבת המחקר </span> </span> </p> <p> <span> <span>                     באגף המודיעין.  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Sat, 02 Apr 2022 15:56:52 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220402 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220401 ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים סדרת מפגשים שבהם הוא משוחח על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה בחטיבת המחקר באגף המודיעין. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". בפרק ה' עוסק בפעילות של המדור לחקר מודיעין השטח במטה הכללי, בכוננות שקדמה למלחמת ששת הימים. כך, למשל, התברר שמודיעין דרום לא הכין עזרי מודיעין לכיבוש רצועת עזה והמודיעין במטה הכללי נאלץ להכינם ברגע האחרון. <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ז באדר ב' ה'תשפ"ב. 30.03.2022 </span> </p> <p> <span> <span>                       ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים סדרת מפגשים שבהם הוא משוחח </span> </span> </p> <p> <span> <span>                       על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה בחטיבת המחקר באגף </span> </span> </p> <p> <span> <span>                       המודיעין, כ־20 שנה מתוכן בשירות קבע. את רוב שירותו עשה בגוף שעסק, בין היתר, במחקר </span> </span> </p> <p> <span> <span>                       אפשרויות התנועה שלא על גבי צירים (עבירות) ובחקר מערכות תשתית בארצות ערב לצורך גיבוש </span> </span> </p> <p> <span> <span>                       הערכת המצב הלאומית ולהכנת בנק המטרות האסטרטגיות של צה"ל. במהלך שירותו הממושך </span> </span> </p> <p> <span> <span>                       השתתף דקל ברבות ממלחמות ישראל, וצבר תובנות רבות באשר להישגי המודיעין ולכשליו. סדרת </span> </span> </p> <p> <span> <span>                       הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span>                      בפרק ד' שלפניכם דקל מסביר את תכני קורס פענוח צילומי האוויר בשנת 1965 ותהליך הכרסום </span> </span> </p> <p> <span> <span>                      המתמשך בתכני קורס זה. כמו כך הוא מספר על פיתוח שיטות למחקר והפצה של מערכות תשתית </span> </span> </p> <p> <span>                      בארצות ערב בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Thu, 31 Mar 2022 21:16:58 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220401 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220330 ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים סדרת מפגשים שבהם הוא משוחח על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה בחטיבת המחקר באגף המודיעין. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". בפרק ד' שלפניכם דקל מסביר את תכני קורס פענוח צילומי האויר בשנת 1965 ותהליך הכרסום המתמשך בתכני קורס זה. כמו כך הוא מספר על פיתוח שיטות למחקר והפצה של מערכות תשתית בארצות ערב בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים. <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ז באדר ב' ה'תשפ"ב. 30.03.2022 </span> </p> <p> <span> <span>                       ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים סדרת מפגשים שבהם הוא משוחח </span> </span> </p> <p> <span> <span>                       על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה בחטיבת המחקר באגף </span> </span> </p> <p> <span> <span>                       המודיעין, כ־20 שנה מתוכן בשירות קבע. את רוב שירותו עשה בגוף שעסק, בין היתר, במחקר </span> </span> </p> <p> <span> <span>                       אפשרויות התנועה שלא על גבי צירים (עבירות) ובחקר מערכות תשתית בארצות ערב לצורך גיבוש </span> </span> </p> <p> <span> <span>                       הערכת המצב הלאומית ולהכנת בנק המטרות האסטרטגיות של צה"ל. במהלך שירותו הממושך </span> </span> </p> <p> <span> <span>                       השתתף דקל ברבות ממלחמות ישראל, וצבר תובנות רבות באשר להישגי המודיעין ולכשליו. סדרת </span> </span> </p> <p> <span> <span>                       הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span>                      בפרק ד' שלפניכם דקל מסביר את תכני קורס פענוח צילומי האוויר בשנת 1965 ותהליך הכרסום </span> </span> </p> <p> <span> <span>                      המתמשך בתכני קורס זה. כמו כך הוא מספר על פיתוח שיטות למחקר והפצה של מערכות תשתית </span> </span> </p> <p> <span>                      בארצות ערב בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Wed, 30 Mar 2022 08:37:30 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220330 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220326 ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים סדרת מפגשים שבהם הוא משוחח על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה בחטיבת המחקר באגף המודיעין. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". בפרק ג' שלפניכם דקל מסביר את תפקידי החיילים והקצינים במדור לחקר התשתיות במדור זירתי בענף מחקר השטח. במהלך השיחה פורס דקל את עיקרי מחקרי הייסוד והפעילות המבצעית בשנים 1967-1962 (עד ערב מלחמת ששת הימים). <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ' באדר ב ה'תשפ"ב. 23.03.2022 </span> </p> <p> <span> <span>                                ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים סדרת מפגשים </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                שבהם הוא משוחח על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                כ־30 שנה בחטיבת המחקר באגף המודיעין, כ־20 שנה מתוכן בשירות קבע. את רוב </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                שירותו עשה בגוף שעסק, בין היתר, במחקר אפשרויות התנועה שלא על גבי צירים </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                (עבירות) ובחקר מערכות תשתית בארצות ערב לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                ולהכנת בנק המטרות האסטרטגיות של צה"ל. במהלך שירותו הממושך השתתף דקל </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                ברבות ממלחמות ישראל, וצבר תובנות רבות באשר להישגי המודיעין ולכשליו. סדרת </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                המודיעין הגאוגרפי". </span> </span> </p> <p> <span>                                 </span> <a href="null" target="_blank"> בפרק השני שלפניכם דקל מסביר את מהות מחקר השטח לצרכים צבאיים וכיצד התבצעה </a> </p> <p> <a href="null" target="_blank">                                עבודת המחקר. בפרק משולבים סיפורים על בעיות הקשורות בשילובם של חיילים דתיים </a> </p> <p> <a href="null" target="_blank">                                בצה"ל באותם ימים. במהלך השיחה דקל מצביע מקומם המרכזי של היהודים יוצאי גרמניה </a> </p> <p> <a href="null" target="_blank">                                (ה"ייקים) בעיצוב דמותה המקצועית של חטיבת המחקר באמ"ן.  </a> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <h2> <span> <span>                         </span> </span> </h2> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Wed, 23 Mar 2022 08:07:16 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220326 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220323 ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים סדרת מפגשים שבהם הוא משוחח על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה בחטיבת המחקר באגף המודיעין. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". בפרק השני שלפניכם דקל מסביר את מהות מחקר השטח לצרכים צבאיים וכיצד התבצעה עבודת המחקר. במהלך השיחה דקל מצביע מקומם המרכזי של היהודים יוצאי גרמניה (ה"ייקים) בעיצוב דמותה המקצועית של חטיבת המחקר באמ"ן. <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ' באדר ב ה'תשפ"ב. 23.03.2022 </span> </p> <p> <span> <span>                                ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים סדרת מפגשים </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                שבהם הוא משוחח על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                כ־30 שנה בחטיבת המחקר באגף המודיעין, כ־20 שנה מתוכן בשירות קבע. את רוב </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                שירותו עשה בגוף שעסק, בין היתר, במחקר אפשרויות התנועה שלא על גבי צירים </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                (עבירות) ובחקר מערכות תשתית בארצות ערב לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                ולהכנת בנק המטרות האסטרטגיות של צה"ל. במהלך שירותו הממושך השתתף דקל </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                ברבות ממלחמות ישראל, וצבר תובנות רבות באשר להישגי המודיעין ולכשליו. סדרת </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                המודיעין הגאוגרפי". </span> </span> </p> <p> <span>                                 </span> <a href="null" target="_blank"> בפרק השני שלפניכם דקל מסביר את מהות מחקר השטח לצרכים צבאיים וכיצד התבצעה </a> </p> <p> <a href="null" target="_blank">                                עבודת המחקר. בפרק משולבים סיפורים על בעיות הקשורות בשילובם של חיילים דתיים </a> </p> <p> <a href="null" target="_blank">                                בצה"ל באותם ימים. במהלך השיחה דקל מצביע מקומם המרכזי של היהודים יוצאי גרמניה </a> </p> <p> <a href="null" target="_blank">                                (ה"ייקים) בעיצוב דמותה המקצועית של חטיבת המחקר באמ"ן.  </a> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <h2> <span> <span>                         </span> </span> </h2> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Wed, 23 Mar 2022 06:36:00 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220323 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220313 ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים סדרת מפגשים שבהם הוא משוחח על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה בחטיבת המחקר באגף המודיעין. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". בפרק הראשון שלפניכם דקל מציג את ראשיתו הקמתו של אגף המודיעין ואת השינויים שחלו במבנה האגף בשנים 1962–1948. במהלך השיחה הוא מצביע על בעיות שונות המלוות את המודיעין בצה"ל מיום הקמתו ואשר גורמות, לא אחת, לכשלים שאפשר היה למנוע, אז והיום. <div data-rss-type="text"> <p> <span> ד"ר אורי מילשטיין ואלי דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> י' באדר ב ה'תשפ"ב. 13.03.2022 </span> </p> <p> <span> <span>                                ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים סדרת מפגשים שבהם </span> </span> </p> <p> <span> <span>                               הוא משוחח על אגף המודיעין בצה"ל עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל. דקל שירת כ־30 שנה </span> </span> </p> <p> <span> <span>                               בחטיבת המחקר באגף המודיעין, כ־20 שנה מתוכן בשירות קבע. את רוב שירותו עשה בגוף </span> </span> </p> <p> <span> <span>                               שעסק, בין היתר, במחקר אפשרויות התנועה שלא על גבי צירים (עבירות) ובחקר מערכות </span> </span> </p> <p> <span> <span>                               תשתית בארצות ערב לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית ולהכנת בנק המטרות האסטרטגיות </span> </span> </p> <p> <span> <span>                               של צה"ל. </span> </span> </p> <p> <span> <span>                               במהלך שירותו הממושך השתתף דקל ברבות ממלחמות ישראל, וצבר תובנות רבות באשר </span> </span> </p> <p> <span>                               להישגי המודיעין ולכשליו. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה </span> </p> <p> <span> <span>                               וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי". </span> </span> </p> <p> <span> <span>                               בפרק הראשון שלפניכם דקל מציג את ראשיתו הקמתו של אגף המודיעין ואת השינויים שחלו </span> </span> </p> <p> <span> <span>                               במבנה האגף בשנים 1962–1948. במהלך השיחה הוא מצביע על בעיות שונות המלוות את </span> </span> </p> <p> <span>                               המודיעין בצה"ל מיום הקמתו ואשר גורמות, לא אחת, לכשלים שאפשר היה למנוע, אז והיום. </span> <span> <span> </span> </span> </p> <h2> <span>                         טעויות בדברי דקל בסרטון </span> </h2> <p> <span> <span>                                         בדקה 41-42 דקל מדבר על היחס המזלזל של המשרתים במטכ"ל כלפי קציני המודיעין במערך השדה ואומר שלאחרונה </span> </span> </p> <p> <span>                                         פורסמו מסמכי שלל המדגימים תופעה זו. זו פליטת פה, הכוונה לפרסום מסמכים מגנזך המדינה. בהמשך מביא דקל דוגמה </span> </p> <p> <span> <span>                                         לדבריו וטוען שיונה בנדמן [ראש ענף מצרים באמ"ן] התבטא בזלזול כלפי קציני המודיעין של פיקוד. ובכן דקל בדק את דבריו </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                         והתברר לו שטעה והוא מצר על כך. הבדיקה העלתה שיונה נשאל על ידי הוועדה לגבי קשריו עם קצין המודיעין של פיקוד דרום </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                         הוא ענה ..."לא זכור לי שקמ"ן דרום פנה ביוזמתו אלי לקיים איזה שהוא דיון שקשור בהערכה או בדרכי פעולה של האויב וכנ"ל </span> </span> </p> <p> <span>                                         לא פניתי אליו" אמירה זו אולי מצביעה על נתק בין הגופים אך אינה אמירה מזלזלת. </span> </p> <p> <span> <span>                                         מי שהתבטא בזלזול היה עוזרו של בנדמן, רס"ן יעקב רוזנפלד [שימש כראש מדור צבא מצרים בענף שיונה פיקד עליו]. </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                         יעקב נשאל על ידי ועדת אגרנט לגבי האינטגרציה בינו לבין מודיעין דרום והוא ענה ..."דיון ממוסד עם קצין המודיעין של הפיקוד </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                         לא [התקיים]. לגבי קצין המערך של הפיקוד – היו מקרים שעברנו על כל המכלול של הצבא המצרי. הוא [קצין המערך בפיקוד] </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                         </span> </span> <span> לא פרטנר להערכה משותפת – בא ללמוד ולהכיר </span> <span> "...      </span> </p> <p> <span>                                         בדקה ה־74 אומר דקל שבידינו היו צילומי אוויר של מצרים שצולמו על ידי המודיעין הגרמני מכדור פורח. האמירה המדויקת                                                                          יותר היא שהצילומים בוצעו מספינת אוויר מסוג צ'פלין שקיימו טיסות מסחריות באזורנו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2576%D7%A9%D7%91+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+21-07-2022.jpg" alt=""/> </div> Sun, 13 Mar 2022 07:50:17 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220313 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220228 המחבר, אלי דקל, טוען שההסכם בין ישראל למצרים, אינו "שלום קר" כפי שהוזי השלום מכנים אותו אלא מלחמה קרה חד־צדדית, ומצרים מנסה לכרסם בו בכל דרך ובד בבד חותרת להתעצמות צבאית ושוקדת על הכנת זירת הלחימה עם ישראל. מניתוח ההתעצמות הצבאית, פיתוח התשתיות וניתוח מצבה הבינלאומי של מצרים, טען המחבר בפרסומיו השונים כי מצרים חותרת למצב בו היא תוכל להפר את הסכם השלום, להיערך בסיני בהפתעה עם כוחות גדולים ללא פתיחה באש, וישראל תאלץ "להסכים" לכך. עתה, שרוסיה פולשת לאוקרינה והמערב וארה"ב, לא מונעים זאת. המחבר מעדכן את דרך הפעולה האפשרית המצרית. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--%D7%94%D7%92%D7%99%D7%92%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%9C+%D7%90%D7%9C%D7%99+%D7%93%D7%A7%D7%9C-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%A2%D7%A8%D7%AA+-+%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span> <span> כ"ז באדר א ה'תשפ"ב </span> <br/> </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <h2> <span> רקע </span> </h2> <p> <span> <span> מאז חתימת הסכם השלום עם מצרים אני טוען שההסכם אינו "שלום קר" כפי שהוזי השלום מכנים אותו אלא מלחמה קרה חד־צדדית, שבה ישראל אכן חפצה בשלום ומוכנה לספוג עלבונות כדי לשמרו, ואילו מצרים, מיום חתימת החוזה, מנסה לכרסם בו בכל דרך ובד בבד חותרת להתעצמות צבאית ושוקדת על הכנת זירת הלחימה עם ישראל. מאז שתפס הנשיא עבד אל פתח א־סיסי את השלטון במצרים, רוּקן הנספח הצבאי להסכם השלום מכל תוכן ובעיניי מערכת היחסים בין המדינות כיום היא "דחליל שלום" המקיים יחסים מזדמנים עם ישראל לפתרון בעיות נקודתיות (גז ומאבק בדאע"ש). </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> במאמרים ובהרצאות שלי בנושא התעצמות צבא מצרים, נדרשתי לעיתים לשאלה מהי דרך הפעולה (דפ"א) שאליה חותר צבא מצרים. כדי לענות לשאלה זו קיימתי מספר רב של שיחות עם ד"ר מיכאל ברונשטיין, ויחד גיבשנו את דרך הפעולה שקראנו לה "רותם ג".[1] עיקרה של דרך פעולה זו הוא חציית תעלת סואץ במהירות ובהפתעה עם כמה דיביזיות והתייצבות בגבול ישראל בתוך יממה - ללא אף ירייה. ואז להכריז כי הסכם השלום כפי שנחתם במרץ 1979 אינו תקף יותר ומצרים רואה עצמה משוחררת מההגבלות המבישות שהושתו עליה שמשמעותן פירוז סיני (למעט דיביזיה אחת שהותר לה להיערך רק במערב סיני כשיתר סיני ריק מנוכחות צבאית). כדי לממש דפ"א זו בנתה מצרים בסיני רשת ענפה של מאגרים לוגיסטיים, סללה כבישים מהירים מהתעלה לכיוון גבול ישראל, הקימה מערך מורכב של אפשרויות לחציית תעלת סואץ (עשרות גשרים ומנהרות) ורכשה מאות מובילי טנקים. בד בבד עם כל אלה העצימה מצרים את צבאה מבחינה כמותית ואיכותית וכך ישראל תתקשה מאוד להחליט על מתקפת נגד וסביר יותר שתיאלץ ל"הסכים" למצב החדש שבו צבא מצרים ערוך בגבולה עם גֵיסות יבשה רבים, כולל כוחות רבים של אוויר והגנה אווירית. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> בדרך הפעולה "רותם ג" אין למעשה פתיחה באש יזומה של המצרים. ההנחה היא שהמצרים מבינים שהמערב ובמיוחד ארה"ב לא יאפשרו הפרה בוטה של ההסכם שהם היו שושביניו ובמידה רבה אחראים לביצועו. </span> </span> </p> <p> <span> בימים אלו אנו רואים שהמערב וארה"ב אינם מוכנים לסכן את צבאם כדי לסייע לאוקראינה להתמודד עם התוקפנות הרוסית. ד"ר ברונשטיין ואני סבורים כי המצרים הצופים ברפיסות של המערב ועלולים לעדכן את דרך הפעולה שלהם כפי שיפורט להלן: </span> </p> <h2> <span> דרך פעולה עדכנית "רותם ג משופר" של צבא מצרים מול ישראל </span> </h2> <p> <span> דרך זו תהיה חציית כמה דיביזיות את תעלת סואץ בהפתעה והתייצבות בגבול ישראל על הקו אילת-רפיח. יש אפשרות שהמהלך יכלול גם הנחתת דיביזיה ממוכנת בחופי רצועת עזה, יצירה מהירה של קו הגנה מבוצר (בסיוע כוחות ההנדסה הגדולים של צבא מצרים) והכרזה שמצרים חיכתה מעל ל־40 שנה שישראל תיסוג שהשטחים שכבשה ב־1967 וב־1948 (למשל, אילת שלטענת המצרים נכבשה לאחר הסכמי הפסקת האש). מצרים קוראת לישראל להתחיל מייד בנסיגה מהשטחים הכבושים וָלא - תפעל בכוח הזרוע להשבתם. מבחינת המצרים רצוי שמהלך כזה ילֻווה גם בהתקפות רקטות וטילים של כוחות החיזבאללה בלבנון, החמאס בעזה, ערביי ישראל ויהודה ושומרון. כל תגובה של ישראל על התקפות ארגוני החבלה "תתפרש" כ"בלתי מידתית" ותהווה עילה למצרים לפתיחה מיידית באש נגדנו. המצרים יכולים, משיקולים של "חלוקת עור הדוב", לבצע מהלך שכזה גם ללא תלות בשיתוף הפעולה עם הכוחות הנוספים שמניתי. </span> </p> <h2> <span> הערות </span> </h2> <h2> <span> [ </span> <span> 1]. אחרי שישראל, בסיוע בריטניה וצרפת, כבשה את סיני בשנת 1956 ("מלחמת קדש"), היא אולצה על ידי ארה"ב להחזיר את כל השטח שנכבש ובתמורה הבטיחה מצרים לארה"ב כי בסיני ישהו רק כוחות צבא מעטים וכי מצרים תקפיד שלא לפגוע בישראל. בפברואר 1960 הפרה מצרים את ההסכמות הללו והכניסה בחשאי כוחות צבא רבים שנערכו בגבול ישראל-מצרים. ישראל, שהופתעה מאוד ממהלך זה, התעשתה ופרסה את צה"ל במבצע שכונה "כוננות רותם". המצרים, בסופו של דבר הסיגו את כוחותיהם חזרה למצרים. לאחר מכן הם החלו בבניית תשתיות צבאיות בסיני שיכשירו זירה זו למלחמה, וחזרו שוב על המהלך בשנת 1967. במהלך זה שאני מכנה "רותם ב", הם הכניסו את צבאם לסיני בריש גלי, וקיוו שישראל "תסכים" למצב החדש שבו צבא מצרי ערוך בסיני והשייט לאילת ייפסק. ישראל לא הסכימה ויזמה את מלחמת ששת הימים שבה הובסו המצרים. </span> <span> <span>   </span> </span> </h2> <p> <br/> </p> <h2> <span> <br/> </span> </h2> </div> Mon, 28 Feb 2022 08:53:45 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220228 הגיגים ועדכוני מודיעין,צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220227 בערוץ היוטיוב של ד"ר אורי מילשטיין פורסמה שיחה שקיים עם ד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא המלחמה באוקרינה, רקע היסטורי שלה והשלכותיה על ההבנה הביטחונית הכללית ועל העימות בין ישראל לערבים. השיחה התקיימה ב־27.02.2022 ועלו בה, בין היתר הנושאים הבאים: - סקירה היסטורית של שורשי הסכסוך בין רוסיה לאוקרינה - מהו לאום ומהו סיפוח טריטוריות ממניעים לאומיים - השקר באמירה של "חוקרים" כאילו נושא הלאומיות הוא נושא חדש ושלילת התזה הפוסטמודרניסטית של "פסילת הלאומיות" ו"תום עידן המלחמות הגדולות בין בעמים" - לקראת סוף הפגישה, החל מהדקה ה-55, הוצג ניתוח של דפ"א (דרך פעולה אפשרית) של אויבי ישראל באזורנו. <div data-rss-type="text"> <p> <span> כ"ו באדר א ה'תשפ"ב  27.02.2022 </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span>                                                        בערוץ היוטיוב של ד"ר אורי מילשטיין פורסמה שיחה שקיים עם ד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                                        המלחמה באוקרינה, רקע היסטורי שלה והשלכותיה על ההבנה  הביטחונית הכללית ועל העימות </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                                        בין ישראל לערבים. השיחה התקיימה ב־27.02.2022 ועלו בה, בין היתר הנושאים הבאים: </span> </span> </p> <p> <span>                                                               -    </span> <span> <span> סקירה היסטורית של שורשי הסכסוך בין רוסיה לאוקרינה </span> </span> </p> <p> <span>                                                               -    מהו לאום ומהו סיפוח טריטוריות ממניעים לאומיים </span> </p> <p> <span> <span>                                                               -    השקר באמירה של "חוקרים" כאילו נושא הלאומיות הוא נושא חדש ושלילת התזה </span> </span> </p> <p> <span>                                                                    הפוסטמודרניסטית של "פסילת הלאומיות" ו"תום עידן המלחמות הגדולות בין בעמים" </span> </p> <p> <span> <span>                                                               -    לקראת סוף הפגישה, החל מהדקה ה-55, הוצג ניתוח של דפ"א (דרך פעולה אפשרית) </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                                                    של אויבי ישראל באזורנו.  </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 27 Feb 2022 09:50:00 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220227 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220206 מר אלכס צייטלין מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים" מראיין את ד"ר מיכאל ברונשטיין ואלי דקל בנושא "עימות צבאי אפשרי בין רוסיה לאוקרינה". במהלך הראיון עלו הנושאים הבאים: סקירת היסטורית של המתחים בין רוסיה לאוקרינה, סדר הכוחות של הצבאות, והיערכות צבא רוסיה בגבול אוקרינה. השיחה מלווה במפות ובהדגמות של צילומי לוויין מפוענחים. במהלך השיחה נדונות דרכי פעולה אפשריות של הצדדים. נקודה נוספת בשיחה היא השימוש המועט שעושים עיתונאים וחוקרים באקדמיה בצילומי אוויר ולווין כבסיס נתונים אמין, והולכים לעיתים שבי אחר עלוני תעמולה של גורמים בעלי עניין. <div data-rss-type="text"> <p> <span> 02.06.2022 </span> </p> <p> <span> <span>                               מר אלכס צייטלין מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים" מראיין את ד"ר </span> </span> </p> <p> <span> <span>                               מיכאל ברונשטיין ואלי דקל בנושא "עימות צבאי אפשרי בין רוסיה לאוקרינה". </span> </span> </p> <p> <span> <span>                               במהלך הראיון עלו הנושאים הבאים: סקירת היסטורית של המתחים בין רוסיה </span> </span> </p> <p> <span> <span>                               לאוקרינה, סדר הכוחות של הצבאות, והיערכות צבא רוסיה בגבול אוקרינה. השיחה </span> </span> </p> <p> <span> <span>                               מלווה במפות ובהדגמות של צילומי לוויין מפוענחים. במהלך השיחה נדונות דרכי </span> </span> </p> <p> <span> <span>                               פעולה אפשריות של הצדדים. נקודה נוספת בשיחה היא השימוש המועט שעושים </span> </span> </p> <p> <span> <span>                               עיתונאים וחוקרים באקדמיה בצילומי אוויר ולוויין כבסיס נתונים אמין, והולכים לעיתים </span> </span> </p> <p> <span>                               שבי אחר עלוני תעמולה של גורמים בעלי עניין.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2579%D7%A9+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97.jpg" alt=""/> </div> Wed, 09 Feb 2022 08:57:18 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220206 המודיעין החזותי,צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220125 הרצאה העוסקת בניתוח ה"איומים" האפשריים על מצרים מצד המדינות: טורקיה, לוב ואתיופיה ובוחנת כיצד צבא מצרים נערך להתמודדות מול איומים אלו. הרקע להרצאה היא העובדה שצבא מצרים מתעצם מאוד בשנים האחרונות, ורבים מהפרשנים מייחסים את ההתעצמות ל"איומים" על מצרים. הרצאה מנסה להעמיד את ההשערות השונות על הקרקע המוצקה של עובדות המופקות מחקר מערכות תשתית. <div data-rss-type="text"> <p> <span> אלי דקל-דליצקי. י"ב בשבט ה'תשפ"ב </span> </p> <p> <span> <span>                                      הרצאה העוסקת בניתוח ה"איומים" האפשריים על מצרים מצד המדינות: טורקיה, </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                      לוב ואתיופיה ובוחנת כיצד צבא מצרים נערך להתמודדות מול איומים אלו. הרקע </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                      להרצאה היא העובדה שצבא מצרים מתעצם מאוד בשנים האחרונות, ורבים </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                      מהפרשנים מייחסים את ההתעצמות ל"איומים" על מצרים. הרצאה מנסה </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                      להעמיד את ההשערות השונות על הקרקע המוצקה של עובדות המופקות מחקר </span> </span> </p> <p> <span>                                      מערכות תשתית. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>                                                   </span> <span> הערה! </span> </p> <p> <span> <span>                                                  במהלך ההרצאה אמרתי כי מצרים משקיעה כ-120 מיליארד דולר ברכש אמצעי לחימה. אמירה זו אינה מדויקת, </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                                  האמירה המדויקת יותר היא שמצרים משקיעה בהתעצמות צבאית סך של 120 מיליארד דולר. ההגדרה התעצמות </span> </span> </p> <p> <span>                                                  צבאית כוללת הן רכש אמצעי לחימה והן השקעה בפיתוח תשתיות צבאיות כגון נמלים צבאיים ומחסני תחמושת בסיני. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 25 Jan 2022 19:33:46 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220125 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220117 מר אלכס צייטלין מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים" ראיין את האלוף במילואים גרשון הכהן בנושא צה"ל וישראל במלחמה עתידית". במהלך שיחה של כשעה נדונו, בין היתר, הנושאים הבאים: חוסר האחריות באי הכנת צה"ל למלחמה מול צבאות סדירים כמו הצבא המצרי, היכולת המוגבלת של צה"ל לפעול בים עקב הפיכתה של מצרים למעצמה ימית, הקמה מחדש של כוח הגנה מרחבית משמעותי, הטנק ככלי לחימה בשדה הקרב המודרני, ואמונת הכזב שבעזרת עליונות טכנולוגית נוכל לאויבנו. <div data-rss-type="text"> <p> <span> 17.01.2022 </span> </p> <p> <span> <span>                                                         מר אלכס צייטלין מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים" ראיין את האלוף במילואים גרשון הכהן בנושא </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                                         צה"ל וישראל במלחמה עתידית". במהלך שיחה של כשעה נדונו, בין היתר, הנושאים הבאים: חוסר האחריות באי </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                                         הכנת צה"ל למלחמה מול צבאות סדירים כמו הצבא המצרי, היכולת המוגבלת של צה"ל לפעול בים עקב הפיכתה </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                                         של מצרים למעצמה ימית, הקמה מחדש של כוח הגנה מרחבית משמעותי, הטנק ככלי לחימה בשדה הקרב המודרני, </span> </span> </p> <p> <span>                                                         ואמונת הכזב שבעזרת עליונות טכנולוגית נוכל לאויבנו. </span> </p> <h1> <span>                                   </span> <span> <span> הערות ונתונים נוספים של אלי דקל </span> </span> </h1> <p> <span> <span>                                                        בהרצאה אמר האלוף גרשון הכהן כי בסד"כ של צבא מצרים יש שתי דיביזיות שריון המצוידות בטנקים האמריקניים </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                                        "אברהמס". למיטב ידיעתי בצבא מצרים יש ארבע דיביזיות שריון המצוידות בטנקי אברהמס ובנוסף יש בסד"כ עוד </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                                         10 דיביזיות ממוכנות שרובן מצויד בטנקים מסוג פטון. 500 הטנקים החדישים שמצרים רכשה מרוסיה, אותם מזכיר </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                                         האלוף גרשון הכהן, טרם נכנסו לשרות. בנוסף יש במחסני החרום של צבא מצרים עוד כ-2,000 טנקים מסוג פטון </span> </span> </p> <p> <span>                                                         ואברהמס. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span>                                                         האלוף גרשון הכהן מזכיר בדבריו גם את נושא התעצמות חיל הים המצרי ורכש שתי נושאות מסוקים. להלן כמה </span> </span> </p> <p> <span>                                                         נתונים נוספים על זרוע הים בצבא מצרים: </span> </p> <p> <span> <span>                                                         חיל הים המצרי מונה כיום 283 כלי שייט. על פי מכון מחקר המדרג את עוצמות הצבאות בעולם, צי המצרי מדורג </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                                         במקום השביעי בעולם ואילו הצי הישראלי נמצא במקום ה-37. הצי המצרי כולל בין היתר 36 נחתות ומקיים אימונים </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                                         רבים עם דיביזיה ממוכנת המתאמנת לאפשרות של נחיתה מהים. </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                                         הצי כולל גם 18 נמלים צבאיים גדולים שתשעה מתוכם נבנו מאז שהנשיא עבד אל פתח תפס את השלטון במצרים. </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                                         רובם של הנמלים נבנה בים התיכון, ומבניהם אציין את בניית הנמל הצבאי הגדול "ה-3 ביולי" (מועד ההפיכה של </span> </span> </p> <p> <span>                                                         הנשיא סיסי) שנבנה בגבול מצרים לוב. נמל זה מאפשר למצרים שליטה על נתיבי השייט לישראל. </span> </p> <p> <span>                                                         פרטים רבים נוספים אפשר למצוא בסקירה "זרוע הים בצבא מצרים" שפרסמה באתר זה במרץ 2021. </span> </p> <p> <span> <span>                                                         סקירה זו כוללת גם התייחסות של תא"ל (מיל') אלי רהב ששימש בין היתר כראש מספן ים (תפקיד שמשמעותו </span> </span> </p> <p> <span>                                                         היא סגן מפקד חיל הים) והוא כותב בין היתר: ... </span> <span> <span> "לסיכום, מצרים הינה מעצמה ימית הנמצאת בהתחזקות. ישראל </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                                         נראית כמוותרת על צי הסוחר ומחלישה את זרוע הים נמצאת בסיכון. בכל עימות בעתיד תמצא ישראל את עצמה חסומה </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                                         בים האדום וגם בים התיכון ותצטרך להתמודד עם כוח פלישה מהים - הלוואי ואתבדה" </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 17 Jan 2022 08:27:55 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220117 צבא מצרים,הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220114 אלי דקל, החוקר מערכות תשתית הצבאית והאזרחית, איתר לאחרונה בקהיר מחנה קבע המיועד לחטיבת טילי קרקע-קרקע ארוכי טווח. חטיבה זו היא בנוסף לחטיבות טילי הקרקע המצויות בסד"כ של צבא מצרים עוד מתקופת מלחמת יום הכיפורים. בנייתו של המחנה החלה בשנת 2015 והסתיימה ב־2017. סוג הטילים בהם מצוידת החטיבה אינו ידוע אך מדובר בטילים העולים בגודלם על טילי הסקאד בהם הצטיידו כמעט כל מדינות ערב עוד לפני שנים רבות. במאמר פרטים על טילי הקרקע קרקע במצרים <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%94%D7%92%D7%99%D7%92%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%9C+%D7%90%D7%9C%D7%99+%D7%93%D7%A7%D7%9C-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%A2%D7%A8%D7%AA-cc476c41.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span> י"ב שבט ה'תשפ"ב </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> במסגרת מחקר מערכות התשתית צבאיות, איתרתי לאחרונה בקהיר מחנה קבע המיועד לחטיבת טילי קרקע-קרקע ארוכי טווח. חטיבה זו היא בנוסף לחטיבות טילי הקרקע המצויות בסד"כ של צבא מצרים עוד מתקופת מלחמת יום הכיפורים. בנייתו של המחנה החלה בשנת 2015 והסתיימה ב־2017. סוג הטילים בהם מצוידת החטיבה אינו ידוע אך מדובר בטילים העולים בגודלם על טילי הסקאד בהם הצטיידו כמעט כל מדינות ערב עוד לפני שנים רבות. </span> </p> <h2> <span> <span> פרטים אחדים על התפתחות מערך טילי הקרקע קרקע במצרים </span> </span> </h2> <p> <span> <span> כבר בשנות הששים של המאה הקודמת, ניסתה מצרים בסיוע של מומחים גרמניים, לפתח ולייצר כ־1,000 טילי קרקע – קרקע. לצורך המיזם הקימה מצרים שרשרת של מפעלי תעשייה שהיו מתוכננים לייצר את הטילים. המיזם סוכל על ידי ישראל שדאגה להבריח את המומחים הגרמניים ממצרים. הפרויקט אמנם סוכל, אך מפעלי הייצור נשארו על מכונם, ומאז הם התפתחו ושייכים כיום לתעשייה הצבאית המצרית שכיום היא כוללת עשרות מפעלים מסוגים שונים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עוד לפני מלחמה יום הכיפורים סיפקה ברית המועצות למצרים חטיבת רקטות מסוג פרוג (טווח של כ־70 קילומטר) ואך הבטיחה לספק טילי קרקע־קרקע מסוג סקאד B לטווח של 300 ק"מ. לצורך קליטת טילי הסקאד בנתה מצרים תשתית אחסון של לפחות 1,000 טילים. בפועל, לפני המלחמה הוקמה בסיוע סובייטי חטיבת טילי קרקע־קרקע סקאד, אך כמות הטילים שסופקה בפועל הייתה זעירה. במהלך המלחמה, כשראו הסובייטים שהלקוח שלהם עומד להפסיד, הם הזדרזו ושלחו כמות משמעותית של טילי סקאד למצרים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לאחר מלחמת יום הכיפורים, שטיל הסקאד יצא מהשירות במדינות ברית וורשה, הציעה ברית המועצות את הטיל לכול מדינות ערב, כנראה במחיר השווה לכול נפש. כמעט כל מדינות ערב עטו על ה"מציאה" וקנו כמויות מהטיל. כך למשל סוריה בנתה תשתיות לאחסון של כ-1,000 טילים. עיראק רכשה לפחות 700 טילים ושיפרה להם את הטווח ל־600 קילומטר (סקאד C), ואפילו לוב רכשה כמה מאות. גם מצרים לא טמנה ידה בצלחת ובנתה תשתית ל־1,000 טילים נוספים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מאז מלחמת יום הכיפורים מצרים "מכחישה"  את העובדה שברשותה ארסנל גדול של טילים. כך למשל, בשנת 1976 ביום השנה ה־43 למלחמת יום הכיפורים, ערכה מצרים מפגן צבאי גדול ובו הציגה בפני קהל מוזמנים את "הנשק שלנו במלחמת אוקטובר". הוצגו כלי נשק רבים למעט רקטות הפרוג וטילי הסקאד. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> על מנת להסיר ספק, מצרים לא הוציא מהסד"כ שלה את הטילים, רק שהיא לא מפרסמת את קיומם בציבור. יתרה מזו, מצרים מפתחת את מתקני ניסוי הטילים שלה ואף כורה מנהרות אחסון המאפשרות אחסון של טילים ארוכי טווח. פרטים רבים על מחקר טילי הקרקע קרקע באגף המודיעין תוכלו למצוא בספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע" </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 14 Jan 2022 06:36:51 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220114 הגיגים ועדכוני מודיעין,צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/220112 לאחרונה נחנך בקהיר החדשה "המטה החדש של מנהלת הביטחון הכללי בקהיר". המדובר בגוף אדמיניסטרטיבי העוסק בעיקר בדיכוי התקוממויות נגד המשטר. מתחם המשרדים מוגן בצורה יוצאת דופן באמצעות 14 מגדלי שמירה. אבטחה כבדה שכזו אינה מוכרת במתקנים אסטרטגיים אחרים במצרים. חוקר מערכות התשתית אלי דקל, שגילה את התופעה, מנתח את הרקע ההיסטורי של מתקני אבטחת המשטר ומסביר מדוע עתה ניתנת תשומת לב מיוחדת להגנה על הגופים המשמרים את שילטונו של נשיא מצרים עבד אל פתח א־סיסי. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2583%D7%A9+852%D7%91%D7%91+220112+%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%AA+%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99+%D7%91%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%A8.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> י' בשבט ה'תשפ"ב  12.01.2022 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> בניית ה"יעד המבוצר" - המטה החדש של מנהלת הביטחון הכללי בקהיר  </font> </b> </div> <div> <span> בסוף שנת 2021 נחנך בצפון העיר קהיר החדשה (New Cairo City), המתחם החדש של מנהלת הביטחון הכללי בקהיר. המתחם נמצא כ־13 ק"מ דרומית מזרחית לשדה התעופה הבין־לאומי של קהיר, וכ־22 ק"מ מעיר הבירה החדשה של מצרים (עדיין ללא שם). </span> </div> <div> <span> המייחד את המתקן החדש הוא מספר מגדלי השמירה הפזורים לאורך החומה המקיפה אותו. יש שם 14 מגדלי שמירה - מספר שאין לו אח ורע בהגנה על משרדים ממשלתיים ומפקדות צבאיות. למשל, מחנה המטה הכללי של צבא מצרים בקהיר, הכולל מבנים רבים ומשתרע על שטח הגדול פי חמישה ממטה מנהלת הביטחון הכללי, מוגן בסך הכול על ידי 12 מגדלי שמירה.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <b> <font> פרטים אחדים על המטה החדש </font> </b> </div> <div> <span> מדובר במבנה גדול בן חמש קומות המשתרע על שטח בנוי של 30,440 מ"ר. למבנה חמישה אגפים המקושרים ביניהם במסדרון מרכזי. להלן פירוט חלק מתכולת האגפים במקום (ראו צילום לעיל). </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אגף א' – מושב המטה, אולם הכינוסים המרכזי. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אגף ב' – מנהל החקירות, כולל מחלקה לחקירת אלימות נגד נשים. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אגף ג' – המחלקה למעקב אחר ביצוע גזרי דין, המחלקה למידע ממוחשב והמחלקה לתכנון ומעקב. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אגף ד' – המנהל הכללי של משטרת החירום וחדר המבצעים של פעולות החירום. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אגף ה' – מגורי ה"שוטרים" המשרתים במקום. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> המתקן מצויד בחידושים טכנולוגיים רבים המאפשרים לו לצפות ולשלוט על המתרחש במרחב. מקובל שבמתקנים כאלו יש חדרי מעצר ואף מתקני כליאה למשכי זמן ארוכים יותר.        </span> </div> <div> <b> <font> סיכום </font> </b> </div> <div> <span> המיגון הבלתי שגרתי של מבנה משרדים ממשלתי הוא חלק מתהליך של מיגון עצמי לדעת של שלטון החש שסר חינו בקרב העם והוא נוקט צעדים חסרי תקדים כדי לשמר את השלטון. במסגרת צעדים חריגים אלו נבנים בתי כלא המוגנים על ידי מאות מגדלי שמירה, וסביב ארמונו החדש של הנשיא בעיר הבירה החדשה נבנה "הר עפר" להגנה.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> להערכתי, המשטר נוקט אמצעי מיגון חריגים עקב ההערכה כי העם במצרים מתפכח מחלום "הנשיא המושיע" ורואה שחלק ניכר ממיזמי הפיתוח שיזם הנשיא החדש אינם עולים יפה כמצופה.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <b> <font> רקע היסטורי להבנת התמונה הכוללת </font> </b> </div> <div> <span> משטרים טוטליטריים הנשענים על כידונים של כוחות אבטחה, נוהגים מאז ומעולם להקיף עצמם בחומות ובכוחות אבטחה רבים. השלטון במצרים לדורותיו, למרות החזות הדמוקרטית לכאורה, אינו שונה מיתר השליטים הדואגים לשמר את שלטונם בחסות כוחות מיוחדים שתפקידם לאבטח את המשך השלטון של השליט ה"נבחר". </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> במצרים, עוד בתקופתו של הנשיא אנואר א־סאדאת (וקרוב לוודאי שהוא ירש זאת מהנשיא נאצר), היה קיים משרד ממשלתי רב־כוח בשם "המשרד לביטחון פנים". זהו גוף אזרחי השולט על המשטרה ה"רגילה" ועל רשת מסועפת של ארגונים שכל כולם נועדו לשמר את השלטון. השליטה של המשרד לביטחון פנים על הנעשה במדינה נעשית באמצעות מעין "פיקודים מרחביים" הפזורים בכל המחוזות של מצרים. בכול מחוז יש מעין מפקדה בשם "מנהלת הביטחון הכללי למחוז X". מפקדה כזו היא שילוב של הכוחות האלה: שב"כ, משטרה, פרקליטות ושירות בתי הסוהר. כלומר לגוף זה יש יכולות מודיעיניות וביכולתו לעצור ולחקור ולהשליך לכלא כל מי שנראה לו כחותר תחת השלטון. למשרדי הביטחון הכללי יש מעין צבא משלו בשם "אמן אל מרכזי". כוחות משטרה אלו עוסקים אך ורק בפיזור התקהלויות ובמניעת הפגנות נגד המשטר. עוד בימיו של הנשיא סאדאת מנה כוח זה מאות אלפי "שוטרים" שכל תפקידם בעולם היה לנפץ גולגולות. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> כידוע, אמצעי הביטחון שנקט הנשיא סאדאת לא עמדו לו והוא נרצח. הנשיא מובארכ, יורשו של הנשיא סאדאת, הגדיל והעצים את כוחות ביטחון הפנים כך שרק הזכרת שמם עוררה חלחלה בקרב ההמון. בזכותם הוא הצליח לשרוד בשלטון במשך כ־30 שנה, עד שהופל במסגרת ימי הטלטלה האזורית. כמה חולמים בעולם נטו לכנות ימים אלו בשם השקרי "ימי האביב הערבי", עד שהתברר להם שהאביב הצמיח רק חרולים ומשטרים אפלים עוד יותר מקודמיהם. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> הנשיא עבד אל פתח א־סיסי, שתפס את השלטון מידי הנשיא הנבחר מוחמד מורסי, החליט עם עלותו לשלטון שאין די בכוחות אבטחת המשטר שטיפח קודמו והוא מקים כוחות צבא ייעודיים, (הנקראים בפי "דיביזיות חי"ר קלות") המצוידים בנשק אוטומטי ואף בתותחים. ובמקביל הוא מרחיב מאוד את מערך הכליאה למתנגדי המשטר. כמו כן הוחל בתהליך מיגון מחנות הצבא ומתקני השלטון מפני כוחות חתרניים. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> להרחבה נוספת בנושא אבטחת המשטר ראו: </span> </div> <div> <span> • מאמר – "פיתוח מואץ של בתי כלא במצרים" בקישור: <a href="https://www.dekelegypt.co.il/211123"> https://www.dekelegypt.co.il/211123 </a> </span> </div> <div> <span> • הרצאה - "האם מצרים צועדת לקראת הפיכה?" בקישור: <a href="https://www.dekelegypt.co.il/211212"> https://www.dekelegypt.co.il/211212 </a> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> Wed, 12 Jan 2022 19:06:44 GMT https://www.dekelegypt.co.il/220112 מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/my-post6100f8bb מר אלכס צייטלין מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים" מראיין אל קסניה סבטלובה ואלי דקל בנושא המשך שלטונו של הנשיא עבד אל פתח א־סיסי ויחסי ישראל מצרים. במהלך הראיון דנו השנים, בין היתר, בנושאים הבאים: סקירת קצרה על המתרחש המצרים מסוף ימיו של הנשיא חוסני מובארכ ועד לימינו, מעורבותה של מצרים במתרחש ברצועת עזה והמשך התיווך המצרי בין ישראל לחמאס, בעיית המים של מצרים והחשש להתלקחות פעולות איבה בינה לבין אתיופיה על רקע בנייתו של "סכר התחייה", והאכזבה של חלק מהעם המצרי מפועלו של הנשיא והמשך שילטונו במצרים. <div data-rss-type="text"> <p> <span> 19.12.2021 </span> </p> <p> <span> <span>                                מר אלכס צייטלין מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים" </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                מראיין אל קסניה סבטלובה ואלי דקל בנושא המשך שלטונו של הנשיא </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                עבד אל פתח א־סיסי ויחסי ישראל מצרים. במהלך הראיון דנו השנים, </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                בין היתר, בנושאים הבאים: סקירת קצרה על המתרחש המצרים מסוף </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                ימיו של הנשיא חוסני מובארכ ועד לימינו, מעורבותה של מצרים במתרחש </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                ברצועת עזה והמשך התיווך המצרי בין ישראל לחמאס, בעיית המים של </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                מצרים והחשש להתלקחות פעולות איבה בינה לבין אתיופיה על רקע בנייתו </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                של "סכר התחייה", והאכזבה של חלק מהעם המצרי מפועלו של הנשיא </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                והמשך שלטונו במצרים.  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> New Paraל                            </span> <span> <span> הלן השלמה ותיקון של נתונים שגויים שנאמרו על ידי במהלך הדיון: </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                             </span> </span> <span> <span>  א.   בשנת 2015 פרסמה מצרים תוכנית פיתוח רב שנתית ובמסגרתה יש בכוונתה להפריח 6 מיליון דונם </span> </span> </p> <p> <span>                                                    אדמות מדבר – זאת על אף "מצוקותיה" בעניין מחסור במים </span> </p> <p> <span> <span>                                              ב.    במהלך הדיון על המתרחש ברצועת עזה, אמרתי כי כל הפיגועים של הגורמים האיסלמיסטיים נגד </span> </span> </p> <p> <span>                                                     השלטון וצבא מצרים מתרחשים באזור שנמצא ממערב לאל עריש. אמירה זו שגויה! הכוונה הייתה </span> </p> <p> <span>                                                     לומר שכל הפיגועים מתרחשים ממזרח לאל עריש ב"מרובע הדמים" אל עריש-ג'בל ליבני-קציעות-רפיח. </span> </p> <p> <span> <span>                                              ג.     בדיון על הסכר התחייה באתיופיה אמרתי כי הסכר יוצר אגם בקיבולת מרבית של 40 מיליארד מטר מעוקב. </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                                    הנתון הנכון הוא 72 מיליארד מטר מעוקב. כמובן תיקון זה אינו משנה את קביעתי כי בניית הסכר באתיופיה </span> </span> </p> <p> <span>                                                    לא תגרום למחסור במים במצרים. </span> </p> <p> <span>                                            אלי דקל </span> </p> <p> <span> graph </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> New Paragraph            </span> </span> <span> הדגמת מספר התיירים הדל במצרים </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2581%D7%A9+211227+%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9E%D7%AA+%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%99+%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA.png" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2579%D7%A9+%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97.jpg" alt=""/> </div> Fri, 31 Dec 2021 08:15:40 GMT https://www.dekelegypt.co.il/my-post6100f8bb צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/211227 הבעת דעה על האופן בו התנהל דיון בין אנשי אקדמיה בסוגיית הדחתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בטיעונים "משפטיים". <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%94%D7%92%D7%99%D7%92%D7%99%D7%9D+%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%A2%D7%A8%D7%AA.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span>   </span> <span> אליהו דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> כ"ג בטבת ה'תשפ"ב </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> הפרופסור יוסף אגסי מקיים בביתו חוג המתכנס לצורך החלפת דעות. לכאורה, מה רע בשיח תלמידי חכמים המלבנים ביניהם סוגיות שונות? אכן, כנראה אין רע בכך כל עוד המתכנסים משמיעים את הדעות שראוי לבן תרבות להשמיע. בסרטון שלפניכם שיזם אלכס צייטילין מנהלו של ערוץ האינטרנט "באים אל הפרופסורים", תראו שכאשר החבורה ה"נאורה" שומעת דברים החורגים "מדף המסרים" של אלילי האקדמיה, הם פושטים את גלימת הנאורות ומתעללים במי שמעז לחרוג ממהלך מחשבתם המקובעת.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בקצרה, מדובר בד"ר משה ברנט, שהציג בפני החבורה תזה שלפיה במדינת ישראל בוצע "סיכול ממוקד" (פוטש משפטי כלשון ברנט) כלפי ראש ממשלה מכהן. לדעת המרצה, זהו פשע ברמה בין־לאומית הראוי לחקירה של בית משפט מיוחד. לדברי ברנט, את הפשע ביצעו הפרקליטות והמשטרה בסיוע העיתונות כאשר האליטות בגדו בייעודן ומילאו פיהן מים ובכך נתנו יד לפשע.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> המאזינים הנאורים לא אפשרו לד"ר ברנט לסיים משפט, וקטעו את חוט מחשבותיו, וכאשר הצליח סיים באופן כלשהו את דבריו – אף אחד מהחבורה לא התייחס עניינית לדבריו. הם, הנאורים, הפנו את האש לעבר האיש שחוסל על ידי ה"מאפיה" בטיעון ש"מגיע לו למות ולנו אין עניין לחקור את הגורם למוות".    </span> </div> <div> <span>   </span> </div> <div> <span> במהלך "הדיון" המרתק, צפיתי בהנאה רבה בהתנהלות של פרופ' יוסף אגסי, איש האקדמיה, עם קהל תלמידיו. מעניין היה לראות את ה"רעבע" של האליטות, בקולו הרך ובצחוקו המתגלגל, מנסה להסות את תלמידיו בהנפת ידיים ענוגה. מדי פעם, כשאין די בכך, הוא פולט שמות של "קדושים" מהבוידם, לאמור, הירגעו נא תלמידיי – כבר היו דברים מעולם. במיוחד מצאה חן בעיניי העובדה שפרט למלמול פסוקים "מהתורות" של הקדמונים, לא היה ל"רעבע" מה לומר לגופו של העניין.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> תודה לאלכס צייטלין על שאפשר לנו הצצה לתרבות הדיון ולמגוון הדליל של הדעות של אלה הספונים במקדשי הקִדמה.  </span> </div> <div> <span>    </span> </div> <div> <span> אפשר לצפות בסרטון המכונן" "בגידת האליטות" בקישור: </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=qOAh3zNWzC0"> https://www.youtube.com/watch?v=qOAh3zNWzC0 </a> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> פורסם באתר "באים אל הפרופסורים 27.12.2021 </span> </div> <div> <font> <span> <b> <br/> </b> </span> </font> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> Mon, 27 Dec 2021 06:23:20 GMT https://www.dekelegypt.co.il/211227 הגיגים ועדכוני מודיעין thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/211221 בעקבות פגישתו של ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט עם נשיא מצרים עבד אל פתח א־סיסי בשארם א־שיח' נשאל אלי דקל האם אפשר לראות בפגישה זו תפנית ב"יחסה הצונן" של מצרים לישראל. במאמר אלי דקל עונה לשאלה זו. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%94%D7%92%D7%99%D7%92%D7%99%D7%9D+%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%A2%D7%A8%D7%AA.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span>   </span> <span> אליהו דקל-דליצקי </span> </p> <p> <span> י"ז בטבת ה'תשפ"ב </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <br/> </div> <div> <span> <b> <font> רקע </font> </b> </span> </div> <div> <span> <font> באוקטובר 2019 פרסמתי בערוץ היוטיוב שלי הרצאה בנושא "40 שנה להסכם השלום" </font> </span> </div> <div> <span> <font> (בקישור: <a href="https://www.youtube.com/watch?v" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v </a> ). בין התגובות הייתה התגובה הבאה ..."האם נכון לבחון מחדש את הגישה המצרית הפומבית כלפי ישראל לאחר הסכמתם לפרסם בתקשורת את ביקורי בכירים ישראלים? רק לאחרונה נערכו שתי פגישות בדרגים בכירים, קרי בין רה״מ בנט ושר החוץ לפיד לבין אל-סיסי. זאת אמנם לא התחממות משמעותית הנסמכת על תמיכה עממית, אבל עדיין, מדובר בהצהרה ברורה כלפי הפנים המצרי". להלן תגובתי:  </font> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> <font> יחסי ישראל - מצרים כיום </font> </b> </span> </div> <div> <span> לדעתי, הפגישות שהתקיימו לאחרונה, היו פגישות מבזות, שאינן מבשרות לעת הזו על שינוי כיוון משמעותי ביחסים בין המדינות. פגישות מבזות בשארם א-שיח' היו בעבר והן דומות בעיני, סליחה על הביטוי, לפגישה עם נערת רחוב בחדר מדרגות חשוך. למצרים יש מזה עשרות שנים ארמון הארחה נשיאותי בקהיר, וזהו המקום לארח אישים בדרג של ראש ממשלה. המצרים, כל עוד הם לא קיבלו לידם את סיני, הם אכן ארחו את ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין, בארמון זה. מאז קבלת סיני, מקומות המפגש והפרסום בכלי התקשורת במצרים הלכו ונדחקו לקרן זווית. המפגש האחרון עם ראש הממשלה בנט נעשה באופן מבזה במיוחד: חפוז, ללא הודעה מוקדמת לעיתונות, ללא משמר כבוד, וללא הגינונים המקובלים, ובאתר פגישות דמוי "חדר מדרגות". גם הפגישה עם שר החוץ - מי שקיבל את פניו בשדה התעופה היה סגן שר החוץ. הסברה שלי היא שעצם קיום הפגישות ו"החימום" למראית עין של היחסים, נעשה עקב המצוקה הנוכחית של השלטון במצרים הצועד לקראת אפשרות של "חדלות פירעון". אני משער שהשלטון במצרים מקווה שהיהודים השולטים בבנקאות העולמית (כך מאמינים גדולי האנטישמים), יושיעו את מצרים. מציע להאזין להרצאה שלי בנושא "האם מצרים צועדת לקראת הפיכה" בקישור:  </span> </div> <div> <span>   <a href="https://youtu.be/LU2M7t-BVM4" target="_blank"> https://youtu.be/LU2M7t-BVM4 </a> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> Tue, 21 Dec 2021 12:22:37 GMT https://www.dekelegypt.co.il/211221 הגיגים ועדכוני מודיעין,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/211219 בראשית 2021 החלו המצרים בבניית שני נמלים חדשים נוספים במפרץ אבו קיר. האחד בחלקו הצפון מזרחי של המפרץ - ממזרח לנמל הדיג, והאחר בקצהו הצפוני של המפרץ. הנמלים החדשים נבנים באמצעות ייבוש שטחים של הים התיכון. העבודות הן בשלב ראשוני, אבל כבר עתה ברור שמדובר בבניית שני נמלים גדולים. במאמר פרטים על בניית 19 נמלים חדשים במצרים ואלי דקל מנסה להעריך את ייעודם ומטרת בנייתם של הנמלים החדשים. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2578+Construction+of+two+new+ports+in+Abu+Kir+-+Alexandria.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 19.12.2021 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> בראשית 2021 החלו המצרים בבניית שני נמלים חדשים נוספים במפרץ אבו קיר. האחד בחלקו הצפון מזרחי של המפרץ - ממזרח לנמל הדיג, והאחר בקצהו הצפוני של המפרץ. הנמלים החדשים נבנים באמצעות ייבוש שטחים של הים התיכון. העבודות הן בשלב ראשוני, אבל כבר עתה ברור שמדובר בבניית שני נמלים גדולים. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מפרץ אבו קיר נמצא כ־20 ק"מ צפונית מזרחית למרכז העיר אלכסנדריה. זה עשרות שנים, מרוכזים באזור אבו קיר מתקני ההדרכה המרכזיים של חיל הים המצרי וביניהם המכללה הימית, האקדמיה הצבאית הימית להכשרת קצינים והמכון הגבוה ללימודי ימייה המכשיר קצינים בכירים בחיל הים. במקום כמה נמלים צבאיים ואזרחיים.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> לעת עתה אין באפשרותי לקבוע את ייעוד הנמלים, אך אציין כי מאז שנת 2010 נבנים במצרים 17 נמלים חדשים. בנייתם של שבעה מתוכם המיועדים לצי המצרי, הסתיימה. מכל יתר הנמלים – הסתיימה רק בנייתם של שלושה המיועדים לשימוש אזרחי, ובנייתם של הנותרים מתנהלת בעצלתיים או שהופסקה.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> איני רואה כיום כל צורך כלכלי בבניית נמלים נוספים ולכן אני משער שהנמלים החדשים ישמשו גם הם את הצי המצרי ההולך ומתעצם.  </span> </div> <div> <span> סקירה מקיפה על הצי המצרי, בשם "זרוע הים בצבא מצרים" אפשר לקרוא בקישור:    </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <a href="https://www.dekelegypt.co.il/210601"> https://www.dekelegypt.co.il/210601 </a> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <br/> </div> <div> <span>   </span> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2236+The+ports+built+in+Egypt+since+2010.jpg"/> </a> </div> Sun, 19 Dec 2021 08:51:44 GMT https://www.dekelegypt.co.il/211219 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/211212 הרצאה העוסקת ביציבות השלטון במצרים ומעלה את השאלה האם מצרים עומדת על סף הפיכה. הרקע להרצאה הוא פיתוח מואץ של בתי כלא לאסירים פוליטיים ופיתוח יכולות צבאיות לדיכוי הפגנות. בהרצאה מנותחים הגורמים האפשריים שהביאו את נשיא מצרים לקבל החלטה בראשית 2020, לבנות בדחיפות 6 בתי כלא חדשים במצרים. תשובה אפשרית לשאלה זו היא הבנה של הנשיא כי העם מתפכח מהחלום שהישועה קרובה, ונערך להתנגדות המונית למשטרו. בהרצאה נדון גם נושא הקמת בית הכלא הנאור המוקם בוואדי נטרון. לטענת המרצה, אלי דקל, זהו "בית כלא לדוגמא" שהוקם כמצג שווא של נאורות כדי להפחית את הלחצים הבינלאומיים של שוחרי זכויות האדם בארצות המערב. <div data-rss-type="text"> <p> <span> אלי דקל - דליצקי. 12.12.2021 </span> </p> <p> <span> <span>                      הרצאה העוסקת ביציבות השלטון במצרים ומעלה את השאלה האם מצרים עומדת על סף הפיכה. </span> </span> </p> <p> <span> <span>                      הרקע להרצאה הוא פיתוח מואץ של בתי כלא לאסירים פוליטיים ופיתוח יכולות צבאיות לדיכוי הפגנות. </span> </span> </p> <p> <span> <span>                      בהרצאה מנותחים הגורמים האפשריים שהביאו את נשיא מצרים לקבל החלטה בראשית 2020, לבנות </span> </span> </p> <p> <span> <span>                      בדחיפות 6 בתי כלא חדשים במצרים. תשובה אפשרית לשאלה זו היא הבנה של הנשיא כי העם מתפכח </span> </span> </p> <p> <span>                      מהחלום שהישועה קרובה, והוא נערך להתנגדות המונית למשטרו.  </span> </p> <p> <span> הרצאה זו מיושנת! גרסה עדכנית של הרצאה זו מיום 25.10.2022 </span> </p> <p> <span> ראו באתר זה בקישור:  https://www.dekelegypt.co.il/221025 </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 12 Dec 2021 18:45:58 GMT https://www.dekelegypt.co.il/211212 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/211205 המצרים, כחלק מהכנותיהם למלחמה בישראל, מקימים גשר צבאי בתעלת סואץ. גשר זה מתווסף לעשרות הגשרים והמנהרות המאפשרים למצרים לצלוח את תעלת סואץ בכוחות גדולים ובזמן קצר. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2577%D7%A9+853+211205+%D7%92%D7%A9%D7%A8+%D7%A6%D7%A3+%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 05.12.2021 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> בראשית 2021 החלו המצרים בבניית גשר צבאי נוסף על תעלת סואץ. הגשר מוקם כ־350 מטר מדרום למנהרות איסמעיליה, צמוד לגשר הצף האזרחי הפועל במקום זה שנים מספר.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> הגשר מורכב מ־224 מצופים (פונטונים) מסוג יוניפלוט, והוא מסוג הגשרים הצבאיים הצפים המונחים על היבשה. גשרים מסוג זה מורכבים מ־14 דוברות. כל דוברה שכזו בנויה מ־16 מצופים ומונחת על היבשה על גבי כבש (רמפה) משופע. בשעת הצורך, הדוברה מוטלת למים בכוח הכבידה, ומוכנה מיידית לנייד שני טנקים. בתוך שעה-שעתיים אפשר לחבר את הדוברות לגשר במעמס 50 טון. כאשר הגשר נפגע מסיבה כלשהי, אפשר לפרקו לדוברות שתניידנה טנקים עד לתום התיקון.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> למצרים יש בתעלת סואץ גשרים רבים מסוג זה והם מיועדים למצב שבו המנהרות או גשרי הקבע ייפגעו. היתרון בגשרים מסוג זה שהם בנויים מחלקים זהים הניתנים להחלפה בקלות. כדי להשמיד גשר שכזה ולהוציאו לגמרי מכלל פעולה יש להשמיד 217 מצופים (פונטונים).  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> הקמת הגשר החדש בסמוך למנהרות ובצמוד לגשר צף קיים מוכיחה שהמצרים שומרים על מוכנות גבוהה מאוד לאפשרות שהם יצטרכו להזרים כוחות גדולים לסיני, והם מכינים עצמם למצב שישראל תנסה לשבש את מעבר הכוחות על ידי פגיעה במנהרות ובגשרי הקבע הפרוסים כל ימות השנה בתעלת סואץ. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בפברואר 2021 פרסמתי בערוץ היוטיוב שלי הרצאה בשם "צליחת התעלה בימים ההם ובזמן הזה". בהרצאה ניתנת תמונה מקיפה על כלל מערך הצליחה המצרי. אתם מוזמנים לצפות בקישור:  </span> </div> <div> <br/> </div> <div> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=trJDg1826Xk&amp;t6Xk&amp;t"> https://www.youtube.com/watch?v=trJDg1826Xk&amp;t </a> </div> <div> <br/> </div> <div> <span>   </span> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2100%D7%A9+210926+%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9E%D7%AA+%D7%92%D7%A9%D7%A8+%D7%A6%D7%A3+%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%97+%D7%A2%D7%9C+%D7%94%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94.jpg"/> </a> </div> Sun, 05 Dec 2021 10:00:55 GMT https://www.dekelegypt.co.il/211205 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/211123 המאמר סוקר את התפתחות בתי הכלא במצרים ומצביע על העובדה שמאז שנת 2010 חלה תפנית דרמטית בנושא, והוחל בהרחבה משמעותית של תשתית הכליאה. כשהנשיא סיסי תפס את השלטון במצרים הוא המשיך והעצים תופעה זו בבניית בתי כלא נוספים, במיוחד מאז שנת 2020. עיקר פיתוח תשתית הכליאה מופנה לבניית בתי כלא שמורים במיוחד המיועדים בעיקר לאסירים פוליטיים. עקב תלונות של ארגוני זכויות אדם, הולך ומוקם במצרים "בית כלא לדוגמא" עם תנאים משופרים. במאמר נטען שמדובר במצג שווא של נאורות כדי להפחית את הלחצים הבינלאומיים. הגידול המואץ במערך הכליאה מצביע על כך שההתנגדות למשטרו של א-סיסי הולכת וגוברת. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2562%D7%A9+211111+%D7%9E%D7%A4%D7%AA+%D7%91%D7%AA%D7%99+%D7%9B%D7%9C%D7%90.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span> 15.11.2021 </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <b> <font> מבוא </font> </b> <div> <span> מהמעקב השוטף שלי במשך עשרות שנים אחר התפתחות התשתיות הצבאיות והאזרחיות במצרים, אני מכיר כיום כ־40 בתי כלא הארץ זו. לפני שנים מספר איתרתי כי במצרים מתרחש תהליך מואץ של בניית בתי כלא ופרסמתי מספר מחקרים בנושא.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בשנת 2010 עמדה הקיבולת של בתי הכלא במצרים על כ־ 150,000 אסירים. מאז נבנו והורחבו 15 בתי כלא בקיבולת של כ־210,000 אסירים נוספים, בהשקעה של בכ־1.8 מיליארד דולר. מאז שנת 2020 חלה האצה ניכרת בתהליך בניית בתי הכלא, ובתקופה זו בלבד הוחל בבנייתם של בתי כלא בקיבולת של כ־120,000 אסירים (57% מכלל עבודת פיתוח בתי הכלא מאז 2010). מאמר זה יפרט את תהליך הבניה ויעמוד על המשמעויות באשר ליציבות המשטר במצרים. </span>    </div> <div> <br/> </div> <div> <span> מערכת הכליאה במצרים מושתתת על זו שנבנתה על ידי המלך פארוק בסיוע הבריטים. בכל עיר מחוז[1] נבנה בית כלא ובו מבנים בעלי מפרט ארכיטקטוני זהה, המשתנים בהתאם לגודל האוכלוסייה במחוז. נוסף על כך הוקמו במרחב קהיר כמה בתי כלא גדולים שבהם נכלאו עבריינים "כבדים". עליהם נמנים בתי כלא ידועים לשמצה, כגון כלא טורא שמדרום לקהיר וכלא הנשים קנאטר אל־חיריה שמצפון לקהיר, בסמוך לסכרי הדלתא. בנוסף למערכת הכליאה של אסירים שפוטים קיימת מערכת ענפה מאוד של כ־382[2] בתי מעצר הנמצאים בתחנות המשטרה ובמתקנים שונים של מערכת הביטחון הלאומי.[3] </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> לשליטי מצרים לדורותיהם היו, כמובן, מתנגדים. למיטב ידיעתי, רובם של האסירים הפוליטיים שוכנו בבתי הכלא הגדולים שסביב קהיר, לצד הפושעים הפליליים. זאת, למעט בית הכלא בנאת המדבר ח'רגה, השוכנת בלב המדבר המערבי ומרוחקת 150 ק"מ מכל יישוב. במקום דל אוכלוסין זה הוקם על ידי הנשיא גמאל עבד אל נאצר, בית כלא גדול המיועד בעיקרו לאסירים פוליטיים, וכנראה כלואים בו גם אסירים פליליים "כבדים" הזקוקים לשמירה מיוחדת. </span> </div> <div> <span>   </span> </div> <div> <b> <font> ימי הטלטלה האזורית </font> </b> </div> <div> <span> בשנת 2010, בעת שלהי שלטונו של הנשיא מובארכ, הוחל בבנייתם של שני בתי כלא מוגנים במיוחד: האחד במניא שבעמק הנילוס והשני בגמאסה שבצפון הדלתא. להלן הפירוט: </span> </div> <div> <br/> </div> <div> <span> <b> <font> בית הכלא באל מניא. </font> </b> בראשית 2010 החלו המצרים בבניית כלא בגדה המזרחית של הנילוס, מול העיר אל־מניא, בגדה המערבית של הנהר. העיר אל־מניא שוכנת כ־220 ק"מ מדרום לקהיר ומשמשת כבירת מחוז אל־מניא. בית הכלא החדש תוכנן לקליטת כ־40,000 אסירים עם קורת גג.[4] תושבי מחוז מניא מונים כיום כחמישה מיליון נפש,[5] וכמובן שאין להם צורך בבית כלא ענק שכזה.[6] אני משער שהכלא נועד בעיקרו לטפל בהתחזקות החוגים האיסלמיסטיים שבאה לידי ביטוי בפיגועים הקשים שבוצעו על ידם.[7] הנשיא מובארכ, שחש כפי הנראה בסכנה של חוגים אלה, ניסה להקדים תרופה למכה.   </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2053%D7%A9+841%D7%9C+211115+%D7%9B%D7%9C%D7%90+%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <b> <font> בית הכלא גמאסה. </font> </b> אחרי שנת 2010 הוחל בבניית כלא בעיר החדשה גמאסה (מנצורה החדשה), בצפון הדלתא כ־30 ק"מ דרומית מערבית לעיר דמייאט וכ־1.3 ק"מ מדרום לשפת הים התיכון. בית הכלא, כמו זה שבאל־מניא, שמור במיוחד על ידי מערכת כפולה של חומות, כשבניהן כביש פטרולים. חומות מפרידות גם בין האגפים השונים. לאורך החומות פזורים 46 מגדלי שמירה. על פי מקור מצרי[8] עלות הבניה הייתה כ־845 מיליון לירות מצריות. הכלא מוגדר ככלא "אבטחה גבוהה" ומיועד להכיל 15,000 אסירים השפוטים למאסר עולם ולאסירים ואסירות בעלי סיכון ביטחוני גבוה. להערכתי הקיבולת היא נמוכה יותר מהפרסום המצרי ומגיעה לכ־13,000 אסירים. ראו נספח ו' </span> </div> <div> <br/> </div> <div> <span> בסוף ימי שלטונו של מובארכ הוחל גם בתהליך של הוספת אמצעי שמירה לבתי כלא קיימים. כך, למשל, סביב מתחם בתי הכלא שבאבו זעבל מצפון לקהיר, נבנתה חומה המקיפה את בתי הכלא באזור. מובארכ לא הספיק ליהנות מבתי כלא אלה, שכן המרידה נגד שלטונו (מהומות "כיכר אל־תחריר"), החלה לפני שהסתיימה הבנייה. עם תחילת המהומות החל מובארכ לבצע מאסרים המוניים, והאסירים פוזרו בבתי הכלא הגדולים במצרים, כגון אבו זעבל, טורה וואדי נטרון. לבסוף, פרצו ההמונים (בסיוע הסוהרים ששיתפו פעולה?) את שערי בתי הכלא ומשטרו של מובארכ נפל. אחריו נבחר בבחירות דמוקרטיות הנשיא מוחמד מורסי. גם זה לא האריך ימים על כס השלטון ושר הביטחון עבד אל־פתח א־סיסי[9] מרד בו, ותפס את השלטון. </span>   </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> הקמת בתי כלא לאסירים פוליטיים על ידי הנשיא א־סיסי </font> </b> </div> <div> <span> כידוע, צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים. איני יודע האם הנשיא סיסי ראוי לתואר צדיק, אבל אין ספק שמלאכתו נעשתה בידי הנשיא מובארכ שהכין לו בתי כלא חדשים בקיבולת כוללת של כ־53,000 אסירים. "ירושה" זו אמורה הייתה לאפשר לנשיא החדש להתפנות ולטפל בנושאים אחרים, אבל הנשיא סיסי – כמו המלך רחבעם בשעתו –[10] החליט להכביד ידו על העם והזדרז להקים בתי סוהר ומערכות כליאה המוניות למתנגדיו האפשריים תחת כיפת השמים.  </span> </div> <div> <span>    </span> </div> <div> <span> בשנת 2014, זמן קצר לאחר שהנשיא עבד אל־פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, הוא החל בבניית שני בתי כלא גדולים בתוך מחנות צבא. האחד במחנה הקסטפ שממזרח לקהיר והשני במחנה מוחמד נגיב שממערב לאלכסנדריה. בתי הכלא הם בקיבולת כוללת של כ־15,000 אסירים. בנייתם בתוך מחנות צבא, ללא גישה לקרובי האסירים, מעידה שהם מיועדים לאסירים פוליטיים.  </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2054%D7%A9+211115+%D7%9B%D7%9C%D7%90+%D7%94%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%A4+%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%93+%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%91.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> בד בבד עם בניית בתי הכלא במחנות הצבא, החלו בתקופה זו להכשיר שטחים לכליאה המונית של אסירים תחת כיפת השמים. המדובר בשני בתי כלא: </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> <font> • בית הכלא בנוה המדבר ח'רגה. </font> </b> זהו בית כלא גדול שעוד בימי הנשיא נאצר שימש כארץ גזירה לאסירים פוליטיים בכלל ולאסירים פליליים מסוכנים בפרט. סביב בית הכלא נבנתה חומה נוספת עם מגדלי שמירה. מהלך זה יאפשר בעת חירום לבצע מעצרים המוניים ולהפנות את העצירים למתקן מאובטח תחת כיפת השמיים או באוהלים.   </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> <font> • בית הכלא באל מניא. </font> </b> שלושה חודשים לאחר שבניית בית הכלא הסתיימה ביולי 2014 והקבלנים פינו את שטח בית הכלא, הוחל בבניית חומה נוספת התוחמת שטח של כ־60,000 מ"ר. לאורך החומה נבנו 26 מגדלי שמירה. פעולה זו נועדה לאפשר בשעת חירום כליאה של עשרות אלפי אסירים נוספים תחל כיפת השמים.    </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2052%D7%A9+268+211114+%D7%9B%D7%9C%D7%90+%D7%97%D7%A8%D7%92%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> בנוסף לבניית בתי הכלא לאסירים פוליטיים במחנות הצבא בשנת 2014, נבנו גם שני בתי כלא, קטנים יחסית, לאסירים פליליים. האחד מצפון לשדה התעופה הבינלאומי של קהיר בקיבולת של כ־2,800 אסירים, והשני ממזרח לחלואן בקיבולת של כ־1,600 אסירים. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> <font> בניית בתי כלא בין השנים 2019-2015 </font> </b> </span> </div> <div> <span> לאחר הפעילות המואצת של בניית ששה אתרי כליאה בשנים 2010 - 2014 בקיבולת כוללת של כ־72,400 אסירים, הגיעו למצרים חמש שנות רגיעה יחסית. במהלכן נבנו שלושה בתי כלא לאסירים פליליים בקיבולת כוללת של כ־5,100 אסירים; בית הכלא הוותיק בבורג אל ערב שממזרח לאלכסנדריה הורחב על ידי בניית חומה התוחמת שטח של כ־210,000 מ"ר. לאורך החומה נבנו 24 מגדלי שמירה וכן עוד שלושה מבצרי שמירה.[11] בשנים 2014 ו־2015 היו ערוכות השטח זה או פלוגת נגמ"שים או פלוגת טנקים. תוספת השטח מיועדת, ככל הנראה, למאסרים המוניים תחת כיפת השמיים בנוסח בתי הכלא באל - ח'רגה ובמניא שנבנו בשנת 2014.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> במוקד פעילות בניית בתי הכלא בתקופה זו עומדת בניית אגף נוסף בקיבולת של כ־12,500 אסירים בבית הכלא באל־מניא. כאמור לעיל, עבודות הבניה של כלא זה הסתיימו לפני מאי 2015 ומאז הוחל בהפעלתו. הכלא במניא הוא ענק: בקיבולת של כ־40,000 אסירים. עצם העובדה ששנתיים מסיום עבודות הבנייה כבר מתחילים לבנות אגף חדש, מצביעה על כך שבתי הכלא שנבנו עד עתה אינם מספקים את צורכי מצרים בכליאת אסירים, ככל הנראה האסירים פוליטיים.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> <font> ה"בום" הגדול  </font> </b>   </span> </div> <div> <span> בשנת 2020 החלה מצרים בבניית ששה בתי כלא בקיבולת כוללת של כ־120,000! אסירים. מדובר בהרחבה ניכרת של ארבעה בתי כלא קיימים ובבניית שני בתי כלא חדשים, על פי הפרוט הבא: </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> • בניה של שני אגפים חדשים לבית הכלא גמאסה. זהו בית כלא חדש יחסית שנבנה בשנת 2010, בקיבולת של כ־13,000 אסירים. עתה מוסיפים לו עוד מבני כליאה בקיבולת של כ־20,000 אסירים. ראו נספח ו' </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> • בניית אגף כליאה בקיבולת כ־10,000 אסירים בבית הכלא בורג' אל ערב שממערב לאלכסנדריה. עבודות הבנייה מבוצעות בשטח שהוקצה בשנת 2016 לכליאה המונית של אסירים פוליטיים תחת כיפת השמים. ייתכן שהדבר מצביע על כך שהאגף החדש מיועד לאסירים פוליטיים.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> • בניית אגף כליאה נוסף בקיבולת של כ־10,000 אסירים בבית הכלא הוותיק לאסירים פליליים אבו זעבל שמצפון לקהיר. ראו נספח ז' </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> • בניית אגף כליאה נוסף בקיבולת של כ־10,000 אסירים בבית הכלא הוותיק לאסירים פליליים דמנהור שבדלתא.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בנוסף להרחבת בתי הכלא, נבנים עתה שני בתי כלא גדולים עם שמירה יוצאת דופן: האחד, ברובייקי, כ־50 ק"מ ממזרח לקהיר בקיבולת של כ־20,000 אסירים. השני, בוואדי נטרון - כ־80 ק"מ צפונית מערבית לקהיר, בקיבולת של 50,000 אסירים. בית הכלא הנבנה בוואדי נטרון הוא כלא ייחודי בשל התנאים המשופרים מאוד של האסיר ובני משפחתו, ועליו נייחד את הדיבור בסעיף הבא.  </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2553%D7%A9+852+211005+%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%9B%D7%9C%D7%90+%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%99.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> וואדי נטרון[12] – כלא ייצוגי לנאורות של מצרים ("טרזינשטט"[13] של מצרים) </font> </b> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2567%D7%A9+851%D7%9B+211117+%D7%9B%D7%9C%D7%90+%D7%95%D7%90%D7%93%D7%99+%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אחרי מאי 2020 החלו המצרים בבניית כלא ענק בקיבולת של כ־50,000 אסירים. בית הכלא הולך ומוקם כ־80 ק"מ ממערב לקהיר בסמוך לעיר סאדאת סיטי. הכלא בנוי בשלושה מעגלים:  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> • במרכז - מנהלת הכלא ומרכז האבטחה. מרכז זה מוגן על יד זוג חומות שביניהן עובר כביש פטרולים. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> • מסביב למנהלת הכלא נבנים ששה אגפים לכליאה ומרכז רפואי. חומה מפרידה בין אגף לאגף. שבעת האגפים מוקפים גם הם בזוג חומות שביניהן עובר כביש פטרולים. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> • מסביב לאגפי הכליאה מצויים מתקני תעסוקה לאסירים, כגון שדות, חממות, רפתות ומפעלי תעשיה. כמו כן מצויים בטבעת זו מתקנים שונים של מנהלת הכלא. אגף התעסוקה מוקף גם הוא בזוג חומות. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> לאורך החומות יש כ־200 (!) מגדלי שמירה רגילים בגובה 8 מטר המיועדים לאחד או שני מאבטחים. בנוסף נבנים שמונה "מבצרי שמירה" בגובה 18 מטר המיועדים ל 10+5 שומרים המצוידים כנראה במקלעים. באבטחה החיצונית של הכלא מועסקים כ־1,000 מאבטחים. עקב האבטחה הכבדה אני מכנה אותו "כלא 200 מגדלי השמירה". מחוץ לחומות הכלא הולך ונבנה מרכז מרווח למבקרים הכולל, בין היתר, שתי תחנות אוטובוסים עם אולמות המתנה מקורים, סככות המתנה למאות מבקרים, מסגד, חנויות רווחה שונות ומגרש חנייה מוסדר. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בסוף אוקטובר 2021 פירסם ערוץ היוטיוב PANORAMA [14] (המשמש כערוץ תעמולה של השלטון במצרים), סרטון תדמית על כלא וודי נטרון (החדש).[15] בסרט ההדמיה הממוחשבת של מראה הכלא לכשתושלם בנייתו. מתאר הקריין, את מתקני הרווחה שיוקמו בכלא וטוען שהוא הפנים החדשות של מצרים בכול הקשור לתנאי הכליאה והטיפול באסיר ושהקמתו נועדה להחליף את בתי הכלא המיושנים.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> לכאורה, הקמת כלא חדשני זה מצביעה על דרך חדשה בכול האמור בטיפול באסיר, בשיקומו ובתנאים הנוחים מאוד לו זוכים בני משפחתו הבאים לבקרו. דא עקא, שבבדיקה שערכתי בצילומי לוויין של כ־40 בתי כלא אין כל זכר לתנאים המשופרים! לא רק שאין מתקני רווחה, אפילו מגרש חניה פשוט למבקרים לא קיים.[16] המבקרים בבתי הכלא האחרים נאלצים לחנות במגרשי חנייה מאולתרים, לעיתים תוך סכנת נפשות. הבדיקה שערכתי כוללת, כמובן, גם בתי כלא הנבנים במקביל לבניית כלא זה עם מרכיבים ארכיטקטוניים זהים. מדובר, אפוא, בכלא ייצוגי לצורכי תעמולה בנוסח מצג השווא של הגרמנים בטרזינשטט. </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2571%D7%A9+211119+%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%AA+%D7%9E%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%99+%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94+%D7%91%D7%91%D7%AA%D7%99+%D7%9B%D7%9C%D7%90.jpg.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> פרטים וצילומים נוספים של הכלא ראו נספחים ג' – ה'  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> <font> האם נשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי משליך המוני צעירים לכלא? </font> </b> </span> </div> <div> <span> בכתב העת האלקטרוני "צומת המזרח התיכון"[17] פורסם באוגוסט 2018 מאמר של ד"ר מירה צורף, תחת הכותרת "צעירים מאחורי הסורגים - כיצד הפכו צעירי המהפכה במצרים מתקווה גדולה לאיום על משטרו של אל-סיסי?". המאמר מתאר את חוסר שביעות הרצון של "צעירי מהפכת כיכר אל־תחריר" משלטונו של הנשיא ושאינו מספק את התקוות שתלו בו. במאמר נטען שהנשיא נוקט יד קשה נגד המתנגדים: "הושקעו סכומי עתק בבנייתם של 16 בתי כלא חדשים (הדגשה שלי, א"ד) שאותם מאכלסים כ־60,000 אסירים פוליטיים. דור המחאה הפך לדור בתי הכלא. המהפכנים של מהפכת ינואר 2011 מצאו עצמם נרדפים בבתי המשפט, מוקעים, מואשמים בבגידה ומושלכים לבתי הסוהר". ניסיתי לקבל מהמחברת מידע מהיכן שאבה תובנה זו אך טרם נעניתי. למיטב ידיעתי, 16 בתי כלא חדשים נראה מספר מוגזם. אני מאתר, נכון למועד הפרסום של ד"ר צורף רק 10 בתי כלא חדשים. באשר למספר האנשים שהושלכו לכלא עקב התנגדותם לשלטון, אין בידי לקבוע את אמיתות המידע.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> <font> סיכום </font> </b> </span> </div> <div> <span> אופי השלטון במצרים עורר ומאז ומתמיד התנגדות בקרב חלקים של העם המצרי. שליטי מצרים לדורותיהם רדפו את מתנגדיהם והשליכו אותם לכלא. לכן כל ניתוח של מערך הכליאה במצרים חייב לקחת בחשבון שנתח ממערך הכליאה מוקדש לכליאת המתנגדים לדרכו של השליט.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אוכלוסיית מצרים מנתה בשנת 2010[18] כ־82 מיליון נפש ומערך הכליאה היה בקיבולת של כ־150,000 אסירים.[19] מאז גדלה אוכלוסיית מצרים ב27% והיא מגיעה כיום לכ־105 מיליון נפש. מערך הכליאה במצרים היה אמור להגיע ל-190,000 אסירים. בפועל, על פי הנתונים שהגעתי אליהם במחקר זה, בתי הכלא שנבנו ונבנים מאז 2010 הם בקיבולת כוללת של כ־210,000 אסירים, וסך כול מתקני הכליאה הם בקיבולת של כ־360,000 אסירים – כלומר גידול של 140%! </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2568%D7%A9+211118+%D7%92%D7%A8%D7%A3+%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A+%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> להערכתי, המבוססת על ניתוח אופן בניית בתי הכלא במצרים, ועל מיקום חלק מהם במחנות צבא – עיקר הגידול במערך הכליאה נובע ממאסרים המוניים של המתנגדים לדרכו של הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי. הערכתי זו נתמכת גם על־ידי התבטאויות של גורמי זכויות אדם, ומדינות שונות בעולם. הטבלה שלהלן מסכמת את הערכתי באשר לייעוד בתי הכלא הנבנים במצרים: </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אני בהחלט יכול להבין את בניית בתי הכלא בסוף ימיו של המשיא מובארכ וראשית ימי כהונתו של הנשיא סיסי. לצערי, אין לי הסבר טוב לשאלה מה קרה במצרים בשנים האחרונות שגרם לה להחליט על בניה המונית של בתי כלא בקיבולת של כ־120,000 אסירים. נועצתי בנושא זה עם מר צבי מזאל, שבעבר שימש כשגריר ישראל במצרים. הוא טוען שמצרים משדרת בשנים האחרונות יציבות, וגם לו אין הסבר מניח את הדעת לעליה התלולה בבניית בתי כלא בשנים האחרונות. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> עד שאקבל הסבר אחר שיניח את דעתי, אני סבור שהתמונה המתקבלת בעולם שלפיה השלטון במצרים יציב, היא תמונה שקרית. שליט מצרים, עם המערכת הענפה מאוד של שרותי ביטחון, יודע שסר חינו בקרב העם והתקוות הגדולות שתלו בו ההמונים לפריחה כלכלית נמוגו.[20] לפיכך הוא נערך למצב של התנגדות המונים למשטרו ובונה בתי כלא עם מערך אבטחה שאין לו אח ורע בעולם. להערכתי, שפעת החומות ומאות מגדלי השמירה בבתי הכלא הנבנים כיום במצרים אינם מיועדים למנוע בריחת אסירים, אלא בדיוק להיפך: מערך האבטחה נועד למנוע הסתערות של המונים מחוץ לכלא. הערכתי זו נסמכת על ב"מבצרי שמירה" (ראו להלן נספח ג') המאפשרים שימוש בנשק אוטומטי לטווח רחוק, וכן על העובדה שבכלא בורג אל ערב הייתה ערוכה דרך קבע פלוגת חי"ר ממוכן או פלוגת טנקים. העובדה שהנהלת הכלא ומרכז האבטחה - בשני בתי הכלא הגדולים הנבנים בוואדי נטרון וברובייקי – מאובטחים במערכת כפולה של חומות ומגדלי שמירה לאורכם, מחזקת את הערכתי שאמצעי השמירה נועדו למנוע הסתערות המונים על בתי הכלא.    </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> באשר לסרט התעמולה המצרי המבשר לעמי תבל כי במצרים חל מהפך בכל הקשור לזכויות אזרח, ולתנאי האסירים, נראה לי שלעת הזו, מדובר רק ב"כלא הייצוגי" וזאת על מנת להנמיך את הלחצים הבינלאומיים בנושא זכויות אזרח. עצם העובדה שמצרים לא המתינה לסיום העבודות ב"כלא הייצוגי" בוואדי נטרון, והזדרזה לפרסם סרטון הדמיה ממוחשבת של הכלא, מצביעה על כך שהלחץ הבינלאומי על מצרים הוא כבד. </span> </div> <div> <span>   </span> </div> <div> <span> הצילום שלפניכם ממחיש כי בה בעת שנבנה הכלא המתקדם בוורדי נטרון, נבנה לו "אח תאום" ברובייקי – ללא מתקני הרווחה שנועדו לרצות את שוחרי הקידמה באירופה ובארה"ב. </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2569%D7%A9+211117+%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%AA+%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97%D7%AA+%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%99+%D7%95%D7%91%D7%95%D7%95%D7%90%D7%93%D7%99+%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> עצם העובדה שהשלטון במצרים, מודה - זו לראשונה בפומבי - שהוא בונה בתי כלא, ובמיוחד העובדה שהוא טורח להשקיע בבניית מתקני הרווחה ב"כלא הראווה" בוואדי נטרון מצביעה כי הלחץ הבינלאומי על מצרים נותן את אותותיו ומשפיע על תהליך קבלת ההחלטות במדינה זו. בין שמתקני הרווחה הם מצג שווא, ובין האפשרות (הלא סבירה בעיני) שאכן כך הם פני הדברים - מה שצריך להדאיג אותנו זו עצם העובדה שהמשטר של השכנה שלנו ממערב נסמך יותר ויותר על השלכת המוני מתנגדיו לכלא. דאגה זו מתעצמת נוכח העובדה שמצרים מתחמשת ומתעצמת מאוד מבחינה צבאית וכל טלטלה במדינה זו עלולה לפגוע ביחסים השבריריים בין המדינות.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <b> <font> נספחים </font> </b> </div> <div> <b> <span> נספח א </span> ' </b> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2561%D7%A9+211118+%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA+%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99+%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%AA%D7%99+%D7%9B%D7%9C%D7%90.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> נספח ב' </b> </div> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2563%D7%A9+%D7%91%D7%AA%D7%99+%D7%9B%D7%9C%D7%90+%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9F+%D7%9C%D7%A4%D7%99+%D7%A1%D7%95%D7%92+%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%A8+.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> נספח ג' </span> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2557%D7%A9+851%D7%9B+211117+%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C+%D7%9B%D7%9C%D7%90+%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F.png" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> נספח ד' </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2558%D7%A9+851%D7%9B+211117+%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9E%D7%AA+%D7%90%D7%92%D7%A3+%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94+%D7%91%D7%9B%D7%9C%D7%90+%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F.png" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> נספח ה' </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2559%D7%A9+851%D7%9B+211117+%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96+%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9B%D7%9C%D7%90+%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F.png" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> נספח ו' <span>  </span> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2570%D7%A9+211118+%D7%9B%D7%9C%D7%90+%D7%92%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%94.png" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> נספח ז' </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2554%D7%A9+841%D7%A6+211116+%D7%9B%D7%9C%D7%90+%D7%90%D7%91%D7%95+%D7%96%D7%A2%D7%91%D7%9C.png" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <h2> <span> הערות </span> </h2> <h2> <span> [1]. מצרים מחולקת אדמיניסטרטיבית ל־27 מחוזות. </span> </h2> <h2> <span> [2]. אל גז'ירה. </span> </h2> <h2> <span> [3]. הביטחון הלאומי הינו גוף רב עוצמה הכפוף למשרד הפנים ונועד לאבטח השלטון במצרים. </span> </h2> <h2> <span> [4]. מתכנן הכלא הותיר בין חומות הכלא שטח פתוח בגודל של 60,000 מ"ר המיועד להערכתי מאסרים המוניים שבהם האסירים ישוכנו תחת כיפת השמיים או באוהלים. </span> </h2> <h2> <span> <span> [5]. ויקיפדיה, נכון ל־2015. </span> </span> <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%96%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D" target="_blank"> https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%96%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D </a> </h2> <h2> <span> [6]. מה עוד שבית הכלא המחוזי שהוקם לפני שנים לפני כן בתוך העיר מניא, ממשיך לפעול גם כיום. </span> </h2> <h2> <span> [7]. בשנת 1997 היה בלוקסור פיגוע גדול ונהרגו בו 62 איש. </span> </h2> <h2> <span> <span> [8]. 05.06.2016. </span> </span> <a href="https://web.archive.org/web/20170212091322/http:/albedaiah.com/news/2016/09/05/120397" target="_blank"> https://web.archive.org/web/20170212091322/http://albedaiah.com/news/2016/09/05/120397 </a> </h2> <h2> <span> [9]. שר הביטחון נבחר לתפקידו על ידי הנשיא מורסי משום שהוא דתי מאוד, אנטי־ישראלי מאוד ואנטישמי. דברים אלה, השמורים בארכיון המחבר, נאמרו על ידי קצין בכיר באמ"ן שביקש לא להזדהות בשמו. </span> </h2> <h2> <span> [10]. המלך רחבעם, לאחר שירש את כסא המלך שלמה טבע את האמירה "אבי הכה אתכם בשוטים ואני אכה בכם בעקרבים אסמכתא. מלכים א' י"ב, 14. </span> </h2> <h2> <span> <span> [11]. מגדל שמירה "רגיל" מיועד ל- 2-1 שומרים, והוא בנוי מעל חומה בגובה 4-6 מטרים. מבצר שמירה נבנה בד"כ סמוך לחומה ומיועד ל- 10-5 שומרים המצוידים במקלעים והוא מתנוסס לגובה של 18 מטר. </span> </span> </h2> <h2> <span> [12]. המדובר בכלא חדש. כ־9 ק"מ ממזרח לו נמצא כלא ישן בשם זה. הכלא הישן נודע לשמצה בימי שלטונו של הנשיא מובארכ.  </span> </h2> <h2> <span> [13]. במלחמת העולם השנייה הקימו הגרמנים ימ"ש בטרזין שבצ'כיה, מחנה ריכוז להשמדת יהודים. הגרמנים שיוו למקום חזות של "גטו לראווה" כמצג שווא ליישובם מחדש של היהודים.  </span> </h2> <h2> <span> [14]. הערוץ עוסק בעיקר בחדשות הקשורות למפעלי פיתוח במצרים </span> </h2> <h2> <span> <span> [15]. </span> </span> <a href="https://youtu.be/-OiyarTZvu0" target="_blank"> https://youtu.be/-OiyarTZvu0 </a> </h2> <h2> <span> [16]. למעט כלא אל מניא, שם נסלל מגרש חניה. </span> </h2> <h2> <span> [17]. יוצא לאור על ידי מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה" באוניברסיטת תל אביב.  </span> </h2> <h2> <span> [18]. ויקיפדיה  </span> <a href="https://www.google.com/search?q=%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D&amp;oq=%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA&amp;aqs=chrome.1.69i57j69i59j0i512l8.16895j0j7&amp;sourceid=chrome&amp;ie=UTF-8" target="_blank"> https://www.google.com/search?q=%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D&amp;oq=%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA&amp;aqs=chrome.1.69i57j69i59j0i512l8.16895j0j7&amp;sourceid=chrome&amp;ie=UTF-8 </a> </h2> <h2> <span> [19]. נושא קיבולות בבתי כלא הוא נושא הניתן לשינוי בהתאם לתנאי הרווחה של האסיר. בעבודה זו נקטתי במדד אחיד לכל בתי הכלא ישנים וחדשים כאחת. </span> </h2> <p> <span> <span> [20]. ראו פרסומים שלי בנושא כלכלת מצרים, באתר "דקל-מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: </span> </span> <a href="https://www.dekelegypt.co.il/" target="_blank"> https://www.dekelegypt.co.il/ </a> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> <br/> </span> </h2> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 23 Nov 2021 10:14:38 GMT https://www.dekelegypt.co.il/211123 מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/211105 בתאריך 24.10.2021 התקיים במרכז למורשת המודיעין (מל"מ) דיון מוסרט בנושא "תוכנית המבצעים המצרית במלחמת יום הכיפורים – מה יעדיה ולאן חתרו להגיע". את הדיון סיכם פרופ' (אמריטוס) יואב גלבר. קבוצת חוקרי היסטוריה צבאית קיימה דיון על דברי הסיכום של פרופ' גלבר. בקבוצה השתתפו; ד"ר מיכאל ברונשטיין, ד"ר אורי מילשטיין וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. בדיון מתחו הדוברים ביקורת נוקבת דברי הדברים שנשא פרופ' גלבר. בין השאר, הם חולקים על תפיסתו של גלבר שאין חשיבות למחקר תוכנית המלחמה המצרית, וכן מתנגדים לתפיסתו שכל עוד לא נפתחו הארכיונים המצריים בנושא, אין בידינו די חומר אמין כדי לקבוע מה היו היעדים הצבאיים של המצרים במלחמת יום הכיפורים. <div data-rss-type="text"> <div> <span> <font> עמותת יוצא קהילת המודיעין, קיימה בתאריך 24.10.2021 במרכז למורשת המודיעין (מל"מ), דיון מוסרט בנושא </font> <font> "תוכנית המבצעים המצרית במלחמת יום הכיפורים – מה יעדיה ולאן חתרו להגיע".  </font> </span> </div> <div> <span> <font>    </font> <br/> </span> </div> <div> <font> בדיון נטלו חלק : </font> </div> <div> <font> • אל"מ (מיל') מאיר בוימפלד, הציג את תפיסתו לפיה היעד המצרי במלחמת יום הכיפורים היה להגיע למוצא המזרחי של מעברי הגידי והמתלה בסיני.  </font> </div> <div> <font> • תא"ל (מיל') דני אשר, הציג את תפיסתו שהיעד המצרי היה "מלחמה כוללת מוגבלת ביעדיה" - כלומר יעד מוגבל של תפיסת רצועה של כ־10 ק"מ ממזרח לתעלה ("הצריחים הגבוהים") </font> </div> <div> <font> • אל"מ (דימוס) יעקב רוזנפלד, הציג מה ידעו באמ"ן על תוכנית המלחמה המצרית לפני ובמהלך מלחמת יום הכיפורים.  </font> </div> <div> <font> • אל"מ (דימוס) פסח מלובאני, הציג את הפרסומים של הערבים בסוגיית יעדיה של מלחמת יום הכיפורים </font> </div> <div> <font> סיכם את הדיון פרופ' (אמריטוס) יואב גלבר.  </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> קבוצת חוקרי היסטוריה צבאית; ד"ר מיכאל ברונשטיין, ד"ר אורי מילשטיין וסא"ל (בדימוס) אלי דקל, קיימו דיון בדברים שנשא פרופ' גלבר ומתחו עליהם ביקורת נוקבת. בין השאר, הם חולקים על תפיסתו של גלבר שאין חשיבות למחקר תוכנית המלחמה המצרית, וכן מתנגדים לתפיסתו שכל עוד לא נפתחו הארכיונים המצריים בנושא, אין בידינו די חומר אמין כדי לקבוע מה היו היעדים הצבאיים של המצרים במלחמת יום הכיפורים.  </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> ניתן לצפות בדברי פרופ' גלבר בקישור:  </font> </div> <div> <font> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=0aCjb96BWGk&amp;t=6s" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=0aCjb96BWGk&amp;t=6s </a> </font> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2556%D7%A9+%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94+%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%AA+10-1973.png" alt=""/> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Mon, 08 Nov 2021 11:36:11 GMT https://www.dekelegypt.co.il/211105 תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/211028 המאמר דן בסוגיית הפצת המודיעין לקברניטים בעת מלחמה. הציר המרכזי במאמר עוסק בכמות הטנקים המצריים שנערכו בסיני במלחמת יום הכיפורים והוא מתמקד בשלושה תחומים: ה"אמת" שאנו יודעים כיום כחכמים לאחר מעשה; הידע של המודיעין במלחמה בהשוואה ל"אמת" הידועה כיום; מה מתוך הידע של דרגי העבודה במודיעין הגיע לקברניטים וכיצד הם התייחסו למידע בעת קבלת ההחלטות. אחת מהטענות במאמר גורסת שהכשל של המודיעין באי־מתן ההתרעה, היה רק אחד משורה של כשלי אמ"ן במלחמת יום הכיפורים <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/Number+of+Egyptian+tanks+in+the+1973+war.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 28.10.2021 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <b> <font> מבוא </font> </b> <div> את גופי המודיעין הצבאי ניתן להמשיל למכונה עצומה, ההולכת וגדלה ככל שהשנים חולפות. רוב התוצרים של "מכונת המודיעין" לא נגישים למשתמש בצה"ל, ונועדו לשימוש עצמי. גם מעט התוצרת המודיעינית המיועדת לשיווק לצרכן בצה"ל ולהנהגת המדינה, לא מגיע, בחלקה, בסופו של דבר למשתמש, וזו שכן – בחלקה אינה מובנת או לא זוכה לאמונו, והוא מקבל את החלטותיו על פי שיקולים עלומים.   </div> <div> <br/> </div> <div> סדרת המאמרים שלפניכם בוחנת בעיקר את נושא הפצת המודיעין לקברניטים בשלושה תחומים: מה ה"אמת" שאנו יודעים כיום כחכמים לאחר מעשה; מה ידע המודיעין בזמן נתון בהשוואה ל"אמת" הידועה כיום, ומה מתוך הידע של המודיעין באותה עת הגיע לקברניטים וכיצד הם התייחסו למידע בעת קבלת ההחלטות.  </div> <div> <span>   </span> <br/> </div> </div> <h2> התוכנית המצרית להעביר לסיני 1049 טנקים וביצועה בפועל </h2> <div data-rss-type="text"> התוכנית המצרית לשלב הראשון[1] של מלחמת יום הכיפורים היתה להעביר חמש דיביזיות חי"ר, שכל אחת מהן תוגברה בחטיבת שריון. תוכנית זו התבססה בעיקרה על "הוראה מספר 41 של רמטכ"ל הכוחות המזוינים[2] - דיביזיית חי"ר בצליחת מכשול מים". מסמך זה הוצא על־ידי רמטכ"ל צבא מצרים במרס 1973 והופץ בתפוצה מצומצמת בצבא. הרעיון המרכזי במסמך התורתי הוא שיש מצבים בהם דיביזיית החי"ר מתוגברת כבר בשלב החצייה וכיבוש ראש הגשר בחטיבת שריון. במקרה שכזה, עם הקמת הדוברות והגשרים – הטנקים האורגניים של הדיביזיה עוברים בגל הראשון של החצייה ומיד לאחר למכן עוברים הטנקים של חטיבת השריון המצוותת. על פי הנחיה זו, תוך מספר שעות, מרוכז בכל גזרה דיביזיונית סד"כ של כ־200 טנקים[3].  <div> <br/> <font> </font> <div> איני יודע אם ההוראה הגיעה לאמ"ן לפני המלחמה, אך אני יודע בביטחון גמור כי בתשעת הימים הראשונים של המלחמה, אמ"ן לא הצביע על האפשרות שכל דיביזיית חי"ר תתוגבר בחטיבת שריון. עקב חוסר ידיעה זו, כאשר התקבלו ידיעות על מעבר חטיבות שריון, בהם ראה אמ"ן סימן לכך שהמצרים עומדים לבצע את המהלך לכיבוש המעברים.   </div> <div> <br/> </div> <div> מהידע הרב המבוסס על מסמכי שלל וממחקרים של חוקרים רבים[4] עולה בבירור כי בימים הראשונים (לפני המתקפה המצרית ב־14 באוקטובר) חצו את התעלה חמש דיביזיות חי"ר מתוגברות כל אחת בחטיבת שריון. על סד"כ זה יש להוסיף את חטיבת הנחתים האמפיבית מספר 130, שרובה[5] חצה את התעלה באזור האגם המר הקטן ואת חטיבת חי"ר עצמאית מספר 135 שפעלה בצפון התעלה בגזרת פורט סעיד– פורט פואד. בסך הכול לפי חשבוני במלחמת יום הכיפורים חצו את התעלה 1049[6] טנקים[7] לפי תקן. כמפורט בטבלה שלהלן.  </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2547%D7%A9+%D7%A1%D7%93%D7%9B+%D7%95%D7%94%D7%99%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%98%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9D+5-7-10-1973.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> כיצד ביצעו המצרים את תוכניתם? </font> </b> </div> <div> לדברי רמטכ"ל צבא מצרים[8], הגנראל שאזלי, החלו הטנקים לעבור בגשר הראשון (שהוקם ב־6 באוקטובר) בשעה 20.30. עד ל־7 באוקטובר בשעה 01.00[9] עברו כל הטנקים בגזרת ארמיה 2 (625 טנקים על פי התחשיב שלי) וכן עוד 175 טנקים בגזרת ארמיה 3. בסך הכול לאחר 11 שעות ממועד פתיחת המלחמה, חצו את התעלה 800 טנקים. עקב בעיות בוץ בגזרת ארמיה 3, התעכבה הקמת הגשרים בגזרה זו ולכן יתרת 220 הטנקים סיימו את חציית התעלה רק בשעה 14.00. במילים אחרות, 24 שעות מפתיחת המלחמה כל סד"כ הטנקים המתוכנן של צבא מצרים חצה את התעלה. </div> <div> <br/> </div> <div> אמירותיו של רמטכ"ל צבא מצרים נבדקו על ידי[10] באמצעות מסמך שלל[11] ששימש כיומן המבצעים של חטיבת הגישור 199. דיווחיו נמצאו אמינים, אך לא תמיד מדויקים. מסמך שלל זה מפרט את כל מהלך הצליחה בארמיה 3 וממנו ניתן להקיש את אשר התרחש גם בארמיה 2 שלא נאלצה להתמודד עם בעיות בוץ. מעיון במסמך זה ובמסמכי שלל נוספים[12] עולות הנקודות הבאות:  </div> <div> <br/> </div> <div> • הגשר הראשון לטנקים[13] בגזרה הצפונית של ארמיה 3 (גזרת דיביזיה 7) הוקם רק בשעה 23.00 של ה־6 באוקטובר (פיגור של שעתיים וחצי לעומת הגשר הראשון בארמיה 2 על פי דברי שאזלי). </div> <div> • הגשר השני לטנקים בגזרת דיביזיה חי"ר 7 הוקם רק 5 וחצי שעות לאחר מכן (ב־7 באוקטובר בשעה 04:50).  </div> <div> • ב־7 באוקטובר בשעה 11:30 סיימיה דיביזיית חי"ר 7 את חציית התעלה וחטיבת השריון 25 הכפופה לה החלה לעבור את התעלה. </div> <div> • בשעה 15:00 (פיגור של שעה בהשוואה לדיווח שאזלי)[14] סיימה חטיבת השריון העצמאית 25 את חציית התעלה. </div> <div> • השאלה הגדולה היא מה קרה עם מעבר 200 הטנקים של דיביזיית חי"ר 19, הדיביזיה הדרומית בארמיה 3? דיביזיה זו הייתה מראש בנחיתות מול יתר דיביזיות החי"ר כי הוקצה לה רק גשר "כבד" אחד[15]. עקב בעיות בוץ, כאמור, הוקם גשר זה רק ב־8 לאוקטובר בשעה 07:00. כמובן שהדיביזיה לא המתינה לבניית הגשר, וכבר בליל ה־6 באוקטובר החלה – כמו יתר הדיביזיות - להעביר טנקים באמצעות דוברות. בנוסף, כשהתברר למצרים ה"ברוך" של הקמת הגשר, הם החלו להעביר את הטנקים בעזרת הגשר הדרומי של דיביזיה חי"ר 19. ככל הנראה, המעבר החל אחרי שעה 15:00 לאחר שדיביזיה 7 סיימה את מעבר הטנקים שלה[16]. עפ"י מסמך השלל חצו אחרוני הטנקים של דיביזיה 19 את התעלה רק ב־8 באוקטובר בשעה 20:00.  </div> <div>   </div> <div> יצוין כי המצרים ראו בדוברות מרכיב מרכזי בתכנון הצליחה והעבירו באמצעותן כ־20% מכלל הטנקים, כמפורט בטבלה[17] שלהלן. </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2549%D7%A9+%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9+%D7%91%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%A6%D7%91%D7%90+%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%99%D7%95%D7%94%D7%9B.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אחת השאלות המרכזיות, שבדרך כלל גופי מודיעין מתקשים לתת עליהם תשובה ברורה, היא מהי מצבת אמצעי הלחימה בפועל בהשוואה לתקן. שאלה זו כוחה יפה בעת שגרה לפני פרוץ מעשי האיבה, והיא מתעצמת מאוד במהלך הלחימה שבה נפגעים כלים, והמודיעין "מאבד את החשבון". במלחמת יום הכיפורים המודיעין התקשה מאוד בסוגיה זו. ראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא, נדרש לסוגיה בקד"ם רמטכ"ל ב-09.10.1973[18]: <font> "הרמטכ"ל התעניין במספר הטנקים המצריים בגדה המזרחית ובמספר הטנקים שהושמדו...ראש אמ"ן הבהיר כמה עניינים שעליהם שאל הרמטכ"ל. לגבי מספר הטנקים המצריים הבהיר שלא תמיד אמ"ן יכול לדעת אילו יחידות עוברות. על אבדותיהן ניתן ללמוד רק אם מפקד היחידה לחוץ ומדווח על מספר הטנקים שנותרו או שאבדו לו. מאידך גיסא אין גם ידיעות שוטפות מכוחות צה"ל על מספר הטנקים שהם השמידו"[19].  </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> על־פי המחקר שלי תקני צבא מצרים בתחילת המלחמה היו מלאים. לפיכך אני סבור שעד ה־8 באוקטובר בפועל חצו את תעלת סואץ כ־1,000 טנקים! קביעה זו אני מבסס על הנתונים הבאים: </div> <div> <br/> </div> <div> א. מפענוח צילומי אוויר[20] של 8 גדודי שריון שצולמו בראשית המלחמה עולה כי כמעט כל התקנים מלאים.   </div> <div> <br/> </div> <div> ב. בשנים שקדמו למלחמה הפסיק צבא מצרים את שחרור החיילים משרות חובה ("מעוכבי השחרור"), כך שנוצר עודף כללי של חיילים בסדיר והצבא נזקק פחות להשלמות כוח אדם במילואים. </div> <div> <br/> </div> <div> ג. מניתוח מסמך שלל ייחודי שנפל לידנו[21] עולה כי נשיא מצרים אנואר א־סאדאת דאג אישית להעלאת רמת הכשירות בצבא, ודרש מכול גדוד דיווח חודשי פרטני על מצאי הנשק שברשותו והסבר על סיבת החוסר.  </div> <div> <br/> </div> <div> ד. בשנת 1973 סופקו, להערכתי, לצבא מצרים כ־500 טנקי T-62[22]. אם הערכתי נכונה, השתחררו מאות טנקי T-54/55 למילוי תקני החטיבות המוכנות שצלחו את התעלה. גם אם הערכתי זו אינה מדויקת, אני יכול לקבוע[23] שחטיבת השריון העצמאית 25 (שלכול הדעות הייתה מצוידת בטנקי T-62) חצתה את התעלה עם 85 טנקים. </div> <div> <br/> </div> <div> ה. ממעקב של שנים רבות אחר צבא מצרים אני יכול לומר שהקביעה שצבא מצרים יש רמת תחזוקה נמוכה הפוגעת בכשירות היחידות – היא אגדה ואין לה על מה לסמוך!  </div> <div> <br/> </div> <div> לכאורה, ניתן לפתור את סוגיית מספר הטנקים המצריים שחצו את התעלה" באמצעות ספירה בצילומי אוויר, שכן כל אמצעי הלחימה חשופים לעין המצלמה. בפועל, יחידת הפענוח הוציאה רק שלושה סיכומים, כדלקמן.   </div> <div> <br/> </div> <div> • ב־9 באוקטובר נמנו בסיני בסך הכול 746 טנקים[24]. לא ברור כמה מתוכם פגועים. </div> <div> <br/> </div> <div> • ב־13 באוקטובר, בסיכום מצב אויב של מחלקת המודיעין בפיקוד דרום[25], בסיני 942 טנקים מתוכם 262 טנקים פגועים. </div> <div> <br/> </div> <div> • ב־15 באוקטובר[26], לאחר המתקפה המצרית בה תוגברו הכוחות המצריים בסיני ב־252 טנקים נוספים על אלו שחצו את התעלה בראשית המלחמה (על פי תקן), פוענחו 830 טנקים. דוח פענוח זה כלל את 530 הטנקים האורגניים של דיביזיות החי"ר, כלומר בסיני יש בסך הכול 1360 טנקים, 370 מתוכם פגועים.  </div> <div> <br/> </div> <div> הפער הגדול בין הדו"חות מטיל צל כבד מאוד על אמינות הפענוח ב־9 באוקטובר לפיו בסיני היו 746 טנקים בלבד. לסיכום, אני סבור, כי בימים הראשונים של מלחמת יום הכפורים חצו את תעלת סואץ למעלה מ־1,000 טנקים מצריים, כמתואר בגרף הבא.   </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2548%D7%A9+210813+%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A+%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA+%D7%98%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> קיימת אפשרות תיאורטית, שלא מצאתי לה תימוכין, כי במהלך המלחמה הזרימו המצרים טנקים נוספים להשלמת תקני היחידות שנפגעו במהלך הלחימה עם צה"ל.  </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> דיווחי המודיעין בנושא כמות הטנקים שחצתה את התעלה  </font> </b> </div> <div> כידוע לכל המתעניינים במלחמת יום הכיפורים, הידיעה מהסוכן אשרף מרואן הניעה את צה"ל להכיר באפשרות שתוך שעות ספורות יפתחו מצרים וסוריה במלחמה נגד ישראל. בעקבות ידיעה זו הוציא אמ"ן כשש וחצי שעות לפני תחילת המלחמה לקט בהול ובו הוא ניתח ופירט את המהלכים הצפויים של המלחמה: היעד המצרי במלחמה הוא הגעה למעברים, וצבא מצרים יבצע זאת באמצעות חמש דיביזיות חי"ר המתוגברות בעוד כ - 5 חטיבות טנקים[27] וכוחות נוספים. התרגום של אמירה זו לשפת המספרים (שאמ"ן משום מה לא השתמש בה) היא חצייה של כ־1,000 טנקים על פי תקן.  </div> <div> <br/> </div> <div> משנפתחה המלחמה ב־6 באוקטובר בשעה 14.00, נראה כי כל גורמי המודיעין שכחו את התורה שהפיצו לפני המלחמה, משל היו לתינוק השוכח את כל התורה שלמד בבטן אימו[28]. אובדן הדרך של המודיעין גרם לכך שמשעה שנפתחה המלחמה ועד למעלה משלושה ימים לאחר מכן לצה"ל לא היה כל מושג על הסד"כ המצרי שחצה את התעלה ועל יעדי המלחמה המצריים.  </div> <div> <br/> </div> <div> בהכללה ניתן לומר, שגורמי המודיעין באמ"ן ובפיקוד הדרום המעיטו <b> בכמעט במחצית </b> את מספר הטנקים שחצה את התעלה והעריך אותם סביב 400-600 טנקים בלבד, לעומת 1,000 הטנקים שחצו בפועל. על בסיס נתונים שגוי זה יצא צה"ל לצאת למתקפות נגד ב־8 באוקטובר. הטעות אינה רק במספר הטנקים אלא גם בחוסר הידיעה של מספר העוצבות שחצו את התעלה ובהבנת משימתם. על פי הניתוח המנותק מהמציאות, הציג אמ"ן בימים הראשונים של המלחמה מצג לפיו חצו את התעלה חמש דיביזיות החי"ר ובעקבותיהן - כהכנה להשגת היעד האופרטיבי השגוי של הגעה למעברי הגידי והמתלה - חצו גם שתי חטיבות שריון עצמאיות ושתי דיביזיות ממוכנות (שבפועל לא חצו את התעלה כל ימי המלחמה). בגלל חוסר ההבנה המהותי של יעדי המלחמה המצריים וציוות כוחותיהם ציפה אמ"ן, כבר מהיום הראשון למלחמה, כי חציית דיביזיות השריון עומדת להתרחש תוך זמן קצר. תחזית זו, שהעלה אמ"ן שוב ושוב, הילכה אימים על הפיקוד העליון במדינת ישראל וגרמה לשר הביטחון אף להתבטא בביטוי אפוקליפטי של "חורבן בית שלישי" ואובדן המפעל הציוני.  </div> <div> <br/> </div> <div> לדעתי, ההכרה המצרית כי אין בכוחם לבצע מהלך לכיבוש המעברים, הביאה אותם לפיתוח תוכנית מבצעית מוגבלת יותר, בשם "הצריחים הגבוהים"[29]. היעד של תוכנית זו היה להגיע לכביש הרוחב[30] ולכיבוש רצועת הנפט ושארם א־שיח. בניגוד לחוקרים רבים הסבורים שהיעד המצרי במלחמת יום הכיפורים היה "להתניע" מהלך מדיני עם ישראל מעמדה של כבוד, אני סבור שהיעד היה להרחיק את צה"ל כ־30 ק"מ מתעלת סואץ ומנתיב השיט במפרץ סואץ. מהלך זה לו היה מצליח, היה מאפשר צבאית הכנסת כוחות נוספים לביסוס מערך ההגנה שבסיני, וכן היה מאפשר לנשיא מצרים אנואר א־סאדאת לפתוח את השייט בתעלת סואץ מבלי להתבזות בהסכם או שיח וסיג עם מדינת ישראל כפי שהיא הציעה לפני המלחמה.  </div> <div> <br/> </div> <div> יעד זה תוכנן להתבצע בשני שלבים: </div> <div> <br/> </div> <div> 1. כיבוש רצועה של כ־10 ק"מ עד כביש החת"ם ורצועת הנפט במפרץ. בשלב זה אמורות דיביזיות החי"ר להתבסס בגדה המזרחית של תעלת סואץ ולספוג את ההתקפות של צה"ל לאחר שזה יגייס את עתודות המילואים.  </div> <div> <br/> </div> <div> 2. לאחר יצירת "קיר ברזל" ולאחר שצה"ל יכלה את כוחותיו בניסיונות לפרוץ אותו, דיביזיות החי"ר, מתוגברות בשתי דיביזיות שריון[31], תתקדמנה כל אחת בגזרתה לעבר כביש הרוחב[32], למילוי המשימה הסופית[33]. </div> <div> <br/> </div> <div> מי שיתבונן במפה ויבצע ניתוח שטח[34] יתברר לו שרוחב החזית של כל דיביזיית חי"ר הוא 20 קילומטר לפחות. דא עקא, <b> אין באפשרותו </b> של הסד"כ האורגני של דיביזיית חי"ר (הכוללת שתי חטיבות חי"ר וחטיבה ממוכנת) להגן על גזרה רחבה שכזו והיא <b> חייבת לקבל תגבור של חטיבת שריון נוספת. </b> אי לכך נאלצו המצרים לפרק ולסרס את כל כוחות הדרג השני המיועד לבצע את השלב השני של המשימה של הגעה למעברים.   </div> <div>   </div> <div> לכאורה יכלו המצרים לרוקן את קהיר מכוחות אבטחת המשטר ולהשתמש בהם לתגבור דיביזיות החי"ר, אך סאדאת חשב שאבטחת כסאו חשובה יותר, והוא השאיר סביב קהיר למעלה מ־500 טנקים.   </div> <div> <br/> </div> <div> בפועל, חמש דיביזיות החי"ר תוגברו כל אחת בחטיבת שריון. מקור התגבור היה: </div> <div> <br/> </div> <div> • שתי חטיבות שריון עצמאיות 15 ו־25 שהיו ערוכות בגזרת התעלה מזה זמן רב, הוכפפו לדיביזיות החי"ר 18 ו־7.  </div> <div> <br/> </div> <div> • הוצאת שתי חטיבות השריון מהסד"כ של הדיביזיות הממוכנות הערוכות בתעלה[35] והכפפתן לדיביזיות החי"ר 2 ו־19. </div> <div> <br/> </div> <div> • הוצאת חטיבת השריון 14 מדיביזיה משוריינת 21 והכפפתה לדיביזיית חי"ר 16. </div> <div> <br/> </div> <div> בלהט ההתרחשויות שכח אמ"ן את תוכן הלקט שפרסם כמה שעות לפני המלחמה, לפיו כל דיביזיית חי"ר תתוגבר בחטיבת שריון, וטעה לחשוב שעובדת הימצאותן של חטיבות השריון מהדיביזיות הממוכנות בסיני, מצביעה על כך ששתי הדיביזיות הממוכנות עברו בשלמות את התעלה... אמ"ן, לא הבין גם את פשר הימצאותן של חטיבות השריון העצמאיות וטעה לחשוב כי חצייתן את התעלה מבשרת את ראשית ביצוע השלב השני של התוכנית המצרית לכבוש את המעברים בסיני. ראש אמ"ן ניסה לתרץ ב־7 באוקטובר, את הימצאותן של חטיבות השריון העצמאיות בסיני בסברה מעניינת לפיה חטיבות השריון העצמאיות הוכפפו לדיביזיות הממוכנות <b> שחצו </b> [36] את התעלה...  </div> <div> <br/> </div> <div> כל ימי המלחמה, מראשיתה ועד אחרי המתקפה המצרית ב־14 באוקטובר, פירש אמ"ן כל מהלך מצרי כביצוע שלב לקראת חציית דיביזיות השריון, לשם ביצוע היעד המערכתי המצרי – השתלטות על המוצא המזרחי של המעברים.   </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> דוגמאות למידע השגוי שהופץ על ידי המודיעין לצה"ל </font> </b> </div> <div> ועדת אגרנט, שחקרה בעיקר את כשל אי מתן ההתרעה לצה"ל על פתיחת המלחמה, הקדישה גם פרק מיוחד, שלא מוכר לציבור, לעבודת המודיעין ולדיווחיו בשלושת הימים הראשונים[37]. הוועדה הוציאה מתחת ידה דו"ח חמור במיוחד המצביע על כשלים מהותיים בעבודת המודיעין, ובניהם: </div> <div> <br/> </div> <div> • היעדר מתכונת קבועה לפרסומי המודיעין גרם לכך שכל "חוקר" מדווח על החשוב בעיניו, ללא הפרדה ברורה בין עובדות לבין הערכות ותחזיות. </div> <div> <br/> </div> <div> • ניסוחים מעורפלים וחסרי משמעות. </div> <div> <br/> </div> <div> • ההשכלה הצבאית הכללית של הקצינים העוסקים בדיביזיות ובארמיות של האויב היא נמוכה.  </div> <div> <br/> </div> <div> • חוסר חינוך למחשבה ולהבחנה בין עיקר לטפל. </div> <div> <br/> </div> <div> להלן דוגמא מהביקורת הנוקבת של ועדת אגרנט על דיווחי המודיעין: <font> <i> "דו"ח זה [דו"ח של מחלקת המודיעין בפיקוד דרום בבאר שבע 081800. א.ד.] יכול להיחשב כמשקף את רמת המודיעין הקרבי במפקדת פיקוד דרום בקרב של ה־8 באוקטובר. הדו"ח כולל צרוף בלתי סלקטיבי של רוב הידיעות שהופיעו באותו יום בלקטים של המדור הצבאי בענף 6 [באמ"ן מחקר. א.ד]. יש בו ידיעות על התמוטטות המערך המצרי...ויש בו ידיעות על הצלחות מצריות. ...ברור מתוכן הדו"ח <b> כי מחבריו אינם יודעים כלל את הנעשה בחזית התעלה באותו יום".  </b> </i> </font> </div> <div> <font> <i> <b> <br/> </b> </i> </font> </div> <div> <font> <b> איזה יחידות מצריות חצו את התעלה ולמי הן היו כפופות? </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> המודיעין, בעזרת שפע מקורות מידע[38], הנחיל לצה"ל את התובנה כי במקרה של מלחמה כוללת, חמש דיביזיות החי"ר שהיו ערוכות בגדה במערבית של תעלת סואץ מתוכננות לצלוח את התעלה. ואכן משנפתחה המלחמה ציפו גורמי המודיעין למהלך, אך טעו לחשוב כי הוא יהיה ממושך יותר מכפי שהיה במציאות. כך למשל, דיווח מודיעין פיקוד דרום אחרי 14 שעות מפתיחת המלחמה כי את התעלה <b> חצו רק 8-7 </b> חטיבות חי"ר ברובן, כאשר בפועל חצו בשעה זו את התעלה <b> 19-18 חטיבות!  </b> </div> <div> <b> <br/> </b> </div> <div> עיקר הקשיים של המודיעין היה באיתור ובהבנת כפיפותם של חמש חטיבות השריון שסופחו לדיביזיות החי"ר וחצו יחד איתן את התעלה. מהלך זה, של פירוק אגרופי השריון בגדה המערבית על מנת לאפשר את היערכות דיביזיות החי"ר בסיני, אותר באיטיות רבה. כך, למשל, חטיבת השריון 14 מדיביזיית השריון 21 שחצתה את התעלה כבר ב־6 באוקטובר אותרה בסיני רק שלושה ימים לאחר מכן. </div> <div> <br/> </div> <div> מכיוון שאנשי המודיעין באמ"ן ובפיקוד דרום לא הבינו את המהלך המצרי, אזי כאשר הם זיהו את הימצאות חטיבת שריון 24 מדיביזיה ממוכנת 23 בסיני (סופחה לדיביזיה חי"ר 2), הם סברו במשך 8 ימים (עד ה־15 באוקטובר) כל דיביזיה ממוכנת 23 נמצאת בסיני, וכי העברתה לסיני היא חלק מהמהלך לכיבוש המעברים.  </div> <div> <br/> </div> <div> גם ב־15 בחודש, כשהמודיעין הודה ב"חצי פה" שלא כל הדיביזיה הממוכנת 23 עברה, ובנוסף הודה כי מפקדת הדיביזיה לא אותרה במתקפה המצרית של ה־14 באוקטובר (מהסיבה הפשוטה שכל מהלך התקיפה היה מהלך של דיביזיות החי"ר להרחיב את אחיזתם בסיני עד לכביש הרוחב) – גם אז אני מסופק מאוד אם המודיעין הבין את תוכנית המלחמה המצרית.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> הדגמת לבטי המודיעין באשר להימצאותה של דיביזיה 6 ממוכנת בסיני </font> </b> </div> <div> <br/> </div> <div> דיביזיה 6 ממוכנת הייתה דיביזיית עתודה מטכ"לית שמחנה הקבע שלה במחנות דהשור, כ־30 ק"מ דרומית מערבית לקהיר. במסגרת המהלכים המצריים של אפריל - מאי 1973 (תקופת כוננות כחול לבן), היא קודמה לאזור התעלה ונערכה כ־45 ק"מ ממערב לסואץ בקרבת צומת ציר וואדי חגול[39] - עם כביש קהיר סואץ. חטיבת ממוכנת מספר 1 שלה נערכה במתחם במרכז וואדי חגול ויתרת הדיביזיה (חטיבה הממוכנת וחטיבת השריון) נערכה באזור הצומת. </div> <div>   </div> <div> במסגרת "סירוס" עתודות השריון בגדה המערבית, הוקצתה חטיבת השריון של הדיביזיה (חטיבה 22 שריון) לטובת תגבור דיביזיית חי"ר 19. למיטב ידיעתי, החטיבה הממוכנת שנערכה במתחם וואדי חגול נשארה ערוכה שם כל ימי המלחמה. קיימת אפשרות כי מפקדת הדיביזיה יחד עם חטיבה ממוכנת הנותרת היו מתוכננות לחצות את תעלת סואץ בגזרת דיביזיה 19, לנוע דרומה לעבר שארם א־שיח ולחבור לכוחות הקומנדו שהונחתו בגדה המזרחית של מפרץ סואץ. כידוע, חיל האוויר השמיד את כוחות הקומנדו שנחתו במפרץ, וכוח מחטיבה 35 צנחנים וכוחות נוספים בלמו את תנועת המצרים דרומה באזור עיון מוסא, וכל המהלך המצרי לכיבוש דרום סיני נכשל. להלן כמה דוגמאות מדיווחי המודיעין בנושא היערכות הדיביזיה:  </div> <div> <br/> </div> <div> כבר ב־6 באוקטובר, 8 שעות לאחר פרוץ המלחמה דיווח אמ"ן שדיביזיה ממוכנת [6] הערוכה במרחב ארמיה 3 עומדת לחצות את התעלה. 17.5 שעות לאחר מכן (0715:30) הציג ראש אמ"ן בדיון אצל הרמטכ"ל את הערכתו כי בשלב זה המצרים מעבירים רק את שתי הדיביזיות הממוכנות. מכיוון שאמ"ן דיווח גם על חציית שתי חטיבות שריון עצמאיות (חטיבות 15 ו־25) העלה ראש אמ"ן סברה כי חטיבות השריון העצמאיות מתגברות את הדיביזיות הממוכנות... </div> <div> <br/> </div> <div> ב־7 באוקטובר בשעה 21:00 חזר ראש אמ"ן בפני הרמטכ"ל על הקביעה כי עד עתה חצו את התעלה: כמה דיביזיות החי"ר, שתי חטיבות שריון עצמאיות ושתי דיביזיות ממוכנות. שעה לאחר מכן החלה להיסדק חומת הוודאות בדבר חציית הדיביזיות הממוכנות ובלקט שפרסם אמ"ן הוא התנסח בזהירות <b> שיתכן </b> שגם דיביזיות ממוכנות 6 ו־23 חצו את התעלה. </div> <div> <br/> </div> <div> התמונה התהפכה ב־8 באוקטובר, כאשר ראש אמ"ן עדכן את הרמטכ"ל ואת שר הביטחון בידיעה מרעישה לפיה חטיבת השריון 22 של דיביזיה ממוכנת 6 חצתה את התעלה כנראה ללא פקודה, וראש המטה רוצה להחזירה. ידיעה זו הציגה את הצבא המצרי כצבא מבולבל שבו חטיבת שריון נוטלת חירות לחצות את התעלה ללא פקודה ועומדים להחזירה לגדה המערבית. מחלקת המודיעין של פיקוד דרום מוסיפה "צבע" לידיעה עם פרשנות שחטיבת השריון נקראה לחזור לגדה המערבית <i> <font> "עקב התמוטטות המערך המצרי בשטחנו..." </font> </i> חצי שעה לאחר מכן נסוג אמ"ן מכל הסיפור של חציית דיביזיה 6 את התעלה ודיווח שחטיבת השריון 22 של הדיביזיה <b> נמצאת עדיין </b> בגדה המערבית...  </div> <div> <br/> </div> <div> למחרת, ב־9 באוקטובר שב אמ"ן לעצמו ודיווח כי המצרים העבירו לסיני את החטיבה הממוכנת של דיביזיה 6 ואפשר שהעבירו גם את דיביזיה ממוכנת 23. מאז ועד ה־15 באוקטובר סבר אמ"ן כי שתי הדיביזיות הממוכנות נמצאות בסיני וציפה כל העת הזו למעבר הדיביזיות המשוריינות את התעלה, על מנת להגשים את יעד המלחמה – כיבוש המעברים. </div> <div> <br/> </div> <div> בנספח ג' למאמר אני מביא רשימה מפורטת של התבטאויות גורמי מודיעין שונים בנושא הימצאות הטנקים המצריים בסיני, ואת ופרשנותי לנאמר על ידם. </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> כיצד הבין הפיקוד העליון את דיווחי המודיעין? </b> </font> </div> <div> כאמור לעיל, המודיעין ככלל הציג תמונה שגויה המקטינה בכמחצית את מספר הטנקים המצריים שחצו את התעלה. ידוע לכל כי עבודת המודיעין נועדה לסייע לקבלת ההחלטות של הפיקוד על הגייסות הלוחמים, ולכן חשוב לדעת כיצד קיבל הפיקוד העליון את דיווחי המודיעין. התשובה לכך אינה אחידה והיא משתנה בין ההבנה של שר הביטחון, של הרמטכ"ל, של פיקוד דרום ושל אג"ם מבצעים. מה שמאחד את כל ה"צרכנים" היא העובדה שאיש מהם לא העריך שהמודיעין לוקה בהערכת חסר ומן הראוי לקחת בחשבון כמות גדולה יותר של טנקים.  <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> ניתן לומר בהכללה כי הרמטכ"ל קיבל עקרונית את הערכות המודיעין. בפיקוד הדרום נטו להקטין את כמות הטנקים כפי שהוצגו על ידי אמ"ן, ושר הביטחון חשב <b> שהמודיעין מפריז </b> בכמות הטנקים ובראשית המלחמה העריך כי כ־300 טנקים בלבד חצו את התעלה!  </div> <div> <br/> </div> <div> להלן ציטוט מדברי שר הביטחון משה דיין בישיבת הממשלה 0710-21:00 [ערב היציאה של למתקפת הנגד – א.ד]: <i> <font> "יש לי מספר מאמ"ן על מספר הטנקים המצריים שחצו את התעלה. אני משום מה חושב שהמספר שהם נוקבים הוא מוגזם מאוד, אבל היות ואמ"ן עומד על זה בתוקף שהמספר הזה נכון, אני מוסר אותו. הם מדברים על 500-400 טנקים שחצו מזרחה לצד שלנו. חלק מהם כבר הושמד. לפי מיטב הערכתי המספר שהם נקבו הוא מוגזם מאוד. אני חושב שיש פה איזו שהיא טעות באינפורמציה. זהו רישום ולא סקירה מדויקת. יכול להיות שהרושם שלי אינו נכון. אבל אני חייב לומר את המספר קבלתי מאמ"ן. </font> </i> </div> <div> <i> <font> ראש הממשלה הגב' גולדה מאיר: אתה חושב שפחות טנקים מצריים צלחו את התעלה? </font> </i> </div> <div> <i> <font> השר משה דיין: אני חושב שפחות. </font> </i> </div> <div> <i> <font> סגן ראש הממשלה יגאל אלון: כ־300 טנקים? </font> </i> </div> <div> <i> <font> השר משה דיין: מפיקוד דרום שמעתי מספרים הרבה יותר קטנים, שאלתי עוד פעם את אנשי אמ"ן, כי רציתי להביא את ממספר לממשלה. אמרו: הלילה חצו את התעלה 400-500 טנקים מצריים". </font> </i> </div> <div> התרשים הבא ממחיש את הפער בין כמות הטנקים שחצתה, להערכתי, את התעלה בפועל לבין הערכות אמ"ן והפיקוד העליון בצה"ל.  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--2550%D7%A9+210817+%D7%9E%D7%94+%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%A0%D7%95+%D7%A2%D7%9C+%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%98%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99+-+.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> בנספחים א-ג שלהלן מובאים ציטוטים של גורמי אמ"ן והפיקוד הבכיר בנושא סדר הכוחות שחצו את התעלה ובכמה טנקים הם היו מצוידים. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> סיכום והערכה </font> </b> </div> <div> <br/> </div> <div> מאמר זה הוא אחד מסדרת מאמרים בה אני מצביע על תופעת התפניות העוברות על המידע ה"מיוצר" בדרגי העבודה במודיעין בדרכו הארוכה לאוזנו של הקברניט, וכיצד הקברניט משתמש במידע המשובש המגיע לאוזניו.  </div> <div> <br/> </div> <div> מודיעין אינו מדע מדויק, והוא לעולם לא יהיה כזה, גם אם יגדילו את המשאבים להשגתו. אבל אמירה זו אינה פוטרת את המודיעין מביצוע תחקיר מקיף כיצד ניתן לצמצם את כישלונותיו. יחד עם זאת יש להטמיע בקרב הפיקוד של צה"ל את ההכרה שעל המפקדים לכפות על אנשי המודיעין להתנסח בצורה ברורה וכי על כתפם רובצת האחריות לחקור ולדרוש היטב את אמירות המודיעין, ולברר על מה הן נסמכות.  </div> <div> <br/> </div> <div> כשלי המודיעין הם רב מערכתיים והם מתמשכים על פני שנים ארוכות. אם לוקחים מערכת כשלים זו, שחלקה הוא בלתי נמנע, ומוסיפים עליה את הפיחות הנוצר עקב מערכת התמסורת הארוכה שבין "יצרני" המודיעין למשווקי המודיעין (ראש אמ"ן, קמ"נים פיקודיים וכיו"ב) ולצרכנים במערך השליטה בצה"ל - אנו מגיעים למצב, שהמודיעין לא רק שהוא חלקי וחסר, אלא הוא הופך ל <b> גורם המכשיל את הפיקוד העליון </b> בתהליך קבלת ההחלטות. </div> <div> <br/> </div> <div> לצה"ל לא היה מושג , בין היתר[40], איזה כוחות חצו את התעלה, בכמה טנקים הם היו מצוידים, ומה היה היעד המצרי במלחמה. תחקיר מקיף שכזה לא בוצע לאחר מלחמת יום הכיפורים משום שראש אמ"ן דאז, האלוף שלמה גזית ז"ל, אסר על קיומו בטענה של: "די לחטט בפצעים". מלחמת לבנון הראשונה שהתחוללה 8 שנים לאחר מכן, גם היא לא תוחקרה על ידי אמ"ן. אני סבור, שגם כיום, לאחר שעברו למעלה מארבעים שנה, יש מקום לתחקיר שכזה, שבו ייבדקו הנקודות הבאות: </div> <div> <br/> </div> <div> • איך קרה שראשות חטיבת המחקר באמ"ן התרוצצה כל ימי מלחמת יום הכיפורים ב"שיווק" המודיעין לצרכנים השונים, ולא השכילה לגייס לצידה קבוצה של חוקרי מודיעין במילואים שיסייעו לה. תופעה הרסנית זו חזרה על עצמה גם במלחמת לבנון הראשונה (מלחמת "שלום הגליל") ובמלחמת המפרץ הראשונה בהן נטלתי חלק.   </div> <div> <br/> </div> <div> • פענוח צילומי אוויר: משאב מודיעיני זה, שכוחו יפה כל ימות השנה, מרכזיותו בעת מלחמה היא לכאורה מובנת מאליה. בפועל, כמעט ולא נעשה בו שימוש הן בימים שקדמו למלחמה, והן במהלכה. לתופעה זו הקדשתי את ספרי "מודיעין תלוש מהקרקע"[41]  </div> <div> <br/> </div> <div> • אלילי האזנה שהכזיבו: מאז ימי מבצע רותם[42], שקד אמ"ן על פיתוח יכולות האזנה ועל פיתוח "אמצעים מיוחדים" שפעלו מיד עם פתיחת המלחמה. והנה גוף זה "לא סיפק את הסחורה" באשר ליחידות שחצו את התעלה (מי חצה, היכן ומתי) ולא השכיל להבין את הכפיפות של חטיבות השריון לדיביזיות החי"ר. כך, למשל חטיבת השריון 14 מדיביזיית השריון 21 הוכפפה לדיביזיית החי"ר 16 כבר לפני המלחמה וחצתה עמה את התעלה כבר ב־6 באוקטובר. דבר הימצאותה של חטיבת שריון זו בסיני נודע לאמ"ן רק ביום השלישי למלחמה, ב־9 באוקטובר בשעה 12.30[43]. </div> <div> <br/> </div> <div> • המערכת המבצעית כמעט ולא דרשה, כל ימי המלחמה, שיוצגו בפניה נתוני אויב: לא נתונים כמותיים ולא נתונים על אמצעי הלחימה המצויים בידי האויב[44]. </div> <div> <br/> </div> <div> במאמר נקבתי בשמות בעלי התפקידים השונים, אך אני מבקש להבהיר בצורה חדה שלדעתי, הכשלים השונים אינם קשורים אישית לאישים המוזכרים, אלא במבנה הלקוי של מערך הכשרת הקצונה בצה"ל, היעדר הכשרה לדרג המדיני בהבנת שפת הצבא, ובמבנה נפש האדם באשר הוא. הצפנו בסדרת מאמרים זו בעיקר את הבעיות והמעטנו במתן פתרונות, הן משום שאין בידינו מספיק נתונים, והן משום שאין פתרון לבעיות והמעט שנותר בידינו לעשות, הוא להכיר בבעיות ולנסות ולצמצם במידת האפשר את הנזק הנגרם בגינן.  </div> <div> <br/> </div> <div> עד אשר צה"ל יתפנה לחקור את הנושאים שהועלו במאמר זה אני מציע לקרוא בקפידה את שכתבה ועדת אגרנט[45] על כשלי המודיעין והמלצותיה, שכוחן יפה גם כיום.  </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <b> <font> נספחים </font> </b> </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> נספחים </font> </b> </div> <div> <font> <b> נספח א </b> </font> </div> <div> <span> ציטוטים מדברי שר הביטחון משה דיין בנושא הסד"כ המצרי בסיני </span> </div> <div> מלחמת יום הכיפורים 06-09/10/1973 </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> שר הביטחון משה דיין בישיבת הממשלה <span> [46] </span> . 07/10-21:00 </font> </b> </div> <div> <i> <font> שר הביטחון משה דיין: יש לי מספר מאמ"ן על מספר הטנקים המצריים שחצו את התעלה. אני משום מה חושב שהמספר שהם נוקבים הוא מוגזם מאוד, אבל היות ואמ"ן עומד על זה בתוקף שהמספר הזה נכון, אני מוסר אותו. הם מדברים על 500-400 טנקים שחצו מזרחה לצד שלנו. חלק מהם כבר הושמד. לפי מיטב הערכתי המספר שהם נקבו הוא מוגזם מאוד. אני חושב שיש פה איזו שהיא טעות באינפורמציה. זהו רישום ולא סקירה מדויקת. יכול להיות שהרושם שלי אינו נכון. אבל אני חייב לומר את המספר קבלתי מאמ"ן. </font> </i> </div> <div> <i> <font> ראש הממשלה הגב' גולדה מאיר: אתה חושב שפחות טנקים מצריים צלחו את התעלה? </font> </i> </div> <div> <i> <font> השר משה דיין: אני חושב שפחות. </font> </i> </div> <div> <i> <font> סגן ראש הממשלה יגאל אלון: כ־300 טנקים? </font> </i> </div> <div> <i> <font> השר משה דיין: מפיקוד דרום שמעתי מספרים הרבה יותר קטנים, שאלתי עוד פעם את אנשי אמ"ן, כי רציתי להביא את ממספר לממשלה. אמרו: הלילה חצו את התעלה 400-500 טנקים מצריים. </font> </i> </div> <div> <i> <font> השר משה דיין (בהמשך הדיון): ..."אני מאוד מאמין שאני צודק בהנחתי שאין 400 טנקים מצריים מהצד הזה של התעלה </font> </i> </div> <div> <i> <font> <br/> </font> </i> </div> <div> התייחסות:  </div> <div> <br/> </div> <div> • בשעה שהתקיים הדיון חצו את התעלה למעלה מ־800 טנקים  </div> <div> <br/> </div> <div> • מפקד / מנהל רשאי לחלוק על הערכות הדרג המקצועי בארגון אך מן הראוי שינמק זאת </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> שר הביטחון משה דיין ב"מטבחון" ראש הממשלה[47] 09/10-07:30 </font> </b> (הרמטכ"ל וראש אמ"ן נוכחים בפגישה) </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> שר הביטחון משה דיין: הייתי עוד פעם בפיקוד דרום. המערך המצרי הוא כזה, שכל ניסיון לגשת עם השריון לתעלה עולה ביוקר רב. יש להם מצד אחד הרבה טנקים וארטילריה. טנקים טובים וחדשים. </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות:  </div> <div> <br/> </div> <div> בשעה שהתקיים הדיון סבר אמ"ן (בטעות) שדיביזיות החי"ר שצלחו את התעלה מצוידות ב־530 טנקים מיושנים מסוג T-34.  </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> שר הביטחון משה דיין ב"מטבחון" ראש הממשלה[48]. 09/10-14:50  </b> </font> </div> <div> <i> <font> שר הביטחון משה דיין: להלן מספרי הכוחות, כפי שהם נכונים לעכשיו ולמחר בבוקר: בחזית המצרית: לנו 800 טנקים; למצרים – 2,000 טנקים </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות:  </div> <div> <br/> </div> <div> בשעה שהתקיים הדיון היה מקובל באמ"ן שהסד"כ המצרי מונה 2200 טנקים.   </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> נספח ב </b> </font> </div> <div> <font> <b> <br/> </b> </font> </div> <div> <span> ציטוטים מדברי הרמטכ"ל ועוזריו בנושא הסד"כ המצרי בסיני </span> </div> <div> במהלך מלחמת יום הכיפורים 06-12/10/1973 </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> קד"ם רמטכ"ל – תחזיות הרמטכ"ל[49] - 06/10-18:15 </font> </b> </div> <div> <b> <font> <br/> </font> </b> </div> <div> <i> <font> רא"ל דוד אלעזר: ציין שהוא מודאג מגל ההתקפה השני הצפוי – התקפה של הדיביזיות המשוריינות... הוא מקווה לבלום ב־7 באוקוטבר כך שב־8 באוקטובר ניתן יהיה לבצע את "צפניה"[50].  </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות:  </div> <div> <br/> </div> <div> • בסד"כ הגישור המצרי אין שום היתכנות מעשית לכך שלאחר יממה מתחילת המלחמה דיביזיות השריון יספיקו לחצות את התעלה ויתקפו את כוחות צה"ל בסיני. ככל הנראה הרמטכ"ל קיבל את הערכת אמ"ן (השגויה) בנושא.  </div> <div> • את "צפניה" לא ניתן היה לבצע ב־8 באוקטובר, משום שציוד הגישור הצה"לי לא היה מוכן. גם הגישור המצרי בגזרה זו, ככל הנראה, לא התאים למעבר הטנקים הישראליים. </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> ישיבת ממשלה[51] 10/07-10:00 </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> הרמטכ"ל מעדכן: בחזית המצרית נעשו על פי רוב ניסיונות צליחה בקבוצות קטנות, ורק בשלושה ניסיונות היו כוחות גדולים בהיקף של 60 – 80 טנקים.  </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> עוזר הרמטכ"ל רא"ל (מיל') יצחק רבין[52] ב"מטבחון" ראש הממשלה 07/10-09:10  </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <i> הם עברו, בדרום, חוסר בשריון מצרי. יש גשרים, לא ברור למה הם לא עוברים עם השריון. מעשית אנו לא מפריעים....המצרים הקימו מאחזים של כמה מאות טנקים בצד השני, אך התמונה לא ברורה. עד שזה לא יתייצב, יהיה קשה לדעת. </i> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> קד"ם סגן רמטכ"ל[53], דברי רמ"ד דרום באג"ם מבצעים. 07/10-13:40 </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> רס"ן זאב נתיב: מתוך סקירת מצב בחזית המצרית, בגזרה הצפונית נמצאים רק כוחות חי"ר. ...בסך הכול הועברו כ־300 טנקים. </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות:  </div> <div> <br/> </div> <div> בפועל בשעה זו עברו לסיני למעלה מ - 700 טנקים.  </div> <div> <font> <b> <br/> </b> </font> </div> <div> <font> <b> הרמטכ"ל מעדכן את שר הביטחון[54]. 07/10-23:42  </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> הרמטכ"ל מוסר בטלפון כי החליט שלמחרת בחזית הדרום יבוצעו שתי התקפות אוגדתיות מדורגות: היינו, כאשר אוגדה אחת תתקוף, יבלמו שתי האחרות. אוגדה 162 תתקוף בצפון, ואוגדה 143 בדרום; אוגדה 252 תבלום מול המצרים. יש גם כוונה לחצות את התעלה, אולם זאת רק לאחר זמן משהתבהרו תוצאות שתי התקיפות. יחסי הכוחות: כ־600 טנקים של צה"ל מול כ־600 טנקים של מצריים בשנים או שלושה ריכוזים. </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות:  </div> <div> <br/> </div> <div> • בפועל בשעה זו עברו לסיני למעלה מ - 800 טנקים.  </div> <div> • הכוחות המצריים היו בחמישה ריכוזים דיביזיוניים. בחזית, נפרסו הטנקים של דיביזיית החי"ר בהתאם לפריסת חטיבות הדיביזיה, כאשר בעורף כל דיביזיה נערכה חטיבת השריון. להלן תרשים תורתי לאופן פריסת כוחות דיביזיית חי"ר מתוגברת בחטיבת טנקים. </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2200%D7%A9+%D7%93%D7%99%D7%91%D7%99%D7%96%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%97%D7%99%D7%A8+%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%AA+%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9+%D7%92%D7%A9%D7%A8-200f4047.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <font> <b> עוזר הרמטכ"ל רא"ל (מיל') יצחק רבין[55] ב"מטבחון" ראש הממשלה 07/10-23:50  </b> </font> <div> (הדיון נערך לאחר שובו של מר רבין מביקור עם הרמטכ"ל בחזית בדרום) </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <i> מר יצחק רבין: המצרים עברו בשריון 2-3 נקודות: פירדאן, והארמיה הדרומית מול ציר הגידי והמיתלה. ההערכה היום שמינימום עברו 350 טנקים. סבור שזה קרוב ל־500 טנקים. </i> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> • בפועל בשעה זו עברו לסיני למעלה מ - 800 טנקים.  </div> <div> • הכוחות המצריים היו בחמישה ריכוזים דיביזיוניים. </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> הצגת תוכניות התקפות הנגד בדרום על־ידי הרמטכ"ל[56]. 08/10-00:10 </b> </font> </div> <div> <font> <b> <br/> </b> </font> </div> <div> <font> <i> הרמטכ"ל עדכן את היושבים בחדרו[57] את הקווים המנחים של התקפת הנגד אותם סיכם בביקורו בפיקוד דרום. ...עד מסירת הדברים האלה, בכל אחד מראשי הגשר, מעל 200 טנקים, ועד למחרת בבוקר עלול מספרם להגיע ל־300. לנוכח הנתונים האלה הוא החליט לתקוף את המערך כאשר עדיין אינו מאורגן, כלומר ב־8 באוקטובר בבוקר. </i> </font> </div> <div> <font> <i> <br/> </i> </font> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> • בפועל בשעה זו עברו לסיני למעלה מ - 900 טנקים. </div> <div> • הרמטכ"ל מדייק שבכל ראש גשר [דיביזיוני] היו כ - 200 טנקים. הטעות היא במספר ראשי הגשר, לא שלושה כטענתו, אלא חמישה.  </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> דברי הרמטכ"ל דוד אלעזר בישיבת ממשלה[58] 08/10-10:00 </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <i> השר משה קול: האם במשך הלילה הם העבירו טנקים לצידנו?  </i> </font> </div> <div> <font> <i> רא"ל דוד אלעזר: בסך הכל כן. יש בצד שלנו לא פחות מ־500 טנקים ולא יותר מ־600 טנקים. אנו הולכים היום לקרב שריון אדיר. </i> </font> </div> <div> <font> <i> השר שמעון פרס: כולם טנקים גדולים – T-62? </i> </font> </div> <div> <font> <i> ר/א דוד אלעזר: לא. יש כאן טנקים T-34 של חטיבות החי"ר. יש גם טנקים T-54 ויש גם חטיבה של T-62, הטנקים הכי חדישים".  </i> </font> </div> <div> <font> <i> ..."השר זרח ורהפטיג: טיב הטנקים שלנו לעומתם יש לו ערך? </i> </font> </div> <div> <font> <i> רא"ל דוד אלעזר: טיב יחד עם הטנקיסטים – ביחד כולם יותר טובים. בלי קשר לטנקיסטים – בסדר גמור. אנחנו כאן עם פאטונים וסנטוריונים: אין שרמנים; רק שני הסוגים הטובים. </i> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> הדיון התקיים בשעה שמתקיימת מתקפת הנגד של צה"ל. בשעה זו חצו למעלה מ – 950 טנקים מצריים את התעלה בעוד שהרמטכ"ל סבור שבסיני 500 – 600 טנקים לכל היותר </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> דברי הרמטכ"ל דוד אלעזר בישיבה אצל ראש הממשלה[59] ("מטבחון") 09/10-07:30  </b> </font> </div> <div> (הדיון מתקיים לאחר שהתברר שמתקפת הנגד שלנו בתעלה ב־08/10 כשלה) </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <i> השר יגאל אלון: 650 הטנקים שלהם, איפה הם? </i> </font> </div> <div> <font> <i> רא"ל דוד אלעזר: הם פה בשלושה ריכוזים (מסביר על המפה). לנו יש שם 600 טנקים. יש להם כבר יותר מאשר לנו. </i> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות:  </div> <div> <br/> </div> <div> • בפועל בשעה זו עברו לסיני למעלה מ – 1,000 טנקים. </div> <div> • בפועל בסיני היה מספר זעום של 66 טנקי T-34, שכן חודשים מספר לפני המלחמה הוחלפו הטנקים בחטיבות החי"ר בטנקי T-54/55. אמ"ן לא ידע זאת, ולכן הרמטכ"ל "לא אשם" בחוסר ידיעה. </div> <div> • אמ"ן דיווח כבר ב־7 באוקטובר כי לסיני הועברו שתי חטיבות המצוידות בטנקי T-62, כך שהרמטכ"ל טעה בנקודה זו. אני סבור כי גם חטיבת השריון 14 מדיביזיה משוריינת 21 שצוותה לדיביזיית חי"ר 16 הייתה מצוידת גם היא בטנקי T-62.  </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> ציטוט מדברי סגן הרמטכ"ל האלוף טל בפתיחת ישיבת הממשלה[60] 09/10-10:00 </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <i> יחסי הכוחות הם 1:1 לכוחות צה"ל 700-600 טנקים ולמצרים כ־700 טנקים, מספר זה כולל את הטנקים שנפגעו. </i> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> בפועל בשעה זו עברו לסיני למעלה מ־1,000 טנקים </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> ציטוט מדברי הרמטכ"ל דוד אלעזר בישיבת ממשלה[61] 09/10-10:30 </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <i> רא"ל דוד אלעזר: יש להם יותר טנקים מאשר לנו, מסביב ל־800 טנקים בצד הזה של התעלה.... </i> </font> </div> <div> <font> <i> ...זה יהיה צבא מצרי, הרחק במלחמה, עם 2,000 טנקים. כרגע יש להם 800 טנקים ואני מעריך כי יוכלו להעביר רק עוד שתי דיביזיות משוריינות, לפי מה שיש להם כרגע, אני מעריך שלא יוכלו להעביר יותר מאשר 1,400. </i> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות:    </div> <div> <br/> </div> <div> • הסד"כ המצרי, כפי שאמ"ן פירסם עוד לפני המלחמה, עמד על 2,230 טנקים[62]. </div> <div> • בפועל בשעה זו עברו לסיני למעלה מ־1,000 טנקים. </div> <div> • פוטנציאל הטנקים בדיביזיות המשוריינות עומד על 347 טנקים ולא 600 טנקים כפי שהרמטכ"ל מעריך (תחשיב זה לוקח בחשבון את העובדה שאחת משתי חטיבות השריון בדיביזיה משוריינת 21 חצתה את התעלה כבר ביום הראשון למלחמה וסופחה לדיביזיה חי"ר 16) </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> דברי הרמטכ"ל דוד אלעזר בישיבת ממשלה[63] 11/10-21.00 </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> רא"ל דוד אלעזר: הם העבירו, לפי הערכתנו 600-700 טנקים לצד בזה, אך חלק גדול מהם כבר הושמד. אני יכול לומר מה מראים הצילומים שלנו, ואלה מלמדים רק על טנקים נפגעים. כאלה יש 150. ישנם גם טנקים רבים מושמדים ושרופים, אבל אי אפשר לזהות. יכול להיות ששליש פלוס-מינוס. </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> • בפועל בשעה זו עברו לסיני למעלה מ־1,000 טנקים. </div> <div> • ספירת טנקי האויב מצילומי אוויר, שנעשתה לאחר מכן, מראה נתונים שונים לגמרי. </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> דיון בלשכת הרמטכ"ל בדרך הפעולה בחזית המצרית[64] 12/10-06:00 </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> סגן הרמטכ"ל האלוף טל: תומך במהלך התקפי שלנו בסיני ומתנגד לצליחת התעלה בנימוק: "הכוחות הצולחים ייתקלו בגדה שמנגד בכוחות מצריים גדולים ורעננים. בכל אחת מהגזרות הארמיוניות נותרו ממערב לתעלה שתי חטיבות אחת ממוכנת ואחת משוריינת – בסך הכול מונות יחידות אלו, לדברי ראש אמ"ן, כ־300 טנקים. מאחוריהן דיביזיה ממוכנת 3, חטיבת טנקים של משמר הגבול [הכוונה לחטיבת השריון העצמאית של משמר הנשיאות. א.ד] וארבעה גדודי טנקים. בסך הכול כ־370 טנקים נוספים. כוח זה לא יבוא אמנם לביטוי ברגע הצליחה, אולם יש להניח שחלק ממנו יתערב בקרבות בהמשך. </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> • בפועל, במועד זה היו בארמיה 2 בגדה המערבית של התעלה שתי חטיבות ממוכנות וחטיבת שריון, ובארמיה 3 שתי חטיבות שריון ושתי חטיבות ממוכנות, בסך הכול 409 טנקים לפי תקן.  </div> <div> • במרחב קהיר (יתכן כולל אזור אלכסנדריה) עוד 581 טנקים נוספים[65]. </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> דיון ב"מטבחון" של ראש הממשלה האם לצלוח את התעלה[66] 10/12-14:30 </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> במהלך הדיון יצא ראש המוסד מהחדר וחזר עם ידיעה שלפיה המצרים יופעלו בשבת או ביום ראשון [13 או 14 באוקטובר] שלוש חטיבות צנחנים שיונחתו לאזור ביר גפגפה והמיתלה – כלומר אזור המעברים..."ראש המוסד סיפר שבדרך מברק נוסף בעניין". </font> </i> </div> <div> <i> <font> בהמשך אמר הרמטכ"ל שביחסי הכוחות של 700 טנקי צה"ל מול 900 טנקי צבא מצרים צה"ל בסיוע חיל האוויר ינצח. </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> • הערכת הרמטכ"ל כי המתקפה המצרית תכלול 900 טנקים כוללת בתוכה את מעבר דיביזיות השריון המצריות את התעלה. כוח זה, על פי התחשיב שלי, מונה 347 טנקים על פי תקן, המתווסף לכ־1,000 הטנקים שחצו את התעלה בפתיחת המלחמה.  </div> <div> • להערכתי, גם אם דיביזיה משוריינת 4 המצרית הייתה חוצה במלואה את התעלה, צה"ל אמור היה להתמודד עם כוח אפקטיבי תיאורטי (מבלי לקזז את הטנקים הפגועים שחלקם היה של דיביזיות החי"ר) של כ־820 טנקים. כך שהערכת הרמטכ"ל הייתה הערכה מחמירה.   </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> הרמטכ"ל בשיחה עם יועציו[67] 14/10-09:12 </b> </font> (בעת המתקפה המצרית ב־14 באוקטובר) </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> ...מתנהלים קרבות עם דיביזיה ממוכנת 23 ודיביזיה משוריינת 21.  </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> דיביזיה 23 ממוכנת לא חצתה את התעלה (ראה דיווח אמ"ן בהמשך). כוחות צה"ל ניהלו קרב רק עם חטיבת השריון דיביזיה זו שחצתה את התעלה בפרוץ המלחמה ופעלה כחלק לדיביזיית החי"ר מספר 2.  </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> האלוף יריב[68] יועץ הרמטכ"ל מעדכן את הרמטכ"ל[69]. 14/10-09:40 </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> דיביזיות 21,23, ו-4 הוטלו לקרב. בעורף נותרה דיביזיה ממוכנת 3, שלפי אחת הידיעות שתי חטיבות שלה נעות לבילביס. בין קהיר לתעלת סואץ אין עוצבות שריון נוספות.  </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> • דיביזיה 23 ממוכנת לא חצתה את התעלה (ראה דיווח אמ"ן בהמשך). כוחות צה"ל ניהלו קרב רק עם חטיבת השריון של דיביזיה זו. חטיבה זו חצתה את התעלה בפרוץ המלחמה ופעלה כחלק לדיביזיית החי"ר מספר 2.   </div> <div> • בעורף, באזור קהיר (יתכן שחלק ערוך באלכסנדריה), נותרו (פרט לדיביזיה ממוגנת 3 שאותה הזכיר האלוף יריב) יחידות המצוידות ב - 424 טנקים, לא כולל יחידות הערוכות בגזרת ים סוף.  </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> הרמטכ"ל מעדכן את ראש הממשלה[70] 14/10-21:00 </b> </font> (בדיון לקראת צליחת צה"ל) </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> באשר ליחסי הכוחות: בפרוץ המלחמה היו לצבא מצרים כ־2,200 טנקים. הוא העביר לגדה המזרחית כ־1,300. כ־600 מהם הושמדו, כלומר ממזרח לתעלה נותרו כ־700 טנקים. מספר כזה נמצא גם ממערב לתעלה, אלא שהוא אינו מרוכז, אלא מפוזר במרחבים שבין קהיר לתעלה: כ־150 טנקים נמצאים בדרום עמק הנילוס... משמר הרפובליקה ובית הספר לשריון נמצאים בקהיר ומונים כ־100 טנקים כל אחד, כלומר במרחב התעלה נותרו כ־350 טנקים. מחציתם הם טנקי דיביזיה 3 המיועדת ליצור קו הגנה בפאתי קהיר. כלומר כוחות צה"ל [שיצלחו את התעלה. א.ד] יתקלו ב־200-100 טנקים מפוררים לכוחות קטנים. גם אם תתערב דיביזיה 3 בקרב ימנה הכוח שמנגד כ־350-300 טנקים. </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> • הערכת אמ"ן אז והמחקר כיום, תומכים בדברי הרמטכ"ל שבצבא מצרים היו במלחמה סה"כ 2,200 טנקים פעילים.  </div> <div> • במתקפה המצרית ב - 14 באוקטובר היו בסיני 1301-1270 טנקים (כולל טנקים פגועים), כך שדברי הרמטכ"ל מדויקים. אחרי כישלון המתקפה, הוחזרה חטיבת השריון מדיביזיה 4 משוריינת בחזרה לגדה המערבית. חטיבה זו (שנפגעה בקרבות עם צה"ל) נטלה חלק בבלימת כוחות צה"ל לאחר שחצה את התעלה. </div> <div> • אחרי שצה"ל חצה את התעלה, נערכה הדיביזיה הממוכנת 3 לבלום את כוחותינו בגזרת ארמיה 2.   </div> <div> <br/> </div> <div> <font> נספח ג' </font> </div> <div> <span> ציטוטים מדברי גורמי מודיעין בנושא הסד"כ המצרי בסיני </span> </div> <div> במהלך מלחמת יום הכיפורים 06-12/10/1973 </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> לקט מודיעין בהול "תוכנית מצרית סורית לחדש הלחימה"[71] 05/10-07:30   </font> </b> </div> <div> <i> <font> <br/> </font> </i> </div> <div> <i> <font> 6 וחצי שעות לפני תחילת המלחמה פירסם אמ"ן/מחקר מסמך המבוסס על עיבוד המידע שמסר סוכן הצמרת אשרף מרואן שעות מספר לפני כן התריע על המלחמה. במהלך עיבוד דיווח המקור חוקרי אמ"ן צירפו למסמך פרטים מידיעות קודמות הנוגעות לתוכנית המלחמה המצרית:   </font> </i> </div> <div> <i> <font> א. המטרה – כיבוש הגדה המזרחית של התעלה, קידמת סיני עד המעברים (כולל) וכיבוש שארם א־שיח'. </font> </i> </div> <div> <i> <font> ב. לא קשור למאמר זה </font> </i> </div> <div> <i> <font> ג. כוחות ומשימות, כוחות יבשה – 5 דיביזיות חי"ר וממוכנות ועוד עד 5 חטיבות טנקים ועוד כוחות מיוחדים (קומנדו, מונחתים במסוקים) יצלחו את התעלה בחזית רחבה, ויכבשו את קדמת סיני עד המעברים (כולל) ואת שארם א־שיח'. </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> המסמך המקורי של הסוכן הותר לפרסום על ידי הצנזורה. מהשוואה בין הדיווח המקורי של הסוכן (הותר לפרסום על ידי הצנזורה) לבין העיבוד של אמ"ן עולה כי חוקרי אמ"ן השמיטו פרטים חשובים כמו האמירה "לאחר החצייה יעשה מאמץ לתפיסת שטח בעומק של כ־10 ק"מ. ... אין כוונה להגיע בשלב הראשון עד קו המעברים [הדגשה שלי. א.ד]. בהגיע הצבא לעומק שנקבע יחכה (?) להחזיק מעמד ועפ"י התוצאות של שלב זה יקבע ההמשך". אמ"ן לא רק שהשמיט מידע חשוב זה על התוכנית המצרית, הוא אף המשיך לדבוק כל ימי המלחמה בסברה (המסתמכת על מידע מיושן) שהיעד המצרי הוא הגעה למעברים ולא בחן את האפשרות שעליה דיווח סוכן הצמרת.  </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> דברי אמ"ן בקד"ם רמטכ"ל[72]. 06/10-18:15  </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> ראש אמ"ן בלוויית ראש ענף מצרים סא"ל יונה בנדמן: "על פי התוכנית הידועה לצה"ל יעשו המצרים מאמץ יבשתי גדול על מנת שביום א' 7 באוקוטבר יופעלו דיביזיות השריון... צפוי שבמהלך הלילה יבנו המצרים 5 גשרים לרק"ם, שלושה מהם לשימושם של שלושה מאמצים, בהם לפחות 2 עיקריים של דיביזיות 4 ו-21 [דיביזיות שריון. א.ד]. ...כוונתם להגיע בדיביזיות השריון עד לקו המעברים. ...ייתכן שחטיבה 130 נחתים תנחת מן הים באזור רומני". </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> • למיטב זכרוני, בפרסומים של אמ"ן לפני המלחמה דובר שלכל דיביזיה יוקצו שני גשרים. אני משער שהדיווח הנוכחי על חמישה גשרים בלבד מבוסס על הדיווח של הסוכן אשרף מרואן.  </div> <div> • הנחתת הנחתים באזור רומני היא חלק מהתוכנית המבצעית הישנה "גרניט 2" שאמ"ן ציפה לה, אך בפועל היא לא בוצעה. לפי זכרוני, בחודשים שקדמו למלחמה הגיעה ידיעה ממקור טוב שחטיבת הנחתים 130 עזבה את בסיסה באלכסנדריה ועברה לפיום, כלומר שינוי במשימת החטיבה. כך או כך, בגיחת הצילום של ה – 5 באוקטובר אותרה חטיבת הנחתים באזור שלופה שבדרום תעלת סואץ. עובדה זו לא עולה בקנה אחד עם ההערכה שחטיבת הנחתים תנחת באזור רומני בים התיכון. בפועל עיקרה של חטיבת הנחתים חצה את תעלת סואץ באזור האגם המר הקטן וכוחותיה של החטיבה פעלו באזור ציר הגידי. </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> חטיבת חי"ר עם גדוד הטנקים האורגני שלה חצו את התעלה[73] 06/10-19:30 </b> </font> </div> <div> <font> <b> <br/> </b> </font> </div> <div> <i> <font> בלקט אמ"ן משעה 19:30 נמסר כי חטיבת חי"ר 5 מדיביזיית חי"ר 19, לרבות גדוד הטנקים, עברה אל ממזרח לתעלה בגזרת שלופה – א־שט </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> אם ידיעה זו נכונה, הרי שהצבא המצרי הוא צבא וירטואוזי המצליח אחרי חמש וחצי שעות לפרוץ את סוללת בר לב ולעביר לסיני חטיבה על גדוד הטנקים שלה. מן הראוי שתופעות ייחודיות שכאלה, העומדות בניגוד להערכות אמ"ן לפני המלחמה, בנושא משך פריצת הסוללה והקמת הגשרים, תודגשנה בלקט.  </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> ראש אמ"ן בהתייעצות עם שר הביטחון[74] – ליל 7-6/10 </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> ראש אמ"ן עדכן את השר...הוא העריך שהמצרים יעשו בלילה מאמץ גדול להעברת שתי דיביזיות שריון אל מעבר לתעלה, ויופעלו גם באזור שרם א־שיח ואבו רודס. </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> לקט אמ"ן – סיכום פעילות לקט אמ"ן[75] 10/06-20:25 </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> בשלב זה ידוע כי דיביזיה ממוכנה הערוכה במרחב ארמיה 3, עומדת לחצות את התעלה. </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> בפועל, דיביזיה ממוכנת 6 הערוכה בגזרת ארמיה 3, הקצתה את חטיבת השריון שלה לתגבור מערכי ההגנה של דיביזיית חי"ר 19. ייתכן כי חטיבה ממוכנה שלה (עם או בלי מפקדת הדיביזיה) חצו בשלב כלשהו את התעלה במגמה לחבור ולחזק את כוחות הקומנדו שהונחתו בדרום סיני. מהלך זה סוכל בעיקר על ידי חיל האוויר וחיל הים של צה"ל. הקמת הגישור בגזרת דיביזיה חי"ר 19 התעכבה בגלל בעיות בוץ ולכן דיביזיה זו נאלצה לעבור בחלקה על גשר של הדיביזיה השכנה מספר 7. יוצא, איפוא, שכוחותיה סיימו את חציית התעלה רק ב – 8 באוקטובר.  </div> <div>     </div> <div> <font> <b> סיכום אויב ב־6 באוקטובר[76], נכון לשעה 21.00  </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> הכוח העיקרי של דיביזיה חי"ר 7, ובו 60 טנקים בנה ראש גשר בעומק של כ־6 ק"מ. [מדרום לה] הכוחות העיקריים של דיביזיה חי"ר 19 [שמדרום לדיביזיה 7], חצו את התעלה באזור שלופה ויצרו ראש גשר בעומק 5-4 ק"מ. כוח קידמי של הדיביזיה נמצא, לדברי המצרים, בעומק 22 ק"מ בציר המתלה וגדוד הטנקים נע בציר כדי לחבור אליו...המצרים הקימו כמה גשרים ייתכן שחלקם דמה. .. סה"כ ידוע על 6 גשרים. </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> בפועל, בשעה זו היו מתוחים על התעלה 6 גשרים כבדים למעבר טנקים, ו – 3-5 גשרים במעמס 4 טון ששימשו בעיקר כגשרי דמה. בנוסף, בשעה זו המצרים עסקו בהקמת הגשרים הבאים: 3 גשרים כבדים לטנקים, וגשר במעמס 25 טון.  </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> לקט אמ"ן[77] 06/10-23:15 </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> לא ידוע היכן נמצאת דיביזיה משוריינת 21 וחטיבת הטנקים העצמאית 15 </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> • בפועל, בשעה זו חטיבת השריון העצמאית 15 היתה בדרכה לחציית התעלה כדי להצטרף לדיביזיה חי"ר 18 שנערכה באזור קנטרה. </div> <div> • חטיבת השריון 14 מדיביזיה משוריינת 21 היתה בדרכה לחציית התעלה בגזרת איסמעיליה – דוורסואר, כדי להצטרף לדיביזיה חי"ר 16. יתר הדיביזיה נערך בגזרה זו בגדה המערבית של התעלה.   </div> <div>   </div> <div> <font> <b> דיווח מפורט של פיקוד דרום[78] - 07/10-04.00 </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> בסך הכול בצד המזרחי של התעלה נמצאות 8-7 חטיבות, רובן חי"ר. </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> בפועל בשעה זו חצו את התעלה 19-18 חטיבות! </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> קד"ם רמ"ח מבצעים[79] 10/07-09:00 </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> אל"מ אהרון לברן (עוזר רמ"ח מחקר באמ"ן): חטבת הנחתים 130 אוכנה ליד תעלת סואץ, זאת לאחר שב־6 באוקטובר נדמה היה שהיא באיזור אלכסנדריה... בגזרת קנטרה נמצאת חטיבת טנקים עצמאית 15 ולה טנקי T-62. חטיבה נוספת של טנקי T-62 הנמצאת בגזרת דיביזיה 3 לא אוכנה ולא ידוע זיקתה לדיביזיה 4 מבחינת נוהל הקרב – האם היא מיועדת לתקוף לפניה, יחד איתה או לאחריה </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> • בפועל, כבר בגיחת הצילום של ה- 5 באוקטובר אותרה חטיבת הנחתים באזור שלופה שבדרום תעלת סואץ.  </div> <div> • בשעת הדיווח חטיבת שריון עצמאית 25 המצוידת בטנקי T-62 היתה ערוכה באזור ג'ניפה והתכוננה לחציית התעלה, כדי להצטרף למערך ההגנה של דיביזיה חי"ר 7.  </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> דברי ראש אמ"ן בהתייעצות בלשכת הרמטכ"ל[80] - 07/10-12:45. </b> </font> </div> <div> <i> <font> <br/> </font> </i> </div> <div> <i> <font> האלוף זעירא לא היה מוכן למסור תמונת מצב מפורטת על החזית המצרית, בטענה שהוא נקרא לחדר הרמטכ"ל באמצע דיון פנימי באמ"ן שהוא נוהג לערוך כשעה לפני קד"ם רמטכ"ל </font> </i> . </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> להבדיל מהרמטכ"ל דוד אלעזר שהשכיל לרכז סביבו קצינים בכירים במילואים (רא"ל רבין, רא"ל בר־לב) שיסייעו לו במלאכת ניהול הצבא, ראש אמ"ן וראש חטיבת המחקר לא השכילו להיעזר באנשי מילואים והם כילו את רוב זמנם בהתרוצצות בין הפורומים השונים של מקבלי ההחלטות.   </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> דברי ראש אמ"ן בדיון אצל הרמטכ"ל[81] - 07/10-15:30 </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> ראש אמ"ן הציג את הערכתו, שלפיה המצרים מעבירים בשלב זה לגדה המזרחית רק את שתי הדיביזיות הממוכנות כשכל אחת מהן מתוגברת בחטיבת טנקים, ואילו שתי הדיביזיות המשוריינות עדיין לא החלו לעבור. הרמטכ"ל הגיב על דברים אלו באומרו: הדבר סותר את המידע שקיבל "אצל הילדים שלך"[82] [כלומר אצל הקצינים הזוטרים במחלקת מחקר]. ראש אמ"ן ענה שאכן זו הערכה חדשה "הם עובדים שוב על החומר". </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> בפועל כל דיביזיית חי"ר תוגברה כבר מתחילת המלחמה בחטיבת שריון. אנשי המודיעין במטכ"ל ובפיקוד לא הבינו זאת, וטעו לחשוב שהימצאות חטיבת שריון מדיביזיה ממוכנת בסיני מצביעה על כך שכל הדיביזיה הממוכנת עברה או עומדת לעבור לסיני. כך נוצרה הסברה המעניינת שהדיביזיות הממוכנות נמצאות בסיני וחטיבות השריון העצמאיות נועדו לתגברן. כל זאת, בציפיה למהלך מצרי לכיבוש המעברים. ראש אמ"ן מסביר הלך מחשבה זה בדבריו בקד"ם רמטכ"ל 09/10-12:30 להלן.  </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> דברי רח"ט מחקר תא"ל אריה שלו בדיון אצל סגן הרמטכ"ל[83] - 07/10-16:00 </b> </font> </div> <div> <i> <font> <br/> </font> </i> </div> <div> <i> <font> "בצילום שנערך היום אוכנו חמישה גשרי T.P.P [84], שלושה גשרי P.M.P[85], חמישה גשרי חי"ר ו־15 רפסודות יוניפלוט[86]. הבעיה העיקרית של שליטי מצרים האם להטיל את דיביזיות השריון שלהם". </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> בנוסף לגשרים שמנה רח"ט מחקר, בעת הדיווח עמדה להסתיים הקמתו של גשר L.P.P. במעמס של 25 טון. הבעיה בדיווח היא בנושא הרפסודות. בפועל המצרים הפעילו כ־60 רפסודות מסוגים שונים, חלקן מאפשר ניוד של 2 טנקים.  </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> עדכון סגן הרמטכ"ל בידי ראש אמ"ן[87] 07/10-21:10 </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> עד אותה עת חצו את התעלה 4 דיביזיות חי"ר: שתים ממוכנות ושתי חטיבות שריון עצמאיות </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> בפועל חצו את התעלה 5 דיביזיות חי"ר (דברי ראש אמ"ן על 4 דיביזיות הם, ככל הנראה, פליטת פה) מתוגברות ב־5 חטיבות שריון (שתי חטיבות עצמאיות, אחת שהוצאה מדיביזיית שריון ושתים שהוצעו מתוך דיביזיות ממוכנות. בכל מהלך המלחמה לא חצו את התעלה שתי דיביזיות ממוכנות. </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> לקט אמ"ן – סיכום פעילות אויב ב־7 באוקטובר[88], נכון לשעה 22.00  </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> כנראה שבמשך היום השלימו דיביזיות החי"ר את מעבר התעלה. חטיבות הטנקים העצמאיות 15 ו־25 ויתכן שגם דיביזיות ממוכנות 6 ו־23 עברו את התעלה בגשרים שהוקמו בשעות הלילה. ככל הידוע הדיביזיות המשוריינות לא עברו את התעלה. לפי סיכום הדיווחים מכוחות צה"ל, נראה כי מספר הטנקים המצריים ממזרח לתעלה הנו כ־400, מהם 250 בגזרה הצפונית ובגזרה המרכזית ו־150 טנקים בגזרה הדרומית. ייתכן שמספר הטנקים שהועברו היה גדול יותר, אך חלק מהטנקים נפגעו. אותרו עשרה גשרים לרק"ם, מטוסי חיל האוויר תקפו אותם בשעות אחר הצהריים והערב וחמישה מהם נהרסו. בשעות הלילה הוקם גשר חדש בגזרת דוורסואר וטנקים עוברים עליו. חיל האוויר תקף את הגשר. </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> • הדיווח כאילו 5 גשרים נהרסו אינו מדויק. הגשרים בנויים מחלקות צפות (פונטונים) הניתנות להחלפה בעת שגשר נפגע. עד לגמר התיקון ניתן להשתמש ביתרת הגשר שלא נפגעה, כדוברות.   </div> <div> • בשעת הדיווח חצו את התעלה מעל 800 טנקים. מבחינת חטיבות השריון שסופחו לדיביזיות החי"ר, בשעת הדיווח חצו את התעלה שתי חטיבות שריון עצמאיות 15 ו-25, חטיבת השריון של דיביזיה ממוכנת 23 וחטיבת שריון 14 מדיביזיית שריון 21. יתכן שחלק מחטיבת השריון 22 מדיביזיה ממוכנת 6 צלח את התעלה באמצעות דוברות.    </div> <div>   </div> <div> <font> <b> עדכון הרמטכ"ל על ידי ראש אמ"ן[89] 07/10-23:10 </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> אין שום סימנים ששתי הדיביזיות המשוריינות עברו לגדה המזרחית או שיש כוונה להעבירן לשם. לגדה הזאת עברו באותה עת, נוסף על כל דיביזיות החי"ר, גם החטיבות המשוריינות העצמאיות 25 ו־15, המצוידות בטנקי T-62, או לפחות חלקן, וחלקים משתי הדיביזיות הממוכנות 6 ו־23. ההערכה היא שמספר הטנקים של דיביזיות החי"ר ושתי החטיבות העצמאיות מתקרב ל־400.  </font> </i> </div> <div> <i> <font> <br/> </font> </i> </div> <div> <i> <font> ראש אמ"ן מציין שתי תופעות "מעניינות". התופעה הראשונה – לפחות דיביזיה חי"ר מצרית אחת הקימה קשר קווי ממערב התעלה אל מזרחה, והשנייה – כמה יחידות ביקשו מוקשים לצורך התארגנות. כמסקנה מן הידיעות הללו העלה ראש אמ"ן סברה כי ייתכן שאין מגמת המצרים להגיע למעברים, כפי שצפה צה"ל, אלא להחזיק בשתי גדות התעלה: בגדה המזרחית יימצאו יחידות חי"ר עם טילי סאגר, טנקים רבים, מוקשים ותותחי נ"מ להגנה, ובגדה המערבית יימצאו חת"ם בינוני וטילי קרקע־אוויר – ולהניח לצה"ל להחליט אם לתקוף את מערכם אם לא. ראש אמ"ן ציין שאם ינחיתו הלילה מסוקים כוחות במעברים ודיביזיות השריון יצלחו, לא תעמוד סברה זו במבחן: אם לא ייעשו כן – ייתכן שיש בה אמת. </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> • העוצבות שמנה ראש אמ"ן הן לבדן בתקן של 910 טנקים. לא ברור כיצד הגיע להערכה כי בסיני מספר הטנקים מתקרב ל-400 ... </div> <div> • על הסד"כ שמנה ראש אמ"ן יש להוסיף את חטיבת השריון 14 מדיביזיה 21 שריון שאמ"ן איתר במועד מאוחר יותר, וכן שני גדודי טנקים: האחד, של חטיבת הנחתים שנחתה בפתיחת המלחמה בסיני באזור האגם המר הקטן; והשני' גדוד הטנקים של חטיבת החי"ר העצמאית שהייתה ערוכה עוד מלפני המלחמה בפורט סעיד ובפורט פואד.  </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> דברי רמ"ח מחקר תא"ל אריה שלו בקדם רמטכ"ל[90] - 08/10-00:30 </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> בחזית המצרית צלחו את תעלת סואץ הכוחות הבאים: בגזרת ארמיה 3 צלחו שתי דיביזיות החי"ר בוודאות. ...חטיבת הטנקים עצמאית צלחה בוודאות בקילומטר ה־137, נעה דרומה והתייצבה בפתחת ציר המתלה. צליחת דיביזיה ממוכנת 6 מוטלת בספק, אולי חלק ממנה צלח. דיביזיה 4 משוריינת לא צלחה. </font> </i> </div> <div> <i> <font> <br/> </font> </i> </div> <div> <i> <font> בגזרת ארמיה 2 צלחו שלוש דיביזיות החי"ר. חטיבת הטנקים 15 צלחה כנראה, כולה או חלקה: לפחות גדוד אחד שלה אוכן בתצ"א מן הבוקר על ציר צלחיה – קנטרה. לפי התוכנית המוכרת היא אמורה לייצב קו, עם עוד חטיבה ממוכנת מדיביזיה 18 באזור רומני. אין ידיעות ברורות על דיביזיה ממוכנת 23. ההערכה היא שלא כל כוחות הדיביזיה עברו את התעלה. דיביזיה משוריינת 21 לא אוכנה בתצ"א שנעשה במקומה , דהיינו בקצצים וברידן אל־חמה ואף לא במקום קדמי יותר. יתכן שעברה אל מצפון לחיץ החקלאי, שכן לפי התוכנית משימתה לצלוח באזור פירדאן. ... ההערכה היא שצלחו 500-400 טנקים. חלק מהגשרים שהותקפו על־ידי חיל האוויר לא נהרסו; למצרים יש עדיין יכולות מעבר. </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> • העוצבות שמנה רמ"ח מחקר הן לבדן בתקן של 910 טנקים. לא ברור כיצד הוא הגיע להערכה כי בסיני מספר הטנקים מתקרב 500-400 ... רמ"ח מחקר הוא איש מודיעין בעל וותק רב ואם הוא מעריך מסיבה כלשהי שכמות הטנקים שחצתה את התעלה היא רק כמחצית הטנקים שעל פי התקן – מן הראוי שיצביע על התקן וינמק את הערכתו.  </div> <div> • על הסד"כ שמנה ראש אמ"ן יש להוסיף את חטיבת השריון 14 מדיביזיה 21 שריון שאמ"ן איתר במועד מאוחר יותר, וכן שני גדודי טנקים של חטיבת הנחתים שנחתה בפתיחת המלחמה בסיני באזור האגם המר הקטן ואת גדוד הטנקים של חטיבת החי"ר העצמאית שהייתה ערוכה, עוד מלפני המלחמה, בפורט סעיד ובפורט פואד.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> דיווח ראש אמ"ן לרמטכ"ל ולשר הביטחון[91] 08/10-09:15 </font> </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> ראש אמ"ן הגיע לחדר הרמטכ"ל ועידכן את הנוכחים... בנוגע לחזית המצרית... בגדה המזרחית של התעלה, באזור קנטרה ודרומה, נמצאים לא יותר מ־500 טנקים. בגזרה הדרומית יש פחות מ־250 טנקים לפי הפירוט הבא: חטיבה עצמאית 25 (שלפי התקן יש בה 90 טנקים); חטיבה 22 [שריון א.ד] מדיביזיה ממוכנת 6 (המונה לפי התקן 90 טנקים) שחצתה את התעלה, כנראה ללא פקודה, וראש המטה רוצה להחזירה; וכן שתי דיביזיות החי"ר, שבכל אחת כ־100 טנקים לפי התקן, בכל אחת. בסך הכול כוללות היחידות הללו כ־380 טנקים. מן המספר הזה יש להפחית לפחות 100 טנקים שאבדו. הטנקים של דיוויזיות החי"ר לא יהוו בעיה, שכן הם מסוג 34-T ואינם מרוכזים </font> </i> . </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> • זו לראשונה נעשה ניסיון למנות את הטנקים בסיני בהשוואה לתקן. המספרים שנוקב ראש אמ"ן הם מספרים מעוגלים ובפועל בארמיה 3 חצו את התעלה 424 טנקים (הטנקים של חטיבת הנחתים נשמטו מהרשימה). </div> <div> • חבל שראש אמ"ן לא נוקט בשיטה זו גם לגבי הארמיה השנייה, שם חצו על פי תקן (היחידות הידועות לאמ"ן) 508 טנקים (לא כולל את חטיבה 14 שריון, שאמ"ן בשעה זו טרם זיהה בסיני. אני לא מצליח להבין כיצד ראש אמ"ן הגיע להערכה שכלל הטנקים המצריים (הפעילים) בסיני מגיע ל־500 טנקים בלבד.   </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> לקט מיידי של ענף 6 במחלקת מחקר באמ"ן[92] - 08/10-09:47 </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> לפי דיווחי המצרים על מצב כוחותיהם: </font> </i> </div> <div> <i> <font> א. המצב בגזרת ארמיה 3 אינו טוב, בין השאר נמסר שחטיבת הטנקים מספר 22 (של דיביזיה ממוכנת מספר 6 שתוכננה לחצות ולהתקדם בציר המתלה) "עדיין נמצאת" בגדה המערבית של התעלה </font> </i> </div> <div> <i> <font> ב. המצב בגזרת דיביזיית חי"ר 16 (אזור דוורסואר) אינו טוב. אין ליחידות הלוחמות כוחות נוספים שיוכלו לסייע להם בלחימה.  </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> דיביזיית חי"ר 16 הייתה בפועל בעלת ההישגים הקרקעיים המשמעותיים ביותר מכלל הדיביזיות החי"ר שצלחו את התעלה. דיביזיה זו ביססה קו הגנה במרחק ממוצע של 17 ק"מ מזרחית לתעלה כאשר יתר הדיביזיות תפסו בקושי תפסו 10 ק"מ, וחלקן אף פחות מזה. </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> סיכום מודיעין של מודיעין דרום בבאר שבע[93] – 081800  </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> ...11. עקב התמוטטות המערך המצרי בשטחנו נקראה חטיבת שריון עצמאית (מדיביזיה 6) [ממוכנת – א.ד]) לחזור לגדה המערבית של התעלה. </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> לא ברור על סמך מה שאב מודיעין דרום את המידע. מעיון ביומן המבצעים של ארמיה 3 אין תימוכין לאמור לעיל. </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> סיכום מודיעין של חפ"ק פיקוד דרום בסיני[94] - 090300 </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> ...בצד המזרחי של התעלה ערוכות 5 דיביזיות חי"ר, 4 חטיבות שריון. </font> </i> </div> <div> <i> <font>  גזרת אגם תמסח – דוורסואר. </font> </i> </div> <div> <i> <font> א. דיביזיה 16 חי"ר. </font> </i> </div> <div> <i> <font> ב. חטיבת שריון מדיביזיה 21 שריון. </font> </i> </div> <div> <i> <font> ג. בגזרה אותרו בתצ"א מ־13:30 כ־200 טנקים. </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> מידיעה זו עולה כי הכוח המצרי שחצה את התעלה בגזרת דיביזיה 16 הוא בתקן מלא (201 טנקים לדיביזיית חי"ר מתוגברת בחטיבת שריון). לא ברור מדוע במודיעין הפיקוד לא הקישו שמצב זה שורר גם ביתר גזרות הצליחה (כלומר את התעלה חצו למעלה מ-1,000 טנקים), ודבקו במשך ימים רבים, בהערכה נמוכה הרבה יותר.   </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> קד"ם רמטכ"ל בהשתתפות ראמ"ן ורע"ן מצרים[95] - 09/10-12:20 </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> רע"ן 6 סא"ל יונה בנדמן – במשך שעות הלילה השלימו הכוחות המצריים את היאחזותם בגדה המזרחית של תעלת סואץ ...הם העבירו לגדה המזרחית דרגים, את החטיבה הממוכנת של דיביזיה חי"ר 6 לגזרת דיביזיה 19, ואפשר שהעבירו גם את דיביזיה ממוכנת 23, חלקה או כולה – לגבי פרט זה אין ידיעות ודאיות. הרמטכ"ל התעניין במספר הטנקים המצריים בגדה המזרחית ובמספר הטנקים שהושמדו. רע"ן 6 העריך שלמצרים 600-500 טנקים פעילים.  </font> </i> </div> <div> <i> <font> <br/> </font> </i> </div> <div> <i> <font> ראש אמ"ן - הבהיר כמה עניינים שעליהם שאל הרמטכ"ל. לגבי מספר הטנקים המצריים הבהיר שלא תמיד אמ"ן יכול לדעת אילו יחידות עוברות. על אבדותיהן ניתן ללמוד רק אם מפקד היחידה לחוץ ומדווח על מספר הטנקים שנותרו או שאבדו לו. מאידך גיסא אין גם ידיעות שוטפות מכוחות צה"ל על מספר הטנקים שהם השמידו. לשאלת הרמטכ"ל לגבי מיקומם של הדיביזיות המשוריינות והממוכנות, השיב האלוף זעירא שאמ"ן נוכח לדעת שהמצרים אכן פועלים בהתאם לדוקטרינה הסובייטית, שלפיה צריכות דיביזיות החי"ר להגיע, בשלב ראשון לעומק 12 ק"מ. בכל מקום שבו הגיעה הדיביזיה לעומק זה מוכנס הדרג השני – דיביזיות ממוכנות או משוריינות – לניצול ההצלחה. </font> </i> </div> <div> <i> <font> <br/> </font> </i> </div> <div> <i> <font> אמ"ן גילה זהות רבה בין המהלכים של שתי הארמיות, לפיכך נראה כי אם נודע שבאחת הגזרות נפתח שלב חדש, הרי שהוא נפתח גם בגזרה השנייה ...הנחה זו מתחזקת לנוכח הידיעה שהגיעה זה עתה שחטיבת הטנקים 14 מדיביזיה משוריינת 21 נמצאת בגזרה המרכזית בפירדאן. אין ודאות שהמידע נכון, יש לבודקו, אולם הוא מתאים להערכה ...הידיעה האחרונה, המצביעה על אפשרות שכוחות מדיביזיה 21 צלחו, מצביעה, אם היא נכונה, על אפשרות שגם כוחות מדיביזיה יחלו או החלו לחצות.  </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> • מספר הטנקים שחצה את התעלה בפועל בשעה זו עמד על למעלה מ-1,000. לא ברור מהיכן שאב אמ"ן את הערכה כי בגדה המזרחית יש 500-600 טנקים פעילים, כלומר מחצית מכוח הטנקים בסיני נפגע. </div> <div> <br/> </div> <div> • מניתוח דברי ראש אמ"ן עולה כי אמ"ן טרם הבין כי כל דיביזיות החי"ר תוגברו בחטיבת שריון, ולכן טעה לחשוב כי מעבר חטיבת השריון 14 מדיביזיית השריון 21 מצביע כי חטיבה זו היא כוח החלוץ של הדיביזיה ויש לצפות בזמן הקרוב למעבר של יתר כוחות הדיביזיה. </div> <div> קד"ם רמטכ"ל בהשתתפות נציג ענף 6, אל"ם שלמה מרושי[96] 09/10-23:00 </div> <div> הכוח מארמיה 3 שכלל ביו היתר את חטיבה 25 המשוריינת,...נהדף. מתצ"א ניתן ללמוד שהכוחות המצריים נהדפו וכעת הם במרחק 4.5-3.5 ק"מ מקו המים. בפענוח צילומי אוויר התגלו 746 טנקי אויב. לא ידוע כמה מהם פגועים. כ־100 טנקים באזור קנטרה, כ־300 בגזרה המרכזית, כ־300 בגזרת ארמיה 3 ועוד כמה טנקים, שברור שחלקם פגוע, באזור צפון המפרץ. </div> <div> התייחסות: </div> <div> • איני יודע מהיכן שאובה התובנה כי כוחות ארמיה 3 נהדפו מעמדות שהחזיקו בהן קודם לכן.  </div> <div> • מהמידע שיש ברשותי עולה כי זו הפעם הראשונה שנעשה ניסיון לאמוד את מספר הטנקים המצריים בסיני בעזרת צילומי אוויר. מספר זה עולה על מספר הטנקים שגורמי המודיעין באמ"ן ובפיקוד דרום הציגו לצה"ל עד אז. בפועל יש להוסיף למספר זה עוד כ-300 טנקים. ראו להלן דו"ח דומה שפורסם ב-13 באוקטובר. הדבר מצביע על טיב צילומי האוויר ואולי גם על הידע המקצועי של המפענחים.  </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> ראש אמ"ן בהתייעצות במצפ"ע[97] 11/10-18:00 (מתחילים לבחון מהלך צליחה) </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> האלוף זעירא סקר את הסד"כ המצרי. ממערב לתעלה נמצאות: דיביזיה משוריינת 4 בתקן מלא, דיביזיה משוריינת 21 פחות חטיבה משוריינת שהועברה לגדה המזרחית ודיביזיה ממוכנת 23 ולה חטיבה משוריינת וחטיבה ממוכנת . בסך הכל מצויות שם ארבע חטיבות משוריינות ושתים ממוכנות. בתקן מלא כולל כוח זה כ־400 טנקים. </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> • עפ"י נתוני ההיערכות של ראש אמ"ן מספר הטנקים עפ"י תקן הוא 473. </div> <div> • דיביזיה ממוכנת 23 הקצתה כבר בראשית המלחמה את חטיבת השריון שלה לטובת דיביזיה חי"ר 2, כך שבגדה המערבית נותרו שתי חטיבות ממוכנות. סך הכול 4 חטיבות ממוכנות ו־־3 משוריינות המונים סה"כ על פי תקן 409 טנקים </div> <div> • ראש אמ"ן לא מזכיר את 581 הטנקים שבאזור קהיר ואלכסנדריה.    </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> קד"ם סגן הרמטכ"ל[98] 12/10-00:10 </b> </font> </div> <div> <i> <font> <br/> </font> </i> </div> <div> <i> <font>  נציג ענף 6 באמ"ן: חטיבת הטנקים של דיביזיה ממוכנת 6 עברה דרומה לעיון מוסא, כך ששם מרוכז סד"כ של שלוש חטיבות - חטיבת חי"ר, חטיבה ממוכנת וחטיבה משוריינת, ריכוז המצביע על אפשרות שבכוונת המצרים לפתח מאמץ גדול לכיוון שארם א־שיח'. </font> </i> </div> <div> <i> <font> <br/> </font> </i> </div> <div> <i> <font> הדיביזיות המשוריינות 4 ו־21 לא הועברו אל מזרח לתעלה. זאת למעט חטיבה משוריינת 14 מדיביזיה 21. אשר לדיביזיות הממוכנות: חטיבה ממוכנת אחת מדיביזיה ממוכנת 23 נמצאת ממזרח לתעלה ויתר הדיביזיה ממערב לה. חטיבה ממוכנת 113 מדיביזיה ממוכנת 6 עזבה את גזרת ביר עדיב ויתכן שבכוונתה לחצות את התעלה. </font> </i> </div> <div> <i> <font> באשר לגזרת פורט סעיד: הסבירות שהועברה לשם חטיבת חי"ר מדיביזיה חי"ר 16 ירדה ונראה שהיא נשארה במערכיה באזור שבין אגם תמסח דוורסואר [בסיני. א.ד]. מכל מקום, אם אכן הועברה לפורט סעיד, נראה שהיה זה ללא גדוד הטנקים שלה. לפי פענוח תצ"א מאותו היום, נמצאים ממזרח לתעלה כ־630 טנקים מצריים. כ־300 פגועים.  </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> • אף חטיבה ממוכנת מדיביזיה ממוכנת 23 לא חצתה את התעלה. בפועל, חטיבת השריון של דיביזיה 23 חצתה את התעלה בתחילת המלחמה על מנת לתגבר את דיביזיה חי"ר 2.  </div> <div> <br/> </div> <div> • עצם העובדה שבאמ"ן שקלו את האפשרות שחטיבת חי"ר מדיביזיית חי"ר 16 תעזוב את מערכיה בגזרת המפתח של מרכז סיני ותתגבר את גזרת פורט סעיד, תמוהה בעיני בלשון המעטה. בסד"כ המצרי באותה עת היו מספיק חטיבת בטלות ממעש שהיו ערוכות בגדה המערבית של התעלה או במרחב קהיר שניתן היה להעבירן לפורט סעיד ללא כל בעיה.  </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> תמצית דו"ח פיענוח טנקים בסיני[99] לגיחת צילום מתאריך [שעה 11?] – 13/10 </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> סה"כ בגדה המזרחית של תעלת סואץ [סיני] 942 טנקים, מתוכם 262 פגועים. </font> </i> </div> <div> <i> <font> [פירוט]: פורט סעיד – 32; דיביזיה 18 – 132 - 15 פגועים; דיביזיה 2 – 110 – 55 פגועים; דיביזיה 16 – 257 – 104 פגועים; דיביזיה 7 – 221 – 35 פגועים; דיביזיה 19 – 216 – 58 פגועים.  </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> • דו"ח זה מאשר עקרונית את הערכתי כי עד למתקפת הנגד המצרית ב-14 באוקטובר חצו את התעלה למעלה מ-1,000 טנקים מצריים. כמו כן מאשר הדו"ח כי עקרונית מצאי הטנקים ביחידות היה דומה לתקן.  </div> <div> • הבעיה העיקרית בנתוני דו"ח זה, היא שבגזרת דיביזיה 18 חצו את התעלה רק 132 טנקים. נתון זה מסתדר עם הידיעה כי כמות הטנקים בגזרה דיביזיונית על פי התקן היא 201. עד שיבוצע פענוח חוזר לבדיקת הנושא, ההשערה שלי היא כי גזרה זו קשה לפיענוח עקב העובדה ששוכנת בה עיר (קנטרה המזרחית) וטנקים יכולים להסתתר בין הבתים.    </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> עדכון סגן הרמטכ"ל בידי קמ"ן דרום[100] 14/10-13:40   </b> </font> </div> <div>   </div> <div> <i> <font> למצרים היו לפני פרוץ המלחמה 2,200 טנקים. הדיביזיות והעוצבות שחצו את התעלה מונות, תקנית, קרוב ל־1,700 טנקים ובגדה המערבית נותרו כ־530 טנקים. מפענוח תצ"א עולה שעד 13 באוקטובר הושמדו כ־280 טנקים מצריים. יחד עם 140 טנקים שהושמדו בקרבות עד כה [המדובר בקרבות המתקפה המצרית ב־14 האוקטובר] מספר הטנקים הפגועים ל־420. נראה שהמספר גדול יותר ולמצרים כ־1,000 טנקים כשירים בגדה המזרחית. </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> • התחשיב שלי שונה במקצת. בתחילת המלחמה חצו את התעלה כוחות שמנו לפי התקן 1,049 טנקים. לקראת המתקפה המצרית ב-14 באוקטובר הם העבירו לסיני חטיבת שריון מדיביזיה 4 ואת יתרת דיביזיה 21 שריון (חטיבה משוריינת + ממוכנת) סה"כ הכוח שהתווסף לסיני כלל 221 טנקים. כך שבעת הדיווח הועברו לסיני 1,268 טנקים ולא 1,700 כפי שהקמ"ן מדווח.  </div> <div> • המשמעות מכך היא שפוטנציאל הטנקים בגדה המערבית הוא 250 טנקים ועוד 682 טנקים בקהיר ובעומק מצרים. סה"כ ממערב לתעלה 932 טנקים ולא 530 טנקים כפי שדיווח הקמ"ן.   </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> רח"ט מחקר, תא"ל אריה שלו בעדכון סגן הרמטכ"ל[101] 14/10-18:30 </b> </font> [בסוף יום המתקפה המצרית] </div> <div> <i> <font> <br/> </font> </i> </div> <div> <i> <font> יעדה של המתקפה המצרית היה המעברים, אין כל וודאות שכל הכוחות האסטרטגיים השתתפו בה. בארמיה 2 תקפו חטיבה משוריינת 15, דיביזיה משוריינת 21, ודיביזיה ממוכנת 23, ואחרי שהתקפותיהם נכשלו הן נסוגו לקו ההתחלה. לפי האזנה נראה היה שגם בגזרת ארמיה 3 מתחוללים קרבות רבים, אך דיווחי כוחות צה"ל אינם מאשרים זאת. בגזרה זו פעלה חטיבה 25 בציר הגידי ויחידות מדיביזיה 4 או חטיבה 113 [חטיבה ממוכנת מדיביזיה 6 ממוכנת] מדרום לציר המתלה. </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> • לדעתי יעד המתקפה היה להגיע לכביש הרוחב ולא למעברים. מבחינת הסד"כ רק החטיבה המשוריינת של דיביזיה ממוכנת 23 השתתפה במתקפה ויתר כוחות דיביזיה זו נותרו בגדה המערבית של התעלה.  </div> <div> <br/> </div> <div> • חטיבת השריון של דיביזיה משוריינת 4 פעלה במרחב הגידי ולא מדרום לציר המתלה. יצוין, כי גם בתוכנית המעברים המקורית ("גרניט 2") דיביזיה 4 חוצה את התעלה מדרום לאגם המר הקטן (גזרת דיביזיה חי"ר 7) והיעד שלה הוא להגיע לפתחת רפידים שבגזרת ארמיה 2. לדיביזיה משוריינת אין מה לחפש בציר המיתלה. </div> <div>   </div> <div> <font> <b> סא"ל זוסיה קניאז'ר[102] מאמ"ן בקד"ם רמטכ"ל[103] 15/10-18:40  </b> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> מבין 3 הדיביזיות שסברו שחצו את התעלה מתברר שרק דיביזיה משוריינת 21 חצתה כולה ולחמה מול חטיבה 14 באיזור איסמעיליה. מדיביזיה משוריינת 4 חצתה בוודאות חטיבת שריון 3 שלחמה בגידי, בעוד חטיבת שריון 2 וחטיבה ממוכנת 6 נמצאות עדיין ממערב לתעלה. דיביזיה ממוכנת 23 וודאי שהעבירה אל ממזרח לתעלה חטיבה משוריינת, שלחמה בגזרת איסמעיליה וייתכן שהעבירה גם אחת משתי החטיבות הממוכנות. </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> סא"ל קניאזר פירט את הכוחות שהשתתפו במתקפה: באזור קנטרה תקפו חטיבת שריון עצמאית 15 וכוחות טנקים מדיביזיית חי"ר 18 ונסוגו בסוף היום לאזור צומת קנטרה. באזור אל באלח-איסמעיליה, שבגזרת דיביזיה חי"ר , תקפה חטיבה משוריינת 24 מדיביזיה ממוכנת 23, וייתכן שגם חטיבה ממוכנת מדיביזיה זו. חטיבה זו לא אוכנה וכך גם מפקדת דיביזיה 23, שאמורה היתה לפקד על המתקפה בגזרה זו.  </font> </i> </div> <div> <i> <font> באזור דוורסואר שבגזרת דיביזיה חי"ר 16 תקפה דיביזיה משוריינת 21. בשלב ראשון היא תקפה בשתי חטיבות טנקים לפנים וחטיבה ממוכנת מאחור... נראה שהחטיבה הממוכנת לא השתתפה כלל בקרב. </font> </i> </div> <div> <i> <font> בגזרת דיביזיה חי"ר 7 ניהלה מפקדת דיביזיית החי"ר את מתקפתה של חטיבת השריון העצמאית 25 לכיוון הגידי. החטיבה נפגעה ונסוגה ובמקומה הוכנסה לקרב חטיבה משוריינת מופחתת 3 מדיביזיה משוריינת 4.  </font> </i> </div> <div> <i> <font> מפקדת דיביזיה ממוכנת 6 פקדה כנראה על שני מאמצים בציר המתלה ובציר "יורה" [... הציר שמוביל למסדרון הנפט א.ד] חטיבה ממוכנת 113 מדיביזיה 6 הממוכנת והגדוד השלישי של חטיבת השריון 3 [מדיביזיית שריון 4] תקפו בציר המתלה ושארית החטיבה הממוכנת של הדיביזיה הממוכנת – שפעלה בשעתו ככוח שניסה להתקדם לכיוון ראס סודר – תקפה באזור "יורה", נתקלה באזור "יחיאל" ונסוגה. </font> </i> </div> <div> <i> <font> בדיון, קניאז'ר, הציג נתוני פענוח צילומי אוויר לפיהם בסיני אותרו סך הכול 830 טנקים - לא כולל את 530 הטנקים האורגניים של דיביזיות החי"ר. מתוכם זוהו 370 טנקים פגועים.  </font> </i> </div> <div> <i> <font> <br/> </font> </i> </div> <div> התייחסות: </div> <div> <br/> </div> <div> סוף טוב - הכל טוב. זו לראשונה, אחר 11 יום מתחילת המלחמה, גורם מודיעני מציג תמונת מודיעין התואמת את המציאות המוכרת לי.  </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <b> <font> הערות </font> </b> <div> [1]. מאמר זה עוסק בעיקר בתמונת המצב המודיעינית במצב הפתיחה של המלחמה עד ה־14 באוקטובר - כלומר בצליחת תעלת סואץ וביסוס חמישה ראשי גשר דיביזיוניים. סוגיית יעדי מלחמה זו נותחה על ידי במאמר "מודיעין – אנטומיה של כישלונות. זרקור על כישלונות פחות מוכרים של המודיעין במלחמת יום הכיפורים" פורסם ב־17.05.2016 בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/160517 </div> <div> [2]. מסמך שלל 766/4  </div> <div> [3]. על־פי התקן באותם ימים, היו בדיביזיית חי"ר 106 טנקים ובחטיבת הטנקים המצוותת אליה עוד 95 טנקים.  </div> <div> [4]. ומבניהם אציין את מחקרו של: אורן, אלחנן. תולדות מלחמת יום הכיפורים. תוה"ד המחלקה להיסטוריה 2004. </div> <div> [5]. חלק קטן מהחטיבה חצה את התעלה באגם תמסח. </div> <div> [6]. התחשיב במבוסס על תקן של 22 טנקים בגדוד שריון בחטיבת חי"ר. יתר גדודי הטנקים בחטיבות הממוכנות, בחטיבות המשוריינות וגדודי הטנקים הדיביזיוניים בדיביזיות החי"ר – כולם בתקן של 31 טנקים בגדוד. </div> <div> [7]. התחשיב במבוסס על תקן של 22 טנקים בגדוד שריון בחטיבת חי"ר. יתר גדודי הטנקים בחטיבות הממוכנות, בחטיבות המשוריינות וגדודי הטנקים הדיביזיוניים בדיביזיות החי"ר – כולם בתקן של 31 טנקים בגדוד </div> <div> [8]. שאזאלי, סעד אלדין. חציית התעלה. תל אביב: מערכות 1987. </div> <div> [9]. שם, עמוד 167 </div> <div> [10]. התרשמתי עמוקות מרמת הדיוק של דיווחיו בכל הקשור לצבא מצרים. בעיני ספר זה הוא אחד המקורות האמינים לחקר צבא מצרים במלחמת יום הכיפורים </div> <div> [11]. מסמך שלל 328, הופץ על ידי יחידת "חצב" 09.12.1973 </div> <div> [12]. במיוחד מסמך שלל 180/11 "פקודת המבצע לחטיבת גישור 199" המפרט את כל סד"כ הגישור והיערכות ציוד הגישור בגזרת ארמיה 3  </div> <div> [13]. עקרונית בכל גזרת חצייה של דיביזיית חי"ר הוקמו שני גשרים "כבדים" לטנקים. למעט בדיביזיית חי"ר 19 (הדיביזיה הדרומית של ארמיה 3 שנערכה באזור ציר המתלה), שלה סופק רק גשר "כבד" אחד שגם הוא הוקם באיחור רב </div> <div> [14]. שאזלי טוען כי עד השעה 14:00 סיים כל סד"כ צבא מצרים את צליחת התעלה. בפועל, באשר לדיביזיה 7 הוא טועה בשעה. </div> <div> [15]. לכל יתר הדיביזיות הוקצו 2 גשרים "כבדים" למעבר טנקים. עקב נחיתות מובנית זו המתכנן המצרי היקצה לה כמות גדולה של דוברות לטנקים – ראה טבלה להלן.  </div> <div> [16]. כולל חטיבת בשריון העצמאית מספר 25 שסופחה לדיביזיה 7. </div> <div> [17]. נושא ניצול הדוברות להעברת גייסות לקוח מהספר: שאזאלי, סעד אלדין. חציית התעלה. תל אביב: מערכות 1987.  </div> <div> [18]. שמעון גולן. "מלחמה ביום הכיפורים". מודן-בן שמן 2013. עמוד 574 </div> <div> [19]. לכאורה תשובת ראש אמ"ן תמוהה, משום שאת מספר הטנקים שחצו ואת מספר הטנקים הפגועים, ניתן ללמוד מצילומי אוויר. בפועל, בימים שקדמו למלחמה ובמהלכה, המודיעין וקברניטי המדינה המעיטו להשתמש בפן זה של עבודת המודיעין. </div> <div> [20]. מצויים בארכיון שלי. </div> <div> [21]. ראיון שלי עם אל"מ י, ששימש בעת מלחמת יום הכיפורים בעמדה בכירה בחקר צבא מצרים באמ"ן. </div> <div> [22]. לנושא זה יוקדש מאמר נפרד. </div> <div> [23]. על סמך פענוח צילום אוויר מתאריך 08.10.1973  </div> <div> [24]. גולן, שמעון. "מלחמה ביום הכיפורים". מודן-בן שמן 2013. עמוד 572.  </div> <div> [25]. נתון שנמסר לי באדיבות תא"ל (מיל') דני אשר. הנתון מבוסס על דו"ח פענוח, ככל הנראה של יחידת הפענוח. </div> <div> [26]. גולן, שמעון. "מלחמה ביום הכיפורים". מודן-בן שמן 2013. עמוד 908. </div> <div> [27]. התוספת של חמש חטיבות הטנקים באה, קרוב לוודאי מדיווחו של הסוכן אשרף מרואן, אבל גם ללא החטיבות הנוספות – תקן חמשת דיביזיות החי"ר לבדן עומד על 500 טנקים. </div> <div> [28]. על פי המסורת היהודית לכל תינוק יש מלאך המלמדו את כל התורה, אך כשהתיוק יוצא לאוויר העולם המלאך סונט לתינוק על פיו, וכל התורה משתכחת. מטרתנו איפוא היא ללמוד, כדי להיזכר בתורה שלימדנו המלאך. </div> <div> [29]. פרוט תוכנית זו תוכלו למצוא במאמרי: "מודיעין אנטומיה של כשלונות" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/160517       </div> <div> [30]. כביש הרוחב עובר כללית מצפון לדרום במרחק של כ־30-20 ק"מ ממזרח לתעלת סואץ.   </div> <div> [31]. דיביזיה 4 שריון במלואה ודיביזיית השריון 21, שחטיבה שריון שלה נלקחה כבר בשלב הראשון כדי לתגבור את דיביזיית חי"ר 16.   </div> <div> [32]. כביש הרוחב עובר כללית מצפון לדרום במרחק של כ־30-20 ק"מ ממזרח לתעלת סואץ.  </div> <div> [33]. המצרים ניסו לבצע מהלך זה ב־14 באוקטובר ונכשלו לאחר שהמודיעין (מוסד) סיפק מידע על תכנון המתקפה המצרית וצה"ל נערך והצליח לבולמה. </div> <div> [34]. חטיבת המחקר באמ"ן לא שיתפה את ענף מחקר השטח בגיבוש הערכת המצב כל ימי המלחמה. זהו אחד מפירות הבאושים של אלו הסוגדים, אז והיום, לאלילי המידע המופק מהאזנה. </div> <div> [35]. בסד"כ המצרי נותרה רק דיביזיה ממוכנת אחת שנשארה שלמה (דיביזיה 3 הערוכה באזור קהיר) </div> <div> [36]. בפועל, בכל המלחמה, שום דיביזיה ממוכנת לא חצתה את התעלה. </div> <div> [37]. דו"ח ועדת אגרנט עמודים 1267-1237 </div> <div> [38]. החל מניתוח שטח שכבר בשנת 968, הצביע על כך שהמצרים מתכננים את חציית התעלה בגזרה רחבה, וכלה במספר רב יחסית של סוכנים ששרטטו בפני צה"ל את תוכנית הצליחה המצרית. </div> <div> [39]. כביש המאפשר תנועה ממפרץ סואץ באזור עין סוח'נה (כ־40 ק"מ מדרום לסואץ) לעבר כביש קהיר – סואץ תוך עקיפת מערכי ההגנה של ארמיה 3 בגדה המערבית. בערך באמצע הציר נבנה מתחם הגנה לחסימת אפשרות זו.   </div> <div> [40]. מאמר זה עוסק בכשל של אי הכרת סד"כ הטנקים. למודיעין היו כשלים מהותיים גם בנושאים רבים אחרים שפורסמו על ידי בעבר במאמר "מודיעין אנטומיה של כשלונות" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/160517 </div> <div> [41]. דקל, אלי. מודיעין תלוש מהקרקע. אלקנה: אלי דקל ספרים 2010.  </div> <div> [42]. בשנת 1960  </div> <div> [43]. דברי ראש אמ"ן – נספח ג'    </div> <div> [44]. הנושא ינותח במאמר נפרד. </div> <div> [45]. דו"ח ועדת אגרנט, פרק דו"חות מודיעין עמודים 1237 - 1267 </div> <div> [46]. גנזך המדינה. פרוטוקול ישיבת ממשלה. 731007-2100 </div> <div> [47]. גנזך המדינה. פרוטוקול ישיבת ממשלה. 731009-0730  </div> <div> [48]. גנזך המדינה. פרוטוקול ישיבת ממשלה. 731009-1450 </div> <div> [49]. גולן, שמעון. "מלחמה ביום הכיפורים" עמוד 324 </div> <div> [50]. "צפניה" – שם קוד לתוכנית מבצע לצליחת התעלה מצפון לקנטרה. </div> <div> [51]. גולן, שמעון. "מלחמה ביום הכיפורים" עמוד 384   </div> <div> [52]. גנזך המדינה. פרוטוקול ישיבת ממשלה. 731007-0910 </div> <div> [53]. גולן, שמעון. "מלחמה ביום הכיפורים" עמוד 401  </div> <div> [54]. שם, עמוד 446 </div> <div> [55]. גנזך המדינה. פרוטוקול ישיבת ממשלה. 731007-2350 </div> <div> [56]. גולן, שמעון. "מלחמה ביום הכיפורים" עמוד 447. </div> <div> [57]. בניהם ראש אמ"ן </div> <div> [58]. גנזך המדינה. פרוטוקול ישיבת ממשלה. 731008-1000 </div> <div> [59]. גנזך המדינה. פרוטוקול ישיבת ממשלה. 731009-0730 </div> <div> [60]. גנזך המדינה. פרוטוקול ישיבת ממשלה. 731009-1000 </div> <div> [61]. גנזך המדינה. פרוטוקול ישיבת ממשלה. 731009-1030   </div> <div> [62]. סיכום עוצמה חודשי של אמ"ן 01.10.1973 </div> <div> [63]. גנזך המדינה. פרוטוקול ישיבת ממשלה. 731012-0600  </div> <div> [64]. גולן, שמעון. "מלחמה ביום הכיפורים" עמוד 758 </div> <div> [65]. על פי הספר: אורן, אלחנן. תולדות מלחמת יום הכיפורים. תוה"ד המחלקה להיסטוריה 2004. </div> <div> [66]. גולן, שמעון "מלחמה ביום הכיפורים" עמוד 792  </div> <div> [67]. שם, עמוד 863 </div> <div> [68]. ראש אמ"ן לשעבר </div> <div> [69]. גולן, שמעון. "מלחמה ביום הכיפורים" עמוד 863 </div> <div> [70]. שם, עמוד 896 </div> <div> [71]. שם, עמוד 267  </div> <div> [72]. שם, עמוד 318   </div> <div> [73]. שם, עמוד 327 </div> <div> [74]. שם, עמוד 328  </div> <div> [75]. שם, עמוד 334 </div> <div> [76]. שם, עמוד 340   </div> <div> [77]. שם, עמוד 341   </div> <div> [78]. שם, עמוד 346 </div> <div> [79]. שם, עמוד 369  </div> <div> [80]. שם, עמוד 391 </div> <div> [81]. שם, עמוד 391 </div> <div> [82]. בארכיון שלי שמורה עדותו של י' ששירת בענף מצרים בחטיבת המחקר באמ"ן והוא מסר לי שהרמטכ"ל היה בא לפרקים להתעדכן אצל דרגי העבודה באמ"ן בתמונת מצב האויב.   </div> <div> [83]. גולן, שמעון. "מלחמה ביום הכיפורים" עמוד 426. </div> <div> [84]. גשר "כבד" במעמס 50 טון. </div> <div> [85]. גשר סער במעמס 50 טון. </div> <div> [86]. היו רפסודות משני סוגים, במעמס 50 טון ובמעמס 94 טון. </div> <div> [87]. גולן, שמעון. "מלחמה ביום הכיפורים" עמוד 438. </div> <div> [88]. שם, עמוד 455 </div> <div> [89]. שם, עמוד 443 </div> <div> [90]. שם, עמוד 449. </div> <div> [91]. שם, עמוד 479. </div> <div> [92]. דו"ח ועדת אגרנט עמוד 1251. </div> <div> [93]. שם, 1266. </div> <div> [94]. שם, עמוד 1266. </div> <div> [95]. גולן, שמעון. "מלחמה ביום הכיפורים" עמוד 572 </div> <div> [96]. שם, עמוד 740.   </div> <div> [97]. שם, עמוד 719. </div> <div> [98]. שם, עמוד 749. </div> <div> [99]. מידע זה נמסר לי באדיבות תא"ל (מיל') דני אשר. לדבריו, הנתונים מבוססים על סיכום מצב אויב של מחלקת המודיעין של פיקוד דרום. הדו"ח מבוסס ככל הנראה על דו"ח פיענוח של יחידת הפענוח של אמ"ן. </div> <div> [100]. גולן שמעון. "מלחמה ביום הכיפורים" עמוד 875. </div> <div> [101]. גולן, שמעון. "מלחמה ביום הכיפורים" עמוד 884. </div> <div> [102]. סא"ל קניאזר שימש ערב המלחמה כראש ענף ירדן. עם תחילת המלחמה הוא צורף כתגבור לענף מצרים. </div> <div> [103]. גולן, שמעון. "מלחמה ביום הכיפורים" עמוד 907.  </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div>   </div> <div> <br/> </div> </div> Thu, 28 Oct 2021 20:59:53 GMT https://www.dekelegypt.co.il/211028 תולדות המודיעין הצבאי בישראל,צבא מצרים,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/211005 בצילום לוויין מיולי 2021 עולה כי במצרים הולך ומוקם בית כלא מוגן במיוחד, עם מערכות של חומות ולמעלה מ־110 מגדלי שמירה. להערכת החוקר אלי דקל, בית הכלא נועד לאסירים פוליטיים והוא חלק ממערך כליאה שבונה הנשיא עבד אל פתח א־סיסי כדי לשמר את שלטונו. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/Rubeiki+-+a+new+prison+for+political+prisoners+in+Egypt.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 05.10.2021 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <div> בצילום לוויין מיולי 2021 התגלתה במצרים בניית בית גדול – ומוגן במיוחד. בית כלא מוקם כק"מ דרומית מזרחית לתחנת הרכבת רובייקי (ציר מסילת הברזל קהיר - סואץ) וכ־15 ק"מ מצפון לעיר הבירה "קהיר החדשה". בניית הכלא החלה לאחר מרץ 2019 וכיום הוא נמצא בשלבי בנייה מתקדמים.  </div> <div> <br/> </div> <div> הכלא הוא בקיבולת משוערת של כ־20,000 אסירים. ומבחינת הארכיטקטורה שלו הוא דומה מאוד לבית הכלא ההולך ונבנה בסאדאת סיטי שממערב לקהיר.   </div> <div> <br/> </div> <div> הכלא משתרע על שטח של 750X4050 מטר וכולל בין היתר 4 כליאה "סטנדרטיים" הזהים לבית הכלא בסאדאת סיטי. נוסף על כך נבנים במקום גם 2 מבני כליאה גדולים במיוחד. ייחודו של הכלא הוא במערכת ההגנה עליו שכוללת כיום 110 מגדלי שמירה. להערכתי בהמשך העבודות יתווספו לכלא מגדלי שמירה נוספים. מערך המיגון כולל, בשלב זה, שתי שלוש מערכות של צמדי חומות שביניהם עובר כביש פטרולים, וחומה נוספת המקיפה את המתקן.  </div> <div> <br/> </div> <div> זהו בית הכלא השמיני שאני מאתר מאז תפס הנשיא עבד אל פתח א־סיסי את השלטון במצרים ולהערכתי, הוא נועד לשמר את שלטונו. הבנייה המואצת של שרשרת בתי הכלא מצביעה, לדעתי, על ההיקף הגובר של ההתנגדות למשטרו של הנשיא. אמצעי ההגנה המיוחדים במקום מצביעים כי כלא זה מיועד לאסירים פוליטיים. </div> <div> <br/> </div> <div> פרטים על מערך הכליאה שבונה הנשיא סיסי ניתן למצוא בסקירה "בתי כלא לאסירים פוליטיים במצרים" בקישור <a href="/"> http://www.dekelegypt.co.il./191130 </a> </div> <div> <br/> </div> <div> וכן במאמר שלי "בניית בית כלא "200 מגדלי שמירה" במצרים בקישור: <a href="https://www.dekelegypt.co.il/210826"> https://www.dekelegypt.co.il/210826 </a> </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2226%D7%A9+211005+%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97+%D7%91%D7%AA%D7%99+%D7%9B%D7%9C%D7%90.png" alt=""/> </a> </div> Tue, 05 Oct 2021 09:38:22 GMT https://www.dekelegypt.co.il/211005 מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/211001 מאז מלחמת יום הכיפורים מצרים שוקדת על סלילת רשת כבישים מהירים ברחבי המדינה. עיקר הפעילות מרוכז בשלושה מוקדים: א. מערכת הכבישים ממרחב קהיר והדלתה לעבר תעלת סואץ. מערכת זו נועדה לאפשר את פיתוח מרחב תעלת סואץ כדי להופכו לאבן הראשה בכלכלת מצרים. ב. שתי מערכות של כבישי טבעת הסובבים את קהיר והמאפשרים תנועה שוטפת לעבר העיר וכניסה אליה ממספר רב של כיוונים. כבישים אלה גם מאפשרים תנועה נוחה במרחב קהיר מבלי להזדקק לכניסה לעיר פנימה. לא אפרט עליהם במאמר זה. ג. כבישים מהירים מקהיר לאסואן – משני עברי הנילוס בנוסף לפיתוח רשת הכבישים ומסילות הברזל ברחבי מצרים החלה מצרים מאז שנת 2014 לפתח גם כבישים מהירים בסיני. מאמר זה מתמקד בסקירת צירי האורך המאפשרים תנועה מהירה מקהיר לעבר גבול ישראל-מצרים (רפיח-אילת). זאת עקב ההשלכות של פיתוח מערכת הצירים במקרה של עימות צבאי בין המדינות. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2600%D7%A9+853%D7%9E+220224+%D7%A6%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A7+%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%99.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span> מאי 2019. עדכון פרטים חלקי אוקטובר 2021 </span> </div> </div> <h2> רקע היסטורי </h2> <div data-rss-type="text"> <div> <span> מאז מלחמת יום הכיפורים מצרים שוקדת על סלילת רשת כבישים מהירים ברחבי המדינה. עיקר הפעילות מרוכז בשלושה מוקדים: <font> </font> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> א. מערכת הכבישים ממרחב קהיר והדלתה לעבר תעלת סואץ. מערכת זו נועדה לאפשר את פיתוח מרחב תעלת סואץ כדי להופכו לאבן הראשה בכלכלת מצרים. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ב. שתי מערכות של כבישי טבעת הסובבים את קהיר והמאפשרים תנועה שוטפת לעבר העיר וכניסה אליה ממספר רב של כיוונים. כבישים אלה גם מאפשרים תנועה נוחה במרחב קהיר מבלי להזדקק לכניסה לעיר פנימה.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ג. כבישים מהירים מקהיר לאסואן – משני עברי הנילוס </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> באשר לסיני, עד שתפס הנשיא עבד אל פתח א־סיסי את השלטון במצרים, אפשר לומר, בהכללה, שהמצרים הזניחו את סיני והסתפקו בעיקר בתחזוקה ובשיפורים מקומיים של הכבישים שהותיר צה"ל בעת שנסוג מסיני בשנת 1979. להכללה זו היו שני יוצאים מהכלל. האחד, הציר הצפוני בסיני המקשר את קנטרה שעל גדת תעלת סואץ עם רפיח שבגבול מצרים-רצועת עזה. ציר זה נסלל מחדש והפן לאוטוסטרדה של שני כבישים, בכל כביש שני נתיבים. כמו כן נבנה מחדש גשר מסילת הברזל החוצה את תעלת סואץ באזור פירדאן (עקב הרחבת תעלת סואץ) והמצרים החלו לסלול מחדש את קו הרכבת ההיסטורי קנטרה-רפיח-חיפה (הקו פורק על ידי צה"ל כדי לבנות את המעוזים). קו זה מושבת כיום משום שנשיא מצרים בנה באזור פירדאן את תעלת סואץ החדשה, ועתה (פברואר 2022) עומדת להסתיים בנייתו של גשר מסילת ברזל על תעלת סואץ החדשה. במקביל לעבודות לבניית הגשר כנראה שמתבצעת גם פעילות לשיקום מסילת הברזל שהייתה מושבתת שנים מספר.  </span> </div> <div> <span>     </span> </div> <div> <span> מכלל הפיתוח הנרחב של צירים במצרים, מאמר זה יתמקד רק בצירים מקהיר לעבר סיני וגבול ישראל-מצרים שיש להם משמעות צבאית במקרה של עימות צבאי בין הצדדים.     </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <font> <b> צירי אורך חדשים מקהיר לעבר תעלת סואץ </b> </font> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> סלילת האוטוסטרדה אל שורוק-ג'ניפה (כביש 12). </b> מאז אפריל 2017 נסלל בגדה המערבית של תעלת סואץ ציר אורך אחד, המשפר את יכולות העברת גייסות מקהיר לחלק הדרומי של תעלת סואץ. מדובר בסלילת נתיב נוסף לכביש הישן אל שורוק-ג'ניפה (ראו מפה להלן). ציר זה נסלל על ידי צבא מצרים לפני מלחמת יום הכיפורים, ושימש כאחד משני הצירים של ארמיה 3. באותם ימים כונה הכביש "כביש 12". מספרו כיום אינו ידוע.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> הציר עובר מצפון למסילת הברזל קהיר סואץ, כעשרה ק"מ מצפון לכביש קהיר סואץ. לאחר מלחמת יום הכיפורים נבנו לאורכו מחנות צבא רבים, והתנועה האזרחית בו דלילה מאוד גם כיום. הכביש המורחב עובר בתוואי הישן, אך פה ושם שונה הנתיב כדי לעקוף מחנות צבא. הציר נועד במקורו להעביר גייסות לעבר ג'ניפה הנמצאת מדרום לאגם המר הקטן ולציר ואדי גידי בסיני. ציר ואדי גידי הוא אחד מארבעת הצירים המאפשרים הגעה למרחבי התמרון בסיני. מהכביש נסללו הסתעפויות לעבר מנהרות כוברי (הישנה, והחדשה שנחנכה בספטמבר 2021).   </span> </div> <div> <span>      </span> </div> <div> <span> הכביש החדש הנסלל כולל שני מסלולים כל אחד ברוחב של 11 מטר. בכל מסלול שלושה נתיבי תנועה. בסיום העבודות יהיה כביש קהיר-אל־שורוק-כביש האמנה-ג'ניפה אוטוסטרדה ובכך יהיו <b> כל הצירים </b> מקהיר לכיוון תעלת סואץ כבישים של שני מסלולים לפחות. חלק מהצירים המובילים לכיוון התעלה הם כיום אוטוסטרדות של 3–6 נתיבים בכל מסלול (ראו פירוט בטבלה שלהלן). </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אינני רואה כל צורך כלכלי בכביש דו־מסלולי בעל שישה נתיבי תנועה בתוואי שבו עובר הכביש החדש. לדעתי, הסיבה לסלילתו היא צבאית. הכביש מאפשר תנועה מהירה יותר של צבא מצרים לכיוון ציר הגידי או לעבר מנהרות כוברי (ראו להלן). גם אם הכביש נסלל מסיבות כלכליות, אין זה סותר את העובדה שהוא יאפשר תנועה מהירה יותר של צבא מצרים לכיוון מיצרי הגידי והמתלה.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> סלילת כביש מנהרת פורט סעיד-צומת כביש הרוחב קנטרה צאלחיה. </b> כמפורט להלן כרו המצרים זוג מנהרות מדרום לפורט סעיד בק"מ ה־22 של תעלת סואץ. מאתר המנהרה סללו המצרים כביש גישה לעבר כביש הרוחב החדש פורט סעיד-אבו צוויר-כביש קהיר סואץ. הכביש הרוחב באזור זה של המנהרה, נסלל כ־7 ק"מ ממערב ובמקביל לתעלת סואץ. כביש הרוחב החדש חוצה את כביש צאלחיה-קנטרה כ־35 ק"מ דרומית מערבית למנהרה. לאורכו של כביש קנטרה- צאלחיה ערוכים, עוד מתקופת מלחמת יום הכיפורים, כוחות צבא מצרים האמורים לפעול בציר הצפוני בסיני. עתה משנסללה המנהרה, תהיה התנועה של כוחות צבא לעבר סיני קלה ומהירה יותר.  </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2044%D7%A9+220221+%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%99+%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9A+%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%A8-%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%94.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> צירי רוחב עיקריים בגזרת חזית התעלה </font> </b> </div> <div> <b> <font> <br/> </font> </b> </div> <div> <b> סלילת כביש מהיר פורט סעיד-אבו צוויר-ג'בל עויבד-עין סח'נה-מפרץ סואץ </b> </div> <div> <span> מדובר בכביש מהיר שחלקו הצפוני הוא בן ארבעה מסלולים ובהם עשרה נתיבי תנועה. מאזור אבו צוויר מספר המסלולים משתנה חליפות, אבל יש בו לפחות שישה נתיבי תנועה לכל אורכו. חלקים מהציר כיום הם כביש אגרה. זהו כביש רוחב מרכזי שיעבור מהים התיכון עד לגבול מצרים-סודן. הכביש במתכונת זו מגיע בראשית 2019 עד לכביש זעפרנה-כורימאת (אפשר להמשיך דרומה לגבול מצרים-סודן בכביש בן שני מסלולים הכוללים ארבעה נתיבי תנועה. </span> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> סלילה מחדש של כביש "האמנה" פורט סעיד-עג'רוד (אזור סואץ)  </b> </div> <div> <span> זה עשרות שנים כביש האמנה הוא ציר התנועה העיקרי העובר ממערב לתעלת סואץ. בשנים האחרונות עבר הכביש שיפוץ מרכזי הכולל בניית גשרים ומחלפים חדשים. כשתסתיימנה העבודות, תהיה התנועה בגדה המערבית של תעלת סואץ מהירה ונוחה יותר.  </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2045%D7%A9+211001%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%A8+%D7%9C%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> מנהרות מתחת לתעלת סואץ </font> </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <span> מייד אחרי חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים יצא הנשיא סאדאת בהכרזה על כוונתו לכרות שלוש מנהרות מתחת לתעלת סואץ. בפועל, נותרה מהכרזה זו מנהרה אחת שנכרתה בדרום התעלה מול ציר המתלה, בקרבת הק"מ ה־142 של תעלת סואץ.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מאז ועד מאי 2019 הייתה זו המנהרה היחידה שאפשרה את חציית התעלה. בשנת 2014 יצאו המצרים בתוכנית גדולה לכריית שבע מנהרות נוספות. קרוב לוודאי שכיום (אוקטובר 2021) צמצמו המצרים תוכנית זו לחמש מנהרות בלבד וכריית כולן הסתיימה.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> המנהרות החדשות מקילות מאוד על תנועת האזרחים בין מצרים לסיני ומאפשרות את פיתוח סיני. כמו כן המנהרות מאפשרות את חידוש תנועת המטענים בין נמל המטענים הגדול שנבנה בפורט פואד לבין מצרים. מבחינה צבאית התועלת במנהרות כפולה. ראשית, אפשר להעביר כוחות גדולים לסיני מבלי להפסיק את השייט בתעלה, ומהירות התנועה במנהרות זהה לתנועה בכביש לעומת הגשרים הצפים המאיטים מאוד את קצב זרימת התנועה. פרטים נוספים על המנהרות והגשרים בתעלה ראו באתר "דקל מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" מאמרים והרצאות על הגישור בתעלת סואץ.  </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2108%D7%A9+220221+%D7%9E%D7%A4%D7%AA+%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> סלילת כבישים מהירים בסיני </font> </b> </div> <div> <b> <font> <br/> </font> </b> </div> <div> <span> מעיון בצילומי לוויין עולה כי מאז שנת 2014 המצרים פועלים להכפלת כל צירי האורך ממרחב תעלת סואץ לעבר גבול ישראל והפיכתם לכבישים בעלי שני מסלולי תנועה, בכל מסלול שני נתיבי תנועה לפחות.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> תמונת המצב כיום (אוקטובר 2021): </span> </div> <div> <span> א. הציר הצפוני, קנטרה-אל־עריש-רפיח הוא כביש מהיר עוד מימיו של הנשיא סאדאת. לאחרונה, עם סיום כריתן של מהרות פורט סעיד, נסלל כביש המתחבר לציר הצפוני באזור בלוזה.    </span> </div> <div> <span> ב. הציר המרכזי - רובו אם לא כולו סלול בתוואי מנהרות איסמעיליה-רפידים-קציימה.  </span> </div> <div> <span> ג. סלילת כביש דו־נתיבי בציר הג'ידי (ג'ניפה-ואדי מליז). הכביש נסלל במקביל לציר הישן אך ככל הנראה הוא מתוכנן להחליפו.    </span> </div> <div> <span> ד. סלילת אוטוסטרדה ברוב רובו של הציר הדרומי: מנהרות כוברי-מצבת פרקר-שדה תעופה טאבה (אילת).  </span> </div> <div> <span> ה. סלילת אוטוסטרדה בציר הרוחב, ביר אל עבד-רפידים-ביר ת'מדה (ציר וואדי מלייז) . </span> </div> <div> <span> הכיסוי בגוגל ארץ אינו רציף ובחלק מהקטעים אף מיושן מאוד. סביר להניח שכיום הסתיימו העבודות בכל הצירים או שהן קרובות לסיום.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> תנועת כלי הרכב בצירים, שעוברים עתה תהליך של הכפלה, היא דלילה ביותר. אפשר לראות זאת היטב בצילומי לוויין. איני רואה כל הצדקה כלכלית להכפלת צירי האורך. להערכתי הפעילות המצרית בנושא הצירים היא חלק ממהלך מצרי מואץ להכין תשתית בסיני שתאפשר להם הגעה מהירה ובהפתעה של כוחות צבא גדולים לעבר הקו הירוק רפיח-אילת.  </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2046%D7%A9+201006+%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99-ddfa099e.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> סיכום  </font> </b> </div> <div> <span> פיתוח מערכת הצירים בגדה המערבית של התעלה, כריית המנהרות מתחת לתעלת סואץ וסלילת הכבישים בסיני, מופיעים בתקשורת המצרית כחלק מתוכניתם לפיתוח הכלכלה המצרית. אני סבור שחלק ניכר מהעבודות בתחום זה אינו נחוץ למצרים והסיבה האמיתית היא שיפור היכולות הצבאיות להגיע במהירות לסיני ולהיערך בהפתעה ככל האפשר סמוך לגבול ישראל-מצרים (רפיח- אילת). הערכתי זו נתמכת הן בניתוח כלכלי של סיני הן בסדר הקדימויות בביצוע סלילת הכבישים והמנהרות.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> כך למשל, כריית מנהרת איסמעיליה הסתיימה במאי 2019, ואילו במנהרת פורט סעיד, החשובה לעין ערוך לכלכלה, התנהלו העבודות לאיטן. דוגמה נוספת היא שהמצרים סוללים מחדש את כביש הגידי החסר כל משמעות כלכלית, לפני סלילת הרוחב המזרחי: פורט פואד-קנטרה-איסמעיליה מזרח-א־שט-שארם א־שיח.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> גם אם הערכתי באשר למניעים המצריים שגויה, אין ספק שבשעת עימות צבאי אפשרי בין מצרים לישראל, מערכת הכבישים המהירים מרובי הנתיבים בין קהיר לגבול ישראל-מצריים תסייע מאוד לצבא המצרי.  </span> </div> <div> <br/> </div> </div> Fri, 01 Oct 2021 09:38:27 GMT https://www.dekelegypt.co.il/211001 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/210914 In the following discussion Dekel paints a general picture of the Egyptian military, surveying its military’s buildup and infrastructure development since 2007, focusing especially on the rise to power of President Abdel Fattah el-Sisi in 2013. An analysis of the military build-up and the development of the infrastructure systems in the Sinai and the Canal front, leads Dekel to the conclusion that the Egyptian Army’s focus is on preparing a theatre of war against Israel in Sinai. By contrast, the Egyptian Army is barely engaged in preparation for potential threats from such actors as Libya, Ethiopia. Turkey and Iran. <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> תוכן הסרט </b> </font> </div> <div>   <br/> </div> <div> IDF Lt. Col. Eli Dekel, Retired, discusses whether Egypt’s military build-up poses a threat to Israel. </div> <div> <br/> </div> <div> Dekel served in the Intelligence branch of the IDF for 20 years, specializing in geographical intelligence, which researches military and civilian infrastructure systems and analyzes the significance of concurrent infrastructure development in terms of the state of the nation. In the following discussion Dekel paints a general picture of the Egyptian military, surveying its military’s buildup and infrastructure development since 2007, focusing especially on the rise to power of President Abdel Fattah el-Sisi in 2013. Dekel analyzes, inter alia, the following infrastructure systems: accelerated development of bridges and tunnels in the Suez Canal area; the construction of a highway network in Sinai; significant expansion of the logistical framework in Sinai; the establishment of emergency fuel reserves, primarily in the Suez Canal area; expansion of military airports and ports and tunnels excavated for storing strategic weapon systems along the Suez Canal. </div> <div> <br/> </div> <div> An analysis of the military build-up and the development of the infrastructure systems in the Sinai and the Canal front, leads Dekel to the conclusion that the Egyptian Army’s focus is on preparing a theatre of war against Israel in Sinai. By contrast, the Egyptian Army is barely engaged in preparation for potential threats from such actors as Libya, Ethiopia. Turkey and Iran. </div> <div> In his seminar Dekel explains the reasons underlying Egypt’s preparations for military conflict with Israel, and discusses the capabilities it has developed following the spate of military materiel procurements and the development of military infrastructure systems. </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Tue, 14 Sep 2021 07:51:18 GMT https://www.dekelegypt.co.il/210914 המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/100515 An essay by Eliyahu Dekel-Delitzki which discusses monitoring by IDF intelligence of Egyptian preparations for Crossing the Suez Canal in the October, 1973 war. The essay describes the stages of intelligence research into the matter, which began as early as 1968, as well as details the internal conflicts within the Israeli intelligence community with regards to the intelligence “findings” and their significance. The essay concludes with an analysis of the actual crossing by the Egyptians as it was conducted during the war. The essay has been translated from the author’s 2010 book, Modiin Talush Me’Ha’Karka (Groundless Intelligence – Success and Failure in the IDF’s Geographic Military Intelligence ISBN 978-965-555-487-8 Elkana: Eli Dekel Books, 2010). <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA+%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%94-d3089107.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <font> <b> from the book: Groundless Intelligence   </b> </font> </span> </div> <div> <span> <font> <b> Eliyahu Dekel, Elkana Israel, 2010 </b> </font> </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> Introduction </font> </b> </div> </div> <div data-rss-type="text"> The essay before you has been translated from my book Modiin Talush Me’Ha’Karka (Groundless Intelligence – Success and Failure in the IDF’s Geographic Military Intelligence) [1] which discusses the research division of the IDF’s intelligence branch and the role played by the geographical research segment and the evaluation of the state of a nation. A portion of the original appendices has been revised, and I have even added additional appendices. Following the summary, I have added an Epilogue, which does not appear in the book and is intended to expand on readers’ understanding of the crossing using materials unavailable to me at the time the book was published. <div> <br/> </div> <div> <span> For as long as I can remember, at least from 1962, Israeli intelligence concerned itself with the Suez Canal as a water obstacle. Probably even before I arrived on the scene the subject had received considerable attention, especially after Operation "Rotem,"[1] when Israel was caught by surprise after a significant Egyptian armor force crossed the canal, trundled across the Sinai desert, and deployed on Israel's borders. </span> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> Historical background </font> </b> </div> <div> The Suez Canal, the link between the Mediterranean and Red Sea, was dug in 1859 by a French company under the management of Ferdinand de Lesseps. The canal's purpose was to serve as a waterway between Africa and Europe and the Far East that would shorten the length of sea passage by eliminating the need to circumnavigate Africa. The canal's northern point is at Port Said on the Mediterranean and its southern point is the city of Suez at the northern tip of the Gulf of Suez. Part of its route passes through ancient channels of the Nile that the Egyptians excavated thousands of years ago. The canal is 162 kilometers (about 100 miles) long. In its journey to the sea it traverses three lakes that had been in the area long before the digging of the canal. The excavated sections of canal are only 112 kilometers (about 70 miles) in length. Its width was originally 45 meters, and plans for expansion envisioned the western bank only. Thus, more resources were invested in developing the western bank than the eastern one. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> The canal's structure and the technical problems in a crossing </font> </b> </div> <div> At the time of the Yom Kippur War the canal was 160-180 meters wide. It flowed through a sandy area that demanded constant cleaning of the alluvium that accumulated in its channel. The alluvial deposits originated from dust storms and sand blown in from desert, as well as from the erosion of the banks caused by the propeller movement of ships passing through the waterway. To limit the erosion, the Egyptians laid a rock foundation, essentially 'L'-shaped cement cubes, at a depth of two meters under the water, and above the water they built a one and a half meter stone wall, and above that a retaining wall sloped at a 30-45 degree angle. The cement cubes and incline of the retaining wall proved an obstacle in the construction of floating bridges and use of other amphibious equipment for a canal crossing. </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2116.jpg" alt=""/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2144.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> Before the Six-Day War, people and vehicles crossed the canal on civilian ferries and military pontoons. The ferries and military bridges had special jetties built alongside them that functioned as retaining walls on the banks. Different types of bridge were left partially unassembled and anchored on the banks. When a military force had to ford the waterway, commercial sailing was halted, and a bridge assembled. The jetties that built prior to 1967 for the ferries and floating bridges were left intact during the fighting and remained in the area undamaged. Six years later, in the Yom Kippur War, they served the Egyptians in crossing the canal. The following are the seven original crossing areas, listed from north to  </div> <div> south:  </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> A. Port Said (2 kilometers) – two passenger and vehicle ferries; plus pontoon (floating bridge). </span> </div> <div> <br/> </div> <div> B. Kantara (45 kilometers) – two ferries serving the city's population on both sides of the canal.   </div> <div>           Kantara was the western-most point on the northern  </div> <div>           axis in Sinai from the direction of El Arish  </div> <div>           (northwestern Sinai). </div> <div> <br/> </div> <div> C. Firdan (68 kilometers) – located on the Haifa-el Arish-Kantara-Cairo railway line, had a rotating bridge (revolving on its axis) - the only permanent bridge on the canal. The bridge was blown up in the Six-Day War and since then was out of commission. </div> <div> <br/> </div> <div> D. Ismailia (76 kilometers) – passenger and vehicular ferries, pontoon jetties. A bridge spanned the canal not far from Ismailia near Shablia Island in Lake Timsah (Crocodile Lake). Ismailia was the western-most point on the central axis in Sinai from the direction of Refidim (central Sinai).  </div> <div> <br/> </div> <div> E. Deversoir (92 kilometers) – jetties for a floating bridge and standing bridge in the northern part of the Great Bitter Lake. This was the IDF's crossing point in the Yom Kippur War. </div> <div> <br/> </div> <div> F. Genifa (133 kilometers) – three jetties for pontoons and one pontoon anchored nearby. The Egyptians crossed the Genifa Bridge in their movement to the Gidi axis. </div> <div> <br/> </div> <div> G. Kubri (157 kilometers) – a ferry and jetties for floating bridges; the Egyptians crossed at Kubri in their movement to the Mitle axis and South Sinai. </div> <div> <br/> </div> <div> Thus, the Egyptians had invaluable experience in crossing the Suez Canal with assault equipment. As stated, in Operation "Rotem" in 1960 they quickly moved armored forces across the waterway and succeeded in surprising us.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> Egyptian Bridge demonstration from the 1967 War </b> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2147.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> After the Six-Day War the Egyptian army deployed five infantry division on the western bank, opposite their respective crossing sectors. These were (in north to south order): the Eighteenth Infantry Division opposite the Kantara crossing sector; the Second Infantry Division opposite Ismailia; the Sixteenth Infantry Division opposite Deversoir; the Seventh Infantry Division opposite Genifa; and the Nineteenth Infantry Division opposite Kubri. To the rear of the frontline divisions, two mechanized and two armored divisions were deployed. All totaled: approximately 2200 tanks and 2000 artillery pieces amassed along the Suez Canal. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> Construction of the "Bar-Lev Line" obstacle </font> </b> </div> <div> During the War of Attrition, not long after the Arab in the Six-Day War, the Egyptians began disrupting and sniping at our forces' movement on the eastern bank. In response, the IDF commenced construction of a defensive layout that included, inter alia, fortifications and a dirt embankment along the canal shore. This embankment and the strongholds went through several stages of development, but in the end a sand wall 15-20 meters high – the "Bar-Lev Line" – created an impassible obstacle for a canal crossing unless heavy engineering equipment was used to break through. Thus, on the eastern bank there rose a "monstrous" obstacle - the elevated sand wall and well-protected strongholds - while on the western bank the Egyptians settled for simpler fortifications made of modular iron hoops. Some of these fortifications were built on the embankment of the sweet water canal. The excavation of this canal, and especially the removal sediment deposits, created a two-to-three meter high dirt wall. In different sections of the sweet water canal and especially in the south – where it lies furthest from the Suez Canal – the Egyptians erected an embankment with strongholds integrated in it. The three meter high dirt wall was not continuous. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> I </font> <font> sraeli intelligence gathering on the Egyptian infrastructure </font> </b> </div> <div> After the Six-Day War and outbreak of the War of Attrition, IDF deployment on the canal bank led to an increase in staff and tasks assigned to Section 1's Egyptian subsection. At its peak the subsection numbered eighteen staff members, three with the rank of major. The section head was Major Haim Corman, and his assistant Major Avraham Tal. Given the large number of tasks, work was divided into three teams, each of which operated as an independent subsection. The in-depth infrastructure; the frontline team, headed by the late Benny Kain, dealt with the field armies deployed on the western bank; and the operations team, headed by Major Dov Adler, translated the incoming intelligence data into two groups: one for operational intelligence (raids carried out by Sayeret Matkal - an elite commando unit) and the other for air strikes. </div> <div> <br/> </div> <div> The overall subject of the Suez Canal was handled by Benny Kain, who served during part of the period as a career officer and later as a reservist and part-time civilian worker. Benny can be called "Mr. Canal Crossing." He was the first officer in the intelligence branch to discover that the Egyptians were planning and preparing a canal crossing, and the first to begin tracking their progress methodically and rigorously. My own part in the research on the crossing concentrated on Egyptian preparations being made in the rear. At one point I even served as the acting head of the Egyptian subsection and in this capacity was responsible for the subject. But the belief (that most of the intelligence corps disavowed) that the Egyptians were planning a massive canal crossing and that it was only a question of time, motivated all of us in the subsection, and me at its head, to examine our particular fields for signs of war that were rapidly growing and to plan accordingly. It may be said that the Egyptian subsection was Section 1's leading subsection in the field of Egyptian war planning.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> The five discoveries about Egypt's plans for a canal crossing </font> </b> </div> <div> <b> The first discovery: the Egyptians begin ground preparations  </b> </div> <div> In 1968, just one year after the Egyptian defeat, Benny Kain already discovered a network of dirt roads being paved in the Deversoir[2] area that converged into a single road close to the sweet water canal. The road led to the banks of the sweet water canal where a new bridge was under construction, from where a dirt road was being laid right up to the bank of the Suez Canal.  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2115.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> Benny concluded that the roadworks and the new bridge being built meant that a battalion- or even brigade-sized crossing was in the offing. If it were a smaller force, for a raid or intelligence gathering for example, Benny reasoned, then the Egyptians would not be going to all the trouble of building this infrastructure, since a network of roads and bridges already existed at the sweet water canal and was in no need of expansion.   </div> <div> <br/> </div> <div> Benny's discovery, that was studied and confirmed by the section head, Lieutenant Colonel Zalman Gendler ("Jimka"), was put in writing in an intelligence report and caused quite a stir in the intelligence establishment, given the significance of the finding: An army that had recently been trounced and that we thought would require years to recover, manages in less than a year to embark upon preparations for crossing the canal in significant force. Southern Command's intelligence layout and the military subsection in the Egyptian section of the research department rejected Benny's claim and even turned to personal accusations - alleging that he had lost his mind! </div> <div> <br/> </div> <div> They did not even trouble themselves to use the collection layout to refute the claim. The head of the Egyptian subsection, Major Haim Corman, and head of Section 1, "Jimka," dismissed the charges and gave full backing to Benny's reports. We in the Egyptian subsection accepted Benny Kain's conclusions and began searching for more indications that the Egyptians were indeed planning a canal crossing with a large force. The only differences of opinion were over the timing. In the years preceding the Yom Kippur War, we made various predictions on when a crossing would take place. These prognoses were written on one of the walls in the subsection, and each "prophet" signed his name. The wags in the outfit say that the reason for widening the main street in the Kirya [IDF headquarters in Tel Aviv] and then the razing the historical building of Section 1 [originally the home of the religious leader of the Templers, a nineteenth century German millennial sect] was to erase every vestige that there were those in the Kirya who believed that war was coming. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> The second discovery: preparing underwater passages for crossing the sweet water canal  </b> </div> <div> Shortly after the discovery of the road network and the bridge at the sweet water canal in the Deversoir area, more bridges were found in other sectors and it became clear (at least to the researchers in Section 1) that this indicated a comprehensive plan originating from the Egyptian chief of staff and not the just the whim of a local commander. While the bridges were still undergoing construction, Benny discovered other places where roads were being paved in the direction of the sweet water canal <b> but no bridge being built across it. </b> At first glance it seemed that the bridge parts had not arrived, but when the delay extended to a longer period Benny was able to discern that a new type of bridge had been established, a device that he termed "the underwater passage." Pipes were laid on the canal bottom to allow for a continuous flow of water, then the infrastructure was covered with dirt and stones and the upper section of the "bridge" immersed underwater. A vehicle could easily cross the water obstacle.  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2117.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> At first this discovery elicited antagonism in the command, but Benny, in his systematic way, proved that construction material that had not been there earlier, had been stockpiled at the bridge sites and then "disappeared." This meant they had been thrown into the sweet water canal to serve as building components of an underwater passage. In the final analysis, Southern Command "bought" the underwater passages discovery, and the intelligence corridors began to absorb the fact that the Egyptian army was indeed creating an infrastructure designed for crossing the Suez Canal. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> The third discovery: preparing the descent to the water and crossing platforms  </b> </div> <div> After the Egyptians overcame the sweet water canal obstacle by means of bridges and underwater passages, they turned to the western bank of the Suez Canal. It will be remembered that the banks' cement and stone cubes, and especially its reinforcement wall, were obstacles for amphibious equipment. The Egyptians used bulldozers to break through the low dirt embankment and reinforcement wall in order to create an accessible descent to the amphibious equipment that would be dropped into the water. These breakthroughs - termed <b> descents to the water - were </b> prepared openly, in the full light of day in front of our troops on the opposite bank. After the descents were completed, the Egyptians began leveling out platforms on the canal shore, each platform dozens of meters in length. We called them <b> crossing platforms </b> . Built between the descents to the water, the platforms would serve as assembly areas for bridge sections (from older bridging equipment) which would be thrown into the water once assembled. To the best of our knowledge, the descents were planned for infantry assault boats and for dropping the advanced, rapid-assembly, Russian-made PMP bridging equipment into the canal.  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2118.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> No one challenged the evidence and the implications of the construction work: a canal crossing was in the making. After the initial shock of the "brazen construction operations," which confirmed Benny Kain's conclusions, wore off, denial and counter-speculation came into play. </div> <div> <br/> </div> <div> The new claim was: "Do you have any idea what an assault crossing entails? Just because bulldozer broke through a stone wall on the other side of the canal doesn’t mean that they Egyptians are planning a water obstacle crossing. Crossing the Suez Canal is an unbelievably complex operation that the Egyptians are incapable of."  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> The fourth discovery: building "assault revetments" to protect the crossing equipment  </b> </div> <div> Parallel to the descents to the water and the growing number of crossing platforms along the entire length of the canal, Benny now identified a new type of ground work being carried out five to ten kilometers west of the canal. Heavy mechanical equipment was building pairs of parallel dirt mounds separated by four meters. Each group numbered about thirty mounds, and the pairs were separated from the other at a distance of thirty to forty meters. Groups of these mounds began to appear along the canal in the Second and Third Army sectors. </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2114.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> Ground work of this type had never been seen before. It was obviously part of some kind of engineering enterprise, but its purpose was unclear. Benny lit upon the phenomenon and devoted a great deal of thought as to its intention. He came to the conclusion that the mounds were meant to serve as protective areas for the vehicles transporting the bridging and crossing equipment. But why? </div> <div> <br/> </div> <div> During the War of Attrition the Israeli Air Force (IAF) carried out thousands of sorties. This made the protection of vehicles and armored fighting vehicles (AFVs) with "revetments" absolutely necessary for Egyptian units stationed even hundreds of kilometers from the contact line on the canal. The problem was that the shelters for the vehicles and AFVs that we had observed until then were three-sided elevated dirt embankments protecting the vehicles on at least three directions. The new system had a drawback: a vehicle entering or exiting the dug-out had to drive in reverse and by doing could jam the traffic and cause an accident. Benny came up with the original idea that the new revetment system was designed for rapid entry and egress from the revetment even at the cost of safety and protection of the equipment. He termed the new constructions "entry and exit revetments" and "assault revetments." He explained that the huge amount of bridging equipment, on which the entire crossing operation depended, consisted of hundreds of trucks loaded with bridging sections and various types of fording parts. The vehicles would be exposed to attack and had to be protected for hours until the equipment was dropped into the water and bridging operations commenced. </div> <div> <br/> </div> <div> After discovering the assault revetments and realizing that the Egyptian army was working toward a large-scale crossing operation, it was decided to circulate a departmental intelligence review. The first idea was to publish a review that summarized the general aspects of the crossing,[3] but the Egyptian and technical sections "dragged their feet" and evaded coming forth with their input, explaining that they didn’t have the time to summarize the situation and put it down in writing. Since Section 1 was unwilling to wait any longer, the research department and "Jimka," the head of Section 1, decided that the survey would deal only with the ground aspect of the crossing, and that the rest of the intelligence corps would contribute their information on the other aspects at later date. In November 1971 a departmental intelligence review was published entitled "Ground Preparations for the Canal Crossing." Its bottom line was that the Egyptian army was preparing for a large-scale crossing along the entire length of the Suez Canal and was protecting the crossing equipment in order to limit possible damage to it and the crossing forces. </div> <div> <br/> </div> <div> The review's publication forced the research department to examine the crossing evidence whose first signs, to recall, Benny Kain had already recognized in 1968, and that the military and technical sections were supposed to have studied. The military section completely ignored our revelations, brushing them aside with a wave of the hand. The Egyptian section and its military subsection, from the head of the section to the last of the research officers, adopted a policy of completely blackballing Section 1. For example, none of them visited the section or displayed any interest in its findings. The chasm between Section 1 and the rest of the intelligence research branches did not begin in 1970 nor did it end even after the self-righteous officers of Section 6 were given the boot following the Yom Kippur intelligence fiasco. One of the reasons for Section 6's disparagement of Section 1 may have been its access, at time informal, to sources of information that Section 1 was not privy to. This exclusivity may have bred a sense of superiority: "What right do you have to presume? We have the information from the 'horse's mouth,' which was another way of saying "you guys are on the sidelines." In addition to Section 1's exclusion from sources at the highest level, it was also barred in this period from attending all intelligence meetings held with the superpowers and foreign military intelligence services. What the directorate of the research department and the Section 6 staff did not realize in their cavalier ignorance was that the information that we deciphered in one air reconnaissance photo (if they knew how to decipher a recon photo correctly) was infinitely more valuable than any story obtained in meetings with secret agents or intelligence bodies. As a side note, I shall mention that while I was researching the subject of command and control (C2) in the Egyptian army I submitted a request, according to the instructions of the assistant department head of operations, Colonel Aharon Levran, to the military subsection to receive information on the subject. I was referred to an NCO, who offhandedly dew out a number of tattered card indices with meager information on C2. As to my query whether this was all they had, I was told that there were more urgent matters for them to deal with and I should be grateful that they were kind enough to talk to me. Praise the Lord who has endowed man with brains. Even without their help I managed to publish the review. </div> <div>   </div> <div> The technical section, on the other hand, dealt business-like with the crossing canal, stating that construction of floating bridges across the Suez Canal would take a rather long time. In practical terms this meant that the IDF had nothing to worry about: until the Egyptians succeeded in assembling pontoons and dropping them in the water so that their forces could move across them, the IDF would have time to mobilize its entire reserve layout. This reminds me of a curious episode. I took part in a discussion on a particular subject in the presence of the assistant head of the research department, Colonel Levran. A senior intelligence officer entered the room and the conversation between them focused on the crossing. The guest said something like: "I heard that the Egyptians are planning a crossing, but I don’t believe the nincompoops are capable of it. I pray that they'll be lured into giving it a try so we 'can stick it to 'em' and turn the Sinai peninsula into their graveyard." Aharon Levran was in complete agreement with the guest.  </div> <div> <br/> </div> <div> Benny Kain refused to "buy" the technical section's professional estimate of the time needed to assemble the bridges. He began pouring through the literature on the subject and studying material on water obstacle crossings in the Second World War. After an exhausting series of "battles" with the technical section's staff, Benny slowly convinced them to recalibrate their assessment of the time needed to put the bridges in place. </div> <div> <br/> </div> <div> Needless to say, the Egyptian section and the technical group in the intelligence corps were not forthcoming in publishing their reviews to fill out the picture. Had they been more responsive, the surely would have noted that alongside the ground preparations, the Egyptian army was engaged in activity on an unprecedented scale, inter alia, in establishing three bridging brigades consisting of twenty-one battalions and innumerable engineering units to support the crossing operation, - from spearhead battalions to special assault battalions for laying pipelines for drinking water. All this, in addition to setting up an intensive training layout at all levels of the Egyptian army.  </div> <div> <br/> </div> <div> Finally, in early 1973, the technical section published a departmental survey on the crossing, its sectors, and the time required for setting up bridges. The survey hardly mentioned the Egyptian war machine that had been built to train the forces for carrying out the assignment.  </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2157.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> The fifth discovery: assault revetments for crossing equipment being constructed in the field armies' rear  </b> </div> <div> After the ceasefire that went into effect in August 1970, the IDF halted its aerial reconnaissance missions which had been penetrating Egyptian airspace. Now the aerial photographs of the Egyptian army between Cairo and the canal were taken at an oblique angle when the aircraft was over Israeli-occupied Sinai. </div> <div> <br/> </div> <div> Naturally, the units deployed close to the Suez Canal "were sharply photographed" but further to the west and rear of the field armies on the Rubeiki-Tel el Kabir line (about 70 kilometers west of the canal) the photos became blurrier and trickier to decipher. These difficulties aside, Benny managed to discern in the distant area concentrations of assault revetments, 120-150 of them in each concentration. He figured that they were meant to serve as "entry platforms" for the crossing units before moving into the combat zone, the idea being that engineering units would pull the bridging equipment out of the storehouses, probably in Wadi Hof[4] south of Cairo, and deploy it in the entry platforms to the rear of the field armies until the order came to commence crossing operations. Or, the crossing units would advance to the assault revetments in the deployment areas on the canal front where they would wait for their turn to enter the water and/or assemble on the crossing platforms on the canal shore. </div> <div> <br/> </div> <div> The collection layout, by the way, did not supply us with any information on where the huge stockpiles of crossing equipment were located. After the war, we read that the IDF collection layout did have intelligence sources, so it seems strange to me that no answer was forthcoming as to where the Egyptian army was storing its crossing equipment. I surmised that it was hidden in caves in Wadi Hof since I knew of no other depots capable of housing so great an amount of equipment, not even in the crossing school that I knew was located on the banks of the Nile at the foot of the caves. Documents captured during the Yom Kippur War confirmed my assumptions.   </div> <div> <br/> </div> <div> Benny's discovery was greeted with skepticism by the decipherers who examined the evidence. They argued that the oblique reconnaissance photos that Benny based his discovery on could not be interpreted as assault revetments and there was no way their number could be determined. Benny stuck to his assessment and received "Jimka's" backing. </div> <div> <br/> </div> <div> To this day I don’t know if the Egyptians actually used the revetments on the entry platforms in the Yom Kippur War or, in an act of deception, they leapfrogged the "intermediate stage" in the armies' rear and deployed for the crossing from the assault revetments near the canal. Air reconnaissance photos taken during the war very clearly showed the assault revetments in the rear of the armies, so that the skeptics again had to admit that Benny was the master decipherer. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> Additional steps identified as Egyptian war preparations </font> </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> Building the tank ramps </b> </div> <div> In mid-1972, as preparations for the canal crossing were in full swing – the descent to the water, the crossing platforms, and assault revetments – the Egyptians began raising the dirt embankments to a height of 20-25 meters, higher than the embankments on the Bar-Lev Line. These elevations were made on the western bank of the canal, each elevation scores of meters in length. Southern Command intelligence interpreted them as positions for Egyptian spotters and tank hunter teams equipped with Sagger missiles if the War of Attrition reignited. Benny claimed that the embankments were intended <b> for tanks </b> to provide suppressive fire for the crossing units. Benny's analysis piqued the chief intelligence officer of Southern Command, Lieutenant Colonel Yehoshua Saguy, who sent off an angry letter demanding that Section 1 stay out of matters that didn’t concern it: the inclines precluded the ascent of tanks, and even if a tank did drive up – it would be knocked down before it could get off the first round. Despite this "erudite" response of the Southern Command's intelligence officer, Benny obstinately stuck to his view, and all of our publications dealing with the ramps supported his interpretation.  </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2424.png" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> Constructing command and control (C2) strongholds </b> </div> <div> C2 in the Egyptian army and C2 strongholds on the Suez Canal front in particular is a complex subject that requires a separate study. In the context of the crossing I'll mention only the following points: </div> <div> According to the Soviet doctrine, every unit at the brigade level and above should strive to attain the following command posts:  </div> <div> <br/> </div> <div> A. A rear command post serving the formations' manpower and personnel administration and supply layouts (in the Egyptian army this was termed "the head of administrative affairs"). </div> <div> <br/> </div> <div> B. A main command post serving the formation's commander, and after him all of the general staff elements: intelligence, signal corps, artillery, and so forth. The formation operates in this command post only <b> in peacetime. </b> </div> <div> <br/> </div> <div> C. An alternative command post that serves the commander and his staff in wartime. This assumes that the enemy will locate the main command post serving the formation in peacetime so that an effort should be made <b> to transfer C2 to a prearranged alternative command post </b> just prior to 'H' hour. </div> <div> <br/> </div> <div> D. A forward command post serving the commander and a small team of staff officers for observation and control of the battlefield. </div> <div> <br/> </div> <div> This being the situation, the alternative command post and forward command post would appear empty all year, which precluded our locating them by eavesdropping. Even detecting them in air reconnaissance photos was a tricky task. Benny did his work thoroughly and found a large number of the command posts that could serve the Egyptians during the canal crossing. It should be stressed that all of our discoveries were made without any help from the intelligence corps units involved in this subject. The reason for the refusal to help stemmed, in my opinion, mainly from jealousy in the guise of safeguarding the security of the sources. After the war, when captured maps and documents began to flow in, and after we scoured the recently captured areas on the western bank, we witnessed with our own eyes how right Benny had been and the enormity of his task in successfully identifying the camouflaged command posts and mock facilities. The subject of C2 was published before the war in a special intelligence survey so that the rest of intelligence corps and general staff/operations could gain an impression, if they cared to, that the Egyptian army takes its war preparations seriously and devotes enormous resources toward that goal. </div> <div> <b> <br/> </b> </div> <div> <b> The establishment of an assault layout for supplying drinking water </b> <br/> </div> <div> Even though Egypt sits on vast water sources, the water has to go through purification installations to make it potable. In all the cities along the Suez Canal, water facilities have supplied drinking water to a population of over a million people from time immemorial. The Egyptian units deployed along the length of the canal after the Six-Day War debacle received their water from these facilities. Drinking water was supplied to units deployed in the area by tankers and in jerrycans. As long as the army was engaged in active defense and training, the water supply could be based on tankers, but once an operational plan for crossing the canal began to unfold, the Egyptian planners had to solve the problem of water supply to the crossing forces since the great number of tankers needed, if they joined the heavy traffic on the bridges, could hinder the crossing. The solution was to lay a special water pipe along the western canal road, and establish water reservoirs and pumping stations to answer the needs of the crossing force. Section 1's Egyptian subsection, with the assistance of a water expert from the reserves, studied the matter and circulated an intelligence review. Its message: the new water system was designed to serve the Egyptian army in case of a renewal of fighting on the canal (this was after the ceasefire went into effect in August 1970) or in the event of a canal crossing.[5]  </div> <div> <br/> </div> <div> We learned during the Yom Kippur War that the Egyptians had established special engineering assault battalions for the rapid deployment of the water pipes. The battalions linked the pipes to the reservoirs that had been built to the west and pumped the water in aluminum pipes (similar to the water pipes used in Israeli agricultural fields) to Sinai. Water reservoirs made of rubberized tarpaulin (a strong, water resistant canvas) were set up along the length of the pipe. To the best of my knowledge, we had no inkling of these engineering assault battalions before the war. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> Training for the crossing  </b> </div> <div> The complex military operation of crossing the Suez Canal required five infantry divisions assisted by dozens of armor, artillery, antitank, signal corps, and other units. Naturally such a force had to undergo basic training: </div> <div> <br/> </div> <div> • Training engineering units to use complex equipment in various capacities (assembling different types of bridges, breaking through the embankment on the Bar-Lev Line, laying water pipes). </div> <div> <br/> </div> <div> • Training the forces in the advance towards the bridges, in crossing them in special combat groups, seizing control of the eastern bank, and deploying for the expected counterattack. </div> <div> <br/> </div> <div> Engineering training included movement to the crossing sector, bridge construction, and laying down the rest of the fording equipment. The engineering layout included two brigade formations, one for each army, as well as a general staff reserve brigade designated to reinforce the crossing and serve as a reserve deep in the rear of Egypt for building floating bridges in case the IAF knocked out the permanent bridges on the Nile.  </div> <div> <br/> </div> <div> Each brigade consisted of five bridging battalions for different types of bridges and two support battalions for transportation and special equipment. A very large number of engineering units indirectly lent their support during the actual crossing, in addition to the divisions' organic engineering units. The Egyptian corps of engineers established a sophisticated training base in the Helwan region south of Cairo where the engineering units underwent bridging exercises where the Nile was similar to the Suez Canal. The engineering forces had two other training areas: Lake Fayum, where amphibious landing craft exercises were held in an area similar to the Bitter Lakes of the Suez Canal; and the island of el Balah in the Suez Canal. This island had been created during the excavation of the Suez Canal and its purpose was to enable the two-way passage of ships through the canal. After the Six-Day War the island remained in Egyptian hands and was the only spot along the entire length of the canal where the Egyptians controlled <b> both </b> banks (they also controlled the two banks at Port Said in the northern exit of the canal, but the city was surrounded by muddy lakes unfit for crossing exercises). On el Balah Island, directly in front of the <b> Israeli </b> <b> lookout posts </b> , the Egyptians held a series of exercises for breaking through the Bar-Lev embankment by using water hoses based on high-powered pumps that had been procured specifically for this purpose. </div> <div> <br/> </div> <div> The crossing operation also required training the forces in the advance to the bridges, fording water obstacles (the fresh water canal and Suez Canal), penetrating the Bar-Lev Line, capturing the strongholds, gaining control of the eastern bank, and deploying defensively for the counterattack. All this training was held in two areas: </div> <div> <br/> </div> <div> • A sophisticated training facility set up in the Hataba region in the Western Desert. The Nile (Rosetta branch) was similar to the Suez Canal and the Ibrahimi Canal that flowed parallel to the Nile resembled the sweet water canal. One brigade after another underwent training in Hataba where they practiced desert operational movement, fording the Suez Canal, and storming and securing the Bar-Lev Line. </div> <div> <br/> </div> <div> • Dry-run divisional and corps (army) training exercises were held in the Qumatia region. These exercises (in a north-to-south movement) were carried out along the Cairo-Suez railway which resembled the sweet water canal obstacle. The road to the astronomical observatory in Qutamia was used to simulate the fighting in the Gidi and Mitle mountain corridors. </div> <div> <br/> </div> <div> In addition to these training areas, a sophisticated sand table[6] was built in every battalion deployment area which depicted the battalion sector and its missions on the eastern bank.  </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2196.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> The debate over Egyptian readiness for a canal crossing  </font> </b> </div> <div> Approximately three months before the war, the head of Section 1, Lieutenant Colonel Zvika Shiller, called a meeting in his office to discuss "if the Egyptian army has completed ground preparations for a canal crossing." In other words, was the Egyptian army ready, from an engineering point of view, to cross the Suez Canal, and if not, when? All of the officers and NCOs in the subsection were invited, even those like me who didn’t deal with the subject of the crossing. Also invited were: Major (res.) Benny Kain; Major Yaakov ("Yankil") Rosenfeld – representing Section 6; and Major Noam Shapira – representing Unit 8200 (SIGINT).  </div> <div> <br/> </div> <div> It was quite unusual for the head of Section 1 to invite "outsiders" to a discussion on matters not directly connected to IDF operations, especially as the ceasefire was in effect at the time and no one took much interest in us or our research. Even more surprising was that a representative of Section 6 attended. During the eleven years that I served in the section never once did I witness the head of the Egyptian section, or the head of the military subsection, or any of their staff cross the threshold of the Egyptian subsection in Section 1. </div> <div> <br/> </div> <div> The reason that Zvika convened the meeting was that the Egyptians had begun building dirt embankments along the access roads leading to the Suez Canal. We assumed that their purpose was to prevent our forces from observing movement on the roads. The construction work had begun in the Genifa sector south of Little Bitter Lake after several months of quiet during which the Egyptians had made no improvements in ground preparations at the canal. </div> <div> <br/> </div> <div> The meeting started off with a brief survey of the Egyptians' ground preparations for a crossing. The subject was presented by Captain Avi Himmelblau who, at the time, was a civilian employed part time by the army and who was responsible for the canal front in Section 1's Egyptian subsection. After Himmelblau's review, the head of the section opened the discussion with the question: Can we say that the Egyptian army has completed its ground preparations for a crossing or does the latest building of concealment embankments point to the beginning of a process that will spread to the rest of the crossing sectors. </div> <div> <br/> </div> <div> Yankil, Section 6's representative, said that he would relate only to the issue of ground preparations and that he had no intention of expanding the discussion to include the Egyptian army's readiness for war. But since the Egyptians lacked "things" in many areas that he preferred not to go into detail about, then, in his opinion the Egyptians had all the time in the world to complete the dirt embankment project and expand it along the entire canal front. </div> <div> <br/> </div> <div> Avi Himmelblau believed that the embankment project would eventually extend to all of the crossing sectors, including the Second Army's where ground works had not begun yet, so that we can "sleep quietly" for a few months, maybe even half a year. I said that the Egyptian army had basically completed ground preparations for the crossing and the Egyptian engineering corps commander could report to the chief of staff "Everything is ready, sir!" The question of concealment embankments, I explained, is like wallpaper covering on the walls of a new house: "It's attractive, but unnecessary." It is natural that everyone wants to make improvements, but it is definitely not a prerequisite for a crossing operation. Benny Kain supported my assessment. To the best of my recollection and that of the other participants in the discussion whom I spoke with while writing this article, Zvika neither summed up the meeting nor published an executive summary. In August 1973 a Section 1 executive summary on the subject of a canal crossing was circulated in the research department prior to the annual situational assessment discussion. The paper stated that ground preparations had been completed in the Second Army's crossing sector, but Third Army sectors were still incomplete and that additional work would probably be carried out. In retrospect, it seems strange that this discussion was not held with the attendance of the head of the research department, Brigadier General Arye Shalev. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> The Egyptian home front's war preparations </font> </b> </div> <div> In addition to the Egyptian army's ground preparations for the canal crossing, the Egyptian homefront, too, prepared for the coming war. These preparations included amassing emergency stockpiles and protecting strategic facilities from an IDF attack, especially by the IAF. I was responsible for tracking the changes being made in Egypt's depth.[7] </div> <div> During the 1968-1971 War of Attrition when Egypt was pounded by Israeli air strikes, it began setting up defense layouts at strategic targets - protective walls and heavily strengthened bunkers at oil reservoirs, electrical transformers, and so forth. </div> <div> <br/> </div> <div> The following steps were taken to protect the homefront from an attack:  </div> <div> <br/> </div> <div> A. Building at least ten enormous oil storage depots, most of them underground and well-camouflaged. Reservoirs for the civilian population were constructed in the Delta and Nile Valley. </div> <div> <br/> </div> <div> B. The bridges and dams on the Nile were of paramount importance. The Egyptians covered them with protective nets (during the War of Attrition the IAF tried to hit the Isna Dam in the south of Egypt with a torpedo-like bomb). Barrage balloon units were also deployed at the bridges against low flying aircraft. </div> <div> <br/> </div> <div> C. Access roads were paved and jetties were built near the Nile's important bridges. This infrastructure was designed to enable floating bridges to be thrown across the Nile in case the regular bridges were put out of commission. For example, in the village of e-Ziat in the northwestern part of the Delta, jetties were constructed and access roads paved. The Egyptian corps of engineers held a bridging and crossing brigade in reserve (in addition to two bridging brigades that were attached to the field armies). The reserve brigade was probably designated, inter alia, for bridge construction in Egypt's depth. </div> <div> <br/> </div> <div> The Egyptians invested great sums in building sophisticated mock facilities (deception tactics). We knew about this from the Six-Day War[8] but the effort was now accelerated at every level, from fake surface-to-air missile bases to phony C2 strongholds at the highest level of Egyptian command. Five months before the Yom Kippur War I discovered that the Egyptians had covered their vital facilities in Cairo with camouflage paint, and our report emphasized that this was the first time the Egyptians had done this. A draft of the report linked the camouflage paint to the war preparations. The head office of the research department excised the war-oriented paragraph and substituted something far more tepid. Close to the outbreak of the Yom Kippur War, the Egyptians went one step further than just camouflage paint (had they read our review?) when they built a fake facility next to the general staff command stronghold. </div> <div> <b> <font> <br/> </font> </b> </div> <div> <b> <font> Preparations for the canal crossing on the eve of the Yom Kippur War </font> </b>   </div> <div> In early October 1973 the Egyptian army declared a state of alert under the guise of a combined-forces exercise. Our intelligence layout also went on alert and began tracking Egyptian military activity. The weather prevented photo reconnaissance flights so the only incoming information was from eavesdropping sources and observation by our forces. The latter reported construction going on that was enhancing the descents to the water. On October 2 we circulated an intelligence report on irregular activity in the Third Army sector for improving the descents to the water. </div> <div> <br/> </div> <div> On Thursday, October 4 the long-awaited air reconnaissance sortie was finally carried out. In this period the film was developed on a positive celluloid roll and, by means of an MIM4[9] deciphering device, was scanned and interpreted. Generally the film was sent to the deciphering unit to perform a quick scan (immediate interpretation) to identify enemy military units, but given the critical nature of the situation, this time the deciphering unit made a more systematic appraisal of the photo. Thus, we in Section 1 who dealt with the ground infrastructure received the film late that night. Avi Himmelblau worked on it. Avi found large-scale activity in improving the descents to the water. He also noted that the sandbags blocking the descents had been removed, and he discovered, for the first time in the canal theater, that transport vehicles with crossing equipment had taken cover in the assault revetments. Until this discovery, the real purpose of the revetments as hideaways for crossing equipment had only been conjecture. </div> <div> <br/> </div> <div> In the predawn hours, after completing his work, Avi wrote a long report on a teleprinter (standard operating procedure) summing up the new sightings in the area. He underscored that improvement encompassed nearly 80% of the descents to the water. In the morning, when the section head arrived, Lieutenant Colonel Zvika Shiller, it was decided to immediately publish an intelligence report. Before this, however, the reconnaissance photo was reexamined, and this time it turned out that only 50% of descents had actually undergone improvement. The report mentioned that the sandbag removal from the descents was indeed an irregular occurrence. The head of the Egyptian subsection, Major Dov Adler, claims the draft of the report included a paragraph stating that this type of activity on such a wide-scale could mean only one thing – war. I do not have a draft of the report and cannot confirm or refute his claim. </div> <div> <br/> </div> <div> The intelligence review went through editing and verification by the head office of the research department. Reports in Section 1's field of work were usually sent for confirmation to the head of the operations research department, Colonel Aharon Levran. When Levran received a draft of the report, he contacted Section 1 and said that he had already reported to the chief of staff that 80% of the descents to the water had undergone enhancement and now he reads that only 50% had been improved. Zvika was seething and sharply rebuked the heads of the Egyptian subsection Dov Adler and Avi Himmelblau for giving a bad name to Section 1 as a unit whose reports are unreliable. He ordered them to recheck their findings. A careful recheck showed that Avi's initial reporting had been in error. After being duly revised, the report was finally published.  </div> <div> <br/> </div> <div> When the printed report reached the section, we noticed that an explanatory paragraph had been added to the effect that the preparations were part of a combined-forces exercise. On the other hand, our part of the review that linked this intensified large-scale activity with war was entirely expunged. We didn’t put up a fight, and didn’t appeal the changes that had been introduced[10], perhaps because case, the following day, Saturday, October 6, the we were worn out from Zvika's and Levran's reprimands. Whatever the Egyptians launched the Yom Kippur War and crossed the Suez Canal with five infantry divisions according to the model that we had built and had been tracking since 1968. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> Conclusion  </font> </b> </div> <div> In 1980, Sa'ad al-din Shazli, the Egyptian chief of staff in the Yom Kippur War, published his book Crossing the Canal.[11] According to Shazli: <span> <font> ". . . The planning of the 1973 attack began already in 1968, and predated to a considerable degree our operational capability. Over the next four years our strength continued to increase and our plans grew more realistic. The gap between the plan and [our] ability which had been enormous in 1968 narrowed from year to year and from exercise to exercise until October 1973 when the military exercise became reality, and the plans and abilities a single entity. </font> </span> </div> <div> <span> <font> <br/> </font> </span> </div> <div> <span> <font> Elsewhere he avows: ". . . one principle that we never had in doubt, even during the reassessment, was that we would have to cross the canal on as wide a front as possible. This principle was the cornerstone of our thinking already in 1968 </font> </span> . [My emphasis – E.D.]  </div> <div> <br/> </div> <div> Identifying the Egyptian army's preparations for crossing the Suez Canal began in 1968. Tracking and analyzing the Egyptian military operation during the crossing are sterling examples of the field research that exceeded the rest of the elements in intelligence corps. In this study, the human factor stands out as the key tool in intelligence research. I am referring to information gathering and deciphering, the need for original thinking, and the ceaseless struggle to fight for your assessments despite the occasional hostility of group dynamics.                 </div> <div>   </div> <div> <b> <font> Epilogue – Additions to the Essay included in the Book </font> </b> </div> <div> The above essay has been translated from my book Modiin Talush Me’H a’Karka (Groundless Intelligence – Success and Failure in the IDF’s Geographic Military Intelligence). The essay primarily documents the information we, at the IDF’s spatial research branch of the intelligence division’s research arm, had in our possession on the Egyptian crossing prior to the Yom Kippur war. Following publication of the book in 2010, I continued studying the subject, and using recovered documents and additional materials have obtained additional figures supplementing those included in the essay, which are included below and aid in understanding the Egyptian crossing operation: </div> <div> <br/> </div> <div> <b> The Egyptian War Plan – Granite 2 </b> </div> <div> The Egyptian Granite 2 war plan, which dictated the forces crossing the Canal march to the line of border-crossings (Refidim, Gidi and Mitla Passes) was known to the intelligence arm prior to the war and made public by it, with the Operation Map being published in many books. In my opinion, the border between the 2nd and 3rd Armies, in all publications I am familiar with, is incorrect! Therefore, following is the Operation Map as amended by me. In this map, the 25th Independent Armor Division and the 4th Armored Division, which were subordinate to the 3rd Army, become subordinate to the 2nd Army after crossing the canal and arriving at Refidim Pass. </div> <div> <br/> </div> <div> In actuality, the Egyptians abandon this plan in 1972 and switch to a more limited scheme codenamed High Minarets [13]. The new plan was known only to a very few in the top echelon of the Egyptian army. The IDF’s intelligence arm was unfamiliar with the plan, and erroneously thought the Egyptians were sticking with Granite 2. </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2201%D7%A9+201018+%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA+%D7%92%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%98+2.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b>  Scope of the Work to Construct the Assault Reinforcements </b>   </div> <div> The myriad crossing equipment possessed by the Egyptians necessitated earthwork encompassing approximately 5,000,000 m². The table below details the calculation used to arrive at this figure </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2163.png" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h3> <span> Methods for Penetrating the Bar-Lev Defenses </span> </h3> <p> <span> Shortly after the Six Day War, the Egyptians initiated the War of Attrition, in which they targeted IDF forces stationed along the canal using massive artillery bombardments from the wide range of artillery equipment possessed by the Egyptians. In response, the IDF established the Bar-Lev Line, which consisted of 30 military posts and a dirt embankment to protect the forces moving between the posts. With the end of the War of Attrition, in August, 1970, the IDF enhanced the Bar-Lev defenses by reconstructing the posts with superior reinforcements and by raising the height of the embankment to between 15 and 20 m. A higher embankment created an impenetrable obstacle for any Egyptian planner. In order to breach this obstacle, the Egyptians experimented with a number of methods, finally settling on dissipating the dirt embankment using water pumps ordinarily used for firefighting. Such equipment is pictured in the photographs below. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2149.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <b> Actual Egyptian Crossing Force by Divisional Sector </b> </span> </div> <div> <span> The diagram below, based on retrieved operational orders documents, shows the crossing force in the 7th Infantry Brigade’s sector. The division in this sector was allocated two “heavy” bridges which allow for tank movement. I estimate that the crossing equipment allocated to the 2nd and 16th Divisions crossing sectors were similar to those in the diagram below. In contrast, in the southern crossing sector (most certainly the 18th Division) and the northern sector (possibly the 18th Division), the divisions were allocated only one heavy bridge. The second bridge was an LPP bridge capable of handling no more than 25 tons – i.e., suitable for all military equipment save for ta </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2086.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> Orders of Battle and Preparations of the 3rd Army’s Bridging Division </b> </div> <div> An analysis of retrieved documents finds that the bridging units began preparations at the further end of the canal by September 25, 1973, i.e., 12 days before the war. To the best of my knowledge, the intelligence branch was only made aware of the crossing units’ arrival two or three days before the war. From the deployment maps below, we find that the forces arriving in the assembly areas on September 25, 1973, were positioned in a rear assault reinforcement network. Most of these units advanced to the front networks on October 3, 1973. An additional advance, prior to hitting the water, was conducted on October 6, 1973 (no map shows deployment on this date). </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2140.png" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h3> <span> Mobile GSP Tank Ferry </span> </h3> <p> <span> A few months prior to the Yom Kippur War, the Egyptian army acquired mobile GSP Tank ferries. The intelligence branch was familiar with this type of ferry, but to the best of my knowledge was unaware the Egyptians were acquiring them. This equipment is in the possession of the Egyptian Order of Battle till today, October 2020 </span> <span> . </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2150.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> Nots: </font> </b> </div> <div> <span> [1]. In February 1960 an Egyptian armor division crossed the Suez Canal and deployed close to the Egyptian-Israeli border. Israeli intelligence discovered it only after the Egyptian force was in position across from Israel's Nitzana region. </span> </div> <div> <span> [2]. By a twist of fate the IDF crossed the canal in this area in the Yom Kippur War. </span> </div> <div> <span> [3]. From Egyptian ground preparations (Section 1's responsibility) to the procurement of crossing equipment (responsibility of Section 7's technical section in the research department) and troop training and war readiness (Section 6's Egyptian subsection).  </span> </div> <div> <span> [4]. For thousands of years the caves of Wadi Hof have served the Egyptians: as a quarry for the pyramids and later as a source of building material in the construction of Cairo. In World War Two the British used caves as its main storerooms for war materiel. Access roads were paved and even a railway line for freight cars led to the caves. The Egyptians continued to improve the site and at one time even stored aircraft and tanks in them.  </span> </div> <div> <span> [5]. With the wisdom of hindsight, and after tracking the development of the military infrastructure in Sinai after the Yom Kippur War, it seems that given the establishment of the infrastructure for a water system and the absence of a parallel oil supply system, we could have derived the real reason for the layout and the Egyptians' aims in the Yom Kippur War. See the chapter "Mistakes in Field Research." In my book Groudless Intelligence.  </span> </div> <div> <span> [6]. Major Yoav Sharon, deciphering unit, did a superlative job in discovering that the sand tables. </span> </div> <div> <span> [7]. Some of this we learned only after the war because of the lack of air reconnaissance photos and the rather flimsy interpretations in our possession, excluding information from other sources, but I did not devote enough effort in understanding it.  </span> </div> <div> <span> [8]. See the chapter "The Command Post in Rishat Lehman." In my book Groudless Intelligence.  </span> </div> <div> <span> [9]. The deciphering device is based on a light table on which the roll of film is moved by electrical motors. A stereoscope is positioned above the film and can be moved across the entire film area. The stereoscope provides a three dimensional view of photographs and enables magnification with a kind of microscope. </span> </div> <div> <span> [10]. According to Uri Bar-Yosef's book The Lookout Fell Asleep (Zmora Bitan 2001), the head of the military subsection, Major Yaakov Rosenfeld ("Yankil") of the Egyptian section (Section 6), published a report based on the deciphered data from the same reconnaissance sortie summing the most recent developments in Egyptian deployment. Among other things: the Egyptian army has added three hundred additional artillery pieces to the 800 already in the sector this year; in each divisional sector one of the assault revetment concentrations appears to have crossing equipment; in one of the concentrations we spotted, with a high degree of probability, GSP amphibious ferries; and in most of the "courtyards" we located a tank platoon was found the foot of the tank ramps. The report was conveyed, as always, to the head office of the research department for approval. There they tried to "tone to down," but because of Yankil's refusal it was published as it was. This shows how stubbornness was sometimes needed to force the head office of research department to remove an interpretation that was unacceptable to the author of the report. How sad that Section  </span> I did not do the same.  </div> <div> <span> [11]. Shazali, Sa'ad al-Din, Crossing the Canal (Tel Aviv, Ma'arachot Publishers, 1987). [Hebrew] </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2543+27.png" alt=""/> </a> </div> Wed, 01 Sep 2021 11:05:16 GMT https://www.dekelegypt.co.il/100515 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/210826 בצילום לוויין ממאי 2021 עולה כי במצרים הולך ומוקם בית כלא מוגן במיוחד, עם מערכות של חומות ולמעלה מ־200 מגדלי שמירה. להערכת החוקר אלי דקל, בית הכלא נועד לאסירים פוליטיים והוא חלק ממערך כליאה שבונה הנשיא עבד אל פתח א־סיסי כדי לשמר את שלטונו. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2551%D7%A9+++851%D7%9B+++210826++%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%90++200+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99+%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 26.08.2021 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <div> בצילום לוויין ממאי 2021 התגלתה במצרים בניית בית גדול – ומוגן במיוחד. זהו בית כלא הנבנה כ־5 ק"מ מערבית לסאדאת סיטי, כ־80 ק"מ ממערב לקהיר, מצפון לכביש קהיר-אלכסנדריה המדברי.  </div> <div> <br/> </div> <div> הכלא הוא בקיבולת של כ־40,000 אסירים. בסמוך לו נמצא מתקן כליאה ישן (נבנה לפני 2004) בקיבולת של כמה אלפי אסירים. ייתכן שמתקן זה משמש מתקן חקירות מרכזי.  </div> <div> <br/> </div> <div> הכלא משתרע על שטח של 1,300X1,300 מטר וכולל 16 מבני כליאה "סטנדרטיים" הדומים למבני הכליאה שנבנו בכלא מיניה. נוסף על כך נבנים במקום גם מבני כליאה גדולים במיוחד. ייחודו של הכלא הוא במערכת ההגנה עליו שאין לה אח ורע במצרים. מערך המיגון כולל שלוש מערכות של צמדי חומות שביניהם עובר כביש פטרולים. כמו כן הכלא בנוי מעשרה אגפים שגם ביניהם מפרידה חומה. לאורך החומות יש לפחות 200 מגדלי שמירה "רגילים" (שומר או שניים במגדל) ונבנים גם שישה "מבצרי שמירה" המסוגלים להכיל לפחות עשרה מאבטחים. בכל אגף יש מסגד המיועד למאבטחים ולסוהרים. </div> <div> <br/> </div> <div> זהו בית הכלא השביעי שנבנה או מורחב מאז תפס הנשיא עבד אל פתח א־סיסי את השלטון במצרים ולהערכתי, הוא נועד לשמר את שלטונו. בניית בית כלא זה מצביעה, לדעתי, על ההיקף הגובר של ההתנגדות למשטרו של הנשיא. אמצעי ההגנה המיוחדים במקום מצביעים כי כלא זה מיועד לאסירים פוליטיים. </div> <div> <br/> </div> <div> פרטים על מערך הכליאה שבונה הנשיא סיסי ניתן למצוא בסקירה "בתי כלא לאסירים פוליטיים במצרים" בקישור <a href="/"> http://www.dekelegypt.co.il./191130 </a> </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2226%D7%A9++210821+%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97+%D7%91%D7%AA%D7%99+%D7%9B%D7%9C%D7%90-f8852e08.png" alt=""/> </a> </div> Thu, 26 Aug 2021 09:54:41 GMT https://www.dekelegypt.co.il/210826 מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/210610 מר אלכס צייטלין, מנהל אתר "באים אל הפרופסורים", מקיים סדרת מפגשים שבהם הוא מראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ט' שלפניכם עוסק בנושא השינויים שחלו במבנה הארגוני של חטיבת המחקר באמ"ן, בין השנים 1967 - 1997. שינויים אלו, שנבעו אמנם ממקום טוב של רצון לפתור בעיות ולקדם נושאים שונים, גרמו לנזק ארוך טווח ביכולת של חטיבת המחקר לגבש הערכת מצב לאומית מאוזנת. הרצאה זו כקודמותיה בסדרת ההרצאות, מבוססת על ספרו של אלי דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגראפי". <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> תוכן הסרט </b> </font> </div> <div>  מר אלכס צייטלין, מנהל אתר "באים אל הפרופסורים", מקיים סדרת מפגשים שבהם הוא מראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ט' שלפניכם עוסק בנושא השינויים שחלו במבנה הארגוני של חטיבת המחקר באמ"ן, בין השנים 1967 - 1997. שינויים אלו, שנבעו אמנם ממקום טוב של רצון לפתור בעיות ולקדם נושאים שונים, גרמו לנזק ארוך טווח ביכולת של חטיבת המחקר לגבש הערכת מצב לאומית מאוזנת. לדעתו של דקל, בשנים אלו, חל תהליך ממושך של דחיקת גופי המחקר שעסקו בחקר התשתיות בארצות ערב (מודיעין גיאוגרפי) ומפענוח צילומי אוויר, אל מחוץ לחטיבת המחקר. תהליך זה עם שינויים מבניים אחרים, גורמים לנזק מתמשך הן בגיבוש הערכת המצב הלאומית והן במתן מודיעין איכותי המאפשר לצה"ל לנצח במהירות את אויבי המדינה. הוצאת גופי מחקר אלו מ"תזמורת חטיבת המחקר" הפכה תזמורת זו לתזמורת של חובבים, שאינם מכירים כלל ביכולות המופלאות של הכלים שהוצאו אל "מחוץ לגדר". הרצאה זו כקודמותיה בסדרת ההרצאות, מבוססת על ספרו של אלי דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגראפי".   <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Wed, 23 Jun 2021 05:10:28 GMT https://www.dekelegypt.co.il/210610 ספרים בנושא מודיעין,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/210614 המאמר עוסק בבניית נמל חדש בא־דבעה, כ־145 ק"מ ממערב לאלכסנדריה. במרץ 2020 החלו המצרים במבצע הנדסי גדול לבניית נמל חדש באתר המתוכנן לבנית קריה גרעינית לייצור חשמל. זהו הנמל ה־17 הנבנה במצרים בעשור האחרון. בשלב זה של העבודות לא ניתן לקבוע אם הנמל יהיה לשימוש מסחרי אזרחי או שישמש את הצי המצרי. אלי דקל, מחבר המאמר, טוען שאין הצדקה מסחרית לבניית נמל אזרחי ולכן הוא מעריך כי הנמל ישמש את הצי המצרי המתפתח מאוד בשנים האחרונות. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2534%D7%A9+++850%D7%A7+%D7%A0%D7%9E%D7%9C+%D7%90-%D7%93%D7%91%D7%A2%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 14.06.2021 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <div> בא־דבעה, כ־145 ק"מ ממערב לאלכסנדריה, אותרו עבודות לבניית נמל חדש. הנמל נבנה בתוך שטח המיועד להקמת קריה גרעינית להפקת חשמל. בשנת 2017 הוקף שטח זה בחומה.  </div> <div> <br/> </div> <div> העבודות לבניית הנמל החלו במרץ 2020, ובאפריל 2021 הן כללו בניית שובר גלים המגיע בשלב זה לאורך של 600 מטר וייבוש רצועת חוף באורך של כ־900 מטר - כפי הנראה להקמת מזח. בחוף יש ריכוזים גדולים מאוד של "טטרפודים" (גושי בטון יצוק המשמשים לבניית שוברי גלים ולייבוש חוף לצורך הקמת מזחים).  </div> <div> <br/> </div> <div> כארבעה ק"מ דרומית מערבית לנמל נצפו באפריל 2021 עבודות ראשוניות להקמת מבנים. ייתכן שעבודות אלו מבשרות את ראשית הקמת הקריה הגרעינית במקום (ראו את המאמר "האם מצרים החלה בהקמת הכור הגרעיני בא־דבעה?" בקישור <a href="https://www.dekelegypt.co.il/210613" target="_blank"> https://www.dekelegypt.co.il/210613 </a> ). </div> <div> <br/> </div> <div> למרות החומה המקיפה את הנמל ואת הקריה הגרעינית, איני סבור שנמל בגודל שכזה הוא חלק מהתוכנית לבניית הקריה הגרעינית. להערכתי מדובר בנמל מסחרי או בנמל צבאי. בשלב זה העבודות בנמל אינן מאפשרות לקבוע את ייעודו, אך אני משער כי הוא ישמש את הצי המצרי. איני רואה הצדקה מסחרית לנמל אזרחי באזור זה ועל כך מבוססת השערתי. </div> <div> <br/> </div> <div> מאז שתפס נשיא מצרים את השלטון בשנת 2014, הוא מממש בקדחתנות תוכנית להקמת 16 נמלים – מרביתם בלעדיים לשימוש הצי. נמל זה הוא ה־17, הישג נאה למדינה מוכת עוני כמו מצרים.  </div> <div> <br/> </div> <div> לפרטים נוספים על בניית נמלים במצרים ראו את סקירתי "זרוע הים בצבא המצרי" בקישור: <a href="https://www.dekelegypt.co.il/210601" target="_blank"> https://www.dekelegypt.co.il/210601 </a> </div> <div>   </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> </div> Mon, 14 Jun 2021 15:27:39 GMT https://www.dekelegypt.co.il/210614 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/210613 בדצמבר 2017 חתמה מצרים חוזה עם רוסיה לבניית קריה גרעינית בא־דבעה, כ־145 קילומטר ממערב לאלכסנדריה על חוף הים התיכון. בקריה מתוכננת הקמתם של ארבעה כורים .1,200Mvלהספקת חשמל, כל כור בהספק של מעיון בצילום לוויין מאפריל 2021 עולה כי בתוך השטח שתוחם בחומה בשנת 2017, יש עבודות ראשוניות להקמת מבנים גדולים. אתר הבנייה משתרע על שטח של 160X800 מטר והוא מרוחק מהים כ־1,200 מטר. בין אתר הבנייה לבין הים מבוצעות עבודות עפר ליישור שטחי בנייה נוספים. אפשר כי האתר בבנייה הוא ראשית הקמתו של אזור התחזוקה של הכור המתוכנן לקום במקום. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2533%D7%A9++835%D7%A4++210417++%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%A8+%D7%91%D7%90-%D7%93%D7%91%D7%A2%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 13.06.2021 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <div> בדצמבר 2017 חתמה מצרים חוזה עם רוסיה לבניית קריה גרעינית בא־דבעה, כ־145 קילומטר ממערב לאלכסנדריה על חוף הים התיכון. בקריה מתוכננת הקמתם של ארבעה כורים גרעיניים להספקת חשמל, כל כור בהספק של 1,200Mv. הפעלה ניסיונית של הכור הראשון תוכננה לשנת 2022. עלות הפרויקט כ־30 מיליארד דולר.  </div> <div> באוקטובר 2019 פרסמתי מאמר קצר תחת הכותרת "ייתכן שהמצרים החלו בביצוע עבודות ראשוניות לבניית הקריה הגרעינית בא־דבעה". במאמר נכתב כי בצילום לוויין מ־25.08.2019 נראה כי בתוך השטח המגודר בחומה (חומה שנבנתה בשנת 2017 ומקיפה שטח של כ־5X13 ק"מ), גודר שטח של 90X100 מטר ונבנים בו שמונה מחסנים. העבודות החלו בינואר 2019 ונראה שהן עומדות לקראת סיום. </div> <div> <br/> </div> <div> מאז ועד אפריל 2021 לא חלו שינויים משמעותיים בשטח המתוחם בחומה (למעט ראשית עבודות לבניית נמל שעליו יפורסם מאמר נפרד). נראה כי המצרים "הקפיאו" את מיזם הכור. </div> <div> <br/> </div> <div> מעיון בצילום לוויין מאפריל 2021 עולה כי בתוך השטח שתוחם בחומה בשנת 2017, יש עבודות ראשוניות להקמת מבנים גדולים. אתר הבנייה משתרע על שטח של 160X800 מטר והוא מרוחק מהים כ־1,200 מטר. בין אתר הבנייה לבין הים מבוצעות עבודות עפר ליישור שטחי בנייה נוספים. אפשר כי האתר בבנייה הוא ראשית הקמתו של אזור התחזוקה של הכור המתוכנן לקום במקום. </div> <div> <br/> </div> <div> אם אומנם מדובר בראשית הקמת הקריה הגרעינית להפקת חשמל, הצפי להשלמת העבודות הוא לאחר שנת 2026 – פיגור של כארבע שנים מהתוכנית המקורית. </div> <div> <br/> </div> <div> יצוין כי בעבר דיווחה מצרים על גילוי שדות גז גדולים בים התיכון, ולכן איני רואה כיום צורך כלכלי בבניית כורים גרעיניים להפקת חשמל. מסיבה זו אני מעריך כי המיזם, אם אכן יוקם, נועד בעיקר כדי לפתח את היכולות והעמקת הידע של מצרים בתחום הגרעין. עוד יצוין כי במצרים פועלים שני כורי מחקר – הראשון שבהם נבנה בסוף שנות ה־50 של המאה הקודמת.  </div> <div> <br/> </div> <div>  פרטים נוספים על נושא הגרעין במצרים צפו בהרצאתי בקישור: </div> <div> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=25-ePlSkq7c&amp;t=550s" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=25-ePlSkq7c&amp;t=550s </a> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> </div> Sun, 13 Jun 2021 15:11:17 GMT https://www.dekelegypt.co.il/210613 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/210601 סקירה מקיפה על זרוע הים הצבא מצרים. מאז שנת 2007 עובר צבא מצרים תהליך מואץ של התעצמות שעיקרו הצטיידות בכלי נשק מתקדמים ובניה נרחבת של תשתיות צבאיות שעיקרם נועד להכשיר את צבא מצרים להתמודדות עם ישראל. זרוע הים בצבא מצרים נוטלת חלק מרכזי בתהליך ההתעצמות. בסקירה מפורטים, בין השאר, הנושאים הבאים: אמצעי הלחימה, תוכניות רכש עלותן ומועד ביצוען, בניית 14 נמלים חדשים – רובם לצרכים צבאיים, לוגיסטיקה ועוד. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2510%D7%A9++210315++%D7%9E%D7%A4%D7%AA+%D7%94%D7%A0%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי 01.06.2021 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> מבוא </font> </b> </div> <div> מצרים היא מדינה השוכנת לחופי הים התיכון והים האדום, וקו החוף הכולל שלה הוא כ־2,000 ק"מ. למרות החופים הארוכים והנמלים הרבים שלאורכם, מצרים אינה מתפרנסת מן הים. תושביה אינם ידועים בעולם כיורדי ים או כדייגים. הצי המצרי במלחמותיו מול צה"ל, כולל במלחמת יום הכיפורים, שאז עמד לרשותו עמד סדר כוחות גדול ויתרון ההפתעה, ניגף בפני צה"ל. ייתכן שמשום כך כ־30%[1] מתקציב הרכש של צבא מצרים מאז שנת 2013 מופנה לכיוון פיתוח הצי. מקורות גלויים מדרגים את הצי המצרי כצי השישי בגודלו בעולם והחזק ביותר באגן הים התיכון (יש טוענים שתואר זה מגיע לטורקיה, ואילו מצרים היא רק השנייה בעוצמתה הימית בים התיכון). </div> <div> <br/> </div> <div> בשנים 2007–2010 חלה במצרים תפנית חדה ביחסה לישראל.[2] ככל הנראה קיבלה מצרים בתקופה זו, החלטה אסטרטגית לבצע תפנית בתפיסת ההגנה המצרית. עיקרה של החלטה זו הוא שצבא מצרים לא יסתפק עוד בשמירה על "פירות הניצחון" של מלחמת יום הכיפורים, אלא אף יתעצם ויבנה את עצמו כדי שבבוא העת יוכל אף לבצע מהלכים התקפיים.[3] הביטוי המעשי להחלטה המצרית היה נקיטת שורה של צעדים להגדלת עוצמתו של צבא מצרים. צעדים אלו כללו, בין השאר, הכפלת המערך הלוגיסטי - בעיקר בסיני, ושורה של צעדים נוספים לשיפור המוכנות הצבאית ולהכשרת זירת הלחימה מול ישראל בסיני. במסגרת זו הוחלט, כפי הנראה, גם על רכש אמצעי לחימה והרחבה משמעותית של כמה נמלים צבאיים במצרים.  </div> <div> <br/> </div> <div> זרוע הים נוטלת כיום חלק מרכזי בתהליך ההתעצמות העובר על כלל הצבא. הטלטלה האזורית, שלא פסחה על מצרים, גרמה לכך שבשנים 2011–2014 מצרים הייתה עסוקה בעיקר בהחלפת שלטונו הממושך של הנשיא מובראכ. לבסוף תפס עבד אל פתח א־סיסי את השלטון ביוני 2014 ומאז מצרים נמצאת בתזזית של התעצמות ובניית תשתיות צבאיות. מאז שנת 2017 אני עוקב אחר התפתחותה של מצרים ומפרסם מחקרים שונים על צבאה וכלכלתה. בסקירה זו אני מסכם בתמציתיות את פרסומיי השונים העוסקים בזרוע הים ובהתעצמותה. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> במלחמת יום הכיפורים ניסה חיל הים המצרי לחסום את השיט לישראל[4]  </font> </b> </div> <div> להלן קטע מטיוטת סקירה היסטורית על אודות הצי המצרי, שנכתבה על ידי אל"ם (בדימוס) ג"ש,[5] וכן השלמות לאחר שיחות שקיימתי איתו: </div> <div> <br/> </div> <div> • בזיכרונותיו של הגנרל מוחמד עבד על ע'ני אל־גמאסי, שהיה אחד המתכננים הראשיים של מלחמת יום הכיפורים, הוא מתאר דו"ח אסטרטגי שהוגש בינואר 73 וקבע כי אחד מיעדי המערכה העתידית עם ישראל הוא ניתוק נתיבי התעבורה הימיים שלה בים התיכון ובים האדום.  </div> <div> <br/> </div> <div> • באשר לזירת הים האדום מצין גמאסי כי: "הנימה ששלטה בישראל הייתה שהנוכחות בשארם א־שיח' מבטיחה לה את חופש השיט לים סוף. היה עלינו להפחית בערך הנוכחות הישראלית שם על ידי נוכחות ימית מצרית במקום רחוק יותר - במצרי באב־אל־מנדב אשר בדרום ים סוף - כדי להתנכל לקווי התחבורה הימיים של הספנות הישראלית וכך למנוע את אספקת הנפט מאיראן לישראל".  </div> <div> <br/> </div> <div> • פעילות נוספת אותה נקט הצי המצרי, הייתה מיקוש ימי במְצרי יובל כדי למנוע העברת נפט גולמי משדות הנפט באבו רודס למסוף הדלק באילת. </div> <div> <br/> </div> <div> • נראה כי ההחלטה האסטרטגית לנתק את נתיבי השיט לישראל בים התיכון ובים האדום היא הסיבה להחלטה המצרית לפרוס מאז המחצית הראשונה של 1973 כלי שיט (בין השאר משחתת וצוללת) בנמל לובי, כמו גם תיאומים מדיניים מול סודן ודרום תימן כדי שבעתיד תתאפשר פריסה של כלים מצריים (זוג משחתות וזוג צוללות) במרכז הים האדום ובדרומו. </div> <div> <br/> </div> <div> • ימים ספורים לפני פרוץ המלחמה נודע על שיגור משחתת מצרית לנמל לובי כדי לתגבר את זו הקיימת או כדי להחליף אותה. ייתכן שלמפקדהּ ניתנו הוראות מבצע מעודכנות. כך או כך, משימת חסימת השיט בים התיכון הוטלה על כוח הצוללות ועל כלי השיט הגדולים שהוצבו בלוב בעוד מועד. </div> <div> <br/> </div> <div> • הצוללות נפרסו בים, אך לא הצליחו לאתר כל אוניית סוחר בדרכה ארצה. משחתת מדגם "סקורי" ניסתה אף היא להשתלב בפעילות החסימה, בהתבסס על ההנחה שטווח הפעולה של ספינות הטילים הישראליות אינו מגיע עד כדי 2000 ק"מ מבסיסן. כשהתחוורה למצרים, לאחר הפסקת האש, על פעילות של ספינת סער 4 (הגדולה יותר) במרכז הים התיכון (לרבות נוכחות ליד האי מלטה), הונחתה המשחתת המוצבת בלוב להפסיק את סיוריה. </div> <div> <br/> </div> <div> נוסף על האמור בסקירה לעיל של אל"ם ג"ש, התירה הצנזורה בישראל בספטמבר 2018 לפרסם את דו"ח התחקיר של סוכן הצמרת הישראלי, ד"ר אשרף מרואן ("חותל"; "המלאך") שנערך בלונדון בתאריך 05.10.1973. מדו"ח זה ומפרטים אחרים שפורסמו על הפרשה מצטיירת התמונה הזאת: </div> <div> <br/> </div> <div> ב־02.10.1973 שלח הנשיא סאדאת את ד"ר אשרף מרואן ללוב כדי לתאם את שליחתו של כוח ימי נוסף על תגבור הכוח המצרי ששהה בלוב כבר מראשית השנה. אשרף, אחרי שמילא את שליחותו, נסע ב־04.10.1973 לפריז ונפגש עם מפעיליו הישראלים. בפגישה הוא סיפר להם על המלחמה הקרבה ובאה וביקש להיפגש עם ראש המוסד, צבי זמיר. בפגישה זו, שהתקיימה ערב המלחמה (05.10.1973) בלונדון, הוא מסר פרטים רבים על המלחמה, ובין השאר <i> <font> "...על פי התוכנית היה על חלק מאוניות חיל הים המצרי לעזוב את נמלי מצרים ולצאת לטוברוק [לוב], 36 שעות לפני פתיחת המתקפה. דבר זה הוצא לפועל וכמה משחתות מצריות וכלי שיט אחרים הגיעו כבר לטוברוק".  </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> בספר "ניצחון בסבירות נמוכה" כותב תא"ל (מיל') אלי רהב את הדברים האלה: <i> <font> "...בשלהי מלחמת יום הכיפורים הנשיא סאדאת החליט לפעול נגד הרכבת הימית לישראל. חיל הים הישראלי ביצע פעולות חסימה במבואות נמלי האויב. אחר כך קודמו כוחות מערבה, כאשר: ספינת "סער 4" פעלה במרכז הים התיכון וספינות "סער 2" ו"סער 4" פעלו באגן המזרחי של הים התיכון פחות או יותר עד האי כרתים. הספינות תודלקו בלב ים גם על ידי שימוש באוניות סוחר. ב־22 באוקטובר נוצרה הזדמנות לפגוע במשחתת מצרית מדגם "סקורי", אך עקב העובדה שהתקרב מועד הסכם הפסקת האש, הוחלט לא לפגוע הספינה המצרית. המצרים הבינו זאת והסירו את האיום על השיט לישראל" </font> </i> בזירת הים האדום. חיל הים המצרי מיקש את מְצרי יובל (כאמור לעיל על ידי ג"ש), ושיגר כמה פצצות טורפדו לעבר מכלית הנפט הישראלית "שמשון". אומנם הטורפדו לא פגע במכלית, אבל ממשלת ישראל הבינה את הרמז והפסיקה את השיט לישראל בים האדום.  </div> <div> <br/> </div> <div> מתוך כל האמור לעיל עולה כי כבר לפני 46 שנה תכנן ופעל חיל הים המצרי כדי לפגוע בנתיבי השיט לישראל הן בים התיכון הן בים האדום.    </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> סדר הכוחות הימי כיום </b> </font> </div> <div> הצי המצרי מונה היום כ־283 כלי שיט מסוגים שונים. מיעוטם הם כלים מתוצרת ברית המועצות ששרדו עוד מתקופת מלחמת יום הכיפורים. חלקם של כלים אלה עבר "מתיחות פנים" כדי להתאימם לשדה הקרב המודרני. כיום מבוסס רוב הצי המצרי על כלי שיט שנרכשו לאחר מלחמת יום הכיפורים. מקורות הרכש הם מגוונים, ביניהם ארה"ב, צרפת, גרמניה, איטליה, סין ורוסיה. מאז ראשית המאה ה־21 חלה תפנית בהצטיידות של צבא מצרים והוא שואף לרכוש את אמצעי הלחימה החדישים ביותר שאפשר לרכוש בשוקי העולם. כחלק ממגמה זו גם חיל הים המצרי רוכש כלי שיט מתקדמים, כגון נושאות מסוקים מיסטראל מצרפת וצוללות דגם U-209 מגרמניה. במקביל לרכש בשוקי העולם מצרים פועלת לבניית כלי שיט מתקדמים במספנות המצריות, כך למשל לאחרונה המצרים סיימו את בנייתה של הפריגטה החמקנית "פורט סעיד". הפריגטה היא מסוג Go Wind 2500 והיא נבנתה בתמיכת החברה הצרפתית Naval Grup. המספנות במצרים מבצעות גם התקנות של אמצעי לחימה על אוניות הצי המצרי. </div> <div> <br/> </div> <div> נוסף על כלי שיט חיל הים המצרי מפעיל כוחות קומנדו ימי ושרשרת של סוללות טילי חוף-ים להגנת חופיו. בשירות חיל הים המצרי פועלים גם כלי טיס רבים, לרבות 20 מסוקים ימיים (מדגמים Gazelle ו־SH-26 Super Sea Shrint) ומטוסי F-16 המצוידים בטילי ים מדגם Harpoon (תוצרת ארה"ב). טילים אלה מסוגלים לתקוף כלי שיט בטווח עד 120 ק"מ.[6] חיל הים המצרי כולל צי של 36 נחתות ולהערכתי הוא נערך להנחתה של כוח של אוגדה ממוכנת (ראו להלן). </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2079%D7%A9++210301+%D7%A1%D7%93%D7%9B+%D7%97%D7%99%D7%9C+%D7%94%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99..png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> פירוט נוסף של סדר הכוחות ראו להלן בנספח א. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> רכש </font> </b> </div> <div> חלק ניכר מכלי השיט שמניתי בסעיף הקודם מקורו ברכש אמצעי לחימה שמצרים עוסקת בו בצורה נמרצת במיוחד מאז שהנשיא א־סיסי עלה לשלטון. בטבלה להלן מפורטים כלי הנשק שנרכשו מאז שנת 2013 והעלות שלהם, בתוך ציון מה מתוכם כבר סופק למצרים  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2403%D7%A9++210228+%D7%A8%D7%9B%D7%A9+%D7%91%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A2+%D7%94%D7%99%D7%9D-281ad28c.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> פרטים נוספים על הרכש הימי והשתלבותו במארג הכללי של התעצמות צבא מצרים אפשר לקרוא בסקירתי מיום 21.02.2021 בנושא "רכש אמצעי לחימה במצרים מאז עליית הנשיא סיסי לשלטון". </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> היערכות </font> </b> </div> <div> לצערי אין בידי לספק תמונה מקיפה של היערכות הצי המצרי, אך אין לי ספק כי עיקרו של הצי ערוך בים התיכון שבו רואה הצי את זירת הלחימה העיקרית שלו[7]. בחודשים הקרובים עומדת להסתיים בנייתם של שמונה נמלים חדשים – חלקם נמלים גדולים (ראו להלן). אני מעריך כי אז יחולו שינויי היערכות מהותיים ותתבצע היערכות חדשה של הצי - בעיקר בנמלי הים התיכון.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> פיתוח מואץ של 16 נמלים במצרים – תשעה מתוכם עבור הצי  </font> </b> </div> <div> <b> <font> רקע היסטורי  </font> </b> </div> <div> עד שנת 2010 היו במצרים 15 נמלים המאפשרים עגינה של אוניות סוחר ומלחמה: חמישה נמלים שהשימוש העיקרי בהם היה של הצי; חמישה נמלים מעורבים שבהם היו מעגנים לצי ולאוניות סוחר וחמישה נמלים ששימשו רק אוניות סוחר. נוסף על נמלים אלו היו במצרים נמלים ששימשו את שדות הנפט, נמלים לקווי צינורות דלק ולהספקת דלק לתחנות כוח, וכן למעלה ממאה מעגנים לסירות דיג וספינות המשמשות לנופש ולתיירות. </div> <div> <br/> </div> <div> בימיו של הנשיא מובארכ יצאה מצרים בתוכנית כלכלית גדולה לפיתוח אזור תעלת סואץ כאזור סחר בין־לאומי. כאחד ממרכיבי התוכנית נבנה נמל בין־לאומי גדול למכולות ולמטענים בסיני, בשטח המלחה אשר שממזרח לעיר פורט פואד. לצורך בניית הנמל נחפרה זרוע נוספת לתעלת סואץ אשר קישרה את הנמל הגדול עם תעלת סואץ. כאמור, הנמל נבנה בשטח סיני וכדי לאפשר תנועת סחורות למצרים ולנמלים שבמפרץ סואץ, נסללה מסילת ברזל לאורך הגדה המזרחית של תעלת סואץ. המסילה חצתה את תעלת סואץ בקילומטר ה־68 בפירדאן בגשר חדש שבנייתו הסתיימה ב־2001 בעלות של כ־380 מיליון לירות מצריות (כ־100 מיליון דולר).  </div> <div> <br/> </div> <div> מרכיב נוסף בתוכניותיו של הנשיא מובארכ היה לפתח גם את האזור שמדרום לנמל סואץ, הכולל את נמל עדביה ואת אזור עין סוחנה, הנמצא כ־40 ק"מ מדרום לסואץ. בעת ההיא היה בו, עוד מתקופת הנשיא סאדאת, נמל גדול לנפט המיועד להידחף בצינורות לכיוון אלכסנדריה.  </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2236%D7%A9++210315+%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA+%D7%9E%D7%A2%D7%A7%D7%91+%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%A0%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> החלטה אסטרטגית להעצים את הצי  </font> </b> </div> <div> <b> <font> <br/> </font> </b> </div> <div> כאמור לעיל, בשנים 2007–2010, עוד בימיו של הנשיא מובארכ, התקבלה במצרים החלטה להעצים בצורה משמעותית את הצבא. מרכיב מרכזי בהחלטה זו היה להביא את הצי המצרי לקדמת הציים בעולם. במסגרת החלטה זו בוצעה עבודת התכנון של רוב הנמלים המוקמים כיום במצרים.[8] החלטה זו כוללת הרחבה משמעותית של נמלים קיימים ובעיקר החלטה לתכנן בנייתם של שלושה[9] נמלים צבאיים מודרניים.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> פיתוח תוכנית לנמלים צבאיים חדישים </font> </b> </div> <div> המצרים גיבשו מפרט ארכיטקטוני לבניית נמלים בלעדיים עבור הצי. על פי מפרט זה, מתקני החוף בנמלים זהים, ומושקעים בהם משאבים רבים לרווחת המשרתים, בתוך מתן דגש גם לעיצוב. השוני בין הנמלים נובע בעיקר ממיקומו של הנמל ומתנאי הים באזור המשפיעים על גודלו של שובר הגלים. התכנון של הנמלים בוצע עוד בימי הנשיאים מובארכ ומורסי. הנשיא א־סיסי החל בשנת 2016 בבנייתם של שני הנמלים בראס בנאס ובפורט סעיד ובשנת 2017 הוחל כפי הנראה בבנייתו של הנמל באל־נגיילה. כיום שניים מהנמלים כבר פעילים ובנייתו של הנמל השלישי בפורט פואד עומדת לקראת סיום. להלן המאפיינים העיקריים של הנמלים:  </div> <div> <br/> </div> <div> • בכל נמל יש לפחות רציף אחד למים עמוקים באורך של כ־1,000 מטר. </div> <div> • מפקדת הנמל שוכנת בבניין גדול בן שתי קומות. </div> <div> • שמונה מבנים למגורי חיילים בקיבולת כוללת של כ־2,300 חיילים.  </div> <div> • מבנים נפרדים למגורי קצינים זוטרים ולקצינים בכירים בקיבולת משוערת של כ־250 איש נוספים. </div> <div> • מסגד "מכובד" עם צריח. </div> <div> • מבנן גדול המשמש לאחסון כלי רכב ואמצעי לחימה, אמצעי שינוע כגון מנופים, וסדנאות. במבנן תשעה האנגרים הקשורים למבנה מרכזי, והוא משתרע על שטח של כ־20,000 מטר מרובע.  </div> <div> • שלושה מבנים מוגנים גדולים לאחסון תחמושת המשתרעים על שטח כולל של 600 מ"ר. </div> <div> • בניין מרפאות ובו בית חולים בן 50 מיטות. </div> <div> • מבנה כיבוי אש ובו גם חנויות נוחות. </div> <div> • מרכז ספורט הכולל מגרשי משחק, בריכת שחייה ומבנה מרכזי לאירועים. </div> <div> הדגמת אחד משלושת הנמלים הצבאיים החדשים:  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--2265%D7%A9+++844%D7%9B+200615++%D7%A0%D7%9E%D7%9C+%D7%A8%D7%90%D7%A1+%D7%91%D7%A0%D7%90%D7%A1.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> בניית נמלים צבאיים עד שנת 2014  </font> </b> </div> <div> <span> <font> עוד לפני שתפס הנשיא עבד אל פתח א־סיסי את השלטון ביולי 2014, הוחל ביישום התוכנית להעצמת הצי על ידי הקמת שלושה נמלים צבאיים כדלהלן: </font> </span> </div> <div> <span> <font> <br/> </font> </span> </div> <div> <span> <font> א. בניית רציף נוסף לצי בספאג'ה. הרציף באורך של כ־620 מטר נבנה כחמישה ק"מ מדרום לנמל "הישן" ובסיס הצי. הרציף נבנה באזור מאגרי הדלק והתחמושת ובנייתו תייעל את התחמשות כוחות הצי הפועלים בגזרת הים האדום.    </font> </span> </div> <div> <span> <font> ב. ראשית העבודות להרחבה משמעותית של נמל הצי באבו קיר-אלכסנדריה. מדובר במיזם גדול הכולל ייבוש הים, בניית שוברי גלים והקמת רציפים חדשים באורך כולל של 2,200 מטר.  </font> </span> </div> <div> <span> <font> ג. ראשית העבודות לבניין מעגן מקורה ומתקן תחזוקה לצוללות בנמל ראס טין-אלכסנדריה. </font> </span> </div> <div> <span> <font> ד. בשנת 2012 החל הנשיא מוחמד מורסי בבניית נמל גדול באל־עריש. הכוונה המוצהרת בבניית הנמל הייתה בניית נמל מטענים אזרחי. הנשיא א־סיסי שבא אחריו הצהיר גם הוא על כוונתו לבנות באל־עריש נמל אזרחי. להערכתי, הייעוד העיקרי של הנמל הנבנה באל־עריש הוא צבאי. לפירוט התפניות בפרשה זו ראו להלן נספח ב.  </font> </span> </div> <div> <span> <font>       </font> </span> </div> <div> <b> <font> בניית נמלים צבאיים 2014–2021 </font> </b> </div> <div> <b> <font> <br/> </font> </b> </div> <div> <span> <font> סיסי נשיא מצרים פועל בצורה נחרצת לבנייתם או הרחבתם של שמונה נמלים צבאיים. פעילות זו כוללת:  </font> </span> </div> <div> <span> <font> <br/> </font> </span> </div> <div> <span> <font> א. המשך וסיום בנייתם של שלושת הנמלים בספאג'ה, אבו קיר ומעגן הצוללות בראס אל־טין שכאמור לעיל אלו מיזמים שבנייתם החלה עוד בתקופת קודמיו בתפקיד.  </font> </span> </div> <div> <span> <font> ב. בניית שלושה נמלים חדשים זהים באל־נגיילה, בראס בנאס ופורט פואד על פי מפרט הנמלים החדשני. הקמתם של שניים מתוכם הסתיימה, והשלישי, בפורט פואד, לקראת סיום (הבסיס מאויש ועוגנים בו כבר כלי שייט במזח במעגן המערבי. העבודות להעמקת המעגן הצפוני עומדות בפני סיום). </font> </span> </div> <div> <span> <font> ג. בניית רציף צבאי נוסף בתוך נמל ראס אל טין ובניית נמל נוסף לצי מחוץ לשובר הגלים של נמל ראס אל טין. הנמל החדש הוא חלק ממיזם גדול לייבוש הים שנועד להכפיל את שטח מחנה מפקדת חיל הים בראס אל טין-אלכסנדריה. </font> </span> </div> <div> <span> <font> פרטים נוספים על הנמלים הצבאיים בים התיכון - ראו להלן בנספח ג. </font> </span> </div> <div> <span> <font> פרטים נוספים על הנמלים הצבאיים בים האדום – ראו להלן בנספח ד. </font> </span> </div> <div> <b> <font> <br/> </font> </b> </div> <div> <b> <font> פיתוח שבעה נמלים אזרחיים </font> </b> </div> <div> <b> <font> <br/> </font> </b> </div> <div> <span> <font> לאחר שעלה הנשיא א־סיסי לשלטון, הוא יצא ב־3 במרץ 2016 ב"תוכנית לפיתוח מצרים".[10] זוהי תוכנית גרנדיוזית המבוססת ברובה על תוכניותיו של הנשיא מובארכ. המרכיב העיקרי של תוכנית זו היה שוב פיתוח מרחב תעלת סואץ. פרק נכבד בתוכנית הוא פיתוח חמישה נמלים אזרחיים, שלושה מתוכם בסיני ושני הנותרים בצפון מפרץ סואץ. עתה משחלפו כשש שנים, "יצאתי לשטח"[11] לבדוק מה מתבצע מהתוכנית ובאיזה קצב. להלן הפירוט: </font> </span> </div> <div> <span> <font> <br/> </font> </span> </div> <div> <span> <font> א. בניית נמל מטענים באל־עריש - על גלגוליו של הנמל ראו להלן בנספח ב.     </font> </span> </div> <div> <span> <font> ב. נמל חדש לסחר בנפט בפורט פואד מדרום לנמל המכולות שנבנה על ידי הנשיא מובארכ. </font> </span> </div> <div> <span> <font> ג. בניית מזח נוסף, כנראה לדשנים, בשרשרת המזחים באל עדביה (מדרום לסואץ). </font> </span> </div> <div> <span> <font> ד. הרחבת נמל בעין סוח'נה שמדרום לסואץ, הכוללת הכפלת מסוף הדלק והגדלה משמעותית של הרציפים למכולות ולאוניות צובר. </font> </span> </div> <div> <span> <font> ה. בניית נמל מטענים קטן יחסית בא־טור בדרום סיני. </font> </span> </div> <div> <span> <font> <br/> </font> </span> </div> <div> <span> <font> למעט הרחבת נמל עין סוח'נה שהמתקנים הימיים שלו הושלמו והם פעילים (אף שטרם הושלמה בנייתם של מתקני החוף), בנייתם של כל יתר הנמלים מתקדמת באיטיות וככל הנראה בנייתו של הנמל בא־טור אף הופסקה כליל.  </font> </span> </div> <div> <span> <font> <br/> </font> </span> </div> <div> <span> <font> נוסף על שבעת הנמלים האזרחיים שעל בנייתם הוכרז בשנת 2016 החלו המצרים בשנת 2020 בבניית מסוף מכולות גדול בתוך נמל ראס אל טין באלכסנדריה. מדובר בייבוש שטח של כ־600 אלף מ"ר. העבודות מבוצעות צמוד למסוף המכולות הקיים של הנמל המשתרע על שטח של 200 אלף מ"ר. </font> </span> </div> <div> <span> <font> <br/> </font> </span> </div> <div> <span> <font> לפרטים נוספים על הנמלים האזרחיים - ראו להלן בנספח ה. </font> </span> </div> <div> <b> <font> <br/> </font> </b> </div> <div> <b> <font> פיתוח תשתיות נוספות עבור זרוע הים </font> </b> </div> <div> <b> <font> <br/> </font> </b> </div> <div> <span> <font> הגידול במשמעותי בסדר הכוחות של חיל הים המצרי מחייב כמובן את הרחבתן של מערכות הפיקוד, ההדרכה והלוגיסטיקה. להלן כמה פרטים בנושאים אלו: </font> </span> </div> <div> <span> <font> <br/> </font> </span> </div> <div> <b> <font> הרחבת מערכת השליטה בזרוע הים </font> </b> </div> <div> <span> <font> בראש מיזמי הפיתוח עומדת הכפלתו של מחנה מפקדת חיל הים בנמל ראס אל טין באלכסנדריה. מאז שנת 2013 עוסקים המצרים בייבוש הים שמצפון לבסיס מפקדת הצי. מדובר במיזם גדול המשתרע לאורך של כ־3,400 מטר וברוחב משתנה של כ־320 מטר. השטח שייובש יאפשר את הכפלתו של מטה חיל הים. אני משער שחיל הים אינו יכול להמתין עד לסיום העבודות ולפיכך יש למפקדת חיל הים מבנים שונים בעיר המשמשים את המערך הניהולי של החיל. ברור שכל התעצמות של חיל הים מחייבת בניית מוצבי פיקוד חדישים לצי, אך אין בידי מידע היכן הם ממוקמים. לתצלום לוויין של מחנה מפקדת הצי, ראו להלן בנספח ג. </font> </span> </div> <div> <span> <font> <br/> </font> </span> </div> <div> <span> <font> פרויקט נוסף בתחום הפיקוד הוא בניית מחנה קבע חדש למפקדת פיקוד הים האדום בספאג'ה. הבנייה החלה במאי 2015 והסתיימה בספטמבר 2017. סביר להניח כי באזור נבנה מוצב פיקוד מודרני אך איני יודע את מיקומו.  </font> </span> </div> <div> <b> <font> <br/> </font> </b> </div> <div> <b> <font> מערך ההדרכה של זרוע הים    </font> </b> </div> <div> <span> <font> לחיל הים שרשרת ארוכה של למעלה מעשרה בסיסי הדרכה ובתי ספר למקצועות הים, כגון בית הספר לטורפדו ימי ובית הספר למכונאות ים ובסיס ההדרכה המרכזי למשרתים בחיל הים. רוב מתקני ההדרכה נמצאים באזור אבו קיר והיתר באזור ראס אל טין ובורג' אל ערב. בצילום שלפניכם אני מבקש להדגים כמה מבסיסים אלו ומפנה את תשומת ליבכם לתנאי השירות של המשרתים בצבא המצרי ולמכון הגבוה ללימודי ימייה המכשיר קצינים בכירים בחיל הים המצרי. </font> </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/--2264%D7%A9+%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9E%D7%AA+%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%99+%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%94+%D7%A9%D7%9C+%D7%97%D7%99%D7%9C+%D7%94%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> המערך הלוגיסטי </font> </b> </div> <div> אני משער כי המערך הלוגיסטי של חיל הים מבוסס על התשתית שהותירו אחריהם הבריטים אחרי מלחמת העולם השנייה. תשתית זו מרוכזת באזור אלכסנדריה. במסגרת ההכנות של צבא מצרים למלחמת יום הכיפורים הם בנו שלושה מרכזים לוגיסטיים בים האדום: אחד בעדביה השני בספאג'ה ושלישי בראס בנאס. הגידול העצום בסדר הכוחות של חיל הים המצרי מחייב, לדעתי, גם הרחבה של המערכת הלוגיסטית.  </div> <div> <br/> </div> <div> ביוני 2018 החלו המצרים בבניית אתר לוגיסטי גדול במחנה מוחמד נג'יב שבמערב אלכסנדריה המשמש כבסיס הקבע לדיביזיה ממוכנת 3. הדיביזיה חלקה או כולה מיועדת לפעול גם ככוח הנחתה לפעולה בעורף האויב. האתר הלוגיסטי כולל 12 מבנים לאחסון תחמושת בשטח כולל של כ־5,300 מ"ר ותשעה מבנים גדולים לאחסון אמל"ח המשתרעים על שטח כולל של כ־9,000 מ"ר. אני מעריך כי אתר אחסון זה נבנה כדי לשמש את חיל הים. </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2511%D7%A9+845%D7%9E+210310+%D7%9E%D7%97%D7%A1%D7%A0%D7%99+%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%93+%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%91.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> להלן טבלה המפרטת את הבסיסים הלוגיסטיים שלהערכתי משמשים את חיל הים:  </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2515%D7%A9+%D7%9E%D7%A4%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%9C+%D7%94%D7%A6%D7%99+%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> הדגמה של מרכז לוגיסטי של חיל הים: </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2513%D7%A9++844%D7%9E++210317++%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%AA+%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA+%D7%A8%D7%90%D7%A1+%D7%91%D7%A0%D7%90%D7%A1.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> <font> מחנה לכוחות הנחתה מהים ובסיסי קומנדו ימי </font> </b> <div> <span> עוד מהימים שקדמו למלחמת ששת הימית שאפו המצרים להנחית כוחות בשטחנו. כהכנה למלחמת יום הכיפורים הם הקימו את חטיבת הנחתים 130 שתוכננה להנחתה מהים באזור רומאני, כ־35 ק"מ ממזרח לתעלת סואץ. המטרה הייתה לשבש את הגעת כוחות המילואים של צה"ל בציר הצפוני בסיני. עקב שינוי היעד המצרי במלחמה מההגעה למעברים לתוכנית מצומצמת יותר בשטח המיועד לכיבוש, בוטלה תוכנית ההנחתה מהים וחטיבת הנחתים פעלה ביום הכיפורים באגמים שלאורך תעלת סואץ.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <span> כוח ההנחתה הימי מונה כיום 36 נחתות בגדלים שונים (פירוט בנספח א) ולהערכתי, חיל הים המצרי מכשיר את דיביזיה ממוכנת 3 (ערוכה במחנה מוחמד נגיב במערב אלכסנדריה) לבצע הנחתת כוחות בעורף האויב כדי לפגוע בהזרמת כוחות ובתנועת תספוקת צבאית לחזית. בכל התרגילים הרבים שמבצע חיל הים המצרי ישנו מרכיב של הנחתת כוחות מהים ומהאוויר.  </span>   </span> </div> <div> <b> <br/> </b> </div> <div> <b> <font> סיכום </font> </b> </div> <div> <b> <br/> </b> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2237%D7%A9+++210315++%D7%A0%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> פיתוח 15 הנמלים הצבאיים והאזרחיים במצרים הוא, ככל הנראה, מיזם הפיתוח הגדול ביותר המבוצע כיום במצרים. אני משער שבמיזם זה מושקעים כ־60 מיליארד דולר. חלק ניכר ממיזם זה הוא פיתוח שמונת הנמלים הצבאיים. פיתוח הנמלים הצבאיים והרכש הרב של הצי המצרי מצעידים את מצרים לקראת הפיכתה למעצמה ימית. להערכתי, המצרים השקיעו, מאז שנת 2013, סך של כ־45 מיליארד דולר[12] רק בהתעצמות הימית.  </div> <div> <br/> </div> <div> מנגד לפיתוח המואץ של שמונה נמלים צבאיים שרובם כבר פועלים, בניית ששת הנמלים האזרחיים מתנהלת לאיטה, ולמעט פיתוח נמל עין סוח'נה, כל יתר המיזמים רחוקים מאוד מסיום. לפיכך החזון הגדול של מצרים להפוך את "פרוזדור תעלת סואץ" כעוגן מרכזי בפיתוחה של מצרים עומד בפני קריסה ומצרים צועדת לקראת מצב של "חדלות פירעון".  </div> <div> <br/> </div> <div> ההתעצמות המצרית בכלל וההתעצמות בנושא הימי בפרט מעלות את השאלה מדוע מדינה ענייה, המתקשה לספק פת לחם לאזרחיה, משקיעה הון עתק ברכש אמל"ח יקר, אשר היא אינה זקוקה לו בהתמודדות מול אויביה המוצהרים (ארגונים איסלמיסטיים קיצוניים, ולוב, שמעולם לא הייתה אויב ימי). גם לפתרון הסכסוך על בניית סכר התקווה וחלוקת מימי הנילוס עם אתיופיה אין צורך בצוללות או בנושאות מסוקים מהסיבה הפשוטה שלאתיופיה אין מוצא לים וכמובן שאין לה צי.  </div> <div> <br/> </div> <div> לאחרונה "חוקרים" שונים מסבירים את התעצמות הצי בסכסוך שצץ לאחרונה בין מצרים לטורקיה בשאלת ה"מים הכלכליים". שאלה זו צצה באגן המזרחי של הים התיכון לאחר שישראל ומצרים מצאו בים שדות גז גדולים. בעקבות תגלית זו החלו כמה מהמדינות באזור להתקוטט על הנכסים הימיים. חוקרים אלו אינם בקיאים ואינם מודעים כלל לעובדות האלה: ראשית, ההחלטה על תכנון שפעת הנמלים החדשים נפלה במצרים לפני למעלה מעשור שנים. בעת ההיא טרם התגלו שדות הגז הימיים הגדולים וממילא אין סיבה להתקוטט בגינם, מה גם שבעת ההיא מצרים תחת שלטון של האחים המוסלמים הייתה בת בריתה של טורקיה. שנית, התעצמות הצי המצרי היא רק חלק ממהלך גדול של מצרים בהתעצמות צבאית. מאפייניו העיקריים של מהלך זה הם השקעות עתק בהתחמשות כוחות היבשה ובניית תשתיות צבאיות בסיני. תשתיות אלו אינן תורמות כהוא זה להתכוננות למאבק צבאי עם טורקיה.   </div> <div>   </div> <div> נותרה תשובה המקובלת על חוקרים רבים שלפיה "הם מתעצמים משום שהם רוצים להראות לכל באי העולם (המוסלמי) את גודלם ותפארתם". בעיניי תשובה זו היא שטחית ומצביעה על בורות. גם לפני שמצרים השקיעה בהתעצמות הצבאית סך של לפחות 120 מיליארד דולר,[13] היא הייתה הגדולה והחזקה מכל ארצות ערב. כיום מצרים היא המדינה המוסלמית החזקה בתבל ועדיין היא ממשיכה להתעצם.   </div> <div>      </div> <div> זה שנים אני עוקב אחר פיתוח תשתיות צבאיות ואזרחיות במצרים ומצביע על החידושים וההתפתחויות. אני ממעט לעסוק בשאלה מה הם הגורמים שהביאו לקבלת ההחלטה לביצוע מיזם כזה או אחר ומתמקד בעיקר במעקב אחר פיתוח היכולות. מיעוט העיסוק בשאלת הכוונות אינו נובע מהעדר דעה בנושא, אלא מתוך הכרה שכדי לענות על שאלה זו יש להישען גם על תחומי מחקר נוספים ועל מקורות מידע חסויים שאינם עומדים לרשותי. מן המפורסמות הוא שארגוני מודיעין גדולים, בעלי שם טוב בקהילת המודיעין העולמית, כושלים פעם אחר פעם כאשר הם מנסים להעריך כוונות. לכן המלצתי לכל המשתמש בניתוחי כוונות, שינהג בהם בזהירות רבה ובמידה גדולה של ספקנות.  </div> <div> <br/> </div> <div> בשל החשיבות שאני מייחס לנושא ההתעצמות חסרת הפשר של צבא מצרים בתחום הימי, אביע הפעם את הערכתי מדוע מצרים משקיעה משאבים רבים בהתעצמות הצי המצרי. בהנחה שצבא מצרים עסק בהפקת לקחים על ביצועיו במלחמת יום הכיפורים, סביר להניח כי הוא הגיע למסקנה כי זרוע הים שלו, למרות גודלה מול חיל הים הישראלי, לא "סיפקה את הסחורה" במלחמת יום הכיפורים ולא מילאה את המשימה שהוטלה עליה לחסום בים התיכון את נתיבי השיט לישראל. גם במפרץ סואץ היו הביצועים דלים, וחיל הים המצרי ניגף גם שם. עקב כך נכשל המהלך המצרי לכיבוש הגדה המזרחית של מפרץ סואץ. מהלך זה היה מרכיב מרכזי בתוכנית המלחמה המצרית וכישלונו גרם לכך שלמרות ההישגים בכיבוש הגדה המזרחית של תעלת סואץ, צה"ל המשיך לשלוט בנתיב השיט של תעלת סואץ. אומנם המצרים הצליחו להפסיק את השיט הישראלי לעבר אילת אבל הם אמורים לדעת שאין בהצלחה זו לכפר על הישגיהם הדלים בים. לדעתי זו הסיבה העיקרית במתן עדיפות לחיל הים בנושא הרכש ובניית התשתיות של הנמלים.   </div> <div>   </div> <div> מאז יוני 2014, עת תפס סיסי את השלטון במצרים, הוא עמל ללא לאות על פיתוח צבאו ועל בניית תשתיות צבאיות שרובן נבנה בסיני ובחזית קהיר-תעלת סואץ. בתחום הים הוא פעל לבניית הנמלים ואף קיבל החלטה אסטרטגית שלפיה הוא רוכש עבור חיל הים (כמו ליתר החילות) אמצעי לחימה חדישים, ולא עוד כלים ישנים משופצים. </div> <div>   </div> <div> מניתוח מועדי קבלת ההחלטות להתעצמות חיל הים המצרי עולה בבירור כי האיום העיקרי אליו נערך הצבא המצרי הוא ישראל. רוב האיומים האחרים - הגנה על שדות הגז הגדולים או לוחמה אפשרית מול טורקיה או איראן - "נולדו" שנים לאחר קבלת ההחלטות להתעצמות. לפיכך אני מעריך שמשימות חיל הים המצרי הן: </div> <div> <br/> </div> <div> א. להיות מוכנים למלחמה מול ישראל ולהיערך לניתוק נתיבי השיט אליה במרכז הים התיכון. </div> <div> ב. להגן על המים הכלכליים של מצרים מפני כל מי שינסה לצמצם את שטחם. </div> <div> ג. לאפשר למצרים לשלוט בים האדום כדי להגן על נתיב השיט בתעלת סואץ. </div> <div> <br/> </div> <div> בשונה או בניגוד להערכתי זו, יש חוקרים המסבירים אחרת את התעצמות הצי המצרי והפיתוח המואץ של תשתיות הנמלים. כך למשל, אלוף (מיל') דוד בן בעש"ט טוען כי "התעצמות הצי המצרי אינה לקח ממלחמת יום הכיפורים. הצי המצרי מתעצם משום שהוא רוצה להקרין כוח של מעצמה על מדינות ערב".  </div> <div> <br/> </div> <div> איני יודע מה הם מקורות המידע עליהם נשענים אלה החולקים עליי, ואני גם מפקפק במידת בקיאותם במתרחש בצבא המצרי בשנים האחרונות. כמו כן אני מוטרד מאוד מכך שהם קובעים את דעתם בפסקנות ולא טורחים להזכיר כלל את היריבות עם ישראל כגורם המשפיע על השיקולים המצריים.  </div> <div> <br/> </div> <div> אין זה סוד שבעת מלחמה מבוסס צינור האספקה העיקרי של מדינת ישראל על אספקה מהים. סביר להניח שמה שנכתב במסמך זה ידוע למופקדים על ביטחון ישראל. אני מקווה שיש בידם גם פתרונות למקרה שכל הארמדה הימית וההכנות המצריות להנחתת כוחות בהיקף גדול יופנו נגדנו. כמו כן אני מתרשם כי בשנים האחרונות גבר מאוד שיתוף הפעולה בין חיל הים לבין חיל האוויר. אני ממליץ שמומחים לזרועות אלו ייפגשו ויבחנו את הנושא.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> הערה לסיכום  </b> </div> <div> מכיוון שהידע שלי בנושא ים מוגבל, העברתי בדצמבר 2019 את טיוטת מאמר קודם שלי בנושא "מצרים מפתחת תשתיות לקראת הפיכתה למעצמה ימית"[14], זה לעיונו של תא"ל (בדימוס) אלי רהב. בסקירה זו פורסמתי את תגובתו. עתה העברתי סקירה זו שוב לעיונו של אלי רהב וביקשתי את הערותיו. להלן התייחסותו: </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> 21.03.2021 </font> </i> </div> <div> <i> <font> אלי שלום </font> </i> </div> <div> <i> <font> <br/> </font> </i> </div> <div> <i> <font> קראתי את עבודתך החשובה </font> </i> </div> <div> <i> <font> ואני מסכים איתך בכל הנושאים </font> </i> </div> <div> <i> <font> אני עומד מאחורי מכתב התייחסותי הקודם </font> </i> </div> <div> <i> <font> <br/> </font> </i> </div> <div> <i> <font> הייתי מוסיף למשפט הסיכום  </font> </i> </div> <div> <i> <font> בכל עימות בעתיד תמצא ישראל את עצמה חסומה בים האדום וגם בים התיכון ולהתמודד עם כוח פלישה מהים - הלוואי ואתבדה.  </font> </i> </div> <div> <i> <font> <br/> </font> </i> </div> <div> תא"ל רהב שימש במגוון תפקידים בחיל הים, פיקד על טרפדות וספינות טילים. במלחמת של"ג שימש כראש מספן ים. מאז שפרש לגמלאות, עוסק רהב בפעילות מקפת לשימור המורשת הימית. </div> <div> <br/> </div> <div> להלן מכתבו המעודכן של תא"ל אלי רהב </div> <div> <br/> </div> <div> <i> <font> לכבוד סא"ל (בדימוס) אליהו דקל 23 בדצמבר 2019 </font> </i> </div> <div> <i> <font> נמלים במצרים </font> </i> </div> <div> <i> <font> טיוטת מאמרך מ-23.12.2019 </font> </i> </div> <div> <i> <font> קראתי את טיוטת מאמרך מ-23.12.2019 והחכמתי, ולהלן התייחסותי. </font> </i> </div> <div> <i> <font> אני מציע לראות את בניית הנמלים כחלק מהתפיסה המצרית הרואה את מצרים כמעצמה ימית, וכמיצוי לקחים ממצבים קודמים. הבנייה וההתעצמות אינן בהכרח מכוונות נגדנו, אך לעוצמה א־סימטרית בים יכולה להיות משמעות רבה בעתיד.  </font> </i> </div> <div> <i> <font> מצרים יושבת על חופים ארוכים בים התיכון ובים האדום. היא מחזיקה ומפעילה בין הימים נתיב מעבר בעל משמעות כלכלית ברמה עולמית. בניית הנמלים מספקת פרנסה ומשפרת את מצב הקיום למיליוני מצרים. הצי המצרי הוא הגדול ביותר בים התיכון. הוא בונה את עצמו כך שיוכל לבצע את מרבית המשימות שעשויות להיות מוטלות על צי מלחמה - להגן על חופי מצרים ועל השיט אליה. ביכולתו למנוע מציים אחרים, וישראל בכלל זה, שימוש בים. ביכולתו להפעיל כוח פשיטה לנחיתה באיגוף ימי. </font> </i> </div> <div> <i> <font> הערכת האיום שהמצרים רואים מצד ישראל נותנת משקל מועט לכוח הימי הישראלי. היתרון האיכותי שהפגין חיל הים הישראלי במלחמת יום הכיפורים היה תופעה מקרית. הצי המצרי כיום מפעיל חימוש מזרחי ומערבי באיכות מהמעלה הראשונה. בצי המצרי עלתה כמות כלי הלחימה, ואילו בחיל הים הישראלי קטנה משמעותית. גם מהירות ההפלגה של הספינות הישראליות קטנה. חימוש הצוללות המצריות בטילי הרפון אמריקאים נותן להן יכולת תקיפה משמעותית ביותר. הנמלים הצבאיים מהווים מכפיל כוח ומאפשרים תדלוק, תספוק וגיחה חוזרת. בניית הבסיסים משפרת את יכולת אבטחת חופי מצרים בים התיכון. בניית בסיסים מבוצרים רחוקים מישראל מקטינה את האיום הנשקף מחיל האוויר הישראלי. ההשקעה בנמלים המרוחקים מחזקת את היכולת להפעיל סגר ימי.  </font> </i> </div> <div> <i> <font> הצי המצרי מרגיש ביטחון בשיטת פעולה זאת לאור הצלחתו במלחמת יום הכיפורים להפסיק את השיט לישראל בים האדום. ההיערכות בים האדום מאפשרת לחזור על ההצלחה. הנמל הצבאי באל נגיילה מקל על הגישה לנתיבי השיט לישראל וממנה בים התיכון. </font> </i> </div> <div> <i> <font> לסיכום, מצרים הינה מעצמה ימית הנמצאת בהתחזקות. ישראל נראית כמוותרת על צי הסוחר ומחלישה את זרוע הים נמצאת בסיכון.  </font> </i> </div> <div> <i> <font> בכל עימות בעתיד תמצא ישראל את עצמה חסומה בים האדום וגם בים התיכון ותצטרך להתמודד עם כוח פלישה מהים - הלוואי ואתבדה. [פסקה מעודכנת למרץ 2021]  </font> </i> </div> <div> <i> <font> <br/> </font> </i> </div> <div> <i> <font> בברכה </font> </i> </div> <div> <i> <font> תא"ל (בדימוס) אלי רהב   </font> </i> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> נספחים </b> </font> </div> <div> <b> נספח א – סדר כוחות מפורט של חיל הים  </b> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2505%D7%A9++210301+++%D7%A1%D7%93%D7%9B+%D7%97%D7%99%D7%9C+%D7%94%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98+%D7%93%D7%A3+1.png"/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2505%D7%A9+210301+%D7%A1%D7%93%D7%9B+%D7%97%D7%99%D7%9C+%D7%94%D7%99%D7%9D+%D7%93%D7%A3+2.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h2> <span> נספח ב - בניית נמל באל־עריש, כנראה לצרכים צבאיים </span> </h2> <p> <span> <span> לקראת סוף ימי שלטונו של הנשיא חוסני מובארכ הוא תכנן בניית נמל מטענים אזרחי גדול באל־עריש, שעד אז היה בה נמל דיג בלבד. הדחתו של הנשיא מובארכ בימי ה"טלטלה האזורית" הביאה לשלטון את הנשיא מוחמד מורסי והוא שב והכריז על כוונתו לבנות באל־עריש נמל אזרחי. בשנת 2012 הוא אף החל לבנות במקום שובר גלים באורך של כ־200 מטר ומזח לאוניות סוחר קטנות. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> כשהחלה בניית הנמל שימשה אל־עריש נמל ועורף כלכלי של רצועת עזה. עקב הסגר הימי של צה"ל על רצועת עזה, הפכה אל־עריש לצינור האספקה העיקרי שלה: החל מסחורות "כשרות" שעברו במעבר הגבול ברפיח, וכלה בשפע של נשק וציוד צבאי אחר שעבר בעשרות המנהרות אשר מתחת למעבר רפיח. לא אופתע לשמוע כי סירות הדיג בנמל אל־עריש נטלו חלק פעיל ב"חגיגת" ההברחות. אם ברצועת עזה יש כיום עשרות אלפי כלי נשק מיובאים, סביר להניח שמרביתם עברו את אל־עריש. ימיו של מורסי בשלטון לא ארכו ושר ההגנה שלו עבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> מאז שהנשיא א־סיסי תפס את השלטון ביוני 2014 ועד נובמבר 2019, הוארך שובר הגלים בכ־1,150 מטר נוספים. כמו כן בוצעו עבודות עפר לייבוש הים ולבניית מזח שאורכו מגיע כיום ל־420 מטר. העבודות לבניית המזח נמשכות בקצב איטי. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> מצב היחסים בין מצרים לרצועת עזה כיום שונה בצורה משמעותית מימי שלטונם של קודמיו בכס הנשיאות. קודמיו "עצמו בחוזקה את עיניהם" למראה שפע ההברחות של כלי הנשק לרצועה, ואילו הנשיא א־סיסי הוא הראשון שנלחם באמת[15] בתופעת הברחות הנשק לרצועה. הוא עשה זאת על ידי הריסת המנהרות והריסה שיטתית של כל המבנים ב"רפיח המצרית". בפעולה זו הוא גדע באחת את תופעת ההברחות הלא מבוקרות.[16] גם את מעבר הגבול "הכשר" בין מצרים לרצועת עזה הוא סוגר לעיתים מזומנות, בהתאם ליחסיו המורכבים עם הנהגת החמאס ברצועה, כך שהצורך בהרחבת נמל אל־עריש הצטמצם מאוד. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> למצרים אין כיום תוכניות לפיתוח החלק המזרחי של סיני, כך שמאליה עולה השאלה מדוע מצרים ממשיכה לפתח את הנמל באל־עריש. אין בידי תשובה חד־משמעית, אך ייתכן שהעובדה שמאז פברואר 2014 מתנהלות העבודות לאיטן מוכיחה שהשלטון המצרי הנוכחי אינו רואה צורך דחוף לסיים את העבודות. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> כפי שעולה ממאמרים רבים שפרסמתי, מצרים בונה בסיני בקדחתנות תשתית צבאית המכוונת לעימות צבאי אפשרי עם ישראל. סביר שחיל הים המצרי משולב בתוכניות אלה, והרחבת הנמל באל־עריש תשרת גם את צורכי חיל הים המצרי ותתרום להגברת יכולותיו במערכה העתידית. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> תשובה לתהיות שלי בסעיפים שלעיל ניתנה ביולי 2019, עת פורסם צו נשיאותי של נשיא מצרים[17] המפקיע את הנמל לטובת צבא מצרים. בכתבה שפורסמה בערוץ הטלוויזיה הערבי "אל גז'ירה"[18] תחת הכותרת "עקירה חדשה של תושבי סיני על ידי סיסי", נמסר כי נשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי פירסם החלטה פומבית להעביר את השליטה בנמל אל־עריש לכוחות המזוינים, ותושבי סיני רואים בכך "עקירה חדשה". בדברי הפרשנות בכתבה נאמר כי עקירה זו של תושבי סיני מאדמתם היא חלק ממהלך כולל שבו צבא מצרים מנשל את התושבים מאדמתם. בין היתר נושלו גם תושבי פתחת רפיח ותושבי סובב שדה התעופה באל־עריש[19] שבתיהם נהרסו עד היסוד ללא תמורה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> ניתוח צילום לוויין מיוני 2019 מעלה כי עשרות הסירות וספינות הדיג שעגנו בנמל אל־עריש זה למעלה ממאה שנה עזבו את המקום, ככל הנראה בגלל הצו הנשיאותי המפקיע את הנמל וסביבתו לטובת הצבא המצרי. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> התוכנית כוללת בין היתר: </span> </p> <ul> <li> <span> קביעה כי "נמל אל־עריש שבצפון סיני וכל המתקנים שלו, וכן כל קרקע או מתקנים אחרים הנדרשים על ידו, ייחשבו ככלי עזר ציבורי, למעט אתרים צבאיים המנוצלים להגנת המדינה". </span> </li> <li> <span> "העברת התלות בנמל אל־עריש, והקצאה מחדש של כל האדמות הסובבות את הנמל עבור עבודות הפיתוח של הכוחות המזוינים, בשטח של 371 דונם". </span> </li> <li> <span> קביעה כי הרשות הכללית של האזור הכלכלי של תעלת סואץ (הממשלה) תממן ותנהל את הפיתוח, הניהול וההפעלה של נמל אל־עריש, ומשרד הביטחון ימלא את חובותיו של אזור הנמל. </span> </li> </ul> <p> <span> <span> בצילום לוויין מנובמבר 2019 נראה כי הדייגים שבו לנמל, ייתכן שבעקבות לחץ על המושל הצבאי לשנות את דעתו. תפיסת הנמל בידי הצבא לא גרמה בשלב זה להאצת עבודות הבנייה והן ממשיכות להתנהל בעצלתיים. להערכתי, בנמל הגדול המתוכנן לקום במקום יהיה די מקום גם לצבא וגם למערכת הסחר האזרחית. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> לסיכום, נכון ליוני 2020, העבודות לפיתוח הנמל "תקועות", ואיני מכיר תאריך יעד לסיומן. עקב תפיסת הנמל על ידי הצבא ובעיקר עקב העובדה שאין כיום הצדקה לנמל אזרחי בסיני נוסף על זה שפועל בפורט פואד שבמערב סיני, נראה לי שהנמל באל־עריש מיועד, לפחות בעיקרו, לשמש את הצי המצרי. ייתכן שכבר עתה – עוד בטרם נבנו הרציפים – אוניות מלחמה קטנות יכולות כבר לעגון באזור נמל הדיג. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2230%D7%A9+++840%D7%9E+%D7%A0%D7%9E%D7%9C+%D7%90%D7%9C+210314++%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A9.png" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h2> <span> נספח ג – נמלים צבאיים בים התיכון (ממערב למזרח) </span> </h2> <h3> <span> נמל אל־נגיילה (גארגוב) </span> </h3> <p> <span> <span> נמל חדש ההולך ומוקם מצפון לעיירה אל־נגיילה (El Negaila), כ־135 ק"מ ממזרח לגבול מצרים לוב בסולום וכ־70 ק"מ ממערב למרסה מטרוח. הנמל הוא אחד משלושת "הנמלים הצבאיים התואמים" שבנייתם החלה לאחר שעבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים. אף שעבודות גימור שונות טרם הסתיימו, אוניות מלחמה עוגנות במקום כבר מיולי 2020. הקמתו של בסיס ימי גדול באזור זה מאפשרת למצרים לשלוט על נתיבי השיט לישראל העוברים באזור מלטה. כמובן שבסיס ימי במערב מצרים מאפשר גם שליטה ומעורבות מצרית בנעשה בלוב, אך בעת ההחלטה על בניית הנמל היו כוחות הצי הלובי זעירים, ולהערכתי לא תפסו מקום במערכת השיקולים להשקעת הענק של מיליארדי דולרים במקום. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ריחוקו היחסי של הבסיס החדש משדות הגז הגדולים של מצרים בים התיכון וקרבתו היחסית לגבול הלובי מעידה, לדעתי, כי פני הצי המצרי לשליטה בנתיבי השיט בים התיכון. בניית הנמל במקום זה היא תחליף לנמלים בלוב ששימשו את חיל הים המצרי לחסימת נתיבי השיט לישראל במלחמת יום הכיפורים. הגנת מתקני הגז בים תוטל, כנראה, על כוחות הצי הערוכים בנמלי הצי הקיימים זה כבר בים התיכון. </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2040%D7%A9++840%D7%95++210310+%D7%A0%D7%9E%D7%9C+%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%94..png" alt=""/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2220%D7%A9-77d1603d.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h3> <span> <span> נמל מרסה מטרוח </span> </span> </h3> <h3> <span> <span>  </span> </span> </h3> <h3> <span> <span> מעגן מקורה לצוללות בנמל ראס אל טין-אלכסנדריה. </span> </span> </h3> <p> <span> באוקטובר 2013 החלו העבודות לבניית מעגן מקורה לצוללות. באוקטובר 2017 חנך הנשיא א־סיסי את המעגן החדש. המיזם כולל שיפוץ נמל הצוללות הישן המשתרע על שטח של כ־ 90X85 מטר. מעל כל שטח הנמל נבנה גג עם מתקני שינוע, המאפשר "שליפת" רכיבים מהצוללת והסעתם למבנה תחזוקה חדש המשתרע על שטח של 116X105 מטר. במקום בוצעו גם עבודות עפר רבות שלא הצלחתי להבין את פשרן (מעגן תת־קרקעי?).  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2078%D7%A9++++200721++%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9F+%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A1+%D7%90%D7%9C+%D7%98%D7%99%D7%9F.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> רציף צבאי נוסף בנמל ראס אל טין-אלכסנדריה </b> </div> <div> במאי 2016 הוחל בבניית רציף נוסף עבור הצי בנמל ראס אל טין. הרציף נמצא ממערב ובצמוד למספנות הצי בנמל ובנייתו הסתיימה בשנת 2018.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> נמל נוסף לצי במתחם נמל ראס אל טין-אלכסנדריה  </b> </div> <div> בינואר 2016 הוחל בייבוש רצועת חוף בחלקו הצפוני של נמל ראס אל טין. בקצה המערבי של השטח המיובש, מחוץ לשובר הגלים ה"עתיק" של הנמל, נבנה נמל נוסף עבור הצי המצרי. העבודות ביבשה טרם החלו, אך כבר מדצמבר 2020 עוגנת בנמל החדש אחת משתי נושאות המסוקים מדגם מיסטראל שנרכשו עבור הצי המצרי. </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2508%D7%A9++849%D7%94++210307++%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97+%D7%A0%D7%9E%D7%9C+%D7%A8%D7%90%D7%A1+%D7%90%D7%9C+%D7%98%D7%99%D7%9F.png" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> נמל אבו קיר (ממזרח לאלכסנדריה) </b> <div> הנמל נמצא כ־24 ק"מ ממזרח למרכז אלכסנדריה. ככל הנראה זהו השני בגודלו בצי המצרי. במקום נמצאת גם האקדמיה לקציני ים, ובית הספר הגבוה להכשרת מפקדים בכירים בצי. מאז מאי 2013 מבוצעות במקום עבודות פיתוח רחבות היקף הכוללות ייבוש הים ובניית נמל נוסף בחלק הצפוני של הנמל ומעגן נוסף במרכז הנמל. אף שהעבודות לבניית מתקני החוף טרם הסתיימו, עגנה בנמל הצפוני אחת משתי נושאות המסוקים מדגם "מיסטרל" שנרכשו מצרפת.  </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2041%D7%A9+841%D7%92+210315++%D7%A0%D7%9E%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%95+%D7%A7%D7%99%D7%A8.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h3> <span> נמל דמייאט </span> </h3> <p> <span> <span> נמל חדש אזרחי ומודרני. בקרבת מאגרי הדלק שבנמל, נבנה בסיס צבאי ובו מחסני חמישה מחסני תחמושת ושני מבני אחסון גדולים. אני מעריך כי המצרים מייעדים את נמל דמייאט כבסיס אספקה וכמעגן חירום לאוניות הצי בעת מלחמה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> נמל פורט סעיד </span> </p> <p> <span> זהו נמל ותיק מאוד ששימש את הצי המצרי בכל מלחמותיו עם ישראל. בשנים האחרונות הולך ומוקם נמל חדש לצי בפורט פואד (כשבעה ק"מ ממזרח לנמל על אדמת סיני). בניית הנמל החדש עומדת בפני סיום ואיני יודע האם הוא יחליף את הנמל בפורט סעיד או שיתווסף עליו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> נמל פורט פואד </span> </p> <p> <span> הנמל נבנה בסיני, במוצא הצפוני של תעלת סואץ ממזרח לעיר פורט פואד. בנייתו של הנמל החלה ביוני 2016. נמל זה הוא אחד משלושת ה"נמלים התואמים" החדשים הנבנים עבור הצי המצרי. ייחודו של הנמל בשני הרציפים שבו באורך של כ־900 מטר כל אחד: רציף צפוני בנמל החדש ורציף מערבי על גדת תעלת סואץ. בנייתו של הנמל עומדת בפני סיום. יוזכר כי כשבעה ק"מ ממערב לנמל החדש, בפורט סעיד, קיים זה שנים רבות בסיס גדול של הצי המצרי. בפברואר 2021 בניין מפקדת הצי בנמל פורט סעיד היה בשיפוץ. עתה עם השלמת בניית הנמל החדש המרווח לצי ממזרח לפורט פואד יתכן וייעודו של בסיס הצי בפורט סעיד ישונה. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2363%D7%A9++844%D7%A1++210601++%D7%A0%D7%9E%D7%9C+%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98+%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%93.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h3> <span> נמל אל־עריש </span> </h3> <p> <span> <span> נמל קטן ששימש עד שנת 2012 בעיקר כנמל דיג. מאז הולך ומוקם במקום נמל גדול שייעודו המוצהר הוא לשמש כנמל אזרחי. אני מעריך כי נמל זה ישמש בעיקר את הצי המצרי. לפרטים ראו נספח ב לעיל. </span> </span> </p> <h2> <span> נספח ד – נמלים צבאיים בים האדום (מצפון לדרום) </span> </h2> <h3> <span> נמל עדביה (מדרום לסואץ) </span> </h3> <p> <span> <span> בעבר הרחוק, לפני מלחמת ששת הימים, היה זה הבסיס המרכזי של חיל הים המצרי במפרץ סואץ שמשימתו העיקרית הייתה לאבטח את נתיב השיט לתעלת סואץ. במקום יש שני מזחים באורך כולל של כ־800 מטר ומחנה צבאי מטופח של חיל הים. נראה לי שכיום לאחר שמרכז הכובד של הצי ירד דרומה לספאג'ה, ירדה חשיבותו של נמל זה. </span> </span> </p> <h3> <span> נמל ע'רדקה </span> </h3> <p> <span> בסיס ימי קטן ובו רציף באורך של כ־200 מטר המשמש בעיקר ספינות משמר. </span> </p> <p> <span> נמל שארם א־שיח' </span> </p> <p> <span> <span> בסיס ימי גדול יחסית ובו רציף מרכזי באורך של כ־540 מטר. הסכם השלום עם ישראל אוסר על נוכחות צבאית במקום, אך נראה כי המצרים אינם ממש מקפידים בנושא זה. </span> </span> </p> <h3> <span> נמל ספאג'ה </span> </h3> <p> <span> <span> זהו הבסיס המרכזי של חיל הים המצרי בים האדום, ובו מפקדת הפיקוד הדרומי של חיל הים המצרי. ספאג'ה משמשת עוד מימי הנשיא סאדאת כבסיס המרכזי של הצי המצרי בים האדום, ובשנים האחרונות מבוצעות שם פעולות נרחבות לבניית תשתית צבאית. הבנייה כוללת: </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> ·      כחמישה ק"מ מדרום לבסיס הצי הישן בספאג'ה היה מזח באורך 520 מטר. לאחר שנת 2011 החלו המצרים בבניית שני מזחים: האחד באורך של כ־240 מטר והאחר, הסמוך אליו, באורך של כ־370 מטר. בניית הרציפים הסתיימה כבר בשנת 2015, ונראה כי לפחות אחד מהם משמש את הצי המצרי. </span> </span> </p> <p> <span> ·      ממזרח לרציפים נמצא זה כבר אחד משני המרכזים הלוגיסטיים של הצי. בבסיס זה מבוצעות בשנים האחרונות פעולות הרחבה שונות, כגון בניית מחסני תחמושת תת־קרקעיים ומאגרי דלק נוספים. ככל הנראה המזחים החדשים שנבנו ישמשו להטענה/פריקת של אפסניה עבור הצי. </span> </p> <p> <span> <span> ·      הוכפל מחנה הקבע של הצי בספאג'ה שבו שוכנת ככל הנראה מפקדת חיל הים המצרי בים האדום. </span> </span> </p> <p> <span> ·      בזמן כלשהו אחרי 15 במרס 2013 הוחל על שפת הים האדום בבניית מחנה צבאי השוכן כ־ 17 ק"מ מצפון לבסיס הצי. בניית המחנה הסתיימה בפברואר 2017. להערכתי, בסבירות של 60%, ישמש הבסיס מחנה קבע ליחידת קומנדו ימי בהיקף של כגדוד. </span> </p> <p> <span> ·      בסוף שנת 2016 הוחל לבנות בספאג'ה מאגר דלק אסטרטגי תת־קרקעי בקיבולת משוערת של כ־120 מיליון ליטר דלק. מאגר זה, שבנייתו הסתיימה באוגוסט 2017, מתווסף על מאגר בקיבולת משוערת של כ־60 מיליון ליטר דלק שנבנה בשנת 1972. המאגר הישן נבנה על ידי הנשיא סאדאת במסגרת הכנותיו למלחמת יום הכיפורים. מאגרי הדלק האסטרטגיים נועדו לשמש את כלל צורכי הדלק של מצרים בשעת חירום. בניית המאגרים בסאפג'ה דווקא מצביעה על החשיבות שהמצרים מייחסים לבסיס הצי במקום. </span> </p> <p> <br/> </p> <h3> <span> נמל ראס בנאס (ברניס) </span> </h3> <p> <span> בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים נבנה נמל צבאי בראס בנאס, השוכנת על חוף הים האדום, כ־270 ק"מ מצפון לגבול מצרים-סודן. הנמל היה חלק ממערך צבאי לשמירה על גבולה הדרומי של מצרים ולשליטה על נתיבי השיט העוברים בים האדום והוא כולל בין היתר: מאגר דלק תת־קרקעי בקיבולת של כשישה מיליון ליטר, בסיס תחמושת גדול שמיועד לשמש את חיל הים, שדה תעופה צבאי, בסיסי טילי קרקע-אוויר, ומתקן תחזוקה מרחבי לטילי קרקע-אוויר ששימש לאחסון טילי קרקע אוויר. במקום נמצא גם מחנה לכוחות יבשה בגודל של חטיבה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> במלחמת יום הכיפורים שלח חיל הים המצרי ספינות מלחמה לעבר מצרי באב אל מנדב. המכלית הישראלית "שמשון" שחצתה את המצרים, הותקפה על ידי טורפדו מצרי, לא נפגעה, אך ניסיון הפיגוע בה גרם להפסקת השיט הישראלי לאילת ולקשיים רבים באספקת נפט למדינת ישראל. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> לאחר פברואר 2016 (לא ידוע מתי בדיוק), הוחל בבניית נמל חדש בראס בנאס עבור הצי המצרי. הנמל החדש נמצא כשמונה ק"מ ממזרח לנמל החדש. מדובר בנמל גדול, אחד משלושת ה"נמלים הצבאיים התואמים" שנבנו עבור הצי המצרי. אורכו של המזח בנמל מגיע לכ־900 מטר והוא נחנך בינואר 2020. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> בד בבד עם בניית הנמל החדש בראס בנאס בוצעו עבודות להרחבת שדה התעופה. להערכתי, שדה התעופה המורחב הוא חלק ממאמץ מצרי משולב ים-אוויר להגנת ספינות חיל הים ולשליטה על נתיב השיט לתעלת סואץ.  </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2168%D7%A9+%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91+%D7%A8%D7%90%D7%A1+%D7%91%D7%A0%D7%90%D7%A1-1771dbbe.jpg" alt=""/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2169%D7%A9++844%D7%9B-659b45f3.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h2> <span> נספח ה – פיתוח נמלים אזרחיים </span> </h2> <p> <span> נמל מכליות הנפט, מזרח פורט פואד </span> </p> <p> <span> <span> מאז 2016 המצרים עוסקים בכריית תעלה מדרום לנמל המטענים שנבנה על ידי הנשיא מובארכ בסיני במוצא הצפוני של תעלת סואץ, ממזרח לעיר פורט פואד. התעלה מיועדת עבור נמל חדש למכליות נפט. הנמל ייבנה קרוב לוודאי על הגדה המזרחית של התעלה החדשה. עד עתה נחפרה תעלה באורך של כ־4.7 ק"מ וברוחב מתוכנן לכ־550 מטר. רק חלק מהתעלה החדשה מגיע כבר לרוחב הסופי. נכון למרץ 2020, המצרים עוסקים בבניית הרציפים של הנמל ובד בבד החלו לבנות תשתיות של מחסנים בחצי האי שבין הנמל לזרוע המזרחית של תעלת סואץ. לא ברור לי מה בדיוק עומדים המצרים לעשות בנמל זה. האם יהיה רק רציף לתחזוקה של אוניות המכל או מקום סחר בנפט בו תפרוקנה מכליות הענק את תכולתן למכלים שייבנו בחוף, ומשם יועבר/יימכר הנפט לאוניות מכל קטנות יותר? כך או כך, היעדר רכבת המגיעה למקום פוגע ככל הנראה בקצב בניית הנמל.[20] </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> מקור מצרי מציין כי בכוונת המצרים להניח קו צינורות נפט גולמי בקוטר של 12 אינץ' מפורט סעיד (פורט פואד?) לעבר התקני הנזלת הגז שממערב לפורט סעיד. הכוונה היא להשתמש בקו הגז המונזל המחבר את מתקן ההנזלה עם בית הזיקוק הגדול לנפט במוסטרוד שבצפון קהיר. קו הגז אינו מנוצל במלוא תפוקתו כך שאפשר יהיה לנצל את הצינור גם להעברת נפט גולמי.  </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2229%D7%A9+840%D7%9C+%D7%A0%D7%9E%D7%9C+%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%98+%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98+%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%93-8378fa48.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> הרחבת נמל דשנים באל־עדביה </span> </p> <p> <span> <span> באל־עדביה אשר מדרום לסואץ ישנם כיום ארבעה נמלים (מצפון לדרום): נמל דיג ומטענים כלליים, הנמל החדש לדשנים ולמוצרים פטרו־כימיים, נמל הדשנים והמוצרים הפטרו־כימיים הישן והנמל הצבאי. עוד בשנת 2011, בעת שלטונו של הנשיא מובארכ, החלו המצרים בעבודות להרחבת נמל הדשנים ובבניית הרציף הצפוני החדש. ארבע שנים לאחר מכן החלו בבניית הרציף הדרומי. באוקטובר 2019 הסתיימה בניית הרציף הצפוני ומאז ועד נובמבר 2020 עוסקים בבניית הרציף הדרומי. נראה שהעבודות במזח הדרומי הופסקו וייתכן שבמזח הצפוני החלו לעשות שימוש כשטח איחסון (ולא לפריקת אוניות). </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> אני משער כי התוספת הנכבדה של הרציפים המוקצים לטובת הדשנים תאפשר למצרים חלוקה מחדש של הרציפים בין נמל הדשנים הישן לבין הנמל הצבאי לצורך הגדלת הנמל הצבאי. השערתי זו מבוססת על ההנחה שהתעצמות הגדולה של חיל הים המצרי מחייבת גם את הגדלת הרציפים, ותעשיית הדשנים באזור יכולה להרשות לעצמה לוותר על חלק מרציף הדשנים הישן לטובת חיל הים המצרי. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2038%D7%A9+840%D7%A4+%D7%A0%D7%9E%D7%9C+%D7%A2%D7%93%D7%91%D7%99%D7%94-23a38e9c.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> הרחבת נמל עין סח'נה </span> </p> <p> <span> עוד לפני שנת 2005 (אין תאריך מדויק יותר), בנה הנשיא מובארכ בעין סוח'נה (כ־39 ק"מ מדרום לסואץ) נמל גדול ובו שלושה מעגנים. המעגן הצפוני מערבי נועד למטענים כלליים ולמכולות, מעגן צפוני מזרחי לאוניות צובר והוא משמש גם את מפעל הסוכר הנמצא בסמוך. המעגן הדרומי משמש לטעינת דלק ולפריקתו. בראשית 2015 החלה פעילות להרחבת כל שלושת המעגנים בנמל. נכון לנובמבר 2020 הסתיימו העבודות בים ואוניות החלו לפקוד את המעגנים החדשים. כיום ממשיכים עדיין לבצע עבודות תשתית שונות ביבשה כגון בניית מתקני דלק ומחסנים.  </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2512%D7%A9++849%D7%9B++210314+%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97+%D7%A0%D7%9E%D7%9C+%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%A1%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%94.png" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> הרחבת נמל א־טור </span> </p> <p> <span> בפברואר 2016 הוחל בעבודות לייבוש הים ולבניית רציף חדש באורך של כ־400 מטר. עבודות העפר לייבוש הים טרם הסתיימו ועושה רושם כי מאז יולי 2018 הופסקו העבודות במקום. הצורך הכלכלי בבניית הרציף החדש אינו מובן לי. למיטב ידיעתי, אין למצרים כל תוכנית לפיתוח חבל ארץ זה המצריכה את הרחבת הנמל שבמקום. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2227%D7%A9+842%D7%9B+210315++%D7%A0%D7%9E%D7%9C+%D7%90-%D7%98%D7%95%D7%A8.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> הרחבת נמל ראס אל־טין - אלכסנדריה </span> </p> <p> <span> במאי 2020 הוחל בעבודות ייבוש של כ־600,000 מ"ר בתוך נמל ראס אל־טין. העבודות מבוצעות בצמוד לרציף המכולות של הנמל המשתרע על שטח של כ־200,000 מ"ר. סביר להניח כי עבודות הייבוש מיועדות להרחבת רציף המכולות פי שלושה. </span> </p> <p> <span> <span> צילום לוויין ראו בנספח ג לעיל. </span> </span> </p> <h2> <span> הערות </span> </h2> <p> <span> <span> [1]. סקירתי מיום 21.02.2021 בנושא "רכש אמצעי לחימה במצרים מאז עליית הנשיא סיסי לשלטון". בקישור: </span> </span> <a href="https://www.dekelegypt.co.il/310301" target="_blank"> https://www.dekelegypt.co.il/310301 </a> <span> <span> </span> </span> </p> <p> <span> [2]. מאמר שלי בנושא "מבט לדרום: על הפיתוח המואץ של תשתיות צבאיות בסיני ובחזית התעלה" בקישור:  </span> <span> <span> </span> </span> <a href="http://www.dekelegypt.co.il./210224" target="_blank"> http://www.dekelegypt.co.il./210224 </a> </p> <p> <span> [3]. שם. </span> </p> <p> <span> [4]. פסקה זו לקוחה מתוך סקירתי "מצרים מפתחת תשתיות לקראת הפיכתה למעצמה ימית", אלי דקל, 14 בינואר 2020. </span> </p> <p> <span> [5]. ג"ש שירת במלחמת יום הכיפורים במפקדת חיל הים ובהמשך בצוות המודיעין של זירת ים סוף. לאחר מכן שימש בתפקידי מודיעין שונים במפקדת חיל הים. בינואר 2020 הוא שימש כחוקר נלווה במרכז למדיניות ואסטרטגיה ימית בחיפה. </span> </p> <p> <span> [6]. HMS אייל פינקו – ינואר 2018. </span> </p> <p> <span> [7]. כך למשל, שתי נושאות המסוקים של צבא מצרים עוגנות בנמל ראס אל טין באלכסנדריה </span> </p> <p> <span> [8]. בהתייעצות עם מומחה, משך הזמן המינימלי לתכנון הרחבתו של נמל קיים הוא שלוש שנים ולתכנון נמל באתר חדש דרושות חמש שנים לפחות. </span> </p> <p> <span> <span> [9]. מספר הנמלים החדישים מבוסס על מה שנבנה עד עתה. ייתכן שהתוכנית המקורית כללה בניית נמלים נוספים שייבנו בעתיד.  </span> </span> </p> <p> <span> [10]. מבוסס בעיקר על המאמר "מגה פרויקטים לפיתוח מצרים" מאת ד"ר אחמד אבו אל־חסן זראד מיום 03.04.2016 </span> </p> <p> <a href="http://www.sis.gov.eg/section/337/4683?lang=en-us" target="_blank"> http://www.sis.gov.eg/section/337/4683?lang=en-us </a> </p> <p> <span> [11]. באמצעות סריקת צילומי לוויין. זו, לדעתי, הדרך האמינה והזולה ביותר לבדיקה מסוג זה. </span> </p> <p> <span> [12]. מתוכם כ־12 מיליארד דולר ברכש אמצעי לחימה, והיתר בבניית תשתיות של שמונה נמלים, מחנות צבא ומתקנים לוגיסטיים. מתוך סקירתי מ־21.02.2021 על אודות "רכש אמצעי לחימה במצרים מאז עליית הנשיא סיסי לשלטון". </span> </p> <p> <span> [13]. שם. </span> </p> <p> <span> [14]. אלי דקל, 14 בינואר 2020. </span> </p> <p> <span> [15]. כל הנשיאים שקדמו לו הרבו בהצהרות ובצעדי ראווה שונים. הנשיא א־סיסי היה הראשון שהרס את כל המבנים של רפיח המערבית (המצרית) ובכך גדע כל אפשרות ליצירת פתחי מנהרות המוסתרות במבני מגורים. </span> </p> <p> <span> [16]. איני סבור שהמלחמה בהברחות הנשק ובסחורות לרצועה נועדה "לייבש" את הרצועה. להערכתי, הנשיא סיסי רוצה שליטה מוחלטת ב"גובה הלהבות" של ארגוני החבלה במלחמתם הן בישראל והן בניסיונותיהם לשלוט גם בתושבי צפון סיני. על פי סברה זו העברת אמצעי הלחימה תיעשה רק לאחר שהשלטון בעזה יקבל את מרותה המוחלטת של מצרים בכל הקשור למלחמה בישראל. </span> </p> <p> <span> <span> [17]. 17.07.2019 </span> </span> <a href="https://nziv.net/26434" target="_blank"> https://nziv.net/26434 </a> <span> <span> [18]. 2019 </span> </span> <a href="http://mubasher.aljazeera.net/news/%D8%AA%D9%87%D8%AC%D9%8A%D8%B1-%D8%AC%D8%AF%D9%8A%D8%AF-%D9%84%D8%B3%D9%83%D8%A7%D9%86-%D8%B3%D9%8A%D9%86%D8%A7%D8%A1-%D8%A8%D9%82%D8%B1%D8%A7%D8%B1-%D9%85%D9%86-%D8%A7%D9%84%D8%B3%D9%8A%D8%B3%D9%8A" target="_blank"> http://mubasher.aljazeera.net/news/%D8%AA%D9%87%D8%AC%D9%8A%D8%B1-%D8%AC%D8%AF%D9%8A%D8%AF-%D9%84%D8%B3%D9%83%D8%A7%D9%86-%D8%B3%D9%8A%D9%86%D8%A7%D8%A1-%D8%A8%D9%82%D8%B1%D8%A7%D8%B1-%D9%85%D9%86-%D8%A7%D9%84%D8%B3%D9%8A%D8%B3%D9%8A </a> </p> <p> <span> <span> [19]. ראו מאמרי, "חצי האי סיני: מחיקת כפרים סביב שדה תעופה אל־עריש" 14.05.2019 </span> </span> <a href="https://nziv.net/23633" target="_blank"> https://nziv.net/23633 </a> </p> <p> <span> [20]. עקב כרייתו של "מעקף איסמעיליה" (קטע באורך של 35 ק"מ שבו נכרתה תעלת סואץ נוספת על זו הקיימת מימים ימימה) פסקה תנועת הרכבות לסיני. כיום המצרים בונים גשר מסילת ברזל על הזרוע הנוספת של התעלה. סיום העבודות לבניית הגשר ולחידוש תנועת הרכבות לסיני מוערך לא לפני סוף שנת 2021. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h3> <span> <br/> </span> </h3> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 02 Jun 2021 11:41:39 GMT https://www.dekelegypt.co.il/210601 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/my-post13bf36d4 מר אלכס צייטלין, מנהל אתר "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל שהיה ממקימי "בנק המטרות בצה"ל" ועם ההיסטוריון ד"ר מיכאל ברונשטיין על אודות מבצע "שומר החומות". בשיחה נעשה ניתוח של היעדים שהותקפו על ידי צה"ל במהלך המבצע והנזק שנגרם לחמאס. השיחה הסתיימה בהמלצות למדינת ישראל באשר ל"סבב הבא", ביניהן קיום שיחות ישירות עם החמאס ללא תיווך מצרי והפיכת "פיקוד העורף" מגוף שעיקר עיסוקו טיפול בנפגעים לגוף לוחם שיהיה מופקד על הגנת יישובים באמצעות כוחות משמר הגבול, הקמה מחדש של חטיבות ההגנה המרחבית וכוחות מוסקים של התערבות מיידית בפרעות ובחסימות צירים. <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> תוכן הסרט </b> </font> </div> <div>   <br/> </div> <div> מר אלכס צייטלין, מנהל אתר "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל שהיה ממקימי "בנק המטרות בצה"ל" ועם ההיסטוריון ד"ר מיכאל ברונשטיין על אודות מבצע "שומר החומות". בשיחה נעשה ניתוח של היעדים שהותקפו על ידי צה"ל במהלך המבצע והנזק שנגרם לחמאס. השיחה הסתיימה בהמלצות למדינת ישראל באשר ל"סבב הבא", ביניהן קיום שיחות ישירות עם החמאס ללא תיווך מצרי והפיכת "פיקוד העורף" מגוף שעיקר עיסוקו טיפול בנפגעים לגוף לוחם שיהיה מופקד על הגנת יישובים באמצעות כוחות משמר הגבול, הקמה מחדש של חטיבות ההגנה המרחבית וכוחות מוסקים של התערבות מיידית בפרעות ובחסימות צירים.  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Sat, 29 May 2021 22:02:27 GMT https://www.dekelegypt.co.il/my-post13bf36d4 המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/210529 במאי 2021 פורסמה באתר האינטרנט של "דקל - מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" הרצאה שלי עם ד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין המטה הכללי במלחמת שלום הגליל. בהרצאה נטען, בין השאר, כי הכשלים המקצועיים של המודיעין במלחמה זו עולים על אלו של מלחמת יום הכיפורים. על אמירה זו הגיב קצין בכיר ששרת העבר במודיעין וטען שזו אמירה מרחיקת לכת. המאמר שלפינכם הוא תשובה לקצין הבכיר. המאמר מפרט את כשלי המודיעין במלחמת שלום הגליל ומסביר את המדדים לקביעת גודלו של כשלון מודיעיני. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/Intelligence+in+the+Galilee+Peace+War+June+1982-a7a46550.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span> י"ז באייר ה'תשפ"א </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> רקע </font> </b> </div> <div> <span> ז <font> ה כשנה ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים" מקיים סדרת שיחות איתי ועם ד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא "עבודת המודיעין במטה הכללי". השיחות מתפרסמות גם בערוץ היוטיוב שלי ובאתרים נוספים. הסדרה זוכה לאלפי צפיות ולתגובות רבות. הפרק השמיני בסדרה עסק בנושא "עבודת המודיעין במלחמת שלום הגליל (בקישור: <a href="https://www.dekelegypt.co.il/210505" target="_blank"> https://www.dekelegypt.co.il/210505 </a> ).  </font> </span> </div> <div> <span> <font> <br/> </font> </span> </div> <div> <span> <font> כבר בפתיחה אמרתי שאת הישגי מלחמת שלום הגליל וכשליה יש לבחון לאור העובדה שההחלטה לתכנן מלחמה נפלה כבר בסוף שנת 1979 (פקודת מבצע "בני טובים") ולמודיעין הייתה שהות של שלוש שנים להתכונן לקראתה. את ההרצאה סיכמתי בשקופית שלהלן:  </font> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2590%D7%A9+210121+%D7%9B%D7%A9%D7%9C%D7%99+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA+%D7%A9%D7%9C%D7%92.png" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> בדברי ההסבר המפורטים לשקופית אמרתי שמדובר בכישלון מקצועי הנמשך שנים רבות. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> בין המגיבים לנאמר בסדרה היה תא"ל (מיל') ששירת בעבר בתפקידים מרכזיים בחיל המודיעין. להלן תגובתו: "יותר גרוע מיום כיפור? הרחקתם לכת, רבותיי. במשך שנתיים התעסקנו עם אורנים קטן ואורנים גדול, תרגלנו תנועה בצירים הרריים ועוד. המודיעין שניתן לכוחות על ידי מחלקת המודיעין בפיקוד צפון, היה מהטובים שהוכנו לקראת מלחמה. אגב, אמ״ן גם התנגד לברית עם הנוצרים. לפי דעתי זו אחת המלחמות היותר מתוכננות של צה״ל". </span> </span> </p> <p> <span> <span> לכאורה מדובר בעוד מאזין המתקשה בהבנת הנשמע, המפריח אמירות שרובן אינו מתמודד עם תוכן דבריי ורוב דבריו למעשה תומכים בקביעתי שלמודיעין היה זמן רב להתכונן למלחמה זו. העובדה שמודיעין פיקוד צפון (ומה עם המטכ"ל?) הכין חומר רב לגייסות אינה מעידה כהוא זה על טיב החומר ואיכותו ואינה מתמודדת כלל עם סוגיית מתן מודיעין לגייסות במהלך הקרב. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> לאחר ששקלתי את הדברים הרדודים שמתעלמים כליל מהפרקים הקודמים בסדרת השיחות על עבודת המודיעין, החלטתי לנסות להסביר את עמדתי בהרחבה – אולי הפעם אצליח לגרום לדיון ענייני על כשלי המודיעין החוזרים על עצמם במלחמות ישראל. עיקר הדברים שלהלן פורסם כתשובה למגיב. </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <h2> <span> מקצת מכשלי המודיעין במלחמת שלום הגליל </span> </h2> <p> <span> איני יודע על סמך אילו מדדים אתה דוחה את קביעתי שהכשלים המקצועיים במלחמת שלום הגליל עולים על אלו שבמלחמת יום הכיפורים. במהלך עבודתי בחקר המודיעין במלחמות ישראל פיתחתי שורה של מדדים למדידת גודל ההצלחה המקצועית או הכישלון המקצועי בעבודת המודיעין. יש שתי מערכות ניתוח: </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> האחת מודדת את גודל הכישלון המודיעיני כפונקציה מהנזק שנגרם לכוחותינו כתוצאה ממודיעין שגוי. על פי שיטת מדידה זו, שהמוני חוקרי מלחמת יום הכיפורים נוקטים, מלחמת יום הכיפורים שבה נפלו בקרב אלפים מלוחמינו, היא ללא ספק הכישלון הגדול של חיל המודיעין. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> שיטת המדידה השנייה שבה אני דן בהרצאתי היא הכשל המקצועי של הארגון ששמו מודיעין. בקצרה, המדידה המקצועית נעשית בשקלול של הגורמים האלה: </span> </span> </p> <p> <span> ·      חשיבות המידע לצה"ל. </span> </p> <p> <span> ·     הקושי האובייקטיבי בהשגת המודיעין (מספר שותפי הסוד אצל האויב  ומאמציו לשמור את הסוד). </span> </p> <p> <span> ·      "משך החיים" של הסוד (משך הזמן בין היווצרות הסוד עד שמערך המודיעין בישראל מגלה אותו). </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> על פי ניתוח זה (שכמובן אפשר לחלוק עליו – אבל יש להציג שיטה חליפית למדידה מקצועית), לארגון המודיעין (שאני נוטל חלק בכשליו ובהצלחותיו) הייתה שהות של שלוש שנים להתכונן למלחמה נגד ארגון אש"ף. מדובר באויב נחות, עם מספר לוחמים קטן המצויד בעיקר בנשק קל ורקטות נ"ט. לארגון לא הייתה הגנה אווירית וחיל האוויר יכול היה להפליא בו את מכותיו ללא חשש. את הצלחותיו וכישלונותיו של המודיעין (במטכ"ל ובפיקוד צפון והמודיעין בגייסות) יש לבחון על פי מדד זה. למרות משך הזמן הארוך, המודיעין כשל בתחומים האלה (אני מונה רק קמצוץ מהכשלים): </span> </p> <p> <br/> </p> <ul> <li> <span> <span> המודיעין לא הצליח להצביע על מטרות שיביאו לפגיעה משמעותית בצמרת אש"ף וזו יצאה (אומנם מוחלשת) בשלמותה מלבנון. </span> </span> </li> <li> <span> <span> הסורים הצליחו באמצעות חסימת ציר למנוע מאוגדה צה"לית למלא את משימתה להגיע לכביש דמשק-בירות. המודיעין כשל בכך שלא הצליח בזמן אמיתי לספק לאוגדה נתיבים עוקפים שיאפשרו את ביצוע המשימה (במלחמות העבר, המודיעין הוא שמצא נתיבים עוקפים שבעזרתם ניצחנו במלחמת קדש ובמלחמת ששת הימים). </span> </span> </li> <li> <span> בניגוד למלחמת יום הכיפורים, המודיעין לא השכיל להצביע על מקומה של מפקדת הכוחות הסוריים בלבנון. </span> </li> <li> <span> <span> בניגוד למלחמת יום הכיפורים, המודיעין לא ידע את סדר הכוחות הסוריים (פרטים בהרצאה). </span> </span> </li> <li> <span> <span> המודיעין לא ידע להצביע על היקף האיום הנשקף למדינת ישראל ממערך טילי הסקאד אף שהוא נבנה בשנים שקדמו למלחמת שלום הגליל. עקב חוסר ידיעה זו, תושבי ישראל לא תורגלו להתגוננות מפני מתקפת טילי קרקע-קרקע. </span> </span> </li> <li> <span> המודיעין לא התריע בפני צה"ל על היכולות הסוריות בתחום הביולוגי ובתחום הנשק הכימי (החמצה של 12 שנה!), וללוחמי צה"ל ולציבור לא סופקו אמצעים להגנה (מסכות וזריקות). </span> </li> <li> <br/> </li> </ul> <p> <span> <span> דבר אחד משותף לשתי המלחמות. בשתיהן המודיעין (ברמת המטכ"ל) לא תחקר את עצמו ולא הפיק לקחים. אלה הם רק חלק מהכשלים שמן הראוי היה לבודקם. כך או כך, ערמות הפוטוסטאטים (צילומי אוויר עם פענוח מתקני תשתית המשפיעים על הלחימה, כגון שדות מוקשים, גשרים וביצורים) ושאר עזרי המודיעין למלחמה, שהוכנו לקראת המלחמה במחלקת המודיעין בפיקוד צפון ובמטכ"ל, אין בהם כדי לכסות על כשלים אלה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> אפשר לצפות בהרצאה על המודיעין במלחמת שלום הגליל בקישור: </span> </span> <a href="https://www.dekelegypt.co.il/210505" target="_blank"> https://www.dekelegypt.co.il/210505 </a> </p> <h2> <span> נספחים להדגמת הכשל המודיעיני בהכרת עוצבות השריון בצבא סוריה </span> </h2> <p> <span> הכשל מתואר בהרצאה בפרוטרוט </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2530%D7%A9+210530+%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%9F+%D7%98%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2591%D7%A9+%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9E%D7%AA+%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99+%D7%90%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%9F+%D7%98%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94.png" alt=""/> </div> Sat, 29 May 2021 17:21:26 GMT https://www.dekelegypt.co.il/210529 הגיגים ועדכוני מודיעין,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,סוריה ירדן וסעודיה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/210526 לקט אמירות של חוקרים שונים על התנהלות ויחסי ישראל מצרים מאז חתימת הסכם השלום. במאמר מובאים גם אמירות שונות של האלוף (במיל') עמוס גלעד, הממשיל את מהות היחסים בין המדינות לעץ הנשען בעיקר על שורש בודד של יחסים ביטחוניים. מנגד לאמירה זו של עמוס גלעד, טוען אלי דקל שאין עץ ואין שורש, וכל מערכת היחסים בין המדיניות, מאז חתימת הסכם השלום, הם יחסים מאולצים. מצרים שואפת, להערכתו של דקל, לנתק יחסים אלו, ועד שזה יתאפשר, היא מקיימת רק "יחסים בחדרי מדרגות חשוכים". <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA+%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%99+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 26.05.2021 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <div> זה שנים מספר אני עוקב אחר ההתפתחות התשתית הצבאית והכלכלית של מצרים ומפרסם מאמרים והרצאות שלי ושל חוקרים אחרים העוסקים בנושא זה. מובן מאליו שכדי לקבל תמונה שלמה של המתרחש במצרים יש להכיר גם תחומים שבהם אין אני עוסק. לכן מצאתי לנכון להביא בפני הקוראים גם כמה הפניות לאמירות של אנשים שהיו במגע קרוב עם הצמרת הצבאית והמדינית במצרים. במאמר זה אני מתרכז בעיקר באמירות של האלוף (במיל') עמוס גלעד שבמהלך שירותו באמ"ן ובמשרד הביטחון צבר ידע רב על מצרים.  </div> <div> <br/> </div> <div> האלוף גלעד מילא תפקידים רבים בחטיבת המחקר באגף המודיעין, ובשנת 1996 מונה לעמוד בראשה. בשנת 2001 הועלה לדרגת אלוף ומונה לתפקיד מתאם פעולות הממשלה בשטחים. בשנת 2003 סיים את שירותו בצה"ל ומונה לתפקיד ראש האגף המדיני בביטחוני במשרד הביטחון. הוא מילא תפקיד זה עד לשנת 2017. מר גלעד משמש כיום כראש המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> ריאיון עם האלוף עמוס גלעד במוסף השבת של העיתון ידיעות אחרונות </font> </b> </div> <div> במוסף השבת של העיתון ידיעות אחרונות מיום 29.03.2019 פורסם ריאיון עם האלוף (במיל') עמוס גלעד. המראיין הוא העיתונאי שמעון שיפר.  </div> <div> <br/> </div> <div> חלק מהריאיון הוקדש לנושא 40 שנה להסכם השלום עם מצרים ומתוכו בחרתי להדגיש בפניכם כמה נקודות. ההדגשות הן שלי. </div> <div> <br/> </div> <div> • עמוס מכיר את הנשיא סיסי עוד מהתקופה שהנשיא מובראכ היה בשלטון. בעת ההיא סיסי היה ראש המודיעין הצבאי - קצין בדרגת אלוף שני כוכבים. <font> "פגשתי אותו המון פעמים, קשה לי לזכור כמה". </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> • בספטמבר 2005 בעת שצה"ל נסוג מציר "פילדלפי" (גבול מצרים-רצועת עזה) <font> "הם [המצרים] ניסו להציב כוחות משמר הגבול שלהם, שזה בעצם צבא, לאורך כל הגבול, ומדובר בהפרה של הנספח הצבאי בהסכם השלום". </font> בתקופה ההיא סיסי היה ראש המודיעין הצבאי ועמוס נפגש עימו לדון בנושא. <font> "השיחות עם א־סיסי היו קשות מאוד בהתחלה. הוא היה מאוד חשדן, וראו שהוא מאוד לא אוהב ישראל ... הוא היה עוין במיוחד...הוא גם דתי מאוד. במיוחד בלט היחס השלילי שלו כלפי הנספח הצבאי להסכם השלום, שזה אופייני אגב לכל הקצינים המצרים. גם עומר סולימאן [סגן הנשיא מובארכ וראש המודיעין הכללי]. כולם רואים בנספח הצבאי פגיעה בגאווה המצרית ובריבונות המצרית". </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> • <font> "ב־2008 תצפית של אמ"ן גילתה שהם הכניסו כוחות לסיני ללא שום סיבה אלא רק כדי להפר את ההסכם. גם א־סיסי לא סבל את הנספח הצבא אבל לאט-לאט ראיתי שהוא משלים, ואפילו יותר מזה, עם המציאות שסאדאת ובגין יצרו".  </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> • "האחים המוסלמים האמינו שא־סיסי, כמוסלמי אדוק, ימסור לידיהם את הצבא המצרי", ולכן קידמו אותו מגנרל שני כוכבים לגנרל ארבעה כוכבים ומינו אותו לתפקיד שר ההגנה שהוא גם המפקד הכללי של הכוחות המזוינים". </font> </div> <div> <br/> </div> <div> • <font> "בסוף א־סיסי היה זה שהדיח הנשיא מורסי בהפיכה צבאית, ב־3 ביולי 2013" </font> [הערת אלי דקל: אדם שחותר תחת הממונים עליו הוא אדם בוגדני ויש לחשוש שיעשה זאת עם ישראל שעימה הוא מקיים רק "יחסים מזדמנים"].  </div> <div> <br/> </div> <div> • בעניין הכנסת כוחות צבא גדולים לסיני כדי להילחם בדאע"ש, אומר עמוס גלעד: <font> ..."חייבים להבהיר: בהתחלה זה לא היה בהסכמה. הייתה תקופה שא־סיסי הפר את ההסכם והכניס כוחות לסיני בטענה שהגיע הזמן לשנות. אבל היום הכנסת כוחות מצריים לסיני מתבססת על </font> <font> [סעיף, א"ד] </font> <font> בהסכם השלום, שקובע שבהסכמה הדדית בכתב ניתן להכניס כוחות מעבר למותר לתקופה מוגבלת" </font> [הערת אלי דקל: מעניין לראות כמה זמן תימשך התקופה המוגבלת הזו].  </div> <div>    </div> <div> את הריאיון המלא אפשר לקרוא בקישור:  </div> <div> <a href="https://www.idc.ac.il/he/research/ips/Documents/media/AmosGileadYediot.3.2019.PDF"> https://www.idc.ac.il/he/research/ips/Documents/media/AmosGileadYediot.3.2019.PDF </a> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> הרצאה של האלוף גלעד במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב </font> </b> </div> <div> <b> <font> <br/> </font> </b> </div> <div> ביום עיון שהתקיים ב־9 בספטמבר 2019 במרכז משה דיין באוניברסיטה תל אביב הרצה אלוף (במיל') עמוס גלעד על הנושא "ישראל והמזרח התיכון – מה השתנה?". אפשר לצפות בהרצאה בקישור: </div> <div>  :h <a href="http://www.youtube.com/watch?v=DggaHbWejZw" target="_blank"> ttps://www.youtube.com/watch?v=DggaHbWejZw  </a> </div> <div> <br/> </div> <div> להלן כמה מאמירותיו בנושא " יחסי ישראל-מצרים: </div> <div> <br/> </div> <div> <font> ..."היחס של המצרים אלינו קשה – גם היום" ..."אין לנו שגריר! ...לא כמו היום </font> <font> [שהשגריר, א"ד] </font> <font> חי מתחבא באיזה בית ושמה קוראים לו ה"שגריר". </font> <font> [אני מתכוון, א"ד] </font> <font> שגרירות במרכז קהיר עם דגל ישראל!" ..."הייתה קונסוליה באלכסנדריה - כיום אין" ..." </font> <font> [השלום א"ד] </font> <font> <font> רשמי אין בו תכנים של נורמליזציה, אבל יש בו תוכן ביטחוני עמוק!" ..."אני יכול לקבוע די בוודאות שכל הגנרלים המצרים ללא יוצא מהכלל </font> <b> מתעבים </b> <span> [ההדגשה שלי, א"ד] </span> </font> <font> את הנספח הצבאי של הסכם השלום" ... "ההסכם מגביל את הריבונות המצרית וזה מטריף אותם" ..."התשתית של השלום עם מצרים נשענת יותר מדי על הביטחון, ואין לה יסודות אחרים. זה דומה לעץ עם שורש אחד בלי הרבה שורשים אחרים" ..."אין יחסים נורמליים בין הצבאות. הכול מתנהל בחשכת הלילה" ...אני מאור מאוד מאוד מוטרד מזה </font> <font> [שאין יחסים גלויים בין הצבאות א"ד] </font> <font> " ..."בשביל מה הם צריכים צי כזה? בשביל מה הם מתעצמים?" </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> בהתייחסות ראשונה לדברים, אני סבור שהמשל שהוא מביא ליחסים בין המדינות כ"עץ עם שורש אחד" מתייחס בעיקר לשנים האחרונות שבהן יש שיתוף פעולה ביטחוני, על רקע הפיגועים של הארגוניים האיסלמיסטיים בצבא מצרים. נשאלת השאלה על איזה שורש היו היחסים בין המדינות לפני שיתוף הפעולה הביטחוני? התשובה שלי ברורה - לא היה שורש ואין עץ! יש יחסים מזדמנים בלבד. המתקיימים במחשכים, "בחדר המדרגות"...  </div> <div> <br/> </div> <div> את היחסים בין המדינות מאז הסכם השלום אפשר להמשיל לשני "פריצים": האחד איוון הרוסי, שהיה לו בן לא חוקי בשם מצרים, בן סורר שהיה עסוק רק בלשאוב מאביו כספים לצורך המלחמות המטופשות שלו במזרח התיכון. לפריץ האחר, בוב האמריקאי, הייתה בת מתבגרת בשם ישראל, שאף אחד בשכונה שלה לא חפץ בה. "מצרים", הבן הסורר של איוון, פתח שוב בשנת 1973 באחת המלחמות המיותרות שלו והובס. האב הרוסי שלעת עתה ירד מנכסיו, התקשה להעמידו שוב על הרגליים. כאן נכנס לתמונה האמריקאי שהציע ל"מצרים" ההולל, את בתו המתבגרת "ישראל" תמורת חופן דולרים. מאז ועד היום בני הזוג נשואים לכאורה, אבל לא ממש ביחד. החתן הסורר אוסף, מאז החופה, כלי מלחמה שיאפשרו לו לצאת מהנישואים הכפויים והמשפילים. עד שירגיש שהוא נכון לצאת לסבב מלחמות נוסף, הוא מעליב את הכלה ומקווה שיום אחד היא זו שתקום ותנתק את הקשר הכפוי. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> מאמרים והרצאות נוספות בנושא יחסה של מצרים לישראל </font> </b> </div> <div> <b> ריאיון מוסרט של העיתונאית קסניה סבטלובה </b> </div> <div> מר אלכס צייטילין, מנהל אתר היוטיוב "באים אל הפרופסורים", ראיין עם ד"ר יגאל בן נון את קסניה סבטלובה. הריאיון פורסם ב־04.04.2021 וחלקו הוקדש לנושא "למה מצרים שונאים את ישראל". </div> <div> <br/> </div> <div> קסניה הייתה בעבר חברת כנסת (סיעת "התנועה"), והיום היא עיתונאית וחוקרת המתמחה בענייני המזרח התיכון ועמיתת מחקר בכירה במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה. קסניה עובדת על עבודת דוקטורט בנושא "מצרים – האויבת הנצחית".  </div> <div> אפשר לצפות בריאיון בקישור: </div> <div>  https:// <a href="http://www.youtube.com/watch?v=77Hj0souaQE&amp;t=819s" target="_blank"> www.youtube.com/watch?v=77Hj0souaQE&amp;t=819s </a> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> מאמר "כמה עובדות על ההתנהלות המצרית בעת מימוש הסכם השלום" </b> </div> <div> מאמר שלי מיום 28.10.2021, שרובו נכתב בידי המזרחן סא"ל (בדימוס) שמעון מנדס ז"ל ששימש חבר בוועדה הצבאית המשותפת ישראל-מצרים, בתפקיד האחראי על הקישור עם הצבא המצרי. </div> <div> <br/> </div> <div> את המאמר ניתן לקרוא בקישור: https:// <a href="http://www.dekelegypt.co.il/181028" target="_blank"> www.dekelegypt.co.il/181028 </a> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> הרצאה "40 שנה להסכם השלום בין ישראל למצרים" </b> </div> <div> הרצאה שלי שפורסמה ב־25.12.2019 בקישור:  </div> <div> <br/> </div> <div> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=wg4uaMFKRV4" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=wg4uaMFKRV4 </a> </div> <div> <br/> </div> <div>     </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> </div> Wed, 26 May 2021 18:29:46 GMT https://www.dekelegypt.co.il/210526 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/310301 סקירה מקיפה של אמצעי הלחימה בצבא המצרי. בסקירה פרטים רבים אמצעי הלחימה העיקריים של צבא מצרים, עסקאות הרכש של צבא מצרים מאז יולי 2013 ועלותן. הסקירה מנתחת את המגמות הכלליות של התעצמות צבא מצרים מאז מלחמת יום הכיפורים וכיצד השפיע מסע הרכש על מקומו של צבא מצרים בין המדינות האיסלמיות בעולם. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA+%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90+%D7%9C%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%A8%D7%9B%D7%A9+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי 01.03.2021 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <font> <b> מבוא </b> </font> <div> לפני כשנתיים פרסמתי סדרת מאמרים הסוקרת את מאפייני הזרועות בצבא מצרים ומפרטת את רכש אמצעי הלחימה, בעיקר מאז מחצית 2013, מועד תפיסת השלטון בידי עבד אל פתח א־סיסי. עתה, הגיעה העת לנתח את המגמות של מסעות הרכש של נשיא מצרים ברחבי העולם ולעדכן את מסד הנתונים. בסקירה שלפניכם שני חידושים: תמחור עלות פרטי הרכש השונים וציון הציוד שסופק בפועל. תודתי נתונה למר שמואל ליאופולד שסייע בידי בליקוט הנתונים ולחוקר מערכות נשק מר דני זאבי שסייע בידי להעריך את עלותם של מערכות נשק.    </div> <div> <br/> </div> </div> <h2> הקדמה </h2> <div data-rss-type="text"> מניתוח של בניית מערכות תשתית צבאיות במצרים, עולה כי בין השנים 2007-2010 התקבלה במצרים החלטה לבצע תפנית אסטרטגית ולשנות את ייעודו של הצבא. השוני הוא, מצבא המופקד על הגנה על "פירות הניצחון" של מלחמת אוקטובר 1973 לצבא מודרני התקפי המסוגל לבצע מהלכים מעבר לגבולות מצרים. כפועל יוצא משינוי היעוד, הוחלט להקצות לצבא משאבים הגדולים בצורה משמעותית ממה שהוקצה לו בעבר. פרטי השינוי האסטרטגי לא פורסמו והיידע עליו הוא מוגבל, אך מניתוח מערכות התשתית עולה כי השינוי האסטרטגי כולל, בין היתר, את המרכיבים הבאים: <div> <br/> <font> </font> <div> • ביטול קו ההגנה שנבנה לאורך קו A בסיני. במשתמע, קו העצירה הוזז מזרחה לעבר הגבול הבינלאומי ישראל - מצרים </div> <div> • הגדלה במאות אחוזים של המערך הלוגיסטי בסיני ומערך הגישור על תעלת סואץ </div> <div> • הרחבה משמעותית של התשתית הצבאית לאורך תעלת סואץ ומרחב קהיר – תעלת סואץ </div> <div> • בניית נמלים צבאיים חדשים שיאפשרו, שליטה בשיט בים התיכון ובנתיבי הסחר של ישראל </div> <div> <br/> </div> <div> החלטה נוספת שנפלה במסגרת התפנית האסטרטגית היא לחדול מלהישען על כלי נשק מיושנים שרובם נפלט מצבאות ולהצטייד בנשק מודרני "יד ראשונה" העומד בחזית של כלי הנשק המודרניים בעולם. המגעים הראשונים למימוש ההחלטה לשנות את כלי הנשק לכלים מודרניים נפלה עוד בימי הנשיא מובארכ, אך ההפיכה נגדו וימי חוסר היציבות השלטונית של תקופת "הטלטלה הערבית" עצרו את תהליך ההתחמשות. ביולי 2013, מיד אחר עלותו לשלטון החל הנשיא עבד אל פתח א־סיסי, להגשים באופן נמרץ תוכנית השינוי וככל הנראה עוד הוסיף עליה כהנה וכהנה. הסקירה שלפניכם מפורטים אמצעי הלחימה שנרכשו מאז ומובאים גם מגעים שטרם הבשילו.  </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <h2> כללי </h2> <div data-rss-type="text"> הטבלה שלהלן מהווה תמצית של 71 עסקאות או משא ומתן לרכש אמצעי לחימה עבור צבא מצרים. סביר להניח כי לא כל הפרסומים שעליהם הסתמכתי הם מדויקים ומאידך יש להניח כי במרשתת יש פרסומים שמשום מה פסחתי עליהם. לפיכך המסמך שלפניכם הוא מסמך דינאמי שיש כוונה לעדכנו לפרקים. כל מי שיש בידו מידע שיכול לשפר את מסד הנתונים עליו אני מסתמך מתבקש לפנות אלי, כדברי ר' ישראל מסלנט "כל עוד הנר דולק אפשר לתקן". </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2398%D7%A9+210228+%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA+%D7%A8%D7%9B%D7%A9+%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99+%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%94.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> ה"שורה התחתונה" בטבלה מצביעה על כך שהיקף הרכש של 58 עסקאות מגיע לכ־35 מיליארד דולר. מכיוון אין בידי כלים להצביע על העלות של 7 פרטי רכש,[1] נראה לי שעלות הריאלית של עסקאות הרכש מגיעה ל־39 מיליארד דולר לפחות. אם נוסיף על סכום זה כ־12 מיליארד דולר של עסקאות הנמצאות במצב של משא ומתן, אני מגיע להערכה זהירה, שבסופו של דבר מדובר בהשקעה של כ־50 מיליארד דולר.  </div> <div> <br/> </div> <div>   </div> <div> <b> <font> התפלגות הרכש לפי זרועות </font> </b> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2404%D7%A9++210228++%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D+%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%A9+%D7%9C%D7%A4%D7%99+%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> עיון קל בטבלה מעלה כי הנתח הגדול בעוגת התקציב הוא של חיל האוויר, הזוכה ב־42% מכלל ההשקעות ברכש. נתון זה מתקבל בהבנה באוזניים ישראליות שמורגל מזה דורות לעובדה שלחיל האוויר יש קדימות בהצטיידות על פני יתר הזרועות. לזרוע הים בצבא מצרים מופנים 29% מהתקציב. זהו חלק מתהליך שנועד להביא את מצרים למצב של מעצמה ימית. כבר כיום הצי המצרי נחשב לצי הששי או השביעי בגודלו בעולם.[2] זרוע היבשה מקבל 22% מתקציב הרכש וגם נתון זה מובן לאוזניים הישראליות. את התופעה המוזרה של המשאבים המעטים להם זוכה זרוע ההגנה האווירית (7%). אפשר להסביר בכך שבשלב זה מצרים מסתפקת במערכת של כ־100 סוללות טילי קרקע אוויר שנבנתה ברובה עד לשנת 2013 והמושתת בעיקרה על טילים מיושנים מדגם הוק ופיצ'ורה 2-M (SA-3 משופר). צבא מצרים, שואף למודרניזציה של אמצעי הלחימה, ומתכנן לשפר את מערך ההגנה האווירית שלו בעזרת הטילים הרוסיים מדגם S-300 ו־S-400.  </div> <div> <br/> </div> <div> אני סבור כי הנתון המופיע בטבלה, לפיו למצרים סופקו רק 8 סוללות בעלות של מיליארד דולר הוא נתון מיושן וסביר להניח שמצרים רכשה או עומדת לרכוש סוללות נוספות, כאשר עיקר מעייניה נתונים לרכש של סוללות S-400. בשלב זה מסרבת רוסיה מסרבת למכור לה טילים אלו. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> בנספחים א-ד שלהלן יש פרוט מלא של על פריטי הרכש בחתך של זרועות </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> מה מסתירה מצרים בנושא ההתעצמות הצבאית  </font> </b> </div> <div> מעיון ברשימות המפורטות של פריטי הרכש המופיעים בנספחים שלהלן, מזדקרת העובדה שישנם מספר סוגי אמל"ח שלגביהם אין כל מידע על רכש או מגעים לרכש. מבין פריטים אלו אפשר למנות: טילי קרקע־קרקע, מערכות קשר, ומערכות לוחמה אלקטרונית. לנושא זה הקדשתי מאמר שפורסם באתר האינטרנט שלי "דקל - מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע".[3]  </div> <div> <br/> </div> <div> יש לזכור כי הנשיא גמאל עבד אל־נאצר (1954-1970) הקים שרשרת של מפעלי תעשיה צבאית, הגדולה במזרח התיכון. מפעלי תע"ש אלו מתפתחים גם בימינו וכוללים בניית אוניות, מטוסים, ייצור טנקים, נגמ"שים, רקטות וטילי נ"ט. בנוסף פועלים שרשרת של מפעלי תעשיה לייצור תחמושת מסוגים שונים. סביר להניח כי בנוסף למה שמניתי במסמך זה , מצרים מייצרת אמצעי לחימה נוספים שאינם מפורסמים במקורות הגלויים.  </div> <div> <br/> </div> <div> מצרים מסתירה לא רק את עסקאות הרכש או את הייצור העצמי של טילי הקרקע־קרקע. היא מסתירה גם את טילי הסקאד ואת רקטות הפרוג שנמצאים ללא כל ספק בסד"כ מאז 1973. יש לזכור שמצרים הייתה המדינה הראשונה במזרח התיכון, שכבר בשנות ה־60 של המאה הקודמת יצאה בתוכנית לייצור של כ־1,000 טילי קרקע־קרקע. לא סביר שמצרים תוותר ותישאר בנושא אסטרטגי זה הרחק מאחורי ישראל ואיראן. לפיכך אני מעריך שמצרים לא שוקטת על שמריה בתחום זה אך היא מצליחה להסתירו ממקורות המידע הגלוי מהם אני ניזון. הערכתי זו נתמכת בעובדה שבשנים האחרונות נכרות באזור סואץ מנהרות גדולות. מדובר במיזם גדול בעלות של מאות מיליוני רולרים. להערכתי המנהרות נועדו לאחסן נשק אסטרטגי כגון טילים. פרוט ראו מאמר שכתבתי בנושא.[4]   </div> <div> <br/> </div> <div> מה שעולה מכל האמור לעיל הוא שהנתונים שליקטתי במאמר, לפיהם עסקאות הרכש המשוקללות של מצרים בסך של כ־40 מיליארד דולר (ו־12 מיליארד דולר במו"מ),הן רק חלק מהיקף הרכש האמיתי של אמצעי לחימה עבור הצבא המצרי.   </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> כיצד משפיע רכש אמצעי הלחימה על מעמדה הצבאי של מצרים בעולם. </font> </b> </div> <div> בעולם קיימים מספר מכוני מחקר צבאיים העוקבים אחר התפתחות הצבאות בעולם.[5] מכונים אלו משקללים את העוצמה הצבאית של מדינות העולם ומפרסמים רשימה המדרגת את עוצמתן הצבאית.[6] לצורך כתיבת מאמר זה בחרתי במכון GFP-GLOBAL FIRPOWER.[7]  </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2405%D7%A9++200826+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%94+%D7%A9%D7%9C+%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%92+%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94+%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA+%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> מניתוח נתוני המכון המופיעים בטבלה שלעיל ועולה התמונה הבאה: </div> <div> <br/> </div> <div> א. כבר בשנת 2012, עוד לפני מסעות הרכש של הנשיא סיסי, היה הצבא המצרי החזק ביותר מכל צבאות ערב. לפיכך הטענה של אותם חוקרים המסבירים את התעצמות צבא מצרים בשנים האחרונות בטיעון כי מצרים רוצה לקנות את מקומה בעולם הערבי אינה נכונה. צבא מצרים בעת החדשה היה תמיד צבא גדול וחזק, ומזה שנים רבות הוא עומד בראש מדינות ערב מבחינת העוצמה הצבאית. בשנת 2012 לא היה שום צורך "לשפוך" למעלה ממאה מיליארד דולר (כפי שינותח להלן) לצורך התעצמות צבאית.  </div> <div> <br/> </div> <div> ב. בשנת 2012, בעת שלטונו של הנשיא מוחמד מורסי, המדינות המוסלמית היחידות בעולם שעוצמתן הצבאית עלתה על זו של מצרים היו פקיסטן וטורקיה. אלא מאי? באותם ימים היתה טורקיה שותפה אמיצה של מצרים בעולם מוסלמי סוני, וברור שלא בגללה מתחמשת מצרים מתחמשת בטנקים למשל, שאינם יעילים במאבק צבאי בין מדינות אלו. גם בעת הזו, כשקיימת מתיחות בין מצרים לטורקיה על רקע של תגליות חדשות של גז בים התיכון, רובה של ההתעצמות הצבאית המצרית אינו בכיוון של עימות צבאי בין המדינות. </div> <div> <br/> </div> <div> ג. מה שנותר לנו אם כך זו ישראל, שבשנת 2012 דורגה במקום ה-13 במדד העוצמות הצבאיות, ומצרים, למרבה הבושה, דורגה אחריה במקום ה־14. </div> <div> <br/> </div> <div> ד. מצרים כיום היא יבואנית הנשק השלישית בגודלה בעולם.[8] בעקבות רכש אמצעי הלחימה בעלות של למעלה מ־40 מיליארד דולר, מצרים שדרגה עצמה למקום ה־9! במרומי מקום זה מצרים היא המדינה המוסלמית החזקה ביותר בעולם. בדרכה לפסגה זו היא עקפה את טורקיה שנשארה במקום ה־11, דחקה את פקיסטן למקום ה־15 וישראל נותרה הרחק מאחור במקום ה־18. </div> <div> <br/> </div> <div> לנוחות הקוראים להלן טבלה המשווה את עוצמתה הצבאית של מצרים ל"יריבותיה" האמיתיות או המדומיינות (ישראל אינה יריבה של מצרים. נהפוך הוא, היא מברכת את הסכם השלום ומקווה שיימשך לעולם ועד). הטבלה מגחיכה את הטענה שהתחמשותה חסרת הפשר של מצרים נובעת מהכנות לעימות צבאי עם אתיופיה (במקום ה־60 בדירוג העוצמה) על רקע הסכסוך על מי הנילוס.   </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2406%D7%A9++200829++%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%AA+%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94+%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%99%D7%9F+%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%94+%D7%A9%D7%9C+%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> בנוסף לרכש, מצרים משקיעה כסף רב בפיתוח תשתיות צבאיות  </font> </b> </div> <div> במקביל לרכש אמצעי הלחימה, מבצעת מצרים עבודות פיתוח של תשתיות צבאיות בעלות של עשרות מיליארדי דולר: בניית 7 נמלים צבאיים שעלותן המשוערת מגיעה לכ־35 מיליארד דולר,[9] בניית מחנות קבע חדשים לכ־50,000 עם תנאי שירות משופרים מאוד, בניית שרשרת של מאגרי דלק צבאיים תת־קרקעיים בקיבולת כוללת של 426 מיליוני ליטר, כריית 38 מערות גדולות לאחסון אמל"ח אסטרטגי והקמת מבני ענק לאחסון רכש המשתרעים על שטח של למעלה מ־600 אלף מ"ר. אין בידי אמצעים לתמחר את כל מהלך בינוי התשתיות, אך אין לי ספק שהעלות מגיעה ל־50 מיליארד דולר לפחות. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> אז למה מצרים מתחמשת? </font> </b> </div> <div> מניתוח של רכש צבאי כשלעצמו לא ניתן, לדעתי, לקבל תשובה לשאלה. רכש אמצעי לחימה כשלעצמו מאפשר: </div> <div> <br/> </div> <div> א. הערכות להגנה מפני אויבים אפשריים (איראן, טורקיה, לוב) או מדומים (ישראל). </div> <div> <br/> </div> <div> ב. רכש "נבוטים" לשיפור האגו המצרי מול שאר מדינות ערב והעולם המוסלמי.  </div> <div> <br/> </div> <div> מי שרוצה להגיע לחקר האמת חייב לקחת בחשבון את נושא פיתוח התשתיות הצבאיות. לדעתי תחום מחקר (מוזנח) זה, מאפשר לחשוף את הכוונות של רוכשי הנשק באשר לראייתם את אופן השימוש בו. לנושא פיתוח מערכות התשתית הצבאית במצרים, הקדשתי סדרה ארוכה של מאמרים המופיעים באתר האינטרנט שלי "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע".[10] התמונה העולה ממחקרי היא כי עיקר מעייניה של מצרים נתונים לבניית יכולת למערכה מול ישראל. לצורך זה עיקר עבודות התשתית נעשות בסיני ובמרחב קהיר – תעלת סואץ. לשאר האיומים, שרובם מועצם ומנופח בתקשורת הישראלית, מצרים כמעט ולא מקדישה משאבי פיתוח צבאיים.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> סיכום </font> </b> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2435%D7%A9++310301+%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99+%D7%94%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%94+%D7%91%D7%A6%D7%91%D7%90+%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> על פי הנתונים שליקטתי, מצרים רכשה אמצעי לחימה בעלות משוקללת של 40 מיליארד דולר. אם מוספים לסכום זה את עלות של פריטי רכש חיוניים לצבא שאין לגביהם מידע, ואת ההשקעות בפיתוח תשתיות צבאיות חדשות – מגיעים להערכה זהירה כי מאז יולי 2013, מצרים השקיעה להתעצמות הצבאית סכום של למעלה מ־120 מיליארד דולר. ההתעצמות הביאה את מצרים למצב שהיא התשיעית בעוצמתה בעולם והיא עומדת בראש המדינות המוסלמיות מבחינת עוצמה צבאית. המשאבים הרבים המופנים להתעצמות פוגעים קשות בכלכלה המצרית הנמצאת להערכתי, בשל כך, על סף חדלות פירעון.  </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2432%D7%A9++210228++%D7%AA%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91+%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%95%D7%AA+%D7%A6%D7%91%D7%90+%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> בעקבות התעצמות זו, אני מעריך, כי חל שינוי אסטרטגי באופיו של הצבא המצרי. במקום הצבא "הישן" שהיה בנוי בעיקר להגן על מצרים, הולך ומוקם צבא בעל יכולות התקפיות המסוגל לשלוט בנתיבי השיט בים התיכון ולבצע פעולות התקפיות מעבר לגבולותיה של מצרים. יכולות אלו מכוונות בראש ובראשונה נגד ישראל, אך להפעילם, כמובן, גם בזירות אחרות כגון לוב.  </div> <div> <br/> </div> <div> למרות המצב הכלכלי המחמיר, מצרים ממשיכה ביתר שאת את מסעות הרכש, שעל מי המידע המפורסם בעבודה זו מגיעים ל־10 מיליארד דולר. גם עבודות הפיתוח התשתיות הצבאיות מתרחבות למיזמים גרנדיוזיים כגון הקמת "מבצר" צבאי מוגן באל עריש המוקף בעשרות קילומטרים של חומת בטון גבוהה ובתוכו, בשלב זה, שדה תעופה בעל שלושה מסלולי תעופה.  </div> <div> <br/> </div> <div> לצערי, אין בידי תשובה טובה מהו יעד ההתחמשות וההתעצמות של מצרים, שאינו עומד להסתיים בקרוב. כמו כן אינני יודע כיצד יגיב העם המצרי להתעצמות זו, אך אני יודע בבירור (כתבתי על כך באתר שלי) שהמשטר מכין עצמו למצב של התקוממות. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> נספח א' – פרוט רכש זרוע האוויר  </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2400%D7%A9+%D7%93%D7%95+1+%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9A+2+-+%D7%A8%D7%9B%D7%A9+%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8.jpg"/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2400%D7%A9++210228++%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98+%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8+%D7%93%D7%A3+2.png" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> נספח ב' - פרוט רכש זרוע ההגנה האווירית </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2401%D7%A9++210228++%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%A9+%D7%91%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A2+%D7%94%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94+%D7%94%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA.png" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> נספח ג' - פרוט רכש זרוע היבשה </b> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2402%D7%A9++210228++%D7%A8%D7%9B%D7%A9+%D7%90%D7%9E%D7%9C%D7%97+%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> נספח ד' - פרוט רכש זרוע הים </b> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2403%D7%A9++210228+%D7%A8%D7%9B%D7%A9+%D7%91%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A2+%D7%94%D7%99%D7%9D.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> נספח ח' - פרוט הערות השוליים בנספחים א-ד </b> <div> בנספח זה אני מפרט את המקורות מהם שאבתי את המידע לפריט הרכש, וכן כיצד תמחרתי את העלות כאשר לא היה בידי מידע המכוון לעסקת רכש זו. </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%97+%D7%94+%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D+28-02-2021+%D7%93%D7%A3+1.png"/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%97+%D7%94+%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D+28-02-2021+%D7%93%D7%A3+2.png" alt=""/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%97+%D7%94+%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D+28-02-2021+%D7%93%D7%A3+3.png" alt=""/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%97+%D7%94+%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D+28-02-2021++%D7%93%D7%A3+4.png" alt=""/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%97+%D7%94+%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D+28-02-2021+%D7%93%D7%A3+5.png" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> <font> הערות כלליות למאמר </font> </b> <div> [1] אם משום שמחיר אמצעי הלחימה לא ידוע או שהכמות לאספקה לא ידועה </div> <div> [2] תלוי מאיזה מכון מחקר שואבים את הנתונים </div> <div> [3] <a href="http://www.dekelegypt.co.il/180315" target="_blank"> http://www.dekelegypt.co.il/180315 </a> </div> <div> [4] <a href="http://www.dekelegypt.co.il/200628" target="_blank"> http://www.dekelegypt.co.il/200628 </a> </div> <div> [5] מחקר שלי בנושא מכוני הנחקר ומגבלותיהם ראו בקישור: <a href="http://www.dekelegypt.co.il./180827" target="_blank"> http://www.dekelegypt.co.il./180827 </a> </div> <div> [6] מכונים אלו, אמנם לא מפרסמים את הנוסחה שעל פיה הם משקללים את העוצמה, אך התוצאה הסופית של הדרוג בדרך כלל דומה מאוד. </div> <div> [7] https://www.globalfirepower.com/aircraft-total.asp </div> <div> [8] על פי דו"ח מכוןSIPRI האחרון, בשנים 2015-2019 מצרים הפכה ליבואן הנשק השלישי בגודלו העולם. </div> <div> [9] הערכה של אדריכל המתמחה בבניית נמלים. </div> <div> [10] h <a href="http://www.dekelegypt.co.il./"> ttp://www.dekelegypt.co.il./ </a> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> הערה  </font> </b> </div> <div> מידע נוסף על צבא מצרים ואמצעי הלחימה שלו תוכלו למצוא בקישורים הבאים: </div> <div> "כוחות היבשה בצבא מצרים. סקירה כללית וסיכום תכניות רכש". אליהו דקל-דליצקי 24/12/2017 http://www.dekelegypt.co.il/200923                                                 </div> <div> "זרוע האוויר בצבא מצרים -סקירה כללית וסיכום תכניות רכש" אליהו דקל – דליצקי 14/02/2018. עדכון חלקי יולי 2020 https://nziv.net/335/ </div> <div> "זרוע הים בצבא מצרים, סקירה כללית וסיכום תכניות רכש" אלי דקל – דליצקי 30/01/2018. https://nziv.net/329/ </div> <div> "זרוע ההגנה האווירית במצרים" 07.04.2020 <a href="http://" target="_blank"> http://www.dekelegypt.co.il./191103 </a>    </div> <div>   "ההגנה האווירית על עוצבות השדה ומתקנים חיוניים במצרים" אליהו דקל – דליצקי. ינואר 2018 https://nziv.net/318/ </div> <div> "מה מסתירה מצרים בנושא ההתעצמות הצבאית?" אלי דקל – דליצקי 15.03.2018 <a href="http://www.dekelegypt.co.il./1803155" target="_blank"> http://www.dekelegypt.co.il./1803155 </a> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <b> הערות: </b> <div> [1]. עדכניות צילומי הלוויין, המשמשים כבסיס העיקרי בעבודתי, אינה זהה בכל האזורים. ישנם אזורים שלא צולמו זה עשר שנים. בהחלט אפשרי שקיימים מוצבי מכ"ם שאיני מכיר. ייתכן גם שקיימים מוצבי מכ"ם המופעים בצילומים ומשום מה לא עליתי עליהם.  </div> <div> [2]. דקל אליהו. ההגנה האווירית על עוצבות השדה. סקירה כללית ותוכניות רכש. ינואר 2017. </div> <div> [3]. תכתובת עם אל"ם (דימוס) יואב דייגי. במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים שירת דייגי במחלקת המודיעין של חיל האוויר. הוא מילא שם תפקידים שונים, ביניהם תפקיד ראש מדור.  </div> <div> [4]. שם. </div> <div> [5]. שם. </div> <div> [6]. שם. </div> <div> [7]. הערה היסטורית של ד"ר מיכאל ברונשטיין: השיגור המסיבי של הטילים בתחילת מלחמת יום הכיפורים כילה עד מהרה את מלאי הטילים שברשות מצרים. ברית המועצות נחלצה לעזרה, וארגנה במהלך המלחמה אספקה מהירה ויעילה של טילים נוספים. אפשר לשער כי בלעדי ההספקה הרוסית, חיל האוויר היה מנצח.   </div> <div> [8]. סביר להניח שהחמצתי כמה סוללות, ובפועל כמות הסוללות גדולה יותר. </div> <div> [9]. בונקר המבצעים הנמצא במרכז הסוללה (מרכז ניהול האש – מנ"א) העשוי בטון, משמש לעיתים רחוקות כמחסן או כמקום מגורים לחיילים של מחנות חדשים שנבנו באזור.  </div> <div> [10]. כגון סכר אסואן, סכרים בעמק הנילוס ומפעלי תעשייה חשובים. </div> <div> [11]. אקדמיות נוספות קיימות בזרוע האוויר, בחיל השריון, בחיל ההנדסה בחיל התותחנים ועוד. </div> <div> [12]. דקל אליהו. ההגנה האווירית על עוצבות השדה. סקירה כללית ותוכניות רכש. ינואר 2017. </div> <div> [13]. https://defpost.com/raytheon-supply-eight-f1-sentinel-radar-systems-egypt/ </div> <div> <br/> </div> </div> Tue, 18 May 2021 10:09:42 GMT https://www.dekelegypt.co.il/310301 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/210505 מר אלכס צייטלין, מנהל אתר "באים אל הפרופסורים", מקיים סדרת מפגשים שבהם הוא מראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ח' שלפניכם עוסק בנושא המודיעין שהוכן לקראת המלחמה ותפקוד המודיעין במהלכה. בהרצאה נעשית השוואה בין כשלי המודיעין במלחמת יום הכיפורים לכשלי המודיעין במלחמת שלום הגליל. לדעת המרצה הכשלים המקצועיים של המודיעין במלחמת שלום הגליל עולים על אלו של מלחמת יום הכיפורים. כשלים אלו נובעים מההנחה המוטעית, לפיה אי מתן ההתרעה הוא הכשל העיקרי של המודיעין. מפקדי המודיעין לדורותיהם, לא מודעים לכך ש"תזמורת המודיעין" היא תזמורת של חובבים שאינה מכירה ביכולות הכלים היוצרים את המנגינה. מכיוון שבאמ"ן לא עסקו בהפקת לקחים ממלחמה זו (כשם שלא עסקו בהפקת לקחים מסודרת ממלחת יום הכיפורים) קיים חשש לאיכות המודיען שיסופק לצה"ל במלחמת שעוד נכונו לנו. הרצאה זו כקודמותיה בסדרת ההרצאות מבוססת ספרו של אלי דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגראפי". <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> תוכן הסרט </b> </font> </div> <div>   <br/> </div> <div> מר אלכס צייטלין, מנהל אתר "באים אל הפרופסורים", מקיים סדרת מפגשים שבהם הוא מראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ח' שלפניכם עוסק בנושא המודיעין שהוכן לקראת המלחמה ותפקוד המודיעין במהלכה. בהרצאה נעשית השוואה בין כשלי המודיעין במלחמת יום הכיפורים לכשלי המודיעין במלחמת שלום הגליל. לדעת המרצה הכשלים המקצועיים של המודיעין במלחמת שלום הגליל עולים על אלו של מלחמת יום הכיפורים. כשלים אלו נובעים מההנחה המוטעית, לפיה אי מתן ההתרעה הוא הכשל העיקרי של המודיעין. מפקדי המודיעין לדורותיהם, לא מודעים לכך ש"תזמורת המודיעין" היא תזמורת של חובבים שאינה מכירה ביכולות הכלים היוצרים את המנגינה. מכיוון שבאמ"ן לא עסקו בהפקת לקחים ממלחמה זו (כשם שלא עסקו בהפקת לקחים מסודרת ממלחת יום הכיפורים) קיים חשש לאיכות המודיען שיסופק לצה"ל במלחמת שעוד נכונו לנו. הרצאה זו כקודמותיה בסדרת ההרצאות מבוססת ספרו של אלי דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגראפי".   </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Sun, 16 May 2021 05:06:02 GMT https://www.dekelegypt.co.il/210505 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,סוריה ירדן וסעודיה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/210419 מר אלכס צייטלין, מנהל אתר "באים אל הפרופסורים", מראיין את חוקר מערכות התשית סא"ל (בדימוס) אלי דקל, ודן עמו הנושא האיום של סכר התחיה הנבנה באתיופיה על אספקת מי הנילוס למצרים. במהלך השיחה נמסרים נתונים על הנילוס וחלוקת מימיו, ונעשה ניתוח עד כמה הסכר באתיופיה מאיים באמת על מצרים. בנמסרת השיחה מוצגת ההיערכות הצבאית של מצרים בזירה מול אתיופיה ונערכת השוואה של היערכות זו מול אויבים אחרים של מצרים. <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> תוכן הסרט </b> </font> </div> <div>   <br/> </div> <div> מר אלכס צייטלין, מנהל אתר "באים אל הפרופסורים", מראיין את חוקר מערכות התשתית סא"ל (בדימוס) אלי דקל, ודן עמו הנושא האיום של סכר התחיה הנבנה באתיופיה על אספקת מי הנילוס למצרים. במהלך השיחה נמסרים נתונים על הנילוס וחלוקת מימיו, ונעשה ניתוח עד כמה הסכר באתיופיה מאיים באמת על מצרים. במסגרת השיחה מוצגת ההיערכות הצבאית של מצרים בזירה מול אתיופיה ונערכת השוואה של היערכות זו מול אויבים אחרים של מצרים.  </div> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Wed, 21 Apr 2021 05:51:16 GMT https://www.dekelegypt.co.il/210419 המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/210407 מר אלכס צייטלין, מנהל אתר "באים אל הפרופסורים", מקיים סדרת מפגשים שבהם הוא מראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ז' שלפניכם עוסק בנושא מודיעין השטח (המודיעין הגיאוגראפי) למלחמת יום הכיפורים. בהרצאה מנותחת תרומתו של מודיעין השטח לקראת המלחמה ופועלו במהלכה. במהלך הדיון מוזכרים גם כמה "פספוסים" של מודיעין השטח שלא נדונו בשיח הציבורי. המפגש מבוסס על ספרו של אלי דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגראפי". <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> תוכן הסרט </b> </font> </div> <div>   <br/> </div> <div> מר אלכס צייטלין, מנהל אתר "באים אל הפרופסורים", מקיים סדרת מפגשים שבהם הוא מראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ז' שלפניכם עוסק בנושא מודיעין השטח (המודיעין הגיאוגראפי) למלחמת יום הכיפורים. בהרצאה מנותחת תרומתו של מודיעין השטח לקראת המלחמה ופועלו במהלכה. במהלך הדיון מוזכרים גם כמה "פספוסים" של מודיעין השטח שלא נדונו בשיח הציבורי. המפגש מבוסס על ספרו של אלי דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגראפי".   </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Wed, 07 Apr 2021 14:41:14 GMT https://www.dekelegypt.co.il/210407 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/210404 מר אלכס צייטלין, מנהל אתר "באים אל הפרופסורים", מקיים סדרת מפגשים שבהם הוא מראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ו' שלפניכם עוסק בנושא תרומת מודיעין השטח (המודיעין הגיאוגראפי) למלחמת ההתשה מול צבאות מצרים וסוריה ישראל בשנים 1968 – 1970, וכן מלחמת ההתשה מול המחבלים בשנים 1968 - 1973. בהרצאה מנותחת תרומתו של מודיעין השטח במלחמות הללו. המפגש מבוסס על ספרו של אלי דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגראפי". <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> תוכן הסרט </b> </font> </div> <div>   <br/> </div> <div> מר אלכס צייטלין, מנהל אתר "באים אל הפרופסורים", מקיים סדרת מפגשים שבהם הוא מראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ו' שלפניכם עוסק בנושא תרומת מודיעין השטח (המודיעין הגיאוגראפי) למלחמת ההתשה מול צבאות מצרים וסוריה ישראל בשנים 1968 – 1970, וכן מלחמת ההתשה מול המחבלים בשנים 1968 - 1973. בהרצאה מנותחת תרומתו של מודיעין השטח במלחמות הללו. המפגש מבוסס על ספרו של אלי דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגראפי".   </div> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Sun, 04 Apr 2021 05:47:10 GMT https://www.dekelegypt.co.il/210404 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/200702 מצרים כערש התרבות של העולם העתיק, התברכה בשפע של אתרים היסטוריים. שליטי מצרים הכירו בערך הכלכלי של התיירות ופיתחו בעיקר את שירותי תיירות לעשירי תבל. ישראל בעת ששלטה בסיני (1967 – 1979) "גילתה" לעולם ולמצרים את התיירות של נופש בחופים שטופי שמש. מאז הסכם השלום החלה מצרים לפתח בקדחתנות, פן זה של תעשיית התיירות ובנתה מאות רבות של אתרי נופש בסיני ולאורך החופים בים התיכון ובים האדום. ההכנסות של מצרים הגיעו לשיאן בשנת 2010. בד בבד עם פיתוח התיירות, החברה המוסלמית השמרנית, שתיעבה את הלבוש וההתנהלות המתירנית של התיירים, החלה לפגוע בהם. מאמר זה מנתח את המאבק ותוצאותיו ההרסניות לכלכלת מצרים. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/The+sad+story+of+tourism+in+Egypt.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> יוני 2019. עדכון יוני 2020 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <div> <b> <font> מבוא </font> </b> </div> <div> בשנת 2015, לאחר שעבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, הוא יצא ב"מגה תוכניות לפיתוח מצרים". זוהי תוכנית גרנדיוזית המקיפה תחומים רבים, כגון פיתוח מרחב תעלת סואץ וכריית נתיב שיט נוסף לתעלה באורך 35 קילומטר ("מעקף איסמעליה"), כריית שבע מנהרות מתחת לתעלת סואץ, בניית עיר בירה חדשה שתחליף את קהיר, פיתוח סיני ועבודות פיתוח רבות נוספות. עתה, שלוש שנים מפרסום התוכנית, "יצאתי לשטח"[1] לבדוק מה מתבצע ובאיזה קצב, ומהם המיזמים שטרם הוחל בביצועם. הבסיס לעבודתי הם צילומי הלוויין של Google Earth וכריית נתונים באינטרנט. יש לזכור כי לא כל החומר הגולמי העומד לרשותי הוא עדכני, ולכן יש להניח כי בהמשך תעודכנה הערכותיי ואולי אף תשתנינה מן היסוד.  </div> <div> <br/> </div> <div> הפרק שלהלן יעסוק בתיירות בסיני ובמצרים    </div> <div>   </div> <div> <b> <font> רקע היסטורי </font> </b> </div> <div> מצרים כערש התרבות של העולם העתיק, התברכה בשפע של אתרים היסטוריים ומונומנטים ייחודיים מהתקופה הפרעונית. אתרים היסטוריים אלה שימשו אבן שואבת לתיירים, שזרמו למצרים כדי לחזות באתרים, כגון הפירמידות, עמק המלכים בלוקסור והמקדשים באבו סימבל. שליטי מצרים לדורותיהם הכירו בערך הכלכלי של התיירות וניסו לפתחה. הפיתוח כוון בעיקר כדי לספק שירותי תיירות לעשירי תבל. במסגרת זו נבנו בתי מלון יוקרתיים וספינות לשיט תענוגות בנילוס לעבר אוצרותיה של מצרים במעלה הנילוס.  </div> <div> <br/> </div> <div> בשנת 1967, כשישראל כבשה את סיני, היא מצאה חבל ארץ שומם שרק גיאולוגים גילו בו עניין, בחיפושיהם אחר אוצרות טבע, כגון נפט, פחם ומנגן. ישראל היא זו שגילתה את החופים הקסומים של סיני והחלה לפתח בהם את נושא "תיירות השמש" והעולם שמתחת לפני המים במפרץ אילת. בעקבות הסכם השלום, מצרים חזרה לסיני ומצאה בה את ראשיתה של עיר תיירות בשארם א־שיח' (העיר אופירה), תיירות תרמילאים בנואיבה, בית מלון מפואר בטאבה, והתחלה של פיתוח הר סיני כאתר תיירות. המצרים הבינו את הפוטנציאל התיירותי של סיני והמשיכו לפתחו. ההצלחה המסחרית הביאה את המצרים להכרה כי את תיירות השמש והחופים אפשר לפתח גם באזורים אחרים של מצרים, ועד מהרה כל חופי מצרים, הן במפרץ סואץ והן לאורך הים התיכון, התמלאו מאות רבות של בתי מלון וכפרי נופש. בבניית מערך התיירות במצרים נטלו חלק חברות בין־לאומיות לתיירות, כגון הילטון.  </div> <div> <br/> </div> <div> בד בבד עם פתיחתה של מצרים לעולם המערבי, החלה במצרים תופעה של התחזקות הערכים השמרניים של העולם המוסלמי. האוכלוסייה המצרית השמרנית מעולם לא ראתה בעין יפה את ההתערטלות האירופית, השתייה לשוכרה ואורח החיים המתירני של עמי אירופה. פלגים אסלאמיים קיצונים החלו בשרשרת של פיגועים שנועדו להבריח את התיירות המתירנית ממצרים. כך, למשל, בשנת 1997 היה בלוקסור פיגוע גדול בתיירים ונהרגו בו 62 איש, ובשנת 2004 היה פיגוע במלון טאבה בסיני ובו נהרגו 34 איש, חלקם ישראלים. פיגועים אלה ואחרים, קטנים יותר, לא פגעו בצורה משמעותית בתיירות, וענף התיירות במצרים שגשג והפך לענף היצוא הגדול במצרים. שיא התיירות היה בשנת 2010 עת ההכנסות מענף זה הגיעו לכ־12.5 מיליארד דולר בשנה, והן היוו, בעת ההיא, כ־10% מהתל"ג של מצרים.    </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> השפעת הטלטלה בארצות ערב על התיירות במצרים </font> </b> </div> <div> בינואר 2011 החלה ה"טלטלה האזורית" במצרים (זו המכונה בטעות בשם "האביב הערבי") שבה יצא ההמון בארצות ערב לרחובות במטרה להפיל את השלטון. המהלך במצרים צלח ובפברואר 2011 הופל שלטונו הממושך של הנשיא חוסני מובראכ. מאז ועד יולי 2013 עת תפס הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי את השלטון, ידעה מצרים תהפוכות פוליטיות. בתקופה זו של חוסר יציבות הצטמצמה מאוד התיירות למצרים וירדה כמעט לכדי מחצית (מהכנסה של 12.5 מיליארד דולר לכ־6 מיליארד דולר לשנה).  </div> <div> <br/> </div> <div> עלייתו של הנשיא סיסי לשלטון ופעילותו הרבה מאוד, והמוגזמת לעיתים,[2] לפיתוחה של מצרים, עצרו את תהליך בריחת התיירים ממצרים ואף החלה התאוששות בענף. אני משער שהיחסים המתהדקים בין מצרים לרוסיה שיזם הנשיא סיסי[3] היו תרומה לפיתוח התיירות והמוני רוסים החלו לנהור למצרים כדי ליהנות מהשמש המצרית במחירים השווים לכל נפש.  </div> <div> <br/> </div> <div> שנות הטובה לא ארכו, ובאוקטובר 2015 הצליחו ארגוני החבלה האיסלמיסטיים להפיל מטוס תיירים שהיה בטיסה משדה התעופה בשארם א־שיח' לעבר סנט פטרבורג. פיגוע זה שגרם למותם של 224 נפש, גדע באחת את התיירות למצרים. רוסיה ובעקבותיה אייר פרנס (צרפת), לופטהנזה (גרמניה) ובריטניה השעו את כל הטיסות למצרים. התיירות במצרים ירדה לשפל הכנסות של 3.8 מיליארד דולר (כשליש בלבד לעומת שנת השיא, 2010). </div> <div> <br/> </div> <div> האמור לעיל הוא בתחשיב כולל לתעשיית התיירות במצרים. להערכתי, המבוססת על מעקב בצילומי לוויין אחר מגרשי החניה בשדות התעופה ובמלונות, הפגיעה בסיני ובחופי הים האדום, הייתה אנושה עוד יותר. הדבר בא לידי ביטוי בהפסקת הבנייה של בתי מלון שבנייתם החלה לפני הפיגוע וסגירתם של בתי מלון ואתרי נופש. חשוב להדגיש כי התיירות היא מקור הפרנסה הכמעט יחיד של תושבי סיני. על מכה זו שניחתה על תושבי סיני, הנחיתה ישראל, כבר בשנת 2010, מכה נוספת בדמות החומה שבנתה לכל אורך הגבול בינה לבין מצרים. בניית החומה פגעה בנושא ההברחות (סמים, זונות ומבקשי עבודה). סעיף ההברחות היה ככל הנראה מקור ההכנסה השני בחשיבותו של תושבי סיני. אם לא די בזאת, מצרים, בהנהגתו של סיסי, החלה להילחם ברצינות נגד הברחות הנשק לרצועת עזה והברחת הסחורות במנהרות, ואלפי אנשים נוספים איבדו את מקור פרנסתם. מכל סיבות אלה אין תמה על ההתנגדות העזה של תושבי סיני למשטרו של סיסי. התנגדות זו מזינה ללא הפסקה את שרשרת הפיגועים נגד צבא מצרים. פיגועים אלה גולשים לעיתים גם לתוך מצרים ופוגעים קשה ברצון של תיירים לבלות חופשה בארץ זו.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> המצב כיום  </font> </b> </div> <div> בינואר 2018 חידשה רוסיה את הטיסות למצרים וייתכן שגם מדינות אחרות הלכו בעקבותיה. על פי הפרסום הרשמי של משרד התיירות המצרי מיולי 2018 (ראו נספחים להלן), בשנת המס 2018/2017 (01.07.2017–30.07.2018) נכנסו למצרים כ־9 מיליון תיירים, וההכנסות מתיירות קפצו מ־3.8 מיליארד דולר ל־7.6 מיליארד דולר. </div> <div> <br/> </div> <div> אני נוטה לפקפק[4] במידת הדיוק של נתונים אלה, וסבור שהנתונים המוצגים על ידי מצרים מוגזמים, בכוונה להציג מצג שווא של "עסקים כרגיל". הספקנות שלי מבוססת על מעקב אחר צילומי לוויין של מגרשי החניה בכמה שדות תעופה במלונות. להלן כמה דוגמאות:  </div> <div> א. שדה התעופה החדש Giza Sphinx International. השדה נבנה בשנת 2015 במיוחד לקידום התיירות לאתר המורשת העולמי "פירמידות גיזה". מאז תום עבודות הבנייה באוגוסט 2016, לא נראה אף מטוס על מסלוליו, ומגרשי החניה העצומים שלו שוממים כמעט לחלוטין (נכון לנובמבר 2019).  </div> <div> <br/> </div> <div> ב. בית המלון "טוליפ אלפירוז". בראשית שנת 2015 [5] החלו המצרים לבנות בסיני בית מלון גדול על הגדה המזרחית של תעלת סואץ. ייחודו של מלון זה הוא התאמתו לנכים ולאנשים בעלי צרכים מיוחדים. במתחם הגדול (ראו צילומים להלן) נבנו ארבעה מגרשי חניה בתפוסה כוללת של 500 כלי רכב. עד נובמבר 2020 היו כל מגרשי החניה שוממים (למעט חמישה כלי רכב קטנים שנראו בצילום האחרון!).    </div> <div> <br/> </div> <div> ג. שדה התעופה הבין־לאומי ע'רדקה.[6] בשנת 2005 נראו על מסלוליו חמישה מטוסי נוסעים וקרוב ל־200 כלי רכב מסוגים שונים. בשנת 2016 התרוקנו מגרשי החניה כמעט כליל, ונותרו בשיממונם עד נובמבר 2018 שאז נראו בהם 29 כלי רכב. בצילום שבוצע לאחר מכן נראים כ־70 כלי רכב – רובם כלי רכב קטנים ומיניבוסים.  </div> <div> <br/> </div> <div> מעבר לדוגמאות שלעיל, בדקתי גם אתרים אחרים והתמונה המצטיירת לעיניי היא שאכן יש התעוררות בנושא התיירות, אבל אני מסופק מאוד אם התיירות כיום הגיעה אכן לכ־60% מתקופת השיא של שנת 2010. כך או כך, העיסוק בענף התיירות הוא עיסוק בענף לא יציב, הנתון להשפעה של גורמים רבים, והוא יכול לקרוס שוב כתוצאה מפיגוע של הגורמים האיסלמיסטיים במצרים. הצבא המצרי ושירותי הביטחון במצרים משקיעים כוחות רבים מאוד להילחם בתופעה, אך נראה לי שכל עוד מצרים לא תכניס את ידה עמוק לכיס, ותטפל טיפול שורש בבעיית האבטלה בסיני, לא תיפתר בעיית החמושים בסיני המפגעים שוב ושוב בצבא המצרי והמאיימים על התיירות בסיני. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> נספח א' – פרישת בתי המלון וכפרי הנופש בדרום סיני </b> </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2372%D7%A9++200720++%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99+%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%A9+%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9D+%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> נספח ב' – פרישת בתי מלון וכפרי נופש בצפון סיני </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2371%D7%A9+++200720+%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99+%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%A9+%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F+%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> נספח ג' – נתוני כניסות תיירים למצרים </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%E2%80%8F%E2%80%8F2367%D7%A9+%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA+2017-2018.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> נספח ד' – נתוני הכנסות מצרים מתיירות </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%E2%80%8F%E2%80%8F2225%D7%A9+%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA+-%D7%A8%D7%91+%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%99+-+Copy.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> נספח ה' – הדגמות קשיי ענף התיירות </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2369%D7%A9+840+%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-d625a351.jpg" alt=""/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2373%D7%A9+++840%D7%97++200720+%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%9F+%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A4+%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94.jpg" alt=""/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2370%D7%A9+++634+++200720+%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%93%D7%A7%D7%94.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h2> <span> הערות </span> </h2> <p> <span> [1] ה"יציאה לשטח" מבוצעת באמצעות סריקת צילומי לוויין. זוהי ,לדעתי, הדרך האמינה והזולה ביותר לבדיקה מסוג זה. </span> </p> <p> <span> [2] בלהיטותו למיזמים ראוותניים, החל הנשיא א־סיסי לכרות בחופזה תעלה מקבילה לתעלת סואץ, ובד בבד כך חיסל את קו מסילת הברזל לסיני ולנמל הגדול בפורט פואד. </span> </p> <p> <span> [3] יחסים אלה באים לידי ביטוי ברכש אמצעי לחימה רוסיים, והסכמות לבניית כור גרעיני. </span> </p> <p> <span> [4] מדינה הטוענת בטיעוניה הרשמיים שההוצאה על צבאה הענק (מקום 9 – 10 בגודלו בצבאות תבל) היא 4.4 מיליארד דולר בלבד, היא מדינה לא אמינה בעליל. </span> </p> <p> <span> [5] ההחלטה לבנות מלון בשנה זו תמוהה ומעידה ככל הנראה על אופטימיזם מופלג. </span> </p> <p> <span> [6] שדה התעופה ע'רדקה, שוכן לחוף ים סוף כ־90 ק"מ דרומית מערבית לשארם א־שיח'. זהו שדה תעופה צבאי שהוכשר לשמש גם כשדה התעופה העיקרי לתיירות בים סוף. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> </div> Tue, 30 Mar 2021 08:50:39 GMT https://www.dekelegypt.co.il/200702 מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/210318 מאז שנת 2011 מצרים הגדילה ב־76% את מספר מובילי הטנקים המטכ"לי שלה מ־990 ל־1,740. הגדלת מספר המובילים היא חלק ממהלך התחמשות כללי ובניית תשתיות צבאיות – בעיקר בסיני ובמרחב קהיר-תעלת סואץ <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2335%D7%A9++210318+%D7%9E%D7%A4%D7%AA+%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99+%D7%98%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9D.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי. 18.03.2021 </div> <div>  מהדורה מעודכנת למאמר שפורסם 03.05.2020 [1] </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <div> במהלך שנת 2017 הסתיימה בנייתם של שני מחנות שישמשו בסיסים ליחידות מטכ"ליות של מובילי טנקים. קיבולתו של כל מחנה היא 270 מובילים. מחנות אלה מצטרפים למחנה בקיבולת 180 מובילים, שבנייתו הסתיימה בשנת 2013. מאז שנת 2011 נבנו מחנות לכ־720 מובילים.  </div> <div> <br/> </div> <div> מחנות אלה נוספים על מחנות בקיבולת של כ־990 מובילים שהם חלק מהתשתית הקיימת זה כבר (מאז ראשית המאה ה־21), ובסך הכול קיימת במצרים תשתית (כפי שמוכר לי) של כ־1,740 מובילי טנקים, המאורגנים כיחידות תובלה מטכ"ליות. נוסף על היחידות המטכ"ליות יש ביחידות השדה עוד 100 מובילי טנקים לפחות,[2] וסדר הכוחות המצרי מונה כ־1,840 מובילי טנקים. במצרים קיימת רשת ענפה של מסילות ברזל שיכולה גם היא לנייד אמל"ח ואספקה עבור הצבא. במלחמת ששת הימים היו הרכבות האמצעי העיקרי לתובלת הטנקים לסיני. גם במלחמת יום הכיפורים עשה צבא מצרים שימוש נרחב באפשרות שינוע זו. </div> <div> <br/> </div> <div> על פי תחשיב הטנקים, הנגמ"שים והכלים הזחליליים בדיביזיה מצרית, כדי לנייד דיביזיה ממוכנת יש צורך בכ־460 מובילים, ודיביזיה משוריינת זקוקה לכ־500 מובילים.  </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2333%D7%A9++210317++%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA+%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99+%D7%98%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9D.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> הדגמות מחנות מובילים דגם ישן - מובילי הטנקים בסככות פתוחות </font> </b> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2334%D7%A9+++387+210317+%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1+%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%94+%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99.jpg"/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2516%D7%A9++849%D7%9C++210317++%D7%92%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99+%D7%98%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%98.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> הדגמת מחנה מובילים דגם חדש - מובילי הטנקים בסככות סגורות </font> </b> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2336%D7%A9+++812++200214+%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99+%D7%98%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%93.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> תרגיל ההיסעים המטכ"לי "קאדר 2000"[3] </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> ב־15 באוקטובר 2019 הסתיים התרגיל המטכ"לי "קאדר 2000". מסדר הסיום של התרגיל נערך בראס בנאס השוכנת לחופו של הים האדום, כ־250 קילומטר מצפון לגבול מצרים-סודן. המסדר נערך באתר זה בשל חנוכת נמל חדש ושדרוג משמעותי של שדה תעופה צבאי הקיים שם זה עשרות שנים. להערכתי, עיקרו של התרגיל היה תרגיל היסעים מטכ"לי של צבא מצרים. במסגרת התרגיל הוסעו בין היתר חמישה גדודי טנקים (כ־150 טנקים) למרחק של לפחות 750 קילומטר. במסדר הסיום נכחו במגרש המסדרים רק כ־70 מובילי טנקים, כך שייתכן שהתרגול כלל הסעת טנקים בסבבים. ייתכן גם כי במסגרת התרגיל תורגלה נסיעת כוחות ליעדים נוספים. </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2337%D7%A9+++200614+%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9E%D7%AA+%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%AA+%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%96+%D7%9B%D7%9C%D7%99+%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%94.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> <font> אפשרויות תובלה תוספות </font> </b> <div> בצבא המצרי יש שפע של יחידות תובלה מטכ"ליות המצוידות בכלי תובלה מודרניים. במחסני החירום של הצבא שהורחבו מאוד בשנים האחרונות,[4] מאוחסנות גם משאיות ומכולות. באפריל 2020 ערך הצבא המצרי מסדר מוכנות לקראת "המלחמה בקורונה". במשך זמן קצר יחסית ריכז הצבא כ־1,000 כלי תובלה מסוגים שונים. הצגת תכלית זו הדגימה את היכולות הלוגיסטיות המפותחות מאוד בצבא מצרים. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> משמעויות  </font> </b> </div> <div> ראשית, עצם העובדה שמדינה שכנה לנו מגדילה ב־76% בתוך שש שנים את סדר הכוחות של המובילים שלה, צריכה להדיר שינה מעיני כל השוכנים לגבולותיה. אין לי צל של ספק שלצרכים השוטפים של צבא מצרים (אימונים, החלפת יחידות ה"תופסות קו" וכיוצא באלה) אין צורך ב־570 מובילים נוספים, הא לרעיה שצבא מצרים התאמן זה 40 שנה בסדר כוחות המובילים, שהיה קיים עד שנת 2011. </div> <div> <br/> </div> <div> אם כך, מה זה אומר לנו? כידוע לכם, סוכנים כגון אשרף מרואן אינם עובדים אצלי, ואין לי יומרה או כלים לדעת מהן תוכניותיה של מצרים. אבל ביכולתי, אולי, לנתח את הפוטנציאל הטמון ברכש המסיבי של המובילים (אף מבלי להזכיר שבשנים האחרונות מצרים קונה אמל"ח מכל הבא ליד). כמות כזאת של מובילים מאפשרת ניוד מהיר של סדר כוחות של שלוש דיביזיות, לכיוון עומק סיני. בסיני אין כיום מסילות ברזל,[5] וצבא המעוניין להתייצב במהירות בגזרה זו, מן הראוי שיצטייד בכמות מתאימה של מובילי טנקים. באשר לזירת עימות אפשרית מול לוב הרי שעד לעבר הגבול לסולום יש קו רכבת. כמובן שאם למצרים יש תוכניות לכיבוש לוב הם יזדקקו למובילים גם בזירה זו. </div> <div> מאז חתימת הסכם השלום, ובמיוחד מאז שנת 2007, עמלה מצרים ללא לאות על בניית מערך לוגיסטי בסיני ומערכת גישור ענפה. כיום קיימת בסיני תשתית לוגיסטית לכמה דיביזיות, ואף הוקמו מצבורים לוגיסטיים קדמיים לרמת הארמיה ("קיסם" בערבית). מערך הגישור כולל כיום חמש מנהרות פעילות ומנהרה נוספת בשלבי כרייה מתקדמים. נוסף על מנהרות, הקימה מצרים מערך של 54 גשרים מסוגים שונים. שפע אמצעי הגישור התעלה מצביע, לדעתי, כי עיקר מעייניה של מצרים הוא ניוד כוחותיה לסיני. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> הערות </font> </b> </div> <div> [1] סקירה בשם "מצרים הכפילה את סדר בכוחות של מובילי הטנקים" בקישור <a href="http://" target="_blank"> http://www.dekelegypt.co.il./200503 </a> </div> <div> <br/> </div> <div> [2] בכל דיביזיה שני מובילים, בכל ארמיה כמה עשרות מובילים הכפופים לגדוד התובלה הארמיוני. מובילים נוספים נמצאים ביחידות התובלה של הפיקודים המרחביים. </div> <div> [3] תרגיל "קאדר 2000" 26.01.2020 <a href="http://" target="_blank"> http://www.dekelegypt.co.il./200126 </a> </div> <div> [4] מצרים: בניית אתרי אחסון גדולים לנשק וציוד צבאי. אלי דקל-דליצקי. מרס 2018 </div> <div> [5] המצרים בונים כיום בפירדאן גשר מסילת ברזל על "תעלת סואץ החדשה". עם סיום העבודות הצפוי קראת שנת 2022, תחודש תנועת הרכבות בסיני וסביר שהמצרים יעשו שימוש נרחב ברכבות להיערכות בסיני. </div> <div> <br/> </div> </div> Thu, 18 Mar 2021 19:06:25 GMT https://www.dekelegypt.co.il/210318 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/200307 המאמר עוסק בבניית נמל חדש נוסף לצי המצרי. בראשית 2018 החלו המצרים במבצע הנדסי גדול לבניית נמל חדש עבור הצי הנמצא מחוץ לשטח המעגן הצבאי בנמל ראס אל־טין. לצורך זה נבנה שובר גלים באורך של כ־3,300 מטר והוקמו שלושה רציפים באורך כולל של כ־1,400 מטר. העבודות לבניית הרציפים הסתיימו ככל הנראה במחצית השנייה של שנת 2020, ובדצמבר נראתה אחת משתי נושאות המסוקים של הצי עוגנת במקום. בניית התקני החוף של הנמל טרם החלה. המאמר מונה את מיזמי פיתוח הנמלים עבור הצי המצרי ומעריך כי התעצמות הצי נועדה להכינו לקראת עימות עם ישראל <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/A+new+port+for+the+Egyptian+navy.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 07.03.2021 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <div> בראשית 2016 החלו המצרים במבצע הנדסי גדול לייבוש רצועת החוף של בסיס חיל הים המצרי בנמל ראס אל־טין באלכסנדריה. מדובר ברצועת חוף באורך של כ־3,300 מטר וברוחב של 325 מטר. העבודות מיועדות להכפיל את שטח מתקני החוף של מפקדת חיל הים. בד בבד הוחל גם בבניית נמל חדש עבור הצי הנמצא מחוץ לשטח המעגן הצבאי בנמל ראס אל־טין. לצורך זה נבנה שובר גלים באורך של כ־3,300 מטר והוקמו שלושה רציפים באורך כולל של כ־1,400 מטר. העבודות לבניית הרציפים הסתיימו ככל הנראה במחצית השנייה של שנת 2020, ובדצמבר נראתה אחת משתי נושאות המסוקים של הצי עוגנת במקום. בניית התקני החוף של הנמל טרם החלה. </div> <div> נוסף על הנמל החדש, אותרה בניית רציף חדש באורך של כ־540 מטר בתוך הנמל הקיים. העבודות הסתיימו בשנת 2018 ומאז עוגנות במקום אוניות מלחמה מסוגים שונים.   </div> <div>    </div> <div> בניית הנמל והרציף החדשים היא חלק ממהלך להכפלת מספר הנמלים המשמשים את הצי המצרי. במסגרת זו, מאז שנת 2013 נבנו או הורחבו בצורה משמעותית תשעה נמלים. בשבעה מתוכם כבר עוגנות ספינות הצי. העבודות בנמל השמיני בפורט פואד לקראת סיום ורק בנייתו של הנמל הצבאי באל־עריש מתמשכת בעצלתיים.  </div> <div> <br/> </div> <div> בניית הנמלים במצרים היא חלק ממהלך נרחב של צבא מצרים להכפלת התשתיות הצבאיות שרובן נעשה בסיני ובחזית התעלה.  </div> <div> <br/> </div> <div> להערכתי, גם העבודות להרחבת הצי המצרי ומתקני התשתית שלו קשורות להכנת צבא מצרים לעימות נוסף עם ישראל. אינני מקבל את הפרשנויות של חוקרים הקושרים את התעצמות הצי המצרי לסכסוך עם טורקיה על המים הכלכליים ומעורבותה של טורקיה במלחמה בלוב. אני שולל את דעתם משני טעמים: ראשית, ההחלטות ותכנון הנמלים החדשים החלו כבר בשנת 2010. בשנה זו ובשנים שלאחריה, טורקיה הייתה בת בריתה של מצרים, ושדות הגז הגדולים בים התיכון טרם התגלו ולא היה שום בסיס לסכסוך בין המדינות. שנית, אני סבור כי חוקרים אלו מגבילים את ראייתם לצי והם אינם מודעים לכלל עבודות פיתוח התשתיות המבוצעות רובן ככולן בסיני ובתעלה. עבודות אלו אינן תורמות כהוא זה להכנת הצבא לעימות אפשרי מול טורקיה.  </div> <div> <br/> </div> <div> להעמקה בנושא פיתוח תשתיות ימיות ראו סקירתי מינואר 2020 "מצרים מפתחת תשתיות לקראת הפיכתה למעצמה ימית" בקישור: <a href="/"> http://www.dekelegypt.co.il./200114 </a> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2508%D7%A9++849%D7%94++210308++%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97+%D7%A0%D7%9E%D7%9C+%D7%A8%D7%90%D7%A1+%D7%90%D7%9C+%D7%98%D7%99%D7%9F.png" alt=""/> </a> </div> Sun, 07 Mar 2021 15:22:38 GMT https://www.dekelegypt.co.il/200307 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/180701 מצרים מצטיירת בתקשורת הישראלית כמדינה מוכת עוני בה אחוזי אבטלה גבוהים. גם המאושרים שזכו להתפרנס, הם מתפרנסים בדוחק, ובקושי "גומרים את החודש". אין ספק שיש אמת רבה בדימוי זה, אך פתיחת מצרים למערב אחרי הסכם השלום עם ישראל בשנת 1979 גרמה לשינוי סוציולוגי. מצרים כיום שונה מאוד, רמת החיים הכללית עלתה מאוד, וכך למשל כל תושביה מחוברים לרשת החשמל הארצית. יתרה מזו במצרים נוצרה שכבה עבה של מעמד בינוני ואף החלה להיווצר שכבה של "מתעשרים חדשים". המאמר מצביע על התופעה וסוקר את התפתחותה. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/The+new+rich+in+Egypt.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> פורסם ביולי 2018. עודכן במרץ 2021 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <div> מצרים מצטיירת בתקשורת הישראלית כמדינה מוכת עוני בה אחוזי אבטלה גבוהים. גם המאושרים, שזכו להתפרנס, מתפרנסים בדוחק ובקושי "גומרים את החודש". אין ספק שיש אמת רבה בדימוי זה, אך פתיחת מצרים למערב אחרי הסכם השלום עם ישראל בשנת 1979 גרמה לשינוי סוציולוגי. במקום הפטרון הסובייטי הספרטני קיבלה מצרים פטרון אמריקאי, שמתהדר ב"חיים הטובים", ומפגין אורח חיים, שלא היה מוכר דיו במצרים.  </div> <div> <br/> </div> <div> בשנים הראשונות שלאחר הסכם השלום החלו להיבנות, ביוזמת הנשיא אנואר א-סאדאת, סביב לקהיר שרשרת של ערי לוויין, שנבנו בקונספט מערבי לאמור: שכונות מגורים, שלא רק מעניקות קורת גג ליושביהן, אלא מרחיבות את דעת המתיישבים ב: בתים נאים, כבישים רחבים ומתקנים רבים לשעות הפנאי הכוללים גנים ציבוריים, מרכזי קניות מודרניים, ומרכזים רבים לספורט. מאפיין מרכזי בתכנון של הערים החדשות הוא המסגדים המפוארים, המהווים חלק אינטגראלי בתוכנית המתאר העירונית, ומיקומם הוא במרכז כל שכונה חדשה  </div> <div> <br/> </div> <div> בעשור האחרון החלה להתפתח תופעה חדשה של שכונות וילות ל"עשירים החדשים". מדובר בשכונות שמראש תוכננו להעניק ליושביהן רמת חיים משופרת מאוד הכוללת: מגרשים של כדונם (1,000 מ"ר) עליהן בנויות שיטת "בנה ביתך" וילות בנות כמה מפלסים, גינה מפוארת, וברבים מן הבתים נבנתה אף ברכת שחיה. עשירים במצרים היו תמיד, אך תופעת בריכות השחייה היא חדשה בהחלט, ובאה ככל הנראה כתוצאה מההתחככות של עשירי מצרים עם תרבות המערב בכלל ועם התרבות האמריקאית בפרט. </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2517%D7%A9++210326++%D7%9E%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> אחרי שעבד אל פתח א סיסי תפס את השלטון במצרים, הוא יצא בשורה ארוכה של מיזמי פיתוח גרנדיוזיים, וביניהם בניית עיר בירה חדשה למצרים. העיר נבנית במדבר שבין קהיר לתעלת סואץ (ראה נספח). בעיר ישכנו משרדי הנשיאות וכן כל משרדי הממשלה. העיר נבנית בסטנדרט בניה גבוה ומתכננה שואף להציב את הבירה החדשה בשורה אחת (עם לא למעלה מזה!) עם ערי בירה כגון וואשינגטון. בעיר שדרות רחבות, שכונות מגורים רבות הטובלות בירק, ונחלים מלאכותיים יזרמו ברחבי העיר לרווחת תושביה. עפ"י פרסומים בעיתונות המצרית כבר בשנת 2021 יחל מעבר משרדי הממשלה לעיר החדשה.  </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2519%D7%A9+++848%D7%A7++210507+%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA+%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94+%D7%94%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA+.png" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> יש לזכור, כי במצרים לא "הכל דבש" ובד בבד עם בניית הערים המתוכננות המאפשרות תנאי חיים נוחים למעמד הבינוני והגבוה במצרים, נבנות במצרים שכונות עוני רבות. שכונות אלה נבנות בד"כ כיוזמה פרטית של חקלאים, שמאסו בעבודת האדמה ומוכרים/משכירים את אדמתם לאנשים הבונים את ביתם בשיטת "בנה חושתך" משאריות חומרי בניה מזדמנים. הבניה הלא מוסדרת והלא מתוכננת, יוצרת שכונות עוני חדשות במתכונת כפרי העוני של במצרים מקדמת דנה.  </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2518%D7%A9++210326++%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%A2%D7%9C+%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2+%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%AA.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h2> <span> לסיכום </span> </h2> <p> <span> <span> השכונות של ה"מתעשרים החדשים" על הרווחה המנקרת העיניים שבחוצותיהן, מבליטות ביתר שאת את העוני של מרבית תושבי מצרים, החיים עדיין בבתים מטים לנפול שחלקם עדיין בנוי מלבני טיט. פער זה בין עשירים לעניים הוא מוקש חברתי, שאיני יודע כיצד מתכונן הממשל במצרים לטפל בו. אורח החיים הראוותני של עשירי מצרים מקרין גם על המעמד הבינוני ובעיקר על המשרתים בצבא הקבע, שלא רוצים להישאר מאחור. ממשלת מצרים מנסה לרצות את המקורבים לה, על ידי בניית מרכזי ספורט מפוארים, הנבנים כיום הן במחנות הצבא והן בשכונות של מעמד הביניים.    </span> </span> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <a> <img src="" alt=""/> </a> </div> Mon, 01 Mar 2021 11:08:40 GMT https://www.dekelegypt.co.il/180701 מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/210222 מר אלכס צייטלין, מנהל אתר "באים אל הפרופסורים", מקיים סדרת מפגשים שבהם הוא מראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ה' שלפניכם עוסק בנושא תרומת מודיעין השטח (המודיעין הגיאוגראפי) למלחמות ישראל בשנים 1957 - 1967. בהרצאה מנותחת תרומתו של מודיעין השטח לניצחון צה"ל מול מצרים וסוריה, ומנגד מוזכרים גם כמה "פספוסים של אמ"ן במלחמה זו שלא נדונו בשיח הציבורי. המפגש מבוסס על ספרו של אלי דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגראפי". <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> תוכן הסרט </b> </font> </div> <div>   <br/> </div> <div> מר אלכס צייטלין, מנהל אתר "באים אל הפרופסורים", מקיים סדרת מפגשים שבהם הוא מראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ה' שלפניכם עוסק בנושא תרומת מודיעין השטח (המודיעין הגיאוגראפי) למלחמות ישראל בשנים 1957 - 1967. בהרצאה מנותחת תרומתו של מודיעין השטח לניצחון צה"ל מול מצרים וסוריה, ומנגד מוזכרים גם כמה "פספוסים של אמ"ן במלחמה זו שלא נדונו בשיח הציבורי. המפגש מבוסס על ספרו של אלי דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגראפי".   </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Sun, 28 Feb 2021 09:26:48 GMT https://www.dekelegypt.co.il/210222 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/210224 המאמר מנתח ומסכם את הפעילות המואצת של צבא מצרים לפיתוח תשתיות צבאיות. מהניתוח עולה בבירור כי בראש מענייו של צבא מצרים נמצאים סיני ומרחב קהיר – התעלה. היכולות של צבא מצרים לבצע המהלכים המפורטים במאמר זה מחייבות את צה"ל לתת את דעתו על הנושא. המאמר פורסם לראשונה בגיליון 489 של הוצאת מערכות בקישור: https://www.maarachot.idf.il/ <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA+%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%94-19fdbb7d.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 29.06.2020 </div> </div> <div data-rss-type="text"> המאמר שלפניכם פורסם בגיליון 489 של "הוצאת מערכות" <div>  בקישור <a href="https://www.maarachot.idf.il/" target="_blank"> https://www.maarachot.idf.il/ </a> . לנוחותכם אני מפרסם מאמר זה גם באתר שלי. בגרסה המופיעה באתר זה נוספו נספחים שאינם מופיעים ב"מערכות" </div> <div> <br/> </div> </div> <h2> מבוא </h2> <div data-rss-type="text"> מאז שתפס עבד אל־פתח א־סיסי את השלטון במצרים ביולי 2017, ניכרת פעילות ענפה מאוד של צבא מצרים בהצטיידות באמצעי לחימה מודרניים. פעילות זאת שמה את צבא מצרים במקום התשיעי[1] בעוצמתו בין הצבאות בעולם. מניתוח התשתיות הצבאיות הנבנות בסיני ובחזית התעלה, עולה כי האצת ההתעצמות של צבא מצרים החלה כבר ב־2007. משנה זאת ניכרת עלייה בולטת בבניית מתקני מערכות תשתית כגון מחסני תחמושת ודלק. לבניית התשתיות אין כל קשר למאבק שמנהלת מצרים נגד ארגונים אסלאמיים בסיני, והיא נועדה, ככל הנראה, להכשיר את זירת המלחמה בסיני <div> [2] לעימות עם ישראל. מאמר זה ינתח את עיקר הפעילות בתחום בניית התשתיות וינסה להעריך מדוע מצרים נוקטת פעילות זאת.  <font> </font> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <h2> הסכם השלום ומגבלותיו על צבא מצרים  </h2> <div data-rss-type="text"> אבן הראשה בהסכם השלום שנחתם במרס 1979 בין ישראל ובין מצרים היה נספח צבאי, שעיקרו פירוז מוחלט של החלק המזרחי של סיני (שטח B במפה) מכל נוכחות צבאית. בחלק המערבי של סיני (שטח A במפה) הוּתר למצרים להחזיק כוח שלא יעלה על דיוויזיה ממוכנת, כולל התשתיות הדרושות לה. ההסכם מפרט את סוגי כלי הנשק המותרים להחזקה באזור, את מספרם ואת מספר החיילים המדויק שרשאים לשהות בו. השבת סיני לריבונות מצרים מחד גיסא והיעדר אויבים משמעותיים נוספים מאידך גיסא, לכאורה היו אמורים להביא את מצרים לצמצום צבאה הסדיר הגדול שנבנה לקראת מלחמת יום הכיפורים, או לפחות להעביר חלק מהכוח לעוצבות מילואים.  </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2329%D7%A9+++200617+++%D7%9E%D7%A4%D7%AA+%D7%AA%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%98+%D7%A9%D7%9C+%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%96+%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99-67b09aed.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> ואולם מצרים פעלה אחרת, וקיבלה החלטה אסטרטגית לשמר ואף להעצים את צבאה, כך שיהיה מוכן למערכה נוספת. כיום כולל סד"כ הצבא המצרי הסדיר[3] לפחות 13 דיוויזיות עם חטיבות עצמאיות רבות, ובסך הכול פועלות בו 118 חטיבות לפחות.[4] המצרים מאוד לא אהבו, בלשון המעטה, את הנספח הצבאי, המגביל את נוכחותם בארצם שלהם, ומיד לאחר חתימת ההסכם החלו בניסיונות לכרסם בו ללא לאות.[5]  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> המשימות המשוערות[6] שהוטלו על צבא מצרים לאחר הסכם השלום </font> </b> </div> <div> עקב מגבלות ההסכם, נערכו המצרים להגנה על קו A, החוצה את סיני בתוואי נח"ל־ים בצפון, רפידים במרכז ומסתיים בדרום ממערב לשארם א־שייח'. במרכזו, בפתחת רפידים, נבנה מתחם דיוויזיוני משוכלל הכולל מוצבים, מיקוש ותעלות נ"ט. ממזרח לקו A בנו המצרים, בדרכי עורמה, שרשרת של מוצבים פלוגתיים שנועדו, ככל הנראה, לעכב את צה"ל בדרכו מערבה. </div> <div> <br/> </div> <div> המשימה העיקרית שהוטלה על הצבא המצרי לאחר הסכם השלום הייתה לשמר את "פירות השלום", כלומר להגן ככל האפשר על כל סיני, אבל להכיר באפשרות שבמקרה של עימות בין הצבאות יצליח צה"ל לכבוש חלקים מסיני, ולכן קו העצירה שממנו אין לסגת הוא קו A. </div> <div> <br/> </div> <div> ממערב לקו A בנו המצרים תשתית של מחנות צבא, מפקדות ומערכות קשר. כמו כן, בצפון סיני נבנתה תשתית לוגיסטית המאפשרת תספוק (חלקי) של חמש דיוויזיות לפחות, ותשתית לדיוויזיה נוספת הוקמה בדרום סיני. היקף הבנייה[ ] של התשתיות חרג מהסכם השלום. ממזרח לקו A נבנתה תשתית אזרחית "תומכת לחימה" שכללה קווי מים, מערכות קשר ובתי חולים. לסיכום, עד 2007 הייתה התפיסה המצרית הגנתית בעיקרה, לצד ההכרה שבמקרה של עימות עם ישראל עלולים חלקים ממזרח סיני ליפול לידיה.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> המהפך בתפיסת הגנת סיני לאחר 2007 </font> </b> </div> <div> החל ב־2007[ ] חלה תפנית מהותית ביחסו של צבא מצרים לסיני. מצד אחד הופסקה תחזוקת המתחם הדיוויזיוני בפתחת רפידים שעמד במרכז התוכנית המצרית להגנת סיני, עד שהפך לנטוש, מכוסה חול ולמעשה לא קיים יותר. מצד שני, החלה בנייה מואצת של מערכות תשתית שונות בסיני ובחזית התעלה. תשתיות אלה מכשירות את זירת המלחמה בסיני לעימות עם ישראל, כולל מהלכים התקפיים לעבר שטחה. </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2364%D7%A9+++200629+-+%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9E%D7%AA+%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%91+%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%A1%D7%94+%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9C.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> ההתפתחות המואצת של אפשרויות חציית תעלת סואץ </font> </b> </div> <div> מאז מלחמת יום הכיפורים ועד 2004 ניתן היה לחצות את תעלת סואץ דרך חמישה גשרים ומנהרה אחת. שניים מהגשרים היו גשרי קבע אזרחיים, והאחרים היו גשרים צפים צבאיים מסוג יוניפלוט,[9] שבמהלך השנה היו מונחים מעל המים וניתן היה להשתמש בהם לחציית התעלה תוך דקות ספורות. גם שלושת הגשרים הללו חרגו בהרבה מצורכי הדיוויזיה הערוכה בסיני דרך קבע.[10]  </div> <div> <br/> </div> <div> ב־2004 החלו המצרים להרחיב את אפשרויות החצייה בכמה דרכים. תהליך ההרחבה של מערך חציית התעלה החל בהוספת שישה גשרים מסוג יוניפלוט, המאפשרים חציית טנקים את התעלה. כל גשר כזה נבנה מ־16 דוברות.[11] הדוברות הונחו על כבש משופע שהונח על גדת התעלה, וכך בעת הצורך, על־ידי שחרור מעצור, גולשת הדוברה למים בכוח הכבידה. משך הזמן הדרוש להרכבת 16 הדוברות לגשר מוערך כשעה. כיום מוצבים לאורך התעלה 13 גשרים מסוג זה, ובנייתם של ארבעה נוספים צפויה להסתיים בקרוב.  </div> <div> <br/> </div> <div> בד בבד עם בניית הגשרים המונחים על הגדה, קודמו מאזור קהיר לאזור התעלה גשרי סער מהירי הקמה מסוג .P.M.Pגשרים אלה הם בעלי ניידות גבוהה לעומת גשרי היוניפלוט שניידותם מוגבלת, וניתן להרכיבם במקומות שאינם ידועים מראש. תהליך הקידום של גשרי סער וציוד סער נוסף[12] הואץ מאוד, ובעקבות זאת החל מ־2015 נבנו בסיני[13] מחנות ל־12 גדודי סער. סך הכול ממוקמים כיום לאורך התעלה מחנות קבע ל־20 גדודי סער.  </div> <div> <br/> </div> <div> ב־2013 נפגע גשר השלום העובר מעל תעלת סואץ מדרום לקַנְטַרַה, וכל הניסיונות לתקנו כשלו. ב־2015 הוחל בכריית תעלה נוספת, המכונה "תעלת סואץ החדשה". מדובר בקטע של 35 ק"מ שבו מתאפשרת תנועה דו־סטרית של אוניות. התעלה החדשה הפכה את גשר מסילת הברזל בפירדאן לפסל סביבתי. כך נוצר מצב שבו לאזרחים בסיני נותרה רק אפשרות החצייה במנהרה האזרחית (שהוקמה עוד בימי הנשיא סאדאת), או באמצעות מעבורות. </div> <div>   </div> <div> המצב שבו שני הגשרים האזרחיים משותקים[14] חייב אזרחים הרוצים לחצות את התעלה להמתין, לעיתים אף כמה ימים. כדי לפתור מצוקה זו החלה ב־2016 בנייה של גשרים צפים. הגישור הצף האזרחי מאפשר מחד גיסא תנועת כלי רכב מהירה יחסית, אך מאידך גיסא הוא מקובע למקומו, ובעיתות חירום קל באופן יחסי לפגוע בו. כיום פרוסים לאורך התעלה שבעה גשרים מסוג זה.  </div> <div> <br/> </div> <div> ב־2015 יצא הנשיא א־סיסי בתוכנית לכריית שבע מנהרות מתחת לתעלה, ובכל אחת כביש שרוחבו כשבעה מטרים וחצי. כיום פעילות ארבע מהמנהרות, והחמישית נמצאת בשלבי בנייה מתקדמים. ככל הנראה, התוכנית לכריית שתי מנהרות נוספות הוקפאה. מבחינה צבאית, היתרון הבולט של המנהרות הוא מהירות תנועה הזהה לתנועה בכביש, לעומת התנועה האיטית בגשרים הצפים הצבאיים. יתרון נוסף במנהרות הוא שכוח גדול יכול לחצות את התעלה בלי להפסיק בה את השיט. </div> <div> <br/> </div> <div> יוצא אפוא שכיום ניתן לחצות את התעלה בכ־60 אפשרויות, גידול של 1,000% לעומת המצב ב־2004. נוסף לכל אלה, פועלות בשגרה גם כ־30 מעבורות צבאיות ואזרחיות. סביר שכמות זו תגדל בחירום.[15] </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%E2%80%8F%E2%80%8F2033%D7%A9+++200606+%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A+%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%AA.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> מפקדות ומוצבי פיקוד מעל רמת הדיוויזיה </font> </b> </div> <div> לפני 2007 נכרו במורדות המערביים של ג'בל עליקה[16] כמה מנהרות ונבנו בונקרים. מניתוח השטח של המתקן ברור כי מדובר במוצב פיקוד מוגן של מסגרת על־דיוויזיונית. קשה לקבוע בוודאות באיזו מסגרת מדובר, אך ככל הנראה במפקדה של ארמייה 3. סביר שבסיני נבנו מוצבי פיקוד נוספים לארמייה 2, ואולי אף למוצב פיקוד קדמי של המטכ"ל המצרי. </div> <div> <br/> </div> <div> לאחרונה אותרה בג'בל אום חשיבה[17] מפקדה גדולה מאוד שבה יותר מ־200 מבנים, ושבקרבתה נבנה שדה תעופה צבאי. להערכתי מדובר במפקדת הקבע לכוחות המצריים הערוכים בסיני. מהיקף מחנה המפקדה, שבו משרתים להערכתי אלפי קצינים וחיילים, ניתן להסיק כי היא אמורה לפקד על סדר כוחות של כמה דיוויזיות. בניית המפקדה החלה ב־2016. </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2311%D7%A9+++839+%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93%D7%94+%D7%95%D7%A9%D7%93%D7%94+%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94+%D7%94%D7%92%D7%91%D7%9C+%D7%90%D7%95%D7%9D+%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%94%D7%91.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> על־פי מקור מצרי,[18] המצרים בנו בסיני מוצב הפיקוד בעומק של 27 מטר מתחת לפני הקרקע, והוא עמיד בפני פצצות חודרות בונקרים הנמצאות בידי ישראל. אם ידיעה זו נכונה, סביר להניח שמוצב פיקוד זה נמצא בקרבת המפקדה העילית בג'בל אום חשיבה. לא הרחק משם, בציר הגידי, בנו המצרים לפני מלחמת ששת הימים מוצב פיקוד מבוצר ומשוכלל שנועד לשמש כמוצב פיקוד קדמי של המטכ"ל המצרי. נוסף על המפקדה הזאת אותרו שני מחנות זהים, קטנים יותר,[19] המיועדים ככל הנראה לשמש גם כמפקדות קדמיות לענייני מנהלה של ארמיות השדה. </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2310%D7%A9+++769+%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94+%D7%90%D7%9D+%D7%9E%D7%97%D7%A1%D7%94-dbf65141.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> כל המפקדות האלה משמשות את צבא מצרים בעת שגרה. בעת עימות עם ישראל הם ידלגו ככל הנראה מזרחה - למוצבי פיקוד מבוצרים שנבנו או שייבנו בקו של ג'בל מע'רה – ביר אל־חסנה – נח'ל. אם אכן נבנה בג'בל אום חשיבה מרכז מבצעים מבוצר, עמוק מתחת לפני הקרקע, ייתכן שבעת עימות עם ישראל הוא ישמש כמוצב פיקוד קדמי של המטכ"ל המצרי.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> הגדלת כמות מחסני התחמושת בסיני ב־160% </font> </b> </div> <div> עד 2007 נבנו בסיני 21 אתרים לאחסון תחמושת, בהם 367 מבני אחסון תת־קרקעיים המשתרעים על שטח של כ־25 אלף מ"ר. מחסני התחמושת יועדו לשמש לחטיבות הערוכות בשגרה בסיני כמחסנים קדמיים[20] לחמש דיוויזיות. שני מחסנים נוספים נבנו כמחסנים קידמיים של ארמייה.     </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2124%D7%A9++76+%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%AA++++200612.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> בשנים 2010-2007 הורחבו כמעט כל אתרי האחסון באופן ניכר. במהלך זה נבנו עוד 467 מבני אחסון המשתרעים על שטח של 40 אלף מ"ר. סך הכול הורחב מערך אחסון התחמושת בסיני ב־158%. חלק ממבני האחסון החדשים גדולים יותר, וניתן להשתמש בהם במלגזות. בדרום סיני קיימים מחסני תחמושת נוספים בהיקף של כדיוויזיה. </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2123%D7%A9+47+%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%AA+%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> הגדלת מאגרי הדלק המרחביים והאסטרטגיים בסיני ב־900% </font> </b> </div> <div> עד 2007 הוקמו בסיני עשרה אתרים מרחביים לאספקת דלק לכוחות היבשה. מדובר בתחנות דלק גדולות מאוד, בקיבולת כוללת של כ־20 מיליון ליטר דלק. בכל מתקן כזה הונחו מתחת לקרקע כמה עשרות מכלי דלק סטנדרטיים, מהסוג הנפוץ גם בתחנות דלק אזרחיות.[21] ב־2011 החל תהליך של הרחבת מאגרי הדלק המרחביים במכלי דלק נוספים - הפעם בעיקר במכלים גדולים הבנויים בזוגות. הקיבולת המשוערת של כל זוג מכלים היא שני מיליון ליטר. תהליך ההרחבה כמעט הכפילם, מ־20 מיליון ליטר ל־48 מיליון ליטר כיום. </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> בשנים 2010-2007 נבנה בסיני[22] מאגר דלק אסטרטגי[23] בקיבולת של כ־25 מיליון ליטר דלק, שהביא לגידול של 130% במאגרי הדלק התת־קרקעיים בסיני. המתקן נועד ככל הנראה לשמש בעיקר כמאגר חירום קדמי של כוחות היבשה בצבא מצרים. בד בבד, שני מאגרי דלק בעלי קיבולת כפולה הוקמו בגדה המערבית של התעלה: מאגר בכל ארמייה. ב־2015 נבנה בסיני, בקרבת ציר המתלה, מאגר דלק אסטרטגי בקיבולת של כ־120 מיליון ליטר. מדובר בכמות דלק החורגת מצורכי כוחות היבשה של צבא מצרים, ונראה כי המאגר תוכנן כדי לספק דלק בעיקר לחיל האוויר המצרי, שבתקופה זו החל לבנות שדות תעופה צבאיים בסיני. </div> <div> <br/> </div> <div> בסך הכול יש בסיני מאגרי דלק תת־קרקעיים לשעת חירום בקיבולת של כ־193 (!) מיליון ליטר. יש לזכור כי יש בסיני שפע של דלק אזרחי, וגם בית זיקוק המיועד לנפט הגולמי המצוי במקום בשפע. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> פיתוח שדות תעופה צבאיים בסיני </font> </b> </div> <div> כשצה"ל נסוג מסיני בעקבות הסכם השלום הוא הותיר מאחוריו שבעה שדות תעופה. ההסכם מאפשר למצרים להשתמש בהם למטרות אזרחיות בלבד. עד 2015 קיימו המצרים את ההסכם, למעט הטסת אח"מים במסוקים צבאיים שסיירו בכל רחבי סיני. התפנית הגיעה לאחר 2015, כשהנשיא א־סיסי החליט להיטיב עם תושבי מרכז סיני ובנה נמל תעופה בין־לאומי ברפידים. העבודות כללו את שיפוץ השדה הצבאי שהותיר אחריו צה"ל, וסלילת מסלול נוסף עם מסוף נוסעים מודרני. לכאורה מדובר היה בהחלטה מסחרית שגויה, בהתחשב במספרם המועט של תושבי מרכז סיני ובעובדה שהאזור אינו נחשב לפנינת תיירות, אך הייעוד האמיתי נחשף עם בניית שמונה דירים למטוסים ומחנה צבאי גדול, שבשטחו הוקמו מחסני תחמושת ומאגרי דלק תת־קרקעיים.  </div> <div> <br/> </div> <div> בד בבד עם בניית השדה ברפידים נבנו בשדה התעופה האזרחי באל־עריש שישה דירים והוקמו שני מחנות צבא בקיבולת גדודית. ארבע שנים לאחר מכן, ב־2019, חלה תפנית במרחב שדה התעופה אל־עריש. סביב השדה, בשטח של 14X14 קמ"ר, נבנתה חומת בטון מזוין ולצידה עשרות מגדלי שמירה ומוצבי הגנה. כל האזרחים שהתגוררו באזור פוּנו, בתיהם נהרסו ומטעיהם נעקרו.  </div> <div> <br/> </div> <div> בימים אלה סוללים המצרים במקום שני מסלולי תעופה נוספים. נראה שהשטח העצום (כשטח גוש דן) הופך למרחב צבאי מוגן, ובהחלט אפשרי שייבנו בו מתקנים צבאיים נוספים. במקביל לבניית השדות הבין־לאומיים ברפידים ובאל־עריש, נבנה שדה תעופה באום חשיבה, בקרבת המפקדה הכללית של צבא מצרים. שדה זה ידוע כצבאי, ובשונה מהשאר, אין ניסיון להסוואתו.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> הרחבת שדות תעופה צבאיים במרחב קהיר–תעלת סואץ </font> </b> </div> <div> כהכנה למלחמת יום הכיפורים נבנו במרחב קהיר–תעלת סואץ 15 שדות תעופה צבאיים, שכללו 19 מסלולים וכ־250 דירים.[24] מדובר בבנייה נרחבת על־פני שטח קטן יחסית. שדות התעופה שימשו את חיל האוויר המצרי עד 2013, ובשנה זאת נסלל מסלול תעופה נוסף בשדה התעופה הצבאי בע'רדקה, הפעם לטובת פיתוח התיירות במפרץ סואץ. התפנית הגדולה חלה ב־2015, כשהחלו עבודות הרחבה של ארבעה שדות תעופה צבאיים, שלהם נוספו שלושה מסלולים ו־79 דירים. באותה עת נבנה בדהשור, כ־30 ק"מ מדרום-מערב לקהיר, שדה תעופה צבאי חדש, שמשמש ככל הנראה להובלת גיסות ותספוקת בהיטס.[25] במקביל לעבודות פיתוח שדות התעופה, הורחבו ארבעה שדות תעופה נוספים, במערב מצרים ובדרומה. ואולם, עיקר עבודות הפיתוח מתבצע במרחב סיני ובמרחב קהיר – תעלת סואץ.   </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2365%D7%A9+%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA+%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97+%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94+%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99+%D7%95%D7%91%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%94.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> <font> הקמת מאגרי דלק אסטרטגיים בגדה המערבית של תעלת סואץ  </font> </b> <div> במלחמת העולם השנייה בנה הצבא הבריטי בפנארה,[26] סמוך לתעלת סואץ, מאגר דלק תת־קרקעי בקיבולת של כמאה מיליון ליטר, ששימש כמאגר הדלק הצבאי המרכזי של צבא מצרים במלחמת יום הכיפורים. יש לציין שגם צה"ל נהנה ממנו כשכוחותינו חצו את התעלה. נוסף על כך, כחלק מההכנות למלחמת יום הכיפורים נבנו ב־1972 בכל רחבי מצרים עשרה מתקנים לאחסון דלק לחירום, בקיבולת כוללת של כמיליארד ליטרים. לאחר המלחמה נמשכה בניית מאגרי הדלק האסטרטגיים אך ורק בגזרת התעלה וים סוף.[27] סך הכול הוקמו שישה אתרי אחסון בקיבולת כוללת של 500 מיליון ליטר, רובם לאחר שהנשיא א־סיסי תפס את השלטון במצרים.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> פיתוח תשתיות צבאיות נוספות  </font> </b> </div> <div> ב־26 בפברואר 2018, באמצעות הודעה לתקשורת,[28] הודה רמטכ"ל צבא מצרים מוחמד פריד חיג'אז[29] כי בסיני שוהים 88 גדודים ו־42 אלף חיילים (בעוד הסכם השלום מתיר את הימצאותם של 22 אלף חיילים בלבד). אין בידי כותב המאמר כלים לספור את החיילים המצרים בסיני, אך עד 2007, זמן רב לפני שמצרים יצאה במבצעים מתוקשרים של מלחמה במחבלים, נבנתה בסיני תשתית למחנות קבע ל־120 גדודים. מאז ועד היום נוספו להם 50 מחנות לכל הפחות, ומכך אפשר להסיק שבעת שגרה יש בסיני כוחות בהיקף של שלוש דיוויזיות לפחות. </div> <div> <br/> </div> <div> מערך מובילי הטנקים הוכפל מ־750 ל־1,500, וסד"כ זה מאפשר ניוד בה בעת של שלוש דיוויזיות משוריינות. </div> <div> <br/> </div> <div> ב־2016 החלה סלילת כבישי האורך המובילים מהתעלה לעבר גבול ישראל: הציר המרכזי איסמעיליה-רפידים-קציעות הפך לכביש דו־מסלולי בעל שני נתיבי תנועה בכל מסלול; פעולה דומה ננקטה בציר הדרומי סואץ-מתלה-נחל-אילת; וכמו כן נסלל מחדש כביש ג'ניפה-ואדי מליז (ציר הגידי). תהליך סלילת כל צירי האורך[ ] הושלם זה מכבר.  </div> <div> <br/> </div> <div> מערך המנהרות לאחסון נשק אסטרטגי, הנכרות בחזית התעלה בלבד, גדל מ־18 מנהרות ל־56. מול איומים כמו איראן, טורקיה, לוב או אתיופיה לא נכרות מנהרות מסוג זה. </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2221%D7%A9+++841%D7%98+++200612+++%D7%92%D7%91%D7%9C+%D7%A2%D7%AA%D7%A7%D7%94-ec664d40.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> ב־2009 החל תכנון לבנייה ולהרחבה ניכרת של נמלים, והעבודות בשטח החלו ב־2012. כיום מצויים בתהליך בנייה שבעה נמלים צבאיים, מהם שניים בסיני, וארבעה נמלים אזרחיים. להערכתי, אחת הסיבות העיקריות לבניית הנמלים ולרכש הגדל של כלי שיט הוא רצון מצרים לשלוט בחירום על נתיבי האספקה לישראל בים התיכון.31]   </div> <div> <b> <font> <br/> </font> </b> </div> <div> <b> <font> סיכום </font> </b> </div> <div> מניתוח בניית מערכות התשתית הצבאית והאזרחית במצרים עולה כי ב־2007, ואולי אף לפני כן, חלה תפנית ביחסה של מצרים בכל הקשור לסיני: התקבלה החלטה אסטרטגית לזנוח את קו A, שנבנה בהשקעה של משאבים רבים. ההחלטה החדשה הטילה על צבא מצרים משימת הגנה של "אף שעל", המחייבת בנייה של יכולת להגיע במהירות ל"קו הירוק" רפיח-אילת, ולבסס שם קו הגנה שיאפשר פיתוח מתקפה על שטח ישראל.  </div> <div> <br/> </div> <div> מפנה נוסף במדיניות המצרית התרחש ככל הנראה בשנים 2015-2014, לאחר שא־סיסי תפס את השלטון במצרים, ועיקרו ההחלטה שמגבלות הסכם השלום בנוגע להתנהלות כוחותיהם בסיני אינן חלות עליהם יותר: לא עוד "גניבה" של בניית מוצבים בשטח B ולא עוד זחילות מתחכמות של כוחות עודפים לסיני, אלא קביעה שההיערכות הצבאית בסיני תהיה בהתאם לשיקולים הצבאיים בלבד. החלטה זאת מיושמת בשטח כבר מ־2016, בהקמת המפקדה הגדולה בג'בל אום חשיבה. מכך עולה כי כבר אז (אם לא קודם לכן) נפלה במטכ"ל המצרי ההחלטה להחזיק בסיני באופן קבוע כוחות בהיקף גדול. צעד זה מסמל את קבורתו למעשה של הנספח הצבאי להסכם השלום.  </div> <div> <br/> </div> <div> מתברר אפוא, כי כל המלחמה המתוקשרת של מצרים ב־2018 נגד המחבלים, וההסכמה" הישראלית להכנסת כוחות צבא נוספים כדי להילחם בטרור - היו הצגה אחת גדולה. כבר ב־2015 החליטו המצרים להתעלם מההגבלות שהוטלו עליהם במסגרת הסכם השלום. לכניסת כוחות אלה אין כל קשר לפעילות הצבאית המוגבלת שיוזמים המצרים נגד המחבלים האסלאמיסטיים בסיני.[32]  </div> <div> <br/> </div> <div> מההשקעה העצומה בבניית המפקדה באום חשיבה ניתן לקבוע בבטחה כי מדובר במפקדה שמתוכננת להישאר במקום שנים רבות, וללא כל תלות ב"מלחמה" המינורית שמנהלת מצרים נגד המחבלים בסיני.  </div> <div> <br/> </div> <div> מאז שתפס א־סיסי את השלטון במצרים, הוא עמל לטפח את צבאו ולציידו במיטב כלי הנשק הנמכרים בעולם. במקביל הוא שוקד על פיתוח התעשייה הצבאית המצרית.[33] </div> <div> <br/> </div> <div> מניתוח כולל של פיתוח התשתיות הצבאיות במצרים עולה בבירור כי בראש מעייניו של צבא מצרים נמצאים סיני והמרחב קהיר–התעלה. בשנים האחרונות מפרסמת התקשורת "איומים" חדשים על מצרים: איום על מימי הנילוס על־ידי בניית סכר באתיופיה; איום מצד טורקיה על המים הכלכליים של מצרים בים התיכון; איום מצד לוב באמצעות המחבלים הגולשים משטחה לעבר מצרים; ואיום איראני על השיט בתעלת סואץ. אני סבור כי איומים אלו מוגזמים וכי מצרים אינה בונה כמעט אף תשתית צבאית כדי להילחם באיומים החדשים. זה, כמובן, לא אומר שמצרים לא תנקוט פעילות צבאית כירורגית מול איום כזה או אחר. </div> <div> <br/> </div> <div> המערך הלוגיסטי שנבנה בסיני מצמצם בצורה ניכרת את התלות של צבא מצרים בגשרי התעלה בעת חירום. המערך המסועף של אפשרויות חציית התעלה שפותח בשנים האחרונות, רכש המובילים ופיתוח צירי התנועה בסיני – כל אלה מאפשרים למצרים להכניס לסיני, בתוך כ־12 שעות, כשלוש עד חמש דיוויזיות.[34] כוח זה מתווסף לדיוויזיות הערוכות בסיני בשגרה, כל ימות השנה. שדות התעופה הרבים הפועלים בסיני מאפשרים למצרים לספק הגנה אווירית לכוחות שיחצו את התעלה, עד בואם של כוחות ההגנה האווירית. היכולות של צבא מצרים לבצע את האמור לעיל מחייבות את צה"ל לתת את דעתו על הנושא.  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2353%D7%A9+210106+%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97+%D7%AA%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> <font> הערות </font> </b> <div>  [1] אתר החדשות הרוסי "ספוטניק" בשפה הערבית פרסם ב־19 ביוני 2020 כי צבא מצרים הוא החזק ביותר מבין 15 צבאות במזרח התיכון, וממוקם במקום התשיעי בעוצמתו מבין 138 מדינות בעולם. <a href="https://bit.ly/3mGi5lo" target="_blank"> https://bit.ly/3mGi5lo </a> </div> <div>  [2] מונח מצרי שמשמעו ביצוע עבודות תשתית שיאפשרו את ביצועה המיטבי של פעילות צבאית בלחימה עתידית עם ישראל. </div> <div>  [3]  כוחות המילואים בצבא מצרים מיועדים ככל הנראה להשלמת תקנים ביחידות הסדירות ובהתרחש אבדות בעת מלחמה. מחישוב נתוני השטח של מחסני החירום המטכ"ליים ובעקבות זיהוי הכלים המצויים בהם עולה כי הם מכילים די ציוד לצורך הקמת מסגרות דיוויזיוניות נוספות.  </div> <div>   [4] המבנה הבסיסי של היחידות בצבא מצרים הוא מבנה סובייטי "כבד", ומספר יחידות המשנה, כלי הנשק והציוד הנלווה גדול בהרבה מהמקובל בצה"ל. לפיכך ספירת החטיבות בצבא נותנת תמונה נאמנה יותר על עוצמתו.   </div> <div>   [5] אלי דקל, <b> מודיעין תלוש מהקרקע </b> , אלי דקל ספרים, אלקנה, 2010.  </div> <div>   [6] מניתוח השטח, בהתייחס לתשתיות הצבאיות והכלכליות של מצרים, ובעקבות היכרות בת עשרות שנים עם צבא מצרים במהלך שירותי הסדיר ובמילואים, אני מעריך כי אלו הם משימותיו של צבא מצרים כיום. </div> <div> <br/> </div> <div>   [7] ההסכם מתיר בניית תשתיות לדיוויזיה אחת, ואילו המצרים בנו תשתיות לכמה דיוויזיות. </div> <div>   [8] ייתכן שראשית התהליך כבר ב־2004, כשהמצרים הכפילו את מערך הגישור על תעלת סואץ – להלן סעיף גישור. </div> <div>   [9] גשר יוניפלוט מורכב מעשרות ארגזי ציפה (פונטונים) בגודל ½2 X ½2 X 5 מטרים. </div> <div>   [10] דיוויזיה בשלמותה מתוכננת לחצות את התעלה בשני גשרים בלבד. לאחר החצייה ניתן להסתפק רק בגשר אחד לצורכי אספקה. </div> <div>   [11] הסיבה לבניית הגשרים המורכבים בחלקם על הגדה, נעוצה ברצון לחסוך בהוצאות. גשר המונח כל ימות השנה במים ניזוק מקורוזיה, והטלטולים הנוצרים על־ידי הגלים פוגעים בחיבורים בין הפונטונים.  </div> <div>   [12] לדוגמה, דוברות סער מתנייעות מסוג G.S.P ו־PMM2M, גשרי דמה, ומשאיות אמפיביות מסוגים שונים. </div> <div>   [13] בניית מחנות הגישור בסיני מהווה הפרה של הנספח הצבאי להסכם השלום.  </div> <div>   [14] בנוגע לגשר השלום הפגוע – לא ברור אם בכלל ומתי יתוקן. בנוגע לגשר מסילת הברזל בפירדאן שיצא משימוש עקב כריית תעלת סואץ החדשה, המצרים בונים כיום גשר מסילת ברזל על התעלה החדשה. להערכתי הבנייה תסתיים רק בסוף 2021 או בראשית 2022. </div> <div>   [15] במלחמת יום הכיפורים השתדלו המצרים להפעיל את הגשרים הצפים בשעות החשכה, וביום פעלו מעבורות והמשאיות האמפיביות מסוג P.T.S ו־K-61.  </div> <div>   [16] כשלושה קילומטרים מדרום לכביש המתלה, וכ־28 ק"מ ממזרח לתעלת סואץ.   </div> <div>   [17] באזור זה בנה צה"ל את מוצב הפיקוד הקדמי של פיקוד הדרום, וממנו ניהל הפיקוד את מלחמת יום הכיפורים. </div> <div>  [18] "פורטל ההגנה של מצרים", 26 בפברואר 2018 - <a href="https://bit.ly/3kTRiSi" target="_blank"> https://bit.ly/3kTRiSi </a> </div> <div>   [19] האחד באום מחצה, כעשרה ק"מ מצפון לאום חשיבה; והשני אותר בג'בל ג'ריפה, כ־32 ק"מ דרומית מזרחית לג'בל אום חשיבה. </div> <div>   [20] מחסן קדמי הוא שלוחה של מסגרת לוחמת (דיוויזיה או ארמייה) הערוכה בשגרה בגדה המערבית של התעלה.   </div> <div>   [21] בתחנת דלק אזרחית יש בדרך כלל שלושה-ארבעה מכלים בקיבולת של 50-15 אלף ליטר, ואילו כאן יש כמה עשרות מכלים בקיבולת משוערת של 35 אלף ליטר. </div> <div>   [22] כעשרה קילומטרים ממזרח לכפר סָרָפֵאום שבתעלת סואץ, במרחב שבו נמצאת "החווה הסינית". </div> <div>   [23] מאגר אסטרטגי שנועד לענות על כלל צרכי המדינה, כולל דלק למטוסים. </div> <div>   [24] בכל מצרים היו במלחמת יום הכיפורים כ־40 שדות תעופה צבאיים ובהם מעל אלף דירים. </div> <div>   [25] באזור דהשור ערוכים דיוויזיית שריון מטכ"לית ומתקנים לוגיסטיים רבים של צבא מצרים. </div> <div>   [26] ב־2014 פורק המאגר, כנראה עקב דליפות כתוצאה מבלאי.  </div> <div>   [27] בספאג'ה שבים סוף הוקם מאגר בקיבולת של 120 מיליון ליטר. יתר המאגרים הוקמו במרחב קהיר–תעלת סואץ.   </div> <div>    [28] <a href="https://bit.ly/3kNJIsh"> https://bit.ly/3kNJIsh </a> </div> <div>   [29]  <a href="https://www.masrawy.com/news/news_egypt/details/2018/2/26/1271449/" target="_blank"> https://www.masrawy.com/news/news_egypt/details/2018/2/26/1271449/ </a> - </div> <div> <br/> </div> <div>   [30] הציר הצפוני קנטרה-אל־עריש-רפיח, הפך לכביש דו־מסלולי עוד בימי נשיא מצרים אנוַאר סאדאת. </div> <div>   [31] לסקירה של הכותב מנובמבר 2019 בנושא "מצרים מפתחת תשתיות לקראת הפיכתה למעצמה ימית": <a href="/"> http://www.dekelegypt.co.il./200114 </a> </div> <div>   [32] שמעון שיפר, ריאיון עם אלוף עמוס גלעד, ידיעות אחרונות, 29 במרס 2019.  </div> <div>   [33] אני משער כי נוסף על ייצור טנקים, נגמ"שים ותחמושת, עמלה התעשייה הצבאית המצרית גם על פיתוח אמל"ח מתוחכם כמו טילים. <br/> </div> <div>   [34] הדבר תלוי בהחלטה בנוגע לדיוויזיות: האם יגיעו עם כל השובל הלוגיסטי כבר בשלב הראשון, או שמא בהדרגה, כמו במלחמת יום הכיפורים, כשסדר הכניסה לסיני חושב לפרטי פרטים, והכוחות הפחות נחוצים יגיעו מאוחר יותר? </div> <div> <br/> </div> </div> Tue, 23 Feb 2021 17:41:29 GMT https://www.dekelegypt.co.il/210224 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/210221 מר אלכס צייטלין, מנהל אתר "באים אל הפרופסורים", מקיים סדרת מפגשים שבהם הוא מראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ד' שלפניכם עוסק בנושא תרומת מודיעין השטח (המודיעין הגיאוגראפי) למלחמות ישראל בשנים 1948-1957. בהרצאה מוזכר חלקו של מודיעין השטח בפשיטות על משטרות בירדן וברצועת עזה, ובעיקר מתוארת עבודת המודיעין שאפשרה לצה"ל לבצע את מלחמת קדש בשנת 1956. <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> תוכן הסרט </b> </font> </div> <div>   <br/> </div> <div> מר אלכס צייטלין, מנהל אתר "באים אל הפרופסורים", מקיים סדרת מפגשים שבהם הוא מראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ה' שלפניכם עוסק בנושא תרומת מודיעין השטח (המודיעין הגיאוגראפי) למלחמות ישראל בשנים 1957 - 1967. בהרצאה מנותחת תרומתו של מודיעין השטח לניצחון צה"ל מול מצרים וסוריה, ומנגד מוזכרים גם כמה "פספוסים של אמ"ן במלחמה זו שלא נדונו בשיח הציבורי. המפגש מבוסס על ספרו של אלי דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגראפי".   </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Mon, 22 Feb 2021 08:41:38 GMT https://www.dekelegypt.co.il/210221 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/210218 מר אלכס צייטלין מנהל אתר "באים אל הפרופסורים" מקיים סדרת מפגשים בהם הוא מראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ג' שלפניכם עוסק בשימוש המושכל באיסוף בחקר צבאות סדירים. בהרצאה יש ניתוח היתרונות והמגבלות של מקורות האיסוף העומדים לרשות המחקר במטה הכללי. בפרק יש ניתוח היתרונות והמגבלות של כלל אמצעי האיסוף העומדים כיום לרשות המחקר הצבאי, תוך דגש על מקומו של המודיעין המופק מצילומי אוויר, ותרומתו האפשרית של פן איסופי זה ברקיחת ה"תבשיל" של הערכת המצב הלאומית. בסוף ההרצאה מתקיים דיון על המודיעין הדרוש לחקר צבאות לא סדירים, וכן על הסכנה בזניחת המחקר של צבאות סדירים מתוך הערכה שגויה שתם עידן ה"מלחמות הגדולות". <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> תוכן הסרט </b> </font> </div> <div> מר אלכס צייטלין מנהל אתר "באים אל הפרופסורים" מקיים סדרת מפגשים בהם הוא מראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ג' שלפניכם עוסק בשימוש המושכל באיסוף בחקר צבאות סדירים. בהרצאה יש ניתוח היתרונות והמגבלות של מקורות האיסוף העומדים לרשות המחקר במטה הכללי. </div> <div>  בפרק יש ניתוח היתרונות והמגבלות של כלל אמצעי האיסוף העומדים כיום לרשות המחקר הצבאי, תוך דגש על מקומו של המודיעין המופק מצילומי אוויר, ותרומתו האפשרית של פן איסופי זה ברקיחת ה"תבשיל" של הערכת המצב הלאומית. בסוף ההרצאה מתקיים דיון על המודיעין הדרוש לחקר צבאות לא סדירים, וכן על הסכנה בזניחת המחקר של צבאות סדירים מתוך הערכה שגויה שתם עידן ה"מלחמות הגדולות". </div> <div>   </div> <div> <span> <b> <font> זו גרסה ישנה! </font> </b> </span> </div> <div> <span> <b> <font> גרסה עדכנית -הכוללת תמלול </font> </b> </span> </div> <div> <span> <b> <font> <span> ראה באתר זה בקישור </span> <a href="https://www.dekelegypt.co.il/240310" target="_blank"> https://www.dekelegypt.co.il/240310 </a> </font> </b> </span> </div> <div> <span> <b> <font> פורסם בתאריך 10.03.2024 </font> </b> </span> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Thu, 18 Feb 2021 16:30:45 GMT https://www.dekelegypt.co.il/210218 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/210210 מר אלכס צייטלין מנהל אתר "באים את הפרופסורים" מקיים סדרת מפגשים בהם הוא מראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ב' שלפניכם עוסק בראשיתו של אגף המודיעין מיום הקמת צה"ל ועד לאחר מלחמת קדש בשנת 1956. בפרק: סקירה היסטורית קצרה על ראשית עבודת המודיעין בעולם; התפתחות הצילום והמחקר המודיעיני המבוסס על צילומים; התפתחות אגף המודיעין מהקמת צה"ל ועד למלחמת קדש בשנת 1956; התפתחות המחקר הגיאוגראפי וסיכום. <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> תוכן הסרט </b> </font> </div> <div> מר אלכס צייטלין מנהל אתר "באים את הפרופסורים" מקיים סדרת מפגשים בהם הוא מראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ב' שלפניכם עוסק בראשיתו של אגף המודיעין מיום הקמת צה"ל ועד לאחר מלחמת קדש בשנת 1956.  </div> <div> בפרק: סקירה היסטורית קצרה על ראשית עבודת המודיעין בעולם; התפתחות הצילום והמחקר המודיעיני המבוסס על צילומים; התפתחות אגף המודיעין מהקמת צה"ל ועד למלחמת קדש בשנת 1956; התפתחות המחקר הגיאוגראפי וסיכום.  </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Wed, 10 Feb 2021 06:21:18 GMT https://www.dekelegypt.co.il/210210 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/210204 מר אלכס צייטלין מנהל אתר "באים את הפרופסורים" מראיין את אלי דקל בנושא המחקר המודיעיני שעקב אחר ההכנות המצריות לצליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים. ההכנות חלו כבר בשנת 1968 ובהרצאה מפורטים המאבקים המודיעיניים שליוו את התגליות של מודיעין השטח והתשתיות. בהרצאה מתוארים שלבי המחקר עד למלחמת יום הכיפורים ופערי המידע בנושא שהתגלו לאחר המלחמה. כמו כן בהרצאה מוקדש פרק העוסק בהכנות הנרחבות של מצרים כיום לצליחת התעלה באמצעות 60 מעברים צבאיים ואזרחיים. <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> תוכן הסרט </b> </font> </div> <div> מר אלכס צייטלין מנהל אתר "באים את הפרופסורים" מראיין את אלי דקל בנושא המחקר המודיעיני שעקב אחר ההכנות המצריות לצליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים. ההכנות חלו כבר בשנת 1968 ובהרצאה מפורטים המאבקים המודיעיניים שליוו את התגליות של מודיעין השטח והתשתיות. בהרצאה מתוארים שלבי המחקר עד למלחמת יום הכיפורים ופערי המידע בנושא שהתגלו לאחר המלחמה. כמו כן בהרצאה מוקדש פרק העוסק בהכנות הנרחבות של מצרים כיום לצליחת התעלה באמצעות 60 מעברים צבאיים ואזרחיים.   </div> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Thu, 04 Feb 2021 17:23:18 GMT https://www.dekelegypt.co.il/210204 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/210106 מר אלכס צייטילין מנהל אתר "באים אל הפרופסורים" מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא "עבודת המודיעין במבצע "הלם" לתקיפת שלוש מטרות אסטרטגיות בעמק הנילוס. התקיפה בוצעה במהלך מלחמת ההתשה (1967-1970), וגרמה לפיקוד העליון במצרים להכיר בעובדה שהעורף שלהם חשוף ולהגנתו יידרשו מאות אלפי איש ומשאבים רבים. כתוצאה מכך המצרים הפסיקו את מלחמת ההתשה למספר חודשים וחידשו אותה לאחר שנערכו להגנת העורף מפני פשיטות. ההרצאה מבוססת על פרק מספרו של אלי דקל "מודיעין תלוש מהקרקע" <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> תוכן הסרט </b> </font> </div> <div> מר אלכס צייטילין מנהל אתר "באים אל הפרופסורים" מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא "עבודת המודיעין במבצע "הלם" לתקיפת שלוש מטרות אסטרטגיות בעמק הנילוס. התקיפה בוצעה במהלך מלחמת ההתשה (1967-1970), וגרמה לפיקוד העליון במצרים להכיר בעובדה שהעורף שלהם חשוף ולהגנתו יידרשו מאות אלפי איש ומשאבים רבים. כתוצאה מכך המצרים הפסיקו את מלחמת ההתשה למספר חודשים וחידשו אותה לאחר שנערכו להגנת העורף מפני פשיטות.  </div> <div> ההרצאה מבוססת על פרק מספרו של אלי דקל "מודיעין תלוש מהקרקע" </div> <div> ניתן לצפות באתר באים אל הפרופסורים בקישור: </div> <div> <a href="https://www.youtube.com/results?search_query=%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D+%D7%90%D7%9C+%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D" target="_blank"> https://www.youtube.com/results?search_query=%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D+%D7%90%D7%9C+%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D </a> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Sat, 09 Jan 2021 18:31:06 GMT https://www.dekelegypt.co.il/210106 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/201214 סדרת הרצאות בת שני חלקים, בהם ד"ר מיכאל ברונשטיין מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל, ודן עימו על נושא תקיפת מטרות אסטרטגיות במלחמות ישראל על־ידי חיל האוויר הישראלי. בחלק הראשון יש: הסבר על הגוף באגף המודיעין שהכין את "בנק המטרות" של צה"ל; סקירה של המטרות שהותקפו במלחמות ששת הימים ובמלחמת ההתשה. בחלק השני יש סקירה על המטרות האסטרטגיות שהותקפו במלחמת יום הכיפורים. בהרצאות אלו נדונות התוצאות המוגבלות של תקיפות חיל האוויר והסיבות לכך. את המאמר עליו מבוססת ההרצאה ניתן לקרוא בקישור: http://www.dekelegypt.co.il./170517 <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> תוכן הסרט </b> </font> </div> <div> סדרת הרצאות בת שני חלקים, בהם ד"ר מיכאל ברונשטיין מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל, ודן עימו על נושא תקיפת מטרות אסטרטגיות במלחמות ישראל על־ידי חיל האוויר הישראלי. בחלק הראשון יש: הסבר על הגוף באגף המודיעין שהכין את "בנק המטרות" של צה"ל; סקירה של המטרות שהותקפו במלחמות ששת הימים ובמלחמת ההתשה. בחלק השני יש סקירה על המטרות האסטרטגיות שהותקפו במלחמת יום הכיפורים. בהרצאות אלו נדונות התוצאות המוגבלות של תקיפות חיל האוויר והסיבות לכך. </div> <div> את המאמר עליו מבוססת ההרצאה ניתן לקרוא בקישור: </div> <div> <a href="http://www.dekelegypt.co.il./170517" target="_blank"> http://www.dekelegypt.co.il./170517 </a> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Mon, 14 Dec 2020 20:43:29 GMT https://www.dekelegypt.co.il/201214 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,מצרים כללי ומערכות תשתית,סוריה ירדן וסעודיה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/201213 סדרת הרצאות בת שני חלקים, בהם ד"ר מיכאל ברונשטיין מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל, ודן עימו על נושא תקיפת מטרות אסטרטגיות במלחמות ישראל על־ידי חיל האוויר הישראלי. בחלק הראשון יש: הסבר על הגוף באגף המודיעין שהכין את "בנק המטרות" של צה"ל; סקירה של המטרות שהותקפו במלחמות ששת הימים ובמלחמת ההתשה. בחלק השני יש סקירה על המטרות האסטרטגיות שהותקפו במלחמת יום הכיפורים. בהרצאות אלו נדונות התוצאות המוגבלות של תקיפות חיל האוויר והסיבות לכך. את המאמר עליו מבוססת ההרצאה ניתן לקרוא בקישור: http://www.dekelegypt.co.il./170517 <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> תוכן הסרט </b> </font> </div> <div> סדרת הרצאות בת שני חלקים, בהם ד"ר מיכאל ברונשטיין מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל, ודן עימו על נושא תקיפת מטרות אסטרטגיות במלחמות ישראל על־ידי חיל האוויר הישראלי. בחלק הראשון יש: הסבר על הגוף באגף המודיעין שהכין את "בנק המטרות" של צה"ל; סקירה של המטרות שהותקפו במלחמות ששת הימים ובמלחמת ההתשה. בחלק השני יש סקירה על המטרות האסטרטגיות שהותקפו במלחמת יום הכיפורים. בהרצאות אלו נדונות התוצאות המוגבלות של תקיפות חיל האוויר והסיבות לכך. </div> <div> את המאמר עליו מבוססת ההרצאה ניתן לקרוא בקישור: </div> <div> <a href="http://www.dekelegypt.co.il./170517" target="_blank"> http://www.dekelegypt.co.il./170517 </a> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Mon, 14 Dec 2020 20:23:27 GMT https://www.dekelegypt.co.il/201213 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,מצרים כללי ומערכות תשתית,סוריה ירדן וסעודיה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/201204 הרצאה של אלי דקל ושיחה עם ד"ר אורי מילשטיין על מאמר בשם "מודיעין – אנטומיה של כישלונות" שפורסם בספר "ניצחון בסבירות נמוכה – אמיתות על מלחמת יום הכיפורים. המאמר וההרצאה שבעקבותיו עוסק בכשלים הפחות מוכרים של המודיעין במלחמת יום הכיפורים. הטיעון העיקרי הוא שאי־מתן ההתרעה היה רק אחד משרשרת הכשלים של אמ"ן במלחמת יום הכיפורים. למודיעין היו כשלים נוספים, לא פחות חמורים, אך אלה לא נִדונו בשיח הציבורי, ובצה"ל לא עסקו בתיקונם. בהרצאה מנותחים שמונה מכשלי המודיעין, ובהם בין היתר: אמ"ן לא השכיל להבין את תוכנית המלחמה המצרית ולא סיפק מספיק מידע לצה"ל על היערכות צבא מצרים, ועל איום טילי הסקאד על העורף הישראלי תוך כדי ניהול המלחמה. הערה! את המאמר עליו מבוססת הרצאה זו ניתן לקרוא בקישור: http://www.dekelegypt.co.il./160517 <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> תוכן הסרט </b> </font> </div> <div> הרצאה של אלי דקל ושיחה עם ד"ר אורי מילשטיין על מאמר בשם "מודיעין – אנטומיה של כישלונות" שפורסם בספר "ניצחון בסבירות נמוכה – אמיתות על מלחמת יום הכיפורים. המאמר וההרצאה שבעקבותיו עוסק בכשלים הפחות מוכרים של המודיעין במלחמת יום הכיפורים. הטיעון העיקרי הוא שאי־מתן ההתרעה היה רק אחד משרשרת הכשלים של אמ"ן במלחמת יום הכיפורים. למודיעין היו כשלים נוספים, לא פחות חמורים, אך אלה לא נִדונו בשיח הציבורי, ובצה"ל לא עסקו בתיקונם. בהרצאה מנותחים שמונה מכשלי המודיעין, ובהם בין היתר: אמ"ן לא השכיל להבין את תוכנית המלחמה המצרית ולא סיפק מספיק מידע לצה"ל על היערכות צבא מצרים, ועל איום טילי הסקאד על העורף הישראלי תוך כדי ניהול המלחמה. </div> <div> <br/> </div> <div> הערה! את המאמר עליו מבוססת הרצאה זו ניתן לקרוא בקישור:   </div> <div>       <a href="http://www.dekelegypt.co.il/160517">  http://www.dekelegypt.co.il/160517 </a> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Sat, 05 Dec 2020 18:55:10 GMT office@kidumnet.co.il (Orel yehi Shalom) https://www.dekelegypt.co.il/201204 ספרים בנושא מודיעין,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/201203 החלק השני של ההרצאה של אלי דקל והשיחה עם ד"ר אורי מילשטיין על מאמר בשם "מודיעין – אנטומיה של כישלונות" שפורסם בספר "ניצחון בסבירות נמוכה – אמיתות על מלחמת יום הכיפורים. המאמר וההרצאה שבעקבותיו עוסק בכשלים הפחות מוכרים של המודיעין במלחמת יום הכיפורים. הטיעון העיקרי הוא שאי־מתן ההתרעה היה רק אחד משרשרת הכשלים של אמ"ן במלחמת יום הכיפורים. למודיעין היו כשלים נוספים, לא פחות חמורים, אך אלה לא נִדונו בשיח הציבורי, ובצה"ל לא עסקו בתיקונם. בהרצאה מנותחים שמונה מכשלי המודיעין, ובהם בין היתר: אמ"ן לא השכיל להבין את תוכנית המלחמה המצרית ולא סיפק מספיק מידע לצה"ל על היערכות צבא מצרים, ועל איום טילי הסקאד על העורף הישראלי תוך כדי ניהול המלחמה. הערות: 1. בחלק השני של ההרצאה בדקה ה-21:56 - שקופית 27, נאמר בטעות כי תקן הטנקים בדיביזיית חי"ר מצרית היה 128 טנקים (לעומת דברי ראש אמ"ן שאמר כי בתקן יש 100 טנקים). נתון זה שגוי, הנתון הנכון הוא תקן של 106 טנקים בדיביזיית חי"ר בשנת 1973. 2. את המאמר עליו מתבססת הרצאה זו ניתן לקרוא בקישור http://www.dekelegypt.co.il/160517 <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> תוכן הסרט </b> </font> </div> <div> החלק השני של ההרצאה של אלי דקל והשיחה עם ד"ר אורי מילשטיין על מאמר בשם "מודיעין – אנטומיה של כישלונות" שפורסם בספר "ניצחון בסבירות נמוכה – אמיתות על מלחמת יום הכיפורים. המאמר וההרצאה שבעקבותיו עוסק בכשלים הפחות מוכרים של המודיעין במלחמת יום הכיפורים. הטיעון העיקרי הוא שאי־מתן ההתרעה היה רק אחד משרשרת הכשלים של אמ"ן במלחמת יום הכיפורים. למודיעין היו כשלים נוספים, לא פחות חמורים, אך אלה לא נִדונו בשיח הציבורי, ובצה"ל לא עסקו בתיקונם. בהרצאה מנותחים שמונה מכשלי המודיעין, ובהם בין היתר: אמ"ן לא השכיל להבין את תוכנית המלחמה המצרית ולא סיפק מספיק מידע לצה"ל על היערכות צבא מצרים, ועל איום טילי הסקאד על העורף הישראלי תוך כדי ניהול המלחמה. </div> <div> הערות:  </div> <div> 1. בחלק השני של ההרצאה בדקה ה-21:56 - שקופית 27, נאמר בטעות כי תקן הטנקים בדיביזיית חי"ר מצרית היה 128 טנקים (לעומת דברי ראש אמ"ן שאמר כי בתקן יש 100 טנקים). נתון זה שגוי, הנתון הנכון הוא תקן של 106 טנקים בדיביזיית חי"ר בשנת 1973. </div> <div> 2. את המאמר עליו מתבססת הרצאה זו ניתן לקרוא בקישור  </div> <div>       <a href="http://www.dekelegypt.co.il/160517">  http://www.dekelegypt.co.il/160517 </a> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Sat, 05 Dec 2020 18:40:59 GMT https://www.dekelegypt.co.il/201203 ספרים בנושא מודיעין,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/201127 הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת במצרים כיום. בהרצאה: דנה בבעיות הכלכלה ומיזמי הפיתוח שלא עולים יפה; בצבא המשמש למעשה כגוף המרכזי המנהל את המדינה ובתנאי השירות המועדפים של המשרתים בצבא והנזק הנגרם לשלטון המצרי עקב כך. בהרצאה מנותחים "האויבים" של מצרים המאיימים עליה מבחוץ, כשלדעת המרצה הם מועצמים מאוד על ידי התקשורת בישראל וצבא מצרים כמעט שלא נערך לקראתם. לדעת דקל הסכנה האמיתית הרובצת על המשטר במצרים הוא העם המצרי המאוכזב קשות מנשיאו על רקע בעיות כלכליות (לא בעיות על רקע דתי של האחים המוסלמים). בהרצאה מועלים נתונים שלפיהם תהליך ההתעצמות הצבאית המואצת העלול להביא את מצרים לידי חדלות פירעון. <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> תוכן הסרט </b> </font> </div> <div> הרצאה של סא"ל (בדימוס) אלי דקל העוסקת במצרים כיום. בהרצאה: דנה בבעיות הכלכלה ומיזמי הפיתוח שלא עולים יפה; בצבא המשמש למעשה כגוף המרכזי המנהל את המדינה ובתנאי השירות המועדפים של המשרתים בצבא והנזק הנגרם לשלטון המצרי עקב כך. בהרצאה מנותחים "האויבים" של מצרים המאיימים עליה מבחוץ, כשלדעת המרצה הם מועצמים מאוד על ידי התקשורת בישראל וצבא מצרים כמעט שלא נערך לקראתם. לדעת דקל הסכנה האמיתית הרובצת על המשטר במצרים הוא העם המצרי המאוכזב קשות מנשיאו על רקע בעיות כלכליות (לא בעיות על רקע דתי של האחים המוסלמים). בהרצאה מועלים נתונים שלפיהם תהליך ההתעצמות הצבאית המואצת העלול להביא את מצרים לידי חדלות פירעון.  </div> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Mon, 30 Nov 2020 10:26:28 GMT https://www.dekelegypt.co.il/201127 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/201126 דיון מוסרט שהתקיים בעקבות הרצאתו של סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא "מצרים שלא הכרתם". במסגרת הדיון הועלו תובנות נוספות שלא נדונו בהרצאה כגון: מה מניע את מצרים להתכונן למלחמה עם ישראל; מצרים בונה יכולות לנהל מלחמות ממושכות ללא תלות באספקת אמצעי לחימה על ידי מעצמה כזו או אחרת; צה"ל בונה יכולות על יכולות טכנולוגיות של מדינת ישראל, אבל איש לא יכול לערוב לנו שגם אויבי ישראל מפתחים יכולות שלא מוכרות לקהילת המודיעין בישראל; הסכם השלום עם מצרים הוא פיקציה ולמעשה מדובר בדחליל שלום. <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> תוכן הסרט </b> </font> </div> <div> דיון מוסרט שהתקיים בעקבות הרצאתו של סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא "מצרים שלא הכרתם". במסגרת הדיון הועלו תובנות נוספות שלא נדונו בהרצאה כגון: מה מניע את מצרים להתכונן למלחמה עם ישראל; מצרים בונה יכולות לנהל מלחמות ממושכות ללא תלות באספקת אמצעי לחימה על ידי מעצמה כזו או אחרת; צה"ל בונה יכולות על יכולות טכנולוגיות של מדינת ישראל, אבל איש לא יכול לערוב לנו שגם אויבי ישראל מפתחים יכולות שלא מוכרות לקהילת המודיעין בישראל; הסכם השלום עם מצרים הוא פיקציה ולמעשה מדובר בדחליל שלום. את הדיון הנחה ד"ר מילשטיין.   </div> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Mon, 30 Nov 2020 08:40:04 GMT https://www.dekelegypt.co.il/201126 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/201117 הרצאה על מצבה האסטרטגי של מצרים. ההרצאה היא בת שני חלקים. החלק הראשון עסק בצבא מצרים. החלק הזה עוסק בכלכלת מצרים ובפיתוחה. בחלק זה נעשה ניתוח של ה"אויבים" של מצרים וכיצד היא נערכת לקראתם. בסוף יש ניתוח של פני מצרים לאן. <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> תוכן הסרט </b> </font> </div> <div> הרצאה על מצבה האסטרטגי של מצרים. ההרצאה היא בת שני חלקים. החלק הראשון עסק בצבא מצרים. החלק הזה עוסק בכלכלת מצרים ובפיתוחה. בחלק זה נעשה ניתוח של ה"אויבים" של מצרים וכיצד היא נערכת לקראתם. בסוף יש ניתוח של פני מצרים לאן.   </div> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Tue, 17 Nov 2020 08:27:56 GMT https://www.dekelegypt.co.il/201117 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/201116 הרצאה על מצבה האסטרטגי של מצרים. ההרצאה היא בת שני חלקים. הרצאה זו היא החלק הראשון והיא עוסקת בצבא מצרים ובמקום המרכזי שהוא תופס בביצוע מיזמים לאומיים. כמו כן בחלק זה מפורט הרכש הצבאי המצרי מאז 2013 וכיצד קידם רכש זה את צבא מצרים לצבא התשיעי בגודלו בעולם. החלק השני שיפורסם בנפרד עוסק בכלכלת מצרים ובפיתוחה. בחלק זה נעשה ניתוח של ה"אויבים" של מצרים וכיצד היא נערכת לקראתם. בסוף יש ניתוח של פני מצרים לאן. <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> תוכן הסרט </b> </font> </div> <div> הרצאה על מצבה האסטרטגי של מצרים. ההרצאה היא בת שני חלקים. הרצאה זו היא החלק הראשון והיא עוסקת בצבא מצרים ובמקום המרכזי שהוא תופס בביצוע מיזמים לאומיים. כמו כן בחלק זה מפורט הרכש הצבאי המצרי מאז 2013 וכיצד קידם רכש זה את צבא מצרים לצבא התשיעי בגודלו בעולם. החלק השני שיפורסם בנפרד עוסק בכלכלת מצרים ובפיתוחה. בחלק זה נעשה ניתוח של ה"אויבים" של מצרים וכיצד היא נערכת לקראתם. בסוף יש ניתוח של פני מצרים לאן.   </div> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Mon, 16 Nov 2020 07:50:29 GMT https://www.dekelegypt.co.il/201116 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/201110 הרצאה העוסקת בהפעלתו של המרגל אשרף מרואן. סוכן צמרת זה מסר את המידע שמלחמה בין ישראל למצרים וסוריה, עומדת לפרוץ ביום הכיפורים 6 באוקטובר 1973. המרצה, אלי דקל, טוען שהיו כשלים בהפעלתו שכתוצאה מהם המודיעין לא מיצה את הפוטנציאל המידע שסוכן זה היה ביכולתו לספק. כמו כן המרצה, בסדרה של טיעונים, שולל את האפשרות כי אשרף מרואן היה סוכן כפול <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> תוכן הסרט </b> </font> </div> <div> הרצאה העוסקת בהפעלתו של המרגל אשרף מרואן. סוכן צמרת זה מסר את המידע שמלחמה בין ישראל למצרים וסוריה, עומדת לפרוץ ביום הכיפורים 6 באוקטובר 1973. המרצה, אלי דקל, טוען שהיו כשלים בהפעלתו שכתוצאה מהם המודיעין לא מיצה את הפוטנציאל המידע שסוכן זה היה ביכולתו לספק. כמו כן המרצה, בסדרה של טיעונים, שולל את האפשרות כי אשרף מרואן היה סוכן כפול  </div> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Tue, 10 Nov 2020 15:53:45 GMT https://www.dekelegypt.co.il/201110 תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/201101 'רק מי שעושה טועה' היא קלישאה ידועה ומוכרת. ב־2010 פרסמתי את ספרי "מודיעין תלוש מהקרקע" ובספר ייחדתי פרק לנושא טעויות בעבודת מודיעין השטח. מתברר שבספר לא מניתי את כל הטעיות ועתה אני מפרסם טעות נוספת שלא מניתי עד כה. מדובר בכשל בהבנת המשמעיות משינויי היערכות חטיבת נחתים 130 במלחמת יום הכיפורים, היום כחכם לאחר מעשה אני סבור כי משינויי היערכות חטיבת הנחתים בחודשים שקדמו למלחמת יום הכיפורים, ניתן היה להסיק כי משימות החטיבה הישתנו. שנוי זה אמור היה להדליק נורה אדומה באשר לתקפותה של תוכנית המלחמה המצרית שיעדיה היו הגעה לקו המעברים: נחל ים, רפידים, גידי, מתלה וראס ג'ונדי. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2424%D7%A9++201030++%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%AA+%D7%A0%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%9D+130+%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99+%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%94+.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 28.10.2020 </div> <div> <br/> </div> </div> <h2> מבוא </h2> <div data-rss-type="text"> <span>   </span> 'מלחמת יום הכיפורים' שרטה את נשמתו של העם היושב בציון, ופצעיה טרם הגלידו. עד עתה נכתבו על אודות המלחמה הכאובה הזו למעלה מ־500 ספרים, וסביר להניח שהקולמוסים לא יַבשו וספרים נוספים עתידים לצאת לאור. חלק ניכר מהספרים ומהשיח הציבורי אודות המלחמה הזו נסוב על כישלון המודיעין, בכך שלא נתן לצה"ל התרעה על המועד הצפוי של המלחמה, וצה"ל לא הספיק להיערך כדי לקדם את פני הרעה.  <div>   <font> </font> <div> 'מלחמת יום הכיפורים' יצרה רעידת אדמה באגף המודיעין של צה"ל, בעקבות המסקנות של ועדת אגרנט שתלתה את עיקר האשמה במודיעין. יצא, שהחיל שהשתבח (בצדק, לדעתי) בניצחון הגורף של מלחמת ששת הימים, מצא את עצמו לפתע מוקע בכיכר העיר. בעקבות המלצות הוועדה הוחלט להזיז ממקומם כמה בכירים בחיל המודיעין (רובם נשאר בצבא ואף קודם בדרגות לאחר מכן). לכאורה היה זה צעד ראשוני, כדי להשביע את רצון העם, ולאחריו היה אמור להתרחש בדק בית כדי לחזק את הבית ולתקן את הסדקים, אבל זה לא קרה. במקום ראש אמ"ן האלוף אלי זעירא, שהוזז מתפקידו (הוצע לו להישאר בצבא בתפקיד מכובד, אך הוא החליט לפרוש מצה"ל), מונה לתפקיד האלוף שלמה גזית ז"ל. ראש אמ"ן החדש קטע בפקודה את תהליך הפקת הלקחים (בטיעון של "די לחטט בפצעים"), והסדקים שהתגלו בחיל המודיעין במלחמת יום הכיפורים כוסו בטפטים צבעוניים, שעיקרם הקמת מחלקת בקרה ואיפכא מסתברא. הייתה זו מחלקה עם מספר זעום של קצינים, שהוציאה ניירות, מגוחכים לטעמי, שהצביעו כביכול על "חשיבה מחוץ לקופסא". בנוסף להקמת מחלקת הבקרה חסרת התועלת, הגדילו גם את התקנים של הגופים שכשלו בהערכת המצב. התוצאה הייתה, שלגופים הנכים שלפני 'מלחמת יום הכיפורים' נוסף מעטה שומן, שלטעמי לא שיפר את ביצועיהם.  </div> <div> <br/> </div> <div> לצערי, עקב היעדר טיפול בכשלי אמ"ן ב'מלחמת יום הכיפורים', הכשלים חזרו על עצמם שוב במלחמת שלום הגליל, והם חוזרים על עצמם שוב ושוב גם בימינו.[1] אילו ועדת אגרנט[2] ואמ"ן היו חוקרים את 'מלחמת יום הכיפורים' כהלכה, הם היו מגלים שכשל אי-מתן ההתרעה היה רק אחד משרשרת הכשלים של אמ"ן במלחמה. למודיעין היו כשלים נוספים, לא פחות חמורים, אך אלה לא נִידונו בשיח הציבורי, ובצה"ל לא עסקו בתיקונם.  </div> <div> <br/> </div> <div> על הכישלונות האלה נמנים, בין היתר: כישלון בהבנת מערך הגישור המצרי והאפשרויות לשבשו; תמונת המצב של היערכות הכוחות המצריים, שצלחו את התעלה בימים הראשונים למלחמה, הייתה כללית מדיי, ולא ידעה להצביע על מקום עתודות השריון המצריות ועל אופן הפעלתן; אמ"ן לא ידע לפני המלחמה ובמהלכה כי הטנקים בדיוויזיות החי"ר המצריות הם מסוג T-54 החדש יחסית, וטעה לחשוב כי הן מצוידות עדיין בטנק T-34 החלש ללא השוואה.  </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <h2> כשל אגף המודיעין בחיזוי שגוי של יעדי המלחמה של מצרים </h2> <div data-rss-type="text"> אחד מהכשלים המרכזיים של המודיעין במלחמה היה הבנה שגויה של דרכי הפעולה האפשריות של האויב. אמ"ן, באמצעות ניתוחים שונים, ובעיקר בהסתמכות על מקורות צמרת, הכיר על בוריה את תוכנית המתקפה המצרית ("גרניט 2-משופר") - ראו מפה להלן, שהיעד שלה היה כיבוש סיני עד <b> למוצא המזרחי </b> של המעברים: פתחת רפידים; מעבר הגידי ומעבר המיתלה. אמ"ן לא השכיל לדעת, כי כבר בסוף שנת 1972, שינה הצבא המצרי תוכנית זו, ופיתח במקומה תוכנית צנועה יותר: להסתפק בכיבוש רצועה ברוחב של כ-10 ק"מ בגדה המזרחית של תעלת סואץ. עקב חוסר הידיעה הזו לפני המלחמה ובמהלכה, קיבל צה"ל החלטות מבצעיות שגויות,[3] שגרמו לקורבנות רבים.  <div> <br/> <div> ענף מחקר השטח בחטיבת המחקר באגף המודיעין עסק, בין היתר, בחקר מערכות התשתית של צבאות ערב. המדור המצרי בענף שבו שירתתי נטל חלק בכשל זה של אמ"ן, בכך שלא הצליח להבין נכונה, מתוך חקר מערכות התשתית של מצרים, כי צבא מצרים שינה את התוכנית המבצעית שלו. היום, כחכם לאחר המעשה, אני מונה שני כשלים: האחד עוסק בנושא הלוגיסטי, ועליו פרסמתי מאמר שבו ניתחתי את הכשל,[4] והמאמר שלפניכם עוסק בכשל נוסף. כשל זה הוא בכך שלא השכלנו להבין, כי שינוי היערכותה של חטיבת הנחתים האמפיבית מספר 130 בצבא מצרים אמור היה להתניע דיון, שינסה להבין כיצד מהלך זה משפיע על תוכנית המלחמה המצרית.   </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <h2> חטיבת הנחתים האמפיבית 130 בצבא מצרים - כללי </h2> <div data-rss-type="text"> <div> <div> עוד מהימים שקדמו למלחמת ששת הימים, בנה חיל הים המצרי יכולות לפגיעה בחופי מדינת ישראל, ואף רכש, כבר אז, נחתות.[5] לאחר מלחמת ששת הימים הוקמה בצבא מצרים חטיבה אמפיבית 130, שכללה גדוד טנקים אמפיביים קלים מסוג PT-76 (20 טנקים), ושני גדודים ממוכנים המצוידים בנגמ"ש האמפיבי טופזOT62 .(BTR-50) מחנה הקבע של החטיבה נבנה באלכסנדריה, כנראה באזור עמריה שממערב לעיר. </div> <div> <br/> </div> <div> החטיבה שולבה בתוכנית המבצע של צבא מצרים "גרניט 2 משופר", שכאמור הייתה ידועה לצה"ל. התפקיד של חטיבת הנחתים היה להגיע, באמצעות נחתות, לחוף רומאני בסיני (כ־35 ק"מ ממזרח לתעלת סואץ), ולחסום את ציר החוף אשקלון – עזה – אל־עריש – קנטרה. חסימה זו נועדה למנוע את הגעתן של עתודות המילואים של צה"ל לחזית התעלה. אם איני טועה,[6] גדוד קומנדו מצרי אמור היה לנחות במסוקים על החוף, לתפוס אותו ולהכשירו לקראת הנחיתה, ואחר כך להשתלב במשימה של חסימת ציר החוף. החסימה תוכננה להחזיק מעמד לבד, לפחות 48 שעות, עד לחבירה של חטיבת שריון עצמאית 15 ודיביזיית חי"ר 18. כוח זה תוכנן לצלוח את תעלת סואץ בגזרת קנטרה, ולנוע מזרחה לאחר כיבוש וביסוס ראש הגשר.  </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2425%D7%A9++27-10-2020++%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%AA+%D7%A0%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%9D+130.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> שינויי היערכות חטיבת הנחתים והכשל בהבנת המשמעויות הנובעות מכך </font> </b> </div> <div> במהלך שנת 1973 הגיעה לשולחני ידיעה, ממקור הנחשב כמקור מהימן, כי חטיבת הנחתים המצרית קיבלה הוראה להיערך באזור אגם קרון (כ־100 ק"מ דרומית מערבית לקהיר). באותם ימים שירתתי בענף מספר 1 בחטיבת המחקר שבאגף המודיעין. ענף זה, שכונה הענף הגיאוגרפי, טיפל בין היתר בהכנת בנק המטרות המטכ"לי. מתוקף תפקידו זה היה עליו להכיר את כל מערכת התשתית במצרים, ולהיות נכון להכנת המודיעין לתקיפתם בעת הצורך. תפקיד נוסף של הענף (לפחות בעיני רוב המשרתים בו[7]) היה להפיק משמעויות אסטרטגיות מפיתוח מערכות של תשתית צבאית ואזרחית, המבוצעות במזרח התיכון. כדי להבהיר תפקיד זה ולהמחישו אביא את הדוגמה הבאה: לאחר 'מלחמת יום הכיפורים' בנו הסורים בונקרים גדולים ומבוצרים ברמת הגולן. על ענף 1, בכובע של המטרות, היה לנתח בונקרים אלו, ולקבוע שהם מיועדים לטילי קרקע־קרקע מסוג סקאד, וכמובן להכין מודיעין שיאפשר את תקיפתם. בכובע השני של המחקר האסטרטגי, הענף נדרש לחקור את המשמעויות מבניית מערך הסקאד דווקא ברמת הגולן (כגון מתן אפשרות לטילים לפגוע בתל־אביב). כמו כן הוא נדרש לנתח את גודל המחסנים, כדי להגיע להערכת כמות טילי הסקאד בסוריה, ולהשתלבותם במערכת טילי הקרקע-קרקע שנבנתה במזרח התיכון.  </div> <div> <br/> </div> <div> נחזור לעניין הידיעה על חטיבת הנחתים המצרית. כאשר זו התקבלה, ניסיתי לאתר את המחנה החדש של החטיבה על מנת לצרפו ל"אוצר" היעדים של מערכות התשתית שברשותי, ובכך מילאתי את המוטל עלי בכובע של בנק המטרות. היכן כשלתי? אני לא ניסיתי להפיק משמעויות מעצם העובדה, שחטיבת הנחתים שינתה את היערכותה ממחנה ששכן לחוף הים התיכון למחנה המרוחק מאות ק"מ והשוכן לחופו של אגם קרון.  </div> <div>   </div> <div> היום, שנים רבות לאחר 'מלחמת יום הכיפורים', אני יודע, כי בעקבות ביטול המשימה של צבא מצרים להגיע למוצא המזרחי של המעברים בסיני, ולהסתפק בביצוע משימה מוגבלת לכיבוש רצועה של 10 ק"מ בלבד בגדה המזרחית של התעלה, למצרים היה ברור כי אין מקום להנחתת חטיבה במרחק 35 ק"מ ממזרח לתעלה, כאשר צבא מצרים לא מתכנן כלל לחבור אליה. בעקבות זה שונתה משימת החטיבה לסייע למהלך הצליחה על ידי ביצוע נחיתה אמפיבית באגם תמסח ובאגמים המרים. עכשיו ברור למה עזבה החטיבה את הים התיכון ונערכה לחופו של אגם קרון; שינוי ההיערכות (שאותו לא הבנתי אז) נועד לאפשר לה אימונים בשיט באגמים. </div> <div> <br/> </div> <div> איני משלה את עצמי, כי לפני המלחמה היה ביכולתי לנתח ולקבוע כי תוכנית המלחמה המצרית שונתה, רק על סמך הידיעה שחטיבת הנחתים שינתה את היערכותה. למרות זאת, אני סבור שטעיתי בכך ששאלה זו כלל לא הטרידה אותי באותם ימים, וחבל. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> אחרית דבר </font> </b> </div> <div> המשימה לביצוע חסימה באזור רומאני (חסימה שחטיבת הנחתים הייתה אמורה לבצע) הוטלה רק על גדוד קומנדו מצרי שהונחת במקום.[8] גדוד זה הצליח לשבש את הגעתה של חטיבת השריון 500 מאוגדה 162 לקו, ולגרום לה לאבדות עד שלבסוף הושמד הגדוד.   </div> <div> <br/> </div> <div> עם תחילת המלחמה חצתה פלוגה ממוכנת של חטיבת הנחתים את אגם תמסח. אין בידי ידיעות עד כמה הבחין צה"ל בכוח הזה. יתר החטיבה חצה ב־6 באוקטובר את האגמים המרים, בחיבור שבין האגם המר הגדול לאגם הקטן. המשימה שהוטלה על החטיבה הייתה לנסות לחסום את המוצא המערבי של ציר הגידי,[9] בפני הגעת חטיבת שריון 401[10] לקו התעלה. דרכה של חטיבת הנחתים המצרית במלחמה לא; חלקה הושמד מיד בנחיתה בגדה המזרחית של האגמים המרים,[11] והחלק האחר, שניסה לחסום את ציר הגידי נפגע כבר באזור תעוז "מצווה" (כ־10 ק"מ ממזרח לתעלה). מה שנותר מהחטיבה נסוג מערבה והשתלב במתחם שבנתה דיביזיה חי"ר 7 בגדה המזרחית של התעלה, מדרום לאגם המר הקטן.   </div> <div> <br/> </div> <div> אמ"ן ומודיעין דרום, לא הכירו את התוכנית של חטיבת הנחתים לפעול באגמים (לא רק אני כשלתי בכך!..), ולכן לא האמינו לדיווחים של המפענחים את צילומי האוויר, ולדיווחי כוחותינו על הימצאות טנקים מצריים בסיני. היה זה עוד לפני הקמת גשרי הטנקים על ידי המצרים... הרעיון של טנקים אמפיביים לא עלה אז על דעתם כלל.   </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2201%D7%A9+++++201018++%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA+%D7%92%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%98+2-3de78aa8.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> הערות </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> [1] איתור הכור בסוריה ב"דקה התשעים", שנים של חוסר הבנה כי החיזבאללה בלבנון מכין עצמו למתקפה במנהרות לעבר שטחנו ועוד.   </div> <div> [2] עבודת הוועדה הייתה רק על שלושת הימים הראשונים של המלחמה, כך שלמעשה התפקוד הכושל של מערכת המודיעין במטכ"ל ובפיקודים המרחביים במהלך המלחמה כמעט שלא נבחן.  </div> <div> [3] כמו ההחלטה לצאת למתקפת נגד חפוזה כבר ב־8 לאוקטובר.  </div> <div> [4] שם המאמר "טעויות בעבודת מודיעין השטח – האם ניתן היה לחזות את היקף המתקפה המצרית ביום כיפור". דקל, אלי 20.10.2010. פורסם בספרי "מודיעין תלוש מהקרקע" וכן בקישור: <a href="http://www.dekelegypt.co.il./100620" target="_blank"> http://www.dekelegypt.co.il./100620 </a> </div> <div> [5] מספרן אז לא ידוע לי, אך כיום צי הנחיתה המצרי כולל 31 נחתות, ועוד 6 נחתות המשולבות בנושאות המסוקים, שמצרים רכשה בשנים האחרונות.  </div> <div> [6] תוכנית המלחמה המצרית "גרניט 2", שהגיעה לאמ"ן ופורסמה על ידו, אינה מונחת לפני.  </div> <div> [7] הרעיון שענף 1 אחראי על הערכת המצב הלאומית, כמו כל המשרתים במחלקת המחקר באמ"ן, לא היה מקובל על כל המשרתים בענף ולא על כל מפקדי הענף. </div> <div> [8] בצפון סיני, רק גדוד זה ביצע משימת חסימת ציר. המשימות של גדודי קומנדו נוספים, שהיו אמורים לפעול בחסימת הציר המרכזי, ציר הגידי וציר המתלה, בוטלו עקב ביטול תוכנית "גרניט 2". במקום זאת שולבו גדודי הקומנדו במערכי ההגנה של דיביזיות החי"ר שצלחו </div> <div> [9] ייתכן שבנוסף על משימה זו היה על החטיבה לחסום גם את המוצא המערבי של ציר המתלה. </div> <div> [10] מחנה הקבע של החטיבה היה בביר ת'מדה. </div> <div> [11] מתוך שיחה עם תא"ל (מיל') דני אשר מיום 28.10.2020. </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> Mon, 02 Nov 2020 07:43:03 GMT https://www.dekelegypt.co.il/201101 תולדות המודיעין הצבאי בישראל,צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/201031 הרצאה המתארת את תהליך כריית "תעלת סואץ החדשה". תעלה זו נחנכה בטקס מרשים באוגוסט 2015 ומאז היא נחשבת לאחד ההישגים החשובים של נשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי. המרצה, אלי דקל, קובע כי בניגוד למקובל בעיתונות ובפרסומים אקדמיים, עבודות הכרייה טרם הסתיימו עד היום (מרץ 2020) וספק רב אם חל גידול משמעותי בהכנסות מהתעלה כתוצאה ממיזם זה. לדעת המרצה הכשל בדיווח השקרי נובע בעיקר שהעיתונאים וחוקרי האקדמיה אינם עושים שימוש בצילומי אוויר או לוויין כדי לבדוק "אמיתות" שמפרסמים בעלי עניין. <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> תוכן הסרט </b> </font> </div> <div> הרצאה המתארת את תהליך כריית "תעלת סואץ החדשה". תעלה זו נחנכה בטקס מרשים באוגוסט 2015 ומאז היא נחשבת לאחד ההישגים החשובים של נשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי. המרצה, אלי דקל, קובע כי בניגוד למקובל בעיתונות ובפרסומים אקדמיים, עבודות הכרייה טרם הסתיימו עד היום (מרץ 2020) וספק רב אם חל גידול משמעותי בהכנסות מהתעלה כתוצאה ממיזם זה. לדעת המרצה הכשל בדיווח השקרי נובע בעיקר מכך שהעיתונאים וחוקרי האקדמיה אינם עושים שימוש בצילומי אוויר או לוויין כדי לבדוק "אמיתות" שמפרסמים בעלי עניין.   </div> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Sun, 01 Nov 2020 06:19:32 GMT https://www.dekelegypt.co.il/201031 ספרים בנושא מודיעין,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/201023 בראיון מוסרט בזום, מונה ד"ר מיכאל בורנשטיין כמה תובנות בנושא כשלי המודיעין במלחמת יום הכיפורים. דבריו לקוחים מתוך ספר בעריכתו בשם "ניצחון בסבירות נמוכה – אמיתות על מלחמת יום הכיפורים" הספר יצא לאור בשנת 2017. בראיון מציף מיכאל, בין היתר, את הכשלים הבאים: המודיעין במטכ"ל משמש כמשרתם של שני אדונים, המטה הכללי של צה"ל וכמעריך הלאומי של ממשלת ישראל. מטבע הדברים העיסוק במתן מודיעין לדרג המדיני פוגע בקשב של אגף המודיעין לצרכי המודיעין של המטה הכללי, והדרג הלוחם. כשל נוסף הוא חוסר ההבנה המהותי של מרכיב הזמן בהערכת המצב הלאומית והצגה מעוותת של התרגיל המצרי בפני מקבלי ההחלטות. <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> תוכן הסרט </b> </font> </div> <div> בראיון מוסרט בזום, מונה ד"ר מיכאל בורנשטיין כמה תובנות בנושא כשלי המודיעין במלחמת יום הכיפורים. דבריו לקוחים מתוך ספר בעריכתו בשם "ניצחון בסבירות נמוכה – אמיתות על מלחמת יום הכיפורים" הספר יצא לאור בשנת 2017.  </div> <div> בראיון מציף מיכאל, בין היתר, את הכשלים הבאים: המודיעין במטכ"ל משמש כמשרתם של שני אדונים, המטה הכללי של צה"ל וכמעריך הלאומי של ממשלת ישראל. מטבע הדברים העיסוק במתן מודיעין לדרג המדיני פוגע בקשב של אגף המודיעין לצרכי המודיעין של המטה הכללי, והדרג הלוחם. כשל נוסף הוא חוסר ההבנה המהותי של מרכיב הזמן בהערכת המצב הלאומית והצגה מעוותת של התרגיל המצרי בפני מקבלי ההחלטות. </div> <div> <font> <b> <br/> </b> </font> </div> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Fri, 23 Oct 2020 06:40:51 GMT https://www.dekelegypt.co.il/201023 ספרים בנושא מודיעין,צבא מצרים,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/201006 כל פי פרסומים של ממשלת מצרים הרי שבשנים 2020-2014 היא השקיעה בפיתוח אזרחי סיני כ־37 מיליארד דולר. על פניו הסכום 37 מיליארד דולר נשמע לי מוגזם ביותר, ויצאתי לבדוק איזה מיזמי פיתוח אזרחי בוצעו במהלך שש השנים האחרונות. במאמר אני מונה את מיזמי הפיתוח האזרחי בסיני ומציב סימן שאלה לגבי הצורך הכלכלי של רוב המיזמים. גם אם הכוונה המצרית היא אכן לשפר את כלכלתם של תושבי סיני, הרי שאין ספק שעיקר פעולות הפיתוח משרת את יכולותיו של צבא מצרים במימוש תוכניותיו האופרטיביות. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%94%D7%92%D7%99%D7%92%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%9C+%D7%90%D7%9C%D7%99+%D7%93%D7%A7%D7%9C-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%A2%D7%A8%D7%AA-b891d539.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span> י"ז באלול ה'תש"פ  </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <h2> <span> רקע </span> </h2> <p> <span> <span> ב־03.10.2020 פורסמה באתר האינטרנט "נציב" כתבה של ד"ר דורון פסקין, תחת הכותרת "ביקורת במצרים כי משטר סיסי הזניח את פיתוח סיני. האמנם?" בכתבה נאמר בין היתר, שממשלת מצרים פרסמה כי במהלך שש השנים האחרונות היא השקיעה בסיני כ־37 מיליארד דולר. ממשלת מצרים פרסמה נתון זה כתגובה לטענות המושמעות כנגד הממשלה על שאינה משקיעה מספיק משאבים בפיתוח סיני. את מאמר ניתן לקרוא בקישור: </span> </span> <a href="https://nziv.net/53501/" target="_blank"> https://nziv.net/53501/ </a> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> על פניו הסכום 37 מיליארד דולר נשמע לי מוגזם ביותר, ויצאתי לבדוק איזה מיזמי פיתוח אזרחי בוצעו במהלך שש השנים האחרונות. לפני שאנתח את ההשקעות בתחום האזרחי בסיני – קטע קצר בהיסטוריה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לפני כ־1,800 שנה התקיים ויכוח בין חכמינו באשר למשמעויות עבודות הפיתוח שהשלטון הרומי ביצע בארצנו. עתה קיבל ויכוח עתיק זה "טוויסט" בדמות פרשנות למשמעויות עבודות הפיתוח שממשלת מצרים מבצעת בסיני. להלן נוסח הוויכוח העתיק, מתוך מסכת שבת דף ל"ג עמוד ב' </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> [נפגשו] רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ויתיב יהודה בן גרים [ודנו בשאלת הפרשנות למטרת עבודות הפיתוח של השילטון הרומי בארץ] פתח ר' יהודה ואמר, כמה נאים מעשיהן של אומה זו, תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות. ר' יוסי שתק. נענה ר' שמעון בר יוחאי ואמר, כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקין להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמן, גשרים ליטול מהן מכס. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> המאמר שלהלן דן בבעיה דומה.  </span> </p> <p> <br/> </p> <h2> <span> <span> פיתוח תשתיות בסיני </span> </span> </h2> <p> <span> <span> זה שנים מספר אני עוקב אחר עבודות הפיתוח הצבאיות והאזרחיות של ממשלת מצרים בסיני. המעקב שלי מבוסס על חקר צילומי אוויר. נראה לי שזו הדרך האמינה והזולה לבדיקת פרסומים ממשלתיים החשודים בהצגה מוטעית של נתונים שונים לצורכי תעמולה ושרידות המשטר. הממצאים שלי מראים כי בסיני אכן מושקע הון רב בעבודות פיתוח. השאלה היא לאיזה צורך מבוצעות העבודות. להלן אמנה את עיקר ההשקעות בסיני שניתן לייחסן כתרומה אפשרית לרווחת סיני ופיתוחו לצרכים אזרחיים. יחליט הקורא, בהתאם לתפיסת עולמו, עבור מי בוצעו עבודות הפיתוח: </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> ·  פיתוח כל צירי האורך מהתעלה לכיוון ישראל והפיכתן לאוטוסטרדות. </span> </p> <p> <span> · סלילת כביש הרוחב ביר אל־עבד-רפידים-ביר ת'מדה והפיכתו לאוטוסטרדה (איני רואה כל צורך אזרחי בציר זה, גם אם היה מיועד לרוכבי אופניים בלבד). </span> </p> <p> <span> ·   הפיכת כביש התעלה המזרחי לאוטוסטרדה. בהמשכו, סלילת אוטוסטרדה של שישה נתיבי תנועה לעבר שארם א־שיח', נוסף על הציר הקיים שבו שני נתיבים.  </span> </p> <p> <span> <span> ·  הפקעת אדמות והריסת בתיהם של אלפי משפחות עבור פיתוח שדה תעופה עם שלושה מסלולי תעופה באל־עריש. </span> </span> </p> <p> <span> ·  בניית טרמינל נוסעים אזרחי ברפידים ובד בבד פיתוח נרחב של שדה התעופה הצבאי. </span> </p> <p> <span> ·  בניית חומת ביטחון לאורך התעלה, וכן ממזרח לכל מרחב שארם א־שיח' (עשרות קילומטרים). </span> </p> <p> <span> ·  הקמת שני מפעלים לשיש. </span> </p> <p> <span> ·  הקמת מפעלים אחדים להתפלת מי ים, מקצתם קטנים לשימוש מקומי, ושני מפעלים גדולים לחוף הים התיכון. </span> </p> <p> <span> ·  הקמת בית חולים אזורי בביר אל־עבד. ככול הנראה בית החולים מופעל על ידי הצבא אך אפשרי שגם אזרחים יכולים ליהנות משירותיו. </span> </p> <p> <span> <span> ·   הקמת כפרים אחדים לדוגמה עבור הבדואים. </span> </span> </p> <p> <span> ·   עבודות לשיקום הפיתוח החקלאי סרפאום (ה"חוה הסינית"). </span> </p> <p> <span> ·  הקמת מפעל גדול לגידול דגים בקנטרה. עבודות המפעל הופסקו כבר לפני שנים מספר, כנראה עקב נטישת השותפים הזרים. </span> </p> <p> <span> · ראשית עבודות להקמת נמל לסחר במוצרי נפט, בפורט פואד בגדה המזרחית של תעלת סואץ, מדרום לנמל המכולות שהוקם עוד בימיו של הנשיא מובארכ. </span> </p> <h2> <span> סיכום </span> </h2> <p> <span> <span> הסכום של 37 מיליארד בדולר בפיתוח אזרחי של סיני, בו נקטי המצרים, נשמע לי מוגזם אך אין בידי כלים לאושש השערה זו. מרבית העבודות הן פיתוח כבישים, שלעת הזו אין בהם כל צורך אזרחי. למעט מפעלי השיש והחווה הסינית, רוב המפעלים אינם מייצרים תעסוקה והם מסייעים לאחזקת הצבא ולקידום תוכניותיו האופרטיביות. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> <br/> </span> </h2> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2046%D7%A9+201006+%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99.jpg" alt=""/> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2212%D7%A9+%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%AA+%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91+%D7%A9%D7%90%D7%A8%D7%9D+%D7%90+%D7%A9%D7%99%D7%97.jpg" alt=""/> </div> Tue, 06 Oct 2020 14:43:06 GMT https://www.dekelegypt.co.il/201006 הגיגים ועדכוני מודיעין,צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/210323 מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון פרסם נייר עמדה ובו נטען כי לישראל יש עניין רב בהמשך שלטונו של הנשיא סיסי, שכן האלטרנטיבה (בדמות שלטון של האחים המוסלמים, למשל) עלולה להיות גרועה לישראל. מנגד החוקר אלי דקל סבור כי אם שלטונו של הנשיא א־סיסי יופסק מסיבה כלשהי, השליט הבא יבוא מחוגי הצבא, שהוא הכוח המרכזי במצרים. אחיזתם של האחים המוסלמים במצרים, לעומת זאת, היא חלשה עקב מסעות הטיהורים שהנשיא א־סיסי מנהל נגדם כל הזמן. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/Who+will+succeed+Egyptian+President+.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 06.10.2020 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <div> לפני כארבעה חודשים פירסם מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון[1] נייר עמדה של אלוף משנה (מיל') ד"ר ערן לרמן בנושא "מצוקותיה האסטרטגיות של מצרים: משמעויות לישראל".[2] לרמן טען כי..."המשטר המצרי ניצב בעת האחרונה בפני שורה של אתגרים מן המעלה הראשונה. על ישראל, שיש לה אינטרס חיוני ביציבותה של הגדולה בשכנותיה, לסייע למצרים". לדידו של לרמן לישראל יש עניין רב בהמשך שלטונו של הנשיא סיסי, שכן האלטרנטיבה (בדמות שלטון של האחים המוסלמים, למשל) עלולה להיות גרועה לישראל. <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> ד"ר מיכאל ברונשטיין כתב מאמר שתקף את שיטת המחקר של עמיתו בטענה של הצגה לא שיטתית של הנתונים המביאה למסקנות שגויות. מאמר הביקורת פורסם באתר שלי "דקל-מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע".[3] </div> <div> <br/> </div> <div> באתר האינטרנט נציב.נט פורסם באוקטובר 2020 מאמר הנושא את הכותרת "האם הצבא המצרי מפנה כתף קרה לנשיא א-סיסי שהוא בשר מבשרה" ?[4] הטוען כי חילוקי דעות בין הנשיא לבין שר ההגנה שלו על רקע דרך הטיפול של המשטר במתנגדיו עלולים להתלקח למשהו גדול יותר. </div> <div> <br/> </div> <div> בפסקה האחרונה במאמר נטען ..."במצרים מביטים בעיניים כלות בפרוייקטי הראווה מנקרי העניים שא-סיסי יזם ובזבוז מיליארדי הדולרים בעוד עשרות מיליונים מתושבי המדינה מתקיימים מדולרים בודדים ליום, והזעם, שעד עכשיו היה מתחת לפני הקרקע וכוחות הביטחון המצריים הצליחו למנוע ממנו לפרוץ לחלל האוויר, מתחיל לחלחל לשורות גורמי צבא בכירים המנסים, לדעתם, למנוע את זריקת מצרים למצב של מדינה פושטת רגל שתהרוס את כל מה שהמערכת הצבאית המצרית בונה כבר עשרות שנים. כמו שאמרנו, ימים יגידו!!"... </div> <div> <br/> </div> <div> כידוע לכם, שמי המלא הוא אליהו יונה, כלומר אני קרוי על שמם של שני נביאים...למרות זאת, אין לי יומרות נבואיות כדי לבוא ולומר לכם מתי יסתיים שלטונו של הנשיא א־סיסי. אני כן יכול לומר שני דברים: א. מניתוח מערכות התשתית שהוא בנה כדי לייצב את שלטונו (בתי סוהר ויחידות אבטחת משטר גדולות) לא נראה לי שקיצו קרוב. ב. התחזית של לרמן, לפיה יורשו של א־סיסי עלול לבוא מקרב האחים המוסלמים - אין לה על מה לסמוך. סביר יותר להניח כי אם שלטונו של הנשיא א־סיסי יופסק מסיבה כלשהי, השליט הבא יבוא מחוגי הצבא, שהוא הכוח המרכזי במצרים. אחיזתם של האחים המוסלמים במצרים, לעומת זאת, היא חלשה עקב מסעות הטיהורים שהנשיא א־סיסי מנהל נגדם כל הזמן.   </div> <div> <b> <font> הערות </font> </b> </div> <div> [1] JISS </div> <div> [2] https://jiss.org.il/he/lerman-egypts-strategic-difficulties/ </div> <div> [3] <a href="/"> http://www.dekelegypt.co.il./200715  </a> </div> <div> [4] https://nziv.net/53649/ </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> </div> Tue, 06 Oct 2020 09:33:37 GMT https://www.dekelegypt.co.il/210323 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/200923 המאמר סוקר את כוחות היבשה בצבא המצרי וכולל פרטים על הנושאים הבאים: סדר הכוחות, מערך ההדרכה, היערכות בשגרה, אמצעי הלחימה כיום, רכש אמצעי לחימה והתעצמות כוחות היבשה בשנים האחרונות. מניתוח מערך כוחות היבשה עולה כי מאז ימי הנשיא גמאל עבד אל נאצר, כוחות היבשה הם השלד העיקרי עליו מושתת הצבא המצרי. הרוחות החדשות המנשבות בארצות המערב – לפיהן חלף העידן של מסגרות גדולות של כוחות יבשה המצוידות בטנקים ככלי מערכה עיקרי – פסחו על מצרים! והיא רואה בטיפוח זרוע היבשה כמרכיב עיקרי בצבאה. מניתוח יריביה האפשריים של מצרים עולה כי פיתוח זרוע היבשה משרת בעיקר עימות אפשרי עם ישראל. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%E2%80%8F%E2%80%8F%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA+%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90+%D7%9C%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94+-+%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F+%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%9F.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 22.09.2020 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <b> <font> מבוא </font> </b> <div> מאמר זה נכתב בהמשך למאמר "כוחות היבשה בצבא מצרים. סקירה כללית וסיכום תכניות רכש" שהתפרסם בתאריך 29.04.2018.[1] במאמר זה אסקור את המאפיינים הכלליים של כוחות היבשה, כולל אמצעי הלחימה שנרכשו מאז תפיסת השלטון ע"י עבד אל־פתח א־סיסי. כמו כן אסקור את מגמות הרכש בעתיד. המאמר מבוסס על חומר גלוי ויש לקחת בחשבון שהמצרים מצליחים להסתיר פרטים חשובים על צבאם מעין הציבור. </div> </div> <h2> רקע  </h2> <div data-rss-type="text"> מאז ראשית המאה העשרים, הצבא המצרי הוא הצבא הגדול ביותר באפריקה ובמדינות ערב. עד למלחמת יום הכיפורים -בהשראת ברית המועצות - עיקרו של הצבא היה צבא היבשה שהיה מבוסס ברובו על כוחות חיל רגלים. אחר מלחמת יום הכיפורים וקריסת ברית המועצות, החל הצבא המצרי לרכוש חימוש מערבי ולהוציא מהשירות את החימוש הסובייטי, אבל המבנה הבסיסי של כוחות זרוע היבשה נשאר באופן מובהק רוסי, לאמור עושר בארטילריה ובהגנה אווירית החל מרמת החטיבה.  <div> <br/> <font> </font> <div> לאחר קבלת סיני בעקבות הסכם השלום עם ישראל, החלו כוחות היבשה בצבא המצרי בתהליך התעצמות אשר נמשך עד לימינו. תהליך זה החל בהפיכת 5 דיביזיות החי"ר לדיביזיות ממוכנות ובמקביל בניית 2 דיביזיות משוריינות נוספות. אמצעי הלחימה הוסבו מנשק סובייטי ישן ברובו, לנשק אמריקאי חדיש יחסית, פרט לכלי נשק שהוכיחו עצמם במלחמת יוה"כ, כגון התותח הנגרר 30-D.   </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> סד"כ סדיר </font> </b> </div> </div> <div> הצבא המצרי הוא צבא סדיר ביסודו ומונה כ־440 אלף חייל.[2] בזרוע היבשה נמצאים כיום 16 דיביזיות: 4 שריון, 9 ממוכנות, ו־3 הן דיביזיות "חי"ר קל" (יבואר בהמשך). בנוסף לכך יש עוד מספר גדול של יחידות עצמאיות הכוללות: 2-4 חטיבות חי"ר, 5 חטיבות ממוכנות, 4 חטיבות טנקים, 2 חטיבות טילי קרקע־קרקע, 17 חטיבות תותחים, 6-8 אגדי נ"ט, 8 חטיבות הנדסה, 6-8 אגדי נ"ט, 3-8 אגדי קומנדו, 5 אגדי גישור, חטיבת הנחתה אווירית ממסוקים, חטיבת נחתים, 2 חטיבות צנחנים, 3 יחידות עילית לפעולה בעורף האויב, 5 גדודי הגנת חופים, ו־4 גדודי משמר גבול.  </div> <div> <br/> </div> <div> על מנת לקבל תמונה בהירה של עוצמת כוחות היבשה יש למנות למעשה את מספר החטיבות כמו שמופיע להלן:  </div> <div>   </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%E2%80%8F%E2%80%8F2066%D7%A9++200922++%D7%A1%D7%93%D7%9B+%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%A6%D7%91%D7%90+%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D+-.png" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <div> הנתונים שמניתי מבוססים על מחקרים גלויים. אני סבור שהם מיושנים ואינם משקפים את הסד"כ כיום, אך מחוסר במשאבים, אין ביכולתי להוכיח זאת. להערכתי יש להוסיף לסד"כ עוד שתי חטיבות טק"ק ועוד מספר חטיבות הנדסה שהוקמו לצורך מיזמי הפיתוח האזרחי שהצבא נוטל בהם חלק.   </div> <div>   </div> </div> <div> <b> <font> מילואים </font> </b> </div> <div> מערך המילואים מונה כ־480 אלף חיילים. אין מסגרות לוחמות במילואים כמו אוגדות המילואים של צה"ל למשל, ולכן לכאורה, כוחות המילואים נועדו להשלמת תקנים ואבידות. בשנים האחרונות הרחיבה מצרים מאוד את מערך מחסני החירום שלה ובהם אלפי כלים מודרניים, כגון: טנקי אברהמס M1A1, טנקי פטון M-60, נגמ"שים M-113 וברדלי. אני משער כי צבא המילואים מיועד גם להרחבת מסגרות לוחמות בכוחות מילואים, כגון תוספת של פלוגת לכל גדוד. בצילומי הלוויין נראים, לעיתים רחוקות, בגדוד טנקים 45-50 טנקים, ו־45 נגמ"שים.  </div> <div> <br/> </div> </div> <h2> אמצעי לחימה עיקריים </h2> <div data-rss-type="text"> מכוני מחקר בעולם[3] טוענים שזרוע היבשה במצרים מצוידת באמצעי הלחימה הבאים: <div> <br/> <div> • 4,200 טנקים. 1,100 מתוכם טנקי אברהמס M1A1, 1,700 פטון M-60, 500 T-62, 200 רעמסס (טנק T-55 שעבר שדרוג על ידי הסינים), ו־600 טנקי T-55 ("מקוריים").  </div> <div> • 11,700 נגמ"שים. </div> <div> • 1,100 תותחים מתנייעים. </div> <div> • 2,100 תותחים נגררים. </div> <div> • 1,100 מטולי רקטות. </div> <div> <br/> </div> <div> מהמעקב השוטף שלי אחר צבא מצרים עולה תמונה שונה במקצת. אני טוען כי בצבא הסדיר יש לפחות 1,300 טנקי אברהמס, ועוד כמה מאות טנקים מסוג זה, באתר המרכזי לאחסון טנקים בדהשור (קיבולת 2,000 טנקים). במערך הסדיר משרתים כ־1,000 טנקי פטון וסביר ביותר שלפחות 700 טנקים נמצאים במחסני החרום בדהשור. במערך הסדיר יש ככל הנראה 2-3 דיביזיות ממוכנות המצוידות בציוד רוסי[4] והן מצוידות בכ־300-450 טנקי T-62.  </div> <div> <br/> </div> <div> טנקי רעמסס וטנקי ה־T-55, לא נראים ביחידות או במפגנים וקרוב לוואדי שהם יצאו כליל מהשרות. הסד"כ המצרי (סדיר ומחסני חירום אכן כולל אם כן למעלה מ־4,000 טנקים, מרביתם הם אמריקאיים פטון ואברהמס. אין בידי כלים לבחון נכונות נתוני מכוני המחקר באשר לתותחים ולנגמ"שים. מה שידוע לי בוודאות הוא כי מחסני החירום, שהורחבו מאוד בשנים האחרונות, מאוחסנים אלפי נגמ"שים מסוג M-113 וברדלי, ואלפי תותחים מעבר למצוי בצבא הסדיר.   </div> </div> </div> <h2> היערכות </h2> <div data-rss-type="text"> <div> בגבול מצרים - לוב ערוכות שתי דיביזיות, האחת ממוכנת ושניה משוריינת, שתפקידן למנוע זליגת כוחות איסלמיסטיים מלוב לעבר מצרים. במרחב אלכסנדריה ערוכה דיביזיה ממוכנת, שלהערכתי נועדה לשמש ככוח ההנחתה הימי העיקרי במקרה של עימות עם ישראל.[5] במרחב קהיר ערוכות שתי דיביזיות נוספות וכן שלוש דיביזיות חי"ר קלות (לא סומנו במפה), שתפקידן לאבטח את המשטר. 7 דיביזיות של צבא מצרים ערוכות לאורך תעלת סואץ, ודיביזיה ממוכנת ערוכה בסיני. בנוסף לדיביזיה זו ערוכים בסיני עוד למעלה ממאה גדודים מסוגים שונים (חי"ר, הנדסה, גישור, נ"מ, אספקה ועוד). </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%E2%80%8F%E2%80%8F2065%D7%A9++200922+%D7%94%D7%99%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%93%D7%99%D7%91%D7%99%D7%96%D7%99%D7%95%D7%AA+%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A2+%D7%94%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94+-.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> הסכם השלום מתיר למצרים להיערך בסיני בכוח שלא יעלה על דיביזיה ממוכנת (41 גדודים). מיום חתימת ההסכם מנסים המצרים, ללא הרף, לכרסם בהסכם המגביל את נוכחותם בסיני ומכניסים לסיני כוחות נוספים. כך, למשל, עד לשנת 2010 נבנו בסיני מחנות קבע לכ־120 גדודים וכיום יש בסיני מחנות צבא בקיבולת של כ־170 גדודים. בשנים האחרונות מנהלת מצרים מאבק מול כוחות איסלמיסטיים המפגעים בצבא מצרים, וישראל "התירה" למצרים להכניס לסיני כוחות מעבר למוסכם. על פי הודעת רמטכ"ל צבא מצרים מפברואר 2018, בסיני ערוכים 88 גדודים עם 42 אלף חיילים, כלומר כוח בהיקף של כשתי דיביזיות. אני חולק על רמטכ"ל צבא מצרים ומעריך שבסיני יש כיום כוחות בהיקף של 170 גדודים שהם למעשב סד"כ של כשלוש דיביזיות. היערכות הכוחות בסיני היא להערתי כדיביזיה בצפון סיני במרחב רפיח – אל־עריש, כדיביזיה במרכז סיני במרחב רפידים ודיביזיה נוספת בדרום סיני במרחב ראס סודר – אבו רודס – א־טור – שארם א־שיח. להערכתי, הכוחות בסיני אינם קבועים ומוחלפים לפרקים בכוחות הערוכים לאורך התעלה על מנת לאפשר למפקדי צבא מצרים להכיר את זירת הלחימה בסיני. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> פיקודים מרחביים  </font> </b> </div> <div> מצרים מחולקת גיאוגרפית לששה פיקודים צבאיים מרחביים. מדובר במפקדות שתפקידן העיקרי הוא לספק שירות לוגיסטי ומנהלתי לכוחות הצבאיים החונים בגזרתם. מבחינה אופרטיבית מפקדי הפיקודים אחראים להגן על המתקנים האזרחיים בחיוניים בגזרתם. הם עושים זאת בסיוע הכוחות החונים בגזרתם או באמצעות כוחות מיוחדים המגויסים במיוחד לצורך אבטחה.[6] להלן רשימת הפיקודים: </div> <div> <br/> </div> <div> • פיקוד צפון – מפקדת הפיקוד באלכסנדריה. הפיקוד אחראי על גזרת הדלתא ומרחב אלכסנדריה. </div> <div> • פיקוד מערב – מפקדת הפיקוד בסידי בראני. בגזרת הפיקוד ערוכות שתי דיביזיות שמתפקידן להגן על גבול מצרים – לוב. לא ברור עד כמה מעורב הפיקוד בתכנונים האופרטיביים במקרה של עימות צבאי בין המדינות. </div> <div> • פיקוד מרכז - מפקדת הפיקוד בקהיר. המפקדה אחראית על מתן שרותי מנהלה לכלל הכוחות החונים במרחב קהיר. </div> <div> • פיקוד התעלה - מפקדת הפיקוד שכנה בעבר באבו כביר. עד מלחמת יום הכיפורים, היה הפיקוד אחראי על מרחב קהיר- תעלת סואץ. לא ברור אם פיקוד זה קיים עדיין.   </div> <div> • פיקוד דרום – מפקדת הפיקוד באסיוט. המפקדה אחראית על עמק הנילוס ולרשותה עומדות כמה חטיבות עצמאיות.  </div> <div> • פיקוד ים סוף – המפקדה שכנה בעבר בע'רדקה. ולרשותה הועמדו מספר חטיבות עצמאיות שמתפקידן לאבטח את מפרץ סואץ וחוף הים האדום. יתכן שמפקדה זו אוחדה עם מפקדת מושל דרום סיני, ומקומה הועתק ל־א טור.  </div> <div> <br/> </div> <div> בנוסף לפיקודים המרחביים, הוקמו בסיני שתי מפקדות שתפקידן דומה לשל פיקוד מרחבי. האחת "מפקדת מושל צפון סיני" שמקום מושבה באל עריש, והשניה בא־טור "מפקדת מושל דרום סיני", האחראית לכלל המנהלות ולאבטחת מתקנים בדרום סיני. ייתכן ואחריותו של מושל דרום סיני הורחבה גם לגדה המערבית של מפרץ סואץ וחוף הים האדום, במקום מפקדת פיקוד ים סוף. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> מפקדות אופרטיביות </font> </b> </div> <div> שרשרת הפיקוד האופרטיבית על צבא מצרים מתחילה בנשיא, המוגדר בחוק כמפקד העליון של הכוחות המזוינים. בשעת חירום יש לנשיא יש מוצב פיקוד ומשם הוא מנהל את המערכה המדינית בעיקר. בשעת הצורך הוא מגיע למוצב הפיקוד הכללי של הצבא. מתחת לנשיא נמצא שר ההגנה שלמעשה שולט בפועל על הצבא בכל ימות השנה. לצורך זה יש לו מוצב פיקוד משל עצמו המשמש אותו בעיקר בשגרה. מתחת לשר ההגנה נמצא הרמטכ"ל. לרמטכ"ל, כמו לכל שרשרת הפיקוד שמתחתיו – עד לרמת החטיבה, יש שני מוצבי פיקוד: לשגרה, והשני, במקום שונה,[7] לחרום. למטה הכללי, כמו ליתר העוצבות, יש מוצב פיקוד קדמי, בו נמצא המפקד ולצידו קבוצה מצומצמת של קצינים אגמ"יים. לבעלי התפקידים בתחום כוח אדם ולוגיסטיקה יש מוצב פיקוד נפרד.  </div> <div>   </div> <div> מתחת לרמת השליטה המטכ"לית נמצאות מפקדות של שתי ארמיות השדה, השולטות על רוב הגייסות של כוחות היבשה. בשנים האחרונות הוקמה מפקדה חדשה בשם "מפקדת הכוחות המזוינים בסיני" המכונה גם "מפקדת פיקוד מזרח.[8] המדובר במפקדה בין המטכ"ל לארמיות השדה.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> מערך ההדרכה </font> </b> </div> <div> הצבא המצרי מנהל שרשרת ארוכה מאוד של בתי ספר תיכוניים מקצועיים המכשירים את הנוער לקראת שירות בצבא. לאחר הגיוס יש בזרוע היבשה 55 בסיסי הדרכה[9] בהם החייל עובר טירונות עבור טירונות ולאחרי הוא יוצב ליחידה בהתאם להכשרתו. עד מלחמת יום הכיפורים מנה מערך ההדרכה של זרוע היבשה 55 בסיסי הדרכה ומבניהם: 5 בסיסי הדרכה לחי"ר (לקרביים, לנגדים, למקצועות, לתומכי לחימה בשדה ולג'ובניקים), 3 בסיסי הדרכה לשריון ועוד. בנוסף לבסיסי ההדרכה, בכל מקצוע צבאי מרכזי כגון חי"ר שריון קשר מודיעין, קיים גם בית ספר המגבש את תורת ההפעלה ומכשיר בד"א ואנשי מקצועות מיוחדים כגון: רגמים, מפעילי מערכות נ"ט ועוד.  </div> <div> <br/> </div> <div> בד בבד להכשרת החיילים קיימת מערכת הכוללת לפחות 5 אקדמיות לקצינים: האקדמיה הכללית לקצינים, טייס, ים, אוויר, הגנה אווירית. קורס הקצינים הוא לפחות בן שנתיים. בסיום הלימודים מוענקת למסיימים קצונה ותואר אקדמי. בנוסף קיימות מסגרות לימודים אקדמיים גבוהים למיועדים לתפקידי פיקוד בכירים.   </div> <div> <br/> </div> <div> בנוסף למערכת בסיסי ההדרכה בתי הספר והאקדמיות, קיימים בצבא המצרי שרשרת של מתקני אימונים לתרגול החומר התיאורטי הנלמד במערכת ההדרכה. מבין מתקנים אלו אמנה: 2 מתקנים בנויים לתרגול לוחמה בשטח בנוי, 3 מתקנים לאימוני שדה למפקדים בסדיר ובמילואים, מתקן לאימון יעד מבוצר, ומתקן בסיסי לסדרות אימונים של מסגרות חטיבתיות.   </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> הרחבת הצבא ובניית תשתיות בזרוע היבשה בשנים האחרונות </font> </b> </div> <div> כחלק מהתהליך ההתעצמות העובר על צבא מצרים, גם זרוע היבשה מתעצמת בהרחבת מסגרות לוחמות, הן בבניית מערכות תשתית להכשרת הצבא למלחמה והן ברכש אמצעי לחימה חדשים.[10] נקודת הזמן לכל אלה היא יולי 2013, מועד עליית הנשיא סיסי לשלטון.  </div> <div>   </div> <div> <b> פיקוד ושליטה. </b> ככל הנראה בשנת 2015 נבנתה בסיני מפקדה על־ארמיונית ששמה כנראה "מפקדת הכוחות המזוינים בסיני". כמו כן הוקמו בסיני שתי מפקדות קדמיות של ארמיות השדה, שתפקידן הוא מנהלתי בעיקרו.[11]  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> מסגרות לוחמות חדשות.  </b> </div> <div> • בסיני הוקמו שני אגדי גישור סער ובתעלת סואץ נערכו מספר רב של יחידות גישור צף כבד מסוג יוניפלוט. יתכן שיחידות הגישור קודמו ממחסנים עורפיים או שהוקמו במיוחד לצורך הרחבת מערך הגישור בתעלה. כך או כך, כיום ניתן לחצות את התעלה ב־40 מעברים[12] ועוד 20 גשרי סער.  </div> <div> • הוקמו שתי יחידות מובחרות נוספות למבצעים מיוחדים: יחידה 888[13] ויחידה 999. עד 2013 פעלה במצרים יחידה 777 בלבד. יחידות עילית אלו הן בהיקף של כחטיבה מוקטנת והן מאומנות לפעול במשימות מודיעיניות בעומק שטח אויב, או לסכל פעולות טרור כגון השתלטות על מטוס וכיו"ב.  </div> <div> • מוקמות 3 דיביזיות קלות לאבטחת המשטר. דיביזיה אחת במחנות הקסטפ שבמזרח קהיר ושתים בעיר הבירה החדשה של מצרים, הנבנית כ־60 ק"מ ממזרח לקהיר. מדובר בכוחות חי"ר מנוידים ע"ג משאיות קלות בעלות כושר עבירות גבוה. בכל דיביזיה יש שתי חטיבות ובכל חטיבה למעלה מ־6 גדודים המצוידים באמצעים לפיזור הפגנות. לעת עתה הוחל באיוש המחנה הדיביזיוני שנבנה במחנות הקסטפ. במחנה אותרו, גדוד חת"מ מתנייעM-109 גדוד הנדסה הכולל דחפורים, ומכוניות מיכל (להתזת מים לפיזור הפגנות?) ומספר רב של משאיות קלות מסוגים שונים. עם סיום עבודות ההקמה של המחנות – צפויים לשרת בהם כ־30,000 חיילים. המידע המופיע לעיל הוא מידע ראשוני בלבד.  </div> <div> <br/> </div> <div> • סביב ארבעה שדות תעופה צבאיים במדבר המערבי נבנו מחנות צבא המשמשים לאבטחת השדה, כאשר כל שדה מוגן על־ידי כוח של חטיבה.    </div> <div> <br/> </div> <div> <b> הרחבת מערך ההדרכה.  </b> </div> <div> • בהקסטפ שבמזרח קהיר נבנה בסיס הדרכה גדול וחדיש לחי"ר, בקיבולת של כ־9,000 חיילים. להערכתי, הבסיס מיועד לשמש כבסיס טירונים לחיילים שלאחר הכשרתם יופנו לשרת בדיביזיות החי"ר הקלות או בעבודות מטה ומנהלה. בשנת 1973 היו בצבא מצרים 5 בסיסי הדרכה לחי"ר בקיבולת כוללת של 11,700 חיילים. גם אם בסיס זה יחליף את אחד מחמשת בסיסי ההדרכה או אך שתים מהם, הוא לא נועד להדרכת הדרג הלוחם. לפיכך מדובר בגידול משמעותי במערך ההדרכה של החי"ר. לדעתי ההרחבה נועדה לאפשר את הקמת דיביזיות החי"ר הקלות.  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2394%D7%A9++791++200910++%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%A8.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> תנאי השירות בבסיס זה – כמו בבסיסים חדשים אחרים הם משופרים מאוד. ראו        הדגמות בנספחים ג' ו־ד' להלן.   </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> • באזור רובייקי (כ־52 ק"מ ממזרח למרכז קהיר וכ־10 ק"מ מצפון לכביש קהיר - סואץ), נבנה מתקן לאימון מסגרות חטיבתיות. המתקן הוקם באזור ששימש מאז ומתמיד לאימון כוחות היבשה, רק שעתה ה"מתקן התמסד" ונבנו בו תשתיות כגון מטבח מרכזי, משרדי מפקדים, מסגד ועוד. </div> <div> <br/> </div> <div> <span> <font> רכש ושדרוג אמצעי לחימה </font> </span> </div> <div> מאז יולי 2013, כוחות היבשה בצבא מצרים זוכים לנתח של 22% מכלל עוגת התקציב המופנה לרכש אמצעי לחימה. הטבלה שלהלן מתמצתת אה סוגי הרכש וההשקעה ברכישתם. </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2413%D7%A9++200911++%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA+%D7%A8%D7%9B%D7%A9+%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A2+%D7%94%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> מניתוח הטבלה עולה כי עיקר משאבי ההצטיידות מופנה לטנקים למודיעין ולנגמ"שים. נראה כי בצבא מצרים רואים בטנקים ובכוחות היבשה מרכיב עוצמה מרכזי. זאת לעומת "רוחות חדשות" במערב הסוברות כי עידן הטנק חלף, ויש לפעול לביטול המסגרות הצבאיות הגדולות ובמקומן יש להקים כוחות מיוחדים המצוידים באמצעים טכנולוגיים מתקדמים.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> רכש ושדרוג טנקים. </b> בשנת 2018 שדרגה מצרים את סד"כ טנקי הפטון M-60. אין מידע מה כלל השדרוג ועלותו. עד לשנת 2020 ייצרה התעשייה המצרית 875 טנקי אברהמס MIA1, בעלות משוערת של למעלה מחמישה מיליארד דולר. ככל הנראה ייצור הטנקים מסוג זה פסק.[14] והוחלף בחוזה עם הרוסים לאספקת 500 טנקים מסוג .T-90 בעלות של למעלה ממיליארד דולר. הטנקים ייצרו במצרים בקצב של 50 טנק בשנה. כמו כן מצרים מנהלת מזה זמן רב מו"מ לקבלת רישיון לייצור 1,000 טנקי T-72. לטענת המצרים הסיבה למעבר מטנקים אמריקאים לטנקים רוסיים היא עלותם הגבוהה.   </div> <div> <b> ארטילריה. </b> התעשייה הצבאית המצרית החלה בתהליך לניוד התותח הנגרר 122 מ"מ D-30 על גבי משאית. לתותח וותיק זה יש שם טוב, ובעולם ניסו גם להרכיבו על שלדה זחלילית. כמו כן מצרים מעוניינת להחליף את התותח המתנייע שלה 155 מ"מ M109A2 במשהו אחר. מצרים פנתה לכמה מדינות כדי לבחון את התותח המתנייע שלהם.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> נגמ"שים. </b> מצרים רכשה מארה"ב 930 נגמ"שים אופניים Rg-33L. מדובר בנגמ"ש אופני 6X6 העמיד בפני מוקשים ומתאים ללוחמה נגד כוחות גרילה. בנוסף קיבלו המצרים, כנראה ללא תשלום, 762 נגמ"שים אופניים מסוגMRAP . נגמ"שים אמריקאים אלו הוכיחו עצמם בלוחמה נגד כוחות גרילה באפגניסטן ובעיראק. המצרים קיבלו אף רישיון לייצר כלים אלו ("תמסח") במצרים והם נצפו בסיני. הכמות שיוצרה במצרים אינה ידועה. בד בבד עם הרכש הרחיבה מצרים מאוד את מחסני הרכש בדהשור והם משתרעים כיום על שטח של 304 אלף מ"ר. בשטח שכזה ניתן לאחסן לפחות 6,000 נגמ"שים. באתר נצפו נגמ"שים מסוג M-113 וברדלי. וכאן נשאלת השאלה מדוע מצרים צריכה מחסני חרום בהיקף שכזה?  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> משאיות ומובילי טנקים. </b> בשנים האחרונות הכפילה מצרים את סד"כ מובילי הטנקים שלה ובנתה גדודי תובלה חדשים בקיבולת של לפחות 720 מובילים. לפחות חלק מהמובילים מתוצרת רנו בצרפת. בהחלט אפשרי כי בנוסף להגדלת הסד"כ, רכשה מצרים גם מובילים לריענון הסד"כ הישן, אך אין לי מידע על כך. בנוסף למובילים נרכשו 130 משאיות טטרה מצ'כיה ונחתם חוזה אספקה של 220 משאיות נוספות.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> טילי קרקע־קרקע. </b> עפ"י עיתון קנדי היוצא בשפה הסינית, מדינה מזרח תיכונית חתמה חוזה עם סין לאספקת טילי קרקע-קרקע טקטיים מדגם DF-12 M20. טיל זה מקביל לאיסכנדר הרוסי.[15] לקראת מלחמת יום הכיפורים הוכנה במצרים תשתית לקליטת כ־2000 טילי קרקע־קרקע סקאד.[16] לא ברור אם טילים אלה סופקו בפועל. ידוע כי אחרי המלחמה קיבלו המצרים טיל טק"ק דומה, כנראה מקוריאה.  </div> <div> <br/> </div> <div> ידוע כי למצרים חטיבת רקטות קרקע־קרקע מסוג פרוג 7. נודע כי המצרים רכשו מידע להקמת מפעל לטילים אלה במצרים.[17] אני משער כי כמות הטילים מסוג זה המצויה כיום במצרים היא מעבר לחטיבה אחת. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> צליחה. </b> המצרים רכשו כמות לא ידועה של מעבורות מתקדמות לטנקים מדגם PMM2M.[18] אני משער כי בכל גזרת חצייה דיביזיונית תמצא לפחות נקודת חציה בת 3 כלים. לפיכך אני מעריך כי נרכשו 15 כלים מסוג זה.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> לוויני ריגול. </b> מצרים רכשה 2 לוויינים לקשר ולריגול והיא נמצאת במו"מ לרכישת לווין שלישי. הדבר יאפשר לה לשפר מאוד את יכולות האיסוף המודיעיני שהוגבלה מאוד מאז חתימת הסכם השלום עם ישראל </div> <div> <br/> </div> <div> פרוט הרכש, עלותו, ומה מתוכו כבר סופק למצרים ראה להלן נספח ה'. בנספח ו' שלהלן מפורטים המקורות למידע המופיע בנספח ה'.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> מה מסתירה מצרים בנושא ההתעצמות הצבאית?  </font> </b> </div> <div> מעיון ברשימות המפורטות של פריטי הרכש המופיעים בנספחים שלהלן, בולטת העובדה שישנם מספר סוגי אמל"ח שלגביהם אין כל מידע על רכש או מגעים לרכש. מבין פריטים אלו אפשר למנות טילי קרקע־קרקע, מערכות קשר ומערכות לוחמה אלקטרונית. לנושא זה הקדשתי מאמר שפורסם באתר האינטרנט שלי "דקל - מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע".[19]  </div> <div> <br/> </div> <div> יש לזכור כי הנשיא גמאל עבד אל־נאצר (1954-1970) הקים שרשרת של מפעלי תעשיה צבאית, הגדולה במזרח התיכון. מפעלי תע"ש אלו מתפתחים גם בימינו וכוללים מלבד ייצור תחמושת מגוונת גם בניית אוניות, מטוסים, טנקים, נגמ"שים, רקטות וטילי נ"ט. סביר להניח כי בנוסף למפורט כאן, מצרים מייצרת אמצעי לחימה נוספים שאינם מפורסמים במקורות הגלויים.  </div> <div> <br/> </div> <div> מצרים מסתירה לא רק את עסקאות הרכש או את הייצור העצמי של טילי הקרקע־קרקע. היא מסתירה גם את טילי הסקאד ואת רקטות הפרוג שנמצאים ללא כל ספק בסד"כ מאז 1973. יש לזכור שמצרים היתה המדינה הראשונה במזרח התיכון, שכבר בשנות ה־60 של המאה הקודמת יצאה בתוכנית לייצור של כ־1,000 טילי קרקע־קרקע. לא סביר שמצרים תוותר ותישאר בנושא אסטרטגי זה הרחק מאחורי ישראל ואיראן. לפיכך אני מעריך שמצרים לא שוקטת על שמריה בתחום זה אך היא מצליחה להסתירו ממקורות המידע הגלוי מהם אני ניזון. הערכתי זו נתמכת בעובדה שבשנים האחרונות נכרות באזור סואץ מנהרות גדולות. מדובר במיזם גדול בעלות של מאות מיליוני רולרים. להערכתי המנהרות נועדו לאחסן נשק אסטרטגי כגון טילים. פרוט על כך ניתן לקרא במאמר שכתבתי בנושא.[20]   </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> השוואת עוצמת זרוע היבשה של מצרים לעומת "יריבותיה" </font> </b> </div> <div> בעולם קיימים מספר מכוני מחקר צבאיים העוקבים אחר התפתחות הצבאות בעולם.[21] מכונים אלו משקללים את העוצמה הצבאית של למעלה ממאה מדינות העולם ומפרסמים רשימה המדרגת את עוצמתן הצבאית.[22] לצורך כתיבת מאמר זה בחרתי במכון GFP-GLOBAL FIRPOWER.[23]   </div> <div> <br/> </div> <div> בטבלה, הלקוחה מתוך הדרוג העולמי, המשווה את עוצמת זרוע היבשה והעוצמה הכללית של צבא מצרים מול "יריבותיה"[24] האמיתיות או המדומיינות (ישראל אינה יריבה של מצרים. נהפוך הוא, היא מברכת על הסכם השלום ומקווה שיימשך לעולם ועד). ניתן לראות את המספר 4 בעמודה של הטנקים – המשמעות היא שמצרים נמצאת במקום הרביעי בין צבאות העולם מבחינת עוצמת טנקים. הטבלה מגחיכה את הטענה שהתחמשותה חסרת הפשר של מצרים נובעת מהכנות לעימות צבאי עם אתיופיה (במקום ה־60 בדירוג העוצמה...) על רקע הסכסוך על מי הנילוס. למען האמת, עוצמתה של זרוע היבשה המצרית אינה רלוונטית ל"יריבותיה" האחרות של מצרים השוכנות מעבר לים. גם אם יתרחש עימות צבאי, הוא יהיה באוויר או בים או באמצעות טילים ארוכי טווח.  </div> <div> <br/> </div> <div> לפיכך לא נותר לי אלא להסיק כי זרוע היבשה המצרית רלוונטית בעיקר לעימות אפשרי מול ישראל. העובדה שעיקר מערכות התשתית הצבאית (תחמושת, דלק, גישור, תקשורת וכיו"ב) נבנות בסיני ובמרחב תעלת סואץ, תומכת בהערכה כי ישראל היתה ונשארה איום הייחוס העיקרי של מצרים. </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2413%D7%A9++200911++%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA+%D7%A8%D7%9B%D7%A9+%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A2+%D7%94%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> סיכום </font> </b> </div> <div> מאז ימי הנשיא גמאל עבד אל נאצר, כוחות היבשה הם השלד העיקרי עליו מושתת הצבא המצרי. הרוחות החדשות המנשבות בארצות המערב – לפיהן חלף העידן של מסגרות גדולות של כוחות יבשה המצוידות בטנקים ככלי מערכה עיקרי – פסחו על מצרים! והיא רואה בטיפוח זרוע היבשה כמרכיב עיקרי בצבאה. מניתוח יריביה האפשריים של מצרים עולה כי פיתוח זרוע היבשה משרת בעיקר עימות אפשרי עם ישראל.  </div> <div> <br/> </div> <div> בשנים האחרונות מרבית המשאבים מופנים לכיוון זרועות הים והאוויר, אבל גם כך, הנתח בשיעור 22% מכלל ההשקעות ברכש אמצעי לחימה, מאפשר לכוחות היבשה להצטייד בנשק מודרני בעיקרו. הצבא המצרי נמצא כיום במקום התשיעי בעוצמתו מבין צבאות העולם ובכך מצרים היא המדינה החזקה ביותר מכל הארצות המוסלמיות בעולם. גם בזרוע ביבשה מצרים חזקה, במרבית התחומים, מכל יריביה האפשריים. </div> <div> <br/> </div> <div> מניתוח אמצעי הלחימה, אמצעי הגישור על תעלת סואץ, סד"כ מובילי הטנקים[25] ומניתוח תרגילי היסעים שבוצעו בשנה האחרונה עולה כי הצבא המצרי בונה עצמו לקראת מהלכים בהם כוחות רבים יידרשו לנוע למרחקים ארוכים. זו תפנית של 180 מעלות לעומת צבא מצרים של שנת 1973 שבנה עצמו למהלכים של עשרות ק"מ בלבד.  </div> <div> <br/> </div> <div> לכאורה, קיימת במצרים בעיית מובנית של תחזוקת אמצעי הלחימה המגיעים מכל קצוות תבל. אבל אם לוקחים בחשבון את שפע אמצעי הלחימה במחסני החירום אפשר להניח כי בעיית התחזוקה נפתרה ברובה. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> נספח א – מבנה ואמל"ח דיביזיית שריון </font> </b> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2244%D7%A9+++%D7%90+%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94++%D7%91%D7%93%D7%99%D7%91%D7%99%D7%96%D7%99%D7%94+9+%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F+%D7%9C%D7%9C%D7%90+%D7%AA%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91+%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D.png"/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2245%D7%A9+%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98+%D7%90%D7%9E%D7%9C%D7%97+%D7%91%D7%93%D7%99%D7%91%D7%99%D7%96%D7%99%D7%94+9+%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> נספח ב' - מבנה ואמל"ח בדיביזיה ממוכנת </font> </b> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2377%D7%A9++200723+%D7%90%D7%9E%D7%9C%D7%97+%D7%91%D7%93%D7%99%D7%91%D7%99%D7%96%D7%99%D7%94+%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%9D.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <font> נספח ג' - הדגמת תנאי שרות בצבא מצרים </font> </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2322%D7%A9++++200531+++%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9E%D7%AA+%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-28f89198.png" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> מספח ד' - הדגמת תנאי שרות במצרים - המשך </font> </b> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2396%D7%A9+791++200807+%D7%91%D7%94%D7%93+%D7%97%D7%99%D7%A8-%D7%A8%D7%96%D7%94.png" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> <font> נספח ה' - פרוט רכש אמצעי לחימה עבור כוחות היבשה </font> </b> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2402%D7%A9++200911++%D7%A8%D7%9B%D7%A9+%D7%90%D7%9E%D7%9C%D7%97+%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> <font> נספח ו' הערות שוליים לטבלה בנספח ה </font> </b> <div> הנספח יפורט במועד מאוחר יותר </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> הערות </font> </b> </div> <div> [1] https://nziv.net/304/ </div> <div> [2] https://arabic.sputniknews.com/infographics/202006191045771302 </div> <div> [3] אתר ספוטניק https://arabic.sputniknews.com/infographics/202006191045771302 </div> <div> [4] בצבא המצרי יש ערב רב של אמצעי לחימה מסוגים שונים, ולפיכך יש מסגרות על טהרת הציוד הרוסי ומסגרות עם ציוד מערבי. </div> <div> [5] למצרים צי של 31 נחתות. </div> <div> [6] במלחמת ההתשה גויסו מאות אלפי איש לשמור על מתקנים רבים שאינם כלולים בהגדרה של מתקנים אסטרטגיים כגון: גשרים, גשרונים, וקווי חשמל. שאזלי, סעד אלדין. חציית התעלה. תל אביב. מערכות 1987.  </div> <div> [7] הלוגיקה היא שסביר להניח שהאויב מכיר את מוצב הפיקוד בשגרה ויכול לפגוע בו. לעומת זה מוצב הפיקוד בחרום, עקב חוסר הפעילות בו, ניתן להסתירו מידיעת האויב  </div> <div> [8] מפקדה היסטורית ששלטה בחזית מול ישראל עד שנת 1967 </div> <div> [9] הנתון הוא מתקופת מלחמת יום הכיפורים, יתכן שכיום המצב שונה. </div> <div> [10] נושא ההתעצות זוכה לסדרה ארוכה של מאמרים שלי המתפרסמת, באתר האינטרנט שלי "דקל - מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" <a href="/"> http://www.dekelegypt.co.il./ </a> . </div> <div> [11] <a href="http://www.dekelegypt.co.il./200511" target="_blank"> http://www.dekelegypt.co.il./200511 </a> </div> <div> [12] מנהרות, גשרים צפים ואזרחיים וגשרי קבע. </div> <div> [13] נציב. נט 09.10.2017 </div> <div> [14] מזה מספר חודשים לא נראים טנקים בחצר המפעל.  </div> <div> [15] נציב נט 18/07/2017 </div> <div> [16] ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע" </div> <div> [17] על-פי פסח מלובאני </div> <div> [18] מפגן כלי נשק במצרים – ארכיון דקל </div> <div> [19] <a href="http://www.dekelegypt.co.il/180315" target="_blank"> http://www.dekelegypt.co.il/180315 </a> </div> <div> [20] <a href="http://www.dekelegypt.co.il/200628"> http://www.dekelegypt.co.il/200628 </a> </div> <div> [21] מחקר שלי בנושא מכוני המחקר ומגבלותיהם ראו בקישור: <a href="http://www.dekelegypt.co.il./180827" target="_blank"> http://www.dekelegypt.co.il./180827 </a> </div> <div> [22] מכונים אלו, אמנם לא מפרסמים את הנוסחה שעל פיה הם משקללים את העוצמה, אך התוצאה הסופית של הדרוג בדרך כלל דומה מאוד. </div> <div> [23] https://www.globalfirepower.com/aircraft-total.asp </div> <div> [24] יריבות, שלהערכתי מועצמת על ידי התקשורת המחפשת תשובה לשאלת ההתעצמות של מצרים </div> <div> [25] 1,500 מובילים לא כולל מובילים בפיקודים ובארמיות השדה </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <b> <font> הדגמות ונתונים שונים על צבא מצרים - אינם קשורים ישירות למאמר </font> </b> <div> <span> <font> טנק אברהמס - נמצא בכל הדיביזיות המשוריינות ובחטיבות שריון עצמאיות </font> </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%98%D7%A0%D7%A7+%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%94%D7%9E%D7%A1+M1-06483eb9.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> נגמ"ש M-133 - נפוץ מאוד בצבא מצרים </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A0%D7%92%D7%9E%D7%A9+M113+%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93-ab5600ba.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> נספח  </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90+%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%AA+M992A2-ece098df.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> הערות: </b> <div> <br/> </div> </div> Wed, 23 Sep 2020 10:51:16 GMT https://www.dekelegypt.co.il/200923 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/200910 המאמר מנתח את היערכות צבא מצרים בגבול מצרים-לוב. במאמר נטען שהכוחות המצריים בגבול אינם נערכים למעורבות צבאית בסכסוך בין הפלגים שירשו את שלטון קאדפי בלוב. צחצוח החרבות שמשמיע נשיא מצרים כלפי הפלג השולט במערב לוב, לפיהם הוא יתערב צבאית בסכסוך שבין יורשי משטרו של קאדפי, אינו משפיע על הכוננות והשגרה "המנומנמת" של דיביזיה 33 הערוכה באזור סולום. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2415%D7%A9+++373++200615+%D7%93%D7%99%D7%91%D7%99%D7%96%D7%99%D7%94+33.png" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 10.09.2020 </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> בחודשים האחרונים נשמעים בתקשורת קולות של צחצוח חרבות מצידה של מצרים המאיימת על "ממשלת ההסכמה הלאומית" - הפלג המערבי בלוב, בראשותו של פאיז א־סראג', שלא יעז לכבוש את הפלג המזרחי בלוב בראשותו של מפקד הצבא הלאומי של לוב, הפילדמרשל ח'ליפה חפתר הנתמך על ידי מצרים.  <div> <br/> <font> </font> <div> ב־20.06.2020 קיימה מצרים מפגן ראווה צבאי גדול בסידי בראני (כ־ 75 ק"מ ממזרח לגבול מצרים - לוב). במפגן, שאליו הוזמנה התקשורת, הוצגו כלי נשק מסוגים שונים והושמעו בו איומים מפורשים שמצרים לא תהסס להתערב צבאית בסכסוך הפנימי בלוב, אם הכוחות המערביים שמפקדתם בטריפולי יתקדמו ממזרח לסירט, כ־800 ק"מ ממערב לגבול מצרים - לוב בקו אוויר וכ־1,300 ק"מ ביבשה.  </div> <div> <br/> </div> <div> פניתי לידיד שלי, קצין פענוח בכיר לשעבר של צילומי אוויר וביקשתי את עזרתו. ידיד זה, החפץ להישאר בעילום שם, "יצא לשטח" לסקור באמצעות צילומי לוויין את הגייסות המצריים ולראות את מוכנותם לעימות. המאמר שלהלן מבוסס בעיקר על עבודתו, ואני מודה לו על עבודתו המקיפה. העבודה מבוססת על פענוח צילומים מתאריכים שונים שהאחרון שבהם בוצע ב־03.07.2020. </div> <div> <br/> </div> <div> מתברר כי הכוחות המצריים ערוכים בשני דרגים: הדרג הקדמי, דיביזיה ממוכנת מופחתת ה"יושבת" בסולום, ממש בסמוך למעבר הגבול מצרים -לוב. הדרג השני נמצא בסידי בראני, כ־75 ק"מ מאחורי הדרג הראשון. בדרג השני ערוכה דיביזיית שריון מופחתת מספר 21. במאמר זה אעסוק רק בדיביזיה הממוכנת הערוכה באיזור סולום. </div> <div>   </div> <div> קצת היסטוריה על קצה המזלג: עד 1973 היתה לוב, בשליטתו של המנהיג הוותיק מועמר קאדפי, בת ברית האמיצה והנאמנה של מצרים הן במלחמת ששת הימים והן במלחמת יום הכיפורים. כניסת מצרים, לאחר המלחמה, לתהליך של הידברות עם ישראל, גרמה לקרע עמוק ביחסי שתי המדינות. קאדפי ראה את המשטר המצרי כבוגד בעניין הערבי וכאויב של לוב. הוא תיכנן מסע של "חצי מיליון" מתושבי לוב שיצעדו לעבר מצרים ויפילו את השליט הבוגד, סאדאת. קאדפי היה ידוע כ"משוגע עם קבלות" ומצרים החלה להיערך צבאית מול האוהב שהפך לאויב. נראה כי יסודות ההיערכות המצרית בגבול כיום, הונחו כבר אז. </div> <div> <br/> </div> <div> עם הפלתו של קאדפי באוקטובר 2011, התפורר השלטון המרכזי והמוני העם בזזו את מחסני הנשק העצומים שצבר קאדפי והחלו לסחור בהם. לקוח גדול וחשוב של הבוזזים היה שלטון החמאס בעזה. חלק מעסקאות הרכש עם הבוזזים עברו במצרים בדרכם לעזה. חלק מהנשק החל לזלוג גם לידי גורמים איסלמיסטיים בתוך מצרים. גורמים אלו של האחים המוסלמים, שהודחו על־ידי הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי, מהווים אופוזיציה לוחמת נגד המשטר המצרי. מאז מתמודדת מצרים עם הברחות של נשק ומפגעים המגיעים מלוב ומצליחים לעיתים לפגע בתוך מצרים. תפקידו העיקרי של מערך ההגנה המצרי הערוך כיום בגבול לוב הוא להילחם נגד הברחות נשק והמסתננים מלוב.  </div> <div> <br/> </div> <div> מצרים, לא רק שנערכה להגנה מול המחבלים הזולגים משטח לוב לשטחה, היא אף "תפסה צד במאבק על השליטה בלוב. ותמכה בפילדמרשל ח'ליפה חפתר השולט בחלק המזרחי של לוב, במאבקו מול פאיז א־סראג' השולט כיום בחלק המערבי והנתמך בידי האחים המוסלמים, יריביו של הנשיא א־סיסי. נראה כי המעורבות של מצרים בסכסוך הפנימי היא עמוקה מאוד וכפי הנראה משתלמת כלכלית למצרים, בהעניקה סיוע צבאי עקיף, כגון אספקת נשק, תחמושת ויועצים. נראה לי שמבחינתה עדיף שהסכסוך יימשך ללא הכרעה, ימים רבים ככל האפשר. לאחרונה גייס פאיז א־סראג' את טורקיה לעזרתו וחתם איתה על הסכם חלוקת ה"מים הכלכליים" בים התיכון. הסכם זה מאיים על הפקת הנפט והגז המצרי בים התיכון. כניסת שחקן עוצמתי כמו טורקיה לזירה בלוב, יכולה להכריע בסכסוך בין הניצים בלוב. לכן מצרים נקטה בשורה של צעדי איום, שהיא לא תשלים עם הבסתו של הפילדמרשל ח'ליפה. היא הציבה אף קו אדום בעיר סירט, כ־800 ק"מ בקו אוויר וכ־1,300 ק"מ ביבשה, ממערב לגבול מצרים - לוב.  </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <h2> היערכות הדיביזיה  </h2> <div data-rss-type="text"> עוד מלפני 2007[1] הוקם באזור מעבר הגבול בסולום, מתחם מבוצר הכולל כמה עשרות מוצבים היקפיים בשיטת מוצבי "ההגה". שיטה זו זהה לביצורים שבנו המצרים בפתחת רפידים בסיני[2] לאחר הסכם השלום. מערך זה נועד לחסום את כביש החוף העובר לכל אורך המדינות השוכנות בצפון אפריקה. כביש החוף הוא עורק החיים של כל המדינות, ולאורכו מרוכזים הישובים העיקריים וערי הבירה של המדינות מאלג'יר במערב עד אלכסנדריה שבמצרים במזרח. המטרה הייתה הגנה מפני "מחאה אזרחית מאורגנת" (ללוב היו אמנם הרבה מאגרי נשק, אבל צבאה הממשי היה קטן וחלש ביחס לצבא המצרי הגדול). אני מתרשם כי מערך ביצורים זה אינו מתוחזק גם כיום, בימי המתיחות בין המדינות. לא נראה שצבא מצרים נערך להשמיש מערך זה או לתחזקו.  <div> <br/> <div> פרט למוצבים המוזנחים מאוד, הוקמו לאורך הגבול בין מצרים ללוב עד לסיווה, כ-150 ק"מ מדרום לסולום,[3] שורה של כ־50 נקודות תצפית, הכוללות בד"כ מגדל תצפית ו־2-3 מבני מגורים. נקודות התצפית מוקפות בד"כ בחומה ולעיתים רק בגדר עם סוללת עפר. יש לשער כי בכל מוצב כזה נמצא כוח בהיקף של כתה לפחות. בין מוצבי התצפית עוברת דרך שיתכן ומשמשת גם כציר פטרולים. נקודות התצפית נועדו להתריע ולהציג נוכחות אך לא מעבר לזה. </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2418%D7%A9+++848%D7%90++200917++%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94+%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%94+%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%AA+%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9D.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> הדיביזיה ערוכה במחנות קבע מיושנים: (מעט מסגדים, מעט מאוד מתקני ספורט לחיילים. בכל חטיבה הוקם מעין מתנ"ס, המיועד כנראה לקצינים, הכולל כנראה ברכת שחיה מקורה. שתי החטיבות הממוכנות וחטיבת החת"ם ערוכות סביב מפקדת הדיביזיה בסולום. חטיבת השריון של הדיביזיה נמצאת בהיבאטה, כ־50 ק"מ מזרחית לשטח ההיערכות של הדיביזיה. החטיבה ערוכה שם להגנה היקפית שדה התעופה הצבאי שהורחב בשנים האחרונות ונוספו בו דת"קים. </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2419%D7%A9+++833%D7%A9++200918++%D7%9E%D7%97%D7%A1%D7%95+%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%AA+%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%94+%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%AA.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> לכל חטיבה ממוכנת ולחטיבת השריון יש מחסן תחמושת חטיבתי הכולל כ־12 בונקרים בגדלים שונים המשתרעים על שטח של כ־700 מ"ר. גם לחטיבת החת"ם יש מחסן תחמושת דומה. בכל חטיבה יש תחנת דלק לצריכה שוטפת, בקיבולת משוערת של כ־150 אלף ליטר. בנוסף, בסמוך למפקדת הדיביזיה ישנו בסיס דלק מרכזי ובו מכלי דלק תת־קרקעיים בקיבולת כוללת של כ־מיליון וחצי ליטר. לא אותרו מחסני עתודת התחמושת של הדיביזיה.                  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> התאמת מבנה ואמצעי הלחימה של הדיביזיה למשימת אבטחת הגבול </font> </b> </div> <div> דיביזיה 33 היא דיביזיה מזרחית, ועיקר מערכות הנשק שלה הם מתוצרת ברית המועצות לשעבר או רוסיה וסין כיום.[4] המבנה של דיביזיה זו שונה מהמקובל בדיביזיות ממוכנות אחרות הערוכות בעורף מצרים. להלן עיקרי השינויים: </div> <div> <br/> </div> <div> • חטיבה ממוכנת כוללת רק שני גדודים ממוכנים (על נגמ"שי טופז). במקום הגדוד הממוכן השלישי הוקם גדוד סיור הרכוב על ג'יפים. הדבר מאפשר גמישות רבה יותר בסיורים לאורך הגבול הארוך, (75 ק"מ) שהדיביזיה מופקדת על הגנתו. </div> <div> <br/> </div> <div> • חטיבת השריון של הדיביזיה, ערוכה כאמור להגנה על שדה התעופה היבאטה. המרחק הגדול ואופי המשימה המוטלת על החטיבה, גורמת לכך שהדיביזיה מתפקדת רק באמצעות החטיבות הממוכנות והקשר שלה לחטיבת השריון נושא אופי מנהלתי בעיקרו.  </div> <div> <br/> </div> <div> • בסד"כ הדיביזיה המופיע במסדר הדיביזיוני מינואר 2020 בולטת היעדרותו של גדוד טילי נ"מ.[5] הדבר תמוה מאוד, עקב העובדה שמערך ההגנה האווירית הארצי, מזה שנים, אינו פרוס בגבול מצרים - לוב, והכוחות הערוכים בגזרה זו, צריכים להגן על עצמם מפני אפשרות של תקיפה מן האוויר. היעדר גדוד טילי נ"מ הוא עוד סימן לכך שמשימתה של הדיביזיה היא להילחם במבריחי נשק ובמחבלים, והיא אינה ערוכה למלחמה עם גייסות.  </div> <div>   </div> <div> • בסד"כ הדיביזיה מופיע גדוד מוגבר בעל 6 פלוגות של נגמ"ש ITV. זהו כלי נ"ט אמריקאי, חדיש יחסית. הכלי הוא נגמ"ש M-113 שעליו מורכב משגר כפול של טילי נ"ט טאו. הימצאות כלי אמריקאי בדיביזיה שעיקרה הוא ציוד מזרחי מצביע על כך שהמצרים, בניגוד לדימוי שלהם אצל מספר חוקרים, אינם דוגמטיים והם בונים את יחידותיהם כנגזרת מהמשימות המוטלות עליהם.   </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2416%D7%A9+++847%D7%99++200916++%D7%9E%D7%A1%D7%93%D7%A8+%D7%93%D7%99%D7%91%D7%99%D7%96%D7%99%D7%94+33+%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9D.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <font> סיכום </font> </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> דיביזיה 33 הערוכה בגבול מצרים - לוב, היא דיביזיית בטחון שוטף שנבנתה במיוחד להגן על הגבול מצרים - לוב מפני זליגת נשק ומעבר מחבלים איסלמיסטיים. כוחות הדיביזיה עסוקים מאוד במיגון עצמי באמצעות חומות ארוכות המקיפות כמעט את כל מחנות הדיביזיה, כאשר לאורך החומות פזורים למעלה ממאה מגדלי שמירה. תופעה זו של "מיגון עצמי לדעת" מתרחשת לא רק באזורי גבול והיא אופיינית גם למחנות ומתקני קבע של הצבא הנמצאים בעומק מצרים. אני מעריך כי חל שינוי ביחס החם והאוהד של העם לצבא, וככל הנראה רבים במצרים רואים בצבא כיום גוף עוין. הצבא בתגובה מקיף עצמו בחומות ובמגדלי שמירה.  <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> צחצוחי החרבות והאיומים שהשמיע נשיא מצרים כלפי הפלג המערבי בלוב, לפיהם מצרים תתערב צבאית בלוב אם כוחות הפלג המערבי יחצו את סירט בדרכם לבירת הפלג המזרחי בבנגזי, <b> פסחו על דיביזיה 33. </b> הדיביזיה אינה נוקטת כל צעד המצביע על כוננות כל שהיא. הסימנים הבולטים לכך הם המוצבים המוזנחים מזה שנים, אי פריסת הנ"מ האורגני של הדיביזיה בעמדות הגנה, ובעיקר היעדר מוחלט של אימון החיילים לצעדי ספיגה כגון חפירת שוחות אישיות.  </div> <div> <br/> </div> <div> חוסר הכוננות הבולט של הדיביזיה מצביע להערכתי כי המלחמה לא עומדת עדיין בשער. מה עוד שהקו האדום שהציב נשיא מצרים רחוק למעלה מאלף קילומטר, כך שלמצרים יש מרחב גדול לאתראה. נראה כי גם אם מצרים תממש את איומיה ותיכנס עם צבאה ללוב, כדי לסייע לבן בריתה, הפילדמרשל ח'ליפה חפתר, היא תבצע זאת באמצעות כוחות אחרים הבנויים לקראת עימות צבאי עם כוחות סדירים ודיביזיה 33 תישאר במקומה.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> נספח א – היערכות חטיבת השריון להגנה על שדה התעופה היבאטה </b> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2421%D7%A9+++598++200924++%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94+%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%AA+%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%99%D7%91%D7%90%D7%98%D7%94.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> נספח ב' - מחסני התחמושת של חטיבת השריון בהיבאטה </b> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2414%D7%A9+++847%D7%AA+++200918+%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%AA+%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%AA+%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <b> <font> נספח ג' – מסדר חטיבת השריון בהיבאטה </font> </b> </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2417%D7%A9+++598++200910+++%D7%9E%D7%A1%D7%93%D7%A8+%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%AA+%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%94%D7%99%D7%91%D7%90%D7%98%D7%94++%D7%A8%D7%96%D7%94.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> נספח ד – מחנה גדוד נ"ט ITV של דיביזיה ממוכנת 33 </b> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2422%D7%A9+++848%D7%A1++200930++%D7%92%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%A0%D7%98+%D7%93%D7%99%D7%91%D7%99%D7%96%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9D.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> <font> הערות </font> </b> <div> [1]. אין בידי צילומי אוויר לפני 2007, אך סביר להניח שמערך הביצורים הוקם כבר בימיו של סאדאת. </div> <div> [2]. כבר בשנת 1970 זנחה מצרים של שיטת ההגנה הקווית ועברה לשיטת הרנה היקפית. פרטים על השיטה ראו בספרי "מודיעין תלוש מהקרקע". </div> <div> [3]. לא בדקתי את הגזרה שמדרום לסיווה </div> <div> [4]. בסד"כ המצרי יש כיום 2-3 דיביזיות מסוג זה. היתר הן דיביזיות מערביות המצוידות בעיקר בנשק מתוצרת ארה"ב. </div> <div> [5]. בכול דיביזיה בצבא מצרים יש בסד"כ גם גדוד טילי נ"מ מסוג צ'פראל, או SA-6 או SA-3 משופר (צ'אפורה). </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> Thu, 10 Sep 2020 06:42:10 GMT https://www.dekelegypt.co.il/200910 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/200715 מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון JISS , פירסם ב־17.06.2020 נייר עמדה של אלוף משנה (במיל') ד"ר ערן לרמן בנושא "מצוקותיה האסטרטגיות של מצרים: משמעויות לישראל". עיקרו של המסמך ..."המשטר המצרי ניצב בעת האחרונה בפני שורה של אתגרים מן המעלה הראשונה. על ישראל, שיש לה אינטרס חיוני ביציבותה של הגדולה בשכנותיה, לסייע (מתוך מודעות למגבלות כוחה והשפעתה) בכל היבט אפשרי – בזירה המדינית (בארה"ב ומול האיחוד האירופי), בהיבטים ביטחוניים ובתחומי הרפואה והמים.". מול העמדות הנחרצות של ד"ר לרמן נכתב התייצב הד"ר מיכאל ברונשטיין שכתב מאמר ביקורת המקעקע את שיטת המחקר של הד"ר לרמן ומצביע על הכשלים בה. הוא כמובן שמטיל ספק רב גם במסקנותיו של הד"ר לרמן. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2369%D7%A9+840+%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> ד"ר מיכאל ברונשטיין </div> <div> 15.07.2020 </div> </div> <h2> <font> מבוא למאמרו של ד"ר ברונשטיין </font> </h2> <div data-rss-type="text"> <font> מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון,[1] פירסם ב־17.06.2020 נייר עמדה של אלוף משנה (במיל') ד"ר ערן לרמן בנושא "מצוקותיה האסטרטגיות של מצרים: משמעויות לישראל",[2] שעיקרו <i> ..."המשטר המצרי ניצב בעת האחרונה בפני שורה של אתגרים מן המעלה הראשונה. על ישראל, שיש לה אינטרס חיוני ביציבותה של הגדולה בשכנותיה, לסייע (מתוך מודעות למגבלות כוחה והשפעתה) בכל היבט אפשרי – בזירה המדינית (בארה"ב ומול האיחוד האירופי), בהיבטים ביטחוניים ובתחומי הרפואה והמים.".. </i> </font> <div> <font> <i> <br/> </i> </font> <font> </font> <div> <div> </div> </div> <div> <font> במאמר מונה המחבר שורה של קשיים כלכליים במצרים הנובעים ממגפת הקורנה בעיקר, אך גם מאתגרים ביטחוניים מול אתיופיה, לוב טורקיה ודאע"ש בסיני. הוא מעלה חשש כי הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי יתקשה להתמודד עם הקשיים ולכן ממליץ בחום לתמוך ביציבותה של מצרים. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> כל המעיין במחקריו של ד"ר לרמן מגלה עד מהרה כי הוא תומך ללא עוררין במשטרו של הנשיא סיסי, ללא כל קשר לקשיים הנוכחיים של המשטר. כך, למשל, במאמר שפורסם באפריל 2018, הוא כותב בין היתר ..." יציבותו של המשטר המצרי, ויכולתו להמשיך ולקדם יעדים כלכליים שאפתניים ומאבק צבאי ורעיוני בטרור, חשובה לישראל ולשכנותיה בים התיכון".[3]  </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> בלהיטותו כי רבה לסייע למשטרו של הנשיא סיסי, מציע ד"ר לרמן גם את העצה השחוקה הבאה:..." ישראל יכולה לתרום משמעותית – מניסיונה הייחודי כמובילה בתחום זה בעולם – בכל הקשור לניהול מושכל של משק המים". ידוע כי מנהיגי ישראל לדורותיהם הציעו לסייע למצרים בתחומי החקלאות והמים, וההצעות נדחות שוב ושוב על ידי המצרים, שבוחרים להסתייע במדינות אחרות.[4] אני מציע לד"ר לרמן לבדוק מדוע מצרים דוחה שוב ושוב את הצעות הסיוע של ישראל. ייתכן שהוא יגלה כי הצעות אלו רק משפילות את מצרים ומערערות את היחסים השבריריים בין המדינות. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> אני סבור שמצרים חווה קשיים כלכליים כבדים המצעידים אותה לקראת מצב של חדלות פירעון. מקור הקשיים אינו במגיפת הקורונה, אלא בביצוע שורה של מיזמים גרנדיוזיים ללא ביסוס כלכלי, כגון פרויקט "התעלה החדשה" והפניית עשרות מיליארדי דולרים - שאינם מוזכרים כלל במאמריו של הד"ר לרמן - להתעצמות צבאית חסרת פשר.[5] </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> המאמר שלהלן הוא תגובתו של ד"ר מיכאל ברונשטיין[6] למאמר המפריך את דברי לרמן על ידי תקיפת אופן הניתוח של ד"ר לרמן.   </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> אלי דקל-דליצקי </font> </div> <div> <font> 14.07.2020 </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> <b> תגובה למאמר "מצוקותיה האסטרטגיות של מצרים: משמעויות לישראל </b> </font> </div> <div> <font> <b> <br/> </b> </font> </div> <div> ד"ר מיכאל ברונשטיין. 13.07.2020 </div> <div> <br/> </div> <div> מאמרו של אלוף משנה (מיל') ד"ר ערן לרמן השאיר אצלי סימני שאלה לא מעטים ולא קטנים. רובם נובעים לעניות דעתי מההצגה הלא-סיסטמאטית של הדברים, בניגוד למצופה מחוקר באקדמיה. נזכיר את הכלל הידוע: הצגת הנתונים יכולה להשכיל את הקורא, עלולה ליצור אצלו דעה מוטעית ועשויה להשאירו במצב מעורפל, כל זה בלי לשקר בעובדות לכשעצמן. המאמר מתחלק לשלושה חלקים: מצבה הכלכלי של מצרים, הבעיות הצבאיות (המוסוות במילה המכובסת "אתגרים") וההמלצות למדינת ישראל.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> המצב הכלכלי של מצרים </font> </b> </div> <div> הנתונים המובאים במאמר אינם מביאים את ההרכב הבסיסי של הכלכלה המצרית: הכנסות מצרים מיצוא סחורות ושירותים עומדות על כ־55 מיליארד דולר.[7] מתוך זה ההכנסות מתיירות[8] מהוות 20%, ומתעלת סואץ כ־10%. בנוסף לכך כ־25 מיליארד דולר מגיעים מכספי ההעברה, דהיינו מהכסף שמכניסים אזרחי מצרים העובדים מחוץ למדינה. </div> <div> <br/> </div> <div> המאמר קובע כעובדה שהכנסות אלה ירדו בתקופה האחרונה בגלל מגפת הקורונה, אך יש להטיל ספק בדבר. ההכנסות מתיירות ירדו, בעיקר בגלל המצב הביטחוני במדינה בתקופת הנשיא הקודם מורסי ולא חזרה לרמה הקודמת. זאת, בניגוד לנתונים הרשמים של ממשלת מצרים. עצם העובדה ש"הממסד" הציג לפני הקורנה מצג שווא של "עסקים כרגיל" אומר הרבה ומן הדין היה להזכיר עובדה זו.   </div> <div> <br/> </div> <div> מיזם הפיתוח הגדול של "תעלת סואץ החדשה" כשל, וההכנסות מהתעלה קטנו בהשוואה להכנסות שקדמו לו. כל זה קרה, כמובן, עוד לפני הקורונה ודי אם נזכיר את הפיתוח של "הנתיב הצפוני"[9] כאלטרנטיבה למעבר בתעלת סואץ כיום.  </div> <div> <br/> </div> <div> לצד ההכנסות היורדות אל לנו לשכוח את ההוצאות העולות. ביניהם כאלה הנובעות מבניית "הבירה החדשה" והחזקת הצבא הגדל בקצב מדהים, אשר לכאורה אין לו היגיון. ושוב – לפי הנתונים המצריים הרשמיים לשנת 2015, ההוצאה לצבא עומדת על 4-5 מיליארד[10] דולר המהווים כ־8% מהתקציב השנתי סכום זה בלתי ריאלי בעליל. המכון הרוסי המתמחה במזרח התיכון[11] "תיקן" את הוצאות הביטחון במצרים ל־11.2 מיליארד דולר' ואין זה הבדל של מה בכך![12]  </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> הבעיות הצבאיות במצרים </b> </font> </div> <div> ידוע לנו שמצרים קונה מערכות נשק מתקדמות בכמויות גדולות וממדינות שונות.[13] העלות הכוללת של רכש זה מסתכמת בעשרות מיליארדי דולר. יש להניח כי רכש זה נעשה ב"הקפה", על חשבון תגליות הגז אשר נמצא במים הכלכליים של מצרים. הבעיה היא שמחירי הנפט והגז נמצאים בירידה מתמדת. הן משום שארה"ב שהייתה יבואנית אנרגיה, הפכה ליצואנית, הן משום שמתגלים שדות גז חדשים, מה שמגדיל את ההיצע וגורם לירידת מחירים. כל האמור לעיל אינו מבשר טובות לחוב החיצוני של מצרים המבוסס על שיעבוד ההכנסות העתידיות מהפקת גז בים התיכון. נשאלת השאלה מה הצפי למקרה של חדלון הפירעון (או בפשטות: פשיטת הרגל של המדינה).  </div> <div> <br/> </div> <div> טורקיה, בברית עם "לוב הטורקית", והשתלטה על המים הכלכליים של מצרים בנתיב בו מתוכנן לעבור צינור גז לייצוא משדות הגז של מצרים, יוון, קפריסין (היוונית) וישראל. הדבר נוגד את החוק הבינלאומי, אך הכוח גובר על החוק. היה צפוי שמצרים תיתן מענה צבאי-ימי לגזל הכלכלי ולסטירת הלחי לכבוד הלאומי. לשם כך היתה צפויה ברית בינה לבין יוון וישראל אך הדבר לא קרה במציאות. האם הצי המצרי מתכוון לתת "תגובת יחיד" לאיום הזה? האם הוא בנוי לכך? במאמר אין כל רמז לסוגייה זו.  </div> <div> <br/> </div> <div> המאמר מזכיר את הסכר אשר נבנה באתיופיה. על פניו הסכסוך כיום בין מצרים לאתיופיה נסוב על תקופת מילוי המאגר הצמוד אליו. מדובר בבעיה זמנית בלבד, שכן "מאגר נאצר" של סכר אסואן יכול לתת מענה לכל תקופת המילוי. הבעיה הגדולה של מצרים בתחום המים אינה הסכר! הבעיה שמצרים מפתחת עוד ועוד שטחי עיבוד חקלאיים חדשים, כאשר כבר כיום (לפני הסכר באתיופיה) היא ב"משיכת יתר" מהמוקצב לה בהסכמי חלוקת המים. זו דוגמה לתכנון חפוז ולניהול בזבזני, או אף גרוע מכך. בלי להבין את ה"מסגרת" הזאת, כלומר של יעילות המשטר, אין טעם לדבר על היחס אליו ועל האופציה לסייע לו. </div> <div> <br/> </div> <div> מן המפורסמות הוא שצבא מצרים בזבזני עד מאוד. מיליארדים של דולרים (בלי להגזים) מושקעים במאגרי נשק ובמאגרי ותחמושת דלק תת-קרקעיים. זאת הוצאה מיותרת לחלוטין, אלא אם כן מדובר בהכנות יסודיות למלחמה כללית או מוגבלת. כאן עולה מיד השאלה של הפריסה של אותם אתרי התשתיות. גם אדם נטול השכלה צבאית מתקדמת יגיע עד מהרה למסקנה שמדובר בפעולה נגד ישראל. האתרים נבנים בסיני או בצמוד לתעלה, הרחק מזירות ההתמודדות האחרות. "מלחמת דאע"ש" בסיני יוצאת כמובן מהכלל הזה בהיבט הגיאוגרפי, אך היא אינה זקוקה למאגרים מסוג זה.  </div> <div> <br/> </div> <div> הצבא המצרי אינו רק צבא למימוש צורכי הביטחון של מצרים. עוד מימי הנשיא מובארכ החל הצבא לשמש זרוע לביצוע מיזמים שונים שאין כל קשר בינם לעשייה הצבאית. שלטונו של הנשיא סיסי העצים מאוד תופעה זו עד כי נוצר מצב ש"צבא מצרים הוא צבא שיש לו מדינה". הצבא המצרי כיום עוסק במיזמים, כגון הרחבת תעלת סואץ, בניית עיר בירה חדשה והקמת חממות ענק לגידול ירקות ליצוא. נושא מרכזי זה אינו מוזכר במאמרו של ד"ר לרמן. אני סבור שללא נושא זה קשה להבין את משטרו של הנשיא סיסי כיום.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> ההמלצות למדינת ישראל </font> </b> </div> <div> אחרי שעשינו "תיקונים" אלה, הפכה התמונה להרבה פחות "חדה". בהתאם לכך, ה"המלצה הפוליטית" של המחבר נעשית יותר בעייתית. כאן המקום לציין כי ההמלצה באה ללא ביסוס אמיתי, חוץ מהאמירה הכללית ש"האינטרס של ישראל הוא לחזק את סיסי". דווקא את ה"אינטרס" הזה היה צריך לבסס. הדבר מורכב ללא ספק ואיני מתיימר לתת עצות לממשלה כאשר אין לי נתוני רקע, כגון מה הצפי לתגובה של ארה"ב אם מצרים (תחת סיסי או תחת יורשו) תבטל את מגבלות הסכם השלום, אשר היא (ארה"ב) ערבה לו? </div> <div> <br/> </div> <div> באין לי את היכולת לתת מענה לשאלת תגובת ארה"ב, אתמקד רק בנקודה האתית. נכון לעכשיו, ארה"ב ואירופה לוחצות על מצרים בעניין זכויות האדם. בלי להדגיש זאת במיוחד, אך במובלע הציע המאמר שישראל תפעל להחליש את הלחץ הזה. זה אינו ראוי בעיני, אך נותרה גם השאלה הצינית: מה יהיה עם הנימוק "שאנו המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון"? אכן היחידה, אך גם היא אינה מתרגשת מאנטי-דמוקרטיות של כל היתר, בערך כמו שבשנות ה-30 לא התרגשו מהפרות זכויות האדם (האדם היהודי) בגרמניה של היטלר. אולי הדוגמה קצת קיצונית, אך אין להתעלם מהשאלה העקרונית. </div> <div> המאמר הציע שישראל תעודד השקעות מארה"ב, על מנת לתמוך בכלכלת מצרים. כל זה טוב ויפה, אך מדובר במדינה הנמצאת בסכנה של פשיטת רגל כלכלית, בגלל "היעילות היתירה" של המשטר (או בגלל הכוונה נסתרת למלחמה). במילים אחרות: ישראל תיתן למשקיעים עצה "טובה" לסכן את כספם! האם זה אתי? מה הייתם אומרים עם יועץ ההשקעות שלכם יציע להשקיע במסלול בעל סיכון גבוה רק משום שהדבר נוח לו? כמובן שאפשר להחזיק בגישה המקיאווליאנית של הפרדה בין הפוליטיקה והאתיקה, אך האם ראוי לנו לעשות כן?  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> סיכום </font> </b> </div> <div> אחזור לתזה ההתחלתית. כל השאלות האלה לא היו עולות אילו המאמר היה נותן הצגה סיסטמאטית. ייתכן שאז גם היינו מקבלים תשובות רציניות, אך הצגת הדברים שיש לה רק חזות של סיסטמה (ההצגה ה"כאילו מדעית") - מערפלת את הנושאים החשובים שעל הפרק ומסכנת את הקורא בהסקת מסקנות בלתי מבוססות. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> הערות </font> </b> </div> <div> [1]. JISS </div> <div> [2]. https://jiss.org.il/he/lerman-egypts-strategic-difficulties/ </div> <div> [3]. לרמן ערן, הסתיו המצרי? תקוות ודאגות בפתח הכהונה השניה של סיסי, 11.04.2018 </div> <div>  https://jiss.org.il/he/lerman-egyptian-fall/ </div> <div> [4]. בשנים האחרונות מצרים מפתחת, באמצעות מומחים זרים, חממות ענק ובונה אין סוף מפעלים לטיהור ולהתפלת מים </div> <div> [5]. ראו סדרת מאמרים שלי ושל אחרים בנושא בכלכלה והתעצמות צבא מצרים באתר <a href="http://" target="_blank"> http://www.dekelegypt.co.il./ </a> </div> <div> [6]. מיכאל ברונשטיין הוא ד"ר למתמטיקה ועוסק שנים רבות גם בחקר היסטוריה. מיכאל ערך וכתב חלק ניכר מהספר "ניצחון בסבירות נמוכה – אמיתות על מלחמת יום הכיפורים", הוצאת שרידות 2017. </div> <div> [7]. נכון לשנת 2018. </div> <div> [8]. בשנת 2010, שהייתה שנת השיא בתיירות, נכנסו למצרים כ־15 מיליון תיירים וההכנסות עמדו על 12.5 מיליארד דולר. עקב הפלת מטוס התיירים הרוסי מעל סיני בשנת 2015 והפסקת התיירות מרוסיה וממדינות אחרות, צנחה ההכנסה ל־5.9 מיליארד דולר. כל הניסיונות להחזיר את היקף התיירות לקדמותו כשלו. בשנת המס 2017/2018 פרסם משרד התיירות המצרי כי למצרים נכנסו כ־10 מיליון תיירים וההכנסות הגיעו ל־7.6 מיליארד. שנה לאחר מכן פרסם משרד התיירות כי למצרים נכנסו 11.6 מיליון תיירים ההכנסות מתיירות הגיעו ל־12.6 מיליארד דולר. להערכתי, המסתמכת על מחקריו של חוקר מערכות התשתית אלי דקל, נתוני משרד התיירות מוגזמים ביותר.   </div> <div> [9]. נתיב סחר העובר בקוטב הצפוני ומייתר את הצורך במעבר בתעלת סואץ. </div> <div> [10]. ד"ר יגיל הנקין, מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, 07.01.2018 https://jiss.org.il/he/henkin-egypt-military/ </div> <div> [11]. אתר החדשות הרוסי "ספוטניק" בשפה הערבית פרסם ב־19.06.2020 כי צבא מצרים הוא החזק ביותר מבין 15 צבאות במזרח התיכון ונמצא במקום ה־9 בעוצמתו מבין 138 מדינות בעולם. </div> <div> https://arabic.sputniknews.com/infographics/202006191045771302 </div> <div> [12]. אתר אינטרנט המשווה עוצמות צבאיות בין מדינות בעולם קובע גם הוא כי התקציב הצבאי המצרי עומד על 11.2 מיליארד דולר. אתר זה קובע גם כי התקציב הצבאי של הצבא הטורקי עומד על 19 מיליארד דולר. להערכתי, התקציב של צבא מצרים עולה על 11.2 מיליארד דולר, שכן עוצמתו של הצבא המצרי עולה על זו של הטורקי והפער ביניהם לא נראה סביר. https://www.globalfirepower.com/countries-comparison.asp   </div> <div> [13]. נתון המייקר בצורה משמעותית את הוצאות התחזוקה </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> </div> Wed, 15 Jul 2020 04:55:18 GMT https://www.dekelegypt.co.il/200715 המודיעין החזותי,צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/200701 מצרים, למרות עוני תושביה וכלכלתה הרעועה, מתחמשת ללא הרף במיטב כלי הנשק שאת רובם היא רוכשת במטבע קשה. מצרים גם משקיעה הון רב בבניית תשתית צבאית נרחבת, בעיקר בסיני ובמרחב הלוגיסטי ממערב לתעלת סואץ. חוקרים רבים מנסים להרגיע את הציבור בטענה הדמגוגית "מדינה ענייה לא תוכל ליזום מלחמה". מאמר זה יוצא כנגד בקביעה זו וטוען שחוקרים אלו כנראה שלא למדו היסטוריה כללית וגם בהיסטוריה של המזרח התיכון אינם בקיאים. במאמר ניתוח היסטורי ופילוסופי של מדינות עניות שיזמו מלחמות, וניתוח המלחמות היזומות של מדינות ערב נגד ישראל שהחלו ממצב של עוני העולה על זה של מצרים כיום. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2182%D7%A9+200730+%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%90%D7%9C+%D7%AA%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%A8.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין </div> <div> יוני 2018. עדכון חלקי יולי 2020 </div> </div> <h2> <font> הקדמה  </font> </h2> <div data-rss-type="text"> <div> <div> <font> מזה שנים מספר אני מפרסם כתבות העוסקות בצבא מצרים. מהכתבות עולה בבירור כי צבא מצרים מתעצם ובונה תשתיות צבאיות בקצב מואץ. מאליה עולה השאלה: "מה העבודה הזאת לכם?". כלומר, מדוע מדינה ענייה, המתקשה לכלכל את תושביה, מקדישה עשרות מיליארדי דולרים (מעבר לסיוע הצבאי של ארצות הברית בסך של 1.3 מיליארד דולר) להתחמשות ולבניית תשתיות צבאיות? </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> יש לזכור שהרוב המכריע של הנתונים בדבר ההתחמשות ובניית התשתית מבוסס על מקורות אמינים, שעיקרם ניתוח צילומי לוויין. לעומת זאת, ניתוח הגורמים שהניעו את המצרים לפעילות הצבאית המואצת, מבוסס רובו ככולו על השערות וניתוח לוגי. כל מה שיפורסם להלן הוא בעירבון מוגבל ונתון להטיות התפיסתיות של כותב המאמר.  </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> בפרק זה אנסה לשלול את הטיעון שעונייה של מצרים ימנע ממנה ליזום מלחמה, הן משום שאין באפשרותה לממן מלחמה זו והן משום שמלחמה עלולה לסכן את הכנסותיה מתעלת סואץ ומתיירות - שני הענפים המרכזיים שעליהם מושתת הכלכלה המצרית.    </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> לבסוף, לאחר שאנסה לשלול הערכות שונות שאינן מקובלות עליי, אנתח את הערכתי שעיקרה: הסכם השלום עם ישראל והנספח הצבאי הנלווה לו, המגביל את מצרים, הוא נטל על מצרים ופוגע בתרבותה האסלאמית ובכבודה. מצרים חפצה לשנות את בסיס היחסים בין המדינות, ונערכת מבחינה צבאית למקרה שישראל לא תסכים לכך. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> <b> קצת היסטוריה ופילוסופיה על מלחמות של מדינות עניות (ד"ר מיכאל ברונשטיין). </b> </font> </div> <div> <font> <b> הכול שלי – אמר הכסף. </b> </font> </div> <div> <font> <b> הכול שלי – אמרה החרב. </b> </font> </div> <div> <font> <b> הכול אקנה – אמר הכסף. </b> </font> </div> <div> <font> <b> הכול אקח – אמרה החרב.  </b> </font> </div> <div> <font> <b> א"ס. פושקין </b> </font> </div> <div> <font> <b> <br/> </b> </font> </div> <div> <font> בתחילת המאה הקודמת הייתה מקובלת הדעה הפוליטית שהמלחמה באירופה אינה אפשרית, כי היא בהכרח תהיה "גדולה" ואין מספיק עושר למלחמה גדולה. כאשר החלה מלחמת העולם ב־1914 (וטרם נקראה "ראשונה"), הייתה ההערכה הכללית שהיא תיגמר – לכאן או לכאן – תוך ארבעה חודשים לכל היותר. הסיבה - אין כסף למלחמה ארוכה. בפועל, היא נמשכה קצת יותר מארבע שנים והמערכות הפיננסיות של המדינות הלוחמות עמדו בכך. התברר שהיחס בין הכסף והמלחמה קיים, אך מורכב יותר. גם במלחמת העולם השנייה, כאשר היטלר החליט לתקוף את ברית המועצות, אמרו לו המומחים לכלכלה שעדיף להמשיך את החוזה איתה (חוזה ריבנטרופ-מולוטוב משנת 1939), כי "יותר זול" להשיג טובין בלי מלחמה. היטלר סבר אחרת. אומנם הוא הפסיד במלחמה, אך שוב התברר שהיחסים בין כלכלה ומלחמה מורכבים וגם תלויים בהערכות אידיאולוגיות. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> בימינו, הרעיון הפרימיטיבי מתחילת המאה ה־20 נעשה "מדעי"; היינו, מורכב משתי תזות מקבילות:  </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> א. המדינה העשירה לא תרצה לפתוח במלחמה. לכן המדינה העשירה צריכה לספק רווחה למדינה התוקפנית (ראו רעיון הקמת הפארקים התעשייתיים שישראל הקימה במשותף עם הרשות הפלסטינית ומה עלה בגורלם כיום).  </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> ב. המדינה הענייה לא תיזום מלחמה, כי אין לה כסף, והיא ענייה, אך לא טיפשה. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> אין טעם להתמודד עם התזה הישנה, ה"פרימיטיבית". ומקוצר היריעה לא אוכל לטפל בתזה המודרנית הראשונה. אתייחס לתזה השנייה, כי דווקא היא חלה, לכאורה, על שכנינו מצפון ומדרום. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> השאלה, אם כן, היא: האם מדינה ענייה לא תצא למלחמה בשל העוני הזה? תשובתי: התזה נכונה – וגם לא נכונה. לא משום שאין אמת אחת, אלא משום ששני מונחים של המשפט אינם מוגדרים. כל שומע (קורא) מבין אותם בדרכו שלו, ולכן, כל תשובה נכונה. פעם, שימוש במונחים בלתי מוגדרים, אך מכוונים להבנות סותרות, נקרא דמגוגיה, עכשיו יש לזה שם "אקדמי" – פוסט־מודרניזם. המשמעות נשארת אחת – משחקי מילים שנועדו לגנוב את דעתו של השומע (של הקורא). לכן, במקום לחפש תשובה לשאלה שאין לה משמעות, אנסה לחפור בהיסטוריה ולהשתמש הישר. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> דבר ראשון: מיהו עני? עני הוא מי שאין לו כסף. דבר שני: מלחמה עולה כסף. אם העני אינו מסוגל לנהל ואם אין לו כסף למלחמה – אין מלחמה. דוגמה: אם אין לי כסף לקנות שולחן חדש – אשאר עם הישן, או בלי שולחן כלל. אולי אאלתר פתרון של עניים: אציב ארגז גדול במקום שולחן, כמו שעשו במעברות. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> מי הוא העשיר ? השמח בחלקו. מי הוא העני? יכול להיות שהוא עני מוחלט – אין לו כסף להתקיים והוא גווע ברעב, מהר או לאט. ויכול להיות שהוא אביון – מי שאין לו כסף למה שהוא "אבה" בו. זה כמעט אותו דבר, אך לא ממש. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> גם ארץ ענייה יכולה לצאת למלחמה ביוזמתה – אם היא מרגישה שתתעשר משכנתה העשירה, ואם יש לה כסף <b> למלחמה קונקרטית זו. </b> </font> </div> <div> <font> <b> <br/> </b> </font> </div> <div> <font> <i> "חיילים! אין לכם בגדים ונעליים. אתם רעבים. לפניכם פרושׂה הארץ הכי עשירה בעולם!" – </i> כך פנה נפוליון לחיילי "המחנה האיטלקי". אומנם מדינתו לא הייתה ענייה (היו בה הרבה עשירים), אבל צבאה היה עני. ה"מחנה האיטלקי" (גַּיִס של נפוליאון שיועד להילחם באיטליה) עט על איטליה העשירה והחלשה, וגזל מכל הבא ליד (האוכל בא לפה, הבגד בא על הגוף, המטבעות באו לכיסים ואוצרות המוזיאונים נשלחו לפריז, שם הם מוצגים עד עצם היום הזה). </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> פרוסיה של פרידריך הגדול ושל אביו הייתה מדינה ענייה בהשוואה לכל מדינה נורמלית באירופה, אבל נאמר עליה שפרוסיה היא צבא שיש לו מדינה. המלך צמצם את כל הוצאות הממלכה ויצר צבא למופת. הוא תקף את השכנים, גזל וסיפח. לאחר מכן שוב גזל וסיפח עד אשר כולם התאחדו נגדו והוא היה על סף התבוסה (ואף שקל התאבדות). אך המזל שיחק לידיו וקרה נס, וגדול אויביו הפך לחברו הטוב. יש כאלה שמאמינים ב"כוכב" שלהם ויש כאלה שהאידיאולוגיה (או הדת, שהן היינו הך לצורך זה), מבטיחה לו את הניצחון ואת הנס במקרה הצורך. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> הלקח – גם המדינה ה"ענייה" יכולה "להעז". היחס בין "עושר" ו"עוני" אינו משהו קבוע; הוא משתנה מחברה לחברה, אבל לרוב, האנשים אינם מבינים שיכולה להיות מנטליות שונה משלהם, ואם הם נתקלים במנטליות אחרת – הם מדברים על "ברבריות", "פרימיטיביות", "ימי הביניים", "מנטליות של אסלאם" ועוד כינויים משלל הכינויים הפשטניים. כל אלה באים לומר: רק לי יש מנטליות נכונה. כל היתר – שטויות ואין להתחשב בהן ו"בעצם הם חושבים בדיוק כמוני". </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> לדוגמה, בשנים 1999–2014 שלט בוונצואלה הנשיא הוגו צ'אבס, שהיה מהפכן ואנטי־אמריקאי. במערכת הבחירות שלו השתמש צ'אבס בהפצת רגשות שנאה לארצות הברית. צ'אבס ניצח בבחירות, כי הרגש הזה דיבר אל העם שלו. נשיא ארצות הברית לא האמין ואמר: "זה לא נכון. צ'אבס לבטח מדבר על רווחת האזרחים, מבטיח להם כך וכך". הוא פשוט לא האמין שאפשר לשנוא את ארצות הברית ושבמערכת הבחירות אפשר לדבר על משהו אחר חוץ מאשר על הבטחות הרווחה. מי שאינו מבין שאפשר לחשוב "אחרת" (אבל ממש אחרת!), אינו מבין את יחסי עוני-מלחמה. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> וכדי לסכם את עניין העוני. קארל מרכס, שאינני נמנה על אוהדיו, ציין פעם בצדק: הפירמידות הגדולות נבנו במצרים לא משום שהיו בה הרבה ידיים עובדות, אלא משום שאפשר היה להפנות מספיק ידיים עובדות לבניית הפירמידות. מי שאינו קולט את ההבחנה הדקה, אין לו סיכוי להבין מה זה העושר והעוני של המדינה. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> עכשיו אדון בצלע השנייה של המשפט - המלחמה. ומכיוון שאנו מדברים על ייזום המלחמה (שאיפה למלחמה), אפשר להחליף את ה"מלחמה" ב"ניצחון". היֹה היוּ פעם מונגולים ועל ידם, סין הגדולה. המונגולים היו מעטים, עניים ומסוכסכים ביניהם. את כלי הנשק ואת סירי הבישול הם קנו בסין, אבל הם היו לוחמים קשוחים, רוכבי סוסים מבטן ומלידה והם התרגלו לחשוב במונחים של מרחקים עצומים. פתאום קם אחד מהאצולה המונגולית (מדרגת ב, יש לציין) ושינה את כללי המשחק. הוא חיסל את אויביו בתוך העולם המונגולי, קיבץ סביבו את "אנשי הרצון הארוך" (כך הם נקראו אז) והבין שהתשתית של הלוחמה השבטית מאפשרת יצירת צבא מסוג חדש, שיהיה חזק יותר מהצבא של סין, הקרובה והעשירה. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> בדו־קרב מנצח מי ששולט יותר טוב בסיף שלו. במלחמה מנצח מי שיש לו צבא טוב יותר. ענייני הצדק והערכים הם משניים למובן זה. גינג'ס חאן (זה היה המונגולי הזה) יצר תוך 20–30 שנה אימפריה עצומה, לא כי היה עשיר, אלא כי צבאו היה חזק מכולם. הוא גם השכיל לאמץ את הטכנולוגיה הצבאית של העמים שכבש. אבל אולי זאת דוגמה רחוקה מדי. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> אביא אפוא דוגמה קרובה יותר ומורכבת יותר. בשנת 1904 תקפה יפן את רוסיה. יפן הייתה קטנה וענייה ביחס לאימפריה הרוסית. אבל היא הניחה שתי הנחות: (א) צבאה יותר מוכן למלחמה; (ב) המלחמה במזרח הרחוק תהיה יקרה מדי עבור רוסיה והיא תהיה מוכנה לספוג תבוסה מוגבלת. יפן טעתה בהנחה השנייה. רוסיה הייתה מוכנה למלחמה ארוכה ואילו יפן כבר הגיעה לסף פשיטת רגל פיננסית. שני מאורעות הפכו את הכיוון המסתמן והביאו ליפן את הניצחון לפי תוכניתה. (א) הבנקאים היהודים בארצות הברית חיפשו הזדמנות לנקום ברוסיה על הפוגרומים ביהודים, והעניקו ליפן הלוואות נדיבות. (ב) יפן תמכה כספית במהפכנים רוסים, ואלה ערערו את יציבות המשטר. תכסיס זה לא היה מתוכנן כלל וכלל, אך מאותו זמן נכנסה האופציה של החתרנות לסל כלי העבודה של המלחמה. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> היטלר ומוסוליני חילקו את העולם למדינות עשירות, אך רקובות מבפנים (הם נקראו גם "דמוקרטיות"), ומדינות עניות, אך דינמיות ובריאות (אלה נקראו גם "מהפכניות"). היטלר סבר כי עם תוספת קטנה של חתרנות, העני הדינמי ינצח את העשיר הרקוב – האם אין זאת סיבה לתקיפה? </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> המכלול של ריקבון פנימי, הרומנטיקה של המהפכה והחתרנות המתוכננת, הוא מרכיב במלחמה המודרנית, אך אין לו יחס ישיר לציר עוני-עושר (ולא רק בכך טעו היטלר, מוסוליני וסטלין). עם זאת יש להדגיש שההשקעה הכספית בחתרנות היא מינימלית, ובהחלט נמצאת בהישג ידם של האויבים החלשים ביותר, כגון ארגוני הלחימה העצמאיים. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> החתרנות אף אינה מחייבת הכרזת מלחמה. היא מקובלת בעולם המודרני ובדרך כלל תמצא אוהדים ובעלי ברית בקרב האויב עצמו. לכן טעות היא לדבר במונחים עוני-מלחמה בלי להכניס את החתרנות למעגל הדיון. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> ולסיכום: התזה - מדינה ענייה אינה יוזמת מלחמה - היא דמגוגיה. לא נכון גם לומר את ההפך: מדינה עשירה תיזום מלחמה. הנכון הוא: מדינה ענייה תיזום מלחמת עניים, והעשירה – מלחמת עשירים. בפיו של בן המדינה העשירה הופכת התזה לנוסח הזה: מדינה ענייה לא תיזום תסריט מלחמה, כפי שאני מכיר אותו, היינו תסריט של מלחמת העשירים, אך היא יכולה בהחלט ליזום מלחמה המתאימה למשאביה הכלכליים.     </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> <b> קצת היסטוריה על המלחמות באזורנו </b> </font> </div> <div> <font> לאחר שסקרתי "על קצה המזלג" את "מלחמתן של המדינות העניות", אזכיר עתה לקהל קוראיי מעט מההיסטוריה של המלחמות באזורנו. בסקירה זו ישולבו כמה נתונים שאינם מוכרים בציבור – חלקם פורסם על ידי בספרי "מודיעין תלוש מהקרקע"[1] ובספר "ניצחון בסבירות נמוכה"[2] שנטלתי חלק בכתיבתו.   </font> </div> <div> <font>   </font> </div> <div> <font> <b> מלחמת ההתשה וההכנות למלחמת יום הכיפורים במצרים (1967–1973) </b> </font> </div> <div> <font> מצרים, בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים, נחשבה מדינה ענייה שהכלכלה הרעועה שלה נשענת על ארבעה יסודות: חקלאות בשיטות פרימיטיביות של השקיה בהצפה, תעלת סואץ, תיירות ונפט (בעיקר לצריכה עצמית). כתוצאה מתבוסת מצרים במלחמת ששת הימים, היא איבדה את מקור הכנסתה העיקרי – השיט בתעלת סואץ, וכן איבדה את שדות הנפט בסיני (השדות באבו רודיס ובראס סודר) שהפיקו בעת ההיא (אם זיכרוני אינו מטעני) כ־2 מיליון חביות נפט בשנה. למרות האובדן הכלכלי הכבד, מצרים לא שעתה לקריאות השלום של ישראל ולנכונותה להחזיר לה את כל אשר איבדה במלחמה תמורת הסכם שלום, והחליטה להיערך במהירות לסבב מלחמה נוסף להחזיר לה את נכסיה בכוח הזרוע, תחת הסיסמה "מה שנלקח בכוח יוחזר בכוח". </font> </div> <div> <font>    </font> </div> <div> <font> במקביל להכנות של צבא מצרים לקראת "המלחמה הגדולה" להשבת סיני, פתחה מצרים גם במלחמת התשה נגד כוחות צה"ל שהיו פרוסים לאורך תעלת סואץ. תגובת צה"ל הייתה הפגזות והפצצות כבדות על צבא מצרים ועל ערי תעלת סואץ. הפצצות אלה גרמו לנטישה של למעלה ממיליון תושבים שברחו מערבה והפכו לפליטים. נוסף על כך נהרס המרכז התעשייתי הגדול של סואץ שכלל, בין היתר, שני בתי זיקוק שהיוו את המקור העיקרי לתזקיקי דלק של קהיר ומפעל דשנים גדול שהיה חשוב לחקלאות המצרית. הנזק הכלכלי הכבד לא גרם למצרים "לחשב מסלול מחדש" והם החליטו להמשיך את מלחמת ההתשה. להלן כמה ציטוטים מספרו של הגנראל סעד אלדין שאזלי - רמטכ"ל צבא מצרים במלחמת יום הכיפורים - "חציית התעלה": </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> <i> ..."השאיפה הייתה קיימת תמיד. אפילו בימים הקודרים לאחר תבוסת 1967, שמרנו על זקיפות קומה והחשנו את שיקומנו, בכוח התקווה ליום שבו ננחית מתקפה, שמטרתה תהיה להשמיד את האויב בעודו על אדמתנו או לאלץ אותו לסגת ממנה. מעולם לא העלינו על דעתנו שיהיה עלינו להמתין ליום זה יותר משש שנים ארוכות. </i> </font> </div> <div> <font> <i> <br/> </i> </font> </div> <div> <font> <i> אחת הסיבות לכך נעוצה בעובדה שבמשך שנתיים מתוך שש השנים האלה היינו נתונים בעצם במלחמה עם ישראל, זו המכונה "מלחמת ההתשה". מלחמה זו הגיעה לכותרות הבין־לאומיות לעיתים רחוקות, אך היא עלתה לנו בחייהם של אלפי בני אדם ובעשרות מיליוני לירות מצריות..."  </i> </font> </div> <div> <font> <i> <br/> </i> </font> </div> <div> <font> <i> ..."שיקום כוחותינו המזוינים החל בסיוע סובייטי. לאחר תבוסתנו ביוני 1967, בספטמבר 1968 כוחות הקרקע שלנו, לפחות, היו כבר חזקים דיים כדי לקרוא תיגר על האויב הערוך לאורך הגדה המזרחית של התעלה שלנו. מלחמת ההתשה החלה. מבחינה צבאית, משימתנו הייתה לעודד את רוחו של צבא שספג תבוסה מהממת, ולהפיל חללים באויב שגילה מאז ומתמיד רגישות לאבדות. תוכניתנו הייתה להפגיז את עמדותיו הקדמיות של האויב לאורך הגדה המזרחית ולשלוח לוחמי קומנדו למארבים ליליים בעומק סיני כדי לפגוע בטנקים והמשאיות של האויב. </i> </font> </div> <div> <font> <i> <br/> </i> </font> </div> <div> <font> <i> בתחילה, הניבו הפגזותינו ופשיטותינו תוצאות טובות. אך האויב גמל בפיצוץ מטרות חיוניות בעומק מצרים באמצעות יחידות מוטסות בהליקופטרים. תחנת הכוח בנג'ע חמאדי שבמצרים העילית הייתה אחת מהן; צמתים חיוניים במערכת ההשקיה שלנו היוו מטרות נוספות. נאלצנו לחדול מהתקפותינו. אולם הצורך לעשות מעשה כלשהו המסמל את סירובנו להיות מובסים לנצח, כפה עלינו, לאחר חמישה חודשים, לחדש את מאמצינו בשלהי אביב 1969 (הדגשה שלי א"ד). תגובתו של האויב הייתה חריפה מתמיד. ביולי 1969, נכנס חיל האוויר הישראלי למערכה..." </i> </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> כאמור בדברי שאזלי לעיל, לאחר הפוגה בת כמה חודשים, החליטו המצרים לחדש את מלחמת ההתשה. בתגובה החליט צה"ל, ביולי 1969, לתקוף מטרות בעומק שטח מצרים. התוצאה הייתה החלטה מצרית לצאת למבצע הנדסי רחב היקף לבניית מחסות מוגנים לכל צבא מצרים כולל ליחידות שערוכות במתקנים עורפיים. במסגרת זו נבנו בין היתר: </font> </div> <div> <font> • בונקר לכל חייל במרחב קהיר-תעלת סואץ </font> </div> <div> <font> • שוחה אישית לכל חייל ברחבי מצרים </font> </div> <div> <font> • הכנסת כל המערך הנייד, החל מטנקים וכלה בג'יפים, למחסים מוגנים בסוללות עפר ("דיפונים).  </font> </div> <div> <font> • בנייה של כ־1,000 דת"קים למטוסים (מבנה בטון מכוסה עפר שנועד לתת מחסה למטוסים) </font> </div> <div> <font> • בניית שדות תעופה חדשים ומסלולי חירום למטוסים בכבישי הדלתא. </font> </div> <div> <font> • מאות בונקרים מבוצרים מבטון מזוין למערך טילי הקרקע-אוויר </font> </div> <div> <font> • בניית חומות אבן סביב כל מכלי הדלק ברחבי מצרים </font> </div> <div> <font> • הקצאת מאות אלפי חיילים להגנת מתקנים כגון גשרים, סכרים וכיוצא באלה. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> כדי להמחיש את היקף עבודות העפר, אביא דוגמה מהיקף עבודות העפר להגנת מערך הגישור. המערך כלל אז כ־2,080 כלי רכב ייעודיים לתובלת הגשרים. לכלים אלה הוקמו מחסי עפר מיוחדים מסוג "דיפוני סער" שלשם הקמתם הוערמו כ־3,170,000 מטר מעוקב עפר. נוסף על הרכב הייעודי של הגשרים, כלל המערך גם כמה מאות כלי עזר נוספים כגון: מנופים, משאיות אספקה, רכבי פיקוד וכיוצא באלה, שלהגנתם הוקמו "דיפונים רגילים". לסיכום: רק לצורך הגנת מערך הגישור נעשו עבודות עפר בהיקף של כ־5,000,000 מטר מעוקב עפר. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> לטובת ביצוע עבודות העפר והבינוי גויס גם מערך חברות הבנייה האזרחיות. התוצאה הייתה שיתוק עבודות הפיתוח במגזר האזרחי. כך, למשל, הופסקו העבודות של המיזם החקלאי הגדול "מודריית אל־תחריר" להפרחת המדבר שממערב לזרוע הרוזטה של הנילוס. מיזם זה נועד להגדיל במיליון פדאן (4.2 מיליון דונם) את השטח המעובד במצרים. המיזם התאפשר כתוצאה מסיום העבודות לבניית הסכר הגבוה באסואן.  </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> כתוצאה ממלחמת ההתשה הממושכת, פסקה כליל גם התיירות במצרים. זה לא הפריע למצרים להמשיך בהכנותיהם למערכה הגדולה על סיני. לצורך זה הם הפסיקו לשחרר חיילים שסיימו את שירות החובה, ופסק כמעט כליל צירוף מהנדסים וכוח אדם מיומן למשק האזרחי. כאשר מצרים נוכחה לדעת שאספקת הנשק החיוני לכיבוש סיני מתעכבת, הם החליטו שהם יוצאים למלחמה ב"אמצעים הקיימים" ומכיוון שאלו לא אפשרו את כיבוש כל סיני, הם שינו את התוכנית המבצעית למוגבלת יותר – העיקר לצאת למלחמה.  </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> מכל הסיפור על מצרים יצאנו למדים שהחוסר במשאבים לא רק שלא מנע בעדם מלצאת למלחמת יום הכיפורים, אלא שנוסף על ההכנות ל"מערכה הגדולה" הם פתחו במלחמת התשה ממושכת שגרמה להם אלפי אבדות בנפש וגם נזק כלכלי. התוצאות הישירות של מלחמת ההתשה היו: הרס ערי התעלה, הפסקת התיירות, הפסקת מיזם מודריית אל־תחריר שנועד לספק פרנסה לכ־250,000 משפחות העוסקות בחקלאות, ולהשקיע השקעות אדירות בעבודות תשתית למיגון הצבא והעורף.   </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> <b> צבא סוריה נערך למלחמה מול ישראל ללא סיוע של מדינה ערבית נוספת </b> </font> </div> <div> <font> סוריה, כמו בת בריתה/יריבתה מצרים, היא מדינה ענייה. גם היא החליטה לאחר מלחמת ששת הימים להשיב לה את רמת הגולן בכוח הזרוע. לשם כך היא חברה בברית צבאית עם מצרים ושתי המדינות פתחו ביום הכיפורים במלחמה נגד ישראל. מצרים, לאחר שהוכתה על ידי כוחות צה"ל שחצו את תעלת סואץ, החליטה "לעשות לביתה" ופתחה במגעים שונים עם ישראל להפסקת אש שהובילה להפרדת כוחות ולבסוף הבשילה להסכם שלום עם ישראל בשנת 1979. סוריה הבינה, כבר בראשית 1974, שמצרים בגדה בה והותירה אותה לבדה. לכאורה, גם סוריה הייתה יכולה לפתוח בדרך מדינית שתחזיר לידיה את הגולן, אבל היא קיבלה החלטה מהפכנית - "סוריה לבדה" - שמשמעותה סוריה תבנה צבא היכול להתמודד לבדו מול צה"ל, בלי עזרה מבעלי ברית בוגדניים כמו מצרים. למרות עונייה ולמרות עונייה של ברית המועצות, ה"ספונסר" שלה לנשק, היא גיבשה תוכנית להכפלת צבאה שכללה בין היתר: </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> • הקמת חמש דיביזיות שריון במילואים נוסף על שתי דיביזיות השריון בצבא הסדיר.    </font> </div> <div> <font> • בניית מערך מבוצר מאוד של טילי קרקע-קרקע מדגם סקאד הכולל בניית תשתית לאחסון של כ־1,000 טילים  </font> </div> <div> <font> • שכלול מערך הרקטות מדגם פרוג 7 שכבר נעשה בו שימוש במלחמת יום הכיפורים </font> </div> <div> <font> • שכלול והרחבת מערך טילי הקרקע אוויר שהוכיח את עצמו במלחמת יום הכיפורים </font> </div> <div> <font> • פיתוח והרחבה של מכון "סרס" לפיתוח אמצעי לחימה מיוחדים  </font> </div> <div> <font> • המשך פיתוח נשק ללוחמה ביולוגית (מערך זה הוקם מייד לאחר מלחמת ששת הימים) </font> </div> <div> <font> • הקמת מפעלים חדשים לייצור נשק כימי. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> הסורים ניגשו בזריזות ליישם את התוכנית שלעיל ולקראת שנת 1980 הם עמדו כמעט בכל היעדים שהציבו לעצמם. ייתכן שלולא תקף צה"ל את מערך הטק"א הסורי במלחמת שלום הגליל, והשמידו, היו הסורים מתפתים לפתוח במלחמה יזומה נוספת מול ישראל. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> יצוין כי המודיעין הישראלי התקשה מאוד "לשים יד" על פרטי התוכנית והם נודעו לצה"ל רק שנים ארוכות לאחר שהחלו (פרטים ראו בספרי "מודיעין תלוש מהקרקע").[3] </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> לסיכום הפרק הסורי: גם כאן אנו למדים שעוני ומחסור כללי במשאבים אינו מונע ממדינה קטנה יחסית למצרים להכפיל את צבאה לסדר כוחות של שבע אוגדות שריון ושפע של טילי קרקע-אוויר וקרקע-קרקע כתחליף לחיל אוויר שהיה ונשאר קטן בהיקפו.  </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> <b> סיכום </b> </font> </div> <div> <font> מצרים, למרות עוני תושביה וכלכלתה הרעועה, מתחמשת ללא הרף במיטב כלי הנשק שאת רובם היא רוכשת במטבע קשה. מצרים גם משקיעה הון רב בבניית תשתית צבאית נרחבת, בעיקר בסיני ובמרחב הלוגיסטי ממערב לתעלת סואץ. כל אותם חוקרים המנסים להרגיע את הציבור בטענה הדמגוגית "מדינה ענייה לא תוכל ליזום מלחמה" כנראה שלא למדו היסטוריה כללית וגם בהיסטוריה של המזרח התיכון אינם בקיאים. מאמר זה אולי יערער במקצת את קביעתם הנחרצת שמצרים הענייה לא תצא למלחמה יזומה מכיוון שאין לאל ידה לממן מלחמה זו ומהחשש שהיא תאבד את מקור פרנסתה מתעלת סואץ ומתיירות.    </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> <b> הערות </b> </font> </div> <div> <font> [1]. דקל-דליצקי, אליהו. מודיעין תלוש מהקרקע. אלקנה: אלי דקל ספרים, 2010 </font> </div> <div> <font> [2]. ברונשטיין, מיכאל. ניצחון בסבירות נמוכה. רמת אפעל: שרידות, 2017 </font> </div> <div> <font> [3]. דקל-דליצקי, אליהו. מודיעין תלוש מהקרקע. אלקנה: אלי דקל ספרים, 2010 </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> </div> </div> Wed, 01 Jul 2020 06:01:12 GMT https://www.dekelegypt.co.il/200701 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail https://www.dekelegypt.co.il/200628 מחקר על המערך הלוגיסטי של ארמיות השדה בצבא מצרים הערוכות ממערב לתעלת סואץ. המחקר מתמקד בעיקר במנהרות גדולות לאחסון אמצעי לחימה אסטרטגיים כגון טילי קרקע־קרקע. המנהרות נכרו אך ורק מול החזית הישראלית ובחזיתות אפשרויות נוספות של מצרים כגון אתיופיה, לוב, טורקיה או איראן לא אותרו מנהרות שכאלו. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2362%D7%A9++200624++%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94+%D7%91%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%94.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 28.03.2020 </div> </div> <h2> רקע היסטורי </h2> <div data-rss-type="text"> <span>   </span> עד למלחמת יום הכיפורים, התבסס מערך האחסון של נשק ותחמושת בצבא מצרים על מחסן מטכ"לי מרכזי במערות ואדי חוף שמדרום לקהיר (מחצבות של הפרעונים שהותאמו לאחסון ציוד צבאי על־ידי הבריטים במלחמת העולם השנייה). נוסף למחסני ואדי חוף הייתה שרשרת ארוכה מאוד של אתרים לאחסון תחמושת; חלקם נבנו עוד בימי הבריטים והיתר נבנו על ידי המצרים כחלק מההכנות למלחמת יום הכיפורים. חלק מאתרי האחסון של המצרים – בעיקר אלה שבקרבת תעלת סואץ – היו למעשה דיפונים,[1]  בהם אוכסנה האפסנייה מתחת לכיפת השמיים.  <div> <br/> <font> </font> <div> <b> <font> המערך הלוגיסטי של ארמיות השדה אחרי מלחמת יום הכיפורים   </font> </b> </div> <div> אחרי מלחמת יום הכיפורים התרכזו עבודות התשתית בצבא מצרים בעיקר בהתבצרות ובהקמת מערך לוגיסטי בסיני. חתימת הסכם השלום עם ישראל בשנת 1979 לא הביאה את מצרים ל"חישוב מסלול מחדש" באשר לסדר העדיפויות הלאומי, והיא המשיכה לראות בהתעצמות הצבא ובהכשרתו לסבב מלחמות נוסף יעד מרכזי, שאליו הופנו חלק ניכר מאוד ממשאביו הדלים של המשק המצרי.  </div> <div> <br/> </div> <div> לאחר ביסוס התשתית הלוגיסטית בסיני, התפנה הצבא המצרי לטפל במערך הלוגיסטי בגדה המערבית של התעלה. המאפיינים של פעילות זו הם החלפת מתקני האחסון הארעיים של הארמיות במתקני קבע בנויים, והרחבת המערכת הלוגיסטית של הארמיות כדי שתתאים לגידול הניכר בסד"כ המצרי (הוספת עוצבות משוריינות וממוכנות והסבת דיביזיות החי"ר לדיביזיות ממוכנות). </div> <div> <br/> </div> <div> להלן כמה פרטים על המתקנים הלוגיסטיים של ארמיות השדה בחזית התעלה: </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> מחסני תחמושת ארמיוניים  </font> </b> </div> <div> • ארמיה 2 – מחסן תחמושת מרכזי במחנות תל אל כביר. זהו מחסן תחמושת ישן ששודרג לאחסון באמצעות מבני בטון ממוגנים בעפר. באתר 27 מחסנים בשטח כולל של 4,200 מ"ר.  </div> <div> <br/> </div> <div> • ארמיה 2 – מחסן תחמושת מרכזי בצומת אום גידם. ככל הנראה זהו אתר חדש שנבנה לאחר מלחמת יום הכיפורים. באתר 25 מבני אחסון בגדלים שונים בשטח כולל של 6,900 מ"ר. </div> <div> <br/> </div> <div> • ארמיה 3 – מחסן תחמושת מרכזי של ארמיה 3 באזור עגרוד מערב. האתר כולל 71 מבני אחסון תת־קרקעיים, בגדלים שונים, הבנויים מבטון והמשתרעים על שטח בנוי כולל של כ-10,500 מ"ר (האתר נבנה על בסיס אתר אחסון בדיפונים של ארמיה 3 מלפני מלחמת יום הכיפורים).   </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2261%D7%A9+++334+++200624++%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%AA+%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%9C+%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A8.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> מאגרי דלק ארמיוניים ומט"כליים </font> </b> </div> <div> <br/> </div> <div> • ארמיה 2 – מאגר דלק מרכזי באזור תל אל כביר. במקום 10 מכלי דלק תת־קרקעיים, בקיבולת כוללת של 50 מיליון ליטר, וכן מחסני שמנים. </div> <div> <br/> </div> <div> • ארמיה 3 – מאגר דלק מרכזי באזור שמצפון לג'בל עויבד. במקום 10 מכלי דלק תת־קרקעיים בקיבולת כוללת של 50 מיליון ליטר, וכן מחסני שמנים. מתקן זה זהה למתקן של ארמיה 2. </div> <div> <br/> </div> <div> • מאגר דלק אסטרטגי – אזור עג'רוד. מאגר תת־קרקעי בקיבולת של כ־100 מיליון ליטר דלק. להערכתי המתקן משמש כמאגר דלק לשעת חירום לכלל צבא מצרים, כולל חיל האוויר.[2]    </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2279%D7%A9+++346+200615++%D7%93%D7%9C%D7%A7+%D7%A7%D7%A6%D7%A6%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> כריית מנהרות לאחסון אמל"ח אסטרטגי בחזית התעלה </span> <br/> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אחרי מלחמת יום הכיפורים החלו המצרים לכרות מנהרות, המשמשות, קרוב לוודאי, לאחסון אמצעי לחימה אסטרטגיים, כגון: טילי קרקע־קרקע ואולי אף תחמושת כימית או ביולוגית. המנהרות נכרות ככל הנראה במכונת כרייה בקוטר שבע מטר. עומק המנהרות אינו ידוע, אך מניתוח כמויות החצץ שנכרה יש להניח שעומקן מגיע לפחות לעשרים מטר. החצץ שנוצר בעת הכרייה משמש להקמת סוללה המגינה על פתח המנהרה מפני הפצצה. להלן פרטים על מספר המנהרות ותאריך כרייתן: </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2221%D7%A9+++841%D7%98+++200612+++%D7%92%D7%91%D7%9C+%D7%A2%D7%AA%D7%A7%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> • מנהרות ג'בל עויבד. </span> <span> </span> <font> בין השנים 1979 - 2007 (אין תאריך מדויק יותר) ניכרו שתים עשרה מנהרות בשיפולים הצפוניים של ג'בל עויבד. שש מנהרות נוספות ניכרו בשיפולים הצפונים של ג'בל עתקה. המנהרות ניכרו בקבוצות של שלוש מנהרות בכל קבוצה. </font> </div> <div> <span> • מנהרות ג'בל עתקה – מזרח. </span> <span> </span> <span> בד בבד עם כריית המנהרות בג'בל עויבד ניכרו גם שש מנהרות בשיפולים הצפוניים של ג'בל עתקה, באזור שמדרום לעג'רוד. המאפיינים זהים למנהרות שבג'בל עויבד. כלומר בין השנים 1979 - 2007 נבנו במרחב סואץ 18 מנהרות. </span> </div> <div> <span> • מנהרות ג'בל עתקה – מערב. </span> <span> </span> <span> בצילום לוויין, שצולם בתאריך 09.08.2018, נראות ממערב למנהרות ה"ישנות" שנבנו לפני 2004, עבודות בנייה של 28 מנהרות חדשות. המנהרות מפוזרות למרגלות הצפוניים של ג'בל עתקה, ומשתרעות לאורך של כ-7 ק"מ. נראה כי העבודה ברובן הושלמה, ועתה, בשנת 2020, עוסקים שם בעיקר בבניית חומה שתקיף, ככל הנראה, את אתר האחסון. בשונה מהמנהרות שניכרו בעבר, שניכרו בקבוצות של שלוש מנהרות, הפעם ניכרו המנהרות בזוגות. יתר המאפיינים (קוטר ומיגון הפתח בסוללה) – זהים. לא ברור מתי בדיוק החלה הכרייה של מנהרות אלו, אך אין ספק שעבודות הבנייה החלו לאחר נובמבר 2011. מהעובדה שהחלו בעבודות בנייה של מנהרות חדשות ניתן להסיק, שהמנהרות שנבנו לפני שנת 2004 מלאות באמצעי הלחימה שיועדו להם. </span> </div> <div> <span> • מנהרות ג'בל ג'ניפה. </span> <span> במורדות המזרחיים של ג'בל ג'ניפה הוחל בשנת 2015 בכריית חמש זוגות של מנהרות (כמו בג'בל עתקה – מערב). ג'בל ג'ניפה נמצא כ־8 ק"מ ממערב לנתיב תעלת סואץ העובר באגם המר הגדול, וכ־15 ק"מ דרומית מזרחית לשדה התעופה פאיד.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2351%D7%A9+++200615+%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A2%D7%AA%D7%A7%D7%94+%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <b> <font> סיכום והערכה </font> </b> </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> כריית מנהרות היא עסק יקר, ואין זה סביר שמנהרות אלה ניכרו כדי לאחסן בהם שמיכות או תחמושת נק"ל. לרשות ארמיות השדה, בסיני ובחזית בתעלה, עומדים כיום מחסני תחמושת מוגנים רבים ואין להם צורך במחסני תחמושת נוספים. כמו כן יש לזכור, כי המחסנים העצומים במערות ואדי חוף פעילים. אם המטכ"ל המצרי חפץ להגן על אמל"ח יקר במיוחד הוא יכול לאחסנו בוואדי חוף. ידוע בוודאות כי בעבר הרחוק אוחסנו בוואדי חוף טילי קרקע־קרקע מסוג סקאד, טנקים ואף מטוסים!  </div> <div> <br/> </div> <div> אני מעריך שמי שטורח כיום להגדיל את מערך המנהרות במרחב הלוגיסטי של ארמיה 3 ב־300%, ולהעמידו על 56 מנהרות אחסון, רואה לנגד עיניו שני יעדים: </div> <div> <br/> </div> <div> • אחסון אמל"ח אסטרטגי היכול לפעול במהירות מול ישראל. אמל"ח זה יכול להיות טילים ומשגרי טילים מסוגים שונים, ואין להוציא מכלל אפשרות גם ראשי נפץ כימיים (למצרים יש יכולות מוכרות בייצור נשק כימי כבר משנות השישים של המאה הקודמת.[3] היא אף ייצאה נשק כימי לסוריה אחרי מלחמת ששת הימים (ראו ספרי "מודיעין תלוש מהקרקע").[4] </div> <div> <br/> </div> <div> • הגידול הבלתי מוסבר של כ-150% הוא להערכתי חלק מהגידול המואץ של צבא מצרים מאז שעבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון (ראו פרטים בסדרת המאמרים שפרסמתי עד כה).  </div> <div> <br/> </div> <div> מאז מלחמת יום הכיפורים, מנהרות לאחסון אמל"ח נבנות אך ורק בגזרת התעלה. עובדה זו לבדה דייה כדי להצביע על כך, שכל האיומים האחרים, כגון טורקיה אירן ואתיופיה, לא ממש מעניינים את המטכ"ל המצרי. הוא שם את עיקר מעייניו בחזית מול ישראל. לו היו המצרים אכן רואים לנגד עיניהם עימות צבאי בקנה מידה גדול (ולא פעולה צבאית כירורגית) עם המדינות שמניתי, מן הסתם היו בונים תשתיות צבאיות שיאפשרו את המלחמה בזירות הללו.   </div> <div>   </div> <div> כריית המנהרות בחזית התעלה היא חלק ממהלך מקיף של צבא מצרים לבניית תשתיות קרקעיות "להכשרת זירת הלחימה מול ישראל". לדעתי, מהלך זה, המרוכז רובו ככולו בסיני ובחזית התעלה, מפריך את הסברות המתרצות את התעצמות צבא מצרים כהכנה להתמודדות מול טורקיה או מול איראן, או סתם בשביל להראות לכל באי תבל את גדולת הצבא המצרי.  </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <span> <b> <font> נספחים  </font> </b> </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> נספח א' </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2120%D7%A9+200612+++%D7%9E%D7%A4%D7%AA+%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91+%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> נספח ב' </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2121%D7%A9+843%D7%96+%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%92%D7%91%D7%9C+%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%A4%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> נספח ג' </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2355%D7%A9+++327++200621++%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%AA+%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%97%D7%94+3.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> נספח ד' </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2360%D7%A9+++98++200623++%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%AA+%D7%90%D7%95%D7%9D+%D7%92%D7%99%D7%93%D7%9D.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> <font> הערות: </font> </b> <div> [1]. סוללת עפר בגובה של כשלושה מטרים המקיפה שטח של כ־4X4 מטר. בתוך השטח המתוחם בסוללה הצבא מאחסן בד"כ תחמושת ולעיתים דלק בחביות. תפקיד סוללת העפר של הדיפון להגן גם על הסביבה במקרה שהתחמושת בדיפון מתפוצצת. זו שיטה זולה להגנה, ומגבלתה היא שהאפסנייה נמצאת תחת כיפת השמיים ועלולה להינזק עקב פגעי מזג האוויר. <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> [2]. מאגר הדלק המרכזי של צבא מצרים במלחמת יום הכיפורים היה בפנארה שעל שפת האגם המר הגדול. היה זה מאגר ממלחמת העולם השנייה, בקיבולת של כ־100 מיליון ליטר. בשנה 2014 פורק המאגר, כנראה עקב קורוזיה, ובמקומו נבנה המאגר התת קרקעי מדרום לכביש קהיר סואץ באזור עג'רוד.  </div> <div> <br/> </div> <div> [3]. למצרים יכולות כימיות עוד מלפני שנת 1967, והם השתמשו בהם במלחמת תימן בשנת 1965. </div> <div> <br/> </div> <div> [4]. דקל אלי, מודיעין תלוש מהקרקע, אלי דקל ספרים, אלקנה 2010. </div> <div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> </div> Sun, 28 Jun 2020 15:55:32 GMT https://www.dekelegypt.co.il/200628 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/200626 בנייתו של הנמל החדש של הצי המצרי בפורט פואד עומדת בפני סיום. נמל זה הוא אחד מתוך אחד עשר נמלים שמצרים בונה בשנים האחרונות. שבעה מתוך הנמלים הם הנבנים במצרים הם לצורכי הצי המצרי. בניית הנמל היא חלק ממהלך מצרי להפיכת מצרים למעצמה ימית. בניית הנמלים והרכש של כלי שייט יאפשרו למצרים לשלוט ביתר קלות על נתיבי הסחר של ישראל בים התיכון. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2363%D7%A9+++844%D7%A1++200625+%D7%A0%D7%9E%D7%9C+%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98+%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%93.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 26.06.20020 </div> <div> (מחלף מאמר שלי מתאריך 24.06.2019)  </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <div> מניתוח של צילום לוויין מאפריל 2020 עולה כי העבודות לבניית הנמל בפורט פואד לקראת סיום. נמל זה נבנה בסיני על הגדה המזרחית של הזרוע המזרחית של תעלת סואץ (בכניסה הצפונית לתעלת סואץ מהים התיכון המצרים כרו תעלה מקבילה לתעלת סואץ המאפשרת תנועה דו־סטרית של אוניות לאורך של 15 ק"מ).     </div> <div> <br/> </div> <div> בנמל יהיו שני מעגנים: מעגן צפוני שבו מזח באורך 900 מטר ומעגן מערבי בתעלת סואץ באורך 870 מטר. בנמל נבנו מבנים למגורים של כ־2,000 חיילים. ב־15 באוקטובר נחנך נמל זהה לנמל זה בראס בנאס בים האדום (כ־250 ק"מ מצפון לגבול מצרים-סודן). הנמלים זהים למעט העובדה שבראס בנאס יש רק מזח אחד באורך 1,000 מטר ואילו כאן יש שני מזחים באורך כולל של כ־1,770 מטר). נמל שלישי בסדרת נמלים זו נבנה באל נגיילה כ־136 ק"מ מגבול מצרים-לוב. </div> <div> <br/> </div> <div> שלושת הנמלים שמניתי לעיל הם חלק מתוכנית לבנייה או להרחבה משמעותית של שבעה נמלים צבאיים. עיקריה של התוכנית גובשו כנראה כבר בשנת 2009. עד עתה הסתיימה או תסתיים בקרוב בנייתם של ארבעה מהם.   </div> <div> <br/> </div> <div> סקירה מקיפה בנושא "מצרים מפתחת תשתיות לקראת הפיכתה למעצמה ימית" בקישור <a href="http://www.dekelegypt.co.il./200114" target="_blank"> http://www.dekelegypt.co.il./200114 </a> </div> <div> <br/> </div> <div> כמו כן מומלץ לקרוא את המאמר "מחקר ימי אסטרטגי תלוש מהמציאות" בקישור <a href="http://www.dekelegypt.co.il./200305" target="_blank"> http://www.dekelegypt.co.il./200305 </a> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%E2%80%8F%E2%80%8F2265%D7%A9+++844%D7%9B+200615++%D7%A0%D7%9E%D7%9C+%D7%A8%D7%90%D7%A1+%D7%91%D7%A0%D7%90%D7%A1.png"/> </a> </div> Fri, 26 Jun 2020 07:48:18 GMT https://www.dekelegypt.co.il/200626 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/200611 הדימוי של החייל המצרי כחייל שצרכיו מעטים ועלות אחזקתו נמוכה הוא דימוי מיושן. היום רוב המשרתים בצבא זוכים לשפע של הטבות, הן בשכר הן בתנאי שירות, שאזרחים רבים במצרים אינם יכולים להרשות לעצמם. אם תימשך מגמה זו של שפע הטבות למשרתים בצבא, העם עלול לשנות את יחסו האוהד לצבא, ולראות בו אויב שגוזל את פרנסת האזרחים (חקלאות, בנייה, מסחר ותעשייה) וחי על חשבונם. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2323%D7%A9++++200531+++%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9E%D7%AA+%D7%97%D7%93%D7%A8%D7%99+%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 11.06.2020 </div> </div> <h2> הקדמה </h2> <div data-rss-type="text"> בקהילת החוקרים במדינת ישראל התקבעו כמה אמיתות על העוני של מצרים בכלל ושל המשרתים בצבא בפרט. לא אחת ניתן לשמוע את האמירות האלה: "החייל המצרי צורך פיתה ומעט פול", "עקב העלות הנמוכה של אחזקת חייל בצבא, עדיף לשליטי מצרים לדורותיהם לגייס אנשים לצבא מאשר לשלם להם קצבת אבטלה". מאמר זה בוחן את תנאי השירות בצבא ומגלה כי כיום יש לחייל המצרי תנאי שירות טובים, ולמשרתים בצבא הקבע נהנים מתנאים שאזרחים רבים במצרים יכולים להתקנא בהם. <font> </font> </div> <h2> רקע היסטורי  </h2> <div data-rss-type="text"> עד מלחמת ששת הימים, תנאי השירות של המשרתים בכוחות היבשה[1] בצבא מצרים היו אכן תנאי מחסור, בעיקר בקרב יחידות חדשות שלא זכו ליהנות מדיור במחנות שהותיר אחריו הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. בתחילת שנות ה־60 של המאה הקודמת החליט הנשיא דאז, גמאל עבד־אלנאצר, להגדיל במידה ניכרת את צבאו ובנה לאנשיו מחנות צבא חדישים.[2] תנאי השירות במחנות אלו היו ספרטניים. החיילים והקצינים התגוררו באוהלים, מעט מבני הקבע במחנות היו מיועדים למטבח ולחדר האוכל ומעט מאוד מבנים למפקדה. כך, למשל, במחנות לא היו שירותים מסודרים והחיילים הסתדרו באמצעות את החפירה התלויה בחגור של כל חייל מצרי.  <div> <br/> <div> הפצצות העומק של חיל האוויר שלנו במלחמת ההתשה, גרמו להרעה נוספת בתנאי השירות. הצבא המצרי ירד אל מתחת לפני הקרקע וכל המשרתים בעוצבות השדה פעלו מתוך בונקרי קשתות.[3] מאימת ההפצצות, גם האכילה בחדרי האוכל בוטלה. מטבח שדה קטן הנגרר על ידי ג'יפ, היה סובב בין בונקרי הקשתות ומחלק אוכל ליושביהם. באסופת מסמכי השלל[4] הייתה בקשה של מפקד דיביזיה לבנות לו משרדון. טענתו הייתה שכך יוכל למלא טוב יותר את תפקידו. המטה הכללי סירב לבקשה בהסבר ש"אם תשב במשרד, יהיה לך נוח ולא תצא לראות את אימוני הגייסות. אנו במטה הכללי רואים את ההכנות למלחמה כיעד היחידי ולא נרשה שום פינוקים".  </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <h2> המהפך הגדול - "הערים הצבאיות"[5] של הנשיא אנואר א־סאדאת  </h2> <div data-rss-type="text"> <div> <div> כשנתיים לאחר מלחמת יום הכיפורים, בספטמבר 1975, יצא נשיא מצרים בתוכנית גרנדיוזית – בניית מחנות קבע מודרניים לכל המשרתים בצבא. מדובר היה במתן קורת גג בנויה לא רק לחיילים ולקצינים, אלה גם מתן מחסה בנוי לכל אמצעי הלחימה. </div> <div> <br/> </div> <div> זמן לא רב לאחר מכן החלו להיבנות בכל רחבי מצרים מחנות קבע ובהם מבני מגורים מתועשים בני 2–3 קומות. סמוך לכל מבנה מגורים נבנה מבנה מיוחד למקלחות ושירותים. כמו כן נבנו סככות לכל אמצעי הלחימה החל מטנקים וכלה בג'יפים. בכל מחנה הוקמו מבנים למפקדה וסככות הדרכה לחיילים. בחלק קטן מהמחנות נבנה אף מסגד קטן, שאמנם היה צר מלהכיל את המשרתים בבסיס, אבל העיקר הכוונה... </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2325%D7%A9++++200531+++%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9E%D7%AA+%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%92%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%9F.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> הנשיא מובארכ שירש את הנשיא סאדאת אחר הירצחו, עצר את הבנייה המתועשת של המחנות. אומנם הוא המשיך במפעל "קורת גג בנויה לכל חייל", אך באמצעים זולים יותר. כך התנהל צבא מצרים עד לסילוקו של מובארכ מהשלטון. הנשיא מורסי לא הספיק לעשות הרבה, אך פתח את הצבא לגורמים האיסלאמיסטיים. עד ימיו של מורסי הגורמים האיסלאמיים סוננו, ולמעשה נמנע מהם לשרת בצבא,[6] אך מורסי פתח להם את השער לרווחה. כדי לאפשר לגורמים הדתיים ל"התברג" בצבא, הוא בחר בקצין צעיר יחסית לשמש כשר ההגנה. שמו של הקצין הוא עבד אל־פתח א־סיסי. סיסי ידוע כאדם דתי, אשתו עוטה רעלה (חיג'אב), ולדברי האלוף (במיל') עמוס גלעד,[7] דתיותו של סיסי הייתה אחד השיקולים המרכזיים למינויו לתפקיד שר ההגנה (השיקול המרכזי הנוסף היה שנאתו לישראל). סיסי "סיפק את הסחורה" הדתית בהתלהבות ובכל מחנה גדוד נבנה מסגד (ראו להלן). לא ארכו הימים וסיסי קם על מיטיבו מורסי וביולי 2013 הדיח אותו מהשלטון. </div> <div> <br/> </div> <div> שלטונו של הנשיא א־סיסי מאופיין בפעלתנות בכל התחומים. הנשיא רואה בצבא מנגנון יעיל שבעזרתו ניתן להזיז מיזמים שונים. כך, למשל, הצבא מעורב מאוד בהקמת חממות, שחלקן הוקם בתוך השטח המגודר של מחנות צבא, בהקמת עיר הבירה החדשה, סלילת כבישים מהירים ואף ניהול קניונים. הצבא, ככוח שהנשיא שם בו את מבטחו, מתוגמל בשורה ארוכה של "צ'ופרים" הכוללים בין היתר הקמת מגרשי משחקים ברוב היחידות, בניית מועדונים ומבנים לרווחת החייל, ושפע של מסגדים שהושקע בהם רבות גם בצד הארכיטקטוני.  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2330%D7%A9++++++200610++%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9E%D7%AA+%D7%9E%D7%A1%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> במאי 2020 [8] העלה הנשיא א־סיסי את שכר המשרתים בצבא ב־15%. זו ההעלאה העשירית בשכר אנשי הצבא מאז שתפס את השלטון. גם משפחות החיילים נהנות מתנאים משופרים. בקרבת כמה מהמחנות הצבא הגדולים (כגון הקסטפ בקהיר ומוחמד נגיב באלכסנדריה), נבנו שכונות מגורים לאנשי צבא קבע ובהם מתנ"ס, מרכז קניות וכמובן מסגדים.  </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2322%D7%A9++++200531+++%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9E%D7%AA+%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <b> <font> סיכום </font> </b> </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> הדימוי של החייל המצרי כאדם עני המסתפק במועט הוא דימוי מיושן מאוד. מאז הסכם השלום חלה עלייה משמעותית בתנאי השירות של המשרתים בצבא המצרי. בשנים האחרונות תנאי השירות שופרו לרמה שאני משער מעוררת קנאה בקרב האזרחים. אני מעריך שאם מגמה זו של שפע הטבות למשרתים בצבא תימשך, העם עלול לשנות את יחסו האוהד לצבא, ולראות אותו כמי שגוזל את פרנסות האזרחים (חקלאות, בנייה, מסחר ותעשייה). ייתכן שבניית החומות ומגדלי השמירה סביב מחנות הצבא מצביעה שההתנגדות לצבא מקיפה כבר שכבות רחבות בציבור.  </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> הערות </font> </b> </div> <div> <b> [ </b> 1]. תנאי השירות של המשרתים בזרוע האוויר ובזרוע ההגנה האווירית הם "אופרה אחרת" והמשרתים שם זכו לתנאי שירות מועדפים. </div> <div> [2]. כגון מחנות ביר ת'מדה בסיני, מחנות וואצלה במזרח קהיר, ומחנות דהשור ממערב לקהיר. </div> <div> [3]. קשתות ברזל מודולריות שהורכבו למקלטים. עליהן הונח נייר זפת ומעליו ערום של עפר.  </div> <div> [4]. לצערי המסמך אינו ברשותי, והדברים נכתבו מהזיכרון. </div> <div> [5]. דקל, אלי. "מודיעין תלוש מהקרקע". אלקנה: אלי דקל ספרים, 2010. </div> <div> [6]. מתוך שיחה שקיימתי עם מר צבי מזאל ששימש שגריר ישראל במצרים. </div> <div> [7]. שמעון שיפר מראיין את האלוף עמוס גלעד. ידיעות אחרונות 29.03.2019 </div> <div> [8]. צבי בראל, הארץ, 22.05.2020. </div> <div> <br/> </div> <div>   </div> <div> <b> <br/> </b> </div> </div> Thu, 11 Jun 2020 15:14:57 GMT https://www.dekelegypt.co.il/200611 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/200603 ב־07.04.2020 נערך במזרח קהיר מסדר ו"הצגת תכלית" שערך צבא מצרים לנשיא, על מוכנותו ל"מלחמה בקורונה". במסדר נטלו חלק כ־1,500 כלים, כגון כ־150 אמבולנסים, כ־240 מכוניות מְכל – חלקן גדולות וחדישות, כ־250 משאיות, רובן סמי טריילר, עמוסות במכולות עם ציוד התגוננות וטיהור, וכ־200 כלים הנדסיים כגון טרקטורים, מנופים ומכוניות כיבוי אש. המחבר סבור שיש להריע לצבא מצרים על כושר הארגון, ההיערכות ופיתוח האמצעים לבדיקה ולסיוע לנפגעים במגפה, ומקנא בצבא מצרים על השפע הבלתי ייאמן של ציוד לוגיסטי, חלקו חדיש ביותר, הנמצא במחסני החירום המטכ"ליים של צבא מצרים. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2326%D7%A9+++847%D7%91+++%D7%9E%D7%A1%D7%93%D7%A8+%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94+%D7%91%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%A8.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 03.06.2020 </div> </div> <div data-rss-type="text"> לפני כחודשיים, ב־07.04.2020, נערך במזרח קהיר מסדר ענק, שבו הציג הצבא המצרי בפני הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי את מוכנותו למלחמה בקורונה. לצורך "הצגת התכלית" שופצה בימת הכבוד במגרש מסדרים ישן, מגרש המסדרים הורחב לגודל 900X700 מטר, ונסללו אליו דרכי גישה רחבות.  <div> <br/> <font> </font> <div> במסדר נטלו חלק כ־1,500 כלים ייעודיים, ומבניהם, 16 רכבים לטיהור ופיזור אמצעים כימיים, כ־40 מכולות שהוכשרו כתאים ממוזגים לבדיקות ולטיפולים רפואיים, כ־150 אמבולנסים, כ־170 מכוניות מְכל – חלקן גדולות וחדישות, כ־250 משאיות רובן סמי טריילר עמוסות במכולות עם ציוד התגוננות וטיהור, כ־180 משאיות להובלה בקירור, 200 אוטובוסים ממוזגים וכ־100 ג'יפים עם עגלה נגררת. במסדר הוצגו לנשיא אמצעי מיגון שיוצרו במיוחד למלחמה בנגיף כגון חליפות מגן, מסכות, ואמצעים כימיים לטיהור. </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%E2%80%8F%E2%80%8F2327%D7%A9+++847%D7%91+%D7%9E%D7%A1%D7%93%D7%A8+%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94+-+%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> נוסף על הציוד הקשור בסבירות מסוימת למלחמה בקורונה, ניצבו במגרש המסדרים כ־200 כלים הנדסיים כבדים, כגון טרקטורים, מפלסות, מערבלי בטון, מנופים – חלקם גדולים מאוד ומכוניות כיבוי. אני מעריך כי כלים אלו הוצגו במסדר כדי להוכיח לנשיא מצרים גם כיצד הצבא ערוך לטפל באסונות לאומיים כגון רעידת אדמה או מלחמה שבה נהרסים יישובים. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> הערכה </font> </b> </div> <div> ההחלטה לערוך את המסדר נפלה כנראה במחצית השנייה של חודש מארס 2020. בעת ההיא היה המספר הרשמי של הנפגעים במגפה זעום ביותר (לאחר למעלה מחודשיים, הנתונים הרשמיים נכון ליום 03.06.2020, הם: 27,500 חולים, 6,800 חולים שהבריאו ו־1,050 חולים שנפטרו). המשאבים הרבים שהוצאו להכנת המסדר, לייצור הציוד הרפואי ולרכישתו, מצביעים, להערכתי, שמספר הנפגעים במגפה גדול בהרבה מהדיווח הרשמי. </div> <div> <br/> </div> <div> איני בקי באופן הלחימה במגפה ובציוד הנדרש לכך, ולכן אין ביכולתי לקבוע אם תמהיל הכלים שרוכזו במגרש הוא התמהיל היעיל. אך אין לי ספק שיש להריע לצבא מצרים על כושר הארגון, ההיערכות ופיתוח האמצעים לבדיקה ולסיוע לנפגעים במגפה.  </div> <div> <br/> </div> <div> מבחינתי, כאזרח המודאג מאפשרות קריסתו של הסכם השלום המקרטע, אני עומד נפעם מול השפע הבלתי ייאמן של ציוד לוגיסטי, חלקו חדיש ביותר, הנמצא במחסני החירום המטכ"ליים של צבא מצרים. כך, למשל, כל דיביזיה בצבא מצרים מצוידת בפועל ב־14 מכוניות מכל לדלק ומים, ובמסדר זה אנו רואים עתודה מטכ"לית של 240 מכוניות מכל לדלק ומים. </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> Wed, 03 Jun 2020 14:48:29 GMT https://www.dekelegypt.co.il/200603 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/200528 עיר הבירה החדשה של מצרים – "קהיר החדשה" מתוכננת לשמש כמרכז השלטון במצרים ונבנים בה קריית ממשלה ומתחם לארמון הנשיאות. לאבטחת מערכות אלו נבנים בעיר שלוש מחנות גדולים בקיבולת של כ-30 אלף חיילים או כוח משמר מיוחד. בנוסף לכך מוקף ארמון הנשיאות בסוללת עפר גבוהה להגן עליו לפני פיגועים. אלו הם אמצעי אבטחה מוגזמים שאינם מוכרים אף במדינות טוטליטריות. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2319%D7%A9+%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%91%D7%98%D7%97%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%98%D7%A8.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 28.05.2020 </div> </div> <h2> הקדמה </h2> <div data-rss-type="text"> כ־60 ק"מ ממזרח לקהיר הולכת ומוקמת באטיות רבה מאוד [1] עיר הבירה החדשה הקרויה (שם זמני) New Capital Cairo. העיר מתוכננת להיות המרכז של השלטון במצרים ונבנים בה שני מתחמים מוגנים גדולים. האחד נמצא בצפון העיר וכולל את ארמון הנשיאות, מחנה לכוחות אבטחת המרחב, ואולי גם את מפקדת המודיעין הכללי (גוף דומה לשב"כ). השני נמצא בדרומה של העיר ובו קריית הממשלה. זהו מתחם ענק (11X8 ק"מ) ובו משרדי הממשלה השונים וסביבם מגורי הפקידות הבכירה. בתוך שטח המתחם נבנים שני מחנות אבטחה. בסך הכול מוקמים בעיר שלושה מחנות גדולים לכוחות צבא או כוחות אבטחה מיוחדים, סמי צבאיים, המתוכננים לקלוט כ-25,000 חיילים (לא כולל קצינים) לאבטחת המשטר.  <font> </font> </div> <h2>  מתחם ארמון הנשיאות </h2> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2320%D7%A9+%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%9D+%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> במרכז המתחם ההולך ומוקם ארמון הנשיאות. על פי תוכנית המתאר של העיר [2], הארמון ניצב בקצה שדרה רחבת ידיים וניתן היה לראותו מכל עבריו. באפריל 2017, שונתה תוכנית המתאר וסביב הארמון נבנתה חומת בטון גבוהה המסתירה חלקית את המבנה המפואר. המצרים לא הסתפקו בחומה הגבוהה ולאחר אפריל 2019 הוחל בהקמת סוללת עפר בגובה של כ־25 מטר(!) סביב מבנה ארמון הנשיאות. הסוללה נועדה להגן על הארמון מפני פיגועים של רקטות או טילי כתף מסוגים שונים.  </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2317%D7%A9+++843%D7%91++%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> סוללת העפר האימתנית פוגעת קשות בארכיטקטורה של העיר. בתוכנית המתאר של העיר שפורסה ביוני 2016,[3] הוא תוכנן להיות אחד האובייקטים הארכיטקטוניים של העיר, אך כנראה שאילוצי ביטחון הביאו את המצרים להכניס שינוים מהותיים. נכון לפברואר 2020 החומה מקיפה כבר את הארמון משלושת עבריו, ללא החלק הדרומי עדיין. בסוללה נבנים כעת חמישה מעברים המאפשרים כניסת כלי רכב לארמון. לכשתושלם סוללת הכפר, משרדי הנשיאות של מצרים יהיו נתונים בכלוב של עפר המוקף בחומת בטון.  </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> מחנה כוחות משמר הנשיאות. </font> </b> <span> </span> <span> ממערב והצמוד לארמון נמצא מחנה המשתרע על שטח של כ־2X1 ק"מ ובו חמש יחידות משנה, 4 מתוכן מיועדות לכוחות אבטחה מסוגים שונים (אבטחה רגלית, סיור רכוב, פיזור אלים של הפגנות וכיו"ב). החמישית כוללת בריכת שחיה, מתנ"ס ומגורי קצינים. </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2318%D7%A9+++843%D7%91+%D7%90%D7%91%D7%98%D7%97%D7%AA+%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> במחנה 38 מבני מגורים בקיבולת של כ-10,500 חיילים / שוטרים המשרתים במקום. מספר זה אינו כולל את הקצונה ואנשי הקבע. המבנים במחנה זהים לאלה הנבנים במחנות צבא מצרים, כך שיתכן שבמקום משרתים אנשי צבא.  </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <font> <font color="#397041"> <b> מרכז שלטוני מאובטח. </b> </font> </font> ממזרח ובצמוד לארמון הנשיאות נמצא מרחב מוגן בחומת בטון המשתרע על שטח של 1.5X1.5 ק"מ ובו משרדים, סככות, בתי מלאכה וסדנאות. היעוד של המתחם אינו ידוע, אך אין ספק כי זו יחידה של הממשל המצרי. אני מעלה סברה לפיה מתחם זה משמש את מפקדת מנגנוני המודיעין הכללי. מדובר בשרשרת של גופים שונים ומשונים דמויי השב"כ אצלנו, שתפקידם לאבטח את שלטון הנשיא מפני הפיכות חצר, ומעקב אחר ארגונים המתנגדים למשטר. גופים אלו כפופים ישירות לנשיא ומעסיקים מאות אלפי אנשים, גלויים וסמויים.  </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2321%D7%A9+++847%D7%94+%D7%9E%D7%98%D7%94+%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%9B.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <font> <span> <b> מתחם הקריה החדשה  </b> </span> </font> </div> <div> <font> <span> ב </span> <span> דרומה של העיר הולכת ונבנית הקריה החדשה של ממשלת מצרים. הכוונה היא לרכז את כל המיניסטריונים הפזורים ברחבי קהיר למתחם מרכזי ובו גם מגורים לפקידות ומתקני רווחה עבורם. המתחם מוקף בחומת בטון גבוהה ולאורכה עשרות מגדלי שמירה. בשטח שבתוך החומות נבנים שני מחנות שנועדו לאבטח את הקריה מפני מתנגדי המשטר: </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <span> בצפון קריית הממשלה מוקם מחנה דיביזיית חי"ר קלה, מתחם המוקף בחומה נפרדת מזו של קריית הממשלה. במתחם 15 יחידות משנה הכוללות מבני מגורים, מסגד, מגרש משחקים וסככות לרכב. חלק מיחדות המשנה זהות זו לזו ומזכירות בצורתן מחנה גדודי בצבא. מניתוח מאפייני הבניה אני מעריך שבמקום יש שתי מסגרות של כוח דמוי חטיבה, בכל אחת שישה גדודים. בנוסף, קיים מחנה שאני מעריך שהוא מפקדת המתחם, ואולי אך משמש כמפקדת על לכלל הכוחות הערוכים להגנת קריית הממשלה, כולל המחנה המערבי שלהן. תפקיד הכוחות במחנה הוא להגן על קריית הממשלה באמצעים שונים. במחנה 35 מבני מגורים בקיבולת כוללת של 8,550 חיילים/אנשי משמר. בניית המחנה החלה בפברואר 2018 וטרם הסתיימה.   </span> </div> <div> <font> <span> <b> <br/> </b> </span> </font> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2315%D7%A9+++847%D7%92+%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94+%D7%90%D7%91%D7%98%D7%97%D7%AA+%D7%9E%D7%A9%D7%98%D7%A8.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> בחלק הדרום מערבי של מתחם קריית הממשלה מצוי מחנה נוסף של כוחות אבטחה. המחנה נמצא בשלבי בנייה, וייתכן שיורחב ואולי אף יוכפל. בשלב זה יש במחנה 22 מבני מגורים בקיבולת של לפחות 5,500 חיילים/ שוטרים. </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2316%D7%A9+++841%D7%90+%D7%90%D7%91%D7%98%D7%97%D7%AA+%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> <font> סיכום </font> </b> <div> המשטר במצרים, כמו בכל המדינות הטוטליטריות בהן יש משטר של איש אחד, נשען מאז ומעולם על כוחות אבטחה רבים. המשטר במצרים לדורותיו, נשען על: </div> <div> <br/> </div> <div> ● מערכת מודיעין-פנים גדולה ומסועפת שבה כולם שומרים על כולם, מתוך כוונה לשמר את שלטון הנשיא . </div> <div> ● כוחות אבטחה הפרושים בכל רחבי המדינה והדואגים למנוע התקוממות. </div> <div> ● כוחות צבא הערוכים במרחק של כ-15 ק"מ ממזרח לקהיר, והמיועדים גם בעת מלחמה[4] להישאר סביב הבירה ולשמור את השלטון שם. </div> <div> <br/> </div> <div> מאז שנתפס השלטון במצרים בידי הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי, חלה תפנית, והוקמו מסגרות צבאיות/סמי צבאיות מיוחדות לאבטחת השלטון באמצעים אלימים. מדובר בכוח כולל של כ-30,000 לוחמים (25,000 החיילים שמניתי לעיל ומפקדיהם) שכל תפקידם הוא לאבטח את המשך שלטונו של הנשיא. כוחות אלה, בשונה מהכוחות שאבטחו נשיאים קודמים במצרים, ערוכים ממש "מעבר לגדר" של הארמון או בתוך "חצר הממשלה". </div> <div> <br/> </div> <div> הקמת סוללת העפר האימתנית סביב ארמון הנשיאות, מכניסה את הנשיא ל"כלוב של עפר". תופעה זו אין לה אח ורע בשום משטר טוטליטרי, ומעידה על כך שהנשיא חרד מאוד לביטחונו. איני יודע אם משום שבידו מידע שסר חינו אצל העם שתלה בו תקוות רבות, או משום היותו פרנואידי החושד שכולם חפצים להתנקש בחייו. </div> <div> <br/> </div> <div> כך או כך, הקמת כוחות האבטחה המיוחדים המגינים על המשטר, עלולה להגדיל את הסד"כ המצרי שישתתף במלחמה עתידית מול ישראל..   </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> הערות </font> </b> </div> <div> [1]. דקל, אלי. " הקמת הבירה החדשה של מצרים מתנהלת לאיטה" 15.12.2019 http://www.dekelegypt.co.il./191215 </div> <div> [2]. משרד השיכון המצרי 10.06.2016. שמור בארכיון המחבר </div> <div> [3]. שם </div> <div> [4]. במלחמת יום הכיפורים השאירה הנשיא סאדאת סביב קהיר דיביזיה ממוכנת ולפחות שתי חטיבות שריון. כוח זה היה נחוץ מאוד בחזית, אך הנשיא העדיף את ביטחונו האישי. רק לאחר שצה"ל חצה את התעלה והחל לאיים קהיר "נאות" הנשיא סוף סוף להטיל את הדיביזיה הממוכנת לקרב.  </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> Thu, 28 May 2020 15:11:15 GMT https://www.dekelegypt.co.il/200528 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/200522 המאמר עוסק בגוזמאות של פרשנים ההולכים שבי אחר פרסומים לא מבוססים ומפרסמים זאת כעובדות מוצקות. כמקרה מבחן, המאמר עוסק, בין היתר, ב"ניתוח" ההתעצמות צבא מצרים כהכנה לעימות עם לוב וטורקיה. לביסוס ההשערה מופרכת זו, מביאים הפרשנים את ה"הוכחה" של בניית המחנה הצבאי הגדול ביותר במזרח התיכון "מוחמד נגיב" באלכסנדריה. המאמר מפריך את ה"הוכחה" וטוען שמחנה מוחמד נגיב הוא מחנה צבאי ישן שנבנה לפני למעלה מ-40 שנה בידי הנשיא סאדאת. זהו מחנה בגודל בינוני ויש גדולים ממנו. זו לפני ארבע שנים נבנה במקום "שולחן חול" גדול של סיני והנגב... דבר המצביע על כך שהמחנה הוא במערב אך מעייני הצבא נתונים למזרח... <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%94%D7%92%D7%99%D7%92%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%9C+%D7%90%D7%9C%D7%99+%D7%93%D7%A7%D7%9C-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%A2%D7%A8%D7%AA.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span> כ"ח באייר ה'תש"פ </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> רקע </font> </b> </div> <div> <span> <font> במהלך עבודתי כחוקר מערכות תשתית בארצות ערב אני נתקל לעיתים קרובות בתגובות של קוראים שאין להם מושג קלוש על מה שאני כותב והם מפריחים "נתונים" שאין להם אחיזה כלשהי במציאות. מכיוון שחזקה עליי עצת מלכנו שלמה "אל תען כסיל כאיוולתו פן תשוה לו גם אתה" (משלי כ"ו ד'), אני מתעלם מתגובות מסוג זה.  </font> </span> </div> <div> <span> <font> <br/> </font> </span> </div> <div> <span> <font> במחקרי אני מוכיח, בין היתר, שעיקר הפעילות הצבאית המצרית בבניית תשתיות צבאיות מתבצע בחזית מול ישראל. לעומת זאת, הצבא המצרי אינו נערך להתמודדות מול "איומים" אחרים, כגון אימות צבאי אפשרי בגבול מצרים-לוב. ההשקעות בתשתית צבאית בזירה זו הן בתחום הים והאוויר ואין כמעט השקעות בבניית תשתית צבאית לכוחות יבשה כגון מחנות צבא לכוחות נוספים, מחסני תחמושת וכיו"ב. החולקים עליי, המנסים לתרץ את התעצמות הגדולה של צבא מצרים בשנים האחרונות, מעצימים בעיות שונות של מצרים עם לוב, טורקיה ואתיופיה. לדעתי העצמת הבעיות (ויש בעיות) עם מדינות אלו לכדי איום ממשי וקיומי המחייב את מצרים להתחמש מכף רגל עד ראש נובעת מבורות, טיפשות ואולי אף מסגידה לאלילי "תהליך השלום באזורנו".  </font> </span> </div> <div> <span> <font> <br/> </font> </span> </div> <div> <span> <font> החולקים עליי, כדי לאושש את "שפעת האיומים המרחפים על מצרים" מביאים את הטיעון הזה: "מול האיום הלובי המצרים בנו את מחנות 'מוחמד נגיב' שהם כיום בסיס הצבאי הגדול ביותר במזרח התיכון, ומול האיום האתיופי מצרים בנתה את הבסיס הצבאי הענק ברניס".  </font> </span> </div> <div> <span> <font>    </font> </span> </div> <div> <span> <font> כאמור, בדרך כלל אינני נוהג לענות לגוזמאות המנותקות מהמציאות. אבל לפני כשנתיים העלה טיעונים אלו בפניי חוקר שאני מכיר ומעריך את ידיעותיו על המתרחש במצרים. כששאלתיו מאין הוא שואב את ידיעותיו, ענה שהוא קורא באופן שוטף את העיתונות המצרית ועובדות אלו בדבר מחנות הענק חוזרות שוב ושוב בעיתונות ואף מלוות בסרטונים "המוכיחים" זאת. כשראיתי שגם אנשים שאני מעריך נשבים במקסמי תעמולת הכזב, כתבתי תגובה לידידיי, שעיקריה מובאים להלן.     </font> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <h2> <span> <span> תעמולת הכזב הקשורה לבניית מחנות הצבא הענקיים "מוחמד נגיב" </span> </span> </h2> <p> <span> מעצם מהותה של עבודת המודיעין, הכשלים מובנים בה. הדברים יפים לכל העשייה המודיעינית, ובמיוחד להערכת הכוונות, שהיא אמורפית וקשה לכימות. הערכת הכוונות קשה במיוחד עקב ההטיות הפוליטיות ומשאלות הלב שיש לכל אחד מאיתנו, והן אבן הנגף העיקרית בה. בבית המדרש הצבאי שבו למדתי הורו לי בראש ובראשונה להתמקד בחקר העובדות שעל פיהן יש להעריך תחילה את היכולות העולות מניתוחן, וכל עניין הערכת הכוונות בא אחר כך, ויש להשתמש בו אך במשורה. לכן כשמנסים להסביר את ההתעצמות המצרית על סמך "האיום על מצרים מפני עימות צבאי עם לוב", ותומכים השערה זו ב"מחנה הענק מוחמד נגיב", יש קודם כול לבדוק את העובדות. להלן כמה מהן: </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> ·      בשנות ה־70 של המאה הקודמת בנה נשיא מצרים אנואר א־סאדאת מחנה קבע לדיביזיה ממוכנת כ-70 ק"מ דרומית מערבית לאלכסנדריה. מחנה זה היה אז חלק מסדרת מחנות קבע לדיביזיות ולמפקדות בצבא המצרי. המיזם נועד לשפר את תנאי השירות של המשרתים בצבא שרובם, עד מלחמת יום הכיפורים, שכנו באוהלים ובבונקרים. המיזם קיבל את הכינוי "הערים הצבאיות" והצביע על הכוונה לטפח את הצבא ולהעצימו. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> ·      המחנה, ששמו דאז אינו ידוע לי, נמצא במרחק של כ־400 ק"מ ממזרח לגבול מצרים-לוב וכ־350 ק"מ ממערב להיערכות צה"ל בסיני לאחר מלחמת יום הכיפורים. עקב המרחק הרב של המחנה מגבול מצרים-לוב, ספק רב שבניית המחנה קשורה לאיום מצד לוב, שצבאה היה קטן מאוד באותם ימים. אם נשקפה למצרים סכנה מהכיוון המערבי, מן הראוי היה לבנות את המחנה מאות קילומטרים מערבה יותר. להערכתי, סאדאת בנה את המחנה משום שהוא לא ראה במלחמת יום הכיפורים סוף פסוק והוא נערך ל"סיבוב הבא". מכיוון שבנמל אלכסנדריה ערוך צי הנחתות של צבא מצרים, הוא תכנן הקמת דיביזיה ממוכנת שתתאמן ככוח להנחתה ימית (לקראת מלחמת יום הכיפורים הוא הקים חטיבת נחתים שתוכננה לנחות בחוף רומאני בסיני – תוכנית שלבסוף לא בוצעה). </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> ·      מאז ימי סאדאת המחנה משמש כמחנה קבע לאחת מ־13 הדיביזיות שנמצאות בסדר הכוחות של הצבא הסדיר במצרים. המחנה משמש גם כבית ספר לחניכים מארצות חוץ – בעיקר מחצי האי ערב. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> ·      הנשיא עבד אל פתח א־סיסי גייס את אחד משליטי הנסיכויות שבמפרץ הפרסי (שכפי הנראה שולחת את חייליה להתאמן במקום) כדי שזה יתרום כסף לשיקום הבסיס. השליט תרם ובמקום נבנו מסגד מפואר, אולם כנסים ומתקני ספורט שונים. כמו כן הוחלפו כמה משערי הבסיס לשערים מפוארים כנהוג במצרים. לטקס החנוכה המתוקשר הוזמן התורם ובמהלך הטקס הצהיר אחד הנואמים כי הבסיס ייקרא על שמו של מוחמד נגיב וכי זהו יום גדול למצרים שבו היא חונכת את הבסיס ביותר במזרח התיכון. מאז כל מושך עט במצרים ובישראל אומר דבר שטות זה מבלי לבדוק על מה ולמה בסיס דיביזיוני ישן ומוזנח זכה לתואר הזה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ·      נוסף על מתקני הרווחה שנתרמו על ידי הגביר מהמפרץ נוספו במקום גם בית כלא לאסירים פוליטיים, יחידת תובלה מטכ"לית ומחסני תחמושת. כמו כן הוקמו בשטח הבסיס חממות לגידולים חקלאיים המיועדים ליצוא. חממות מסוג זה נבנו גם בשטח מחנות צבא נוספים כגון בשדה התעופה הצבאי "קהיר מערב" ובמחנה דיביזיית השריון באום גידם. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> לסיכום, מחנה מוחמד נגיב הוא מחנה צבאי שנבנה לפני למעלה מיובל שנים. זהו מחנה בגודל בינוני שכמותו יש מחנות רבים. במצרים יש מחנות צבא גדולים ממנו בהרבה, כמו למשל מחנות דהשור, מחנות הקסטפ ומחנות פאיד-כברית, כך שהכינוי 'המחנה הגדול ביותר במזרח התיכון' משולל כל יסוד.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2592%D7%A9+337+26-01-22+%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%93+%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%91.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <h2> <span> מה בעניין המחנה הגדול שנבנה בראס בנאס שבדרום מצרים? </span> </h2> <p> <span> עוד בימים שקדמו למלחמת ששת הימים הוקם בראס בנאס שדה תעופה צבאי. השדה נבנה בחוף הים האדום כ־270 ק"מ מצפון לגבול מצרים-לוב. השדה הוקם כדי לאבטח את נתיב השיט לתעלת סואץ. לפני מלחמת יום הכיפורים (איני יודע מתי) הוקם במקום גם נמל עבור הצי המצרי. מנמל זה פעלו אוניות הצי המצרי שהצליחו לחסום את השיט הישראלי לנמל אילת. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לאחר שעבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, החלו במקום בפעולות לשיקום השדה שכללו בניית מסלול המראה נוסף המיועד לצרכים אזרחיים, החלפת הדירים הישנים (מבנים מוגנים למטוסי קרב) בדירים חדשים ובניית מבנים חדשים למשרתים במקום. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כמו כן החלו המצרים בהקמת נמל צבאי חדש המרוחק מהשדה כ־10 ק"מ. הנמל נבנה כחלק מתוכנית גדולה לבניית שבעה נמלים חדשים לצי המצרי. התוכנית האדריכלית של הבסיס זהה לזו של עוד שני נמלים צבאיים. מבחינת אורך הרציפים, שזהו המדד העיקרי לגודלו של נמל, אפשר לקבוע בבטחה שבמצרים נבנים נמלים צבאיים גדולים הרבה יותר. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> לסיכום, מתיחת הפנים שעבר הבסיס האווירי והנמל הצבאי החדש שנבנה במקום הם לצורך אבטחת השיט בתעלת סואץ ואין להם ולא כלום עם הסכסוך עם אתיופיה בנושא מי הנילוס מהסיבה הפשוטה שלאתיופיה אין מוצא לים ולכן אין לה צי. כדי לתקוף מהאוויר את אתיופיה יש במצרים שדות תעופה קרובים הרבה יותר... </span> </span> </p> <h2> <span> <span> סיכום </span> </span> </h2> <p> <span> <span> במאמר זה הבאתי רק שתי דוגמאות לגוזמאות של פרשנים ההולכים שבי אחר עלוני תעמולה ופרסומים לא מבוססים ומפרסמים זאת כעובדות מוצקות. אני מציע לחוקרים ולמושכי עט לעשות שימוש במידע שאפשר להפיק מצילומי אוויר או לוויין כדי לבדוק אמיתות שונות שגורמים אינטרסנטיים שונים מפיצים. המלצה זו כוחה יפה לא רק בבדיקת אמיתות צבאיות וראוי לעשות בה שימוש גם בחקר ההיסטוריה ובחקר הכלכלה. אימוץ מידע לא מבוסס על מחנה צבאי גדול הנבנה ממערב לקהיר כבסיס להשערה מדוע צבא מצרים מתעצם, זו אינה סתם רשלנות אלא רשלנות פושעת העלולה לגרום להחלטות שגויות של הנהגת המדינה בהתנהלותה מול התעצמות צבא מצרים. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 22 May 2020 06:27:58 GMT https://www.dekelegypt.co.il/200522 המודיעין החזותי,הגיגים ועדכוני מודיעין,צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/200511 איתור של המפקדה הכללית של הכוחות המזוינים בסיני וכן איתור בספק של שתי מפקדות קדמיות של ארמיות השדה המיועדות לטפל במושאי מנהלה כגון: חימוש, בינוי ואפסנאות. ההחלטה על בניית מערך השליטה נפלה כנראה בשנת 2015, והיא נובעת מהצורך לשלוט בכוחות הרבים והמגוונים הערוכים בסיני. בבניית האתרים הושקעו משאבים רבים המצביעים על כוונה לשהייה ממושכת של כוחות גדולים בסיני <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%E2%80%8F%E2%80%8F2309%D7%A9++Command+of+Egyptian+Army+troops+in+Sinai.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 21.05.2020 </div> </div> <div data-rss-type="text"> לאחרונה הגיעו לידיי צילומי לוויין של סיני, שצולמו כנראה באוקטובר 2018. באמצעות צילומים אלו הצלחתי לאתר את מערך המפקדות השולטות על הכוחות המצריים בסיני. </div> <h2> רקע </h2> <div data-rss-type="text"> הסכם השלום בין ישראל למצרים מתיר למצרים להחזיק בסיני כוחות צבא שאינם עולים על דיביזיה ממוכנת אחת. במצב זה, נושא הפיקוד על הכוחות בסיני הוא פשוט וברור; מפקדת הדיביזיה היא זו ששולטת כל הכוחות בסיני. <div> <br/> <font> </font> <div> המצב שבו רק דיביזיה אחת ערוכה בסיני היה נכון אולי לשנים הראשונות של הסכם השלום. עד מהרה החלו המצרים לכרסם בהסכם, והחלו בבניית תשתיות צבאיות החורגות מההסכם. במקביל החלה "זחילה" של כוחות נוספים לסיני, וכוחות אלה שונים מהותית מהכוחות הכלולים במסגרת דיביזיה ממוכנת. כך למשל, בין השנים 1985 – 2006 ניבנו בסיני שלושה מוצבי מכ"ם משוכללים, הכפופים לזרוע ההגנה האווירית במצרים, ומוצבי קשר מבוצרים הקשורים למערכת התקשורת המטכ"לית. כל החריגות הללו מההסכם בוצעו זמן רב לפני שהחלו העימותים המזויינים בין האוכלוסייה המקומית לבין צבא מצרים.  </div> <div> <br/> </div> <div> נטישת צה"ל את רצועת עזה בשנת 2005 גרמה לעליית כוחם של ארגוני החבלה ברצועה. בניית גדר ההפרדה בין ישראל למצרים בשנת 2013 גדעה בבת אחת את פרנסתם של אלפים מתושבי הרצועה, שהתפרנסו מהברחת עובדים זרים וזונות לישראל, ובמשך עשרות שנים לא נקף השלטון המצרי אצבע למציאת מקורות הכנסה חלופיים לאותם אזרחים. כל הסיבות הללו חברו יחד וגרמו לעידוד פיגועים מצד תושבי סיני (בסיוע הממשל בעזה) נגד הצבא המצרי הערוך ב"מרובע הדמים": אל־עריש – ג'בל ליבני – קציעות – רפיח.  </div> <div> <br/> </div> <div> בתואנה זו החל צבא מצרים להכניס כוחות צבא לסיני. בתחילה הייתה זו הפרה גסה של ההסכם,[1] ובהמשך "התירה" ישראל למצרים את ההפרה הזו. להערכתי, בסיני ערוכים כיום כוחות צבא בהיקף של 160 גדודים (למעלה מפי שלוש מהמוסכם בחוזה השלום). כוחות אלו כוללים בין היתר: שדה תעופה בשימוש מלא של הצבא, ועוד שני שדות תעופה שהם צבאיים למעשה, אך משתמשים בהם בתואנה שהם נועדו לרווחת האזרחים (בשדות יש אכן מסוף נוסעים אזרחי, אך השימוש בו מועט, אם בכלל). כמו כן נמצאים שם שלושה מוצבי מכ"ם; מספר אגדי צליחה, וכוחות של חיל הים הבונים נמל צבאי גדול (ואולי שני נמלים) בצפון סיני.  </div> <div> <br/> </div> <div> בנוסף על הגייסות הערוכים בסיני, נבנתה שם מערכת לוגיסטית ענפה היכולה לתספק בשעת חירום מספר דיביזיות. המערכת הלוגיסטית כוללת מחסני תחמושת ודלק, מערכת מסועפת של תקשורת קווית ואלחוטית וקווי מים לרוב.  </div> <div> <br/> </div> <div> מערך גדול כזה, של כוחות מסוגים שונים ומתקנים לוגיסטיים, מחייב הקמת מערכת שליטה, ללא כל תלות בפעולות הצבאיות (המינוריות?) שצבא מצרים נוקט במלחמתו נגד תושבי סיני. מלחמה זו נושאת אופי של לחימה דתית איסלמית קיצונית, אך יסודותיה, להערכתי, בהזנחה המתמשכת של המצרים את צורכי התושבים הבדווים בסיני, וכל העניין האיסלמיסטי הוא תואנה של תושבי סיני לקבלת סיוע מגורמי ג'יהאד איסלמי.   </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <h2> מערך הפיקוד על צבא מצרים בסיני </h2> <div data-rss-type="text"> <b> <font> מתחם מפקדת הכוחות של צבא מצרים הערוכים בסיני בג'בל אום חשיבה </font> </b> <div> בג'בל אום חשיבה נבנה מתחם גדול המשתרע על שטח של כ-16 קמ"ר. במתחם שני חלקים עיקריים (ראו צילום): </div> <div> <br/> </div> <div> א. מחנה מפקדה הכולל מאות מבני משרדים ומגורים, אולם גדול לכנסים וסככות לרכב. הבניה מושקעת מאוד וכוללת אף חיפוי שיש באולם הכינוסים. מפקדה גדולה שכזו היא מפקדה לכוחות בהיקף על ארמיוני (מפקדת פיקוד, מפקדת חזית).   </div> <div> <br/> </div> <div> ב. מחנה שבו שדה תעופה צבאי, שנועד לשרת בעיקר את המשרתים במפקדה. במתחם זה יש גם מחנה ליחידת אבטחה, בסדר גודל גדודי, המאבטחת את כל המתחם, ומחסני תחמושת, גדולים יחסית, שמיקומם במתחם אינו ברור לי עדיין.  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2311%D7%A9+++839.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> העבודות לבניית האתר החלו בתחילת שנת 2016, והסתיימו, ככל הנראה, בראשית שנת 2018. בתאריך 09.02.2018 יצא צבא מצרים בקול תרועה רמה לאחד משרשרת מבצעיו למיגור הטרור בסיני. המבצע נקרא "סיני 2018". נשיא מצרים, עבד אל־פתח א־סיסי, בתוקף תפקידו כמפקד העליון של צבא מצרים, לבש מדים, ויצא בלוויית פמליה גדולה של עושי דברו ועיתונאים ל"מפקדת הכוחות המיוחדים", כדי לפקח אישית על המבצע. ישראל נרתמה לסייע במבצע, ואפשרה כניסת כוחות נוספים לסיני. כל הטקס התרחש במפקדה באום חשיבה, אך ברור שמפקדת הכוחות המיוחדים בצבא מצרים אינה זקוקה למתחם פיקוד כה גדול, המתאים בגודלו למפקדה על דיביזיונית. מאז נלחם צבא מצרים ללא לאות, אך כנראה גם ללא הצלחה מרובה, ומנסה למגר את הטרור בסיני (קיימים לכך הסברים שונים שאינם מעניינו של מאמר זה). </div> <div> <br/> </div> <div> על פי ידיעה ממקור מצרי,[2] בנו המצרים בסיני את "המרכז המאוחד של הכוחות ממזרח לתעלה". מוצב פיקוד זה נבנה בעומק של 27 מטר מתחת לפני הקרקע, והוא עמיד בפני פצצות חודרות בונקרים, שיש בידי ישראל. אם ידיעה זו נכונה, סביר להניח שמוצב פיקוד זה נמצא בקרבת המפקדה העילית, הניתנת לפגיעה בקלות, שנבנתה בג'בל אום חשיבה. אני מבקש להזכיר לקוראים כי לא הרחק משם, בציר הגידי, בנו המצרים, לפני מלחמת ששת הימים, מוצב פיקוד מבוצר ומשוכלל שנועד לשמש כמוצב פיקוד קידמי של המטכ"ל המצרי. </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> בניית שני מחנות מפקדה. ייתכן שאלו מפקדות מנהלתיות קדמיות של ארמיות השדה </font> </b> </div> <div> במקביל לבניית מפקדת הכוחות בסיני נבנו שני מחנות זהים (ראו מפה וצילומים): </div> <div> <br/> </div> <div> א. בגזרת ארמיה 2 בג'בל אם מח'סה, מדרום לכביש רפידים – דוורסואר. </div> <div> <br/> </div> <div> ב. בגזרת ארמיה 3 בג'בל ג'ריפה, מצפון לציר ראס סודר – צומת פארקר. </div> <div> <br/> </div> <div> ניתוח מאפייני המחנות הזהים מצביע על כך, שהמחנות אינם משמשים כמסגרת לוחמת (חי"ר, שריון, וכיו"ב), אלא ליחידות מטה. השאלה היא כמובן איזה מטה ואת מי הוא משרת. לאחר ניתוח מאפייני ההיערכות של צבא מצרים בסיני, אני סובר, שמדובר בשלוחות קדמיות של ארמיות השדה העוסקות בענייני מנהלה, כגון: חימוש, בינוי, אספקה וכיו"ב. </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2308%D7%A9+++770+%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94+%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2310%D7%A9+++769+%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94+%D7%90%D7%9D+%D7%9E%D7%97%D7%A1%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> סיכום </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> ההחלטה על הקמת מערך הפיקוד והשליטה בסיני, הכוללת מאות מבנים ואלפי חיילים וקצינים, התקבלה ככל הנראה, בשנת 2015.  המשמעות היא שכבר בשנה זו (אם לא לפני כן) נפלה ההחלטה במטכ"ל המצרי להחזיק בסיני באופן קבוע כוחות בהיקף גדול. צעד זה הוא <b> קבורתו של הנספח הצבאי להסכם השלום </b> .  </div> <div> <br/> </div> <div> מנקודת מבט זו, כל המלחמה המתוקשרת של המצרים בשנת 2018 נגד המחבלים, ו"ההסכמה" הישראלית להכניס לסיני כוחות צבא נוספים למלחמה בטרור - כל זה היה הצגה אחת גדולה. המצרים, כבר בשנת 2015, החליטו לבטל את ההגבלות שהוטלו עליהם במסגרת הסכם השלום. לכניסת כוחות זו אין כל קשר לפעילות הצבאית המוגבלת שהמצרים יוזמים כנגד המחבלים האיסלמיסטיים בסיני. </div> <div> <br/> </div> <div> מהשקעת המשאבים הרבים בבניה ובאדריכלות ניתן לקבוע בבטחה כי מדובר במפקדה שמתוכננת להישאר במקום לשנים רבות.  </div> <div> <br/> </div> <div> מפקדות אלו משמשות את צבא מצרים בעת שגרה, ולהערכתי, בעת עימות עם ישראל הם ידלגו מזרחה, למוצבי פיקוד מבוצרים שנבנו או שייבנו בקו של ג'בל מע'רה - ביר אל חסנה - נח'ל. אם אכן נבנה בג'בל אום חשיבה מרכז מבצעים מבוצר, עמוק מתחת לפני הקרקע, ייתכן שבעת עימות עם ישראל הוא ישמש כמוצב פיקוד קידמי של המטכ"ל המצרי.  </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <b> <font> הערות </font> </b> </div> <div data-rss-type="text"> [1]. ראיון של שמעון שיפר עם האלוף (במיל') עמוס גלעד (ידיעות אחרונות 29.03.2019). <div> <br/> <div> [2]. "פורטל ההגנה של מצרים" 26.02.2018  </div> <div> https://www.facebook.com/EGYDEFPORTAL/posts/1416089118503553 </div> <div> <br/> </div> </div> </div> Thu, 21 May 2020 15:13:21 GMT https://www.dekelegypt.co.il/200511 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/200517 הסכם השלום בין ישראל למצרים, שנערך בתיווך אמריקאי, כלל כמה מרכיבי ביטחון שנועדו לצמצם את האפשרות שישראל תופתע שוב על ידי המצרים. בין המרכיבים סוכם כי תוקם תחנת האזנה אמריקאית בג'בל אום חשיבה שתאזין ותתריע מפני הכנסה לסיני של כוחות בכמות החורגת מן ההסכם. ממחקר השוואתי של צילומי לוויין, עולה כי נכון לאוקטובר 2018, האנטנות בתחנה פורקו, גם סככות הרכב פורקו והתחנה נראית שוממה. בשנת 2016 בנו המצרים מחנה צבאי על הכביש היחידי המוביל לתחנה. תהליך הפרוק כנראה כבר לאחר שנת 2013 אך יתכן שהתחנה הפסיקה לפעול עוד לפני כן. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2313%D7%A9+++847.bmp"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 17 מאי 2020 </div> </div> <h2> רקע היסטורי </h2> <div data-rss-type="text"> הסכם השלום בין ישראל למצרים, שנערך בתיווך אמריקאי, כלל כמה מרכיבי ביטחון שנועדו לצמצם את האפשרות שישראל תופתע שוב על ידי המצרים.[1] המרכיב המרכזי היה הסכמת מצרים לפירוז מלא של החלק המזרחי של סיני, ופירוז חלקי של מערב סיני, המאפשר למצרים להחזיק בחלק המערבי כוחות צבא בהיקף שלא יעלה על דיביזיה ממוכנת מוגברת. כדי לפקח על ביצוע ההסכם, סוכם בין היתר, כי תוקם תחנת האזנה אמריקאית בג'בל אום חשיבה שתאזין ותתריע מפני הכנסה לסיני של כוחות בכמות החורגת מן ההסכם. נוסף על תחנת ההאזנה סוכם כי בסיני יוקם כוח רב־לאומי, שיכלול גם כוחות של צבא ארצות הברית, שיסייר ויוודא את מילוי תנאי ההסכם.    <div> <br/> <font> </font> <div> ג'בל אום חשיבה הוא רכס הררי הנמצא במערב סיני, בין ציר האורך המרכזי איסמעיליה-רפידים -קציעות, לבין ציר ואדי גידי המחבר את ציר קהיר-ג'ניפה, עם מרחבי התמרון של ואדי מלייז. בפסגת ההר, בגובה 723 מטר מעל פני הים, הקים צה"ל בשעתו את מוצב הפיקוד הקדמי של פיקוד דרום, שממנו נוהלה מלחמת יום הכיפורים. בצד מוצב הפיקוד הקים אגף המודיעין את בסיס ההאזנה המרכזי לצבא מצרים. בעקבות הסכם השלום פוצץ צה"ל את כל מתקניו על ג'בל אום חשיבה והאמריקאים בנו במקום בסיס האזנה גדול, המאפשר בעיקר ציתות לכוחות צָבא מצריים בדרכם לחציית תעלת סואץ ולכניסתם לסיני.  </div> <div> <br/> </div> <div> הסיום המביש של צבא מצרים במלחמת יום הכיפורים, שבו ארמיה שלהם כותרה והייתה נתונה לחסדי ישראל וארצות הברית שעמדה מאחוריה, לא השאיר למצרים אפשרויות רבות והיא נאלצה לחתום על הסכם, מביש מבחינתה, שבו "באו גויים בנחלתה" ומפקחים על צעדיה.[2]  </div> <div> <br/> </div> <div> ואכן, מאז חתימת ההסכם, עוד בטרם יבשה הדיו, החלו המצרים לנסות ולכרסם בו בכל דרך אפשרית,[3] כך שהפיקוח האמריקאי על ביצוע ההסכם היה בהחלט רצוי לישראל. למען האמת, ישראל, שחפצה מאוד בהסכם השלום, העלימה עין לא פעם מההפרות המצריות ולעיתים לא דיווחה עליהן "לשוטר" האמריקאי.[4] </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <h2>  האמריקאים נוטשים את בסיס ההאזנה שלהם בג'בל אום חשיבה </h2> <div data-rss-type="text"> מניתוח השוואתי של צילומי לוויין עולה כי בסיס ההאזנה נטוש ונמצא בתהליך פירוק. בצילום הראשון מ־2010–2013, יש בבסיס אנטנות רבות וכלי רכב חונים בסככות הרכב. בצילום השני, מאוקטובר 2018, פורקו האנטנות[5], פורקו כל סככות הרכב והבסיס נראה ריק.  </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2312%D7%A9+++847-0673f66f.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> בשנה 2015 לכל המאוחר,[6] החליטו המצרים על בניית מרכז הפיקוד שלהם על כל הכוחות בסיני בג'בל אום חשיבה סמוך מאוד למרכז ההאזנה האמריקאי. לקראת שנת 2018 הושלמה בניית הבסיס הגדול. המתחם המצרי כולל למעשה שתי מחנות המוקפים בחומות, מחנה המפקדה, ומחנה של שדה תעופה צבאי המשמש את המפקדה. המחנות נבנו על כביש הגישה היחידי המחבר את תחנת ההאזנה לכביש ואדי גידי. נוצר מצב משונה שכל מי שחפץ להגיע לתחנת ההאזנה צריך לעבור דרך שני מחנות צבא מצריים ובידוק של שלושה ש"ג מצרים. אם האמריקאים והמצרים היו מעוניינים בקיומה של תחנת האזנה, ניתן היה, בעלות כספית לא גבוהה, לסלול כביש עוקף למפקדה המצרית כדי שהבאים בשעריה לא ייאלצו לעבור את התהליך המביש של הבידוק. מכיוון שלא נסלל כביש כזה, אני מעריך שההחלטה האמריקאית לעזוב את המקום נפלה עוד לפני שנת 2015.  </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2314%D7%A9+++847.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <font color="#a62323"> <span> <b> האמריקאים שוקלים לעזוב את הכוח הרב־לאומי של האו"ם בסיני </b> </span> </font> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> בעיתון הארץ[7] דווח כי שר ההגנה האמריקאי, מארק אספר, מוביל מהלך להוצאת החיילים האמריקאים מהכוח הרב־לאומי המפקח על הסכם השלום ישראל-מצרים. העיתון הוסיף כי ישראל מתנגדת למהלך זה.  </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <b> <font> סיכום </font> </b> </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> המודיעין האמריקאי הוא גוף גדול ועתיר משאבים, ואני מעריך כי גוף זה מודע היטב לתשתית הצבאית שהמצרים בונים בסיני. תשתית זו "מכינה את הקרקע" לאפשרות של עימות צבאי בין ישראל למצרים. אני רוצה להאמין, כי האמריקאים שמו לב שמאז שנת 2007 הואצה בניית התשתיות הצבאיות בסיני, וזו הפרה בוטה של הסכם השלום שהם שושביניו. אין ספק שהאמריקאים מודעים גם לתהליך החימוש המואץ העובר על מצרים מאז שעבד אל־פתח א־סיסי תפס את השלטון.  </div> <div> <br/> </div> <div> על רקע זה אני מתקשה מאוד להבין מדוע הם נטשו את תחנת ההאזנה ומדוע הם שוקלים לעזוב את הכוח הרב־לאומי בסיני – צעד שעלול להביא לביטול הכוח, ולהרגשה מצרית ש"הכול שרוי לך".  </div> <div> <br/> </div> <div> יש מי שיטען כי חלפו כבר למעלה מ־40 שנה מאז חתימת ההסכם, ו"הילדים גדלו ואינם זקוקים עוד למטפלת". תשובתי לטענה זו היא שהילדים לא גדלו, והם עדיין מתקוטטים. כך, למשל, מאז שרפת שגרירות ישראל בספטמבר 2011, עדיין אין למעשה שגרירות ישראלית אמיתית בקהיר.[8] הטענה ש"הזמן עושה את שלו" היא טענת כזב. כבר חלפו 70 שנה מאז מלחמת העולם השנייה, וחיילים אמריקאים רבים עדיין שוהים בבסיסים ביפן ובגרמניה. </div> <div>   </div> <div> מעניין מאוד לדעת, כיצד התקשורת בישראל אינה מודעת, או שאינה רוצה לדווח, על היעלמו של מרכיב ביטחון חשוב בהסכם השלום בין ישראל למצרים. </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> הערות </font> </b> </div> <div> [1]. מצרים הפתיעה את ישראל פעמיים: הפעם הראשונה הייתה בפברואר 1960, ובה המצרים הכניסו לסיני כוחות גדולים שנערכו על גבול ישראל-מצרים בניגוד להסכמות בין המדינות לאחר מלחמת קדש בשנת 1956. הפעם השנייה הייתה התקופה שקדמה למלחמת ששת הימים ובה המצרים שוב הכניסו כוחות גדולים לסיני וגרמו לפתיחת מלחמה יזומה מצידנו. </div> <div> [2]. מאמר שלי מ־25.12.2019 ובו אני מצטט את דבר האלוף במיל' עמוס גלעד. </div> <div> [3]. ראו את ספרי "מודיעין תלוש מהקרקע" שבו אני מספר על חלק קטן מהניסיונות של המצרים להפר את ההסכם </div> <div> [4]. שם. </div> <div> [5]. פרוק האנטנות הוא קביעה מקצועית של מפענח צילומי אוויר החפץ להישאר בעילום שם </div> <div> [6]. עבודות הבניה החלו בשנת 2016. אני סבור שכדי לתכנן אתר שכזה דרושה שנה לפחות </div> <div> [7]. https://www.haaretz.co.il/news/world/middle-east/1.8830953 </div> <div> [8]. מאמר שלי מתאריך 25.12.2019 ובו אני מצטט את דבר האלוף במיל' עמוס גלעד. http://www.dekelegypt.co.il./191225  </div> <div> <b> <br/> </b> </div> <div> <b> <br/> </b> </div> <div> <b> <br/> </b> </div> </div> Sun, 17 May 2020 07:09:50 GMT https://www.dekelegypt.co.il/200517 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/191125 מאז מלחמת יום הכיפורים עומד נושא פיתוח מרחב תעלת סואץ במרכז העשייה של נשיאי מצרים. גם הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי, לאחר שתפס את השלטון במצרים, יצא בתוכנית פיתוח גרנדיוזית שעיקרה כריית תעלה נוספת לתעלה באורך של 35 ק"מ, שתאפשר את הגדלת מספר האוניות העוברות בתעלה, ותגדיל מאוד את ההכנסות ממנה. מלבד נתיב השיט הנוסף, התוכנית של הנשיא סיסי כוללת גם הקמת שורת מיזמים של נמלים וערים חדשות לאורך התעלה, במטרה להפוך את מרחב תעלת סואץ לאזור סחר בין־לאומי. מאמר זה סוקר את תוכניות הפיתוח ובוחן את ביצוען ומביע ספק רב אם מצרים אכן תעמוד ביעדים שהציבה לעצמה. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2133+dekel++Egypt+development+of+the+Suez+Canal+area-08d0ea87.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 25.11.2019. עדכון 12.09.2020 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> עיקרי המאמר </b> </font> </div> <div> מאז מלחמת יום הכיפורים עומד נושא פיתוח מרחב תעלת סואץ במרכז העשייה של נשיאי מצרים. גם הנשיא עבד אל פתח א־סיסי, לאחר שתפס את השלטון במצרים, יצא בתוכנית פיתוח גרנדיוזית שעיקרה כריית תעלה נוספת לתעלה באורך של 35 ק"מ, שתאפשר את הגדלת מספר האוניות העוברות בתעלה, ותגדיל מאוד את ההכנסות ממנה. מלבד נתיב השיט הנוסף כוללת התוכנית של הנשיא סיסי גם הקמת שורת מיזמים של נמלים וערים חדשות לאורך התעלה, כל זאת במטרה להפוך את מרחב תעלת סואץ לאזור סחר בין־לאומי. מאמר זה סוקר את תוכניות הפיתוח ובוחן את ביצועם ומביע ספק רב אם מצרים אכן תעמוד ביעדים שהציבה לעצמה.     </div> <div> <br/> </div> </div> <h2> <span> רקע היסטורי </span> </h2> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2283%D7%A9+%D7%97%D7%AA%D7%9B%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%9C+%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA+%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%AA+%D7%A1%D7%95%D7%90%D7%A5.png" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> מייד לאחר מלחמת יום הכיפורים, לאחר שצה"ל, בעקבות הסכמי ההפרדה, נסוג מגדת תעלת סואץ, החלו המצרים לתכנן את פיתוח אזור התעלה. התוכניות היו רחבות היקף: לא רק החזרת המצב לקדמותו אלא הפיכת אזור התעלה למרכז גדול לפיתוחה של מצרים. כבר בימיו של הנשיא סאדאת החלו המצרים להרחיב את התעלה מ־180 מטר ל־320 מטר. עבודות ההרחבה כללו גם את העמקת התעלה מ־14 מטר ל־24 מטר. מיזם זה הסתיים בשנת 1980. בתוכנית פורסם כי יש כוונה גם לכרות לפחות שלוש מנהרות מתחת לתעלה המורחבת. בפועל נכרתה רק מנהרה אחת בחלק הדרומי של התעלה – מול ציר המתלה.  <div> <br/> <div> הנשיא חוסני מובארכ, שירש את השלטון במצרים אחר הירצחו של הנשיא סאדאת, יצא בתוכנית מקיפה ל"פיתוח פרוזדור תעלת סואץ". תוכנית זו תוחמת את השטח המשתרע מפורט סעיד בצפון עד עין סח'נה בדרום (כ־40 קילומטר מדרום לסואץ) ומכריזה עליו כעל שטח פיתוח בעל עדיפות ראשונה שבו יחולו תנאים בירוקרטיים משופרים, ולממשל המרכזי תינתן יד חופשית יותר בהפקעות קרקעות לטובת המיזם. הרעיון המרכזי במיזם הוא ניצול נתיב השיט של תעלת סואץ לפיתוח סחר עולמי חופשי ממס. במסגרת התוכנית יוקמו נמלים מודרניים, הן בפורט סעיד והן בעין סח'נה, וסביבם יוקמו מפעלי תעשייה גדולים הנשענים על קו צינורות הנפט סומ"ד המזרים נפט גולמי ממסוף עין סח'נה שבמפרץ סואץ, לעבר מסוף סידי כריר שממערב לאלכסנדריה בים התיכון.    </div> <div> <br/> </div> <div> מובארכ, בשנות שלטונו הארוכות,[1] בנה נמל מכולות גדול בפורט פואד שממזרח לפורט סעיד. לנמל נכרתה הסתעפות מיוחדת מתעלת סואץ, כך שאוניות העוברות בתעלה יכולות להגיע ישירות לנמל. אל הנמל נסלל קו רכבת מיוחד המאפשר ניוד סחורות מהנמל לעבר מצרים. הפעלת מסילת ברזל זו התאפשרה לאחר בנייה מחדש (עקב הרחבת התעלה) של גשר פירדאן. </div> <div> <br/> </div> <div> נוסף על נמל המטענים הגדול בפורט פואד, בנה מובארכ גם נמל מטענים קטן יותר בעין סח'נה. בחלקו הדרומי של הנמל הוקם מעגן למוצרי דלק. בקרבת הנמל החל להתפתח אזור תעשייה גדול הכולל בין היתר: מפעל סוכר, מפעל דשנים, מפעלי מלט ועוד. </div> <div> <br/> <div> <div> <b> "מגה" תוכניות פיתוח של מסדרון תעלת סואץ, של הנשיא א־סיסי – כללי </b> <br/> </div> <div> בראשית מרס 2016, יצא נשיא מצרים בתוכנית פיתוח שאפתנית בשם "מגה תוכניות פיתוח של מצרים".[2] אבן הראשה בתוכניות אלו היא פיתוח "מסדרון תעלת סואץ". התוכנית מבוססת על התוכניות שפרסמו בעבר הנשיאים חוסני מובארכ ומוחמד מורסי, אך נוספו עליה נדבכים משמעותיים נוספים. עיקריה של התוכנית הם: </div> <div> <br/> </div> <div> • כריית "מעקף איסמעיליה" המכונה בתקשורת "תעלת סואץ החדשה" - זהו נתיב תנועה נוסף בתעלת סואץ באורך של 72 קילומטר שיאפשר תנועה דו־סטרית של אוניות. נתיב זה מתחיל באי אל-באלח שמדרום לקנטרה ומסתיים בדרומו של האגם המר הקטן. התנועה בצפון התעלה ובדרומה תישאר חד־סטרית. בניית המעקף מאפשרת את הרחבת נפח התנועה בתעלה. המצרים ציפו להגדיל את ההכנסות מהתעלה מ־5.3 מיליארד דולר בשנה ל־13.2 מיליארד דולר בשנת 2023. </div> <div> <br/> </div> <div> • כריית שבע מנהרות מתחת לתעלת סואץ. </div> <div> • בניית נמל חדש לסחר בנפט ובמוצריו בסמוך לנמל המכולות בפורט פואד.  </div> <div> • הרחבת נמל הדשנים באדביה ונמל הנפט בעין סח'נה. </div> <div> • בניית חווה מתועשת לגידול דגים בסיני, מצפון לקנטרה. </div> <div> • הקמת עיר תעשייה למיליון נפש בפורט פואד:  בניית מרכז תעשייתי גדול בקנטרה מערב; בניית "עמק הטכנולוגיה" בדרום מערב איסמעיליה.  </div> <div> • הקמת ערים חדשות למגורים: איסמעיליה מזרח (בסיני) וסואץ מערב. </div> <div> • הרחבת אזור התעשייה הגדול בעין סח'נה במפעל התפלה גדול, ובמפעלים נוספים. </div> <div> • סלילת כביש תעלה המזרחי פורט פואד – א־שט (סואץ - "מוצב המזח") </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> "מעקף איסמעליה" (תעלת סואץ החדשה)  </b> </font> </div> <div> תנועת האוניות בתעלת סואץ הייתה ביסודה תנועה חד־סטרית. כדי לקצר את משך זמן חציית התעלה ולהגדיל את נפח התנועה בה, נבנו עוד במאה הקודמת שני מעקפים שבהם תעלת סואץ מתפצלת לשתי תעלות. האחד הוא מעקף אל־באלח באורך 10 קילומטר (בקילומטרים 53–63), והאחר בתוך נתיב השיט העובר באגם המר הגדול באורך של מספר קילומטרים נוספים.    </div> <div> <br/> </div> <div> כאשר תפס עבד אל פתח א־סיסי את השלטון במצרים, הוא יצא במיזם שכונה "תעלת סואץ החדשה". מי שמעיין ב"אותיות הקטנות" של המיזם מגלה שאין מדובר בתעלת סואץ חדשה אלא רק בהוספת 35 קילומטר למעקף אל־באלח שקיים מקדמת דנא. ובנוסף המיזם כולל גם את הארכת נתיב לשייט העובר באגמים המרים, כך שיגיע גם הוא לאורך של 35 קילומטר. בסיומו של המיזם יאוחדו מעקף אל־באלח ומעקף האגמים וייווצר קטע באורך 80 קילומטר שבו השיט בתעלה הוא דו־סיטרי. מיזם כלכלי זה נועד להגביר את ההכנסות מתעלת סואץ מ־5.3 מיליארד דולר בשנה ליעד של 13.2 מיליארד דולר בשנת 2023.[3] </div> <div> בפועל, ההכנסות מהתעלה לשנת 2018-2019 עמדו על 5.75 מיליארד דולר.[4] הפרשנות שלי לנתונים אלה היא שיש פיגור רב מאוד בתחזיות להגדלת ההכנסות. ספק רב מאוד אם הציפיות ממיזם זה יתגשמו. התחזית הקודרת שלי מבוססת על העובדה שכריית הנתיב הנוסף בתוך האגמים המרים לא בוצע וכן על ההנחה (שלא נבדקה בכלים מדעיים) כי נתיבי הסחר העולמי בתחום הנפט השתנו מאוד. </div> <div> <br/> </div> <div> העבודות החלו בשנת 2014, והצבא נרתם לסייע בעבודות הכרייה. המיזם נחנך בקול תרועה רמה ב־6 באוגוסט 2015, אך אוניות החלו לשוט בשני הנתיבים רק זמן רב לאחר מכן. נכון לסוף שנת 2019 יש תנועה דו־סטרית רק לאורך 45 קילומטר. ביתר 120 הקילומטרים של תעלת סואץ, נותר השיט רק בנתיב אחד. כלומר, בעת תנועה בתעלה בכיוון אחד, האוניות השטות בכיוון האחר נאלצות להמתין. למרות טקס החנוכה בשנת 2015, גם כיום, חמש שנים לאחר החנוכה הרשמית, העבודות לבניית "מעקף איסמעיליה" טרם הסתיימו והמצרים ממשיכים עדיין לייצוב הגדות בקטע התעלה החדש.  </div> <div> <br/> </div> <div> בצד היתרון של הגדלת נפח התנועה וקיצור משך המעבר בתעלה, היה גם חיסרון גדול. התעלה החדשה ניתקה למעשה את קו מסילת הברזל ממצרים לסיני. ההסבר לכך הוא שבזרוע המערבית (הישנה) היה גשר מסילת ברזל (גשר פירדאן בקילומטר ה־68) והמתכננים של הזרוע החדשה (המזרחית) לא בנו גשר. <b> לפיכך שנים מספר אין יותר תנועת רכבות בין סיני למצרים. </b> הדבר פוגע בפיתוח הכללי של סיני, ובמיוחד בנמל ובמסוף המכולות החדש בפורט פואד. המצרים תכננו כריית מנהרה באזור שמדרום לפורט סעיד שתשמש את הרכבת. נכון לפברואר 2020 לא הוחל בכריית מנהרה זו. לעומת זאת באוקטובר 2019 החלו המצרים להקים גשר רכבת מסתובב בפירדאן. הגשר מוקם על הזרוע החדשה של התעלה, בהמשכו של הרכבת המסתובב הקיים זה מכבר כל הזרוע המערבית (הישנה) של התעלה. העבודות הן בשלב הראשוני ולהערכתי הן תארכנה עוד שנה - שנתיים. העובדה שהמצרים בונים גשר מסתובב לרכבת מהווה סתימת הגולל לתוכניות שלהם לכרות מנהרה או מנהרות לרכבת.  </div> <div> <br/> </div> <div> כריית התעלה הנוספת גרמה למצרים נזקים עקיפים, והוצאות כספיות נוספות המעמידות בספק רב את התועלת הכלכלית מכריית התעלה החדשה. מבין הנזקים הישירים ניתן למנות את ניתוק קו מסילת הברזל לסיני למשך שנים, והעיר איסמעיליה החדשה השוממה. על העלויות הנוספות ניתן למנות את העלות הנוספת בכריית מנהרות איסמעיליה, ועל הצורך הצבאי להקים יחידות גישור נוספות כדי לגשר על מכשול המים הנוסף.  </div> <div> <br/> </div> <div> מכל האמור לעיל, נכון לעת הזו, ניתן לומר שבניגוד לתחזית של הגדלת ההכנסות מתעלת סואץ בכ-שמונה מיליארד דולר, הרי שבפועל ההכנסה הכוללת של מצרים מהתעלה לא גדלה ויתכן שאף ירדה ביחס למצב ששרר לפני כריית התעלה החדשה.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> כריית שבע מנהרות מתחת לתעלת סואץ </b> <br/> </div> <div> התוכנית המצרית הייתה לכרות חמש מנהרות למעבר כלי רכב ושתי מנהרות לרכבת. מתוכנית זו החלו המצרים בשנת 2015 לכרות שתי מנהרות לרכב בקילומטר ה־22 של התעלה מדרום לפורט סעיד. העבודות הסתיימו בראשית שנת 2020. בסמוך למנהרות אלה תוכננה מנהרה נוספת המיועדת למעבר רכבת. להערכתי המצרים הקפיאו תוכנית זו (ראו לעיל).  </div> <div> <br/> </div> <div> בסביבות הקילומטר ה־68 של התעלה, באזור שבו ניצב גשר הרכבת המושבת בפירדאן, תוכננה כריית מנהרה נוספת לרכבת. תוכנית זו בוטלה ובמקומה החלו המצרים באוקטובר 2019 לבנות במקום גשר רכבת מסתובב.   </div> <div> <br/> </div> <div> לא הרחק משם, בקילומטר ה־73 מצפון לאיסמעיליה נכרו שתי מנהרות למעבר כלי רכב. המנהרות נחנכו במאי 2019. </div> <div> <br/> </div> <div> המנהרה השביעית נמצאת בדרום התעלה בקילומטר ה־141.2 סמוך מאוד למנהרת אחמד חילמי שנכרתה עוד בימי הנשיא סאדאת. העבודות החלו ב־2019, באפריל שנת 2020 חצתה מכונת הקידוח את התעלה והגיעה לסיני. ולהערכתי העבודות תימשכנה לפחות עוד שנתיים.  </div> <div> <br/> </div> <div> אין ספק כי מעבר ליתרונות הצבאיים שמעניקות המנהרות, הן תאפשרנה פיתוח מואץ של סיני שעד עתה היה חבל ארץ מוזנח, ולמעט נושא תיירות החופים, כמעט שלא זכה לפיתוח. </div> <div> <br/> </div> <div> פרטים נוספים וניתוח המשמעויות הצבאיות והכלכליות ראו: "מנהרות חדשות בתעלת סואץ".[5]  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> בניית נמל חדש לסחר בנפט ובמוצריו בפורט פואד.  </font> </b> <br/> </div> <div> התוכנית כוללת הארכת תעלת הגישה לנמל המכולות ב־4.5 קילומטרים נוספים, כאשר על הגדה המזרחית של תעלת הגישה ייבנה נמל הנפט שבו יפרקו אוניות מכל ענקיות את מטען הנפט הגדול. התכולה תאוחסן בחוות מכלים גדולה שתיבנה הן בנמל והן בגדה המערבית של תעלת הגישה. הדלק בחוות המכלים ישווק לצרכנים שאין להם עניין בנפח העצום של אוניות המכל הגדולות וחפצים בדלקים שונים בכמויות קטנות יותר. במילים אחרות, הנמל ישמש, ככל הנראה, למסחר קמעוני במוצרי נפט. לצד הנמל מתוכננת הקמת עיר בת מיליון נפש ובה אזור תעשייה נרחב לתעשיות שונות בתחום האלקטרוניקה, הרכבת מכוניות ועוד. </div> <div> <br/> </div> <div> לעת הזו המצרים עומדים לסיים את כריית תעלת הגישה ועוסקים כיום בעיקר בייצוב הגדות. במרץ 2020 הוחל בעבודות ראשוניות להקמת מספר מבנים באי שבגדה המערבית של הנמל. מלבד זאת, בגדה המזרחית של הנמל, טרם הוחל בעבודות בבניית הנמל והעיר בקרבתו. להערכתי, המכשול בקידום התוכנית נעוץ בהשבתת קו מסילת הברזל מאז שנת 2014. לפרטים נוספים על קו הרכבת המושבת, ראו לעיל. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> <span> הרחבת נמלים קיימים </span>       </font> </b> כאמור, המצרים תכננו הוספת רציף לנמל הדשנים באדביה (מדרום לנמל סואץ), והוספת מעגן חדש לאוניות מכל בנמל הנפט בעין סח'נה. בנייתם של שני מיזמים אלה הסתיימה לאחרונה. לפרטים נוספים ראו: דקל, אלי "פיתוח עשרה נמלים - צבאיים ואזרחיים – במצרים". </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> הקמת חווה מתועשת לגידול דגים במלחה מצפון לקנטרה  </font> </b> <br/> </div> <div> המצרים, כחלק מהניסיון להתגבר על המחסור במוצרי מזון בסיסיים, מתכננים הקמה של שרשרת חוות מתועשות לגידול דגים באגמים הרדודים שלאורך החוף הצפוני של מצרים בין אל־עריש לאלכסנדריה, ביניהן, חווה לגידול דגים במלחה שבין קנטרה מזרח לבין פורט פואד. </div> <div> <br/> </div> <div> העבודות להקמת המפעל החלו בינואר 2015, ועד עתה נבנו במקום לפחות 1,500 בריכות לדגים, רובן בגודל של 30X150 מטר. נכון לסוף שנת 2019, לא אותרו יתר מרכיבי החווה המתועשת. מפעל מעין זה אמור לכלול מפעל לייצור מזון דגים או מחסנים למזון דגים שייוצר במקום אחר, מתקני אריזה ושימור דגים, מגרשי חניה לרכב שישנע את הדגים לשווקים, משרדים ומתקנים לעובדים. במפעל יועסקו כ־5,000 עובדים שמתוכננים ל"ייצר" 10,000–15,000 טון דגים בשנה. כאמור לעיל, חווה מתועשת זו היא אחת משרשרת של כארבע חוות האמורות "לייצר" 50,000 טון דגים ושימורי דגים בשנה. המיזם הוא בשותפות עם קוריאנים וספרדים. העלות (הכוללת? של כל חווה בנפרד?) היא 1.7 מיליארד לירות מצריות (כ־95 מיליון דולר). </div> <div> <br/> </div> <div> העובדה שמאז תחילת העבודות להקמת המפעל ועד היום, לא הוקם שום מבנה שרות לטפל בדגים, מצביעה להערכתי על האפשרות שחל קרע ביחסים עם המשקיעים מחו"ל והקמת המפעל הופסקה.    </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> בניית שלוש ערי תעשייה  </font> </b> </div> <div> כאמור לעיל, המצרים מתכננים הקמתן של שלוש ערים טכנולוגיות: בפורט פואד עיר גדולה ובה אזור תעשייה נרחב ומגורים למיליון נפש; עיר תעשייה ממערב לקנטרה; "עמק הטכנולוגיה" (על משקל "עמק הסיליקון"?) ממערב לאיסמעיליה. נכון לסוף שנת 2020 לא הוחל בהקמת מיזמים אלו. </div> <div> <b> <font> בניית ערים חדשות </font> </b> </div> <div> כאמור, המצרים מתכננים בניית שתי ערים. האחת ממערב לעיר סואץ – טרם הוחל בבניינה. השנייה היא העיר איסמעיליה החדשה.  </div> <div> <br/> </div> <div> בנובמבר 2014 אישר הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי את הצו בדבר הקמתה של העיר החדשה איסמעיליה. העיר שוכנת בסיני, על שפת הגדה המזרחית של תעלת סואץ. ייחודה בכך שהיא תוכננה לאפשר מגורי אנשים בעלי צרכים מיוחדים.  </div> <div> <br/> </div> <div> מאז שנת 2014 אכן נבנתה במקום העיר החדשה כמתוכנן, אבל העיר ריקה מתושבים. להערכתי, הסיבה היא קשיי התעבורה. עד ל־2016 ניתן היה לחצות את התעלה באזור זה רק באמצעות מעבורות. כשנוכח השלטון במצוקה, הוא בנה גשר צף אזרחי ששיפר את אפשרויות החצייה אבל תושבי מצרים לא הגיעו למקום והעיר נותרה בשיממונה. במאי 2019 נחנכו במקום סוף-סוף שתי מנהרות המאפשרות את חציית התעלה 7/24. ייתכן שצעד זה יביא סוף-סוף את המצרים לגור במקום, נכון לאוקטובר 2020 זה עוד לא קרה.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> בניית תחנת כוח ומפעל התפלת מי ים בעין סח'נה </font> </b> </div> <div> עוד לפני שנת 2005 פעלה בעין סח'נה תחנת כוח. בשנת 2010 (בתקופת הנשיא מובארכ) הוחל בבניית תחנת כוח נוספת בהספק של 57 Mw4. כאשר פורסמה התוכנית לפיתוח מסדרון תעלת סואץ, עמדה בניית תחנת הכוח בפני סיום. תוכנית הפיתוח החדשה כוללת גם הוספת מפעל התפלת מי ים לצד תחנת הכוח. מפעל ההתפלה מתוכנן לייצור של כ־55 מיליון מע"ק בשנה. הבנייה החלה בשנת 2017 ועתה והסתיימה בסוף 2020. יתכן שהמצרים נערכים להרחבת מפעל ההתפלה באגף נוסף. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> סלילת כביש תעלה <span> המזרחי פורט פואד – א־שט (סואץ - "מוצב המזח") </span> </font> </b> <br/> </div> <div> התוכנית היא להחליף את כביש התעלה הישן העובר לכל אורך הגדה המזרחית של התעלה בכביש מהיר בעל שני מסלולים בכל מסלול שני נתיבים. הכביש יאפשר חיבור נוח בין הערים: פורט פואד, קנטרה המזרחית, איסמעיליה המזרחית וסרפאום ("החווה הסינית"). המשכו של הכביש הוא ציר האוטוסטרדה: א־שט – ראס סודר – אבו רודיס – א־טור – שארם א־שיח, העובר לאורך הגדה המזרחית של מפרץ סואץ.  </div> <div> <br/> </div> <div> לעת הזו, הכביש נמצא בשלבי ביצוע מתקדמים. על הביצוע מופקד הצבא המצרי. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> סיכום </font> </b> </div> <div> פיתוח אזור מסדרון תעלת סואץ הוא אבן הראשה בתוכנית הרב־שנתית לפיתוח מצרים. המצרים ריכזו מאמץ והצליחו לבצע רק חלק מהליבה של תוכנית הפיתוח, שהיא כריית מעקף איסמעיליה וכריית חלק מהמנהרות. ממרבית התוכניות הסובבות את הליבה, שהן הנמל נפט הגדול בפורט פואד ושרשרת מפעלי התעשייה לכל אורך התעלה, כמעט לא בוצע מאומה. השינויים בדרכי הסחר העולמי בכל הקשור לשינוע נפט מהים האדום ומהמפרץ הפרסי לעבר אירופה, גרמו, להערכתי, לירידה יחסית בחשיבות תעלת סואץ. אני סבור כי הציפיות של מצרים להכפלה ואף יותר של ההכנסות מהתעלה, הן מוגזמות. העיכובים הרבים בפיתוח התעשייה הנלווית, גם הם אינם תורמים לשיפור ההכנסות. בסיכומו של דבר, לעת הזו, טרם הגיעה הישועה הכלכלית למצרים. להערכתי, המשאבים הגדולים והעדיפות שהממשל המצרי מקצה לטובת התחמשות ובניית תשתיות צבאיות, הם המכשול העיקרי לצמיחה הכלכלית במצרים.   </div> <div> <br/> </div> <div> סביר להניח כי האמור בסקירה זו מגיע או יגיע לידיעת העם המצרי שתלה תקוות כלכליות רבות בנשיאו הפעלתן והבזבזן [6]. איני יודע להעריך מה יעשה העם המצרי בעת שיסור חינו של נשיאם. מה שאני יודע הוא שהנשיא נערך לכך ברצינות. הן בהקמת יחידות מיוחדות לדיכוי הפגנות והן בהגדלה משמעותית של מערך הכליאה [7] של אלו שינסו להתקומם.   </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> הערות </font> </b> </div> <div> [1]. שלט במצרים בשנים 2011–1981. </div> <div> [2]. 03.04.2016 http://www.sis.gov.eg/section/337/4683?lang=en-us </div> <div> [3]. פרסום של רשות תעלת סואץ 16.12.2015. </div> <div> [4]. מצר אל יום 24.04.2020 </div> <div> [5]. דקל, אלי מאי 2020 http://www.dekelegypt.co.il./200507 </div> <div> [6]. כגון בניית המסגד הגדול בעולם, בניית שני ארמונות נשיאות חדשים, ועיר בירה גרנדיוזית שבנייתה משדשת וחלק מהמשקיעים כבר נטשו אותה </div> <div> [7]. אלי דקל מאמרים: "בתי כלא לאסירים פוליטיים" http://www.dekelegypt.co.il./191130 </div> <div>  ו"הרחבה משמעותית של בית הכלא האל מיניה"http://www.dekelegypt.co.il./191129  </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> </div> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2286%D7%A9+%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%AA+%D7%A1%D7%95%D7%90%D7%A5+%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94.jpg" alt=""/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2132%D7%A9+++840%D7%92+++200501+%D7%97%D7%95%D7%95%D7%AA+%D7%A7%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%94.jpg"/> </a> </div> Tue, 12 May 2020 12:07:38 GMT https://www.dekelegypt.co.il/191125 מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/200507 בשנת 2015 פרסמו המצרים תוכנית לכריית שבע מנהרות מתחת לתעלת סואץ. מתוכם חמשה מנהרות לרכב והיתר לרכבת. המצב כיום הוא שהושלמו כרייתם של ארבעה מנהרות לרכב והחמישית, גם היא לרכב, תושלם כנראה רק בשנת 2022. להערכת אלי דקל, המצרים נטשו בשלב זה את התוכנית לכריית מנהרות לרכבת. במאמר יש ניתוח של המשמעויות האזרחיות והצבאיות ומפרט טכני של המנהרות. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2108%D7%A9+%D7%9E%D7%A4%D7%AA+%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 07.05.2020 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> מעיון בצילומי לוויין מסוף מרץ 2020 עולה, כי הושלמה כריית המנהרות שמדרום לפורט סעיד, והן משמשות כבר לחציית תעלת סואץ. מדובר בזוג מנהרות בק"מ ה-22 של תעלה סואץ, שהחלו בכרייתן לפני מספר שנים, ולאחרונה הן נפתחו לשימוש הציבור.  </div> <div> <div> <br/> </div> <div> בנוסף למנהרות אלה, לפני כחודש נחנך סיום שלב א בכריית המנהרה שמצפון לסואץ. מדובר בטקס שבו חצתה מכונת הקידוח את התעלה. להערכתי, להשלמת העבודות במנהרה זו דרושות עוד שנתיים לפחות. להלן סקירה קצרה על המנהרות, והמשמעויות של הקמתן.  </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <h2> המנהרות בתעלת סואץ – תמונת מצב </h2> <div data-rss-type="text"> מייד אחרי חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, יצא הנשיא סאדאת בהכרזה על כוונתו לכרות שלוש מנהרות מתחת לתעלת סואץ. בפועל, מהכרזה זו נותרה מנהרה אחת שנכרתה בדרום התעלה, מול ציר המתלה, בקרבת הק"מ ה־142 של תעלת סואץ. המנהרה נקראה ע"ש אל"מ אחמד חמדי, שבמלחמת יום כיפור פיקד על חטיבת הצליחה בגזרה זו ונפל על משמרתו. המנהרה היא דו סטרית, ויש בה שני נתיבי תנועה. מאז השלמתה (ב 1981) ועד למאי 2019 הייתה זו המנהרה היחידה שאפשרה את חציית התעלה.  <font> </font> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2102%D7%A9+205+%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%AA+%D7%90%D7%97%D7%9E%D7%93+%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%99.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> בשנת 2014 יצאו המצרים בתוכנית גדולה לכריית שבע מנהרות נוספות באזורים הבאים: שלוש מנהרות באזור פורט סעיד (שתי מנהרות לרכב ואחת לרכבת); שתי מנהרות לרכב באיסמעיליה ושתי מנהרות בק"מ ה־141, בסמוך למנהרת אחמד חמדי.   </div> <div> <br/> </div> <div> מתוכנית זו המצרים מבצעים כיום:  </div> <div> <br/> </div> <div> א. כריית זוג מנהרות בק"מ ה-22 של התעלה, מדרום לפורט סעיד. מנהרות אלה הן באורך של 3.8 ק"מ והן מיועדות למעבר כלי רכב. העבודות החלו בשנת 2015 ובראשית שנת 2020 נפתחו המנהרות לתנועה. העבודה במנהרות אלו נעשתה ע"י חברה שונה מזו שכרתה את המנהרות באיסמעיליה, ואין בידי מפרט הנדסי מדויק שלהן. סביר להניח, שהמפרט שלהן (קוטר, עומק וכו') דומה למפרט המנהרות באיסמעיליה. </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2300%D7%A9+++834%D7%93.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> ב. זוג מנהרות בק"מ ה-73 בתעלה, מצפון לאיסמעיליה, על שם הנשיא סיסי. העבודות החלו בשנת 2015 והמנהרות נחנכו במאי 2019. המנהרות הן באורך של 4,830 מטר. כל מנהרה היא בקוטר פנימי של 11.4 מטר והיא מאפשרת תנועה חד סיטרית בשני נתיבי תנועה. השטח שמתחת לנתיבי התנועה מנוצל למעבר צנרת (מים, דלק, גז, חשמל וכיו"ב). המרחק בין שתי המנהרות הוא 12.7 מטר, וקיימים ארבעה מעברי חירום בין המנהרות המאפשרים מילוט במקרה של תאונה. בכניסה למנהרות ישנם שטחים נרחבים, ובהם עמדות בידוק ביטחוני. איני יודע עד כמה הבידוק הביטחוני מעכב את הזרימה השוטפת של התעבורה במנהרות.  </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2301%D7%A9+++833%D7%AA.jpg"/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2035%D7%A9+%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94+-+%D7%97%D7%AA%D7%9A.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> ג. מנהרה חדשה בק"מ ה־141 באזור כוברי. עבודות הכרייה החלו בראשית שנת 2019, ובאפריל 2020 חצתה מכונת הקידוח את התעלה ונפרץ המעבר לסיני. הציוד לכריית המנהרה הגיע מאתר הכרייה באיסמעיליה, ולפיכך יש להניח שהמפרט הטכני של מנהרה זו זהה למפרט של מנהרות איסמעיליה כפי שפורט לעיל. להערכתי, העבודות לכריית מנהרה זו לא יסתיימו לפני שנת 2022.  </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2056%D7%A9+842+%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%AA+%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> בנוסף למנהרות כרו המצרים את "מעקף איסמעיליה" (תעלת סואץ החדשה). במעקף נכרתה במקביל לתעלת סואץ תעלה נוספת, המשפרת את נפח התעבורה בתעלה. התעלה החדשה עוברת באזור הק"מ ה-68 של תעלת סואץ, שבו מצוי מזה עשרות בשנים גשר מסילת הברזל בפירדאן. הגשר מחבר את רשת הרכבות במצרים לסיני ולנמל המטענים הגדול בפורט פואד. התעלה החדשה ניתקה את קו הרכבת לסיני. המצרים החליטו, שבמקום לבנות גשר על הזרוע הנוספת של התעלה, הם יכרו מנהרה חדשה עבור הרכבת. הייתרון בכריית מנהרה ברור; רכבות תוכלנה לעבור לסיני בחופשיות, מבלי להפסיק את השייט בתעלה בעת מעבר הרכבת. החיסרון הוא העלות הגבוהה של כריית מנהרה שצריכה לחצות שתי תעלות, ושאורכה עולה על חמישה ק"מ. המצרים החליטו שלא להחליט. הם לא החלו בכריית מנהרה לרכבת, ואף לא החלו בבניית גשר עילי. כך שמזה חמש שנים אין תנועת רכבות לסיני.  </div> <div> <br/> </div> <div> לאחרונה, בסוף שנת 2019 החלו המצרים בבניית גשר על "תעלת סואץ החדשה" בפירדאן, בק"מ ה-68 של תעלת סואץ. הגשר הוא למעשה המשכו של גשר החוצה את "תעלת סואץ הישנה". להערכתי, בניית הגשר מעידה על כך שהמצרים נטשו את התוכנית לכרות מנהרה עבור הרכבת. ההוכחה לנכונות ההערכה הזו היא העובדה, שעם סיום כריית מנהרות איסמעיליה התפנו שתי מכונות כרייה. האחת הופנתה לכוברי, ואת השנייה ניתן היה להפנות לכריית מנהרת הרכבת, אך המצרים לא עשו כן והחלו בבניית גשר.   </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <b> <font> סיכום </font> </b> </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> חמשת המנהרות שנכרו מתחת לתעלה מיועדות לשימוש אזרחי, ויקלו מאוד על התעבורה האזרחית לסיני. המנהרות מסייעות מאוד גם לתנועת השייט, שכן האוניות אינן צריכות להמתין לפריסת הגשרים הצפים על התעלה. תועלת זו לשייט בתעלת סואץ תגבר לאחר שתסתיים כריית מנהרת "אחמד חמדי 2" בכוברי. להערכתי, זוהי המנהרה האחרונה שבדעת המצרים לכרות בעת הזו. ועוד, העבודות לבניית גשר הרכבת המסתובב בפירדאן סותמות את הגולל על התוכנית המצרית לכרות מנהרה או מנהרות לרכבת, ובכך צומצמה התוכנית לכריית שבע מנהרות לכריית חמש מנהרות בלבד.   </div> <div> <br/> </div> <div> מבחינה צבאית, כריית המנהרות אינה תנאי לפעילות צבאית נרחבת בסיני, שכן כיום אפשר לחצות את התעלה ב־52(!) גשרים מסוגים שונים, בנוסף למנהרות. זו אינה טעות דפוס! כיום פרושים לאורך התעלה 52 גשרים, רובם גשרים צפים. יש לזכור גם, שבעת שִגרה ערוכים בסיני כוחות צבא בהיקף של 2 - 3 דיביזיות (תלוי את מי שואלים), וכי בסיני הוקמה מערכת לוגיסטית גדולה, המצמצמת בצורה ניכרת את התלות של צבא מצרים בגשרים שעל התעלה. </div> <div> <br/> </div> <div> היתרון הגדול מאוד של המנהרות הוא, שהן מאפשרות את חציית התעלה בהפתעה, גם של כוחות גדולים, מבלי להפסיק בה את השייט. המשמעות היא אובדן "סימן מתריע" למערך המודיעין של צה"ל. יתרון נוסף הוא, שמשך התנועה במנהרה קצר בצורה משמעותית ממשך חציית התעלה על גבי גשר צף. מנגד, פתחי המנהרות ידועים לכול, וניתן לפגוע בהם בעת הצורך בנשק מדויק.[1] </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> הערות </font> </b> </div> <div> [1] רק צריכים להזדרז מאוד לעשות זאת... ולא לחזור על הטעות הגדולה של חיל האוויר שלנו במלחמת יום הכיפורים, שניסה לפגוע במערך הגישור לאחר שרוב הכוחות המצריים כבר חצו את התעלה.   </div> <div> <b> <br/> </b> </div> <div> <b> <br/> </b> </div> </div> Thu, 07 May 2020 18:16:42 GMT https://www.dekelegypt.co.il/200507 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/200505 כאשר החזיר צה"ל את סיני לרשות המצרים, הוא הותיר אחריו שמונה שדות תעופה. הסכם השלום מאפשר למצרים לעשות שימוש אזרחי בשדות ומדגיש שכל פעילות אווירית של חיל האוויר המצרי מעל סיני - אסורה. מאז שנת 2016 פיתחה מצרים שנים מהם לצרכים צבאיים ועתה היא בונה שני שדות תעופה חדשים וסוללת מסלול נוסף בשדה התעופה הבינלאומי באל־עריש. מחבר המאמר סבור שאין כל צורך כלכלי בפיתוח השדות וסבור שהמטרה העיקרית להקמתם היא צבאית. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2306%D7%A9++%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94+%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 05.05.2020 </div> </div> <div data-rss-type="text"> עיון בצילום לוויין מ־15 במרץ 2020 מעלה כי בשדה התעופה הבין-לאומי של אל־עריש הולך ונבנה מסלול תעופה נוסף על המסלול הקיים. שדה התעופה הוא שדה תעופה אזרחי שבשנת 2016 השתלט עליו צבא מצרים והפך את כל המרחב למתחם צבאי מבוצר. נוסף על השדה באל־עריש, נבנים בסיני עוד שני שדות תעופה חדשים, האחד בראס סודר[1] שבחוף מפרץ סואץ והאחר בסנטה קתרינה שבדרום סיני. המקור למידע זה הוא פרסום של "המרכז למחשבה ולמחקרים אסטרטגיים במצרים.[2] מרכז זה פרסם באפריל 2020 מסמך מפורט תחת הכותרת "סיני - חזון חדש לפיתוח "2014–2020". משום מה אין בפרסום אזכור לעבודות הפיתוח המבוצעות בשדה התעופה אל־עריש. אין בידי צילומי לוויין המאפשרים לאושש או להפריך את המידע בפרסום המצרי.  </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%E2%80%8F%E2%80%8F33+%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%94+%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99+15-03-2020+-+%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> פרטים על שדות התעופה </font> </b> </div> <div> כאשר החזיר צה"ל את סיני לרשות המצרים, הוא הותיר אחריו שמונה שדות תעופה שרובם נסללו בידי צה"ל. הסכם השלום מאפשר למצרים לעשות שימוש אזרחי בשדות ומדגיש שכל פעילות אווירית של חיל האוויר המצרי מעל סיני - אסורה.   </div> <div>   </div> <div> המצרים העבירו את שדה התעופה באיתם (בצפון מזרח סיני בקרבת העיר ימית שחרבה) לידי כוחות האו"ם המופקדים על ביצוע הסכם השלום. את יתר השדות (למעט שדה התעופה ברפידים שנזנח), הם הפעילו לצרכים אזרחיים ואף שכללו כמה מהם ובמיוחד את שדה התעופה "אופיר" בשארם א־שיח' שהפך לשדה תעופה בין־לאומי לכל דבר.  </div> <div> <br/> </div> <div> עד שנת 2016 אומנם נחתו מסוקים צבאיים בשדות (בניגוד להסכם), אך ככלל שמרו המצרים על חזות אזרחית של השדות. בראשית שנת 2016 חלה תפנית והמצרים החלו בבניית שני מחנות צבא בתוך מתחם שדה התעופה באל־עריש ואף בבניית שישה דירים (מבנה ממוגן למטוסי קרב) בשדה. זמן לא רב לאחר מכן הם חידשו את מסלול התעופה שהותיר אחריו צה"ל ברפידים. נוסף על כך סללו מסלול תעופה נוסף, בנו שמונה דירים ואף בנו מחנה צבאי (רפידים נמצאת גיאוגרפית ממזרח לקו A ואסור לאף חייל להימצא באזור זה). התואנה של המצרים לפיתוח השדה שנקרא בפיהם "מליז" היא כי מדובר בבניית נמל תעופה בין־לאומי לפיתוח התיירות ולרווחת תושבי האזור. בקרבת המסלול הנוסף אכן נבנה טרמינל אזרחי, אך אני מסופק מאוד אם מאז בנייתו פקדו מטוסים אזרחיים את המקום.   </div> <div> <br/> </div> <div> בדצמבר 2017 ביקרו שר ההגנה המצרי בלוויית שר הפנים בשדה התעופה באל־עריש ומחבל איסלמיסטי שיגר לעברם טיל קורנט. טייס המסוק הצבאי נפגע, אך השרים ניצלו. מאז חל מהפך ביחסה של מצרים לתושבים שהתגוררו סביב השדה. הם החלו בפינוי שיטתי של אלפי האזרחים שהתגוררו בכפרים ובחוות חקלאיות באזור, הרסו את בתיהם והחלו בעקירה שיטתית של מטעי עצי הפרי. בו בזמן הם החלו בבניית חומה מבטון מזוין המקיפה שטח של 12X15 ק"מ. שטח זה הוא כשטחו של גוש דן בארצנו. לאורך החומה הוקמו עשרות מגדלי שמירה וכן נבנו מוצבי הגנה בשטח שבפנים החומה. </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <font> סיכום </font> </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> בסיני יש שבעה שדות תעופה שהם די והותר לאוכלוסייה הדלילה של המקום. שדות אלו הם גם הרבה מעבר לצורכי התיירות הגוועת בחצי האי. מאז הפיגוע במטוס הרוסי באוקטובר 2015, לא רק שהתיירות גוועת, גם אין למצרים שום תוכניות אמיתיות לפיתוח סיני. התוכניות לפיתוח סיני כפי שהן באות לידי ביטוי במסמך המצרי שהוזכר לעיל, כוללות כמה מפעלי שיש, מכוני התפלה קטנים, והקמת כמה כפרים קטנטנים לבדואים. התוכניות המצריות מתעלמות מהעובדה שבנייתם של עשרות בתי מלון וכפרי נופש הופסקה, ומאז הפיגוע התכסו השלדים של אתרים אלו בחול. לעת הזו אין שום צורך בשדות תעופה נוספים עבור התיירות.   </div> <div>   </div> <div> אני מבין בהחלט את הצורך הצבאי בשדות התעופה ברפידים ובאל־עריש. להערכתי הוקמו או יוקמו בסיני שדות תעופה צבאיים נוספים (אין בידי כיסוי צילומי עדכני של כל סיני ובהחלט אפשרי שכבר הוקמו שדות תעופה נוספים על אלו המוכרים לי).  </div> <div> <br/> </div> <div> למרות הצורך הצבאי המובן בשדות תעופה נוספים, אני מתקשה מאוד להבין את הצורך בשדה התעופה בראס סודר. מיקומו של השדה אינו מקדם שום תוכנית צבאית המוכרת לי, וכמובן שלהערכתי אין בו שום צורך כלכלי.  </div> <div> באשר לשדה התעופה החדש בסנטה קתרינה (אם באמת הוקם שם שדה תעופה חדש), זהו צעד לא כלכלי שכן שדה התעופה שהוקם על ידי צה"ל עונה לצרכי התיירות בעת הזו. </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <b> <font> הערות </font> </b> </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> [1] בעלות של כ־190 מיליון דולר </div> <div> <br/> </div> <div> [2] https://today.almasryalyoum.com/article2.aspx?ArticleID=642455&amp;IssueID=6399 </div> <div> <br/> </div> <div> סקירה מקפת על פיתוח שדות תעופה צבאיים במצרים ראו בקישור: http://www.dekelegypt.co.il./191203 </div> <div> <br/> </div> </div> Tue, 05 May 2020 06:23:10 GMT https://www.dekelegypt.co.il/200505 מצרים כללי ומערכות תשתית,צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/200503 מאז שנת 2011 הכפילה מצרים את מספר מובילי הטנקים שלה מ־750 ל־1,500. הגדלת מספר המובילים היא חלק ממהלך התחמשות כללי ובניית תשתיות צבאיות – בעיקר בסיני ובמרחב קהיר-תעלת סואץ <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2335%D7%A9+++200614++%D7%9E%D7%A4%D7%AA+%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99+%D7%98%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9D.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 03.05.2020 </div> <div> <b> <font> הערה: מאמר זה מבוטל! </font> </b> </div> <div> <span> <font> ראו מהדורה עדכנית באתר זה בקישור: </font> </span> </div> <div> <a href="/"> http://www.dekelegypt.co.il./210318 </a> </div> </div> <div data-rss-type="text"> במהלך שנת 2017 הסתיימה בנייתם של שני מחנות שישמשו בסיסים ליחידות מטכ"ליות של מובילי טנקים. קיבולתו של כל מחנה היא 270 מובילים. מחנות אלה מצטרפים למחנה בקיבולת 180 מובילים, שבנייתו הסתיימה בשנת 2013. מאז שנת 2011 נבנו מחנות לכ־720 מובילים.  <div> <br/> <font> </font> <div> מחנות אלה נוספים על מחנות בקיבולת של כ־750 מובילים שהם חלק מהתשתית הקיימת זה כבר (מאז ראשית המאה ה־21), ובסך הכול קיימת במצרים תשתית (כפי שמוכר לי) של כ־1,500 מובילי טנקים, המאורגנים כיחידות תובלה מטכ"ליות. נוסף על היחידות המטכ"ליות יש ביחידות השדה עוד 100 מובילי טנקים לפחות,[1] וסדר הכוחות המצרי מונה כ־1,600 מובילי טנקים. במצרים קיימת רשת ענפה של מסילות ברזל שיכולה גם היא לנייד אמל"ח ואספקה עבור הצבא. במלחמת ששת הימים היו הרכבות האמצעי העיקרי לתובלת הטנקים לסיני. גם במלחמת יום הכיפורים עשה צבא מצרים שימוש נרחב באפשרות שינוע זו. </div> <div> <br/> </div> <div> על פי תחשיב הטנקים, הנגמ"שים והכלים הזחליליים בדיביזיה מצרית, כדי לנייד דיביזיה ממוכנת יש צורך בכ־460 מובילים, ודיביזיה משוריינת זקוקה לכ־500 מובילים.  </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2333%D7%A9+++200614+%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA+%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99+%D7%98%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9D.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> הדגמת מחנה מובילים דגם ישן - מובילי הטנקים בסככות פתוחות </font> </b> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2334%D7%A9+++387+200614+%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1+%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%94+%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> הדגמת מחנה מובילים דגם חדש - מובילי הטנקים בסככות סגורות </font> </b> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2336%D7%A9+++812++200214+%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99+%D7%98%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%93.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> תרגיל ההיסעים המטכ"לי "קאדר 2000"[2] </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> ב־15 באוקטובר 2019 הסתיים התרגיל המטכ"לי "קאדר 2000". מסדר הסיום של התרגיל נערך בראס בנאס השוכנת לחופו של הים האדום, כ־250 קילומטר מצפון לגבול מצרים-סודן. המסדר נערך באתר זה בשל חנוכת נמל חדש ושדרוג משמעותי של שדה תעופה צבאי הקיים שם זה עשרות שנים. להערכתי, עיקרו של התרגיל היה תרגיל היסעים מטכ"לי של צבא מצרים. במסגרת התרגיל הוסעו בין היתר חמישה גדודי טנקים (כ־150 טנקים) למרחק של לפחות 750 קילומטר. במסדר הסיום נכחו במגרש המסדרים רק כ־70 מובילי טנקים, כך שייתכן שהתרגול כלל הסעת טנקים בסבבים. ייתכן גם כי במסגרת התרגיל תורגלה נסיעת כוחות ליעדים נוספים. </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2337%D7%A9+++200614+%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9E%D7%AA+%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%AA+%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%96+%D7%9B%D7%9C%D7%99+%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%94.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> <font> אפשרויות תובלה תוספות </font> </b> <div> בצבא המצרי יש שפע של יחידות תובלה מטכ"ליות המצוידות בכלי תובלה מודרניים. במחסני החירום של הצבא שהורחבו מאוד בשנים האחרונות,[3] מאוחסנות גם משאיות ומכולות. באפריל 2020 ערך הצבא המצרי מסדר מוכנות לקראת "המלחמה בקורונה". במשך זמן קצר יחסית ריכז הצבא כ־1,000 כלי תובלה מסוגים שונים. הצגת תכלית זו הדגימה את היכולות הלוגיסטיות המפותחות מאוד בצבא מצרים. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> משמעויות  </font> </b> </div> <div> ראשית, עצם העובדה שמדינה שכנה לנו מכפילה בתוך שש שנים את סדר הכוחות של המובילים שלה, צריכה להדיר שינה מעיני כל השוכנים לגבולותיה. אין לי צל של ספק שלצרכים השוטפים של צבא מצרים (אימונים, החלפת יחידות ה"תופסות קו" וכיוצא באלה) אין צורך בהכפלת סדר כוחות המובילים, משום שצבא מצרים התאמן זה 40 שנה בסדר כוחות המובילים, שהיה קיים עד שנת 2011. </div> <div> <br/> </div> <div> אם כך, מה זה אומר לנו? כידוע לכם, סוכנים כגון אשרף מרואן אינם עובדים אצלי, ואין לי יומרה או כלים לדעת מהן תוכניותיה של מצרים. אבל ביכולתי, אולי, לנתח את הפוטנציאל הטמון ברכש המסיבי של המובילים (אף מבלי להזכיר שבשנים האחרונות מצרים קונה אמל"ח מכל הבא ליד). כמות כזאת של מובילים מאפשרת ניוד מהיר של סדר כוחות של שלוש דיביזיות, הן לכיוון גבול מצרים-לוב הן לכיוון עומק סיני. גם בסיני וגם בדרך מאלכסנדריה לכיוון הגבול הלובי אין מסילות ברזל, וצבא המעוניין להתייצב במהירות בגזרות אלה, מן הראוי שיצטייד בכמות מתאימה של מובילי טנקים.  </div> <div> <br/> </div> <div> מאז חתימת הסכם השלום, ובמיוחד מאז שנת 2007, עמלה מצרים ללא לאות על בניית מערך לוגיסטי בסיני ומערכת גישור ענפה. כיום קיימת בסיני תשתית לוגיסטית לכמה דיביזיות, ואף הוקמו מצבורים לוגיסטיים קדמיים לרמת הארמיה ("קיסם" בערבית). מערך הגישור כולל כיום חמש מנהרות פעילות ומנהרה נוספת בשלבי כרייה מתקדמים. נוסף על מנהרות, הקימה מצרים מערך של 54 גשרים מסוגים שונים. שפע אמצעי הגישור התעלה מצביע, לדעתי, כי עיקר מעייניה של מצרים הוא ניוד כוחותיה לסיני. </div> <div> <br/> </div> <div> אין בכל אלה כדי לומר שאם תיקָרה למצרים הזדמנות לנגוס חלק כזה או אחר מלוב היא תימנע מכך. בימים אלו קיימת מתיחות רבה בין הפלגים שירשו את משטרו של קדאפי. מצרים "תפסה צד" בסכסוך והיא תומכת במוצהר במשטרו של הגנראל ח'ליפה חפתר המחזיק בחלק המזרחי של לוב על שפע שדות הנפט שבאזור זה. בדרך כלל מצרים אינה להוטה להיכנס למעורבות צבאית ישירה בסכסוכים פנים־ערביים, אבל אין לדעת מה ילד יום. אם מצרים תחליט לקחת חלק פעיל בסכסוך, אין ספק שמערכת ניוד הגייסות שהוקמה בצבא המצרי תסייע לה רבות במילוי המשימה. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> הערות </font> </b> </div> <div> [1]. בכל דיביזיה שני מובילים, בכל ארמיה כמה עשרות מובילים הכפופים לגדוד התובלה הארמיוני. מובילים </div> <div> [2]. תרגיל "קאדר 2000" 26.01.2020 http://www.dekelegypt.co.il./200126 </div> <div> [3]. מצרים: בניית אתרי אחסון גדולים לנשק וציוד צבאי. אלי דקל-דליצקי. מרס 2018 </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> Sun, 03 May 2020 08:39:42 GMT https://www.dekelegypt.co.il/200503 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/200501 איתור בנייתם ומיקומם המדויק של שני מוצב מכ"ם המאפשרים גילוי מטוסים וטילים עד לטווח של 1,100 ק"מ. מוצב אחד נבנה בפסגת ג'בל עויבד בגובה 570 מטר, כ־40 ק"מ ממערב לסואץ. המוצב השני אותר במפרץ סואץ בפסגת ג'בל אל גללה אל קבליר בגובה של כ-1,600 מטר. אלה מוצבי מכ"ם חדישים מתוצרת רוסיה המאפשרים גילוי מוקדם של כלי טייס וטילים מסוגים שונים בטווח רחוק, ונותנים התרעה מוקדמת לכוחות האוויר והגנה המצרית כדי להתכונן לנטרול האיום בעוד מועד. תכונה נוספת של מכ"מים אלו היא יכולתם לרכוש 500 מטרות בו זמנית. המכ"מים הם חלק ממסע חימוש מואץ של מצרים באמצעי לחימה חדישים. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/Detection+of+two+Rezonans-NE+radar+stations+in+Egypt.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 01.05.2020 </div> </div> <div data-rss-type="text"> לאחרונה איתרתי את בנייתם ומיקומם המדויק של שני מוצב מכ"ם המאפשרים גילוי מטוסים וטילים עד לטווח של 1,100 ק"מ. מוצב אחד נבנה בפסגת ג'בל עויבד בגובה 570 מטר, כ־40 ק"מ ממערב לסואץ. המוצב השני אותר במפרץ סואץ בפסגת ג'בל אל גללה אל קבליר בגובה של כ-1,600 מטר.  </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2303%D7%A9+++846%D7%A4.jpg"/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/846%D7%A2+31-10-2018-0d5bb3b5.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלה מוצבי מכ"ם חדישים מתוצרת רוסיה המאפשרים גילוי מוקדם של כלי טייס וטילים מסוגים שונים בטווח רחוק, ונותנים התרעה מוקדמת לכוחות האוויר והגנה המצרית כדי להתכונן לנטרול האיום בעוד מועד. תכונה נוספת של מכ"מים אלו היא יכולתם לרכוש 500 מטרות בו זמנית. </div> <div> <br/> </div> <div> במצרים קיים מערך מפותח של מוצבי מכ"ם הכפוף לזרוע ההגנה האווירית. מערך זה כולל 35 מוצבי מכ"ם הפועלים בכל ימות השנה ופרוסים בכל רחבי מצרים. שלושה מוצבים אף נבנו בסיני (בניגוד לנספח הצבאי להסכם השלום). בשנים האחרונות ובמיוחד לאחר שעבד אל־פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, מצרים נמצאת בתהליך מואץ של התחמשות. בין היתר הם רכשו מברית המועצות חטיבת טילי קרקע-אוויר מסוג S-300. חטיבה זו מצוידת במכ"ם מסוג 515-M סדרה 9, שיש לו יכולת זיהוי מטרות במרחק 330 ק"מ ויכולת לטפל ב־200 מטרות בו זמנית  </div> <div> <br/> </div> <div> המכ"ם Rezonans-NE סופק למצרים ככל הנראה בשנת 2017. איני יודע כמה מערכות מכ"ם מסוג זה סופקו ובהחלט אפשרי כי קיימים מוצבי מכ"ם נוספים על אלו שגיליתי. לא אופתע אם יתברר שמערכת מסוג זה תוצב גם בסיני. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> מאפיינים כלליים [1] </font> </b> </div> <div> Rezonans-NE הוא מכ"ם בתדר VHF, מיועד להתרעה מוקדמת נגד כל כלי הטייס הקיימים היום ועתידיים, לרבות טילי שיוט מנמיכי טוס, כטב"מים היפר־סוניים, וכמובן גם כלי טייס וכטב"מים פשוטים. המערכת בנויה לפעול גם בתנאי לוחמה אלקטרונית קיצוניים שיופעלו נגדו. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> משימות </font> </b> </div> <div> לאתר ולעקוב אחר מגוון רחב של מטרות אוויריות בטווחים ארוכים, כולל קטנים ואיטיים. </div> <div> מודד אוטומטית את מיקום המטרות, את נתוני הטיסה שלהם וסיווגם כדי לסייע למערכות נשק אוויריות. </div> <div> <br/> </div> <div> המכ"ם מאתר ולנתח אמצעי לוחמה אלקטרונית המופעלים נגדו ומתאים את פעילותו לתנאיהם.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> מאפיינים טכניים עיקריים </b> </div> <div> טווח גילוי כללי - 10–1100 ק"מ, 360 מעלות.  </div> <div> <br/> </div> <div> טווח גילוי מטוסי קרב עד גובה 10,000 מטר–350 ק"מ </div> <div> <br/> </div> <div> מספר יעדים נעקבים: בערך 500 </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97+%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9F-d01759f9.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <font> סיכום </font> </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> ההצטיידות של מצרים במכ"מים החדישים היא חלק מתהליך מואץ של התחמשות ובניית תשתיות צבאיות בעיקר במזרח מצרים ובסיני. המכ"מים החדשים מאפשרים גילוי של "כל מה שזז באוויר" ברדיוס של 1,100 ק"מ. כלומר כיסוי מלא של ישראל וסוריה וכיסוי רוב שטחן של סעודיה וטורקיה. המערכת גם מאפשרת מתן נתונים למערכות יירוט בטווח של 350 ק"מ. בתחום קשת זו נכלל כל שטח ישראל מנתניה ודרומה. </div> <div> <br/> </div> <div> סקירה מקפת של כלל מערך זרוע הגנה האווירות במצרים תוכלו למצוא באתר זה בקישור http://www.dekelegypt.co.il./191103 </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <b> <font> הערות </font> </b> </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> [1] http://roe.ru/pdfs/pdf_2012.pdf </div> </div> Fri, 01 May 2020 09:04:15 GMT https://www.dekelegypt.co.il/200501 ,צבא מצרים, thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/200305 המאמר דן בהערכת המצב הימית האסטרטגית לשנת 2019/2020 של המרכז לחקר המדיניות ואסטרטגיה ימית בחיפה. הערכת המצב הנדונה אינה רואה בהתעצמות הצי המצרי איום על ישראל, והמחברים אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין טוענים שהערכת מצב זו שגויה. המאמר מצביע על כשלים ושגיאות בהערכת המצב הנובעים מהתעלמות מפיתוח נמלים צבאיים ומפיתוח מואץ של תשתיות צבאיות נוספות במצרים בכלל. מדובר בחסרון קריטי, הנובע ממתודולוגיית מחקר שאינה עושה שימוש במידע שניתן להפיק מצילומי אוויר. חסרון זה אופייני לכלל הקהילה המדעית בישראל והמרכז בחיפה אינו שונה בתחום זה ממכוני מחקר אחרים. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2284%D7%A9+%D7%9E%D7%A4%D7%AA+%D7%94%D7%A0%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי וד"ר מיכאל ברונשטיין </div> <div> 05.03.2020 </div> </div> <h2> מבוא </h2> <div data-rss-type="text"> <br/> <font> </font> </div> <div data-rss-type="text"> <div> מעיון בצילומי לוויין עולה כי בין בשנים 2007-2010 [1] חלה תפנית חדה בנושא פיתוח תשתיות צבאיות במצרים. בשנים אלו החל תהליך מואץ של התחמשות ובניית תשתיות צבאיות בסיני ובחזית התעלה. התהליך, כך אנו מעריכים, נועד להכשיר את צבא מצרים לאפשרות של סבב עימות מזוין נוסף עם ישראל. מרכיב מרכזי בתהליך זה הוא הכשרת הזירה הימית בים התיכון [2] להתמודדות עם חיל הים הישראלי ולחסימת נתיבי השיט לישראל. במסגרת ההכנות הללו נרכשו אמצעי לחימה חדישים ונבנים שבעה נמלים צבאיים חדשים, תוספת של 77%.  </div> <div> <br/> </div> <div> בינואר 2020 פרסם המרכז לחקר מדיניות אסטרטגיה ימית [3] את הערכת המצב השנתית שלו [4]. בהערכה זו כמעט ולא מוזכר האיום הנשקף למדינת ישראל מצד מצרים. אמנם בתקציר המנהלים בראשית המסמך יש אזכור של התעצמות הצי המצרי, אך הוא אינו בא לידי ביטוי בהמלצות האופרטיביות של המכון לממשלת ישראל ולצה"ל. עמוק בתוך המסמך עב הכרס (347 עמודים) מופיע מאמר בשם "הצי המצרי בעת החדשה – מאין הוא בא ולאן הוא הולך [5]". המזכיר אמנם, כלאחר יד, כמה עובדות [6] בתחום ההתחמשות, אך מתעלם כמעט לחלוטין מהפיתוח הנרחב של הנמלים הצבאיים. כמו גם מהתעצמות של יתר הזרועות בצבא מצרים. המסמך לא מנתח את המשמעויות האופרטיביות מהרכש ומסתפק בהפרחת סיסמאות כלליות על חזונה של מצרים להיות מעצמה ימית אזורית. נושאים אלה הם עינינו של מאמר זה.    </div> <div> <br/> </div> </div> <h2> הערכות מצב בנושאי צבא ובטחון  </h2> <div data-rss-type="text"> <div> <div> מאז ימי מלחמת העולם השנייה מקובל כי השליטה בים מחייבת שילוב של כוח ימי, רשת בסיסים ביבשה וכוח האווירי כללי וייעודי המוקצה לים. בלי תוספת זו אין חקר של אסטרטגיה ימית, ובלעדי בניית התשתיות הצבאיות בסיני ובחזית התעלה, לא ניתן להתייחס לאסטרטגיה הכללית, כאשר האסטרטגיה הימית היא חלק משמעותי שלה.   </div> <div> <br/> </div> <div> החשיבות הרבה שאנו מייחסים להתעצמות המצרית הביאה אותנו לכתיבת מסמך המצביע על כשלי הערכת המצב הימית. אנו מקווים שמוסדות המחקר האקדמיים העוסקים בחקר מדינות ערב וצבאותיהן ישלבו במחקריהם את נושא פיתוח התשתיות, שהינו תהליך המתמשך על פני זמן רב יחסית, ומחייב השקעה עצומה של המשאבים הלאומיים. ההשקעה בפיתוח תשתיות מהווה אינדיקציה ברורה מה באמת חשוב ליריב, ומהו סדר הקדימויות שלו. אי לכך, חקר פיתוח התשתיות, הכולל מעקב אחר אתרים שבהם הוא מתבצע, והצבעה על אזורים אתרים או נושאים שבהם הוא אינו מתבצע, מהווה מרכיב חשוב בחקר האסטרטגיה של מדינה זרה. בחקר מערכות התשתית טמון פוטנציאל המאפשר לנתח את הכוונות הראשוניות של היריב. הכוונה הראשונית מצביעה מה התכוון היריב לעשות בעת שהוא בנה מערכת תשתית. ברבות הימים היריב יכול לשנות את דעתו ואזי מערכת התשתית מיותרת או שמשנה את יעודה. כך, למשל, בינואר 1980 מיד אחרי פינוי סיני בעקבות הסכם השלום, השקיעו המצרים הון רב בבניית מערכת ביצורים בפתחת רפידים. מאז שנת 2007 מערכת זו מתפוררת ומתכסה בחול. בניית המתחם הצביעה בזמנו כיצד הם התכוננו להיערך להגנה. התפוררות המתחם מצביעה על כך שהם אינם חוששים מהאפשרות שאנו מתכננים לכבוש שוב את סיני.  </div> <div> <br/> </div> <div> ניתוח הכוונות הוא החלק הקשה בכל הערכת מצב, ורבים מגופי המחקר הצבאיים ובאקדמיה נכשלים בו. כאמור, חקר מערכות התשתית מאפשר לנתח את הכוונות הראשוניות, ואמצעי איסוף אחרים [7] אמורים לענות על השאלה האם כוונות אלו תקפות גם היום. הרציונל הוא שמחקר נתוני השטח מהווה כלי אמין וזמין שממנו ניתן לגזור על הכוונות, שהן תמיד פחות נהירות למשקיף.   </div> <div> <br/> </div> <div> היכרותי עם כותב המאמר הדן בצי המצרי היא שטחית ביותר, ואיני מכיר את יכולותיו כאיש מחקר, אך בהכירי היטב מחקרים אחרים העוסקים בהערכת המצב הלאומית בעבר, אני [8] סבור כי יש בעיה מתודולוגית. כיצד ניגשים לביצוע הערכת מצב? על מה מסתמכים וכיצד בוחנים את האפשרויות השונות ומנסים למזער את מרחב הטעויות? ראויה האמת להיאמר כי הטעויות הן "חלק מהמשחק" של כל הערכת מצב, גם אם היא תיעשה לפי כל הכללים, ועל כל מקבל החלטות להיות מודע לכך.  </div> <div> <br/> </div> <div> האקדמיה בישראל ממעיטה מאוד לעסוק בחקר הצבאות של המדינות הסובבות אותנו. גם כאשר מופיע מחקר כלשהו העוסק בהתפתחות של אחד מהצבאות של המדינות המקיפות אותנו, הוא רדוד וכולל בעיקר ליקוט של כמה נתונים על רכש כלי נשק והשערות בלתי מבוססות המוצגות כאמיתות שאין לערער אחריהן. דוגמא: המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS פרסם באוקטובר 2016 מאמר בנושא "מצרים מתחמשת" [9] המאמר מפרט את התחמשות מצרים באמצעי לחימה חדישים הנרכשים משלל מדינות. המחברים כותבים שהמאמר <font> " <font> ...מנתח רכישות אלה ומעריך את ההשלכות הפוליטיות של מה שנראה כסימן לאי־שביעות רצון מצרית מארצות־הברית, ובוחן את המשמעות הצבאית עבור מצרים וישראל(הדגשה שלנו, המחברים)". </font> </font> במאמר אין אזכור כלשהו של בניית התשתית הצבאית המואצת המתבצעת בסיני ובחזית מול ישראל באזור התעלה מאז שנת 2007-2010 [10]. יש לשער כי הסיבה לכך היא היחסים הביטחוניים הנרקמים בין ישראל למצרים בנושא הלחימה במחבלים בסיני. המחברים רואים ברכישת נשק מעין כתב חידה, שניתן לפתרו בשורה של השערות, מבלי לטרוח ולחפש פתרון בניתוח בניית התשתיות של הצבא, בסוג האימונים ובהיערכות. הם מציעים שיש <font> "... לראות את רכישות הנשק הגדולות בהקשר הרחב יותר של דוקטרינת א־סיסי והחזון שלו. מצרים מחדשת את מעמדה הקודם כמעצמה אזורית במזרח התיכון, עם יכולת להקרין עוצמה בכל אזור מזרח הים התיכון, ובאפריקה"... </font>   </div> <div> <br/> </div> <div> השאלה החשובה באמת לא נשאלה: האם תיתכן האפשרות ש"כל האזור" כולל את ישראל, השכנה המיידית? הפתרון שלהם תלוש מהמציאות, שכן הוא קושר את רכש הנשק של הנשיא א־סיסי לחזונו המשוער להיות למעצמה אזורית, ומתעלם כליל מהאפשרות שחזון זה עשוי לכלול את העליונות המוחלטת על ישראל ואולי אף את העימות איתה. הטעות הלוגית הזאת מוכפלת בעובדה שנעלמה כליל מהמחקר: ההתעצמות החלה עוד מימי מובארכ, כלומר לפני שנולדה דוקטרינת א־סיסי, או שהיא אינה שונה מהדוקטרינות הקודמות. אם לסכם, יש לנו כאן חוקרים תלושים מהקרקע, המשוטטים במסדרונות הפוליטיקה של יחסים בינלאומיים ומאווים אישיים של הנשיא א־סיסי במתן פתרונות ללא ביסוס ממשי.  </div> <div> <br/> </div> <div> דוגמא נוספת היא סכר התחיה באתיופיה. כידוע אתיופיה בונה סכר על הנילוס הכחול, המהווה מקור המים המרכזי של הנילוס הזורם למצרים. הסכר נועד להפקת חשמל, ובעת מילוי האגם, עד שיגיע לגובה בו תפוקת החשמל תהיה מרבית, תקטן כמות המים [11] המגיעה למצרים. כאשר האגם במעלה הסכר יתמלא, תשוב הזרימה בנילוס כפי שהייתה בעבר. חוקרים ועיתונאים רבים רואים בבנייתו של סכר זה איום קיומי על מצרים, ובכך מנסים לתרץ את התחמשותה. ובכן, הסכר אינו איום קיומי על מצרים [12] והיא אינה נוקטת כל צעד להכנת תשתית צבאית (כגון מחסני דלק ותחמושת) שתאפשר לה מהלך צבאי נגד אתיופיה. </div> <div> <br/> </div> <div> לדעתנו, אין מדובר כאן בכשל של חוקרים לא מיומנים שהתרשלו במלאכתם, אלא בתופעה כללית המאפיינת את המחקר האקדמי בתחומים רבים. החוקרים באקדמיה כמעט שאינם עושים שימוש בצילומי אוויר ככלי מרכזי בחקר התפתחות צבאות ומדינות. הם "תקועים" עדיין בראשית המאה העשרים, עת נושא צילומי האוויר היה בחיתוליו, ומשתמשים בעיקר על מסמכים ועל ראיונות/תחקירים של מרגלים או אנשים שלקחו חלק באירועים [13]. כך, למשל, רובם המכריע של חוקרי מלחמת יום הכיפורים נשענים במחקריהם על ליקוט מסמכים בארכיונים ועל ראיונות עם אנשים שלקחו חלק במערכה או הקשבה להקלטות רשתות קשר. המחקר היה יכול להיות איכותי פי כמה וכמה לו אותם חוקרים היו מעיינים גם בצילומי אויר ומעמתים את דברי המפקדים מול המציאות בשטח כפי שמשתקפת מהצילומים. למיטב ידיעתנו, אין כיום אף לא ספר אחד על המלחמה שמבוסס על צילומי אוויר. זירת הלחימה של יום הכיפורים צולמה מדי יום מספר פעמים על־ידי מצרים, ישראל, ארה"ב וברית המועצות, כך שניתן לקבל תמונה די מדויקת של המהלכים לפני המלחמה ובמהלכה. למרות הפוטנציאל העצום הקיים בצילומים, כמעט איש מהחוקרים לא עושה שימוש בפן אובייקטיבי זה של המחקר. הדברים אמורים לא רק לחוקרים אזרחיים שאין להם גישה לצילומי האוויר של צה"ל, אלא גם לחוקרי מחלקת היסטוריה בצה"ל, שמגבלות סודיות הצילומים לא חלים עליהם.  </div> <div>   </div> <div> הסיבות להיעדר השימוש בצילומי אוויר ככלי מרכזי בהערכת המצב הלאומית נדונו בהרחבה בספרי "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת במודיעין הגיאוגרפי" [14]. הן אינן מתודולוגיות, ושורשיהן בהיצמדות לשיטות מחקר שהתיישנו עם הופעת מקור מידע חדש ואובייקטיבי מאין כמוהו. יש לציין כי חוסר הזמינות של צילומי האוויר בקרב קהילת החוקרים באקדמיה היקשה על אימוץ של המתודות החדשות. עד שנות בשבעים של המאה העשרים, בוצעו צילומי האוויר רק בידי חיל האוויר ונשמרו תחת מעטה סודיות מוגזם [15]. בשנת 1972 חלה תפנית, ובארצות הברית ניתן היה לרכוש צילומי לוויין של כל נקודה בגלובוס כמעט [16]. המהפך האמיתי קרה כשקם Googel Earth. יש בו צילומי לוויין באיכות טובה הניתנים לצפייה מכל מחשב ביתי, חינם אין כסף. לצערנו, החוקרים באקדמיה ואיתם העיתונאים והפרשנים לא העריכו נכון את גודל השינוי התפיסתי בכל תהליך המחקר ובדיקת "אמיתויות שונות", ועבודת המחקר נעשית עדיין בשיטות שקבע הרודוטוס "אבי ההיסטוריה" [17]. חוקרי ימינו ממשיכים להשתמש בכלים המיושנים שעמדו לרשותם בראשית המאה העשרים.  </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <h2> הערכות המצב הימיות על הצי המצרי שגויות  </h2> <div data-rss-type="text"> <div> בחזרה למרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית. מרכז זה מפרסם מדי שנה מסמך בשם "הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישראל". המסמך מפורט מאוד וכולל נושאים רבים הקשורים בדרך זו או אחרת לים. משום מה מצרים זוכה לסיקור מועט יחסית בפרסומי המרכז, ובדו"ח לשנת 2018/2019 [18] היא לא הוזכרה כלל. בדו"ח האחרון לשנת 2019/2020 פורסם בפרק הסיכום של הערכת המצב, תחת הכותרת "עשר ההמלצות לפעולה" [19], כתוב: </div> <div> <br/> </div> <div> . <font> .."המלצה שלישית – תהליכי בניין הכוח של זרוע הים. כדי לענות לאתגרים המתפתחים בזירה הימית, יש להמשיך בתוכנית בניין הכוח הימי שנועדה לענות לשני אתגרים מרכזיים שעלו בשני העשורים האחרונים: </font> </div> <div> <font> 1. היעדר עומק אסטרטגי יבשתי לישראל והגידול באיום הטק"ק והרק"ק (כמות, טווח </font> </div> <div> <font> ודיוק) על כל שטח מדינת ישראל, לרבות נכסים אסטרטגיים ומתקנים בעלי פוטנציאל </font> </div> <div> <font> לסיכון סביבתי במקרה של היפגעות. </font> </div> <div> <font> 2. מציאת הגז במים הכלכליים של מדינת ישראל, והתבססות עליו כמרכיב עיקרי במשק האנרגיה הישראלי. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> בעקבות השינויים במאפייני הלוחמה הימית, שינויים במאזן הכוחות בים התיכון (ובמיוחד </font> </div> <div> <font> הלעומתיות שמשדרת טורקיה כלפי ישראל), והתגברות האיומים בדרום הים האדום על </font> </div> <div> <font> השיט הישראלי, חשוב לבחון את השאלה אם הצי הנבנה ותפיסת הפעלתו עונים לצרכיה </font> </div> <div> <font> של מדינת ישראל" </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> תמוה מאוד שהחשש היחיד העולה מהערכת המצב הוא מפני הצי הטורקי... ואילו מצרים אינה מוזכרת. אנו סבורים כי הבעיה נעוצה במאמר "הצי המצרי בעת החדשה – מאין הוא בא ולאן הוא הולך", המופיע בגוף הסקירה. במאמר ישנם 4 כשלים מתודולוגיים, כדלקמן:   </div> <div> <br/> </div> <div> <b> • טעויות בנתונים </b> </div> <div> במאמר נכתב: <font> "עם עלייתו של הנשיא עבד אל-פאתח א־סיסי לשלטון במצרים והיבחרו לנשיא בשנת 2014, הוא יזם פרויקט רחב היקף ושאפתני להרחבת תעלת סואץ הקיימת, במטרה להפוך את התנועה בה לדו-סטרית. הפרויקט הושלם במהירות ובקצב יוצאי דופן, ו"תעלת סואץ החדשה" נחנכה באוגוסט 2015. חשיבותה האסטרטגית והכלכלית של תעלת סואץ עבור המצרים אינה שנויה במחלוקת". </font> לו המחבר היה טורח לפתוח את המחשב בביתו והיה מעיין ב- Googel Earth היה מגלה חיש קל כי: </div> <div> <br/> </div> <div> א. תעלת סואץ היתה ונשארה תעלה חד סיטרית [20].   </div> <div> <br/> </div> <div> ב. טקס חנוכת "תעלת סואץ החדשה" התקיים אמנם באוגוסט 2015, אבל הייתה זו הצגה למוזמנים. ספק רב אם התעלה החדשה בעת הזו הייתה כשירה לשיט.  </div> <div> <br/> </div> <div> ג. המיזם, לא רק שלא הושלם במהירות יוצאת דופן, הוא לא הושלם עד היום, 5 שנים לאחר הטקס [21]!  </div> <div> <br/> </div> <div> אפשר בהחלט להבין שהעיתונאים במצרים, האוכלים מכף ידו של הנשיא, קושרים לו כתרים, משבחים ומהללים אותו. אבל מדוע עושה זאת חוקר בישראל? התשבחות לנשיא הפזרן והבזבזן הבונה מיזמי ראווה [22], לא מובנות. לדעתנו, נשיא זה עלול להצעיד את מצרים למצב של חדלות פירעון. חוסר יציבות כלכלית יכול להביא לידי קריסת שלטון א־סיסי או להביא אותו להחלטות נמהרות שעלולות להיות מסוכנות לישראל. במקום דברי השבח הריקים מתוכן, יש להצביע על כך שהמיזם בוצע ללא בדיקה מעמיקה של ההכנסות הצפויות. כמו כן יש להבהיר לקוראים שההכנסות מתעלת סואץ לאחר ביצוע המיזם כמעט ולא עלו. אם מחשבים את ההוצאות והנזקים העקיפים [23] שנגרמו לכלכלת מצרים כתוצאה מהמיזם הרי שלמעשה הכלכלה המצרית ניזוקה קשה [24]. </div> <div> <br/> </div> <div> במאמר נכתב: <font> "גם הנכס האסטרטגי של תעלת סואץ, וגם הנכסים הכלכליים בדמותם של מרבצי גז טבעי עתירי הון והכנסות (בים התיכון באופן מוכח ובים האדום פוטנציאל חזוי) מביאים לידי כך, שהצי המצרי שוקד כיום על פיתוח נמלים לשימוש צבאי בשלושה מוקדים.האחד בגארגוב (Gargoub) בסמיכות לגבול עם לוב. השני בפורט פואד (Fuad Port) מזרחית לפורט סעיד (Port Said) בצפון מזרח תעלת סואץ והשלישי בים האדום בראס-בנאס (Banas Ras) בסמוך לגבול עם סודאן [25] </font> . אם מחבר המאמר, לא היה ממתין לבלוגר מצרי (שדיווחיו לא תמיד אמינים [26]), שיספר לנו בפברואר 2019 כי המצרים בונים שלשה נמלים, והיה משתמש בשרות החינמי של Google Earth, הוא היה מגלה כי מאז שנת 2012 בונים המצרים שבעה (!) נמלים צבאיים. אם לוקחים בחשבון את משך התכנון של הנמלים, איתור החברות המבצעות את הבניה, גיוס המשאבים ושאר העניינים המנהלתיים, מגיעים למסקנה כי ההחלטה לבניה של לפחות ארבעה משבעת הנמלים נפלה בין השנים 2009-2013. בשנים הללו איש טרם חשב כי מצרים תגלה מרבצי גז משמעותיים בים התיכון, ולכן התיאוריה הקושרת את בניית הנמלים לתגליות הגז קורסת [27]. בכל מקרה, המאמר לא מסביר מדוע מצרים לא מסתפקת בתשעת הנמלים הצבאיים הקיימים בהגנת על הגז בים אלא בונה שבעה נמלים נוספים. למה להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בבניית נמלים, כשבפועל אין איום ממשי?   </div> <div>   </div> <div> המחבר טוען כי הנמל החדש בראס בנאס סמוך לסודן. אם הוא היה טורח לפתוח מפה, הוא היה מגלה כי הסמיכות של ראס בנאס לסודן דומה לסמיכות של נמל אשדוד לאילת, כ־250 קילומטר! לא היינו נדרשים לטעות טכנית זו, אלמלא החשש שלנו שהמחבר נמנה על אותם אנשים במקומותינו הקושרים את בניית הנמל הצבאי הנוסף בראס בנאס, לסכסוך על מימי סכר התחיה באתיופיה. הטוענים זאת מתעלמים מהעובדה שמהמרחק ביניהם הוא כ־1,500 קילומטר ולאתיופיה אין בכלל חיל ים, כי אין לה מוצא לים... אבל הטענה קיימת.  </div> <div> <br/> </div> <div> תמוהה מאוד העובדה, שמזה שמונה שנים בונה מצרים 11 נמלים (מתוכם 7 צבאיים) ומוסד אקדמי העוסק בחקר הים לא נדרש לך. יתירה מכך, גם כאשר נודע למוסד האקדמי על הקמת 3 נמלים צבאיים בו זמנית, הוא מסתפק באזכור הנושא אי שם בעמוד 203 ללא כל פרשנות.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> • היעדר נתונים חיוניים לגיבוש הערכת המצב </b> </div> <div> המחבר מונה מסע רכש ימי שהחל עוד בסוף שלטונו של הנשיא מובארכ ומגיע כיום לרכש של 24 ספינות מלחמה וצוללות, אך אינו מספר לקורא מה משמעות הדברים. האם הם מהווים גידול כמותי? בכמה אחוז? האם בכלים החדשים יש יכולות חדשות? מה הן? במה תשתנה המשוואה מול האיום על הצי הישראלי, אם וכאשר הנשיא "בעל הקשרים המתהדקים עם ישראל", ילך לעולמו או יודח על ידי בני עמו, עקב שיגעונות הגדלות שלו המונעים אוכל מהרעבים? מי לידינו יתקע שהנשיא עצמו לא יתהפך יום אחד, ויהפוך מאוהב לאויב?  </div> <div> <br/> </div> <div> המחבר מזכיר בדרך אגב, שהמצרים בונים שלושה נמלים (הזכרתי כבר לעיל כי במציאות מדובר בשבעה נמלים). העניין הוא לא רק בכמות, אלא בנתוני הנמל. האמירה "מצרים בונה שלושה נמלים", היא אמירה סתמית תלושה מהקרקע וכלום לא עומד מאחוריה. האם מדובר בנמלים לספינות משמר קלות? מה אורך הרציף? מה עומק המים במזח? איזה סוגי אוניות יכולות/לא יכולות לעגון בו? איזה מתקנים נבנים על החוף? לכמה לוחמים הם מיועדים? [28] כמה נמלים היו לצי המצרי לפני הבניה וכמה יהיו בסופו? מה משמעות פריסתם הגיאוגרפית? את רוב התשובות לשאלות החשובות שלעיל ניתן למצוא בקלות יחסית בעבודת מחקר לא מאומצת בצילומי לוויין. </div> <div> <br/> </div> <div> נכתב במאמר שמסע הרכש בעשור האחרון מגיע ל־24 כלים. מדוע עבור תוספת קטנה יחסית זו של כלים (הסד"כ המצרי מונה לפחות 250 כלי שיט [29]) נבנית תוספת של שבעה נמלים? האם לכל שלושה כלים חדשים הם בונים נמל? מה זה נותן למצרים? ובעיקר מה המשמעות מבחינתנו? האם ישנה תחזית לנמלים נוספים? היכן? האם בעקבות בניית הנמלים החדשים אמור חיל הים המצרי לשנות את היערכותו? מה התחזית? ומה עם הפריסה המקבילה של שדות התעופה עם המבט ליעדים ימיים? ניתוח שטח מעמיק שייעשה בשיתוף עם אדם בעל הבנה מעמיקה באסטרטגיה ימית, ועם אדם הבקיא ביכולות האוויריות של חיל האוויר המצרי יכול להניב תשובות טובות לשאלות הללו.   </div> <div> <br/> </div> <div> <b> • הצגת נתונים שטחית/מגמתית? </b> </div> <div> לכל אורך המאמר ניכר ניסיון להבליע ולגמד את עוצמת חיל הים המצרי. כמה דוגמאות:  </div> <div> <br/> </div> <div> א. חיל הים המצרי מוערך כצי השישי בגודלו בעולם. נתון זה מופיע כבר בהערכה האסטרטגית ימית רבתי לשנת 2017/2018 אך נעלם משום מה במאמר זה. </div> <div> <br/> </div> <div> ב. חלק מאמצעי הלחימה הימיים שנרכש במסעות הרכש מהווה סיכון משמעותי לחיל הים שלנו [30]. גם נתון זה לא מופיע במאמר. </div> <div> <br/> </div> <div> ג. התעצמות חיל הים המצרי היא חלק ממהלך גדול של התעצמות צבא מצרים בכללותו, הכולל בין השאר: הכפלת מאגרי התחמושת בסיני; בניית מאגרי דלק אסטרטגיים בסיני בחזית התעלה וספאג'ה בקיבולת כוללת של מאות מיליוני ליטרים; התעצמות משמעותית של סד"כ חיל האוויר והרחבה משמעותית של שדות התעופה בעיקר בסיני ובמרחב קהיר-תעלה סואץ. לכל זאת אין אזכור במאמר.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> • הערכה מצב בלתי מאוזנת </b> </div> <div> מחבר המאמר מעלה את השערותיו [31] לסיבת התעצמותו של הצי המצרי, אך לא מביא את דעתם של החולקים עליו, הטוענים כי זה למעלה מעשור שנים מצרים מתכוננת לעימות צבאי עם ישראל. המאמר מסתפק ברמז כי החולקים עליו הם "נפגעי חרדה" ממלחמת יום הכיפורים. המחבר מציג שתי תיאוריות המנסות להסביר את התעצמות הצי המצרי. האחת תהליך היסטורי שהחל כבר בימי מוחמד עלי [32], שעל פיו מצרים שואפת להיות מעצמה ימית. התיאוריה השניה היא שמירה על הנכסים הימיים. המחבר לא מכריע בין שתי התיאוריות, אך בשתיהן חסר העיקר: אין הסבר מהו יעד ההתעצמות. האם אנו נמצאים רק בראשית התהליך ועוד צפויים לנו מסעות רכש של עשרות/מאות כלי שיט [33]? האם הכוונה היא לבנות צי המסוגל להתמודד מול הצי הטורקי? מול הצי האירני? המחבר לא מתמודד עם השאלה מהיכן הכסף להגשמת חלום המעצמה הימית: חלום שבערכה זהירה עלותו לפחות 50 מיליארד דולר, לא כולל עלות הלוחמים והתחזוקה השוטפת.   </div> <div> <br/> </div> <div> אנו נמנים עם אלה הסוברים שהמטרה העיקרית בהתחמשות המצרית היא הכנת הצי המצרי למערכה מול ישראל. הערכת זו מבוססת על העובדות [34] הבאות: </div> <div> <br/> </div> <div> א. במסגרת תהליך התעצמות צבא מצרים נבנות תשתיות צבאיות רבות בסיני ובאזור התעלה הכוללות מחסני תחמושת ודלק, שדות תעופה, 60 אפשרויות מעבר על תעלת סואץ (גשרים מסוגים שונים, מנהרות וגדודי גישור סער הערוכים על גדות התעלה). היעדר בניית תשתיות דומות בחזיתות אחרות היא ההוכחה הניצחת שעיקר מעייניה של מצרים נתונים להתכוננות למלחמה מול ישראל ואילו שאר האיומים - טורקיה, אירן ואתיופיה - הם זניחים בעיניה.  </div> <div> <br/> </div> <div> ב. מניתוח מועדי בניית מערכות התשתית הצבאית עולה כי ההחלטה על התעצמות הצבא והצי נפלה עוד בימי הנשיאים מובארכ ומורסי. באותם ימים כל האיומים החדשים לא היו קיימים. הנשיא הפעלתן א־סיסי, הוא רק המוציא לפועל [35] של החלטות שנפלו עוד בטרם "נופחו" האיומים החדשים על מצרים. </div> <div> <br/> </div> <div> ג. השקעת מיליארדי דולרים בנמל גדול מאוד בא־נגיילה שבמערב מצרים, כאשר הנכסים הימיים בתחום הגז מצויים מול חופי סיני ומזרח הדלתא, מצביעה על כך שמשימה מרכזית אליה מתכונן הצבא המצרי היא חסימת נתיבי השיט לישראל. </div> <div> <br/> </div> <div> את פרוט הנימוקים שלנו להערכה זו ניתן למצוא בסקירה שכתב אלי דקל [36] ובהרצאה שלו [37] בנושא. להערכתנו, אלו הן המשימות המוטלות על זרוע הים במצרים: </div> <div> <br/> </div> <div> א. להיות מוכנים למלחמה מול ישראל ולהיערך לניתוק נתיבי השיט אליה במרכז הים התיכון (הנתיב הימי העובר בין האי מלטה לטוברוק שבלוב). </div> <div> <br/> </div> <div> ב. להגן על מצרים ועל המים הכלכליים שלה.  </div> <div> <br/> </div> <div> ג. לשלוט בים האדום, כדי להגן על נתיב השיט בתעלת סואץ (ניתוק נתיב ההספקה לישראל מובטח מאליו). </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font>  סיכום </font> </b> <br/> </div> <div> הערכות המצב האסטרטגיות של צה"ל בעבר התבססו בעיקר על עוצמות צבאיות (ספירת כלי נשק ומסגרות לוחמות) יבשתיות ואוויריות והשערות באשר ליעדים המדיניים של ארצות ערב. הנסיונות בעבר לשלב בהערכת המצב הלאומית את מרכיב בניית מערכות התשתית נכשלו. כתוצאה מכך לאמ"ן היו כשלים מהותיים הן בהבנת המתרחש בהווה והן בחיזוי העתיד [38]. הערכת מצב צבאית הנתמכת על ספירת אמצעי לחימה בלבד אינה ממוקדת וכוללנית מידי. אמצעי הלחימה כשלעצמם יכולים לשמש הן להגנה הן להתקפה: הם יכולים להיות מופנים לזירות שונות וכן לשימוש בזירה הפנימית בבחינת "ראו נא את גודל הנבוט" ואל תתחילו אתי. </div> <div> <br/> </div> <div> ניתוח הקרקע ובניית מערכות התשתית שמה את תוכניות היריב ומשאלותיו "על המפה". כמובן, כדי לקבל תמונה מאוזנת יש לעקוב גם אחר היערכות הכוחות, אימונים, ניתוח ההתנהלות של מנהיגים, יחסי חוץ ועוד. מכל מה שמניתי, חקר התשתיות הוא הזמין ביותר לחוקר, ואם הוא נעשה כהלכה הוא גם האמין ביותר. לסיכום פסקה זו ניתן לומר שאם עוקבים אך ורק אחרי רכש צבאי, מקבלים מענה על שאלת האיום הפוטנציאלי, אך אם חוקרים את פיתוח התשתיות הצבאיות מקבלים תשובה מה הכוונות הבסיסיות של היריב. חקר הגורמים הנוספים שמניתי יכול לספק הערכה מתי היריב מתכונן לממש את הכנותיו. יש לזכור כי תחום זה של המועד הוא תחום חמקמק וגופי מודיעין גדולים בעולם שוגים בו שוב ושוב. על מקבל ההחלטות להיות מודע לכך ולכלכל צעדיו בהתאם.   </div> <div> <br/> </div> <div> חוקרי הצבאות באקדמיה מגיעים ברובם אחר שירות באגף המודיעין. שם קיימת עדיין, ככל הנראה, המסורת של חוסר מיצוי הפוטנציאל הטמון בחקר מערכות תשתית. זו לדעתי הסיבה המרכזית שהערכות המצב, כמו זו שלפנינו הדנה בנושא ההתעצמות הימית, דנה בנושא במנותק מפיתוח התשתית.  </div> <div> <br/> </div> <div> הגיעה העת שהמוסדות האקדמאיים בארץ, ייחשפו למידע שניתן להפיק מצילומי אוויר ויעשו בו שימוש בשלל נרחב של נושאים, למשל: חקר ההיסטוריה הצבאית החל מראשית המאה ועשרים; ניתוח הכלכלה בארצות ערב; מעקב אחר התפתחות תנאי החיים ויחסים בין עשירים לעניים; יציבות השלטון; והעיקר: הערכות מצב לאן צועדות המדינות הסובבות אותנו.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> הערות </font> </b> </div> <div> [1]. עקב מחסור בצילומי לוויין אין אפשרות לקבוע מתי בדיוק החל התהליך. </div> <div> [2]. את האפשרות להגן על נתיבי השיט בים האדום איבדנו בעת חתימת הסכם השלום. </div> <div> [3]. המרכז הוקם בינואר 2016 באוניברסיטת חיפה והוא מתמקד בלימוד ומחקר של סוגיות מרכזיות גיאופוליטיות, תוך בחינת היבטים ביטחוניים, משפטיים, מדיניים וכלכליים, והשפעתם על ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל. </div> <div> [4]. http://hms.haifa.ac.il/index.php/he/annual-reports-hebrew </div> <div> [5]. https://drive.google.com/file/d/19_7OCNIB8Qr70Sd9ZHj6aIakhJMwKxnR/view מאת שלמה גואטה, אל"מ בדימוס. שירת בעבר מודיעין חיל הים וכיום משמש כחוקר נלווה במרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית. </div> <div> [6]. רוב עסקאות הרכש פורסמו בצורה מפורטת, כבר במהדורה 2017/2018 של הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישראל. </div> <div> [7]. סד"כ, היערכות, אימונים, מאבקי כוח, בריתות צבאיות ויחסים בינלאומיים. </div> <div> [8]. פסקה זו נכתבה ע"י אלי דקל. </div> <div> [9]. יפתח ש.שפיר וקשיש פרפיאני. עדכן אסטרטגי כרך 19 גיליון 3 אוקטובר 2016. https://strategicassessment.inss.org.il/articles/%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%A9%D7%AA/ </div> <div> [10]. עקב מחסור בצילומי לוויין אין אפשרות לקבוע מתי בדיוק החל התהליך. </div> <div> [11]. קצב מילוי האגם תלוי ברצונה של אתיופיה, על כך נסוב כיום עיקר הסכסוך בין המדינות.  </div> <div> [12]. דקל אלי, "התעצמות צבא מצרים אינה בגלל הסכר באתיופיה", 1.12.2019 http://www.dekelegypt.co.il./191201 </div> <div> [13]. יצוין כי כבר במהלך מלחמת העולם הראשונה צילמו הגרמנים מהאוויר את כל ארץ פלשתינה (ארץ ישראל) בהיותה זירה צפויה ללחימה ניידת. </div> <div> [14]. פרטים על הספר ותוכנו ניתן למצוא באתר האינטרנט "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור http://www.dekelegypt.co.il./100624 </div> <div> [15]. איני רואה סיבה מדוע חיל האוויר לא יפרסם צילומי אוויר של סיני שבוצעו במלחמת קדש.  </div> <div> [16]. המדובר בצילומי הלוויין LANDSAT שנמכרו באופן חופשי.  </div> <div> [17]. האסכולה הגרמנית הכניסה בסוף המאה ה-19 הכניסה את השיטה החשובה של "היתכנות", שהתקבלה חלקית ועדיין היא אינה מגיעה לרמת הדיוק של צילומי האוויר.  </div> <div> [18]. https://drive.google.com/file/d/19_7OCNIB8Qr70Sd9ZHj6aIakhJMwKxnR/view </div> <div> [19]. לפרסומי הערכת המצב השנתית יש דפוס קבוע של פרסום. בסוף הדו"ח מופיעות 10 המלצות המהוות למעשה את עיקרי הערכת המצב.  </div> <div> [20]. הפרויקט של נשיא מצרים "התעלה החדשה" הוא למעשה הארכת "מחלף אל באלח", בו הייתה תנועה דו סיטרית של אוניות עוד מקדמת דנא, בעוד 35 קילומטרים. תוספת הקטע בו מתאפשרת תנועה דו סיטרית, מגדילה את כמות האוניות העוברות בתעלה בזמן נתון אך כמובן אינה מכפילה אותו. למעשה כיום התנועה החד סיטרית היא בקטעים שאורכם הכולל מגיע לפחות ל־96 ק"מ כבעבר.   </div> <div> [21]. אמנם אוניות שטות בנתיב החדש, אבל אורכו הוא 35 ק"מ בלבד מתוך 72 הקילומטרים המתוכננים. גם העבודות להרחבת הנתיב, לרוחב המתוכנן והעבודות לייצוב הגדות רחוקות מלהסתיים. </div> <div> [22]. כגון המסגד הגדול בעולם, ערים ללא תושבים כגון העיר איסמעיליה החדשה, עיר בירה גרנדיוזית שבנייתה מדשדשת וחלק מהמשקיעים בה כבר נטשו אותה. </div> <div> [23]. כתוצאה מכריית התעלה נותק קו מסילה הברזל לסיני דבר שפוגע בהכנסות מנמל המטענים בפורט פואד ובפיתוח סיני. נגרמו גם נזקים כבדים אחרים שלא כאן המקום לפורטן.  </div> <div> [24]. המיזם העצום באמת של פתיחת "הנתיב הצפוני" לאורך החוף הצפוני של רוסיה שינה את המשוואה של התעבורה הימית בכללותה שלא לטובת תעלת סואץ, וישנם גורמים נוספים שלא כאן המקום לפרטם. </div> <div> [25]. power new of growth The, modernization navy s’Egypt, 2019, 1 February, Gamal Mahmoud east-middle-thein-power-new-of-growth-the-modernization-navy-egypts/net.navalnews </div> <div> [26]. מחמד ג'מאל דיווח בזמנו בקול תרועה כי המצרים מתקדמים מאוד בבניית הכור הגרעיני בדבעה שממערב לאלכסנדריה. בפועל לא כור ולא נעליים – מדובר בבניית מתקן להתפלת מי ים. </div> <div> [27]. "וכל התיאוריה של דונאלד קורסת בהיתקל בהערה הזאת" - כתב אז'ן יונסקו במחזה "זמרת בעל קרחת". </div> <div> [28]. לדוגמה: האם הוצמד לנמל כוח נחתים, עם המגורים, מגרשי מסדרים ומתקני אימונים שלהם? </div> <div> [29]. ויקיפדיהhttps://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%99%D7%9D_%D7%4%D7%9E%D7%A6%D7%A8 </div> <div> [30]. הרצאה של אלי דקל בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=MPO9_ylsQ_4&amp;list </div> <div> [31]. השערות ולא הערכות כי המחבר לא מביא כל תימוכין לקביעותיו ולכן הן נותרות בגדר השערות.  </div> <div> [32]. קשה מאוד לקבל כי חקר הצי של פרעה רעמסס השני, אשר הביס "עמי הים", או חקר הצי של מחמד עלי, אשר התמודד עם הצי הטורקי באמצע המאה ה-18, יתרום תרומה ממשית להבנת הזירה הימית של ימינו. </div> <div> [33]. בתאריך 09.02.2020 התבשרנו על עסקת נשק עם איטליה לרכישת שתי פריגטות מדגםFREMM בשווי 1.2 מיליארד יורו, וכן על משא ומתן לרכישת 4 פריגטות נוספות מדגם זה ועוד 20 ספינות סיור בשווי כולל של 10 מיליארד יורו. https://nziv.net/41057/ </div> <div> [34]. כן, עובדות ולא השערות הנסמכות על ימי הזוהר בימי מוחמד עלי... </div> <div> [35]. בתוקף תפקידיו הבכירים הצבא, סביר להניח כי היה שותף פעיל בגיבושן של תוכניות אלו. </div> <div> [36]. http://www.dekelegypt.co.il./200114 </div> <div> [37]. https://www.youtube.com/watch?v=MPO9_ylsQ_4&amp;list </div> <div> [38]. ראו ספרו של אלי דקל "מודיעין תלוש מהקרקע". פרטים על הספר ותוכנו ניתן למצוא באתר האינטרנט של "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור http://www.dekelegypt.co.il./100624  </div> <div>   </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> Thu, 05 Mar 2020 12:27:08 GMT https://www.dekelegypt.co.il/200305 מצרים כללי ומערכות תשתית,צבא מצרים,המודיעין החזותי thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/200219 המאמר סוקר את התפתחות מאגרי הדלק של צבא מצרים מאז מלחמת יום הכיפורים. המאמר מצביע על העובדה שכבר מיד לאחר חתימת הסכם השלום, מצרים בנתה מאגרי דלק צבאיים בנפח העולה על צרכי הכוחות המותרים לשהות בסיני על פי הסכם השלום. מאגרי בדלק הצבאיים שנבנו בסיני עד שנת 2007 היו בקיבולת של כ־20 מיליון ליטר וכיום הם עומדים על כ־180 מיליון ליטר. עיקר הרחבת המאגרים נעשתה לאחר שנת 2015. בניית מאגרי הדלק הצבאיים בסיני היא, לדעת המחבר, חלק ממהלך מצרי כולל להכשיר את זירת הלחימה בסיני למלחמה כוללת מול ישראל <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2282%D7%A9+%D7%9E%D7%A4%D7%AA+%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%A7+%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> פורסם ב־10.12.2017. ועודכן ב־17.2.2020 </div> </div> <div data-rss-type="text"> במסגרת סדרת הדיווחים שלי בנושא "הכר את שכניך ודע כמה הם דואגים לפיתוח סיני ולרווחת תושביו", הרי לפניכם כמה פרטים מה עושה מצרים לרווחת חייליה ולשיפור יכולותיהם הצבאיות בסיני...  <div> <br/> </div> <div> לאחר מלחמת יום הכיפורים, בינואר 1974, נחתם הסכם הפרדת כוחות בין ישראל למצרים. עיקרו של ההסכם היה, שישראל תסיג את כוחותיה מארץ גושן, אשר במערב תעלת סואץ, לקו הנמצא לאורך כביש הרוחב, כ-20 ק"מ ממזרח לתעלה. מצרים תקבל רצועה ברוחב של כ- 10 ק"מ ממזרח לתעלה, ובה תחזיק כוחות צבא מדוללים בהיקף שלא יעלה על 7,000 חיילים ו-33 טנקים. במרווח של כ-10 ק"מ בין הצבאות הוקם אזור חיץ בפיקוח האו"ם. עוד בטרם יבשה הדיו מהמסמך, ניגשה מצרים לבניית תשתית צבאית למספר דיביזיות. תשתית זו כללה מערך ביצורים משוכלל שכונה אז "המוצבים הפרפריים" (פרטים בספרי "מודיעין תלוש מהקרקע עמוד" עמוד 56-65) ומערך לוגיסטי שכלל מצבורים תת־קרקעיים לדלק, מאגרי מים, ובתי חולים שדה תת־קרקעיים.  </div> <div> <br/> </div> <div> לאחר הסכם ההפרדה, הגיע הסכם הביניים ובו קיבלו המצרים נתח נוסף מסיני, עד שלבסוף הגיעו הצדדים להסכם שלום, שנכנס לתוקפו ב־25 באפריל 1979. בנספח הצבאי להסכם הוטלו על המצרים הגבלות שונות שעיקרן לצורך ענייננו: אפשרות להחזיק בסיני דיביזיה ממוכנת אחת, ולבנות עבורה מתקני תשתית המיועדים לתחזק כוח צבאי בהיקף זה בלבד. המצרים לא בזבזו את זמן, ועד שנת 2007 הם בנו שרשרת ארוכה של מתקנים לוגיסטיים. וביניהם 9 אתרים מרכזיים לאחסון דלק במכלים תת־קרקעיים. הקיבולת של אתרי האחסון שונה בין אתר לאתר החל מ- 280,000 ליטר וכלה ב־5,000,000 ליטר. סה"כ נבנו בתקופה זו בצפון סיני (מאמר זה אינה כולל את המתרחש בדרום סיני) מאגרי דלק בקיבולת כוללת של כ־20,000,000[2] ליטר. כמות דלק שכזו יכולה לתספק בשעת חירום 3-4 דיביזיות ממוכנות/משוריינות! </div> <div> <br/> </div> <div> בין השנים 2007-2010 הורחב אחד ממתקני האגירה המרחביים של כוחות היבשה בסיני ב־560,000 ליטר. כמו כן נבנה, באזור סרפאום-מזרח שבסיני, מתקן תת־קרקעי גדול לאגירת דלק בקיבולת משוערת של כ־25,000,000 ליטר. להערכתי מתקן זה הוא חלק ממערכת אסטרטגית לאספקת דלק למצרים בשעת חרום[3]. בנייתו של המאגר הגדילה ב-130% את מאגרי הדלק התת־קרקעיים בסיני, כך שבשנת 2010 הייתה הקיבולת הכוללת של מאגרי הדלק התת קרקעיים בסיני כ־46,000,000 ליטר.  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2167%D7%A9++319-6ed410a2.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> לאחר שנת 2010 ועד היום המשיכו המצרים בתנופת הרחבת מאגרי הדלק בארמיות השדה. בתקופה זו נבנו במתקנים המרחביים 18 מכלים תת־קרקעיים בקיבולת כוללת של 18,000,000 ליטר. הרוב המכריע של העבודות נעשה באתרים הקיימים, וכמעט שלא נבנו אתרי אחסון חדשים.  </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2280%D7%A9+++46+%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8+%D7%93%D7%9C%D7%A7+%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%99.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> מראשית שנת 2015 נבנה באזור כוברי, בגדה המזרחית של תעלת סואץ, מאגר דלק אסטרטגי תת־קרקעי בקיבולת משוערת של כ־120,000,000 ליטר. המאגר הוא חלק ממערכת מאגרי דלק אסטרטגיים הנבנית במצרים מאז שמוחמד א־סיסי תפס את השלטון במצרים.[4] בנייתו של המאגר בסיני הסתיימה במהלך שנת 2017.  </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2273%D7%A9+++518+++%D7%93%D7%9C%D7%A7+%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%99-dcc99ac6.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> לסיכום, כיום מצויים בסיני מאגרי דלק תת־קרקעיים בקיבולת כוללת של כ־180,000,000 ליטר. כמות דלק זו היא הרבה מעבר לצרכי כוחות היבשה של צבא מצרים, כך שאין ספק כי בניית המאגר האסטרטגי בגדול בכוברי נועדה לשרת את כלל צרכי צבא מצרים, ובעיקר את חיל האוויר המצרי המפתח שדות תעופה צבאיים בסיני[5]. אני משער, כי המצרים לא יסתפקו רק בשדות התעופה הצבאיים שהוכשרו ברפידים ובאל עריש והם יבנו/ירחיבו שדות תעופה נוספים. כך או כך בעשור האחרון הוכפלה מערכת אגירת הדלק בסיני לצרכים צבאיים פי תשעה. מערכת זו מאפשרת למצרים בעת חרום אחזקת צבא גדול בסיני והפעלת סד"כ אווירי מסיני ללא צורך בשיירות ארוכות של מכליות דלק המצטופפות בגשרי/מנהרות תעלת סואץ. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בנוסף למה שמניתי לעיל, יש בסיני מערכת גדולה ומסועפת של מאגרי נפט ודלק אזרחיים, כגון חוות המכלים בראס סודר ובאבו רודיס.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2276%D7%A9+%D7%93%D7%9C%D7%A7+%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99+%D7%A0%D7%98%D7%95+%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> הערות </b> </div> <div> [1]. המאמר נכתב על בסיס צילומי הלוויין של Googel Earth. מערכת זו אינה מספקת צילומים עדכניים של כל סיני, כך שאפשרי בהחלט שישנם עוד מתקנים חדשים לאגירת דלק שלא מניתי.     </div> <div> <br/> </div> <div> [2]. לאחרונה כרו המצרים מנהרה מתחת לתעלת סואץ באזור איסמעיליה. במסגרת העבודות פורק מאגר דלק בקיבולת של 5,000,000 ליטר, כך שכיום נותרו בסיני, מסדרת מאגרים זו, רק 8 אתרי אחסון בקיבולת כוללת של כ15,000,000 ליטר בלבד.    </div> <div> <br/> </div> <div> [3]. בעוד שמאגרי הדלק הצבאיים הם לשימוש הבלעדי של הצבא, המאגרים האסטרטגיים הם לשימוש המדינה, כלומר לוקחים מחשבון את כלל צורכי המדינה הכוללים גם את המשק האזרחי, התעופה וכיו"ב.  </div> <div> <br/> </div> <div> [4]. פירוט המערכת האסטרטגית לשעת חרום ראו מאמר "מצרים אוגרת דלק ליום סגריר" באתר  זה http://www.dekelegypt.co.il./200216 </div> <div> <br/> </div> <div> [5]. ראו מאמר "פיתוח 15 שדות תעופה צבאיים במצרים" http://www.dekelegypt.co.il./191203 </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> Wed, 19 Feb 2020 07:18:46 GMT https://www.dekelegypt.co.il/200219 מצרים כללי ומערכות תשתית,צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/200216 המאמר מונה הקמתם של שמונה אתרים לאחסון אסטרטגי של דלק לשעת חרום במצרים. האתרים הוקמו לאחר מלחמת יום הכיפורים. מניתוח המיקום של אתרי האחסון, המחבר מגיע למסקנה כי מצרים מכינה עצמה, בעיקר למלחמה מול ישראל. לעומת זאת אל מול אויבים אפשריים כגון טורקיה או לוב היא אינה מקימה תשתיות דומות. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2272%D7%A9+%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%99+%D7%93%D7%9C%D7%A7+%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%A0%D7%91%D7%A0%D7%95+%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8+%D7%99%D7%95%D7%94%D7%9B.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> המאמר פורסם במרץ 2018. עדכון חלקי 01.07.2020 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <b> <font> הקדמה </font> </b> <div> במצרים קיים משק דלק מאוד מפותח הכולל שדות נפט וגז, כ-10 בתי זיקוק, רשת ענפה של צינורות להובלת נפט גולמי ותזקיקים, ומתקנים רבים מספור של אגירה וחלוקת דלק לצרכי היום יום של המשק המצרי. לצד המערכת האזרחית הפועלת במצרים בעת שגרה קיימת מערכת לאומית לאגירת דלק לשעת חרום. המערכת לשעת חרום מתבססת על המערכת הפועלת בשגרה ובנוסף הוקמו במצרים שרשרת של מאגרי דלק אסטרטגיים תת קרקעיים המיועדים לשימוש בעת חרום בלבד. מערכת הדלק האסטרטגית לשעת חרום היא נושא מאמר זה.   </div> <div> <br/> </div> <div> צבא מצרים מחזיק ומתפעל מערכת דלק עצמאית משלו. זו מערכת מסועפת של תחנות דלק צבאיות ביחידות ומאגרי דלק מרחביים. מאז הסכם השלום, צבא מצרים שוקד לפתח את מערכת הדלק הצבאית בסיני. פרטים על מערכת זו ראה מאמר "מערכת הדלק הצבאית בסיני"[1]. מערכת מאגרי הדלק האסטרטגיים, שחלקה נבנה גם בסיני, אמורה להשתלב באספקת הדלק לצבא בשעת חרום.   </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> רקע היסטורי </font> </b> </div> <div> עד לשנת 1972 לא היו במצרים מאגרי דלק אסטרטגיים תת־קרקעיים, למעט מאגר דלק תת־קרקעי בפנארה (על שפת האגם המר הגדול בתעלת סואץ). המאגר בפנארה נבנה עי־ידי הבריטים במלחמת העולם השנייה, והוא שימש את המצרים כמאגר הדלק המרכזי של צבאם בחזית התעלה במלחמת יום הכיפורים.  </div> <div> <br/> </div> <div> בשנת 1972, כחלק מההכנות המצריות למלחמת יום הכיפורים, הוציא נשיא מצרים אנואר א- סאדאת, צו נשיאותי מיוחד המורה על הקמה מהירה של 10 אתרים לאחסון דלק לשעת חרום ברחבי מצרים. הקיבולת הכללית המשוערת של מאגרי הדלק, שנבנו בהוראת סאדאת הגיע ל-900 מיליון ליטר דלק, ויחד עם המאגר הבריטי בפנארה עמדו לרשות המצרים ערב מלחמת יום הכיפורים כמיליארד ליטר דלק במאגרי דלק תת-קרקעיים (מספר דוגמאות ממערכת מצבורי הדלק האסטרטגיים שהקים סאדאת – ראו מספח ב') . </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> בניית תשתית דלק אסטרטגית לשעת חרום עד לשנת 2010 </font> </b> </div> <div> מאז מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 שוקדת מצרים לפתח את צבאה ואת מוכנותה למלחמה נוספת. הסכם השלום בין ישראל למצרים, שנחתם ביו המדינות בשנת 1979, לא גרם למצרים לשנות את סדר העדיפויות הלאומי, והיא ממשיכה להקדיש משאבים רבים מאוד לפיתוח ולשכלול צבאה.  </div> <div> <br/> </div> <div> מאז מלחמת יום הכיפורים ועד לשנת 2007 נבנו בגדה המערבית של תעלת סואץ 3 אתרי אחסון דלק גדולים תת־קרקעיים, במתכונת אתרי הדלק האסטרטגיים שהוקמו במסגרת ההכנות למלחמת יום הכיפורים. להלן הפרוט: </div> <div> <br/> </div> <div> א. אתר אחסון בקיבולת משוערת של כ־50 מיליון ליטר בתל אל כביר. הערכתי שהוא נועד לשמש בעיקר את הארמיה השנייה הערוכה בגזרה זו. </div> <div> <br/> </div> <div> ב. אתר אכסון בקיבולת משוערת של כ־50 מיליון ליטר בג'פרא. אתר זה זהה לאתר בתל אל כביר ולהערכתי הוא נועד לשמש בעיקר את ארמיה 3 הערוכה בגזרה זו.  </div> <div> <br/> </div> <div> ג. אתר אחסון בקיבולת משוערת של כ־100 מיליון ליטר בעג'רוד (אזור סואץ). באתר זה יש מכלי דלק מרובעים תת־קרקעיים. צורת הבנייה מזכירה מאוד את מאגרי הדלק התת־קרקעיים באזור פנארה שהוקמו במלחמת העולם השנייה, ואשר פורקו בשנת 2014. איני יודע מתי הוקם מאגר זה אך אין ספק שנבנה לפני שנת 2004. אם מאגר זה נבנה בידי הבריטים, ייתכן שכיום הוא אינו שמיש עוד.  .  </div> <div> <br/> </div> <div> סה"כ מאז מלחמת יום הכיפורים ועד לשנת 2007 נבנו באזור התעלה מאגרי דלק בקיבולת כוללת של כ־200 מיליון ליטר דלק.  </div> <div> <br/> </div> <div> פרטים נוספים על מאגרי הדלק שנבנו בחזית התעלה, בין השנים 1974-2007 ראו נספח ג' להלן.  </div> <div> <br/> </div> <div> בין השנים 2007-2010 נבנה בסיני מאגר דלק אסטרטגי נוסף בקיבולת משוערת של 25 מיליון ליטר. המאגר נבנה כ־11 ק"מ ממזרח לתעלת סואץ, באזור סרפאום. עם בניית המאגר הוכפל למעשה כושר אגירת הדלק לצרכים צבאיים בסיני[2].  </div> <div> <br/> </div> <div> מאגר זה נבנה ככל הנראה כחלק ממהלך מצרי להכפלת התשתית הלוגיסטית בסיני. יודגש, כי בסיני יש שפע של מאגרי דלק אזרחיים – רובם משמשים את תעשיית הפקת הנפט שבדרום סיני (שדות הנפט ראס סודר, אבו רודיס, בלעים). </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2167%D7%A9++319.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> ה"בום הגדול" – בניית מאגרי דלק תת־קרקעיים מאז שנת 2015 </font> </b> </div> <div> מראשית שנת 2015 מתבצעת במצרים בנייה במקביל של 4 אתרי אחסון גדולים תת־קרקעיים לדלק. הראשון והמעניין מכולם הוא מאגר הדלק, שנבנה בסיני. המאגר ממוקם בכוברי שמדרום לציר המתלה כ־2 ק"מ ממזרח לתעלת סואץ וכ־11 ק"מ צפונית מזרחית לבתי בזיקוק בסואץ (שבהם יש כמובן מכלי דלק לרוב). בנייתו של המתקן החלה לאחר פברואר 2015 ובנייתו הסתיימה בשנת 2017. באתר יש 12 מכלים בקוטר של כ־40 מטר ובקיבולת משוערת של 10 מיליון ליטר למיכל. סה"כ הקיבולת המשוערת באתר מגיעה ל־120 מיליון ליטר.  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2273%D7%A9+++518+++%D7%93%D7%9C%D7%A7+%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%99.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> בד בבד עם בניית המאגר בסיני נבנו ממערב לתעלת סואץ עוד 3 אתרים כדלקמן:  </div> <div> <br/> </div> <div> • בכתמיה, 75 ק"מ ממערב למאגר כוברי, על הדרך שבין קהיר לסואץ – נבנה מאגר זהה לזה שבכוברי, בקיבולת משוערת של 120 מיליון ליטר </div> <div> <br/> </div> <div> • באיסמעיליה, נבנה מאגר קטן יותר בקיבולת משוערת של 60 מיליון ליטר. </div> <div> <br/> </div> <div> • בספאג'ה, כ-110 ק"מ דרומית מערבית לשארם א-שיח, על הגדה המערבית של ים סוף – נבנה מאגר זהה לזה שבכוברי, בקיבולת משוערת של 120 מיליון ליטר. יוזכר כי בספאג'ה קיים מאגר דלק, שבנה סאדאת כהכנה למלחמת יום הכיפורים בקיבולת משוערת של 60 מיליון ליטר  </div> <div> <br/> </div> <div> פרטים נוספים על המאגרים ראו להלן – נספח ד' </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2271%D7%A9+%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%A7+%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> סה"כ בשנים 2015-2017 בונה מצרים מאגרי דלק תת קרקעיים בקיבולת כוללת של כ־420 מיליון ליטר דלק. בניה זו משלשת את מאגרי הדלק, שנבנו במצרים לאחר הסכם השלום. יודגש כי במקביל לבניית המאגרים התת־קרקעיים נבנות במצרים חוות מכלי דלק על־קרקעיים, הן בבתי הזיקוק והן כמתקני חלוקה אזוריים של דלק לצרכים אזרחיים – ראה להלן דוגמה של מתקן אגירת הדלק התת קרקעי בכותמיה, שבד בבד עם בנייתו נבנו לצידו 2 חוות אגירת דלק של חברות מסחריות. פרטים נוספים – ראו נספח ד'.   <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> סיכום </font> </b> </div> <div> למצרים יש משק דלק מפותח מאוד הכולל שדות נפט וגז, בתי זיקוק ומתקני אגירה ואחסון דלק גדולים מאוד. בניית מאגרי דלק תת־קרקעיים אינה צורך של המשק המצרי, ולהערכתי נועדה לשמש אותו לשעת חרום בלבד.  </div> <div> <br/> </div> <div> העובדה שמאז 1973 (מלחמת יום הכיפורים) בונה מצרים את מרבית מאגרי דלק תת־קרקעיים בחזית התעלה ובסיני מעידה כמאה עדים על כך, שייעודם העיקרי של מאגרים אלה הוא לשמש את צבא מצרים ליום סגריר בעת שהוא יידרש להילחם מול ישראל. המאגר, שנבנה בים סוף בספאג'ה, נועד, להערכתי, להשתלב במערך הצבאי שמצרים בונה להגנה על נתיב השייט בתעלת סואץ ובים האדום.  </div> <div> <br/> </div> <div> בשנתיים האחרונות עוסקת מצרים בקדחתנות בהרחבת שדות התעופה הצבאיים בסיני ובמרחב תעלת סואץ - קהיר. סביר להניח כי יש קשר בין בניית מאגרי הדלק לבין הרחבת שדות התעופה במרחב זה.   </div> <div>   </div> <div> העובדה שבשנתיים האחרונות עמלה מצרים לשלש את מאגרי הדלק האסטרטגיים בחזית סיני והתעלה, אך במקביל אינה פועלת לבניית מאגרי דלק אסטרטגיים ביתר רחבי מצרים, מצביעה, לדעתי, על כך, שמצרים רואה את המלחמה בישראל כאפשרות ריאלית, ולעומת זאת היא אינה מתכוננת "ברצינות" למלחמה אפשרית מול "אויבים" כגון; איראן, אתיופיה, סודן ולוב. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> הערות </b> </div> <div> [1]. מתוך סקירה זו צורפה למאמר הטבלה המסכמת את מאגרי הדלק הצבאי בצפון סיני – ראו נספח א'. </div> <div> [2]. ראו נספח א' </div> <div> <b> <br/> </b> </div> <div> <b> נספח א' - מאגרי דלק צבאיים בצפון סיני </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2276%D7%A9+%D7%93%D7%9C%D7%A7+%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99+%D7%A0%D7%98%D7%95+%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> נספח ב' - דוגמאות למאגרי דלק אסטרטגיים שהוקמו במסגרת ההכנות למלחמת יום הכיפורים </b> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2278%D7%A9+++644+%D7%93%D7%9C%D7%A7+%D7%97%D7%A0%D7%9B%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2275%D7%A9+++842%D7%91++%D7%93%D7%9C%D7%A7+%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%90.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> נספח ג' - דוגמא למאגר דלק אסטרטגיים שנבנה בחזית התעלה בין השנים 1974-2007 </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2279%D7%A9+++346+%D7%93%D7%9C%D7%A7+%D7%A7%D7%A6%D7%A6%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> נספח ד' - מאגרי דלק אסטרטגיים שנבנו לאחר שנת 2015  </b> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2016%D7%A9+635+%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8+%D7%93%D7%9C%D7%A7+%D7%9B%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2274%D7%A9+++659++%D7%93%D7%9C%D7%A7+%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99+%D7%9B%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2020%D7%A9+604+%D7%93%D7%9C%D7%A7+%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99+%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2277%D7%A9+++837+%D7%93%D7%9C%D7%A7+%D7%A1%D7%A4%D7%90%D7%92%D7%94.jpg"/> </a> </div> Sun, 16 Feb 2020 09:16:40 GMT https://www.dekelegypt.co.il/200216 מצרים כללי ומערכות תשתית,צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/200126 המאמר עוסק בתרגיל האסטרטגי המצרי "קאדר 2020" שהתקיים ב־15.01.2020. המאמר מתמקד בניתוח התרגול של כוחות היבשה. לדעתו של דקל, עיקרו של התרגיל היה תרגיל היסעים לניוד של מסגרות צבאיות גדולות למרחקים ארוכים באמצעות מובילים ורכבות. תרגיל מסוג זה אמור לבחון יכולותיו של צבא מצרים בהעתקת כוחות לעבר גבול ישראל או לעבר הגבול בין מצרים ללוב. לדעתו של דקל מצרים אינה נערכת להניע כוחות יבשה לעבר גבולה הדרומי עם סודן. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA+%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90+%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9C+%D7%A7%D7%90%D7%93%D7%A8.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 26.01.2020 </div> </div> <h2> מבוא </h2> <div data-rss-type="text"> <span>   </span> ב־10 בינואר פרסם דובר הכוחות המזוינים במצרים כי <font> "בימים הקרובים מבצעים חילות הכוחות המזוינים את השלב הסופי של התרגיל (קאדר 2020), בהשתתפות כל כלי הנשק שהצטרפו לאחרונה לשורות הכוחות המזוינים.  <font> </font> </font> <div> <font> בתרגיל משתתפים כל המערכים ויחידות הכוחות המזוינים בחילות היבשה, הים, האוויר וההגנה האווירית, נוסף על יחידות מובחרות של הקומנדו והצנחנים. התרגיל כולל ביצוע פעילויות פתיחה אסטרטגיות של הכוחות לכל הכיוונים האסטרטגיים של המדינה ובשני מישורי החופים של הים האדום והים התיכון. התרגיל מיועד להדגיש את הכוח והמוכנות של הכוחות המזוינים להגן על משאבי המולדת".[1] </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> ב־15 באוקטובר הסתיים התרגיל בטקס רב־משתתפים בנמל החדש של הצי המצרי שנחנך בראס בנאס. כפר הדייגים/העיירה ראס בנאס שוכנת על חוף הים האדום, כ־250 ק"מ (בקו אווירי), מצפון לנקודת הגבול מצרים- סודן. הנמל החדש נוסף על הנמל הצבאי הישן בקיים בראס בנאס עוד קודם למלחמת יום הכיפורים. נמל זה הוא אחד מששת הנמלים הנבנים כיום במצרים (הנמל השביעי, המשמש כמעגן המקורה המרכזי לצוללות בצי המצרי, נחנן כבר באוקטובר 2017).[2]  </div> <div> <br/> </div> <div> בד בבד עם חנוכת הנמל החדש, נחנך במקום גם הבסיס האווירי המשודרג. בסיס זה הוקם עוד לפני מלחמת ששת הימים, ובשנים האחרונות, כחלק ממהלך גדול להרחבת בסיסי חיל האוויר במצרים, הורחב בצורה ניכרת.[3] </div> <div> <br/> </div> <div> במסגרת חנוכת הבסיס האווירי והימי החדש התבצע בנמל תרגיל משולב של כוחות אוויר וים בהשתתפות כלי שיט רבים כולל צוללות ונושאת מסוקים מדגם מיסטרל (אחת משתי נושאות המסוקים שנרכשו עבור הצי המצרי). התרגיל המשולב כלל נחיתה בחוף, וביסוס ראש גשר בסיוע כוחות שהונחתו מהאוויר. </div> <div> <br/> </div> <div> נוסף על כל האמור לעיל התקיימה בשדה התעופה תערוכה גדולה של מטוסי חיל האוויר וכן מסדר גדול של כוחות היבשה. ניתוח מסדר זה הוא עיקר עניינו של מסמך זה. </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <h2>  מסדר[4] כוחות היבשה בשדה התעופה ראס בנאס </h2> <div data-rss-type="text"> כחלק מתרגיל "קאדר 2020" התקיים בסמוך למסלול התעופה בראס בנאס מסדר גדול של כוחות היבשה שכלל, בין היתר, שני גדודים ממוכנים של שריוניות אופניות מדגם "פאהד" ו"סואץ" המיוצרות על ידי התעשייה הצבאית המצרית, חמישה גדודי טנקים מסוגים שונים, שני גדודי חת"ם (נגרר ומתנייע), שני זוגות של טילי קרקע-אוויר מסוג צ'פראל ו־SA-3 (כלים מיושנים מסוג זה הם חלק ממערך ההגנה האווירית של כוחות היבשה), כ־40 כלי ציוד מכני הנדסי, ביניהם דחפורים ומערבלי בטון, וכ־80 מובילי טנקים. </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%E2%80%8F%E2%80%8F%E2%80%8F%E2%80%8F%E2%80%8F%E2%80%8F%D7%A4%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%97+%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%93%D7%A8+%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%A1+-+%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> מניתוח סוגי הכלים עולה כי אין זה הסד"כ של החטיבה הממוכנת הערוכה זה שנים באזור במשימת הגנה על המרחב. אין מדובר גם ביחידה הקיימת בסד"כ המצרי שהובאה למקום לצורך התרגיל ואין גם כל היגיון לבנות יחידה חדשה שתכלול את הסד"כ שעמד במסדר משום ש:  </div> <div> <br/> </div> <div> א. אין זה הגיוני לערב ביחידה אורגנית כלים מערביים מודרניים עם כלים סובייטיים עתיקים (גדוד טנקי T-62 עם טנקי אברהמס ופטון).  </div> <div> <br/> </div> <div> ב. מול שפעת הטנקים, אין אפילו סוללת טק"א אחת (יש שני חצאי סוללות שהן חסרות תועלת מבצעית).  </div> <div> <br/> </div> <div> ג. אין הסבר לשפע הכלים ההנדסיים העולה על כמות הכלים בתקן של גדוד הנדסה דיביזיוני.    </div> <div>   </div> <div> מכל האמור לעיל, אני מגיע למסקנה שאין מדובר בהבאת יחידה כלשהי לביצוע תרגיל כלשהו, אלא שעצם ההבאה של הכלים למקום הוא התרגול. כלומר מדובר בתרגיל מטכ"לי לניוד כוחות למרחקים ארוכים.  </div> <div> <br/> </div> <div> הערכה זו נתמכת בעובדה שבמסגרת התרגיל נערך במחנות מוחמד נגיב שבאזור אלכסנדריה אימון גדול, שבו עשרות רבות של טנקים תרגלו עלייה על מובילים ובסיומו, יצאו המובילים עם הטנקים לעבר יעד לא ידוע. מבחינתי, בהחלט אפשרי, שהיעד היה מחנות ראס בנאס המרוחקים לפחות 1,000 ק"מ מבסיס מוחמד נגיב. גם אם אני טועה, והיעד של הטנקים ממחנות מוחמד נגיב היה שונה, טנקי האברהמס שהשתתפו במסדר בראס בנאס הגיעו ממרחב קהיר[5] – מרחק של 750 ק"מ לפחות. נוסף על הנעת הטנקים במובילים, התקיים תרגול להנעת כלים הנדסיים ברכבת לעבר יעד לא ידוע. לראס בנאס לא מגיע קו רכבת, לפיכך הכלים ההנדסיים שבמסדר עשו לפחות חלק מהדרך על גבי מובילים. </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%9E%D7%A1%D7%93%D7%A8+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A1%D7%AA+%D7%98%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%A2%D7%9C+%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%93%D7%92%D7%9D+%D7%A8%D7%A0%D7%95.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> מהחומר הגלוי שעליו אני נשען עולה שהתקיים גם תרגיל בחציית תעלת סואץ על גשר סער צבאי מסוג P.M.P, וכן תרגילי מטה שונים ללא גייסות (תתל"ג). אומנם בכמה סרטי תעמולה נראים כוחות יבשה המבצעים תמרונים באש חיה, אך להתרשמותי מדובר "בשתילת קטעים מסרטים ישנים". </div> <div> <br/> </div> <div> <span> <font> <b> סיכום </b> </font> </span> </div> <div> במגבלות המידע החלקי שבידי, אני מעריך כי עיקרו של תרגיל "קאדר 2020" היה תרגיל הובלת גייסות לטווחים ארוכים. מצרים כידוע היא מדינה גדולה המשתרעת על שטח של 1,000 X 1,000 ק"מ. בשגרה, עיקר צבאה מרוכז במרחב קהיר-תעלת סואץ-סיני, כוח בהיקף של כשלוש דיביזיות ערוך במערב מצרים בגזרה שבין אלכסנדריה לגבול מצרים-לוב. לעומת זאת, גבולה הדרומי של מצרים חשוף כמעט לחלוטין, אך היא לא בונה שם תשתיות כלשהן (כבישים, ביצורים, מתקנים לוגיסטיים) לאיוש בזמן חירום. </div> <div> <br/> </div> <div> התרגיל הנוכחי נועד לבדוק ולשפר את יכולות מצרים לנייד כוחות למשימות אפשריות של מצרים הן לכיוון ישראל והן כלפי לוב. לדעתי, המבוססת על בניית תשתיות רחבות היקף מול ישראל והיעדר בניית תשתיות דומות בגבול מצרים- לוב, ישראל היא זו שעומדת בראש התכנונים הצבאיים של מצרים.   </div> <div> <br/> </div> <div> <b> קרדיט: נתוני הפענוח במאמר זה הם באדיבות מפענח החפץ להישאר אלמוני. </b> </div> <div> <b> <font> הערות </font> </b> </div> <div> [1]. מתוך ערוץ Nile TV Internaional 10.01.2020 http://www.nileinternational.net/hb/?p=92078 </div> <div> [2]. לפרטים על בניית הנמלים במצרים ראו את סקירתי "מצרים מפתחת תשתיות לקראת הפיכתה למעצמה ימית" http://www.dekelegypt.co.il./200114 </div> <div> [3]. ראו סקירתי "פיתוח 15 שדות תעופה במצרים - רובם לצרכים צבאיים". http://www.dekelegypt.co.il./191203 </div> <div> [4]. אני מכנה זאת מסדר ולא מפגן משום שהנשיא ופמלייתו לא טרחו לבוא ולראות את כלי הנשק אחרי המסע הארוך שהם עברו.  </div> <div> [5]. טנקי האברהמס הם הטנקים האיכותיים של הצבא המצרי. רק היחידות הערוכות במרחב קהיר - התעלה, והדיביזיה המשוריינת 21 הערוכה במחנות מוחמד נגיב, מצוידות בכלים מסוג זה. </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> Sun, 26 Jan 2020 13:19:53 GMT https://www.dekelegypt.co.il/200126 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/200114 סקירה מקיפה על פיתוח 11 נמלים צבאיים ואזרחיים בעשור האחרון במצרים. המסקנה העולה מתוך הסקירה היא, שמהלך זה קשור קשר הדוק להתעצמותה המבאית הכללית שנועדה להכינה לקראת עימות צבאי עם ישראל. פיתוח הצי המצרי יהפוך את מצרים למעצמה ימית ויאפשר לה להטיל סגר על נתיבי השייט לישראל. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2211%D7%94%D7%A0%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-72d1d9e9.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 14.01.2019 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <b> <font> מבוא </font> </b> <div> בשנת 2015, לאחר שעבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, הוא יצא ב"תוכנית לפיתוח מצרים". זוהי תוכנית גרנדיוזית שכללה פיתוח מרחב תעלת סואץ, כריית נתיב שיט נוסף על התעלה באורך 35 קילומטר ("מעקף איסמעליה"), כריית שבע מנהרות מתחת לתעלת סואץ, בניית עיר בירה חדשה שתחליף את קהיר, פיתוח סיני ועוד.   </div> <div> <br/> </div> <div> פרק נכבד בתוכנית הוא פיתוח חמישה נמלים, שלושה מתוכם בסיני ושני הנותרים בצפון מפרץ סואץ. ארבע שנים לאחר פרסום התוכנית, "יצאתי לשטח"[1] לבדוק מה מתבצע ובאיזה קצב. החלק הראשון של הבדיקה כלל את הנמלים בסיני ופורסם בדצמבר 2018.[2] בדברים הבאים אחזור על מה שפרסמתי אודות הנמלים בסיני ואפרט על אודות שני הנמלים האזרחיים המיועדים לפיתוח בצפון מפרץ סואץ.   </div> <div> <br/> </div> <div> במהלך בדיקתי התברר כי נושא פיתוח הנמלים האזרחיים הוא רק חלק קטן ממהלך גדול, שבמרכזו עומדים הקמה ופיתוח של ששה נמלים צבאיים. יוצא אם כן , שהמצרים עוסקים כיום במקביל בפיתוח אחד עשר! נמלים. מאמר זה מסכם את כלל עבודות פיתוח הנמלים הצבאיים והאזרחיים במצרים. כדי להבין את הדברים לאשורם, נלך אחורה כמה שנים.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> חיל הים המצרי ניסה לחסום את השיט לישראל במלחמת יום הכיפורים  </font> </b> </div> <div> להלן קטע מטיוטת סקירה היסטורית אודות הצי המצרי, הנכתבת בימים אלה על ידי אל"ם (בדימוס) ג.ש[3], וכן השלמות לאחר שיחות שקיימתי אתו: </div> <div> <br/> </div> <div> • בזיכרונותיו של הגנראל מוחמד עבד על ע'ני אל־גמאסי, שהיה אחד המתכננים הראשיים של מלחמת יום הכיפורים, הוא מתאר דו"ח אסטרטגי שהוגש בינואר 73 שקבע כי אחד מיעדי המערכה העתידית עם ישראל, הוא ניתוק נתיבי התעבורה הימיים שלה בים התיכון ובים האדום.  </div> <div> <br/> </div> <div> • באשר לזירת הים האדום מצין גמאסי כי: "הנימה ששלטה בישראל היתה שהנוכחות בשארם א-שיח' מבטיחה לה את חופש השיט לים סוף. היה עלינו להפחית בערך הנוכחות הישראלית שם על־ידי נוכחות ימית מצרית במקום רחוק יותר - במצרי באב־אל־מנדב - אשר בדרום ים סוף, כדי להתנכל לקווי התחבורה הימיים של הספנות הישראלית וכך למנוע את אספקת הנפט לישראל שהגיע מאיראן".  </div> <div> <br/> </div> <div> • פעילות נוספת אותה נקט הצי המצרי, היתה מיקוש ימי במצרי יובל על מנת למנוע העברת נפט גולמי משדות הנפט באבו רודס למסוף הדלק באילת. </div> <div> <br/> </div> <div> • נראה כי ההחלטה האסטרטגית לנתק את נתיבי השיט לישראל בים התיכון ובים האדום הינה הסיבה להחלטה המצרית לפרוס מאז המחצית הראשונה של שנת 73 כלי שיט (בין השאר משחתת וצוללת) בנמל לובי, כמו גם תיאומים מדיניים מול סודאן ודרום תימן על מנת שתתאפשר בעתיד פריסה של כלים מצריים (זוג משחתות וזוג צוללות) במרכז הים האדום ובדרומו. </div> <div> <br/> </div> <div> • ימים ספורים לפני פרוץ המלחמה נודע על שיגור משחתת מצרית לנמל לובי. כדי לתגבר את זו הקיימת או כדי להחליף אותה. ייתכן שלמפקדה ניתנו הוראות מבצע מעודכנות. כך או כך, משימת חסימת השיט בים התיכון הוטלה על כוח הצוללות ועל כלי שיט הגדולים שהוצבו בלוב מבעוד מועד. </div> <div> <br/> </div> <div> • הצוללות נפרסו בים, אך לא הצליחו לאתר כל אניית סוחר בדרכה ארצה. משחתת מדגם "סקורי" ניסתה אף היא להשתלב בפעילות החסימה, בהתבסס על ההנחה שטווח הפעולה של ספינות הטילים הישראליות אינו מגיע עד כדי 2000 ק"מ מבסיסם. כשהתחוורה למצרים, לאחר הפסקת האש, על פעילות של ספינת סער 4 (הגדולה יותר) במרכז הים התיכון (לרבות נוכחות ליד האי מלטה), הונחתה המשחתת המוצבת בלוב להפסיק את סיוריה. </div> <div> <br/> </div> <div> בנוסף לאמור בסקירה של אל"ם ג.ש שלעיל, התירה הצנזורה בישראל בספטמבר 2018 לפרסם את דו"ח התחקיר של סוכן הצמרת הישראלי, ד"ר אשרף מרואן ("חותל"; "המלאך") שהתקיים בלונדון בתאריך 05.10.1973. מדו"ח זה ומפרטים אחרים שפורסמו על פרשה זו מצטיירת התמונה הבאה: </div> <div> <br/> </div> <div> ב־02.10.1973 שלח הנשיא סאדאת את ד"ר אשרף מוראן ללוב, על מנת לתאם שליחתו של כוח ימי נוסף לתגבור הכוח המצרי ששהה בלוב כבר מראשית השנה. אשרף, אחרי שמילא את שליחותו, נסע ב־04.10.1973 לפריז ונפגש עם מפעיליו הישראלים. בפגישה הוא סיפר להם על המלחמה הקרבה ובאה וביקש להיפגש עם ראש המוסד, צבי זמיר. בפגישה זו, שהתקיימה ערב המלחמה (05.10.1973) בלונדון, הוא מסר פרטים רבים על המלחמה, ובין השאר "...על פי התוכנית היה על חלק מאניות חיל הים המצרי לעזוב את נמלי מצרים ולצאת לטוברוק [לוב], 36 שעות לפני פתיחת המתקפה. דבר זה הוצא לפועל וכמה משחתות מצריות וכלי שיט אחרים הגיעו כבר לטוברוק".  </div> <div> <br/> </div> <div> בספר "ניצחון בסבירות נמוכה"[4] כותב תא"ל (מיל') אלי רהב את הדברים הבאים: "...בשלהי מלחמת יום הכיפורים הנשיא סאדאת החליט לפעול נגד הרכבת הימית לישראל. חיל הים הישראלי ביצע פעולות חסימה במבואות נמלי האויב. אחר כך קודמו כוחות מערבה, כאשר: ספינת "סער 4" פעלה במרכז הים התיכון וספינות "סער 2" ו"סער 4" פעלו באגן המזרחי של הים התיכון פחות או יותר עד האי כרתים. הספינות תודלקו בלב ים גם על־ידי שימוש באוניות סוחר. ב-22 באוקטובר נוצרה הזדמנות לפגוע במשחתת מצרית מדגם "סקורי", אך עקב העובדה שהתקרב מועד הסכם הפסקת האש, הוחלט לא לפגוע הספינה המצרית. המצרים הבינו זאת והסירו את האיום על השיט לישראל" בזירת הים האדום. חיל הים המצרי מיקש את מצרי יובל (כאמור לעיל על־ידי ג.ש), ושיגר כמה פצצות טורפדו לעבר מכלית הנפט הישראלית "שמשון". הטורפדו אמנם לא פגע במכלית, אבל ממשלת ישראל הבינה את הרמז והפסיקה את השיט לישראל בים האדום.  </div> <div> <br/> </div> <div> מתוך כל האמור לעיל עולה כי כבר לפני 46 שנה חיל הים המצרי תיכנן ופעל כדי לפגוע בנתיבי השיט לישראל הן בים התיכון, והן בים האדום.   </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> הנמלים בסיני לאחר מלחמת יום הכיפורים </font> </b> </div> <div> חצי האי סיני משופע בחופים המשתרעים לאורך של כ- 700 ק"מ. כאשר צה"ל החזיר את סיני לידי המצרים, היו בסיני שני נמלים קטנים. האחד, באל־עריש, שימש בעיקר לצרכי דיג, והשני בשארם א־שיח ששימש את חיל הים הישראלי. בנוסף, היו עוד מספר מעגנים קטנים לאורך החוף שבין שארם א־שיח ובין צפון מפרץ סואץ, למשל המעגן של מפעל המנגן באבו זנימה, שהיה בו מזח גדול יחסית למעגנים האחרים. המעגנים שימשו הן לצרכי צה"ל והן לצורך הפקת הנפט משדות הנפט באבו רודיס ובלעים. את תושבי דרום סיני שימש המעגן לדייגים בעיר א-טור.  </div> <div> <br/> </div> <div> בימיו של הנשיא מובארכ יצאה מצרים בתוכנית כלכלית גדולה לפיתוח אזור תעלת סואץ כאזור סחר בינלאומי. כאחד ממרכיבי התוכנית נבנה נמל בינלאומי גדול למכולות ולמטענים בסיני, בשטח המלחה אשר שממזרח לעיר פורט פואד. לצורך בניית הנמל נחפרה זרוע נוספת לתעלת סואץ אשר קישרה את הנמל הגדול עם תעלת סואץ. כאמור, הנמל נבנה בשטח סיני וכדי לאפשר תנועת סחורות למצרים ולנמלים שבמפרץ סואץ, נסללה מסילת ברזל לאורך הגדה המזרחית של תעלת סואץ. המסילה חצתה את תעלת סואץ בק"מ ה-68 בפירדאן בגשר חדש, שבנייתו הסתיימה ב־2001 בעלות של כ־380 מיליון לירות מצריות (כ־100 מיליון דולר). מקו מסילת הברזל שקישר את הנמל למצרים החלו המצרים לסלול קו מסילת ברזל לעבר העיר אל־עריש. כך זכו תושבי סיני להתחבר שוב למצרים באמצעות רכבת.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> רקע היסטורי לנמלים במצרים לאחר מלחמת יום הכיפורים </font> </b> </div> <div> למצרים חופים לאורך של כ־1,800 קילומטר (לא כולל סיני), בהם למעלה מ־10 נמלים גדולים לסחר בין־לאומי ולהחזקת חיל הים המצרי הגדול (השישי בגודלו בעולם) ועוד כמה עשרות נמלים קטנים ומעגנים המשמשים לדיג, לתחנות כוח ולתעשיית הנפט.  </div> <div> <br/> </div> <div> בימיו של הנשיא מובארכ יצאה מצרים בתוכנית כלכלית גדולה לפיתוח אזור תעלת סואץ כאזור סחר בין־לאומי. אחד ממרכיבי התוכנית היה לפתח גם את האזור שמדרום לנמל סואץ, הכולל את נמל עדביה ואת אזור עין סוחנה, הנמצא כ־40 ק"מ מדרום לסואץ. בעת ההיא היה בו, עוד מתקופת הנשיא סאדאת, נמל גדול לנפט המיועד להידחף בצינורות לכיוון אלכסנדריה.[5]  </div> <div> <br/> </div> <div> בין השנים 2007-2010 חלה במצרים תפנית חדה ביחסה לישראל[ ], והוחלט על שורה של צעדים להגדלת עוצמתו של צבא מצרים. צעדים אלו כללו, בין השאר, הכפלת המערך הלוגיסטי - בעיקר בסיני ושורה של צעדים נוספים לשיפור המוכנות הצבאית ולהכשרת זירת הלחימה מול ישראל בסיני[ ]. במסגרת זו הוחלט, כפי הנראה, גם על הרחבה משמעותית של מספר נמלים צבאיים במצרים (ראה טבלה להלן). שלטונו של מובארכ הופל בפברואר 2011 והוא לא זכה להגשים את תכניותיו בתחום זה. אחריו עלה לשלטון, בינואר 2012, הנשיא מוחמד מורסי. זמן קצר לאחר היבחרו הוא יצא בתוכנית פיתוח מקיפה שכללה, בין היתר, את המשך פיתוח הנמלים מדרום לסואץ, ובניית נמל מודרני באל־עריש. באוקטובר 2012 זכה הנשיא מורסי לראות את ראשית עבודות הפיתוח בנמל זה. </div> <div> <br/> </div> <div> באוגוסט 2012 מינה הנשיא מורסי את עבד אל־פתח א־סיסי, לשר ההגנה ולמפקד העליון של צבא מצרים. סיסי המשיך בפיתוח תוכניותיו של הנשיא מובארכ בתחום הנמלים הצבאיים ואף החל לבצע את התוכניות ההרחבה של הנמלים הצבאיים בספאג'ה, אבו קיר וראס אל טין. בתקופה זו, ככל הנראה, החל גם תכנון של שלושה נמלים צבאיים חדשים בא-נגיילה, פורט פואד וראס בנאס.  </div> <div>   </div> <div> <b> <font> התוכנית האזרחית לפיתוח הנמלים במצרים[8] </font> </b> </div> <div> ימיו של הנשיא מורסי בשלטון לא ארכו ושר ההגנה שלו, עבד אל־פתח א־סיסי, תפס את השלטון באוגוסט 2014. סיסי, בהודעת הממשלה בפני בית הנבחרים ב־3 במרס 2016, יצא בהכרזה על "מגה תוכניות לפיתוח מצרים". בהכרזה זו נמסרו גם התוכניות לפיתוח חמישה נמלים אזרחיים, (שלושה בסיני ושני נמלים במצרים),כדלהלן: </div> <div> <br/> </div> <div> א. המשך העבודות לפיתוח נמל אל־עריש (שהחלו בשנת 2012 בימי שלטונו של הנשיא מוחמד מורסי). נמל זה מיועד לשמש כנמל מטענים כללי.  </div> <div> <br/> </div> <div> ב. הרחבת נמל א־טור, הבירה המנהלית של דרום סיני, לנמל מטענים כללי. </div> <div> <br/> </div> <div> ג. בניית נמל למכליות הנפט בצמוד לנמל המטענים והמכולות במזרח פורט פואד (סיני). </div> <div> <br/> </div> <div> ד. הרחבת נמל הדשנים באל־עדביה (מצרים). </div> <div> <br/> </div> <div> ה. הרחבת נמל הנפט בעין סח'נה (מצרים). </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> ומה קורה היום – כארבע שנים לאחר פרסום התוכניות?  </font> </b> </div> <div> <b> הרחבת נמל אל־עריש. </b> נכון לנובמבר 2019, נראה כי שובר הגלים בנמל שהיה באורך של כ־200 מטר הוארך בכ־1,150 מטר נוספים. כמו כן מבוצעות עבודות עפר לייבוש הים ולבניית מזח שאורכו מגיע כיום ל-420 מטר. העבודות לבניית המזח נמשכות בקצב איטי.   </div> <div> <br/> </div> <div> בשנת 2012, בעת שהחלה הרחבת נמל אל־עריש ע"י הנשיא מוחמד מורסי, שימשה אל־עריש כנמל וכעורף הכלכלי של רצועת עזה. עקב הסגר הימי של צה"ל על רצועת עזה, הפכה אל־עריש לצינור האספקה העיקרי שלה: החל מסחורות "כשרות" שעברו במעבר הגבול ברפיח, וכלה בשפע של נשק וציוד צבאי אחר, שעבר בעשרות המנהרות אשר מתחת למעבר רפיח. לא אופתע לשמוע כי סירות הדיג בנמל אל־עריש נטלו חלק פעיל ב"חגיגת" ההברחות. אם ברצועת עזה יש כיום עשרות אלפי כלי נשק מיובאים, סביר להניח שמרביתם עברו את אל עריש.  </div> <div> <br/> </div> <div> המצב כיום שונה: שלטונו של א-סיסי הוא הראשון שנלחם באמת[10] בתופעת הברחות הנשק לרצועה, על־ידי החרבת המנהרות. גם את מעבר הגבול "הכשר" בין מצרים לרצועת עזה הוא סוגר לעיתים מזומנות, בהתאם ליחסיו המורכבים עם הנהגת החמאס ברצועה, כך שהצורך בהרחבת נמל אל־עריש הצטמצם מאוד.  </div> <div> <br/> </div> <div> למצרים אין כיום תוכניות לפיתוח החלק המזרחי של סיני, כך שמאליה עולה השאלה מדוע מצרים ממשיכה לפתח את הנמל באל־עריש? אין בידי תשובה חד משמעית, אך יתכן שהעובדה שמאז פברואר 2014 מתנהלות העבודות לאיטן מצביעה על כך שהשלטון המצרי הנוכחי לא רואה כל צורך דחוף לסיים את העבודות.  </div> <div> <br/> </div> <div> כפי שעולה ממאמרים רבים שפרסמתי, מצרים בונה בקדחתנות תשתית צבאית בסיני המכוונת לעימות צבאי אפשרי עם ישראל. סביר שחיל הים המצרי משולב בתוכניות אלה, והרחבת הנמל באל־עריש תשרת גם את צרכי חיל הים המצרי ותתרום להגברת יכולותיו במערכה העתידית.    </div> <div> <br/> </div> <div> תשובה לתהיות שלי בסעיפים שלעיל ניתנה ביולי 2019, עת פורסם צו נשיאותי של נשיא מצרים[11] המפקיע את הנמל לטובת צבא מצרים. בכתבה שפורסמה בערוץ הטלוויזיה הערבי "אל גז'ירה"[12] תחת הכותרת "עקירה חדשה של תושבי סיני על ידי סיסי", נמסר כי נשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי פירסם החלטה פומבית להעביר את השליטה בנמל אל־עריש לכוחות המזוינים, ותושבי סיני רואים בכך "עקירה חדשה". בדברי הפרשנות בכתבה נאמר כי עקירה זו של תושבי סיני מאדמתם היא חלק ממהלך כולל שבו צבא מצרים מנשל את התושבים מאדמתם. בין היתר נושלו גם תושבי פתחת רפיח ותושבי סובב שדה התעופה באל־עריש[13] שבתיהם נהרסו עד היסוד ללא תמורה. </div> <div> <br/> </div> <div> ניתוח צילום לוויין מיוני 2019 מעלה כי נמל אל עריש, שמזה למעלה ממאה שנה משמש כנמל דייג, חדל לשמש את הדייגים. ספינות הדייג פונו מהנמל לאתר לא ידוע. ככל הנראה בגלל הצו הנשיאותי המפקיע את הנמל וסביבתו לטובת הצבא המצרי. התוכנית כוללת בין היתר: </div> <div> <br/> </div> <div> • קביעה כי "נמל אל־עריש שבצפון סיני וכל המתקנים שלו, וכן כל קרקע או מתקנים אחרים הנדרשים על ידו, ייחשבו ככלי עזר ציבורי, למעט אתרים צבאיים המנוצלים להגנת המדינה". </div> <div> <br/> </div> <div> • "העברת התלות בנמל אל־עריש, והקצאה מחדש של כל האדמות הסובבות את הנמל עבור עבודות הפיתוח של הכוחות המזוינים, בשטח של 371 דונם". </div> <div> <br/> </div> <div> • קביעה כי הרשות הכללית של האזור הכלכלי של תעלת סואץ (הממשלה) תממן ותנהל את הפיתוח, הניהול וההפעלה של נמל אל־עריש, ומשרד הביטחון ימלא את חובותיו של אזור הנמל. </div> <div> <br/> </div> <div> בצילום לוויין מנובמבר 2019 נראה כי הדייגים שבו לנמל, יתכן בעקבות לחץ על המושל הצבאי ששינה דעתו. תפיסת הנמל בידי הצבא לא גרמה בשלב זה להאצת עבודות הבניה והן ממשיכות להתנהל בעצלתיים. להערכתי בנמל הגדול המתוכנן לקום במקום יהיה די מקום גם לצבא וגם למערכת הסחר האזרחית.  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97+%D7%A0%D7%9E%D7%9C+++++%D7%90%D7%9C+%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A9.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> פרוט עבודות פיתוח הנמלים האזרחיים ב: נמל א-טור, נמל הנפט בפורט פואד, הרחבת נמל הדשנים באל־עדביה והרחבת נמל הנפט בעין ס'חנה ראו להלן נספח א'   </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> בניה או הרחבה של נמלים עבור הצי המצרי </font> </b> </div> <div> מאז שתפס נשיא מצרים, עבד אל פתח א־סיסי, את השלטון במצרים, החל צבא מצרים במסע רכש אמצעי לחימה, ובמרכזו עומד הצי המצרי. הצי כולל כיום למעלה מ־260 כלי שיט מסוגים שונים (לעומת 65 כלי שיט בצי הישראלי) וביניהם שתי נושאות מסוקים, צוללות חדישות ועוד[14].  </div> <div> <br/> </div> <div> כחלק מהתעצמות הצי המצרי נבנים כיום שלושה נמלים חדשים בעלי מתאר אדריכלי זהה: שנים בים התיכון (א־נגיילה ופורט פואד) ואחד בים האדום (ראס בנאס). כפי שנאמר לעיל, בשנת 2019 השתלט הצבא המצרי על הנמל האזרחי הגדול ההולך ומוקם באל עריש. להערכתי בתום עבודות הבניה, הנמל ישמש הן את הצבא והן הספנות האזרחית. כמו כן מבוצעות פעולות הרחבה משמעותיות בעוד שלושה נמלים נוספים. יש לזכור כי בשעת חירום, הצי המצרי יכול לעשות שימוש גם בנמלים האזרחיים הרבים הפרושׂים לאורך חופי מצרים.  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2220%D7%A9.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> פירוט הנמלים הנבנים או המורחבים במצרים ראו נספח ב'.   <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font>  סיכום </font> </b> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2236%D7%A9+%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA+%D7%9E%D7%A2%D7%A7%D7%91+%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%A0%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-14fad075.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> פיתוח אחד עשר הנמלים הצבאיים והאזרחיים במצרים הוא, ככל הנראה, מיזם הפיתוח הגדול ביותר המבוצע כיום במצרים. מיזם זה והרכש הרב של הצי המצרי, מצעידים את מצרים לקראת הפיכתה למעצמה ימית. אני מעריך כי מדובר בהשקעה של <b> עשרות מיליארדי דולרים </b> . רובו של החלק האזרחי במיזם, למעט פיתוח נמל א־טור, קשור קשר הדוק למיזם הגדול לפיתוח פרוזדור תעלת סואץ. הכוונה במיזם זה להפוך את מרחב תעלת סואץ כמרכז סחר עולמי ולאבן הראשה בכלכלת מצרים. יחסית לקצב עבודות הפיתוח של הנמלים הצבאיים, נראה כי עבודות הפיתוח בנמלים האזרחיים מתנהלות לאיטן. כך, למשל, העבודות לפיתוח נמל הנפט הגדול בפורט פואד נמצאות בראשיתן והעבודות בנמל הדשנים באדביה "נסחבות" גם הן. אין בידי לוחות הזמנים לביצוע פיתוח הנמלים, אך להערכתי העבודות מתקדמות בקצב איטי. כך או כך, אין לדעת מתי יסתיימו והאם התקוות שמתכנני המיזם הגדול הזה יתגשמו ויחול מפנה בכלכלה הרעועה של מצרים.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מה שברור הוא שעיקר המשאבים מופנה לבנייה ולהרחבה משמעותית של שבעה נמלים צבאיים, המהווים גידול של כ־78% לעומת הנמלים הצבאיים עד לשנת 2010. המצרים עומדים לסיים את מרביתם, וארבעה מתוכם כבר פעילים חלקית. אני עומד משתאה אל מול הקצב והיקף העבודות לפיתוח הנמלים הצבאיים. לעומת הקצב האיטי שבו מתקדמות העבודות לפיתוח הנמלים האזרחיים. אינני מכיר עוד מדינות שבזמן שלום מקימות במקביל שבעה נמלים צבאיים הכוללים מתקני חוף רבים. מאליה עולה השאלה מדוע מדינה עניה, חסרת אויבים משמעותיים המאיימים עליה מבחינה צבאית, מוציאה הון עתק של עשרות מיליארדי דולרים על בניית תשתיות רכש אמצעי לחימה ועל פיתוח של תשתיות ענק עבור צבאה. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2237%D7%A9+%D7%A0%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> מזה שנים אני עוקב אחר פיתוח תשתיות צבאיות ואזרחיות במצרים ומצביע על החידושים וההתפתחויות. אני ממעיט לעסוק בשאלה מהם הגורמים שהביאו לקבלת ההחלטה לביצוע מיזם כזה או אחר. ואני מתמקד בעיקר במעקב אחר פיתוח היכולות. מיעוט העיסוק בשאלת הכוונות, אינו נובע מהסיבה שאין לי דעה בנושא, אלא מתוך הכרה שכדי לענות על שאלה זו יש להישען גם על תחומי מחקר נוספים ועל מקורות מידע חסויים שאינם עומדים לרשותי. מן המפורסמות הוא שארגוני מודיעין גדולים, בעלי שם טוב בקהילת המודיעין העולמית, כושלים פעם אחר פעם כאשר הם מנסים להעריך כוונות. לכן המלצתי לכל המשתמש בניתוחי כוונות, שינהג בהם בזהירות רבה ובמידה גדולה של ספקנות. בשל החשיבות שאני מייחס לנושא ההתעצמות חסרת הפשר של צבא מצרים בתחום הימי, אביע הפעם את הערכתי מדוע מצרים משקיעה משאבים רבים בהתעצמות הצי המצרי. בהנחה שצבא מצרים עסק בהפקת לקחים על ביצועיו במלחמת יום הכיפורים, סביר להניח כי הוא הגיע למסקנה כי זרוע הים שלו, למרות גודלה מול חיל הים הישראלי, לא סיפקה את הסחורה ולא מילאה את המשימה שהוטלה עליה לחסום בים התיכון את נתיבי השיט לישראל. גם בים האדום הביצועים היו דלים, למרות שמשימת חסימת השיט לישראל בוצעה. מסיבה זו הוחלט, כפי הנראה, לתת עדיפות לחיל הים בנושא הרכש ובניית התשתיות. ואכן, אחרי מלחמת יום הכיפורים עבר הצי המצרי "מתיחת פנים" ע"י שדרוג כלים ישנים ורכש כלי מלחמה, רובם "יד שניה" של צבאות שונים.  </div> <div> <br/> </div> <div> כאמור לעיל, בין השנים 2007-2010, בתקופתו של הנשיא מובארכ, חלה תפנית בצבא מצרים. והוחלט להעצים את המוכנות הצבאית למלחמה עם ישראל. בתקופה זו נפלה, ככל הנראה, ההחלטה להרחיב בצורה משמעותית שלושה נמלים הצבאיים בספאג'ה, אבו קיר וראס אל טין. הנשיא מובארכ הודח ושר ההגנה של הנשיא מורסי, מיודענו עבד אל־פתח א־סיסי, החל בצורה נמרצת להגשים את התוכנית להרחבת הנמלים ולהוסיף עליה נדבך נוסף בדמות תכנון שלושה נמלים חדשים בא-נגיילה, בפורט פואד ובראס בנאס.   </div> <div> <br/> </div> <div> מאז יוני 2014, עת סיסי תפס את השלטון במצרים הוא עמל ללא לאות בפיתוח צבאו ובבניית תשתיות צבאיות שרובן נבנה בסיני ובחזית קהיר – תעלת סואץ. בתחום הים הוא פעל לבניית הנמלים ואף קיבל החלטה אסטרטגית לפיה הוא רוכש עבור חיל הים (כמו ביתר החילות) אמצעי לחימה חדישים, ולא עוד כלים ישנים משופצים.  </div> <div> <br/> </div> <div> מניתוח מועדי קבלת ההחלטות להתעצמות חיל הים המצרי, עולה בבירור כי האיום העיקרי אליו נערך הצבא המצרי הוא ישראל. רוב האיומים האחרים - הגנה על שדות הגז הגדולים או לוחמה אפשרית מול טורקיה או אירן "נולדו" שנים לאחר קבלת ההחלטות להתעצמות. אני מעריך שמשימות חיל הים המצרי הן: </div> <div> <br/> </div> <div> א. להיות מוכנים למלחמה מול ישראל ולהיערך לניתוק נתיבי השיט אליה במרכז הים התיכון. </div> <div> <br/> </div> <div> ב. להגן על המים הכלכליים של מצרים מפני כל מי שינסה לצמצם את שטחם. </div> <div> <br/> </div> <div> ג. לאפשר למצרים לשלוט בים האדום, כדי להגן על נתיב השייט בתעלת סואץ </div> <div> <br/> </div> <div> בשונה או בניגוד להערכתי זו, יש חוקרים המסבירים את התעצמות הצי המצרי והפיתוח המואץ של תשתיות הנמלים בהסברים אחרים:  </div> <div> <br/> </div> <div> א. אלוף (מיל') דוד בן בעש"ט[15] טוען כי "התעצמות הצי המצרי אינה לקח ממלחמת יום הכיפורים, הצי המצרי מתעצם משום שהוא רוצה להקרין כוח של מעצמה על מדינות ערב"[ 16] </div> <div> <br/> </div> <div> ב. אל"ם בדימוס ג.ש סבור:.."ההתפתחות הימית במצרים, בשנים האחרונות, גם בהיבט של בניית נמלים חדשים וגם מבחינת התעצמותו של הצי המצרי, איננה קשורה בהכרח רק למוכנות מול ישראל, אלא יש לראות בה גם חלק ממכלול אזורי רחב יותר. </div> <div> בתקופה הנוכחית יש למצרים אתגרים ואיומים נוספים גם בזירת הים האדום (בדגש על חשש משיבוש השיט מ/אל תעלת סואץ) וגם בזירת הים התיכון מפני איומים על "המים הכלכליים" של מצרים במזרח הים התיכון , מצד מדינות כמו תורכיה ולוב. איום שהומחש בימים האחרונים (דצמבר 2019) כשהתורכים וממשלת מערב לוב חתמו על הסכם בעניין 'מים כלכליים' משותפים ביניהן"... </div> <div> <br/> </div> <div> איני יודע מהם מקורות המידע עליהם נשענים אלה החולקים עלי, ואני מפקפק במידת בקיאותם במתרחש בצבא המצרי בשנים האחרונות. כמו כן אני מוטרד מאוד מכך שהם קובעים את דעתם בפסקנות ולא טורחים להזכיר כלל את היריבות עם ישראל כגורם המשפיע על השיקולים המצריים. למרבה הצער, אין כיום מי שמתריע בפני מדינת ישראל על האיום הנשקף לשיט הישראלי בים התיכון, ומפיתוח היכולות של מצרים לחסום בזמן חרום את נתיני האספקה בים התיכון לישראל. מובן מאליו כי מאז הסכם השלום ושליטת צבא מצרים על נתיב השיט במפרץ אילת, לישראל אין כל יכולת ימית להגן על נתיב השיט שלה העובר בים האדום.  </div> <div>    </div> <div> אני מתרשם כי בשנים האחרונות גבר מאוד שיתוף הפעולה בין חיל הים לבין חיל האוויר. אני ממליץ שמומחים לזרועות אלו יפגשו ויבחנו את הנושא.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> הערה לסיכום  </b> </div> <div> מכיוון שהידע שלי בנושא ים מוגבל, העברתי את טיוטת מאמר זה לעיונו של תא"ל (בדימוס) אלי רהב. תא"ל רהב שימש במגוון תפקידים בחיל הים, פיקד על טרפדות וספינות טילים. במלחמת של"ג שימש כראש מספן ים. מאז שפרש לגמלאות, עוסק רהב בפעילות מקפת לשימור המורשת הימית. </div> <div> <br/> </div> <div> לכבוד סא"ל (בדימוס) אליהו דקל 23 בדצמבר , 2019 </div> <div> <b> נמלים במצרים </b> </div> <div> טיוטת מאמרך מ-23.12.2019 </div> <div> קראתי את טיוטת מאמרך מ-23.12.2019 והחכמתי, ולהלן התייחסותי. </div> <div> <br/> </div> <div> אני מציע לראות את בניית הנמלים כחלק מהתפיסה המצרית הרואה את מצרים כמעצמה ימית, וכמיצוי לקחים ממצבים קודמים. הבנייה וההתעצמות אינן בהכרח מכוונות נגדנו, אך לעוצמה א־סימטרית בים יכולה להיות משמעות רבה בעתיד.  </div> <div> <br/> </div> <div> מצרים יושבת על חופים ארוכים בים התיכון ובים האדום. היא מחזיקה ומפעילה בין הימים נתיב מעבר בעל משמעות כלכלית ברמה עולמית. בניית הנמלים מספקת פרנסה ומשפרת את מצב הקיום למיליוני מצרים. הצי המצרי הוא הגדול ביותר בים התיכון. הוא בונה את עצמו כך שיוכל לבצע את מרבית המשימות שעשויות להיות מוטלות על צי מלחמה - להגן על חופי מצרים ועל השיט אליה. ביכולתו למנוע מציים אחרים, וישראל בכלל זה, שימוש בים. ביכולתו להפעיל כוח פשיטה לנחיתה באיגוף ימי. </div> <div> <br/> </div> <div> הערכת האיום שהמצרים רואים מצד ישראל נותנת משקל מועט לכוח הימי הישראלי. היתרון האיכותי שהפגין חיל הים הישראלי במלחמת יום הכיפורים היה תופעה מקרית. הצי המצרי כיום מפעיל חימוש מזרחי ומערבי באיכות מהמעלה הראשונה. בצי המצרי עלתה כמות כלי הלחימה, ואילו בחיל הים הישראלי קטנה משמעותית. גם מהירות ההפלגה של הספינות הישראליות קטנה. חימוש הצוללות המצריות בטילי הרפון אמריקאים נותן להן יכולת תקיפה משמעותית ביותר. הנמלים הצבאיים מהווים מכפיל כוח ומאפשרים תדלוק, תספוק וגיחה חוזרת. בניית הבסיסים משפרת את יכולת אבטחת חופי מצרים בים התיכון. בניית בסיסים מבוצרים רחוקים מישראל מקטינה את האיום הנשקף מחיל האוויר הישראלי. ההשקעה בנמלים המרוחקים מחזקת את היכולת להפעיל סגר ימי.  </div> <div> <br/> </div> <div> הצי המצרי מרגיש ביטחון בשיטת פעולה זאת לאור הצלחתו במלחמת יום הכיפורים להפסיק את השיט לישראל בים האדום. ההיערכות בים האדום מאפשרת לחזור על ההצלחה. הנמל הצבאי באל נגיילה מקל על הגישה לנתיבי השיט לישראל וממנה בים התיכון. </div> <div> <br/> </div> <div> לסיכום, מצרים הינה מעצמה ימית הנמצאת בהתחזקות. ישראל נראית כמוותרת על צי הסוחר ומחלישה את זרוע הים נמצאת בסיכון.  </div> <div> בכל עימות בעתיד תמצא ישראל את עצמה חסומה גם בים התיכון - הלוואי ואתבדה.  </div> <div> בברכה </div> <div> <br/> </div> <div> תא"ל (בדימוס) אלי רהב </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> נספח א' – פרוט הפיתוח בנמלים אזרחיים במצרים </font> </b> </div> <div> <b> א. הרחבת נמל א־טור. </b> בפבר' 2016 הוחל בעבודות לייבוש הים ולבניית רציף חדש באורך של כ־400 מטר. עבודות העפר לייבוש הים טרם הסתיימו (נכון ליולי 2018). – ראה צילום להלן. לא מובן כלל הצורך הכלכלי בבניית הרציף החדש. למיטב ידיעתי, למצרים אין כל תוכנית לפיתוח חבל ארץ זה המצריכה את הרחבת הנמל שבמקום. מצרים בונה לאורך הגדה המערבית של הים האדום שורה של נמלים עבור חיל הים המצרי[17], אשר בשנים האחרונות – מאז שעבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים – מתעצם בקצב מואץ. יתכן שבניית הרציף החדש בנמל א־טור קשורה לתוכנית המצרית להגברת הנוכחות של הצי המצרי בים האדום.  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2227%D7%A9+842%D7%9B+%D7%A0%D7%9E%D7%9C+%D7%90-%D7%98%D7%95%D7%A8.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span>   <span> ב. נמל מיכליות הנפט, מזרח פורט פואד. המצרים עוסקים כיום בכריית התעלה שתאפשר לאוניות המיכל הגדולות להגיע לנמל החדש. הנמל ייבנה קרוב לוודאי על הגדה המזרחית של התעלה החדשה. עד עתה נחפרה תעלה באורך של כ-4.7 ק"מ וברוחב מתוכנן לכ־550 מטר. רק חלק מהתעלה החדשה מגיע כבר לרוחב הסופי והמצרים עוסקים כיום, אוקטובר 2019, בהרחבת החלק הנותר. לא ברור לי מה בדיוק עומדים המצרים לעשות בנמל זה. האם יהיה רק רציף לתחזוקה של אוניות המיכל או מקום סחר בנפט בו תפרוקנה מכליות הענק את תכולתן למכלים שייבנו בחוף, ומשם יועבר/יימכר הנפט לאוניות מיכל קטנות יותר. כך או כך, היעדר רכבת המגיעה למקום יפגע בבניית האתר ובתפעולו.   </span> </span> </div> <div> <span> <span> <br/> </span> </span> </div> <div> <span> <span> מקור מצרי[18] מציין כי בכוונת המצרים להניח קו צינורות נפט גולמי בקוטר של 12 אינץ' מפורט סעיד (פורט פואד?) לעבר התקני הנזלת הגז[19] שממערב לפורט סעיד. הכוונה היא להשתמש בקו הגז המונזל המחבר את מתקן ההנזלה עם בית הזיקוק הגדול לנפט במוסטרוד אשר נמצא בצפון קהיר. קו הגז אינו מנוצל במלוא תפוקתו כך שאפשר יהיה לנצל את הצינור גם להעברת נפט גולמי[19].   </span> </span> </div> <div> <span> <span> <br/> </span> </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2229%D7%A9+840%D7%9C+%D7%A0%D7%9E%D7%9C+%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%98+%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98+%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%93.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <b> ג.הרחבת נמל דשנים באל־עדביה. </b> באל־עדביה אשר מדרום לסואץ ישנם כיום ארבעה נמלים (מצפון לדרום): נמל דיג ומטענים כלליים, הנמל החדש לדשנים ולמוצרים פטרו־כימיים, נמל הדשנים והמוצרים הפטרו־כימיים הישן והנמל הצבאי. עוד בשנת 2011, בעת שלטונו של הנשיא מובארכ, החלו המצרים בעבודות להרחבת נמל הדשנים, ובבניית הרציף הצפוני החדש. ארבע שנים לאחר מכן החלו בבניית הרציף הדרומי. באוקטובר 2019 הסתיימה בניית הרציף הצפוני והמצרים עוסקים בבניית הרציף הדרומי.   </span> </div> <div> <span> אני משער כי התוספת הנכבדה של הרציפים המוקצים לטובת הדשנים תאפשר למצרים חלוקה מחדש של הרציפים בין נמל הדשנים הישן לבין הנמל הצבאי, לצורך הגדלת הנמל הצבאי. השערתי זו מבוססת על ההנחה שהתעצמות הגדולה של חיל הים המצרי מחייבת גם את הגדלת הרציפים, ותעשיית הדשנים באזור יכולה להרשות לעצמה לוותר על חלק מרציף הדשנים הישן לטובת חיל הים המצרי.   </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2038%D7%A9+840%D7%A4+%D7%A0%D7%9E%D7%9C+%D7%A2%D7%93%D7%91%D7%99%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> ד. הרחבת נמל הנפט בעין סח'נה </b> . עוד לפני שנת 2005 (אין תאריך מדויק יותר), בנה הנשיא מובארכ בעין סוח'נה (כ־39 ק"מ מדרום לסואץ) נמל גדול ובו שני מעגנים. המעגן הצפוני נועד למטענים כלליים ולמכולות, והוא משמש גם את מפעל הסוכר הנמצא בסמוך. המעגן הדרומי משמש לטעינת דלק ולפריקתו. לאחר אפריל 2016 הוחל בעבודות להכפלת מעגן הנפט (ראו צילום להלן). נכון לאוגוסט 2019 נראה שהעבודות לבניית המעגן הימי הסתיימו, וכיום המצרים עוסקים בבניית מתקני החוף, ובהם מיכלי אגירה ומבני מנהלה.  </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2039%D7%A9+840%D7%A2+%D7%A0%D7%9E%D7%9C+%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%A1%D7%97%D7%A0%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> <font> נספח ב' – פרוט הפיתוח בנמלים הצבאיים במצרים  </font> </b> <div> <b> א. נמל חדש באל־נגיילה. </b> מצפון לעיירה אל־נגיילה El Negaila)) - הנמצאת כ־70 ק"מ ממערב למרסה מטרוח וכ־135 ק"מ ממזרח לגבול מצרים-לוב - הולך ונבנה נמל גדול. במקביל, על החוף, נבנה מחנה צבאי המשתרע על שטח של 2X4 ק"מ לפחות. המחנה בשלבי בניה ראשוניים וכבר כיום הוא כולל כ־12 מבני מגורים לחיילים, ארבע קומות בכל אחד, מבני משרדים גדולים, מסגד, מחסני תחמושת ואגף גדול לאחסון רכב וציוד. להערכתי, הנמל החדש ישמש כבסיס עבור הצי המצרי ויאפשר לו שליטה טובה יותר על נתיבי השיט במרכז הים התיכון. הנמל צולם לאחרונה בדצמבר 2018, ואיני יודע מה מצב העבודות כיום. </div> <div> <br/> </div> <div> ריחוקו היחסי של הבסיס החדש משדות הגז הגדולים של מצרים בים התיכון וקרבתו היחסית לגבול הלובי מעידה, לדעתי, כי פני הצי המצרי לשליטה בנתיבי השיט בים התיכון. בניית הנמל במקום זה, מהווה תחליף לנמלים בלוב ששימשו את חיל הים המצרי לחסימת נתיבי השיט לישראל במלחמת יום הכיפורים. הגנת מתקני הגז בים תוטל, כנראה, על כוחות הצי הערוכים בנמלי הצי הקיימים זה מכבר בים התיכון.  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2040%D7%A9+841%D7%95+%D7%A0%D7%9E%D7%9C+%D7%90%D7%9C+%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> ב. נמל חדש בפורט פואד מזרח. </b> במוצא הצפוני של תעלת סואץ ממזרח לעיר פורט פואד מוקם מאז יוני 2016 הנמל השלישי בסדרת הנמלים החדשים במצרים. בנמל נבנים שני מזחים: האחד על שפת הים התיכון והשני בגדה המזרחית של תעלת סואץ. המזחים הם באורך של כ־900 מטר כל אחד. העבודות מבוצעות בקצב מזורז. יוזכר כי כשבעה ק"מ ממערב לנמל החדש קיים מזה שנים רבות בסיס גדול לצי המצרי בפורט סעיד.  </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2223%D7%A9+++844%D7%A1.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> ג. מעגנים חדשים בבסיס הצי המצרי אבו קיר. </b> מעיון בצילום לוויין מדצמבר 2018, עולה כי בבסיס הצי המצרי באבו קיר, כ־24 ק"מ ממזרח למרכז אלכסנדריה, מתקדמות העבודות לבנייתם של שני מעגנים חדשים. אף שהעבודות לבניית מתקני החוף טרם הסתיימו, עוגנת במעגן הצפוני אחת משתי נושאות המסוקים מדגם "מיסטרל" שנרכשו מצרפת. זהו, לדעתי, הבסיס הגדול ביותר של הצי המצרי ובמעגניו הרבים עוגנות אוניות מלחמה רבות מסוגים שונים. בין מחנות הצבא הרבים באבו קיר נמצאת גם האקדמיה לקצינים של חיל הים המצרי.  </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2041%D7%A9+841%D7%92+%D7%A0%D7%9E%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%95+%D7%A7%D7%99%D7%A8.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> ד. מעגן מקורה לצוללות בנמל ראס א־טין – אלכסנדריה. </b> באוקטובר 2017 חנך הנשיא א־סיסי את המעגן המקורה לצוללות בנמל הצבאי ראס אל טין באלכסנדריה. המיזם כולל שיפוץ נמל הצוללות הישן המשתרע על שטח של כ־85X90 מטר. מעל כל שטח הנמל נבנה גג עם מתקני שינוע, המאפשר "שליפת" רכיבים מהצוללת והסעתם למבנה תחזוקה חדש המשתרע על שטח של 105X116 מטר.  </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2078%D7%A9+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9F+%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A1+%D7%90%D7%9C+%D7%98%D7%99%D7%9F.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <span> ה. בסיס הצי המצרי בספאג'ה. </span> </span> ספאג'ה משמשת עוד מימי הנשיא סאדאת כבסיס המרכזי של הצי המצרי בים האדום, וככל הנראה שם ממוקמת מפקדת זירת ים סוף. בשנים האחרונות מבוצעות שם פעולות נרחבות לבניית תשתית צבאית, הכוללת הרחבת המעגנים הצבאיים ובניית מתקנים על החוף המשמשים במישרין או בעקיפין את הצי המצרי, כדלקמן:  </div> <div> <br/> </div> <div> <span> 1. </span> כחמישה ק"מ מדרום לבסיס הצי הישן בספאג'ה היה מזח באורך 520 מטר. לאחר שנת 2011 החלו המצרים בבניית שני מזחים: האחד באורך של כ־240 מטר והאחר, הסמוך אליו, באורך של כ־370 מטר. בניית הרציפים הסתיימה כבר בשנת 2015, ונראה כי לפחות אחד מהרציפים משמש את הצי המצרי.  </div> <div> <br/> </div> <div> <span> 2. </span> ממזרח לרציפים נמצא זה מכבר אחד משני המרכזים הלוגיסטיים של הצי. בבסיס זה מבוצעות בשנים האחרונות פעולות הרחבה שונות, הכוללות בין היתר, בניית מחסני תחמושת תת־קרקעיים ומאגרי דלק נוספים. ככל הנראה המזחים החדשים שנבנו ישמשו להטענה/פריקת של אפסניה עבור הצי. </div> <div> <br/> </div> <div> <span> 3. </span> הוכפל מחנה הקבע של הצי בספאג'ה, שבו שוכנת ככל הנראה מפקדת חיל הים המצרי בים האדום.  </div> <div> <br/> </div> <div> <span> 4. </span> בזמן כלשהו אחרי 15 במרס 2013 הוחל על שפת הים האדום בבניית מחנה צבאי השוכן כ־ 17 ק"מ מצפון לבסיס הצי. בניית המחנה הסתיימה בפברואר 2017. להערכתי, בסבירות של 60%, ישמש הבסיס מחנה קבע ליחידת קומנדו ימי בהיקף של כגדוד. </div> <div> <br/> </div> <div> <span> 5. </span> בסוף שנת 2016 הוחל לבנות בספאג'ה מאגר דלק אסטרטגי תת־קרקעי בקיבולת משוערת של כ־120 מיליון ליטר דלק. מאגר זה, שבנייתו הסתיימה באוגוסט 2017, מתווסף על מאגר בקיבולת משוערת של כ־60 מיליון ליטר דלק שנבנה בשנת 1972. המאגר הישן נבנה על ידי הנשיא סאדאת, כחלק מהכנותיו למלחמת יום הכיפורים. מאגרי הדלק האסטרטגיים נועדו לשמש את כלל צורכי הדלק של מצרים בשעת חירום. בניית המאגרים בסאפג'ה דווקא מצביעה על החשיבות שהמצרים מייחסים לבסיס הצי במקום.  </div> <div> <span> ו. נמל חדש בראס באנס. </span> בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים נבנה נמל צבאי בראס בנאס, השוכנת על חוף הים האדום, כ־92 ק"מ מצפון לגבול מצרים-סודן. הנמל היווה חלק ממערך צבאי לשמירה על גבולה הדרומי של מצרים ולשליטה על נתיבי השיט העוברים בים האדום והוא כולל בין היתר: מאגר דלק תת־קרקעי בקיבולת של כשישה מיליון ליטר, בסיס תחמושת גדול שמיועד לשמש ככל הנראה את חיל הים, שדה תעופה צבאי, בסיסי טילי קרקע-אוויר, מתקן תחזוקה מרחבי לטילי קרקע-אוויר ובו מחסנים לטילים ומחנות צבא לכוחות יבשה בסדר גודל של חטיבה. </div> <div> <br/> </div> <div> במלחמת יום הכיפורים שלח חיל הים המצרי ספינות מלחמה לעבר מיצרי באב אל מנדב. המיכלית הישראלית "שמשון" שחצתה את המיצרים, הותקפה על ידי טורפדו מצרי, לא נפגעה, אך ניסיון הפיגוע בה גרם להפסקת השיט הישראלי לאילת ולקשיים רבים באספקת נפט למדינת ישראל.  </div> <div> <br/> </div> <div> לאחר פברואר 2016 (לא ידוע מתי בדיוק), הוחל בבניית נמל חדש בראס בנאס עבור הצי המצרי. הנמל החדש נמצא כ־8 ק"מ ממזרח לנמל החדש. מדובר בנמל גדול, זהה לנמלים החדשים הנבנים עבור הצי המצרי בא־נגיילה ובפורט פואד שבים התיכון. אורכו של המזח בנמל מגיע לכ־900 מטר ועל החוף נבנים מבני מגורים ומתקני הדרכה ואחזקה של הצי.  </div> <div> <br/> </div> <div> בד בבד עם בניית הנמל החדש בראס בנאס מבוצעות עבודות להרחבת שדה התעופה שם. גם בשדה התעופה ביר אל חמה-סולום, הנמצא כ־110 ק"מ דרומית מערבית לנמל הנבנה בא־נגיילה, מתבצעות עבודות להרחבת השדה. לדעתי, ארבעת שדות התעופה הצבאיים הקיימים זה כבר במערב מצרים די בהם כדי לטפל בזליגת מחבלים ואמצעי לחימה מכיוון לוב, ולכן הפרשנות שלי קושרת את הרחבת שדות התעופה במערב מצרים ובראס בנאס עם העובדה שבאזורים נבנים בסיסים חדשים וגדולים עבור הצי המצרי. </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2168%D7%A9+%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91+%D7%A8%D7%90%D7%A1+%D7%91%D7%A0%D7%90%D7%A1-82a43b4c.jpg"/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2169%D7%A9++844%D7%9B-535db1cf.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> ז. על הנמלים הללו יש להוסיף את פיתוח נמל אל עריש שהחל כנמל אזרחי וצבא מצרים השתלט עליו כמפורט לעיל בפסקה "התוכנית האזרחית לפיתוח הנמלים במצרים". </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> הערות </font> </b> </div> <div> [1]. באמצעות סריקת צילומי לוויין. זוהי ,לדעתי, הדרך האמינה והזולה ביותר לבדיקה מסוג זה.  </div> <div> [2]. דקל, א'. פיתוח תשתיות אזרחיות במצרים. פרק שני – פיתוח הנמלים בסיני.  </div> <div> [3]. ג.ש, שירת במלחמת יום הכיפורים במפקדת חיל הים ובהמשך בצוות המודיעין של זירת ים סוף. לאחר מכן שימש בתפקידי מודיעין שונים במפקדת חיל הים. כיום הוא חוקר נלווה במרכז למדיניות ואסטרטגיה ימית בחיפה. </div> <div> [4]. "ניצחון בסבירות נמוכה", ד"ר מיכאל ברונשטיין, עמוד 421, הוצאת שרידות, רמת גן, 2017 </div> <div> [5]. קו צינורות הנפט עין סוחנה-סידי כריר שממערב לאלכסנדריה (קו סומ"ד). </div> <div> [6]. קיימות השערות מספר מדוע חלה תפנית זו, כולן לא מבוססות. בסקירה זו אני נמנע מלנתח נושא זה </div> <div> [7]. האזינו להרצאתי בנושא " פיתוח מואץ של תשתיות צבאיות במצרים" בקישור:  </div> <div> https://youtu.be/VEkK6X_n2X0 </div> <div> [8]. מבוסס בעיקר על המאמר "מגה פרויקטים לפיתוח מצרים" מאת ד"ר אחמד אבו אל־חסן זראד מיום 03.04.2016 </div> <div> http://www.sis.gov.eg/section/337/4683?lang=en-us </div> <div> [9]. כל הנשיאים שקדמו לו הרבו בהצהרות ובצעדי ראווה שונים. הנשיא א־סיסי היה הראשון שהחריב את כל המבנים של רפיח המערבית (המצרית) ובכך גדע כל אפשרות ליצירת פתחי מנהרות המוסתרות במבני מגורים. </div> <div> [10]. 17.07.2019 https://nziv.net/26434/ </div> <div> [11]. 2019 http://mubasher.aljazeera.net/news/%D8%AA%D9%87%D8%AC%D9%8A%D8%B1-%D8%AC%D8%AF%D9%8A%D8%AF-%D9%84%D8%B3%D9%83%D8%A7%D9%86-%D8%B3%D9%8A%D9%86%D8%A7%D8%A1-%D8%A8%D9%82%D8%B1%D8%A7%D8%B1-%D9%85%D9%86-%D8%A7%D9%84%D8%B3%D9%8A%D8%B3%D9%8A </div> <div> [12]. ראו מאמרי, "חצי האי סיני: מחיקת כפרים סביב שדה תעופה אל־עריש" 14.05.2019 https://nziv.net/23633/ </div> <div> [13]. לפרטים, ראו מאמרי "פרק 13 – מצרים זרוע הים, סקירה כללית וסיכום תוכניות רכש" מאפריל 2018. </div> <div> [14]. מפקד חיל הים בשנים 2004-2007.  </div> <div> [15]. הדברים נאמרו על ידו ביום עיון בנושא "הים כמשאב לאומי" שהתקיים בספריה העירונית "לדורות" בלוד ב־22.03.2018 </div> <div> [16]. בים האדום נבנים/מורחבים שני בסיסים של הצי המצרי </div> <div> [17]. https://egyptoil-gas.com/news/mashreq-petroleum-to-establish-pipeline-to-transport-oil-from-port-said-to-the-mostorod-refinery </div> <div> [18]. גז שהופך לנוזל בתהליך דחיסה </div> <div> [19]. התוכנית (בעלות של 12 מיליון דולר) נועדה לאפשר העברת 10 מיליון חביות דלק גולמי בשנה. </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> Tue, 14 Jan 2020 07:30:46 GMT https://www.dekelegypt.co.il/200114 מצרים כללי ומערכות תשתית,צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/191225 לקט אמירות מתוך הרצאה של האלוף (במיל') עמוס גלעד בנושא יחסי ישראל מצרים. בהרצאה ממשיל האלוף גלעד את מהות היחסים בין המדינות לעץ הנשען בעיקר על שורש בודד של יחסים ביטחוניים. מנגד לאמירות של גלעד טוען אלי דקל, שאין עץ ואין שורש, וכל מערכת היחסים בין המדיניות, מאז חתימת הסכם השלום, הם יחסים מאולצים. מצרים שואפת לנתק יחסים אלו, ועד שזה יתאפשר, היא מקיימת רק "יחסים בחדרי מדרגות חשוכים". <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 25.12.2019 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> ביום עיון שהתקיים ב־9 בספטמבר 2019 במרכז משה דיין באוניברסיטה תל אביב הירצה אלוף (במיל')| עמוס גלעד בהרצאה בנושא "ישראל והמזרח התיכון – מה השתנה?" ניתן לצפות בהרצאה בקישור: :https://www.youtube.com/watch?v=DggaHbWejZw   </div> <div> <br/> </div> <div> להלן כמה מאמירותיו בנושא "יחסי ישראל - מצרים": </div> <div> ..."היחס של המצרים אלינו קשה – גם היום" ..."אין לנו שגריר! ...לא כמו היום [שהשגריר א.ד.] חי מתחבא באיזה בית ושמה קוראים לו ה"שגריר". [אני מתכוון א.ד] שגרירות במרכז קהיר עם דגל ישראל!" ..."הייתה קונסוליה באלכסנדריה - כיום אין" ..."[השלום א.ד] רשמי אין בו תכנים של נורמליזציה, אבל יש בו תוכן ביטחוני עמוק!" ..."אני יכול לקבוע די בוודאות שכל הגנראלים המצריים ללא יוצא מהכלל מתעבים (הדגשה שלי א.ד] את הנספח הצבאי של הסכם השלום" ... "ההסכם מגביל את הריבונות המצרית וזה מטריף אותם" ..."התשתית של השלום עם מצרים נשענת יותר מדי על הביטחון, ואין לה יסודות אחרים. זה דומה? לעץ עם שורש אחד בלי הרבה שורשים אחרים" ..."אין יחסים נורמאליים בין הצבאות. הכל מתנהל בחשכת הלילה" ...אני מאור מאוד מאוד מוטרד מזה [שאין יחסים גלויים בין הצבאות א.ד]" ..."בשביל מה הם צריכים צי כזה? בשביל מה הם מתעצמים?" </div> <div> <br/> </div> <div> בהתייחסות ראשונה לדברים, אני סבור שהמשל שהוא מביא ליחסים בין המדינות כ"עץ עם שורש אחד" מתייחס בעיקר לשנים האחרונות בהם יש שיתוף פעולה ביטחוני, על רקע הפיגועים של הארגוניים האיסלמיסטיים בצבא מצרים. נשאלת השאלה על איזה שורש היו היחסים בין המדינות לפני שיתוף הפעולה הביטחוני? התשובה שלי היא ברורה, לא היה שורש ואין עץ! יש יחסים מזדמנים בלבד.  </div> <div> המתקיימים במחשכים, "בחדר המדרגות"...  </div> <div> <br/> </div> <div> את היחסים בין המדינות מאז הסכם השלום אפשר להמשיל לשני "פריצים": האחד איוון הרוסי, שהיה לו בן לא חוקי בשם מצרים, בן סורר שהיה עסוק רק בלשאוב כספים מאביו כספים לצורך המלחמות המטופשות שלו במזרח התיכון. לפריץ השני, בוב האמריקאי, הייתה בת מתבגרת בשם ישראל, שאף אחד בשכונה שלה לא חפץ בה. "מצרים", הבן הסורר של איוון, פתח שוב בשנת 1973 באחת המלחמות המיותרות שלו והובס. האב הרוסי שלעת עתה ירד מנכסיו, התקשה להעמידו שוב על הרגליים. כאן נכנס לתמונה האמריקאי שהציע ל"מצרים" ההולל, את בתו המתבגרת "ישראל" תמורת חופן דולרים. מאז ועד היום, בני הזוג נשואים לכאורה, אבל הם לא ממש ביחד. החתן הסורר, אוסף מאז החופה, כלי מלחמה שיאפשרו לו לצאת מהנישואים הכפויים והמשפילים. עד שירגיש שהוא נכון לצאת לסבב מלחמות נוסף, הוא מעליב את הכלה ומקווה שיום אחד היא זו שתקום ותנתק את הקשר הכפוי. </div> <div> <br/> </div> <div> אם נעזוב את המשל ונחזור למציאות אני מזמין אתכם לצפות בהרצאתי "40 שנה להסכם השלום ישראל-מצרים" בקישור: </div> <div> https://www.youtube.com/watch?v=wg4uaMFKRV4 </div> <div>    </div> <div> <br/> </div> </div> Wed, 25 Dec 2019 08:02:44 GMT https://www.dekelegypt.co.il/191225 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/191215 בשנת 2015 החלה בניית עיר הבירה החדשה של מצרים שמתוכננת להחליף את קהיר. מאז חלפו כארבע שנים ומה שבוצע לעת עתה זה בניית קריית הממשלה, בניית מתחם הנשיאותי, מספר שכונות מגורים, ומסגד גרנדיוזי. בניית העיר מתנהלת בעצלתיים וניתן לומר כי זו עדיין עיר רפאים. לפיגור המשמעותי בביצוע העבודות, ישנם השלכות הן בבריחת משקיעים, והן בחוסר שביעות רצון של תושבי מצרים, מנשיאם המבזבז כספים על מיזמי ראווה. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2175%D7%A9+%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D+%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%A8+%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 15.12.2019 </div> </div> <h2> מבוא </h2> <div data-rss-type="text"> בשנת 2015, לאחר שעבד אל־פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, הוא יצא ב"מגה תוכניות לפיתוח מצרים". זוהי תוכנית גרנדיוזית המקיפה תחומים רבים, כגון פיתוח מרחב תעלת סואץ וכריית נתיב שיט נוסף לתעלה באורך 35 קילומטר ("מעקף איסמעליה"), כריית שבע מנהרות מתחת לתעלת סואץ, פיתוח סיני ועבודות פיתוח רבות נוספות. מקום מרכזי בתוכנית הפיתוח תופסת הקמת עיר בירה חדשה למצרים. עתה, ארבע שנים מפרסום התוכנית, "יצאתי לשטח" (באמצעות מחקר בצילומי לוויין) ואני בודק מה מתבצע ובאיזה קצב.  <div> <br/> <font> </font> <div> פרק זה יעסוק בבדיקת ההתקדמות בבניית הבירה החדשה של מצרים.  </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%E2%80%8F%E2%80%8F%E2%80%8F%E2%80%8F2174%D7%A9+%D7%A2%D7%99%D7%A8+%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94+%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94+%D7%A9%D7%9C+%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> מה כוללת התוכנית לבניית הבירה החדשה? [1] </b> </font> </div> <div> בעיר החדשה יהיו 21 רבעים/מחוזות למגורים ו־25 רבעים/מחוזות ייעודיים. במרכז העיר יהיו גורדי שחקים ואנדרטה בגודל של מגדל אייפל או אנדרטת וושינגטון. יהיה בעיר פארק הגדול פי 2 מסנטרל פארק שבניו יורק, אגמים מלאכותיים, כ־2,000 מוסדות חינוך, פארק טכנולוגי, 613 בתי חולים ומרפאות, 1250 מסגדים, 40,000 חדרי מלון, פארק שעשועים שיהיה גדול פי 4 מדיסנילנד, 90 קמ"ר של חוות אנרגיה סולרית, רכבת חשמלית שתחבר אותה לקהיר. יהיה גם שדה תעופה בין־לאומי באתר המשמש כיום כשדה תעופה צבאי בשם ואדי אל־ג'נדלי. </div> <div> <br/> </div> <div> על פי התוכנית, הפרלמנט, ארמונות הנשיאות, המיניסטריונים והשגרירויות הזרות כבר יהיו בנויים בשנים 2020–2022. העלות 45 מיליארד דולר אמריקאי (במקור כתוב ביליון). המתכננים נפגשו, בין השאר, עם נציגים מהעיר אסטנה ASTANA, שהחליפה את אלמאטי ALMATY כבירת קזחסטן בשנת 1997 כדי ללמוד מניסיונם. לעיר החדשה אין עדיין שם, אבל ניתן לנחש כי היא תיקרא על שמו של היזם, נשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> הביצוע </font> </b> </div> <div> העבודות לבניית העיר החלו לקראת סוף שנת 2015, לאחר מסע פרסום גדול וסרטי אנימציה רבים המופצים במרשתת. באופן מעשי החלו המצרים להרחיב את שדה התעופה הצבאי כתמיה (ואדי אל־ג'נדלי) על ידי בניית מסלול תעופה נוסף ולצידו מתחם של מסוף נוסעים ומבני עזר לשדה האזרחי. במקביל החלו בבניית בית מלון מפואר המשתרע על שטח רחב. בית המלון "היהלום" נועד לשכן ככל הנראה את צמרת ההנהלה והמתכננים של העיר.  </div> <div> <br/> </div> <div> לקראת סוף שנת 2016 הוחל בסלילת רשת הכבישים המרכזית בעיר, ואף הוחל בבניית קריית הממשלה וכמה שכונות מגורים. בראשית אפריל 2017 הוחל בבניית קריית הנשיאות ובראשית 2018 הוחל בבניית ארמון הנשיא והמחנה הצבאי הגדול הסמוך אליו. </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2178%D7%A9++797.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <font> המצב כיום נכון לאוגוסט-ספטמבר 2019 </font> </span> </div> <div> במרכז עבודות הבנייה של העיר עומדת בניית קריית הממשלה שאמורה לרכז את כל מערך משרדי הממשלה המפוזר כיום בבניינים שונים ברחבי קהיר. זהו פרויקט גרנדיוזי המשתרע כל שטח של כ־10X8 ק"מ (כשטח של כל של גוש דן גם יחד). השטח מוקף בחומה גבוהה ובה שמונה שערים "מלכותיים". במרכז נבנו עשרה מבנים דמויי הפנטגון בארה"ב (שלושה מבנים בצורת מתומן הבנויים זה לפנים מזה). בתוך השטח שני מחנות צבא שכל אחד מהם מסוגל לאכלס כחטיבת משמר. בשטח הקריה גם נבנים מבני מגורים יוקרתיים לצמרת הממשל ויש בו כמובן מרכזי קניות ובילוי. מצילומי אוויר עולה כי בניית בנייני הממשל הסתיימה, אך המקום אינו מאוכלס. ייתכן שיש צורך בהשלמות של תשתיות כגון חשמל ותקשורת בתוך המבנים. כמה "חוקרים" בארץ סבורים, לדעתי בטעות, כי "עשרת בנייני הפנטגון" ישמשו את המטכ"ל המצרי החדש. לדעתי, חוקרים אלה אינם בקיאים דיים באופן בנייתם של מטות כלליים, ואני קובע בזאת שהקריה נועדה לצרכים אזרחיים ותשמש משכן למיניסטריונים השונים בממשל המצרי. כמובן, אפשרי בהחלט שגם תשמש את המשרדים של משרד ההגנה המצרי, אך מכאן ועד למטכ"ל חדש המרחק רב.  </div> <div>   <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2179%D7%A9+%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%9F+%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9F+%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9E%D7%94.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> בחלק הצפוני של העיר הולכת ונבנית "קריית הנשיאות". הקריה משתרעת על שטח של כ־4X3 ק"מ שככל הנראה יוקף גם הוא בחומה. במרכז הקריה נבנה ארמון גדול מאוד לנשיאות ובסמוך ממערב לו נבנה מחנה צבאי בקיבולת של שתי חטיבות לפחות. בחלק המזרחי של המתחם יש שורה של מבנים גדולים שייעודם לא ברור לי בשלב זה. בניית המחנה הצבאי מתקדמת מאוד וייתכן שהוא אף מאויש בחלקו. יתר המתחם נמצא ברובו בשלב עבודות השלד. במזרח העיר, רחוק משכונות המגורים, נבנה מסגד ענק. על פי פרסומים מצריים הוא המסגד הגדול באולם. המסגד נחנך, אך במגרשי החניה העצומים שלו לא נראות בשלב זה מכוניות.  </div> <div> <br/> </div> <div> פרט לכל אלה נבנו בעיר כמה שכונות מגורים. בנייתם של חלק מהמבנים הסתיימה זה מכבר, אך אין סימני חיים בקרבתם, למעט שכונת "שיכוני הפועלים" המאוכלסת זה למעלה משנה. ברחבי העיר נבנו כמה מרכזי קניות שחלקם נראה פעיל. ייתכן שבשלב זה הם משמשים את עשרות אלפי בוני העיר המתגוררים ברובם במחנות עבודה בקרבת אתרי הבנייה. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> סיכום </font> </b> </div> <div> ניתן לומר בהכללה גסה כי מלון "היהלום" ושיכוני העובדים הם המקום היחידי בעיר שבו יש חיים. פרט לזאת, העיר היא עיר רפאים. איני יודע אילו תשתיות חסרות כדי שמבני מגורים שבנייתם הסתיימה זה מכבר יחלו באכלוס. </div> <div> <br/> </div> <div> כך או כך, גורדי השחקים ויתר המיזמים השאפתניים נותרו "על הנייר" ומה שיש כיום למעשה זו קריית ממשלה שמשום מה אינה מאוישת, קריית נשיאות בבניה, כמה שכונות מגורים ומסגד ענק, המשמש כאנדרטה לפעלתנות היתר של נשיא מצרים הנמרץ.  </div> <div> <br/> </div> <div> מכל אלה אני מסיק כי יש פיגור רב בבניית העיר – דבר שמן הסתם תהיה לו השלכה על רצונם של משקיעים ויזמים לבנות במצרים בעתיד. אם השערתי תתממש, יהיו לכך השלכות על שביעות רצונם של אזרחי מצרים מנשיאם הפעלתן והבזבזן המפנה משאבים מופרזים למיזמי ראווה חסרי אופק כלכלי. [2] </div> <div>   </div> <div> את טיוטת מאמרי זה העברתי לעיונו ולהערותיו של מר צבי מזאל ששימש בעבר כשגריר ישראל במצרים. להלן תגובתו: </div> <div> <br/> </div> <div> </div> <span> <i> <div> <span> אלי שלום רב, </span> </div> <div> <span> קראתי בעיון. אתה אכן צודק. יש איחור רב בקידום התוכנית. הסיבות הן רבות. זו תוכנית ענק שמצרים מתקשה להשלימה הן מבחינת הניהול והן מבחינת מקורות המימון. היא מנוהלת כיום על ידי משרד השיכון המצרי והצבא ולא נראה שיש להם את היכולות הדרושות כולל בוודאי לא את היכולת לרשת את העיר ולעשות אותה "עיר חכמה". אתה זוכר שהאמירויות שלקחו על עצמם חלק גדול של המימון והבנייה עזבו אחרי זמן קצר. הסינים נכנסו אומנם אבל רק כנראה עם השקעה כארבעה מיליארד דולר בשעה שהתוכנית נעה בין 40–50 מיליארד דולר. עם זאת יש להניח שסיסי יעשה הכול כדי להמשיך ולהצליח שכן זו לאמיתו של דבר תוכנית הדגל שלו וכישלונה משמעותו אסון. </span> </div> <div> <span> בברכה, </span> </div> <div> <span> צבי </span> </div> </i> </span> <div> <span> <i> </i> </span> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> הערות </font> </b> </div> <div> [1]. ויקיפדיה באנגלית 15.07.2018 </div> <div> [2] ראו את מאמרי בנושא סלילת אוטוסטרדה בת שישה נתיבי תנועה לשארם א־שיח בקישור: http://www.dekelegypt.co.il./191110 </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> Sun, 15 Dec 2019 19:24:41 GMT https://www.dekelegypt.co.il/191215 מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/191203 סקירה מקיפה על הרחבת שדות התעופה הצבאיים במצרים ופיתוחם. רובם של שדות התעופה נמצא בסיני ובמרחב קהיר-תעלת סואץ. מכאן מסיק המחבר כי צבא מצרים נערך בעיקר לעימות עם ישראל, ולאיומים אחרים כגון איראן וטורקיה הוא אינו מייחס חשיבות רבה. המאמר מפרט את פעולות הפיתוח בדגש על הפיכת שדה התעופה האזרחי באל־עריש ל"מרחב צבאי מוגן". <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2122%D7%A9+%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97+%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 03.12.2019 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <font> <b> שדות התעופה המצרים - כללי </b> </font> <div> מצרים שימשה מרכז השלטון הבריטי במזרח התיכון והמטה הצבאי הראשי של בנות הברית במלחמת העולם השנייה. בריטניה פיתחה בה שרשרת ארוכה של שדות תעופה. מלחמת ששת הימים החלה במכה שהנחית צה"ל על שדות התעופה במצרים. הייתה זו מכה אנושה וכלקח ממנה החלו המצרים לאחר המלחמה לבנות מחסות מוגנים למטוסי הקרב/הפצצה שלהם. במסגרת זו נבנו כ־1,000 [1] דירים. כמו כן, במטרה לצמצם את הפגיעה בתעופה הצבאית המצרית נסללו מסלולי המראה נוספים בשדות התעופה ונבנו גם שדות תעופה חדשים. </div> <div> <br/> </div> <div> כיום יש במצרים כ־54 שדות תעופה פעילים. כ־41 מתוכם מוגדרים שדות תעופה צבאיים. מה שמאפיין שדה צבאי הוא הימצאותם של מתקני תשתית צבאית שעיקרם: חדר מבצעים מבוצר, מחסות מוגנים למטוסי קרב או הפצצה המכונים "דירים תת־קרקעיים – דת"קים, שרשרת של בונקרים לאחסון תחמושת, ומתקני דלק תת־קרקעיים. בדרך כלל סמוך לשדה תעופה צבאי קיים גם מוצב מכ"ם [2].  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2068%D7%A9+%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA+%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D+%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז שעבד אל־פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, מבוצעות עבודות בינוי רחבות היקף ב־12 שדות תעופה. רוב עבודות הבינוי <b> נעשות לצרכים צבאיים. </b> לצד הפעולות להרחבת התשתית הצבאית מבוצעות גם פעולות בינוי במסופי נוסעים בשדות תעופה צבאיים, במסגרת המיזם ל"פיתוח שדות תעופה משותפים לצבא ולתעופה האזרחית". הפרק שלהלן סוקר ומנתח את כלל הפעולות להרחבת שדות תעופה במצרים, ומצביע על המשמעויות הצבאיות והכלכליות הנובעות מכך. </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> פיתוח שדות תעופה משותפים לצבא ולתעופה האזרחית במצרים </b> </font> </div> <div> זה למעלה מ־20 שנה מאפשר חיל האוויר המצרי נחיתות של מטוסים אזרחיים בחלק מבסיסיו. ברבות השנים התמסדה התופעה ולפני כ־15 שנים החלו להיבנות בכמה משדות התעופה הצבאיים, מסופים משוכללים לקליטת התעבורה האזרחית ולבידוק נוסעים המגיעים אף מחו"ל. כיום יש מסופים אזרחיים ב־11 שדות תעופה צבאיים (27% מכלל שדות התעופה הצבאיים).  </div> <div> <br/> </div> <div> מאז שנת 2013 ובעיקר בשנתיים האחרונות, קיבלה תופעה זו תפנית. אם בעבר המטרה הייתה פיתוח התיירות בתוך כדי הישענות על תשתית צבאית, כיום המצב הפוך. הצבא, בתואנה (תואנת שווא, לדעתי) של פיתוח התיירות, מרחיב שדות תעופה "אזרחיים" ובונה בהם מתקני תשתית צבאיים כגון דת"קים (מחסות מוגנים למטוסי קרב/הפצצה) שכמובן אינם תורמים לתעופה האזרחית. כמו כן בשדות תעופה צבאיים אומנם נבנה מסוף נוסעים אזרחי, אך "על הדרך" נבנים גם דת"קים ונסלל מסלול נוסף המצמצם כמובן את האפשרות לפגוע בשדה התעופה. </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2051%D7%A9+%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9E%D7%AA+%D7%93%D7%99%D7%A8+%D7%9C%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> שיטה זו היא למעשה "מכבסת כספים" להלבנת הוצאות אחזקת התשתית הצבאית ופיתוחה על ידי העברת חשבון ההוצאות לסעיף "פיתוח תשתית אזרחית". לכאורה, לעצם עניינו של ספר העוסק בפיתוח התשתית הצבאית והאזרחית של מצרים ו"הכנת זירת הלחימה"[3] מול ישראל, שאלת מקור המימון של פעולות הפיתוח הצבאיות - האם הוא מגיע מתקציב משרד ההגנה המצרי או ממשרד התחבורה המצרי - היא שאלה משנית בחשיבותה. ייתכן שלא הייתי טורח כלל להזכירה, אלמלא המצרים לא היו משתמשים בטיעון שווא זה של פיתוח אזרחי, כאשר החלו להכשיר את שדות התעופה אל־עריש ומליז (רפידים) בסיני לצרכים צבאיים. סיבה נוספת לאזכור פיתוח שדות התעופה הצבאיים על ידי רשות אזרחית היא, כי שיטה זו היא המפתח להלבנת "מכבסת הכספים" שנועדה לכסות על ההיקף האמיתי של תקציב הביטחון המצרי באמצעות "תרגילים חשבונאיים".  </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> פיתוח מואץ של שדות תעופה לצרכים צבאיים </b> </font> </div> <div> מאז נפילת משטרו של הנשיא מובארכ בשנת 2011 ובמיוחד מאז שהנשיא סיסי תפס את השלטון במצרים, פתחה מצרים במסע רכש רחב של אמצעי לחימה המקיף את כל זרועות הצבא כאשר הרכש האווירי והימי עומדים במרכז מסע הקניות. הגדלת סדר הכוחות האווירי מחייבת לכאורה גידול במתקני התשתית. אך במצרים על שפע שדות התעופה וכ־1,000 הדת"קים הקיימים מאז מלחמת יום הכיפורים, ניתן היה להסתפק בתשתית הקיימת. למרות זאת, מאז שנת 2013 בוצעו עבודות פיתוח ב־11 שדות תעופה. העבודות כללו בין היתר: השמשת שדה התעופה הנטוש ברפידים (שדה התעופה אל־מליז במרכז סיני) והרחבתו; הקמת שדה תעופה חדש למטוסי תובלה בדהשור (כ־40 ק"מ דרומית-מזרחית לקהיר) והרחבת שמונה שדות תעופה נוספים. בסך הכול נסללו במסגרת עבודות הפיתוח שמונה מסלולים חדשים ונבנו 134 מחסות מוגנים (דירים) למטוסי קרב והפצצה. כמו כן הוקמו מתקני תשתית נוספים כגון מחנות ומאגרי דלק ותחמושת. בסך הכול 27% מכלל שדות התעופה הצבאיים עברו תהליך של בינוי והרחבה. </div> <div> <br/> </div> <div> מניתוח גיאוגרפי של מיקום שדות התעופה שבהם מבוצעות עבודות הפיתוח, עולה בבירור בצורה חד־משמעית שאינה משתמעת לשתי פנים, כי עיקר המשאבים מופנים להכנת זירת הלחימה מול ישראל. לעומת זאת, זירות הלחימה האפשרית מול לוב או מול אתיופיה זוכות למשאבים מועטים הן כמותית והן מבחינת סדר הקדימויות בביצוע העבודות. </div> <div> <br/> </div> <div> המפה והטבלה שלהלן מציגים את שדות התעופה שבהם מבוצעות עבודות הפיתוח בחתך גיאוגרפי. הטבלה מפרטת את עיקר פעולות הבינוי בשדות. </div> <div> .  <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2019%D7%A9+%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA+%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> בינוי צבאי בשדות התעופה בסיני </span> </div> <div> <span> הסכם השלום שנחתם בין ישראל למצרים בשנת 1979 קבע מפורשות כי בסיני לא תותר שום פעילות של חיל האוויר המצרי. עוד הוסכם כנראה בין הצדדים כי שמונת שדות התעופה שהותירה ישראל בסיני יישארו על כנם ומצרים תוכל לעשות בהם שימוש רק לצרכים אזרחיים. </span> <span>   </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מאז חתימת ההסכם ועד לשנת 2016 נשמר ההסכם פחות או יותר. כנראה שמסוקים צבאיים ואולי אף מטוסים נחתו מדי פעם בסיני,[4] אך לא נבנתה תשתית צבאית עבור חיל האוויר המצרי בסיני. בשנת 2008 הכניסו המצרים לסיני כוחות צבא הנוגדים את הסכם השלום.[5] ישראל שהבחינה בכך פתחה בדו־שיח עם המצרים ובסופו הסכימה להכנסת 750 חיילים מצרים שהותר להם להיערך רק באזור גבול מצרים עם רצועת עזה. המצרים, בתואנה שהארגונים האיסלמיים הקיצונים מפגעים בהם, החלו לבקש מישראל שתתיר כניסת כוחות נוספים, וישראל נענתה לבקשה. כיום (מאי 2018) המצב הוא שישראל מתירה לכוח מצרי הכולל לפחות 88 גדודים הכוללים למעלה מ־22,000 חיילים. [6] ישראל אף מתירה למטוסי חיל האוויר המצרי לתקוף מטרות מחבלים בסיני, ועל פי הודעת יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מר אבי דיכטר, ישראל מתירה למטוסים המצריים אף לחוג מעל שטחה כדי להשיג תוצאות תקיפה טובות יותר.[7] </span> <br/> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> מאז 2016 אני מבחין בבניית תשתית למטוסי קרב, בשני שדות תעופה, אל־עריש ורפידים כפי שיפורט להלן. אני מבקש להדגיש כי צילומי הלוויין של גוגל ארץ מהם אני ניזון, אינם נותנים תמונה עדכנית של כל סיני וישנם אזורים רבים בסיני שלא צולמו זה עשור. אין זה מן הנמנע כי בסיני נבנו שדות צבאיים הנוספים על השדות שמניתי לעיל.  </font> </div> <div> <span> שיקום שדה התעופה רפידים (אל־מליז) לצרכים צבאיים ואזרחיים  </span> </div> <div> מאז הסכם השלום עמד בשיממונו שדה התעופה שהותיר אחריו צה"ל. בשנת 2016 הובחנו בשטח שדה התעופה רפידים (אל־מליז) שבמרכז סיני, עבודות פיתוח נרחבות שכללו: שיפוץ מסלול התעופה שהותירה ישראל ומאז לא היה בשימוש; סלילת מסלול נוסף; בניית מסוף נוסעים אזרחי ולצידו מסגד; בניית שמונה דירים למטוסי קרב והפצצה וראשית עבודות בינוי מחנה צבאי. ביוני 2019 צולם השדה שוב ונראה כי בניית המחנה הצבאי והטרמינל האזרחי הסתיימו. השדה הוקף בחומה ולאורכה מגדלי שמירה וכן אותרה בנייתם של שני בונקרים לאחסון תחמושת. מפרסומים גלויים עולה כי בניית מסוף הנוסעים האזרחי היא חלק ממיזם "פיתוח שדות תעופה משותפים לצבא ולתעופה האזרחית".  <br/> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> <span> הטיעון המצרי הוא שפיתוח השדה ברפידים הוא לרווחת תושבי האזור ולקידום תנועת התיירים בסיני. איני יודע אם המצרים ביקשו מישראל רשות לפתח את השדה. גם אם ישראל הסכימה להקמת שדה תעופה אזרחי ברפידים, אני מסופק אם ישראל התירה, במסגרת עבודות הפיתוח האזרחיות, גם את בניית הדירים למטוסי הקרב ואת בניית המחנה הצבאי (שדה התעופה נמצא בשטחB , שבו על פי הסכם השלום, אסורה נוכחות צבאית מכל סוג שהוא). לא מובן לי הצורך בסלילת שני מסלולי תעופה באזור שכמעט אין בו אזרחים או אתרי תיירות. </span> </font> </div> <div> <span> <b> <font> בניית תשתית צבאית בשדה התעופה האזרחי אל־עריש  </font> </b> </span> </div> <div> <span> <font> מאז הסכם השלום, השדה משמש את התעופה האזרחית. באוגוסט 2016 הובחן בעבודות לבניית שישה דירים למטוסי קרב והפצצה, ונבנו בשטח השדה גם שני מחנות צבא. להערכתי, כל מחנה מתאים לגדוד.  </font> </span> </div> <div> <span> <font> <br/> </font> </span> </div> <div> <span> <font> בצילומים משנת 2019 עולה שבניית הדירים והמחנות הסתיימה. המצרים גם בונים חומת בטון המקיפה שטח נרחב מאוד סביב השדה. בשטח המוקף חומה נהרסו כל המבנים האזרחיים והחוות החקלאיות והוחל גם בעקירת המטעים. נראה כי המצרים מייעדים את כל מרחב השדה כשטח צבאי סגור. על פי תוואי החומה עולה בבירור כי אין מדובר רק בהגנה על השדה הקיים אלא על שטח רחב הרבה יותר. יתכן שהמצרים מתכננים הרחבה ניכרת של השדה הקיים או אף בניית שדה תעופה חדש ממערב לשדה הישן. אפשרות זו הועלתה באתר אינטרנט המשרת גורמים המתנגדים למשטר במצרים.[8] </font> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2048%D7%A9+33+%D7%A9%D7%AA+%D7%90%D7%9C+%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A9.jpg"/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%E2%80%8F%E2%80%8F33+++02-11-2019+-+%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <font color="#a62323"> <span> <b> עבודות הפיתוח בשדות התעופה במצרים  </b> </span> </font> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> להלן רשימה אלפביתית של שדות התעופה שבהם מתבצעות עבודות פיתוח.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> שדה התעופה האזרחי אל קאוינת </b> </div> <div> מניתוח צילום אוויר/לוויין שבוצע לאחר דצמבר 2014 (אין תאריך מדויק יותר), עולה כי בשדה התעופה האזרחי של החווה החקלאית "שרק אל קאוינת" Shark Al Qwaint, מבוצעות עבודות להסבתו לצרכים צבאיים. החווה החקלאית נמצאת במדבר המערבי, כ־70 ק"מ מצפון לגבול מצרים סודן, כ־300 ק"מ ממערב לנילוס באזור אבו סימבל וכ־380 ק"מ דרומית-מערבית לנאות המדבר חארג'ה. היא משתרעת על שטח של כ־75X60 ק"מ, והיא ככל הנראה חלק מפרויקט ממשלתי נרחב להפרחת המדבר המערבי, פרויקט הנקרא בשם היומרני "העמק החדש". כלומר אנו נבנה עמק נילוס חדש. העבודות בשדה כוללות בניית 14 דירים (מבנה מוגן למטוסי קרב/הפצצה) ונסלל מסלול הסעה במקביל למסלול ההמראה. </div> <div> <br/> </div> <div> בשביל מה זה טוב? התשובה לשאלה זו טמונה בתאריך הצילום. אם מדובר בצילום עדכני מאוד מהימים האחרונים, קיימת האפשרות (הקלושה, לדעתי), כי העבודות קשורות לסכסוך החדש בין מצרים וסודן – סכסוך הנובע מההסכמה הסודנית להקמת נמל טורקי באי בים האדום. אם הצילום בוצע לפני פרוץ הסכסוך עם סודן, סביר להניח כי הסבת השדה האזרחי לצבאי קשורה לסכסוך עם אתיופיה על הקמת הסכר על הנילוס בשטחה. סכסוך זה נפתר לאחרונה בהסכמה בין המדינות שלפיה אתיופיה תפעל למילוי איטי של האגם, כך שאספקת המים למצרים לא תיפגע. לדעתי, הצילום שבו מאותרות העבודות ישן, עקב העובדה שכבר בסוף שנת 2014 (מועד צילום השדה על ידי גוגל) נראות בשדה עבודות פיתוח להקמת מבנים והכנות לסלילת מסלול ההסעה. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> שדה התעופה הצבאי אסואן  </b> </div> <div> עד לשנת 2007 היה במרחב אסואן רק שדה התעופה הצבאי הנמצא כחמישה ק"מ ממערב לסכר הגבוה באסואן. אני משער שהפיכת הסכר הגבוה באסואן לאתר תיירות הניעה את המצרים לאפשר נחיתת מטוסים אזרחיים בשדה הצבאי ובשנה זו נבנה בשדה הצבאי מסוף נוסעים אזרחי הפעיל גם כיום (נכון לאפריל 2018). </div> <div> <br/> </div> <div> <b> שדה תעופה הצבאי בורג' אל ערב  </b> </div> <div> השדה נמצא כ־35 ק"מ דרומית-מערבית למרכז העיר אלכסנדריה. בשנת 2007 נבנה בשדה מסוף נוסעים אזרחי. ככל הנראה הסיבה היא שתנועת הנוסעים לשדה התעופה האזרחי באלכסנדריה (שדה התעופה נוזהה שבמרכז העיר) גדלה, והיה צורך בשדה לתעבורה האזרחית.  </div> <div> <br/> </div> <div> שדה תעופה בורג' אל ערב היה עד אז שדה צבאי ובו תשתית צבאית נרחבת הכוללת דירים רבים ומוצב מכ"ם. השדה משמש גם שדה התעופה המרכזי למסוקים בצפון-מערב הדלתא. בשנת 2007 נבנה בחלקו המזרחי של השדה מסוף נוסעים אזרחי הפעיל גם כיום (נכון לדצמבר 2017). </div> <div> <br/> </div> <div> <b> שדה התעופה הצבאי ביר ערידה  </b> </div> <div> השדה נמצא במדבר המזרחי, כ־40 ק"מ דרומית-מזרחית לקהיר וכ־95 ק"מ ממערב לזעפרנה שבמפרץ סואץ. בשנת 2014 החלו לבנות בשדה 30 דירים חדשים ונראה כי השדה עובר "מתיחת פנים" רצינית ונבנות בו תשתיות צבאיות נוספות.  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2131%D7%A9+%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%9F+617+%D7%91%D7%99%D7%A8+%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> שדה התעופה הצבאי הבאטה-סולום </b> </font> </div> <div> <span> השדה נמצא כ־52 ק"מ ממזרח לגבול מצרים-לוב, וכ־40 ק"מ מדרום לים התיכון. בצילום לוויין מ־26 ביוני 2019 עולה כי בשדה מבוצעות עבודות לבניית 12 דירים למטוסים. להערכתי, העבודות החלו בשנת 2018, ובכל מקרה, לאחר ספטמבר 2016. הדירים החדשים מתווספים ל־23 הדירים הקיימים בשדה, כך שבסך הכול יש כיום בשדה 35 דירים. הדירים ה"ישנים" נבנו לפני שנת 2006. אני משער שהם נבנו עוד הרבה לפני מועד זה, בעת ששררה מתיחות בין מצרים לבין שליט לוב, מועמר קאדפי, על רקע בגידתה של מצרים בעניין הערבי וחתימת הסכם השלום עם ישראל.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <font> שדה התעופה הבאטה-סולום הוא אחד מארבעת שדות התעופה הצבאיים הפרוסים בחלק המערבי של מצרים (ראו צילום לוויין להלן). להערכתי, הוספת הדירים בשדה התעופה סולום היא חלק ממהלך מצרי כולל להגברת האחיזה והשליטה בנתיבי השיט בים התיכון, העוברים בין האי כרתים לצפון אפריקה באזור סולום. על פי ראייתי, מהלך זה כולל את בניית הבסיס הימי הגדול בא־נגיילה שעליו דיווחתי בעבר. כך או כך, איני סבור כי מהלך זה קשור למלחמה שהמצרים מנהלים נגד מבריחי אמצעי לחימה ומחבלים הזולגים מלוב לכיוון מצרים.  </font> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2128%D7%A9+%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%9F+697+%D7%A9%D7%AA+%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9D.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> שדה התעופה הצבאי כותמיה  </b> </div> <div> בשדה התעופה הצבאי כותמיה הנמצא במחצית הדרך בין קהיר לסואץ, החלו בראשית שנת 2016 עבודות פיתוח רחבות היקף הכוללות חמישה דירים (מחסות מוגנים למטוסים) למטוסי קרב/הפצצה וסלילת מסלול המראה נוסף על שני המסלולים הקיימים בשדה. בסמוך למסלול הנוסף נבנו מסוף נוסעים, מסגד ומגרשי חניה. חומה חדשה מקיפה את השדה האזרחי ואת השדה הצבאי וכן נסללו מסלולי הסעה למטוסים המאפשרים העברת מטוסים בין שני המסלולים. </div> <div> <br/> </div> <div> על פי העיתונות המצרית, המסלול החדש בשדה התעופה נקרא Capital International Airport והוא מיועד לשמש שדה התעופה של בירת מצרים החדשה, "קהיר החדשה", הנבנית מדרום לשדה. מאז הבנייה ועד מרס 2019 לא אותרו מטוסים אזרחיים בשדה ומגרשי החניה שוממים.  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2050%D7%A9+623+%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A3+%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A9%D7%AA+%D7%9B%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> שדה התעופה הצבאי לוקסור  </b> <div> העיר לוקסור נמצאת כ־190 ק"מ מצפון לאסואן. ממערב לעיר נמצא האתר הארכיאולוגי "עמק המלכים" שהוא אחד ממוקדי התיירות במצרים. שדה התעופה הצבאי בעיר נבנה לפני שנים רבות ובשנת 2002 נבנה בו מסוף נוסעים לתעופה האזרחית. מאז ועד היום משמש השדה את צורכי התיירות במרחב. איני יודע אם כיום השדה משמש עדיין את חיל האוויר המצרי.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> הרחבת שדה התעופה הצבאי בסיווה  </b> </div> <div> במדבר המערבי במצרים, כ־40 ק"מ מצפון לנווה המדבר סיווה וכ־50 ק"מ ממזרח לגבול מצרים-לוב, קיים שדה תעופה צבאי שנבנה עוד לפני שנת 2005 כדי להגן על מצרים מפני לוב. בצילום לוויין ממאי 2019 נראה כי מצפון לשדה נסלל מסלול תעופה חדש. כמו כן נבנתה חומה באורך עשרות קילומטרים ולאורכה מגדלי שמירה. לאורך החומה המקיפה את השדה אותרו גם 11 מחנות המשמשים ככל הנראה יחידות צבא המגינות על השדה מפני התקפה קרקעית. עבודות פיתוח השדה החלו ככל הנראה בשנת 2017.  </div> <div> <br/> </div> <div> על פי מקור גלוי בערבית עולה כי נציגי חיל ההנדסה המצרי פועלים עם המערכת האזרחית להקמת עשרה שדות תעופה משותפים לצבא ולמערכת האזרחית. מקור זה מציין כי שדה התעופה סיווה נכלל במיזם. על פי דיווח זה אפשר שהמסלול שהובחן בצילום האוויר הוא בניית תשתית למסלול המראה אזרחי שיתווסף על המסלול הצבאי.  </div> <div> <br/> </div> <div> בניית אמצעי ההגנה הרבים סביב השדה היא חלק ממהלך שבו צבא מצרים "ממגן עצמו למוות" מפני מפגעים הזולגים מצרימה מלוב. הקיבולת הכוללת של מחנות יחידות האבטחה מגיעה לגודל של אגד גדודי אבטחה. תופעה זו "מיגון יתר" נראית גם בשדות תעופה אחרים במערב מצרים. באשר למסלול הנוסף, אני מעריך כי הוא אכן ישמש את התעופה האזרחית. עד עתה היה מנחת אזרחי בדרך שבין נאת המדבר סיווה לבין שדה התעופה הצבאי. מנחת זה היה ללא כל שרותי קרקע וללא הגנה מפני פיגועים. אני משער שהמצרים החליטו להקל על התעופה האזרחית ובנו את המנחת בתחום השדה הצבאי.  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2130%D7%A9+%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%9F+600+%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%94-02db76fa.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> שדה התעופה הצבאי ע'רדקה  </b> <div> העיר ע'רדקה נמצאת על חוף הים האדום, כ־300 ק"מ דרומית-מזרחית לעיר סואץ וכ־100 ק"מ דרומית-מערבית לשארם א־שיח'. בראשית המאה ה־21, כשמצרים החלה לפתח את נושא תיירות התרמילאים ותיירות השמש והחופים, החלו להיבנות לאורך חופי מפרץ סואץ עשרות רבות של כפרי נופש. העיירה המנומנמת ע'רדקה הפכה לעיר הבירה של התיירות לאורך חופי מפרץ סואץ והים האדום. זה עשרות שנים נמצא בע'רדקה שדה תעופה צבאי שנטל חלק פעיל מאוד בכל המלחמות מאז מלחמת ששת הימים ועד למלחמת יום הכיפורים. </div> <div> <br/> </div> <div> תנועת התיירות הגוברת באזור הניעה את המצרים לאפשר נחיתת מטוסים אזרחיים בשדה התעופה הצבאי ע'רדקה. עד מהרה נבנה במקום גם מסוף נוסעים. בשנת 2004 עמד מסוף הנוסעים על תילו ובמקום אותרה פעילות ערה של תיירות. בשנת 2011 היה מסוף הנוסעים צר מלהכיל את הבאים בשעריו והוחל בבניית מסוף נוסעים שני, גדול ומודרני יותר.  </div> <div> <br/> </div> <div> בשנת 2013 הסתיימה בניית המסוף השני והוחל לסלול מסלול המראה נוסף לצרכים אזרחיים. מסלולי הסעה נבנו בין מסלולי ההמראה כך שניתן להעתיק מטוסים ממסלול למסלול. ימי השפע לא ארכו. באוקטובר 2015 הטמינו מחבלים פצצה במטוס נוסעים שהסיע תיירים משארם א־שיח' לרוסיה ובבת אחת נקטעה כל תנועת התיירות למצרים. מאז ועד יוני 2016 לא חודשה התיירות באזור, ומגרשי החניה שפעם היו שוקקים חיים עומדים בשיממונם. בצילומי לוויין מיולי 2019 נראה כי תנועת התיירות חזרה למקום אבל בהיקפים קטנים יותר.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> שדה התעופה הצבאי צאלחיה  </b> </div> <div> השדה נמצא כ־25 ק"מ ממערב לקנטרה שעל גדת תעלת סואץ. בשנת 2016 נבנו בשדה 20 דת"קים חדשים. השדה הוא שדה תעופה צבאי בלבד ואזרחים לא נוחתים בו.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> שדה התעופה הצבאי קהיר מערב  </b> </div> <div> בשדה התעופה הצבאי קהיר מערב הנמצא כ־35 ק"מ מערבית לקהיר, הובחן בסוף שנת 2015 בעבודות פיתוח רחבות היקף הכוללות: 19 דירים (מחסות מוגנים למטוסים) למטוסי קרב/הפצצה וכן סלילת מסלול המראה בנוסף על שני המסלולים הקיימים בשדה זה מכבר. בסמוך למסלול החדש נבנה מתחם הכולל מסוף נוסעים גדול, מסגד מרווח ומגרשי חניה גדולים למכוניות. על פי פרסומים בעיתונות המצרית, נפתח במקום שדה תעופה בשם Giza Sphinx International Airport.  </div> <div> <br/> </div> <div> שדה זה נועד לשמש את אתר התיירות העולמי "פירמידות גיזה", אך מאז שנבנה השדה ועד אוקטובר 2019 (המועד האחרון שבו האתר צולם בגוגל ארץ), מגרשי החניה ריקים ממכוניות. להערכתי, גם אם התיירות למצרים הייתה שוקקת חיים, לא הייתה הצדקה לבניית מסלול תעופה חדש וניתן היה להסתפק בבניית מסוף נוסעים סמוך לאחד משני המסלולים הצבאיים שבמקום.    </div> <div>        </div> <div> <b> שדה התעופה הצבאי ראס בנאס </b> </div> <div> שדה התעופה נמצא בגבול הדרומי מזרחי של מצרים לחופו של הים האדום וכ־100 ק"מ מצפון לגבול מצרים-סודן. מניתוח צילום אוויר/לוויין שצולם בתאריך 16.10.2018, עולה כי בשדה התעופה הצבאי בראס בנאס מתבצעות פעולות להרחבת התשתית בשדה. העבודות כוללות: </div> <div> <br/> </div> <div> א. מסלול תעופה חדש באורך 3,600 מטר, המתווסף לשני המסלולים העתיקים (עוד מלפני מלחמת יום הכיפורים) באורך 2,950 מטר ו־2,750 מטר. להערכתי, המסלול הקצר הישן ישמש מסלול הסעה למסלול החדש הנבנה עתה, כך שאומנם מספר המסלולים לא גדל, אבל המסלול החדש ארוך יותר. </div> <div> <br/> </div> <div> ב. 18 דירים חדשים וגדולים המתווספים ל־15 הדירים הקטנים הקיימים בשדה עוד קודם למלחמת יום הכיפורים. להערכתי, בסיום עבודות הבניה יוצאו הדירים הישנים משימוש. </div> <div> <br/> </div> <div> ג. שני בונקרים גדולים לתחמושת (X 24 7 מטר). </div> <div> <br/> </div> <div> ד. טרמינל נוסעים גדול שישמש את התעופה האזרחית. </div> <div> <br/> </div> <div> נוסף על כך השדה רוחש פעולות בנייה שונות, וככל הנראה, המצוין לעיל אינו סוף פסוק. אין פעילות בנייה במתקנים הצבאיים הרבים הסובבים את השדה, כגון מחנות צבא יבשה, ומחסן לטילי קרקע אוויר.  </div> <div> <br/> </div> <div> על פי מקור גלוי בערבית, נציגי חיל ההנדסה המצרי פועלים עם המערכת האזרחית להקמת עשרה שדות תעופה משותפים לצבא ולמערכת האזרחית. מקור זה מציין כי שדה התעופה ראס בנאס נכלל במיזם. דיווח זה מסביר את הקמת מסוף הנוסעים ואפשר שהמסלול שהובחן בצילום האוויר הוא בניית תשתית למסלול המראה אזרחי שיתווסף על המסלול הצבאי. יודגש כי בחבל ארץ זה התיירות אינה מפותחת, ולמעט מספר מצומצם של כפרי נופש קטנים, אין באזור מתקני תיירות ששווה לסלול עבורם מסלול תעופה, נוסף על זה הקיים (אם באסואן הצבא והתיירות מסתפקים במסלול משותף – איני רואה את הצורך לסלול מסלול נוסף עבור התעופה האזרחית בראס בנאס).  </div> <div> <br/> </div> <div> שדה התעופה בראס בנאס הוא חלק ממרחב צבאי מצרי הכולל גם נמל וגם מחנה לכוחות יבשה (בגודל של חטיבה). מרחב צבאי זה נבנה לפני עשרות שנים במטרה להגן על גבולה הדרומי של מצרים ולאפשר לה פעילות צבאית בים האדום. </div> <div> <br/> </div> <div> מזה כשנתיים הולך ונבנה בראס בנאס נמל גדול עבור הצי המצרי. נמל זה הינו בנוסף לנמל הקיים במקום מזה עשרות בשנים. אני סבור כי קיים קשר בין בניית הנמל החדש לבין הרחבת שדה התעופה.  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2047%D7%A9+563+%D7%A9%D7%AA+%D7%A8%D7%90%D7%A1+%D7%91%D7%A0%D7%90%D7%A1.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> <font> סיכום  </font> </b> <div> הפיתוח המואץ של שדות התעופה במצרים הוא חלק ממהלך מצרי גדול לבניית תשתית צבאית שמעלה את המוכנות המצרית למלחמה בכלל, ולמלחמה מול ישראל בפרט. ריכוז מרבית המשאבים בהרחבת שדות התעופה במרחב קהיר-תעלת סואץ-סיני מצביע כאלף עדים שמצרים אינה "לוקחת ברצינות" את האיומים האחרים כגון האיום האתיופי ואינה נערכת גם מול איומים מפני איראן או טורקיה.  </div> <div> <br/> </div> <div> בניית התשתית הצבאית האווירית בסיני היא רמיסה נוספת של שרידי הנספח הצבאי של הסכם השלום. הטענה כי תשתית זו נועדה למלחמה מול דאע"ש היא זריית חול בעיני הציבור. אפשר להילחם בדאע"ש גם משדות התעופה הצבאיים שממערב לתעלת סואץ. אין שום צורך לבנות דת"קים ומסלולי תעופה נוספים.  </div> <div> <br/> </div> <div> מיזם "שדות התעופה המשותפים" שהתחיל לפני כ־20 שנה, במתן אפשרות נחיתה למטוסים אזרחיים בשדות תעופה צבאיים, התפתח לאיטו בבניית מסופי נוסעים לתיירים ולטיסות פנים־אזרחיות. ברבות השנים החלו להיבנות אף מסלולים המראה חדשים עבור התעופה האזרחית. </div> <div> <br/> </div> <div> שלושת שדות התעופה, רפידים, כותמיה וקהיר מערב, שהורחבו בשנים האחרונות במסגרת מיזם שדות התעופה המשותפים, עומדים שוממים מתנועת נוסעים אזרחית. בשדות אלו הושקע ממון רב בבניית מסופי נוסעים מהודרים ובסלילת מסלולי תעופה נוספים. יש המסבירים זאת בשלומיאליות מצרית שאינה יודעת לחזות את תנועת התיירות, ובונה סתם כך מיזמים שאין בהם ערך כלכלי. מנגד לתיאוריית השלומיאליות עומדת התיאוריה כי המצרים אינם כה טיפשים לחשוב כי רפידים תהפוך למרכז תיירות שוקק חיים, ולכן הסיבה העיקרית היא הרחבת התשתית הצבאית למלחמה. בניית המסופים, לפחות המסוף ברפידים, נועדה לסמא את עיני אלה הרואים בדאגה את השקעת המשאבים הרבים בפיתוח צבאי. </div> <div> <br/> </div> <div> תהיה הכוונה של העוסקים בפיתוח התשתיות האזרחיות בשדות התעופה הצבאיים אשר תהיה, בפועל, מאז שנת 2013 נוספו לצבא מצרים לפחות 112 דת"קים, ושמונה מסלולי תעופה חדשים. כל מסלול המראה חדש, גם אם הוא נבנה במחשבה לסייע לתעופה האזרחית, משפר מאוד את יכולות הספיגה של שדות התעופה הצבאיים בעת מלחמה. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> הערות </font> </b> </div> <div> [1]. אל"מ אביעם סלע. יום עיון במכון פישר. 22.03.2013 </div> <div> [2]. ראו מאמר "זרוע ההגנה האווירית במצרים סקירה כללית וסיכום תוכניות רכש" מתאריך 06.06.2019 בקישור: http://www.dekelegypt.co.il./191103 </div> <div> [3]. "הכנת זירת הלחימה" הוא ביטוי צבאי מצרי שמשמעו כלל פעולות התשתית הדרושות לביצוע משימה צבאית. </div> <div> [4]. כבר בשנת 2007 הוכשר מנחת מסוקים בבסיס צבאי בשארם א־שיח ומאז נראים בו מסוקים. </div> <div> [5]. ריאיון עם האלוף (מיל') עמוס גלעד מיום 29.03.2019 https://www.idc.ac.il/he/research/ips/Documents/media/AmosGileadYediot.3.2019.PDF </div> <div> [6]. הנתונים הם על פי הודעת רמטכ"ל צבא מצרים מיום 28.02.2018 אני סבור שבפועל הכוחות בסיני גדולים הרבה יותר. </div> <div> [7]. דברי מר דיכטר ביום עיון "40 שנה להסכם השלום" שהתקיים ב־28.03.2019 באוניברסיטת בר אילן. ההקלטה שמורה בארכיון המחבר. </div> <div> [8]. דקל, פיתוח מואץ של תשתיות צבאיות במצרים http://www.dekelegypt.co.il./be/vekk6x_n2x0 </div> <div> <br/> </div> <div> <b> נספח א' </b> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2067%D7%A9+%D7%93%D7%A3+1+%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9A+2+%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA+%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg"/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2067%D7%A9+%D7%93%D7%A3+2+%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9A+2+%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA+%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94.jpg"/> </a> </div> Tue, 03 Dec 2019 20:59:48 GMT https://www.dekelegypt.co.il/191203 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/191202 בצילום לוויין מ־05.10.2019 נראה כי המצרים בונים יסודות לגשר רכבת בפירדאן, על הזרוע המזרחית של תעלת סואץ. בניית הגשר, שתארך ככל הנראה שנים מספר, תאפשר את חידוש תנועת הרכבות ממצרים לסיני. תנועת הרכבות לסיני פסקה לפני כחמש שנים, בעקבות כריית "מעקף איסמעיליה" (תעלה באורך 35 ק"מ המקבילה לתעלת סואץ, המאפשרת תנועה דו־סיטרית בקטע זה). <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%E2%80%8F%E2%80%8F%E2%80%8F%E2%80%8F477+++05-10-2019+-+%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7+-+%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אליהו דקל-דליצקי.  </div> <div> 02.12.2019 </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <div> בצילום לוויין מ־05.10.2019 נראה כי המצרים בונים יסודות לגשר רכבת בפירדאן, על הזרוע המזרחית של תעלת סואץ. בניית הגשר, שתארך ככל הנראה שנים מספר, תאפשר את חידוש תנועת הרכבות ממצרים לסיני. תנועת הרכבות לסיני פסקה לפני כחמש שנים, בעקבות כריית "מעקף איסמעיליה" (תעלה באורך 35 ק"מ המקבילה לתעלת סואץ, המאפשרת תנועה דו־סיטרית בקטע זה). </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> רקע היסטורי </b> </font> </div> <div> מאז כריית תעלת סואץ ראו המתכננים צורך בקו מסילת ברזל, שיחבר בין יבשת אפריקה ליבשת אסיה. לצורך זה נבנה באזור פירדאן גשר רכבת מסתובב (כדי לאפשר תנועת אוניות), ונסללה מסילת ברזל, שהגיעה בזמנה עד לאירופה. מאז כרייתה של תעלת סואץ היא הורחבה פעמים אחדות ובכל פעם נאלצו המצרים לבנות גשר חדש. בעקבות כיבוש סיני בידי צה"ל במלחמת ששת הימים, נפתחה מלחמת ההתשה. במלחמה זו פירק צה"ל את כל מסילות הברזל שהיו בסיני (מסילות הברזל שימשו חומר גלם לבניית המוצבים המבוצרים [מעוזים], כדי שיוכלו לעמוד בהפגזות המצריות).  </div> <div> <br/> </div> <div> עם חתימת הסכם השלום הרחיבו המצרים את תעלת סואץ ובנו גשר חדש בפירדאן. הגשר באורך 640 מטר, רוחבו 12.60 מטר. במרכזו עוברת מסילת ברזל ומשני צדדיה נתיבי תנועה לרכב ברוחב שלושה מטר כל אחד. הגשר נחנך בשנת 2001 והמצרים החלו לסלול קווי רכבת בסיני, בעיקר לכיוון נמל פורט פואד, והחלו לסלול גם את קו הרכבת לכיוון אל־עריש ורפיח (כפי שהיה עוד בתקופת מלחמת העולם השנייה).  </div> <div> <br/> </div> <div> כאשר תפס הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי את השלטון במצרים, הוא החליט לכרות תעלת סואץ נוספת באורך של 35 ק"מ, כדי לאפשר תנועה דו־סיטרית של אוניות בקטע זה, ובכך להקטין את משך זמן המעבר בתעלה. התעלה החדשה ("מעקף איסמעליה"), נכרתה מאזור אל־באלח עד לאזור דוורסואר. ההחלטה הייתה נמהרת במקצת, שכן במקביל לכריית התעלה החדשה, לא תכננו המצרים גשר מסילת ברזל שיגשר עליה. נוצר מצב שמאז שנת 2014 אין יותר קו רכבת בין סיני למצרים, והגשר משמש פסל סביבתי. היעדר קו רכבת בין סיני למצרים פגע בפיתוח סיני בכלל ובנמל החדש שנבנה בפורט פואד (בגדה המזרחית של תעלת סואץ) בפרט.  </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> כריית מנהרה למעבר רכבת מתחת לתעלת סואץ </b> </font> </div> <div> עם ראשית כריית התעלה החדשה יצאו המצרים בתוכנית לכרות שבע מנהרות מתחת לתעלת סואץ, אחת מהן תוכננה למעבר רכבות מתחת לתעלת סואץ. היתרון של מנהרה הוא ברור – תנועת הרכבות אינה מפריעה לשיט בתעלה. כיום סיימו המצרים את כרייתן של שתי מנהרות לרכב באזור איסמעיליה, והם נמצאים בשלבים מתקדמים של כריית שתי מנהרות לרכב נוספות באזור פורט סעיד. הם גם החלו לאחרונה בכריית מנהרה לרכב בדרום התעלה באזור ציר המתלה.  </div> <div> <br/> </div> <div> משום מה, אף אחת מהמנהרות אינה מיועדת לרכבת. להערכתי, הסיבה נעוצה בעלות הרבה של מנהרה לרכבת. רכבות נוסעות בדרך כלל רק בשיפוע מתון, דבר המאריך מאוד את המנהרה וכמובן מייקר את עלותה.  </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> סיכום  </b> </font> </div> <div> תחילת העבודות לבניית גשר רכבת בזרוע המזרחית של התעלה בפירדאן סותמת את הגולל על תוכנית כריית מנהרה לרכבת. להחלטה זו תהיה השפעה על נפח השיט העובר בתעלה שיצטמצם עקב הצורך להפסיק את תנועת השיט למעבר רכבות. מובן שחידוש תנועת הרכבות לסיני ישפיע לטובה על פיתוח סיני ובמיוחד על פיתוחם של שלושת הנמלים בפורט פואד ובנמל הנבנה באל־עריש. אני משער שיש במצרים מי שמצר שתכנון לא יעיל של תוכניות הפיתוח ניתק את קשר הרכבות לסיני זה חמש שנים, קשר שיחודש רק בעוד שנים מספר.  </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> <div> <div> <div> <br/> </div> </div> </div> </div> </div> </div> Mon, 02 Dec 2019 10:55:11 GMT https://www.dekelegypt.co.il/191202 מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/191201 המאמר סוקר את התוכנית לבניית הסכר באתיופיה ומנתח את המשמעויות הנובעות מבניית הסכר באתיופיה באשר למשק המים במצרים. המאמר מגיע למסקנה כי בניית הסכר לא תגרום למצרים נזק בתחום משק המים. הנזק שיגרם לה הוא בתחום הפקת החשמל מסכר אסואן שתפגע חלקית בעת מילוי אגם התקווה באתיופיה. המאמר סוקר את עוצמתו של צבא אתיופיה ומגיע למסקנה כי גם אם מצרים תרצה להילחם באתיופיה אין היא זקוקה לכל ההתחמשות של צבא מצרים בשנים האחרונות. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%9E%D7%A4%D7%AA+%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91+%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D+-+%D7%90%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94+%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div>  פורסם מאי 2018. עדכון חלקי דצמבר 2019 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <b> <font> הקדמה </font> </b> <div> בשנתיים האחרונות פרסמתי עשרות כתבות העוסקות בצבא מצרים. מהכתבות עולה בבירור, כי צבא מצרים מתעצם ובונה תשתית צבאיות בקצב מואץ. מאליה עולה השאלה: "מה העבודה הזו לכם?". כלומר מדוע מדינה עניה, המתקשה לכלכל את תושביה, מקדישה מיליארדי דולרים (מעבר לסיוע הצבאי של ארה"ב בסך של 1.3 מיליארד דולר) להתחמשות ולבניית תשתיות צבאיות. </div> <div> <br/> </div> <div> יש לזכור, כי שהרוב המכריע של הנתונים בדבר ההתחמשות ובניית התשתית מבוסס על מקורות אמינים, שעיקרם ניתוח צילומי לוויין. לעומת זאת ניתוח הגורמים, שהניעו את המצרים לפעילות הצבאית המואצת, מבוסס רובו ככולו על השערות וניתוח לוגי. לכן כל מה שיפורסם להלן הוא בערבון מוגבל ונתון להטיות התפיסתיות של הח"מ.  </div> <div> <br/> </div> <div> הניתוח, שיעשה בפרק זה, ינסה לשלול את ה"תרוץ", לפיו בניית סכר הרנסנס על הנילוס הכחול באתיופיה, מסכנת את מקור חיותה של מצרים, ולפיכך מצרים בונה יכולות צבאיות כדי למנוע זאת.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> רקע היסטורי </font> </b> </div> <div> הסכמי חלוקת מימי הנילוס (מתוך ויקיפדיה) </div> <div> תשע מדינות שוכנות באגן ההיקוות של הנילוס ולאורכו: מצרים וסודאן במורד הנהר, אתיופיה, קניה, אוגנדה, רפובליקת קונגו הדמוקרטית, רואנדה, טנזניה ובורונדי במעלה הנהר. בהתאם להסכם, שנחתם ב1929 - בין בריטניה לבין מצרים, כאשר שלטו הבריטים באזור, נקבע כי מתוך 85 מיליארד המטרים המעוקבים הזורמים בממוצע בנילוס מדי שנה, תהייה מכסתה של מצרים תהיה 48 מיליארד מע"ק וזו של סודאן 4 מיליארד מע"ק. על פי ההסכם, ניתנה למצרים שליטה מלאה על הנהר לכל אורכו ונאסר על המדינות השוכנות על גדותיו לבצע כל עבודות בנילוס ובפלגים הזורמים אליו אשר יפגעו במכסתה של מצרים. למצרים ניתנה הזכות לקיים בדיקות שוטפות לכל אורכו של הנהר כדי להבטיח את ביצוע ההסכם ככתבו וכלשונו. בשנת 1959 חתמו מצרים וסודאן על תוספת להסכם משנת 1929, המגדיל את מכסות שתי המדינות: על פי "חלוקת השלל" המחודשת, קיבלה מצרים 55.5 מיליארד מטרים מעוקבים וסודאן - 18.5 מיליארד, דהיינו 87% ממי הנהר. </div> <div> <br/> </div> <div> החל משנות ה-90 של המאה ה-20 החלו מדינות אפריקה שיצאו לעצמאות, לדרוש את שינוי ההסכם של 1929, כדי להתאימו לצרכיהן שהלכו וגדלו. הן טענו, כי ההסכמים, שנחתמו בתקופה הקולוניאלית, אינם הוגנים ולא נתנו ביטוי ראלי לאינטרסים שלהם. זאת בנוסף לגידולה של האוכלוסייה וצרכיה למי שתייה, פיתוח החקלאיות והתעשייה.  </div> <div> <br/> </div> <div> ב-14 במאי 2010 חתמו אתיופיה, טנזניה, אוגנדה, קניה, קונגו, רואנדה ובורונדי על הסכם חדש של חלוקת מי נהר הנילוס. ההסכם נחתם באוגנדה , וזאת חרף התנגדותן של מצרים וסודאן, הצרכניות העיקריות של מימיו. </div> <div> <b> עבודות פיתוח חקלאי רחבות היקף במצרים  </b> </div> <div> מאז ראשית הקמת הסכר הגבוה באסואן בשנת 1960, החלה מצרים לפתח שורה של מיזמי ענק להפרחת המדבר. מביניהם: "מודריית אל תחריר" – הרחבת השטחים החקלאיים במדבר המערבי ממערב לזרוע הרוזטה של הנילוס, פיתוח "ארץ גושן" – הרחבת השטחים החקלאיים ויבוש הביצות שממזרח לזרוע הדמייטה של הנילוס. מיזמים אלה מגדילים <b> בעשרות אחוזים </b> את השטחים המעובדים של מצרים </div> <div> <br/> </div> <div> לאחר תום מלחמת יום הכיפורים יצאה מצרים בתוכנית ענקית להפרחת מערב סיני. החלק הראשון היה למעשה חידוש פרויקט "החווה הסינית", שנקטעה בעקבות מלחמת ששת הימים, ופרויקט חדש נוסף לייבוש אגם מנזלה וכריית תעלת השקיה מאזור קנטרה לעבר אל עריש. במקביל לכך החלה מצרים להרחיב את השטחים החקלאיים שלאורך עמק הנילוס באמצעות שאיבת מי הנהר לעבר הגדות (עד אז כל ההשקיה המצרים הייתה מבוססת על כוח הכבידה, גרביטציה, בלבד). במרכז עבודות הפיתוח של עמק הנילוס עומד פרויקט "תושכא". פרויקט זה מתוכנן לשאוב מאגם נאצר ½2 מילון מע"ק ליום, כדי להשקות שטח של 2.2 מיליון דונם במדבר סהרה. מיזם זה ומיזמי השקיית של גדות עמק הנילוס, מתאפשרים תודות לחשמל הזול המופק בסכר אסואן. </div> <div> <br/> </div> <div> בשנת 2016 הכריזה מצרים על "מגה פרויקטים של פיתוח במצרים". מבין תכניות הפיתוח השאפתניות לפיתוח תחומים שונים במצרים, יש גם מספר ניכר של עבודות פיתוח חקלאי להרחבת השטחים החקלאיים באזורים שונים. במיליוני דונמים נוספים. </div> <div> <br/> </div> <div> לצערי, לא מצאתי נתונים אמינים על צריכת מי הנילוס במצרים כיום, אבל אין לי ספק, ששפע תוכניות הפיתוח החקלאי במצרים מקרבות את מצרים לניצול מלוא כמות המים, שניכסה לעצמה (עם סודאן בשנת 1959). עקב העדר מיזמי פיתוח חקלאי משמעותי של יתר מדינות אפריקה, השוכנות לאורך הנילוס, אני לא אתפלא לשמוע, כי כבר היום מצרים, צורכת כמות מים מעבר למה שהקוצב לה על ידי הבריטים לפני 89 שנה. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> מספר פרטים על "סכר הרנסנס (סכר התחייה)" הנבנה באתיופיה </font> </b> </div> <div> בשנת 2010 החלה אתיופיה בתכנון סכר על אפיק נהר הנילוס הכחול על מנת להקים תחנת כוח הידרואלקטרית בהספק של 6,000 MW. הנילוס הכחול הוא מקור המים העיקרי (85%) של נהר הנילוס המהווה את מקור חיותה של מצרים. בשנת 2011 הכריזה אתיופיה שהיא מתחילה בהקמת הסכר. מאז מנהלת מצרים מאבק דיפלומטי לסיכול המיזם, אך ללא הצלחה. נכון לתאריך 31/12/2016 (ראה צילום לוויין להלן ) טרם הושלמו העבודות בסכר. כדי להפיק את מלוא הספק החשמל המתוכנן, ייצור רום המים בסכר אגם בנפח של כ- 74 מיליארד מע"ק.  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2246%D7%A9+++840+%D7%A1%D7%9B%D7%A8+%D7%94%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%A1-2a28eb1f.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> לאחר תום מילוי האגם במעלה הסכר (לאחרונה הסתיימה בניית הסכר והאתיופים החלו במילוי האגם-ראו צילום להלן), יזרמו מי הנהר לסודן ולמצרים כבעבר (בשלב זה אין לאתיופיה תוכניות לניצול המים לצרכי חקלאות). גם אם נניח את ההנחה, הבלתי מתקבלת על הדעת, שאתיופיה תסגור הרמטית את שערי הסכר עד מלאות האגם עד תומו, גם אז יהיה הנזק לחקלאות במצרים מזערי.  </div> <div> <br/> </div> <div> הסיבה לכך נעוצה בסכר הגבוה באסואן, היוצר את אגם נאצר, שהוא בנפח 169 מילארד מע"ק. מימי אגם נאצר יכולים לספק את תצרוכת המים במצרים, בעת שאגם סכר הרנסנס יתמלא. בתקופה שמצרים תאלץ להשתמש ברזרבת המים האגורה באגם נאצר' תפחת כמות החשמל המיוצרת בתחנת הכוח ההידרו אלקטרית אשר בסכר הגבוה באסואן. תחנת כוח זו מסוגלת לייצר, כאשר רום האגם נמצא בשיאו, MW 2,000 .  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/840++29-11-2019-373de137.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <font>   <b> נתוני יסוד על צבא אתיופיה (ממקורות גלויים) <font>   </font> </b> </font> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A1%D7%9E%D7%9C+%D7%A6%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> כוחות ההגנה של אתיופיה </span> </div> <div> <span> Ethiopian National Defense Forces (ENDF) </span> </div> <div> <b> נתונים כללים [1] </b> </div> <div> <span> אוכלוסיית אתיופיה - 105.35 מיליון.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> פוטנציאל גיוס תיאורטי - 40 מיליון. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מתאימים לשירות ביטחוני - 24.8 מיליון. </span> </div> <div> <span> שנתון ממוצע - 1.95 מיליון. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מדד עולמי לחוסן ביטחוני [2] - 51 (מצרים - 12, ישראל - 16). </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> צבא סדיר - 162,000. השירות בכוחות הביטחון האתיופיים הוא התנדבותי. אין באתיופיה שרות צבאי חובה. (מצרים - 438,500, ישראל 176,500). </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> צבא מילואים - אין. בעיתות חירום, במלחמות נגד אריתריאה וסומליה גויסו 140,000 איש נוספים לצבא הסדיר ומספר המשרתים אז, עמד על 300,000. (מצרים - 479,000, ישראל - 465,000).  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> כוחות עזר פרה צבאיים - אין. (מצרים - 397,000, ישראל 32,000). </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> תקציב צבאי שנתי - 340 מיליון $. לשם השוואה התקציב הצבאי של מצרים - 8.5 מיליארד $, (נתון זה מבוסס על פרסום במקורות גלויים. אני סבור שהתקציב של מצרים גבוה יותר. א.ד) ותקציבה של ישראל - 20 מיליארד $.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2270%D7%A9+++840+%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%A6%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> כיום, לאתיופיה אין חיל ים. </div> <div> <br/> </div> <div> צבא אתיופיה מאורגן ב-5 פיקודים מרחביים ופיקוד נוסף לוגיסטי ומונה [3]: </div> <div> <br/> </div> <div> הצבא מונה סה"כ 31 דיביזיות, מהן: 21 דיביזיות חי"ר, לצידן 3 דיביזיות הרריות, 5 ממוכנות ו-2 מוטסות (כמות הדיביזיות אינה עולה בקנה אחד עם סה"כ המשרתים הצבא ועם תקציב הביטחון הזעום. אני משער שמדובר במסגרות הקטנות בצורה משמעותית ממה שמוכר לנו בצבא מצרים. א.ד.). הסד"כ כולל: </div> <div> <br/> </div> <div> 32 גדודי טנקים. </div> <div> 40 גדודי ארטילריה. </div> <div> 12 גדודי הגנה אווירית. </div> <div> 8 חטיבות/אגדי קומנדו. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> ניסיון קרבי </b> </div> <div> בשני העשורים החולפים ניהל הצבא האתיופי מספר מערכות גדולות: </div> <div> <br/> </div> <div> בשנים 2000-1998 נגד החבל הפורש, אריתריאה. לצורך מהלך צבאי הוגדל הצבא ל-300,000 איש. </div> <div> <br/> </div> <div> 2009-2006 נגד סומליה, בסיוע כוחות נוספים רבים (מאוגנדה, בורונדי, קניה, ג'יבוטי, סיירה לאון, כוחות משלוח בינלאומיים). </div> <div> <br/> </div> <div> בשנים 2008-1995 צבא אתיופיה ניהל קרבות נגד כוחות מורדים בארצו, בחבל אוגדן, גבול סומליה. </div> <div> <br/> </div> <div> 2012-2011 נגד כוחות גרילה שפלשו מסומליה. </div> <div> <br/> </div> <div> בסוף שנת 2017, דיווח מקור מהמפרץ הפרסי ("אל-שרק") על כך ש: "מצרים, בתיאום עם איחוד האמירויות הערביות, הציבו כוחות בסאווה (SAWA), אריתריאה. הכוחות חמושים בטכנולוגיה מודרנית וכלי רכב משוריינים כבדים".[4] </div> <div> <br/> </div> <div> הסיבה לפריסה, לכאורה, של הכוחות המצריים אינה ברורה, אך דיווחים של סוכנות ידיעות MEMO פירשו: "הנוכחות הצבאית באריתריאה עשויה להיות תגובה לסודאן, המאפשרת לטורקיה להקים בסיס ימי בסואקין איילנד (SUAKIN ISLAND, עיר נמל מרוחקת כ-60 ק"מ דרומה לפורט סודאן), באופן זמני, כחלק ממדיניות אירופית רחבה יותר של מעורבות באפריקה". </div> <div> <br/> </div> <div> מקור צבאי מצרי הכחיש כי יש תוכניות להקים בסיס באריתריאה ובו 20,000 עד 30,000 חיילים. אולם, התקשורת המצרית דיווחה בשעתה וגם היום, על חששותיה לגבי הצבת כוחות טורקיים בסואקין איילנד. </div> <div> <br/> </div> <div> באותה שנה דיווחה סוכנות הידיעות "אל-שרק", כי בנוסף לכוונת טורקיה לבנות בסיס צבאי בסואקין איילנד על פתיחת בסיס צבאי גם בסומליה, בו פרסה טורקיה 200 חיילים לאימון כוחות סומליים מקומיים. היחסים בין אבו דאבי, קהיר וחרטום מתוחים עד היום, עקב נוכחותה של טורקיה בסודאן. </div> <div> <br/> </div> <div> כמו כן דווח כי במהלך 2017, על כך ש"מצרים מנסה להרכיב לובי אפריקאי במטרה להגן על עמדתה בנושא "סכר הרנסנס" באתיופיה. מומחים מצרים טוענים כי הסכר יפגע ב"גישה של קהיר למי נהר הנילוס" (הכוונה כנראה לאספקה השוטפת של מי הנילוס למצרים א.ד). עם זאת, אתיופיה מתעקשת כי לפרויקט הסכר יהיה השפעה חיובית ויסייע למצרים ולסודאן באספקת חשמל. בניית הסכר החלה בשנת 2011. הוא ממוקם בצפון אתיופיה, כ-15 ק"מ מזרחית לגבול אתיופיה-סודאן, והוא מהווה גורם מרכזי למתח פוליטי בין מצרים לאתיופיה. הסכר צפוי לאגור 70 מיליארד מ"ק מים, הסכר נועד להפעיל תחנת כוח הידרואלקטרית לייצור של MW 6,000 חשמל, אשר יסייע לפתור את המחסור באתיופיה. יתכן שמצרים חוששת שבעתיד ינוצלו המים גם להרחבת השטחים המעובדים באתיופיה ובכך יגרע חלקה בכמות המים הזורמת לשטחה.  </div> <div> <br/> </div> <div> בינואר 2018 דיווחה סוכנות הידיעות "אל ג'זירה" מספר פעמים, כי צבא סודאן ואתיופיה העלו את כוננותם ופרסו אלפי חיילים בגבול עם אריתריאה, לאחר שמצרים שלחה חיילים שלה, בתיאום עם איחוד האמירויות הערביות, לבסיס סאווה האריתריאני (המרוחק כ-30 ק"מ מגבול סודאן ו-150 ק"מ מגבול אתיופיה). לדברי "אל-ג'זירה", הכוחות הסודנים והאתיופים סגרו הגבולות עם אריתריאה. [5] </div> <div> <br/> </div> <div> <b> בריתות צבאיים של אתיופיה </b> </div> <div> חולשתו המובנית של צבא אתיופיה, לצד תקציבו הזעום, בכל קנה מידה, הביאו לכך שבמרבית פעילויותיה הצבאיות בעשורים האחרונים נוהלו בשיתוף עם כוחות משלוח ממגוון מקורות. </div> <div> <br/> </div> <div> לאתיופיה ברית צבאית עם קניה מאז 1963. למרות שהברית נכרתה עוד בזמנו של הקיסר היילה סלסי, הוא מחודש מאז ועד היום. למרות ההיסטוריה הארוכה של הסכם ההגנה אתיופיה-קניה, הרלוונטית שלו כיום, היא כפי שהייתה בחתימה הראשונה עליו, לפני 60 שנה. [6] </div> <div> <br/> </div> <div> ביולי 2015 חתמו אתיופיה ואוגנדה מזכר הבנות לחיזוק הקשרים הביטחוניים ביניהן. [7] החתימה נעשתה בידי שר ההגנה של אוגנדה ומקבילו האתיופי, במפקדת הצבא בקמפלה. </div> <div> עם חתימת ההסכם, אמר שר ההגנה האתיופי: "מזכר ההבנה נועד לחזק את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בענייני ביטחון וכדי לאכוף שלום ויציבות באזור. בין האזורים העיקריים שנבדקו היה המצב בדרום סודאן, בסומליה והטרור במזרח אפריקה. שתי המדינות הסכימו לשמור על השלום והביטחון, לקדם ערכים משותפים ואינטרסים בסיסיים אחרים של האזור ואפריקה". </div> <div> <br/> </div> <div> מסקירת פעולותיה הצבאיות של אתיופיה בעשורים אחרונים מתגבשת בבירור תרבותה הארגונית, לנהל מהלכיה הצבאיים בשיתוף עם כוחות נוספים, בין במסגרת בריתות שיתוף פעולה קיימים ובין בהקמת קואליציות אד-הוק: [8] </div> <div> <br/> </div> <div> במלחמת אוגדן (1978-1977) לצד הכוחות האתיופיים השתתפו משלחות צבאיות: מקובה, דרום תימן וברית המועצות. </div> <div> <br/> </div> <div> בסכסוך הגבול עם סומליה (1982) סייע לצבא אתיופיה מיליציה מורדת מסומליה - "חזית ההצלה הדמוקרטית הסומלית" (SSDF). </div> <div> <br/> </div> <div> במלחמה נגד אריתריאה, החבל שפרש מאתיופיה והקים מדינה משלו, (1991-1961) השתתפו לצד צבא אתיופיה דהיום, כוחות משלוח: מקובה, דרום תימן וברית המועצות. </div> <div> <br/> </div> <div> במלחמת נגד סומליה (2009-2006) סייעו לכוחות האתיופיים: כוחות שמירת השלום של האו"ם בסומליה (TFG), כוחות לשמירת השלום אפריקנים (AMISON), אוגנדה, בורונדי, קניה, ג'יבוטי וסיירה לאונה. </div> <div> <br/> </div> <div> בלחימת הצבא האתיופי נגד ארגון "השבאב" הסומלי (2012-2011) השתתפו גם כוחות מקניה וכוחות שמירת השלום של האו"ם בסומליה (TFG).  </div> <div> <br/> </div> <div> בעבר הרחוק, צבא אתיופיה שלח מכוחותיו להשתתף במלחמת קוריאה (1953-1950) ובמשבר קונגו (1963 1970). </div> <div> <br/> </div> <div> הבא אמנה סיבות נוספות מדוע לדעתי אין כל קשר בין ההתעצמות ובניית התשתיות המואצת של צבא מצרים לבין הסכסוך עם אתיופיה על מימי הנילוס. </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> מדוע מרימה מצרים קול זעקה? </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> צריכת המים השנתית הרשמית של מצרים היא 54 מיליארד מע"ק, וסכר אסואן נועד להתמודד עם מחסור זמני של 74 מילארד מע"ק. אם כך נשאלת השאלה, מדוע מצרים מרימה קול זעקה, כאילו הסכר באתיופיה מאיים על עצם קיומה? התשובה לכך נעוצה לדעתי בחשש המצרי לאובדן הפטרונות והבלעדיות על מי הנילוס. ההצלחה של הסכר באתיופיה עלולה לגרום למדינות נוספות, השוכנות על מקורות הנילוס לפתח מיזמים לניצול מי הנילוס, ובכך לערער את אדנותה של מצרים על הנהר ועל השימוש במימיו. במילים אחרות יש למצרים אינטרס להמשיך ולשמר את מדינות אפריקה השוכנות לאורך הנילוס כמדינות מפגרות. כל מיזם של משהי ממדינות אלה לפתח את ארצה, יתקל בזעקת "הקוזק הנגזל" של מצרים. <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> מדוע אין קשר בין התעצמות צבא מצרים לבין הסכסוך עם אתיופיה  </font> </b> </div> <div> א. הבנייה המואצת של תשתית צבאית מצרית בסיני החלה כבר בשנת 2004 (ראשית הכפלת מערך הגישור הצבאי בתעלה), בין השנים 2007-2010 חל גידול של 170% במחסני התחמושת בסיני וגידול של 130% במאגרי דלק – כל זאת עוד לפני שאתיופיה החלה לתכנן את הקמה הסכר בשטחה. כאמור לעיל ראשית העבודות לבניית הסכר החלו רק בשנת 2011.  </div> <div> <br/> </div> <div> ב. גם לאחר שהחלו עבודות בניית הסכר, ממשיכה מצרים לפתח בקצב מואץ את התשתיות הצבאיות מול ישראל, כשמנגד כמעט שלא נקפה מצרים אצבע לבניית, תשתיות צבאיות בדרום מצרים, שיאפשרו לגייסותיה לצאת למסע של אלפי ק"מ לכיבוש אתיופיה...  </div> <div> <br/> </div> <div> ג. הפעילות הדלה בתחום פיתוח תשתיות צבאיות בדרום מצרים כוללת: </div> <div> <br/> </div> <div> 1. לאחר שנת 2014 הוחל בבניית 14 דירים למטוסים בשדה התעופה קאוינת אשר ממערב לאבו סימבל .  </div> <div> <br/> </div> <div> 2. לאחר שנת 2016 הוחל בבניית 13 דירים וסלילת מסלול תעופה נוסף בשדה התעופה ראס בנאס. </div> <div> <br/> </div> <div> פעילות זו נועדה אולי לאפשר פעולה אווירית כירורגית נגד ה"אויבים" שמדרום למצרים (סיוע אווירי מצרי לידידתה סעודיה במלחמתה עם התימנים, הסכר באתיופיה, וסודן שלאחרונה אפשרה לטורקיה לבנות בסיס ימי באי סואקין כ-60 ק"מ מדרום לפורט סודאן).  </div> <div> <br/> </div> <div> יודגש כי מחוץ להרחבת שדות התעופה ובניית נמל צבאי חדש בראס בנאס, לא מתרחשת שום פעילות צבאית בדרום מצרים. אף בשדות התעופה, שמניתי לעיל, לא אותרה בניית מחסני תחמושת לחימוש המטוסים, וכן לא אותרה הקמת ממסר קשר, שיאפשר שליטה טובה במרחב האווירי. נוסף כל כך יש לזכור, כי הסכר באתיופיה נמצא במרחק של כ-1,400 ק"מ מדרום לשדות התעופה, שמניתי לעיל, כך שגם פעילות אווירית כירורגית נגד הסכר היא מבצע צבעי לא פשוט.   </div> <div> <br/> </div> <div> ד. הצבא האתיופי, כפי שתואר לעיל, הוא צבא זעיר לעומת צבאה של מצרים, ומצרים יכולה לגבור עליו גם בסד"כ שעמד לרשותה במלחמת יום הכיפורים. לפיכך כל מסע הרכש של הנשיא עבד אל פתח א-סיסי הוא בלתי מוסבר </div> <div> <br/> </div> <div> ה. כפי שנאמר בפרק הקודם, לאתיופיה אין מוצא לים, ואין לה כמובן צי של אוניות מלחמה, והנה צבא מצרים מתעצם בצורה משמעותית בתחום הימי (ראו מאמרים באתר זה). </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%E2%80%8F%E2%80%8F%E2%80%8F%E2%80%8F%D7%9E%D7%A4%D7%AA+%D7%90%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94++%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93+1.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <b> <font> סיכום </font> </b> </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> סיכום </font> </b> </div> <div> נחשלותן של מדינות אפריקה אפשרה לבריטניה לפני כ-90 שנה להעניק לבת חסותה מצרים, הסכם מים "מפנק" לחלוקת מי הנילוס, ההופך את מצרים לפטרונית על הנהר ולזוכה ברוב מימיו. כל ניסיון מצד אחת מהמדינות השוכנות לאורך אגן ההיקוות של מצרים לשנות מצב זה יתקל בהתנגדותה הנמרצת של מצרים. </div> <div> <br/> </div> <div> ביובל השנים האחרונות וגם בימינו אלה, שוקדת מצרים לפתח עוד ועוד שטחי עיבוד חקלאיים חדשים, המעובדים בחלקם הגדול בשיטה המסורתית והבזבזנית של השקיה בהצפה. כל זה מחריף את בעיית המים של מצרים ועלול לגרום לה לצאת ולהפעיל כל צעד אפשרי נגד כל גורם, שינסה לפגוע בפטרונותה על מימי הנהר. לכן אין זה מן הנמנע שמצרים אף תנקוט בפעילות צבאית כירורגית נגד אתיופיה כולל פגיעה בסכר הרנסנס. הסכמה של אתיופיה למילוי אגם הרנסנס בקצב איטי, שיתפרס על פני שנים מספר, כך שמאגר אגם נאצר לא יפגע משמעתית, עשויה לרכך את התנגדותה של מצרים ולמנוע אולי פעולה צבאית או חתרנית אחרת מול אתיופיה.  </div> <div> <br/> </div> <div> למרות הסכסוך האמתי בין המדינות בנושא השליטה על זרימת מי הנילוס, אין כל קשר בין ההתעצמות של צבא מצרים ובניית התשתיות הצבאיות רחבות ההיקף, שרובן ככולן מתבצע במרחב קהיר-תעלת סואץ -סיני. צר לי שגורמים שונים המקורבים לממשלת ישראל ופרשנים שונים מנסים באמצעות ה"תרוץ" הדחוק של סכסוך השליטה על מימי הנילוס להסביר את התעצמותה חסרת הפשר של מצרים.  </div> <div>    </div> <div> <b> <font> הערות </font> </b> </div> <div> [1]. נדלה מאתר אינטרנט ביום 21.05.2018 https://www.globalfirepower.com/country-military-strength-detail.asp?country_id=ethiopi, </div> <div> [2]. נדלה מאתר אינטרנט https://www.globalfirepower.com/countries-listing.asp, ביום 21.5.2018.  </div> <div> [3]. נדלה מאתר אינטרנט ביום 21.05.2018. https://en.wikipedia.org/wiki/Ethiopian_National_Defense_Force,  </div> <div> [4]. נדלה מאתר אינטרנט ביום 21.05.2018. http://debirhan.com/2018/01/%E1%8C%8D%E1%89%A5%E1%8D%85,  </div> <div> [5]. נדלה מאתר אינטרנט ביום 21.05.2018. https://kichuu.com/thousands-military-border-eritrea/  </div> <div> [6]. נדלה מאתר אינטרנט ביום 21.05.2018 http://newafricanmagazine.com/news-analysis/development/kenya-ethiopia-defence-pact-somali -become-pawn ,  </div> <div> [7]. נדלה מאתר אינטרנט ביום 21.05.2018 https://www.newvision.co.ug/new_vision/news/1330822/uganda-signs-defence-pact-ethiopia, </div> <div> [8]. נדלה מאתר אינטרנט ביום 21.05.2018. https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_wars_involving_Ethiopia,  </div> <div>     </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> Sun, 01 Dec 2019 20:55:29 GMT https://www.dekelegypt.co.il/191201 מצרים כללי ומערכות תשתית,צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/191130 המאמר בוטל! במקומו פורסם מאמר בשם "פיתוח מואץ של בתי כלא לאבירים פוליטיים במצרים בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/211123 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 30.11.2019 </div> </div> Sat, 30 Nov 2019 09:48:23 GMT https://www.dekelegypt.co.il/191130 מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/191129 לאחרונה אותרה הרחבה משמעותית של בית הכלא המודרני באל־מיניה שבעמק הנילוס במצרים. להערכתי, בית הכלא שקיבולתו היא (מינימום) 25,000 מיטות, מורחב בכ־6,000 מיטות נוספות. בית כלא זה הוא חלק ממערך כליאה גדול לאסירים פוליטיים במצרים. הרחבת הכלא מעידה כי שלטונו של סיסי מרבה להשליך מתנגדי משטר לכלא עד כי נוצר הצורך להרחיב משמעותית בית כלא שבנייתו הסתיימה רק בשנת 2014. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/841%D7%9C+++31-07-2019.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אליהו דקל-דליצקי.  </div> <div> 29.11.2019 </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <div> <div> <div> <div> <font> <b> רקע </b> </font> <br/> </div> <div> בשנת 2010, עוד בעת שלטונו של הנשיא מובארכ, החלו לבנות בית כלא גדול ומוגן במיוחד (ראו צילום להלן), שקיבולתו לפחות 25,000 אסירים, תחת קורת גג. הכלא נבנה בסמוך לגדה המזרחית של הנילוס, מול העיר אל־מניא השוכנת כ־220 ק"מ מדרום לקהיר. העיר אל־מניא היא בירת המחוז באותו שם. תושבי המחוז מונים כחמישה מיליון נפש. להערכתי, בית כלא גדול זה נועד בעיקרו לכליאת אסירים פוליטיים. </div> <div> <br/> </div> <div> הבסיס להערכה זו הוא שכלא זה גדול בהרבה מעבר לצורכי האסירים הפליליים של תושבי המחוז, ובמחוזות דומים בגודלם ואף גדולים יותר, לא נבנה בית כלא בגודל הזה. הנשיא מובראכ לא הספיק "ליהנות" ממנו ובניית הכלא הסתיימה רק בשנת 2014 בעת שהנשיא עבד אל־פתח א־סיסי כבר היה בשלטון.   </div> <div>   </div> <div> <font> <b> הקמת בתי כלא לאסירים פוליטיים על ידי הנשיא א־סיסי </b> </font> </div> <div> כידוע, צדיקים זוכים שמלאכתם נעשית בידי אחרים. איני יודע האם הנשיא סיסי ראוי לתואר צדיק, אבל אין ספק שמלאכתו נעשתה בידי הנשיא מובארכ שהכין לו בית כלא גדול במיוחד באל־מניא. בית כלא זה התווסף לעשרות בתי הכלא הקיימים במצרים זה מכבר.  </div> <div> <br/> </div> <div> הנשיא סיסי לא הסתפק ב"ירושה" הגדולה שהוריש לו מובארכ, ובשנת 2015 החל בבניית חומה נוספת סביב שטח פתוח בכלא. להערכתי, אגף חדש זה נועד לקליטת אסירים פוליטיים תחת כיפת השמיים. לאורכה של החומה נבנו 26 מגדלי שמירה והיא תוחמת שטח בגודל 60,000 מ"ר שמאפשר כליאתם של לפחות 20,000 אסירים נוספים. בניית האגף לכליאה המונית הסתיימה לפני מרס 2016. </div> <div> <br/> </div> <div> נוסף על האגף החדש שנבנה בכלא זה, נבנה אגף דומה בכלא חרג'ה וכן נבנו עוד שני בתי כלא בתוך מחנות צבא, שקרוב לוודאי מיועדים אך ורק לאסירים פוליטיים.  </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> הרחבה ב־25% של בית הכלא באל־מיניא </b> </font> </div> <div> לאחר מרס 2016 הוחל בשינוי ייעודו של האגף לכליאה המונית תחת כיפת השמיים, ובשטח האגף החלו לבנות ארבעה מבני כליאה נוספים, כלומר גידול כושר האחסון בכלא ב־25% - מ־25,000 אסירים (מינימום) לכ־31,000. העובדה שמוסיפים מבני כליאה לבית כלא חדיש שבנייתו הסתיימה אך בשנת 2014, מלמדת שבית הכלא צר מלהכיל את מספר האסירים המושלכים לכלא. סביר מאוד להניח כי מדובר באסירים פוליטיים המתנגדים למשטר. </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> סיכום </b> </font> </div> <div> הנשיא סיסי, בעת שתפס את השלטון במצרים, היה מודע לאפשרות ששלטונו יעורר התנגדות ונערך לכך בבניית שורה של בתי כלא. אשר יגור בא לו, ועתה הוא גודש את בתי הכלא ומרחיב את בית הכלא באל־מיניא בעוד כ־6,000 מיטות לאסירים. </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> </div> </div> </div> </div> Fri, 29 Nov 2019 08:35:25 GMT https://www.dekelegypt.co.il/191129 מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/191124 מאמר זה בוטל! במקומו ראה גרסה עדכנית מתאריך 26.06.2020 בקישור http://www.dekelegypt.co.il./200626 <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2210%D7%A9++844%D7%A1+++New+base+of+the+Egyptian+naval+Port+Fuad.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אליהו דקל-דליצקי.  </div> <div> 24.11.2019 </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <div> <div> <div> <div> מאמר זה בוטל! במקומו ראה גרסה עדכנית מתאריך 26.06.2020 בקישור http://www.dekelegypt.co.il./200626 </div> </div> </div> </div> </div> </div> Sun, 24 Nov 2019 09:16:55 GMT https://www.dekelegypt.co.il/191124 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/191119 ב־19.11.2019 ראיין אותי מר רמי רחמיאל מערוץ הפודקאסט "לאומנות" בנושא "התעצמות צבא מצרים". לצערי, נפלו בדבריי שתי טעויות. אחת, אמרתי שבסיני הוקמו מחנות ל־20 גדודים של גשרי סער מהירי הקמה. הנתון הנכון הוא שבסיני הוקמו (בניגוד להסכם השלום) מחנות רק ל־12 גדודים של גשרי סער. לשמונה גדודי סער נוספים, הוקמו מחנות בגדה המערבית של תעלת סואץ. הטעות השנייה היא שאמרתי שרמטכ"ל צבא מצרים הודה בתקשורת כי בסיני ערוכים כ־80,000 חייל. זה נתון שגוי. רמטכ"ל צבא מצרים אמר בפברואר 2018 כי בסיני יש 88 גדודים ובהם רק 42,000 חייל. אין בידי כלים שיאפשרו לי לספור חיילים, אבל על פי הספירה שלי, בסיני נבנו מחנות קבע לכ־160 גדודים, כך שיש מחלוקת ביני לבין רמטכ"ל צבא מצרים בנושא זה. <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font>   </font> בתאריך 19.11.2019 ראיין אותי מר רמי רחמיאל מערוץ הפודקאסט "לאומנות" בנושא "התעצמות צבא מצרים". לצערי נפלו בדברי שתי טעויות. ראשית אני אמרתי שבסיני הוקמו מחנות ל-20 גדודים של גשרי סער מהירי הקמה. הנתון הנכון הוא שבסיני הוקמו (בניגוד להסכם השלום) מחנות רק ל-12 גדודים של גשרי סער. לשמונה גדודי הסער נוספים, המחנות הוקמו בגדה המערבית של תעלת סואץ. הטעות השנייה שאמרתי היא שרמטכ"ל צבא מצרים הודה בתקשורת כי בסיני ערוכים כ-80 אלף חייל. נתון זה שגוי! רמטכ"ל צבא מצרים אמר בפברואר 2018 כי בסיני יש 88 גדודים ובהם רק 42 אלף חייל. אין בידי כלים שיאפשרו לי לספור חיילים, אבל על פי הספירה שלי, בסיני נבנו מחנות קבע ל-160 גדודים, כך שיש מחלוקת ביני לבין רמטכ"ל צבא מצרים בנושא זה </b> </div> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Tue, 19 Nov 2019 12:35:50 GMT https://www.dekelegypt.co.il/191119 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/be/vekk6x_n2x0 הרצאה ובה סקירה של כלל עבודות פיתוח התשתית הצבאית במצרים מאז שנת 2007 ועד לימים אלה. בשנים הללו חל גידול של מאות אחוזים בתשתית צבאיות. כך, למשל, גדלו אפשרויות חציית התעלה גדלו משישה גשרים ל־39 גשרים ומנהרות. נוסף על כך קודמו לאזור התעלה עוד כ־20 גדודים של גשרי סער מהירי הקמה. לאחר סקירת הנתונים, המרצה מפרט את הערכתו באשר למשמעויות למדינת ישראל מהפעילות המצרית. <div data-rss-type="text"> <div> <font color="#a62323"> <b> תוכן הסרט </b> </font> </div> <div> הרצאה ובה סקירה של כלל עבודות פיתוח התשתית הצבאית במצרים מאז שנת 2007 ועד לימים אלה. בשנים הללו חל גידול של מאות אחוזים בתשתית צבאיות, כך למשל אפשרויות חציית התעלה גדלו מששה גשרים ל-39 גשרים ומנהרות. בנוסף לכך קודמו לאזור התעלה עוד כ-20 גדודים של גשרי סער מהירי הקמה. לאחר סקירת הנתונים, המרצה מפרט את הערכתו באשר למשמעויות למדינת ישראל מהפעילות המצרית.     </div> <div>    <br/> </div> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Sun, 17 Nov 2019 11:55:14 GMT https://www.dekelegypt.co.il/be/vekk6x_n2x0 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/191111 המאמר מדווח על איתור הנמל החדש הנבנה עבור הצי המצרי בראס בנאס. נמל זה הוא אחד מעשרת הנמלים הנבנים כיום במצרים, שישה מתוכם מיועדים לצי והיתר עבור הספנות האזרחית. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2168-D7-A9%2B-D7-9E-D7-A8-D7-97-D7-91%2B-D7-A8-D7-90-D7-A1%2B-D7-91-D7-A0-D7-90-D7-A1.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> אלי דקל-דליצקי. 10 בנובמבר 2019 </b> </font> </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> רקע </b> </font> </div> <div> בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים נבנה בראס בנאס נמל צבאי. ראס בנאס שוכנת על חוף הים האדום, כ־92 ק"מ מצפון לגבול מצרים-סודן. הנמל היווה חלק ממערך צבאי לשמירה על גבולה הדרומי של מצרים ולשליטה על נתיבי השיט העוברים בים האדום. המערך הצבאי כולל בין היתר: מאגר דלק תת־קרקעי בקיבולת של כשישה מיליון ליטר, בסיס תחמושת גדול שמיועד לשמש ככל הנראה את חיל הים, שדה תעופה צבאי, בסיסי טילי קרקע-אוויר, מתקן תחזוקה מרחבי לטילי קרקע-אוויר ובו מחסנים לטילים ומחנות צבא לכוחות יבשה בסדר גודל של חטיבה. </div> <div> <br/> </div> <div> במלחמת יום הכיפורים שלח חיל הים המצרי ספינות מלחמה לעבר מיצרי באב אל מנדב. אוניית המכל הישראלית "שמשון" שחצתה את המיצרים, הותקפה על ידי טורפדו מצרי. האונייה לא נפגעה, אך ניסיון הפיגוע בה גרם להפסקת השיט הישראלי לאילת ולקשיים רבים באספקת נפט למדינת ישראל.  </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> איתור הנמל החדש </b> </font> </div> <div> במאי 2019 הוצאתי סקירה מקיפה [1] על בניית עשרה נמלים חדשים במצרים – חמישה מתוכם צבאיים. מבין הנמלים ציינתי כי יש בידי מידע ממקור גלוי שבראס בנאס הולך ומוקם אחד מהנמלים החדשים. בסקירה ציינתי שאינני מצליח לאתר נמל זה. עתה, בעקבות פרסום צילומי לוויין עדכניים, איתרתי אל הנמל החדש. </div> <div> <br/> </div> <div> מדובר בנמל גדול הנראה כ"אחיו התאום" של הנמל הנבנה בא־נגיילה שבים התיכון בסמוך לגבול מצרים-לוב. אורכו של המזח בנמל מגיע לכתשע מאות מטר ועל החוף נבנים מבני מגורים ומתקני הדרכה ואחזקה של הצי. הנמל החדש נמצא כ־8 ק"מ ממזרח לנמל הישן. </div> <div> בד בבד עם בניית הנמל החדש מבוצעות עבודות להרחבת שדה התעופה הצבאי [2] בראס בנאס. גם בשדה התעופה ביר אל חמה-סולום, הנמצא כ־110 ק"מ דרומית מערבית לנמל הנבנה בא־נגיילה, מתבצעות עבודות להרחבת השדה.[3] לדעתי, ארבעת שדות התעופה הצבאיים הקיימים זה כבר במערב מצרים דיים כדי לטפל בזליגת מחבלים ואמצעי לחימה מכיוון לוב, ולכן הפרשנות שלי קושרת את הרחבת שדות התעופה במערב מצרים ובראס בנאס עם העובדה שבאזורים נבנים בסיסים חדשים וגדולים עבור הצי המצרי.  </div> <div> בלוגר מצרי [4] דיווח לאחרונה כי הבסיס עומד להיחנך בקרוב, "[הבסיס] ייפתח [בתרגיל] שיתוף פעולה עם ניהול התמרון באש חיה הגדול ביותר, [ובו כוחות] מעורבים של חיל הים, חיל האוויר ויחידות הנחיתה האמפיבית". </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> סיכום </b> </font> </div> <div> רמת הידע שלי בנושאי אוויר וים נמוכה יחסית. למרות זאת אני מבקש לציין כי למיטב ידיעתי מצב שבו מדינה בונה או מרחיבה בצורה משמעותית עשרה נמלים במקביל, אין לו אח ורע בעולם. מצרים מקדישה גם שפע משאבים להגדלת הצי המצרי והוא נחשב לצי השישי בגודלו בעולם. לעניות דעתי, היקף שיתוף הפעולה בין הצי המצרי לחיל האוויר המצרי, צריך להיבחן בכובד ראש על ידי מומחים לזרועות אלה.  </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> הערות </b> </font> </div> <div> [1] דקל אלי. פיתוח עשרה נמלים – צבאיים ואזרחיים – במצרים. מאי 2019. </div> <div> [2] דקל אלי. המשך עבודות פיתוח שדה התעופה הצבאי בראס בנאס. ינואר 2019 </div> <div> [3] דקל אלי. הרחבת שדה התעופה הצבאי ביר אל חמה – סולום. יולי 2019 </div> <div> [4] ציוץ בטויטר מתאריך 22.10.2019 – שמור הארכיון המחבר </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2169%D7%A9++844%D7%9B.jpg"/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2030-D7-A9%2B-D7-9E-D7-A4-D7-AA%2B-D7-91-D7-A0-D7-99-D7-99-D7-AA%2B-D7-A0-D7-9E-D7-9C-D7-99-D7-9D%2B-D7-91-D7-9E-D7-A6-D7-A8-D7-99-D7-9D.jpg"/> </a> </div> Mon, 11 Nov 2019 09:44:40 GMT https://www.dekelegypt.co.il/191111 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/191110 המאמר עוסק בחנוכת האוטוסטרדה החדשה סואץ-שארם א־שיח', ובניתוח המשמעויות הצבאיות והכלכליות של סלילת הכבישים החדשים בסיני. מסקנת המאמר היא שאוטוסטרדה לשארם מיותרת לעת הזו, מקרבת את מצרים, עם עוד מיזמים כלכליים כושלים, למצב של פשיטת רגל. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2216%D7%A9+Egypt-New+Road+Suez-Sharm+el+Sheikh.jpg"/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2214-D7-A9%2B%2BEgypt-New%2BRoad%2BSuez-Sharm%2Bel%2BSheikh.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> אלי דקל-דליצקי. נובמבר 2019 </b> </font> </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> רקע </b> </font> </div> <div> בשנת 2016, כשנתיים לאחר שתפס את השלטון במצרים, יצא עבד אל פתח א־סיסי בתוכנית </div> <div> גרנדיוזית בשם "מגה תוכניות לפיתוח מצרים". התוכנית מפרטת מיזמים שונים לפיתוח מצרים, וביניהם פיתוח נרחב של כבישים. הנשיא הנמרץ צירף מחשבה למעשה וניגש לבצע חלק לא מבוטל של מיזמים אלה.  </div> <div> <br/> </div> <div> בסיני הוא החל בפיתוח כל כבישי האורך המוליכים מתעלת סואץ לעבר גבול ישראל-מצרים, ואכן הכבישים האלה הם אוטוסטרדות:  </div> <div> • כביש קנטרה-רפיח (הציר הצפוני) – כביש זה הפך לאוטוסטרדה כבר בימי סאדאת או מובארכ. </div> <div> • כביש איסמעיליה-קציעות-קציימה (הציר המרכזי). </div> <div> • כביש ג'ניפה-ואדי מלייז (ציר הגידי). </div> <div> • כביש כוברי (סואץ)-אילת (ציר המיתלה)   </div> <div>   </div> <div> לאחר שהסתיימו העבודות בצירי האורך, החל א־סיסי לפתח את ציר הרוחב המרכזי, ביר אל עבד-רפידים-ביר ת'מדה, והפכו‍ֹ לאוטוסטרדה. אין בידי צילומי לוויין עדכניים של כל אורך הציר, אך אני משער שגם העבודות בו הסתיימו. יודגש כי לציר זה אין שום משמעות כלכלית וחלק ניכר מכביש זה היה מכוסה בחול שנים רבות, עקב חוסר שימוש.  </div> <div> <br/> </div> <div> במקביל לסלילת כביש הרוחב המרכזי, הוחל גם בסלילת כביש התעלה המזרחי העובר לכל אורך הגדה המזרחית של תעלת סואץ. כיום כביש זה הוא אוטוסטרדה בת שני מסלולים ובכל מסלול שני נתיבים.  </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> <span> האוטוסטרדה החדשה כוברי (סואץ)- שארם א־שייח' </span> </b> </font> </div> <div> לאחרונה פרסם העיתונאי מוחמד ג'אמל כי ב־05.11.2019 חנך הנשיא סיסי את האוטוסטרדה החדשה קהיר-שארם א־שיח'. לאור עברו של הנשיא סיסי, שכבר חנך ברוב עם ועדה את "תעלת סואץ החדשה" (כריית "מעקף איסמעיליה" - תעלה מקבילה לתעלת סואץ בקטע של 35 ק"מ), אך למרות הטקס המרשים, לא הייתה התעלה כשירה לשיט בעת החנוכה וגם לא חודשים אחריה. בדקתי את הידיעה בצילומי לוויין וגיליתי, שככל הנראה, אכן נסללה אוטוסטרדה חדשה בין מנהרת כוברי (באזור סואץ) לבין שארם א-שיח'. אני מסייג את דבריי ב"ככל הנראה", משום שאין בידי צילומים עדכניים של כל אורך הכביש, וייתכן שיש עדיין קטעים שלא הושלמו. </div> <div> <br/> </div> <div> מדובר באוטוסטרדה שאורכה 320 ק"מ. לאוטוסטרדה שני מסלולים ובכל מסלול שלושה נתיבי תנועה. רובו של הכביש החדש עובר ממזרח לכביש הדו־סטרי הישן הקיים זה שנים רבות. הכביש עוקף גם את העיירות הקטנות הפזורות לאורכו - ראס סודר, אבו זנימה, אבו רודס וא־טור - משל היו ערים גדולות כמו קהיר או לוס אנג'לס. בסלילת הכביש החדש נפרצו גם מעברים בשטח הררי שמן הסתם, עלותם רבה.  </div> <div> <br/> </div> <div> עם סלילת הכביש החדש, ניתן כיום להגיע לשארם בשתי מערכות כבישים. ייתכן שבעתיד יהיה הכביש החדש כביש אגרה, כמו כבישים חדשים רבים במצרים. </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> הערכה </b> </font> </div> <div> מניתוח סדר הקדימויות של הנשיא סיסי בביצוע עבודות פיתוח הכבישים בסיני, עולה בבירור כי נושא "הכשרת זירת הלחימה מול ישראל" עומד בראש מעייניו. זו הסיבה, לדעתי, שהוא החל בסלילת הכבישים המוליכים ממצרים לגבול ישראל. למצרים אין שום תוכניות פיתוח למרכז סיני ולמזרחו, ואין שום צורך כלכלי בסלילת אוטוסטרדות מיותרות לעבר גבול ישראל.  </div> <div> בדרום סיני ערוכים כוחות צבא בסדר כוח כולל של דיביזיה ממוכנת, והם עשויים לתרום למערכה שתתפתח בצפון סיני. למרות זאת אני סבור שמה שהניע את המצרים לסלילת האוטוסטרדה החדשה סואץ-שארם א־שייח' היה שיקולים כלכליים. לדעתי, שיקולים אלה שגויים, ויהיה בהם טעם רק בעוד שנים רבות, כשהעיירות המפוהקות לאורך האוטוסטרדה תתפתחנה, ומרכזי הקיט השוממים יתאוששו מהשבר של התיירות המצרית לאחר הפיגוע במטוס התיירים הרוסי בשנת 2015. </div> <div> <br/> </div> <div> יהיו שיטענו כי כל ההשקעה בסלילת הכביש החדש נועדה "להחזיר עטרה ליושנה" לשארם א־שייח'. אני בספק אם שארם זקוקה בכלל לכביש נוסף על הכביש הדו־נתיבי הישן, ובוודאי לא עתה כשהתיירות שם אינה משגשגת. בקיצור, איני מבין מדוע תושב קהיר המעוניין לנפוש ייסע דווקא לשארם ולא ליעדים קרובים יותר בים האדום, כאשר ה"שמש היא אותה שמש והים הוא אותו ים"...  </div> <div> <br/> </div> <div> בראייה רחבה יותר של כלל ההשקעות במצרים, נראה כי מצרים מבזבזת כספים ללא חשבון, וייתכן שהיא צועדת לקראת מצב של חדלות פירעון. אני מתכוון ל: </div> <div> • מיזמי פיתוח הכלכלה המצרית שחלקם מאכזב ביותר בלשון המעטה, כגון כריית "מעקף איסמעיליה" שלעת עתה נושא רווחים מזעריים בלבד. </div> <div> • הקמת מיזמי ראווה מיותרים, כגון המסגד הגדול בעולם.  </div> <div> • השקעות הענק ברכש אמצעי לחימה ובפיתוח תשתיות צבאיות.  </div> <div> <br/> </div> <div> האוטוסטרדה המיותרת לשארם משתלבת היטב במהלך הפזרנות ללא חשבון של השלטון המצרי. בעזרת השם אפרסם בקרוב סדרת מאמרים העוקבת בצורה פרטנית אחר ביצוע התוכנית הכלכלית הגרנדיוזית "מגה תוכניות פיתוח". </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> Sun, 10 Nov 2019 06:36:53 GMT https://www.dekelegypt.co.il/191110 מצרים כללי ומערכות תשתית,צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/191103 מחקר מקיף על זרוע ההגנה האווירית של צבא מצרים. המאמר מפרט, בין היתר, את הנושאים האלה: רקע היסטורי; התפתחות ההגנה האווירית ממלחמת ששת הימים ועד למלחמת יום הכיפורים; פריסת מערך ההגנה האווירית כיום; אמצעי הלחימה כיום; מערך התחזוקה; מערך מוצבי המכ"ם; רכש עבור זרוע ההגנה האווירית. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2072%D7%A9+%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA+%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%95%D7%AA+%D7%98%D7%A7%D7%90+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> מעודכן ל־07.04.2020 פורסם לראשונה בתאריך 03.03.2019 </div> </div> <div data-rss-type="text"> להלן פרק נוסף במסגרת מחקרי היסוד על התשתית הצבאית והאזרחית של מצרים, שיעסוק בזרוע ההגנה האווירית. פרק זה, כקודמיו, מתבסס רק על מידע ממקורות גלויים. </div> <h2> הקדמה </h2> <div data-rss-type="text"> בצבא מצרים קיימות שתי מערכות להגנה אווירית: האחת היא המערכת הארצית להגנת שמי מצרים. מערכת זו מופעלת בצורה ריכוזית, ובראשה עומד מפקד זרוע ההגנה האווירית בצבא מצרים. לרשות זרוע ההגנה האווירית עומד מערך מסועף של לפחות <font> <a href="/newpage010e8f6a"> [1] </a> </font> 28 מוצבי מכ"ם לגילוי ולאתראה מפני איומים אוויריים על מצרים וכן רשת של כ־93 מוצבים מבוצרים לשיגור טילי קרקע-אוויר. זרוע ההגנה האווירית פועלת במשולב עם כוחות ההגנה האווירית שבגייסות, ומספקת להם אתראות על חדירות של כוחות אוויר עוינים. המערכת השנייה מיועדת להגנת יחידות ומתקנים בצבא מצרים. זו מערכת מבוזרת, ובדרך כלל בעלת כושר ניוד גבוה. מערכת זו נעה עם כוחות הצבא ומופעלת עצמאית על ידי מפקדים בשטח. פירוט מערכת זו מופיעה במאמר נפרד. <font> <a href="/newpage941b21cc"> [2] </a> </font> </div> <h2> רקע היסטורי  </h2> <div data-rss-type="text"> בשנת 1964 בקירוב החלה מצרים לבנות מערכת הגנה אווירית ארצית, המושתתת על טילי קרקע-אוויר מסוג SA-2 מתוצרת ברית המועצות. עד למלחמת ששת הימים (1967) הקימה מצרים 27 בסיסי שיגור לסוללות מסדרה <a href="/newpage8ca4b40a"> [ </a> B . <a href="/newpage8ca4b40a"> [3 </a> שלושה בסיסים הוקמו בסיני והיתר נבנו באזור התעלה, סביב קהיר, אלכסנדריה ואסואן. <a href="/newpagefbaae8d8"> [4] </a> בקרבת בסיס הטילים שנבנה בסמוך לשדה התעופה קהיר מערב, הוקם גם מרכז ההדרכה. <div> <br/> </div> <div> נוסף על בסיסי השיגור נבנו גם מתקני אחסון ותחזוקה לטילים אלה בסואץ וסמוך לשדה התעופה אל מאזה שבקהיר. במקביל להקמת מערך טילי הקרקע-אוויר הורחב מאוד מערך מוצבי המכ"ם, ובסיני נבנו שלושה מוצבים (ג'בל אום מרג'ם, ת'לעת אל בידן וג'בל חשם א־טריף). סביר להניח שגם במצרים עצמה נבנו מוצבי מכ"ם, אך אינני יודע את מיקומם. </div> </div> <h2> ממלחמת ששת הימים עד למלחמת יום הכיפורים </h2> <div data-rss-type="text"> המתקפה המוצלחת של צה"ל על שדות התעופה המצריים במלחמת ששת הימים הביאה את המצרים למסקנה שיש צורך חיוני להקים "חומת טילים" שתגן על האזורים המיושבים במצרים ברשת צפופה של בסיסי טילים. המצרים, בסיועה הנדיב של ברית המועצות, החלו לבנות בקדחתנות את מערך ההגנה האווירית. בתחילה סיפקו הסובייטים למצרים דגמים משופרים של טילי SA-2 (דגמים מסוג B,C,E) ונבנתה מערכת מסועפת של בסיסי שיגור מבוצרים. במהלך מלחמת ההתשה למד צה"ל להתמודד עם מערכת זו ובשנת 1970 קיבלה מצרים גם את הטיל SA-3 (פצורה) המשלים את הטיל הוותיק 2-SA ונותן מענה משופר למערך ההגנה האווירית הארצית. לפני מלחמת יום הכיפורים קיבלה מצרים גם שלוש <a href="/newpagefe50c0b6"> [5] </a> חטיבות טילי SA-6. זהו טיל נייד, שביסודו נועד לנוע עם הגייסות, אך במצרים הוא שולב במערכת ההגנה האווירית הארצית שנפרסה לאורך תעלת סואץ. ערב מלחמת יום הכיפורים היו במצרים כ־120 <a href="/newpagec2e43c67"> [6] </a> מוצבים מבוצרים של טילי קרקע-אוויר, המאורגנים במסגרת של חמש דיביזיות הגנה אווירית, שהגנו על <b> מרחב </b> קהיר-תעלת סואץ והדלתא וסיפקו הגנה <b> נקודתית </b> על המתקנים החיוניים בעמק הנילוס.  <div> <br/> <div> להלן היערכות זרוע ההגנה האווירית המצרית ערב מלחמת יום הכיפורים. המצרים הקימו חמש דיביזיות הגנה אווירית כאשר בכל דיביזיה כארבע חטיבות ובכל חטיבה כחמישה גדודים (כל בסיס טילים הוא גדוד המונה שישה משגרי טילים) בסך הכול ערב המלחמה היו במצרים כ־120 בסיסי טילים מבוצרים. להלן היערכות הדיביזיות: </div> <div> <br/> </div> <div> <b> א. </b> דיביזיה (כנראה מוגברת מאוד) הוקצתה להגנת חזית התעלה וצפון מפרץ סואץ. </div> <div> <b> ב. </b> דיביזיה להגנת מרחב קהיר </div> <div> <b> ג. </b> דיביזיה להגנת הדלתא.  </div> <div> <b> ד. </b> דיביזיה (כנראה מופחתת) להגנת אלכסנדריה ויעדים חיוניים במערב מצרים במרחב מרסה      </div> <div>     מטרוח-סולום.  </div> <div> <b> ה. </b> דיביזיה להגנה נקודתית של המתקנים החיוניים בעמק הנילוס ובים האדום (שדה תעופה ראס בנאס). למיטב זיכרוני, בחודשים שקדמו למלחמת יום הכיפורים, רוב כוחותיה של דיביזיה      זו נלקחו ממנה, לטובת עיבוי מערך ההגנה בחזית התעלה. ככל הנראה, רק החטיבה שהייתה ערוכה סביב הסכר הגבוה באסואן נשארה במקומה.  </div> <div> <br/> </div> <div> מערך סוללות טילי הקרקע-אוויר תוחזק על ידי שרשרת של מתקני תחזוקה ומחסני טילים מרחביים שנתנו מענה לבעיות טכניות שונות, ובעיקר שימשו כמחסנים לטילים רזרביים ולחלפים שונים של מערכת מוצבי המכ"ם ומכשירי המכ"ם שהיו חלק בלתי נפרד מכל סוללת טק"א. <a href="/newpagee4996434"> [7] </a> לצערי, אין בידי צילומי אוויר מתקופת המלחמה ולכן איני יכול לפרט היכן בדיוק שכנו מחסני הטילים הרזרביים ומתקני התחזוקה המרחביים. בפסקה שלהלן, הדנה במערכת ההגנה האווירית כיום, יש פירוט של מחסני הטילים ומתקני התחזוקה כיום. סביר להניח שרובם שימש את צבא מצרים במלחמת יום הכיפורים. </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <h2> המצב כיום  </h2> <div data-rss-type="text"> <div> כיום אני מאתר במצרים 93 בסיסי טילים <a href="/newpagec50e0a6a"> [8] </a> מבוצרים לטילי קרקע-אוויר. בסיסי השיגור כוללים בכל מקרה עמדות מוגנות למשגרים ובונקרים מבוצרים מאוד הן למרכז ניהול האש של הסוללה והן לציוד עזר חיוני כגון גנרטורים. בחלק מהסוללות יש ארבע עמדות לתותחי נ"מ מסוג ZSU-2X23. </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2072%D7%A9+%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA+%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%95%D7%AA+%D7%98%D7%A7%D7%90+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-1f6eddd6.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> במצרים יש בסיסי שיגור טילים משני סוגים: </span> </div> <div> <b> א. </b> 84 בסיסים מבוצרים עם מבני מגורים.  </div> <div> <b> ב. </b> תשעה בסיסים מבוצרים ללא מחנה מגורים. בסיסים מסוג זה בדרך כלל ריקים. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> סוללות טילים עם מבני מגורים </b> </div> <div> במצרים מאותרות כיום 84 סוללות טילים, שכוללות בתוכן מחנה מגורים לגדוד המפעיל את הטילים. רובם של בסיסים אלה מאויש כל ימות השנה. עצם העובדה שלאחר 38 שנות שלום עם ישראל, מצרים מחזיקה כ־84 גדודים (כל סוללת טילים היא גדוד) סדירים של הגנה אווירית, מצביעה על רמת מוכנות גבוהה של צבא מצרים למלחמה. מניתוח פריסת בסיסי הטק"א עולה בבירור שהחשש העיקרי של מצרים הוא מישראל, ומרבית הסוללות (39%) מגינות על תעלת סואץ. ניתנת עדיפות גם להגנת קהיר ולמרחב קהיר התעלה. שאר האיומים (בעיות מימי הנילוס עם אתיופיה ולוב) זניחים בעיניה.  </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2070%D7%A9+571+%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9E%D7%AA+%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%AA+%D7%98%D7%A7%D7%90.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> סוללות טילים ללא מבני מגורים </b> </div> <div> נוסף על סוללות עם מחנות הקבע שמניתי לעיל, קיימים במצרים עוד תשעה בסיסי טילים מבוצרים אך ללא מחנות קבע, כלומר ריקים. סוללות אלו הן משני סוגים: </div> <div> <ul> <li> סוללות לגדודי טק"א במילואים לעיבוי המערך הקיים.  </li> <li> סוללות המשמשות כעמדות חילופין למערך הקיים. </li> </ul> <div> <b> סוללות "עתיקות" מימי מלחמת יום הכיפורים </b> </div> <div> במצרים עשרות בסיס טילים ששימשו את המצרים בימי מלחמת יום הכיפורים. כל הסוללות הללו אינם בשימוש מבצעי. <a href="/newpaged40f695a"> [9] </a> יש לזכור כי בעת חירום יכולות סוללות הטק"א לפעול גם ללא בסיסים בנויים ומוכנים מראש, אלא שאז כמובן הן פגיעות יותר. </div> <div> <br/> </div> <div> <span> <b> <font> בסיסי טילי קרקע-אוויר בסיני </font> </b> </span> </div> <div> הסכם השלום אוסר על המצרים להחזיק בסיני טילי קרקע-אוויר. נראה לי (במגבלות היעדר כיסוי צילומי עדכני של כל סיני) כי המצרים עומדים פחות או יותר בכל הקשור בפריסת סוללות טק"א. אין זה אומר שהם לא מכינים תשתיות שונות, כגון בונקרים מבוצרים למערכות קשר, שבבוא העת יסייעו בידם לפרוס בסיסי טק"א. </div> <div> <br/> </div> <div> <span> <b> <font> מערך מחסני הטילים ומתקני התחזוקה של זרוע ההגנה האווירית </font> </b> </span> </div> <div> כאמור לעיל, עם הצטיידות מצרים בטילי קרקע-אוויר בימים שקדמו למלחמת ששת הימים, נבנו במצרים מתקנים מרחביים שבהם אוחסנו טילים למילוי הסוללות שביצעו ירי. במתקנים אלה בוצעו גם פעולות אחזקה שונות ואוחסן בהם גם מלאי חלפים לרכיבים שונים הדרושים לתפעול הסוללות. לצערי, צילומי הלוויין המשמשים כחומר הגלם העיקרי בעבודתי החלו להתפרסם רק בראשית שנות המאה ה־21, כך שאין בידי להצביע מתי בדיוק נבנתה מערכת מתקני התחזוקה המאותרת על ידי כיום. </div> <div> <br/> </div> <div> כיום אני מאתר ברחבי מצרים 16 מתקני תחזוקה מרחביים שבהם קיימים מחסנים מבוצרים לאחסון טילים וחלפים. כל המתקנים הללו נבנו לפני השנים 2002–2007 וסביר להניח כי רובם שימשו את המצרים במלחמת יום הכיפורים (ראו טבלה בנספח א'). שבעה מתקנים ממערכת זו פעילים ובסמוך למתקני האחסנה המבוצרים יש מחנה לצוות. נוסף על המתקנים הפעילים, קיימים עוד תשעה מתקנים שבהם לא אותרה מאז כל פעילות, ואין בהם מחנה לצוות המתחזק את האתר. להערכתי, הם ריקים. בשנת 2014 החלו המצרים בהקמת מתקן חדשני ליד שדה התעופה קהיר מערב. מתקן זה שונה מאוד מהמתקנים הקיימים וכל המבנים אינם מבוצרים. אין ספק שהמתקן משמש את ההגנה האווירית. ייתכן שהוא לשמש לתחזוקה/הרכבה של טילים אך ללא אחסנה.  </div> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2077%D7%A9+%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%99+%D7%AA%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A7%D7%AA+%D7%94%D7%98%D7%A7%D7%90.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <b> <font> בסיסי טילי קרקע-אוויר בסיני <br/> </font> </b> </span> </div> <div> <div> הסכם השלום אוסר על המצרים להחזיק בסיני טילי קרקע-אוויר. נראה לי (במגבלות היעדר כיסוי צילומי עדכני של כל סיני) כי המצרים עומדים פחות או יותר בכל הקשור בפריסת סוללות טק"א. אין זה אומר שהם לא מכינים תשתיות שונות, כגון בונקרים מבוצרים למערכות קשר, שבבוא העת יסייעו בידם לפרוס בסיסי טק"א. </div> <div> <br/> </div> <div> <span> <b> <font> מערך מחסני הטילים ומתקני התחזוקה של זרוע ההגנה האווירית </font> </b> </span> </div> <div> כאמור לעיל, עם הצטיידות מצרים בטילי קרקע-אוויר בימים שקדמו למלחמת ששת הימים, נבנו במצרים מתקנים מרחביים שבהם אוחסנו טילים למילוי הסוללות שביצעו ירי. במתקנים אלה בוצעו גם פעולות אחזקה שונות ואוחסן בהם גם מלאי חלפים לרכיבים שונים הדרושים לתפעול הסוללות. לצערי, צילומי הלוויין המשמשים כחומר הגלם העיקרי בעבודתי החלו להתפרסם רק בראשית שנות המאה ה־21, כך שאין בידי להצביע מתי בדיוק נבנתה מערכת מתקני התחזוקה המאותרת על ידי כיום. </div> <div> <br/> </div> <div> כיום אני מאתר ברחבי מצרים 16 מתקני תחזוקה מרחביים שבהם קיימים מחסנים מבוצרים לאחסון טילים וחלפים. כל המתקנים הללו נבנו לפני השנים 2002–2007 וסביר להניח כי רובם שימשו את המצרים במלחמת יום הכיפורים (ראו טבלה בנספח א'). שבעה מתקנים ממערכת זו פעילים ובסמוך למתקני האחסנה המבוצרים יש מחנה לצוות. נוסף על המתקנים הפעילים, קיימים עוד תשעה מתקנים שבהם לא אותרה מאז כל פעילות, ואין בהם מחנה לצוות המתחזק את האתר. להערכתי, הם ריקים. בשנת 2014 החלו המצרים בהקמת מתקן חדשני ליד שדה התעופה קהיר מערב. מתקן זה שונה מאוד מהמתקנים הקיימים וכל המבנים אינם מבוצרים. אין ספק שהמתקן משמש את ההגנה האווירית. ייתכן שהוא לשמש לתחזוקה/הרכבה של טילים אך ללא אחסנה.  </div> <div> <br/> </div> <div> <span> <b> <font> משמעויות מפריסת מתקני תחזוקת הטילים </font> </b> </span> </div> <div> <span> <b> <font> בחזית התעלה ועורף הארמיות </font> </b> </span> </div> <div> מניתוח פריסת מתקני התחזוקה עולה כי העדיפות העיקרית ניתנה למרחב התעלה. לאזור זה הוקדשו שבעה מתקנים, שלושה מתוכם פעילים. שישה מתקנים פזורים ממערב למרכז התחזוקה העיקרי של הארמיה השנייה בתל אל־כביר כ־55 ק"מ ממערב לתעלת סואץ. והמתקן השביעי (פעיל) נמצא בסמוך למרכז התחזוקה של ארמיה 3 בג'פרה, כ־50 ק"מ ממערב לתעלה. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> קהיר </b> </div> <div> במרחב קהיר הכולל גם את אזורי שדות התעופה בני סויף וביר ע'רידה, קיימים חמישה מתקני תחזוקה. רק שניים מתוכם פעילים ושניהם נמצאים ממזרח לשדה התעופה קהיר מערב. מתקן אחד הוא סטנדרטי והשני הוא המתקן המודרני שנבנה בשנת 2014. להערכתי, מתקן זה משמש להרכבה/לאחזקת טילי קרקע-אוויר, אך אין מאחסנים בו טילים. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> דלתא </b> </div> <div> בכל רחבי הדלתא איתרתי רק מתקן פעיל אחד הממוקם במרכז הדלתא בסמוך לשדה התעופה טנטא. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> מרחב אלכסנדריה והמדבר המערבי </b> </div> <div> אותרו שני מתקנים פעילים. האחד בעמריה הסמוכה לאלכסנדריה, נועד ככל הנראה לסוללות טילים שייפרסו בשעת חירום במרחב אלכסנדריה (בעת שגרה ישנה רק סוללה אחת הממוקמת בתוך בסיס הדרכה של ההגנה האווירית וספק אם היא מבצעית). המתקן השני נמצא במרסה מטרוח ונועד לשמש את סוללות הטק"א הפרוסות במרחב מרסה מטרוח-סידי בראני-סולום.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> עמק הנילוס והים האדום </b> </div> <div> במרחב יש שני מתקנים, בספאג'ה ובסידי בארני. שני המתקנים ריקים. עצם העובדה שבמרחב זה, שבו ישנם מתקנים אסטרטגיים בעלי חשיבות עליונה, <a href="/newpaged40f695a"> [10] </a> אין מתקן תחזוקה פעיל, מצביעה שבשלב זה מצרים אינה חוששת מעימות צבאי עם אתיופיה על רקע הסכסוך על המים ביניהן וגם אינה יראה מפני איראן. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> מערך מוצבי המכ"ם במצרים כיום </font> </b> </div> <div> <span> כיום אני מאתר במצרים 35 מוצבי מכ"ם. שלושה מתוכם פרוסים בסיני ולמיטב הבנתי, היערכותם בסיני מהווה הפרה מהותית של הסכם השלום עם ישראל. להלן טבלה המסכמת את פריסת מוצבי המכ"ם.  </span> </div> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2080%D7%A9+%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA+%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%91%D7%99+%D7%9E%D7%9B%D7%9D+%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9C+2020.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> לצערי אין בידי נתונים לגבי מכשירי המכ"ם שבידי מצרים כיום, כך שאין ביכולתי לנתח מה יכולות הגילוי של מצרים ועד כמה הכמות הגדולה של 32 מוצבים אכן מעניקה למצרים יכולות זיהוי טובות. לפירוט פריסת מערך מוצבי המכ"ם, ראו להלן נספח ב'. <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> בשנת 2017 פורסם כי במסגרת מסע רכש אמצעי הלחימה לכל הזרועות, רכשה מצרים מרוסיה חטיבת טילי קרקע-אוויר S-300 אנטי. במסגרת עסקה זו נרכש גם המכ"ם S15-M דגם 9. מכ"ם זה מסוגל לזהות מטרות אויב ממרחק 330 ק"מ ומסוגל לטפל בו זמנית ב־200 מטרות. מיקומו של מוצב המכ"ם החדש אינו ידוע לי וקיימת השערה שהוא יוצב בג'בל עויבד (כ־40 ק"מ ממערב לסואץ). </div> <div>  גם מבלי להכיר את פרטי המכ"מים המשמשים כיום את מצרים, אין לי ספק שמכ"ם חדיש זה מצעיד את מצרים קדימה הן מבחינת הטווח והן מבחינת יכולת ההרכשה של מספר רב של מטרות במקביל. לפרטים, ראו להלן בסעיף הרכש עבור זרוע ההגנה האווירית. </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2081%D7%A9+104+%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%91+%D7%9E%D7%9B%D7%9D+%D7%92%D7%91%D7%9C+%D7%90%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9D.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <font> מערך ההדרכה </font> </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> לזרוע ההגנה האווירית שני מתקני הדרכה מרכזיים. האחד, האקדמיה להגנה אווירית ממערב לאבו קיר-אלכסנדריה להכשרת קצינים, והאחר בסיס ההדרכה המרכזי לחיילים ובד"א באבו קיר. האקדמיה של ההגנה האווירית הינה אחת משבע האקדמיות הקיימות בצבא מצרים להכשרה יסודית של קצינים ברמה אקדמית. <a href="/newpage4d19f750"> [11] </a> הבסיס באקדמיה מושקע מאוד הן מבחינת מתקני הדרכה והדמיה לחניכים והן בתנאי השירות המשופרים המוענקים לחניכים.  </div> <div> <br/> </div> <div> בסיס ההדרכה לחיילים ובד"א באבו קיר הינו בסיס גדול מאוד הקיים זה עשרות שנים. צבא מצרים מקיים שרשרת של בתי ספר טרום-צבאיים להכשרת טכנאים למקצעות צבאיים כגון בית הספר לטכנאי מטוסים בחלואן. לצערי, איני יודע היכן ממוקמים בתי הספר של זרוע ההגנה האווירית. זרוע ההגנה האווירית מפעילה מתקן ניסוי והדרכה באש חיה באזור שדה התעופה קהיר מערב. למתקן זה מגיעות יחידות ועוברות סדרות אימונים באש חיה החל מתותחי נ"מ וכלה בטילים. </div> <div> <br/> </div> <div> נוסף על בסיסי ההדרכה שמניתי לעיל, קיימים בצבא מצרים כמה בתי ספר צבאיים המכשירים את לוחמי ההגנה האווירית בתפעול תותחי נ"מ וטילי נ"מ אישיים. אני סבור שבסיסים אלה מופעלים על ידי זרוע היבשה. סביר להניח שיחסי הגומלין הקיימים בין מערכת ההגנה האווירית של זרוע ההגנה לבין ההגנה האווירית על עוצבות השדה, קיימים גם במערכות ההדרכה והן משתפות פעולה זו עם זו.  </div> <div> <br/> </div> <div> <span> <b> <font> האמל"ח בזרוע ההגנה האווירית כיום  </font> </b> </span> </div> <div> בסדר הכוחות של ההגנה האווירית המרחבית המצרית יש מזה זמן רב 62 סוללות טילי קרקע-אוויר מסוג הוק תוצרת ארה"ב. סוללות אלה הן לטווח של 45–50 ק"מ. סוללות ההוק החליפו את מערך טילי ה־SA-2, אשר ככל הנראה יצא מהשירות לגמרי. בעבר היו בזרוע ההגנה האווירית גם סוללות SA-3 וסוללות SA-6.  </div> <div> <br/> </div> <div> סוללות ה־SA-6 הוצאו ממסגרת זרוע ההגנה האווירית וניתנו לעוצבות השדה, כחלק ממערך ההגנה האווירית הנע עם הכוחות (פורסם במאמר נפרד). <a href="/newpaged5571ab3"> [12] </a> טילי ה־SA-3 שודרגו הן מבחינת יכולותיהם הטכניות והן מבחינת הניוד (המשגרים הנגררים הורכבו על גבי משאיות או על גבי מרכב של נגמ"ש) והם מכונים כיום Pechora. בסרטי תעמולה מצריים משנת 2017 רואים את הטילים האלה משתתפים באימונים. הטילים הנראים במצרים הם מהסוג המנויד על גבי משאית. חלקם במערך ההגנה האווירית אינו ברור, וייתכן שהם נוטלים חלק בהגנה על אזורים משניים בחשיבותם.  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2084%D7%A9+%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99+%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2+%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> רכש עבור זרוע ההגנה האווירית </font> </b> <br/> </div> <div> נוסף על המערך הקיים של טילי ההוק וטילי ה־Pechora, מצרים פועלת לרכוש את האמל"ח הזה: </div> <div> א. שלושה גדודי טילי ק/א S-300VM מרוסיה. טווח מבצעי של לפחות 200 ק"מ. היקף העסקה מיליארד דולר. הטילים הראשונים אמורים היו להגיע באמצע שנת 2017 [הנקין יגיל. ההתעצמות של צבא מצרים, 11/2017]. ברוסיה יש לטיל זה גם יכולות להתמודד (חלקית) עם טילי קרקע-קרקע. לא ברור אם הדגם שנמכר למצרים הוא בעל יכולות אלה. </div> <div> <br/> </div> <div> ב. מכ"ם רוסי חדיש מסוג S15-M דגם 9 הגיע למצרים. הוא מיועד לטילי .S-300 מסוגל לזהות מטרות אויב ממרחק 330 ק"מ ולטפל בו זמנית ב־200 מטרות [נציב נט 11/10/2017]. </div> <div> <br/> </div> <div> ג. משא ומתן לרכישת טילי S-400 מרוסיה. לטיל שלושה דגמים: 40N6 לטווח ארוך מאוד של 400 ק"מ, 48N6 לטווח של 250 ק"מ, 9M96 לטווח של 120 ק"מ. לא ברור על איזה דגם של הטיל מתקיים המשא ומתן. אם יסופקו טילים אלה למצרים, הם ישולבו כמובן בזרוע ההגנה האווירית. </div> <div> <br/> </div> <div> נוסף על רכש טילי הקרקע-אוויר נודע כי בשנת 2016 אישרה ארצות הברית למצרים רכש של שמונה יחידות של מכ"ם מסוג <font> <a href="/newpagec08d3e54"> [ </a> </font> Sentinel AN/MPQ-64F1. <a href="/newpagec08d3e54"> [ </a> <a href="/newpagec08d3e54"> 13 </a> ] זהו מכ"ם לטווח 40 ק"מ המזהה מטרות מגובה 3,000 מטר עד 12,000 מטר. היצרן התחייב לספק את כל העסקה עד אוקטובר 2021. </div> <div> <br/> </div> <div> הרכש המצרי ישפר מאוד את הטווח המבצעי ואת יכולת הרכשת המטרות של זרוע ההגנה האווירית במצרים. הטילים והמכ"ם החדיש יאפשרו למצרים מתן הגנה אווירית משופרת לכוחות המצריים הערוכים במזרח סיני, נוסף על מערכת ההגנה האווירית המפותחת מאוד הקיימת אורגנית בתוך מערך חילות השדה כפי שפורסם במאמר "ההגנה האווירית על עוצבות השדה. סקירה כללית ותוכניות ינואר 2017".  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2085%D7%A9+%D7%98%D7%99%D7%9C+%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2+%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8+S-400.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <b> <font> סיכום </font> </b> </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> מערך ההגנה האווירית המצרי שהוכיח את עצמו במלחמת יום הכיפורים, אינו נח על זרי הדפנה של מלחמה זו ובנה מערך חדש של כ־100 בסיסי טילי קרקע-אוויר. כ־90% מתוכם מאוישים כל ימות השנה, דבר המצביע על מוכנות גבוהה למלחמה מבלי לקחת סיכונים ומבלי להתחשב בעובדה כי זה 40 שנה קיים הסכם שלום בין ישראל ומצרים וגם שכנותיה של מצרים ממערב ומדרום אינן מהוות סיכון רציני. </div> <div> מניתוח פריסת בסיסי הטילים, מוצבי המכ"ם ומתקני האחסון והתחזוקה של זרוע ההגנה האווירית, עולה בבירור כי מצרים רואה בישראל את שדה הקרב העתידי ומקדישה משאבים מועטים בלבד לתרחישי מלחמה אחרים. </div> <div> הרכש החדש של חטיבת טילי S-300 והרכש האפשרי של הטילים הרוסיים S-400, מקנים למצרים יכולות משופרות. עובדה זו לצד מסע הרכש הנרחב של מצרים בנושא האוויר, עלולים חלילה להעבירה על דעתה ולחשוב שיש לאל ידה לשנות את מאזן הכוחות בינה לבין ישראל. הלוואי שאני טועה בנקודה זו. </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <span> <b> <font> נספחים  </font> </b> </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> נספח א' </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2072%D7%A9+%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA+%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%95%D7%AA+%D7%98%D7%A7%D7%90+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> נספח ב' </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2064%D7%A9.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> נספח ג' </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2063%D7%A9+%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA+%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%91%D7%99+%D7%9E%D7%9B%D7%9D+%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9C+2020.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> נספח ד' </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2083%D7%A9+%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA+%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%99+%D7%AA%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A7%D7%AA+%D7%94%D7%98%D7%A7%D7%90.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> נספח ה' </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2075%D7%A9+%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA+%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A+%D7%9E%D7%97%D7%A1%D7%A0%D7%99+%D7%94%D7%98%D7%A7%D7%90.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> הערות: </b> <div> [1]. עדכניות צילומי הלוויין, המשמשים כבסיס העיקרי בעבודתי, אינה זהה בכל האזורים. ישנם אזורים שלא צולמו זה עשר שנים. בהחלט אפשרי שקיימים מוצבי מכ"ם שאיני מכיר. ייתכן גם שקיימים מוצבי מכ"ם המופעים בצילומים ומשום מה לא עליתי עליהם.  </div> <div> [2]. דקל אליהו. ההגנה האווירית על עוצבות השדה. סקירה כללית ותוכניות רכש. ינואר 2017. </div> <div> [3]. תכתובת עם אל"ם (דימוס) יואב דייגי. במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים שירת דייגי במחלקת המודיעין של חיל האוויר. הוא מילא שם תפקידים שונים, ביניהם תפקיד ראש מדור.  </div> <div> [4]. שם. </div> <div> [5]. שם. </div> <div> [6]. שם. </div> <div> [7]. הערה היסטורית של ד"ר מיכאל ברונשטיין: השיגור המסיבי של הטילים בתחילת מלחמת יום הכיפורים כילה עד מהרה את מלאי הטילים שברשות מצרים. ברית המועצות נחלצה לעזרה, וארגנה במהלך המלחמה אספקה מהירה ויעילה של טילים נוספים. אפשר לשער כי בלעדי ההספקה הרוסית, חיל האוויר היה מנצח.   </div> <div> [8]. סביר להניח שהחמצתי כמה סוללות, ובפועל כמות הסוללות גדולה יותר. </div> <div> [9]. בונקר המבצעים הנמצא במרכז הסוללה (מרכז ניהול האש – מנ"א) העשוי בטון, משמש לעיתים רחוקות כמחסן או כמקום מגורים לחיילים של מחנות חדשים שנבנו באזור.  </div> <div> [10]. כגון סכר אסואן, סכרים בעמק הנילוס ומפעלי תעשייה חשובים. </div> <div> [11]. אקדמיות נוספות קיימות בזרוע האוויר, בחיל השריון, בחיל ההנדסה בחיל התותחנים ועוד. </div> <div> [12]. דקל אליהו. ההגנה האווירית על עוצבות השדה. סקירה כללית ותוכניות רכש. ינואר 2017. </div> <div> [13]. https://defpost.com/raytheon-supply-eight-f1-sentinel-radar-systems-egypt/ </div> <div> <br/> </div> </div> Sun, 03 Nov 2019 06:21:56 GMT https://www.dekelegypt.co.il/191103 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/191101 בצילום לוויין מ־25.08.2019 נראה כי בתוך השטח המגודר בחומה של הקריה הגרעינית בא־דבעה – מצרים, גודר שטח של 90X100 מטר ונבנים בו שמונה מחסנים. העבודות החלו בינואר 2019 ונראה שהן עומדות לקראת סיום. להערכתי, קיימת אפשרות כי מדובר ב"אתר קבלן" לריכוז ציוד בנייה שישמש את בניית הקריה הגרעינית המתוכננת לקום במקום ולייצר חשמל. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2195%D7%A9+835%D7%A4++%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%91%D7%90-%D7%93%D7%91%D7%A2%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 01.11.2019 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <font> <span> <b> רקע </b> </span> </font> </div> <div> <span> בתאריך 11.12.2017, חתמה מצרים חוזה עם רוסיה לבניית קריה גרעינית בא־דבעה, כ־145 קילומטר ממערב לאלכסנדריה על חוף הים התיכון. הקריה במתוכננת הקמתם של 4 כורים גרעיניים להספקת חשמל. כל כור בהספק של 1,200Mv. הפעלה ניסיונית של הכור הראשון מתוכננת לשנת 2022. עלות הפרויקט כ־30 מיליארד דולר. מצרים גילתה בים התיכון שדות גז גדולים ולכן אני לא רואה צורך כלכלי בבניית כורים גרעינים להפקת חשמל מסיבה זו אני מעריך כי המיזם נועד בעיקר כדי לפתח את היכולות הגרעיניות שלה.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <font> <span> מניתוח צילום לוויין מינואר 2019 עולה כי פרט לבניית חומה לתיחום האתר, לא בוצע עדיין מאומה בשטח.  </span> </font> </div> <div> <font> <b> <br/> </b> </font> </div> <div> <font> <span> <b> יתכן שהחלו העבודות לבניית הקריה הגרעינית </b> </span> </font> </div> <div> <font> <span> בצילום לוויין מתאריך 25.08.2019 נראה כי בתוך השטח המגודר בחומה, גודר שטח של 90X100 מטר ונבנים בו 8 מחסנים. העבודות החלו בינואר 2019 ונראה שהן עומדות לקראת סיום.  </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> להערכתי קיימת אפשרות כי מדובר ב"אתר קבלן" לריכוז ציוד בניה שישמש את בניית הקריה הגרעינית המתוכננת לקום במקום ולייצר חשמל. </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> אם הערכתי נכונה, אזי המצרים, אחרי שנים רבות של הצהרות וחוסר מעש נוקטים זו לראשונה בפעולות לראשית הקמת האתר.  </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> כ־2,700 מטר ממערב לחומת המיזם הולך ומוקם מפעל התפלת מי ים. מפעלים דומים מאוד למפעל זה מוקמים גם בביר אל עבד בסיני ובעין סח'נה שמדרום לסואץ. לדעתי אין כל קשר בין מפעל ההתפלה לבין הקריה הגרעינית, למעט העובדה שהעובדים בקריה הגרעינית ישתו מים מותפלים... </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> אני מבקש להדגיש כי דיווחים שונים בתקשורת בישראל לפיהם בניית הכור מתקדמת בקצב מואץ אין להם שחר. דיווחי כזב אלה, מזהים בטעות את מתקן התפלת מי הים הנבנה ממערב לאתר כאילו אלו הן העבודות לבניית הכור.  </span> </font> </div> <div> <font> <b> <br/> </b> </font> </div> <div> <font> <b> <br/> </b> </font> </div> <div> <font> <span> <b> <br/> </b> </span> </font> </div> </div> Fri, 01 Nov 2019 06:52:45 GMT https://www.dekelegypt.co.il/191101 מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/191026 הרצאה של אלי דקל המסכמת את ההתנהלות המצרית בארבעים השנה שחלפו מאז שנחתם הסכם השלום בין המדינות. בהרצאה נדונים הנושאם הבאים: השלום הקר" בין המדינות; הכרסום השיטתי במילוי סעיפי הנספח הצבאי וריקונו מכל תוכן; בניית תשתיות צבאיות בסיני בניגוד להסכם השלום. בציבור הישראלי השלום מכונה "שלום קר" לדעת אלי זהו שם "מכובס" המגמד את השבר ביחסים בין המדינות, לדעתו ההסכם ריק מתוכן וניתן לכנותו בשם "דחליל השלום". <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> תוכן הסרט </b> </font> </div> <div> הרצאה של אלי דקל המסכמת את ההתנהלות המצרית בארבעים השנה שחלפו מאז שנחתם הסכם השלום בין המדינות. בהרצאה נדונים הנושאם הבאים: השלום הקר" בין המדינות; הכרסום השיטתי במילוי סעיפי הנספח הצבאי וריקונו מכל תוכן; בניית תשתיות צבאיות בסיני בניגוד להסכם השלום. בציבור הישראלי השלום מכונה "שלום קר" לדעת אלי זהו שם "מכובס" המגמד את השבר ביחסים בין המדינות, לדעתו ההסכם ריק מתוכן וניתן לכנותו בשם "דחליל השלום".    </div> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Fri, 25 Oct 2019 15:51:22 GMT https://www.dekelegypt.co.il/191026 צבא מצרים,הרצאות והקלטות,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/191025 מאז שנת 2007 ובמיוחד לאחר שעבד אל־פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים בשנת 2013, צבא מצרים עובר תהליך מואץ של התעצמות. ההתעצמות כוללת פיתוח תשתיות צבאיות, כגון מחסני תחמושת, מאגרי דלק תת־קרקעיים, הגדלת אפשרויות חציית התעלה משישה גשרים ל־39 גשרים ומנהרות, בניית נמלים צבאיים ועוד. במקביל לפיתוח התשתיות, צבא מצרים מקיים מסע קניות של אמצעי לחימה צבאיים, כגון מטוסים, צוללות, טנקים וטילי קרקע-אוויר. נשאלת השאלה מדוע מדינה ענייה, חסרת אויבים הנראים לעין, משקיעה הון עתק בהתעצמות צבאית. בהרצאתו, אלי דקל מנתח את התשובות הרווחות לשאלה זו בציבור, ולבסוף מציע פתרון משלו לשאלה "מה העבודה הזו לכם?". ההרצאה זו משלימה את ההרצאה "40 שנות שלום בין ישראל למצרים". צפייה בשתי ההרצאות תציג תמונה תמציתית על המתרחש ביחסים בין שתי המדינות. תיקון נתון שגוי בהרצאה בדקה החמישית של ההרצאה, בפרק השולל את האפשרות שהתחמשות מצרים נובעת מבניית סכר הרנסנס באתיופיה, אני אומר: "הסכר באתיופיה יכול לאגור בערך שליש מכמות המים אשר באגם נאצר באסואן". הנתון הזה שגוי. הנתונים הנכונים הם: כושר האגירה של אגם הרנסנס הוא 74 מיליארד מע"ק, וכושר האגירה של אגם <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> תוכן הסרט </font> </b> </div> <div> מאז שנת 2007 ובמיוחד לאחר שעבד אל־פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים בשנת 2013, צבא מצרים עובר תהליך מואץ של התעצמות. ההתעצמות כוללת פיתוח תשתיות צבאיות, כגון מחסני תחמושת, מאגרי דלק תת־קרקעיים, הגדלת אפשרויות חציית התעלה משישה גשרים ל־39 גשרים ומנהרות, בניית נמלים צבאיים ועוד. במקביל לפיתוח התשתיות, צבא מצרים מקיים מסע קניות של אמצעי לחימה צבאיים, כגון מטוסים, צוללות, טנקים וטילי קרקע-אוויר. נשאלת השאלה מדוע מדינה ענייה, חסרת אויבים הנראים לעין, משקיעה הון עתק בהתעצמות צבאית. בהרצאתו, אלי דקל מנתח את התשובות הרווחות לשאלה זו בציבור, ולבסוף מציע פתרון משלו לשאלה "מה העבודה הזו לכם?".  </div> <div> ההרצאה זו משלימה את ההרצאה "40 שנות שלום בין ישראל למצרים". צפייה בשתי ההרצאות תציג תמונה תמציתית על המתרחש ביחסים בין שתי המדינות.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> תיקון נתון שגוי בהרצאה </font> </b> </div> <div> בדקה החמישית של ההרצאה, בפרק השולל את האפשרות שהתחמשות מצרים נובעת מבניית סכר הרנסנס באתיופיה, אני אומר: "הסכר באתיופיה יכול לאגור בערך שליש מכמות המים אשר באגם נאצר באסואן".  </div> <div> הנתון הזה שגוי. הנתונים הנכונים הם: כושר האגירה של אגם הרנסנס הוא 74 מיליארד מע"ק, וכושר האגירה של אגם נאצר בסכר אסואן הוא 169 מיליארד מע"ק. לפיכך גם אם אתיופיה תסגור את שערי הסכר שלה לחלוטין, עדיין יהיו למצרים רזרבות מים של לפחות פי שניים (גם נתון זה אינו ממש מדויק כי מימי הנילוס הלבן בשיעור של 12 מיליארד מע"ק מים ימשיכו להגיע למצרים כקדם).    </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Fri, 25 Oct 2019 05:35:47 GMT https://www.dekelegypt.co.il/191025 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/20190722 בשדה התעופה של חיל האוויר המצרי בסיווה נסלל מסלול תעופה נוסף. השדה הוקף בחומה ולאורכה נבנו כ־60 מגדלי שמירה. לאורך החומה נבנו גם 11 מחנות צבא בקיבולת כוללת של גדודים אחדים. להערכתי, המסלול הנוסף נועד לשמש את התעופה האזרחית, והמחנות החדשים ישמשו יחידות לאבטחה השדה. כוחות האבטחה הרבים בשדה הם חלק מתהליך שבו הצבא המצרי "ממגן עצמו לדעת". <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2130%D7%A9+%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%9F+600+%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> אלי דקל-דליצקי. 22.07.2019 </b> </div> <div> מעיון בצילום לוויין מ־17 במאי 2019 עולה כי בשדה התעופה הצבאי סיווה בוצעו עבודות פיתוח הכוללות: סלילת מסלול תעופה נוסף; בניית חומה באורך עשרות ק"מ ולאורכה כ־60 מגדלי שמירה, ובניית 11 מחנות קבע לאורך החומה המשמשים יחידות צבא לאבטחת השדה.  </div> <div> <br/> </div> <div> שדה התעופה נמצא כ־62 ק"מ ממזרח לגבול מצרים-לוב, וכ־212 ק"מ מדרום לים התיכון. איני יודע מתי נבנה השדה אך כבר בשנת 2006 היא היה קיים. בשדה 12 דירים (מחסות מוגנים למטוסי קרב או הפצצה). אני משער כי השדה נבנה לאחר מלחמת יום הכיפורים עקב המתיחות ששררה אז בין מצרים לבין שליט לוב, מועמר קאדפי, זאת על רקע בגידתה של מצרים בעניין הערבי וחתימת הסכם השלום עם ישראל. להערכתי, עבודות הפיתוח החלו בשנת 2017. </div> <div> <br/> </div> <div> יתכן שבגלל "חידוש" של בניית מסלול נוסף לא הייתי מטריד את קוראי. מה שמעניין הוא החומה ומגדלי השמירה. במיוחד מעניינת העובדה שבתוך שטח השדה נבנו מחנות ליחידות אבטחה. הקיבולת הכוללת של מחנות אלה מגיעה למספר גדודים! תופעה זו "מיגון יתר" נראית גם בשדות תעופה אחרים במערב מצרים. אני למד מזה שהמצרים אחוזי אימה מפני האפשרות שאיזה שהם מחבלים יפגעו בהם. אולי פחד לא מידתי זה מסביר את הביצועים הדלים שלהם במלחמתם בארגוני החבלה בסיני. כדי שלא הובן שלא כהלכה, אני לא מזלזל בחייל המצרי ואיני מציע "לישון בשקט".  </div> <div> <br/> </div> <div> באשר למסלול הנוסף, אני מעריך כי הוא ישמש את התעופה האזרחית. עד עתה היה מנחת אזרחי בדרך שבין נאת המידבר סיווה לבין שדה התעופה הצבאי. מנחת זה היה ללא כל שרותי קרקע, וללא הגנה מפני פיגועים. אני משער שהמצרים החליטו להקל על התעופה האזרחית ובנו את המנחת בתחום השדה הצבאי.   </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> Mon, 22 Jul 2019 17:22:21 GMT https://www.dekelegypt.co.il/20190722 מצרים כללי ומערכות תשתית,צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/190530 במאי 2019 התקיים ע"י "פורום אלפרדו" יום עיון בנושא "מוכנות צה"ל למלחמה". המרצה היה האלוף (במיל') יצחק בריק, מי שכהן עד לאחרונה כנציב קבילות החיילים. אחרי דבריו נפתח הנושא לדיון עם הקהל. לבסוף בריק ענה לשאלות ובין היתר דיבר על [חוסר] המוכנות של צה"ל למלחמה עם מצרים או סוריה. בסוף הסרטון יש קישור לאתר בו יש את יום העיון במלאו וכן יום עיון נוסף שהתקיים בנושא זה. <div data-rss-type="text"> <p> <span> 30.05.2019 </span> </p> <p> <span> <span>                                 במאי 2019 התקיים ע"י "פורום אלפרדו" יום עיון בנושא "מוכנות צה"ל למלחמה". </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                 המרצה היה האלוף (במיל') יצחק בריק, מי שכהן עד לאחרונה כנציב קבילות החיילים. </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                 אחרי דבריו נפתח הנושא לדיון עם הקהל. לבסוף בריק ענה לשאלות ובין היתר דיבר על </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                 [חוסר] המוכנות של צה"ל למלחמה עם מצרים או סוריה. בסוף הסרטון יש קישור לאתר </span> </span> </p> <p> <span>                                 בו יש את יום העיון במלאו וכן יום עיון נוסף שהתקיים בנושא זה.  </span> </p> <p> <br/> </p> </div> Thu, 30 May 2019 10:20:12 GMT https://www.dekelegypt.co.il/190530 צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/190510 סקירה היסטורית של מפעלי התעשייה והמכרות בסיני, ובדיקת ביצוע תוכנית הפיתוח של מצרים "מגה תוכניות פיתוח". המסקנה הכללית היא שפיתוח סיני נמצא בעדיפות נמוכה, ולמעט חווה לגידול מתועש של דגים, ומפעל להתפלת מי ים לא בוצעו בסיני מפעלי פיתוח משמעותיים. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2011%D7%A9+%D7%9E%D7%A4%D7%AA+%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%99+%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%94+%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אליהו דקל-דליצקי.  </div> <div> פברואר 2019. עדכון 10.05.2019 </div> <div> <br/> </div> </div> <h2>  מבוא  </h2> <div data-rss-type="text"> בשנת 2015, לאחר שעבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, הוא יצא ב"מגה תוכניות לפיתוח מצרים". זוהי תוכנית גרנדיוזית המקיפה תחומים רבים, כגון פיתוח מרחב תעלת סואץ וכריית נתיב שיט נוסף לתעלה באורך 35 קילומטר ("מעקף איסמעליה"), כריית שבע מנהרות מתחת לתעלת סואץ, בניית עיר בירה חדשה שתחליף את קהיר, פיתוח סיני ועבודות פיתוח רבות נוספות.  <div> <br/> <div> עתה, שלוש שנים מפרסום התוכנית, אני מתכנן "לצאת לשטח" [1] ולבדוק מה מתבצע ובאיזה קצב, ומהם המיזמים שטרם הוחל בביצועם. בסוף סדרת המאמרים אנסה להעריך האם תוכניות הפיתוח יוציאו את מצרים מהמצוקה הכלכלית שממנה היא סובלת זה כמה דורות. הבסיס לעבודתי הם צילומי הלוויין של Google Earth ושיטוט באינטרנט. יש לזכור כי לא כל החומר הגולמי העומד לרשותי הוא עדכני, ולכן יש להניח כי בהמשך תעודכנה הערכותיי ואולי אף תשתנינה מן היסוד. בעבודה מקיפה זו אזדקק לסיוע של מומחים בתחומים שונים החל מכלכלה, השקיה וחקלאות, ותחומי תעשייה שונים. אשמח לקבל עזרה מכל מי שיכול לתרום. </div> <div> <br/> <font> </font> <div> פרק זה יעסוק בפיתוח מפעלי תעשייה וכריית מחצבים בסיני.  </div> <div> <br/> </div> </div> </div> </div> <h2> רקע היסטורי </h2> <div data-rss-type="text"> מאז המאה ה־11, כשחרבה העיר העתיקה פלוסיון (בלוזה), שהשתבחה בייצור בדי פשתן, עד לתקופה הבריטית, אין בסיני מפעלי תעשייה. הבריטים, כדרכם בכל הארצות שהיו תחת שליטתם, החלו לחפש מחצבים וגילו מרבצים של מנגן באום בוגמה אשר בדרום סיני (כ־ 120 ק"מ דרומית מזרחית לסואץ). הם החלו לכרות מנהרות בהר כדי לגלות את העפרות ועל שפת הים באבו זנימה הקימו מפעל הפרדה קטן להפקה ראשונית של מנגן, ובנו נמל להטענת העפרות באוניות. עם תום שלטון בריטניה, קם הנשיא ג'מאל עבד אל־נאצר, הבנאי הגדול של מצרים בעת החדשה, ובנה במקום המפעל הבריטי הישן מפעל גדול יותר. נוסף על מפעל המנגן באבו זנימה, החל נאצר לבנות מכרה לפחם בג'בל מע'רה (כ־64 ק"מ דרומית מזרחית לאל־עריש). נאצר לא הספיק ליהנות משני מפעלים אלה כי בשנת 1967 כבשה ישראל את סיני. ישראל, בעשור ששלטה בסיני, לא הפעילה את שני המיזמים הללו. <div> <br/> <div> בשנים הראשונות שלאחר הסכם השלום עם ישראל והחזרת סיני לידי מצרים, המעיטו המצרים בפיתוח סיני בכלל, ולא פעלו כלל בתחום התעשייה והמכרות, עד לגילוי שדות הגז בים התיכון מול חופי סיני. לאחר שנבנתה התשתית להפקת הגז, חיפשו המצרים אפיקים לשווקו. הם עשו זאת בדרכים האלה: </div> <div> א. הנחת צינור לעבר ישראל, שסיפק גז גם לירדן (מיזם זה הופסק לאחר פגיעות חוזרות ונישנות של ארגוני החבלה האיסלמיסטיים).  </div> <div> ב. המצרים הקימו שתי תחנות כוח המופעלות בגז, האחת באל־עריש בהספק מותקן של MW 66 והשנייה על השרטון ממזרח לפורט פואד (לא הרחק מהמקום שהיה מעוז "בודפשט" של צה"ל) בהספק מותקן של MW 682.  </div> <div> ג. נבנו שתי תחנות כוח נוספות בדרום סיני. האחת בעיון מוסא (30 ק"מ דרומית מזרחית לסואץ) בהספק מותקן של MW 640, והשנייה בשארם א־שיח בהספק מותקן של MW 154.  </div> <div> ד. בג'בל ליבני (כ־47 ק"מ דרומית מערבית לאל־עריש) הוקמו שני מפעלים למלט (פרטים בהמשך). </div> <div> <br/> </div> <div> כיום יש בסיני ארבע תחנות כוח בעלות כושר ייצור כולל של MV 1542. רשת קווי חשמל מחברת את כל סיני. רשת החשמל בסיני מחוברת בשני קווי חשמל למערכת החשמל הארצית במצרים. חשמל מצרי אף מיוצא לירדן באמצעות קווי חשמל תת־מימיים החוצים את מפרץ אילת באזור טאבה. על אף החשמל הזמין כיום בכל היישובים בסיני, לא ידוע לי על אף אזור תעשייה בסיני, למעט העיר קנטרה מזרח שבה אזור תעשייה קטנטן. מעניינת מאוד העובדה שרצועת עזה אינה מחוברת לרשת החשמל המצרית. </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <h2> התוכנית לפיתוח מפעלי תעשייה וכריית המחצבים בסיני [2] </h2> <div data-rss-type="text"> <div> <div> בהודעת הממשלה בפני בית הנבחרים ב־3 במרס 2016 בנושא "מגה תוכניות לפיתוח מצרים" נמסרו גם התוכניות לפיתוח מפעלי התעשייה וכריית מחצבים בסיני. להלן עיקרי הדברים:  </div> <div> א. הקמת מרכז תעשייתי גדול – פורט פואד מזרח. מיזם זה הוא חלק מהתוכנית הגדולה "פיתוח פרוזדור תעלת סואץ". בתוכנית מקיפה זו, שעיקריה גובשו עוד בתקופת שלטונו של הנשיא חוסני מובארק, יהפוך מרחב תעלת סואץ למרכז תעשייתי וסחר בין־לאומי. במרכז התעשייתי פורט פואד מזרח מתוכננת, בין השאר, הקמה של מפעל אלקטרוניקה גדול ומפעל להרכבת מכוניות. </div> <div> <br/> </div> <div> ב. הקמת חווה מתועשת לגידול דגים במלחה מצפון לקנטרה. המצרים, כחלק מהניסיון להתגבר על המחסור במוצרי מזון בסיסי, מתכננים הקמה של שרשרת חוות מתועשות לגידול דגים באגמים הרדודים שלאורך החוף הצפוני של מצרים בין אל־עריש לאלכסנדריה, ביניהן, חווה לגידול דגים במלחה שבין קנטרה מזרח לבין פורט פואד. </div> <div> <br/> </div> <div> ג. הקמת שני קווי יצור חדשים למלט (אין פירוט היכן). </div> <div> <br/> </div> <div> ד. הקמת 15 מפעלים לשיש (אין פירוט היכן). </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <h2> ומה קורה היום – כשלוש שנים לאחר פרסום התוכניות לפיתוח?  </h2> <div data-rss-type="text"> <div> מכל האמור לעיל, למיטב ידיעתי, לא הוקם דבר, למעט עבודות להקמת החווה לגידול דגים שמצפון לקנטרה. קביעה זו מסתמכת על צילומי הלוויין שמפרסם אתרGoogle Earth , וכאמור במבוא לסדרת מאמרים זו, אין בידי צילום עדכני של כל סיני. לפיכך ייתכן שבהר כזה או אחר הוקמו אחד או שניים מתוך 15 מפעלי השיש המתוכננים.  </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2132%D7%A9+840%D7%A0+%D7%97%D7%95%D7%95%D7%AA+%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D+%D7%A7%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <font color="#a62323"> <span> <b> אז מה יש לנו כיום בסיני? </b> </span> </font> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> החווה המתועשת לגידול דגים מצפון לקנטרה. </b> במקום נבנו כ־1,500 בריכות לדגים, רובן בגודל של 30X150 מטר. לעת עתה (נכון לפברואר 2019) לא הוחל בבניית כל יתר מרכיבי החווה המתועשת, שאמורה לכלול מפעל לייצור מזון דגים או מחסנים למזון דגים שייוצר במקום אחר, מתקני אריזה ושימור דגים, מגרשי חניה לרכב שישנע את הדגים לשווקים, משרדים ומתקנים לעובדים. במפעל יועסקו כ־5,000 עובדים שמתוכננים ל"ייצר" 10,000–15,000 טון דגים בשנה. כאמור לעיל, חווה מתועשת זו היא אחת מתוך שרשרת של כארבע חוות האמורות "לייצר" 50,000 טון דגים ושימורי דגים בשנה. המיזם הוא בשותפות עם קוריאנים וספרדים. העלות (הכוללת? של כל חווה בנפרד?) היא 1.7 מיליארד לירות מצריות (כ־95 מיליון דולר).  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> מפעלי מלט בסיני. </b> 25 מפעלים לייצור מלט פרושים לאורכה של מצרים.[3] שני מפעלים מתעשיית המלט הוקמו בסיני, ככל הנראה בעקבות גילוי שדה הגז בים, ממול לאל־עריש. להלן הפירוט:  </div> <div> א. מפעל המלט האזרחי בג'בל ליבני - Sinai white Portland cement co. [4] נמצא בחלקו המערבי של ג'בל ליבני משני צידי הכביש אל־עריש - ביר אל־חסנה. המפעל בבעלות תאגיד איטלקי, ובו שני קווי ייצור. הראשון הוקם בשנת 1999 וקו הייצור השני החל לייצר בשנת 2008. בסוף שנת 2009 הגיעה המפעל לכושר ייצור של 1.2 מיליון טון MT. המפעל מתמחה בייצור מלט לבן והוא הגדול במצרים בתחום זה. המפעל מספק כ־50% מתצרוכת המלט הלבן במצרים ומייצא ל־28 מדינות. המפעל צולם לאחרונה באוגוסט 2018 ואין כל סימנים המעידים על הרחבתו על ידי הוספת קו ייצור חדש.  </div> <div> <br/> </div> <div> ב. מפעל המלט הצבאי - elarish cement company [5] נמצא בחלקו הדרומי של ג'בל ליבני, מצפון לכביש איסמעליה-אבו עויקלה-קציעות. הוא הוקם בשנת 2012 כשותפות בין משרד ההגנה המצרי עם חברה סינית. המפעל מייצר 3.6 מיליון טון מלט אפור בשנה. העובדה שצבא מצרים הוא הבעלים של חברה לייצור מלט אינה צריכה להפתיע. זה כמה עשורים הוקמו בצבא מצרים גדודי בינוי המבצעים את כל עבודות הבינוי עבור הצבא, החל מבניית מבני מגורים לחיילים וכלה בבונקרים ומתקנים צבאיים אחרים. גדודים אלה מצוידים בציוד בינוי משוכלל, ולעיתים אף מסייעים בהקמת מיזמים ממשלתיים שונים. גם במפעל זה, נכון לאוגוסט 2018, אין כל סימן המעיד על כך שהוא עומד בפני הרחבה. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> מכרות הפחם בג'בל מערה. </b> [6] בחלקו המערבי של ההר פועל מכרה קטן לפחם. תפוקתו בשנת 2005, הייתה 300,000 טון בלבד. על פי הערכה משנת 2018, במקום יש פוטנציאל ל־16 מיליון טון לפחות. בשנים 2011–2017 לא נראתה כל פעולה להרחבת המכרה וככל הנראה הוא אינו משמש כמקור עבודה לעובדים רבים. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> מפעל המנגן באבו זנימה. </b> בשטח המפעל ישנה פעילות של רכבים וייתכן שהמפעל פעיל, אך הוא אינו מתפתח וסביר להניח שאינו תופס מקום בכלכלת האזור. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> מפעל התפלת מי ים בביר אל־עבד. </b> [7] בסוף שנת 2017 הוחל בבניית מפעל להתפלת מי ים בביר אל־עבד (כ-30 ק"מ ממזרח לפורט סעיד). תפוקת המפעל בשלב ראשון מתוכננת ל-150,000 ממ"ק ליום, ובשלב השני הרחבה של 100,000 ממ"ק נוספים. עלות המיזם שלושה מיליארד לירות מצריות. נכון ליוני 2019 המפעל עדיין בשלבי הקמה.   </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <b> <font> סיכום </font> </b> </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> בהכללה ניתן לומר שהתעשיות הרציניות בסיני הן תחנות הכוח ותעשיית המלט שהוקמה במקום תודות לגילוי שדות הגז בים התיכון. לעת עתה אינני מוצא כל סימן המעיד על כוונה לממש את התוכנית להוספת שני קווי ייצור חדשים למלט במפעלים הקיימים (אני גם לא רואה מקום להקמת מפעל חדש עם שני קווי ייצור). </div> <div> <br/> </div> <div> בשלב זה, המיזם להקמת מרכז תעשיית גדול פורט פואד מזרח, נמצא על הנייר בלבד. מיזם זה שאמור להתבצע על אדמת סיני קשור למעשה קשר הדוק לתוכנית לפיתוח פרוזדור תעלת סואץ ואני מסופק אם יתרום משמעותית לפיתוח סיני. </div> <div> <br/> </div> <div> בשל המצב הפוליטי השורר זה שנים מספר באזור, מצרים, מטעמים שלה, משתתפת עם ישראל במצור על תושבי רצועת עזה. כך נוצר מצב אבסורדי שישראל מונעת הגעת נשק לרצועה אך מזרימה אליה דלק, מלט, חומרי גלם וחשמל. מצרים לעומת זאת "אינה מצליחה" למנוע העברת נשק לרצועה, אך מטילה עליה מצור כלכלי ומונעת הגעת חשמל, מלט וחומרי גלם אחרים. מצב זה, כל עוד הוא קיים, מייתר את הצורך של מצרים בפיתוח מפעלי תעשייה בסיני, כגון מפעלי מלט נוספים או תחנות כוח נוספות. מצרים, למרות שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, מקיימת מלחמה קרה נגדה, ומונעת כל שיתוף פעולה כלכלי עם ישראל (למעט חריגים כגון עסקי הגז). במצב זה של הדברים ספק אם התעשייה בסיני תשגשג בשנים הקרובות.  </div> <div> <br/> </div> <div> אם כך, מכל תוכניות הפיתוח התעשייתי והמחצבים בסיני נותרנו לעת הזו עם החווה לגידול דגים, בפרפרזה על דברי מארי אנטואנט, אם אין לחם, אִכלו דגים. </div> <div> <br/> </div> <div> קרדיט: בליקוט הנתונים למאמר זה סייע רבות מר ישראל לוגר. </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2009%D7%A9+841%D7%90+%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96+%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99+%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98+%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%93.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> <font> הערות </font> </b> <div> [1]. ה"יציאה לשטח" מבוצעת באמצעות סריקת צילומי לוויין. זוהי ,לדעתי, הדרך האמינה והזולה ביותר לבדיקה מסוג זה.  </div> <div> [2]. מבוסס בעיקר על המאמר "מגה פרויקטים לפיתוח מצרים" מאת ד"ר אחמד אבו אחסן זראד מיום 03.04.2016 </div> <div> http://www.sis.gov.eg/section/337/4683?lang=en-us </div> <div> [3]. עלות הובלת המלט היא מרכיב חשוב במחירו, לכן קיימת שאיפה לייצר את המלט קרוב ככל האפשר לאזורי הצריכה.  </div> <div> [4]. http://www.sinaiwhitecement.com/index.pl/corporate </div> <div> [5]. https://www.industryabout.com/country-territories-3/343-egypt/cement-industry/1659-arish-sinai-cement-plant </div> <div> [6]. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1110062117301800 </div> <div> [7]. https://www.elwatannews.com/news/details/3901815 </div> <div> <b> <br/> </b> </div> <div> <b> <br/> </b> </div> <div> <b> <br/> </b> <div> <br/> </div> </div> </div> Fri, 10 May 2019 06:48:52 GMT https://www.dekelegypt.co.il/190510 מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/190507 מעיון בצילום לוויין מיום 07.04.2019 עולה כי כפרים ובתי חווה חקלאיים שהיו פרוסים סביב שדה התעופה באל־עריש נהרסו עד היסוד ונמחקו מעל פני האדמה. כפרים אלה היו קיימים לפחות עד פברואר 2018. במאמר פרטים וצילומים של מלאכת ההרס <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2062%D7%A9+33+220127+%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%AA+%D7%9B%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91+%D7%90%D7%9C+%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A9.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span> ב' בניסן ה'תשע"ט  2019. 07.05.2019  </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> מעיון בצילום לוויין מיום 07.04.2019 עולה כי כפרים ובתי חווה חקלאיים שהיו פרוסים סביב שדה התעופה באל־עריש נהרסו עד היסוד ונמחקו מעל פני האדמה. כפרים אלה היו קיימים לפחות עד פברואר 2018.  </span> <br/> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> במקביל להרס הכפרים, המצרים בונים חומת בטון גבוהה שתקיף את שדה התעופה ותכלול בתוכה שטחים רבים שהיו בעבר מחוץ לחומת השדה הקיימת כיום. בשטח שדה התעופה ישנן ערמות גדולות מאוד של חלקי בטון מוכן המשמשים את בניית החומה. מקור בערבית [1] המאשר את דבר הרס הכפרים מעלה את האפשרות שבדיונות שממערב לשדה התעופה ייבנה שדה תעופה חדש. אני, בשלב זה, לא מוצא תימוכין לכך. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> שדה התעופה באל־עריש אמור לשמש כשדה התעופה האזרחי של בירת סיני – אל־עריש. בפועל, זה שנים השדה משמש את הצבא המצרי ומאז שנת 2016 נבנות בשדה תשתיות צבאיות מובהקות הכוללות בין היתר, שישה דירים (מחסות מוגנים למטוסי קרב והפצצה), ושני מחנות בקיבולת של כגדוד בכל מחנה. כיום בשטח השדה פרוסה אך סוללת תותחי 130 מ"מ. על פי הסכם השלום, כל התשתיות האלה אסורות במקום.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> להערכתי, כל פעילות הרס הכפרים "בלי בג"ץ ובלי בצלם" ופעילות בינוי חומת הבטון קשורות בניסיון של דאע"ש לפגוע בשני שרים בממשלת מצרים. כזכור, באפריל 2018 [2] נורה על ידי מחבלים טיל שניסה לפגוע בשר ההגנה ובשר הפנים שביקרו בשדה התעופה אל־עריש. הטיל החטיא את השרים ופגע בטייס. להערכתי, הרס הכפרים הוא פעולת ענישה לא מידתית לניסיון הפיגוע. יתכן שהמצרים אימצו לעצמם את הסיסמה "אין בדווים – אין מחבלים" כך או כך, מעניין איך פעילות רחבת היקף זו עברה מתחת לרדאר של התקשורת בישראל. </span> </div> <div> <font> <span>   </span> <b> הערות </b> </font> </div> <div> <span> [1]  </span> </div> <div> <span> http://fj-p.net/%D8%A7%D9%84%D8%AC%D9%8A%D8%B4-%D9%8A%D8%B5%D9%91%D8%B1-%D8%B9%D9%84%D9%89-%D9%87%D8%AF%D9%85-%D8%A8%D9%8A%D9%88%D8%AA-%D8%A7%D9%84%D8%B9%D8%B1%D9%8A%D8%B4-%D9%88%D9%8A%D8%AA%D8%AC%D8%A7%D9%87%D9%84/ </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> [2] https://nziv.net/6137/ </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> </div> Tue, 07 May 2019 10:21:17 GMT https://www.dekelegypt.co.il/190507 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/20190501 המאמר סוקר את נושא פיתוח החקלאות בסיני החל מראשית שנות ה־60 של המאה הקודמת ומתמקד בפיתוח החקלאות בסיני מאז שעבד אל־פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים. המסקנה העולה מן המאמר היא שבשנים האחרונות חלה נסיגה משמעותית בכל הקשור לנושא החקלאות בסיני. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2003%D7%A9+35+%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%AA+%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%AA.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> פורסם בתאריך 11.12.2018 עדכון חלקי 01.05.2019 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> מבוא </b> <br/> <div> בשנת 2015, לאחר שעבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, הוא יצא ב"מגה תוכניות לפיתוח מצרים". זוהי תוכנית גרנדיוזית המקיפה תחומים רבים, כגון פיתוח מרחב תעלת סואץ וכריית נתיב שיט נוסף לתעלה באורך 35 קילומטר ("מעקף איסמעליה"), כריית שבע מנהרות מתחת לתעלת סואץ, בניית עיר בירה חדשה שתחליף את קהיר, פיתוח סיני ועבודות פיתוח רבות נוספות. עתה, שלוש שנים מפרסום התוכנית, אני מתכנן "לצאת לשטח"[1] ולבדוק מה מתבצע ובאיזה קצב, ומהם המיזמים שטרם הוחל בביצועם. בסוף סדרת המאמרים אנסה להעריך האם תוכניות הפיתוח יוציאו את מצרים מהמצוקה הכלכלית שממנה היא סובלת זה כמה דורות. הבסיס לעבודתי הם צילומי הלוויין של Google Earth ושיטוט באינטרנט. יש לזכור כי לא כל החומר הגולמי העומד לרשותי הוא עדכני, ולכן יש להניח כי בהמשך תעודכנה הערכותיי ואולי אף תשתנינה מן היסוד. בעבודה מקיפה זו אזדקק לסיוע של מומחים בתחומים שונים החל מכלכלה, השקיה וחקלאות, ותחומי תעשייה שונים. אשמח לקבל עזרה מכל מי שיכול לתרום. </div> <div> <br/> </div> <div> הפרק הראשון שלהלן יעסוק בפיתוח החקלאות בסיני. </div> </div> <div> <br/> </div> </div> <h2> הקדמה </h2> <div data-rss-type="text"> מצרים ביסודה הייתה מדינה חקלאית וגם כיום החקלאות היא מקור הפרנסה העיקרי של תושבי מצרים (40% מתושבי מצרים עוסקים בחקלאות, והיא מהווה 32% מהתמ"ג).[2] כידוע, הנילוס הוא מקור המים הכמעט בלעדי של מצרים. על פי ההסכמים הבין־לאומיים לחלוקת מימי הנילוס, מצרים זכאית לנצל 55 מיליארד מ"ק מים. בפועל, היא מנצלת 60 מיליארד מ"ק. כלומר, חורגת מהמכסה שהוקצבה לה. הגידול הקבוע באוכלוסיית מצרים ובעיות חמורות בתחום איכות המים (שיפורטו בפרק שיוקדש לנושא), גורמים למחסור במים וכבר יש סימנים שמצרים הולכת ומתייבשת. אחד הסימנים המובהקים הוא פרויקט "תעלת השלום" (ראו להלן) לפיתוח החקלאות לאורך החוף הצפוני של סיני. מפליא מאוד שלמרות המחסור במים, מצרים מתכננת תוספת נכבדה של 6,300,000 דונם[3] של שטחי עיבוד חדשים. בראייה כוללת, לשטחי העיבוד בסיני אין ערך משמעותי לכלכלת מצרים.  <div> <br/> <div> לכל האמור במאמר זה יש בעיקר השפעה על הבעיות הכלכליות של הבדואים תושבי סיני, שאינם מרוצים מהשלטון, וחלקם אף אוחז בנשק להילחם נגדו. למלחמה של מצרים בתושבי סיני המתמרדים נגדה, ישנה השפעה רבה מאוד על כלכלת מצרים, בעיקר בתחום התיירות המהווה נדבך מרכזי בכלכלת מצרים. הפיגועים של תושבי סיני יכולים להיות הרסניים אם המפגעים יצליחו לפגע בשיט בתעלת סואץ. המצרים מודעים לכך ונערכים  <div> <br/> </div> </div> </div> </div> <h2> רקע היסטורי  </h2> <div data-rss-type="text"> <div> <b> לפני מלחמת ששת הימים </b> </div> <div> מאז ומתמיד הזניחה מצרים את סיני, וראתה אותו כאזור חיץ צבאי בינה לבין ישראל, וכאזור שבו ניתן להפיק מחצבים, כגון מנגן (אבו זנימה), פחם (ג'בל מערה) ונפט (ראס סודר ואבו רודיס). תושבי סיני הבדואים נאלצו להתפרנס בפרנסות האופייניות לבני המדבר - חקלאות בעל פרימיטיבית וגידול צאן. גידול אופיום והברחות סמים היוו מרכיב חשוב בפרנסתם של תושבי סיני. בראשית שנות ה־60 החליט הנשיא ג'מאל עבד אל־נאצר לשנות במעט את המצב על ידי שני מיזמים: הנחת קו למי שתייה מאיסמעיליה לעבר אל־עריש, קו ששירת גם את צבא מצרים ואת תוכניותיו לכבוש בבוא העת את ישראל, והנחת גִּשְׁתָּה ("סיפון") של שישה צינורות בעלי קוטר גדול על קרקעית תעלת סואץ באזור סרפאום (בין אגם תמסח והאגם המר הגדול). העברת כמות המים הרבה נועדה לאפשר פיתוח חקלאי לאורך הגדה המזרחית של תעלת סואץ. מיזם זה מוכר בישראל בשם ה"חווה הסינית".  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2006%D7%A9+%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9D+%D7%94%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99+%D7%A1%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%95%D7%9D.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> השלטון הישראלי בסיני </b> </div> <div> מלחמת ששת הימים קטעה את המיזם המצרי להפרחת הגדה המזרחית עוד בטרם החל לפעול. לעומת חוסר המעש של המצרים בכל הקשור בטיפול בתושבי סיני, היטיב מאוד הכיבוש הישראלי של סיני עם תושבי חצי האי בתחומים האלה: ישראל אפשרה להם לעבוד בשטחה לעומת המצרים שלא אפשרו לתושבי סיני ועזה לעבוד בתחומה. ישראל הייתה גם הראשונה שהחלה בפיתוח נמרץ של התיירות, הן תיירות החופים (בניית העיר אופירה וכפרי הנופש לאורך מפרץ אילת ובית המלון המפואר בטאבה), והן תיירות המדבר לעבר הר סיני. גם הפיתוח המואץ של שדות הנפט במפרץ סואץ תרם רבות לכלכת תושבי סיני.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> השלטון המצרי לאחר הסכם השלום בשנת 1979 - כללי </b> </div> <div> הסכם השלום עם מצרים גדע את צינור השפע של תושבי סיני, והחזיר אותם לימים של טרום מלחמת ששת הימים. לשלטון המצרי לקח שנים עד שהחל גם הוא לטפל בפיתוח האזרחי של סיני. בתחום החקלאות עסקה ממשלת הנשיא מובראכ בשני מיזמים. תחילה, שיקום המיזם של תעלת סרפאום ("החווה הסינית"). בהמשך יצאה מצרים גם במיזם חדש בשם "תעלת השלום" שמטרתו הפרחת המדבר בצפון סיני לאורך ציר החוף. היעד הסופי של מיזם זה הוא להגיע בבוא היום עד אל־עריש. מיזם זה יפורט בהמשך. </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <font color="#a62323"> <span> <b> מצב המיזמים לפיתוח החקלאי בסיני עד שא־סיסי תפס את השלטון </b> </span> </font> </div> <div> <div> כאמור לעיל, למצרים שני מיזמים לפיתוח חקלאי בסיני: </div> <div> <br/> </div> <div> א. <b> מיזם תעלת סרפאום להפרחת הגדה המזרחית של תעלת סואץ. </b> המיזם ניזון מתעלת המים המתוקים איסמעליה-סואץ (שראשיתה בצפון קהיר). תעלת המים המתוקים סרפאום חוצה את תעלת סואץ בקילומטר ה־92.8 באמצעות גשתה (סיפון). לאחר כשלושה קילומטרים ממזרח לתעלת סואץ, התעלה הראשית מתפצלת לתעלות משנה, צפונה לכיוון קנטרה המזרחית ודרומה לכיוון א-שט (מול סואץ). השטח המעובד מגיע לרוחב של כשישה קילומטרים במרכז מפעל הפיתוח ולרוחב משתנה של 2–3 קילומטרים בקצוות. סמוך למקום הסתעפות תעלות המשנה יש בית משאבות מרכזי. המיזם כולל גם שבע תחנות שאיבה משניות. במערכת הצפונית יש ארבע תחנות שאיבה קטנות נוספות הדוחפות את המים בתעלות והשקית השדות נעשית בכוח הכבידה. במערכת הדרומית יש שלוש תחנות שאיבה הדוחפות את המים לעבר צינורות וחלק מהשדות מושקים בהמטרה.  </div> <div> <br/> </div> <div> המפעל התפתח עד לשנת 2010, ומאז הוא "דורך במקום", ולא נוספו חלקות חדשות לעיבוד חקלאי. הסיבה אינה ידועה, אך כנראה מפני שהמשאבות בבית המשאבות הראשי אינן פועלות. השאיבה נעשית באמצעות בית משאבות מאולתר המעלה את המים בתעלת ההזנה הראשית באמצעות 12 צינורות בעלי קוטר קטן, העוקפים את בית המשאבות הראשי ומעלים את המים לתעלה הראשית העליונה (ראו צילום). תופעה דומה של שאיבה באמצעות משאבות מאולתרות, התרחשה בשנים 2012–2015 גם בשלושה מתוך ארבעת בתי השאיבה המשניים של מערכת ההשקיה הצפונית. </div> <div> <br/> </div> <div> אין לי הסבר מניח את הדעת מדוע לא שוקמה מערכת בתי השאיבה במשך כשמונה שנים. בתי שאיבה מסוג זה נפוצים מאוד במצרים, ואיני רואה סיבה מדוע דווקא שם לא נמצא פתרון לבעיה. ייתכן שהבעיה אינה קשורה כלל לתפקוד מערכת השאיבה אלא למחסור במים בתעלת המים המתוקים של איסמעליה, המספקת כיום שטחי עיבוד חדשים בגדה המערבית של תעלת סואץ (צורכי חקלאי מצרים גברו על צורכי תושבי סיני). </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2005%D7%A9+287+%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%9C+%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97+%D7%A1%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%95%D7%9D.jpg"/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2004%D7%A9+287+%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA+%D7%A1%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%95%D7%9D.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> ב. מיזם תעלת השלום להפרחת רצועת החוף בין פורט פואד למצפק. </b> המיזם שהחל כנראה עוד בתקופתו של הנשיא אנואר א־סאדאת, ניזון מהזרוע המזרחית של הנילוס – זרוע הדמייטה. ראשיתה של תעלת השלום היא מדרום לעיר דמיאט כ־65 קילומטר ממערב לתעלת סואץ. משם נכרתה תעלה רחבה (כ־75 מטר בכניסתה לסיני) החוצה את תעלת סואץ בקילומטר ה־29 בגשתה (סיפון). התעלה נועדה לאפשר:  </div> <div> <br/> </div> <div> 1. הכשרת המלחה הגדולה של אגם מנזלה לעיבודים חקלאיים. המלחה משתרעת בין פורט פואד בצפון מערב לבין קנטרה בדרום מערב לבין העיירה בלוזה במזרח. המים בחלק זה של המיזם מגיעים לשדות בכוח הכבידה. </div> <div> 2. הכשרת רצועת החוף בין בלוזה לעיירה מצפק. בקרבת העיירה בלוזה, כ־29 קילומטר ממזרח לתעלת סואץ, נבנתה תחנת שאיבה גדולה הדוחפת את המים בתעלה לכיוון נווה המדבר קטיה, כ־41 קילומטר ממזרח לתעלת סואץ ששם נבנתה תחנת שאיבה נוספת ה"דוחפת" את המים בתעלה לכיוון העיירה מצפק כ־78 קילומטר ממזרח לתעלת סואץ. במצפק מסתיים השלב הראשון של מיזם תעלת השלום.  </div> <div>  3. קיימת תוכנית להמשיך מיזם זה בעתיד לעבר העיר אל־עריש כ־145 קילומטר ממזרח לתעלת סואץ.  </div> <div> <br/> </div> <div> בצילום לוויין משנת 2002 נראה כי החלק הראשון - קרי הכשרת המלחה לעיבודים חקלאיים בכוח הכבידה של המים - הסתיים והשדות פורחים. כמו כן נכרתה התעלה בלוזה-קטיה-מצפק ובתי המשאבות נבנו אף הם, ומים זורמים בתעלה. לאורך התעלה נבנו אף 16 הסתעפויות להזרים מים בתעלות משנה. בצילומים מהשנים 2002–2010 ממשיכה זרימת המים עד למצפק ואף נצפו כמה שדות חדשים וכרייה של תעלות משנה. בצילומים מהשנים 2013–2018 נראה כי השדות שהוכשרו במקום המלחה של אגם מנזלה מעובדים, אך הקטע של כ־50 קילומטר בין בית המשאבות בבלוזה למצפק, יבש, והשדות שהוכשרו לפני כן אינם מעובדים. </div> <div> <br/> </div> <div> לא ברור מדוע זה לפחות חמש שנים יבשה תעלת השלום. האם זה עקב התייבשות מצרים? האם זה תקלה בבית המשאבות בבלוזה? או בגלל סיבה אחרת שאינה ידועה לי.  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2003%D7%A9+35+%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%AA+%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%AA.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <font color="#a62323"> <span> <b> התוכנית לפיתוח החקלאות בסיני[4] </b> </span> </font> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> בהודעת הממשלה בפני בית הנבחרים ב־3 במרס 2016 בנושא "מגה תוכניות לפיתוח מצרים" נמסרו גם התוכניות לפיתוח החקלאות בסיני. להלן עיקרי הדברים:  </div> <div> <br/> </div> <div> א. זמן לא רב לאחר שעבד אל־פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, הוא יצא בתוכנית לכרות תעלת סואץ חדשה ממערב לתעלה הקיימת, כדי לאפשר תנועת אוניות דו־סטרית לאורך של 72 קילומטר. תעלת סואץ היא באורך של 157 קילומטר כך שמיזם זה אינו כולל את כל התעלה, וברוב התעלה נותרה התנועה רק בנתיב ההיסטורי. המיזם של "תעלת סואץ החדשה" שאני מכנה "מעקף איסמעליה", אינו פוגע במיזם החקלאי של "תעלת השלום", אך מנתק את מקור המים של מיזם סרפאום. מתכנני "מעקף איסמעליה" היו מודעים לבעיה, וכאשר החלו בכריית התעלה החדשה, ביוני 2014, הם הניחו בקרקעית התעלה החדשה גשתה נוספת, המאפשרת זרימה של שניים ורבע מיליון מ"ק מים ביום ממצרים לכיוון סיני. ככל הנראה, הספקה של הגשתה החדשה עולה על זה של הגשתה הישנה שהונחה בזמנו בקרקעית הזרוע הישנה של תעלת סואץ.  </div> <div> ב. היעד הכללי של ממשלת מצרים לטווח הרחוק, כפי שפורסם ב"מגה תוכניות הפיתוח של מצרים", הוא להגדיל את השטחים המעובדים בסיני מ־294,000 דונם ל־840,000 דונם. כלומר, לשלש את שטחי העיבוד החקלאי. כל זאת במסגרת התוכנית הכללית להוסיף 6,300,000 דונם לכלל השטחים החקלאיים במצרים.  </div> <div> ג. השלב הראשון של התוכנית לפיתוח החקלאי מצטמצם בשיקום השטחים המעובדים כיום עם תוספת של 126,000 דונם למיזם "תעלת השלום" בלבד. במילים אחרות, היעד בשלב הראשון הוא להגיע ל־400,200 דונם. מחצית מהיעד הסופי. בתוכנית הפיתוח נכלל גם מפעל שיקום כ־17,000 דונם של "כפר עמל" שמיקומו אינו ידוע לי. </div> <div> ד. כדי לאפשר את מימוש תוכנית הפיתוח החקלאי, המצרים מתכננים לבנות בסיני: </div> <div> <br/> </div> <div> 1. שני מתקנים לטיהור שפכים, כנראה לצורך מים מושבים לחקלאות. מתקן טיהור אחד בתחומי מיזם סרפאום והאחר בתחום "תעלת השלום".  </div> <div> 2. הרחבת הגשתה (סיפון) הישנה בסרפאום. הגשתה נבנתה לפני כ־40 שנה, בעת שנשיא מצרים אנואר א־סאדאת הרחיב את תעלת סואץ "הישנה" (המערבית).  </div> <div> 3. בניית מפעל לטיהור מי שתייה, גם הוא באזור סרפאום.  </div> <div> <br/> </div> <div> <span> <b> <font> ומה קורה היום – כארבע שנים לאחר פרסום התוכניות לפיתוח חקלאי בסיני?  </font> </b> </span> </div> <div> ככלל, לא קרה כמעט דבר. מכל התוכניות שפורטו לעיל, מה שהתרחש בפועל הוא שבאפריל 2016 החלה באזור סרפאום בניית מכון טיהור מי שופכין. כיום (04.2019) יש במקום מכון קטן, שספק אם במצבו זה הוא יכול לתרום תרומה משמעותית למיזם החקלאי של סרפאום. נוסף על כך החלו עבודות לשיקום יישוב כ־18 קילומטר מדרום לקנטרה. יישוב זה נבנה עוד לפני שנת 2004 ומעולם לא אויש. ביוני 2015 החלו עבודות לחידוש רשת הכבישים ביישוב. בצילום מאוקטובר 2017 נראים בקרבת היישוב חממות חדשות ואף ראשית פיתוח שטחי עיבוד חקלאי בהשקיה באמצעות בריכות השקיה. ייתכן שהעבודות בשטח הן למעשה מיזם "כפר עמל" לשיקום של 17,000 דונם, שהוזכר לעיל. </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> סיכום </font> </b> <br/> </div> <div> מכל הדיבורים של נשיאי מצרים לדורותיהם על הצורך הכללי בפיתוח סיני ובמיוחד בפיתוח החקלאות, יצא מעט מאוד. גם המעט שהתבצע דורך במקום, כמו מיזם סרפאום, או נסוג לאחור כמו במיזם של "תעלת השלום". </div> <div> <br/> </div> <div> החקלאות בסיני היא מרכיב זעום ביותר מכלל התוכניות לפיתוח חקלאי במצרים (126,000 דונם לעומת 6,300,000 דונם) ולכן יש לראותה בעיקר בצד הפוליטי של יחסי הגומלין בין תושבי סיני הבדואים לבין הפטרונית מצרים. מאז ומתמיד היה סיני הבן החורג בכל הקשור להקצאת המשאבים לפיתוחו והמעט שהושקע הופנה בעיקר לצרכים צבאיים או לצרכים התורמים בעקיפין לצבא, כגון כבישים, וקווי מים וקשר. ייתכן שיחסי האיבה של תושבי המקום לשלטון הצבאי בסיני, גורמים לחוסר הרצון המצרי לתחזק מיזמים שנבנו בתקופת הנשיאים סאדאת ומובארכ.  </div> <div> <br/> </div> <div> אפשר לומר שהתייבשות "תעלת השלום" היא בבואה נאמנה לנסיגת כל החלומות של תהליך השלום. החולמים ציפו שסיני המפורז מצבא יהפוך למרכז לפיתוח תושבי המקום הנחשלים, וקיבלו חצי אי שעיקר הפעילות בו בשנים האחרונות היא פיתוח תשתיות צבאיות ומלחמה בלתי פוסקת של תושבי סיני עם השלטון המצרי.  </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <b> <font> הערות </font> </b> </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> [1] ה"יציאה לשטח" מבוצעת באמצעות סריקת צילומי לוויין. זוהי ,לדעתי, הדרך האמינה והזולה ביותר לבדיקה מסוג זה </div> <div> [2] ויקיפדיה 11.12.2018 </div> <div> [3] התוכנית המצרית מונה את השטחים המעובדים ביחידת המידה "פדאן" הנפוצה במצרים. לנוחות הקוראים בישראל תרגמתי את המידה המצרית לדונם (1,000 מ"ר). הנוסחה היא: 1 פדאן = 4.2 דונם.  </div> <div> [4] מבוסס בעיקר על המאמר "מגה פרויקטים לפיתוח מצרים" מאת ד"ר אחמד אבו אחסן זראד מיום 03.04.2016 </div> <div> http://www.sis.gov.eg/section/337/4683?lang=en-us </div> <div> <br/> </div> </div> Wed, 01 May 2019 08:23:30 GMT https://www.dekelegypt.co.il/20190501 ,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/190315 בשנת 2017 החל צבא מצרים במיזם גדול להקמת חממות מודרניות על שטח כולל של 420,000 דונם. המיזם מבוצע בשיתוף החברה הסינית SINOMAC, והחברה הספרדית RUFEPA. המיזם הוא, ככל הנראה, חלק מ"מגה תוכניות הפיתוח של מצרים" שעליו הכריז משיא מצרים לאחר שתפס את השלטון במדינה. המאמר סוקר את תוכניות הפיתוח החקלאי במצרים ונצביע על המעורבות הרבה של הצבא בכלכלה המצרית עול המשמעויות הנובעות מכך <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2183%D7%A9+%D7%9E%D7%A4%D7%AA+%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA+%D7%97%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%AA+%D7%A2%D7%A0%D7%A7+%D7%A2%D7%9C+%D7%99%D7%93%D7%99+%D7%A6%D7%91%D7%90+%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.png"/> </a> </div> <h2> רקע היסטורי  </h2> <div data-rss-type="text"> כבר בשנת 1973 נפל לידי צה"ל מסמך שלל ובו הנחיות לגידול גידולים חקלאיים בשדות התעופה שבדלתה. המסמך אינו מונח לפניי אך למיטב זיכרוני, הטיעון היה ביטחוני, כדי שהמסלולים ייטמעו בסביבה החקלאית וכך יקשה לזהותם ולתקוף אותם. <div> <br/> <div> אחרי שצבא מצרים יצא מהמחילות שבהן שהה עד למלחמת יום הכיפורים ועבר למחנות צבא מודרניים שנבנו עבורו על יד הנשיא סאדאת במסגרת פרויקט "הערים הצבאיות",[1] החל אט-אט תהליך של פיתוח חקלאות לצד מחנות הצבא השוכנים בסמוך למקורות מים זמינים. זה החל בשדה ירק קטן שנועד להעשיר את המטבח הצבאי אבל עד מהרה התפתח הרעיון לשדות, לפרדסים ואף לרפתות, שתוצרתם היא לעיתים מעבר לצורכי החיילים במחנה.  </div> <div> <br/> </div> <div> בשלב כלשהו הפך נושא הגידולים החקלאיים לצד מחנות הצבא למדיניות רשמית של הצבא המצרי והחלה בנייה מסודרת של מתקנים חקלאיים, כגון הקמת מכונות קונוע להשקיה מעגלית [2] (מתקני המטרה מעגליים) וחממות. הוקמו חממות "פשוטות" בגודל של 10X36 מטר בגובה של כ־2.5 מטר, ונבנו גם חממות משוכללות יותר בגודל של 50X50 מטר לחממה. כך, למשל, בחלק הצפוני של מחנות הקסטפ הוחל כבר לפני שנת 2003 להקים שדות עם פלחה וחממות. כיום מדובר בשטח של כ־900,000 מ"ר של פרדסים, מטעים וחממות. ברור שמיזם בגודל שכזה נעשה בהנחיה של הצבא ואינו גחמה של מפקד מקומי החפץ להעשיר את המטבח ביחידתו בירקות טריים ואולי גם את ה"קופה הקטנה" של היחידה שלו. </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2182%D7%A9+%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%90%D7%9C+%D7%AA%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%A8.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <font color="#a62323"> <span> <b> התוכנית לפיתוח החקלאות במצרים [3] </b> </span> </font> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> בהודעת הממשלה בפני בית הנבחרים ב־3 במרס 2016 בנושא "מגה תוכניות לפיתוח מצרים" נמסרו גם התוכניות לפיתוח החקלאות במצרים. היעד הכללי של ממשלת מצרים לטווח הרחוק הוא להוסיף עוד 23 מיליון דונם לאדמות החקלאיות המצריות, ובכך להגדיל ב־20% את כלל השטחים המעובדים עיבודים חקלאיים.  </div> <div> <br/> </div> <div> הפיתוח מתוכנן להתבצע באזורים האלה: </div> <div> א. סיני – 546,000 דונם. מקור המים מערכת ההשקיה של הנילוס </div> <div> ב. מצרים – 5,754,000 דונם. מקור המים מערכת ההשקיה של הנילוס.  </div> <div> ג. "העמק החדש" במערב מצרים – 16,800,000 דונם. מקור המים בארות ארטזיות  </div> <div> <br/> </div> <div> יודגש כי מצרים זכאית, על פי הסכמי חלוקת מימי הנילוס, לצרוך 55.5 מיליארד מ"ק מספיקת הנהר וכבר בשנת 2018 היא צרכה 60 מיליארד מ"ק ממימיו.[4] כלל לא ברור כיצד המצרים מתכננים את הגדלת השטחים החקלאיים כאשר כבר היום הם "במשיכת יתר" של מימיו. </div> <div> <br/> </div> <div> <font color="#a62323"> <span> <b> צבא מצרים בונה חממות ענק  </b> </span> </font> </div> <div> בשנת 2017 החל צבא מצרים במיזם גדול להקמת חממות מודרניות על שטח כולל של 420,000 דונם. המיזם מבוצע בשיתוף החברה הסינית SINOMAC, והחברה הספרדית RUFEPA. המיזם הוא, ככל הנראה, חלק מ"מגה תוכניות הפיתוח של מצרים" שהוזכר לעיל </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2184%D7%A9+%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90+%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%9A+%D7%97%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%AA.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> מדובר בחממות גדולות במיוחד משני דגמים: גודלו של דגם אחד 102X100 וגובה של 6 מטר (הרוב), ואחד 100X40 מטר. החממות מצוידות בציוד מודרני לגידול מבוקר של ירקות, פירות ופרחים ועקב גובהן ניתן לגדל בהם אף עצי פרי. התכנון הוא שעיקר תוצרתן תופנה ליצוא בדרך האוויר או בים (המתכנן בונה על רשת הכבישים המפותחת מאוד במצרים שתאפשר ניוד מהיר מהחממות לנמלי היצוא). בכל אתר חממות נבנים מתקני אריזה חדישים למיון התוצרת ולשינועה במהירות לנמלי היצוא ולשווקים. </div> <div>   </div> <div> לעת עתה מאותרים האתרים האלה: </div> <div> <b> א. חממות 10 ברמדאן </b> . נמצאות מצפון לעיר 10 ברמדאן שמצפון לכביש המדברי קהיר איסמעיליה. בניית האתר החלה לאחר אפריל 2017 והוא משתרע על שטח של כ־12 מיליון מ"ר. העבודות נמצאות בשלב מתקדם. במרחק של 13 ק"מ מאתר החממות נמצאים מחנות הקבע של דיביזיית שריון שחייליה השתתפו, קרוב לוודאי, בהקמת האתר וכנראה אף ייקחו חלק בתפעולו השוטף.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> ב. חממות אבו סולטן. </b> נמצאות כ־10 ק"מ ממערב לאגם המר הגדול בקרבת שדה התעופה פאיד. בניית האתר החלה בדצמבר 2017 והוא משתרע על שטח של כ־50 מיליון מ"ר. באזור מחנות צבא רבים, שחייליהם כפי הנראה, נוטלים חלק בבניית האתר. נכון לנובמבר 2018 עבודות ההקמה נמצאות בעיצומן. </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2180%D7%A9++840%D7%A8+%D7%97%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%91%D7%95+%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%90%D7%9F.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> ג. חממות מחנה מוחמד נגיב </b> . נמצאות כ־70 ק"מ ממערב לאלכסנדריה בתוך שטח מחנה המשמש כמחנה קבע לדיביזיית שריון. העבודות באתר החלו במרס 2016 ונכון ליוני 2018 החממות משתרעות על כ־11 מיליון מ"ר. העבודות בשלב ראשוני למדי,[5] ונראה שלבסוף ישתרע האתר על שטח גדול יותר. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> ד. חממות קהיר מערב. </b> נמצאות בתוך מחנה שדה התעופה הצבאי קהיר מערב. באתר חממות בגודל 40X100 מטר שבנייתן החלה בינואר 2017. נכון לנובמבר 2018 האתר משתרע על שטח של כ־2.5 מיליון מ"ר. חממות אלה אינן מוזכרות בסרט תעמולה מצרי [6] הדן בנושא החממות. לפיכך אני משער שמיזם זה, בשונה מהאחרים, הוא בבעלות מלאה של הצבא ללא השותפים מחו"ל וייתכן שאינו מצויד בכל השכלולים הטכנולוגיים שיש באתרים האחרים.  </div> <div> <br/> </div> <div> בסך הכול, ארבעת אתרי החממות שמניתי לעיל משתרעים על שטח של 75 מיליון מ"ר. כלומר, לעת עתה מתבצעות עבודות בהיקף של כ־18% מהתוכנית לבניית חממות. מהעובדה ששני אתרים ממוקמים ממש בתוך מחנות צבא ומהרקע העשיר של שנים רבות שבהן צבא מצרים עוסק בגידולים חקלאיים בהיקף מסחרי, אני מעריך כי גם הפרויקטים החדשים שנבנו עתה יתופעלו בידי הצבא. בדרך זו תוכל מצרים להוזיל מאוד את עלויות הייצור ולהתחרות בשוקי העולם.  </div> <div> <br/> </div> <div> יצוין כי בבעלותו של צבא מצרים מפעלים רבים שאינם שייכים למערכת הביטחונית, כגון מפעל מלט בג'בל ליבני [7] וסופרמרקט גדול בסואץ.[8] כל זאת מבלי להזכיר את עשרות מפעלי התעשייה הצבאית שחלק מתוצרתם מיועדת לשוק האזרחי. שפע המפעלים שבהם הצבא נוטל חלק פעיל, משמש, בין היתר, כ"מכבסת כספים" להקטנה חשבונאית של ההוצאה הריאלית לצורכי אחזקת הצבא. דרך זו של מעורבות עמוקה בכלכלה המצרית מאפשרת למצרים להסתיר את גודל ההוצאה האמיתי ומצג שווא של מדינה שוחרת שלום שהוצאותיה לצורכי צבא קטנות במיוחד (4.4 מיליארד דולר בשנה,[9] לצבא הנחשב ה־12 בגודלו בעולם!).  </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <font> <b> הערות  </b> </font>   </div> <div data-rss-type="text"> [1]. ראו ספרי "מודיעין תלוש מהקרקע" <div> [2]. מכונה הניצבת במרכז שדה ועליה מותקן מחוג באורך של 400 מטר. המחוג סובב על צירו ומשקה שדה המשתרע על שטח של 502,400 מ"ר. המתקן מכונה "פיווט". </div> <div> [3]. מבוסס בעיקר על המאמר "מגה פרויקטים לפיתוח מצרים" מאת ד"ר אחמד אבו אחסן זראד מיום 03.04.2016 </div> <div> http://www.sis.gov.eg/section/337/4683?lang=en-us </div> <div> [4]. גל, יצחק. הרצאה https://www.youtube.com/watch?v=0h9fQz-eoW4&amp;index=6&amp;list=PLNiWLB_wsOg6fe5llB_JbCJsKup7UD3c3&amp;t=0s </div> <div> [5]. סרט תעמולה https://youtu.be/Qku0VnlPLd8 </div> <div> [6]. https://www.youtube.com/watch?v=JKkgmNU5tqk </div> <div> [7]. https://www.industryabout.com/country-territories-3/343-egypt/cement-industry/1659-arish-sinai-cement-plant </div> <div> [8]. The Marker, 11.04.2013 https://www.themarker.com/wallstreet/middle-east/1.1991503 </div> <div> [9]. https://www.globalfirepower.com/ </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2183%D7%A9+%D7%9E%D7%A4%D7%AA+%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA+%D7%97%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%AA+%D7%A2%D7%A0%D7%A7+%D7%A2%D7%9C+%D7%99%D7%93%D7%99+%D7%A6%D7%91%D7%90+%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 09.03.2019 </div> </div> Fri, 15 Mar 2019 18:13:50 GMT https://www.dekelegypt.co.il/190315 מצרים כללי ומערכות תשתית,צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/181028 הסכם השלום בין ישראל למצרים מוגדר בפי רבים הישראל "כשלום קר" של זה מבטה את ההרגשה ש"לא לילד הזה התפללנו". מאמר זה מנתח את יחסה מצרים לישראל מיום חתימת הסכם השלום ומגיע למסקנה כי הכינוי המתאר "שלום קר" הוא כינוי "מכובס" שנועד לגמד את העובדה שמצרים מנהלת מלחמה קרה נגד ישראל, אך בישראל מסרבים להכיר בכך. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/Egypt-s+attitude+to+the+peace+agreement+with+Israel-152d1c94.bmp"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 28.10.2018 </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <div> <b> <font> הקדמה  </font> </b> </div> <div> <br/> </div> <div> זה למעלה מ־50 שנה אני עוסק בניתוחים צבאיים ואת הזירה המדינית הותרתי לאנשים שהתמחו בתחום זה. כך פעלתי בשנה האחרונה, שבה עקבתי אחר הפעילות הצבאית של צבא מצרים. בבואי לסכם את שלל הממצאים שהעליתי בחכתי, נראה לי שמחקרי לא יהיה שלם אם לא אעמוד, ולו במקצת, על ההתנהלות המדינית של מצרים מאז חתימת הסכם השלום בשנת 1979. בפרק זה נעזרתי בעבודתו של המזרחן סא"ל (בדימוס) שמעון מנדס שכתב חלק במאמר וכן הסתייעתי בהערותיהם של מר צבי מזאל, לשעבר שגריר ישראל במצרים; מר רוני פוקטש-פורת, לשעבר קונסול ישראל במצרים; סא"ל בדימוס משה נוימן; וד"ר מיכאל ברונשטיין. לכולם שלוחה תודתי.  </div> <div> <br/> </div> <div> למען האמת, לא רק אני מוטרד מהתנהלות מצרים בכל הקשור להסכם השלום. אני סבור שמרבית אזרחי ישראל מרגישים ש"לא לילד הזה התפללנו". ואכן, כל המושכים בעט מכנים את הסכם השלום בכינוי המכובס "שלום קר". אני סבור שכינוי זה אינו מצביע על טיב היחסים בין המדינות ויש להחליף את הכינוי ל"המלחמה הקרה של מצרים בישראל".  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> כמה פרשיות המצביעות על אופי התנהלות "השלום" עם מצרים עד השלמת נסיגת ישראל מסיני [1]  </font> </b> </div> <div> כזכור, הסכם השלום בין ישראל לבין מצרים נחתם בוושינגטון ביום שני 26.03.1979. בהתאם להסכם השלום, התחייבה ישראל להחזיר את סיני בשתי פעימות: </div> <div> <br/> </div> <div> • פעימה ראשונה - החזרת המחצית המערבית של סיני, עד סוף שנת 1979 </div> <div> • פעימה שנייה - החזרת המחצית המזרחית של סיני, כעבור שנתיים, דהיינו עד סוף שנת 1981.  </div> <div> <br/> </div> <div> מבחינתה של ישראל, התקופה הזו הייתה אמורה להיות אבן בוחן – כיצד מצרים מיישמת את הסכם השלום. </div> <div> <br/> </div> <div> סאדאת הבין זאת היטב, במיוחד לאור העובדה שהמלחמה שיזם לא הביאה לו את התוצאות המקוות, שישמשו עבורו כלי שבו יוכל להכתיב לישראל נסיגה מסיני. להערכתי, הוא חשש שמנחם בגין עלול להרהר בטיב ההסכם, וימצא עילה כלשהי שלא להחזיר את כל סיני. הערכה זו נשענת על שתי עובדות:  </div> <div> <br/> </div> <div> א. הראשונה, תשובתו של עזר וייצמן לשאלה: "האם נכון הדבר ששלושה חודשים לאחר שבגין חתם על הסכם השלום, הוא התחרט?" על כך השיב וייצמן, שהיה שר ביטחון בממשלת בגין: "שלושה חודשים? שלוש שעות לאחר החתימה על ההסכם, הוא הצטער על כך". את הדברים האלה הוא פרסם בספרו "לך שמים לך ארץ". </div> <div> <br/> </div> <div> ב. התעקשותו של סאדאת על קיום בחירות לפרלמנט המצרי באל־עריש בחלק המזרחי של סיני עוד בטרם החזירה ישראל שטח זה לידי מצרים כפי שיפורט להלן. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> פרשת הבחירות לפרלמנט המצרי באל־עריש </b> </div> <div> אני משער שלפי ההיגיון של סאדאת, אם יהיה לו חבר פרלמנט המתגורר בצד הישראלי של סיני, הדבר יבטיח לו את קבלת המחצית השנייה כעבור שנתיים. כעבור כמה חודשים מחתימת הסכם השלום, כאשר חששו של סאדאת גבר, הוא פיזר את הפרלמנט המצרי בטענה שחבריו נבחרו למען המלחמה, ועכשיו הוא מבקש שחברי הפרלמנט ייבחרו על נושא השלום. כל מי שבקי בתרבות מצרים, יודע שזו שטות מוחלטת. פיזור הפרלמנט נעשה כדי לאפשר לסאדאת להכניס "עז" למציאות של הסכם השלום: הוא דרש ששבט בדווי, המתגורר במזרח סיני שבשליטת ישראל, ישתתף בבחירות הנערכות במצרים; וכמו כן שנציג של סיני ייבחר לפרלמנט המצרי. לישראל יהיה קשה למחות נגד ה"מהלך הדמוקרטי" ואילו היעדר המחאה יקבע את העובדה של שייכות סיני למצרים. לאחר שישראל "תכיר" בדרך זו בריבונות המצרית על כל סיני, יקשה על ישראל לסגת ממימוש השלב השני של הנסיגה - ואכן כך היה.  </div> <div> <br/> </div> <div> מעניין שכל הדרגים שמתחת ראש הממשלה התנגדו ל"מחווה" הזאת. כאשר סאדאת נוכח שנתקל בקיר אטום, הוא הפנה את הסוגיה ישירות לראש הממשלה מנחם בגין – וזה נעתר לו. לאחר שישראל הסכימה, התקיימו הבחירות, אבל אבוי, הנציג המועדף של סאדאת, השיח' ח'לף ח'לאפאת (שהיה ידוע כשונא ישראל), לא נבחר, ובמקומו נבחר עורך דין מאל־עריש. סאדאת הכריז מייד שבבחירות היו אי-סדרים וזיופים ודרש לערוך בחירות חוזרות. בקשתו התמלאה והפעם סוף-סוף נבחר "האיש שלו", השיח' ח'לף ח'לאפאת. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> פרשת בניין שגרירות ישראל במצרים </b> </div> <div> מייד לאחר חתימת הסכם השלום, מינה שר החוץ משה דיין את מר יוסף הדס, למנהל מחלקת הנורמליזציה עם מצרים. מר הדס הגיע למצרים כדי לחפש מבנה דו-קומתי מבודד עם חצר גדולה בקהיר. יש להבהיר שלפי הנוהל הדיפלומטי המקובל, שטח השגרירות נחשב לשטח הריבוני של המדינה ה"אורחת". מר הדס ונציג ממשלת מצרים שמונה מטעמה כדי לסייע, התרוצצו בקהיר בחיפוש אחר מבנה מתאים. לבסוף נמצא מבנה זמני בשכונת דוקי אשר ממערב לנילוס. כלומר, מחוץ לשטח השיפוט המוניציפלי של העיר קהיר. סוכם עם המצרים כי יימשכו המאמצים לאתר משכן קבע לשגרירות בקהיר. ברור שלנוכחותה של השגרירות בקהיר הייתה משמעות סמלית, ובאותה תקופה "לחמה" ישראל בשדה הקרב על הסמלים, כדי לבסס את "רעיון השלום" בתודעה הלאומית של מצרים.  </div> <div> <br/> </div> <div> הרעיון כי לשגרירות ישראל יהיה מבנה קבע בקהיר הטריד ככל הנראה מאוד את המצרים. כפי הנראה הם חששו שבמבנה מבודד בעל מעמד אקס־טריטוריאלי, לא תהיה להם שום שליטה על הבאים בשערי השגרירות הישראלית. הרי השמירה על השגרירות תהיה נתונה בידי ישראלים (כמקובל בנוהל הדיפלומטי, ראו התקרית עם השומר בשגרירותנו ברבת עמון). ונוסף על כל אלה יתנוסס דגל ישראל בגאון לעיני כל המצרים בלב קהיר. לכן החלה סחבת באיתור מבנה הקבע וכל בניין שהוצע למצרים נדחה בתואנה ששם הם לא יוכלו לערוב לביטחון. </div> <div> <br/> </div> <div> בסופו של דבר, מכל מאות אלפי הבניינים בקהיר, לא מצאו המצרים אף בניין אחד בקהיר המתאים לשכן את שגרירות ישראל, והציעו את שתי הקומות העליונות של בניין בן 20 קומות השוכן בעיר גיזה, ממערב לנהר הנילוס. ישראל קיבלה את ההצעה. השגרירות שוכנה בשתי הקומות העליונות, ובכניסה לבניין הוצבו שני אנשי ביטחון של השב"כ המצרי, כך שכל מי שנכנס לבניין, חייב לעבור בידוק ביטחוני קפדני. פרט לחרפה שבכניסה לשגרירות לא מוצבים מאבטחים ישראלים במדים והאבטחה מסורה בידי השב"כ המצרי, ופרט לבושה שדגל ישראל מתנוסס רק בקומה העליונה של הבניין בן 20 הקומות, כך שעוברי אורח אינם מבחינים כי שגרירות לפניהם, החמור מכול בעיניי הוא ששגרירות ישראל הוצאה "אל מעבר לגדר". כלומר, לא מוקמה בקהיר אלא מעבר לנהר בעיר גיזה. נכון שמעבר לנהר יש עוד כמה שגרירויות, אבל הן נמצאות שם משיקולים שלהן ולא בגלל הטענה חסרת השחר שבכל רחבי קהיר לא נמצא מבנה מתאים שהמצרים יכולים להגן עליו. המצרים חזרו על דברי ההבל הללו גם לאחר ששגרירות ישראל הועלתה באש ב־9 בספטמבר 2011. מאז חלפו שנים ועדיין לא נמצא בניין מתאים לשגרירות.  </div> <div> <br/> </div> <div> במקביל לבניין השגרירות בעיר גיזה, [2] אותרה וילה רחבת ידיים ברובע מעדי שבדרום קהיר שתשמש למגורי השגריר. המבנה המפואר שימש מגורי שגרירי ישראל עד לשנת 2001. בשנה זו הוחלט שהעלויות לשכירת הווילה המפוארת גבוהות מדי, ומגורי השגריר הועתקו לווילה קטנה ועלובה בקרבת מקום. "משהו דפוק לגמרי בן 4–5 חדרים וסלון גדול", כדברי מר מזאל. אחרי ששגרירות ישראל הועלתה באש בשנת 2011, הוחלט שעד שיימצא מבנה מתאים לשגרירות, ישמש מבנה זה גם שגרירות. עד היום לא נמצא מבנה מתאים לשגרירות ישראל והיא שוכנת במבנה המגורים הקטן של השגריר ומשפחתו.    </div> <div> <br/> </div> <div> לסיכום, מעשה ההשפלה בסיפור מיקום השגרירות מצביע על כך שמצרים אינה מעוניינת ששגרירות (נציגות רשמית/ממלכתית) ישראלית תהיה בעיר הבירה שלה. לעת עתה מצרים מוכנה לקיים מצג שווא של יחסים דיפלומטיים תקינים אך בפועל, רק 'עסקים' מזדמנים עם ישראל מתקיימים ורק ב'סמטה אפלה'.  </div> <div> <br/> </div> <div> גילוי נאות: בתאריך 25.10.2018 שוחחתי עם מר מזאל, מי ששימש כשגריר ישראל במצרים, על יחסי ישראל-מצרים [3] ואף העברתי מאמר זה לעיונו ולהערותיו. מר מזאל טוען שמאמר זה הוא לעומתי מול מצרים ואינו משקף את כלל היחסים המורכבים בין המדינות. מר מזאל אינו מוצא כל פסול ועלבון במיקום השגרירות בעיר גיזה. הוא מאשר שלעיר גיזה יש עירייה נפרדת, והיא שוכנת במחוז נפרד מקהיר, אך לדבריו אין בכך כל השפלה.   </div> <div> <br/> </div> <div> <b> פרשת הקונסוליה של ישראל באל־עריש </b> </div> <div> בהסכם בין שתי המדינות הוחלט כי מצרים תקים קונסוליה באילת וישראל תקים קונסוליה באל-עריש. המצרים הקימו מייד את הקונסוליה באילת, אבל את עניין הקונסוליה באל־עריש דחו המצרים בלך ושוב ובכל מיני טענות שהם מחפשים מבנה מתאים. אך מבנה שכזה לא נמצא מעולם. </div> <div> <br/> </div> <div> להערכתי, הסיבה לכך היא שתושבי אל־עריש למדו ליהנות תחת הדמוקרטיה הישראלית, שהעניקה להם פיתוח וחופש פעולה כלכלי. המצרים חששו מאוד שלתושבי אל־עריש יישמר הקשר עם גורמים ישראליים, דבר שעלול לסבך אותם בעתיד. ואילו הישראלים, משום מה, לא ראו בקונסוליה ישראלית באל־עריש יתרון כלשהו, ולא לחצו. הישראלים לא הבינו את עקרון ההדדיות שחייב את המצרים. זה לא המקרה היחיד שבו ישראל ויתרה ללא תמורה (או הסבר מניח את הדעת). </div> <div> <br/> </div> <div> <b> פרשת הוועדות המשותפות ליישום הסכם השלום </b> </div> <div> בהתאם להסכם השלום, הוקמו שתי ועדות משותפות ליישום השלום, האחת מדינית והאחת צבאית. הוועדות היו אמורות להיפגש לסירוגין בירושלים ובקהיר. הפגישה הראשונה של הוועדה המדינית המשותפת נקבעה להיערך בירושלים. ואומנם המשלחת המצרית המדינית, בראשותו של שר החוץ איברהים כאמל, הגיעה ארצה. בערב הראשון ערך ראש הממשלה בגין ארוחת ערב חגיגית למשלחת המצרית. בדבריו למשלחת ראש הממשלה פנה לשר החוץ המצרי וקרא לעברו: "ידידי הצעיר!"... בסוף הערב הודיעה המשלחת המצרית שהיא חוזרת לקהיר. לעיתונות נמסר כי שר החוץ המצרי נעלב מפנייתו של בגין אליו בביטוי "ידידי הצעיר", שהיא לשון של זלזול.  </div> <div> <br/> </div> <div> אלא שלהערכתי, האמת לעזיבתה של המשלחת המצרית בטרם התחילו השיחות, הייתה אחרת: ירושלים. המצרים תפסו את עצמם על ה"שגיאה" שהם עשו בהסכמתם לנהל שיחות בירושלים, שמשמעותה הכרת בירושלים כעיר הבירה של ישראל, כי מבלי להזכיר את ירושלים בהסכם, ההסכם לא היה נחתם. אבל הם סמכו על יכולתם לתקן זאת בבוא השעה. הטרגדיה שלנו היא שמאז, הוועדה המדינית המשותפת לא קיימה יותר פגישות בירושלים. אנחנו המשכנו לנסוע לקהיר, אבל הם לא באו יותר לירושלים. ישראל הרימה ידיים. הסיבה לכך היא, (כפי שנהגו לומר לי על כל מילה שאמרתי למצרים: "אתה עוד תדפוק לנו את השלום עם המצרים") שהדרג המדיני שלנו פחד שמא תגובה או דרישה שלא ייראו למצרים, יגרמו להם לעשות איתנו "ברוגז". </div> <div> <b> <br/> </b> </div> <div> <b> פרשת הסיקור העיתונאי להגשת כתב האמנה של שגריר מצרים בישראל </b> </div> <div> מקרה חמור עוד יותר היה נושא הגשת כתב האמנה של השגריר הראשון של מצרים בישראל. בהתאם להסכם השלום, כעבור שנה מיום חתימתו יוגשו בירושלים ובקהיר כתבי האמנה על ידי השגרירים של שתי המדינות. האירוע המשמח נועד להתקיים ביום שלישי 26 במרס 1980. </div> <div> <br/> </div> <div> כיוון שסאדאת רצה להצניע את העובדה ששגרירו יגיש את כתב אמנתו לנשיא ישראל בירושלים, הוא שלח לישראל את שר ההגנה שלו, כמאל חסן עלי, כדי לבדוק את טענותיה ביחס לסדרי הביטחון באיו"ש. הביקור נקבע משום מה לשבוע שמתחיל ב־24 במרס ומסתיים ב־29 בו. דהיינו, אירוע הגשת כתב האמנה נבלע בסיור של האיש השני בחשיבותו הפוליטית במצרים. נציגי מצרים בוועדה הצבאית הודיעו לנו על כך, והוסיפו כי עם השר יגיעו דובר צבא מצרים, הגנרל יוסרי כאמל ו־40 עיתונאים, ביניהם שני צוותי טלוויזיה. </div> <div> <br/> </div> <div> ביום ראשון 24 במרס בשעה 08:00 התייצבתי במלון הילטון בתל אביב. המשימה שהוטלה עליי: לטפל במשלחת העיתונאים. נציג דובר צה"ל הקצה לי חדר במלון ומסר לידי את תוכנית הביקור של שר ההגנה המצרי. לאחר הצצה קצרה בתוכנית ראיתי כי ביום רביעי אף אחד מ־40 העיתונאים אינו מתוכנן לנסוע לירושלים לכסות את אירוע הגשת כתב האמנה. התקשרתי לאל"ם יהודה פורת, עוזר בכיר של תא"ל דב שיאון ז"ל, ושאלתיו לפשר הדבר. הוא השיבני כי בשיחות שהוא וחבריו בוועדה הצבאית ניהלו עם המצרים במשך שבועיים ימים, ניסו לשכנע את המצרים לשלוח צוות עיתונאים לכסות את האירוע בירושלים. אבל חבריהם המצרים התעקשו שביקור של שר ההגנה בישראל מאפיל על כל אירוע אחר. </div> <div> <br/> </div> <div> החלטתי לשחק עם המצרים במגרשם, דהיינו, להתנהג כמצרי לכל דבר. ירדתי ללובי ואמרתי לנציג דובר צה"ל במקום, שבכוונתי להיעלם מן השטח, וכאשר תגיע המשלחת המצרית, אם ישאלו על המלווה שלהם, שיאמר כי אין לו מושג. המשלחת הגיעה למלון בשעה 10:00, ודובר צבא מצרים מתרוצץ ושואל מי הקצין האחראי במלון. נתתי לו להתבשל היטב ולהזיע "כשֶׂה תּוֹעֶה בדרכי החיים", לפי סיפורו של פרץ סמולנסקין. </div> <div> <br/> </div> <div> בשעה 14:00 ירדתי אל הגנרל יוסרי כאמל והצגתי את עצמי. הגנרל שנראה כפוף ומיוסר, הזדקף לפתע וחיוך נסוך על פניו, כמי שהורידו מעל כתפיו משא של 40 טון. הוא מייד פתח בשאלה: "איפה אתה? כבר חשבנו ששכחו אותנו". השבתי לו כי אני נמצא לידו בזכותו של השר וייצמן, שהתעניין "מי הקצין שמלווה את כבוד שר ההגנה כמאל חסן עלי". כאשר נודע לשר וייצמן כי אין אף קצין, כי בוועדה הצבאית לא הצליחו להגיע להסכמה, הוא מייד הגיב "כי לא ייתכן הדבר. כבוד השר כמאל חסן עלי, הוא מנהיג גדול וידיד אישי של השר". ראש הלשכה של השר וייצמן התקשר אליי, והורה לי להתייצב כדי לסייע. סיכמתי עם הגנרל, כי כל בוקר בשעה 07:30, אנחנו ניפגש בחדר אוכל. אני אגיע עם כל העיתונים החשובים, אשב איתו, אסמן לו כל ידיעה או מאמר שנכתבו על השר שלו, ואתרגם לו אותם. הוא יעלה לשר חסן עלי עם העיתונים ויעדכן אותו. האיש נראה כאילו המלאך הגואל הגיע אליו. </div> <div> <br/> </div> <div> למחרת בבוקר התנהל הכול כמתוכנן. בשעה 11:00, לאחר שכמאל חסן עלי יצא לסיורו היומי עם כל העיתונאים שלו, נגשתי אל הדובר הצבאי המצרי ואמרתי לו: "דע לך שהשר וייצמן כועס מאוד". הדובר מייד נרתע ושאל לפשר הכעס. השבתי לו כי נשאלתי על ידי ראש הלשכה שלו, אם ביום שלישי אהיה בירושלים. השבתי לרל"ש בשלילה, כי בתכנון של המצרים הם אינם מתכוונים להיות שם. והוספתי, כי כעבור חמש דקות חזר אליי ראש הלשכה של וייצמן וביקש ממני להעביר לך ידיעה שתעביר לכבוד השר עלי: וייצמן טוען, שלא ייתכן כי מאורע היסטורי כזה לא יהיה לו כיסוי עיתונאי; ואם ביום רביעי אף אחד מן העיתונאים המצרים לא יהיה בירושלים, כל השלום הזה לא שווה שום דבר; וכל הישראלים שתוקפים אותו על ותרנותו למצרים יהיו צודקים. </div> <div> <br/> </div> <div> בשעה חמש אחר הצהריים, נכנס אליו הדובר שלו, ועדכן אותו על ה"כעס" של השר וייצמן. ב־5:30 חיפש אותי הגנרל כאמל כדי לבשר לי, כי מחצית מן העיתונאים עם צוות טלוויזיה יהיו במעמד הגשת כתב האמנה. </div> <div> <br/> </div> <div> לסיכום דיון זה בהתנהלות המצרית טרם נסוגונו מכל סיני, אני יכול לומר שבגלל החשש המצרי שישראל תתעשת ממקח הטעות של הסכם השלום, ולא תקיים את ה"פעימה השנייה", השתדלו המצרים להציג בפני ישראל חזות של התקדמות לקראת נרמול היחסים בין המדינות, אך בו בזמן החלה מצרים לחתור לגימוד הסכם השלום ולהצגתו בפני העולם הערבי כהסכם ריק מתוכן. בתקופה זו לא העלו אף טרוניה ולא בעיה. אפילו את בעיית טאבה, הכניסו המצרים למחסן הנשכחות שלהם. </div> <div> <b> עד כאן מדברי שמעון מנדס. </b> </div> <div> <b> <br/> </b> </div> <div> <b> <font> כמה פרשיות המצביעות על התנהלות "השלום" עם מצרים לאחר השלמת נסיגת ישראל מסיני </font> </b> </div> <div> לאחר שמצרים קיבלה לידה את כל סיני, השתנה באחת היחס החביב והשוויוני לכאורה בין המדינות. הדבר בא לידי ביטוי ב"זוטות של כבוד", אבל יש לזכור כי מצרים יצאה למלחמה מול ישראל בעיקר בגלל כבוד – כדי למחוק את חרפת התבוסה מ־1967. את כל אשר היא קיבלה בהסכם השלום, היא יכלה לקבל כבר מייד לאחר מלחמת ששת הימים ולחסוך לעצמה עשרות אלפי הרוגים ועשרות מיליארדי דולרים ששעבדו את הכלכלה המצרית למכונת המלחמה. לכן יש לבדוק את ההתנהלות של המצרים במיקרוסקופ שבוחן כל כרסום בכל תג ותג של ענייני הכבוד בין המדינות. עמנו, שבמשך אלפי שנות גלות והיעדר עצמאות מדינית, ספג קיתונות של עלבונות, נוטה להתייחס בסלחנות יתרה לכל פגיעה בכבודו. לעיתים, כמו ביחסי ישראל-מצרים, קיימת נכונות לספוג השפלה, העיקר שלא לפגוע ב"תהליך השלום". לא אחת קורה גם שמנהיגינו או עושי דברם אינם מודעים כלל לעובדה שמשפילים אותם.  </div> <div> <b> <br/> </b> </div> <div> <b> אירוח בכירים מישראל במצרים </b> </div> <div> כל עוד שלטה ישראל בחלק כלשהו של סיני, התנהלו המפגשים הרשמיים בין המדינות במתקני האירוח הרשמיים של מצרים בקהיר ובראשם ארמון אל־טאהרה (ארמון זה שימש מקום מושבו של הנשיא בעת מלחמת יום הכיפורים, ולמיטב זיכרוני, הוכרז לאחריה כארמון האירוח של הנשיא אנואר א־סאדאת). עם תום העברת כל סיני לידי מצרים, השתנה טעמם של המצרים והם החלו לצמצם בצורה דרסטית את הביקורים הרשמיים של ישראל בקהיר. מאז הם בדרך כלל קיבלו את נציגי ישראל ובראשם את ראש ממשלת ישראל מר מנחם בגין, בכל מיני "פינות חשוכות" של מצרים. כגון: בווילה של סאדאת באיסמעיליה; בווילה של סאדאת בבורג' אל־ערב (באזור אלכסנדריה); בווילה באסואן. רק לא להיפגש בקהיר.  </div> <div> <br/> </div> <div> לאחר הירצחו של סאדאת, המשיך מחליפו חוסני מובארכ במסורת ההשפלה. רוב הפגישות הרשמיות עם נציגי ישראל התקיימו מחוץ לקהיר, בעיקר בשארם א־שיח. לאחר שהודח הנשיא חוסני מובארק, עבר השלטון המצרי טלטלות שונות, עד שב־2014 התייצב לאחר שעבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון. בציבור הישראלי נוצר הרושם שהנשיא החדש הוא ידידותי לישראל ואף מקיים איתה שיתופי פעולה בתחום הלחימה בארגוני מחבלים [4] ובנושא אספקת גז.  </div> <div> <br/> </div> <div> שיתופי פעולה זה בהחלט דבר שיש לעודדו אבל משום מה, בארבע השנים מאז שסיסי תפס את השלטון במצרים, הוא לא טרח להזמין את ראש ממשלת ישראל לבוא ולבקרו במצרים. בכל השנים הללו הוא נפגש עם ראש ממשלת ישראל רק מחוץ לגבולות מצרים. מפגש ראשון ב־19.09.2017 והשני ב־27.09.2018. שני המפגשים נערכו בניו יורק ובשניהם התנוסס הדגל המצרי אך לא הדגל הישראלי. דהיינו, אין כאן מקריות אלא דפוס התנהגות מובהק. על פי דיווחים בעיתונות, התקיים מפגש שלישי בקהיר אך זה הוגדר כחשאי. מר צבי מזאל, לשעבר שגריר ישראל במצרים, בריאיון מוקלט השמור בארכיוני, [5] מלין שמאז עלה עבד אל פתח א־סיסי לשלטון לפני ארבע שנים, הוא לא קיים אף מפגש גלוי עם ראש ממשלת ישראל על אדמת מצרים. לכל מי ששכח, אני רוצה להזכיר כי מאז חתימת הסכם השלום ב־26.03.1979 היו רק שני ביקורים של נשיא מצרים בישראל ושניהם התקיימו בשנת חתימת ההסכם. כלומר, טרם קיבלו המצרים בפועל את סיני (הביקור הראשון היה בבאר שבע במאי 1979 והשני בחיפה בספטמבר 1979). פרט לביקורים רשמיים אלו ופרט לביקור הפרטי של הנשיא חוסני מובארכ בלוויית ראש הממשלה יצחק רבין בנובמבר 1995, <b> לא הואילו מעולם נשיאי מצרים לבקר בישראל.  </b> </div> <div> <b> <br/> </b> </div> <div> <b> השלטון המצרי מונע מאזרחי מצרים לבקר בישראל  </b> </div> <div> עם חתימת הסכם השלום נהרו רבבות תיירים מישראל למצרים והתקבלו בסבר פנים יפות על ידי העם המצרי. אך ראו זה פלא: כמעט אף תייר מצרי אחד אינו מגיע לישראל. ונשאלת השאלה מדוע בני אומה של קרוב למאה מיליון נפש אינם באים לבקר בישראל, אך פוקדים אתרי תיירות אחרים במזרח התיכון? התשובה נעוצה בהנחיה של השלטון המצרי המחייבת כל אזרח מצרי החפץ לבקר בישראל לבוא לשב"כ המצרי ולקבל את "הפתק הצהוב". בתרבות המצרית, "בקשת רשות" משמעותה איסור. למיטב ידיעתי, הנחיה זו אינה חלה על המבקשים לבקר ביתר ארצות תבל. כל אזרח מצרי בר דעת יודע שכל החפץ באריכות ימים, ידיר רגליו ממשרדי השב"כ המצרי. מכיוון שהמצרים הם עם נבון, המסר התקבל. בגלל תקנת "הפתק הצהוב", רק עשרות תיירים מצרים פוקדים את ישראל מדי שנה בשנה. ואני יכול להעיד על עצמי שמשך 40 שנות "שלום", לא זכיתי לראות אף לא תייר מצרי אחד.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> הטלטלות שעובר המרכז האקדמי הישראלי בקהיר </b> </div> <div> המרכז האקדמי הישראלי בקהיר [6] הוא מרכז מחקרי-תרבותי אשר פועל בקהיר משנת 1982, בחסות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. המרכז הוקם כחלק מהסכם השלום בין ישראל למצרים, מיקומו היה בעיר גיזה, ברובע דוקי על שפת הגדה המערבית של הנילוס סמוך למלון שרתון. המנהל הראשון של המרכז היה פרופסור שמעון שמיר. על פי הסכם השלום, מצרים הייתה אמורה להקים מרכז דומה בישראל, אולם משום מה עד היום טרם עשתה זאת. </div> <div> <br/> </div> <div> המרכז נועד לקדם את שיתוף הפעולה התרבותי והאקדמי בין ישראל למצרים. בין השאר עוסקים שם בעזרה לחוקרים ולסטודנטים מצרים הלומדים עברית, יהדות ותולדות ישראל ובתרגום ספרות ומחקר מעברית לערבית בניב מצרי. עד שנת 2011 קיים המרכז מפגשים והרצאות עם אושיות תרבות ישראליות. במרכז קיימת ספרייה גדולה. להערכתי, קיומו של המרכז, סייע רבות למודיעין המצרי להכשיר קאדרים של חוקרים העוסקים בישראל. [7]  </div> <div> <br/> </div> <div> עם פרוץ ה"טלטלה האזורית" בינואר 2011, נסגר המרכז, ומנהל המרכז הפרופסור גבריאל רוזנבאום [8] נאלץ לעזוב את מצרים. לאחר שבועיים נפתח המרכז במתכונת מצומצמת על ידי העובדים המצרים, וסיפק בעיקר שירותי ספרייה. בספטמבר 2011 העלתה באש קבוצה של מפגינים את שגרירות ישראל והמרכז נסגר שוב.  </div> <div> <br/> </div> <div> מאז ועד שהשלטון במצרים התייצב, לאחר שמוחמד א־סיסי תפס את השלטון במצרים, נפתח המרכז ונסגר חליפות. אז נחתה על המכון צרה חדשה. בעלת המבנה דרשה מהמכון לפנות אותו. המכון נאלץ לעבור לעיר מעדי מדרום לקהיר. לדברי מנהל המרכז, הפרופ' רוזנבאום,[9] נאסר עליו להיכנס למרכז, וכאשר הוא שוהה בקהיר הוא מנהל אותו מבתי קפה או מחדרים שמקצה לו שגרירות ישראל. כפי שאני מבין את דברי רוזנבאום, במרכז שוהים רק חמישה עובדים מצרים ופעילותו העיקרית היא הספרייה.  </div> <div> <br/> </div> <div> סיפורו של המרכז האקדמי הישראלי בקהיר הוא סיפרו של חלום השלום עם מצרים ושברו.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> שגריר מצרים בישראל מוחזר מדי פעם לקהיר  </b> </div> <div> מאז שישראל סיימה להחזיר את כל רגבי אדמת סיני למצרים באפריל 1982, "מצרים נעלבת" מדי פעם ומחזירה את שגרירה בישראל למשך תקופות ממושכות. עד עתה הוחזר השגריר שלוש פעמים למשך 12 שנה במצטבר, על פי הפירוט: </div> <div> <br/> </div> <div> א. 1982–1986: השגריר עזב את תל אביב בתואנות האלה: ראשית, משום שצה"ל פתח במלחמת שלום הגליל, ושנית משום שישראל לא סיימה להחזיר את כל סיני והשאירה את המלון שבנתה בטאבה (פיסת קרקע מדרום לאילת). רק אחרי שישראל הסכימה לבוררות בין־לאומית בנושא טאבה, חזר השגריר לתל אביב. כלומר סכסוך על כמה דונמים של אדמת מדבר מנע משך שנים את חזרת השגריר לתל אביב. </div> <div> <br/> </div> <div> ב. 2000–2005: השגריר עזב עקב פרוץ אירועי האינתיפאדה השנייה וחזר רק לאחר חמש שנים. </div> <div> <br/> </div> <div> ג. 2012–2015: השגריר עזב, ככל הנראה, עקב אירועי ה"טלטלה האזורית". מעניין שהוא חזר רק שנתיים אחרי שתפס עבד אל פתאח א־סיסי את השלטון במצרים. </div> <div> <br/> </div> <div> מעניינת מאוד העובדה שמלחמת לבנון השנייה ביולי 2006 לא גרמה לשגריר מצרים לעזוב את תל אביב. לי אין תשובה מדוע הוא לא מחה על מתקפת צה"ל, אבל אני יודע שבשנים 2007–2010 הכפיל צבא מצרים את המערך הלוגיסטי בסיני וכפי שאכתוב בפרק הסיום של סדרת המאמרים שלי העוסקת בהתעצמות צבא מצרים בשנים האחרונות, אני סבור שמלחמת לבנון השנייה היא הגורם המרכזי בהחלטה המצרית לפעול בצורה נמרצת להכנת הצבא לשינוי הסכם השלום בין ישראל למצרים. </div> <div> <br/> </div> <div> בשונה מאוד מתפיסתי את היחסים בין ישראל למצרים, יש הגורסים ש"האופן הרך" שבו הגיבה מצרים על הפעילות של צה"ל נגד הפלסטינים וביהודה ושומרון וארגוני הטרור בלבנון, דווקא מעיד על איתנותו של הסכם השלום. לדעתם, הפעילות ההתקפית של צה"ל הייתה יכולה להביא את המצרים לניתוק היחסים ואולי אף לפעולה צבאית נגדנו. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> מצרים מנהלת "לוחמה דיפלומטית" נגד ישראל [10]   </b> </div> <div> מאז חתימת הסכם השלום, נשארה מצרים בליגה הערבית, והיא מקבלת את החלטותיה ללא סייג. לפיכך מצרים דורשת מישראל נסיגה לגבולות 67, כולל ירושלים ורמת הגולן, ודורשת מישראל גם את "זכות השיבה". מצרים הצטרפה לכל ההצבעות נגד ישראל באו"ם, ביניהן ההחלטה הידועה לשמצה שהציונות היא גזענות.  </div> <div> <br/> </div> <div> נוסף על כך מצרים מנהלת נגדנו מלחמת חורמה כדי לכפות עלינו להצטרף לחתימה על ההסכם לאי־הפצת הנשק הגרעיני. מטרתה ברורה: היא סבורה שלישראל נשק שכזה, ומקווה - באמצעות לחץ בין־לאומי - לכפות על ישראל שתתפרק מהנשק הגרעיני שברשותה.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> התנהלות המצרים בקיום הנספח הצבאי להסכם השלום  </font> </b> </div> <div> במרכז הסכם השלום בין ישראל למצרים נמצא "הנספח הצבאי" שעיקרו פירוז סיני מכל כוח צבאי בחלק המזרחי של סיני. בחלק המערבי של סיני נותר ממצרים רק כוח סמלי של דיביזיה ממוכנת שלא תמנה יותר מ־22,000 חיילים. ההסכם מפרט באילו סוגי נשק דיביזיה זו יכולה להצטייד ומה כמוּתם, ומדגיש שמצרים יכולה לבנות בחלק המערבי של סיני מתקני תשתית צבאיים (ביצורים, מחנות קבע ומתקנים לוגיסטיים) אך ורק לדיביזיה זו.  </div> <div> <br/> </div> <div> להבדיל מהצעדים המדיניים של הסכם השלום, שבראשיתם (כל עוד לא קיבלו המצרים לידם את כל רגבי סיני), המצרים שמרו כללית על חזות נעימה ומחויכת, בתחום הצבאי, כבר מהרגע הראשון, עוד בטרם יבשה הדיו, הם החלו בהפרות ובניסיונות לכרסם בסעיפי ההסכם. בספרי "מודיעין תלוש מהקרקע" אני מונה אך מקצת משפע ההפרות המצריות של ההסכם. באותם ימים שירתי בחטיבת המחקר באגף המודיעין. כאשר הצבעתי על הפרה כזו או אחרת, התגובה של הממונים עליי הייתה בדרך כלל, "מה אתה עושה רעש מכל חריגה? אתה רוצה לפגוע בתהליך השלום ?" </div> <div> <br/> </div> <div> עד מהרה תפסו המצרים עם מי יש להם עסק, והחלו בהפרות שהלכו וגברו עם השנים. כך, למשל, עד שנת 2010, הם בנו מחנות קבע לכ־120 גדודים, ביניהם שלושה גדודים של מוצבי מכ"ם (הסכם השלום מתיר להם 47 גדודים של הדיביזיה הממוכנת בלבד). יודגש כי בנייה זו בוצעה עוד בטרם החלו ארגוני החבלה לפגע בצבא מצרים וממשלת ישראל החלה, בכסות תירוץ זה, לאפשר למצרים חריגות כאלה ואחרות מההסכם. הפיגועים של המחבלים הערוכים במרובע הדמים אל־עריש-ג'בל ליבני-קציימה-רפיח, סיפקו למצרים תואנה "אם אתם לא רוצים שמחבלים יפעלו נגדכם מסיני – נא אפשרו לנו כניסת כוחות של צבא מצרים לחלק המזרחי, שבו על פי ההסכם לאף חייל מצרי אסור לשהות". איני מצוי בפרטי ההרשאות של ישראל, אך נראה לי שהכוחות המצריים הערוכים דרך קבע כיום בסיני מופרזים מאוד [11] ומעקרים מתוכן את כל הנספח הצבאי להסכם השלום ולמעשה מותירים את הסכם השלום חסר משמעות. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> סיכום </font> </b> </div> <div> סקירת האירועים שמניתי לעיל, מצביעה, לדעתי, שהסכם השלום נכפה על מצרים על ידי ארצות הברית והיא מעולם לא התכוונה לממשו. מאז חתימת ההסכם, המצרים מנסים בכל דרך להפר אותו. הערכה זו נתמכת גם על ידי התחמשות צבא מצרים ומלחמתה הדיפלומטית נגד ישראל במסדרונות האו"ם ומעל כל במה מדינית אחרת (נושאים שנסקרו "על קצה המזלג" במאמר זה). לכן הכינוי המתאר את מערכת היחסים בין ישראל למצרים כ"שלום קר" הוא כינוי "מכובס" שנועד לגמד את העובדה שמצרים מנהלת מלחמה קרה נגד ישראל, אך בישראל מסרבים להכיר בכך.  </div> <div> <br/> </div> <div> את הסכם השלום בין ישראל למצרים ניתן להמשיל לנישואים כפויים, שבהם הכלה – ישראל - אינה רוצה להישאר בתולה זקנה וערירית ומוכנה לכל חתן – העיקר שלא ייאמר עליה שלנצח לא תתקבל למשפחת עמי המזרח התיכון ותיאלץ לחיות על חרבה. והחתן – מצרים, שניסה בעבר להשמידה, נאלץ, בעקבות הלחץ של הפטרון האמריקאי לקבל עליו את הנישואין למראית עין. אומנם הוא חתם על כתובה, אך מעולם לא התכוון לקיים את הנישואין. נהפוך הוא – "החתן" מכריז על הכלה מלחמת חורמה במסדרונות האו"ם, מתייחס אליה כאל "נערת ריינס" (בושה לטייל איתה בדיזנגוף), משפיל אותה בכל דרך, והיא, המסכנה, מוחה דמעותיה ומתנחמת שהוא לא מכה אותה. כלומר, אין פעילות צבאית של מצרים כנגד ישראל.  </div> <div> <br/> </div> <div> החשש שעליו אני מצביע הוא שמצרים תפר בשלב כלשהו את המלחמה הקרה, ותעבור לצעדים צבאיים. ההתחמשות המצרית המואצת ובניית התשתיות הצבאיות בחזית מול ישראל בשנים האחרונות, מגבירה מאוד, לדעתי, את החשש הזה. האופציות הצבאיות העומדות בפני המצרים אינן בהכרח פתיחת מהלך צבאי לכיבוש באר שבע. למצרים כמה דרכי פעולה אפשריות שינותחו במאמר נפרד. עיקרם של מהלכים אלה הוא, שבשלב ראשון צבא מצרים יתייצב ההתייצבות מסיבית ומהירה לאורך קו הגבול הבין־לאומי של ישראל מבלי לפתוח באש. כלומר, ביטול שרידי הנספח הצבאי להסכם השלום, הקובע שלמעשה סיני הוא שטח מפורז המהווה חיץ בין המדינות. מצרים מכינה את צבאה למקרה שישראל לא תסכים למהלך, ותפתח במלחמה נגדה.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> הערות </font> </b> </div> <div> [1] פסקה זו (המסתיימת בפסקה "כמה פרשיות המצביעות על התנהלות הסכם השלום עם מצרים לאחר השלמת נסיגת ישראל מסיני" עמוד 6) נכתבה בידי המזרחן, סא"ל (בדימוס) שמעון מנדס אשר בימים ההם שימש חבר בוועדה הצבאית המשותפת ישראל-מצרים, בתפקיד האחראי על הקישור עם הצבא המצרי.  </div> <div> <br/> </div> <div> [2] פסקה זו היא מתוך ריאיון מוקלט שקיימתי בתאריך 25.10.2018 עם מר צבי מזאל, לשעבר שגריר ישראל במצרים. </div> <div> [3] ריאיון מוקלט השמור בארכיוני. </div> <div> <br/> </div> <div> [4] "בכיר ישראלי לשעבר: ישראל ביצעה תקיפות מל"טים בסיני בשנים האחרונות, בברכת מצרים, הארץ (בעברית) 11 ביולי 2016 </div> <div> <br/> </div> <div> [5] https://www.youtube.com/watch?v־XCO88Lkc2AI </div> <div> [6] ויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%A8 </div> <div> [7] על פי עדותו של סטודנט מצרי מן השורה, הוא נכנס למרכז ומאז נרדף על ידי שירותי הביטחון המצריים. פרטים ראו בקישור https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3830134,00.html. סיפר לי שמעון מנדס כי שמע מפי העיתונאי יורם המזרחי ששהה במקום כמה ימים, כי המצרים הבאים בשערי המקום נראו לו כחיילים מצרים בלבוש אזרחי. הוא התרשם כך משום שהיו צעירים, לא היו נשים, הם היו מסופרים כמו חיילים והתנהלו כחיילים ולא כסטודנטים במוסד אקדמי.  </div> <div> <br/> </div> <div> [8] פרופסור רוזנבאום שימש כמנהל המרכז החל משנת 2006, היה אמור לסיים את תפקידו בשנת 2010 אך באין מחליף, הוא משמש בתפקיד זה גם כיום. עיקר פעילותו נעשית בארץ והוא מגיע למצרים בתדירות נמוכה. </div> <div> <br/> </div> <div> [9] תולדות המכון משנת 2010 ועד מאי 2016 מפי הפרופסור רוזנבאום בקישור: https://www.youtube.com/watch?v־WUrZug9mSaw </div> <div> <br/> </div> <div> [10] פסקה זו מבוססת בעיקרה על שיחה שקיימתי ב־12.11.2018 עם הדיפלומט מר צבי מזאל ששימש, בין היתר, שגריר ישראל במצרים. </div> <div> <br/> </div> <div> [11] בהודעת רמטכ"ל צבא מצרים שפורסמה בפברואר 2018 הוא מודה שבסיני מוצבים כיום 88 גדודים ובהם משרתים 42,000 חייל. אני סבור שהגנרל אינו מעודכן... להערכתי, בסיני ערוכים כיום דרך קבע כ־150 גדודים. כלומר, כוח שווה ערך לשלוש דיביזיות.  </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div>   </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div>   </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2193%D7%A9+%D7%AA%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%AA+%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91B.png"/> </a> </div> Sun, 28 Oct 2018 16:45:15 GMT https://www.dekelegypt.co.il/181028 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/180827 המאמר בוחן ומשווה את העוצמות הצבאיות והלאומיות של המדינות במזרח התיכון. המאמר מתאר את הדרך שבה מכוני מחקר בין־לאומיים יוצרים את השוואת העוצמה בין מדינות ומזהיר מפני הסתמכות יתר על הנתונים של מכוני המחקר. כך למשל רוב מכוני המחקר קובעים כי תקציב הביטחון של מצרים הוא 4.4 מיליארד דולר. נתון זה הוא שקרי בעליל ואינו עולה בקנה אחד עם מקומה של מצרים בדירוג הצבאות העולמי. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2247%D7%A9+200615+%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%AA+%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97+%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9F.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 27.08.2018 </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <div> <b> <font> הקדמה </font> </b> </div> <div> בשנים האחרונות צבא מצרים מתעצם ובונה תשתיות צבאיות בקצב מואץ. מאליה עולה השאלה: "מה העבודה הזאת לכם?". כלומר, מדוע מדינה ענייה, המתקשה לכלכל את תושביה, מקדישה עשרות מיליארדי דולרים (מעבר לסיוע הצבאי של ארצות הברית בסך של 1.3 מיליארד דולר) להתחמשות ולבניית תשתיות צבאיות? </div> <div> <br/> </div> <div> כאמור במאמרי, אני סבור כי עיקרה של ההתעצמות מכוון להתמודדות מול ישראל. מנגד קיימת קבוצה לא קטנה של פרשנים ו"לשעברים" במערכת הביטחון ה"מודים במקצת". כלומר: מסכימים עם העובדות שהצגתי שלפיהן מצרים מתחמשת, אבל תולים זאת ב"תירוצים" האלה: </div> <div> <br/> </div> <div> א. מצרים מתחמשת משום שבעולם הערבי (המפגר במשתמע!), חשובה "הפוזה" של הלוחם החמוש מכף רגל ועד ראש. רק ערבי שכזה יזכה לעמוד בראש האומה הערבית. מאז הסכם השלום עם ישראל, הורדה מצרים בביזיון מכס הנהגת העולם הערבי ועז חפצה ל"החזיר עטרה ליושנה". הדרך לכך היא באמצעות "פַסדה" של מדינה לוחמת המצוידת בכלי נשק מרשימים כגון נושאת מסוקים, מטוסים וטנקים לרוב. </div> <div> <br/> </div> <div> ב. על הנהגת העולם הערבי מתמודדות כיום גם טורקיה ואיראן. על מצרים להיות חזקה כדי להוציא מליבן של מדינות אלה את המחשבה שהן תוכלנה להנהיג את העולם הערבי ללא מאבק מצידה. </div> <div> <br/> </div> <div> ג. מצרים חוששת מפני איראן השולחת את זרועותיה הצבאיות לכל פינה במזרח התיכון (עירק, סוריה, לבנון, תימן). מצרים יראה שאיראן תגיע גם אליה, ונערכת להתמודדות צבאית נגדה. </div> <div> <br/> </div> <div> ד. מצרים בהנהגתו של עבד אל פתח א־סיסי, חוששת שטורקיה והאחים המוסלמים שהיא מייצגת, ינסו להחזיר למצרים את שלטון האחים המוסלמים, שכזכור, א־סיסי הוריד אותם מהשלטון בהפיכה צבאית. מצרים נערכת להתמודדות עם טורקיה על הבכורה בעולם הערבי, ואינה מוציאה מכלל אפשרות אף התמודדות צבאית נגדה.  </div> <div> <br/> </div> <div> אני סבור שמן הראוי שכל ויכוח יושתת על בסיס עובדתי ככל שניתן. בפרק זה אמנה את העוצמה הצבאית של המדינות העיקריות במזרח התיכון. בפרקים הבאים - על בסיס הנתונים בפרק זה - אנסה לשלול את הסברות שמניתי לעיל, ואנסה להוכיח שהתעצמות מצרים אינה קשורה במישרין למתרחש בארצות ערב האחרות.  </div> <div> <br/> </div> <div> לבסוף, אחרי שאנסה לשלול הערכות שונות שאינן מקובלות עליי, אנתח את הערכתי שעיקרה: הסכם השלום עם ישראל והנספח הצבאי הנלווה לו מגביל את מצרים, מהווה נטל עליה ופוגע בתרבותה האסלאמית ובכבודה. מצרים חפצה לשנות את בסיס היחסים בין המדינות, ונערכת מבחינה צבאית למקרה שישראל לא תסכים לכך. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> מבוא </font> </b> </div> <div> מכוני מחקר אסטרטגיים, קהילות מודיעין ואקדמאיים, עוסקים בין היתר בדירוג צבאות העולם לפי עוצמתם. לכל גורם נוסחת חישוב משלו, לעיתים מסובכת, לעיתים עלומה, על פיה מבצע הארגון הנתון את מדרוגו. הנוסחאות שונות ומתבססות על שקלול והצלבה החל מעשרים פרמטרים ועד ששים. כל גורם לפי מאגר נתוניו, צרכיו ויכולותיו. יהיו מספר הפקטורים המוכלים בנוסחאות השונות ואופני חישוב שונים, הטבלאות הסופיות די דומות זו לרעותה. מכך ניתן להסיק שהמדד ישים ואמין למדי. </div> <div> <br/> </div> <div> אין צורך בידע אסטרטגי רב, כדי לנחש אינטואיטיבית שארצות הברית, רוסיה וסין (בהתאמה) תופסות שלוש המקומות הראשונים בדירוג העולמי של עוצמתן הצבאית. אולם מעיון מעמיק יותר בטבלאות, אנו למדים, שלא פחות משש מדינות מהמזרח התיכון והמגרב מדורגות בשלוש העשיריות הראשונות על פי עוצמת צבאותיהן. חמש מדינות מוסלמיות ואחת יהודית. בעבר הלא רחוק, טרם התרסקות צבאות עיראק וסוריה נמנו בשלוש העשיריות המובילות שבע ארצות מוסלמיות וישראל - שבע מהן במזרח התיכון. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> מרכיבי העוצמה הצבאית </font> </b> </div> <div> <b> כללי[1]  </b> </div> <div> במובנים רבים הקשיים במדידת יכולת ועוצמה צבאית די דומה לקשיים הניצבים במדידת כוח לאומי. שניהם מבוססים על מספר נתונים כמותיים, ברי מדידה, חד-חד ערכיים: ארסנל אמצעי לחימה, כוח אדם, תקציב. אך אלה בלבד אינם צפויים לבטא את כל גורמי המפתח להערכת כוח צבאי, בדיוק כפי שנתונים מדידים בלבד אינם מספקים להערכה מועילה לעוצמת מדינה. לצד המדדים הכמותיים משחקים תפקיד חשוב ולעיתים מכריע נתונים איכותיים: מורל, רוח לחימה ואמונה בצדקת הדרך, יעילות כוחות הצבא, אופן ומקומות ההערכות, תורת קרב, רמה מקצועית, סוג ומספר אימונים, ניסיון קרבי. כך למשל, צבאות גדולים לעיתים פחות יעילים מצבאות קטנים מהם. בשנות השישים והשבעים, הכוחות הקטנים של ישראל הביסו יריבים גדולים מהם. צבא השחרור העממי הסיני, על אף היותו הגדול ביותר בעולם, במניין חייליו, עד היום סין אינה מסוגלת להקרין כוח משמעותי מעבר לגבולותיה. אף לא נגד טאיוואן (פורמוזה), שבטלה בשישים מול סין הענקית ומשאביה. </div> <div> <br/> </div> <div> הגיאוגרפיה, איומים צבאיים ובריתות צבאיים, מעצבים בצורה מכרעת את ארכיטקטורת הכוח של מדינה ובסופו של דבר את היכולות הצבאיות האפקטיביות שלה. על אף הקושי הרב המובנה בסיווג, דירוג והערכת עוצמות צבאיות, קהילות מודיעין, מכוני מחקר, משקיפים ומומחים, מרבים לסווג ולדרג צבאות העולם, ברשימות דומות לטבלאות ליגות ספורט. למרות קשיי סיווג ודירוג עוצמות צבאיות, רשימות כאלה קיימות לרוב ולמרבית ההפתעה, הדירוג בו נוקבים גורמים שונים, רבים ומפוזרים, די דומים. אז כיצד בכל זאת מסווגים ומדרגים עוצמת צבאות ?  </div> <div> <br/> </div> <div> כל מחקר אפקטיבי של עוצמת צבא חייב להתחיל בבחינת המשאבים: פיסי, אנושי, פיננסי וטכנולוגי. אלה בבירור פונקציה של נכסים ברמה הלאומית בבעלות מדינה. (אלה מכונים: "משאבים לאומיים"). לצידם תנאים הנובעים ברמה הלאומית, כלומר: לחצים חיצוניים, פנימיים, איומים, כוחה של המדינה כלפי החברה והרעיון המכונן בה דוגלים מנהלי המדינה והחברה כולה, לתפוס בעיות ביטחון ולפתח פתרונות מספקים. לכן כל ניתוח שמבקש למדוד עוצמה לאומית וצבאית של מדינות, חייב לאסוף ולהעריך מידע המתייחס למשתנים הבאים, בנוסף למשאבים הלאומיים: </div> <div> <br/> </div> <div> <b> תקציב ביטחון  </b> </div> <div> גודלו המוחלט של תקציב הביטחון הוא עקרוני וראשון שבודק רובד זה ואומד המשאבים שמסופקים לצבא מידי אדוניו הפוליטיים. במדדים אלה בוחנים: גודל אבסולוטי של תקציב הביטחון, אחוז תקציב זה מכלל ההוצאה הציבורית, אחוז מה-תמ"ג. </div> <div> <br/> </div> <div> אך אין זה רק עניין של חֶשְׁבּוֹן. חשוב להבין גם את התפלגות המשאבים בין השירותים, תוך הבנת חשיבות האיומים היחסיים, מבנה ומיומנות הלחימה של הצבא, כוחה היחסי של הביורוקרטיה הצבאית. באופן דומה, יש לנתח ולהבין גם דפוסי תשלום במונחים פונקציונאליים, דהיינו: שכר משרתים, קצבאות, תפעול, תחזוקה, רכש, מחקר ופיתוח. </div> <div> <br/> </div> <div> כל אלה מספקים מידע קריטי על כוחה הצבאי של מדינה. הבעיה שנתוני תקציב הביטחון במדינות רבות, בעיקר במדינות טוטליטריות, אבל לא רק בהן. תקציב הביטחון נתון למניפולציות שונות שבדרך כלל נוטות לגמד אותו ו"להחביא" הוצאות צבאיות שונות תחת מסווה של הוצאות אזרחיות. כך למשל אין ספק שהתקציב הביטחון המצרי הוא שיקרי ומוטה מאוד כלפי מטה (ראה פרטים בהמשך)  </div> <div> <br/> </div> <div> <b>  כּוֹחַ אָדָם  </b> </div> <div> בוחן תחילה את מספר תושבי המדינה. לאחר מכן את גודלו ואיכותו של כוח האדם הצבאי: מספר המשרתים בסדיר וקבע, פוטנציאל גיוס שנתי, מספר המתגייסים. לאחר מכן מפלחים את הנתונים האיכותיים של כוח האדם: צבא חובה או כולו על טהרת קבע מקצועי. מבנה הצבא: סדיר ומילואים. אופי הצבא. בעידן שמשופע יותר ויותר באמצעי לחימה עתירי טכנולוגיה ומידע, חשובה מאוד השכלת המתגייסים והמשרתים. לכך מצרפים את מערך ההכשרה הצבאי: סוגיו, שלביו, משכיו, בסיסי הדרכה. לבסוף מונים גם כוחות פרה-צבאיים לרשות המדינה: משמר אזרחי/לאומי, משמר גבול. ובמדינות כושלות גם מיליציות. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> מלאי אמצעי הלחימה   </b> </div> <div> איסוף מידע מפורט על המלאי הצבאי של מדינות אחרות נשאר אחד מעיסוקיו העיקריים של קהילות המודיעין ומסיבה טובה: שילוב מרכיב כוח האדם עם המלאי הצבאי מהווה מדד שמיש ביותר להערכת הכוח להשתמש בו כדי להגן על האינטרס הלאומי שלך כמו גם למנוע מאחרים להגיע למטרות שלהם. כמו כן מידע זה הוא בדרך כלל קל לאסוף, שכן הוא מרכיב מוחשי שניתן לראותו ולספור אותו. </div> <div> <br/> </div> <div> כאמור כול הגופים העוסקים בחקר צבאות מודעים לחשיבות שבמעקב אחר מלאי אמצעי הלחימה שבידי הצבאות, למרות זאת גופי מודיעין כושלים בנקודה זו שוב ושוב. בספרי "מודיעין תלוש מהקרקע[2]" אני מונה כמה כשלים מביכים של המודיעין הישראלי שלדעת רבים הוא מהטובים בעולם. </div> <div> <br/> </div> <div> גופי המחקר האזרחיים המשקללים עוצמות של צבאות ניזונים בד"כ מהדלפות של שרותי מודיעין צבאי ולכן כאשר גופי המודיעין הצבאי טועים בספירת המלאי של צבא מסוים הטעות מושלכת על שרשרת של מכוני מחקר הניזונים זה מזה ושלא לומר מעתיקים זה מזה. כך למשל אני לא מכיר אף מכון מחקר בישראל או בעולם שנתוניו בנושא כמות טילי הקרקע קרקע סקאד B במצרים או בסוריה תואמת לנתונים שבידי[3] </div> <div> <br/> </div> <div> במלאי סופרים את: מספר וסוגי: הטנקים, ארטילריה, נושאי גייסות משוריינים, נשק קל, אקדחים, ספינות, מטוסים, רקטות, הגנה אווירית, טילים ומכשירים אחרים הנמצאים בידי המדינה הנסקרת. ברובד העמוק יותר בוחנים גם הימצאות או העדר נשק להשמדה המונית, מערכות שליטה ובקרה, מערכות לוגיסטיות, מלאי חימוש וחלפי, מודיעין וסייבר. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> תשתיות צבאיות  </b> </div> <div> לדעתי פן זה בעבודת המודיעין הוא מרכזי בהבנת צבאות ובתחזיות לאופן פעולתם בעתיד. פלח זה בודק את ארגון הצבא, מבנה מסגרות לוחמות. אופן הפעלת הכוח. ובעיקר מתמקד בחקר התשתיות פיסיות ("בסיסים ומתקנים"). נכסים קריטיים כמו: מרכזי שליטה, תקשורת , דלקים, שמנים, מים, מרכזי תחמושת. כבישים, מסילות ברזל, נמלים, שדות תעופה. </div> <div> <br/> </div> <div> פן זה בעבודת המודיעין, למרות החשיבות הרבה שאני מייחס לו, מוזנח מאוד בקרב הגופים הצבאיים העוסקים בחקר צבאות, ואינו מוכר כלל למכונים האזרחיים העוסקים בכך. הסיבות לחוסר השימוש הן מרובות ועמדתי עליהן הן ספרי "מודיעין תלוש מהקרקע" והן בספר "ניצחון בסבירות נמוכה"[3]" שנטלתי חלק בכתיבתו, ישנם דוגמאות רבות לנזק שנגרם לצה"ל במלחמת יום הכיפורים כתוצאה מחוסר שימוש בחקר התשתיות בצבאות ערב.    </div> <div> <b> מדדי עוצמה נוספים  </b> </div> <div> משלימים ומעדנים את סיווג ודירוג הצבאות. חשיבותם פחותה מהמדדים הראשיים, שנמנו ופורטו מעט לעיל. הם גם לא תמיד נבדקים ולכן גם אינם משוקללים בכל מדדי העוצמה. ואלה מדדים נוספים, מבלי לפרטם: </div> <div> <br/> </div> <div> • מכונים ואקדמיות צבאיים, מוסדות מחקר, אוניברסיטאות המתמחות במחקרים צבאיים </div> <div> • תעשיות תעשיה וביטחון ברשות המדינה. </div> <div> • איומים ואסטרטגיה כלפי חוץ ופנים. </div> <div> • חוסן לאומי ויחסי חברה-צבא. </div> <div> • בריתות צבאיות ושיתופי פעולה בתחום הביטחון. </div> <div> • מוכנות, דוקטרינה, אימונים. </div> <div> • מודרניזציה, חדשנות טכנולוגית וטקטית. </div> <div> • יכולות מודיעין. (קשה מאוד להערכה ומדידה). </div> <div> <b> <font> בחירת האתר ממנו שאבתי את דירוג עוצמת הצבאות.  </font> </b> </div> <div> עם תום ההסבר התיאורטי הקצר שלעיל, בדקתי מספר רשימות דירוג, אך משבוחנתי אחת, הבאות נראות די דומות לה. לכן, בחרתי באתר: https://www.globalfirepower.com.[4] המדד הנבחר מסתמך על 55 פקטורים, המשוקללים ומעובדים בנוסחה מורכבת, שמשתמשת בעובדות מספריות ולצידן קבועים המסדירים את הדירוג העולמי של צבא נתון. </div> <div> <br/> </div> <div> • המדד הסופי אינו מסתמך רק על מספר הפריטים בארסנל הצבאי ברשות המדינה, אלא משקללו לפי סוגיו. כך למשל מדד צבא נתון, ישוקלל בפקטור מתקן חיובי ומגדיל, אם ברשותה טנקי A21M מודרניים, לעומת פקטור שלילי ומפחית, לצבא מדינה שטנקיה עדיין מדגם 55T. כך גם מדינה אשר ברשותה נושאות מסוקים עדיפה ומשוקללת לדירוג גבוה יותר בהשוואה למדינה שמפעילה צי של שולות מוקשים וסירות משמר בלבד. </div> <div> • נשק גרעיני לא נכלל במדדים, אך כן בשקלול הסופי. </div> <div> • ניסיון קרבי במלחמות ואירועי לחימה אחרונים נמדדים ונכללים בציון הדירוג העולמי. </div> <div> • נתונים טבעיים של המדינה, שטח, אורך וסוגי גבולות, גודל אוכלוסייה ופגיעותה. </div> <div> • נתוני כוח אדם, כמובן. </div> <div> • מדינות ללא מוצא לים או מובלעות בתוך מדינה אחרת (לדוגמה: גמביה, שהיא מדינת מובלעת בתוך סנגל, אתיופיה, שנקטעה מהים על ידי אריתריאה הפורשת), משוקללות בפקטור שלילי מסוים בניקוד העולמי. </div> <div> • מדינה חברה ב-NATO, משוקללות בפקטור חיובי בדירוג העולמי. </div> <div> • היציבות הכלכלית והפיננסית של המדינה הנסקרת נמדדת. </div> <div> • לעומת זאת, סוג המשטר ואופי המנהיגות אינם נלקחים בחשבון. </div> <div> גם ללא בדיקה, מדידה, שקלול ומחקר, ברור שבראש דירוג העוצמה הצבאית העולמית צועדות: ארצות הברית, רוסיה וסין העממית (מקומות 3-1 בהתאמה). </div> <div> ברם, עיון מעמיק יותר בטבלאות העוצמה הצבאית העולמית, מגלה שלא מעט מדינות מהמזרח התיכון ומדינות מוסלמיות רלוונטיות, מדורגות גבוה מאוד במדד העוצמה הצבאית שלהן: </div> <div> • טורקיה - מקום 9. </div> <div> • מצרים - מקום 12. </div> <div> • איראן - מקום 13 </div> <div> • ישראל - מקום 16. </div> <div> • אלג'יריה - מקום 23. </div> <div> • סעודיה - מקום 26. </div> <div> • בעבר הלא רחוק בכלל, עיראק וסוריה נמנו גם הן בשלוש העשיריות הראשונות, אך צבאותיהן התפוררו במהלך מלחמות חוץ ופנים. (כיום צבא עיראק מדורג 47 וצבא סוריה 49).  </div> <div> בטבלאות הנספחות לכתבה נציג את פירוט עוצמת צבאות הנ"ל, אליהן הוספנו את: ירדן (76). </div> <div> • כאמור, מרבית הנתונים המופיעים בטבלאות בהמשך, מצוטטים מאתר Global Firepower.[7].  </div> <div> • שריוניות, ג'יפים ורכבים קרביים ממוגנים כלולים במניין ה-נגמ"שים. </div> <div> • בארטילריה נגררת כלולות גם מרגמות כבדות ובינוניות. </div> <div> • מדד הפיתוח האישי[8], של המדינות מסתמך על אתר: https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_Human_Development_Index. </div> <div> • התקציבים הלאומיים ותל"ג המדינות הנסקרות, מצוטטים מאתר ה-CIA - The World Fact Book והם מעודכנים לשנת 2017, אלא אם צוין אחרת. </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2248%D7%A9++200615+%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%AA+%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%95%D7%AA+%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> פרטים כלליים על הצבאות שבסקירה להלן: </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> 1. צבא טורקיה </b> – 9 בדירוג עולמי משוקלל לצבאות   </div> <div> עם נפילתה של האימפריה העות'מאנית והקמת הרפובליקה המודרנית תחת הנהגתו של מוסטפא כמאל, החליפו הכוחות המזוינים של טורקיה את הצבא העות'מאני. אימפריה יבשתית גדולה שהתפרקה לפני מאה שנה, אך חלום "טורקיה גדולה", עדיין מפעם בהנהגה ובעם הטורקי . </div> <div> <br/> </div> <div> הכוחות המזוינים של טורקיה[8] (בטורקית: Türk Silahlı Kuvvetleri, או בקיצורTSK), מורכבים משלוש זרועות - צבא היבשה, חיל האוויר וחיל הים .נוסף לשלוש הזרועות המרכזיות, הכוחות כוללים גם את הז'נדרמריה הטורקית ואת משמר החופים הטורקי. </div> <div> <br/> </div> <div> טורקיה היא חברה בNATO- מאז 1952. הצטרפות טורקיה לארגון הייתה אחת הגורמים לתהליך מודרניזציה של כוחותיה המזוינים. בשנות ה-80 התבצע סבב ייעול נוסף עם קליטת מערכות נשק מתקדמות.  </div> <div> <br/> </div> <div> צבא היבשה הטורקי מושתת על חטיבות שריון וממוכנות, המלוות בארטילריה ניידת וכוחות סיוע ממוכנים. הצבא הטורקי מאורגן בארבע גייסות/ארמיות. כל ארמיה מורכבת משלוש עד ארבע אוגדות. האוגדות ייעודיות ואזוריות ומורכבות משלוש עד ארבע חטיבות, בתוספת כוחות סיוע. הארמיות הן גם מעין פיקודים מרחביים במכסים כל שטח המדינה וגבולותיה. </div> <div> <br/> </div> <div> חיל האוויר הטורקי הוא הגדול בארגון NATO ולו בסיסים מפוזרים היטב. חיל האוויר הטורקי מתבסס על כלי טייס מערביים. בשטח טורקיה מוחזק גם נשק גרעיני, בבסיס חיל האוויר הטורקי אינג'ירליק, אך במקרה של עימות גרעיני, השימוש בו טעון אישור אמריקאי. </div> <div> <br/> </div> <div> גם חיל הים הטורקי הוא בין הגדולים בארגון NATO, בעל כושר החפה מרשים. </div> <div> <br/> </div> <div> באופן מסורתי ומתמשך, הצבא הטורקי הוא הפוליטי והמתערב ביותר בפוליטיקה הפנימית של ארצה, ונחשב כמגן הרפובליקה של אטאטורק. לא פעם הגנרלים תפסו השלטון והנהיגו משטר צבאי. על פי חוק, הצבא הטורקי אמור להגן על החוקה ועל אחדות המדינה, ולפיכך הוא ממלא תפקיד פוליטי דרך המועצה לביטחון לאומי, כמגינה על אופיה האחדותי והחילוני של הרפובליקה, ועל הרפורמות של אטאטורק. דרך המועצה, הצבא משפיע על מדיניות ההגנה כנגד כל איום על המדינה, כולל בדלנות אתנית או קיצוניות דתית. </div> <div> <br/> </div> <div> ב-15 ביולי 2016 ניסה הצבא לבצע ניסיון הפיכה במטרה להפיל את שלטונו של ארדואן. ההפיכה היא רקע ההקצנה הדתית שעוברת על טורקיה. אחרי ההפיכה עברה טורקיה גל גדול של טיהורים בכלל בין היתר מעצר של כ-10,000 אנשי צבא. שנה לאחר מכן עבר על טורקיה גל טיהורים נוסף שבמסגרתו הודחו גם 300 קצינים מן הצבא. סביר להניח כי כל זאת לא משפיע טוב על הצבא.  </div> <div> <br/> </div> <div> בשנים האחרונות, הושקעו מאמצים רבים להחליש את האחריות של הצבא בפני החוקה, תחת תוכנית של התאמה לדרישות האיחוד האירופי ונוכחות אזרחית גוברת במועצה לביטחון לאומי. המאמצים הופנו לרכישת השפעה אזורית וגלובאלית. אי לכך טורקיה מרבה לשלוח חייליה למשימות שונות, החל ממלחמת קוריאה, עבור במלחמת המפרץ הראשונה, סכסוכים ביוגוסלביה המתפרקת ובאפריקה. לצבא טורקיה כוחות משלוח קבועים בקטאר, סודאן וסומליה. שמועות דיברו גם על אריתריה. בשנת הגיעה טורקיה להסדר לפיו האי סואקין הנמצא כ- ק"מ מ ישמש את הצי הטורקי. מצרים מאוד לא מרוצה מכך.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> 2. צבא מצרים </b> – 12 בדירוג עולמי משוקלל לצבאות   </div> <div> <br/> </div> <div> המצרים הגאים רואים עצמם כצאצאי הפרעונים. מאז ימי קדם ועד ימינו, ראו המצרים עצמם כמנהיגה אזורית רבת השפעה .הם היו למעשה מנהיגי העולם הערבי עד למלחמת יום הכיפורים. המגעים שלהם עם ישראל להשגת הסכמי הפרדת כוחות, הסכמים שהבשילו לבסוף להסכם השלום. מדינות ערב ראו את מצרים כבוגדת בעניין הערבי ורובן ניתק את קשריו עם מצרים למשך עשרות בשנים. בשנים האחרונות החרם של מדינות ערב התפוגג במקצת, אך מאז היא לא שבה להנהיג את העולם הערבי ומשתרכת אחר מדינות כמו סעודיה ובחרין.   </div> <div> <br/> </div> <div> צבא מצרים (בערבית: القوات المسلحة المصرية, אלקואת אלמסלחה אלמצריה)[9] הוא הצבא הגדול ביותר ביבשת אפריקה. הצבא, מורכב מזרוע ימית, זרוע יבשתית, זרוע אווירית וזרוע הגנה אווירית. </div> <div> <br/> </div> <div> הצבא המצרי רובו ככולו הוא צבא סדיר המונה 13 דיביזיות, 4 מתוכן הן משוריינות והיתר הן דיביזיות ממוכנות. כוחות המילואים, על פי הידוע ממקורות גלויים, משמשים להשלמת תקנים ולמילוי אבדות בשעת חרום. בשנים האחרונות צבא מצרים מצטייד בכמויות גדולות של אמל"ח המאוחסן במחסני ענק. בשלב זה לא ברור לאיזה צורך נאגר הנשק במחסנים ואני סבור שקיימת אפשרות שצבא מצרים מתכן/מקים עוצבות מילואים. לסברה זו אין לעת עתה שום ביסוס ממקור אחר </div> <div> <br/> </div> <div> לצבא המצרי השפעה גדולה מאוד על כל אספקט בחייה של מצרים. הצבא עוסק לא רק בתפקידי לוחמה גרידא, אלא יש לו מעורבות עמוקה בפוליטיקה, כלכלה ונוטל חלק פעיל במיזמי פיתוח שונים – כגון כריית "מעקף איסמעליה" (כריית 35 ק"מ של תעלת סואץ חדשה, המקבילה לתעלה הקיימת ומאפשרת שיט דו סיטרי בקטע זה).  </div> <div> <br/> </div> <div> למצרים קשרים טובים עם ספקיות הנשק הגדולות בעולם, ובבעלותה אמצעי לחימה מתוצרת ארצות הברית, בריטניה, סין, איטליה, צרפת וברית המועצות. בנוסף לרכש, למצרים תעשיה צבאית מפותחת מאוד, (התעשייה הצבאית הגדולה מבין כל ארצות ערב). תעשיה זו מייצרת מטוסים קלים, בונה ספינות מלחמה, ובעלת שרשרת ארוכה של מפעלים, החל מהרכבת טנקים אמריקאים (ואולי בעתיד הקרוב אף טנקים רוסיים), הרכבת נגמ"שים, ייצור רקטות מסוגים שונים, ושרשרת ארוכה של מפעלים לתחמושת מסוגים שונים. </div> <div> <br/> </div> <div> בנוסף לצבא הסדיר והמילואים, עומדים לרשות מצרים, כוחות הביטחון המרכזי. (בערבית: قوات الأمن المركزي,: קוואת אל-אמן אל-מרכזי[10], או בקיצור: הביטחון המרכזי). אלו הם כוחות שיטור לשמירת סדר וביטחון הפנים במצרים. תפקידי כוחות הביטחון המרכזי הם: אבטחת אתרים ממשלתיים, שגרירויות זרות, פיקוח על הפגנות, פיזור מהומות, אבטחת אירועים המוניים, פיקוח על תפילות במסגדים ולוחמה בטרור. </div> <div> <br/> </div> <div> הביטחון המרכזי כפוף למשרד הפנים המצרי, שהוא הגורם הממשלתי האחראי לאכיפת החוק במדינה. מטרת הקמת הכוחות הייתה שליטה בהפגנות ברחבי מצרים ופיזור מהומות, תוך הימנעות מרבית משימוש בצבא הסדיר למטרות אלו, אף כי לעיתים נדרשת גם התערבות צבאית לצד כוחות ביטחון הפנים המצריים. </div> <div> <br/> </div> <div> הגיוס לכוחות הביטחון המרכזי הוא במסגרת שירות החובה בצבא מצרים. כוחות הביטחון המרכזי מונים מעל 300,000 איש, רובם בשירות חובה. לרוב, מגויסים לכוחות אלה הם בני האזורים הכפריים והפחות משכילים של המדינה.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> 3. צבא איראן </b> – 13 בדירוג עולמי משוקלל לצבאות  </div> <div> <br/> </div> <div> הכוחות המזוינים של הרפובליקה האסלאמית האיראנית (בפרסית نیروهای مسلح جمهوری اسلامی ایران , נירוחה-יה מוסלאחה ג'ומהוריה איראן)[11] הוא צבא גדול אמנם, אך בעל ציוד מיושן. עיקר המשאבים מושקעים במשמרות המהפכה, גוף נפרד ולא מתואם עם הצבא. צבא איראן גופא, מורכב מזרוע יבשה, אוויר, ים וזרוע הגנה אווירית. </div> <div> <br/> </div> <div> מלבד צבא אירן עומדים לרשות גורמי השליטה, משמרות המהפכה, או בשמם הרשמי כוחות משמר המהפכה האסלאמית[12]. (בפרסית: سپاه پاسداران انقلاب اسلامی, בתעתיק עברי: ספאה-י פאסדאראן-י אנקלאב-י אסלאמי). תפקידם העיקרי של משמרות המהפכה האיראניים היא להגן על המשטר האסלאמי השיעי השולט היום במדינה וכן לשרת האינטרסים של איראן במדינות זרות, בין השאר על ידי מימון, אימון, ארגון, אספקה והדרכת ארגוני טרור ואף ביצוע פעולות טרור עצמאיות. </div> <div> <br/> </div> <div> משמרות המהפכה מאורגנים בחמש זרועות :יבשה ,אוויר (האחראית גם על יחידת הטילים האסטרטגיים של איראן) ,ים, כוחות מיוחדים, המכונים: "כוח אל קודס" ויחידות מיליציה בשם "בסיג", הזוכות לאימון צבאי מועט יחסית ומשמשות בעיקר ככוחות ביטחון פנים (כמין משטרה). </div> <div> <br/> </div> <div> כיום אין קשר בין הפיקוד של משמרות המהפכה לפיקוד של צבא איראן, אולם נערכים דיונים על כך. </div> <div> <br/> </div> <div> משמרות המהפכה האיראניים מונים 125 אלף מגויסים פעילים סדירים ובנוסף להם 90 אלף מתנדבי מיליציית ה"בסיג'" ועוד כ-300 אלף אנשי מילואים שנמצאים תחת שליטת משמרות המהפכה.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> 4. צבא ישראל </b> – 16 בדירוג עולמי משוקלל לצבאות   </div> <div> <br/> </div> <div> צבא הגנה לישראל[13] ראתה מאז הקמתה ועד היום את עצמה כצבא התקפי. תורת הביטחון גרסה מאז ועד ימינו" העברה מהירה של כל מלחמה לשטחי האויב. תפיסת הביטחון של ישראל גורסת: הרתעה, התרעה, הכרעה ולאחרונה הוספה רגל רביעית: התגוננות (לא הגנה – התגוננות). </div> <div> <br/> </div> <div> שנת 1981 – מלחמת שלום הגליל, היא הפעם האחרונה שצה"ל הפעיל את הסד"כ שלו במתכנות של לחימה מול צבאות סדירים. מאז נפילתה של עיראק והתמוטטות צבא סוריה במלחמת האזרחים לצה"ל לא נותרו למעשה אויבים מוצהרים של ממש ועיקר משאביו מופנים מאז למלחמה מול אירגוני טרור, הן ביהודה ושומרון והן בלבנון וברצועת עזה.  </div> <div> <br/> </div> <div> השינוי הזה באופי הלחימה גרם לצה"ל לחשב מחדש את דרכו ולערוך רה ארגון מקיף שעיקרו צמצום דרסתי בעוצבות המשוריינות וטיפוח יחידות חיר"מ ללוחמה מבוזרת, המצוידות שפע אמצעים טכנולוגיים. </div> <div> <br/> </div> <div> צבא היבשה היה ונשאר ברובו צבא מילואים ואילו חיל האוויר הגדול יחסית וחיל הים מבוססים בעיקר על מערך סדיר של חיילים ואנשי צבא קבע.   </div> <div> <br/> </div> <div> משמר הגבול בישראל או בראשי תיבות: מג"ב[14], הוא כוח פארה צבאי, זרוע מבצעית של משטרת ישראל. ייעודו לתת מענה לבעיות בנושאי ביטחון פנים, לוחמה בטרור, לחימה בפשיעה קשה, אבטחת מתקנים רגישים, אבטחת אזורים כפריים, מניעת גניבות חקלאיות ומאבק בהפרות סדר. מג"ב הוא כוח רב־תכליתי המסייע למשטרת ישראל ולצה"ל בטיפול בבעיות שבתחומי התמחותו ומשמש גם כעתודה מרכזית להתערבות מידית באירועים. </div> <div> <br/> </div> <div> משמר הגבול הוקם בתחילה במסגרת צה"ל כחיל הַסְּפָר שהיה קיים חודשים מספר לאחר קום המדינה ועסק בשמירת גבולות. בשנת 1953 פוזר חיל הַסְּפָר של צה"ל והוקם מחדש כחיל משטרתי. </div> <div> <br/> </div> <div> סדר הכוחות של משמר הגבול הוא 7,000 איש (כרבע מסדר הכוחות הכולל של משטרת ישראל. כוח האדם ב-מג"ב מורכב בעיקר מלוחמים, המשמשים בתפקיד ביניים בין שוטר לחייל. להלכה סמכויותיו של שוטר מג"ב שוות לסמכויותיו של כל שוטר רגיל, אך לא כך הכשרתו והוא מתמחה בלחימה כמו חייל (שוטרי משמר הגבול מוכשרים כרובאי 05). כמחצית מהשוטרים משרתים במשמר הגבול במסגרת שירות החובה שלהם והמחצית השנייה הם אנשי קבע מקצועיים. למג"ב כמה יחידות מיוחדות כגון: ה ימ"מ (יחידה מרכזית מיוחדת), ה ימ"ס (יחידת מסתערבים) וה סמ"ג (סיירת משמר הגבול), המתמחות בסוגי לחימה שונים וכוח המתנדבים שנקרא מתמי"ד (מתנדבים במדים). </div> <div> <br/> </div> <div> <b> 5. צבא אלג'יריה </b> – 23 בדירוג עולמי משוקלל לצבאות   </div> <div> <br/> </div> <div> הצבא העממי של אלג'יריה[15]. הוכנס לרשימה זו רק לצורך קבלת פורפורציות להשוואה בין מדינות כמו מצרים איראן וטורקיה שיש להם שאיפות להנהיג את העולם הערבי לבין מדינה ערבית גדולה שאינה חותרת לכס המנהיגות בעולם הערבי (אך יש לה שאיפות להנהיג את צפון אפריקה). </div> <div> <br/> </div> <div> <b> 6. צבא סעודיה </b> – 26 בדירוג עולמי משוקלל לצבאות   </div> <div> <br/> </div> <div> הכוחות המזוינים של ערב הסעודית[16] (בערבית: القوات المسلحة السعودية: "הכוחות המזוינים הסעודיים") מורכבים מארבע זרועות מרכזיות: הצבא הערבי הסעודי, חיל האוויר המלכותי הסעודי, חיל הים המלכותי הסעודי, וזרוע ההגנה האווירית המלכותית הסעודית </div> <div> <br/> </div> <div> סעודיה למרות עושרה מחזיקה בצבא יבשה קטן יחסית וגם חיל הים הסעודי בעיקרו משמש לשמירה על בטחון שוטף לאורך החופים הארוכים של מדינה זו. עיקר עוצמתו של צבא סעודיה הוא בחיל האוויר הגדול והמצויד במיטב המטוסים שיש בידי המערב. סעודיה מצוידת במספר ניכר של טילי קרקע-קרקע. </div> <div> <br/> </div> <div> בסיסי הצבא הסעודי מרוכזים ככל הנראה בארבעה מוקדים החשוב מבחינתנו הוא "מרחב צבאי תבוק" כ-200 ק"מ דרומית מערבית לאילת. במקום שדה תעופה צבאי גדול, מחנות ל: חטיבת שריון, 2 חטיבות ממוכנות, כוחות צנחנים ומחסני גדולים לתחמושת ולטילים (קרקע/קרקע?).  </div> <div>    </div> <div> <b> 7. צבא ירדן </b> – 76 בדירוג עולמי משוקלל לצבאות   </div> <div> <br/> </div> <div> הכוחות המזוינים של ירדן[17] (בערבית: القوات المسلحة الأردنية, אל-קואת אל-מוסלחה אל-ארדוניה), ידועים גם בשם הצבא הערבי -الجيش العربي), הוא שמם של כלל הכוחות המזוינים של הממלכה הירדנית ההאשמית. הכוחות נמצאים תחת פיקודו של מלך ירדן, שהוא המפקד העליון.  </div> <div> <br/> </div> <div> הצבא הירדני הוא צבא קטן יחסית שמזה עשרות בשנים שומר על המסגרת בצבאית הכוללת, כלומר משדרג לעיתים את האמל"ח כדי להתאימו לעידן המודרני אך שומר כללית על הסד"כ הבסיסי שלו. הצבא בעיקרו ערוך להגנה מול ישראל וסוריה אך כוחותיו אינם ערוכים להתמודדות עם עיראק או סעודיה.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> סיכום   </font> </b> </div> <div> ארגוני המודיעין בצבאות השונים הם בדרך כלל ארגונים עתירי משאבים שתחת פיקודם עומדים לעיתים אלפי קצינים וחיילים. ארגונים אלה הם לעיתים בעלי יכולות איסוף מתוחכמות בתחום האזנה והמודיעין החזותי, ולמרות זאת הם שוגים לעיתים שגיאות גסות גם בתחום הטכני לכאורה של "סיכומי עוצמה" כך למשל המודיעין הישראלי המוכר בעולם כמודיעין בעל יכולות גבוהות, שגה במלחמת יום הכיפורים (1973) לא רק בכך שלא חזה והתריע על המלחמה, הוא שגה אף בהכרת האמל"ח של צבאות מוריה ומצרים וטעה לחשוב שבסד"כ הפעיל של הצבאות הללו עדיין נמצא הטנק המיושן T-34 ממלחמת העולם השנייה. </div> <div> <br/> </div> <div> לאור זאת אל לנו לצפות שמכוני מחקר אזרחיים, דלי משאבים, יתנו לנו תמונה מדויקת ואמינה של העוצמה הצבאית במדינות שונות. אני סבור שבסיס הנתונים של מכוני המחקר השונים מבוסס בעיקרו על נתונים רשמיים שהמדינות השונות מפרסמות בפרסומים הרשמיים שלהם ועל הדלפות של שרותי מודיעין צבאיים ה"משחררים" מידע שנצבר אצלם לצרכים שונים, לא בהכרח נטולי פניות ואינטרסים. לדוגמה בטבלאות דירוג העוצמה שלהלן תחת הסעיף תקציב ביטחון נרשם שתקציב הביטחון של מצרים הוא 4.4 מיליארד דולר. נתון זה הוא שקרי בעליל ואינו עולה בקנה אחד עם מקומה של מצרים בדירוג הצבאות העולמי.   </div> <div>   </div> <div> למרות כל ההסתייגויות שמניתי לעיל, המדדים נותנים תמונה כללית של העוצמה צבאית היחסית של מדינות שונות. לצרכים שהגדרתי בהקדמה למסמך זה תמונה זו מספקת אותי   </div> <div>   </div> <div> <b> <font> הערות </font> </b> </div> <div> [1] Peter, “Military Power,” The Journal of Military History, Vol. 53, No. 3 July1989, pp. 239-256. </div> <div> [2] דקל, אליהו. "מודיעין תלוש מהקרקע". תל אביב: אלי דקל ספרים 2010. </div> <div> [3] שם: עמודים 96-112  </div> <div> [4] ברונשטיין, מיכאל. "ניצחון בסבירות נמוכה". רמת גן: שרידות 2017. </div> <div> [5] נדלה מאתר אינטרנט: https://www.globalfirepower.com/countries-listing.asp, ביום 5.7.2018. </div> <div>    שטחי המדינות נדלו מאתר: ikipedia.org/wiki/מדינות_לפי_אוכלוסייה,_שטח,_צפיפות,_תמ"ג_ופיתוח_אנושי, </div> <div>    ביום 5.7.2018 </div> <div> [6] נדלה מאתר אינטרנט: https://www.globalfirepower.com/countries-listing.asp , ביום 7.7.2018. </div> <div> [7] מדד הפיתוח האנושי, באנגלית :( HDI) ,Human Development Index, הוא כלי להשוואת רמת התפתחות </div> <div>    למדינות שונות. הציון שניתן לכל מדינה הוא שקלול של תוחלת החיים, ההשכלה ורמת ההכנסה באותה מדינה. </div> <div>    המדד הוא אמצעי תקני למדידת רמת הרווחה. הרחבה על אופן חישוב מדד זה, ראו אתר אינטרנט: </div> <div>  https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%93_%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%A  </div> <div>  A%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%99 , . נדלה ביום 10.7.2018. </div> <div> [8] נדלה מאתר אינטרנט: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%90_%D7%98%D7%95%D </div> <div>  7%A8%D7%A7%D7%99%D7%94 , ביום 13.7.2018. </div> <div> [9] נדלה מאתר אינטרנט: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D </div> <div> 7%9D%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99 , ביום 13.7.2018. </div> <div> [10] נדלה מאתר אינטרנט:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91% D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99 , ביום 8.7.2018. </div> <div> [11] נדלה מאתר אינטרנט: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D </div> <div> 7%9E%D7%96%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D        </div> <div> 7%9F , ביום 13.7.2018. </div> <div> [12] נדלה מאתר אינטרנט: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94% D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%9E D 7%99%D7%AA , </div> <div>      ביום 8.7.2018. </div> <div> [13] נדלה מאתר אינטרנט: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%90_ </div> <div> %D7%94%D7%92%D_7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C    </div> <div>      ביום 13.7.2018. </div> <div> [14] דלה מאתר אינטרנט: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C , </div> <div>     ביום .12.7.2018 </div> <div> [15] דלה מאתר https://en.wikipedia.org/wiki/Algerian_People%27s_National_Armed_Forces, </div> <div>      ביום 13.7.2018. </div> <div> [16] נדלה מאתר https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97%D7%95%D7% </div> <div> AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D    </div> <div>      ביום 13.7.2018 </div> <div> [17] נדלה מאתר אינטרנט: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97%D7%95%D </div> <div> 7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D     </div> <div> 7%9C_%D7%99%D7%A8%D7%93%D7%9F ,ביום 13.7.2018. </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> Mon, 27 Aug 2018 06:47:51 GMT https://www.dekelegypt.co.il/180827 צבא מצרים,מצרים כללי ומערכות תשתית thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/180322 מראשית שנות השמונים של המאה הקודמת, החלו לבנות בעומק מצרים ובעיקר במרחב קהיר מחסני ענק, 81% מהם בגודל 100X38 מטר, גודל המזכיר מאוד את גודלו של מגרש כדורגל. עד לשנת 2010 נבנו במצרים כ-200 מבני אחסון המשתרעים על שטח בנוי כולל של כ- 700,000 מ"ר. במחסנים אלה מאוחסן מגוון רחב של אמצעי לחימה החל ממשאיות וכלה בנגמ"שים וטנקים. מאז שנת 2010, ובעיקר מאז שעבד אל פתח א- סיסי תפס את השלטון במצרים חלה האצה בתהליך בניית מחסני האמל"ח. למעשה ניתן לומר בהכללה, כי בתקופה זו הוכפל מערך מחסני האמל"ח במצרים. המחסנים במצרים מאפשרים אחסון של עשרות אלפי כלי נשק, ומאמר יש ניתוח למה הם מיועדים. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2250%D7%A9+%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%9F+%D7%90%D7%9E%D7%9C%D7%97.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 22.03.2018 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> במסגרת מחקרי היסוד על התשתית הצבאית והאזרחית של מצרים הקדשתי מספר פרקים לנושא הרכש של צבא מצרים. בפרק זה נעסוק בסוגיית בניית אתרי אחסון גדולים לאמצעי לחימה. כפי הנראה קיים קשר בין שתי סוגיות אלה. בכל מקרה יש לזכור, כי פרט לרכש מחו"ל, יש במצרים תעשייה צבאית מפותחת מאוד המרכיבה מטוסים וטנקים ומייצרת שורה ארוכה של כלי נשק ואמצעי לחימה, החל מרקטות ארוכות טווח (צאקר 80) וכלה בנגמ"שים ורכבי קשר. </div> <div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> רקע היסטורי </font> </b> </div> <div> במלחמת העולם השנייה שימשה מצרים כבסיס הצבאי המרכזי של הבריטים במזרח התיכון. לצורך זה נבנתה במצרים תשתית לוגיסטית ענפה, שכללה מחסני נשק ואמצעי לחימה אחרים, מחסני תחמושת ודלק, ובתי מלאכה גדולים לתחזוקת שפע הציוד הצבאי. התשתית הלוגיסטית הבריטית התפרסה על פני חמישה מוקדים: </div> <div> <br/> </div> <div>  מחנות ומתקני תחזוקה רבים לאורך תעלת סואץ. </div> <div> <br/> </div> <div>  מרכז לוגיסטי גדול מאוד בתל־אל־כביר (במחצית הדרך שבין קהיר לאיסמעיליה). </div> <div> <br/> </div> <div>  מרכז לוגיסטי במחנות עמריה שממערב לאלכסנדריה. </div> <div> <br/> </div> <div>  מרכז לוגיסטי בדיר דורונקה אשר מדרום לאסיוט בעמק הנילוס. מרכז לוגיסטי זה מאופיין בכך, שהוא שכן ב-5 מערות גדולות, ששימשו נזירים נוצרים. הבריטים שיפרו את המערות והתאימו אותן לאחסון צבאי. </div> <div> <br/> </div> <div>  מרכז לוגיסטי – הקסטפ . מרכז לוגיסטי גדול ממזרח לשדה התעופה הבינלאומי של קהיר. מרכז זה היווה למעשה את מחסן התחמושת המרכזי של הצבא הבריטי במזרח התיכון. </div> <div> <br/> </div> <div>  מרכז לוגיסטי – ואדי חוף אשר מדרום לקהיר. המדובר הוא בכ-30 מערות ענק, שנחצבו בצלע של ג'בל חוף ושימשו מאז ימי הפרעונים כמחצבה. מאז ועד היום מחצבה זו היא המקור לאבני הבניין ולתעשיית המלט של מרחב קהיר. הבריטים התאימו מערות/מחצבות אלו לאחסון צבאי, סללו דרכי גישה ואף הניחו קווי מסילת ברזל בתוך המערות. גם השטח שבקדמת המערות נוצל לתשתית צבאית נרחבת. נבנו בו מחסני ענק ונבנתה תחנת רכבת גדולה לניוד התספוקת הצבאית. </div> <div> <br/> </div> <div> התשתית הלוגיסטית, שהותירו אחריהם הבריטים, בעיקר בתחום מחסני הנשק והציוד הצבאי, שימשה את צבא מצרים עד למלחמת יום הכיפורים. בכל השנים הללו הופנה עיקר המשאבים של צבא מצרים בתחום מתקני התשתית לחימושן של ארמיות השדה בעוד שהמתקנים המטכ"ליים של הצבא המצרי היו בעיקרם מתקנים שנותרו מימי הבריטים. מרכז האחסנה המצרי היה בוואדי חוף שם אוחסנו אף מטוסים וטנקים. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> בניית מחסני ענק לאמצעי לחימה ממלחמת יוה"כ ועד לשנת 2010 </font> </b> </div> <div> לאחר מלחמת יום הכיפורים, ובעיקר לאחר הסכם השלום עם ישראל, נדחק הפטרון הסובייטי והומר בנותן חסות אמריקאי. בעקבות זאת הוחל בתהליך מקיף של ראורגניזציה בצבא, שכלל מעבר מצבא שעיקרו חיל רגלים המנוייד במשאיות, לצבא ממוכן עם דגש רב על נושא טנקים ואמצעי לחימה מתנייעים. מראשית שנות השמונים החלו לבנות בעומק מצרים ובעיקר במרחב קהיר מחסני ענק, 81% מהם בגודל 100X38 מטר, גודל המזכיר מאוד את גודלו של מגרש כדורגל – ראה הדגמות. </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2252%D7%A9+%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94+%D7%90%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%9F+%D7%90%D7%9E%D7%9C%D7%97+%D7%A9%D7%AA%D7%95%D7%9C+%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A6%D7%98%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F.jpg"/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2253%D7%A9+%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94+%D7%90%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%9F+%D7%90%D7%9E%D7%9C%D7%97-%D7%9E%D7%91%D7%98+%D7%9E%D7%91%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> עד לשנת 2010 נבנו במצרים כ-200 מבני אחסון המשתרעים על שטח בנוי כולל של כ- 700,000 מ"ר. במחסנים אלה מאוחסן מגוון רחב של אמצעי לחימה החל ממשאיות וכלה בנגמ"שים וטנקים. </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> בנייה מואצת של מחסני אמל"ח </font> </b> </div> <div> מאז שנת 2010, ובעיקר מאז שעבד אל פתח א- סיסי תפס את השלטון במצרים חלה האצה בתהליך בניית מחסני האמל"ח. למעשה ניתן לומר בהכללה, כי בתקופה זו הוכפל מערך מחסני האמל"ח במצרים מכ-700,000 מ"ר לכ-1,300,000 מ"ר. </div> <div> <br/> </div> <div> מאז עלות הנשיא א-סיסי לשלטון, הגביר הצבא המצרי את מעורבותו במיזמים שונים של פיתוח אזרחי כגון הרחבת תעלת סואץ, או בניית קריית הממשלה החדשה מדרום לקהיר. יחידות הנדסה של צבא מצרים נוטלות חלק פעיל במיזמים אלה. בין אתרי האחסון הנבנים לאחרונה נמנים גם 2 אתרי אחסון צבאיים של יחידות בינוי צבאיות ובהם נצפו ציוד בינוי, כגון מחפרים לקידוח יסודות למבנים. יתכן כי יחידות אלא נוטלות חלק בפיתוח האזרחי של מצרים. </div> <div> <br/> </div> <div> משקלם של מחנות האחסון המזוהים בבירור כמחנות של ציוד הנדסי לבינוי, הוא זעום ומגיע לשטח אחסון של כ- 18,240. גם אם ניקח בחשבון מחנות נוספים הנמצאים בבניה, או מחנות אחסון, שטרם עמדתי על ייעודם. עדיין רוב השטח הבנוי באתרי האחסון שנבנים בשנים האחרונות משמש בבירור לאחסון אמצעי לחימה. אין לי הסבר המניח את הדעת, מדוע חלה בשנים האחרונות האצה בבניית אתרי האחסון. </div> <div> <br/> </div> <div> מערך האחסנה כולל כיום 13 אתרי אחסון מטכ"ליים, ובהם 340 מבני אחסון המשתרעים על שטח של כ-1,300,000 מ"ר. למעלה מ-53% מהמחסנים נבנו באזור הקסטפ שממזרח לקהיר ובמרחב קהיר- תעלת סואץ. 34% נוספים בדהשור שממערב לקהיר אך בסמוך אליה, ויתר 13% נמצאים בעמק הנילוס שמדרום לקהיר. </div> <div> <br/> </div> <div> חלק מאתרי האחסון נמצאים עדיין בבניה, או שבנייתם הסתיימה זה מכבר, אך טרם נעשה בהם שימוש. באתרים, שבנייתם הסתיימה, ניתן להבחין בצילומי לויין, במגוון של אמל"ח כגון; תותחים, טנקים (פטון ואברהמס); נגמ"שים (M-113 וברדלי ומגוון עצום של משאיות מסוגים שונים. </div> <div> <br/> </div> <div> להלן דוגמאות של שני אתרי אחסון מרכזיים, האחד לטנקים והשני לנגמ"שים </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2251%D7%A9++114+%D7%9E%D7%97%D7%A1%D7%A0%D7%99+%D7%90%D7%9E%D7%9C%D7%97+%D7%93%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A8.jpg"/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2296%D7%A9+234+%D7%9E%D7%97%D7%A1%D7%A0%D7%99+%D7%93%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A8.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> יודגש, כי הצבא המצרי הוא צבא סדיר, וכל האמל"ח של היחידות מצוי במחנות הקבע. לפיכך לא ברור לי, למי נועד כל האמל"ח הצבור במחסני הענק. יש לי כמובן השערות שונות אך הן אינן מבוססות. </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2254%D7%A9+%D7%9E%D7%97%D7%A1%D7%A0%D7%99+%D7%90%D7%9E%D7%9C%D7%97+%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <b> <font> סיכום </font> </b> </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> מערות האחסון הענקיות בוואדי חוף ומערך מחסני האמל"ח הנבנה במצרים מאז מלחמת יום הכיפורים מאפשרים אחסונם של עשרות אלפים של אמצעי לחימה שונים כולל טנקים, תותחים, משאיות וכיו"ב. ההיקף העצום של המחסנים, מעלה את השאלה "מה העבודה הזו לכם"? </div> <div> <br/> </div> <div> אין בידי תשובה לשאלה זו, וקיימות לדעתי האפשריות הבאות: </div> <div> <br/> </div> <div>  צבא מצרים צובר אמצעי לחימה, שישמשו ככלים חליפיים לכלים, שיאבדו במלחמה אפשרית </div> <div> <br/> </div> <div>  המחסנים, לפחות בחלקם, שייכים למעצמה כלשהי, המעוניינת להחזיק "רגל על הקרקע" באפריקה, והנשק במחסנים יאפשר לה התערבות צבאית בהתפתחויות באזור. </div> <div> <br/> </div> <div>  צבא מצרים מקים/נערך להקמת עוצבות מילואים, שיתוספו על 13 הדיביזיות הקיימות במערך הסדיר (על־פי אתר האינטרנט [Global Firepower [GFP, צבא מצרים מדורג במקום ה-10 במדרג של העוצמה הצבאית בעולם). על פי מה שידוע לי עד עתה, אין בצבא מצרים יחידות מילואים ואנשי המילואים מיועדים רק להשלמת תקנים ולהשלמת אבדות. </div> <div> <br/> </div> <div> שאלה נוספת, לא פחות חשובה היא, מדוע חלה בשנים האחרונות האצה ניכרת בבניית תשתיות צבאיות כמעט בכל תחום. בניה זו כוללת בין השאר: מסלולי תעופה חדשים, בנית דירים מוגנים למטוסים, הקמת מאגרי דלק תת-קרקעיים, בניית מתקני אימון, מחסני תחמושת ועוד. בד בבד עם הרחבת התשתיות הצבאיות, עוסק צבא מצרים גם ברכש מסיבי של כלי מלחמה כגון מטוסים וצוללות </div> <div> <br/> </div> <div> רעיונות לפתרון כתב החידה "מה העבודה הזו לכם"? ומה כל הבהילות בהשקעות בצבא מצרים יתקבלו בברכה. </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> Thu, 22 Mar 2018 19:27:36 GMT https://www.dekelegypt.co.il/180322 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/180315 המאמר מציין כי על פי מקורות המידע הגלויים, עולה כי מצרים אינה עוסקת בפיתוח נשק אטומי ומזה עשרות שנים אין מידע על הנשק הכימי שהיה בידה עוד בשנות הששים של המאה הקודמת. בשנים האחרונות מצרים רוכשת אמצעי לחימה מתקדמים, אך משום מה אינה רוכשת טילי קרקע קרקע או רקטות, זאת למרות שבעבר הרחוק היא גילתה עניין רב ואף רכשה כמויות גדולות של טילי קרקע קרקע. המחבר מעלה תהיות האם זו תמונת המצב האמתית, או שמא מצרים מצליחה להסתיר מה היא פועלת בתחומים אלה. המחבר מציין כמה עובדות המגבירות את סימני השאלה <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2294%D7%A9+%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97+%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%90%D7%9E%D7%9C%D7%97+%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 15.03.2018 </div> <div> <br/> </div> </div> <div data-rss-type="text"> במסגרת מחקרי היסוד על התשתית הצבאית והאזרחית של מצרים ייחדנו מספר פרקים לנושא תוכניות הרכש של צבא מצרים, בכוחות היבשה ובזרועות האוויר, הים וההגנה האווירית. בפרקים אלה ניסיתי לדלות ממקורות גלויים את הידוע לגבי הרכש של מצרים. התמונה לדעתי לא תהא שלמה אם לא אמנה בפניכם גם את המידע, שחסר כדי לקבל תמונה טובה יותר. במאמר שלהלן אני מונה מספר שאלות ותהיות באשר להצטיידות של צבא מצרים, שלדעתי לא באו על פתרונן במקורות הגלויים </div> <h2> רקע </h2> <div data-rss-type="text"> עבודת המודיעין ביסודה נועדה לתת לצרכן המודיעין הבנה טובה של המציאות העכשווית. בפועל קיים תמיד פער בין המתרחש לבין התמונה, שמצטיירת אצל אוסף המודיעין. למעשה עבודת המודיעין היא מרדף לצמצום פער הזמן בין ההתרחשות בפועל לבין הזמן, שבו מידע זה מגיע ומוטמע בקרב צרכן המודיעין.   <div> <br/> <font> </font> <div> הסכם השלום, שנחתם בין ישראל למצרים בשנת 1979, לא גרם למצרים לשנות את סדר העדיפויות הלאומי. בכל השנים, שחלפו מאז, טיפחה מצרים והגדילה את צבאה. בשנים האחרונות ובמיוחד מאז שהנשיא עבד אל פתח א-סיסי תפס את השלטון במצרים, חלה האצה בלתי מוסברת בקצב ההתחמשות של מצרים, ועושה רושם, שהיא רוכשת אמל"ח מתקדם מכל הבא ליד, וללא כל התחשבות בעלויות. על רקע "ההתחמשות ללא חשבון", יש תהיה רבה, איך לא פועלת מצרים להשיג אמל"ח ייחודי, או שמא היא אכן מפתחת/ורוכשת אמל"ח ייחודי, אך מצליחה להסתיר זאת היטב מפני התקשורת העולמית. להלן כמה מהנושאים, שסביר שמדינה כמו מצרים תגלה בהם עניין, אך אין לכך רמז במקורות הגלויים המוכרים לי.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> נשק אטומי </font> </b> </div> <div> כבר באמצע המאה הקודמת החלה מצרים לגלות עניין בנושא הגרעין, וככל הנראה היא אף הייתה המדינה הראשונה, שבנתה כור אטומי לצרכי מחקר. הכור נבנה באינשץ - אזור כפרי כ-30 ק"מ צפונית מזרחית למרכז קהיר. מאז ועד הים הורחב האתר ושודרג פעמיים, וכיום מצויים בו 2 כורי מחקר: האחד בהספק 5-mwתוצרת הודו והשני בהספק של 20-MW תוצרת ארגנטינה. </div> <div> <br/> </div> <div> במשך עשרות השנים, שחלפו מאז הקמת האתר באינשץ, הועלו על-ידי הוועדה של האו"ם לפיקוח על נשק הגרעיני תהיות באשר ל"כשרות" הפעילות המתבצעת באתר. אבל מעולם לא הופנתה כלפי מצרים אצבע המאשימה אותה בבירור בניסיונות להגיע ליכולות בתחום זה.  </div> <div> <br/> </div> <div> על האתר באינשץ מופקדת שמירה כבדה. דבר זה מעלה חשש, שדבר מה מתרחש במקום. אך מובן ש-50 מגדלי השמירה וגדוד אבטחה הערוך באתר - אין בהם עדיין כדי להצביע, כי מצרים חותרת להשגת נשק גרעיני. לפיכך לא נותר לי אלא לשאול: איך זה שהמדינה הערבית המפותחת ביותר מבין ארצות ערב מבחינה טכנולוגית, אשר טורחת ללא לאות להגדיל את צבאה, כך שתוכל לזכות שוב בתואר הנכסף "מנהיגת העולם הערבי", דווקא מדינה זו - אין לה יכולות גרעיניות. לעומת זאת מדינות מפגרות יחסית כמו עיראק, סוריה ואולי אף לוב עשו ופעלו לפתח יכולות כאלה בארצן.  </div> <div> <br/> </div> <div> השאלה היא אם כך: האם יתכן, שמצרים הקימה יכולות כאלה אי שם ברחבי ארצה הגדולה, או רכשה נשק גרעיני מן המוכן, והיא מצליחה להסתיר זאת מעיני המודיעין הישראלי? את התשובה לכך כמובן אינני יודע, אך אני יודע בבירור, כי מדינות ערב הצליחו שוב ושוב להסתיר מידיעתנו מידע חיוני לביטחוננו לעיתים במשך 12 שנה!!! (פרטים בספרי "מודיעין תלוש מהקרקע"). אני מעדיף לחיות עם הספק ולא להסתמך על מומחים שפוסקים, שהדבר אינו אפשרי.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> נשק כימי </font> </b> </div> <div> כבר בראשית שנות הששים של המאה הקודמת פיתחה מצרים פגזים כימיים והשתמשה בהם במלחמת תימן. עובדת הימצאות נשק כימי בידי מצרים הדאיגה את צה"ל במלחמת ששת הימים. במהלך המלחמה אף שלח צה"ל מסוק עם קצין מחקר מאמ"ן לבדוק בסיני אתר, שנחשד עוד לפני המלחמה, כאתר לאחסון נשק כימי בסיני ("מודיעין תלוש מהקרקע – עמוד 21).  </div> <div>   </div> <div> לאחר מלחמת ששת הימים נודע לאמ"ן כי מצרים, במסגרת האיחוד עם סוריה – קע"ם, סיפקה לסוריה כמות לא ידועה של פגזים כימיים. אמ"ן זיהה בטעות מפעל סורי לייצור נשק ביולוגי כמחסני התחמושת הכימית שקיבלה סוריה ממצרים ("מודיעין תלוש מהקרקע – עמוד 72). עברו שנים ארוכות, עד שאמ"ן הכיר בטעותו.  </div> <div> <br/> </div> <div> ומה קורה במצרים מאז? קול דממה דקה. מצרים, חלוצת פיתוח הנשק הכימי בין ארצות ערב (הרחק בעקבותיה צעדו עיראק, סוריה ואף לוב וסודאן). מצרים בעלת התעשייה הכימית ותעשיית התרופות המתקדמת ביותר בארצות ערב, ירדה מתחת לרדאר הבינלאומי, העוקב אחר מדינות המפתחות אמצעי לחימה "מתועבים". בעת שארצות הברית הפציצה את המפעל הלובי לייצור נשק כימי וכפתה על אסד לפוצץ את מפעלי הנשק הכימי שבנה בסוריה – לא היה כל ציוץ מגורמי מעקב בינלאומיים על המתרחש בשטח זה במצרים. מי שרוצה יכול לטעון, שמאז חתימת הסכם השלום עם ישראל, אין עוד למצרים אויבים, ולכן אין לה כל צורך בפיתוח ובייצור "נשק מלוכלך" בשטחה. טענה זו לא עולה בקנה אחד עם מסע החימוש חסר התקדים העובר על מצרים בשנים האחרונות. רבותי לימדו אותי ש"אשרי אדם ירא תמיד". הם התכוונו כמובן, שהאדם יחשוש מהעבירות שבידו. מי שרוצה יכול להרחיב אמירה זו גם ביחס לטוהר כוונותיהם של שכניו.   </div> <div>    </div> <div> <b> <font> טילים ורקטות קרקע קרקע </font> </b> </div> <div> <b> רקע היסטורי </b> </div> <div> בשנות הששים של המאה הקודמת יצאה מצרים בפרויקט לייצור המוני של כ- 1000 טילי קרקע קרקע ארוכי טווח. לצורך זה היא גייסה באירופה מדענים גרמניים, שעסקו בפיתוח ובייצור טילי ה – V-2 עבור גרמניה במלחמת העולם השנייה. המיזם החל לקרום עור וגידים, ואף נבנתה שרשרת של מפעלי תעשיה צבאית, שתתמוך בנושא (מפעל 333 לייצור טילים במזרח קהיר, מפעל 99 למטוסים ולגופים בליסטיים בחלואן ועוד). כמו כן במדבר המערבי בג'בל חמזה נבנה מתקן לניסוי טילי קרקע-קרקע. ישראל חשה מאוימת בעת ההיא מהמיזם ופעלה בדרכים דיפלומטיות ואחרות לסיכולו. מלחמת ששת הימים חיסלה סופית את פרויקט פיתוח וייצור טילי קרקע־קרקע ארוכי טווח (התשתית הצבאית הנרחבת, שהוקמה לצורך הטילים ארוכי הטווח נוצלה לצרכים אחרים של התעשייה הצבאית המצרית).  </div> <div> <br/> </div> <div> מצרים החלה לחפש אחר טילי קרקע-קרקע מן המוכן. לאחר חיפושים רבים ומשא ומתן ארוך עם ברית המועצות הוסכם לבסוף, כי בריה"מ תספק למצרים חטיבת רקטות פרוג 7 לטווח של 70 ק"מ, הכוללת 36 רקטות, וחטיבת טילי קרקע-קרקע ארוכי טווח מדגם סקאד B לטווח של 300 ק"מ. חטיבת הפרוג הגיעה למצרים בראשית שנות השבעים ונטלה חלק במלחמת יום הכיפורים.  </div> <div> <br/> </div> <div> חטיבה טילי הסקאד אמורה הייתה להגיע עם מלאי של לפחות 1000 טילים. בשנת 1972 החלה מצרים לבנות תשתית של מחסנים מיוחדים לקליטת הטילים, וכן מחנה קבע לחטיבת הטילים בג'בל אחמר אשר בדרום קהיר. בראשית שנת 1973 הגיעה החטיבה המובטחת למצרים, וצוות מדריכים סובייטי החל לאמן את המצרים בהפעלתם. על פי מחקרי השטח המופיעים בספרי "מודיעין תלוש מהקרקע" החטיבה הסובייטית, שהגיעה למצרים, הגיעה עם כמות זעומה ביותר של טילים (10-20 טיל בלבד). כך שלמעשה, כשמצרים, במהלך מלחמת יום הכיפורים, איימה על מדינת ישראל, שאם זו תפגע בעורף המצרי, המצרים יפגעו בעומק הישראלי בטילים המצויים בידם - איום זה היה איום סרק. על פי מידע המתפרסם בשנים האחרונות על דיווחי סוכן הצמרת הישראלי "אשרף מרואן", שפעל מתוך לשכת נשיא מצרים אנואר א-סאדאת, עולה, כי עוד במהלך המלחמה דיווח הסוכן על הכמות האפסית של הטילים המצויה ברשות המצרים, אך ממשלת ישראל לא לקחה סיכון, ובגלל החשש מהטילים המצריים, נמנעה ישראל בכל מהלך מלחמת יום הכיפורים מלפגוע בעומק מצרים (למעט פגיעה בשדות תעופה). עפ"י עדות, שמסר שליט עיראק סאדאם חוסיין, הוא העביר בשנת 1973 טילי סקאד למצרים. לא ברור כמה טילים הוא העביר, ואם היה זה במהלך מלחמת יום הכיפורים או רק לאחריה.   </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2292%D7%A9+%D7%9E%D7%A9%D7%92%D7%A8+%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99+%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2+%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2+%D7%A1%D7%A7%D7%90%D7%93.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> מה קרה במצרים לאחר מלחמת יום הכיפורים? </b> </div> <div> על פי מקורות גלויים רכשה מצרים ידע (מסין?) להקמת מפעל לייצור רקטות פרוג 7. המפעל הוקם בתחום מפעל הטילים הוותיק 333 אשר במזרח קהיר. הרקטה שמיוצרת במצרים נקראת Sakr-80. רקטה זו שונה מהפרוג בכך שרכב השיגור נושא 3 רקטות לעומת רקטה בודדת ברכב השיגור של הפרוג. ידוע כי במפעל זה מנסים לפתח טיל/רקטה בשם Sakr-365 אך אין פרטים נוספים.  </div> <div> <br/> </div> <div> מאז מלחמת יום הכיפורים מקיימת מצרים מגעים לייצור ולרכישת טילים ממדינות שונות וביניהן ברית המועצות, עיראק, צפון קוריאה וסין. להלן טבלה המסכמת את הידע ממקורות גלויים באשר למצאי הרקטות וטילי הקרקע קרקע במצרים: </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2295%D7%A9+%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A4+%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%AA+%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2+%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2+%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%A4.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> על פי מקורות גלויים הרי שמאז מלחמת יום הכיפורים קיימות בסד"כ המצרי שתי חטיבות מבצעיות: האחת לרקטות פרוג 7 / סאקר 80, והשנייה לטילי קרקע-קרקע מסוגים שונים שעיקרם טילי סקאד מדגמים שונים. </div> <div> <br/> </div> <div> יצוין כי מצרים אינה חתומה על אמנת בקרת הטילים (MTCR) וגם לא חתומה על אמנת האג נגד הפצת הטילים הבליסטיים (HCOC). מצריים גם מסרבת להצטרף לאמנת אי-הפצת נשק גרעיני, NPT)) כל עוד ישראל לא תאשרר אמנה זו לפניה. </div> <div> <br/> </div> <div> מניתוח צילומי לוויין, עולה: </div> <div> <br/> </div> <div> א. כי מתקן ניסויי הטילים בג'בל חמזה, אשר נבנה בראשית שנות הששים של המאה הקודמת, עבר מספר תהליכי הרחבה, העיקרי בוצע בין השנים 2007-2010 עת נבנתה עמדה נוספת (על השתיים הקיימות זה מכבר) לבדיקת מנועי טילים. לאחר שנת 2014 נוספו באתר גם 2 האנגרים גדולים בגובה של כ-12 מטר – ראה צילום של האתר להלן. </div> <div> <br/> </div> <div> ב. כיום יש במצרים מבני אחסון מוגנים לטילי קרקע-קרקע בקיבולת של לפחות 2,000 טילים (כאמור לעיל מחסנים בקיבולת של לפחות 1,000 טילים נבנו עוד לפני מלחמת יום הכיפורים)  </div> <div> <br/> </div> <div> ג. מאז שנת 2004 נכרות באזור תעלת סואץ, בג'בל עתקה ובג'בל ג'ניפה, כ-40 מנהרות אחסון. כל אחת בקוטר של 7 מטר ובאורך לא ידוע. מנהרות אלו מתווספות ל־18 מנהרות שנכרו קודם לכן. יעדון של המנהרות אינו ידוע, אך סביר להניח כי הן משמשות לאחסון טילים. תופעה דומה של כריית מנהרות לאחסון אינה מוכרת באזורים אחרים של מצרים, וסביר להניח שאמצעי הלחימה המאוחסנים בהם מיועדים לשימוש נגד ישראל. </div> <div> <br/> </div> <div> מסיכום המידע הגלוי עולה כי בידי מצרים יש רק כמה מאות טילי קרקע קרקע וכי הסד"כ המבצעי של 2 חטיבות לא השתנה ב-45 השנים שחלפו מאז מלחמת יום הכיפורים. נתונים אלה עומדים בסתירה מוחלטת לתשתית שהוקמה במצרים לקליטת אלפי טילים. להערכתי לא סביר, כי מצרים בעלת הסד"כ הצבאי העומד במקום ה-10 מבין צבאות העולם, מצוידת בכמות טילים קטנה מזו של מדינות ערב אחרות כגון עיראק, סוריה או אפילו לוב, שכבר לפני עשרות שנים היו ברשותן טילים רבים יותר. התהייה הגדולה היא באשר לרקטות הפרוג 7 / סאקר 80 המיוצרים המצרים, ועל אף זאת המקורות הגלויים לא מונים גידול בסד"כ בתחום זה.  </div> <div> <br/> </div> <div> בשנים האחרונות ובמיוחד במהלך שנת 2017 קיימה מצרים מפגני ענק ובהם הציגה לראווה את הנשק שברשותה. המפליא הוא, שבכל המפגנים האלה רקטות הפרוג 7 ה"עתיקים" והסקאד המיושן לא פחות – אינם מוצגים לראווה. על מנת להסיר כל ספק מלב הקוראים אמל"ח זה מצוי בסד"כ המצרי. השאלה שנותרות פתוחות הן: </div> <div> <br/> </div> <div> • מדוע מסתירים זאת מעיני הציבור המצרי? </div> <div> • כמה טילים יש בסד"כ המצרי?  </div> <div> • האם הטילים הישנים שודרגו? </div> <div> • האם הצטיידה / עומדת להצטייד מצרים ברקטות ובטילים, שאינם מופעים ברשימה שלעיל? </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2293%D7%A9+++282+%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%9F+%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99+%D7%98%D7%A7%D7%A7+%D7%92%D7%94%D7%9C+%D7%97%D7%9E%D7%96%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> האזנה ולוחמה אלקטרונית </font> </b> </div> <div> צה"ל כידוע הוא צבא הנשען רבות על מערכות טכנולוגיות משוכללות. הא-ב של חשיבה צבאית הוא, שאויבי מדינת ישראל ינסו לשבש מערכות אלו ע"י הפעלת לוחמה אלקטרונית, שכיום היא שינתה שם ומכונה לוחמת סייבר. במלחמת יום הכיפורים הצליחו מערכות הל"א שבידי המצרים לשבש את התקשורת של צה"ל. איני יודע אילו אמצעים מפתחים/רוכשים המצרים כיום. אני יודע, שצה"ל מודע לאיום, וכמובן מנסה לפתח אמצעים, שינטרלו את האיומים. אני מתפלל שצה"ל יצליח.  </div> <div> <br/> </div> </div> Thu, 15 Mar 2018 11:30:49 GMT https://www.dekelegypt.co.il/180315 צבא מצרים thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/170517 מאמר המנתח את התפתחות בניית "בנק המטרות" לתקיפת היעדים האסטרטגיים בצה"ל. עיקרו של המאמר דן בתוצאות הלא מוצלחות של תקיפת היעדים האסטרטגיים בסוריה במהלך מלחמת יום הכיפורים. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA+%D7%9C%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 17.05.2017 </div> </div> <h2> מבוא </h2> <div data-rss-type="text"> הצבא מורכב בחילות, וכל חיל מנהל שלוש "מלחמות": הדו-קרב נגד החיל המקביל של האויב, פעולה לטובת חילות אחרים והפעולה לטובת המערכה כולה. ברור מאליו שכל שלוש ה"מלחמות" משולבות ומשפיעות זו על זו. עם זאת, יש טעם לחלוקה, במיוחד אם מנתחים, מה ואיך "תרמו" למלחמה חילות היבשה האוויר והים. <div> <br/> <font> </font> <div> מאמר זה מדבר על הלחימה נגד מטרות העורף, שהיא המרכיב המערכתי המובהק של המלחמה. במלחמת יום הכיפורים העורף המצרי לא הותקף, אך בסוריה חיל הים וחיל האוויר תקפו את מטרות העורף. סגן אלוף (בדימוס) אלי דקל, אשר פיקד בזמנו על ענף מחקר השטח והיעדים באמ"ן (ענף 1, בשמו ההיסטורי) שופך אור על הפן הנוסף של הלחימה הזאת – הכנת "בנק מטרות" לפני המלחמות ושימוש בו במהלכה.  </div> <div> <br/> </div> <div> יש קשר ברור בין מאמר זה לבין מאמרו של אל"ם יעקב אגסי, שהוצג בספר "ניצחון בסבירות נמוכה". שני מאמרים מציגים אספקטים שונים של אותה הלחימה. אל"מ יעקוב אגסי מתאר אותה ממבט של הטייס והטייסת וסא"ל אלי דקל – ממבט של קצין מטה, אשר היה מעורב בקביעת המטרות האסטרטגיות שיתקפו אותם טייסים. ללא מקצוענות וגבורה של הטייסים לא תהיה משמעות לבחירת המטרות, ומאידך גיסא בלעדי עבודה מדויקת של "לוחמי הקריה" יהיה לשווא מאמץ הטייסים.   </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <h2> הקדמה </h2> <div data-rss-type="text"> מלחמת יום הכיפורים שרטה את נשמת העם היושב בציון, ופצעיה טרם הגלידו. עד עתה נכתבו על אודות מלחמה כאובה זו למעלה מ־500 ספרים וסביר להניח שהקולמוסים לא יִיבשו וספרים נוספים יצאו לאור בעתיד. לפני חודשים מספר יצא לאור הספר "ניצחון בסבירות נמוכה – אמיתות על מלחמת יום הכיפורים". הספר נערך בידי ד"ר מיכאל ברונשטיין ובכתיבתו השתתפו 18 כותבים, הן משורות האקדמיה, והן לוחמים ומפקדים בצה"ל. למען הגילוי הנאות – גם אני נמנה על הכותבים. <div> <br/> <div> המחברים מנסים לבחון מחדש "אמיתות" שונות שהתקבעו בציבוריות הישראלית. בסדרת מאמרים שיפורסמו באתר זה, אדלה מהספר כמה פרשיות וסוגיות במלחמה במטרה לעורר את הדיון הציבורי, ולעודד את הציבור שלא יסתפק בדוגמיות ויקרא את הספר כולו. בגיליון 52 בביטאון "שריון" היוצא לאור על ידי עמותת יד לשריון, נכתבה ביקורת על הספר ובין היתר נכתב בה: …" זהו ספר "למיטיבי לכת" בהיסטוריה של מלחמת יום הכיפורים, ואלה מבין הקוראים שיש להם תמונה כוללת כלשהי על המלחמה יצאו נשכרים מספר זה". הספר ניתן לרכישה בחנויות הספרים וכן ניתן להשיגו אצל החתום מטה. </div> <div> <br/> </div> <div> בספר "ניצחון בסבירות נמוכה" הוקדשו לנושא תפקודו המאכזב של חיל האוויר הישראלי במלחמת יום הכיפורים שני מאמרים. הראשון מאת אל"מ (בדימוס) יעקב אגסי, נותן מבט כללי על פעילות חיל האוויר, ומדגיש את העובדה העיקרית "חיל האוויר לא סיפק את הסחורה". השני מאת סא"ל (בדימוס) אלי דקל מנתח את הפן של תקיפת מטרות אסטרטגיות במלחמה. פן זה כמעט שלא נדון בקרב חוקרי מלחמת יום הכיפורים. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> רקע היסטורי </font> </b> </div> <div> עד למלחמת ההתשה העיסוק במטרות אסטרטגיות התמקד רק בענף השטח והיעדים בחטיבת המחקר באמ"ן (ענף 1). הענף הופקד על מחקר השטח ואפשריות התנועה בו ועל מחקר מטרות בנויות, ובהתאם לכך הוא עסק ביעדים נייחים, כגון מפקדות, מפעלי תעשייה צבאית ותחנות כוח. כמובן, נבחרו יעדים בעלי חשיבות אסטרטגית, ומטבע הדברים היה ניתן לתכנן את התקפתם מבעוד מועד. ראשי המדורים בענף אספו מידע על יעדים, שנראו להם חשובים, כל אחד בתחום עיסוקו. לא הייתה יד מכוונת או התעניינות כלשהי מצד ראשות מחלקת המחקר באמ"ן, או מחלקת מבצעים באג"ם, שמופקדת על בניית תכניות המלחמה של צה"ל. גם גורמי האש כגון חיל האוויר, חיל הים, או יחידות עלית, הפושטים בעורף, לא גילו התעניינות, למרות שביצוע המתקפה מן הסתם היה מוטל עליהם. עקב חוסר העניין הכללי בנושא גם ראש ענף 1 לא הקדיש מזמנו לחשיבה מעמיקה, לא נקבעו עדיפויות היעדים, ולא דאגו להשלמת פערי איסוף. בימים שלפני מלחמת ששת הימים לא היה קיים המושג רשימת מטרות, ואם התעורר צורך במידע על יעד מסוים, פנו לראש המדור, והוא שלף מזיכרונו את המידע על היעד. </div> <div> <br/> </div> <div>    למיטב זיכרוני, עד לסוף שנות החמישים, הדרך לציון מטרה לתקיפה על-ידי חיל האוויר הייתה באמצעות "לוּץ-תצ"א". התצ"אות הנפוצים בעת ההיא היו בגודל 9 על 18 אינטש. "לוּץ-תצ"א" הוא גיליון צלולואיד בגודל מתאים, שמשורטטת עליו רשת קואורדינטות. ציר אחד מסומן באותיות והאחר במספרים, כמו לוח שחמט. אם שמים את גיליון הצלולואיד על תצ"א, תאי השטח מקבלים שם, שקל לעבוד אתו. את העָזָר המציא ראש ענף היעדים במחלקת מחקר, הנס לודביג שטרים, המכונה לוּץ, ומכאן שמו. לוּץ-תצ"אות הופצו לטייסות ולמטכ"ל, אם הייתה בקשה לפגוע במטרה כלשהי, נמסר לטייסת העתק של צילום האוויר בו מופיע היעד ובאמצעות הלוץ-תצ"א איתרו במדויק את היעד על צילום האוויר.  </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2478%D7%A9++%D7%9C%D7%95%D7%A5+%D7%AA%D7%A6%D7%90.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div>    בראשית שנות השישים הוחלפה השיטה בעזר חדש – "דף מטרה". הבסיס שוב היה תצ"א, כשעליו מסומנים בחצים ממוספרים המטרות לתקיפה. גורמי המודיעין שונים עסקו בהכנת דפי מטרה, כל אחד בתחום פעולתו: הפיקודים המרחביים סימנו את יעדי אויב שממולם, המטכ"ל – את מטרות האסטרטגיות ועוד. נוצרו דפי מטרה ליעדים, הפזורים בארצות ערב, החל מעמדות לתותחים, הבלתי-מאוישים כעת, דרך מוצבי פיקוד ושליטה, וכלה בעמדות טק"א ושדות-תעופה. דפי המטרה לאחר הכנתם שוכפלו והופצו לכל טייסות התקיפה בצה"ל. אם נסכם: לוּץ-תצ"אות היו פרימיטיביים יותר, אך אפשרו, תיאורטית, לכסות כל מטרה במרחב, בתנאי שבטייסת מצוי העתק מגיחת הצילום בו מופיע היעד[1]. שיטת דפי המטרה סיפקה לטייסות מטרות לתקיפה מידית אך כמות המטרות הייתה מאוד מוגבלת.  </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2474%D7%A9++297++%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9E%D7%AA+%D7%93%D7%A3+%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%94+%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> גם מחלקות המודיעין של חיל האוויר וחיל הים הכינו דפי מטרות בתחום מומחיותם. לגבי חיל האוויר נוצר מצב חדש: "אין דף מטרה – אין תקיפה". כיוון שלרוב המטרות במזרח התיכון לא היה דף מטרה מוכן, לא היה ניתן לתקוף אותן במלחמה. וזאת לדעת: הכנת דף מטרה בעת שגרה עשויה להימשך כמה ימים. בעת חירום ניתן לקצרה לכמה שעות – אבל כמות המטרות ה"מטופלות" יהיה זעום. זאת בגלל האילוצים הטכניים של מעבדת הצילום ומיעוט אנשי מודיעין המיומנים במלאכה זו. </div> <div> <br/> </div> <div>    נוסיף את הנתק המוחלט בין חיל האוויר כצרכן של דפי המטרה, לבין היצרנים של דפים אלה בפיקודים המרחביים ובענף היעדים באמ"ן – והתוצאה תהיה מובנת מאליה: ערב מלחמת ששת הימים כמות דפי המטרה, שהיו "על המדף", היה קרוב לאפס. אבל אני מסייג: אין לי מושג מה הכין חיל האוויר לצורך תקיפת שדות-התעופה במלחמת ששת הימים, כי את המטרות הללו הכין בעצמו ולעצמו. במתווה המיוחד של מלחמת ששת הימים תקיפת שדות-התעופה היה מהלך טקטי (לכל היותר – מערכתי), אבל הוא הכריע במלחמה. ההמשך היה קצר, ובמהלך המלחמה אפילו לא נשקלה האפשרות, שחיל האוויר יפגע גם בתשתית הצבאית של מדינות ערב על מנת להקשות על שיקום צבאותיהם בעתיד. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> ראשית בנייתו של בנק מטרות איכות במלחמת ההתשה </font> </b> </div> <div> מלחמת ההתשה פרצה זמן קצר לאחר תום מלחמת ששת הימים; צבאות ערב ובראשם צבא מצרים, תקפו שוב ושוב את כוחותינו, וצה"ל נדרש להשיב אש. בתחילה תגובות צה"ל היו מדודות, והתמקדו בניסיונות להשתקת מקורות האש של האויב. לצבאות ערב הייתה עדיפות מוחלטת בארטילריה, וחילופי האש על המטרות הצבאיות באזור התעלה היו חסרי תכלית. צה"ל החל לתקוף יעדים אסטרטגים על מנת ליצור לחץ כלכלי ומדיני. ממערב לתעלה היו מטרות חשובות בטווח הארטילריה, והיא הייתה הראשונה לתקוף. אש תותחי צה"ל פגעה ביעדים לאורך תעלת סואץ ובראשם בבתי-הזיקוק בעיר סואץ. המתקנים האסטרטגיים נהרסו, וכמיליון מצרים נטשו את אזור התעלה. האש המצרית לא פסקה, וצה"ל החל לחפש יעדים בעומק מצרים. בתחילה ביצעו פשיטות מוסקות, כגון הפשיטה לנג'ע חמאדי שבעמק הנילוס, אך עד מהרה הפעיל צה"ל את כל האמצעים שבידו. וזה כלל, כמובן, תקיפות של חיל האוויר ומבצעים משולבים עם יחידות של חיל הים. </div> <div>    הרעב הגובר של צה"ל למטרות, וההכרה, כי הפעם אין "זבנג וגמרנו", גרמו לכך שההתעסקות בנושא המטרות בכלל והיעדים האסטרטגיים בפרט נעשתה "מבוקשת". צמרת אמ"ן נדרשה לפתע להציג נתוני מודיעין על מאות יעדים ואג"ם נדרש לבחור מדי יום את המטרות שיתקפו; הדרג המדיני השקיע שעות רבות בלימוד החלופות השונות ובאישור התקיפות.  </div> <div> <br/> </div> <div>    הנושא הטיל עומס כבד על צמרת אמ"ן/מחקר שנדרשה לפתע להקדיש זמן רב לדיונים על נושאים הרחוקים מלבה, אם לדוגמא עלה הרעיון לשבש את מערכת חשמל במצרים, היו דרכים שונות לביצוע השיבוש - מישהו היה צריך להקדיש זמן ללמוד את התחום הסבוך הזה. באמ"ן בשלה ההכרה כי סדרי עבודת המטה צריכים להשתנות. </div> <div> <br/> </div> <div> הפתרון שנמצא היה לכאורה ארגוני: למנות קצין נוסף בדרגת סא"ל כסגָן לרמ"ח מחקר ולהגיע בכך לתקן של שני סְגָנים. תפקידו של סגן זה הוגדר כעוזר רמ"ח מחקר למבצעים, ומשימתו הייתה לבצע את עבודת המטה לבחירת היעדים השונים ולייצג את אמ"ן בדיונים על התכניות מול הגופים המבצעים את התקיפה: חיל אויר, חיל הים, יחידות מיוחדות וכו'. עצם הרעיון שקיימת פונקציה מיוחדת לנושא המטרות גרם לכך, שראשי מחלקת מחקר לדורותיהם (גם לאחר שנים רבות אחר מלחמת ההתשה) הפסיקו לגלות עניין בנושא המטרות. </div> <div> <br/> </div> <div>    זאת, לפחות, דעתי, שבמקרה זה, היא גם דעת הקצין שבמלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים היה הגורם המקצועי, שעסק ב"ייצור" בפועל של מטרות ובהכנת רשימת היעדים, המומלצים לתקיפה בזירה המצרית. מעולם לא זכיתי להשתתף בדיון בראשות רמ"ח מחקר בנושא מטרות. את עמדתה של ראשי מחלקת מחקר אפשר להגדיר כחוסר התעניינות, והיא הקרינה על כל ראשי הענפים של מחלקת מחקר. סגן רמ"ח מחקר קיִים דיונים על לקביעת רשימת היעדים המומלצים לתקיפה, אבל ראשי הענפים לא באו, ואף לא שלחו את עוזריהם הבכירים. בדרך כלל, נשלחו נציגים זוטרים, שלא יכלו לתרום תרומה ממשית לדיון. למשל, כשרוצים לפגוע בכלכלה המצרית – אז יש לבחור מטרה שפגיעה בה תשפיע על החלטות הדרג המדיני הבכיר. לכך נחוץ ידע ממשי ואינטואיציה, שנצברת עם הניסיון (בנוסף לכישורים המיוחדים). אני מטיל ספק אם סגן צעיר, בוגר תואר ראשון בכלכלה, שלא מזמן הגיע לענף הכלכלי, יכול לתרום תרומה של ממש לדיון כזה. </div> <div> <br/> </div> <div>    כאמור מונה קצין בכיר, שכל עיסוקו הוא מבצעים מיוחדים ומטרות אסטרטגיות. בתחילה זה היה סא"ל, ובראשית 1972 שונה התקן לאל"ם. עתה כשיש "אבא" לנושא, היו לכך תוצאות חיוביות. כוח-האדם הסדיר בענף היעדים שולש תוך פרק זמן קצר, ואנשי מילואים מהאקדמיה נקראו לתקופות מילואים ממושכות. השינוי תרם רבות. חלה מהפכה בתפיסה, ואט-אט חלחלה ההכרה, כי יש למסד ולרכז קובץ מטרות, שייתן מענה לצרכים שונים של צה"ל במתארי לחימה שונים. לדוגמה את הפושטים על היעד מעניין אם יש סביבו גדר תיל וכמה שומרים מופקדים עליו, אך כל זה בלתי רלוונטי לטייסים התוקפים ואותם מעניינים פרמטרים אחרים. היה צורך בעזר מודיעני חדש שירכז את מירב המידע על המטרה – "מכל הכיוונים". שמו הרשמי של העזר המודיעיני היה "דף מחקר יעד" או דמ"ח. הכינוי שלו בחיל האוויר היה "בנקומט". השם היה מוצלח ואומץ על ידי המערכת כולה. </div> <div> <br/> </div> <div>    הדרך מ"דף המטרה" ל"דף מחקר המטרה" התחילה מהרשימה המסודרת של המצאי של מטרות בזירות הלחימה השונות, שממנה "נשלפו" הצעות לתקיפה, ומכאן כנראה בא השם "בנק". אבל בהדרגה, בסדרה ארוכה של דיונים בראשות עוזר רמ"ח מחקר למבצעים, החלה רשימה זו להשתכלל, ונעשה ניסיון לפתח תורת לחימה לנושא היעדים ולתעדפם בהתאם למתארי לחימה שונים. כך, למשל, הגיעו לתובנה, כי בנין מטה כללי, שממנו מנוהל צבא בשגרה, הוא יעד בעדיפות עליונה לתרחיש, שבו יוזמת היציאה למלחמה תהיה בידינו, והאויב יופתע. לעומת זאת, אם האויב יפתח במלחמה או שהיא תתמשך, חשיבות יעד כזה פוחתת, שכן סביר להניח, כי צמרת הפיקוד של צבא האויב תעבור למוצב פיקוד ממוגן. בבניין המטכ"ל יִּווָתרו קצינים זוטרים, והפגיעה בהם לא תצדיק את המאמץ. על התוכן של כבר דיברנו. </div> <div> <br/> </div> <div>    הכנת "בנק מטרות" שייכת לתחום של עבודת מטה יסודית, ומטבעה נעשית בסבבים. דבר ראשון, אנו באמ"ן מצביעים על יעדים שונים בהתאם לחשיבותם. בשלב הזה מתעלמים בכוונה תחילה מיכולת צה"ל לפגוע ביעד. עתה אמורים להצטרף לעבודה אג"ם/מבצעים וגורמי האש. תפקידם לבדוק את היתכנות הפגיעה ואת רמת הסיכון ביחס ליעדים המומלצים. ההערכה יכולה להיות, למשל, שלא נוכל לגרום לנזק משמעותי ליעד המוצע, אם משום שאין בידינו אמל"ח מתאים, ואם משום שהיעד מוגן ברמה גבוהה מדי. אזי יתבקש אמ"ן להציע יעדים חלופיים[2]. ברור שהניסיון "חוסך סבבים", אך אינו מבטלם ואינו מחליפם. למיטב ידיעתי, עד אחרי מלחמת יום הכיפורים לא ביצע אג"ם/מבצעים את חלקו בעבודת מטה זו.  </div> <div> <br/> </div> <div>    מטבע הדברים מרבית היעדים האסטרטגיים של ארצות ערב מצויים עמוק בשטחיהן, וגורם האש, שמסוגל לפגוע בהם, הוא חיל האוויר (היום גם טילים קרקע-קרקע). בחלק מהיעדים ה"טובים" ניתן לפגוע באמצעות חיל הים, בארטילריה ו/או בפשיטות של יחידות מיוחדות. חלוקת העבודה בין גורמי האש מוטלת לפתחו של אג"ם/מבצעים. מובן, שפשיטה תחייב מודיעין מורכב יותר, אבל אמ"ן התמודד בהצלחה עם אספקת מודיעין גם למבצעים משולבים. אולם, היה ברור לכול, כי בעת פקודה חיל האוויר יבצע את מרבית התקיפות. בפועל, לא נטל חיל האוויר כל חלק בדיונים הרבים, שהתקיימו באמ"ן לגיבוש בנק המטרות[3]. גם לאחר שרשימת המטרות גובשה והופצה בצה"ל, לא טרח חיל האוויר (לפני מלחמת יום הכיפורים) לבקש הסבר על המטרות, ולא דאג שגורמי אמ"ן/חמ"ן יכינו דפי מטרה לתקיפתם[4]. להרבה ממטרות איכות לא היה דף מטרה עדכני, ולחלק מהיעדים, ביניהם חשובים, כלל לא היה דף מטרה. היו לכך כמה סיבות וחוסר העניין, שגילה חיל האוויר בנושא, היה ביניהן[5]. </div> <div> <br/> </div> <div>    מלחמת ההתשה המריצה את פיתוח "בנק המטרות" וגיבוש שיטות העבודה של הגורמים העוסקים במלאכה. נדרש טיפול מושכל במטרות לתקיפה וחלוקת עדיפויות (תעדוף) בהתאם למתארי לחימה שונים. אולם, למצב של "מלחמה ברקע" היו גם מגרעות ברורות. לחץ הזמן, שבו הייתה נתונה כל המערכת, גרם לכך, שכמעט ולא היה תיאום בין חוקרי המטרות לבין גורמי האש. יתירה מכך, גם תיאום בין היצרנים השונים של המטרות כמעט שלא היה. חלק ניכר מהתקיפות במלחמת באו מיוזמת הפיקודים המרחביים, בלי הידברות ביניהם לביו המטכ"ל. גם במטכ"ל פנימה כמעט שלא הייתה הידברות בין יצרני מטרות. למשל, מדור מסוים בענף היעדים חקר את מערכת החשמל ומצא את נקודות התורפה המיטביות; מדור אחר בענף היה מוטרד בבעיה דומה, אך תובנות המדור הראשון לא הגיעו אליו.   </div> <div> <br/> </div> <div>    כאמור אנו באמ"ן פיתחנו במהלך מלחמת ההתשה את "דף מחקר יעד"[6], והוא התברר כעזר מאוד מועיל. לפני מלחמת יום הכיפורים הצעתי למודיעין חיל האוויר להפיץ מוצר זה בטייסות על מנת שבעת שגרה הטייסים ילמדו ויחפשו דרכים להשמדתם של יעדים שונים. נעניתי בתשובה בנוסח "לא תודה אין צורך"[7]. </div> <div> <br/> </div> <div>    אפשר לומר שמלחמת ההתשה הייתה "מלחמתו של חיל האוויר נגד מטרות העורף", ודאי בשלב הכרעתה. בשתי שיטות פעולה שונות, הכריע חיל האוויר בשתי מלחמות ברצף, והיו לכך הרבה השלכות. אם נתייחס לפרמטרים האובייקטיביים, אפשר להטיל ספק בדיוק הפגיעות. לא קיבלנו דיווח, וכנראה לא נעשו טיסות צילום מיוחדות לחקור את תוצאות התקיפות[8]. אחרי מלחמת יוה"כ בדקתי אישית את היעדים, שהותקפו בתקופת ההתשה, ומצאתי שהנזק בהם היה מועט[9]. ידוע, שהיו החטאות גדולות (אפילו גדולות מאוד!)[10] ולפעמים נפגעו מטרות אזרחיות רגישות; ולכך הייתה השפעה מדינית שלילית מאוד. עם כל זה, אין ספק, נוצר לחץ עצום על מצרים, שהביא לשינויים דראסטיים במצב הכללי במצרים.  </div> <div> <br/> </div> <div>    ראשית דבר, צבא מצרים נכנס לכוננות ספיגה. לכל אמצעי הלחימה, בכל רחבי מצרים, נחפרו דיפונים להגנתם. נעשה מאמץ עליון לחפירת שוחות אישיות ובונקרים להגנת החיילים בעוצבות השדה. פוזרו קורסים וחלקם אף הועבר לארצות אחרות. ולבסוף אגפי המטה הכללי המצרי שפעלו מתוך מבנה מרכזי בן 10קומות פוזרו ברחבי קהיר.  </div> <div> <br/> </div> <div>    שנית, המצרים הזמינו את הרוסים לשפר את ההגנה האווירית של ארצם. הרוסים נענו ברצון, ושלחו למצרים מערכות נ"מ, טילים, מטוסים, צוותי הדרכה וצוותי קרב. כל זה בא בהפתעה ובניגוד לדעת גורמי ההערכה בישראל ובארה"ב. אחרי תקופה מסוימת, שבה הקשו המטוסים הרוסיים על מטוסינו, ערך חיל האוויר לטייסים הרוסיים "מלכודת אווירית" מסובכת, מושכלת ומוצלחת. ארבעה ממטוסיהם הופלו במחיר פגיעה במטוס ישראלי אחד. זה היה ניצחון ברור, אבל בו בזמן טילים קרקע-אוויר החלו להפיל את הפאנטומים של חיל האוויר, ולכך לא הייתה בינתיים תשובה. על הרקע הזה נכנסה ארה"ב למשחק, ונקבעה הפסקת-אש, שהמצרים הפרו מיד בהזזת טילים אל קרבת התעלה. ארה"ב, בהיותה "מתווך" ההסכם, לא התנגדה, וישראל לא חידשה את הלחימה. יש לציין שגם לפני-כן השפיעו גורמים מדיניים על הלחימה – בין היתר, הפסיקו לתקוף באזור קהיר.[11] </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> הכניסה למלחמת יום הכיפורים  </font> </b> </div> <div> צבאית, מלחמת ההתשה הייתה מאוד מיוחדת. צה"ל הפעיל בה את יתרונותיו, ומנע מהצבא המצרי להביא לידי ביטוי את יתרונותיו (והיו כאלה!), למעט כוח הסיבולת של הדרג המדיני. במצרים הבינו זאת היטב, שאפו להפוך את היוצרות ולכפות על ישראל מלחמה שונה בתכלית. לא כן בצה"ל, שם שאפו לחזור על "דפוסי ההצלחה" המוכרים. עקרונית, זו הייתה טעות קשה, אך בהקשר לנושאנו יש להדגיש, כי גם במלחמה מסוג "חדש" היה מקום לתקוף יעדי עורף.  </div> <div> <br/> </div> <div> את פסק הזמן שבין מלחמת ההתשה למלחמת יום הכיפורים צריכים היו לנצל להעמקת הידע ולשכלול שיטות חקר המטרות ותו"ל השמדתן. זה לא בוצע, וכמו תמיד היו לכך סיבות שונות. במרכזן התחלופה הגבוהה של קצונה, שנדדה מתפקיד לתפקיד מבלי להנחיל לדור החדש את הידע שנצבר, שרובו ככולו היה "תורה בעל פה". בבחינת בכי על חלב שנשפך, אני מצר על כך שבתקופת הרגיעה בין המלחמות לא נוצר ערוץ מידע לחיל האוויר. כי זאת לדעת: במלחמת ההתשה (וגם במלחמות שלאחריה – עד מלחמת של"ג ועד בכלל) נמנע חיל האוויר מלדווח בצורה מסודרת ל"יצרני המטרות" מה הוא תקף, באיזה חימוש, באיזו שיטת תקיפה, ומה דיווחו הטייסים שביצעו את התקיפה, באשר לתוצאותיה. גם הבקשות לקבל את סרטי הירי נדחו בדרך כלל. עקב הערפל התמידי של מה נתקף ומה מידת הצלחת התקיפה, התקשה אמ"ן לבחור יעדים, וחוסר הידיעה מנע ממנו להציע תקיפה חוזרת של יעדים.  </div> <div> <br/> </div> <div> מתעורר החשד, כי חיל האוויר התכוון לנהל "מלחמה עצמאית" ואולי אף להכריע בה את האויב, כפי שקרה במלחמת ששת הימים. חלק ממטרותיו באו מהגורמים ה"ירוקים", החיצוניים לחיל האוויר – וחלק מהחיל עצמו. חיל האוויר בבירור לא גילה עניין במטרות "הירוקים", ומעולם לא טרח לעדכן את גורמי אמ"ן במטרות "שלו" ובהן שדות תעופה, מוצבי מכ"ם וטילים. במלחמה האמתית" בשונה למלחמת ההתשה, הצורך בגישה מערכתית היה אולטימטיבי. הבחירה בין תקיפת שדות תעופה לבין מערכת הקשר של האויב – בתור דוגמה – הייתה באחריות אג"ם ולא של חיל האוויר. במידת הצורך אג"ם היה חייב לכפות את דעתו על חיל האוויר. בפועל, ה"תיאום" לא עבד להוציא היענות ל"קריאות חירום", שלא תמיד היו שקולות ומבוססות טקטית ומערכתית. </div> <div> <br/> </div> <div> עם כל הלחץ והקצב הגבוה של מלחמת ההתשה, צה"ל היה בה הצד היוזם. הוא קבע את מועד התקיפות ואת מקומן. הסדר ה"אידיאלי" הזה לא היה יכול להתקיים במלחמה הקשה, שיזם האויב. חיל האוויר (המטכ"ל אחריו) קיוו שלא יהיה כמצב הזה, ולכך כוונה ה"תכנית" למכה מקדימה על מערכות הטילים נ"מ. אמנם, חיל האוויר היה מודע לאפשרות הקשה שיצטרך לפעול לטובת כוחות הקרקע מבלי שהמערכים נ"מ יחוסלו לפני כן (שיטת הפעולה נקראה "שריטה"). אכן, כך פעל חיל האוויר בדרום רמת הגולן ב-7 באוקטובר בבוקר, ואיבד שם חמישה ממטוסיו. אבל מעבר למוכנות ל"שריטה", לא למד חיל האוויר את תסריטי המלחמה ואת השלכותיהם. הביטוי הקשה לכך בא במערכה האווירית נגד הגשרים.  </div> <div> <br/> </div> <div> מובן מאליו, שהמלחמה הגדולה, שיזמו המצרים, התבססה על העברת כוחות למזרח לתעלה, ולשם כך יוקמו גשרים. לכן, מן הראוי היה שתקיפתם תידון לפני המלחמה. אכן, מחלקת המחקר באמ"ן הקדישה זמן רב לצליחה המצרית, התקיימו דיונים ואף יצאו סקירות המפרטות את הכשרות הקרקע לצליחה ואת אמצעי הגישור לכשעצמם. ענף הקרקע והענף הטכני היו מעורבים, כנדרש. אבל יש לציין את הדרך המאוד "מיוחדת" להפצת המידע: חלקים נרחבים מהסיכומים פורסמו בביטאון "מערכות"[12] על מנת שמפקדי צה"ל, הנוגעים לנושא יוכלו ללומדו, גם כשלא נכללו ברשימת התפוצה הרגילה. </div> <div> <br/> </div> <div> לדעתי, חסר תרגום הידע שהצטבר לתכנית מבצעית, שתיקח בחשבון את האפשריות לפגוע במערכת הצליחה ולשבשה. עוד בשנת 1968, גילה ענף הקרקע, כי המצרים פועלים במרץ ובשיטתיות לבנות תשתית, שתאפשר צליחה. מאז עקב הענף אחרי התפתחויות ופרסמן בלקטים ובסקירות. לא ניתן לגבש תכנית פעולה נגד הצליחה מבלי לשתף את ענף השטח. הייתי קצין זוטר, ולא זומנתי לדיונים ברמת צמרת אמ"ן או אג"ם/מבצעים, אבל הייתי שותף פעיל בדיונים, שקיִים עוזר רמ"ח מחקר למבצעים על בנק המטרות, והוצאתי אותו לאור. אני יכול להעיד, כי נושא הגישור מעולם לא עלה על שולחן הדיונים וכמובן הנושא לא הוזכר כלל במסמכים. יכולות להיות לכך, לפחות, שתי סיבות: </div> <div> <br/> </div> <div> א. בנק המטרות כלל אך ורק מטרות נייחות ואילו הגישור הנו מטרה ניידת. גם מטרה ניידת אחרת, כגון גדודי קשר מטכ"ליים או יחידות האזנה מטכ"ליות, לא נכלל בקבצי בנק המטרות.  </div> <div> ב. אני משער, כי המחשבה הייתה, שמטרות כאלו יטופלו על ידי פיקוד הדרום עם גורמי האש הכפופים לו, כגון ארטילריה, ואנו, במטכ"ל, נעסוק במטרות האסטרטגיות שמחוץ לזירת הפעולה של הפיקוד.  </div> <div> <br/> </div> <div> זאת להבין: לגבי הגשרים יש "חלון זמן" מאוד מוגדר וצר לפגיעה בהם: בין 18 ל-24 השעות הראשונות למלחמה. תוך פרק הזמן הזה יעברו למזרח התעלה כוחות היבשה העיקריים, דיוויזיות החי"ר והשריון; לאחר מכן ישמשו הגשרים למעבר אספקה והפגיעה בהם לא תהיה קריטית. התובנה הייתה צריכה להיות "ציר", שסביבו נבנית מערכת הבלימה, אך הדבר לא הובן. הצורך לשבש את הצליחה על ידי פגיעה בגשרים "התגלה" רק ב-7 באוקטובר. הארטילריה, שעמדה לרשות הפיקוד, הייתה בכמות מזערית, והמלאכה נפלה על כתפי חיל האוויר, ששוב נקרא להושיע, כעין "מטה קסמים".  </div> <div> <br/> </div> <div> גשרים, או בהרחבה המתבקשת: אמצעי הגישור, הם מטרות מאוד מיוחדות למטוסים. נתחיל מכך שאלו מטרות "חצי נייחות", שאינן "מתרוצצות" כמו טנקים, אך אי-אפשר לקבוע את מקומם המדויק מבעוד מועד. שנית, נדרשת פגיעה מאוד מדויקת וסביר להניח שהמטרה תהיה מוגנת היטב באש נ"מ מכל הסוגים. חיל האוויר תקף את הגשרים ב-209 גיחות, בעיקר בשיטת "קלע", היותר בטוחה ופחות מדויקת; עשרה ממטוסינו הופלו ושישה נפגעו[13]. מה היו התוצאות? גנרל שאזלי, הרמטכ"ל המצרי, כתב בספרו: "מתקפות האוויר הרסו מספר עצום של חלקי הגשרים", ועם זאת מהלך הצליחה לא שובש משמעותית, ודי ברור מדוע. דבר ראשון, היו למצרים גדודי גישור "רזרביים"; דבר שני, המערכה נגד הגשרים החלה משעות אחר הצהרים ב-7 באוקטובר (המשיכה דרך הלילה למחרת), כשמרבית הכוח המצרי המתוכנן לצליחה כבר חצה את התעלה, כולל כ-800 טנקים מהאלף שתוכננו לצלוח (200 טנקים "נותרים" לא חצו את התעלה עקב בעיות בוץ בגזרת דיוויזיית החי"ר 19, שחצתה בדרום התעלה). דבר שלישי, המצרים התכוננו היטב לצליחה ודאגו לגישור, שהיה, כאמור, המשאב הקריטי במערכה.  </div> <div> <br/> </div> <div> כדי לצמצם את אפשרות הפגיעה בגשרים, הפעילו אותם המצרים בדרך כלל בשעות הלילה, וביום הם פורקו והוצמדו לגדת התעלה, כדי להקשות על זיהוים. בשעות היום התעבורה בוצעה (בצמצום מסוים) על גבי המעבורות הרבות, שהיו ניידות ולכן פחות פגיעות. אומנם, גם ביום נשארו הגשרים פרוסים על פני המים, אך בדרך כלל אלה היו גשרי-דמה[14]. הגשרים האמתיים הורכבו מיחידות ו"פגיעה בגשר" הייתה למעשה פגיעה ביחידה אחת בלבד. תוך כמה שעות ניתן היה להחליף את היחידה הפגומה, ובמקרה הקיצוני היה ניתן "לוותר" על הגשר ולהפעיל את יחידותיו התקינות כמעברות עצמאיות[15]. </div> <div> <br/> </div> <div> צה"ל בכלל, וחיל האוויר בפרט, "הופתעו". בימים הראשונים והקריטיים למלחמה יחידת הפענוח של אמ"ן לא ידעה להבדיל בין סוגי הגשרים, וחיל האוויר תקף גם גשרי-דמה וגשרים "קלים", שלא נועדו להעברת טנקים[16] כמו כן, לא הובן, פוטנציאל הדוברות במערכת הצליחה. התייחסו רק לגשרים, אבל קיבולת הדוברות הייתה "שקולה" ובשלבים מסוימים נשאו הדוברות בנטל העיקרי. המערך הדוברות המסועף לא הותקף[17]. </div> <div> <br/> </div> <div> הטלטלה שאחזה בצה"ל בעת מלחמת יום הכיפורים גרמה לכך שכל תורת תקיפת מטרות התורפה, שפותחה במלחמת ההתשה ושוכללה ועודכנה בשלוש שנות הרגיעה אחריה, נשכחה מלב העוסקים במלאכה. צה"ל חזר למעשה לנקודת הפתיחה של ראשית מלחמת ההתשה: אין תורת לחימה, לא ידוע כיצד מכים באויב ביעילות, ובחירת המטרות לתקיפה נעשית בצורה חובבנית מבלי לנצל את הידע המצוי במערכת. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> פגיעה במטרות עורף במלחמת יום הכיפורים </font> </b> </div> <div> כשנפתרו המשברים הטקטיים המידיים, והתברר שלא נוכל "להעיף" את האויב לעמדת הפתיחה, חזר הרעיון לפגוע במטרות האסטרטגיות בעומק שטחו. אתייחס בנפרד לזירה המצרית וזירה הסורית – משום שתקיפות העורף היו שונות מאוד וגם משום שהמידע שלי עליהן שונה בתכלית. הזירה "שלי" הייתה הזירה המצרית, כך שכל מה שאגיד לגבי הזירה הסורית, הוא מידע שרכשתי לאחר המלחמה ובעיקר מידע מפרוטוקולים של דיוני הממשלה ושל דיוני המטה הכללי, כפי שפורסמו בשנים האחרונות. המידע החלקי, שאני נשען עליו, עוסק בעיקר במטרות שראש אמ"ן הציע לתקיפה, ואכן הותקפו על ידי חיל האוויר לאחר אישור הממשלה. בניתוח תוצאות התקיפות אני מסתמך, בעיקר, על ספרו של שמעון גולן[18] ועל שיחותַי עם חברַי לשירות, ששימשו כחוקרים במדור הסורי בענף היעדים באמ"ן. אין בידי כל מידע על האופן שבו נבחרו המטרות באמ"ן, ובאלה פרטים הוזן חיל האוויר לקראת ביצוע המשימה. הקדמה זו נועדה לצמצם, אולי, את האחריות של חיל האוויר לכך שלרוב תוצאות התקיפות היו דלות והנזק למטרות היה, למיטב ידיעתי, שולי. להלן כמה דוגמאות. </div> <div> <br/> </div> <div> - בראש רשימת המטרות האסטרטגיות בסוריה עמד בניין המטכ"ל, אשר נמצא בלב דמשק הבירה. היעד הותקף בשתי רביעיות מטוסים, הפצצות החטיאו את בניין המטכ"ל ופגעו במרכז תרבות רוסי ובמתקנים של הצלב האדום. הנרי קיסינג'ר השמיע קול צעקה רמה ביותר באזני ראש ממשלתנו, וכתוצאה מכך חדלה ישראל להפציץ מטרות אסטרטגיות בדמשק, והסתפקה בהמשך המלחמה במטרות מחוץ לבירה. אני משער, כי מי שהציע את בניין המטכ"ל כיעד למתקפה, לא ידע שצמרת צבא סוריה לא נמצאת בזמן מלחמה בבניין על-קרקעי המוכר לכול. אם הנחה זו נכונה, הרי מטרת התקיפה אינה ברורה כלל[19].  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2171%D7%A9++297+%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%9B%D7%9C+%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> - בד-בבד עם המטכ"ל בדמשק הותקף בניין מפקדת חיל האוויר הסורי. הנזק היה מועט, אם בכלל. </div> <div> <br/> </div> <div> - הותקפה תחנת הכוח אל-חאמי שממערב לדמשק ודווח, כי היא נפגעה קשה. השאלה מה בדיוק נפגע בה? בתחנת הכוח היו שני אגפים: אגף "עתיק", ובו כמה יחידות ייצור בהספק נמוך, ואגף יותר חדש, ובו יחידות בעלות הספק גבוה יותר. ייתכן שהאגף הישן כבר אז היה מושבת, עקב הגיל הגבוה של הטורבינות. רצה המזל, או חוסר התכנון המדוקדק, ואת הפגיעה העיקרית ספג דווקא האגף הישן. אולם, גם אילו כל תחנת הכוח באל-חאמי הייתה מושמדת, הנזק למערכת החשמל של סוריה היה מועט, שכן בסוריה בעת ההיא היו תחנות גדולות, שהיה בכוחן לספק את מרבית צריכת החשמל. חיל האוויר תוכנן לתקוף גם את תחנת הכוח הגדולה והמודרנית בעיר חומס. למיטב ידיעתי, תקיפה זו לא יצאה לפועל. </div> <div> <br/> </div> <div> - לאחר התקיפה בדמשק, הותקף בית הזיקוק בחומס. נפגעו כמה מכלי דלק שהעלו עשן רב, אך הפגיעה בהם לא שיבשה את תהליך הזיקוק, למיטב ידיעתי. גם אם אני טועה ובית הזיקוק הפסיק כליל את פעולתו, הנזק היה לטווח ארוך, מעבר לטווח המלחמה, שכן במאגרי הדלק שברחבי סוריה היה מלאי מספיק לצרכים השוטפים. לסוריה מעולם לא הייתה בעיה לרכוש תזקיקים מארצות תבל.  </div> <div> <br/> </div> <div> עתה אעבור לזירה המצרית, וכאן אסתמך על מידע, שקיבלתי מתוקף תפקידי ובזמן אמת. במלחמת יום הכיפורים שימשתי בתפקיד ראש חוליית עומק במדור מצרים בענף 1 (השטח והיעדים) שבאמ"ן. הייתי אחראי להכנת בנק המטרות האסטרטגיות במצרים והאחראי להכנת עזרי המודיעין לתקיפת היעדים האלה. במהלך מלחמת יום הכיפורים לא תקף צה"ל את העורף המצרי, למעט מטרות שב"בעלות" חיל האוויר: שדות תעופה, ואולי גם מוצבי מכ"ם וסוללות טק"א. שדות התעופה הותקפו שוב ושוב על ידי עשרות מטוסים. המתקפות שיתקו אותם לכמה שעות, עד לתיקון המסלולים. המטוסים היו מוגנים בדירים מבוצרים ולא נפגעו. גם המפקדות של המטכ"ל ושל ארמיה 2 לא הותקפו, כשמיקומן לא היה ידוע למודיעין. לעומת זאת, המפקדה של ארמיה 3 הייתה ידועה, ואמ"ן המליץ להפציצה. לא קיבלנו שום דיווח על ביצוע, אבל המפקדה נפגעה (שמא באש ארטילריה), ומפקדיה ברחו, חלקם נפלו בשבי. במנוסתם השאירו מאחור מסמכי שלל חשובים.  </div> <div> <br/> </div> <div> במהלך כל המלחמה לא השתתפתי בכל דיון על מטרות אסטרטגיות וגם לא התבקשתי להכין עזרים למפקדַי, כדי שיציגו את הנושא. זאת למעט הכנת רשימת יעדים אסטרטגים, שמפקדי הציג בפני שר הביטחון, ועליה ארחיב בהמשך. במילים אחרות, איש במחלקת מחקר לא גילה עניין בנושא. כמובן, חוסר העניין כלל גם את חיל האוויר שממנו לא שמעתי מלה כל ימי המלחמה. לפעמים הגעתי ביוזמתי למוצב הפיקוד של חיל האוויר על מנת "לדחוף" תקיפת מטרות שונות בגזרת ארמיות השדה. מקרים אלה היו מעטים. </div> <div> <br/> </div> <div> לפי שמעון גולן, אכן נידונו כמה "אופציות" ברמה הגבוהה ביותר. הנושא עלה בראשונה בשעה 20:50 ב-8 באוקטובר, כאשר הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר דנו על פעולות החיל למחרת. במסגרת הדיון שאל רב אלוף (מיל') ידין את מפקד חיל האוויר לדעתו באשר לתקיפת יעדים אסטרטגיים במצרים, וזאת בעקבות המלצתו של רע"ן מצרים באמ"ן שבדיון קודם המליץ על כך. מפקד חיל האוויר ענה, שזו אכן הצעתו הבאה "לתקוף מטרות בעומק מצרים כגון המטכ"לים בקהיר ודמשק"[20]. הרמטכ"ל סיכם את הדיון, והגדיר באילו תנאים יש לפגוע במטרות אסטרטגיות, והורה לאמ"ן לחפש מטרות כאלו, ולהביאן לאישורו בשובו מישיבת הממשלה. בספרו של גולן ובמקורות אחרים לא מצאתי שום אזכור לכך, שאמ"ן הציג בפני הרמטכ"ל, למחרת, או באיזה מועד אחר, את מטרות התורפה במצרים. בכל מקרה, לא ידוע לי על הכנת רשימת כזו בענף השטח והיעדים, שבו שירתי.  </div> <div> <br/> </div> <div> בהערכת מצב בחדר הרמטכ"ל ב-9 באוקטובר העלה הרמטכ"ל שוב את הרעיון להפציץ מטרות בקהיר, כגון המטה הכללי, מערכות חשמל ומים[21]. ראש אמ"ן צידד בכך, אולם העיר שיש לבדוק, אם המבצע לא יגרע מהמאמץ המרכזי של חיל האוויר, שהופנה לחזית הסורית. אלוף רחבעם זאבי אמר, שהדבר לא יפריע למאמץ חיל האוויר, שכן להפצצת המטרות בדמשק הוא נזקק למטוסים מעטים. הרמטכ"ל סיכם את הדיון בכך שיבקש משר הביטחון לתקוף מטרות אסטרטגיות במצרים ובסוריה וביקש שאל"ם לברן (עוזר רמ"ח מחקר למבצעים באמ"ן) יציג בנוכחות השר את המטרות.  </div> <div> <br/> </div> <div> בשעה 16:55 ב-14 באוקטובר קיים שר הביטחון דיון, שבמסגרתו העלה את האפשרות להפציץ מטרות כלכליות במצרים. אבל הצליחה כבר עמדה על הפרק ובהמשך הדיון חיווה הרמטכ"ל את דעתו, שיש להתמקד בה. לתקיפת מטרות כלכליות הייתה, בעיניו, חשיבות משנית. שר הביטחון היה באותה הדעה – הפצצת מטרות כלכליות במצרים מתוכננת עקרונית, אך יש להוציאה לפועל לאחר שכוחות צה"ל יהיו מעבר לתעלת סואץ: "או-אז נתחיל להכביד ידינו בכל חור שאפשר במצרים". בעקבות הדיון התבקשתי, בראשונה (ובאחרונה!), על ידי מפקדי, סא"ל צביקה שילר, ראש ענף 1, להציג בפניו מטרות תורפה במצרים בדגש על מרחב קהיר.  </div> <div> <br/> </div> <div> ביצעתי את משימתי והכנתי מפה עם יעדים מומלצים, שגובשו במהלך השנים בסדרות דיונים בראשותו של עוזר רמ"ח מחקר למבצעים. להמלצותיי נלוו דפי מחקר היעד, המפרטים את מרכיבי היעדים השונים וכמובן, רשימת דפי המטרה לתקיפתם. מפקדי בחר כמה יעדים מאלה שהצעתי והנחה אותי להיות מוכן להציגם בפני השר. הבעתי את התנגדותי לרשימה שנבחרה, משום שלא עלתה בקנה אחד עם התו"ל שהייתי בין השותפים לגיבושו. מפקדי לא קיבל את טיעונַי; קיבלתי את הדין, והכנתי את הרשימה לפי בקשתו. למחרת היום התקשר שר הביטחון לרמטכ"ל וביקשו לשלוח קצין, שיציג לו מטרות כלכליות להפצצה במצרים. מפקדי הלך לפגישה, וליוויתי אותו. הוא נכנס ללשכת השר, ונותרתי במסדרון כגיבוי למקרה שהשר ישאל שאלות "טכניות מדי". לאחר זמן-מה יצא מפקדי מלשכת השר, עדכן אותי בסיכום השר, והנחה אותי להעביר את רשימת המטרות שנבחרו לחיל האוויר. בין המטרות, שבחר השר, היו מטרות מאוד מסובכות כגון מפעל 333 לייצור טילים במזרח קהיר ובית הזיקוק במוסטרוד שבצפון קהיר[22]. שני היעדים משתרעים על שטח נרחב מאוד, וכדי לפגוע בהם יש ללמוד אותם ביסודיות ולקבוע תת יעדים מסוימים. הצעתי, כמובן, את עזרתי לחיל האוויר, והם ענו, שבבוא השעה יקראו לי – אך שעה זו מעולם לא הגיעה.  </div> <div> <br/> </div> <div> היה היגיון ברור לרכז את המאמץ בסיוע לצליחה על חשבון המתקפות בעורף, אך בינתיים נכנס למשחק גורם נוסף. ב-17 לאוקטובר נשא סאדאת נאום והזהיר, שאם ישראל תפגע בעומק מצרים, הוא יפגע בעומק ישראל בטילי קרקע-קרקע "זעפר" שברשותו: עומק תחת עומק. באמ"ן, הבינו מיד, שאיום בטילים "זעפר" ריק מתוכן, שכן מצרים מעולם לא הצליחה לפתח את הטיל. באותה הנשימה חשבו שבעצם התכוון סאדאת לטילים "סקאד", שסיפקה לו בריה"מ כמה חודשים לפני כן. בקצה הטווח שלו יכול היה "סקאד" להגיע לבאר שבע ואפילו לדרום תל אביב. בעקבות הנאום, הנחה שר הביטחון את צה"ל שלא לפעול ב-18 באוקטובר נגד מטרות כלכליות[23]. בכך נסתם הגולל על נושא תקיפת מטרות אסטרטגיות במצרים. למיטב ידיעתי, לא התקיים באמ"ן כל דיון בשאלת "סקאד": כמה טילים יש במצרים? האם הם כבר במצב מבצעי? מה הנזק שעלול להיגרם לנו מהם? היכן הם מצויים והאם ניתן לפגוע בהם, כדי להסיר את האיום של סאדאת מעל לראשינו? כיום אני סבור, שבידי מצרים בעת ההיא הייתה רק כמות זעומה של טילים "סקאד". למעשה, סאדאת איים עלינו באקדח ריק – וגם הצליח[24].  </div> <div> <br/> </div> <div> וזה הסיכום: מראשית המלחמה ועד 17 באוקטובר הנחו הרמטכ"ל ושר הביטחון את צה"ל להתכונן לפגוע במטרות אסטרטגיות במצרים, אך אמ"ן לא מצא פנאי לדון ולגבש רשימת מטרות, שתענה על צורכי המלחמה. מ-17 באוקטובר חל "איסור מדיני" לתקיפות העומק. מראשית המלחמה ועד לסופה לא קיבלנו מחיל האוויר שום פנייה לספק מודיעין על המטרות שתוכננו להיתקף. הקשר היחיד והמועט שלנו עם חיל האוויר היה בכך, שמסרנו להם כמה דפי מטרה, והם הבטיחו להכניסם לרשימת המטרות לתקיפה. רוב בקשותינו בתחום הזה לא נענו. </div> <div> <b> <font> התוצאה הפרדוכסלית </font> </b> </div> <div> <br/> </div> <div> באמור, מטרות אסטרטגיות בעומק מצרים לא הותקפו כלל. תקיפות בעומק סוריה נעשו כלאחר יד, ללא הכנה מתאימה ומבלי למצות את המידע, שהיה קיים במערכת. משום-מה חיל האוויר נטל חירות לעצמו לקבוע מה יתקוף, מתי, ובאיזו עוצמה, מבלי לנמק בפני הפיקוד העליון את שיקוליו. בכל פעם שנושא הפעלת חיל האוויר במלחמה עלה על הפרק, מפקדת חיל האוויר טיפלה תמיד ב"מטרות החיל". חיל המודיעין אמנם הקצה לנושא קצין בכיר, אך בזאת צמרת אגף המודיעין הסירה מעליה את האחריות לנושא, ולא גילתה עניין בו. סביר להניח, שמקבלי ההחלטות החל מאג"ם/מבצעים, באמ"ן ומעלה, לא ממש ידעו מה עושים עם המידע על המטרות האסטרטגיות. הם קיבלו את ההחלטות על סמך "התרשמות כללית" מתוך האמונה, שמציגים להם "מטרות חשובות" וש"תקיפה" משמע "פגיעה", וה"פגיעה" משמע "השמדה". בסופו של דבר, כמות המטרות שהותקפו היה זעומה, ולארצות ערב לא נגרם נזק מכאיב כתוצאה מהתקיפות. בנק המטרות, שנצבר לקראת המלחמה, נוצל מאוד חלקית, וזה די צפוי במלחמה; בנק המטרות היה רחוק מלהיות "שלם", וזה מצער, אף טבעי. תוך כדי מלחמה עצמה "נולדו" לפעמים צרכים, שלא נצפו מראש, והם דרשו יוזמה, תיאום ושיתוף המאמץ. כך, לוּ חשף אמ"ן את מושב הפיקוד של המטכ"ל המצרי ואת מפקדת ארמיה 2, ולוּ פגע בהם חיל האוויר בסמוך לצליחת התעלה – תוצאות המלחמה היו יכולות להיות שונות מאוד ולטובתנו. אבל זה, כמובן, לא קרה, והמדובר ב"חלב שנשפך". </div> <div> <br/> </div> <div> במלחמות קורים לא מעט "פרדוקסים", ואולי גם בנושא שלנו "מסתתר" פרדוכס גורלי. התקיפות הלא-כול-כך-מוצלחות בסוריה בוצעו ב-9 באוקטובר. הייתה תקווה שהן "ימוטטו" את המטכ"ל הסורי, וזה לא קרה. ב-11 באוקטובר פרץ צה"ל לתוך סוריה, וחיל האוויר הושקע בסיוע (המוצלח) למאמץ. במקביל, הפגיז חיל הים והצית את מכלי הדלק בלטקיה. אנו מניחים שהסורים "נלחצו", ומתוך כך לחצו על סאדאת. למצרים היה סיפור שונה. בתחילת המלחמה תקף חיל האוויר את הצבא המצרי, והמצרים ידעו שהסבו לחיל האוויר שלנו אבדות משמעותיות. אם נוסיף לכך את "אפס המתקפות" על עומק מצרים – ייתכן שסאדאת הגיע למסקנה, ש"תש כוחו" של חיל האוויר הישראלי. אם מהצירוף הזה נולדה המתקפה ב-14 באוקטובר – אפשר לומר שגם ל"אפס התקפות" היה אפקט חיובי. </div> <div> <br/> </div> <div> המלחמה הותירה הרבה שאלות פתוחות, לדוגמה: מדוע חשפו הסורים את האובייקטים הרגישים בעורפם? קשה להניח שסמכו על חיל האוויר שלהם[25], אבל אולי היו מוכנים לספוג את הנזקים? ייתכן שלעולם לא נקבל תשובות. צריך להיות בהכרה של גישה מערכתית וחשיבותם של "לוחמי הקריה", העוסקים בעבודת המטה. ושוב אני מציין בסיפוק, כי היחס המזלזל של חיל האוויר לנושא המטרות השתנה יסודית לאחר מלחמת יום הכיפורים[26]. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> הערות </font> </b> </div> <div> [1] לוץ-תצ"א היה עזר טוב, הבעיה הייתה שבשדות התעופה אין בד"כ עותק של כל גיחות הצילום שביצע צה"ל ולכן בעת שהייתה כוונה להפציץ מטרה, היו צריכים במעבדה המרכזית של חיל האוור לשכפל עותק מהצילום בו מופיעה המטרה ולשנע את הצילום לשדה התעופה. תהליך זה גרם לעיכוב של כמה שעות בביצוע משימת התקיפה. "דף מטרה" היה יותר פשוט וגמיש במובן זה, עותק של כל דפי המטרה שיוצרו על ידי גורמי המודיעין השונים היה מצוי בכל שדות התעופה, ולכן הזמן מקבלת הפקודה לתקוף מטרה ועד שזו הגיע לידי הטייס המבצע היה קצר ביותר.  </div> <div> [2] למשל, אם המפקדה הבכירה שוכנת בתוך מנהרה עמוקה "מדי", ייתכן שאפשר לפגוע באמצעי הקשר בין מפקדה זו לכוחות. המפקדה תנוטרל, גם אם קציניה לא ייפגעו פיזית. </div> <div> [3] איני יודע אם הם זומנו על-ידי אמ"ן ולא הגיעו, או שמשום-מה לא זומנו כלל לדיונים. </div> <div> [4] לעומת האדישות של חיל האוויר לנושא יצוין, כי מודיעין חיל הים גילה עניין במטרות אסטרטגיות, שהיו מצויות לאורך חופי ארצות ערב. משפרצה מלחמת יום הכיפורים חיל הים אף התנדב ויזם פגיעה במטרות הללו. </div> <div> [5] רעה חולה בצה"ל של אותם הימים הייתה שלא התקיים כל מעקב אחר עדכון והכנת עזרי מודיעין לפקודות המבצע השונות של צה"ל. במרבית היחידות, שעסקו בהכנת עזרי מודיעין, לא הייתה קיימת תכנית עבודה מאושרת על־ידי המפקד הממונה: מי עושה מה ומתי.  </div> <div> [6] ראה ספרי "מודיעין תלוש מהקרקע", עמודים 196-193. </div> <div> [7] במסגרת הפקת הלקחים לאחר יום הכיפורים חיל האוויר שינה כיוון והפך את דף מחקר היעד למוצר חובה בטייסות חיל האוויר. הוא גם שלח אלי קצין לסייע בעבודת הכנת דפי מחקר היעד – מעשה יוצא דופן בכל המובנים.  </div> <div> [8] למעט מבצע "הלם" שלאחריו בוצעה גיחה לבדיקת תוצאות הפעולה על מנת "להראות לעולם" שביצענו את התקיפות הללו. </div> <div> [9] אין בידיי כלים לקבוע מה נתקף בידי חיל האוויר ומה נפגע מארטילריה. </div> <div> [10] במקום מחסני חיל האוויר ב"חנקה" הופץ בטעות מפעל הברזל באבו זעבל, ואזרחים רבים נהרגו. </div> <div> [11] ראו דימה אדמסקי, מבצע קווקז, מערכות 2006. </div> <div> [12] גיליון 220, ינואר 1972. </div> <div> [13] שמואל גורדון, עמ' 368. </div> <div> [14] כל דיוויזיה צוידה בגשר בסיווג 4 טונות ובשני גשרי חי"ר, שייעודם העיקרי היה לשמש גשרי-דמה, והן יכלו בקלות להטעות טייס, החולף בחטף מעל המטרה. </div> <div> [15] המעברות היו פחות נוחות בשימוש מהגשרים, אך היו יעילות במידה מספקת, להוציא אולי נקודות זמן קצרות של העברה מאסיבית של השריון. </div> <div> [16] משיחה שקיימתי עם קצין הפענוח סא"ל (מיל') שלמה בן יוסף, עולה כי בתחילה העבירה יחידת הפענוח דיווחים סתמיים, לאמור: במקום נתון נראה גשר. לאחר כמה ימים החלה היחידה ללמוד את הנושא לעומק בהדרכת קצין הנדסה מהענף הטכני של אמ"ן. מאז השתפרו הדיווחים ופירטו גם את סוג הגשר (גשר דמה, גשר PMP, גשר TPP וכיו"ב). המשמעות הטכנו-צבאית מוסברת במאמר מיוחד בספר הזה. </div> <div> [17] בדומה לכך, סירב הפיקוד שלנו להפעיל את יחידות היוניפלוט כדוברות "עצמאיות", ועמד על הקמת "גשר אמיתי". ראו המאמר על מערכת הצליחה בספר הזה.  </div> <div> [18] שמעון גולן, מלחמה ביום הכיפורים. מערכות, מודן 2013. עמ' 570-569, 579-578, 609. </div> <div> [19] יש להבהיר. בזמן המלחמה יורד הרמטכ"ל ל"בור"; הבור המוגן הוא מקום צר בהגדרה ובבניין המטכ"ל יישארו קצינים ונגדים זוטרים רבים. אומנם, הם עוסקים ב"עבודה טכנית", אך היא בהחלט חיונית. לכן, פגיעה בבניין הייתה משבשת את תפקוד הצבא, אבל אך רק אם ייפגעו כולם או רובם. לשון אחרת: צריך להרוס את בניין המטכ"ל עד היסוד ולשם כך צריך לקצות כוח אווירי גדול מי מה שהוקצה. </div> <div> [20] גולן, עמ' 512. </div> <div> [21] גולן, עמ' 605-604. </div> <div> [22] גולן, עמ' 914. </div> <div> [23] גולן, עמ' 989. </div> <div> [24] אלי דקל, מודיעין תלוש מהקרקע, אלי דקל ספרים. עמ' 112-106. </div> <div> [25] בקרב האווירי ב-13 בספטמבר הופלו 12 מיגים סוריים כנגד מיראז' ישראלי אחד. במלחמת ששת הימים תוצאות קרבות האוויר היו 1:4 לטובת ישראל ובמלחמת יום הכיפורים 1:18.5 (גולן, עמ' 492). </div> <div> [26] ראו ספרי, מודיעין תלוש מהקרקע, עמ' 196. </div> <div> <br/> </div> <div>     </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> Sun, 16 Jul 2017 21:25:53 GMT https://www.dekelegypt.co.il/170517 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,המודיעין במלחמות ישראל,סוריה ירדן וסעודיה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/160810 אחד מהניסיונות להסביר את הכשל המודיעני במלחמת יום הכיפורים הוא בהעלאת השערת הקונספירציה. עיקרה של השערה זו (בגרסה אותה מוביל הד"ר אורי מילשטיין) הוא ששר הביטחון משה דיין, יחד עם המצרים וארצות הברית, הסכימו ביניהם שיש לאפשר למצרים לפתוח "בהפתעה" במלחמה נגד ישראל. במלחמה זו ישיגו המצרים ניצחון קטן שיסיר מהם את חרפת תבוסתם במלחמת ששת הימים. משיושב כבודם של המצרים, הם יהיו נכונים לשאת ולתת עם ישראל על הסכם שלום. אלי דקל כופר בהשערת הקונספירציה. במאמר הוא מנתח את הכשלים הלוגיים בסברה זו, ומציג גישה, שאינה מוכרת בציבור, באשר למטרות המלחמה של מצרים. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%94%D7%92%D7%99%D7%92%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%9C+%D7%90%D7%9C%D7%99+%D7%93%D7%A7%D7%9C-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%A2%D7%A8%D7%AA-b891d539.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> אלי דקל-דליצקי </span> </div> <div> <span> ד' בתמוז ה'תשע"ו  </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <h2> <span> רקע </span> </h2> <p> <span> <span> ב־2012 הצטרפתי לחוג חוקרי היסטוריה צבאית "הפורום האזרחי לתחקור קרבות ולהפקת לקחים" (פורום "אלפרדו"). הקבוצה הייתה נפגשת מדי שבוע ודנה בחקר פרשיות הקשורות למלחמות ישראל. אחת לחודש קיימה הקבוצה מפגש פתוח לציבור ובו חוקרים, מפקדים ולוחמים הרצו על סוגיות צבאיות שונות ולאחר ההרצאה נפתח דיון שכל באי המפגש יכלו ליטול בו חלק. מרכז הפורום הוא ד"ר אורי מילשטיין. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> אחד הנושאים שבהם דנו חברי פורום אלפרדו הוא נושא השערת הקונספירציה במלחמת יום הכיפורים. עיקרה של השערה זו הוא שגורמים (זהותם תפורט בהמשך) חברו יחד לפתור את העימות המתמשך בין ישראל למצרים. גורמים אלו הסכימו ביניהם שיש לאפשר למצרים לפתוח "בהפתעה" במלחמה נגד ישראל. במלחמה זו ישיגו המצרים ניצחון קטן שיסיר מהם את חרפת תבוסתם במלחמת ששת הימים. משיושב כבודם של המצרים, הם יהיו נכונים לשאת ולתת עם ישראל על הסכם שלום. לדברי ד"ר מילשטיין שהעלה את נושא הקונספירציה לדיון, החידה הגדולה בחקר מלחמת יום הכיפורים היא העובדה שלמרות שפע הידיעות המודיעיניות, ושירותי מודיעין ששמם יצא לתהילה בכל העולם, ישראל לא גייסה מילואים ו"אפשרה" למצרים לצלוח את התעלה ולהשיג הישגים מוגבלים בשטח סיני. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> במהלך השנים שבהן נטלתי חלק במפגשים השבועיים של הקבוצה, עלה נושא הקונספירציה שוב ושוב, בעקבות חשיפת "הוכחות" חדשות או פרסום בתקשורת של תומכים או שוללים. במהלך הדיונים השתנו גם השותפים ל"מזימה". הגרסה המצומצמת מאוד שבה תמך חבר הקבוצה, ד"ר מיכאל ברונשטיין, הייתה שהקונספירציה התקיימה למעשה רק בדמיונו של שר הביטחון משה דיין. על פי גרסה זו, ייתכן שדיין סבר שד"ר הנרי קיסינג'ר עומד מאחורי הרעיון של "ניצחון קטן" למצרים, שאחריו אפשר יהיה להניע את עגלת המשא והמתן עם מצרים. בקצה האחר עמד ד"ר מילשטיין שתמך בגרסה רחבה שבה היו השותפים למזימה ארה"ב, מצרים וישראל. בתוך מדינת ישראל עלו מדי פעם השמות של ראש הממשלה גב' גולדה מאיר, שר הביטחון דיין, ראש אמ"ן האלוף אלי זעירא ומפקד אוגדת סיני האלוף קלמן מגן. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> ככלל אני מסכים עם הגישה שבני אדם נוקטים לפרקים מזימות שונות, אך במהלך הדיונים בנושא הקונספירציה שללתי את האפשרות שמדינת ישראל נטלה חלק במזימה לאפשר למצרים "ניצחון" קטן. מכיוון שבדיונים לבשה הקונספירציה צורה ופשטה צורה, ביקשתי באוגוסט 2016 מד"ר מילשטיין שיענה לי על שורת שאלות כדי לברר את עמדתו וכך אוכל להגיב עליה בצורה מסודרת. ד"ר מילשטיין נענה לבקשתי ולהלן תמצית הדו־שיח בינינו: </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> אלי: הקדמה. איני תומך בתיאוריה כפי שהוצגה על ידי אורי – כלומר קשירת קשר משולש: ישראל-ארה"ב-מצרים. שנית, אחרי קריאת עשרות ספרי מתח וצפייה ב"סרטי בלש" למדתי שבחקירת כל פשע יש לחפש את המרוויח הגדול ממעשה הפשע. אין לי ספק שהמרוויחה היחידה ממלחמת יום הכיפורים היא ארה"ב (יתר ה"צלעות" יצאו מוכות וחבולות"). לפיכך איני שולל את האפשרות על קיום קשר קונספירטיבי כלשהו בין ארה"ב למצרים – אך אין בידי תימוכין לכך. כדי להבין את גישתך אני מבקש לקבל תשובות לשאלות אלה: </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אלי: מי הם השותפים למזימה? </span> </p> <p> <span> אורי: ארה"ב מככבת בכל האפשרויות. ארה"ב ומצרים; ארה"ב וישראל; וארה"ב, מצרים וישראל. סוריה אינה נוטלת חלק. </span> </p> <p> <span> אלי: האם משנפתחה המלחמה נסוג אחד מהמעורבים במזימה מההבנות שהיו לפני המלחמה? </span> </p> <p> <span> אורי: כל ימי המלחמה דבקו כל המעורבים בהבנות שהיו לפניה. </span> </p> <p> <span> אלי: האם אינך סבור שמתקפת צה"ל ב־8 באוקטובר, לא גרמה לסאדאת לחשוב שישראל מנסה לחבל ב"ניצחון הקטן" שהוסכם בין הצדדים לפני המלחמה? </span> </p> <p> <span> אורי: לא הייתה מתקפה צה"לית על ראש גשר מצרי וסאדאת לא חש שישראל מפירה את ההבנות איתו. </span> </p> <p> <span> <span> אלי: האם משנודע לישראל כי סוריה חברה למצרים, לא ראו בכך שותפי המזימה בישראל שבירת ההסכמה של "ניצחון קטן" עם נפגעים מעטים? </span> </span> </p> <p> <span> אורי: לא. ההסכמה הייתה כיבוש רצועה של 10 ק"מ בסיני, מתן אפשרות לצה"ל לצלוח ולכתר את הארמייה השלישית, ואז לפנות לאמריקאים שיכפו על ישראל נסיגה. </span> </p> <p> <span> <span> אלי: האם האמריקאים לא ראו את סאדאת כמי שמפר את ההבנות של "הוצאת הרוסים מהמשחק" בשעה שבכל ימי המלחמה ולאחריה הוא נשען על אספקת נשק מברית המועצות והתעלם מהצעה של ארה"ב להפסקת אש ב־12 באוקטובר 1973? </span> </span> </p> <p> <span> <span> אורי: כל המלחמה היו מגעים בין ארה"ב למצרים ולא היה קרע ביניהן. </span> </span> </p> <p> <span> אלי: האם המתקפה המצרית ב־14 באוקטובר, שבה כוח של שבע חטיבות שרין (665 טנקים לפי תקן) ניסה לפרוץ את קו ההגנה של צה"ל בדרכו מזרחה, אינה שבירה מצרית של ההסכמה להסתפק ב"ניצחון קטן"? </span> </p> <p> <span> <span> אורי: לא. צה"ל שמח על המתקפה המצרית (הוא ראה בה אפשרות להכות את השריון המצרי"). </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בדיון שהתקיים במועד מאוחר יותר טען אורי שהניסיון המצרי ב־17 באוקטובר לחסל את     ראש הגשר של צה"ל על ידי מתקפה בסיני של חטיבת השריון המצרית 25, היה ניסיון למראית עין, ולמעשה סאדאת הקריב ביודעין חטיבה זו כדי לאפשר את מהלך הצליחה שסוכם עם ישראל לפני המלחמה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ב־2017 הוציא פורום "אלפרדו" את הספר "ניצחון בסבירות נמוכה" (עורך ד"ר מיכאל ברונשטיין, הוצאת שרידות). הספר הוא אסופת מאמרים של 19 מחברים שונים (ואני ביניהם) היוצרים תמונה מיוחדת על מלחמת יום הכיפורים. בין פרקי הספר תוכלו למצוא גם פרק בשם השערת הקונספירציה שכתב ד"ר אורי מילשטיין. המאמר שלהלן הוא גרסה ערוכה של הטיעונים שלי כנגד הקונספירציה. </span> </p> <h2> <span> הטיעונים שלי להפרכת תיאוריית הקונספירציה </span> </h2> <p> <span> <span> הציפייה של הנהגת המדינה והציבור כי המודיעין יספק למדינה מועד של תחילת מתקפה היא ציפיית שווא. למיטב ידיעותיי בהיסטוריה, אף גורם מודיעיני לא התריע מעולם על מועד פתיחת מלחמה. ממודיעין אפשר לצפות שיצביע מי אויב ומי ידיד, מה הן הסיבות שגרמו לכך שאנו נחשבים לאויב, כיצד האויב עומד לממש את איומיו לפתוח במלחמה (דפ"א), באיזה סדר כוחות, ומה הם אמצעי הלחימה שברשותו. המודיעין של צה"ל כשל כי לא סיפק תשובות לחלק ניכר משאלות אלה. את הטיעון ששירותי מודיעין בכל עמי תבל מעולם לא סיפקו התרעה על מועד פתיחת מלחמה שאבתי מספרו של האלוף אלי זעירא "מיתוס מול מציאות"[1] שבו הוא מונה עשרות מקרים בהיסטוריה העולמית שבהם מנהיגים הופתעו ממועד פתיחת מלחמה נגדם. כדי לתמוך בגישה זו אציין כי הסורים במלחמת שלום הגליל הוכו באלם כאשר צה"ל פתח במלחמה, וצה"ל הוכה בתדהמה כאשר החמאס פתח במתקפת רקטות על ישראל במלחמת "שומר החומות", לאחר שהחמאס בעזה הזהיר וחזר והזהיר כי לא ישב בחיבוק ידיים אם ישראל תנסה לפגוע במסגד אל אקצה. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> בכל ניתוח היסטורי יש להביא בחשבון את מרכיב לוח הזמנים לרקיחת הקונספירציה (במאמר מוסגר - בזה מצטיין הספר "ניצחון בסבירות נמוכה"). כידוע ב־17.05.1973 הוכרזה בצה"ל כוננות "כחול לבן" והיא נמשכה עד 12.08.1973. במהלך הכוננות הנחה שר הביטחון משה דיין את צה"ל להיערך לאפשרות של מלחמה. במסגרת ההנחיות הורה השר לצה"ל לעשות את ההכנות למכה מוחצת שתהווה מפלה לערבים. מתוך כך עולה שחמישה חודשים לפני המלחמה, שר הביטחון שהוא "החשוד העיקרי" בקונספירציה אליבא דאורי מילשטיין, פועל בניגוד גמור לתפיסה שהשר נתן ידו ל"ניצחון קטן" של המצרים... מי שסבור שמאז השר שינה דעתו, צריך להסביר ולשכנע מה גרם לשינוי הקיצוני בעמדת ישראל. כמו כן עליו להסביר כיצד במשך תקופה קצרה של כחודשיים (מסיום כוננות כחול לבן ועד לפתיחת המלחמה על ידי המצרים ב־6 באוקטובר), "בושלה" מזימה שבה לוקחות חלק שלוש מדינות. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> אם שר הביטחון של ישראל הוא בעצה אחת עם סאדאת וקיסינג'ר באשר למתקפה המצרית וליעדיה המוגבלים, מדוע בדיון של שבת בבוקר, שש שעות לפני המלחמה, הוא אינו מאשר לצה"ל לבצע גיחת צילום? (התשובה שלי היא שהוא מפחד פחד מוות פן יאמרו האמריקאים  שישראל יוזמת צעדים שעלולים להביא הסלמה במתיחות בגבול ישראל-מצרים).   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> הברית בין מצרים לסוריה לפתיחת מתקפה משולבת בו זמנית על ישראל, ממוטטת מן היסוד את רעיון "הניצחון הקטן". מכיוון שמדינת ישראל ידעה על כך שעות מספר לפני פרוץ המלחמה, גם אם נרקמה מזימת הקונספירציה, זו קרסה מרגע שנודע על הצטרפות סוריה למלחמה, ודיין היה אמור להבין שסאדאת, שותפו למזימה, בגד בו וצירף את סוריה למלחמה ובכך חיסל את האפשרות שישראל תספוג רק מעט נפגעים שיוקרבו על מזבח השלום המיוחל. כאמור לעיל ד"ר מילשטיין סבור שלמרות צירוף סוריה למלחמה המשיכה הקונספירציה להתקיים עד לתום המלחמה ולחתימת הסכם השלום ישראל-מצרים. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> אם שר הביטחון, משה דיין, דבק ברעיון הקונספירציה (למרות המתקפה המשולבת הסורית-מצרית) מדוע הוא בעד מתקפה יזומה שלנו על פורט סעיד ומאשר לצה"ל ב־8 באוקטובר לתכנן ולבצע מתקפות הן בצפון התעלה (מתקפת אוגדה 162) הן בדרומה (מתקפת אוגדה 143 שבוטלה לאחר שעות מספר)? אישור המתקפות הוא בגידה של דיין ברעיון לאפשר למצרים "ניצחון קטן". הרעיון שסאדאת היה מוכן להקריב שבע חטיבות שריון במתקפתו הכושלת ב־14 באוקטובר ולאפשר לצה"ל לחצות את ולכתר את הארמייה השלישית הוא מופרך. ניתוח האירועים לאחר הפסקת האש ב־24 באוקטובר 1973 מוכיח שמשהושגה הפסקת האש (אחרי לחץ אמריקאי), סאדאת לא רץ לזרועות האמריקאים (שזהו אחד מיסודות הקונספירציה). יתרה מזו: הוא המשיך לדבוק בברית המועצות שסייעה לו לשקם את צבאו וכל נושא השלום עם ישראל (אבן הראשה של השערת הקונספירציה) לא עמד על הפרק. רק לאחר ארבע שנים נאלץ סאדאת, מטעמים כלכליים ובין־ערביים, לדבר שלום עם ישראל. בכל התקופה הזו (וגם לאחריה) הוא המשיך בצורה נחרצת להתכונן לסבב המלחמה הבא. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> יש בישראל חוקרים רבים וטובים הסוברים כי מטרת המלחמה המצרית הייתה להניע עם ישראל תהליך מדיני שיביא לנסיגתה מסיני. לדעת חוקרים אלו, מצרים יזמה את מלחמת יום הכיפורים כדי להסיר מעליה את חרפת תבוסתה במלחמת ששת הימים, ולאחר שאומות העולם יכפו על הצדדים הפסקת אש, תוכל מצרים לשבת ליד שולחן המשא ומתן מעמדה של כבוד. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> אני חולק על כך וסבור שמצרים, מנהיגת העולם הערבי ויוזמת החלטות ועידת חרטום[2], החליטה לצאת למלחמה שיעדה הצבאי הוא פתיחת השיט בתעלת סואץ ללא משא ומתן על עם ישראל כפי שזו הציעה לפני המלחמה. התוכנית הצבאית אם כן בת שני שלבים: שלב ראשון כיבוש רצועה של 10 ק"מ בצפון סיני וכיבוש הגדה המזרחית של מפרץ סואץ (מסדרון הנפט), ויצירת "קיר מוצבים" שעליו צה"ל יקיז את דמו. שלב שני - מתקפת 14 באוקטובר שבה הכוחות המצריים יפרצו מזרחה ויבססו קו הגנה על בסיס כביש הרוחב (20–30 ק"מ ממזרח לתעלה). אם התוכנית בת שני השלבים הייתה מצליחה, לא הייתה ברירה לצה"ל אלא לסגת למעברים, והמצרים, בלחץ בין־לאומי על ישראל, היו יכולים לחדש את השיט בתעלה ולא שיח ושיג עם ישראל. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> כידוע, המהלך המצרי ברצועת הנפט נכשל טוטלית. גם המתקפה ב־14 בחודש כשלה וצה"ל חצה את התעלה וכיתר את הארמייה השלישית. כל זה עדיין לא הביא את מצרים לשולחן הדיונים ורק לאחר ארבע שנים שבהן בת בריתה סוריה קראה לה בוגדת, רוב מדינות ערב נטשו אותה. בנוסף על כל אלה פקדה אותה מגפה שפגעה ביבולי הכותנה[3], נאנסה מצרים על ידי הבנק הבין־לאומי "לדבר שלום" עם ישראל. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הערות </span> </p> <p> <span> [1] זעירא, אלי. "מיתוס מול מציאות", ידיעות ספרים, 2014. </span> </p> <p> <span> [2] ועידה שיזמה מצרים ושהתקיימה בחרטום בירת סודן בתאריך 09.08.1967. בוועידה הוחלט על שלשת הלאווים: לא להכרה בישראל, לא למשא ומתן עם ישראל, לא לשלום עם ישראל. נוסף על כך הוחלט בוועידה זו, שאף מדינה אינה יכולה לחרוג מהחלטות אלו ללא הסכמת כל שאר המדינות. </span> </p> <p> <span> [3] ד"ר קידר מרדכי, הרצאה מוסרטת. "מלחמת יום כיפור והשפעתה על העולם הערבי" 09.10.2021 בקישור </span> <span> : </span> </p> <p> <span>   </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Zn8gKgHl4IU&amp;t=9s" target="_blank"> https://www.youtube.com/watch?v=Zn8gKgHl4IU&amp;t=9s </a> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2556%D7%A9+%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94+%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%AA+10-1973-ee4e50a0.png" alt=""/> </div> Wed, 10 Aug 2016 07:07:54 GMT https://www.dekelegypt.co.il/160810 הגיגים ועדכוני מודיעין,צבא מצרים,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/160728 הרצאה של אלי דקל, מי שהכין את תיק היעד למבצע שחרור החטופים מאנטבה שבאוגנדה (מבצע "יהונתן", מבצע "כדור הרעם" מבצע "סטנלי"). ההרצאה מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגרפי". בהרצאה יש פרטים על שלבי איסוף המידע למבצע ועיבודו לתיק יעד. <div data-rss-type="text"> <div> <font> <b> תוכן הסרט </b> </font> </div> <div> הרצאה של אלי דקל, מי שהכין את תיק היעד למבצע שחרור החטופים מאנטבה שבאוגנדה (מבצע "יהונתן", מבצע "כדור הרעם" מבצע "סטנלי"). ההרצאה מבוססת על ספרו "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגרפי". בהרצאה יש פרטים על שלבי איסוף המידע למבצע ועיבודו לתיק יעד.  </div> </div> <div> <a> <img src=""/> </a> </div> Thu, 28 Jul 2016 07:50:07 GMT office@kidumnet.co.il (Orel yehi Shalom) https://www.dekelegypt.co.il/160728 תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,הרצאות והקלטות,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/160913 פרק מתוך הספר "לוחמי הסתר בקריה בתל-אביב" זהו רומן היסטורי העוסק בלוחמי אגף המודיעין של צה"ל. הפרק עוסק בקשיים של קיום אורח חיים דתי בצה"ל. במהלך הסיפור הדמיוני נחשף הקורא לבורות לטיפשות ולרשעות בהם נתקל החייל הדתי בבואו לשמור את מצוות הדת במהלך השירות בצה"ל. <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A7%D7%A9%D7%94+%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA+%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7+%D7%91%D7%A6%D7%91%D7%90.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 13.06.2016 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <div> <b> <font> קשה להיות צדיק בצה"ל  </font> </b> <br/> </div> <div> <span> <font> ובו יסופר על הרשעות, הטיפשות והבורות שבהם נתקל חייל שמנסה לשמור את מצוות דתו </font> </span> </div> <div> <br/> </div> <div> מרדכי אשכנזי נולד בשנת 1947 למשפחה קשת יום בשכונת שפירא שבדרום תל־אביב. בהיות משפחתו שומרת על מקצת מהמנהגים המסורתיים, הוא נשלח לבית הספר הממלכתי דתי תחכמוני. בתקופה ההיא ניתן היה להגדיר רק את מורי בית הספר כדתיים, ואילו מרבית התלמידים באו מבתים מסורתיים הדומים לביתו של מרדכי; בתים שבהם המנהגים ומצוות הדת היהודית נשמרו למחצה לשליש ולרביע. רק מיעוט מהתלמידים הגיע מבתים שניתן היום להגדירם כאורתודוקסים, ולעומתם היה גם מיעוט תלמידים שהגיע מבתים חילוניים ממש – בתים שההורים חשבו שלא יזיק לבנם ללמוד קצת "יידישקייט" וזאת, כמובן, מבלי להתחייב לקיום מצוות בסיסיות כגון כשרות ושבת. <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> המאפיין העיקרי של תלמידי בית ספר זה היה, שהם באו ממשפחות המתקשות להביא פת לחם לבני הבית. ולכן, לרוב המכריע של ההורים, שהיו עסוקים בטרדות היום, לא היה פנאי להקדיש לחינוך ילדיהם, ואחרי שעות הלימודים בבתי הספר בילו מרבית התלמידים את זמנם עם חבריהם בשכונת מגוריהם. גם אווירה זו של חיים "בחבורת נערי השכונה" לא תרמה לחיזוק הקיום של מצוות הדת, והרוב המכריע של תלמידי בית ספר זה השילו את הכיפה מעל ראשיהם לאחר סיום לימודיהם. כמובן שהיו גם תלמידים לא מעטים שעשו זאת כבר בצאתם משערי בית הספר. למען האמת רוב המורים השלימו עם התופעה ולא התאמצו להשפיע על התלמידים שיקפידו יותר על קיום נוהגי הדת ומצוותיה.  </div> <div> <br/> </div> <div> מרדכי, יחד עם מיעוט קטן מחבריו בשכונה, בילו את שעות הפנאי שלהם בתנועות הנוער. רוב התלמידים בילו את השבתות בשוטטות ובצפייה במשחקי הכדורגל שנערכו במגרש באסה, המכונה כיום בלומפילד, וגם אותם מעטים שבכל זאת הלכו לתנועת נוער, הרי שעם סיום לימודיהם בבית הספר היסודי החלו לנשור מהן. למעשה רק אחד מבני כיתתו של מרדכי נשאר בתנועת הנוער על לצאתם "להגשמה" בקיבוץ במסגרת הנח"ל. </div> <div> <br/> </div> <div> מרדכי שרד בתנועת הנוער עד לכיתה השישית, ואז, עקב חיזוריו אחרי נערה מהשכונה, עזב את התנועה והצטרך למה שהיה קרוי אז "חברה סלונית". כלומר, הנערים ונערות היו נפגשים באחד מבתי החברים, רוקדים ריקודים סלוניים, ומנסים את כוחם בחיזורים ובמעשי משובת נעורים שלא תמיד התאימו לחוק היבש של מדינת ישראל. מרדכי, שנמשך מאוד לחיי החבורה, צמצם אט אט את שמירת המצוות ונוהגי הדת שקיים עד אז (כמו מרבית חבריו, גם בבני עקיבא הוא לא היה צדיק גדול), אבל על כמה מאפיינים של אדם שומר מסורת הוא הצליח לשמור. מבין הדברים שהקפיד על שמירתם היו חבישת כיפה ואי נסיעה בשבת. מפאת כבודו של מרדכי לא נמנה כאן את מצוות הדת שהוא לא קיים, הן משום תאוות ליבו והן משום שבלימודיו ובמשפחתו הוא אפילו לא שמע על מצוות אלה. </div> <div> <br/> </div> <div> עם גיוסו לצה"ל הוא הוצב באחד מענפי המחקר שבמחלקת מחקר באמ"ן. שהייה בלב תל-אביב, במחנה צבאי המקדש את שעות העבודה 08 – 17, ואחר כך כולם הולכים לבתיהם, אינם מציבים אתגרים ופיתויים לחייל דתי כמו לזה המשרת במחנה "קרבי" שבו החיילים יוצאים לביתם רק לעיתים רחוקות. לאור מיעוט המצוות שמרדכי שמר עליהן הוא לא התקשה לשרת בקריה. לפניו עמדו רק שלוש בעיות:  </div> <div> הראשונה, מדי פעם הוא נדרש לחלל את השבת בתואנה שהדברים קשורים בפעילות מבצעית שאינה סובלת דיחוי, מה שמכונה בהכללה "פיקוח נפש". מרדכי שהיה בעת ההיא בחור תמים, חילל שבתות הרבה, מבלי לחקור ממש עד כמה הייתה הפעילות שביצע חשובה ולא סובלת דיחוי, מה עוד שמרבית העבודות שנדרש לבצע היו תחת המעטה הכבד של סודיות שאמ"ן נוהג להתעטף בה. גם אם היה מנסה לשאול "מה העבודה הזאת לנו?" היה נענה, כי העבודה חשובה וסודית ואנו איננו מפרטים בפני כל אדם זוטר מהי תכליתה. רק כשבגר הבין, שחילול חלק מהשבתות נעשה רק כי למפקדיו היה נוח, מטעמים שונים, לקיים דיון דווקא ביום ראשון, ולכן היה צורך להכין נתונים ולחלל את השבת כדי להתכונן לאותו דיון שלמען האמת לא היה חשוב בכלל ולא תמיד היה כה דחוף. </div> <div> הבעיה השנייה ממנה סבל לעיתים מזומנות הייתה הארוחות בשבת. בהיותו חייל, הוא היה מחויב כמובן בביצוע שמירות, ובהן לעיתים מזומנות גם שמירה בשבת. השמירה שביצע הייתה במתקן מסווג שאותו הוא אבטח מבפנים למשך כל השבת. הוא היה רשאי לישון במקום, ובלבד שלא יעזבנו ולו גם לרגע. על פי הנוהל, בעת הארוחות היה הקצין התורן באמ"ן אמור לשלוח למתקן איש מטעמו על מנת שיחליף את השומר במשמרתו, כדי שזה יוכל ללכת לחדר האוכל. כאשר קיבל מרדכי "שמירת שבת" הוא היה מתקשר לקצין התורן בערב שבת, מזכיר לו את נושא החלפתו בעת הארוחות, ומסביר לו כי הוא חייל דתי שעבור ארוחה לא יחלל שבת, ולפיכך הוא לא יוכל להזכיר לקצין התורן כשיגיע המועד. לכן הוא מבקש שהקצין התורן ירשום זאת לפניו. מרבית הקצינים התורנים לא היו דתיים, ומשאלתו של החייל האלמוני נשכחה. כך נותר מרדכי ללא ארוחה. למוחרת, כשהיה מנסה להתלונן, היה נענה: "אז למה לא טלפנת להזכיר לקצין התורן?" – לך תסביר לחילוני שלשוחח בטלפון הוא חילול שבת. לאחר מספר פעמים, כשמרדכי הבין כי זו המערכת שבא הוא פועל, לפני כל תורנות הוא היה מצטייד באוכל שבישלה אימו, ובא לציון גואל... </div> <div> הבעיה השלישית שליוותה אותו לכל אורך שירותו הייתה התבטאויות גסות נגד הציבור הדתי, עד כדי קריאות להשמדתו או לפחות לגרשו אל מחוץ לגבולות המדינה. מילא, כאשר דברי השטנה מגיעים מחבריך לשירות; שם ניתן להשיב במענה לשון. אבל מה יכול לעשות חייל זוטר כאשר מפיח אמרי השפר הוא קצין, האומר למקרא ידיעה כלשהי בעיתון כי צריך לשרוף את כל הדתיים האלה... </div> <div> <br/> </div> <div> כמובן לא כל ההתבטאויות דורשות להשמיד את הציבור הדתי. יש התבטאויות שרק מדרגות ציבור זה ברמת התפתחות שכלית ירודה, ודבקות במנהגים פגניים של ריקודים ונענועים עם עצי דקל, תוך השמעת מילות תקווה שבקרוב בימינו ייבנה המקדש, ונוכל לחדש את הנוהגים הברבריים של הקרבת בעלי חיים כדי שדמם יכפר על חטאינו. כל מיני עבדים שעלו למלוכה, אחרי קורס קצר בן מספר חודשים בבית הספר לקצינים, חושבים כי עתה יוכלו לתת דרור ללשונם ולהפיץ את דברי הבורות והשטנה שלהם בפני כל חייל המזדמן להם. להלן נביא כמה סיפורים שאילולי ספר זה היה ספר דמיוני, הייתי נשבע כי הם אכן התרחשו. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> סיירת מודיעין בארץ גושן אוכלת טריפות </font> </b> </div> <div> <span> <font> בו יסופר על קציני סיירת מודיעין של פיקוד דרום, בעלי תאוות בשרים, שלא חמלו על חברם מהמטכ"ל </font> </span> </div> <div> <br/> </div> <div> מייד עם הכרזת הפסקת האש, שלאחר מלחמת יום הכיפורים, הוחלט שחיל המודיעין יתעד את השטחים שנכבשו בגדה המערבית של תעלת סואץ, אזור המכונה "ארץ גושן". בעקבות החלטה זו יצאו מספר אנשי מודיעין מפיקוד דרום והקימו מרכז סיור. הם התמקמו במחנה סמוך לשדה התעופה פאיד, משם יצאו לתעד את השטח, וחזרו אליו לארוחה ולשינה בסיום שעות האור. </div> <div> <br/> </div> <div> במחלקת מחקר חשבו כי חשוב שקציני המחלקה יסיירו גם הם בשטחים שנכבשו במערב התעלה, וייראו במו עיניהם את מכונת המלחמה שבנה הצבא המצרי לקראת צליחתו את התעלה. בתיאום עם מחלקת המודיעין בפיקוד דרום הוחלט שקצינים ממחלקת מחקר יתלוו לצוותי המחקר של הפיקוד. מרדכי, ששימש בעת ההיא כקצין מחקר זוטר, זכה להימנות על אותם מאושרים שירדו להצטרף לסיירת של פיקוד דרום בשדה התעופה הכבוש פאיד.   </div> <div> <br/> </div> <div> כאשר הגיע מרדכי למקום התברר לו שבמטבח שהוקם לא שמרו על כללי הכשרות; למשל הפרדה בין בשר לחלב. יתרה מזו, כדי להעשיר את מוצרי המטבח הצבאי, צדו החיילים בעלי חיים שונים כגון תרנגולות ואווזים שהוגשו בחדר האוכל ללא שחיטה, כמובן. מרדכי פנה לקצין המופקד על המקום ובקשו שישאיר כמה כלים כשרים למי שנושא הכשרות חשוב לו. התשובה שקיבל הייתה כי אנו נמצאים במצב מלחמה, וזה לא הזמן לעסוק בזוטות אלה. לכאורה מרדכי היה יכול לאכול מנות קרב – דא עקא שקיומו של מטבח ביחידה צבאית אינו מאפשר לקבל מזון במנות קרב. מכיוון שלמרדכי לא היו קשרים מתאימים עם אפסנאים למיניהם, הוא לא הצליח לארגן לעצמו אפילו שאריות ממנות קרב, כך שהתקיים באותם ימים משאריות מזון שונות שמצא במחסן המטבח.  </div> <div> <br/> </div> <div> למזלו, בין אנשי המילואים היה בחור, בוטנאי במקצועו שידע לזהות צמחי מאכל. במסגרת סיוריו קטף עבור מרדכי צמחים שונים שעזרו לו לתבל את מזונו הדל. מה שכאב למרדכי בעיקר, זה לא היעדר הברווזים הצלויים מצלחתו; מה שכאב לו זה חוסר החברות וההתחשבות של אנשים, שלא היו מוכנים להקדיש כמה צלחות לטובת חברם לשירות.  </div> <div> <br/> </div> <div> לאחר מספר ימים של שותפות בין מחלקת מחקר ובין פיקוד דרום, שלא הייתה מוצלחת לא רק מהבחינה הקולינרית, הוחלט שמחלקת מחקר תקים מרכז סיור עצמאי. מטה הסיור של מחלקת מחקר "התלבש" על אחת הוילות של שיכון הטייסים של שדה תעופה פאיד. מכיוון שהצוות היה קטן מכדי לקיים מטבח, קיבל הצוות אספקה של מנות קרב.   </div> <div> <br/> </div> <div> אמנם רעבים הם לא יצאו ממלחמה זו, אך נותר להם טעם רע בפה מההתנהגות הלא חברית של קציני מודיעין פיקוד דרום. מאוחר יותר שמע מיכאל מחברים מיחידות רבות נוספות, שהתופעה הזו הייתה גם נחלתן.  </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> המערכה על שמירת השבת בפו"מ </b> </font> </div> <div> <span> <font> בו יסופר על מאבקו של חניך דתי בפו"מ מול מדריכיו  </font> </span> </div> <div> <br/> </div> <div> למרות הקשיים בשמירת אורח חיים דתי בצה"ל, המשיך מרדכי בשירות בצבא הקבע, ובאוקטובר 1977, כחלק מהכשרתו לקראת קידומו לדרגת סא"ל, הוא נשלח לקורס קציני מטה (פו"מ), שנערך בבית הספר לפיקוד ולמטה. זהו מוסד הדרכה ותיק, שמערכי השיעורים שלו סדורים והוא מצליח בדרך כלל לעמוד בתוכנית ההדרכה הבסיסית, כפי שהיא נמסרת לחניכים בראשית הקורס. </div> <div> <br/> </div> <div> שיטת ההדרכה הייתה נושאית: לקחו נושא כגון הגנה או התקפה או מודיעין ולימדו אותו במרוכז במשך מספר ימים. חילקו לחניכים ספרי הדרכה שאותם הם היו צריכים לשנן לפני לימוד הנושא, וכדי לוודא שהחניכים ילמדו את החומר, נפתח כל שיעור בבוחן על ספרות ההדרכה. לאחר מכן ניתנו הרצאות בנושא ע"י מדריכים או מרצים אורחים המומחים לנושא. בסיום ניתן תרגיל מקיף שנמשך לעיתים על פני מספר ימים. </div> <div> מרדכי, בהיותו איש מודיעין בעל ותק וניסיון בעבודת מטה, לא נתקל בקשיים מיוחדים בקורס, מה עוד שאותם קורסים נלמדו מזה שנים, ובית הספר לא הקפיד לשנות את הבחנים לעיתים מזומנות. מי שרצה בכך יכול היה להשיג ללא קושי פתרונות של תרגילים משנים קודמות ולעבור את הקורס בנעימים... </div> <div> <br/> </div> <div> מדי יום ששי התקיים מפגש בין המדריך הצוותי לחניכים, ובו סוכמו הלקחים ולובנו בעיות מהחומר שנלמד בשבוע שחלף, וכמו כן ניתן תדרוך לקראת הצפוי בשבוע שלאחריו.  </div> <div> <br/> </div> <div> באחד מימי השישי, מסר המדריך, אל"מ שלמה ששון, כי חל שינוי בתוכנית הלימודים שנמסרה לחניכים בעת הגעתם לקורס, וכי השבוע הבא יוקדש לנושא "השלישות הקרבית". לצורך כך על החניכים ללמוד שני ספרים בנושא במשך השבת, וביום ראשון בבוקר יתקיים עליהם מבחן.   </div> <div> <br/> </div> <div> מבט חטוף בעובי הספרים לימד את מרדכי שאי אפשר יהיה להספיק ללומדם במוצאי שבת, וכי על מנת להצליח בבוחן יהיה עליו ללמוד אותם בשבת. מרדכי ביקש את רשות הדיבור, ואמר שאינו נוהג ללמוד בשבת לימודי חול מכל סוג, וודאי שלא ללמוד נושא כמו "השלישות הקרבית", שעצם העיסוק בו עלול לפגוע בעונג השבת שלו...  </div> <div>    </div> <div> שלמה המדריך ענה לו שזו בעיה פרטית שלו, והוא אינו רוצה לעסוק בכך, ולכן בתום יום הלימודים על מרדכי להתייצב בפני מפקד הקורס, אל"מ עמוס מורדי, והוא יבדוק מה ניתן לעשות. מרדכי עשה כמצוות מדריכו, והתייצב במשרדו של מפקד הקורס, הסביר לו את הבעיה וביקש שיערוך שינוי בתוכנית, והציע שהמבחן יידחה ליום שני, כך שיהיה מספיק זמן ללמוד את הנושא מבלי לחלל את השבת. עמוס ענה לו שאין אפשרות לשנות את מערך השיעורים, אבל מכיוון שהוא מבין שיש למרדכי בעיה, הוא מוכן לפטור אותו מבחינה זו. </div> <div> <br/> </div> <div> מרדכי ענה לו שהוא אינו חייל בצבאו של הקיסר פראנץ יוסף, שהעניק ברוב טובו הטבות שונות לחייליו היהודים. כחייל בצבא היהודים הוא אינו רוצה לקבל טובות. אם לצה"ל חשוב שקציניו יידעו את נושא השלישות, מן הראוי שיקדישו להם זמן מתאים ללימוד הנושא, וכי אין לו חפץ בפטורים. מרדכי הוסיף ואמר, כי קביעת מועד המבחן ליום ראשון בבוקר תגרום לחילול שבת המוני של כל חבריו לקורס, עובדה העומדת בניגוד לקביעה שצה"ל אינו מתאמן בשבת. מורדי פסק כי המבחן יתקיים במועד, ובשל עקשנותו (של מרדכי) הוא חוזר בו מהצעתו הנדיבה לקבלת פטור. לפיכך, מרדכי ישתתף כמו כולם במבחן ביום א. עמוס סיים את דבריו באיום כי אם מרדכי לא ישתתף במבחן הוא יישא בכל התוצאות.   </div> <div> <br/> </div> <div> בצאתו ממשרדו של עמוס, פגש מרדכי את אל"מ חנן זיו ששימש כמדריך בפו"ם. מרדכי שהכיר את חנן בירכו לשלום וזיו שאל אותו מה הוא עושה באזור המשרדים של מפקדת פו"ם, והאם הסתבך במשהו. מרדכי ענה לו שתודה לאל עדיין הוא לא הסתבך, וכי הוא נמצא כאן על מנת למנוע הסתבכות בעתיד. תוך כדי שיחתם יצא עמוס מחדרו וחנן שאל אותו מה עשה אצלו מרדכי. עמוס השיב שהחניך מנסה לדחות מועד של מבחן משיקולים דתיים. </div> <div> <br/> </div> <div> חנן אמר לעמוס, אך דבריו כוונו לאוזני מרדכי: "בשביל הדתיים האלה, לא נשנה את סדרי בית הספר. אם זה לא מתאים להם, מצידי שלא יתגייסו לקבע. הם צריכים להבין שהם לא יכתיבו לנו מה וכיצד לנהוג בצבא..".  </div> <div> <br/> </div> <div> לאור דברים אלה החליט מרדכי לבקש סיוע מהרב הצבאי הראשי לשעבר, האלוף אברהם הר נוף. מרדכי ידע שהוא משמש כמדריך במכללה לביטחון לאומי הסמוכה לפו"ם. הרב יעץ לו "להסתדר בכוחות עצמו". מרדכי, עם כל הכבוד לרבנות בכלל ולרבנות הצבאית בפרט, חש אכזבה כי לא חשב שזו תשובה הולמת מרב בישראל: "להסתדר". מרדכי, שכיבד רבנים, ראה בתפקיד הרב את ממשיכו של תפקיד הנביא שבטל עם חורבן הבית הראשון; מעין שילוב של מורה המלמד את העם את הדרך שבה ילכו, ולוחם הנלחם על צדקת הדרך ומוכן להקריב עצמו למען הגשמת משימה זו. נביאי ישראל בעבר, כגון משה ושמואל, לא היססו לאחוז בחרב במלחמתם על אמונתם. גם בדורות שלאחר הנביאים עמדו הרבנים בחוד החנית במאבק של העם עם השלטון שניסה לפגוע בקיום המצוות. רב, הממלמל מדרשים והמלטף את ראשי העם הריקים והפוחזים, הוא "רב מטעם" שאינו ממלא את ייעודו. בעת הקמת צה"ל עמד בראש הרבנות הצבאית הרב שלמה גורן, שדאג לכך שהחוק הצבאי יאפשר לחייל הדתי לבצע כל תפקיד בצבא. חקיקה זו מחייבת את הצבא, בין השאר, לקיים מטבח כשר גם אם אין אף חייל הדורש זאת. היו בעבר יחידות ללא חיילים דתיים,[1] והקביעה שצה"ל כולו פתוח בפני החיילים הדתיים גרמה לכך שכיום משרתים ביחידות אלה חיילים דתיים רבים. התשובה שמרדכי קיבל מהרב הצבאי החזירה את הגלגל אחורנית לתקופות אפלות, שבהן יהודי היה צריך "להסתדר" כדי לשרוד. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> אחרית דבר </b> </div> <div> עקב נסיבות שאינן תלויות במאבקו של מרדכי, נדחה בסופו של דבר המבחן, כך שמרדכי לא נדרש להתעמת עם מפקדת הקורס, ולהעמיד אותה במצב שבו חניך מסרב להשתתף במבחן מטעמי דת ומצפון. מכיוון שלמרדכי לא היו בעיות אחרות בקורס, הוא סיים אותו בציון ב+, ציון הקרוב לחניך מצטיין.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> קדושת מילוי הוראה מול קדושת השבת </font> </b> </div> <div> <span> <font> בו יסופר על חילול שבת המוני שנגרם על ידי מפקד רופס בחטיבת המחקר באמ"ן </font> </span> </div> <div> <br/> </div> <div> אחרי שמרדכי סיים את חוק לימודיו בפו"ם, הוא קודם לדרגת סא"ל והוצב לשרת כראש ענף בחטיבת המחקר באגף המודיעין. באחת השבתות הוא קיבל שיחת טלפון ממזכירות הלשכה של ראש חטיבת המחקר באמ"ן, ונאמר לו שעליו להגיע לדיון שיתקיים בשעה 12 בלשכת המפקד. מאחר שהשעה הייתה שעת בוקר מוקדמת, והייתה אפשרות טכנית לצעוד רגלית מביתו לקריה בתל אביב, שאל מרדכי אם הוא צריך להגיע עם רכבו הצמוד. מטרת השאלה הייתה לברר אם צריך לגייס קצינים וחיילים נוספים לביצוע המשימה ואז כמובן הרכב נדרש, או שרוצים רק את השתתפותו האישית בלבד. הפקידה הבטיחה לברר את העניין, ואחר זמן מה היא טלפנה ואמרה למרדכי שעליו להגיע עם רכבו. מעצם העובדה כי נדרש לחלל את השבת הסיק מרדכי שכנראה יש דברים בגו. </div> <div> <br/> </div> <div> בשעה היעודה הגיע מרדכי ללשכת המפקד ומצא בה כמעט את כל ראשי הענפים בחטיבת המחקר; שניים מתוכם דתיים מוצהרים החובשים כיפה, ועוד מספר קצינים ששמרו על אורח חיים מסורתי, ולא נהגו לחלל את השבת בפרהסיה, למרות שלא חבשו כיפה לראשם.  </div> <div> <br/> </div> <div> מפקד חטיבת המחקר פתח את הכינוס בהכרזה, כי ראש אמ"ן אמור לצאת לחו"ל ביום שלישי למפגש שגרתי עם סוכנות מודיעין של מדינה ידידותית, ואנו נדרשים להכין צי"ח (ציון ידיעות חשובות) איסופי. במילים אחרות עלינו לסייע בהצלחת המפגש של ראש אמ"ן.  </div> <div> <br/> </div> <div> מרדכי ביקש את רשות הדיבור ואמר, כי גם אם ראש אמ"ן היה נוסע היום, יום שבת, לפגישה, צי"ח איסופי לקראת הפגישה אינו נושא מספיק חשוב דיו כדי לחלל עליו את השבת.[2] מה גם שלפנינו שלושה ימים להכנה הצי"ח – מלאכה שניתן לסיימה בחצי שעת עבודה... מרדכי הודיע למפקדו שאין בכוונתו להכין את הצי"ח בשבת ועזב את הדיון בחרי אף. מרדכי ציפה שלפחות סגני האלופים הדתיים, אם לא גם יתר החברים ינהגו כמוהו, אך לצערו, אף לא אחד מהם קם. לאחר מכן נפגש מרדכי עם אחד מהם, שטפח על שכמו ואמר: "כל הכבוד שאתה לא מוכן להתכופף. לי אין את הכוח לכך". במוצאי שבת ביצע מרדכי את המשימה, וזו לא ארכה יותר ממחצית השעה. סביר להניח כי גם יתר ראשי הענפים לא הקדישו לכך זמן רב יותר. </div> <div> <br/> </div> <div> מכיוון שתופעה זו של זימון דיונים עקב גחמות של קצינים בכירים, או עבודות אחרות הדורשות חילול שבת המוני, מתרחשת לעיתים מזומנות, החליט מרדכי להעלות את הנושא בפני הרב הצבאי הראשי. זה קיבל את מרדכי לפגישה, שמע את אשר בפיו ולא יסף... </div> <div> <br/> </div> <div> לאחר מספר ימים זומן מרדכי ללשכת מפקדו, אשר שאל אותו אם התלונן עליו בפני הרב הצבאי הראשי. מרדכי ענה שאין כאן עניין אישי, אך צה"ל צריך להפנים את הקביעה כי זהו צבא היהודים, וחילול שבת מותר בו אך ורק במקרה של פיקוח נפש מובהק. מרדכי הוסיף ואמר שדרגתו ותפקידו של נותן ההוראה, גם אם הוא אלוף וגם אם הוא ראש אמ"ן, אינה נמצאת במערכת השיקולים שלו, והשיקול היחיד בהחלטה לחלל את השבת הוא הצורך בהצלת חיים. בזה הסתיימה השיחה ונסגרה הפרשה.   </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> הערות </b> </font> </div> <div> [1] כגון "סיירת מטכ"ל" שהחייל הדתי היחיד ששירת בה בעבר היה משגיח הכשרות... </div> <div> [2] לשירותי המודיעין שעימם ניפגש ראמ"ן אין בהכרח תשובה לשאלות, וניסיון החיים מראה שגם אם יש להם תשובות הם אינם ממהרים כלל לחלוק עימנו את המידע שברשות </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> </div> Tue, 14 Jun 2016 09:29:06 GMT https://www.dekelegypt.co.il/160913 "רומן היסטורי "לוחמי הסתר של הקריה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/160517 המאמר טוען שאי־מתן ההתרעה היה רק אחד משרשרת הכשלים של אמ"ן במלחמת יום הכיפורים. למודיעין היו כשלים נוספים, לא פחות חמורים, אך אלה לא נִדונו בשיח הציבורי, ובצה"ל לא עסקו בתיקונם. על הכישלונות האלה נמנים, בין היתר: אמ"ן לא השכיל להבין את תוכנית המלחמה המצרית ולא סיפק מספיק מידע לצה"ל תוך כדי ניהול המלחמה. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%E2%80%8F%E2%80%8F%E2%80%8F%E2%80%8F%D7%A9%D7%A2%D7%A8+%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A0%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%94+-+%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7+-+%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 17.05.2016 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> זהו מאמר מתוך הספר "ניצחון בסבירות נמוכה" </span> </div> <div> עורך ד"ר מיכאל ברונשטיין. הוצאת שרידות רמת גן 2017 </div> <div> <br/> </div> </div> <h2> מבוא </h2> <div data-rss-type="text"> המאמר טוען שאי־מתן ההתרעה היה רק אחד משרשרת הכשלים של אמ"ן במלחמה. למודיעין היו כשלים נוספים, לא פחות חמורים, אך אלה לא נִדונו בשיח הציבורי, ובצה"ל לא עסקו בתיקונם.  <div> <br/> <font> </font> <div>    על הכישלונות האלה נמנים, בין היתר: כישלון בהבנת מערך הגישור המצרי והאפשריות לשבשו; תמונת מצב היערכות הכוחות המצריים שצלחו את התעלה בימים הראשונים למלחמה, הייתה כללית מדי, ולא ידעה להצביע על מקום עתודות השריון המצריות ועל אופן הפעלתן; אמ"ן לא ידע לפני המלחמה ובמהלכה כי הטנקים בדיביזיות החי"ר הם מסוג T-54 וטעה לחשוב כי הן מצוידות עדיין בטנק המיושן T-34. עקב טעות זו צה"ל לא שיער נכוחה את הכוח שמולו ונחפז לעיתים לתקוף ללא הכרת הסד"כ המצרי שעמד מולו.   </div> <div> <br/> </div> <div> במאמר אמנה שנים מכלל כשלי אמ"ן במלחמה.   </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <h2> הקדמה </h2> <div data-rss-type="text"> הכישלון הידוע של המודיעין במלחמת יום הכיפורים הוא אי־מתן התרעה לצה"ל על מועד פתיחת המלחמה. כישלון זה נדון עד לזרא בכל כלי התקשורת: נכתבו ספרים רבים והופרחו תיאוריות כאלה ואחרות לגורמים לכך שלמרות עושר ההתרעות ואיכותן, טחו עיני אמ"ן מראות שישנה מלחמה בפתח. רבים מהכותבים על לקחי המלחמה, ובעיקר חוקרים ש"צמחו" במחלקת מחקר באמ"ן, דיברו על כך שאמ"ן אמנם לא "סיפק את הסחורה" של מתן התרעה על המלחמה, אך מעבר לכך הכול היה בסדר. אולם היו גם כשלים נוספים, פחות מוכרים, שלא נדונו בשיח הציבורי שלאחר המלחמה, ובצה"ל לא עסקו בתיקונם. במאמר זה אעסוק במקצת מכשלים אלה ובניתוחם. <div> <br/> <div>    את הגישה המגמדת את כישלונו של המודיעין היטיב לייצג תא"ל אריה שלו ז"ל, שעמד בראש מחלקת המחקר במלחמה [1] :  </div> <div> <br/> </div> <div> <font> "אין ספק שמחלקת מחקר ואגף המודיעין טעו בהערכת החלטתו של הנשיא סאדאת לפתוח במלחמת יום הכיפורים. הם לא מילאו את ייעודם ולא סיפקו להנהגת המדינה התרעה ברורה על מלחמה מתקרבת. ...עם זאת, <b> המודיעין לא טעה במרכיב מרכזי כלשהו </b> (ההדגשה שלי - א.ד) בהערכתו את צבאה של מצרים. כלומר, אמ"ן תאר נכון את המודיעין הבסיסי (סדר הכוחות של צבא מצרים, מערכות הנשק שברשותו וביצועיהן, הדוקטרינה הצבאית שלו, תוכניות ההגנה ותכנית ההתקפה שלו ועוד), ואת השינויים השוטפים (העלאת הכוננות בצבא לעליונה, קידום כוחות לכיוון החזית, חריגים בצבאות מצרים וסוריה החל בקידום ציוד גישור עד מתן היתר להפסיק את צום הרמאדן)"... </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div>   במקום אחר [2] בספרו מביא אריה שלו לקחים שהופקו בדיון אצל ראש אמ"ן כחודש לאחר פרוץ המלחמה. ממסמך שכתב שלו במהלך הדיון, עולה כי מרבית צמרת [3] מחלקת מחקר תמכה בעיקרי קביעותיו, כדלהלן: </div> <div> <br/> </div> <div> <font> ..."לדברי סא"ל יונה בנדמן, (ראש ענף 6, מצרים - א.ד), הטעות הייתה בתחום ההערכה המדינית ולא במישור הצבאי"...לדעת סא"ל יערי (ראש ענף 5, סוריה – א.ד), התקיים חוסר שיווי משקל בין המחקר המדיני הכולל לבין המחקר הצבאי ...לדברי סא"ל עמוס גלבוע מן הצוות הבסיסי, הטעות לא הייתה במישור הצבאי, אלא בתחום ההערכה המדינית. <b> המחקר הצבאי הוכיח את עצמו </b> (הדגשה שלי – א.ד) ונתן את כל הסימנים בשטח. הטעות הייתה בהערכת הכוונות. הדגש העיקרי בעבודת המחקר היה בהערכת כוונות...".  </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div>   מאמר זה בא להראות שכשלון אי־מתן התרעה לצה"ל כי מלחמה בפתח, ותוצאותיו הטרגיות - הוא רק אחד מסדרת הכישלונות של אמ"ן במלחמה זו. להלן אמנה שנים מהכשלים הפחות מוכרים, שניהם מהזירה המצרית [4]: </div> <div> • הבנה שגויה של דרכי הפעולה האפשריות של צבא מצרים לפני המלחמה ובמהלכה, שבגללה נקט צה"ל בראשית המלחמה פעולות שגרמו לשחיקה מיותרת של כוחו.  </div> <div> • כשלים בעבודת המודיעין בניהול הקרב. בפרק אצביע, בין היתר, על דלותו של בנק המטרות האסטרטגיות שאמ"ן הכין למלחמה ועל היעדר פענוח שיטתי של ביצורי החי"ר בכל מהלך המלחמה שגרם לחוסר הבנת ההיערכות המצרית והקזת דם מיותרת של לוחמי צה"ל. </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <h2> הבנה שגויה של דרכי הפעולה האפשריות (דפ"א) של צבא מצרים  </h2> <div data-rss-type="text"> <div> <div>    פסגת עבודתו של קצין המודיעין היא, לדעתי, ניתוח דרכי הפעולה האפשריות של האויב. קצין המודיעין המנתח את נתוני הקרקע של זירת הפעולה ומכיר את מאפייני צבא האויב, אמור בסופו של דבר לדעת להסביר למפקדו מה יעדיו ומטרותיו האפשריות של צבא האויב, באילו כוחות ועם איזה כלי־נשק הוא מתכנן לממשם. על בסיס דברי הקמ"ן אמור המפקד לתכנן את צעדיו.  </div> <div> <br/> </div> <div>    קצין המודיעין של הרמטכ"ל, כלומר ראש אמ"ן, משמש גם כקמ"ן של ממשלת ישראל. תפקיד זה שונה מהותית מתפקידו כקמ"ן הרמטכ"ל, שכן את הדרג המדיני מעסיקות שאלות כלליות העומדות ברומו של עולם, כגון סיכויי מלחמה ושלום, סיכוי להסדרים מדיניים וכו', ולא פרטים על צבאות ערב.  </div> <div> <br/> </div> <div>    בתור שכזה, ראש אמ"ן צריך לקחת בחשבון את ההנחיות של הדרג המדיני המופקד על צבא האויב, וכן את האילוצים המדיניים הפועלים על הדרג המדיני בבואו לממש את מדיניותו. עובדת היותו של ראש אמ"ן 'משרתם של שני אדונים' גורמת בהכרח לכך שדעתו, <b> אינה נתונה די הצורך למילוי תפקידו כקצין המודיעין של הצבא. </b> </div> <div> <b> <br/> </b> </div> <div>    בשל כפל תפקידים זה, יש באמ"ן גופי מחקר (ענפים/מדורים) העוסקים בצד המדיני של ארצות ערב וכן במעצמות המעורבות באזור. כך, למשל, בכל זירת לחימה יש מדורים לנושא המדיני וכתוצאה מכך הקשב של ראש בזירה (בד"כ באותם ימים - ענף בראשות סא"ל) נתון גם, ולעיתים בעיקר, לנושא המדיני. בנוסף לזירות המחקר היה באמ"ן באותם ימים גם ענף מעצמות שעקב וניסה לחזות את מהלכי המעצמות והשפעתם על מדינות האזור. יודגש כי כל הנושא המדיני אינו קיים במחלקות המודיעין בפיקודים המרחביים, כך שאלה יכולים "תיאורטית" לעסוק הנושא הצבאי נטו.   </div> <div> <br/> </div> <div>    עקב כפל תפקידיו של ראש אמ"ן, רואה לעיתים מחלקת המחקר באמ"ן את העיסוק הפרטני בצבאות ערב, כעיסוק טכני בלבד ולכן בד"כ עוסקים בו דרגים זוטרים בלבד ובפיקודים המרחביים. כך, למשל, את צמרת המודיעין העסיקה סוגיית יכולת הצליחה של צבא מצרים את תעלת סואץ. אבל שאלות כגון היכן מאוחסן ציוד הצליחה על מנת שצה"ל יוכל לפגוע בו, או סוגי גשרים בהם משתמש צבא מצרים כדי לבצע את הצליחה והאם צה"ל יכול לעשות בהם שימוש אם ישתלט עליהם - לא העסיקו את צמרת מחלקת מחקר. כתוצאה מכך, צה"ל לא קיבל מידע בתחום זה, וכשל בכך ששיגר את גייסותיו "לתפוס גשר מצרי" מבלי לבדוק האם הגישור המצרי עונה לצרכי צה"ל. לדעתי, חלק ניכר מכשלי אמ"ן לדורותיו נובע מכפל התפקידים של ראש אמ"ן. מאמר זה יעסוק בכשלי אמ"ן בתוקף תפקידו כקצין המודיעין של הצבא. </div> <div>                      ************* </div> <div>    ביום ששי, 5 באוקטובר 1973, בשעה 12.20, כיממה לפני פתיחת המלחמה, התקיימה ישיבת המטה הכללי וראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא, בתוקף תפקידו כקמ"ן הרמטכ"ל, מסר את עיקרי הערכת המצב של אמ"ן ואת דרכי הפעולה האפשריות של מצרים וסוריה באומרו בין היתר: </div> <div> <br/> </div> <div> <font> "... בסבירות נמוכה קיימת אפשרות של תקיפה סורית ומצרית מתואמת, ואני אומר את זה, שזה בסבירות נמוכה, ואפילו נמוכה מנמוכה" </font> [5]. בהמשך דבריו העריך ראש אמ"ן כי: </div> <div> <br/> </div> <div>   <font> "...אחת המטרות הסוריות יכולה להיות 'איזה שהוא מחטף' ברמת הגולן, ואם זה ילך, גם ריצה יותר עמוקה. במצרים – פתיחה באש, איזה שהיא פשיטה בהליקופטרים או חציית התעלה. בסבירות הכי נמוכה – תרגיל גדול של חצייה במגמה לכבוש את שני עברי התעלה, ולנסות להגיע אל המיצרים… </font> " [6]  </div> <div> <br/> </div> <div>    דברי ראש אמ"ן העוסקים בחזית המצרית [7], הם, למעשה, הצגת קמ"ן הרמטכ"ל את דרכי הפעולה האפשריות של האויב (בניסוח חופשי שאינו תואם בדיוק את הנלמד בבית הספר לפיקוד ומטה). דברי זעירא היו למעשה, חזרה על הדפ"א שהשמיע אמ"ן באוזני צה"ל מאז סיום מלחמת ההתשה [8] באוגוסט 1970, כדלקמן:  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> דפ"א א': </b> הפעלה מאסיבית של אש ארטילרית, שאיפה לתקוע דגל בשטחנו על־ידי כיבוש מוצב או מתקן של כוחותינו, תוך מודעות לאפשרות שבעקבות הכיבוש המוגבל תיפתח שוב מלחמת התשה. זו הייתה התיזה הנבחרת של ראש אמ"ן.  </div> <div> <b> דפ"א ב': </b> חציית התעלה בחזית רחבה וכיבוש השטח עד למוצא המזרחי של המעברים; השתלטות על השטח מצפק – רפידים – ביר-תמדה – ראס־ג'ונדי, ובנוסף כיבוש רצועת החוף במפרץ סואץ עד מדרום לא־טור [9]. דפ"א זו כונתה בצה"ל "דפ"א המעברים" ובתכנונים המצריים שלפני המלחמה היא כונתה "גרניט 2" [10]. </div> <div>    </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <h2> <span> <font>   </font> <font> הביסוס המודיעיני לדפ"אות של אמ"ן  <span>   </span> </font> </span> </h2> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <font> הביסוס המודיעיני לדפ"אות של אמ"ן  </font> </span> </div> <div> להלך ניתוח המקורות המודיעיניים עליהם התבסס אמ"ן בקובעו את דרכי הפעולה של האויב: </div> <div> <br/> </div> <div> <b> דפ"א א': מהלך מוגבל מאוד כגון: כיבוש מוצב והחזקתו, פשיטה, או ירי ארטילרי.  </b> </div> <div> <b> <br/> </b> </div> <div>    איני יודע מהיכן שאב אמ"ן את התובנה שהמצרים מעלים בדעתם לבטל את הפסקת האש שהוכרזה באוגוסט 1970 ולחזור למתווה של מלחמת התשה. להיפך, כל "הסימנים המעידים" שקדמו למלחמה הצביעו בבירור כי אינם חושבים על מהלך כזה:  </div> <div> <br/> </div> <div> • אף מקור מודיעיני הידוע לי לא העלה אפשרות זאת לפני המלחמה. גם בכל הררי חומר השלל ובספרי הזיכרונות של הרמטכ"ל שאזלי ושל ראש אג"ם והרמטכ"ל גמסי, לא מוזכר שאפשרות זו נדונה אי-פעם במטכ"ל המצרי. ההיפך הוא הנכון: מדברי שאזלי [11], עולה כי המצרים שרדו בקושי רב את מלחמת ההתשה, ולכן ספק רב שיבחרו בתכנית שמשמעותה היא חידוש מלחמת ההתשה.  </div> <div> <br/> </div> <div> • גידולו המואץ של הצבא המצרי, הרכש המאסיבי של ציוד לחימה התקפי וההכנות הנרחבות לצליחה רבתי של התעלה בהן הושקע הון עתק – כל אלה מצביעים בצורה חד משמעית, שפני מצרים אינם למהלך מוגבל, שמשמעותו היא חידוש מלחמת ההתשה (ראה גם הפרק על כלי הצליחה). </div> <div> <br/> </div> <div> • בשנים שקדמו למלחמה הפסיק הצבא המצרי לשחרר חיילים שסיימו את תקופת שרותם. עיכוב שחרור החיילים, בעיקר המשכילים שביניהם, ומניעת שילובם במשק המצרי, גרמו לנזק כבד לכלכלה המצרית. הדבר הצביע כאלף עדים על נחישות המשטר המצרי בראשות אנואר א־סאדאת לצאת למלחמה כוללת. </div> <div> <br/> </div> <div> • המצרים תרגלו רבות את חציית התעלה, והקימו לשם כך מתקני אימונים משוכללים, אחד מהם באזור חטאטבה [12] שממערב לקהיר. חטיבות שנערכו לאורך התעלה הוסעו מהלך של כ- 200 ק"מ משטח היערכותם להתאמן במתקן זה. </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2134%D7%A9.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> • בתי הקברות שהוקמו במהלך מלחמת ההתשה השתרעו על שטח נרחב שנועד לקלוט חללים של מלחמה רבת נפגעים [13]. </div> <div> <br/> </div> <div> • לאחר המלחמה התברר כי המודיעין "פיספס" פקודה מצרית מאוקטובר 1972 להקמת 10 בתי חולים שדה בקיבולת של 100 מיטות בכל אחד. הקמת בתי חולים בהיקף שכזה, על ההשקעה הכספית הרבה הכרוכה בדבר, מצביעה על כך שפני המתכנן המצרי למלחמה כוללת רבת נפגעים. ידיעות המרמזות על חלק מתוכנית זו הגיעו לאמ"ן לפני המלחמה, אך לא זכו לטיפול מחקרי הולם [14]. </div> <div> <br/> </div> <div>    הסימנים שמניתי לעיל, גם אם הם בחלקם בבחינת חכמה שלאחר המעשה, אכן מצביעים בבירור על ההכנות של צבא מצרים למלחמה כוללת. אינני מכיר אף לא סימן אחד המעיד על כך שפני מצרים היו לחידוש מתווה מלחמת ההתשה [15].  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> דפ"א ב': "דפ"א המעברים"  </b> </div> <div> <b> <br/> </b> </div> <div>    כאשר הציג ראש אמ"ן בפני הרמטכ"ל את דפ"א המעברים, הוא הסתמך על שפע של חומר מודיעיני, שהצביע בבירור ובצורה שאינה משתמעת לשני פנים, כי מאז שנת 1968 צבא מצרים פעל נמרצות לביצוע הכשרות קרקעיות לקראת צליחה רבתי של מספר דיביזיות במקביל לכיבוש סיני, לפחות עד הצד המזרחי של המעברים. ההכשרות הקרקעיות כללו בין היתר: </div> <div> <br/> </div> <div> • בניית גשרים ומעברים תת מימיים על תעלת המים המתוקים. </div> <div> • פריצת מאות "ירידות" למים.  </div> <div> • הכשרת עשרות רבות של "משטחי צליחה". </div> <div> • בניית מערכת מים המאפשרת אספקת מים לכוחות הצולחים באמצעות צינורות.   </div> <div> • הכשרת בתי קברות לעשרות אלפי הרוגים. </div> <div> • בניית מערכת מוצבי פיקוד ושליטה המיועדת למהלך הצליחה, בנוסף למוצבי הפיקוד ששימשו את הגייסות בשגרה.  </div> <div> • בניית מערכת מסועפת של מתקנים, מאגרים ומצבורים לוגיסטיים התומכים בצליחה רבת היקף. </div> <div> <br/> </div> <div>    לדפ"א זו היה הגיון צבאי מוצק: הקרקע בפתחת מעברי הגידי והמיתלה מאפשרת ביסוס קו הגנה נוח הנשען על השטחים הבלתי עבירים. קו הגנה זה מאפשר יציאה נוחה למתקפה להכרעת צה"ל במרחבי התמרון. למודיעין של צה"ל הגיע חומר רב ממקורות איכותיים המצביע בבירור על תוכנית זו. מבין החומר שהגיע לידינו לפני המלחמה אציין את תוכנית המבצע "גרניט 2" המפרטת את כל המהלכים לביצוע התוכנית [16]. </div> <div> <br/> </div> <div>    באוקטובר 1973 לא היה לצבא המצרי מענה הולם [17] לבעיית הגנת הכוחות היוצאים אל מחוץ למערך ההגנה האווירית המאסיבי שנבנה בגדה המערבית של תעלת סואץ. המצרים העריכו כי חיל האוויר שלהם אינו בשל להעניק הגנה חליפית למערך הגנה זה, וחששו שיציאת הכוחות אל מחוץ למטריית ההגנה האווירית עלולה להביא להשמדתם. </div> <div> <br/> </div> <div>    המצרים חששו שכל תוכנית צבאית שלהם לחידוש המלחמה, תביא את ישראל לחזור ולתקוף את העורף המצרי כפי שהם עשו זאת במלחמת ההתשה, כשמנגד אין בידי חיל האוויר המצרי מענה הולם שיאפשר את תקיפת העורף הישראלי. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> דפ"א המעברים המוכרת כתכנית "גרניט 2" </b> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2201%D7%A9+%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA+%D7%92%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%98+2.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <font> .תוכנית המלחמה המצרית "הצריחים הגבוהים" (אלמאד'ין אלעאליה) </font> </span> </div> <div> <span> <font> <br/> </font> </span> </div> <div>    בסופו של דבר המצרים התעלמו מאמ"ן ובחרו בדרך פעולה משלהם (שכונתה בספרו של רמטכ"ל צבא מצרים הגנרל שאזלי "הצריחים הגבוהים"): כיבוש רצועה של 10 ק"מ ממזרח לתעלה לכל אורכה. גם בתוכנית זו, הייתה משימת הכוחות הצולחים את התעלה לכבוש את רצועת הנפט במפרץ סואץ. למותר לציין שתוכנית זו לא הייתה מוכרת לאמ"ן.  </div> <div> <br/> </div> <div>    ההנהגה המצרית הייתה מודעת לחולשתו של חיל האוויר, שמונעת ממנו למעשה לצאת למלחמה במתווה של דפ"א המעברים. לפיכך נשיא מצרים, אנואר א־סאדאת, ביקש שוב ושוב מברית המועצות לספק לו סל אמצעי לחימה, שבמרכזו מטוסי תקיפה ארוכי טווח המסוגלים לפגוע בעורף הישראלי. היכולת לפגוע בעורף הישראלי דרושה הייתה לסאדאת הן לצורך פגיעה בשדות התעופה של צה"ל שמטוסיו היו מסוגלים לשבש כל מהלך התקפי לכיוון המעברים בסיני, והן לצורך ביצוע פגיעות כואבות בעורף הישראלי כמענה אפשרי לתקיפות של צה"ל ביעדי תורפה במצרים [18].  </div> <div> <br/> </div> <div>    באפריל 1970 פירסם אמ"ן מסמך שהמסר שלו היה <font> "המפתח הוא במאזן האווירי, שהינו הגורם העיקרי המגביל, </font> מבחינת יחסי הכוחות העוצמה, מבצע צליחה יבשתי מצרי" [19], מסמך זה הוא פרי חשיבה משותפת של מחלקת המחקר באמ"ן, עם מחלקת המודיעין של חיל האוויר. במאי 1972 חזר אמ"ן על הערכה זו [20] וביסס אותה כשהוא מסתמך על מידע ממקורות צמרת, לאמור ... <font> "להערכת המצרים אין סיכוי לניצחון צבאי מצרי ללא איזון העליונות האווירית הישראלית, אם לא ביטולה כליל".  </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div>    לקראת מחצית אוקטובר 1972, משנוכח סאדאת לדעת כי הרוסים אינם ממהרים להיענות לו [21], הוא כינס את פורום "המועצה העליונה של הכוחות ומזוינים" והכריז כי קיבל החלטה אסטרטגית "מצרים תצא למלחמה עם האמצעים הזמינים שברשותה" [22], כלומר לא תמתין עוד לאספקה מברית המועצות, ותגבש תוכנית צבאית שתאפשר יציאה למלחמה עם האמל"ח המצוי בסד"כ המצרי. במעמד זה הוא הדיח את שר המלחמה המכהן מוחמד צאדק, ומינה תחתיו את אחמד איסמעיל עלי. כמו כן הודיע על סיום השרות של כ־20 אלופים בצבא מצרים. הוא הטיל על שר המלחמה החדש לגבש תוכנית צבאית חדשה שתאפשר יציאה למלחמה באמצעים הקיימים. שר המלחמה ורמטכ"ל צבא מצרים, נרתמו למשימה, ובינואר 1973 הסתיים גיבוש תוכנית "הצריחים הגבוהים". </div> <div> <br/> </div> <div>    יצוין כי בחודשי קיץ 1973 סיפקה בריה"מ ציוד צבאי רב לסוריה וגם למצרים. בין היתר סופקו אמצעי צליחה רבים, טנקים חדישים מדגם ט-62[23], טנקי ט-55 רבים (שהחליפו את מרבית טנקי ה־T-34 בדיביזיות החי"ר) ומשלוח ראשוני של טילי קרקע־קרקע מדגם סקאד. משלוחים אלה לא כללו מטוסים, למרות בקשת המצרים. אמ"ן לא איתר את משלוח הטנקים מסוגוT-54 וטעה לחשוב לפני המלחמה [24] ואף במהלכה [25] כי דיביזיות החי"ר מצוידות בטנק הנחותT-34 . רכש מאסיבי זה, שיפר מאוד את יכולותיה של מצרים לצאת למלחמה באמצעים הקיימים.  </div> <div> <br/> </div> <div>    תוכנית "הצריחים הגבוהים" הינה למעשה תוכנית המלחמה ששימשה את צבא מצרים במלחמת יום הכיפורים, ואלה עיקריה:  </div> <div> <br/> </div> <div> • כיבוש רצועה של 8-10 ק"מ בלבד בגדה המזרחית של התעלה, ייצוב קו הגנה חזק והישארות בו. בבסיס התכנית הייתה הנחה שצה"ל יגייס מילואים ויתקוף את ראשי הגשר המצריים; המשימה העיקרית של צבא מצרים הייתה לעמוד במתקפות האלו תוך גרימת אבידות מירביות לצה"ל ("העצירה האופרטיבית הממושכת" [26]). המשך התקדמות לעבר המעברים הינה אופציה שתבוצע רק על־פי פקודה.  </div> <div> <br/> </div> <div> • כיבוש "רצועת הנפט" [27] במפרץ סואץ עד 10 ק"מ מדרום לא־טור [28].  </div> <div> <br/> </div> <div>    ביצוע התוכנית הוטל על 5 דיביזיות חי"ר, בכל אחת 124 טנקים אורגניים על־פי תקן [29]. כל דיביזיה הייתה מתוגברת בחטיבת שריון מהדרג השני הארמיוני כדלהלן: שתי חטיבות שריון מטכ"ליות עצמאיות [30]; הוצאת 2 חטיבות שריון מתוך 2 הדיביזיות הממוכנות [31]; הוצאת חטיבת שריון מדיביזיית השריון של ארמיה 2 [32]. פירוט סד"כ השריון וציוותי חטיבות הטנקים לדיביזיות החי"ר – ראה להלן טבלת השוואת סד"כ עתודות השריון בארמיות השדה.  </div> <div>   </div> <div>    כמו כן תוגברו דיביזיות החי"ר בגדודי קומנדו (מתוך אגדי הקומנדו המטכ"ליים שהוקצו לארמיות), ובאמצעי נ"ט וארטילריה (של הדיביזיות הממוכנות ומתוך אגדי הנ"ט הארמיוניים שנערכו בגדה המערבית). לכיבוש רצועת הנפט הוקצתה חטיבה ממוכנת מדיביזיה ממוכנת 6 וכן אגד קומנדו מונחת במסוקים. בנוסף לכוחות מזירת ים סוף שיועברו בנחתות ובצי סירות וספינות הדיג.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> יתרונות התכנית: </b> </div> <div> • ניתן לבצעה באמצעים הקיימים, מבלי להמתין לחסדי הרוסים באספקת נשק. </div> <div> <br/> </div> <div> • הכוחות החוצים את התעלה נשארים מוגנים על־ידי מערכת ההגנה האווירית המשוכללת הערוכה בגדה המערבית של התעלה. </div> <div> <br/> </div> <div> • ראשי הגשר הדיביזיוניים, היו חזקים יותר ויצרו רצף טריטוריאלי ללא פרצות ביניהם (למעט ה"תפר" בין הארמיות). ראשי הגשר בתוכנית המעברים, לעומת זאת, היו חלשים יחסית, הן משום שכללו רק דיביזיית חי"ר ללא סיוע נוסף והן משום שראשי הגשר היו מבודדים עם פרצה של כ־10 ק"מ בין ראש גשר למשנהו.   </div> <div> <br/> </div> <div> • שרשרת של כ־30 רמפות בגובה 20-25 מטר (העולה על גובהה של "סוללת בר לב") איפשרה תצפית לטיווח על כל כוח ישראלי שינסה לסייע ולחבור למעוזים ו/או לתפוס עמדות על קו "סוללת בר לב". כמו כן שימשו הרמפות כבסיסי אש לטנקים [33], נשק נ"ט מסוג סאגר. לרמפות היה גם יתרון פסיכולוגי, באפשרן שקט נפשי למפעלי הטילים, שחשו מוגנים מפני השריון של צה"ל השועט לעברם.  </div> <div> <br/> </div> <div> • תגבור דיביזיות החי"ר בחטיבות שריון ובאמצעי נ"ט מאפשר להן להתגונן טוב יותר מפני השריון הצה"לי, לשחוק את כוחו, ורק אז, אולי, לצאת למתקפה לכיוון המעברים. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> חסרונות התכנית: </b> </div> <div> <br/> </div> <div> • כיבוש רצועה צרה בעומק של כ־10 ק"מ [34], כשבעורפה מצוי מכשול תעלת סואץ, אינו מאפשר ביצוע יעיל של התקפת נגד ארמיונית, ומקשה מאוד על העתקת מאמצים בגדה המזרחית של התעלה.  </div> <div> <br/> </div> <div> • הקרקע לאורך הגדה המזרחית של התעלה הינה עבירה ומחייבת השקעת כוחות רבים בהגנה, כמעט ללא אפשרות להיעזר במכשולים טבעיים (למעט כמה איים של קרקע טובענית בלתי עבירה, בעיקר בצפון בגזרת האי אל־באלח). תנאי השטח מחד גיסא ומיעוט כוחות חי"ר מאידך גיסא מחייבים הקמת שתי גזרות ארמיוניות עם פרצה רחבה (ה"תפר" כפי שהשתרש בלשון הלא מדויקת, של כותבי העיתים אצלנו) של כ־30 ק"מ באזור האגמים המרים.  </div> <div> <br/> </div> <div> • אורך קו המגע מחד וסד"כ המצרי מאידך יצרו מצב שרוחב החזית הממוצע של דיביזיה מגיע לכ־20 ק"מ [35]. נתון זה חייב היערכות דיביזיית חי"ר מצרית בשיטה 'שלוש לפנים' [36] ללא כוחות אורגניים של הדיביזיה בדרג השני. הפיתרון המצרי לבעיה זו היה בהכפפת חטיבת שריון נוספת שנערכה בדרג השני הדיביזיוני [37] ובתגבור כל דיביזיה בגדוד קומנדו, או שנים.  </div> <div> <br/> </div> <div> • השותפים הסוריים לא היו מוכנים לתת יד לתוכנית מלחמה שאינה כוללת את כיבוש המעברים. לפיכך תוכנית זו נשמרה בסודי סודות והכוחות בשטח לא הכירוה [38].  </div> <div> <br/> </div> <div>   <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2200%D7%A9+%D7%93%D7%99%D7%91%D7%99%D7%96%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%97%D7%99%D7%A8+%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%AA+%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9+%D7%92%D7%A9%D7%A8.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> האם היה בידי אמ"ן מידע על קיומה של תוכנית הצריחים הגבוהים? </b> </div> <div> <font>     </font> <span> באשמורת השלישית [39] של ליל יום הכיפורים דיווח ראש לשכת ראש המוסד, למזכירים של ראש הממשלה ושר הביטחון ולראש אמ"ן, כי ראש המוסד נפגש עם סוכן הצמרת אשרף מרואן וזה מסר לו כי המצרים עומדים לתקוף את ישראל היום לפנות ערב וכי <font> <b> "...התקיפה תהיה על פי התוכנית הידועה לנו (ההדגשה שלי. א.ד)" </b> </font> [40]. ענף 6 באמ"ן/מחקר דיווח על כך בלקט בהול (שהופץ ביום הכיפורים בשעה 07:30) והוסיף, בין היתר, פרשנות לאמור <font> "...שיטה כללית – מתקפה מתואמת ובו זמנית של צבאות מצרים וסוריה בלילה הראשון של המלחמה. הצבא המצרי יחצה את התעלה בחזית רחבה, יכבוש את הגדה המזרחית <b> עד המיצרים (ועד בכלל)" </b> </font> [41]. (ההדגשה שלי א.ד). מפרשנות זו של ענף 6 לדברי המקור <font> <b> "התוכנית הידועה לנו", </b> </font> אני למד כי גם שעות ספורות לפני המלחמה האמינו בענף כי דפ"א המעברים היא תוכנית המלחמה של צבא מצרים [42]. </span> <br/> </div> <div> <font> <b>     </b> <span> בשעה 09:33 הגיע ללשכת הרמטכ"ל פירוט נוסף ממפגש זמיר – אשרף מרואן ובו נכתב בין היתר: <b> <font> "...לאחר החצייה ייעשה מאמץ לתפיסת שטח בעומק 10 ק"מ. אין כוונה להגיע בשלב הראשון עד קו המעברים </font> </b> . בהגיע הצבא לעומק שנקבע, ינסה להחזיק מעמד, ועל פי התוצאות של שלב זה ייקבע ההמשך" (ההדגשה שלי. א.ד) [43]. רבע שעה לפני פרוץ המלחמה פירסמה מחלקת מחקר לקט ובו הודיעה זו לראשונה כי היעד המצרי במלחמה אינו כיבוש התעלה והגעה למיצרים, אלא <font> <b> "כיבוש הגדה המזרחית של התעלה תוך מאמץ לתפיסת שטח בעומק של כ־10 ק"מ. </b> לאור התוצאות ייקבע ההמשך. בכל אופן אין כוונה להגיע בשלב ראשון למיצרים </font> (הדגשה שלי א.ד)" [44].  </span> </font> </div> <div> <font> <b>     </b> <span> מכל האמור לעיל עולה בבירור כי ביום פתיחת המלחמה הניח אמ"ן בפני צה"ל את עיקרי תוכנית "הצריחים הגבוהים", אבל, מעשה שטן, משנפתחה המלחמה נעלם מידע חיוני זה מהתודעה של צמרת אמ"ן וצה"ל והם המשיכו לחשוב כי צבא מצרים דבק ב"תוכנית המעברים". כך, למשל, כבר משעות הבוקר של ה־7 באוקטובר הזרים אמ"ן ידיעות שגויות לפיהן דיביזיות השריון חוצות את התעלה בדרכן למעברים. לכישלון זה של אמ"ן הקדישה ועדת אגרנט 30 עמודים [45]. רק לאחר כשלון מתקפת הנגד של צה"ל ב־8 באוקטובר, ולאחר שהגיעה ידיעה מודיעינית מהימנה נוספת, התחיל אמ"ן [46] להכיר בעובדה כי חטיבות השריון העצמאיות וחטיבות השריון בדיביזיות הממוכנות שחצו את התעלה לא עשו זאת במגמה לרוץ למעברים, אלא הוכפפו לדיביזיות החי"ר שצלחו את התעלה במטרה לחזקן במערך ההגנה שנבנה ברצועה של 10-12 ק"מ ממזרח לתעלה. כוח התקפות הנגד הארמיוני (דיביזיות השריון ומה שנותר מהדיביזיות הממוכנות) נשאר בגדה המערבית. במילים אחרות, רק לאחר שלושה ימים התחילו באמ"ן להבין כי המצרים אינם פועלים לפי תוכנית המעברים כפי שהייתה מוכרת להם, אלא פועלים על־פי תוכנית אחרת. </span> </font> </div> <div> <font> <b>     </b> <span> יודגש כי גם לאחר קבלת הידיעה המהימנה שהמשימה המצרית מסתפקת בכיבוש של 12 ק"מ "וזה הסוף", המשיך אמ"ן המשיך לראות את דפ"א המעברים כזו הנבחרת. כך למשל בהערכת מצב שהתקיימה בחדר הרמטכ"ל [47] ב־9 באוקטובר בשעה 20:00 דרש הרמטכ"ל מראש אמ"ן לנתח את הדפ"א של המצרים. ראש אמ"ן ענה בין היתר (ניסוח חופשי), למצרים שלוש דרכי פעולה אפשריות: דפ"א א – להעביר את הדיביזיות המשוריינות בלילה הקרוב. דפ"א ב – לדחות את צליחתן ביום - יומיים. דפ"א ג – לוותר כליל על העברתן ולהסתפק במאחזים של דיביזיות החי"ר. ראש אמ"ן המשיך והוסיף כי על פי הדוקטרינה אין להעביר את השריון בטרם החי"ר העמיק את אחיזתו לעומק של 12 ק"מ לפחות, ולעת עתה זה לא מצב הדברים. "אבל אני יותר מדי תופעות בניגוד לדוקטרינה", לדוגמא הכנסת דיביזיות השריון הסוריות. להערכת ראמ"ן, הסבירות הגבוהה ביותר היא שהמצרים לא יוותרו על העברת דיביזיות השריון, אלא ידחו זאת ביום יומיים. אשר לדפ"א ג – נראה שינקטו אותה אם יימצאו בלחץ, או שיחליטו שאין טעם להרחיב את ראש הגשר, אלא יסתפקו בשליטה בשתי גדות התעלה. </span> </font> </div> <div> <font> <b>     </b> <span> עתה, כשברור כי לא נעשה שימוש באתרעה שהגיעה לאמ"ן בבוקרו של יום כיפור בדבר שינוי יעדי תוכנית המלחמה המצרית, נשאלת השאלה מה ידעו האנשים העוסקים בגיבוש הערכת המצב באמ"ן על תוכנית זו בימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים. כאן אין לי תשובה ברורה, ותלוי את מי שואלים. בספרו "בעיניים פקוחות" [48] טוען צבי זמיר שהסוכן אשרף מרואן אמר לא־פעם שסאדאת מתכונן "להילחם עם מה שיש". לדברי זמיר, לפני המלחמה סיפק אותו הסוכן את תוכנית המלחמה למתקפה כוללת, מוגבלת במימדיה. בערב יום כיפור הלה מסר לו שהמלחמה שתיפתח תהיה על פי תוכנית זו, כלומר תבוצע "תוכנית עשרת הקילומטרים" [49]. פרופ' אורי בר־יוסף טוען שאשרף מרואן העביר לידי אמ"ן את תוכנית המבצע של "הצריחים הגבוהים" [50] בשבועות שקדמו למלחמה, ובפגישתו עם צבי זמיר ערב יום הכיפורים הוא הודיע כי צבא מצרים עומד לבצע תוכנית זו. לעומת זאת, ראש אמ"ן אלי זעירא מכחיש זאת נמרצות [51]. גם קצינים בכירים באמ"ן באותה עת מתכחשים לכך [52]. יש אם כן, חילוקי גרסאות ויש וויכוח, אך אין ספק כי תוכנית זו <b> לא הייתה מוכרת למפקדי עוצבות השדה בצה"ל, ומעולם לא נבחנה האפשרות שצבא מצרים יסתפק בכיבוש רצועה צרה של 10 ק"מ.  </b> </span> </font> </div> <div> <font> <b>     </b> <span> אין בידי כלים לקבוע היכן האמת בפרשה זו, אך ברור לי שאמ"ן כשל בכך שלא צפה דפ"א זו, גם מבלי שסוכן צמרת ימציא אותה לידיו. כשלון אמ"ן מהדהד יותר, שכן גם כשפרצה המלחמה, הוא המשיך לדבוק בדפ"א המעברים ולא הבחין שהכוחות המצריים פועלים על־פי תוכנית אחרת.   </span> </font> </div> <div> <font> <span> <b> <br/> </b> </span> </font> </div> <div> <font> <b> <span> האם היו "סימנים מעידים" לקיומה של תוכנית מוגבלת? </span> <span>   </span> </b> </font> </div> <div> <font> <b>     </b> <span> כחכם לאחר מעשה אני סבור שבידי אמ"ן היה כבר בשנת 1972 רמז לביצועה תוכנית מעין זו. בשנה זו נבנתה סמוך לכביש התעלה העובר לאורך הגדה המערבית של תעלת סואץ, תשתית של צינורות ומאגרי מים. אמ"ן איתר פעילות זו ופרסם אותה בסקירה מודיעין מיוחדת [53]. המסר היה שתשתית זו נבנתה כהכנה להפרה אפשרית של הסכם הפסקת האש וחידוש הלחימה בחזית התעלה. כשנפתחה המלחמה עשו המצרים שימוש נרחב במערכת זו. הם משכו, באמצעות צינורות פריקים, מים ממאגרים בגדה המערבית לעבר הגדה המזרחית, וחסכו בכך תנועה של מאות מכוניות מיכל לאספקת מים לכוחות הצולחים על גבי הגשרים שהוקמו על התעלה. עצם העובדה שהוקמה מערכת כזו למים <b> אך לא הוקמה במקביל מערכת דומה לדלק [ </b> 54], מצביעה בבירור כי תוכנית הצליחה המצרית הסתפקה בגזרה צרה של 10 קילומטר בה ההזדקקות לדלק היא נמוכה.  </span> </font> </div> <div> <font> <b>     </b> <span> לאחר מלחמת ההתשה (לצערי איני זוכר מתי) גילתה יחידת הפענוח של אמ"ן בצילומי אויר, סדרה של שולחנות חול [55] גדולים במיוחד שהקימו המצרים בגדה המערבית של התעלה. הגילוי החמיא מאוד (ובצדק) למפענחים ששׂמו לב גם לפרטים הלא שגרתיים. מעיון בצילום קרקע של שולחן החול שנבנה באזור שלופה, שם הייתה ערוכה דיביזיה 19 שהייתה אמורה לפעול בכביש המיתלה, עולה כי שולחן החול המפורט מאוד (קנה מידה 1:5,000) מסתיים כ־40 ק"מ ממזרח לתעלת סואץ, <b> אך אינו מגיע לפתחה המזרחית של ציר המיתלה באזור מצבת פרקר </b> (ראה תמונה להלן). לא זכור לי כי המפענחים שגילו את שולחן החול או חוקרי השטח במטכ"ל ובמודיעין פיקוד דרום שמו לב לנקודה זו. הנקודה החשובה היא שמניתוח גבולות שולחן החול ניתן ללמוד שכבר בעת בנייתו זנח המתכנן המצרי את היעד להגיע למוצא המזרחי של המעברים והסתפק (בעת בניית שולחן החול) במשימה מצומצמת יותר של השתלטות על המוצא המערבי בלבד. כמו כן יודגש שגבולות שולחן החול מגיעים הרבה מעבר לתוכנית "הצריחים הגבוהים" ומכאן נפתח אולי פתח להבנת התפתחותה של התוכנית המצרית וגיבושה. </span> </font> </div> <div> <font> <span> <b> <br/> </b> </span> </font> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2196%D7%A9+%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97+%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F+%D7%97%D7%95%D7%9C.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div>    בשבוע שקדם למלחמה אכן תוגברו חמש דיביזיות החי"ר שנערכו לביצוע בצליחה, בחמש חטיבות שריון וביתר התוספות שפורטו לעיל. ככל הידוע לי, אמ"ן לא איתר תופעה זו ואף התקשה לאתרה [56] לאחר פרוץ המלחמה. ציוות כוחות זה העיד כאלף עדים על כך שדפ"א המעברים אינה תקפה עוד, מכיוון שעיקר כוחות השריון של צבא מצרים שולבו במערכי ההגנה של דיביזיות החי"ר. לפי דפ"א המעברים נזקק הצבא המצרי לאגרופי שריון חזקים כדי לרוץ למעברים ולנהל קרב שריון בפתחת רפידים, עתה, עם הוצאת חטיבות השריון, סורסו דיביזיות המחץ ולא נשאר זכר מאותם אגרופים. נספח ב' מציג את ההשוואה בין חלוקת הכוחות לפי התוכנית ה"גדולה" לבין התוכנית ה"מוגבלת" אשר בוצעה בפועל.  </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2238%D7%A9+%D7%98%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%AA+%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%AA+%D7%A2%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A9%D7%93%D7%94.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div>    אי הנחתת כוחות קומנדו במוצא המזרחי של המעברים עם פתיחת המלחמה מהווה אף הוא סימן מעיד נוסף, שהופיע רק עם פרוץ המלחמה. תוכנית המלחמה המצרית לכיבוש המעברים שהייתה מצויה בידי המודיעין הישראלי, כללה הנחתה זו. היעדר ההנחתה במוצא המזרחי של המעברים היה צריך לאותת לקציני המודיעין במטכ"ל ובפד"מ שחל שינוי ב"דפ"א המעברים" [57] .  </div> <div> <br/> </div> <div>    סימן נוסף לכך שהמצרים זנחו את תוכניתם להגיע למעברים והסתפקו בתוכנית המוגבלת של "הצריחים הגבוהים", יכול היה לספק היעדר הקמתם של מצבורים לוגיסטיים קדמיים של הארמיות בגדה המזרחית של התעלה – לכל אורך ימי מלחמת יום הכיפורים. אסביר את דברי, על־פי הדוקטרינה הסובייטית שיושמה בצבא מצרים, ארמיה המתכננת תנועה לעבר האויב, מקימה מחסנים קדמיים על מנת לקצר את זמני סבב התספוק של הגייסות. כך, למשל, ארמיה 3 הקימה את מחסניה הראשיים לאחר מלחמת ששת הימים ברובייקי (כ־70 ק"מ ממערב לתעלה). כחלק מההכנות למלחמת יוה"כ הקימה הארמיה גם מחסנים קדמיים באזור עגרוד (כ־30 ק"מ ממערב לתעלה) אשר כללו למעלה ממאה דיפונים בהם אוחסנו דלק, תחמושת, שמנים וכו'. על־פי חשיבה זו - המצרים, לאחר שביססו את ראשי גשר הדיביזיוניים בגדה המזרחית של התעלה (יום הע+3), היו צריכים להתחיל לבנות תשתית לוגיסטית בגדה המזרחית, שתאפשר להם לתספק את כוחות הדרג השני של הארמיה המיועדים לבצע את מהלך כיבוש המעברים (הדיביזיות הממוכנות והמשוריינות). והנה לכל אורך ימי המלחמה, כולל גם בעת מתקפת הנפל המצרית ב־14 באוקטובר לא איתרנו בניית תשתית דיפונים או צבירת אמצעים לוגיסטיים של ארמיות השדה [58] בסיני. כל האמור לעיל מאשר את ההנחה כי המצרים הסתפקו בהישגיהם בימים הראשונים של המלחמה. יצוין כי מיד לאחר הסכם ההפרדה הראשון ניגשו המצרים במרץ רב לבניית תשתית שכזו.   </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> סיכום כשלי אמ"ן בהערכת דרכי הפעולה של האויב </font> </b> </div> <div>    איש אינו חולק כיום על כך שהמצרים לא התכוננו לחדש את מלחמת ההתשה ושאמ"ן טעה בעניין זה. לעומת זאת, קיים כיום ויכוח בין החוקרים באשר למהות המשימה שהוטלה על צבא מצרים בפתיחת המלחמה. יש הסוברים, כמוני, כי המשימה העיקרית הייתה ביצוע תוכנית "הצריחים הגבוהים", כלומר הסתפקות בכיבוש רצועה של כ־10 קילומטר עד לציר חת"מ הישראלי ואולי בהמשך, כיבוש השטח עד לציר הרוחב [59].  </div> <div> <br/> </div> <div>    מנגד, יש הכופרים בקיומה של תוכנית "הצריחים הגבוהים" והם סוברים כי "דפ"א המעברים" הייתה המשימה שהוטלה על צבא מצרים אלא שבתוכנית זו הוכנס מרכיב דוקטרינרי לא מוכר במודיעין הישראלי [60]. המושג הוא "עצירה אופרטיבית ממושכת", בדגש על המילה האחרונה. לפי תזה זו, המעברים היו היעד האמיתי של הצבא המצרי ואילו הרצועה של עשרת הקילומטרים שימשה לשתי משימות משנה: להתיש את כוחו של צה"ל במתקפות הנגד שלו ולהתכונן לזינוק השני לכיבוש המעברים. כך למשל, החוקר סא"ל (מיל') אבי שי תומך בגישה זו במאמרו "מצרים לקראת מלחמת יום הכיפורים – מטרות המלחמה ותוכנית המתקפה" [61], הוא טוען שהמתקפה המצרית (הכושלת) ב־14 באוקטובר הייתה השלב השני בביצוע דפ"א המעברים. אולם למתקפה זו ניתנו גם פירושים אחרים, גם בידי החוקרים המצריים [62].  </div> <div> <br/> </div> <div>    כך או כך, אמ"ן לא צפה לפני המלחמה, ואף לא השכיל להבין כשזו פרצה, כי הצבא המצרי יעצור במקומו לאחר כיבוש רצועה של כ־10 ק"מ למשך 8 ימים. בגלל הכשל של אמ"ן בהבנת אופן הפעולה של צבא מצרים, נקט צה"ל בראשית המלחמה בפעולות שגרמו לשחיקה מיותרת של כוחו. סא"ל יונה בנדמן ז"ל, ששימש כראש ענף מצרים במחלקת מחקר באמ"ן, והיה האחראי על גיבוש דרכי הפעולה, מודה על טעות זו בראיון לאל"מ שמואל גורדון, לאמור: <b> <font> "אי הבנת הנושא של העצירה הייתה טעות בסיסית של המודיעין שלנו בהבנת הדוקטרינה האופרטיבית המצרית, בעצירה זו ניסו המצרים לגרום לנו לשבור את הראש במתקפת נגד. אנחנו לא ידענו על התפיסה של העצירה. לו ידענו על־כך, כל המלחמה הייתה נראית אחרת. למשל, חיל האוויר לא היה עולה על הגשרים, לא היינו ממהרים לצאת למתקפת נגד. היינו נותנים לכוח להתרכז ולא מתקיפים מיד" </font> </b> [63]. לדברי בנדמן יש אולי משמעות מיוחדת לאור העובדה כי הוא סבר שהיעד המצרי היה הגעה למעברים, רק שצה"ל לא איפשר לו את ביצועה של משימה זו.  </div> <div> <br/> </div> <div>    כשלי אמ"ן בהערכת דרכי הפעולה האפשריות של האויב ראויים לבחינה מדוקדקת במערכת המודיעין ובמערכת להכשרת מפקדים בצה"ל. מחד גיסא, מחובתו של הקמ"ן לשקלל את כל המידע שבידיו, ואם הוא מעריך (ללא ביסוס על ידיעות) שהמירב שיכולים המצרים לעשות, זה לכבוש מוצב – אזי עליו לומר זאת, אך עליו להדגיש בפני המפקד כי דפ"א זו נולדה בדמיונו הקודח וכי אין לה תימוכין בשטח. מאידך גיסא, יש לזכור כי המודיעין הוא כלי עזר בידי המפקדים בגיבוש תוכניותיהם. שגיאה של המודיעין אינה מסירה את האחריות מכתפי המפקדים. לכן כישלונות אמ"ן עומדים לפתחם של הפיקוד בצה"ל ושל הדרג המדיני. מפקדים חייבים להבין את "אופן הכנת התבשיל" המכונה עבודת מודיעין. עליהם "לחקור ולדרוש היטב" את הקמ"ן העומד לפניהם ורק אז לאשר או לדחות את הדפ"אות שמציג הקמ"ן. אגף המטה חייב לקבוע דפוסי הצגת נתוני מודיעין בפני מפקדים, כך שיהיה להם ברור מה ידוע לקמ"ן ומה הוא רק מעריך. יש להטמיע בצה"ל באמצעות מערכת ההדרכה בכל הרמות את אחריותו של המפקד לדפ"א שמשמיע הקמ"ן. כמו־כן יש להגיע לכלל הבנה ברורה שיש הבדל תהומי בין קמ"ן יחידה צבאית שכול מעייניו נתונים לנושא הצבאי, לבין ראש אגף המודיעין העומד בו זמנית מול מטכ"ל ומול ממשלה. ההבדל חייב להתבטא גם במסלול ההכשרה/קידום של בכירי אמ"ן.  </div> <div> <br/> </div> <div>  את כשלי צה"ל בהערכת הדפ"א המצרית במלחמת יום הכיפורים היטיב לבטא האלוף (מיל') ישעיהו גביש, באומרו [64] : <font> <b> ..."אני רוצה להעיר שתי נקודות. האחת ...: המודיעין צריך לתת לא רק הערכה: "תהיה מלחמה או לא תהיה מלחמה", או: "זה תרגיל או לא תרגיל" גם כשיש לו ידיעות, אלא לתת הערכה על דרכי פעולה אפשריות של האויב"...[המודיעין היה צריך להציג] ..."את התוכנית המצרית האומרת 'נשענים על טילים ולא מסתבכים עם חיל האוויר הישראלי בעומק', כל האלטרנטיבות האלה או את האפשרויות האלה המודיעין לא הציג! אנחנו צריכים להכניס לנו לראש שהמודיעין לא יכול להסתפק רק במתן ידיעות ואינפורמציה או בהערכה כוללת כזו כן תהיה מלחמה או לא תהיה מלחמה. הערה שנייה: אי אפשר לשחרר את הפיקוד מהערכת מצב ואסור לנו לסמוך על זה שהמודיעין ייתן לנו את הפיתרון! העובדה היא שכולם נשענו על הערכת המודיעין וזו שגיאה חמורה ביותר ואם אפשר ללמוד מהמלחמה הזו, קדימה, זה אומר - המודיעין הוא כלי עזר נוסף, הוא איננו תחליף להערכת המצב של המפקד מהרמטכ"ל ועד למטה."...  </b> </font> </div> <div> <font> <b> <br/> </b> </font> </div> <div>    אני סבור שכשלי אמ"ן בחיזוי דרכי הפעולה האפשריות נובעים ממספר גורמים. אחד מהם הוא שקביעת הדפ"א של האויב נעשתה ב"מטבחון מצומצם", שכלל רק את הענפים סוריה ומצרים (ענפים מספר 5 ו־6 באותם ימים) וראש מחלקת מחקר (התואר של ראש חטיבת המחקר באותם ימים).  </div> <div> <br/> </div> <div>    לאנשים שלא צמחו "בערוגות של אמ"ן", אסביר כי הענפים אלה נשאו אמנם באחריות לגיבוש הערכת המצב, אבל ענפים אלה עסקו בעת ההיא, רק בחלק מהמרכיבים את הערכת המצב. נושאים כגון: הקרקע והשפעותיה על דרכי הפעולה האפשריות לאויב; התשתית הצבאית והאזרחית בארצות ערב; היכולות הטכניות של אמל"ח האויב והכלכלה בארצות ערב - היו באחריותם של ענפים אחרים במחלקת מחקר. ראשי הענפים סוריה ומצרים <b> היו חייבים </b> לשתף את יתר הגורמים באמ"ן בבואם לגבש את הערכת המצב, אבל הם לא עשו כן! כך למשל, סא"ל צביקה שילר ז"ל – מי שהיה ראש ענף 1[65] במלחמת יום הכיפורים – כותב בלקחי המלחמה את הפסוק הבא: <font> ".... ענף 1 חש והתריע לפני המלחמה, בעת המלחמה ולאחריה שמחלקת מחקר מבודדת את נושא השטח מנושא המערך עד כדי קיום דיונים בעת המלחמה, בנושאים חשובים - <b> כגון הערכת דרכי פעולה אפשריות של האויב </b> - ללא שיתופנו בדיון. אנו סבורים שהיינו עשויים לתרום להערכה". </font> .. (הדגשים שלי. א.ד.).  </div> <div> <font> <b> כשלים בעבודת המודיעין בניהול הקרב </b> </font> </div> <div> אחרי שניתחתי את כשלי אמ"ן בקביעת הדפ"א של האויב, אמנח מקצת מכשלי אמ"ן במתן מודיעין לגייסות משפרצה המלחמה. </div> <div> <br/> </div> <div>    אמ"ן לדורותיו, עד לשנת 1990 לפחות, הקדיש את רוב משאביו לשאלות מלחמה ושלום, אך לא ניצל את הפוטנציאל של המקורות האיסופיים שעומדו לרשותו, כדי לחקור ולהבין את מערכות התשתית בארצות ערב, כגון: יעדי תורפה אסטרטגיים, מערכת הפיקוד והשליטה, מערך ההתבצרות והדוקטרינה שעומדת מאחריו.  </div> <div> <br/> </div> <div>    מחקר מערכות התשתית, לו התבצע כהלכתו, יכול היה לסייע רבות הן להשגת התרעה, והן לצורך השבחת בנק המטרות הצה"לי כהכנה למלחמה הבאה אם תבוא. דעתה של צמרת אמ"ן ומחלקות המודיעין בפיקודים המרחביים, לא הייתה נתונה [66] להקצאת די משאבים לעיבוד המודיעין שנאגר בארכיוניה, ולהפצתו לצרכנים הפוטנציאלים (חיל־אויר, חיל־ים, עוצבות השדה). הכשלים רבים מלהימנות, אסתפק בשלוש דוגמאות:  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> א. טילי הקרקע-קרקע סקאד במצרים </b> </div> <div> בראשית 1973 נודע לאמ"ן כי בג'בל אחמר שבדרום קהיר, הוקם מחנה אוהלים גדול ובו ציוד המאפיין יחידת טילי קרקע־קרקע סקאד B. הציוד כלל מספר קטן של רכבי שיגור וטילים (תרגול?), וכן מעט ציוד עזר נלווה כגון רכבי מנוף וכיו"ב. במקביל הגיעו ידיעה/ידיעות ממקורות נוספים שמתוכן עלה כי ברית המועצות סיפקה למצרים ציוד תקני לחטיבת טילי קרקע־קרקע סקאד. באמ"ן הסיקו שהמחנה בג'בל אחמר הוא בסיס הקבע של חטיבת טילי הקרקע־קרקע המוקמת בצבא מצרים. מתוך פרסומים שונים היה ידוע כי חטיבת טילי סקאדB בברית המועצות, כוללת לפחות 9 משגרים וציוד עזר רב [67]. אמ"ן לא ידע לומר האם מצרים קיבלה משגרים נוספים על אלה שבמחנה והיכן הם מאוחסנים, כמו כן למיטב זכרוני לא ידע אמ"ן כמה טילים התחייבה ברית המועצות לספק למצרים. וכמה מהם סופקו בפועל, והיכן הם מאוחסנים.   </div> <div> <br/> </div> <div>    תא"ל אריה שלו ז"ל [68], בתפקידו כראש מחלקת המחקר באמ"ן, לא קיים דיון באשר למשמעות האסטרטגית הנובעת מהימצאות נשק זה בידי מצרים. הוא מצר על כך מאוד, כי על־פי השקפתו היה עליו להבין אז כי טילים אלו מאפשרים לתקוף את העורף בישראל, ובכך התקיים למעשה התנאי של סאדאת שמצרים לא תצא למלחמה מבלי שיהיה בידה אמצעים לתקוף את העורף הישראלי. תנאי זה היה אבן הראשה בקונספציה של אמ"ן שגרמה לכישלונו באי מתן אתרעה למלחמת יום הכיפורים. </div> <div> <br/> </div> <div>    אמ"ן לא רק שלא עסק במשמעויות האסטרטגיות של טילי הסקאד אלא גם לא דן בהשלכותיו המבצעיות על צה"ל ועל העורף הישראלי. אמ"ן לא סיפק למערכת האג"מית נתונים/הערכות לשאלות כגון: כמות הטילים ומקום אחסונם, המיקום האפשרי של עמדות השיגור והמאפיינים שלהם - על־מנת שגורמי המודיעין המופקדים על בנק המטרות יוכלו לאתרם בבוא העת. למיטב ידיעתי, דיון בשאלות אלה לא התקיים, אף לא שנים לאחר מכן.  </div> <div> <br/> </div> <div>    כשנפתחה המלחמה והייתה הרגשה של משבר רציני ברמת הגולן, החליט המטה הכללי על תקיפות מטרות אסטרטגיות בעומק סוריה. ההצלחה הייתה רבה [69], ובדיון מטכ"ל שהתקיים לאחר מכן, הוצע לתקוף גם בעומק מצרים. במדור מצרים בענף 1[70], הוכנה ערכת יעדים שהוצגה בפני שר הביטחון, משה דיין ז"ל. זמן קצר לאחר מכן הגיע לממשלה איום מסאדאת: "עומק תחת עומק" [71], כלומר היזהרו מלתקוף את עורף מצרים, משום שיש לאל ידי להחזיר לכם מנה אחת אפיים. ממשלת ישראל לקחה את האיום ברצינות ולא תקפה ולו גם מטרה אחת בעומק מצרים [72]. לא ידוע לי על דיון כלשהו באמ"ן שבחן את האיום של סאדאת, את משמעותו על העורף הישראלי והאם ניתן לפגוע בשיגור הטילים אם סאדאת יחליט בכל זאת לתקוף את העורף בישראל.  </div> <div> <br/> </div> <div>    אני סבור [73] כי בעת מלחמת יום הכיפורים כמות הטילים שבידי מצרים הייתה זעומה וכי <b> סאדאת איים על ישראל באקדח ריק </b> . לדעתי סאדאת שינה את החלטתו האסטרטגית להתנות את יציאתו למלחמה בקבלת נשק שיאפשר לפגוע בעורף הישראלי והחליט לצאת למלחמה "עם מה שיש" ובכל מחיר – גם במחיר אפשרי של היפגעות העורף המצרי. גם אם אני טועה ולסאדאת אכן היו טילים שסיכנו את העורף בישראל, המחדל המתמשך של אמ"ן בחוסר הניסיון לאתרם, להעריך את כמותם ואת הנזק האפשרי מהם למדינת ישראל, הייתה לרועץ למדינת ישראל בזמן המלחמה, לפניה ואף שנים לאחריה. ישראל לא השכילה להבין כי כבר בראשית שנות השבעים, נפלה ההחלטה ברוב ארצות ערב להצטייד בטילי קרקע־קרקע ארוכי טווח המאיימים על העורף בישראל [74].  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> ב. איתור מרכזי הפיקוד והשליטה בצבא מצרים </b> </div> <div> <b> <br/> </b> </div> <div>   ערב פתיחת מלחמת יום הכיפורים הייתה בידינו תמונה סבירה של מערכת הפיקוד והשליטה בשגרה על כוחות היבשה בצבא המצרי, לעיתים עד לרמת מוצב פיקוד בחטיבות הערוכות במרחב תעלת סואץ. מידע זה היה בעל ערך רב לוּ תקפנו את צבא מצרים במתקפת פתע, עת הוא היה ערוך בהיערכות השגרה שלו, או במתאר של חידוש מלחמת ההתשה. הבעיה התחילה כאשר היוזמה לפתיחת מלחמה כוללת הייתה בידי צבא מצרים. במצב זה דילגו המפקדות למוצבי פיקוד חלופיים שהוכנו לכך מבעוד מועד. מוצבי פיקוד אלה היו שוממים בכל ימות השנה, דבר שהיקשה מאוד על איתורם.  </div> <div> <br/> </div> <div>    לפני מלחמת יום הכיפורים לא איתר אמ"ן את כל מוצבי הפיקוד החילופיים ולא ידע כי הדוקטרינה המצרית גורסת שהדילוג למוצבי הפיקוד החלופיים נעשה מראש. הוא שיער שהדבר ייעשה רק לאחר שמוצב הפיקוד העיקרי בשגרה נפגע. יוצא, איפוא, שגם אם איתרנו לפני המלחמה מוצבי פיקוד - לא תמיד ידענו את ייעודם המדויק ואת מועד איושם. בפתיחת המלחמה לא ידענו היכן מצויים מוצבי הפיקוד הבאים (רשימה חלקית):  </div> <div> <br/> </div> <div> • ה"בור" המצרי ("מרכז 10") ממנו ניהל המטכ"ל המצרי את המלחמה ובו שהה לעיתים סאדאת [75].  </div> <div> • משל"ט חיל האויר [76].  </div> <div> • מוצב הפיקוד העיקרי של ארמיה 2 [77].  </div> <div> • מוצב הפיקוד הקדמי של ארמיה 3 [78]. </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2240%D7%A9+++230+%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96+%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%9D+10.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> לכותב שורות אלה אין כל יומרה להכיר את כל המערך האיסופי שעמד לרשות אמ"ן לפני מלחמת יום הכיפורים ובמהלכה, אך גם המערך המוכר לי יכול היה, לוּ היה נשאל על כך [79], לתת תשובות למרבית פערי המידע דלעיל. מכיוון שסביר להניח כי לרשות אמ"ן עמדו מקורות נוספים, נראה לי, כי הבעיה העיקרית נעוצה לא בהיעדר מקורות מידע פוטנציאליים, אלא בסדר העדיפויות של אמ"ן בבואו לגבש צי"ח איסופי [80]. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> ג. היעדר פענוח שיטתי של ביצורי החי"ר המצרי בכל מהלך המלחמה  </b> </div> <div> <b> <br/> </b> </div> <div> בכל מהלך מלחמת יום הכיפורים התרכזה יחידת הפענוח המטכ"לית ומפענחי מחלקת המודיעין של פיקוד דרום בפענוח רכב קרבי משוריין (רק"ם) של צבא מצרים. נושא פענוח ההתבצרות המצרית הוזנח כליל והיה לרועץ לצה"ל במתקפותיו ב־8 באוקטובר וביתר שאת במהלך הפריצה של כוחותינו בליל 15-16 באוקטובר. באותו לילה תוכננו חטיבת השריון 14 וחטיבת הצנחנים 35 לפרוץ את המערך המבוצר של דיביזיית חי"ר 16 המצרית במגמה לאפשר את צליחת התעלה (מבצע "אבירי לב") [81].  </div> <div> <br/> </div> <div>     כותבים רבים כתבו על כשל מהותי זה של המודיעין ומתוכם אצטט את דברי אלוף (מיל') אמנון רשף מספרו "לא נחדל" [82]. במלחמת יום הכיפורים פיקד אמנון על חטיבת השריון מספר 14 שבין היתר כבשה את מתחם החווה הסינית ונפגעה ישירות מהיעדר המודיע [83] על המערך המצרי בצומת 'טרטור-לקסיקון'. להלן הציטוט: </div> <div> <br/> </div> <div> <font> .. <b> ."רשלנות פושעת של המודיעין </b> (הדגשה במקור – א.ד.) תיארתי קודם לכן את <b> היעדר המודיעין באשר להיערכות האויב בצומת 'טרטור־לקסיקון'. </b> (הדגשה שלי. א.ד.). ..."מן הראוי לציין בהקשר זה שתי נקודות: א. המפענחים של אגף המודיעין קיבלו הוראה להתרכז בפענוח טנקים ולא בפענוח מערכי חי"ר; ב. חיל האוויר צילם מדי יום את היערכות האויב." ...בכנס המפקדים שקיים פיקוד הדרום לאחר המלחמה ציין סא"ל גדליה דוד, קצין מודיעין פיקוד הדרום בתקופה שקדמה למלחמה ובמהלכה, כי: "מצב הביצורים כפי שהיה אז בשטח, אנחנו לא ידענו אותו אז, אלא אנו יודעים אותו עכשיו כתוצאה מפענוח שטח חוזר. ...ב־7 בחודש רואים ביצורים... באזור של דיביזיה 16 יש לנו את הביצורים מדרום לאזור החווה הסינית ועד לאזור הזה. ...אמרתי, זה מפענוח שנעשה עכשיו ואז לא נעשה. אז הביצורים האלה כאן היו בתעלות ובעמדות הטנקים" [84]. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> אין מילים לתאר את הרשלנות הפושעת של גורמי המודיעין שהיו מופקדים על הנושא והיו אמורים לפענח את צילומי האוויר בזמן אמת ולהעביר מודיעין עדכני ומדויק לכוחות הלוחמים. האויב התמקם ונערך באזור ציר 'טרטור' שמדרום ל'חווה הסינית' כבר כשבוע לפני הקרבות של חטיבה 14!" (עד כאן ציטוטים מהספר "לא נחדל"). </font> </div> <div>    יצויין כי סיפרו של אמנון רשף מתבלט לטובה בכך שעשה שימוש נרחב בפענוח שיטתי של ביצורים והביא דוגמאות רבות של צילומי אויר מפוענחים של איזור הלחימה. בנושא זה קדם לו ד"ר עמיקם צור במאמרו "קרבות מסדרון הצליחה במלחמת יום הכיפורים" [85]. למיטב ידיעתי, אלה הם שני חוקרים ראשונים (ואולי אף יחידים) אשר הבינו את הפוטנציאל הטמון בפענוח שיטתי של אמל"ח וביצורים ככלי להבנת המתרחש בזירת הלחימה. מן הראוי כי גם יתר כותבי העיתים יבססו את מחקריהם על הבסיס האמין של צילומי האוויר, ולא יסתפקו רק בארכיוני מסמכים, בהקלטות ותחקור אנשים שנטלו חלק באירועים. </div> <div> <br/> </div> <div>    כיום אין חולק על כך שמחלקת המודיעין של פיקוד דרום, המופקדת על מתן מודיעין עדכני לגייסות הפועלים בגזרת הפיקוד, כשלה בכך שבכל ימי הלחימה לא סיפקה לגייסות שבגזרתה פענוח שיטתי של ההתבצרות המצרית בסיני. גם יחידת הפענוח המטכ"לית לא קיבלה הוראה לסייע לפיקוד במילוי משימה זו. הסיבה העיקרית למחדל מתמשך זה טמונה, לדעתי, באי ההבנה של העומדים בצמרת הפיקוד של מערך אמ"ן/חמ"ן בחשיבות נושא השטח והפוטנציאל הטמון בו להבנת היערכות האויב ומהלכיו. ברצוני להדגיש כי אין מדובר בכשל של מפקד פלוני זה או אחר. מדובר בכשל מערכתי והזנחה של שנים ארוכות, בהם נושא השטח נדחק. מבין תסמיני חולי זה אציין: </div> <div> <br/> </div> <div> • גיבוש הערכת המצב באמ"ן לפני המלחמה ובמהלכה נעשו ב"מטבחון מצומצם" ללא שיתופו של ראש הענף מופקד על הנושא.  </div> <div> <br/> </div> <div> • בשנים שקדמו למלחמת יום הכיפורים צומצם בקורס מפענחי צילומי האוויר נושא פענוח השטח [86], כך שהדור החדש כמעט ולא למד את הנושא.  </div> <div> <br/> </div> <div> • למעט קורס בודד לקציני שטח [87] שהתקיים בשנת 1968, לא הכשיר צה"ל קצינים שלמדו את הצד התיאורטי של הנושא ותפקיד קציני השטח הלך והצטמצם לעיסוק טכני בהכנת עזרים והבאתם לדפוס. </div> <div> <br/> </div> <div>    כתוצאה מהזנחת נושא השטח, "פיספס" המודיעין את העובדה שצבא מצרים, לאחר מלחמת ששת הימים, זנח את שיטת ההגנה הקווית ועבר להתבצר בשיטה ההיקפית [88] וכבר בשנת 1970 בנה מוצבים בשיטה זו. בשנת 1978, בקורס קציני מטה בבית הספר לפיקוד ומטה של צה"ל (פו"ם), לימדו אותנו כי שיטת ההתבצרות הקווית היא השיטה בה צבא מצרים מתבצר...למי שלא קלטו - צה"ל מלמד את דור המפקדים החדש תורה שעברה מן העולם לפני שמונה שנים ואינו מודע כלל לתורת ההגנה החדשה של צבא מצרים, שלפיה הוא הקים את מערכי ההגנה החדשים בסיני שלאחר מלחמת יום הכיפורים.   </div> <div> <br/> </div> <div>    כאמור, כשל אי־פענוח ביצורי החי"ר לא התחיל במלחמת יום הכיפורים ולצערי גם לא פסק לאחריה [89]. כדי להבין את שורשיו של החולי המתמשך הזה, יש ללמוד את ההיסטוריה של מחלקת מחקר בכלל ואת יחסה למחקר מודיעין השטח בפרט. ספרי "מודיעין תלוש מהקרקע" [90] מנסה להתמודד עם שאלות אלה.   </div> <div> <br/> </div> <div> <b> הדגמת שיטת ההתבצרות הקווית השגויה אותה לימדו בפו"ם </b> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2186%D7%A9+%D7%A1%D7%9B%D7%9E%D7%AA+%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A+%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94+%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%AA%D7%99+%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%94+%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%AA.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> <b> <font> סיכום </font> </b> </span> </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> במאמר זה פרסתי את דעתי על תחומי האחריות של אמ"ן ומערך מודיעין השדה בצד התפקודי שלהם ב"מכונת המלחמה" הכללית. הצגתי את ההבדל בין שני חלקי ה"מודיעין", את הקשרים, קווי התפר והאינטראקציה ביניהם, תוך שימת דגש על עבודת המודיעין וכשליו להנגיש לצה"ל מודיעין איכותי, כדי להקל עליו להכריע את אויביו. </div> <div> <br/> </div> <div>    לאמ"ן, כמשרתם של שני אדונים, יש משימות גדולות, חשובות, וקשות מעבר למתן התרעה והערכה של סבירות המלחמה. אני מודע לכך שבעיני הציבור הרחב, הקובע בסופו של דבר במדינה דמוקרטית, תפקידו של אמ"ן מתמצה כביכול, בשני הנושאים האלה. לאמ"ן, בתוקף תפקידו כקמ"ן של ממשלת ישראל היו גם כשלים בהבנת המהלכים המדיניים של ארצות ערב והמעצמות המעורבות בסכסוך, ובראשם כשל מהותי בהבנת מקומה של ברית המועצות. כשלים אלה לא פורטו במאמר זה. </div> <div> <br/> </div> <div>    אחזור ואדגיש את כשלי אמ"ן בתוקף תפקידו כקמ"ן של הצבא. עבודת המודיעין הצבאי ברמת המטכ"ל מושתתת על שלושה יסודות:  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> • דפ"א: </b> ניתוח נכון של הנחיות הדרג המדיני של האויב (הרקע הפוליטי של המנהיג ואילוציו המדיניים), דרכי הפעולה האפשריות של האויב למימוש הנחיות הדרג המדיני, והיכולת לבצען בהיבטי סד"כ ואמל"ח. מידע זה הוא המפתח לבניין הכוח של צה"ל ולהכנת תוכניותיו המבצעיות. </div> <div> <b> • התרעה: </b> ממתי האויב מוכן לבצע את תוכניותיו, ובמידת האפשר אף לחזות מתי הוא מתכנן לבצע את תוכניותיו. הציפייה מגוף מודיעיני כי ייתן אתרעה למועד פתיחת מלחמה היא בגדר משאלת לב ששירותי המודיעין בצבאות העולם כשלו בה לכל אורך ההיסטוריה [91]. הדרך הבטוחה היחידה לדעת מתי תפרוץ מלחמה היא ליזום אותה בעצמך... </div> <div> <b> • מודיעין בעת מלחמה: </b> איתור מהלכי האויב, קרוב ככל האפשר להתרחשותן (משך זמן הדרוש למודיעין לאתר את מהלכי האויב ולדווח על כך לכוחותינו הוא מרכיב מרכזי בעבודת המודיעין במלחמה), והצבעה על נקודות תורפה לשיבוש מהלכיו. </div> <div> <br/> </div> <div> אמ"ן כשל בשלושת המרכיבים הנ"ל, אך הכיר רק בכישלונו בנושא ההתרעה.  </div> <div> <br/> </div> <div>     מרבית הדשים במחדל אי מתן האתרעה לצה"ל תולים את הכישלון בשיכרון הכוח של ישראל לאחר מלחמת ששת הימים. מי שסובר כך, אומר למעשה כי כיום, שנים רבות מאז שצה"ל לא הכה את אויביו מכה ניצחת, סכנה זו חלפה מן העולם. לטעמי שכרון הכוח הוא רק אחד מגורמי הכישלון; ולכן הסכנה לא חלפה מן העולם. אי מתן האתרעה מאיים כיום פחות על מדינת ישראל, מכיוון שהדרג המדיני וראשי הצבא, למדו להטיל ספק בקביעותיו הנחרצות של אמ"ן, ומכיוון שאמ"ן למד להתנסח בפחות יהירות ויהסס כיום לקבוע את קביעותיו בנחרצות גורפת. בעקבות כישלונו, אמ"ן נקט בצעדים שונים שיצמצמו בעתיד את האפשרות שישגה באי מתן אתרעה במועד. הצעדים הללו הם בכיוון הנכון, אך אינם מספיקים ואינם מטפלים בבעיות היסוד של מערך המודיעין. חלק מהצעדים שננקטו בעקבות הכישלון במלחמת יום הכיפורים התמוסס במשך השנים, וחבל. על אף האמור לעיל, אני מסכים לקביעה שאמ"ן לאחר יום כיפור הוא טוב יותר.  </div> <div> <br/> </div> <div>    מרבית הכשלים הנוספים שמניתי ושלא מניתי במאמר זה חזרו על עצמם גם במלחמות שלאחר יום הכיפורים. אני סבור שמזעור הכשלים מחייב שידוד מערכות הן באמ"ן והן בהכשרת מפקדים בצה"ל בכל הקשור ביחסי קמ"ן - מפקד. לדעתי יש צורך בשינוי מבני באמ"ן שעיקרו בניה מחדש של הזירות בחטיבת המחקר לזירה צבאית, מדינית, תשתית. השינוי הארגוני עשוי לקדם את המחקר הצבאי באמ"ן ולגרום לאיזון טוב יותר בין חובת אמ"ן לגיבוש הערכת המצב הלאומית לבין לחובתו לשמש כקמ"ן הרמטכ"ל המכין את צה"ל למלחמה ומספק לכוחות הלוחמים מטרות איכות בעת שזו פורצת.  </div> <div> <br/> </div> <div>    הייתי רוצה להאמין שכל מה שכתבתי לעיל הוא נחלת העבר, וכיום המצב טוב יותר. אך רבותי לימדוני להיות ספקן.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> הערות </font> </b> </div> <div> [1]. שלו, אריה. כישלון והצלחה בהתרעה. תל אביב: מערכות, 2006. עמוד 276. </div> <div> [2]. שם. עמוד 299. </div> <div> [3]. מבין הבודדים שהשמיעו דעה שונה ראוי לאזכור רס"ן יעקב רוזנפלד, ראש המדור הצבאי בענף מצרים, שאמר באותו הדיון: "הנקודה המרכזית בחוסר הראיה שלנו, שלא הכרנו מספיק טוב את הצבא המצרי". </div> <div> [4]. בזירה המצרית קיים עושר של מידע אמין המבוסס הן על שפע מסמכי השלל שנפלו בידינו והן על מסמכים מגנזך המדינה שהועמדו לרשות הציבור. מידע זה מאפשר לבסס את טיעוני. אבל אני סבור כי כשייפתחו הארכיונים של אמ"ן בזירה הסורית ימצאו גם שם כשלים לא מעטים שטרם נחשפו לציבור ואמ"ן אינו עוסק בתיקונם. </div> <div> [5]. נקדימון, שלמה. סבירות נמוכה. תל אביב: רביבים, 1982 (עמוד 93). </div> <div> [6]. שם </div> <div> [7]. מאמר זה אינו עוסק בחזית הסורית. </div> <div> [8]. בתאריך 20/05/71 התקיימה פגישה בין תת מזכיר המדינה האמריקאי ג'וזף סיסקו לבין ראש אמ"ן דאז, אלוף אהרון יריב. בפגישה זו הציג יריב בפני האורח את האופציה הצבאית המצרית בשתי חלופות: </div> <div>       1. מאמץ צליחה מקיף של התעלה שמטרתו עשויה להיות כיבוש חלק מסיני. מהלך זה הוערך כפחות סביר (הדגשה שלי א.ד) בשלב ראשון, בשל הסיכונים הכרוכים בו. </div> <div>       2. סוג משופר של מלחמת התשה שתכלול גם תקיפות אוויריות, פשיטות קומנדו מהיבשה, מהאוויר ומהים ואף תפיסת שטח/מאחז בשטחנו לפרק זמן מוגבל. אם מהלך כזה יצלח בידי המצרים , הם עשויים לחשוב על מהלך צליחה נרחב בשלב מאוחר יותר. הציטוט מתוך מאמרו של אל"מ (מיל') מאיר בוימפלד, פורסם בביטאון יוצאי קהילת המודיעין "מבט מל"מ" גיליון 64 אוקטובר 2012. </div> <div> [9]. ברצועה זו מצויים שדות הנפט שכבש צה"ל במלחמת ששת הימים ושדה נפט ימי חדש 'בלעים' שהתגלה ופותח על־ידי ממשלת ישראל ואשר הוערך בזמנו כבעל פוטנציאל גדול. </div> <div> [10]. בינואר 1968 גיבש רמטכ"ל צבא מצרים תוכנית מבצעית לכיבוש כל סיני שכונתה "מבצע 200". לאחר מכן הוחלפה תוכנית זו בתוכנית מבצע לכיבוש סיני בשלבים, שכונתה "גרניט". גם לתוכנית זו יצאו עדכונים שונים. עם עליית סאדאת לשלטון בספטמבר 1970 גובשה תוכנית "גרניט 2" שעסקה בפרוטרוט בכיבוש סיני עד למעברים, וכיבוש יתר סיני נותר ללא פירוט מבצעי. כאשר דיברו באמ"ן על "תוכנית המעברים" התכוונו ל"גרניט 2".   </div> <div> [11]. שזאלי, סעד אלדין. "חציית התעלה". תל אביב: מערכות, 1987. </div> <div> [12]. באזור חטא'טבה שממערב לקהיר הוקם מתקן אימונים שבו תעלת איברהימיה דימתה את מכשול תעלת המים המתוקים וזרוע הרוזטה של הנילוס דימתה את מכשול תעלת סואץ. </div> <div> [13]. ראה מאמר "גילוי בתי העלמין הצבאיים במצרים" דקל, אליהו. "מודיעין תלוש מהקרקע". תל אביב: אלי דקל ספרים 2010. עמ' 30 </div> <div> [14]. שם, עמ' 151. </div> <div> [15]. בראיון מוקלט שקיימתי עם ראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא, בתאריך 11/03/2013 שאלתיו שאלה זו והוא אישר כי לא היה באמ"ן מידע על כך שהמצרים מתכננים את חידוש ההתשה. לדבריו, הגיע אמ"ן לדפ"א זו מניתוח דרכי הפעולה האפשריות של המצרים. </div> <div> [16]. ראש אמ"ן, אלי זעירא, כותב בספרו "מלחמת יום כיפור מיתוס מול מציאות" ידיעות אחרונות 1993 עמוד 68, כי ב־16/04/1972 העביר אמ"ן לשר הביטחון, לרמטכ"ל, לראש מחלקת המבצעים באג"מ ולפיקוד דרום את תוכנית המתקפה המצרית על התעלה, מפורטת לפרטיה. המסמך כלל 40 מעמודים. בספר מפורטים עיקרי המסמך. </div> <div> [17]. המצרים אמנם קיבלו לפני המלחמה מטוסי מיראז' וחטיבת טק"א SA-6 , אך לא היה די בכך כדי לאפשר את ביצוע תוכנית המעברים. </div> <div> [18]. מעיון בספרו של שאזלי "חציית התעלה". (תל אביב: מערכות, 1987) - מי ששימש כרמטכ"ל צבא מצרים במלחמת יום עולה כי למצרים יש זיכרונות מרים מתקיפות צה"ל בעורף מצרים במלחמת ההתשה.  </div> <div> [19]. שלו, אריה. כישלון והצלחה בהתרעה. תל אביב: מערכות, 2006. עמוד 64. </div> <div> [20]. שם </div> <div> [21]. אם משום שלברית המועצות לא היו בעת ההיא מטוסים העונים לדרישה המצרית ואם משום שסאדאת חש שהסובייטים "גוררים רגליים" בהספקת טילי קרקע־קרקע מסוג סקאד. </div> <div> [22]. מתוך ראיון שקיימתי עם אל"מ (מיל') יעקב (ינקיל) רוזנפלד בתאריך 06/01/2015. </div> <div> [23]. יצוין עוד כי לברה"מ היו כמויות אדירות של טנקי T-62 (עד 2000 יחידות), אך הרוסים לא היו מרוצים מהם ומשנת 1967 הם הוחלפו בטנקי T-64. טנקי T-55 נחשבו ללא מודרניים, אך טובים, אמינים וזולים. הדגמים המתקדמים שלהם פותחו אפילו ב־1983! (הערתו של מיכאל ברונשטיין, על סמך המקורות ברוסית). </div> <div> [24]. בדו"ח של אמ"ן מחקר "סיכום עוצמה חודשי" מתאריך 01/10/1973 נאמר ..."טנק T-34 בצבא מצרים. במצאי 558 טנקים מתוכם 435 בשרות פעיל"...  </div> <div> [25]. במהלך דיון שהתקיים בתאריך 08/10/1973 בשעה 09:15, בין הרמטכ"ל לשר הביטחון נכנס ראש אמ"ן ועדכן את נתוני סד"כ האויב שחצה את התעלה בגזרת ארמיה 3. שם נאמר בין היתר ..."וכן 2 דיביזיות החי"ר שבכל אחת מהן כ־100 טנקים לפי התקן... הטנקים של דיביזיות החי"ר לא יהוו בעיה, שכן הם מסוג T-34"... גולן שמעון. מלחמה ביום הכיפורים. בן שמן: מודן (מערכות) 2013. עמוד 479. </div> <div> [26]. המונח "עצירה אופרטיבית ממושכת" לא מופיע בתו"ל המצרי, אך לא מצאתי שם טוב ממנו למצב שבו הכוחות עוצרים במקומם ומחכים שהאויב יתיש עצמו בניסיונות להבקיע את מערך ההגנה. </div> <div> [27]. כינוי של רצועת החוף המערבי של חצי האי סיני בו מצויים שדות הנפט: ראס סודר; אבו רודס ובלעים. </div> <div> [28]. חלק זה בתוכנית בעייתי, שכן הכוחות המבצעים אותו אינם מוגנים על־ידי מערך ההגנה האווירית המאסיבי המצוי בגזרת התעלה </div> <div> [29]. בפועל בדיביזיות החי"ר היו רק 97 טנקים, הסיבה היא שגדודי הטנקים בחטיבות הדיביזיה מנו עדיין 22 טנקים בלבד. על־פי שיחה עם קצין הפענוח (כיום סא"ל מיל') שלמה בן יוסף. </div> <div> [30]. חטיבה 25 וחטיבה 15 שריון. </div> <div> [31]. חטיבה 24 מדיביזיה 23 וחטיבה 22 מדיביזיה 6. </div> <div> [32]. חטיבת שריון 14 מדיביזיה שריון 21. </div> <div> [33]. גורמי המודיעין התווכחו ביניהם, האם הרמפות ישמשו רק לטילי נ"ט או שגם טנקים יעשו בהם שימוש. הוויכוח הוכרע בגיחת הצילום שבוצעה ערב מלחמת יום הכיפורים בה הובחן, זה לראשונה, ב2-3 טנקים למרגלות כל רמפה.  </div> <div> [34]. המבנה הטופוגראפי של תעלת סואץ יוצר באזור אגם תמסח עומק נוסף של מספר קילומטרים, כך שדיביזיה חי"ר 16 המצרית "זכתה" לתוספת עומק. </div> <div> [35]. על פי הדוקטרינה הסובייטית, רוחב החזית של דיביזיית חי"ר אינו עולה על 10 ק"מ. </div> <div> [36]. סדר הכוחות של דיביזיית חי"ר מצרית מונה בסך הכול שלוש חטיבות, (שתי חטיבות חי"ר וחטיבה ממוכנת). הערכות האידיאלית להגנה היא בשיטת 'שתים לפנים' – כלומר שתים מחטיבות הדיביזיה נערכות בקו המגע עם האויב והחטיבה השלישית נערכת בעורפן ומשמשת כקן הגנה שני וככוח התקפות נגד למקרה שקו ההגנה הראשון נפרץ. בשיטת ההגנה של 'שתים לפנים' רוחב החזית של הדיביזיה אינו עולה על 10 קילומטר. בשיטת 'שלוש לפנים' כל חטיבות הדיביזיה נערכות בחזית מערך ההגנה, כך שתיתן להחזיק ברוחב חזית של כ- 15-20 קילומטר.     </div> <div> [37]. הנחיית הרמטכ"ל המצרי – מרץ 1973 מתוך ספרו של דני אשר "לשבור את הקונספציה" </div> <div> [38]. ראה מאמר סא"ל (מיל') יוחאי שקד "מערכות" גליון 373 נובמבר 2000.  </div> <div> [39]. על־פי ספרו של גולן שמעון. מלחמה ביום הכיפורים עמוד 249. ישנה בעיה בקביעת השעה המדויקת בה הגיע הדיווח. לטענת סמנכ"ל המוסד הידיעה הגיעה ב־6 באוקטובר בשעה 02:40 אחרים טוענים שהיה זה מאוחר יותר. </div> <div> [40]. גולן, שמעון. מלחמה ביום הכיפורים. בן שמן: מודן (מערכות) 2013. עמוד 249 </div> <div> [41]. שם. עמוד 267 (צילום מקורי שלדף מספר 1 בלקט מופיע בספרם של ברגמן רונן ומלצר גיל. זמן אמת. תל אביב: משכל עמוד 45.   </div> <div> [42]. בראיון שקיימתי עם ראש המדור הצבאי בענף מצרים באותם ימים, אל"מ (מיל') יעקב (יניקיל) רוזנפלד, הוא אישר קביעה זו. </div> <div> [43]. גולן, שמעון. מלחמה ביום הכיפורים. בן שמן: מודן (מערכות) 2013. עמוד 268. </div> <div> [44]. בר יוסף. אורי. הצופה שנרדם: זמורה – ביתן. עמוד354. </div> <div> [45]. דו"ח ועדת אגרנט עמודים 1237-1267 </div> <div> [46]. דיון הערכת מצב בחדר הרמטכ"ל בשעה 21:30 בו הביא ראש אמ"ן ידיעה מודיעינית מהימנה, לפיה המשימה היא להגיע לעומק 12 ק"מ, להתבסס שם "וזה הסוף". ראש אמ"ן ניתח ידיעה זו ולא שלל את האפשרות כי זה למעשה רק השלב הראשון ואחר כן יועברו הדיביזיות הממוכנות והמשוריינות לביצוע המשך המשימה. גולן, שמעון. מלחמה ביום הכיפורים. בן שמן: מודן (מערכות) 2013. עמוד 519 </div> <div> [47]. שם, עמוד 603 </div> <div> [48]. זמיר, צבי. בעיניים פקוחות. אור יהודה: כנרת, זמורה ביתן, דביר. 2011 </div> <div> [49]. להלן הציטוט ..."הוא אמר לי שהיא (המלחמה. א.ד.) תפרוץ למחרת ב־6 לחודש...ותתנהל על־פי התוכנית שאתם יודעים עליה ...וציין שעדיין לא ברור אם יתבצע גם השלב השני של המתקפה, שיכלול את המשך ההתקדמות לקו המעברים בסיני, מעבר לעשרת הקילומטרים הראשונים. יש על כך מחלוקת, אמר, וההחלטה תתקבל רק לאחר סיום השלבים הראשונים של חציית התעלה וההגנה מול התקפות הנגד הישראליות הצפויות". זמיר, צבי. "בעיניים פקוחות". תל אביב: זמורה ביתן, 2011, עמוד 148 </div> <div> [50]. הדברים נאמרו במסגרת יום עיון בנושא "מודיעין והפתעות אסטרטגיות" שיזמה העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית שהתקיים בסמינר אפעל בתאריך 22/09/2011 </div> <div> [51]. בראיון מוקלט שקיימתי איתו בתאריך 11/03/2013. שמור בארכיון המחבר.  </div> <div> [52]. תא"ל אהרון לברן, ששימש כעוזרו של רמ"ח מחקר באמ"ן, טען ביום עיון של קהיליית המודיעין שהתקיים בתאריך 27/06/2012, שלאמ"ן לא הגיעה שום ידיעה ממקור רציני על קיומה של התוכנית. גם מי ששימש כרמ"ח היסטוריה בצה"ל, אל"מ בני מיכלסון, טען ביום עיון שהתקיים בסמינר אפעל בתאריך 22/09/2011, שממחקר מקיף שערך סא"ל יונה בנדמן עבור מחלקת היסטוריה עולה כי התוכנית לכיבוש מוגבל של 10 ק"מ, נודעה לנו לאחר מלחמת יום הכיפורים מפי כותבים מצריים שניסו לתרץ את כישלונו של צבא מצרים להגיע למעברים. לדברי מיכלסון, יונה בנדמן לא מצא כל תימוכין לתוכנית זו בחומר שלל ובחומרי מודיעין שעמדו לרשותו. צבא מצרים תיכנן במלחמת יום הכיפורים לבצע את תוכנית "גרניט 2", אך צה"ל לא אפשר לו זאת.   </div> <div> [53]. נכתבה על־ידי קצין מחקר השטח בענף 1, סרן אבי הימלבלאו, וראש מדור מצרים, רס"ן אברהם טל.  </div> <div> [54]. פרוט הפרשה ראה בספרי "מודיעין תלוש מהקרקע" (עמוד 151). </div> <div> [55]. שולחן חול הוא דגם תלת ממדי של זירת לחימה. הדגם משמש לתכנון ולתדרוך תדרוך מפקדים בביצוע משימתם. חומר הגלם ממנו עשויים דגמים אלה הוא לרוב חול ומכאן שמם 'שולחן חול'.  </div> <div> [56]. מלקטי המודיעין של אמ"ן ופד"מ, שפורסמו על־ידי ועדת אגרנט עולה בבירור כי לפחות עד לתאריך 9 באוקטובר שעה 02:00 לא הבינו במחלקת המודיעין בפיקוד דרום ובאמ"ן מחקר כי ערב המלחמה תגברו המצרים את כל דיביזיות החי"ר בחטיבת שריון. עקב חוסר הבנה זה, כאשר אותרו תנועות יחידות שריון שאינן אורגניות לדיביזיות החי"ר פורשו תנועות אלה כתחילת מהלך משוריין לכיוון המעברים. </div> <div> [57]. כוחות הקומנדו של ארמיות השדה הופעלו בעיקר בקדמת המערכים של דיביזיות החי"ר. רק ברצועת הנפט שבדרום סיני הם פעלו בניסיון להשתלט על שטח. </div> <div> [58]. כמובן שהכוחות שביצעו את כיבוש רצועת 10 הקילומטרים העבירו את הדרגים הלוגיסטיים האורגניים שלהם לגדה המזרחית. כוונתי להעברת הדרגים של הארמיה – כלומר בנית מחסנים קדמיים של הארמיות בסיני, והפיכתם של המחסנים הקדמיים בגדה המערבית למחסנים העיקריים. </div> <div> [59]. תא"ל דני אשר בספרו "לשבור את הקונספציה" (מערכות, תל אביב, ספטמבר 2003) תומך עקרונית בגישה זו. </div> <div> [60]. גם בצבא הרוסי הייתה "תורה שבכתב" ו"תורה שבעל-פה" גמישה בהרבה. קשה לדעת מה בדיוק העבירו הרוסים לתלמידיהם המצריים, אך היה להם ניסיון עשיר בניהול מערכות הגנה והתקפה מסוגים שונים בהתאם לנסיבות משתנות. לא הכול התאים לצבא המצרי ולמלחמה כפי שתכנן סאדאת, אבל משום פנים אין לזלזל ביכולת המצרים ללמוד מניסיון אחרים ומניסיונם (הערה של הד"ר מיכאל ברונשטין). </div> <div> [61]. מערכות, גיליון 250 יולי 1976. "אבי שי" הוא שמו הספרותי של סא"ל יונה בנדמן.  </div> <div> [62]. ראה מאמרו של אל"מ אברהם אילון ב"מערכות" גיליון 266 מנוב' 1978. ביו היתר מביא המחבר ציטוט מדברי שר המלחמה המצרי אימעיל עלי בראיון אשר העניק לחסנין הייכל בשלהי מלחמת יום הכיפורים לאמור ... "כשהרגשתי כי אילצנו את האויב למשוך חלק מכוחותיו היבשתיים הפועלים בחזית הסורית, ולהעתיק את המאמץ של חיל־האוויר שלו מאותה גזרה אל גזרתנו, העדפתי לחזור לראשי הגשר כדי להופכם לסלע, עליו יתנפצו התקפות הנגד של האויב"... </div> <div> [63]. הראיון עם יונה בנדמן שהתקיים ב־28/06/1998 מצוי באוסף האישי של שמואל גורדון ומצוטט בספרו "30 שעות באוקטובר" ספרית מעריב תל אביב 2008. עמוד 202. </div> <div> [64]. הדברים נאמרו בסמינר אפעל בתאריך 04/11/2011 במסגרת יום עיון בנושא "בין ששת הימים ליום הכיפורים" </div> <div> [65]. ענף 1 עוסק בשטח וביעדי התשתית האסטרטגית בארצות ערב. </div> <div> [66]. באוקטובר 1997 יצאה ע"י מחצ"ב סקירה מקיפה הנושאת את השם "שימוש ואי שימוש במודיעין". הסקירה, שנכתבה על־ידי ד"ר עמוס קובץ, מביאה , בין יתר הגורמים לכך שלא נעשה שימוש במודיעין את העובדה שהמוצרים הם מסורבלים ולא מתאימים למשתמש. בסקירה מסופר בין היתר שלקראת מלחמת שלום הגליל הוכן מידע מפורט אך זה נארז בתיקים גדולים ומסורבלים שאותם אי אפשר היה להכניס לטנקים ולנגמ"שים, כך שמרבית החומר סיים את חייו כשהוא מונח על רצפת הרק"מ מכוסה בציוד, ונשכח מהעין ומהלב...    </div> <div> [67]. חטיבת סקאד מונה לפחות 250 כלי רכב מסוגים שונים. הדבר פורסם בגיליון 216 של בטאון מערכות שיצא לאור ביולי 1971 (מאמר של סא"ל פרויקה עמ' 13)  </div> <div>  [68]. שלו, אריה. כישלון והצלחה בהתרעה. תל אביב: מערכות, 2006. </div> <div>  [69]. קצין בכיר מאוד בצה"ל טען, בדיון סגור, כי תקיפות אלה עצרו למעשה את התקיפה הסורית ברמת הגולן.  </div> <div>  [70]. ענף 1 היה הענף לחקר השטח במחלקת מחקר. בין עיסוקיו של ענף זה הוא היה מופקד על הכנת "בנק היעדים" המטכ"לי. </div> <div> [71]. המחבר זוכר כי איום שכזה הגיע לידיו בעת שירותו באמ"ן מחקר, אך אין בידו מסמך המאשש את זכרונו. בשנת 2009 קיים המחבר פגישה עם סא"ל שמעון גולן ממחלקת היסטוריה בצה"ל שנדרש לנושא, גולן טען כי האיום של סאדאת ניתן בנאום שנשא בפני מועצת העם המצרי ב־16 באוקטובר. גולן לא המציא למחבר מסמכים לאשש את דבריו. לימים פורסם המאמר ב"מערכות" </div> <div> [72]. למעט שדות תעופה שנתקפו בכל מהלך המלחמה. </div> <div> [73]. הנושא נידון בהרחבה בספרי "מודיעין תלוש מהקרקע". </div> <div> [74]. מצרים הקדימה את כל ארצות ערב וכבר בראשית שנות הששים פעלה להגשמת תכנית לפיתוח ולייצור מאות טילי קרקע־קרקע. </div> <div> [75]. לפני המלחמה איתרנו את הבונקר, ועקב גודלו שיערנו כי ישמש פונקציה חשובה. עוד שיערנו כי קיימת אפשרות שהאתר ישמש את המטכ"ל המצרי למקרה שמוצב הפיקוד בשגרה ("מרכז 200" בבניין המטכ"ל) – ייפגע. </div> <div> [76]. אותר במהלך המלחמה. </div> <div> [77]. אותר רק זמן ניכר לאחר הפסקת האש. </div> <div>  [78] לפני המלחמה איתרנו את המוצב, אך לא שייכנו אותו בבטחה לארמיה 3. במהלך המלחמה קבענו את שיוכו, המלצנו לתוקפו, המוצב נפגע ומפקד הארמיה ומטהו נפוצו לכל עבר. חלק מקציני המטה נפלו בידינו בשבי. </div> <div> [79]. אל"מ (דימ') מאיר מאיר שקיים מספר פגישות לתחקור סוכן הצמרת, אשרף מרואן, אמר לי בראיון שקיימתי אתו שלא שאל או תדרך את המקור לתת מענה לפערי האיסוף שמניתי לעיל. (הראיון המוקלט בארכיון המחבר).  </div> <div> [80]. צי"ח: ציון ידיעות חשובות; קביעת סדר עדיפויות בהפעלת מערך האיסוף. </div> <div> [81]. ראה מאמר "ימי צליחה" בספר "ניצחון בסבירות נמוכה".  </div> <div> [82]. רשף, אמנון. לא נחדל. אור יהודה: כנרת, זמורה, ביתן, 2013. עמודים 314 ו־ 315.  </div> <div> [83]. ענף מחקר השטח באמ"ן הכין אמנם (מבלי שהתבקש) פסיפס עם ביצורים מפוענחים של הגזרה, פסיפס זה הגיע למחלקת המודיעין בחפ"ק הפיקודי אך לא הגיע לחטיבה 14. המודיעין הפיקודי שמתפקידו להכין עזרי מודיעין לגייסות לא יזם הכנת פסיפסים מסוג זה ללוחמים. פרשיה זו הלקוחה מספרי "מודיעין תלוש מהקרקע" ומצוטטת בספרו של אמנון רשף. </div> <div> [84]. אמנון רשף מבסס את הציטוט על סטנוגרמה מכנס המפקדים של פיקוד הדרום מיום 3.3.74 (עמ' 3, שם).  </div> <div> [85]. המאמר מופיע בספרו של ד"ר אורי מילשטיין: דרך רבין ומורשתו. רמת גן: הוצאת שרידות, 2010. עמודים 833-918. </div> <div> [86]. דקל - דליצקי, אליהו. מודיעין תלוש מהקרקע. אלקנה: אלי דקל ספרים .2010 פרק "ניוון ההדרכה בנושא הפענוח ומודיעין השטח" עמוד 232 </div> <div> [87]. שם, עמוד 261. </div> <div> [88]. שם, עמוד 56 </div> <div> [89]. במלחמת שלום הגליל התבצרו הסורים לאורך ציר דמשק - ביירות. מרכז הפענוח המשולב למטכ"ל ולפיקוד צפון לא עסק בנושא. בענף השטח במטכ"ל "ייצרו" פסיפסי תצ"א עם פענוח הביצורים אך אלה נתקעו ברובם בדרך ליחידות הלוחמות. </div> <div> [90]. דקל- דליצקי, אליהו. "מודיעין תלוש מהקרקע", אלקנה: אלי דקל ספרים 2010 </div> <div> [91]. האלוף אלי זעירא בספרו "מיתוס מול מציאות" מונה רשימה ארוכה של הפתעות של אומות העולם בחיזוי פתיחת מלחמה. על רשימתו אפשר להוסיף גם את המצרים במלחמת ששת הימים, את הסורים במלחמת שלום הגליל ועוד ועוד. </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div>   </div> <div> <br/> </div> </div> Tue, 17 May 2016 09:38:03 GMT https://www.dekelegypt.co.il/160517 צבא מצרים,המודיעין החזותי,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין במלחמות ישראל,ספרים בנושא מודיעין, thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/160501 פרק מתוך הספר "לוחמי הסתר בקריה בתל-אביב". זהו רומן היסטורי העוסק בלוחמי אגף המודיעין של צה"ל. הפרק עוסק ביחידה מובחרת, שפרט לביצועים מזהירים של מבצעיה החשאיים, היא מנכסת לעצמה גם את בחירת היעדים של מבצעים אלה. בסיפור הדמיוני שלפנינו נחשף הקורא למאבקים הפנימיים בחטיבת המחקר באגף המודיעין, ולאופן קבלת ההחלטות בו. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%E2%80%8F%E2%80%8F%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA+%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90+%D7%9C%D7%9E%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 01.05.2016 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <b> <font> מבשלים מבצע – סיפור דמיוני </font> </b> <div> <font> </font> </div> <span> <div> <font> ובו יסופר על תכנון מבצעי של יחידה מובחרת שנכסה לעצמה גם את בחירת היעדים שאותם היא מבצעת.   </font> </div> <div> </div> </span> <div> <br/> </div> <div> לפניכם פרק מתוך הספר "לוחמי הסתר של הקריה". הספר הוא רומן היסטורי העוסק בעיקר באגף המודיעין במטה הכללי של צה"ל. מובן שכל האירועים והאנשים הם פרי דמיון, לא היו ולא נבראו אלה משל היו.   </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> ה"יחידה" </font> </b> </div> <div> <font> <span> <span> ובו יסופר על תולדות היחידה שביצעה את המבצע הנועז  </span> </span> </font> </div> <div> <br/> </div> <div>   גיבור סיפורנו, נמרוד, השתייך ליחידת עילית של חיל המודיעין. ליחידה זו, כמו לכל יחידה בצה"ל יש מספר או שם. גם ליחידה בה עוסק סיפורנו יש כמובן שם אבל עקב מעלליה של יחידה, שזכו לפרסום רב הן בצה"ל והן בציבוריות הישראלית, די לומר "היחידה" וכולם מבינים במה עסקינן.  </div> <div> <br/> </div> <div>   מטרתה של יחידת מודיעין זו היו: "המבצעים הכמוסים". שם בומבסטי זה היה למעשה שם כולל לפעילות מבצעית הנעשית שלא בזמן מלחמה מחוץ לגבולות מדינת ישראל. היחידה הוקמה לשמש מענה לפעולות שיחידות רגילות מתקשות או אינן מסוגלות לבצע. יחידות "רגילות" של צה"ל אכן ביצעו פעילות שכזו מדי פעם. אבל בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת, לאחר כמה כישלונות של מבצעים מסוג זה, בהם נתפסו המבצעים ומטרת פעולתם נחשפה לאויב, למד האויב לסכל פעולות דומות בעתיד. התוצאה מכישלונות אלה הייתה שלמדינת ישראל נגרם נזק מדיני כמדינה שאינה שומרת בקפידה את הסכמי הפסקת האש ומבצעת פעילות יזומה בתוך השטח הריבוני של מדינות ערב. עקב הצורך לאסוף מודיעין ולבצע פעילות מבצעית מעבר לקווי הפסקת האש, הוחלט באותם ימים על הקמת יחידה מיוחדת שתהיה כפופה לחיל המודיעין. עד מהרה היא הפכה מסתם יחידה הנושאת מספר סתמי לה"יחידה". </div> <div> <br/> </div> <div>   ה"יחידה" זכתה לטיפוח של כל ראשי אמ"ן לדורותיהם, מפקדיה, גם הזוטרים שבניהם, זכו לצאת ולבוא בכל משרדי הקצונה הבכירה, ולעיתים קרובות הם זכו להיפגש גם עם צמרת השלטון בישראל שראתה בהם גיבורים הנושאים על כתפיהם הצעירות את היכולת המודיעיניות של המדינה. בזכות גיבורים אלה אזרחי ישראל יוכלו לישון לבטח בעת שבחורינו מחרפים נפשם. הפגישות עם צמרת הממשל בישראל נועדו להעצים את חשיבות העצמית של המשרתים ביחידה ולתת להם פיצוי מה על האימונים המפרכים ועל הסכנות הרובצות לראשם של לוחמיה. </div> <div> <br/> </div> <div>   <span>   בכדי להגיע ולשרת ב"יחידה" לא די היה להיות אדם חסון שמוכן נפשית למאמץ גבוה. רצוי מאוד להיות בן למי ששירת בעבר ביחידה, או לפחות בנו של איש חשוב, שמפקד היחידה סבור שרצוי שיהיה נמנה על חייליו. אין ספק שרמתה המקצועית של היחידה נבעה בראש ובראשונה מרמת האימון הגבוהה לה זכו חייליה, אבל בנוסף לכך טיפחה היחידה שרשרת של סמלים ומונחים שנועדה להעצים את רוחם של המשרתים. כך למשל כל מפקד של מבצע – ולו גם מבצע לא מסובך במיוחד, ועם מעט משתתפים – כונה בתואר המרומם "מצביא"; תואר שבצבאות אחרים שמור בדרך כלל לפלדמרשלים שפיקדו על מערכות לחימה סבוכות, ולא על קומץ חיילים שנכנס למדינת אויב ויצא ללא פגע.   </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div>   ברבות השנים, לאחר ש"היחידה" סיפקה קבלות מוצלחות על ביצועיה, הפכו המשרתים בה לבית היוצר להנהגת המדינה; כלומר שרות ביחידה מקנה למשרתים בה כרטיס כניסה V.I.P לצמרת הפוליטית במדינת ישראל, מבלי להזדקק לשנים ארוכות בהן אדם מן השורה שנושא עיניו לפוליטיקה חייב לעבור מסלול מכשולים מפרך, העשוי לכלול: פעילות בעיירות פיתוח; חברות בועדי עובדים של מפעלים; ביקור אין סופי בבר מצוות וחתונות; או השתתפות באבלו של כל חבר במפלגה גם אם מעולם לא שמע את שם הנפטר לפני כן. כך למשל, בעת שדברים אלה נכתבים, ראש הממשלה המכהן שירת כקצין ב"יחידה"; שר הביטחון שימש בעבר כמפקד ה"יחידה"; מפקד נוסף של היחידה הוצנח זה עתה לתוך מפלגה ונבחר לשמש כחבר כנסת, עם שאיפות לקבל במהרה תפקיד של שר. </div> <div> <br/> </div> <div>   בשנותיה הראשונות שימשה היחידה כקבלן ביצוע למבצעים מודיעיניים מעבר לגבולות ישראל, כאשר ראש אמ"ן הכתיב ליחידה את משימותיה ודאג למעטפת המודיעינית המלווה את פעילותה המבצעית. כך שה"יחידה" לא הייתה שונה מכל יחידה אחרת העוסקת בפעילות מבצעית ומקבלת את שרותיה מיחידות צה"ל המופקדות על המעטפת התומכת בלחימה, כגון: אספקת המודיעין באחריות הפיקוד המרחבי או המטכ"ל (אם זו יחידה מטכ"לית), חימוש בסדנאות צה"ל וכיו"ב. אך לאחר כמה הצלחות מבצעיות ובעיקר לאחר שהתברר שמבצעי היחידה תרמו רבות לניצחון צה"ל במלחמת ששת הימים, החל תהליך מתמשך בו ה"יחידה" שואפת לעצמאות ויכולת לספק בעצמה את השירותים הדרושים לה, החל משרותי חימוש עצמאיים וכלה במחלקת מודיעין עצמאית. הקירבה של מפקדיה לצמרת הביטחונית ואף לראשי הממשלה ושרי הביטחון לדורותיהם – אפשרה להם להשיג משאבים, לעיתים בלתי נדלים, שלא קיימים אפילו ביחידות בפיקודים המרחביים או במטכ"ל. קללת השפע גרמה לכך שהיחידה החלה לברור לעצמה את המבצעים, כלומר מקבלן ביצוע הסר לראשות אגף המבצעים, הם החלו להיות היוזמים ולעיתים אף המחליטים מה עושים, היכן ומתי. מעטה הסודיות הכבד העוטף את פעילותה מנע כל ביקורת על מעשיה על ידי הגופים הממונים על המבצעים; ודי שמפקד היחידה ילחש משהו לאוזנו של הרמטכ"ל והנה עוד מבצע שתועלתו לא ברורה יוצא לדרך. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> הוגה המבצע </font> </b> </div> <div> <font> <span> <span> ובו יסופר על קורות חייו של הוגה המבצע ומפקדו </span> </span> </font> </div> <div> <br/> </div> <div>   אחרי שהצגנו לפני הקורא הממוצע, שאינו בקי ברזי צה"ל, את "היחידה", מתחיל למעשה סיפורנו על תולדות מבצע "שמים בהירים" שיזמה היחידה; וכיצד שותף בהכנות למבצע ענף היעדים באגף המודיעין, המכונה בפי כל "ענף הפרח באגרטל" – הלא היא יחידתו של מואיז "הבטלן". </div> <div> <br/> </div> <div>   ובכן, ראשיתו של המעשה בבחור ששמו זלמן פינס, שנולד בשם זה, לא תאמינו, בקיבוץ "שער השדמה" שהוקם על ידי חברי תנועת "השומר הצעיר". בוודאי ישאל הקורא את המתבקש לכאורה מאליו: איך בקיבוץ שכל מהותו מביעה את הישראלי החדש, המנוער מכבלי המסורת הגלותית, ישנם אנשים הנושאים שמות המתאימים לעיירה באירופה? והתשובה לכך, שגם בתנועה הקיבוצית ישנם אנשים עם "שריטות במוח" הנוקטים בצעדים עצמאיים ומסרבים ללכת בתלם. כזה היה אהרון פינס, אביו של זלמן. הוא נולד בליטא, ניתפס בשבי הרעיון הסוציאליסטי, השיל מעליו את כל סימני היהדות המסורתית, עלה ארצה והצטרף עם חבריו המהפכנים לייסוד קיבוץ "שער השדמה". בקיבוץ הוא הכיר אסתר ועבר "לחיות ביחד" עמה. כשנולד להם בן, החליט אהרון, למרות התנגדות חברתו לחיים, שבנו יישא את שם אביו, אותו העריך למרות חילוקי הדעות שביניהם. שמו של היילוד היה זלמן. החברים בקיבוץ ניסו להניא אותו מבחירת שם גלותי כמו זלמן לילד, וכי שם זה יפריע לילד לכשיגדל להשתלב בחברת הילדים שנשאו שמות שלא ידעו אבותיהם, כגון תומר או גיא. אך אהרון פינס היה יהודי עקשן וענה שעל הילד ללמוד מקטנותו לעמוד מול מלעיגים.  </div> <div> <br/> </div> <div>   גם זלמן פינס, כאביו, היה טיפוס עקשן ובעל אופי חזק. שמו הלא מקובל בחברה שבה גדל, שגרם לו פעמים רבות למבוכה, ואף ללעג בוטה מצד הסביבה, רק חישל את אופיו לעמוד מול קשיים. </div> <div> <br/> </div> <div>   הוא ניסה בכל מאודו להשתלב בחברת הנערים האחרים בקיבוץ. הייתה זו משימה לא קלה, שכן מעבר לשם המשונה שאביו כפה עליו, הוא היה נער צנום והתקשה להפגין כישורים גבריים וביצועים מצ'ואיסטים כיתר חבריו. אבל כאמור, זלמן ניחן בעקשנות בלתי רגילה וכפה על עצמו משטר חמור של אימונים להעלאת כושרו הגופני; ובעת שחבריו הכבירו את זמנם בבטלה חביבה על מדשאות הקיבוץ, הוא עסק ללא ללאות בטיפוח יכולותיו, הן במגוון פעולות ספורט כגון ריצה ושחיה וכלה באגרוף ובהאבקות. מאמציו הממושכים נשאו פרי וכשהגיע מועד גיוסו לצה"ל הוא התנדב כמובן ל"יחידה" ובזכות עקשנותו הוא אף התקבל בה כלוחם. בשלב זה הוא החל לרקום את חלום חייו לעמוד בראשה. דבר ראשון שעשה - עוד לפני גיוסו, היה לשנות את שמו; ומעתה היה שמו נמרוד פסגות.  </div> <div> <br/> </div> <div>   ביחידה הוא היה המורעל המשקיען, שכל הוייתו היא ביחידה ובפעולה. הוא היה הראשון להתנדב לכל משימה ובזכות נחישותו הוא אף ביצע את המוטל עליו בצורה שהניחה את דעת מפקדיו, וזאת על־אף שהיה משהו דוחה באישיותו, אולי משום שהיה מסוגר ומופנם, אולי משום היותו נעדר כל זיק של חוש הומור והרצינות התהומית בה ביצע את משימותיו יצרה תחושת חוסר נוחות אצל הסובבים אותו.  </div> <div> למרות המגבלות באופיו הוא התקדם אט אט בסולם בפיקוד ביחידה ואף מונה לעיתים לשמש כסגנו של "המצביא" בפעולות שונות (כאמור לעיל, גם מפקד מבצע להבאת דוגמאות עפר מבקעת הירדן נקרא ביחידה "מצביא") </div> <div> <br/> </div> <div>   עברו ימים וחלפו שנים, מבצע רודף מבצע ונמרוד לא זכה להוביל שום פעילות שתקדם אותו ליעד הנכסף להוביל מבצע. תמיד הוא קיבל תפקידי משנה, ועל אף שביצעם בצורה סבירה וללא תקלה, הוא לא הצליח מעולם ל"התברג" לאחד מתפקידי המפתח ביחידה. אט אט חדרה בו ההכרה כי סיכויו להוביל למבצע רציני שיפתח לפניו את דלתות הקידום המטאורי בצה"ל – אפסו. נמרוד השתחרר מהשירות הסדיר וחזר לקיבוץ. למרות עגמת הנפש והתסכול מאי הצלחתו, הוא ביקש לשלבו במערך המילואים של היחידה, וכך בסתר ליבו קיווה שיבוא יום וסוף סוף יכירו כולם ביכולותיו וגם הוא יזכה בתהילת העולם השמורה ליוצאי "היחידה" שזכו והמבצע עליו פיקדו נכנס לפנתיאון מספרי האגדות על היחידה וביצועיה המופלאים, ודורות של לוחמים חדשים יישבו מרותקים למשמע עלילותיו.  </div> <div> <br/> </div> <div>   ביחידיה זו, כמו בכל יחידת איכות אחרת, מערך המילואים מורכב מאנשים כמו נמרוד, הששים להתנדב לכל פעילות. לרובם היו שתולים ביחידה תשמועים שבישרו להם על העומד לקרות, זה אמנם עומד בניגוד למעטפת הסודיות שהיחידה הקרינה על סביבותיה. מעטפת זו נבנתה בדי עמל לייחד את פועלה של היחידה, אבל אנשי המילואים ידעו גם ידעו מה עומד להתבצע והצטופפו בלשכת מפקד היחידה על מנת שזה ישתפם בפעילות זו או אחרת.  </div> <div> <br/> </div> <div>   נמרוד, שהתקשה כאמור ביצירת קשר עם הסובבים אותו, לא מצא בתחילה מבוע אמין שידווח לו מראש על העומד להתרחש ביחידה והחל לקנן בו החשש כי הוא ישכח מלב בעת שביחידה ישבצו אנשי מילואים למבצעים השונים. אבל כאן האיר לו מזלו פנים וללשכת מפקד היחידה שובצה מזכירה חדשה, חיילת בשרות חובה, שנמרוד הכירה מקיבוצו. נמרוד עט על המציאה ולפני שהנערה הבינה מהו הפוטנציאל הטמון בתפקידה – תפקיד "השמש של הרבי" שכולם משחרים לפתחו כדי לזכות להיות ב"יחידות עם הרבי" – הפעיל עליה כל לחץ אפשרי כדי להופכה לאשת סודו. לשם כך הוא "הפך עולמות" כדי שבקיבוץ יתנו לאביה הנכה תפקיד בו יוכל לסיים חייו בכבוד.  </div> <div> נמרוד משתתף במבצע הירואי ודרכו לצמרת נפתחה.  </div> <div> <br/> </div> <div> סוף סוף, לאחר מאמצים רבים, זכה נמרוד לקחת חלק במבצע שנכנס לפנתיאון המבצעים "שלא מדברים עליהם" </div> <div> <br/> </div> <div>   מן הון להון, צופיה, זה שמה של הנערה, הפכה לסוכנת של נמרוד והוא זכה לקבל עדכונים על העתיד להתרחש ביחידה. כך, כאשר מלשכת ראש אמ"ן התקשרו לצופיה כדי לאתר בדחיפות את מפקד היחידה. דאגה היא להעביר מידע זה לנמרוד וציינה כי מפקד היחידה ועוזריו הבכירים עסוקים בתרגול מבצעי חשוב בסיני. נמרוד "הריח" את הפוטנציאל וביקש את צופיה לידע את לשכת ראש אמ"ן כי קצין המילואים הוותיק נמרוד נמצא בסביבה ואולי הוא יוכל לעזור. מלשכת ראש אמ"ן, שהכירו את נמרוד, ביקשו שיגיע בדחיפות ויטפל בנושא עד להגעת המפקד. מכאן העניינים התגלגלו במהירות. התברר כי היחידה נדרשת לביצוע פעילות מבצעית שאיננה סובלת דיחוי ודרוש קצין "מבין עניין" שיטפל בנושא עד אשר הצוות הסדיר המצוי בסיני יגיע וייקח את המושכות.  </div> <div> <br/> </div> <div>   נמרוד נרתם מיד והחל להכין את המבצע, כך שעם הגעת המפקד ועוזריו מסיני הם מצאו שנמרוד קידם מאוד את ביצוע המבצע ולפיכך, זה לראשונה בחייו, הוא מונה כסגן מפקד בעל תפקיד ביצועי במבצע הנחשב לסוג המבצעים שנכנסים לפנתיאון של המבצעים הכמוסים של ה"יחידה", כאללה שמגדלים עליהם דורות של לוחמים.  </div> <div> <br/> </div> <div>   המבצע היה הצלחה מסחררת ונמרוד זומן לראש אמ"ן כדי לבחון אפשריות לתגמל אותו. בפגישה ראמ"ן פתח בהצהרה כי כאות הוקרה על פועלו במבצע הוא יזכה בציון לשבח. נמרוד, שהכיר את שפע "האותות והמופתים" שלוחמי היחידה ומפקדיה קיבלו במהלך שנות קיומה, והכיר היטב את הרינונים בצה"ל על הפזרנות בחלוקת האותות ליוצאי היחידה, ועל חלוקת אותות גבורה למבצעים שביחידות אחרות לא זוכים לשום תשומת לב, הודה לראמ"ן, אך ציין בפניו כי אינו נושא עיניו למדליות וכי כל חפצו להשתלב בשדרת הפיקוד ביחידה וכמובן הוא ישמח שבבוא היום הוא אף יזכה לעמוד בראשה. ראמ"ן הבהיר לנמרוד שבגילו המתקדם (ביחידה בה מפכה מעיין הנעורים – בחור בן 32 נחשב לתייש זקן) ולאחר ששנים הוא אינו נמנה על המערך הסדיר של היחידה, לא יהיה זה חכם לטפח ציפיות לשוב ליחידה ולקבל תפקיד משמעותי בפיקוד עליה. "אבל חוץ מזה" אמר לו ראש אמ"ן "מה בקשתך עד חצי המלכות ותעש".  </div> <div> <br/> </div> <div> נימרוד שצפה כי זה יהיה תוכן השיחה, הכין מראש תשובה הולמת וענה כי יתכן ששעתו כמפקד במערך הסדיר חלפה, אבל הוא סבור שאנשי המילואים ביחידה יכולים לתרום מעבר ל"סתימת חורים" במבצעי היחידה ולדעתו ניתן לנצל את הבגרות וניסיון החיים של מערך המילואים ו"לתפור עבורם" מבצעים המנצלים את כישוריהם, אך ביצועם אינו מהווה נטל על היחידה, כי חזקה על אנשי המילואים שידעו להסתדר "כמו גדולים". הרעיון המבצעי החדשני שהעלה נמרוד היה, כי בכל מלחמות ישראל הגדולות החל ממלחמת השחרור וכלה במלחמת יום הכיפורים נאלצה ישראל להתמודד לא רק עם הצבאות אשר במעגל הקרוב לגבולותיה אלא גם עם אמצעי לחימה ויחידות צבא שהצטרפו לכוחות האויב; כמו למשל לוב הרחוקה, ששלחה טייסת של מטוסי מירז' שנשלחה למצרים וסיפקה לצבא מצרים יכולות שלא היו לו לפני כן; או אפילו אלג'יר, ששלחה יחידה לוחמת למצרים ועיראק ששלחה כוחות משמעותיים לסוריה במלחמת יום הכיפורים. "ההצעה שלי" אמר נמרוד לראש אמ"ן "היא ליזום פעולות שתחבלנה באמל"ח שעלול להגיע לזירה. אמל"ח זה מצוי בד"כ באתרי אחסון המאובטחים בד"כ ביחידות שאינן יחידות עילית". ראש אמ"ן נדלק למשמע דברי נמרוד וזה המשיך בהרצאתו, אותה תכנן חודשים ארוכים, ואמר: "אני מתכוון בעיקר לפשוט על אתרי אחסון של טילים ארוכי טווח מדגם "צ'יפופו", בהם החלו להצטייד כמעט כל מדינות "המעגל הרחוק"; ובמיוחד אני מתכוון למאגר הטילים במדינת (-------מחיקה של הצנזורה) שתקרא להלן "מדינת תוגרמא". מדינה זו שלחה בעבר כוחות משלוח לעברנו והצעתי היא שאנו נפשוט בהיחבא על מחסני הטילים ונטמין בהם פצצות שיופעלו בעת הצורך אם וכאשר מדינה זו תחליט להצטרף לאחד המלחמות שתפרוצנה בעתיד.   </div> <div> <font> <b> <br/> </b> </font> </div> <div> <font> <b> מתחילים לגלגל מבצע </b> </font> </div> <div> <font> <span> <span> ובו יסופר כיצד התנהלה עבודת המטה למבצע "שמים בהירים" </span> </span> </font> </div> <div> <br/> </div> <div>   כך נולד מבצע "שמים בהירים". נמרוד מונה לפרוייקטור שיבחן את ההסתברות לביצועו, תוך תקווה כי הבדיקות יסתיימו בהצלחה והוא אף ימונה בבוא העת לפקד עליו.   </div> <div> <br/> </div> <div>   קהל הקוראים שלא צמח בערוגות הצבא צריך לדעת שביחידות עילית בצה"ל קיימת שאיפה ותחרות מתמדת על מנת לזכות בפעילות מבצעית – רצוי אל מחוץ לגבולות המדינה. ואכן מפקדי היחידות מנסים "לדחוף" מבצעים. אבל, וזהו אבל גדול, נוהל לפעילות מבצעית הוא כזה שבעל הרעיון מביאו לאג"מ/מבצעים במטכ"ל לבחינת הראיון ולבדיקת היתכנות ראשונית. ואם באג"ם השתכנעו כי יש ממש ברעיון, מתחיל נוהל ממושך של בדיקת הראיון והיתכנותו מול כל גופי המטה, החל מאמ"ן הנדרש להעריך את התועלת והסיכונים במבצע וכלה בחיל האוויר/חיל הים. לאחר שהרעיון נבדק לעומק – תוך השוואה לרעיונות מבצעיים אחרים מוריד אג"מ/מבצעים פקודת תכנון ליחידה שאמורה לבצע. גם כאן העניינים אינם פשוטים, שכן בצה"ל יש שפע של יחידות עילית ולעומת זו כמות המבצעים היא מוגבלת ביותר. לפיכך הפיתרון שננקט בדרך כלל הוא לשתף, עד כמה שניתן, יחידות רבות בביצוע. זה אולי עלול לפגוע ביעילות המבצעית, ובתקשורת בין הכוחות המבצעים, ובכך כמובן באיכות הביצוע, אבל מה לעשות וצריך להשביע כמה שיותר מפקדי יחידות תאבות ביצוע.  </div> <div> <br/> </div> <div>   כל האמור לעיל מתייחס לכלל צה"ל; אבל "היחידה", בתירוץ הסודיות האופף את מעשיה, הצליחה לבדל עצמה וכמעט כל נוהל שלעיל כמעט שאינו קיים עבורה. בדרך כלל היחידה פועלת ישירות מול מחלקת המבצעים המיוחדים באמ"ן, ושם במעגל פנימי של מפקדי היחידה מתקבלות ההחלטות. כאשר אפילו לגורמי אמ"ן, שמבצעי היחידה אמורים לשרת אותם, אין יכולת מעשית לפקח על מה עושים ובעיקר לפקח על חלופות אפשריות שאולי תועלתם לצה"ל תהיה רבה יותר.  </div> <div> <br/> </div> <div>   כך היחידה היא זו שמציעה את היעדים לביצוע, היא זו שמבצעת בדיקת היתכנות, היא שמתכננת אותם, ורק כאשר "הכול תפור" – המבצעים עוברים לאישור צמרת צה"ל; וזאת לבלי שלאיש מאלה שמאשרים את המבצע יש מושג אמיתי עד כמה ישנה תועלת אמיתית ממבצע זה ומהם החלופות האפשריות.   </div> <div>   </div> <div>   נמרוד, עם "הצ'ק הפתוח" של ראמ"ן לבחון את ההיתכנות המבצעית למבצע "שמים בהירים", לא בזבז זמן והחל לפעול למימושו של המבצע. נמרוד ידע כי המפתח להצלחה של מבצעים מורכבים בעומק שטח האויב טמון בעבודת מודיעין פרטנית שאינה משאירה כמעט מקום להפתעות. הבעיה שלביצועה של עבודת מודיעין שכזו דרוש כוח אדם מיומן, הבקיא בגיזרת הפעולה המתוכננת ויודע מהם צרכי הלוחמים בשטח ומוכן לעמול לילות כימים על מנת לספק את מירב המידע הדרוש להצלחת המבצע. כאמור ביחידה הייתה מחלקת מודיעין שכזו – אך זו הייתה עסוקה "עד מעל הראש" בהכנת המבצעים של המערך הסדיר ולא היה סיכוי שהיא תתפנה להכין תיק מבצע לכוחות המילואים של היחידה; מה עוד שמדובר בזירת לחימה שעד עכשיו לא פעלה בה היחידה ויידרש זמן רב נוסף ללמוד את הזירה ומאפייניה.  </div> <div> <br/> </div> <div> נמרוד, שידע כל זאת עוד לפני שהציע את הצעתו לראמ"ן, ידע כי באמ"ן קיים ענף יעדים המכונה: "הפרח באגרטל". ענף זה שימש בעבר כ"קמני"ה" של היחידה והוא היה זה שהביאה ליחידה את תהילת העולם. אמנם היחידה הקימה מאז לעצמה מחלקת מודיעין, הגדולה כיום מיחידת "הפרח באגרטל". מחלקת המודיעין שב"יחידה" שאבה מענף היעדים את מיטב כח האדם ובעיקר פגעה במערך משרתי הקבע, שכולם העדיפו לשרת ב"יחידה" מאשר לשרת בענף זניח במחלקת מחקר. עקב כך הועם זהרו של ענף היעדים וכל תפארתו מקדם נשכחה, וכיום היא יחידה דהויה המכינה מדי פעם תיקי יעד למבצעים מטכ"ליים – מבצעים שהיחידה לא חפצה לעסוק בזוטות שכמותם. נמרוד ביקש מרל"ש לשכת ראש אמ"ן שינחה את חטיבת המחקר, לה כפוף ענף היעדים, כדי שזה יסייע ככל הנדרש.  </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> הכדור עובר לחטיבת המחקר  </b> </font> </div> <div> <font> </font> </div> <span> <div> <font> ובו יסופר כיצד נרתמה מחלקת מחקר באמ"ן כדי לסייע ל"יחידה" בהכנת מודיעין למבצע </font> </div> <div> </div> </span> <div> <br/> </div> <div>   עבודת הכנת המודיעין הדרוש למבצעים מיוחדים בעומק שטח האויב, היא עבודה מאוד מורכבת, המחייבת ידע מעמיק הן בשפע יחידות המחקר ויחידות האיסוף בהן מצוי מידע שעשוי לתרום להצלחת המבצע, והן ידע נרחב בצרכים של לוחמי היחידות המבצעות. לכן כבר בסוף שנות הששים של המאה הקודמת, בעת מלחמת ההתשה, בה פעל צה"ל הרחק מגבולות המדינה, מינה עוזר ראש אמ"ן מחקר לעצמו סגן שיעסוק בניצוח על התזמורת ויפקח מקרוב על כל עבודת המטה הרבה הכרוכה בהכנת מבצעים. על מנת "לא לשגע" את היחידה המבצעת בהתעסקות עם גופים רבים, נקבע אז שבתוך מחלקת מחקר יחידת ה"פרח באגרטל" היא הקבלן שבסופו של התהליך מוסר את תיק המבצע ליחידה/היחידות המבצעות, אבל ברור שחלקים רבים מהתצריף של המבצע הוכנו בידי גופים אחרים. תפקידו של העוזר למבצעים היא להניע גופים אלה, שלעיתים מסוכסכים ביניהם, כדי שיירתמו לעזור.  </div> <div> <br/> </div> <div>   מעבר לתפקידו של העוזר למבצעים לתאם את הכנת התיק ללוחמים הוא צריך במקביל להכין תשובות לשאלות שישאלו בידי צמרת צה"ל והדרג המדיני, אם בבוא העת אמ"ן יידרש לשאלה: "מה העבודה הזו לכם"? מי צריך את המבצע? מה הסיכון לכישלון? והאם יש חלופות שתועלתן רבה יותר?  </div> <div> <br/> </div> <div>   במילים אחרות: תפקיד העוזר אינו מצטמצם רק בניצוח על המנגינה. תפקידו לבדוק אם זו מנגינה שבכלל מתאימה להשמעה, או שמא מנגינות של מלחינים אחרים טובות ממנה. </div> <div> <br/> </div> <div>   בימים ההם כיהן בתפקיד עוזר ראש חטיבת המחקר למבצעים אל"מ דב בר לביא. קורות חייו של דב יסופרו במקום אחר, אבל לענייננו חשוב לציין שדב עשה את כל שרותו בצה"ל כקמ"ן ביחידות שדה או שעסק בהדרכה. מסיבות שונות הוא הדיר עצמו מכל מגע עם חטיבת המחקר באמ"ן. כך שכשקיבל את תפקיד הסרח"ט (סגן ראש חטיבת המחקר) – הוא הגיע לארץ לא נודעת. הידע שלו בנבכי תחומי האחריות בין הענפים ומדורי המחקר היה דל; ובהיותו איש מתנשא, הרואה פחיתות כבוד בלהסתייע בעצה מזוטרים ממנו – הוא לא טרח להשקיע זמן וללמוד מה עושים שם לכל הרוחות בחטיבת המחקר. לפי מיעוט הבנתו הוא ראה עצמו כקמ"ן המספק את הפרק הצבאי לתכנוני המטכ"ל ואחראי על המודיעין שמספק המטכ"ל למבצעים המבוצעים ע"י המטכ"ל. במילים אחרות: הוא ראה עצמו כמי שמופקד על הכנת עזרי המודיעין לבנק המטרות האסטרטגיות וכן את המודיעין למבצעים המעטים שמבצעים יחידות מטכ"ליות כגון שייטת 13 ויחידות סיור וצנחנים שונות. על פי הבנתו המצומצמת את תפקידו – הוא ראה עצמו כעין מלצר שמתפקידו לספק לקהל הסועדים את המנות האהובות עליהם. הוא לא השכיל להבין כי תפקידו במטכ"ל שונה מהותית מכל תפקיד אחר ביחידות השדה, שכן תפקידו בכל היחידות בהן שרת בעבר, היה לבצע בצורה מיטבית את הנחיות המטכ"ל. התפקיד במטכ"ל שונה מהותית, שכן במטכ"ל עוסקים גם בשאלת "מה עושים" ולכן תפקידו הוא לבחון ולייזום מבצעים ולא רק לשמש כקבלן לביצוע לתיק יעד שנהגה במוחו הקודח של קצין זה או אחר. במילים אחרות: מתפקידו של הסרח"ט לבדוק לא רק את ההיתכנות המבצעית, אלא גם את ההשלכות הצבאיות והמדיניות מביצוע הפעולה; וכמובן לבחון ולהציע חלופות טובות יותר, אם ישנן כאלה.   </div> <div>   </div> <div>   כאשר רל"ש ראש אמ"ן התקשר לדב והורה לו לסייע לנמרוד – הוא קפץ על כך כמוצא שלל רב, שכן מאז כניסתו לתפקיד הוא עסק בכמה מבצעים זעירים, מבצעים שגם אם יפורסמו אי פעם, הם לא יזכו את עושיהם בתהילת עולם. והנה נפלה לידו הזדמנות פז להיות שותף למבצעי "היחידה" המהוללת. הוא קיבל ללא שהיות את נמרוד וכאשר שמע על הרעיון המבצעי להטמין כיום מטעני נפץ במחסני טילי ה"ציפופו" במדינת תוגרמא ולהפעילם במקרה שתפתח כאן מלחמה אזורית, הוא "נדלק" על הראיון והבטיח לו סיוע מלא ואף מעבר לכך של מחלקת מחקר. נמרוד, שהכיר את סבך גופי המחקר המרכיבים את מחלקת מחקר, ביקש לצמצם במידת האפשר את מספר האנשים שיחשפו לסוד הרעיון המבצעי, ודב הבטיח לו כי כך יעשה. </div> <div> <br/> </div> <div>   מבלי להתמהמה הוא זימן אליו את ראש ה"דסק" המופקד על מדינת תוגרמא ושאל אותו היכן מאוחסנים טילי ה"ציפופו". זה השיב לו כי הענף שלו לא עוסק באחסון אמל"ח, בשביל זה יש את ענף היעדים! אך מה שהוא כן יכול הוא לומר, כי חטיבת טילי ה "ציפופו" מוכרת מזה מספר שנים כיחידה המקיימת שיגרת אימונים. מחנה הקבע של היחידה הוא באזור הבירה ושם, כפי שידוע ממקור טוב מאוד, אין טילים. ייתכן שהם מאוחסנים במדבר סמוך לעיירה "נהדין", שם מצוי מרכז לוגיסטי של צבא תוגרמא.  </div> <div> <br/> </div> <div>   דב התקשר באינטרקום ל"מנדל", ראש ענף היעדים והורה לו להגיע אליו "בהול", עם כל החומר שיש לו על המרכז הלוגיסטי שליד העיר נהדין. וזאת לדעת: דב, עוד משחר שרותו בחיל המודיעין, אהב מאוד (יש אומרים כי הייתה זו אצלו אובסייה!) להתקיל ולהלחיץ את פקודיו, כאשר הוא ממעיט לספק להם אינפורמציה ונהנה לראותם מתפתלים ומזיעים. </div> <div> <br/> </div> <div>   מנדל, מתוקף תפקידו כראש ענף היעדים, היה אחראי לכל היעדים בנק היעדים במזרח התיכון. בנק זה כולל אלפי מטרות המתפרסות על פני מספר רב של ארצות; ואין ציפיות מראש הענף שיהיה מומחה לכל הזירות, אלא שידאג "לספק את הסחורה" באמצעות ראשי המדורים הזירתיים. כשקיבל מנדל את פניית הסרח"ט – התקשר לגיבור סיפורנו מואיז "הבטלן" ודרש שיציג בפניו את המרחב הלוגיסטי הסמוך לנהדין. למזלו של הבטלן היה בידו פסיפס של האזור, ומעשה ניסים אף אזור אחסון הטילים היה מסומן. הפסיפס עם הזיהויים הוכן לפני שנים מספר עלֺ־ידי ידי איש מילואים שחקר נושא זה במסגרת מחקר מקיף שבוצע על ידו בנושא אחסון טילי קרקע־קרקע במזרח התיכון. מנדל, שראה שלפניו נושא מורכב, הורה לבטלן להתכונן להציג את הנושא בפני הסרח"ט. עד מהרה נקבע מועד להצגת הנושא בפני אל"מ דב בר לביא. הבטלן, שהתכונן היטב לדיון, למד את הרקע ההיסטורי והארכיאולוגי של האזור, ובהצגתו את הנושא שילב מספר משפטים שמתוכם הזדקרה בקיאותו באזור היעד. </div> <div> <br/> </div> <div>   דב, איש שטחי ביסודו, שהתרשם מאוד מהצגת הנושא, הורה לבטלן להגיש כל סיוע לנמרוד ולמדר את העיסוק בנושא משאר משרתי ענף היעדים. דב סיים את דבריו באמירה כי הנושא חשוב וכי הוא אישית יבדוק את התקדמות הכנת תיק היעד עבור נמרוד. אמירה זו נועדה להטיל אימה על מנדל והבטלן שלא יתרשלו בהגשת הסיוע הנדרש ל"גלגול" המבצע. </div> <div> <br/> </div> <div>   מיד עם תום הפגישה התקשר דב לנמרוד והודיעו כי ענף היעדים מכיר את הנושא שלו וכי הוא תודרך לסייע לו בכל הנדרש וכי איש הקשר שיעבוד מולו הוא מואיז. נמרוד שמח מאוד לשמוע כי הסרח"ט הזדרז לקבוע כי זה היעד ולא טירטר אותו בדיונים אין סופיים על חשיבות היעד ותרומתו האפשרית לביטחון מדינת ישראל, ולא שיגע אותו בבחינת יעדים חילופיים במדינה אחרת מארצות ערב שיתכן ששם ישנם איומים חמורים יותר על המדינה. </div> <div> <br/> </div> <div>   נמרוד ששמע מחבריו הותיקים ביחידה על נפלאות עבודת המודיעין של ענף היעדים, לא ידע כי הקמת מחלקת המודיעין ביחידתו ושינויים נוספים בתחומי האחריות של ענף היעדים גרמה לסירוסו של ענף היעדים, וכיום הוא "פרח באגרטל" וכי רוב המשרתים בו כיום – כולל ראש הענף – אינם בקיאים דיים בהכנת תיק יעד מפורט העונה לצרכי המבצעים המיוחדים של היחידה. נמרוד נפגש עם הבטלן והחל להגיש לו את רשימת הדרישות לתיק היעד, רשימה שכללה בין היתר הכנת שרטוטים מדויקים של מבני אתר האחסנה, וקביעת ייעודם של המבנים השונים האתר, פענוח מדוקדק של כל אמצעי האבטחה של המתחם (גידור, מיקוש, שערים, עמדות שמירה, פטרולים, בסיס היעד וכו'), איתור שטחי הנחתה למסוקים במרחב היעד ובחירת נתיבי תנועה משטחי הנחיתה ליעד ודרכים לפינוי הכוח לאחר ביצוע המשימה. </div> <div> <br/> </div> <div>   בעוד נמרוד מרצה את בקשותיו בפני הבטלן, הוא הבחין משאלותיו של הבטלן כי זה אינו מבין כלל במה דברים אמורים. נמרוד, שלא היה טיפש, החל לתחקר את הבטלן לגבי השכלתו הצבאית וניסיונו הקודם בהכנת חומר מודיעין למבצעים מיוחדים. הבטלן נשבר די במהרה והודה כי לכל עשור השנים בהן הוא משרת בענף היעדים הוא לא עבר כל הכשרה מודיעינית מאיזשהו סוג, ולמעשה השכלתו הצבאית היחידה, מצטמצמת לטירונות לבעלי כושר צבאי מוגבל במה שכונה בעבר בה"ד 4. גם בשרותו בענף היעדים הוא קיבל רק הדרכה קצרה במה שקרוי קריאת צילומי אויר ואין לו כל יומרה מקצועית בפענוח צילומי אויר. ובכלל כל שרותו הוא עסק בתיוק חומר ובליקוט מידע גיאוגרפי כללי על הארץ עליה הוא מופקד. </div> <div>   </div> <div>   נמרוד, שכל ימיו היה מוקף באנשים  </div> <div> שהתאמצו מאוד לבצע את המוטל עליהם, לא הבין כיצד זה אדם שמשרת ביחידה המוגדרת כאחראית, בין היתר, על בנק המטרות, משרת אדם כעשור שנים ואיש ממפקדיו לא טרח להכשירו לבצע את המוטל עליו. הוא שאל את הבטלן שאלה זו וזה השיב כי הוא לא רואה עצמו חריג וכי בענף היעדים יש אנשים ותיקים ממנו המשרתים או כאזרחים עובדי צבא או כנגדים שאפילו טירונות בבה"ד 4 לא עשו... יתרה מכך יש בענף קצינים שעברו קורס קצינים חפוז עם גיוסם לצה"ל בשנת 1948, ומאז הם לא הוציאו את חוטמם אל מחוץ לענף. לבסוף אמר הבטלן לנמרוד: שלא תחשוב כי רק בענף היעדים המצב כך! אני חבר בועד העובדים האזרחיים בחטיבת המחקר ואני יודע שמצב דומה שורר גם בענפים אחרים. נמרוד, שנחרד לשמוע כל זאת, פנה למנדל ראש הענף, וסיפר לו על הכישורים האפסיים של הבטלן, שאינם מאפשרים את קידום תיק היעד וכי הוא מבקש שזה ימנה פרוייקטור אחר, כזה שמבין עניין. מנדל, שהבין את מימדי ה"ברוך" (מוזר שרק עתה הוא הבין זאת, האם כשמונה לפקד על הענף הוא לא ראיין את הפקודים שלו ולא מודע לכישוריהם?). השיב בתחילה כי זה מה שיש וכי נמרוד ינחה את האיש צעד אחר צעד מה עליו להכין וכי בזירה זו אין אנשים אחרים לפיכך יש להסתפק באיש הקיים. נמרוד, שידע להיות תקיף כשצריך, הבהיר לראש הענף כי אין זה בכוונתו לעשות את מה שלא עשו כל מפקדי הבטלן לדורותם. אין בכוונתו לשמש כמדריך בקורס פענוח ובכלל הוא מתפלא איך בכלל לאיש שכל הכשרתו הוא טירונות נותנים להכין מבצע שהכשרה הצבאית המינימאלית היא שיהיה קצין. נמרוד אמר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי הוא לא מסתפק עם מה שיש ובמידת הצורך הוא לא יהסס לעדכן עת הסרח"ט על איכות כח האדם הירודה בענף עליו הוא מופקד. מנדל אכן נבהל מהאיום והבטיח לו שימצא, למרות הקשיים, מישהו.  </div> <div> <br/> </div> <div>   מנדל החל לבדוק את מצבת כח האדם בענפו ועד מהרה התברר לו שבעקבות מסע "הטיהורים" שהוא יזם עם כניסתו לתפקיד – מסע בו הוא הדיח את רוב הוותיקים, בתואנת השווא, שאנשים ותיקים קופאים על שמריהם ויש להזרים "דם חדש" – לא נותר איש שיכול באמת לבצע את הדרישות של מבצע בסדר גודל של המבצע שיזם נמרוד, אם בכלל!. בסוגריים ניתן לומר שמטרת הזרמת "דם חדש למערכת" הייתה כדי שדם חדש זה ירגיש עצמו חייב לראש הענף על שמינהו. לאחר שבחן שוב ושוב את כישורי הכפופים לו – הוא הגיע למסקנה כי רק סגנו, ששרד את מסע הטיהורים והסכים לשמש בתפקיד סגן, תפקיד שידוע לכל כי הוא תפקיד "סניטר", העושה את כל העבודה המנהלתית ואינו קשור כמעט כלל לעבודת המודיעין.  </div> <div> <br/> </div> <div>   הבעיה הייתה שמנדל היה אדם בעל כושר ביצועי מוגבל, לפיכך הוא הקיף עצמו בשובל מנהלתי שכלל חוץ מהסגן גם שתי מזכירות אישיות, קצינת ניהול, איש קבע שטיפל בענייני האפסנאות. ואיש קבע נוסף שהיה אחראי לחוליית השרטוט שכללה בעת ההיא ארבע בנות. אם לא די בזאת הוא "המציא" תפקיד (שכמובן לא אושר ע"י אג"ם תוא"ר) הנקרא "מדור מרחב מזרח תיכון". היה זה שם כיסוי לתפקיד קצין עוזר אישי, שעסק בניסוח המכתבים הרבים שמנדל נהג "להפציץ" בהם את כל קהילת המודיעין. מנדל ידע שטיפול הסגן בגלגול מבצע "שמים בהירים" יחייב אותו למאמץ אישי נוסף וכמובן שמחשבה זו עוררה בו חלחלה. אבל אימת הסרח"ט ריחפה מעליו ולכן הוא מינה את הסגן כפרויקטור למבצע ושלף את ראש מדור מצרים כדי שזה ימלא את מקומו של הסגן. ראש מדור מצרים הקים קול זעקה כי גם כך אינו עומד במשימות המוטלות עליו (הימים היו ימי הסכם ההפרדה וכלל לא היה ברור כיצד יתפתחו הדברים בחזית המצרית). מחאתו של ראש מדור מצרים לא עזרה לו והתפקיד נכפה עליו בפקודה.  </div> <div> <br/> </div> <div>   הסגן, רס"ן יואב בן צרויה, קפץ על המשימה כמוצא שלל רב, שכן את תפקיד הסגן ביצע כמי שכפאו שד, הן משום אופיה של המשימה, המחייבת טיפול בעשרות עניינים טכניים פעוטים והן משום שלהיות סגנו של מנדל לא היה משימה קלה כלל וכעיקר. יואב היה איש נמרץ, שראה בביצועם של משימות על הצד הטוב את העשייה כעיקר התכלית. לעומת זאת הוא ראה כבזבוז זמן את החשיבה על מה צריך לעשות. לפיכך כאשר קיבל את המשימה הוא לא העסיק עצמו בשאלות "פילוסופיות" מה מטרת המבצע ואם כל המאמץ והסיכון הכרוך שווה זאת, אלא מייד ניגש לביצוע תיק היעד. ליואב הייתה טביעת עין חדה לגבי יכולותיהם של אנשים לפיכך מיד הוא שחרר את הבטלן מכל קשר לפרוייקט וגייס לטובת העניין סמל יעיל/פעיל שיסייע לו. עבודת הכנת התיק התקדמה יפה וכבר דווח לסרח"ט כי בקרוב היא עומדת בפני סיום.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> התפתחות בלתי צפויה </font> </b> </div> <div> <font> <span> <span> ובו יסופר כיצד התגלה מידע המטיל בספק בחשיבותו של מבצע "שמים בהירים" </span> </span> </font> </div> <div> <br/> </div> <div>    כאן חלה התפתחות בלתי צפויה. לענף זומן לשרות מילואים יוסי. יוסי היה קצין מחקר מהטובים ששרתו אי פעם במחלקת מחקר בכלל ובענף היעדים בפרט. לזכותו עומדת רשימה ארוכה של גילויים מחקריים, ומביניהם את עצם העובדה של אחסון הטילים, שהיה נשוא מבצע "שמים בהירים". והנה כשהוא זומן לשרות מילואים לחקור נושא אחר, הוא הבחין, כנראה בגלל אמצעי ההסתרה ובטחון השדה שנקט הסגן, כי בענף עובדים על התגלית שלו משכבר הימים. בהיותו איש חכם מאוד הבין שאמצעי הבטחון שנקט הסגן נועדו לחפות על פשיטה של כוחותינו על המתקן; אחרת, אם ההתעניינות הייתה לצרכי מחקר גרידא – לא היה צורך בכל השמירה וההסתודדות סביב העניין. לפיכן הוא פנה לרס"ן יואב ואמר לו כי הוא חוקר שנים את נושא הטילים בארצות ערב והוא זה שגילה את האתר בו עוסק יואב. מדובר באחסון טילים מיושנים, שגם עם ישוגרו לעברנו – נזקם יהא מועט. אבל הנקודה העיקרית היא שטילים אלה עומדים לצאת בקרוב מהשרות וכי מדינת תוגרמא רכשה טילים הרבה יותר מתקדמים ומסוכנים. בימים אלה נבנה אתר אחסון חדש; ואם כבר לעשות משהו, עדיף לטפל בטילים החדשים ולא לעסוק בגרוטאות.   </div> <div> <br/> </div> <div>   יואב, שפיקח היה, הבין שכאן טמונה פצצה המטילה צל כבד על כל עבודת המודיעין בבחירת מטרות, וכמובן שכל עמלו ירד לטמיון. לפיכן הוא ענה שהוא קיבל הוראה לעסוק במתקן זה ואם יש טענות יש להפנותם לראש הענף. ראש הענף ששמע מה יש בפי יוסי, התקפד ואמר ליוסי כי הוא נקרא למילואים לבצע משימה פלונית ושלא יתערב בעניינים לא לו. הוא כמובן סירב לענות לשאלת יוסי מי היחידה שמתכננת את ביצוע במשימה. </div> <div> <br/> </div> <div>   יוסי, שבטחון המדינה היה חשוב בעיניו יותר מקיום יחסים תקינים עם מפקד הענף וידע כי אם יעקוף את ראש הענף ויפנה לסרח"ט הממונה עליו, הוא עלול להיגרע משרות המילואים בענף היעדים ולהיזרק לתפקיד שולי כלשהוא במערך השדה של חיל המודיעין, החליט לעשות מעשה למרות הסיכון, וביקש להתקבל בדחיפות לראיון אצל הסרח"ט, שכן הוא ידע שלא חשוב מי היחידה שמתכננת את ביצוע המשימה, בסופו של דבר הסרח"ט הוא זה שאמור לאשר את המודיעין למבצע. הסרח"ט קיבל את יוסי לשיחה וכששמע מה בפיו, הבין שהכישלון בבחירת היעד רובץ לפתחו, שכן הוא זה שהיה צריך לבדוק את תולדותיו של יעד זה, עם הזירה הטכנית ועם ראש הענף המופקד על זירה זו. בהיותו איש של מזימות ומחשש שיוסי ילך הלאה לראש אמ"ן, הוא הודה ליוסי על ערנותו ואמר לו כי כמובן הוא יפעל לשינוי המשימה. מיד שיוסי יצא מחדרו הוא זימן אליו את מנדל ושטף אותו על האופן הרשלני בו נשמרה עבודת הכנת המבצע וכי הוא דורש מהאחראי לכך יועמד לדין. הוא כמובן לא הבין כי במצוקת החדרים ומיעוט המשרתים בענף לא ניתן לשמור כל סודיות והדרך היחידה בתנאים אלה היא "לא לעשות גלים", אלא ליצור מצג שווא של "עסקים כרגיל". הוא הוסיף ואמר כי לא יתכן מצב שכל ארחי פרחי, כלשונו, יסתובב ויעיר הערות מטופשות, שיכולות עוד להגיע לאוזני נמרוד. לפיכך הוא מצווה עליו ורואה בו את האחראי הבלעדי לכך שדברי ההבל של יוסי לא יגיעו לנמרוד וליחידתו, וכי שטויות אלו, כלשונו, עוד עלולים לפגוע במורל של "היחידה". באשר ליוסי – יש להרחיקו מיד מכל פעילות בענף. הפיתרון שלו הוא, כי יש לשולחו להשתלמות מיוחדת בארצות הברית – השתלמות שקצין אחר היה מתוכנן לה, אבל עכשיו הוא יחליף ביניהם. לעת עתה, עד לצאת יוסי לארה"ב – יש להפסיק כל פעילות הכנת תיק היעד; ולהודות לו, כמו שהוא אישית עשה, על ערנותו, שתודות לה בוטל הטיפול בנושא. </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> סוף דבר </b> </font> </div> <div> יוסי נשלח לארה"ב לעבור השתלמות שממש לא הייתה נחוצה לו, מה עוד שמה שנלמד בקורס היה ברמה נמוכה מאוד ולא הלמה את הכשרתו ולמעשה היה זה בזבוז זמן. ייתכן כי קורס זה היה מתאים לקצין צעיר שחפצים להעניק לו "סוכריה" של נסיעה לחו"ל, אבל לא לקצין ותיק ברמתו של יוסי. כשחזר מההשתלמות בארה"ב הוא התייצב בענף ושם נמסר לו כי עקב קיצוץ חריף בהקצאת אנשי מילואים לענף, בוטל הפרוייקט הגדול עליו החל לעבוד לפני צאתו לארה"ב וכי ימתין בביתו עד לשינוי רוע הגזרה. יוסי ישב בביתו שנים מספר בצפייה לטלפון, לבסוף הבין כי למעשה הוא הודח משרות המילואים.  </div> <div> <br/> </div> <div>   הסגן, יואב בן צרויה, נשפט על התרשלות בשמירה על סודות המדינה, וקיבל נזיפה. לאחר צאת יוסי לחו"ל השלים את תיק היעד "שמים בהירים" ולאחר מכן סיים את תפקידו בענף היעדים וקיבל תפקיד של עוזר קמ"ן באוגדת מילואים – תפקיד שהכשירו לקבלת סא"ל. </div> <div> <br/> </div> <div>   נמרוד מונה למפקד מבצע "שמים בהירים". המבצע יצא לפועל ואנשיו שהגיעו ליעד על מנת להטמין במחסני מטילים פצצות המופעלות בשליטה מרחוק, ביצעו את המשימה בקלות שכן היעד נראה כעומד פני נטישה וחלק ניכר ממבני האחסון היו ריקים. נמרוד קיבל כמובן אות הצטיינות גבוה על הביצוע המושלם של המשימה. הוא קיבל דרגה אישית המקבילה לזו של מפקד היחידה וסוף סוף הוא זכה להגשים את חלומו ולהיכנס לפנתיאון של מבצעי המבצעים הגדולים. </div> <div> <br/> </div> <div>   מנדל סיים במפתיע את שירותו בצה"ל זמן קצר לאחר ביצוע "שמים בהירים". לאיש לא ברור מה הייתה הסיבה לכך, במערכת התרוצצו שמועות שונת לסיום השרות, מפאת כבודו אנו נמנע מלפרטן.  </div> <div> <br/> </div> <div>   דב בר לביא, הסרח"ט נקרא לראש אמ"ן ולאחר שבירכו על הביצוע החלק והמודיעין המדויק שנמסר לכוח המבצע, הוא גילה לדב, כי בעת מינויו לסרח"ט היה מי שהתנגד למינוי בטענה כי דב מעולם לא שירת בחטיבת המחקר ומן הראוי יהיה למנות לתפקיד זה אדם מנוסה יותר. עתה, לאחר הביצוע המוצלח של "שמים בהירים", הוא שמח שלא שמע לעצה, ולהיפך הוא בהחלט רואה בדב מועמד ראוי לקידום לדרגת תא"ל. </div> <div> <br/> </div> <div>   תשאלו: ומה קרה לבטלן לאחר שערוות בורותו התגלתה?  </div> <div> <br/> </div> <div>   התשובה היא: לא קרה לו מאומה, שכן מפקדו מנדל סיים כאמור את תפקידו במפתיע, ועם מחליפו בתפקיד, סא"ל יורם שאגת־ארי, המכונה "ישה", הוא ביצע "חפיפה" קצרה בת מספר שעות, ובהן הוא לא הספיק כמובן לעבור על מצבת כוח האדם ותכונותיהם. כשנכנס ישה לתפקיד, הוא לא גילה כל עניין בנושא כוח האדם, שכן הובטח לו כי זהו תפקיד לזמן קצר, עד שיתפנה התקן לתפקיד באג"ת אליו הוא נשא את עיניו. לפיכך ידידינו הבטלן ושאר הבורים ועמי הארצות בענף היעדים המשיכו בתפקידם כימים ימימה. </div> <div> <br/> </div> <div>   והעיקר, מדינת תוגרמא מכרה אל כל טילי ה"ציפופו" שברשותה למדינה במזרח הרחוק, שרכשה טילים אלה במחירים מצחיקים. היא הכניסה לטיל מספר שיפורים שהאריכו את הטווח ובעיקר יצרה לו ראש נפץ עם פצצונות מושעות ובכך יצרה למעשה טיל חדש שאמנם אינו מדויק כקודמו, אבל ראש הנפץ החדש הפך אותו לנשק מסוכן. הטיל, ששינה את שמו – נמכר כיום לכל מי שהיה מוכן לשלם כסף טוב. מדינת תוגרמא רכשה טילים מתקדמים יותר ועקב היותם גדולים מן הראשונים הם אוחסנו באתר אחסון חדש, כמו שיוסי העריך. לפיכך אתר האחסון עומד כעת בשיממונו. מי יודע? אולי בעתיד יאחסנו שם משהו שיצדיק את מבצע "שמים בהירים". </div> <div>    </div> <div> <br/> </div> </div> Sun, 01 May 2016 17:18:01 GMT https://www.dekelegypt.co.il/160501 "רומן היסטורי "לוחמי הסתר של הקריה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/160401 פרק מתוך הספר "לוחמי הסתר בקריה בתל-אביב" זהו רומן היסטורי העוסק בלוחמי אגף המודיעין של צה"ל. הפרק עוסק בתקופה שבין מלחמת קדש ועד לאחר מלחמת יום הכיפורים. במהלך הסיפור הדמיוני נחשף הקורא לאופן בו מתבשל התבשיל המודיעיני בחטיבת המחקר באמ"ן ולאופן קבלת ההחלטות בנושא שיבוץ קצינים. הסיפור מציף את סוגיית הלימודים האקדמיים של קציני צה"ל תוך כדי השירות, ואת המשמעויות החמורות הנובעות מכך. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/Academic+studies+during+service+in+the+IDF.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 01.04.2016 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> תלמיד חכם שלא חידש דבר מימיו </font> </b> </div> <div> <span> <font> סיפור על קצין מודיעין שכל שנות שירותו עמל לרכוש השכלה אך לא הביא תועלת לצה"ל  </font> </span> </div> <div> <span> <font> <br/> </font> </span> </div> <div> <br/> </div> <div> לפניכם פרק מתוך הספר "לוחמי הסתר של הקריה". הספר הוא רומן היסטורי העוסק בעיקר באגף המודיעין במטה הכללי של צה"ל. מובן שכל האירועים והאנשים הם פרי דמיון, לא היו ולא נבראו אלא משל היו.   </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> ג'רי מתגייס לצה"ל </font> </b> </div> <div> <span> <font> ובו יסופר על תולדות ג'רי מיום היוולדו ועד לראשית שירותו בצה"ל </font> </span> </div> <div> <br/> </div> <div> ירמיהו שדה, שכולם הכירו בשם ג'רי, נולד בארה"ב בשנת 1941. כבר בהיותו בן שמונה התייתם מאביו, ואמו עלתה ארצה בתקווה שמשפחתו של בעלה המנוח תסייע בידה לגדל את בנה יחידה. אמו של ג'רי הייתה אישה משכילה ושלטה בכמה שפות. לפרנסתה עסקה בהוראת השפה האנגלית. ג'רי, למרות האווירה התרבותית שספג בבית אמו, החליט עם סיום בית הספר היסודי לצאת לעבודה. הוא היה נער רגיש ולא רצה ליפול למעמסה על אמו שגם כך התקשתה לתפקד עקב חוליים שונים.  </div> <div> <br/> </div> <div>    "אמי עובדת מספיק קשה", חשב לעצמו. "אני יכול לוותר על הלימודים בתיכון עיוני רגיל, אני אצא לעבוד כדי לעזור בפרנסת הבית, ואת תעודת הבגרות אעשה בלימודי ערב". בפועל ג'רי אמנם למד בערבים בבית ספר תיכון אקסטרני אבל מסיבות שונות לא הצליח להשלים את חוק לימודיו ולקבל תעודת בגרות. בשנת 1959, בהגיע מועד גיוסו לצה"ל, ביקש לשרת קרוב לביתו כך שיוכל לטפל באמו. כמו תמיד, הרגיש אחראי לאמו, שבלעדיו כמעט לא היה לה איש. ג'רי התקבל לחיל המודיעין ובתום הטירונות הוצב לשרת במחלקת המחקר באגף המודיעין במדור הדיווח והפצת המודיעין (מד"ת). תפקידו היה למעשה תפקיד של דוור. הוא קיבל ילקוט עם מסמכים אותם נדרש להפיץ בין משרדי המטכ"ל השונים. </div> <div> <br/> </div> <div>    הרעיון ששירותו בצה"ל יעבור עליו בחלוקת דואר, לא מצא חן בעיניו ולמרות תנאי השירות הנוחים מאוד של תפקיד זה, החליט לבקש העברה לתפקיד פקידותי כלשהו. בקשתו נדחתה ולא נותרה לו בררה אלא לבקש לצאת לקורס קצינים. היה לו ברור שהיציאה לקורס משמעותה פגיעה באמו אבל גם לבן נאמן כמו ג'רי יש זמנים שהצורך "לעשות לביתו" גובר על המחויבות למשפחה וג'רי הגיש בקשה להתקבל לקורס קצינים.  </div> <div> <br/> </div> <div>    הימים היו לאחר מלחמת קדש, הייתה התרופפות במתח הביטחוני. הנוער לא מיהר להתנדב לתפקידי קצונה, ובצה"ל נוצר מחסור חריף בקצינים שימלאו את השורות. קצין כוח האדם החילי קפץ על המציאה וזאת למרות חוסר השכלתו של ג'רי, הכישורים הנמוכים שגילה בעת מבדקי הקצונה וליקויי בריאות שונים מהם סבל. </div> <div> <br/> </div> <div> "אני כל כך גאה בך, ג'רי", לחשה לו אמו בשעה שחיבקה אותו ביום צאתו לקורס. "גם אני גאה בעצמי", גיחך ג'רי שכמעט לא האמין שהוא אכן יוצא לקורס קצינים. הוא כבר דמיין לעצמו את החזרה לשכונת מגוריו, נושא בגאווה את דרגות סג"ם הנוצצות על כתפיו.  </div> <div> "הו, הו, איך שהבנות יתלהבו ממני", חשב בסיפוק ובתקווה. </div> <div> <br/> </div> <div>    בשנת 1960 יצא ג'רי לקורס קצינים בסיסי. אמנם הוא סיימו‍ אך בקושי, אך למרות זאת הופנה לקורס הקמ"נים. גם שם הוא לא הצטיין, אך כדרכו, הצליח לחצות אף מכשול זה. ג'רי ביקש לשרת קל"ב (קרוב לבית), כדי שיוכל להיות קרוב לאמו החולנית ולעזור לה בכל הזדמנות. דבר אחד אפשר לומר בביטחון גמור על ג'רי: הוא היה בן טוב, מסור ואוהב. ג'רי הוצב בענף המצרי בחטיבת המחקר באמ"ן. הימים היו לאחר מבצע קדש. כזכור, במלחמת קדש, כבש צה"ל את סיני וארצות הברית כפתה על מדינת ישראל נסיגה מלאה מהשטח שכבשה. בתמורה הבטיחו המצרים כי ישמרו על שקט לאורך הגבול וכן הסכימו שכוח משקיפים של האו"ם יפקח על כך. המצרים שמרו בקפידה על ההסכם ובשנים 1956–1967 היה הגבול בין המדינות שקט, למעט שנת 1960, שאז הכניסו המצרים כוחות צבא גדולים לקדמת סיני (מבצע "רותם"). אבל גם תקרית בודדה זו הסתיימה ללא חילופי אש בין הצדדים. העדר פעילות צבאית לאורך הגבול המצרי (לעומת הגבול הסורי שרתח בעקבות הניסיון הסורי להטות את מקורות הירדן), גרם לכך כי כל גופי המחקר שעסקו מול הזירה המצרית נכנסו לתרדמת והכול התנהל בהם על מי מנוחות.  </div> <div> <br/> </div> <div>    בראש הענף המצרי שאליו הצטרף ג'רי, עמד קצין בדרגת סגן אלוף והיו בו שני מדורים בראשות רב-סרן. מדור אחד היה מדור מדיני שעקב אחר הפעילות המדינית של מצרים והאחר - מדור צבאי שעקב אחרי צבא מצרים. המדור הצבאי המצרי היה מחולק לחוליות שבראש כל אחת מהן עמד קצין בדרגת סגן או סרן, או אזרח עובד צבא במעמד של קצין (בח"ק). חוליית פעילות שעקבה אחר השינויים בהיערכות ובכוננות של יחידות צבא יבשה; חוליית סדר כוחות (סד"כ) והיערכות שעקבה אחרי הקמת יחידות בצבא מצרים, המבנה והחימוש שלהן וחוליה בסיסית שבראשה הוצב ג'רי. חוליה זו אספה מידע על תשתיות שונות של צבא מצרים ועסקה, בין היתר, בניהול כרטסת מעקב אחרי הקצינים המשרתים בצבא המצרי. לכל קצין ששמו אוזכר אי פעם נפתח כרטיס מעקב שהתחקה אחרי מהלכיו של האיש, קידומו בצבא ואם אפשר היה - גם על אופיו. מידע זה יכול להית לעזר רב אם אותו קצין הוא בעל עמדה בכירה ואזי חשוב לצה"ל לדעת מי בדיוק עומד מולו. האם הוא זהיר, האם הוא קריזיונר ויכול לנקוט פעולות לא צפויות וכיוצא באלה. בנוסף לכל אלה נוהלו גם כרטסות של מוצבי פיקוד ושליטה, וכרטסות של מתקנים לוגיסטיים ושל מתקני תשתית שונים של צבא מצרים.  </div> <div> <br/> </div> <div>     באותם ימים היו עיקר מעייניו של ראש ענף מצרים נתונים לנושא המדיני ולניסיונותיו של מנהיג מצרים, גמאל עבד אל נאצר, להפוך למנהיג העולם הערבי בסיועה הפעיל של ברית המועצות. זו ניסתה, בעזרתו ועם לא מעט הצלחות, לדחוק את רגליהן של ארצות המערב מהמזרח התיכון. השקט לאורך הגבול המצרי וחוסר התעניינותו של ראש הענף בנושא הצבאי גרמה לכך שהשלווה הייתה המאפיין המרכזי בעבודת המדור הצבאי בכלל ובחולייה הבסיסית בפרט.  </div> <div> <br/> </div> <div>    העבודה בחוליה הבסיסית, מטבע בריאתה, הייתה עבודה שלווה, מה עוד שחלק ניכר מצבא מצרים נשלח לתימן לסייע במהפכות הפנימיות שם. רק לעתים רחוקות הגיעה ידיעה שכדי להבינה היה צורך להסתייע במידע שבידי החוליה. תפקידו של ג'רי היה בדרך כלל לעבור על הידיעות הנכנסות ולנסות לדלות מתוכן מידע בתחום אחריותו.  </div> <div> <br/> </div> <div>    "הנה, זה נשמע מעניין", מלמל לעצמו כאשר נתקבל בידיעה שהעלתה מעט את סף השעמום. הידיעה נגעה לאחד מאנשי הצבא הבכירים של נאצר. כמו בכל פעם שמצא מידע כגון זה, הוא סימן אותו כדי שהחיילים הזוטרים שעבדו אתו בחוליה יכרטסו אותו במקום המיועד לכך. מה קרה אחר כך לידיעה הזאת, האם כורטסה כיאות, זאת הוא לא ידע, ולמען האמת גם לא התעניין במיוחד. ג'רי היה, מה שהיום מכנים "ראש קטן" הוא עשה את עבודתו, כפי שהוסברה לו על ידי קודמו בתפקיד שהיה אזרח עובד צבא שפרש לגמלאות. הוא לא חרג מכך אפילו לא מילימטר אחד. יום אחרי יום, שבוע אחר שבוע, ישב במשרדו הקטן ועבר על ידיעות מודפסות. לעתים נדירות השתתף בתחקור אנשים שהיה להם מידע כלשהו.  </div> <div> <br/> </div> <div>  חודשים מספר לאחר שג'רי "התברג" בתפקידו, הוא החליט שהגיעה השעה להשלים את לימודיו לקראת הוצאת תעודת בגרות. הוא פנה למפקדו בבקשה רשמית שצה"ל יאפשר לו ללמוד בבית ספר ערב את לימודי הבגרות, ולשם כך ישחרר אותו מתפקידו כמה ימים בשבוע עוד לפני השעה 17:00, השעה שבה רוב שוכני מחנה הקריה מסיימים את תפקידם. מפקדו הישיר, ראש המדור הצבאי, אישר את הבקשה. למען האמת, מעייניו היו נתונים רק להתעצמות הצבא המצרי ולמעשיו בתימן. כל נושא התשתיות בצבא מצרים היה רחוק ממנו והוא אפשר לג'רי לעשות ככל העולה על רוחו. האמת צריכה להיאמר שג'רי ידע עוד לפני שהוצב לשרת בחוליית התשתית, שיהיה לו זמן פנוי רב. ההחלטה שלו להשלים את לימודי הבגרות לא הייתה נדירה במחלקת המחקר של אותם הימים. האווירה הכללית במחלקה לא מחתה ולעתים אף עודדה את המשרתים בה, כולל קצינים בכירים יותר, ללמוד. היה ברור לכול כי הלימודים הם גם על חשבון שעות העבודה. התוצאה כמובן הייתה שמשלם המיסים שילם להם שכר מלא, בעוד אותם חיילים וקצינים השקיעו בעבודתם רק שני שליש מהזמן שבו שהו במשרד. שאר הזמן הוקדש ללימודים – אם ביציאה פיזית ללימודים, או בניצול השעות ה"מתות" והלא כל כך מתות במשרד כדי לעבור על החומר, להכין שיעורים ואפילו להתכונן למבחנים ולכתוב עבודות. את זה עוד אפשר איכשהו לבלוע. הבעיה הגדולה הייתה שדעתם של הלומדים תוך כדי השירות, נתונה להצלחה בלימודים, וגם כשהם משתתפים בדיון לכיבוש קהיר, דעתם מרחפת על כתיבת עבודה סמינריונית זו או אחרת. יתרה מכך, הלימודים במקביל לשירות הצבאי גרמו בהכרח לכך שבעלי התפקידים עשו רק את המינימום בעת מילוי תפקידם. הם לא התאמצו לחפש מקורות אפשריים להרחבת המידע וכמובן המעיטו מאוד לפרסם מידע שיהיה לעזר לגופים המקבילים להם. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> ג'רי נוטל חלק זעום במבצע כמוס </font> </b> </div> <div> <font> ובו יסופר כיצד התגלה לג'רי מה דל המידע שבידו על תשתיות צבא מצרים </font> </div> <div> <br/> </div> <div> ברומא התנהג כרומאי, וג'רי הבין מהר מאוד את רוח הדברים וזרם אִתה. זה התאים לו ולתכניות שלו. הוא רק סרק את הדואר, שהופנה אליו על ידי מרכז מיון המידע של אמ"ן, ולא יזם כל פעולה שתעשיר את מסד נתוני היסוד על צבא מצרים, שעל ליקוטם הופקד. לאחר ארבע שנות שירות בתפקיד ראש חוליית תשתית צבא מצרים, והוא כבר קצין בדרגן סרן, נכנס לחדרו סרן בני, ששירת ביחידת איסוף מסווגת העוסקת "בבישול מבצעים מיוחדים", וביקש לשוחח עמו ביחידות. ג'רי הכיר את בני עוד מקורס הקמ"נים. בני היה טיפוס של "משקיען", ששאף למצוינות. הוא סיים את קורס הקמ"נים כחניך מצטיין ו"נחטף" לשרת ביחידה המסווגת. במהלך קורס הקמ"נים סייע בני רבות לג'רי לצלוח את הקורס וג'רי הכיר לו תודה על כך. </div> <div> <br/> </div> <div>    לאחר שציפי, המש"קית של ג'רי, התבקשה לעזוב את החדר התחיל בני לספר לג'רי את מטרת ביקורו. כידוע לך, אמר לג'רי, לפני חמש שנים הפתיע צבא מצרים את צה"ל, הוא חצה בהיחבא את תעלת סואץ, ונכנס עם כוחות רבים לסיני. חיל המודיעין גילה זאת רק ב"דקה התשעים", כשהכוחות המצריים כבר היו ערוכים סמוך לגבול ישראל. ג'רי הכיר כמובן פרשיה זו, שנודעה בכינויה "פרשת רותם" והנהן בראשו לבני. בני המשיך בדבריו ואמר, שפרשה זו גרמה לטלטלה בחיל המודיעין והוחלט לעשות בדק בית רציני, על מנת שהפתעות מעין אלו לא יחזרו. אנו במחלקת האיסוף האחראית על ליקוט הידיעות עבור חיל המודיעין, עובדים עכשיו על מבצע, שישפר את יכולות האיסוף של צה"ל. כאן הנמיך בני את קולו, וכממתיק סוד אמר לג'רי: "אני כמובן לא יכול לספר לך מה בדיוק מה אנו עומדים לעשות, ואני רוצה שתדע, שמה שאני מבקש ממך חשוב מאוד להצלחת הפעולה". ג'רי שהסתקרן מאוד שאל: "אז מה אתה רוצה לדעת?" מה שמעניין אותי, ענה בני , הוא מערכת מתקני הפיקוד והשליטה של צבא מצרים בסיני. אני מבקש לקבל כל פרט הידוע לך על מוצבי הפיקוד והשליטה בסיני, על מערכת קווי הקשר הקווי והאלחוטי, ופרטים על מתקני קשר כגון עמודי אנטנות ומרכזיות טלפון. כמו כן אני מבקש, שתידלה עבורי מכרטסת הקצונה בצבא מצרים את שמות קציני הקשר המשרתים בצבא המצרי. הנושא דחוף, ומתי אתה חושב שתהיה מוכן עם תשובות?. ג'רי שהיה וותיק בתפקידו והכיר את המידע המצוי בענף המצרי בנושא, ענה לו שהחומר בנושא זה הוא דל, ולכן כבר למחרת היום הוא יוכל לספק לו את מבוקשו. הם סיכמו, שלמחרת בשעה 09:00 הם יפגשו שוב. לפני שהם נפרדו, אמר בני לג'רי כי בשל החשיבות וגם עקב סודיות העניין הוא מבקש, שג'רי אישית יבצע את העבודה. ג'רי, שמעולם לא היה שותף לפעילות מבצעית לפני כן, ענה שהוא ימלא את בקשתו של בני בנפש חפצה. ג'רי התפנה מכל עיסוקיו השוטפים והחל לחפש מענה לשאלות של בני. הוא סרק את הכרטסות הנושאיות, שבהן רוכז מידע בנושאים שונים. הוא לא התעצל וסרק אף את התיקים הרלוונטיים שבהם תויקו הידיעות המקוריות, לאחר שעברו את תהליך הכרטוס, וזאת בתקווה למצוא מידע, שמשום מה לא כורטס. למחרת בשעה הנקובה פרס ג'רי בפני בני את ממצאיו הדלים, שהסתכמו בכמה שברי ידיעות על מפקדות טקטיות, הוא מצא ידיעה המצביעה על כך שבאל עריש פועלת מרכזת טלפונים אזרחית, וכן איתר מספר זעום של שמות קצינים המשרתים בחיל הקשר המצרי. בני ששמע את הדיווח של ג'רי אמר "אני לא זוכר אותך כבדחן, מה פתאום אתה עושה ממני צחוק? זה מה שאתה יודע על צבא מצרים? אתה לא יודע היכן מוצב הפיקוד והשליטה של צבא מצרים בסיני? אתה לא מכיר שום מרכזת טלפונים מלבד מרכזת הטלפונים האזרחית באל עריש?" ג'רי ענה לו ברצינות גמורה "האל לא חנן אותי בחוש הומור, מאז אתמול אני חופר בארכיון הענף המצרי, ותאמין לי זה מה שצה"ל מנפק" בני התפרץ לעבר ג'רי "אתה לא יודע כלום על צבא מצרים, מה שהכנת שווה לתחת!"  </div> <div> <br/> </div> <div>    לאחר שבני נרגע מעט והבין, שג'רי לא התעצל ובאמת זה מה שידוע בענף מצרים בנושאי הפיקוד והשליטה בסיני, הוא סיפר לג'רי, כי את השאלות, שהפנה לג'רי, הוא הפנה גם לגופים אחרים בחיל המודיעין העוסקים בצבא מצרים. "ותתפלא לדעת שהידיעות שלהם עולות על שלך פי עשר". כאן סיפר בני לג'רי על מקצת מהמידע שליקט, הוא סיפר לו למשל, שבחוליית המערך הקטנטנה במחלקת המודיעין בפיקוד דרום (בפיקודים המרחביים בצה"ל בימים ההם, התקיים מעקב מודיעיני, המקביל בחלקו למעקב המודיעיני, שמקיים אגף המודיעין במטכ"ל. המעקב בפיקודים נערך רק אחרי כוחות צבאות ערב הסמוכים לגבול , בעוד שבמטכ"ל התקיים מעקב מלא על כלל הצבא). יש מידע, כי המצרים שיקמו את קו הטלפון העילי אל עריש – קנטרה, שנפגע קשות במלחמת קדש. אני לא מדבר כלל על שפע המידע, שמצאתי ביחידת האזנה המרכזית של אמ"ן בכל הקשור לשמות ותפקידי קציני קשר בצבא מצרים, זה מובן מאליו. אפילו אצלכם במחלקת מחקר גיליתי, שיש ענפים, שיודעים על צבא מצרים יותר ממך, לדוגמא; בענף היעדים מתקיים מעקב אחר מוצבי פיקוד ותקשורת בצבא מצרים; בענף הטכני (ענף במחלקת מחקר העוקב אחר אמצעי לחימה של צבאות ערב והיכולות הטכניות של אמצעים אלה) הקצין שעוסק בקשר אף סיפק לי צילום קרקע של אנטנה, שמוצבת ביישוב הבדואי נח'ל שבסיני. בני, שהיה אדם בוטה, סיים את דבריו באומרו: "אני מציע לך, שתוציא את האצבע מהתחת ותתחיל לעבוד וללקט מידע מכול גורם אפשרי. אתה לא יכול לשבת במשרד ולחכות לידיעות שיגיעו לשולחנך. אתה צריך להצטייד במעדר ולשוטט ולחפור ולגלות את המידע הספון ביחידות אמ"ן השונות. אתה הוא הגוף המרכזי באגף המודיעין העוסק בצבא מצרים ועליך לדעת כל רסיס מידע שהגיע לחיל המודיעין בנושא המצרי". </div> <div> <br/> </div> <div>    לאחר הנאום התקיף החליט בני לפייס את ג'רי והזמין אותו להצטרף אליו לשק"ם קצינים. שם על בקבוק מיץ תפוזים וכריך נקניק המכיל פרוסה דקיקה של נקניק, טבעת יחידה של מלפפון וממרח חרדל, ניסו שניהם לנתח מדוע בענף מצרים יודעים כה מעט על צבא מצרים. בשיחתם הם הסכימו על הגורמים הבאים:  </div> <div> <br/> </div> <div> • ראשית, בחיל המודיעין לא חושבים שעבודת המחקר בחטיבת המחקר היא מקצוע הדורש לימוד כמו מקצועות אחרים (פענוח צילומי אוויר, בינה רשתית) ואין שום קורס להכשרת המשרתים במחלקת מחקר. הידע לביצוע התפקיד נרכש "תוך כדי תנועה", ולעיתים קרובות קורה, שאף אין חפיפה בעת העברת תפקיד מדור אחד למשנהו, כך שהדור החדש מתחיל ממש מאפס. </div> <div> <br/> </div> <div> • שנית, בחיל המודיעין יש חוסר מוחלט בתרבות דיווח לרוחב בין העוסקים במלאכה. רוב רובם של פרסומי המודיעין נועדו לשמש את הצרכים המבצעיים או את המפקדים לצורך קבלת החלטות. כמעט אין פרסומים לרוחב, שנועדו להרחיב את בסיס הנתונים של חוקרי המודיעין. כך למשל ענף מצרים לא מפיץ שום פרסום תקופתי של שמות ובעלי התפקיד בצבא המצרי, רשימה תקופתית שכזו יכולה לסייע רבות לכול מי ש"קורא חומר מודיעני מקורי". ניתן לעקוף מכשלה זו של חוסר יסודי בתרבות דיווח לרוחב על ידי ביקורים הדדיים, שבהם תתבצע שאיבת מידע". אבל גם זה כמעט לא מתקיים, משום שגופי המודיעין השונים אינם ששים לשתף פעולה זה עם זה. יש לכך כמה סיבות. האחת היא, שמידע זה הוא מקור כוחם, והם מעניקים אותו בידיים קפוצות בלבד. השנייה, היא מערכת היחסים הסבוכה והפגומה בין הגופים או האישים העומדים בראשיהם. אלה לעתים היו מסוכסכים זה עם זה עד כדי כך, שלפעמים אפילו לא דיברו כלל ביניהם, גם לא לצורכי עבודה. </div> <div> <br/> </div> <div> • הסיבה השלישית, היא תופעת "הקצינים המשוטטים". אלה אותם קצינים, שבאים "לעשות תפקיד" למשך שנתיים, מקסימום שלוש שנים, ואחר כך משוטטים ברחבי החיל בתפקידים, שאין להם כל קשר, למה שעשו קודם. למשל, רב סרן שמילא תפקיד של ראש מדור ביחידת ההאזנה המרכזית, ממונה לתפקיד מפקד יחידת פענוח צילומי האוויר, אף שלא עבר כל קורס פענוח טרם כניסתו לתפקיד. הקצינים המשוטטים בזים לכל דבר הדורש התמחות של שנים. "הקצינים המשוטטים" עוסקים רק "בכאן ועכשיו" ואינם חשים צורך לפתח ולשכלל נתוני מודיעין בסיסיים, שישמשו את צה"ל בעתיד. הם יודעים שממילא הם לא יישארו בתפקיד הנוכחי לאורך זמן, ולכן לא כדאי להם להשקיע.  </div> <div> <br/> </div> <div>    כמובן ששיחה קצרה זו בין בני לג'רי, לא מיצתה את כל הכשלים הגורמים לכך, שכל בעל תפקיד באמ"ן/חמ"ן חושב עצמו לסוליסט, העומד ומנגן את המנגינה המוכרת לו, מבלי שיהיה לכל המנגנים בתזמורת מנצח, שימנע צרימות ואיבוד משאבים. מן הראוי להקדיש לרעה חולה זו מחשבה מעמיקה.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> ג'רי מחפש קידום </font> </b> </div> <div> <font> ובו יסופר על התלאות שעברו על ג'רי בדרכו לקידום בדרגה </font> </div> <div> <br/> </div> <div>     כך עברו על ידידנו שנתיים בהן אמנם הוא לא תרם רבות לצה"ל, אבל אין להאשימו בכך. חוליה המידע הבסיסי מטבע ברייתה אינה עוסקת בהתרחשויות השוטפות, אלא משמשת ככלי לאגירת מידע שמראש ידוע כי רק לחלק מזערי ממנו יעשה בו אי פעם שימוש כלשהוא. בזמן שחלף הוא הצליח לעבור את רוב בחינות הבגרות ואף החל לגלות עניין בלימודי המשך לתואר ראשון באוניברסיטה. בעת ההיא הגיע העת לקדמו לתפקיד בכיר יותר. לכאורה המקום המתאים הוא הענף בו שרת ולהחליף את מפקדו בתפקיד ראש המדור הצבאי, אלא מה, הנושא תפקיד זה צריך להתאמץ יותר ומה שגרוע מכל, לעתים, אמנם רחוקות, הוא עלול להתחייב להישאר אפילו מעבר לשעות הפעילות הרגילות (באותם ימים – יום העבודה הרשמי הסתיים בשעה 17.00, אבל הרבה נהגו שכבר בשעה 16.00 לסיים את עבודתם בתירוץ השחוק - יש לי סידורים....). ג'רי אמנם לא היה בטלן אבל המחשבה שקידומו לתפקיד, עלול לפגוע בלימודיו לא נשא חן מלפניו והוא ביקש ראיון עם ראש מחלקת מחקר. בראיון הוא אמר לרמ"ח את האמת, שעם כל רצונו להתקדם לתפקיד ראש מדור, אבל ראש מדור צבאי בענף מצרים הוא תפקיד המחייב הקדשת זמן רב יותר וזה עלול לפגוע בלימודיו. ג'רי המשיך ואמר כי הוא רואה את השרות בצבא הקבע כדרך חיים והוא יודע שכדי להתקדם בצבא ולשאת תפקידים בכירים יש לרכוש השכלה אקדמית. ולכן הוא מבקש ראשית כמובן להתקדם לתפקיד ראש מדור אבל בענף אחר בו הוא יוכל לשלב לימודים גם בתפקיד ראש מדור </div> <div> <br/> </div> <div>     רמ"ח מחקר ניסה לשכנעו לקבל בכל זאת את תפקיד ראש המדור הצבאי, בין היתר הוא אמר לו, כי זהו תפקיד המשך למה שהוא עושה כיום, וכי הוא לא יצטרך להקדיש זמן ללימוד התפקיד החדש כי הוא מוכר לו, ולבסוף הוא העלה לפניו רשימה ארוכה של קצינים שמילאו תפקיד זה בעבר ושילבו את הלימודים באוניברסיטה תוך כדי זאת – מה עוד שהצבא המצרי "תקוע" בתימן ולפי כל התחזיות, הוא יישאר שם בשנים הקרובות – כך שסכנת התלקחות מלחמה היא נמוכה ויהיה לו די זמן לשלב בין הלימודים למילוי התפקיד. </div> <div> <br/> </div> <div>     הכרת פניו של ג'רי הצביעה כי הוא אינו נלהב להצעה, ומשהבחין בכך הרמ"ח, הוא סיכם כי יימצא לו תפקיד "שלו" של ראש מדור. לא חלף זמן רב וג'רי נקרא לראיון אצל מפקד יחידת המיפוי. כמה מילים על יחידת המיפוי הצבאי. אספקת מפות עדכניות ללוחמים היא אבן הראשה בעשייה של המודיעין לטובת הדרג המסתער, ואכן בימים של טרום צה"ל בהם עבודת המודיעין רוכזה בידי הש"י (שרות הידיעות) של ה"הגנה" פעל בש"י גוף גדול יחסית בו רוכזו בעיקר יוצאי "פלוגה 524" של הצבא הבריטי המלכותי. הייתה זו יחידה של מתנדבים יהודים שהתגייסה כדי לסייע לבריטים במלחמתם מול גרמניה. עם תום מלחמת העולם השנייה הקים הש"י גוף שנקרא "שמו"ץ" (שרות מפות וצילומים) היה זה גוף גדול יחסית בו שרובו יוצאי היחידה הבריטית "פלוגה 524" והוא אסף מפות וצילומי אוויר בכל מיני דרכים חלקם דרכים עלומות, וגם "ייצר" עבור הש"י את המפות הדרושות לפעילות המבצעית של ההגנה. עם הקמת צה"ל סיפק גוף זה את כל צרכי המפות והצילומים של צה"ל. </div> <div> <br/> </div> <div>     ביוני 1949 בוצע רה-ארגון כללי במערך המודיעין ובמסגרתו הוחלט, בין היתר, להעביר את האחריות הכוללת להכנת מפות מצה"ל לגוף אזרחי שנקרא "מחלקת המדידות" בגוף זה רוכזו אמצעי הייצור קרי: מודדים, פוטוגרמטרים, וקרטוגרפים, ומתקני הדפוס הנלווים להם. מחלקת המדידות שוכנה משטרת הטיגארט "שרונה" שהותירו אחריהם הבריטים. נותרה יחידת המיפוי צבאי קטנה, שמרבית סמכויותיה ניטלו ממנה וכמובן שגם כוח האדם בה קוצץ, גוף זה הפך מגוף יצרני של מפות לגוף זעיר שעיקר עיסוקו שרותי תיווך בין צה"ל, צרכן המפות, לבין מחלקת המדידות היצרנית. בפועל רובה של יחידת המיפוי עסק בהפצת מפות ליחידות צה"ל. מעט העיסוק המודיעיני שנותר לה לעסוק היה לרכז את ספרית המפות שאספו גורמי האיסוף של חיל המודיעין וכן לדאוג שנתוני מודיעין שנאספו ושנחקרו על ידי אגף המודיעין או במחלקות המודיעין בפיקודים המרחביים יבואו לידי ביטוי במפות המוכנות להדפסה. כך למשל אם הייתה כוונה להוציא מפה חדשה על בירות אזי יחידת המיפוי הייתה מפיצה לאמ"ן מחקר ולפיקוד צפון את טיוטת המפה. גופי מודיעין אלה הוסיפו כל אחד בתחומו מידע שנאסף על האזור כגון כבישים ודרכים חדשות וזיהוי מתקנים שונים והוספת כתובית במפה כגון; מסגד, בית חולים, מחנה צבאי וכיו"ב. </div> <div> <br/> </div> <div>     מפקד יחידת המיפוי הצבאי, אליו נקרא ג'רי לראיון היה "דינוזאור" ששרת עוד ביחידת המיפוי הצבאי הבריטי והיה מהקצינים המעטים ששרדו בצה"ל מאז אותם ימים. בראיון הסביר המפקד לג'רי את החשיבות של אספקת המפות לצה"ל, וכי ניסיון העבר מלמד, כי גם כשהיו במחסני יחידות המיפוי מפות הולמות, אז בחלק מדאיג מן המקרים הן לא הגיעו לידי הלוחמים והם מאלצו ללחום "בידיים חשופות". התפקיד המוצע לגרי היה "ראש מדור אספקת מפות לעת חרום לצה"ל". במסגרת תפקידו הוא יצטרך לערוך סקר של צריכת המפות בתוכניות המבצעיות השונות של צה"ל ובהתאם לתקציב שאמ"ן יקצה לנושא, הוא יצטרך לקבוע תקני המפות לשעת חרום וכמובן לוודא שהמפות תודפסנה ותחולקנה הן במחסני החרום בפיקודים ובעוצבות והן לנהל את מחסן המפות שיישאר כעתודה ביחידה. המפקד הדגיש בפני ג'רי כי בתפקידו זה הוא לא יעסוק באספקה המפות השוטפת - אותה ימשיך לעסוק סגנו וכל עיסוקו יהיה בנושא מלאי החרום. בסיום הראיון סוכם כי לאור אופי התפקיד, בו יצטרך ג'רי לנסוע לפיקודים ולעוצבות, יקבל ג'רי מכונית תנאי שרות שתעמוד כולה לרשותו - זאת הייתה סוכרייה גדולה באותם ימים, שבהם רק סגני אלופים הועמד לרשותם רכב, ואילו הנושאים תואר של ראש מדור נאלצו להתחלק ברכב עם עוד שני שותפים. עוד סוכם כי המועד הצפוי יהיה במהלך החצי השנה הקרובה – עת יושלמו תהליכי התקינה של התפקיד החדש.  </div> <div> <br/> </div> <div>     ג'רי יצא מן הראיון מאוד מרוצה. הן מהאופי העצמאי והשלו של התפקיד ללא ההמולה המלווה את העשייה של מחלקת מחקר, שכל איתור מעבר גבול, או דיווח הזוי של סוכן על מלחמה בשער, מקפיצה אותה וטורדת את מנוחת הקצינים שכל חפצם הוא מעט שלווה. במיוחד נשא חן מלפניו הרעיון כי יהיה לו רכב צמוד, כך שלא יצטרך להיטלטל בטרמפים ובאוטובוסים ללימודיו באוניברסיטה אתם תכנן להתחיל בקרוב. </div> <div> <br/> </div> <div>     את הזמן שנותר עד לקבלת התפקיד ביחידת המיפוי, ניצל ג'רי להשלמת בחינות הבגרות. הוא אף נרשם לאוניברסיטת בר אילן לחוג לגיאוגרפיה. הבחירה על חוג זה נפלה משום שהלימודים בחוג זה נחשבו באותם ימים כקלים יחסית, וכקרובים איכשהו לעיסוק הצבאי. רבים מחבריו של ג'רי למדו בחוג זה כך שיקל עליו "להשיג חומר" (שם מכובס להעתקת עבודות) ללימודים.  </div> <div> <br/> </div> <div>     לאחר שעברו כמה חודשים בהם לא שמע ג'רי מאומה מיחידת המיפוי, הוא התקשר למפקדה ושאל מדוע בושש המנוי להתבצע. הוא נענה כי חלו קשיים בירוקרטים בלתי צפויים בקבלת התקן לתפקיד ויתכן שהמינוי לתפקיד יתעכב אפילו לשנה. לימים, ג'רי חקר את נושא העיכובים המתמשכים, והתברר לו כי קצין בכיר בחיל המודיעין חשק ברל"ש בתקן רס"ן וכשהדבר לא ניתן לו (רק לראש אמ"ן יש רל"ש בדרגה זו) "גנב" הקצין הבכיר את התקן של יחידת המיפוי לצרכיו.  </div> <div> <br/> </div> <div>    ג'רי, שנפגע מאוד מתשובת מפקד יחידת המיפוי, שלא טרח לידע אותו ב"עיכובים", פנה בבקשה דחופה לראיון בפני ראש מחלקת ארגון וכוח האדם באמ"ן (אוכ"ה). כשהגיע לראיון, סיפר כי נודע לו כי תפקיד, ראש מדור מלאי מפות לשעת חרום, אשר סוכם עמו אינו קיים. ג'רי הבהיר כי הוא אכן מעוניין בתפקיד זה, אך אם השמועה נכונה, הוא מוכן למלא תפקיד אחר ובלבד שקידומו לא יפגע, מה עוד שהוא נשא אישה לאחרונה והמשכורת של רס"ן בהחלט עשויה לסייע. רמ"ח אוכ"ה הרגיש ככל הנראה בעוול שנגרם לקצין (הוא הרי ידע את האמת בפרשה), והחליט לפצות את ג'רי ואמר לו שאכן יש קשיים בלתי צפויים ומכיוון שאין כיום תפקיד ראש מדור פנוי, הוא מציע לו "סוכרייה" בדמות שנת לימודים באוניברסיטה העברית. הוא הסביר לו כי חיל המודיעין מעוניין בהשכלתם של המשרתים בו, ובנה תוכנית, ניסיונית בשלב זה, לממן לקצינים שהחיל מעוניין בהמשך שרותם, שנת לימודים ע"ח צה"ל. בשנה זו הקצינים עם בני זוגם משוכנים במחנה אלנבי והלימודים בעיקרם נעשים באוניברסיטה העברית, עם לימודי העשרה נוספים המיועדים במיוחד לבוחרים במסלול זה. קצינים שיבחרו בתוכנית זו יצטרכו להתחייב לשרות קבע של לפחות 4 שנים. רמ"ח אוכ"ה הוסיף ואמר לג'רי כי אמנם קידומו ידחה בשנה אבל למרות זאת הוא ממליץ לו לחטוף את ההצעה בשתי ידיים כי בצה"ל של אותם ימים לא היה קיים מסלול שאפשר לקצונה הזוטרה לצאת ללימודים אקדמיים במהלך השרות.  </div> <div> <br/> </div> <div>     ג'רי קיבל את הצעת רמ"ח אוכ"ה, ובתחילת שנת בלימודים 1967 לקח ג'רי את זוגתו הצעירה, ועברו להתגורר בצריפים הישנים שהותירו אחריהם הבריטים במחנה הגנרל אלנבי בירושלים. חלקו של מחנה זה הוכשר לקליטת מגורי קציני צה"ל ששולבו בתוכנית "השכלה זה כוח" של צה"ל. ג'רי השתלב עד מהרה בלימודים באוניברסיטה העברית ואשתו פתחה בביתם מעין משפחתון לשמירת ילדי הקצינים שנשותיהם מצאו עבודה וחיפשו פתרון לזאטוטים. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> ג'רי יוצא למלחמה </font> </b> </div> <div> <font> ובו יסופר כיצד מלחמת ששת הימים טרפה את רצונו לעסוק בתורה </font> </div> <div> <br/> </div> <div>     ימי השלווה לא ארכו ובמאי 1967 החלה מצרים לרכז כוחות בסיני, מה שהתפתח עד מהרה למלחמת ששת הימים. בימים שקדמו למלחמת ששת הימים היה צה"ל בכוננות שכונתה אז "תקופת ההמתנה" במסגרת כוננות זו החל צה"ל לפזר קורסים, וביניהם פוזר הקורס לרכישת השכלה אקדמית בצה"ל: שבו השתתף ג'רי. </div> <div> <br/> </div> <div>     ג'רי שובץ שוב למחלקת מחקר למדור הצבאי המצרי במחלקת המחקר באמ"ן. תפקיד ראש החוליה הבסיסית, שאותו מילא לפני צאתו ללימודים , נתפס על־ידי מר משה מזרחי. משה היה אזרח עובד צה"ל, ששימש שנים רבות כמתורגמן ביחידת אמ"ן "חצב" העוסקת בליקוט מידע ממקורות גלויים. עם צאתו של ג'רי ללימודים, הוצע למר מזרחי למלא את מקומו, וזה הסכים לכך ברצון, משום שזה זמן רב רצה לשרת במחלקת מחקר. בחוליה הבסיסית אין מקום לשני קצינים, ולכן מונה ג'רי לעוזרו הכללי של ראש המדור יפתח. המלחמה הייתה קצרה, והניצחון של צה"ל הדהים את כל עמי תבל, ולכאורה אחרי המלחמה ניתן היה לשחרר ג'רי ללימודיו אבל לא כך היה. צה"ל אמנם הכה את הצבא המצרי מכה גדולה, וכבש את כל סיני, אבל הסתפק בהפסקת האש ולא דרש כניעה. ואכן זמן קצר מאוד לאחר תום המלחמה החל הצבא המצרי, בסיוע הנדיב של ברית המועצות, לשקם את עצמו, ולפנטז על סיבוב מלחמה נוסף, או כמו שארצות ערב הגדירו זאת "מה שנלקח בכוח, יוחזר בכוח". עד מהרה החל הצבא המצרי לכרסם בהסכם הפסקת האש ולפגע בכוחותינו מה שהתפתח עד מהרה למלחמת התשה.  </div> <div> <br/> </div> <div>    בימים שקדמו למלחמת ששת הימים, היה הענף המצרי השלו מכל ענפי מחלקת מחקר, שכן המצרים שמרו בקפידה רבה על הפסקת האש שהושגה לאחר מלחמת קדש (1965). לפתע הפך הענף למקום סואן מלא רחש בחש של פעילות. על כל הפגזה או הפרה אחרת של הסכם הפסקת האש נדרש צה"ל לתגובה. אם זה ירי ארטילרי, או פשיטות עמוק בתוך שטח המצרי ואם זאת הפצצת יעדים מסוגים שונים. כל זה דרש מעורבות רבה של הענף המצרי במתן מודיעין לצה"ל. הפעילות הרבה דרשה מהמשרתים בענף שעות פעילות רבות, שלעתים הסתיימו בשעות הקטנות של הלילה, שלא לדבר על תורנויות מסוגים שונים. בנוסף לכל הבעיות צה"ל הרחיב את שורותיו ובנה מסגרות חדשות. כך שראש הדור הצבאי יפתח, שג'רי היה פקודו, נקרא לשמש כקצין מודיעין של חטיבה שהוקמה זה עתה, וג'רי שהיה הוותיק והמנוסה מבין קציני המדור המצרי מונה להיות ראש המדור הצבאי המצרי. </div> <div> <br/> </div> <div>    לכאורה קבלת תפקיד במרכז הפעילות של צה"ל, הייתה צריכה למנוע מג'רי את המשך לימודיו או לפחות לגרום להפסקתם לתקופה ממושכת, אבל גרי חשב אחרת, וזאת משני טעמים. ראשית אשתו, שאותה נשא זה לא מכבר הייתה אישה תובענית, שלא הייתה מוכנה לכך "שהצבא ייקח לה את בעלה", או כדבריה, .."אני לא התחתנתי אתך כדי שתבלה את הלילות בלהרוג ערבים, אני רוצה אותך לצידי". ושנית, העיסוק הצבאי לא ממש עניין את ג'רי. בעיני רוחו הוא ראה את עצמו פרופסור באוניברסיטה מכובדת, שבה הוא יוכל לקרוא ספרים האהובים עליו ולנהל שיחות תרבותיות עם חבריו המרצים. כל העיסוק הצבאי שעניינו מלחמה, היה זר לרוחו, והוא עסק בו, רק משום שלרוע מזלו הוא נולד בבית חסר אמצעים כספיים, והשרות במחלקת המחקר באמ"ן אפשר לו להקדיש את דעתו ואת רוב עתותיו ללימודים. את כל שאר העשייה שלו הוא ראה כורח, שנגזר עליו.  </div> <div> <br/> </div> <div>     עקב הסיבות שמניתי לעיל חשב ג'רי על פתרון שיאפשר לו, להמשיך בלימודיו למרות המצב הצבאי המתוח בין ישראל למצרים. הפתרון המבריק מכונה בצה"ל "האצלת סמכויות" זהו למעשה פתרון עתיק יומין וכבר במקרא אנו מוצאים את יתרו כהן מדיין יועץ למשה רבנו לא לשאת לבדו בנטל השיפוט של העם, שכבר אז הירבה להתדיין בבתי משפט, ומייעץ לו למנות שופטים נוספים, שיתחלקו עמו במלאכה. המקרא מספר לנו, שמשה קיבל את העצה הנבונה. ג'רי פיתח את נושא האצלת הסמכויות לדרגת אומנות. הוא ניתח את אופי תפקידו, תוך ניתוח מדוקדק היכן מצויים המוקשים, שבהם הוא עלול להיכשל אם לא יזהר. עיקרו של הניתוח סבב סביב מה מפקדיו ידרשו ממנו במצבים שונים. לעומת זאת, נושאים כמו מה חשוב לצבא לדעת, וכיצד צה"ל יוכל להתמודד ביתר קלות עם אויביו לא העסיקו אותו. בקיצור הוא חשש לעורו ורצה למנוע מצב שמפקדו, ראש ענף מצרים "יתקיל" אותו במשימה או בשאלה, שאין ביכולתו לתת לה מענה.  </div> <div> <br/> </div> <div>    אפשר לכנות את ג'רי בכינויים שונים, אבל טיפש הוא לא היה. הוא הגיע למסקנה שהמוקש העיקרי שעליו לנטרל הוא מפקדו הישיר סא"ל יורם בכר. כל עשייתו הייתה צריכה להיות מכוונת לכך שיהא בידו לתת מענה לשאלותיו הצפויות של מפקדו. במילים אחרות, צבא מצרים, התעצמותו ותוכניות המלחמה שלו, אינם מעניינים את ג'רי, אותו מעניין נושא אחד בלבד והוא לשרוד בהצלחה את המשימות הצפויות של מפקדו  </div> <div> <br/> </div> <div>     מהניתוח שג'רי ביצע באישיות מפקדו עלתה התמונה הבאה. מפקדו נולד באלכסנדריה, כבן למשפחה יהודית יוונית, שהיגרה למצרים ובנתה באלכסנדריה עסק משגשג מאוד של עמילות מכס ותיווך בעסקאות יבוא ויצוא. יורם יליד 1935 למד במיטב בתי הספר הנוצריים באלכסנדריה ושלט בשפות הצרפתית ואנגלית. הוריו היו יהודים מסורתיים. הם שכרו לו מורה פרטי, בחור משכיל מליאון שבצרפת, והוא לימדו עברית ועשה לו היכרות מעמיקה עם סופרי ההשכלה בעת החדשה. משפחתו עזבה את מצרים בראשית שנות החמישים לאחר שהמשטר החל להצר את רגלי היהודים. הם הותירו מאחוריהם את רוב נכסיהם שכלל מחסני ערובה גדולים בנמלי אלכסנדריה ופורט סעיד.  </div> <div> <br/> </div> <div>     יורם עלה ארצה, לאחר שסיים בהצלחה יתרה את לימודי התיכון באלכסנדריה, התגייס לצה"ל ועקב מגבלות גופניות קלות הוא שובץ לחיל המודיעין. משום מה לא ניצל חיל המודיעין את השכלתו ושיבצו ביחידה טכנית כמחסנאי. את קורותיו של יורם נספר במקום אחר, לענייננו נציין, שאמנם יורם שרת בעבר באמ"ן, אבל היו אלה תפקידים טכניים ביסודם – כך שלמעשה בקבלת התפקיד הנחשק של ראש ענף מצרים במחלקת מחקר הוא זכה, לראשונה להתחכך בתוקף תפקידו עם הצמרת הצבאית והביטחונית של מדינת ישראל.   </div> <div>    </div> <div>     ג'רי החל לחקור את התנהלותו של יורם בתפקידיו הקודמים. הוא הגיע למסקנה כי כל עשייתו של יורם מונעת מהצורך לרצות את משאלות מפקדו. הוא החל לבצע ניתוח מעמיק של אישיותו של מפקדו החדש יורם. האמת היא שניתוח אישיות של קצונה בכירה היה לחם חוקו של ג'רי בתפקידו הקודם כאחראי על כרטסת הקצונה וההנהגה המדינית במצרים. אבל אז הוא עשה את עבודתו כלאחר יד, וכפי שציינתי מקודם הוא כלל לא התאמץ ללקט את המידע הצפון באמ"ן בנושא זה. רק כקוריוז המצביע על ההתנהלות "החפיפית" של ג'רי ותוצאותיה העגומות אספר כי, ג'רי היה הראשון שפרסם מסמך על עוזרו של נאצר אנואר א־סאדאת. המסר במסמך היה כי סאדאת הוא נמושה, חדל אישים, שכל תפקידו היה להתרפס בפני נאצר ולהשמיע באוזניו את קולות ההן הן, שאהובות על מנהיגים בכל אתר. המסמך של ג'רי קיבע את דמותו של סאדאת בעיני צמרת אמ"ן כאיש חדל אישים. כאן נקדים את המאוחר ונציין, שעם מותו ללא עת של נאצר, ומינוי סאדאת לנשיא מצרים, נדרש אמ"ן שוב להוציא פרופיל של סאדאת. לצורך זה גויס למילואים פרופסור נכבד שיבצע את העבודה. כשהפרופסור החל בעבודתו, הוא נפגש עם ג'רי וזה העביר לידיו את הכרטסת הדלה בתוכן על סאדאת שהוא ליקט בזמנו, מתברר שגם יורשו של ג'רי בתפקיד לא ליקט שום מידע המשנה מהותית את תדמית הדמות הנלעגת של סאדאת. הפרופסור שסיכם את הנושא, חזר למעשה על הקביעה הבסיסית, שסאדאת הוא לא יוצלח, שעלה לגדולה עקב לשונו הארוכה שהייתה תחובה בישבנו של נאצר, ועקב היותו חסר אישיות עצמית שעלולה להדאיג את אדונו נאצר. לימים כשהתברר שסאדאת הוא הוא האדריכל, שדחף וביצע את מלחמת יום הכיפורים, נדרש הפרופסור לעניין המסמך שגימד את סאדאת, ותשובת הפרופסור הייתה: את הערכתי זו ביססתי על המידע שנצבר באמ"ן על האיש. ולמען ההגינות נאמר, שאכן עקב בטלנותו של ג'רי ויורשיו זה היה המצב.   </div> <div>   </div> <div>     נחזור עתה לתחקיר של ג'רי על יורם מפקדו. הפעם ביצע ג'רי תחקיר מקיף על תולדות חייו של יורם תוך דגש מיוחד על חולשותיו של האיש. את ממצאי המחקר אספר במקום אחר, ועתה אציין רק את המסקנות האופרטיביות העולות ממנו. ובכן התברר לג'רי כי יורם הוא איש נהנתן, רודף שמלות, שפסגת הנאותיו בחיים היא ל"התחכך עם גדולים", בין אם אלה ראשי ממשלה אלופים או כל מי ששמו מוכר בציבור הישראלי. מניתוח התנהלותו של יורם בעבר עלה, כי הוא רמס ברגל גסה את הסובבים אותו, על מנת לזכות לשמש איזה שהוא אדם חשוב, או לפחות לשהות בדלת אמותיו לשעה קלה. מאידך גיסא את השווים לו במעמדו או את הזוטרים הוא כלל לא החשיב.   </div> <div> <br/> </div> <div>     על פי ניתוח זה בנה ג'רי את האסטרטגיה הבאה. מעתה והלך יושם בעבודה השוטפת של המדור הצבאי דגש רב על איסוף פרטים פיקנטיים על ההנהגה הצבאית והמדינית במצרים. כך ג'רי יוכל לספק למפקדו מידע, שיאפשר לו להופיע ב"חלונות הגבוהים" כידען הבקי במתרחש בין הסדינים של צמרת ההנהגה במצרים. אצל ג'רי במדור הצבאי שירתה חיילת טובת מראה, וג'רי שהיה נשוא טרי ושמר אמונים לאשתו, החליט להקריב ו"לתרום" אותה כמזכירה למפקד החדש שאהב שנערות חן תסובבנה אותו. בתמורה לכך הוא ביקש וקיבל בשמחה את המזכירה, שירש יורם מקודמו בתפקיד. היא הייתה מכוערת ולא גילתה כל עניין במין השני. אך הייתה זו בחורה משכילה, נבונה ומה שחשוב בעיקר אחראית, כזאת שאפשר לסמוך עליה. </div> <div>   </div> <div>     כזכור לכם מתחילת הסיפור, בענף מצרים בראשות יורם היו שני מדורים: המדור הצבאי בראשות ג'רי והמדור המדיני בראשות אזרח עובד צה"ל בשם יחזקאל גרינבוים, יחזקאל היה מהדינוזאורים של מחלקת מחקר.  </div> <div> <br/> </div> <div>    את שירותו במודיעין הוא החל עוד בתקופת הש"י (שרות הידיעות של ההגנה). במהלך שירותו הממושך הוא צבר ידע רב על המזרח התיכון ונחשב לאורים ותומים בנושא זה. לעומת אווירת תחנת הרכבת בה הקצינים מתחלפים בתפקידם כל שנתיים שלוש, יחזקאל היה צוק איתן של יציבות. לא רק שהוא צבר ידע רב במהלך השנים, עד שהפך לאגדה מהלכת. הוא היה גם בעל יכולת כתיבה יוצאת דופן. תוך מספר לא רב של שעות היה ביכולתו להוציא מתחת ידו מסמך ארוך ומנומק על כל נושא מדיני שבתחום אחריותו. המסמכים, שהוציא מתחת ידו, היו כתובים בשפה בהירה וקולחת ולא נזקקו לעריכה. במהלך שירותו הוא שילב גם לימודים אקדמיים, ובעת בה מתרחש סיפורנו, הוא עמל על כתיבת הדוקטורט בנושא "חידושים ותמורות במזרח התיכון בעקבות השתלטות ברית המועצות על המזרח התיכון". בעת ההיא רוב ארצות ערב נהו אחר ברית המועצות, שהיוותה את ספק הנשק העיקרי והייתה הדומיננטית מבין המעצמות אשר השפיעו על המתרחש ברוב ארצות ערב. לעומת ארצות הברית שנאלצה להסתפק במדינת ישראל, סעודיה ועוד כמה פירורים.  </div> <div> <br/> </div> <div>     מטבע הדברים בכל גוף ארגוני קיימת תחרות, לעתים פרועה, בין המשרתים בארגון הנאבקים על הקשב של מנהל הארגון. תופעה אנושית זו לא פסחה גם על זירות המחקר באמ"ן שבהן היה מאבק מתמיד בין ראש הדסק המדיני לראש הדסק הצבאי על הקשב של ראש הענף. אבל כאן קרה תהליך פלאי. ג'רי שחיפש דרכים לצמצם את עול תפקידו בצה"ל, על מנת שיוכל להמשיך בלימודיו לקראת חלומו להצטרף לקהילה האקדמית, לא התמודד כלל מול יחזקאל על תשומת הלב של יורם בנושא הצבאי. להיפך, בכל הזדמנות הוא דחק ביורם, שיקדיש את עתותיו לנושאים המדיניים. ג'רי הגדיל לעשות, והחל לטפטף לראשו של יורם, כי העיסוק בנושא המדיני הוא זה שמעסיק את צמרת אמ"ן וההנהגה בישראל, מה עוד, שעיסוק אינטנסיבי בנושא זה מקנה לעוסקים בו כנסים וועידות בכל רחבי הגלובוס המלווים בארוחות במלונות פאר...  </div> <div> <br/> </div> <div>     דברי ג'רי חלחלו עמוק לראשו של יורם, שהפנים תובנות אלה בנפש חפצה. מלחמת ההתשה החלה להתרחש במלוא עוזה בחזית התעלה, ולכאורה זה היה צריך להיות העיסוק העיקרי של העומד בראש הענף המצרי, אבל יורם הפקיד את הנושא הצבאי כמעט כולו בידיו של ג'רי, ואילו הוא בעזרת יחזקאל עסק בכתיבת ניירות עמדה, על הזדמנויות להסדר מדיני וזאת בעקבות כל שליח זוטר שהעביר מסרים מקהיר שמשמעותם כאילו "יש על מה לדבר". יורם נשבה אט אט בקסמי הנוסחה, שתכליתם של כל המהלכים הצבאיים היא בסופו של דבר להגיע להסדרים כאלה ואחרים עם ישראל, הסדרים שישיבו את הכבוד הערבי שנרמס במלחמת ששת הימים. במסגרת ההסדרים יוחזרו לערבים השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים, ובתמורה יסכימו הערבים לשלום או לפחות להפסקת אש. לא רק שהוא החל להאמין בכך אלא הוא הציג עמדה נחרצת זו בפני מפקדיו בראשות אגף המודיעין, וגם הם, בסיוע אנשי מילואים מהאקדמיה, ושרותי מודיעין של מדינות שונות שעמן מקיימת ישראל מפגשים להחלפת מידע, שכנעו את צמרת המודיעין, כי הפתרון מצוי בהסדרים מדיניים, וכל אשר ישראל צריכה לעשות הוא להיות קשובה לאיתותים מצד "הערבים המתונים".  </div> <div> <br/> </div> <div>     כמובן שמלחמת ההתשה, שהתחוללה ברוב עוז בחזית התעלה לא אפשרה לג'רי לשקוע בספריו, והוא נאלץ להפנות משאבים גם לנושא הצבאי שעליו הוא היה מופקד. לכאורה בעת פעילות צבאית מואצת ראש המדור הצבאי הוא דמות המתרוצצת בדיונים שונים בראשות אמ"ן מחקר ובאג"ם מבצעים בהם בוחנים את צעדי האויב ומתכננים צעדי תגובה שלנו. אבל ג'רי היה ככל הנראה בעל מזל גדול שכן באותם ימים כיהן כרמטכ"ל רב אלוף חיים בר־לב, והוא ציווה כי לפניו ובדיונים אשר באג"ם מבצעים יופיעו קצינים לפחות בדרגת סא"ל. המשמעות של צעד זה הייתה, שג'רי נשאר רוב הזמן במשרדו, ורק יורם מפקדו התרוצץ בדיונים השונים. ג'רי, שידע עד כמה זה חשוב ליורם "לדפוק הופעה" ב"פני הגדולים", פיתח מפת מודיעין מיטלטלת מהודרת, שבה יוכל מפקדו לפרוש את משנתו. למי שדרכי עבודת המטה בצה"ל באותם ימים לא נהירות לו, אסביר כי קציני המודיעין באותם ימים היו מצוידים במפה המחוברת לסרגל עץ (כל מנת לאפשר את תלייתה על קירות חדרי הדיונים). המפה הייתה מצופה פוליאתילן שעליו, שרטטת שרטטה בסימנים מוסכמים את היערכותו של צבא האויב. כאשר האויב שינה את היערכותו היה צורך למחוק את הכתוב על שקף הפוליאתילן ולסמן את ההיערכות החדשה. מטבע הדברים מרוב מחיקות איבד הפוליאתילן את שקיפותו והצגת נתוני האויב נעשתה לעתים על מפה בלויה, שמרוב מחיקות קשה היה להבחין בפרטים שבה. ג'רי יזם וקנה (מכיסו!) מוט עץ מהודר המשמש בד"כ לתליית וילונות. את המפה הוא ציפה בצלולואיד, שהוא חומר בעל שקיפות של זכוכית. הבעיה שחומר זה יקר יחסית ואינו מסופק ע"י האפסנאות בצה"ל, וג'רי השיגו באמצעות חבר העוסק בצילומי אויר - שם הצלולואיד מצוי. במקום להילחץ כל פעם שהאויב משנה את היערכותו ולהזדקק לשירותי שרטטת הוא הזמין, שוב מכיסו, מדבקות שקופות, שעליהן היו מודפסים סימנים טקטיים מוסכמים, וכאשר האויב שינה את היערכותו כל אשר היה עליו לעשות זה להסיר את המדבקה של יחידת האויב ממקומה ולהדביקה במקום ההיערכות החדש. בכל פעם שחל איזשהו שינוי בהיערכות, הוא צירף למפה פתק קצר ובו הסבר על השינוי ועל היסוד המודיעיני עליו הוא מתבסס. לדוגמא: ..."בתאריך X יצאה חטיבה Y משטח היערכותה הקבוע במקום Z ויצאה לשטיחי האימון בגבעות W – כל זאת במסגרת האימון השנתי. מקור המידע הוא "נעל הזהב". ל"מפת ההצגות" של ראש הענף יורם נקבע מקום קבוע, וכאשר הוא היה נדרש לדיון הוא היה עובר דרך המדור של ג'רי ומתעדכן בשינויי ההערכות בעזרת הפתק המוצמד למפה. בדרך כלל זה היה מספיק כדי להתעדכן, והוא לא היה צריך להטריד את ג'רי בשאלות נוספות. "מפת ההצגות" של יורם עשתה רושם רב בכל אשר פנה, וכל יתר ראשי הענפים קינאו בו על ראש המדור הצבאי המוצלח. </div> <div> <br/> </div> <div>     עתה כשהסיר מעליו את עולו של מפקדו, פנה ג'רי לטפל בתוך ממלכתו פנימה. תחת פיקודו שירתו: שני קצינים בקבע, קצין נוסף בשרות חובה, אזרח עובד צה"ל, שני מש"קים ופקידה. עבודת המדור התבצעה בשלוש חוליות: חולית הפעילות בפיקודו של סרן יצחק שמעוני, שבה שרת גם סג"ם משה, שסיים זה עתה את קורס הקצינים שלו. חולית סד"כ והיערכות בפיקודו של סגן יוסי (יוסף) צביאלי וחוליה בסיסית בראשות מר משה מזרחי. החוליה העיקרית, ששימשה כציר המרכזי במדור המצרי הייתה חוליית הפעילות. מפקד החוליה נשא בנטל המרכזי בעבודת המדור. ג'רי זכה, שיצחק שמעוני הוא זה שעמד בראש החוליה. היה זה קצין נמרץ, שעשה לילות כימים במעקב אחר הפעילות בצבא מצרים. יצחק שהגיע למדור המצרי לאחר שרות חובה ממושך כמש"ק ביחידת ההאזנה המרכזית, ידע ערבית על בוריה, וידע להפיק את המירב מכל ידיעת האזנה שהגיעה לידיו. הוא היה למעשה ממניחי היסוד לעבודת ה"בינה הרשתית" בחיל המודיעין. עבודת הבינה הרשתית היא למעשה ניתוח מושכל של כל מידע שמגיע ממקורות האזנה. הניתוח כולל הכרה מעמיקה של השפה הערבית הנהוגה בפי קציני הצבא המצרי, והצבעה על הדקויות, שבין צורות הביטוי השונות, הכרה של מערכת הקשר המצרית והפקת משמעויות מעצם העובדה שפלוני מדבר עם אלמוני. יצחק החל בפיתוח תורת "הבינה הרשתית" בימים, שקדמו למלחמת ששת הימים. הוא פיתח תורה זו על־ידי חקירת אלפי השבויים, שנפלו בידינו במלחמה, והוא הפך לבר־הסמכא העיקרי בחיל המודיעין לתורת "הבינה הרשתית". יצחק שמעוני היה קצין, שכל מפקד היה שמח שאדם כמותו יהיה לצידו.  </div> <div> <br/> </div> <div>     זמן קצר לאחר מינויו לתפקיד ראש המדור כינס ג'רי את הכפופים לו ונשא נאום חוצב להבות על האחריות האישית של כל אחד ואחת לתוצר המודיעיני. ..."אנו נמצאים במצב מלחמה וכל אחד נדרש לתת את המקסימום". הוא הבהיר לפקודיו, כי הוא מאמין ביכולותיהם, והוא מבקשם שייקחו אחריות ויהיו בעלי "ראש גדול" או במילים אחרות, שיפתרו את בעיותיהם המקצועיות בעצמם ולא יבלבלו לו את המוח. את פקידתו ציפי הוא מינה למעין רלש"ית – תפקיד השמור בדרך כלל לקצינים בדרגת תא"ל - שתפקידה היה לסנן את כל הפונים אליו בטלפון או המנסים להיכנס לחדרו של "ראש המדור!". בהיותה נערה נבונה היא הצליחה אכן לסנן חלק ניכר מהטרחנים שמשום מה רצו לקבל נתוני מודיעין על צבא מצרים. כמו כן הוא קרא לשיחה את המש"ק נחמיה לחוביץ, שעמד בפני שחרורו מצה"ל ותכנן להצטרף לעסקי הבשר של משפחתו העשירה. הוא שכנע את נחמיה כי עכשיו יש לעשות למען עם ישראל, ועסקי הבשר לא יברחו. נחמיה היה בחור נמרץ וידען גדול בכל המידע הצבור בארכיון המדור, וצירופו לקבע היווה בלי ספק תרומה למדור הצבאי. כשנחמיה השתכנע, פנה ג'רי להשיג לו תקן, שכן כל תקני המדור היו מאוישים זה מכבר ולמעשה אחד מקציני בקבע במדור היה כבר מעל התקן. מלחמת ההתשה יצרה בכל צה"ל בעיה כללית של כוח אדם ולא היה פשוט לקבל תקן נוסף, בייחוד כשביחידות אחרות היה לעתים חוסר של 30% בין התקן לאיוש בפועל, שכן עם ישראל לא בא בהמוניו לשרת בצבא הקבע. בנוסף טענו אנשי כוח האדם, די בצדק, כי נחמיה הוא בעל פרופיל רפואי נמוך ולא עבר כל הכשרה צבאית מימיו וחבל לבזבז תקן, על שבר כלי כמוהו. ג'רי לא ניכנע, ולבסוף בשלישות החילית "לקחו" בהשאלה תקן ממדור אחר. התופעה הזו של תקנים הנודדים בין ענפי המחקר הייתה נפוצה מאוד באותם ימים, ורבים מהמשרתים במחלקת מחקר "ישבו" על תקנים של גופים אחרים. למעשה נוצר מצב, שכמעט ולא היה קשר בין כתב המינוי, שקיבל הקצין מהשלישות הראשית בצה"ל לבין עיסוקו של הקצין בפועל.  </div> <div> <br/> </div> <div> </div> <div> <b> <font> מסביב יהום הסער וגיבורנו שוקד על תורתו </font> </b> </div> <div> <font> ובו יסופר כיצד הצליח גיבורנו לשקוד על תורתו בעת שהתותחים סביבו רעמו </font> </div> <div> <br/> </div> <div>    בימים של שגרה סוגר מחנה המטכ"ל בקריה בתל אביב, את שעריו לקראת השעה 17.00. אבל במלחמת ההתשה נעור מחנה המטכ"ל לחיים, ואפילו אגפי מטה, שאינם קשורים במישרים לפעילות המבצעית של צה"ל, נדרשו לעבוד מעבר לשעות הפעילות הרגילות, ומובן שגופים כמו אמ"ן ואג"ם/מבצעים נדרשו לא אחת אף לעבוד "מסביב לשעון". בכל הרחש בחש שהקיף את כל מחלקת מחקר סביב מלחמת ההתשה, היו כמה איים של שלווה ורוגע, אחד מהם היה משרדו של ג'רי. בעוד המדור הצבאי מאויש 24 שעות ביממה ומרבית המשרתים בו עבדו במשמרות של 13 שעות כל אחת, הצליח ג'רי, למרות המהומה ומבולקה, להישאר רגוע, ולהקדיש חלק לא מבוטל מזמנו ללימודיו האהובים. תשאלו כמובן כיצד הוא עשה זאת  </div> <div>   </div> <div>  והתשובה היא, תכנון מדויק של צעדיו והתאמתם ללוח הזמנים של מפקדיו. ועכשיו נסיר את הלוט מהתנהלותו של ג'רי. ג'רי שהיה אדם מתוכנן, רכש קטנוע משומש ובאמצעותו הוא הקפיד להגיע כל יום לקראת השעה 07:00 כלומר לפני תום משמרת הלילה של פקודיו. מהמשמרת היוצאת הוא קיבל עדכון על שהתרחש מבחינת מידע, שזרם למדור ומבחינת הפעילות המבצעית של כוחותינו. הוא עבר על המידע וסימן לעצמו את אותן הידיעות שיתכן שישאל עליהן במהלך היום. על ידיעות אלה הוא יבקש השלמות מהמשמרת שתתחיל לפעול בשעה 08.00. ואז הוא הכין ראשי פרקים לפיהם הוא יעדכן את מפקדו, שהיה מגיע למשרדו בד"כ אחרי השעה 08.00. עתה היה לו זמן מספיק כדי לאכול ארוחת בוקר בחדר אוכל הקצינים, כך שבשעה 08.30 הוא התייצב בפני יורם ועדכן אותו במתרחש. בשעה 09.00 הוא כינס את המשמרת הנכנסת והטיל עליהם משימות שונות לברור המידע, שהגיע במהלך הלילה. לאחר מכן הוא פנה לחדרו וביקש שלא להפריע לו. פקודיו ידעו כי כל הפרעה מצידם תתקל בשאלה, מדוע אינך פותר זאת לבד? בשביל מה צה"ל הכשיר אותך להיות קצין? וכיו"ב. עתה יכול היה להתפנות ללימודיו האהובים. מובן שלעתים הפריע רמ"ח מחקר את שלוותו בשאלה או בהנחיה כזו או אחרת, אבל ג'רי התגבר על כך במהירות וחזר לתלמודו.  </div> <div> <br/> </div> <div>     לקראת שעת הצהרים מחנה המטכ"ל מתרוקן מיושביו, שכן רק החיילים העניים בשרות חובה ומעט קצינים חסכניים, אכלו ממטעמי המטבח הצבאי. החיילים שהפרוטה מצויה בכיס הוריהם, התפזרו במסעדות ובמזנונים שמסביב לקריה ושם סעדו את ליבם. הייתה קבוצה של קצינים נהנתנים, וביניהם יורם, מפקדו של ג'רי, שהקפידו לנסוע למסעדות יוקרה ושם "פתחו שולחן" כיד המלך. ג'רי שידע על חולשותיו של מפקדו ועל רצונו האובססיבי להתחכך בצמרת צה"ל, ידע שבשעות הצהרים איש לא יתקיל אותו בשאלות על הצבא המצרי, משום שדעת מפקדיו הייתה נתונה בעיקר לשאלה, מה להזמין למנה הראשונה. לפיכך לקראת שעת הצהרים נהג ג'רי לצאת להפסקה ממושכת. אותה ניצל, תודות לקטנועו, כדי לנסוע לאוניברסיטה וללקט חומרים בספריה. לעתים הוא אף היה מספיק להגיע לביתו שהיה סמוך לקריה, ושם אכל ארוחת צהרים עם זוגתו. לקראת השעה 16.00 הוא היה חוזר למשרדו, מתעדכן בנעשה ושוהה בו עד לשעות הערב. בערב היה אוכל שוב בחדר האוכל הצבאי (ארוחות הבוקר והערב בחדר האוכל לקצינים, היו בהחלט ברמה סבירה, מה עוד שג'רי לא היה מפונק, וגם לחם מרוח בממרח שוקולד נחשב עיניו כמזון סביר).  </div> <div> <br/> </div> <div>     אחר ארוחת הערב הוא היה נוסע שוב לאוניברסיטה "לחטוף" שיעור ובעיקר לקבל עדכון מחבריו לספסל הלימודים על החומר שנלמד, ומשם לביתו. מדי מספר ימים היה טורח לחזור למשרדו בשעות הלילה המאוחרות כדי להפגין נוכחות ורצון לשאת בעול עם פקודיו ואז היה מברכם לשלום וחוזר לביתו. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> סתם יום של חול המדור הצבאי המצרי בעת מלחמת ההתשה </font> </b> </div> <div> <font> בו יומחש כיצד התנהל יום עבודה במחלקת המחקר באמ"ן בעת מלחמת ההתשה שנמשכה למעלה משנתיים ימים. </font> </div> <div> <br/> </div> <div> סיפורנו מתחיל ביום שלישי ה־16 לאוקטובר 1969 שעה 02.00 . בבסיס "בבל" (ג'בל אום חשיבה) של יחידת ההאזנה המרכזית, נקלטה הקמת קשר (יצירת קשר אלחוטי בין שתי יחידות צבאיות) באחת מיחידות הצבא המצרי שהיו ערוכות בגדה המערבית של תעלת סואץ. התדר ואותות הקריאה בקשר לא היו מוכרים לקצין המשמרת ואז במקביל להקלטת התשדורת הוא ביקש מיחידת המשנה שלהם שהייתה ערוכה בג'בל קרת אל מורה (בדרום חזית התעלה מול העיר סואץ). שתאזין אף היא לתקשורת, כך שיוכלו לאכן את מקום השידור (כדי לאכן מיקום משדרים יש להאזין לתקשורת משני אתרים שונים ואז מבצעים הצלבה המאפשרת לאתר את המיקום המקורב של נקודת השידור). הידיעה הוקלטה ותורגמה בו במקום על־ידי קצין המשמרת ב"בבל" ושודרה באמצעות מכשיר הטלפרינטר המוצפן, בו זמנית, הן למפקדה הראשית של יחידת ההאזנה לצורך עיבוד והפקות תובנות נוספות ובמקביל, בשל החשיבות, הועברה הידיעה למנמ"ת (מרכז ניתוב מידע ותיעוד של אמ"ן) ששכן במטכ"ל.  </div> <div> <br/> </div> <div>  קצין המיון של מנמ"ת החליט להפיץ את הידיעה בדחיפות למדור הצבאי המצרי בחטיבת המחקר באמ"ן ולמחלקת המודיעין בפיקוד הדרום. לשאר הנמענים האפשריים של מידע מסוג זה, החליט קצין המשמרת להפיץ את המידע רק בבוקר. בשעה 02.20 העיר צלצול הטלפון את קצין המשמרת במדור הצבאי שבענף מצרים. היה זה רס"ן מיל' שמעון צימברוביץ. כמה מילים על שמעון: שמעון שירת בשירות סדיר במחלקת המודיעין של פיקוד דרום. לאחר שהשתחרר, פנה ללימודים, וכיום הוא עורך דין מצליח. מצוקת כוח האדם הסדיר במלחמת ההתשה חייבה להיעזר בימי מילואים לעתים עד 60 יום בשנה. כמעט כל אנשי המילואים קיבלו זאת בהבנה וללא טרוניות. שמעון ביקש לשרת במשמרת הלילה, כדי שביום יוכל לעסוק בדברים הדחופים שבמשרדו, ומבוקשו ניתן לו. </div> <div> <br/> </div> <div> נחזור לענייננו. שמעון התעורר מהתנומה, שניסה לתפוס. על הקו היה קצין המשמרת במנמ"ת והוא הודיע כי הגיע "נר" (כינוי למידע המופץ באמצעות הטלפרינטר) דחוף, והוא מתבקש לשלוח מישהו לבוא לקבלו. שמעון שלח את המש"ק ולאחר דקות מספר היה ה"נר" על שולחנו. וזה היה לשון הידיעה: </div> <div> <br/> </div> <div> <span> <i> <font> תז"ק (תאריך וזמן קליטת הידיעה): 16/10/1969.01:00 </font> </i> </span> </div> <div> <span> <i> <font> זמן שידור הידיעה למנמ"ת: 16/10/1969.01:40 </font> </i> </span> </div> <div> <span> <i> <font> <br/> </font> </i> </span> </div> <div> <span> <i> <font> הנדון: דיווח על ביצוע משימה </font> </i> </span> </div> <div> <span> <i> <font> הדוברים: א - סג"ם לוטפי  </font> </i> </span> </div> <div> <span> <i> <font>                  ב - סרן ג'ורג </font> </i> </span> </div> <div> <span> <i> <font> ברכות  </font> </i> </span> </div> <div> <span> <i> <font> א. אני רוצה לדווח, כי הקמתי את 65, וכעת אני מסיים את 75. </font> </i> </span> </div> <div> <span> <i> <font> ב. בסדר </font> </i> </span> </div> <div> <span> <i> <font> א. יש לי בעיה. אין לי אוכל ומים. </font> </i> </span> </div> <div> <span> <i> <font> ב. לא לקחת איתך את נביל? </font> </i> </span> </div> <div> <span> <i> <font> א. מובן שלקחתי אותו, אבל הוא נפל לים עם העוקב. </font> </i> </span> </div> <div> <span> <i> <font> ב. מה פרוש? </font> </i> </span> </div> <div> <span> <i> <font> א. (מתנצל) היה חושך, נביל נפל למים. מזל שהוא הספיק לקפוץ מהרכב עם העוקב לפני שהרכב טבע. עכשיו נביל עם האנשים של חילמי מנסים לחלץ את הרכב. לעת עתה אין לנו מה לאכול ומה לשתות. </font> </i> </span> </div> <div> <span> <i> <font> ב. זה חמור מאוד, למה לא דיווחת כשזה קרה? </font> </i> </span> </div> <div> <span> <i> <font> א. (מתרפס) אני חשבתי שנביל יצליח להוציא את הרכב מהמים, ולא רציתי להפריע לאדוני, אני יודע שאדוני מאוד עסוק.  </font> </i> </span> </div> <div> <span> <i> <font> ב. אני מקווה בשבילך, שנביל יצליח להציל את הרכב. אם לא, גם אתה תועמד לדין.  </font> </i> </span> </div> <div> <span> <i> <font> א. כן אדוני, אבל מה עם המים?. </font> </i> </span> </div> <div> <span> <i> <font> ב. שלח מישהו ל-12 שם ב....(לא ברור) 70 בג'בל, הוא יקבל אוכל ומים. רק שגם הוא לא יטבע...  </font> </i> </span> </div> <div> <span> <i> <font> א. אדוני אמרת בג'בל? </font> </i> </span> </div> <div> <span> <i> <font> ב. (בכעס) כן בג'בל יש מים ואוכל אני אדבר איתם שיתנו לך </font> </i> </span> </div> <div> <span> <i> <font> [סוף]  </font> </i> </span> </div> <div> <br/> </div> <div>  שמעון, שהיה בעל ניסיון רב בעבודת המודיעין, "הריח" שבידיעה הסתמית הזו יש משהו מעניין. ראשית שעת הלילה המאוחרת שבה הוקם הקשר. שנית עניין הים, על איזה ים מדובר? ים סוף? הים התיכון? האם המצרים פועלים לביצוע פשיטה מהים?. לפיכך התקשר שמעון לקצין התורן במחלקת המודיעין של חיל הים והסב את תשומת ליבו לידיעה. הנ"ל הודה לו, שכן משום מה הידיעה לא הופצה אליו, והוא הבטיח לעדכן את שמעון בתוצאות הבדיקה שלו בנושא. לאחר מכן פנה שמעון לקב"ר (קצין הבינה הרשתית) ביחידת ההאזנה המרכזית ושאלו, אם הם ביצעו שקלוט חוזר של הידיעה, ואם יש איכון מאין היא שודרה. הקב"ר ענה לו, שכרגע עובדים על זה, ומה שהוא יכול לומר כרגע הוא שדובר א (סג"ם לוטפי) אוכן באזור ג'בל עויבד כ- 45 ק"מ ממערב לסואץ. באשר לדובר ב (סרן ג'ורג') היחידה לא הצליחה לאכנו במדויק, אבל אין ספק, כי ג'ורג נמצא הרחק ממערב ללוטפי – כלומר קרוב יותר לקהיר. הקב"ר הבטיח לשמעון, כי יעדכן אותו אם יהיו לו פרטים נוספים. עתה, לאחר האיכון, כשסר החשש שמדובר בפעילות מבצעית ימית נגד צה"ל החליט שמעון, שעשה את כל אשר לאל ידו, וחזר לנמנם עד הבוקר.  </div> <div> <br/> </div> <div>     בשעה 07:00 הגיע ג'רי כהרגלו למשרד. שמעון עדכן אותו שעבר עליו לילה שקט, למעט הידיעה המוזרה, שבה דובר על ביצוע משימה כלשהיא במדבר שבין קהיר לסואץ, ולא מובן מה עושה הים בתוך המדבר. שמעון עדכן את ג'רי בפעולות שנקט ומליץ לו לטפל בנושא, כי זה לא "מריח" טוב. </div> <div> <br/> </div> <div>    בשעה 08.30 נכנס ג'רי למשרד מפקדו יורם, עדכן אותו בקצרה על המידע שזרם בלילה. הוא סיפר לו על הפעילות המוזרה של הצבא המצרי בשעות הקטנות של הלילה, ואמר לו, כי בדעתו לבדוק את הנושא לעומק. בשעה 09:00 הוא כינס את משמרת היום, והטיל על קצין הפעילות יצחק שמעוני לטפל בדחיפות בפתרון חידת הפעילות המצרית שהתרחשה בלילה, ולדווח לו מיד כשימצא הפתרון. לאחר שג'רי ניקה את שולחן עבודתו, הוא פנה לעסוק בעבודה הסמינריונית, שעליו להגיש בנושא "השפעת בניית הסכר הגבוה באסואן על הגעת חולות נודדים לחופי ארץ ישראל". </div> <div> <br/> </div> <div>     יצחק קרא שוב ושוב את הידיעה המוזרה, וניסה למצוא דרך לפתור את כתב החידה. ראשית הוא ביקש מראש החוליה הבסיסית מר משה מזרחי, שיסרוק את כרטסת הקצינים בצבא מצרים ויחפש אנשים ששמם ג'ורג'. השם אינו שם נפוץ בקרב האוכלוסייה המוסלמית במצרים וסביר כי מדובר באדם נוצרי או קופטי. כמו כן הוא ביקש ממשה, שיבדוק את כרטסת המתקנים, אולי יש במצרים מחנות או מתקנים צבאיים הנושאים את המספרים 12, 65, 70, או 75. את השאלות האלה הוא היפנה גם לראש חוליית סד"כ והיערכות יוסי צביאלי. בו במקום ענה לו יוסי, שהוא נתקל כבר במספר 12 ואם הוא אינו טועה, דובר שם על איזה שהוא כביש חדש. הוא הבטיח לבדוק את הנושא. עתה פנה יצחק לקצין המשמרת ביחידת ההאזנה המרכזית ושאל, אם יש תוצאות לשיקלוט החוזר של הידיעה. וזה ענה לו, שלא חל כל שינוי בתוכן הידיעה וזאת גם לאחר שעוד שני קב"רים האזינו לה. הם הסכימו עם יצחק שנושא הים הוא מוזר, אבל כרגע אין להם פתרון, שכן המומחה שלהם לערבית מצרית מדוברת לא נמצא כרגע ביחידה, וכשיגיע הם ישאלו אותו. </div> <div> <br/> </div> <div>    יצחק, שטובת העניין עמדה לנגד עיניו, החליט, לשתף בלבטיו את חברו יונה, ששרת בענף השטח והיעדים במחלקת מחקר (ענף 1). ליונה יצא שם של מומחה לגיאוגרפיה של מצרים המכיר את מתקני התשתית הצבאית והאזרחית בארץ זו. יש לציין, כי בדרך כלל שיתוף הפעולה בין הענפים במחלקת מחקר לא היה רווח, אבל במקרה זה יצחק הכיר את יונה בעת שהם עברו יחד קורס קמנ"ים, ובגלל ידידותם המתחים הבין ענפיים התגמדו. יצוין גם כי התנהלותו הכללית של ג'רי, שהעדיף את לימודיו על התכתשות ומאבקי כוח עם הסובבים אותו, תרמה לקשר הבין ענפי. יצחק, ששיער שהידיעה לא הופצה לענף השטח, צילם העתק ממנה ושלח ליונה, שיחווה דעתו. לאחר זמן לא רב התקשר יונה ואמר, שהוא חושב, שיש לו פתרון חלקי לנאמר בידיעה.  </div> <div> <br/> </div> <div>    ראשית המצרים נוהגים לכנות גם את נהר הנילוס ים, בערבית המדוברת "בחר אל ניל" כלומר הים של הנילוס. שנית ידוע לו, כי לאחר מפלת המצרים במלחמת ששת הימים והיערכות צבא מצרים בגדה המערבית של התעלה, הם החלו לסלול כביש נוסף מצפון לכביש קהיר סואץ, כדי לאפשר לארמיה 3 הערוכה, בחלק הדרומי של החזית מול ישראל, שני צירי תנועה. למיטב ידיעתו הכביש החדש נקרא "דרך 12". יונה הוסיף ואמר, כי באבן הקילומטר ה- 70 של כביש זה, למרגלות ג'בל עויבד, מצוי מרכז לוגיסטי של ארמיה 3, יתכן שסג"מ לוטפי נשלח לשם, כדי לקבל מים ומזון. לעומת זאת המספרים 65 ו-75 לא אומרים לו מאומה. יצחק, בהברקה של הרגע, שאל את יונה מה יש בק"מ ה-65 וה-75 בכביש קהיר סואץ, יונה השיב כי הוא הולך לבדוק זאת. לאחר דקות מספר השיב לו יונה שהק"מ ה-75 הוא למעשה צומת של הכבישים כביש קהיר סואץ עם הכביש המחבר את כביש קהיר סואץ עם ביר עדיב שבמפרץ סואץ. כביש זה עובר בצמוד לאפיקו של ואדי חגול ועוקף למעשה את ג'בל עתקה, ומאפשר גישה ממפרץ סואץ לכביש קהיר סואץ, מבלי לחצות את העיר סואץ. באשר לק"מ ה־65 אין שם מאומה למעט ריכוז גדול של דיפונים, שאותרו במקום לפני כשנה, אבל מאז לא אותרה פעילות בקרבתם. יצחק הודה ליונה, וחזר לבסיס 8200, כדי לוודא שקיימת אפשרות, שגם נהר הנילוס קרוי בערבית ים. לעת עתה הגיע המומחה לערבית מצרית מדוברת ליחידה, והוא אישר את דברי יונה כי פשוטי העם המצרי, אלה שלא ראו ים מימיהם, נוהגים לכנות את נהר הנילוס רחב הידיים – ים. </div> <div> <br/> </div> <div>    בעוד יצחק מדבר עם הערביסט ב-8200, נכנס לחדרו משה ובידו רשימה של 4 אנשים במצרים ששמם ג'ורג. ברשימה זו בלט שמו של סג"מ ג'ורג' אל אסיוטי, אשר סיים את האקדמיה לקצינים לפני כשלוש שנים, כך שבהחלט יתכן, כי כיום הוא כבר סרן. בכרטיס של ג'ורג אל אסיוטי נכתב, כי עם סיום האקדמיה לקצינים הוא הוצב לשרת בפלוגת המשטרה הצבאית בדיביזיה הממוכנת מספר 6, שמחנות הקבע שלה נמצאים בקרבת פירמידת דהשור. פירמידת דהשור נמצאת כ־10 ק"מ ממערב לנילוס וכ - 15 ק"מ מדרום לפירמידת גיזה והספינקס הידועים. </div> <div> <br/> </div> <div>    כשהתמונה החלה להתבהר, האיץ יצחק ביוסי שיסיים את בדיקתו. לאחר כשעה הודיע יוסי כי לצערו הוא אינו מוצא את הידיעה הקושרת את המספר 12 לכביש חדש. גם באשר ליתר המספרים שהוזכרו בידיעה הוא לא יודע למה הכוונה. </div> <div> <br/> </div> <div>    בשעה 12.00 כינס יצחק את חבריו ראשי החוליות, הוא פרס בפניהם את המידע, שליקט בענף 1 וביחידה 8200 ואמר, שלדעתו סרן ג'ורג' משמש כיום כמפקד פלוגת המשטרה הצבאית של דיביזיה 6 ובתוקף תפקידו הוא אחראי לפריסת נקודות פיקוח על הכבישים בעת תנועת הדיביזיה. כאן ציטט להם יצחק קטע ממסמך שלל העוסק במבנה דיביזיה ממוכנה. הוא הקריא בפניהם את תפקיד המשטרה הצבאית בדיביזיה לאמור:..." <b> פלוגת משטרה צבאית </b> . תספק שרותי ארגון מפקדות, שליטה על התנועה והמשמעת ושמירה על שנויים. הרכב הפלוגה: א). מחלקת מפקדה. ב). מחלקת תנועה. ג). כיתת חקירות. ד). כיתת תיקון כלי רכב". </div> <div> <br/> </div> <div>    אם אני צודק, אמר יצחק, מדובר כאן בידיעה ראשונית, המצביעה על כך כי שדיביזיה 6 עומדת לשנות את היערכותה ממערב לנילוס ולעבור לחזית התעלה. כאן התערב יוסי בשיחה ואמר, שלפני כשנה תורגלה דיביזיה 6 במעבר מבסיס הקבע למקום היערכותה בשעת חרום, ואכן אז עיקרה של הדיביזיה נערך להגנה בציר ואדי חגול, אותו ציר המסתעף מכביש סואץ קהיר בק"מ ה- 75. באשר לק"מ ה-65, יתכן ששם יערך הדרג השני של הדיביזיה. יוסי ציין, כי לפני כשנה צולמה היערכות של הדיביזיה אבל החלק העורפי בק"מ ה-65 לא נתפס בצילום. לגבי השאלה כיצד טבע רכב האספקה במימי הנילוס, הועלתה הסברה כי מחלקת המשטרה הצבאית בדרכה מדהשור לתעלה חצתה את הנילוס באמצעות מעבורת מבית הספר לצליחה המצוי במעדי, על חוף הנילוס. בבית הספר לצליחה יש תמיד מספר מעבורות המאפשרות חציית הנילוס ממחנות דהשור לעבר כביש קהיר סואץ. (ניתן לחצות כמובן באחד מגשרי הנילוס, אבל זה מחייב לעשות קפנדריא של מספר קילומטרים). </div> <div> <br/> </div> <div>     יצחק הודה לחבריו על חלקם במציאת הפתרון האפשרי לידיעה המוזרה, ואמר להם: "בואו ניכנס לג'רי ונראה לו מה העלינו בחכתנו". ג'רי שמע מהם והשתכנע, כי הפתרון המוצע שלהם לידיעה הסתומה הוא בהחלט אפשרי. ואז הוא העלה לדיון שתי שאלות הקשורות זו בזו. ראשית אם נניח, שהניתוח נכון, מה המשמעות לכך? ומה עושים עם המידע הזה הלאה?. בדיון שהתפתח בנושא הגיעו כולם להסכמה, כי דיביזיה 6 כולה או חלקה יוצאת ממחנות הקבע שלה לכיוון התעלה לצורכי אימונים. היה מוסכם על כל הנוכחים, כי הפעילות בשאר חלקי צבא מצרים הינה שגרתית, ואין שום סימן אחר של הכנות למלחמה. זאת למרות ידיעה ממקור הצמרת "הזמיר הכחול", שבישר לפני מספר חודשים כי נשיא מצרים, ג'מאל עבד אל נאצר, הנחה את צמרת צבא מצרים להיות נכונים למלחמה בתאריך יולי 1970 וכי כיום אנו קרובים מאוד לתאריך זה.  </div> <div> <br/> </div> <div>   לגבי השאלה השנייה, שהעלה ג'רי, "מה עושים עם המידע הזה" התעורר וויכוח עתיק יומין בין כל מי שעסק אי פעם במודיעין. עבודת המודיעין ביסודה היא הבנת המציאות שסביבך. הבעיה היא שבדרך כלל המידע, שמאפשר לך להבין את הסובב אותך, הוא חלקי וקיימת דילמה תמידית מתי ועל סמך איזה מידע אני מעדכן את הממונים עלי, שחל שינוי במציאות שסביבי. תמיד ימצאו אנשי המודיעין שיבקשו להמתין למידע נוסף, שיאשש את הערכותינו ולא נהיה אלרמיסטים המצלצלים בפעמון "זאב זאב" ולבסוף מתברר כי היה זה סך הכל אוושת משק כנפי הפרפר. מנגד יש תמיד כאלה שסוברים, כי ניסיון החיים שלהם מצביע על כך, שהסיכוי לקבלת מידע נוסף אינו רב, ואם נחמיץ את ההזדמנות, אנו לא ממלאים יעודנו להתריע בפני צה"ל על <b> שינויים אפשריים </b> במצב. </div> <div> <br/> </div> <div>     גם במדור של ג'רי התעורר ויכוח דומה. משה טען כי, למרות שהוא סבור שהניתוח שלהם לידיעה הוא נכון, אי אפשר להחריד את צה"ל ממנוחתו על סמך ניתוח ספקולטיבי של ידיעה בודדת. יוסי תמך בעמדת משה והוסיף, כי מכיוון שאנו מעריכים שמדובר בפעילות אימונים, מוטב שנמתין למידע נוסף. מי שהתנגד בתוקף, לדברים שנשמעו, היה יצחק. הוא אמר שפריסת נקודות הפיקוח של המשטרה הצבאית בלילה מצביעה על כך, שבסבירות גבוהה דיביזיה 6 חלקה או כולה <b> נמצאת כבר בתנועה </b> לעבר התעלה. אם לא נצא עכשיו בלקט מידי, אנו יכולים ולחזור ולהיות מופתעים כמו במבצע "רותם"[1] וכמו שהחמצנו את מעבר דיביזיה 6 לחזית לפני כשנה (היה זה רמז עבה לחברו משה, שהחמיץ בזמנו ידיעות על הגעת הדיביזיה, הפרשה טואטאה מתחת לשולחן ומעולם לא נחקרה) וגילינו זאת במקרה בגיחת צילום שגרתית תודות לערנות של המפענח האגדתי של ענף 1, משה תאומים. יצחק הוסיף ואמר, שרק אם נתריע, יש סיכוי שנקבל מידע נוסף, שכן הרמטכ"ל לא מאשר סתם גיחות צילום וגם יחידת ההאזנה המרכזית ויתר גורמי האיסוף לא ירכזו מאמץ איסופי. הוא מסכים, שאין כרגע אינדיקציות נוספות, אבל הוא חושב שלא צריך לקחת סיכונים. הוא אישית מוכן לקחת על עצמו את הסיכון, שיתברר שכל הניתוח שלו אינו נכון. הוא סיים דבריו באומרו שכישלונות הם חלק מובנה בעבודת המודיעין ועדיף להיכשל בעודף התרעה מאשר לשבת ולחכות ל"ידיעת זהב" שמצויה רק בחלומותיהם של הנמנעים מעשייה.  </div> <div> <br/> </div> <div>    ג'רי, שביסודו לא היה איש מדון, החליט לגלגל את הבעיה לפתחו של מפקדו יורם בכר. הוא אותת ליורם במכשיר האינטרקום אבל מחדרו של יורם לא נשמעה תשובה. ג'רי צלצל למזכירתו של יורם וזו אמרה לו, שיורם יצא לאכול ויחזור רק לקראת השעה 15.00. ג'רי שהיה אדם יעיל, החליט לא לבזבז זמן ולכתוב לקט, אך לא להפיצו עד לקבלת אישור מיורם. הלקט שנכתב היה קצר, והמסר היה: שמידיעה בודדת הדורשת אימות נוסף, עולה האפשרות כי חלק לא ברור מדיביזיה 6 הערוכה ממערב לנילוס, נמצא בדרכו לעבר התעלה באזור ג'בל עויבד. ההערכה היא כי פעילות זו קשורה לפעילות האימונים השגרתית בצבא מצרים, שבמסגרתם דיביזיה 6 מתאמנת בהיערכות החרום שלה בעת מלחמה.  </div> <div> <br/> </div> <div>    בשעה 15.00 הגיע יורם, וכשנודע לו שג'רי מחפשו בדחיפות הוא זימנו אליו. כששמע את סיפור המעשה הוא הבין את עומק הבעיה. מחד גיסא הוא החמיץ בעבר את הגעת דיביזיה 6 לחזית וזכורים לו היטב כל המאמצים לטשטש זאת. מאידך גיסא כל הניתוח, שעשה ג'רי עם אנשיו הוא אוסף של הסתברויות בלבד ללא כל "מידע מוצק" האומר זאת מפורשות. אם יש משהו שהפחיד את יורם עד מוות, היה זה להצטייר כאלרמיסט, המצלצל בפעמון ללא צורך. יורם היה קובר בכיף גם ידיעה זו, אך חשש שקמ"ן דרום יעלה על התובנות של ג'רי ויתקיל אותו אצל ראש אמ"ן בנושא. לפיכך הוא ביקש מג'רי שיגשש בפיקוד דרום, כדי לדעת מה דעתם בנושא. ג'רי עשה כמצוותו וחזר ליורם עם אמירה של קצין המערך של מודיעין דרום, שהם בפיקוד לא מתייחסים כלל לידיעה מבולבלת זו, מה עוד שהדוברים בשיחה הם שני קצינים זוטרים.   </div> <div>    </div> <div>     לאחר שיורם נרגע מהאפשרות שקמ"ן דרום יתקיל אותו, הוא החליט להתייעץ בנושא עם מפקדו, ראש מחלקת המחקר. כשהתברר לו שמפקדו נמצא כרגע בסיור הוא החליט לדחות את הנושא ליום המחרת. לכאורה הוא היה יכול להתייעץ עם סגנו של רמ"ח מחקר לענייני מבצעים, אבל יורם לא העריך אותו ולא רצה לתת לו איזו שהיא תחושה, שהוא מקבל את מרותו (תפקיד זה של עוזר רמ"ח מחקר למבצעים, היה תפקיד חדש, ורוב ראשי הענפים לא הסכימו לקבל סמכותו עליהם, לדעתם הלה צריך לעסוק רק בתאום בין אמ"ן לאגף המבצעים, ותו לא).   </div> <div> <br/> </div> <div>     למחרת, ביום רביעי, כשחזר רמ"ח מחקר, הציג לפניו יורם את הידיעה בצורה מינורית, ורמ"ח מחקר, שהיה איש זהיר הנמנע מלהריע בחצוצרות, החליט שהידיעה והפרשנות של ענף מצרים עליה, ישולבו רק במסגרת הסיכום השבועי. הסיכום השבועי היה מסמך עב כרס המסכם את כל המידע שזרם לאמ"ן בשבוע שחלף. בהיותו מסמך המקיף תחומים רבים, רובם טפלים (אם כי לעיתים, נבלעו בו כמשתמע לענייננו, גם אירועים ראויים לציון), המעיטו קוראיו להתעמק בו והוא שימש כמסמך הכס"תח האולטימטיבי. מסמך הנועד להגן אל אמ"ן מפני האשמה "למה לא אמרתם".  </div> <div> <br/> </div> <div>     סוף דבר. בשבוע שלאחר האירוע לא צולמה חזית התעלה עקב בעיות אובך ומצלמה לא תקינה. לאחר מכן נקלטה שיחה בין ראש עניני המבצעים בארמיה 3 לבין המטכ"ל ומתוכה עולה בבירור, כי מפקדת הדיביזיה עם חטיבת השריון שלה, ביצעו בשבוע החולף אימון תנועה בדממת אלחוט. האימון הסתיים בהצלחה והדיביזיה חזרה למחנות הקבע שלה. איש מצמרת צה"ל לא שאל את אמ"ן מדוע המידע על כך הופיע רק בעמוד 63 של הסיכום השבועי...  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> ההחמצה הגדולה </font> </b> </div> <div> <font> ובו יסופר כיצד התרשל ג'רי במילוי תפקידו וסר חינו בעיני מפקדיו </font> </div> <div> <br/> </div> <div> עם ייסוד צה"ל, כשהחלה להתגבש תורת ההפעלה של מערך המודיעין במדינת ישראל, נקבעו הדפוסים שלפיהם פועל מערך המודיעין. הציר המרכזי שנקבע היה, כי מערך המודיעין יפעל בשלושה מעגלים: המעגל הראשון היה מערך האיסוף, כלומר, אנשים שתפקידם ללקט את המידע הדרוש לצה"ל ולהנהגת המדינה. לצורך כך הוקמו גופים שונים, שהתמחו באמצעים השונים של ליקוט מידע. כך למשל הוקמה יחידה לליקוט מידע מהפרסומים הגלויים של העיתונות והרדיו; יחידה אחרת התמחתה באיסוף מידע מתוך צילומי אוויר; יחידה נוספת עסקה בהאזנה לתשדורות החסויות של מדינות ערב, וכמובן היה ה"מוסד", שהתמחה בגיוס סוכנים ובהפעלתם. המעגל השני, אחרי האיסוף, היה העיבוד. כלומר, ריכוז חומר הגלם, שהגיע בצינורות האיסוף השונים, הצלבת המידע ועיבודו לטובת הצרכנים. הגוף המרכזי לעיבוד החומר לכלל תוצר מודיעיני היה מחלקת המחקר באמ"ן (לימים חטיבת המחקר באמ"ן). לאחר עיבוד החומר עסק גוף זה גם במעגל השלישי, שהוא הפצת מוצרי המודיעין השונים לידי הצרכנים, תוך שמירה על ביטחון המקורות שמהם בושל התבשיל הקרוי "מודיעין". מחלקת המחקר הפיצה במישרין את המידע לגופי המטכ"ל ולדרג המדיני. ההפצה לגייסות נעשתה באמצעות קבלני משנה, שהם מחלקות המודיעין בפיקודים המרחביים. </div> <div> <br/> </div> <div>        ברבות השנים קמו גופי איסוף מתוסכלים וערערו על השיטה. טענתם הייתה שהם עובדים ללא לאות, לעיתים תוך סיכון חייהם, וכשהם מוסרים את פרי עבודתם ל"פקידים" במחלקת המחקר, אלה האחרונים גורפים את כל התהילה; אותם "פקידים" עוטפים את הידיעות של יחידות האיסוף באצטלה של מחקר, ומגישים אותו, לעיתים ללא כל שינוי או עבודת מחשב כלשהיא, לצמרת צה"ל והמדינה, ומקבלים על כך שבחים שאינם מגיעים להם. ואכן, לאחר מספר פעמים שבהם מידע, שנאסף בדי עמל על ידי גורמי האיסוף, בסופו של דבר לא הגיע לתעודתו, החלו להיווצר סדקים בחלוקה שבין האיסוף למחקר. גופי איסוף שונים החלו לטפטף מידע ממקורותיהם ישירות לצמרת צה"ל. כך למשל, בראשית שנות השבעים של המאה הקודמת, ראש ה"מוסד", צבי זמיר, ניהל קרב איתנים בסוגיה זו מול ראש אמ"ן באותם ימים, האלוף אליהו זעירא. בסוגיה זו ניצח בקרב צבי זמיר, שהחל להפיץ ידיעות גולמיות שהשיג ארגונו ישירות לראש הממשלה ולצמרת צה"ל, מבלי להזדקק למחלקת המחקר שתעבד או תפרש את המידע. במאמר מוסגר אציין, כי שבירת מסגרות הדיווח לא עזרה לצמרת המדינה להשכיל ולהבין כי מלחמה בפתח, ולמרות הדיווח הישיר ממלקט המידע לצרכן, הופתעה מדינת ישראל במלחמת יום הכיפורים.  </div> <div> <br/> </div> <div>   נחזור לענייננו, שאירע בעת שמלחמת ההתשה התחוללה כבר בכל עוזה. לכוחותינו היו נפגעים לא מעטים, והם "הסירו את הכפפות" ופגעו באויב גם במטרות המצויות עמוק בשטחו. בעת ההיא עוד הקפידו מרבית גורמי האיסוף להעביר את דיווחיהם למחלקת המחקר, כדי שזו תעבדם ותפיצם. באחד הימים הגיע קצין, סרן י',[2] ששירת באחת מהיחידות המלקטות מידע עבור מחלקת מחקר, למשרדו של ג'רי, וביקש להיפגש עימו בדחיפות. כזכור, לג'רי הייתה פקידה בשם ציפי, ששמרה בקנאות על כך שמפקדה לא יופרע ממלאכתו, והיא ניסתה לחסום את דרכו של סרן י' בתואנה, שמפקדה עסוק, וכל המבקש להיכנס למשרדו צריך להירשם אצלה, וכי התור ארוך. סרן י', שבז לנהלים, התעלם ממנה והתפרץ לחדרו של ג'רי. ג'רי, שהיה טרוד מאוד בשינון חומר לקראת מבחן באוניברסיטה, הופתע מאוד מהמהלך, וניסה להעמיד את סרן י' על מקומו. סרן י' השיב לו שהדבר שבפיו דחוף, וכי את הנהלים של קיום פגישות בתיאום עם המזכירה הוא יכול להשליך לפח הקרוב. יש עתה מלחמה ולכן ראשית הוא יאמר את שבפיו, ולאחר מכן יוכל ג'רי להגיש נגדו תלונה על התפרצות. ג'רי, שהכיר את סרן י' כאחד שאינו מוותר, נעתר לו לבסוף, ושמע מה שבפיו. י' סיפר לו על מידע, שמתוכו ניתן היה להבין כי מלחמת ההתשה פוגעת במצרים פגיעה קשה. כשניסה ג'רי להבין כיצד הגיע י' למסקנה זו, פתח י' בדרשה מסובכת, שדמתה לדיון תלמודי, ותיאר כיצד הגיע למסקנה זו. ג'רי, שדעתו לא הייתה פנויה להבין את הדיווח, וכחוקר בכיר במחלקת המחקר חש עליונות על י', קטע את דבריו באומרו: "אין זה בית מדרש שבו עוסקים בפלפולים. כאן עוסקים "בתכלס". ואם אין לך "מידע קשה" בנושא אז תרד ממנו". י', שנפגע קשה מהתגובה השחצנית של ג'רי, גמר אומר בליבו שהפעם לא יוותר, וידאג שהמידע שבידו יגיע לצמרת צה"ל. יש לציין, כי זו לא הייתה הפעם הראשונה שי' עלה על מידע חשוב, והמערכת של אמ"ן מחקר מוססה את המידע הזה בתירוצים שונים, שעיקרם היה "בוא ונקבל לכך אישור ממקור נוסף". ולבסוף, כשהגיע האימות, איש כבר לא זכר או לא רצה לזכור שי' הוא אבי המידע. י' עזב את חדרו של ג'רי כשהוא ממלמל:..."אני חושב שזה כן חשוב ואדאג שזה יגיע למעלה". ג'רי השיב לו, שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה במידע בלתי מבוסס, ואם חשקה נפשו הוא יכול ללכת עם מידע זה לראש אמ"ן. בזאת הסתיימה השיחה.  </div> <div> <br/> </div> <div>      לסרן י' היו מלתעות של תנין; ברגע שהשיג טרף הוא לא הירפה. ולכן החליט לתחבל תחבולה כיצד יגיע דברו של סרן, ביחידת איסוף שכוחת אל, לצמרת צה"ל, ויעקוף את כל מנגנוני הסינון הבירוקרטיים שבדרך. הדרך שמצא הייתה באמצעות מסמך הקרוי "לקט". מסמכים אלה נועדו להפיץ את חידושיו של אמ"ן בקרב צמרת צה"ל והנהגת המדינה. עקב חשיבותם הם עוברים בקרה הן של ראש הענף שבו חובר הלקט, והן של ראש הענף הזירתי ובסופו של התהליך רק עוזר ראש אמ"ן למחקר או אחד מסגניו רשאים לאשר את פרסומו של הלקט. המכשול הראשון שי' צריך היה לצלוח היה לקבל את אישור ראש הענף הממונה עליו. דא עקא שראש הענף יכול ל"תקוע" את הלקט בבקשה שהוא יתואם עם הענף של ג'רי, וי' לא רצה שג'רי יטיל על כך וטו או יקטוף לעצמו את פירות התגלית. לפיכך החליט י' לנהוג בעורמה. הוא ידע כי ראש הענף, כמו רבים מצמרת אמ"ן באותם ימים, נוהג לסעוד את ארוחות הצהריים שלו באחת מהמסעדות בתל אביב, ואינו נזקק למעדני המטבח הצבאי. ארוחה כזו, שהתקיימה תמיד בנוכחות חבורה של קצינים עולזים, הייתה מתמשכת כשעתיים. י' עקב אחר ראש הענף ווידא שהוא יצא לסעודתו. אז ניגש י' לסגנו של ראש הענף, ששימש למעשה בתפקיד של רס"ר בכיר הדואג לענייני המנהלה והאפסנאות של היחידה, ולא היה לו שמץ של מושג או עניין בעבודת הענף, והגיש לו את המסמך. הוא ציין בפניו, כי שהנושא אינו סובל דיחוי.   </div> <div> <br/> </div> <div>   הסגן עלעל במסמך, וכצפוי לא שם לב למוקשים הטמונים בו, ואישר את הפצתו. י' לא היסס, ורץ למשרדי עוזר ראש אמ"ן למחקר, העוזר היה עסוק באותו יום בסיור עם הרמטכ"ל בפיקוד הצפון. סגנו יצא גם הוא לסעוד את ליבו. ועל פי הנוהל יש "ראש ענף תורן" המחליף את צמרת המחקר בהיעדרם. הרע"נ המחליף היה ראש ענף המעצמות והוא אישר את הפצת הלקט מבלי לרדת לדקויות של תיאום עם ראש הזירה המצרית. וכך הלקט הודפס ופורסם.  </div> <div> <br/> </div> <div>     המסר שהשתמע מהלקט היה, שמצרים מוכה קשות עקב מלחמת ההתשה. הלקט עבר כאש בשדה קוצים, וכל צמרת אמ"ן וצה"ל דיברה בו נכבדות. ראש אמ"ן ביקש לזמן אליו את כותב הלקט ועשה לו "מי שברך" גדול, וכן כתב מכתב שבח וקילוסין וביקש, שיצורף לתיקו האישי של הקצין. בכל החגיגה הגדולה היה אדם אחד עצוב, היה זה מפקדו של ג'רי, יורם בכר. כאשר ראש אמ"ן הרעיף שבחים על י' ועל יחידתו, הוא ציין שהתגלית של סרן י' מנעה בנס בושה גדולה מקהילת המודיעין, שהוא עומד בראשה. הוא סיפר לפורום ראשי הענפים שישב אצלו בדיון, כי על שולחנו הייתה מונחת לדיון סקירתו של יורם בכר שנשאה את הכותרת "מנקודת מבטם של המצרים – מלחמת ההתשה היא הישג למצרים" כותרת המשנה בסקירה הייתה "מעוט האבדות מחזק את ההנהגה המצרית להמשיך במלחמת ההתשה ולהעצימה אף יותר". דברי ראש אמ"ן באו כמדקרת חרב בלבו של יורם. עם צאתו מראש אמ"ן, אבל וחפוי ראש, אמר לו אחד מעמיתיו, ספק בצחוק ספק ברצינות, שגם ראש הממשלה, הגברת מאיר, שיבחה את מפקדו של סרן י' על עבודת המודיעין הנפלאה המתבצעת ביחידתו. נזעם חזר יורם ללשכתו וערך מיד תחקיר פנימי מקיף. במהרה התברר לו כי מידע הזהב עבר אצל ג'רי – אך זה, עקב רשלנותו, החמיץ את הידיעה והתהילה עברה ליחידה איסוף טכנית, שאיש מעולם לא החשיב אותה קודם לכן. חמתו של יורם עלתה בו להשחית. הוא זימן את ג'רי, נזף בו במילים קשות על ההחמצה, והודיע לו שיתחיל לחפש תפקיד אחר שכן, הוא יורם אינו חפץ בו עוד. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> ג'רי יוצא לשוח בשדה </font> </b> </div> <div> <font> בו יסופר כיצד נאלץ ג'רי לאכול חול בתפקיד במערך מודיעין השדה  </font> </div> <div> <br/> </div> <div> באותם ימים מקובל היה לחשוב (די בצדק למען האמת), כי כל קצין מטה החפץ לעלות לגדולה, מן הראוי שימלא תפקיד במערך השדה, על מנת שייטיב להכיר את צה"ל וצרכיו. אולם היו רבים וטובים שקודמו לתפקידים של תתי אלופים, גם בלי שייאלצו להתפלש באבק במערך של מודיעין השדה. ייתכן שגם ג'רי, אילולא התקרית המבישה שבה נתפש בקלקלתו, היה עולה מעלה מעלה בסולם הדרגות, מבלי להזדקק לחותמת שדה שתוטבע במדיו..., אבל לאחר שקרה מה שקרה הופנה ג'רי למחלקת ארגון וכוח אדם (אוכ"ה), כדי שאלה ימצאו עבורו תפקיד במערך מודיעין השדה. ג'רי ביקש תפקיד במחלקת המודיעין של פיקוד מרכז, משום שקיווה בסתר ליבו שיוכל לשלב את עבודתו בפיקוד עם לימודים באוניברסיטה העברית בירושלים. אבל לצערו, לא היה עבורו תפקיד פנוי. מה עוד שג'רי התמחה בזירה המצרית, והידע שצבר בזירה זו לא יועיל לפיקוד המרכז. לבסוף הוצע לו, כמו לרבים מחבריו שנקלעו לסיטואציה דומה, מינוי של עוזר לקצין המודיעין באוגדת סיני. היה זה תפקיד מנהלתי, שעיקרו הכנה טכנית של עזרי מודיעין, כגון הדבקת מפות וניהול שוטף של מחלקת המודיעין האוגדתית, בעת שהקמ"ן נמצא עם מפקד האוגדה.   </div> <div> <br/> </div> <div>     קצין המודיעין של האוגדה, סא"ל דב בר־לביא היה קצין חמור סבר, שתיעב את "הפקידים של הקריה" (כך הוא קרא לכל מי שלא צמח במודיעין השדה). הוא התנגד נחרצות לבואו של ג'רי, אבל מאוכ"ה הסבירו לו, שלאחר שהוא גירש בבושת פנים שני קצינים שנשלחו אליו, הוא חייב לקבל את ג'רי. כשג'רי התייצב בפניו, הסביר לו דב, כי אין לו חפץ בחכמולוגים של הקריה, שיפטפטו על צבא מצרים. הוא אמר שהוא מכיר את צבא מצרים לא מהספרים אלא ממגע שוטף איתם במשך שנים ארוכות, ולפיכך הוא מצפה מג'רי שיתמקד בעבודות הארגון והמנהלה. הוא הבטיח לו חגיגית, כי עבודות מסוג זה לא תחסרנה. בתום שיחה קצרה זו הורה לו דב ללכת לאפסנאות, להצטייד בחגור ובנשק, ולצאת למעוז "פורקן" שעל שפת התעלה, על מנת להביא לתצפיתן של האוגדה עזרי מודיעין עדכניים. הוא ביקש מג'רי לעלות בהזדמנות זו למגדל התצפית שבמעוז, ולראות במו עיניו את המצרים ואת הפוטנציאל המודיעיני מתצפית זו.  </div> <div> <br/> </div> <div>     ג'רי עשה כמצווה עליו. כשהגיע למעוז ונפגש עם התצפיתן התברר לו, שאמנם הוא הכיר כל עץ בגזרתו, אך הידע שלו על צבא מצרים היה דל להחריד. ובכלל, מאימת הצלפים המצריים, הוא המעיט לעלות למגדל התצפית והסתפק בתצפית מאחת העמדות המבוצרות של המעוז. הידע הדל של התצפיתן הכה את ג'רי בתדהמה. הוא חש שעד עתה הוא חי בבועה, שעיקר עיסוקה היה בשיווק מודיעין לצמרת צה"ל, ולא היה לה מושג עד כמה מעט מהידע הזה חלחל לדרגי השדה. ג'רי החליט שלמרות קבלת הפנים הצוננת של מפקדו, הוא ינסה לשוחח עימו; אולי ניתן לשפר את המצב.  </div> <div> <br/> </div> <div>     כשחזר, פלט דב לעברו, שהוא יוצא לדיון עם מפקד האוגדה במטה הפיקוד, והוא רוצה שעד שהוא יחזור, יטפל ג'רי בהכנות לקראת ביקור של חניכי פו"ם בגזרת האוגדה. מפקד האוגדה יקבל את פניהם בדברים קצרים, ולאחר מכן יועברו החניכים לאחריות מודיעין האוגדה. שם הם יקבלו סקירה על הגזרה מפי קמ"ן האוגדה, ומשם הם ייצאו לסיור בקו. ג'רי הצטווה להתכונן לבואם, ולהכין עבורם כיבוד קל ושתייה. כמו כן הוא נדרש להכין את מבנה השק"ם להרצאת הקמ"ן, על כל עזרי המודיעין הכרוכים בכך, וכן להכין "סדיני מפות" שיחולקו לחניכים כזמן הסיור בקו. מטלה דחופה זו של הקמ"ן, מחקה את תוכניתו של ג'רי ללכת לחדרו ולנוח מסיור הקו, והוא נאלץ לעסוק בכל עבודות הארגון לקראת הביקור שפרטיו נחתו עליו זה עתה. הוא ארגן את מש"קי מחלקת המודיעין של האוגדה להדביק את 10 "סדיני" מפות הקוד של גזרת האוגדה, ובסיוע קצין המערך וקצין השטח הם פנו למתקן השק"ם כדי להכין את העזרים להרצאת הקמ"ן בפני האורחים. כל הפעילות הזו נמשכה עד לשעות הקטנות של הלילה, ואז חזר דב מפגישתו עם מפקד האוגדה. ג'רי ניסה לדווח לו על סיורו וממצאיו בקו, אך דב קטע אותו ואמר שהמצרים יכולים לחכות, כי כרגע הוא מתמקד בהכנת הביקור. הוא נבח כמה הערות, ופרש לחדרו כשהוא מנחה את ג'רי שבבוקר ידאג למלא את הצידנית בג'יפ הקמ"ן מכל הטוב שיש במטבח. דב הוסיף, שככלל, צריך לדאוג שג'יפ הקמ"ן והצידנית יהיו תמיד בכוננות ליציאה לשטח, ולכן בכל יום יש כמובן להחליף את תכולת הצידנית באוכל ובפירות טריים. כך הסתיים יומו הראשון והגדוש של ג'רי.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> טבילת האש של ג'רי </font> </b> </div> <div> <span> <font> בו יסופר על הפגזה מצרית, שבה התגלה ג'רי כפחדן </font> </span> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> למחרת הגיעו חניכי פו"ם לבקר באוגדה, וכמתוכנן, לאחר הרצאה של מפקד האוגדה והקמ"ן במטה האוגדה ברפידים, יצאו החניכים לסיור בקו מעוזי התעלה. הימים היו סוף ימי מלחמת ההתשה, והמצרים נהגו להפגיז את הגזרה כמעט מדי יום. כאשר הגיעו החניכים לצפות על גזרת התעלה מתעוז "נוזל",[3] פתחו המצרים בהפגזת הגזרה כמנהגם. עיקר האש שלהם כוונה למוצבים שעל שפת התעלה, ולמעשה האש המצרית לא פגעה כלל בתעוז. ג'רי, שההיכרות היחידה שלו עם קולות מלחמה נבעה מסרטי קולנוע ומהתרגילים בקורס הקצינים, נדהם מעוצמת האש, ולמרות שהאש לא כוונה למעשה לתעוז שבו שהה, הוא קיבל סוג של הלם קרב. הוא איבד את עשתונותיו, ורץ לבונקר התחמושת, ונחבא בין הזבילים של פגזי הטנקים במקום. מששככה האש המצרית, חיפש אותו דב מפקדו, אך הוא כמובן לא העלה על דעתו שג'רי מתחבא בבונקר התחמושת המרוחק. לבסוף, כשג'רי התעשת ויצא ממחבואו, הוא סיפר לדב שבהפצצה המצרית הוא איבד את משקפיו, החיוניים לתיפקודו השוטף, ולכן התעכב בניסיון למוצאם. דב "לא קנה" את הסיפור, אך נאלץ לשחרר את ג'רי כדי שייסע לבאר שבע לקנות לו משקפיים חדשים. וכך, לאחר שהות של יממה באוגדה, מצא ג'רי את עצמו חוזר לעורף. המעבר החד מההפגזה המצרית לרחובות באר שבע השוקקים חיים גרם לג'רי להחליט, שהשירות בשדה לא נועד לאנשים כמותו, וכי עליו לעשות ככל אשר לאל ידו כדי לסיים את תפקידו באוגדה. ואם לא יהיה מנוס, אף להפסיק את שירותו בצה"ל.  </div> <div> <br/> </div> <div>     באותם ימים שכנה מפקדת פיקוד דרום בבאר שבע, וג'רי החליט לנצל את החופשה שהשיג לעצמו בסיפור המשקפיים שאבדו, כדי לבקר את קצין המודיעין של פיקוד הדרום, סא"ל יוסף נבו, ששימש כמדריכו של ג'רי בקורס קציני המודיעין הבסיסי שלאחר קורס הקצינים. במהלך הקורס נוצרו ביניהם יחסי אמון והערכה הדדית, שנוצלו על ידי הקמ"ן כשבא להתעדכן במטכ"ל במידע המודיעיני האחרון. הקמ"ן העדיף לשמוע את העדכונים דווקא מדרג זוטר כמו ג'רי, ולא להסתמך רק על העדכונים הקצרים של ראש ענף מצרים, יורם בכר. יורם ראה בשיחות העדכון של קמ"ני יחידות השדה משימה טרחנית שיש לקצרה ככל האפשר, כי ממילא עולם התוכן של קמ"ני יחידות השדה הצטמצם רק למה שמצוי מעבר לגבעה, ואילו הוא, יורם בכר, התעניין לדעת מה התרחש מעבר לאוקיינוס, במסדרונות האו"ם ובתככים שבין המעצמות הבוחשות באזור. </div> <div> <br/> </div> <div>     קמ"ן דרום קיבל את ג'רי בלבביות, וביקש ממנו לשוחח ישר על "תכלית" ביקורו. ג'רי סיפר לו בקצרה על פגישתו הטראומטית עם מפקדו באוגדה, ועל חששו שיחסים אלה עוד יתדרדרו לעימות חזיתי (את פרשת מנוסתו בעת ההפגזה המצרית הוא לא טרח לציין). ג'רי אמר גם שהוא סבור כי שירות במחלקת המודיעין של הפיקוד הוא יוכל לתרום לה מניסיונו הרב שצבר במטכ"ל. הקמ"ן, שהוא עצמו "נולד" במודיעין השדה, חש בזלזול של ג'רי באנשי מערך מודיעין השדה, ואמר לו, שאם הוא רואה את עתידו בצה"ל הוא חייב להתאמץ ולעשות שירות בשדה. מה עוד שהוא, הקמ"ן, עומד לסיים את תפקידו בפיקוד הדרום, ובנושא השיבוצים במחלקת המודיעין הפיקודית הוא צריך לבוא בדברים עם מחליפו. לקראת סיום פגישתם נכנס לחדר ראש חוליית מערך צבא מצרים, ובפיו מידע ממקור אמין, שמצרים ביקשה מברית המועצות להשיג עבורה הפסקת אש.  </div> <div> <br/> </div> <div>     המידע הטרי היכה בתדהמה את ג'רי, שלא היה מודע, כמו יתר צמרת אמ"ן, עד כמה כואבות המכות שספגה מצרים במלחמת ההתשה המטופשת, שהיא יזמה לאחר מלחמת ששת הימים. ג'רי הכיר את המבוע של הידיעה, וידע כי הוא מקור אמין. לפיכך הוא הבין שכל מנוסתו לבאר שבע, וניסיונו לחפש לעצמו תפקיד בעורף, התבררו כמיותרים. ג'רי העריך כי צה"ל ייענה בלב חפץ להצעה של הפסקת האש, ולכן התפוגג הפחד שלו מפני אש מצרית. באשר לאישיות הבעייתית של מפקדו דב בר לביא וזלזולו בנערי משרד, ג'רי היה בטוח שהוא ידע להסתדר. מקסימום, הוא חשב לעצמו, במקרה הגרוע ביותר, אלמד להדביק מפות ואולי כך ארכוש מקצוע של דקורטור ומדביק טפטים... </div> <div> <br/> </div> <div>     עם המידע הכמוס על הפסקת האש הצפויה, שאותו התבקש שלא להעביר הלאה, חזר ג'רי למטה האוגדה ברפידים. אפילו מפקדו דב חש בשינוי שג'רי עבר, אבל הוא ייחס זו בטעות למשקפיים החדשים ששיוו לו מראה של טייס, להבדיל ממראה הפרופסור, ששיוו לו המשקפיים הקודמים. ג'רי גמר אומר בליבו שלא להתכתש עוד עם דב. הוא חש כי דב סבור שהשירות בשדה מקנה לו ידע מעמיק על צבא מצרים, שאותו הוא רואה מבעד למשקפת מזה כעשור שנים. ג'רי החליט שלא לנסות כלל להפנות את תשומת ליבו של דב לבורותו של קצין התצפית של האוגדה, שלא ידע בין ימינו לשמאלו. מעתה ואילך שימש ג'רי למעשה כרס"פ בכיר הדואג לביצוע הפקודות שהוריד עליו מפקדו, וכל מבוקשו היה שעוד יום שירות באוגדה יעבור עליו בשלום.  </div> <div> <br/> </div> <div>     במחלקת המודיעין האוגדתית שירת סמל יואב עין מור. יואב היה למעשה מפקד טנק, שהיה מיועד לקורס קצינים, אך בשל נסיבות עלומות הוא הודח מתפקיד לוחם בשריון. לכאורה הוא היה צריך להיות מוצב בתפקיד מנהלתי כל שהוא, כגון אפסנאי, אך עקב מהלכים שהיו לבני משפחתו בצמרת הפיקוד של השריון, הוא סופח למחלקת המודיעין של האוגדה. למרות שהוא לא עבר כל הכשרה מודיעינית, השתלב יואב היטב בין החיילים המשרתים במחלקת המודיעין, ונשא חן במיוחד בעיני הבנות שהיוו את רוב כוח האדם במחלקה זו. יואב היה בחור פיקח, והוא הרגיש במתח שבין הקמ"ן הדורסני לעוזרו החנון. הוא חש סלידה מהתנהגותו של הקמ"ן דב, ששידרה "אני ואפסי עוד", ולעומת זאת הוא חש חמלה לג'רי והחליט לעזור לו. גם ג'רי הבחין שיואב הוא המנהיג הטבעי של החיילים במחלקת המודיעין. הוא שוחח עימו, ומצא שיואב יוכל לעזור לו לצלוח את תפקיד הע.קמ"ן בשלום. הוא מינה את יואב לרס"פ, ששימש למעשה כמנהל העבודה. בשעת הצורך שימש גם כחבר המשמיע לו עצה טובה, כיצד לנהוג בעבד שעלה לגדולה דב, שגדולתו נבעה בעיקרה משירות ממושך בשדה ויכולתו לשמש כנווט של מפקד האוגדה, וכנושא כליו.  </div> <div> <br/> </div> <div>     לא עבר זמן רב ולג'רי התברר שהמידע הכמוס בדבר הפסקת האש עם המצרים נכון. מצרים וישראל בתיווך ארה"ב סיכמו כי בתאריך 07/08/1970 תופסק האש. בתחילה חשדו בצה"ל כי זו הפסקה זמנית. שכן, בחסות הפסקת האש קידמו המצרים את מערך טילי הקרקע-אוויר לאורך התעלה, ויצרו מצב חדש המקנה להם יתרונות צבאיים רבים. בצמרת צה"ל חשבו כי זו סיבה טובה שלא לכבד את הפסקת האש. אך בעקבות התחמקות ארצות הברית, שושבינת ההסכם, מכל ניסיון לכפות על המצרים לעמוד בתנאי ההסכם, התקפלה ממשלת ישראל והשלימה עם המחטף המצרי. </div> <div> <br/> </div> <div>    לא ארכו הימים והאוגדה, שעסקה עד עתה בלחימה, התפנתה לעיסוק של צבאות מאז ומעולם; אימונים וכיופים. מעתה הוקדש חלק ניכר מזמנם של קציני המטה באוגדה לאירוח צמרת צה"ל, שבאה בהמוניה לסייר בוואדיות המהממים של סיני. מובן שאירוח צמרת צה"ל לווה לעיתים במבצעים מיוחדים, כגון: אספקת דגים חיים מנחל ים וצלייתם לרגלי מנזר סנטה קתרינה, או שינוע עוגות "סברינה" ממאפיה ידועה בתל אביב, במבצע הטסה מיוחד לרגל מסיבה שנערכה בסיני לאחד מקציני צה"ל הבכירים.  </div> <div> <br/> </div> <div>    אווירת השלום שאפפה את האוגדה השפיעה כמובן גם על מחלקת המודיעין. העבודה הפכה רגועה יותר. הקמ"ן ומטה האוגדה נעלמו לשעות רבות לדיונים אי שם בתל אביב או בבאר שבע, והותירו את פקודיהם בסיני ללא הרבה מעש. אפילו דב, חמור הסבר, הצליח באותם ימים להעלות מדי פעם הבעה על פניו, שהתפרשה כחיוך. הוא אף לקח את מחלקת המודיעין לסיור ממושך בדרום סיני על חופיו המשגעים והריו עוטי הוד הקדומים. כל המתעניין בקורותיו של דב בר־לביא ימצאם בהרחבה בסיפור "קצין חדש בא למטכ"ל". </div> <div> <b> <font> מאיגרא רמה לבירא עמיקתא  </font> </b> </div> <div> <font> בו יסופר כיצד הגשים ג'רי את חלומו ויצא ללימודים בארה"ב וחזר ארצה בפחי נפש </font> </div> <div> <br/> </div> <div> במחצית שנת 1971 סיים מפקד האוגדה את תפקידו, ועם לכתו התחלף למעשה גם כל מטה האוגדה. הקמ"ן דב, מונה לתפקיד כמדריך בפו"ם, ומחליפו יונתן בית הלחמי לא חפץ בג'רי כסגנו. בכך סיים ג'רי את תפקידו באוגדה וחזר למחלקת הארגון של חיל המודיעין, כדי שזו תשבצו בתפקיד חדש. כזכור, הימים היו ימי הפסקת האש, ובצה"ל לא צפו מלחמה בשנים הקרובות. לכן החליטו בצמרת אמ"ן לנצל את תקופת השקט לבניין הכוח. עשרות קצינים יצאו ללימודים שונים, וגם לג'רי הוצע לצאת ללימודים. בעת ההיא התחילו לדבר בצה"ל על נושא המִחשוב. מובן שגם באמ"ן הקדישו לכך מחשבה. קצין השיבוץ החילי, שידע על רצונו העז של ג'רי להתקדם בלימודיו, הציע לו הצעה מפתה: עקב שליטתו בשפה האנגלית ייצא ג'רי לארה"ב ללמוד את נושא המחשבים על בוריו, בתקווה שיסיים בהצלחה תואר שני במקצוע זה. כאשר יחזור ארצה, הוא ימונה לסגן מפקד יחידת המחשב, שהוקמה זה עתה. בראיון הובטח לג'רי כי בבוא העת הוא ימונה למפקד היחידה (המפקד הנוכחי היה אמנם איש עתיר זכויות, ו"ידיו רב לו" בעשייה בחיל המודיעין, אך הידע התיאורטי שלו בנושא המחשוב היה זעום). </div> <div> <br/> </div> <div>     לקראת סוף שנת 1971 יצא ג'רי עם אשתו ושני ילדיו ללימודים באחת מהאוניברסיטאות היוקרתיות בארה"ב. ג'רי, שביסודו היה איש ספר, נרתם ללמוד את מדעי המחשב, והגה בהם יומם ולילה. ההשקעה נשאה פרי, וג'רי, שהפך לסטודנט מצטיין, קיבל מלגה מיוחדת ונדיבה מהנהלת האוניברסיטה, שתאפשר לו להמשיך לקראת תואר הדוקטור. הנהלת האוניברסיטה אף הסכימה, שנושא המחקר של הדוקטורט ייבחר בשיתוף שגרירות ישראל, כדי שמחקרו של ג'רי יתרום גם למדינת ישראל. הנספחות הצבאית בשגרירות ישראל תמכה מאוד בנושא, ובתיאום עם מחלקת הארגון באגף המודיעין הוחלט לאשר לג'רי שנה נוספת של שהייה בארה"ב כך היה ג'רי צריך לשוב ארצה במחצית השנייה של שנת 1974.  </div> <div> <br/> </div> <div>     באוקטובר 1973 פתחו המצרים כזכור במלחמת יום הכיפורים. מיד כשפרצה המלחמה התייצב ג'רי בשגרירות והוחזר ארצה, כמו רבים מקציני צה"ל ששהו בחו"ל בתקופה ההיא. עם הגעתו ארצה חיפשו לו תפקיד, לכאורה הוא יכול היה להיות לעזר בענף מצרים, כי שם גדל ושם צבר את עיקר הידע שלו על צבאות ערב. אבל הענף המצרי היה כבר "מפוצץ" בקצינים, כולל קצינים בכירים באמ"ן, שהתנדבו לסייע לו, ואז הוחלט לשלוח את ג'רי כעוזר נוסף לקמ"ן באחת האוגדות בסיני. האוגדה הייתה ערוכה במרכז סיני וניסתה לבלום, תוך אבדות כבדות, את המתקפה המצרית. הקמ"ן לא הכיר את ג'רי, ולמען האמת לא היה לו צורך בעוזר נוסף. הסיבה העיקרית לכך הייתה שמפקד האוגדה לא התעניין במודיעין, ואת החלטותיו קיבל בעיקר בהתייעצות עם סגנו, שהיה חברו עוד מתקופת היותו קצין זוטר. מפקד האוגדה בחל גם בעבודת מטה סדורה, וכמעט בכל ימי מלחמת יום הכיפורים לא קיים אף דיון שבו התחשבו בדעת הקמ"ן. יתרה מזו, הוא המעיט מאוד לשמוע מה בפי הקמ"ן, ואת החלטותיו קיבל על סמך הדיווחים של מפקדי החטיבות הכפופים לו. </div> <div> <br/> </div> <div>     הקמ"ן, שחש מיותר, החליט בדלית ברירה לעסוק בעיבוד מידע מודיעיני ובחלוקתו לחטיבות האוגדה. דא עקא שלא היה לו הרבה מה לחלק, כי גדוד הסיור האוגדתי הפך לגדוד לוחם מן המניין, ולא עסק כלל בייעודו המקורי בהשגת מודיעין קרבי משדה הקרב. המודיעין בפיקוד דרום "פשט את הרגל" וכמעט שלא ייצר מודיעין לגייסות הלוחמים. לכן החליט הקמ"ן שג'רי יהיה קצין בתצפית שלו, והוא ציוות לו מספר חיילים מצוידים במשקפת 120X20[4] שנצטוו לצפות על מערכי האויב ולאתרם. כזכור היה ג'רי ביסודו "עכבר משרד", וכנראה שגם לא ניחן באומץ לב, כך שהוא שוטט בשטח מבלי להביא תועלת רבה. מיד כשהגיע צה"ל להסכם הפסקת אש עם המצרים, מיהר הקמ"ן להיפטר ממנו ולשולחו למטכ"ל. שם החליטו שעדיף שיחזור לארה"ב וכך היה. </div> <div> <br/> </div> <div>    לקראת מחצית שנת 1974 חזרו ג'רי ומשפחתו ארצה. בסתר ליבו הוא קיווה כי נציג של החיל יקבל את פניו בשדה התעופה, יסייע בידיו להתגבר על הפרוצדורה הסבוכה של שלטונות המכס הנוהגת כלפי תושבים חוזרים, וידאג להסעתו יחד עם בני משפחתו חזרה לביתם. אולם איש לא קיבל את פניו, וג'רי המאוכזב נאלץ לטפל בעצמו בכל נפתולי הבירוקרטיה. לאחר שסיימם שכר מונית שתסיעו לביתו. למחרת התקשר ג'רי למחלקת הארגון של חיל המודיעין. מן העבר השני של קו הטלפון הייתה רב סמל, אורית מירון, ששימשה כמנהלת משרדו של ראש מחלקת הארגון, אל"מ צפריר בן שחר. ג'רי הודיע להם שחזר ארצה וכי הוא מבקש להתקבל לראיון אצל אל"מ צפריר. אורית שאלה אותו אם הוא מוכן לומר לה שוב את שמו, והודיעה לו:..."אני לא מוצאת אותך ברשימת החוזרים ארצה והמחכים לשיבוץ". ג'רי, נרגז, חזר שוב על שמו ומספרו האישי וביקש כי אורית תקשר אותו ללא שהיות עם מפקדה. אורית ענתה לו, שמפקדה הוא אדם עמוס ואינו משוחח עם איש לפני שקיבל ממנה מידע על המבקש ועל הבעיה שעליה הוא חפץ לשוחח עימו. מכיוון שלא מצאה את שמו היא מבקשת לברר את העניין, ואזי היא תקשר ביניהם. לג'רי לא נותרה ברירה, והוא סגר את הטלפון בכעס.  </div> <div> <br/> </div> <div>     מהבירור שערכה אורית עלה, כי חיל המודיעין אכן שלח את רס"ן ג'רי ללימודים בחו"ל, ואכן סוכם עימו, כי לאחר שיסיים את חוק לימודיו הוא יקודם לדרגת סא"ל, ויתמנה לתפקיד סגן מפקד יחידת המחשב המרכזית של אמ"ן. מה שקרה הוא, שכל דור המפקדים שסיכם עם ג'רי את מסלול השירות עבר לתפקידים אחרים, והתפקיד שסוכם עם ג'רי, הובטח לקמ"ן חטיבת שריון שלחמה קשות בחזית הסורית. הקמ"ן הזה מילא את תפקידו בהצטיינות במלחמת יום הכיפורים, והובטח לו קידום ומינוי לתפקיד שסוכם בזמנו עם ג'רי. לא זו בלבד, אלא שהובטח לו כי הוא יהיה זה שימונה בבוא העת לתפקיד מפקד יחידת המחשוב. כך שכל מה שסוכם עם ג'רי נותר לא רלוונטי; הרעיון שבראש יחידת המחשב יעמוד אדם בעל השכלה שמתאימה לתפקיד נדחה מפני הצורך לתגמל קצינים שהצטיינו בשדה הקרב. את האמור לעיל סיפרה אורית למפקדה צפריר, ורק אז קישרה בינו לבין ג'רי. צפריר, שראה שנקלע לסיטואציה מביכה שבישלו לו קודמיו בתפקיד, החליט שהפעם, בניגוד להתנהלותו הדורסנית בדרך כלל, הוא ישחק את תפקיד האב הרחמן. את שיחתו עם ג'רי הוא פתח בהתנצלות על השיבוש שחל בקבלת הפנים השדה התעופה. לדבריו הוא הורה לראש ענף שיבוץ וכוח אדם לעשות זאת, אלא שמפאת תאונה מבצעית ב"יחידה"[5] הוא נאלץ לשנות את לוח הזמנים, ולא היה סיפק בידו לשלוח מחליף לשדה התעופה. צפריר הוסיף ואמר, שמן הראוי שאדם שנעדר מהארץ למשך שלוש שנים (העובדה שג'רי חזר ארצה בעת מלחמת יום הכיפורים, נשכחה ממנו) יקבל חופשה של שבועיים, ואז הוא יקבלו לראיון בקשר לשיבוצו בעתיד. </div> <div> <br/> </div> <div>     ג'רי "הריח" כי המינוי ביחידת המחשב מוטל בספק, אבל לא נותר לו אלא להמתין שבועיים עד לקיום הראיון. השבועיים חלפו ביעף ושום זימון לראיון לא הגיע. ניסיונותיו לברר עם אורית המזכירה של צפריר מה קורה זכו לתשובה לקונית: צפריר עסוק וברגע שיתפנה הוא יזומן. לבסוף, לאחר כחודש של המתנה קיבל צפריר את ג'רי לראיון. הפעם צפריר כבר לא היה נחמד, ומיד עם כניסתו לחדר נבח עליו, כי נודע לו שג'רי לא עבר הכשרה בפו"ם, וחבל לבזבז את זמנו היקר על ראיונות לשיבוצים, כל עוד הקצינים המיועדים לשיבוץ לא עברו את הסף המינימלי בהכשרתם הצבאית. ג'רי ניסה למלמל שמעולם לא עלה הנושא של פו"ם, וכי בתפקיד שסוכם עימו גם אין בכך כל צורך. צפריר היסה אותו ואמר, שעם כל הכבוד להשכלתו האקדמית, בצבא מה שקובע הוא הנוהל הצבאי, ולכן לפני דיון בנושא השיבוצים צריך ג'רי לעבור קורס בפו"ם. מכיוון שהמחזור הנוכחי כבר נפתח, הציע צפריר שג'רי ישמש כממלא מקום של הקמ"ן באוגדה המרחבית בגליל, עד למועד פתיחתו של הקורס הבא.  </div> <div> <br/> </div> <div>     דבריו של צפריר הכו את ג'רי בהלם. הוא חש כמובן שהטיפול בעניינו השתבש, אבל הוא לא העלה בדעתו, כי עתה יצטרך לשמש בתפקיד שמעולם לא הוכשר למלא אותו, ורק בתום שנה הוא ייצא לקורס בפו"ם. לפי הלו"ז הזה, רק לאחר שנתיים, במקרה הטוב, הוא יוכל לעסוק במחשבים, וגם אז הוא יהיה, כנראה, בעל ידע מיושן. לאחר שעיכל את מה שהציע לו, הוא איבד את השליטה העצמית שלו, ואמר לצפריר שאין לו חפץ להיות קמ"ן אוגדה, וגם אם יוצע לו לשמש כקמ"ן פיקוד הוא אינו חפץ בכך. אם צה"ל לא מוצא לו תפקיד בתחום המחשבים הוא מבקש להשתחרר מצה"ל.  </div> <div> <br/> </div> <div>     צפריר היה מקבל ברצון את הרעיון שג'רי יסיים את שירותו בצה"ל, אבל חשש מפני הביקורת של ראש אמ"ן. הלה עשוי לשאול אותו, איך זה שקצין שנשלח עם משפחתו מטעם אמ"ן ללימודים בחו"ל למשך שלוש שנים, וחזר עם תעודה שסיים בהצטיינות את לימודי התואר השני ונמצא בשלב מתקדם לקראת תואר דוקטור, אינו מוצא תעסוקה, ונאלץ להתיר את חוזה שירותו בצה"ל. </div> <div> <br/> </div> <div>     לצפריר לא היה פתרון למצב שנוצר. משום כך הוא אמר לג'רי, שכמובן אין הוא רואה בעין יפה את סירובו של ג'רי לקבל תפקיד של ממלא מקום קמ"ן אוגדה מרחבית – תפקיד שהיה מעשיר את היכרותו עם צה"ל וצרכיו – אך אין הוא כופה עליו את התפקיד. לכן הציע שג'רי ימשיך את חופשתו, עד שיתפנה לו תפקיד בתחום המחשבים. </div> <div> <br/> </div> <div>   ג'רי חזר לחיי הבטלה לעוד מספר חודשים, עד שהוא נקרא שוב אל צפריר שבישר לו, כי השיג עבורו תקן מיוחד של פרויקטור ביחידת המחשב. מדובר היה בניסיון למחשב את מאגר צילומי הקרקע שנצבר באמ"ן עוד מימי ההגנה, כך שניתן יהיה לשלפם במהירות לצורך הצרכים המבצעיים או האיסופיים של צה"ל. ג'רי שם פעמיו ליחידת המחשב. מפקד היחידה, אל"מ יוסף צימברוביץ קיבלו בקרירות והבהיר לו כי היעד המרכזי שלו כמפקד היחידה הוא לדאוג לכלל צרכי אמ"ן במחשב, ונושא צילומי הקרקע אינו בראש סדר העדיפויות. כמו כן הוא הסביר לג'רי שהמשאבים העומדים לרשותו מצומצמים, ולכן שלא יצפה לעזרה רבה. בתום השיחה הוא ליווה את ג'רי למין כוך, שבקושי הכיל שולחן קטן וכיסא, שאמור היה להיות משרדו, ואמר שבקרוב יותקן בחדר מחשב אישי. הבעיה היא קו למכשיר טלפון, שכן יש מחסור בקווי טלפון, ולכן היה על ג'רי לחלוק קו משותף עם מדור ההדרכה והתמיכה הטכנית. יוסף סיים את השיחה ביניהם באומרו שאם תהיינה בעיות נוספות, יוכל ג'רי לפנות לסגנו. שיחה זו הייתה השיחה הראשונה והאחרונה שניהלו השניים.  </div> <div> <br/> </div> <div>    ג'רי פנה לסגן ע"מ להשלים את סדרי קליטתו. הסגן, סא"ל דניאל הר נוף, היה למעשה קצין מודיעין ממערך מודיעין השדה. לאחר שנפצע במלחמת יום הכיפורים הוא היה זקוק לשיקום ממושך, וקיבל למעשה את התפקיד שהיה מיועד לג'רי. בהצבתו של ג'רי ביחידתו הוא ראה איום קיומי עליו, שכן ג'רי, שצמח במחלקת המחקר באמ"ן היטיב להכיר את צרכיה, שלא לדבר על השכלתו הרחבה בנושא המחשוב, לעומת הידע האפסי של סא"ל דניאל בנושא. לכן, מייד כשנודע לו על הגעתו של ג'רי, הוא החליט להכשילו ולסלקו במהירות האפשרית. עם כניסתו של ג'רי לחדרו, הוא הסביר לו, שביחידה זורם מידע מודיעיני רב ורגיש, ולכן נושא ביטחון המידע עומד בראש סולם מעייניו. הוא הבהיר לג'רי, שחל עליו איסור חמור להסתובב בחדרי היחידה, ולמעשה פרט לכוך שהוקצה לו, אין לו מה לחפש בשום חדר אחר. לאחר מכן הוא אמר את משפט המפתח: אתה לא דוחף את אפך למה שמתרחש ביחידה, ואני לא מתערב בפרויקט שלך. אבל דע לך שאין באפשרותי לסייע לך. כך לאחר כמה סידורים מנהלתיים הוא פטר את ג'רי לדרכו. </div> <div> <br/> </div> <div>     ג'רי בחוכמתו הבין, שעם הרוח הלעומתית ששידרו מפקד היחידה וסגנו אין לו כל סיכוי להצליח במשימה שהוטלה עליו. הוא החליט להיכנע ולהשתחרר ממנה. הוא החל בכתיבת תזכיר ארוך ומנומק, המפרט את כל המכשולים הקיימים בדרך להגשמת הרעיון של שימור מידע ושליפת צילומים מהמחשב. יש לזכור כי השנה בה קרו הדברים היא שנת 1975. כל נושא המחשוב בארץ ובעולם היה בחיתוליו, כך שג'רי לא התקשה להצביע על הגורמים שאינם מאפשרים בעת הזאת לבצע את המשימה, החל מבעיות חומרה של אחסון פרטי מידע צילומי, הגוזל משאבי זיכרון רבים, וכלה בהיעדר תוכנה המסוגלת לאתר פרטים שאין להם מיקום מדויק במרחב (למרבית צילומי הקרקע אין זיהוי מדויק של עמדת הצלם, ואין פירוט לאיזה כיוון הופנתה המצלמה). ג'רי לא הזדרז בכתיבת התזכיר ואף אחד גם לא האיץ בו. כדי שהתזכיר יהיה אמין, הוא החל במסע ללימוד הידע הקיים בארץ בנושא סריקת צילומים, אגירתם במחשב ושליפתם המהירה בעת הצורך. הוא החל בסדרת פגישות עם אנשי הטכניון, ומשם באופן שיטתי סרק את הגופים היכולים לסייע לו, כגון יחידת ההאזנה המרכזית, שאת חלק ממהנדסיה הכיר עוד מתקופת שירותו בענף מצרים. במסעו הגיע ג'רי לגופים שונים במערכת הביטחון, והוא לא פסח אף על חברות מחשוב אזרחיות כמו אי. בי. אם. שיש להם נציגות בארץ. לאחר שהיה בידו חומר רב, המצביע על חוסר ההיתכנות של פרויקט "שימור ושליפת מידע צילומי מהמחשב", כתב על כך תזכיר מפורט עם אסמכתאות לרוב, כמקובל באקדמיה, אך הוא החליט שלא להגיש את התזכיר עד שתהיה בידו הצעת תפקיד רצינית. ואכן, הצעה שכזו הגיעה ממפקד יחידת ההאזנה המרכזית, שבה נושא המחשוב הקדים את אמ"ן מחקר בשנות דור.  </div> <div> <br/> </div> <div>     לאחר שנרקמה העסקתו, הוא הגיש את תזכיר חוסר ההיתכנות, ובכך הוא סיים את הפרויקט שהוטל עליו. במקביל דרש מפקד יחידת האזנה את שיבוצו ליחידתו, וזאת ללא התניות של מעבר פו"ם ו"שאר ירקות". מאז, ואולי עד היום, ג'רי משרת ביחידת ההאזנה המרכזית, ועוסק בפרויקטים כל כך סודיים, שאסור לספר עליהם אפילו ברמז. אנו נאחל לג'רי שיצליח בתפקידו. אולי עתה, כשג'רי עוסק בתחומים האינטלקטואליים המעניינים אותו, הוא יכול להמריא ולממש את הפוטנציאל הטמון בו, ולהביא תועלת לצה"ל.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> הערות </font> </b> </div> <div> [1]. בשנת 1960 העביר צבא מצרים חלק ניכר מצבאו שהיה ערוך ממערב לתעלה וערך את כוחותיו סמוך לגבול ישראל וחיל המודיעין הופתע לגלות זאת רק כשהכוחות המצריים סיימו את היערכותם. </div> <div> [2]. אני מנוע מלפרט את שם היחידה ושמו המלא של הקצין, כי גם בסיפור דמיוני כמו סיפורנו, עדיין יש יחידות שאסור להזכיר את שמן אפילו במשל... </div> <div> [3]. מערך הביצורים של צה"ל בחזית התעלה לפני מלחמת יום הכיפורים כלל שורה של מוצבים על שפת תעלת סואץ. במרחק של כ־10 ק"מ ממזרח לתעלה היה קו של מוצבים גדולים יותר, שנועדו לשמש כקו הגנה שני וכבסיס ליציאה להתקפות נגד. בתעוזים היו גם בונקרים ששימשו כמחסה לחיילים בעת הפגזות. </div> <div> [4]. משקפת בעלת אורך מוקד של 1.2 מטר וביכולת הגדלה של עד פי 20. משקפות מסוג זה שימשו שנים רבות את מערך מודיעין השדה בצה"ל) </div> <div> [5]. כאשר בחיל המודיעין אומרים "היחידה" מתכוונים תמיד לסיירת מטכ"ל האגדית, שעצם הזכרת שמה אמור להביע באוזני השומע כי עליו לעבור לדום ולא לחקור במופלא ממנו. </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div>   </div> Fri, 01 Apr 2016 07:20:51 GMT https://www.dekelegypt.co.il/160401 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,"רומן היסטורי "לוחמי הסתר של הקריה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/160301 פרק מתוך הספר "לוחמי הסתר בקריה בתל-אביב" זהו רומן היסטורי העוסק בלוחמי אגף המודיעין של צה"ל. הפרק עוסק בתקופה של שנים מספר לאחר מלחמת יום הכיפורים. במהלך הסיפור הדמיוני מוצגת דמותו של חוקר, שרוב זמנו מוקדש למצג שווא של "חוקר" מעמיק, כשבפועל תרומתו למערכת מוטלת בספק. כמו כן נחשף הקורא לאופן מתבשל "סיכום המודיעין השבועי" – מסמך שבזמנו היווה אחד מאבני העשייה המרכזיים בחטיבת המחקר באמ"ן. הסיפור מציף את בעיית הבטלנים במגזר הציבורי בכל חומרתה. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/The+pretentious+man+from+the+General+Staff+camp.png"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 01.03.2016 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <span> <b> הבטלן ממחנה מטכ"ל  </b> </span> </font> </div> <div> <span> <font> <i> ובו יסופר על עובד במערכת הביטחון שכל ימיו התפרנס מהקופה הציבורית מבלי להביא תועלת </i> </font> </span> </div> <div> <span> <font> <i> <br/> </i> </font> </span> </div> <div> <font> <span> לפניכם פרק מתוך הספר "לוחמי הסתר של הקריה". הספר הוא רומן היסטורי העוסק בעיקר באגף המודיעין במטה הכללי של צה"ל. מובן שכל האירועים והאנשים הם פרי דמיון, לא היו ולא נבראו אלא משל היו.   </span> </font> </div> <div> <font> <span> <b> <br/> </b> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <b> הקדמה </b> </span> </font> </div> <div> <font> <span> הבטלה וחוסר המעש הם תכונת היסוד הבסיסית של בני האדם, ורק בגלל שחוה אימנו גילתה מעט סקרנות ושלח ידה אל פרי העץ האסור, הוא נענש בעונש הכבד של היגיעה: "בזיעת אפך תאכל לחם". חסל סדר השוטטות חסרת המעש ברחבי גן העדן, עם המשימה הערטילאית "לשמור על הגן" מבלי לפרש מפני מי יש לשמור עליו? מתי? כמה שעות בכל יום וכו'. מאז חרון אפו של האל על האדם, הוא נצטווה לעמול כדי לקבל את צרכיו. אלא מה, בכל דור ודור יש המצליחים להעביר את ימיהם ברוב טוב, מבלי שתרמו כהוא זה לאלה המספקים את צורכיהם. כדי שלא לעורר עליהם את חמת אחיהם העמלים לפרנסתם, מצאו הבטלנים דרכים מתוחכמות להסתיר את חוסר המעש המובנה באישיותם הטפילית בצורות שונות. ניתן לומר בבטחה, כי המעשה הגדול, שבו מקדישים בטלני כל בדורות את מרצם ואת מוחם העצל, הוא למצוא דרכים להונאת הסובבים אותם, כדי לייצור מצג שווא של עשייה. </span> </font> </div> <div> <font> <span> <b>     </b> <span> בדורות הקודמים, עת ישב עם ישראל בין הגויים, ותחומי עיסוק שונים נחסמו בפניו, הן מרשעת הגויים והן מרצונם של ישראל שלא ליטול חלק בעשייה שעלולה להסיטו מדרך הישר, הצטמצמו מאד האפשרויות של זריית חול בעיני הציבור. חלק מהבטלנים נאלץ לחשוף עצמו בפני הציבור ולהודות: "בטלן אני! אבל אחים עזרו נא לי כדי שבני ביתי לא ירעבו ללחם". מעטים, אך מתוחכמים יותר, התעטפו באצטלא של חכם השוקד על תלמודו, ורק משום צניעותו כי רבה, לא זכה עדיין איש לשזוף את דברי תורתו. ואכן, בהרבה בתי מדרש נמצא הבטלן התורן המקיף עצמו בספרים שאיש לא שמע עליהם, ורק הוא, הבטלן, מהפך בדפיהם תוך השמעת אמרי התפעלות כבושים על המרגליות שהזדמנו לידיו. </span> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <font>   </font> <span>  עם תחילת תהליך שיבת עם ישראל לארצו, חל מפנה בעם ישראל, ובטלניו, שהיו סמוכים לדדי קופת הציבור בריש גלי, החלו לחפש דרכים מתוחכמות יותר ליהנות ממנעמי החיים מבלי להתאמץ. הפתרונות שנמצאו היו כגון: הפוליטיקה, שבה יש להשקיע בעיקר את מיתרי גרונך, או השירות הציבורי שהחל להתפתח עם הקמת מוסדות המדינה. כך בשקט ובבטחה קמו משרדים שונים שלאיש אין חפץ בהם, ובהם פקידים ופקידות לרוב, שכל עשייתם הייתה לייצור עוד משרה לבטלן המקורב בדרך זו או אחרת למי שמפתחות הקופה הציבורית בידו.  </span> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <span> <br/> </span> </span> </font> </div> <div> <font> <span>    כך למשל, בהיותי נמנה על הכוחות המזוינים של צה"ל, התחייבתי (מבלי יכולת בחירה באותם ימים) להיות חבר ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל, ובזכות חברות זו יכלו בני משפחתי ליהנות משירותי הבריאות של הסתדרות העובדים הכללית, מה שמכונה היום קופת החולים הכללית. עד כאן ההקדמה. כדי לקבל שירותים רפואיים בקופת החולים היה עליך להציג את הפנקס האדום המעיד שאתה שייך לחבורת העילית של מקימי המדינה ובוניה, וכאן מגיע התחכום. כדי להיות חבר בהסתדרות הכללית וליהנות משירותיה, חייב היית לשלם דמי חבר שנוכו באופן אוטומטי באמצעות תלוש המשכורת שלך שכבר אז היה ממוחשב. לכאורה זה נשמע סביר; כדי לקבל שירותים צריך לשלם. אמנם הגוף שמספק את השירותים נכפה עליך ללא אפשרות בחירה אחרת, כגון קופת החולים הלאומית, אבל נעזוב פרט קטן זה. התחכום היה בכך, שבפנקס החבר של ההסתדרות (הפותח בפניך את שערי קופת החולים) יש דפים מיוחדים שבהם יש להדביק בול מדי חודש בחודשו, המאשר שמס החבר שולם כחוק. אבל איך מקבלים בול נחשק זה? פשוט מאוד: הולכים לסניף ההסתדרות בעיר מגוריך, ונעמדים בתור הארוך שהשתרך שם לפתחה של פקידת האספקה של הבולים. בעיר מגוריי, פקידה זו עוד זכתה לשמוע את נאומיו של דוד גרין – לימים ראש הממשלה דוד בן גוריון – שנאם על ערימת החציר בפתח תקווה, עת ניסה בלהטי לשונו, להמריד את פועלי הפרדסים נגד אדוניהם בעלי האחוזות שעושקים אותם בשכר רעב. ובכן, אותה גברת התנהלה באיטיות, אבל לא בגלל עומס השנים שניכר עליה. שכן, גם היותה בכרה קלת רגליים היא התנהלה באיטיות ובכובד ראש, כיאה לביתו של ממציא הבול שהוריש לה את משרתו הרמה, לאחר שקודם לתפקיד מזכיר מועצת פועלי החוט והמחט במחוז דרום השרון. תפקידו החדש זיכה אותו בין היתר לשלט בכניסה לחדרו, לאמור: קבלת חברים רק בימים ג ו-ה 14.00 - 15.30 (גודלו של השלט, ובעיקר מיעוט שעות קבלת החברים, מעיד כאלף עדים על המעמד שרכש בעל השלט בקרב הנהלת הסתדרות העובדים העבריים בארץ ישראל).  </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span>    הקמת צבא ההגנה לישראל ומיסוד זרועות שירותי הביטחון השונים של המדינה יצרו כר פורה לרבבות נחילים של בטלנים, שעטו על ההזדמנות להתפרנס בכבוד תוך מאמץ מזערי, ולזכות בכבוד המגיע רק לאנשים הפועלים ללא לאות, יומם וליל להגנת העם היושב בציון מפני אויביו.  </span> </font> </div> <div> <font> <span> <b> דע מאין באת </b> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <i> ובו יסופר על ילדותו, נעוריו ובחרותו של גיבורנו  </i> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <b> <br/> </b> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <span> אי אפשר להכיר אדם אם לא יודעים את בית גידולו, ולכן נספר כאן בקצרה את תולדות משפחתו. סבו של גיבורנו, יחיאל מיכל ולצקי, נולד בביאליסטוק, שכיום היא עיר חשובה בפולין, אבל באותם ימים הייתה שייכת לקיסרות של רוסיה הגדולה. הייתה זו עיר תעשייתית גדולה, שמחצית מתושביה היו יהודים. בעיר היו מפעלים רבים בתחום עיבוד המתכת, ובעיקר הצטיינה העיר בייצור מכונות  לתעשייה </span> <b> <span>                 </span> <font>      </font> </b> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <span> <font>   </font>   </span> <span> הסבא יחיאל מיכל למד בבית הספר היהודי "ביאליסטוק טכניקום" הכשיר טכנאים להפעלה של מכונות טווייה ואריגה ולתיחזוקן. בראשית המאה העשרים החלו לנשב ברוסיה רוחות של מהפכה ומרידה בשלטון הצאר, ורבים מבני עמנו נתפסו לדעות מרדניות אלה. דעות אלה תפסו אחיזה בעיקר בקרב אלה שעסקו בעבודת כפיים, וביאליסטוק, עיר התעשייה, הייתה מוקד לפעילות החתרנית נגד שלטון הצאר. גם יחיאל מיכל נתפס לעניין הסוציאליזם, עד שהבולשת של הצאר, ה"אוכרנה" הידועה לשמצה, החלה לרדוף את החתרנים והוא נאלץ לברוח על נפשו. ליחיאל לא היה כסף דיו לנסיעה לאמריקה ("די גולדנע מדינה"), ולכן נאלץ להסתפק במעבר לאנגליה. באנגליה הצטופפו יהודים רבים שכמותו, שהגיעו בחוסר כול, ואילולא כספי הג'וינט היו מתים ברעב. בעת שהגיע יחיאל לאנגליה, שלטה מדינה זו במדינות רבות על פני הגלובוס, וביניהן החלה לבסס את שלטונה במצרים. השלטון הבריטי, כדרכו בכל ארץ שהייתה כפופה לכתר הבריטי, ניסה להוציא מדינה זו מחשכת ימי הפרעונים על־ידי הקמת מפעלי תעשייה רבים. בתוך שרשרת המפעלים שבנו הבריטים במצרים, הם תכננו את עיר תעשיית הטקסטיל "מחלה אל כוברה". העיר הוקמה במרכז הדלתה, ותוכננה לשמש כמרכז לטווייה ואריגה של כותנה, שהיה גידול מרכזי בדלתה של הנילוס. ממשלת בריטניה פרסמה קול קורא לסייע בהקמת מפעלי התעשייה, ולפונים הובטחו תנאי שכר הוגנים. יחיאל מיכל החליט לדחות את חלומו להגר לאמריקה ולנסות את מזלו במצרים. עד מהרה התברר לו כי בחירתו הייתה מוצלחת מאוד, שכן התושבים המקומיים היו חסרי כל ידע מינימלי בתפעול מכונות. מקימי המפעלים, שציפו בתחילה להקימם באמצעות צוות אנגלי מצומצם שיכשיר עובדים מקומיים בתפעול המערכת, נוכחו לדעת תוך זמן קצר כי הם שגו שגיאה בסיסית בהבנת האוכלוסייה המקומית, וכי יעברו שנים רבות, אם בכלל, עד שאוכלוסייה זו תצליח להפעיל בעצמה את המפעלים. כך שמנהלי חברת הטווייה והאריגה האנגליים הפכו להיות תלויים לחלוטין בעובדים שהגיעו מאנגליה, ונאלצו לתגמלם הרבה מעבר למתוכנן.  </span> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <span> <br/> </span> </span> </font> </div> <div> <font> <span>    עד מהרה הפך יחיאל מיכל לעובד מצטיין בתשלובת הטקסטיל, ושכרו עלה פלאים. יחיאל נשא לאישה את ביתו של המהנדס גליק, יהודי ממשפחה מתבוללת מגרמניה, ונולדה להם בת יחידה, לורט. זו גדלה כבר בבית עשיר, מלא במשרתים מקומיים שמילאו כל גחמה של הילדה המפונקת. את השכלתה היסודית והתיכונית היא רכשה בבית הספר של המיסיון, שנוהל בידי כמרים צרפתים במחלה אל כוברה. היה זה בית הספר היחיד באזור, שהיה בעל רמה, וגם יהודים בעלי רקע מסורתי שלחו את בנותיהם להתחנך בו. עם תום לימודיה תכנן אביה לשלוח אותה ללימודים באוניברסיטה באנגליה, שם קיווה שתמצא חתן מתאים.  </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span>    כאן חלה תפנית בחייה של לורט. היא הכירה בחור מקומי, התאהבה בו ועברה להתגורר עימו בעיר דמנהור. אין בידינו הרבה פרטים על פרשיה זו. גם הפרטים שבידינו על אהובה של לורט מעטים. כל שידוע הוא, שלאחר כשנה חזרה לורט לבית אביה ללא אהובה, כשהיא נושאת ברחמה ילד, פרי אהבתה. יחיאל מיכל קיבל חזרה את בתו ובנה שנולד לה, ועטף אותם באהבה רבה. הנכד משה, המכונה מואיז, גיבור סיפורנו, הוכנס בבריתו של אברהם אבינו, וכשגדל נשלח ללמוד בבית הספר שלמדה בו אימו. היה זה מיסיון, שאותו ניהלו, כאמור, נזירים פרנציסקאנים, אך למדו בו רבים מבני קהילת מחלה אל כוברה, לצד בניהם של כמעט כל הזרים שניהלו את תשלובת הטקסטיל בעיר.  </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span>    בעקבות מבצע קדש בשנת 1956, החליט נאצר נשיא מצרים לגרש את כל המומחים הזרים, אזרחי בריטניה וצרפת, מארצו, ולורט ולצקי (היא אימצה את שם משפחתו של אביה, למרות היותה אלמנתו/גרושתו של איש מצרי) עלתה ארצה עם בנה הקטן מואיז. לורט ידעה צרפתית אנגלית וערבית על בוריין, והחלה לעבוד כמתורגמנית וככתבנית ב"מוסד".  </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <b> הבטלן מגויס לצה"ל כאזרח עובד צבא </b> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <i> ובו יסופר כיצד הצליח ידידינו חסר ההכשרה לקבל משרה באגף המודיעין של צה"ל </i> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> בעקבות מלחמת ששת הימים שולש שטחה של מדינת ישראל, ונוספו אליה כמיליון תושבים שהוגדרו כאוכלוסייה תחת כיבוש. כדי לספק את צורכיה הוקם הממשל הצבאי. הגידול בשטח והצורך לשלוט על אוכלוסייה שאינה אוהדת את הרעיון הציוני חייבו את צה"ל להרחיב את שורותיו, ולגייס לצבא קצינים ונגדים לשירות בצבא הקבע. כמו כן גייס הצבא אזרחים, שהועסקו בד"כ במשרות שצה"ל התקשה לגייס עבורן לשירות קבע, כגון: נהגי משאיות כבדות ומובילי טנקים, מכונאים, ספרים וכו'. סוג נוסף של אזרחים מגויסים היו אנשים שצה"ל מצא עניין רב בכישוריהם המקצועיים, אך לא מצא מסגרת צבאית שתאפשר את העסקתם עקב חוסר הכשרתם הצבאית או עקב מגבלותיהם הגופניות שלא אפשרו להם להתקדם או להשתלב במסגרת הצבאית. מסגרת זו מחייבת יציאה לקורסים שבהם יש תנאי סף שאנשים אלה לא היו עוברים, או שהם לא היו מוכנים להתחייב למערכת שיכולה לקבוע להם היכן תשרת. חיל המודיעין העסיק אזרחים במקצועות המחייבים התמחות מיוחדת, וידע שאינו מצוי בדרך כלל בקרב משרתי צבא הקבע, כגון מהנדסים ברמה גבוהה לפיתוחים שונים ומתורגמנים וכתבניות מיומנות.  </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span>    בחזרה לגיבורנו: לאחר שסיים את לימודי התיכון, גויס מואיז לצה"ל ושירת כשלם בבסיס מחנה מטכ"ל. הסיבה הפורמלית לתנאי השירות הנוחים הייתה היותו בן למשפחה חד הורית, וכן, אמו החולה הייתה זקוקה לבנה שיסעד אותה. עם תום שירותו החליט ללמוד גיאוגרפיה באוניברסיטה, מתוך מחשבה לשמש בעתיד כמורה במקצוע הזה. בתום לימודיו פרצה מלחמת ששת הימים, שבה משום מה הוא לא השתתף, ואז צדה עינו מודעה בעיתון, שצה"ל מחפש אנשים במקצוע הגיאוגרפיה לעבודה בקריה. כך הגיע מואיז לשרת בענף הגיאוגראפי של אגף המודיעין, שעסק בעיקר בנושא העבירוּת והיעדים. בקרב המשרתים בחיל המודיעין כונה הענף לעיתים ענף "הפרח באגרטל" (על מקורו של שם זה נעמוד במקום אחר). בהיותו חסר השכלה צבאית ממשית, לא ניתן היה לשבצו באחד מהמדורים שעסקו במדינות ערב המקיפות את ישראל, ולכן הוא שובץ להיות ראש חוליית מדינת תוגרמה. פורמלית הייתה חוליה זו חלק ממדור "ארצות המעגל השני", אך מכיוון שתקן ראש מדור זה הושאל כדי לתגבר את המדור המצרי, שהיה עסוק מעל לראשו במלחמת ההתשה שפרצה זמן קצר לאחר שוך הקרבות של מלחמת ששת הימים, הרי שלמעשה חוליית מדינת תוגרמה תפקדה כמדור. ראש החוליה השתתף בישיבות ראשי המדורים בענף, והונחה ישירות על ידי ראש הענף. סידור זה היה חלומו הרטוב של כל בטלן, כי ראש הענף היה עסוק מעל לראשו בבעיות השוטפות של מדינות העימות, והוא לא נתן דעתו למתחולל במדינת תוגרמה או מדינת פריפריה אחרת.   </span> </font> </div> <div> <font> <span>   </span> </font> </div> <div> <font> <span> <b> שבוע עבודה שגרתי של הבטלן </b> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <i> ובו יסופר כיצד הצליח הבטלן להעביר ימיו בהמון פעולות של הבל ורעות רוח </i> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <b> <br/> </b> </span> </font> </div> <div> <font> <span> שגרת יומו של גיבורנו מתחילה בהשכמה בשעה 07:00. זמן לא רב לאחר מכן הוא יושב במכוניתו ונוסע מביתו שבשכונת קריית שלום למשרדו בקריה. לפני השעה 08:00 הוא כבר מתייצב בשערי משרדו. נמרצות זו, מצד אדם שהעצלות היא חלק ממבנה האישיות שלו, דורשת הסבר. ובכן, גיבורנו הוא אמנם בטלן כפייתי, אבל בהחלט לא טיפש. הוא יכול היה, כמובן, לקום בשעה מאוחרת יותר, לסעוד בשלווה את ארוחת הבוקר ולהגיע לקריה בסביבות השעה 09:00, השעה שבה חלק ניכר מהמשרתים במקום פוסעים לאיטם ונכנסים בשערי המטכ"ל. דרך פעולה זו לא הייתה גורמת להרמת גבה מצד הממונים עליו, אבל – וזה אבל גדול – הוא ידע שאם יתמהמה מלצאת מביתו, זוגתו תדאג כבר להעסיקו בסיוע בהכנת הילדים לבית הספר, ואף גרוע מכך אולי היא תבקש אותו להסיעם לשם. ואם יש דבר שהבטלן תיעב זה לשמש כנהג הסעות משפחתי. גורם חשוב נוסף בשיקולי הבטלן להקדים ולהיכנס בשערי הקריה הוא מקום החניה. הטמפלרים שבנו את המושבה "שרונה", ומדינת ישראל שירשה את בתיהם מהבריטים, לא לקחו בחשבון כי החלום הסוציאליסטי, מכונית לכל פועל, יתגשם, ולא בנו מגרשי חניה לכל המוני האדם העובדים במקום. אבל כל המקדים לבוא, כמו ידידינו, מוצא עדיין מקום חניה סמוך למשרדו.  </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <b>     </b> כאמור, חלק ניכר מהמשרתים בקריה אינם מקפידים להתייצב לעבודתם בשעה 08.00, שהיא השעה הרשמית של תחילת הפעילות. כל מי שסובר שזו גוזמה מוזמן לרחוב קפלן, הרחוב הראשי בקריה, ולהיווכח במו עיניו בתופעה. בשנות הששים של המאה הקודמת ניסו כמה קצינים, יוצאי הצבא הבריטי בדרך כלל, להילחם בתופעה. הרעיון היה שכל החיילים המשרתים בקריה, עד דרגת סמל, יחויבו להיות נוכחים במסדר בוקר שאותו ארגן רס"ר הבסיס. אבל מה לעשות? לא כולם הצליחו להגיע בזמן, ואי לכך ננקטו נגד המאחרים צעדים משמעתיים, כגון העמדה לדין ובעקבותיה עונש של ריתוק מחנה. זה כבר היה יותר מדי, בעיקר לבנות ציון הרכות והענוגות, שנאלצו לישון, שומו שמיים, שלא במיטה עם כרים וכסתות. הבנות הבוכיות העתירו תחנונים בפני מפקדיהן, שלרוב היו קצינים בכירים, ואלה לא עמדו בים הדמעות, והחלו להוציא פטורים לבנות בתואנה של "פותחות משרדים". כלומר. בנות שחייבות להגיע ולהכין את המשרד לפני הגעת המפקד. ליצני הדור טוענים, שכניעתם של המפקדים לדמעות של הבנות סללה את הדרך ברבות השנים לכניעת צמרת המדינה להתבכיינות של "ארבע אמהות", שהוציאו את צה"ל מלבנון במנוסה שהמיטה חרפה על צה"ל. אך נחזור לענייננו; לא עבר זמן רב ומספר פותחות המשרדים עלה על מספר החדרים שאותם יש לפתוח... וכך התמוסס לו הרעיון. ביטול מסדרי הבוקר אף היטיב עם הקצינים, מוציאי השחרורים הסדרתיים, שכן מגרש המסדרים נותר ללא שימוש והפך עד מהרה למגרש חניה, ובכך הקל על מצוקת החניה במקום. </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <b>     </b> ובכן, מואיז היה בין ראשוני המגיעים לענף המחקר בו שרת. עם הגעתו הוא טרח לברר עם השומרים ששהו בלילה בבניין, האם הגיעו עבורו הודעות או שמא הגיע איזה שהוא דבר באמצעות משלוח הרצים (היה זה בתקופה של טרום קבלת דברי הדואר באמצעות המערכת הפנאומטית שהעבירה את הדואר הדחוף באמצעות "טילים" ששוגרו במערכת המונעת בלחץ אוויר). השומרים/השומרות שהתעוררו זה עתה מקול הפעמון בכניסה לבניין ענו בקול מנומנם שלא הגיע דבר עבורו, והוא תמיד הביע בפניהם פליאה רבה על כך. </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <b> סידור השולחן </b> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <font> <font> ו </font> <font> בו </font> </font> <font> יסופר כיצד טיפל הבטלן בשולחן עבודתו על מנת להשוות לו חזות של אדם פעלתן  </font> </span> </font> </div> <div> <font> <span>    </span> </font> </div> <div> <font> <span> כל בטלן מתחיל יודע שחשוב מאוד להיראות עסוק, וכי חלון הראווה של עובדי המשרדים הוא שולחן העבודה. ביחידת ידידינו יש מסורת רבת שנים של בטלנים, שהתמחו במצג השווא של האיש הפעיל והיעיל. חומר הגלם ממנו שאבה יחידת הבטלן את המידע היה צילומי אוויר, ולכן מרכיב חשוב בתפאורת "השולחן של האיש העסוק" היה תמיד רכיב צילומי אוויר וציוד פיענוח בסיסי. כאמור, זו הייתה תובנה עתיקה בין בטלני הענף, שיש לעטר את שולחן העבודה באיזה שהוא צמד צילומי אויר ובסטריאוסקופ (מכשיר המאפשר צפייה תלת ממדית בצילומי אוויר). בכדי להעצים את מצג השווא של איש המפענח צילומי אוויר, נאבק מואיז באפסנאי של הענף כדי לקבל "כוסית מדידה",[1] מכשיר מדידה המשמש מפענחי צילומי אוויר.  </span> </font> </div> <div> <font> <span>   </span> </font> </div> <div> <font> <span> <font>     </font> כמובן שמואיז לא נדרש מעולם לעשות שימוש במכשיר. גם משום שצילומי האוויר בארצות ממלכתו היו נדירים, וגם משום שמעולם לא למד פיענוח צילומי אוויר, ולא ידע כלל את אופן השימוש במכשירי הפיענוח. למעשה, בכל שנות שירותו לא עבר מואיז הכשרה מכל סוג שהוא. כזכור, סיפורנו הוא סיפור דמיוני, אחרת הייתי נשבע לכם שבמחלקת המחקר באמ"ן היו אנשים רבים כמותו.   </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <font>     </font> פרט אחרון בתפאורה הייתה שקית ובה צילומי קרקע, בד"כ צילומים של תיירים באתרי העתיקות השונים הפזורים במדינה, ולפיכך הסיווג הביטחוני שלהם היה נמוך (בחיל המודיעין "סודי" נחשב לסיווג בטחוני נמוך…). אבל מואיז טרח להחליף את שקית הנייר הפשוטה בה הגיעו אליו הצילומים בשקיות מיוחדות, שאותן ליקט בביקוריו במוסד. שקיות אלה נשאו כתובות מודפסות בשלל שפות שמצביעות על תוכנן החסוי, כגון Top Secret . השקיות המהודרות באוסף שקיות התפאורה היו מעוטרות אף בחותמות שעווה אדומות.  </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <font>   </font> כאן המקום לומר, שמואיז שהשקיע מחשבה רבה בסידור תפאורת "השולחן של האיש העסוק". הוא דאג שהתצוגה על שולחן העבודה תשונה מדי יום ביומו, ולמעשה היה זה שולחן עבודה אינטראקטיבי המשנה חליפות את פניו.  </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <b> יום ראשון - ועכשיו לעבודה... </b> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <i> לאחר הקמת התפאורה של שולחן קצין המחקר, נתאר את פעילות גיבורנו בעבודתו </i> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <b> <br/> </b> </span> </font> </div> <div> <font> <span> אחר סידור תפאורת "האיש העובד" התפנה מואיז סוף סוף לעבודתו. בארשת חשיבות אין קץ הוא החל לעבור על הדואר החדש שהגיע במשך הלילה. בדרך כלל, הדואר שעסק במדינת תוגרמה היה מועט ביותר, ועיקרו נסב על בעיות פוליטיות שונות שלוקטו ע"י המערך האיסופי של צה"ל מהעיתונות והתקשורת הגלויה. לעיתים רחוקות הגיע מסמך שנשלח ע"י קש"ח,[2]  ובו פרטים שנמסרו למודיעין הישראלי ע"י אחד מגורמי המודיעין של מדינות זרות שאיתם ישראל מנהלת יחסי "תן וקח". לעיתים נדירות יותר היה מגיע איזה שהוא מסמך שהוכן ע"י סוכני "המוסד". בסך הכול המידע שהופץ במערכת המודיעינית על מדינת תוגרמה היה מועט, ומידע הקשור לתחום העשייה של ענף התשתיות והיעדים היה אפסי. </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <font>   </font>  למרות זאת החל משה לקרוא בכובד ראש את הדואר, ואז צדה עינו פסקה בדיווח עיתונאי שבה נכתב, כי במסגרת שאיפות הפיתוח של מדינת תוגרמה, היא החלה לשקול את נושא התפלת מי ים לצורך פיתוח חקלאות באזורים שחונים. משה קפץ על פיסת מידע סתמי זה, והחליט לעשות ממנו מטעמים.  </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <font>     </font> ללא שהיות הוא החל לכתוב תדרוך לכל גורמי האיסוף, שהחל בסקירה גיאוגרפית על חשיבות המים במדינה שחונה כמו תוגרמה. הוא הדגיש כי נושא התפלת המים הוא הנושא המרכזי שעליו תקום או תיפול מדינת תוגרמה, כולל ניתוח על מקומו של המים כמנוף לפיתוח צבאה של מדינה זו. </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span>    לאחר הפתיחה החגיגית הגיע פירוט המידע הנדרש: מיקום המים וכמות המים שיותפלו; שרטוטים מפורטים של רכיבי מתקן ההתפלה וצילומי אוויר של האיזור שבו יוקם המתקן. התדרוך הסתיים בבקשה לקבלת מידע על מערכת האבטחה המתוכננת של המתקן, על גודל הכוח המתוכנן להגנתו ועל שגרת האבטחה המתוכננת במקום. </span> </font> </div> <div> <font> <span> <span>     </span> <span> המסמך שקושט בסיווג "סודי ביותר" קיבל את הכותרת הבומבסטית: "תדרוך מיוחד – תוגרמה עומדת בפני מהפך". נמעני התדרוך היו כל גורמי האיסוף האפשריים; החל מהמוסד וכלה בענף ר', האחראי על מערכת החלפות המידע בין מדינת ישראל לבין שירותי המודיעין של מדינות שונות.   </span> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <span> <br/> </span> </span> </font> </div> <div> <font> <span>    להכנת התדרוך המקיף הקדיש משה 4 שעות לכתיבתו. הוא הורידו להדפסה אצל מזכירת הענף, וציין בפניה כי הנושא דחוף וחשוב. כשענתה לו המזכירה כי יש לה כרגע משימות אחרות לביצוע, הוא רץ כנשוך נחש לסגן מפקד הענף, ופצח ביללה כי לא די בזה שהוא כורע תחת נטל העבודה מבלי שאיש לא נרתם לסייע לו, ולא רק זה שאפילו אין לו מש"ק, כך שהוא במו ידיו צריך להביא את חומר ההדפסה לכתבנית, אלא גם שזו מחציפה אליו פנים ואומרת שיש לה משימות אחרות. הסגן, רס"ן יואב בן צרויה, בהכירו היטב את בכיותיו של מואיז בנושא כוח אדם, ובידיעתו כי מואיז לא ירפה ממנו, הבטיח לו שהדפסת התדרוך תתבצע עוד היום – כך שמחר הוא יהיה מונח על שולחנות הנמענים.   </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <b> הפסקת הצוהריים  </b> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <font> ובו יסופר כיצד מקפיד מואיז על הפסקת הצוהריים שתתנהל בשובה ונחת. </font> <font>      </font> </span> </font> </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <span> מואיז, שהיה שבע רצון מאוד מיצירת כפיו, וחש כי עשה מעל ומעבר למילוי תפקידו, החליט שהגיע הזמן גם קצת לעשות לעצמו, מה עוד ששעת הצוהריים כבר הגיעה. מואיז יצא אם כן להפסקת צוהריים מורחבת. </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span>     בהיותו אזרח עובד צה"ל, היה מואיז מנוע תיאורטית מלסעוד בחדר האוכל של הצבא. אבל לו היה חפץ בכך, ניתן היה להסדיר את הנושא בכך שממשכורתו ינוכה סכום מגוחך כדי שיקבל הרשאה לאכול במטבח הצבאי. אך מעדני המטבח הצבאי לא ערבו לחיכו, והוא, כמו רבים מאוד מהמשרתים בקריה, אנשי צבא ואזרחים, העדיף לאכול באחת המסעדות המקיפות את הקריה מכל עבריה; החל ממסעדות בשכונת מונטיפיורי שממזרח לקריה, עבור דרך מסעדות מתחם השוק הסיטונאי הסובבות את רחוב החשמונאים בדרום, וכלה בשרשרת המסעדות ברחוב אבן גבירול שממערב לקריה. גם בתוך מתחם הקריה פעלו מספר מזנונים ומסעדות. </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <font>     </font> מכל שלל המסעדות אהב מואיז לאכול במסעדתו של מר היימן. היה זה ספק מסעדה ספק בית קפה ששכן בקומת הקרקע של אחד מהמבנים הטמפלריים. למבנה זה הייתה חצר גדולה שבמרכזה עץ ענק שהטיל צל נעים, וברוב ימות השנה ניתן היה לשבת תחתיו בנחת, ללגום כוס קפה, וליהנות מהעוגות מאפה ידיו של מר היימן. המקום כולו שידר שלווה; כאן כמובן לא היה מלצר שדחק בך לסיים ולפנות את השולחן. להפך, נראה היה שמר היימן נהנה לטפל בחוג קטן של לקוחות, ולהעניק להם שירות אישי. התפריט היה ביתי, ויכול היית להזמין גם מנות עם נגיעה אישית. מר היימן זכר כל לקוח ונטיותיו בענייני אוכל, ודאג שזה יקבל את ארוחתו כפי שאהב. לאחד זכר שסלט הירקות יהא ללא בצל ולאחר הוסיף לסלט פירורי גבינה בולגרית כאשר אהב. </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <font>     </font> מואיז, שהיה לקוח קבוע, קיבל כמובן טיפול אישי ממר היימן. עם הגעתו למקום דאג שיקבל את העיתון "חרות". לא שמואיז היה חירותניק, אלא שאהב לקרוא על מה חושבים הרביזיוניסטים, ולהחליף דעות בנושא עם מר היימן. לאחר שמואיז קיבל את הקפה השחור שהוכן במיוחד עבורו, עם עוגת שטורדל שהיימן הצטיין בהכנתה, פנה אליו מר היימן בשאלה: "מה יאכל היום משה ולצקי"? (מואיז הקפיד מאוד שהפנייה אליו תהיה תמיד בשמו המלא. כינויו מואיז היה רק בפי בני משפחתו וחבריו) שמא תרצה לטעום ממרק הירקות עם פלחי הלימון (עפ"י נוסחה סודית שמר היימן קיבל מאימו, יוצאת גלות הונגריה), או אולי תתכבד במנת תפוחי אדמה מוקרמים בתנור? מואיז, שרוחו הייתה טובה עליו, הזמין את מנת תפוחי האדמה. הוא ידע, כמובן, שהכנתה אורכת זמן רב, אבל מבחינתו הוא עשה את היומית שלו, כך שלא אצה לו הדרך, מה עוד שקבע להיפגש בשעה 15.30 עם סגן רוזנקרץ – מקבילו בענף מדינות הפריפריה, על מנת לעדכנו בנושא הקמת מפעל ההתפלה וההשלכות הצפויות ממהלך זה. כזכור, בעת הזאת היה זה בסך הכול ברווז עיתונאי של כתבלב מחצרו של מושל מדינת תוגרמה.  </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span>    מואיז אכל אפוא את ארוחתו בנחת, ופסע מעדנות חזרה למשרדו. שם חיכתה לו ההודעה מרוזנקרץ, שלא יוכל לפוגשו עקב לימודיו, וכי מחר הם יתאמו מועד חדש (רוזנקרץ, במקביל לעבודתו בענף מדינות הפריפריה עמל על לימודי התואר הראשון באוניברסיטה, וחלק ניכר מזמנו הופנה לכיוון זה). מואיז נכנס לחדר של שכנו, אליהו חכמי המכונה "צופ" (ע"ש בלוריתו שפיארה בעבר הרחוק את קרקפתו), וסיפר לו על רוזנקרץ, הקצין חסר האחריות מענף מדינות הפריפריה, שזונח את עבודתו בתואנה העבודה שעליו לסיים את לימודיו באוניברסיטה, ואז הודיע מואיז ל"צופ" כי מצב אימו החמיר ועליו לבקרה בדחיפות.  </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <font>   </font>  מואיז לא היה צריך להסביר ל"צופ" מה המצב, שכן מצבה המעורער של אימו היה ידוע שנים רבות בקרב המשרתים בענף "הפרח באגרטל". למעשה, כבר מיומו הראשון בענף, עוד בהיותו על תקן מתלמד, הוא סיפר לכל הסובבים אותו על אימו שחיה בבדידות וסובלת משפע של חוליים. על מנת לא לשעמם את מפקדיו הוא היה ממציא חוליים חדשים חדשות לבקרים. למען האמת, מאז שבעלה נטש אותה עוד בדמנהור שבמצרים, החליטה אימו שדיי היה לה בחיי משפחה, וכי את ימיה היא תשמח לבלות בנעימים ללא בן זוג, ומאז לידתו של מואיז היא חיה ללא בן זוג, כשהיא מרבה לבלות עם חברותיה בבתי קפה שבהם נהגה לשבת שעות ארוכות. גם כיום, מצב בריאותה הגופני היה טוב יחסית לגילה, אבל מאז צאתה לגמלאות היא סבלה מבדידות, ובנה יחידה האהוב, מואיז, השתדל לבקרה לעיתים מזומנות. עתה שרוזנקרץ הבריז למואיז, אין סיבה שלא לנצל את הזמן ולזכות במצוות כיבוד הורים.  </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> כך הסתיים יום עבודתו של מואיז. מחר יהיה יום חדש, ואספר עליו בפרק הבא. </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <b> יום שני - יום מגעים עם ה"מוסד"  </b> </span> </font> </div> <div> <font> <span> ובו יסופר על מגעים כמוסים עם ה"מוסד" להפעלת סוכן לאיתור מפעל ההתפלה בתורגמה   </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> למוחרת הגיע מואיז כהרגלו, השכם בבוקר, למשרד. הוא סידר, כמובן, את התפאורה של שולחן העבודה של האיש העמל, ואזי התקשר לרוזנקרץ. ממשרדו של רוזנקרץ נמסר כי יש לו בחינה באוניברסיטה, ולכן ייעדר היום מעבודתו. מואיז הפטיר לעצמו הערה גסה על מוסר העבודה הירוד בענף הפריפריה, שאנשיו רוכשים את השכלתם על חשבון משלם המיסים. ואז, לאחר שעבר על הדואר שהגיע במשך הלילה, וראה כי אין בו בשורות חדשות, הוא התקשר ל"פופאי", ראש הדסק ב"מוסד", האחראי על תיאום פעילות המוסד במדינת תוגרמה, ושאל אותו האם כבר הספיק לעיין בתדרוך שנשלח אליו אתמול. זה השיב כי קרא את המסמך, והם תיאמו פגישה לשעה 14.00 בלשכתו של "פופאי", כדי שמואיז יוכל לשכנע אותו בחשיבות העניין.  </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span>    כמה מילים על "פופאי", כינוי זה דבק בו בשל כישרונו לספר את עלילות הגבורה שעשה בצעירותו כלוחם ביחידה מבצעית של המוסד. כיום הוא רק מצפה למועד בו הוא יוכל לפרוש לגמלאות. במוסד, שזכרו לו חסד נעורים, נתנו לו את התפקיד חסר הערך של ראש דסק מדינת תוגרמה, שלמעשה היה משולל כל יכולת לתרום משהו למערכת המודיעין. שכן, כל משאביה הופנו לאיום חדש שהחל להתפתח מכיוון של מדינה אחרת, ולמעשה כמעט כל יכולות האיסוף נלקחו מפופאי. לפיכך היה לו כל הזמן שבעולם כדי לשמוע את משאלותיו של מואיז, מה עוד ש"פופאי" גדל גם הוא במצרים, ותמיד נעם לו להחליף זיכרונות עם יוצא ארצו. תוספת הנאה הייתה בעובדה ששיחתם התנהלה בצרפתית, שפת העילית של יוצאי גולת מצרים, שזכו לגדול בבתים של יהודים מבוססים. </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span>    עתה, לאחר שפעל לקידום הנושא בערוץ של המוסד, ונותרו לו עוד שעות מספר עד לפגישתו עם "פופאי", החליט מואיז ללכת לספריית המטכ"ל, ולהרחיב את ידיעותיו בנושא התפלת מים בכלל ובמדינת תוגרמה בפרט. מואיז חש כי נושא זה של התפלת מים הוא סוס שכדאי לרכוב עליו בחזיון התעתועים שהוא הציג בפני הסובבים אותו. חשוב היה לו להצטייר כאיש מחקר מעמיק, רחב אופקים, הבקיא מאין כמותו בכל המתרחש בתוגרמה. הוא עדכן את מזכירות הענף כי בשעות הקרובות ניתן להשיגו בספריית המטכ"ל וכי לאחר מכן הוא יימצא במוסד. הוא ביקש שלא יפריעו לו במהלך פגישתו במוסד, אלא, כמובן, אם יש אירוע ביטחוני המחייב זאת. לאחר אמירה מרשימה זו לפקידות הענף הוא יצא לדרכו.  </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span>    במחנה הקריה משרתים, כידוע, אלפי קצינים וחיילים, אך רק מתי מספר מגלים עניין באוצר הספרים הגדול שבספריית המטכ"ל. מואיז, שהיה מבין האנשים הבודדים שביקרו במקום, היה מוכר למנהלת הספרייה, שנטתה לו חסד ואף העניקה לו את אחד מחיוכיה המעטים בכניסתו. הייתה זו ריבה מתבגרת, שסימני יופייה מימיה הטובים יותר היו ניכרים עדיין על פניה. משום מה היא נטתה חסד למואיז, עד שהספרניות בשירות סדיר, המסייעות לה, ריננו אחריה כי בכוונתה לטרוף את מואיז ולצרפו לשלל כיבושיה מן העבר. </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span>    מואיז קרא על מתקני ההתפלה, עלותם, משך הקמתם וכיו"ב, ולקראת השעה 12.00 הוא הרגיש כי יש בידו מספיק מידע בסיסי בנושא. הוא נכנס למכוניתו ונסע לעבר מטה ה"מוסד". אמנם, הפגישה שם נקבעה לשעה 14.00, אבל מואיז עשה לו מנהג של קבע, שבכל ביקור במטה המוסד הוא משתדל לאכול במסעדת העובדים במקום. שם ניתן היה לפגוש כל מיני "גדולים" שביצעו בעבר מעשי גבורה של ה"מוסד", וכיום הם בתפקידי מטה, או אולי גם גיבורים ואנשי מעשה מן ההווה שהגיעו לחופשת מולדת והזדמנו למסעדה. אם היה דבר שהצית את דמיונו של מואיז, היה זה אנשים אלה, שהוא סגד להם עוד בהיותו נער. עצם הישיבה בקרב ה"ג'יימס בונדים" היהודים גרמה לו סיפוק רב. </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span>    לאחר הארוחה הגיעה שעת המפגש עם פופאי. הלה קיבלו בסבר פנים יפות, ושמע ברוב קשב את דרשתו של מואיז על חשיבות מפעל ההתפלה לכלכלת תורגמה. בדרשה שילב מואיז, כמובן, כמה פרטים על שיטות ההתפלה ועל יצרני מכוני ההתפלה הגדולים בעולם, פרטים שאותם ליקט בספריית המטכ"ל. כשסיים מואיז את דרשתו הארוכה ענה לו פופאי, כי הוא בהחלט מבין את חשיבות הנושא, אבל כרגע אנשיו טרודים במילוי משימות אחרות, שהוא מנוע מלפרטן, כמובן, כך שמואיז ייצטרך להיעזר בסבלנות עד שיתקבל מידע בנושא. לאחר כמה מילות נימוס ובדיחות בצרפתית בעגה מצרית הם נפרדו לשלום. לאחר צאתו תהה פופאי, איך אנשי המחקר הללו תמימים לחשוב כי למוסד יש משאבים לחפש בין היצרנים של מתקני ההתפלה בעולם את החברה שתקים את המפעל בתוגרמה, ואז יפשטו סוכני המוסד על משרדי החברה ויגנבו את התוכניות... פופאי הצטחק בינו לבין עצמו כשנזכר בפרשת הבאת התוכניות של מטוסי המיראז' ארצה, ואמר לעצמו, שהתמים הזה חושב כי מתקן ההתפלה שלו שווה ערך למיראז'. הוא סיים את טיפולו בתדרוך של מואיז בכך שנטל מנקב וניקב את דפי התדרוך כדי שאלה ישכנו לבטח עם שאר התדרוכים שעברו טיפול דומה בתיק "תדרוכים נכנסים".  </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span>    מואיז ראה שהגיעה השעה 15.00 ואין טעם לחזור למשרדו. לפיכך הוא פנה לביתו, וכך הסתיים לו יום שגרתי נוסף. נחכה ונראה מה יפעל מואיז מחר.  </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <b> יום שלישי – "עבודה לרוחב" עם חטיבת המחקר באמ"ן. </b> </span> </font> </div> <div> <font> <span> מואיז משתף חוקר בחטיבת המחקר באמ"ן ב"תגליתו"  </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <font> ג </font> ם היום הגיע מואיז למשרד הענף בשעה 08.00, ומצא כי השומרות שהיו בתורנות לילה בענף טרם סידרו את כלי המיטה שלהם, וציוד נשי היה מפוזר על השולחן, יחד עם עטיפות וופלים מצופים שנזללו בלילה. מואיז שאל, כהרגלו, את הבנות אם הגיע אליו מידע חדש או מעטפה מה"מוסד", והוא הופתע כשנענה בשלילה. נרגז לקח את צרור המפתחות של חדרו, שהיה שמור בידי התורניות, ועלה למשרדו. </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span>    אחר סיום טקס סידור השולחן של האיש העמל, הוא נפנה כהרגלו לעבור על הדואר החדש. הוא קרא בו ברוב עיון, ואכן, להפתעתו לא הייתה שום תגובה לתדרוכים ששלח עוד בשבוע שעבר. למען האמת, מואיז מעולם לא קיבל תשובה לתדרוכים ששלח, אבל מנטלית הוא סירב לקבל עובדה זו. לקראת השעה 09:30 התקשר אליו רוזנקרץ, ואמר לו כי קיבל הודעה שאתמול מואיז חיפשו, ולכן הוא מחזיר לו צלצול. מואיז ענה לו בכעס, כי מזה יומיים הוא מנסה לעדכן אותו בהתפתחות חשובה, אך נתקל שוב ושוב בהתחמקות; "אם אותך הנושא לא מעניין, אולי הוא יעניין את ראש הזירה המזרחית" – מפקדו הישיר של רוזנקרץ. האיום עשה את שלו ורוזנקרץ הפך לדבש ונופת צופים, ואמר למואיז כי הוא כבר מגיע אליו לשמוע במה דברים אמורים. יש לציין כי הייתה זו מחווה יוצאת דופן, שבה היה רוזנקרץ מוכן להטריח עצמו למשרדו של מואיז, כי בדרך כלל רוזנקרץ ראה עצמו בכיר ממואיז ודאג כי זה יבוא אליו. </span> </font> </div> <div> <font> <span> <font>     </font> <span> למשמע המחווה התרכך מואיז ואמר כי "הקפה כבר על האש". רוזנקרץ, קצין נמוך ושמנמן, התגלגל במעלה המדרגות החורקות לחדרו של מואיז, התיישב נושם ומתנשף וחיכה ל"דרשה" של מואיז. ומואיז אכן נשא דרשה לתפארת, משובצת בביטויים טכניים מעולם יצרני מכוני ההתפלה, שאותם ליקט, כזכור, בספרית המטכ"ל. רוזי (הכינוי שדבק ברוזנקרץ), שהיה טרוד מאוד בלימודיו באוניברסיטה, אכן "פספס" את הידיעה של עיתונאי החצר, על דבר המחשבה להקמת מתקן התפלה, ואמר למואיז כי הוא שמח מאוד לשמוע על כך. לדעתו מהלך זה של שליטי תוגרמה הוא רק חלק מתהליך כולל שהמדינה עוברת, תהליך שעליו כבר הצביע במסמך מיוחד שהופץ לפני כשנה, ושאותו עוברים שליטים נוספים של מדינות ערב, המתחילים להפנים סוף סוף את ערכי הדמוקרטיה, ולהבין כי חוץ מחתרנות יש לדאוג גם לרווחת העם. רוזי היה חניך האסכולה הסוציאליסטית, הגורסת כי תחלואי העולם בכלל ותחלואי ארצות ערב בפרט נובעים בעיקר מהעוני, הבורות והבערות, וכי תהליך כגון הקמת מכון התפלה יביא בהכרח לא רק לרווחה כלכלית אלא גם לחילון המוני העם. רוזי היה זה שטבע את הסיסמה: "תן להם קניונים, והם לא ילכו למסגדים".  </span> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <span> <br/> </span> </span> </font> </div> <div> <font> <span>    כאן גחן רוזי לעבר מואיז ואמר לו כממתיק סוד: "אני אומר לך עכשיו משהו שאסור לך לצטט אותו בשום פנים ואופן. המידע הגיע ממקור כמוס, שאתם בענף היעדים אינכם שותפי סוד לחומר שמגיע ממנו. נודע, כי ארצות הברית מזרימה כספים לפיתוח כלכלתה של תוגרמה, כדי להוציאה ממעגל הבערות והאלימות שבו היא נתונה". </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span>    השיחה בין השניים התגלגלה לעבר המחוזות של מזרח תיכון חדש, מודרני ומתועש, שבו יתקיים למעשה החלום "יבשת לכל אזרחיה", וכל המדינות במרחב יתאחדו למסגרת הדומה לזו שקיימת באירופה ובארצות השוק המשותף, שבה כולם רוצים חיי רווחה ונהנה מהחיים כמה שיותר.   </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span>    בדרכו חזרה החל רוזי לגלגל בדמיונו את הנאום שיישא בהערכת המצב השנתית הקרובה. הלוז בנאום יהיה: מדינת תוגרמה עוברת טלטלה, היא משילה אט אט מעצמה את המאפיינים הישנים של שבטיות ומחלוקות רוויות דם בין פלגי האסלם, וצועדת בבטחה לעבר אופק דמוקרטי תחת הסיסמה: "אל תאמר עוד מה שהיה הוא שיהיה, אמור מעתה מזרח תיכון חדש הדואג לרווחת תושביו".   </span> </font> </div> <div> <font> <span>   </span> </font> </div> <div> <font> <span> <b> יום רביעי – סיכום מודיעין שבועי </b> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <i> ובו יסופר כיצד מואיז ניסה ליטול חלק בפסגת העשייה השבועית של חטיבת המחקר </i> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <i> <br/> </i> </span> </font> </div> <div> <span> חיי השגרה בחטיבת המחקר באגף המודיעין באותם ימים נסבו סביב שני צירים: האחד – סיכום המודיעין השבועי, והשני – הערכת המצב השנתית. את נושא הערכת המצב השנתית נשאיר להזדמנות אחרת, והפעם נעסוק בסיכום המצב השבועי. ובכן, אחת לשבוע מפרסמת חטיבת המחקר באמ"ן מסמך עב כרס שהוא סיכום של כל מה שהתרחש או התחדש במחלקת המחקר בשבוע החולף. מסמך זה, שהוא מסמך הדגל בעשייה השוטפת של חטיבת המחקר ולכתיבתו נרתמים כל ענפי המחקר, כולל גם את אלה שקולם לא נשמע ברוב ימות השבוע. <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <font> <span>    כתיבת המסמך היא מעין אורגיה של מילים. היא מתחילה ברמת המדורים, כאשר כל ראש מדור מרכז את אנשיו וכותב מפיהם את שהתחדש. לאחר מכן, ראשי המדורים מתכנסים אצל ראשי הענפים ומגיעים לדיון כשהם כבר מצוידים במשנה כתובה. ראשי הענפים שומעים את הסיכומים שהכינו ראשי המדורים, מחליטים מה יוצג ל"שלטונות" ומה יושמט, וכמובן עורכים ומשנים את הניסוח של ראשי המדורים, לפי הבנתם. עם המסמך הזה הם מגיעים לראש הזירה המשמשת למעשה את מפקדם הישיר, וזה כמובן חוזר על מעשיהם; משנה ומוחק לפי הבנתו. לאחר תהליך מסורבל זה, הנעשה בדרך כלל תחת לחץ זמנים, מתייצבים ראשי הענפים העצמאיים וראשי הזירות ל"חגיגה הגדולה" הנערכת בפני עוזר ראש אמ"ן למחקר. זה יושב על כסא המנהלים המיוחד לאנשים רבי מעלה, לצידיו יושבים סגניו על כסאות נמוכים יותר, וראשי הזירות והענפים מתיישבים סביב שולחן הדיונים, כשהם ישובים על כסאות של בני תמותה רגילים. על פי סדר קבוע מראש, ראשי הענפים והזירות מציגים לפני עוזר ראש אמ"ן למחקר את החידושים. הוא מנחה את אחד מעוזריו הנחיות עריכה כלליות, ואילו הדגשים יש לכתוב בפתיח של המסמך. מסמך זה הלך ותפח ברבות השנים, והפך למעשה לספר של ממש. מכיוון שמסמך זה מוגש בעיקרו לדרג הצבאי והמדיני הבכיר של מדינת ישראל , ומכיוון שאנשים אלה עסוקים מאוד וכנראה לא יהיה סיפק בידם לקרוא את כולו, הוחלט לחלק את המסמך לחלוקה פנימית: עיקרי הדברים מודפסים על נייר צהוב, עיקר המסמך על נייר לבן, חידושים בנושא צבא על נייר אדום וכל היתר "נזרק" לסוף המסמך, לדפים בצבע ירוק שבהם נכתבים כל מיני כסת"חים – רק שלא יאמרו על אמ"ן "לא אמרנו לכם".  </span> </font> </div> <div> <font> <span> <b>     </b> <span> כמובן שכל ראש מדור או ענף מעוניין שהנתח שלו בדפים הצהובים יהיה גדול. אז יש סיכוי שראש לשכת ראש אמ"ן או רל"ש הרמטכ"ל או אולי אפילו המזכיר הצבאי של ראש הממשלה "ימרקר" פסקה כזו או אחרת, ויעבירה לעיונו של הנוגע בדבר. כמו בסיפור התלמודי על יוסף מוקיר שבת (מסכת שבת קיט ע"א), הדואג בכל ימות השבוע לתבשיל הדגים שיעלה על שולחנו בשבת, כך גם בחטיבת המחקר – כל העשייה השבועית מכוונת לדו"ח הסיכום השבועי. כל קציני המחקר, בכל ימות השבוע, מלקטים ידיעה לידיעה למוסרן לידי המכינים את טיוטת ה"דרשה" שלהם בסיכום השבועי. </span> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <span> <br/> </span> </span> </font> </div> <div> <font> <span>    מכיוון שמסמך הסיכום השבועי הוא השיא של הפעילות השוטפת של אמ"ן (נושאים דחופים או נושאים בעלי משמעות מיוחדת מפורסמים כמובן על ידי לקטים או סקירות מודיעין, והסיכום השבועי מסכם בראשי פרקים גם את כל הלקטים והניירות המיוחדים), אזי יום רביעי מוקדש במחלקת מחקר לדיונים ולכתיבת המסמך. כל קצין מתחיל יודע כי ביום זה אין להבריז או לצאת למסע קניות.  </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <b> הבטלן מדווח על תגליתו לראש ענף היעדים </b> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <i> ומקווה שבאמצעותה הוא יזכה להיכנס לפנתיאון של הסיכום השבועי </i> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <i> <br/> </i> </span> </font> </div> <div> <span> אחרי הקדמה ארוכה זו נספר, שהבטלן ידע, כמובן, את חשיבותו של יום זה, ותמיד השתדל מאוד שה"גילויים שלו" יבואו לידי ביטוי במסמך, המהווה את אבן הראשה של מחלקת המחקר. אבל מה לעשות ומדינת תוגרמה לא עניינה איש, ולא נמצאה כמעט מעולם בסיכום המצב השבועי. מואיז חש שהפעם, בעקבות המידע על מתקן ההתפלה, יש סיכוי שקולו יישמע. עם הגעתו למשרד, ביקש להיפגש עם ראש הענף, כי יש לו מידע חשוב לסיכום השבועי. האמת היא שמואיז השתדל לצמצם עד כמה שאפשר את מגעיו עם ראש הענף, כי היה זה איש נודניק, שעלול אולי לשאול אותו מה הוא עושה שם לכל הרוחות במדור תוגרמה, ומי בכלל צריך מדור שתוצרתו המודיעינית שואפת לאפס. אלא שהפעם היה בידו קלף מנצח, שיצעיד אותו אל הסיכום השבועי. <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <font> <span>    מנדל, ראש הענף, היה מאלה המתייצבים לעבודה לא לפני השעה 09.00 (הפקקים, מה אפשר לעשות!), מואיז כמו כל משרתי הענף ידעו זאת, אבל זה לא הפריע לו לצלצל כל רבע שעה למזכירת ראש הענף, ולשאול האם יעקל כבר הגיע. מנדל הגיע הפעם בשעה 09.30 (בשל שליחות עלומה של זוגתו ציפורה, שתחיה), ומואיז, ש"היה על קוצים" ביקש להיכנס אליו בדחיפות. לאחר שהרווה מנדל את צימאונו בכוס קפה, קיבל קודם לכול את סרן יועז ששימש בתפקיד ראש מדור "מחקרי יסוד וניתוב מידע" (שם "מכובס" לקצין שתפקידו היה לעבור על הדואר הענפי הנכנס, למיין עבור ראש הענף את הידיעות הדורשות טיפול, ולהפנות את תשומת ליבו לדואר הדחוף). יוסבר כאן, שלתפקידו של יועז הייתה הצדקה משני טעמים: ראשית, מנדל הגיע בקביעות לא לפני השעה 9.00, והיה קיים חשש כי נקבע לראש הענף איזה שהוא דיון והיה צורך ליידע את הסגן שייצג אותו. ושנית, כמויות הדואר שהגיעו לענף היעדים היו עצומות, שכן ענף היעדים עסק בכל ארצות המזרח התיכון, וקציני מיון הדואר חששו שדיווח חשוב לא יגיע לענף היעדים. לפיכך הם העדיפו למען אליו דיווחים שונים, גם כאלה שלא היה בינם לבין תחום התעסקותו של הענף כל קשר.  </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <font>   </font>  בשעה 10.00 התפנה מנדל סוף סוף לשמוע ממואיז מה בפיו. כאשר מואיז פצח בנאום שאליו התכונן כל הבוקר, על נושא ההתפלה בכלל ועל חשיבות נושא ההתפלה למדינת תורגמה בפרט, קטע אותו מנדל, ואמר לו שיקצר את דבריו ושייגש לעיקר. במאמר מוסגר יש לומר שמנדל לא גילה כל עניין בנושא התשתיות בארצות ערב. לדעתו, הצבא צריך לפגוע רק ביעדים צבאיים, וכל ההתעסקות בנושאי תשתית אינה אלא סוג של תרפיה של חטיבת המחקר, והוא אינו שותף לה. מואיז, שנעלב מאוד מתגובה זו, הפטיר כי חבל שאינו מוצא אוזן קשבת לתגליותיו. יעקל ציווה עליו לגשת לעיקר, ומואיז ענה שהנושא צריך להופיע בסיכום המצב השבועי. מנדל, שזלזל מאוד במוצר זה של חטיבת המחקר, וכמעט תמיד מצא דרך להתחמק מדיוני הסיכום השבועי, ושלח לשם בדר"כ את אחד הרמ"דים, ענה למואיז כי ב-11.00 הוא ישמע בישיבת הרמ"דים על התגליות שלהם, ובהחלט אפשרי כי הוא, מואיז, ייצג את הענף בישיבת הסיכום השבועי, שתתקיים, כאמור, בפני עוזר ראש אמ"ן למחקר. </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span>    מואיז, בציפייה לשעה 11.00, השקיע את מררתו בקנטינת השק"ם הסמוכה, תוך שהוא "יורד" על כמות בלתי נתפסת של בוטנים מטוגנים, המאכל האהוב עליו. בשעה המיוחלת, לאחר ששמע מנדל את החידושים של ראשי המדורים, החליט שמואיז ייצג את הענף בדיון שיתקיים אצל עוזר ראש אמ"ן למחקר בשעה 12.00. </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span>    מואיז שירת אמנם בחטיבת המחקר מזה כעשור, אבל רק לעיתים נדירות זכה לראות את מפקד חטיבת המחקר במו עיניו. היה זה בדרך כלל באירועים, כגון הרמת כוסית לרגל יום העצמאות או כנסים שונים. כמובן שעד השעה 12.00 היא גלגל במוחו את הנאום שיישא בדיון. דיוני הסיכום השבועי בחטיבת המחקר היו דיונים רבי משתתפים, שכן, חטיבת המחקר הזו עוסקת בכל הקשור למזרח התיכון; החל בנושאים צבאיים, מדיניים וטכניים, עבור דרך ארגוני מחבלים וכלה במקומן של המעצמות המשפיעות על האזור. אמנם, לראש חטיבת המחקר יש חדר מרווח, אך גם הוא היה צר מלהכיל את המשתתפים הרבים.  </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span>    בהגיע תורו של מואיז לשאת את עדכונו, הוא פצח בהרצאה מלומדת על בעיות של התפלת המים במזרח התיכון. עוזר ראש חטיבת המחקר למבצעים, שהכיר את מואיז, ניסה לומר לו שיקצר אבל עוזר ראש אמ"ן למחקר, אמר לו להמשיך. לא שרח"ט מחקר התעניין בנושא ההתפלה, וכמובן שהוא לא גילה כל עניין במדינת תוגרמה, אבל הימים היו זמן קצר לאחר מלחמת יום הכיפורים, ובציבור רווחה הדעה (שיש לה מהלכים גם כיום) ששורש כישלונו של אמ"ן ביום הכיפורים היה בהתנשאות של מפקדיו, שלא היו מוכנים לשמוע את השונה והאחר. רח"ט מחקר הפנים תובנה זו, והפגין כלפי חוץ קשב גם לזוטרים שבפקודיו. מואיז סיים את דרשתו ולאחר תום הדיון הגיש כמובן את דבריו כשהם כתובים, על מנת שהסרח"ט, הממונה על עריכת הדוח והפצתו, יוכל לשלבם. </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span>     אחרי מאמץ אינטלקטואלי זה יצא מואיז לאכול סעודת צוהריים מאוחרת (הדיון הסתיים בשעה 15.00), ובכך הסתיים יום עבודתו. </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <b> יום חמישי – מפח נפש </b> </span> </font> </div> <div> <font> <span> מואיז לאחר שזכה להיכנס לתוך הקודש פנימה, מגלה שהיה זה לשווא </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> מואיז, שהיה סקרן מאוד לראות את הדיווח שלו מתנוסס בסיכום השבועי, הקדים להגיע לענף כדי לעיין בסיכום, לפני שהוא "ייקבר" אצל ראש הענף. על־פי הנוהל, הדואר מגיע בראשונה ליועז, ראש מדור מחקרי יסוד וניתוב מידע, ולאחר מכן הוא מועבר לעיון ראש הענף. הלה, כזכור, אינו מגיע למשרד לפני השעה 9.00, ומכיוון שראש הענף נהג לקרוא כל פיסת נייר שהופנתה לענף, עשוי היה העניין להתעכב (בקוצר הבנתו הוא לא הבין כי הדואר החשוב והעיקרי של הענף – מעבר לכל דיווחי סוכנויות האיסוף – הוא צילומי האוויר. דווקא בהם הוא משום מה מעולם לא טרח להסתכל, ולמען האמת, גם אם היה רוצה לעשות כן הוא פשוט לא היה מסוגל לכך. זהו המלכוד של ראש ענף היעדים, שבשונה מכל ראש ענף אחר הוא אינו רואה את המידע הגולמי, ושבוי לחלוטין בדיווחי פקודיו). מואיז ידע כל זאת וביקש מיועז לעיין בסיכום השבועי לפני העברתו למנדל.  </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span>    מואיז קרא את הדפים הצהובים, אך שוד ושבר: הוא לא מצא את דיווחו. הוא המשיך הלאה לחפש בסיכום השבועי, ולבסוף מצאו, מקוצץ להחריד, בדפים הירוקים – דפים שאיש אינו טורח לקרוא. שם, בינות כל מיני ידיעות שהעורך החליט לדווח עליהם מטעמי כסת"ח, הוא מצא את השורה הבאה: ..." בעיתון המשמש כשופר של ממלכת תוגרמה הופיעה ידיעה כי נשקלת הקמת מכון להתפלת מי ים. לא נמסר מה גודל המכון ומיקומו"... </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span>    מואיז יצא בפחי נפש מחדרו של יועז והלך נזעם לחדרו. הפעם הוא לא טרח להקים את תפאורת האיש העסוק, כאילו אמר לעצמו: אם כשאני עמל עד כדי אפיסת כוחות – אין שכר לפעולתי, מה בצע בהקמת תפאורה. מר נפש הלך לשפוך את מררתו בפני שכנו לחדר "צופ". תחילה הוא ירה בליסטראות על צמרת חטיבת המחקר שלא למדה כלום אחר מלחמת יום הכיפורים, ועדיין שבויה בקונספציית הערבים המפגרים, ואיך שטחו עיניה מראות את המזרח התיכון החדש שהולך ונבנה אל מול עיניה העצומות. תוך כדי שהוא מתנה את אכזבתו מראשות מחלקת המחקר, התחילה להבשיל בו התובנה כי מדובר הפעם ברדיפה אישית נגדו. הוא נזכר איך מנדל, ראש הענף, דחק בו שיסיים את דבריו ואיך הסרח"ט ניסה לעשות זאת. ואז בשלה בו ההכרה, כי מדובר בקנוניה לשבור את רוחו ולגרום לו להתפטר מעבודתו. אסמכתא לתיאוריית הרדיפה הזו הוא מצא בדברי מנדל, שהתבטא לא פעם בגנות הדינוזאורים של מחלקת המחקר (מנדל עצמו לא היה עלם, אך בעבר הוא שירת במודיעין הקרבי, שם כולם זוכים לנעורי נצח), שיש להחליפם בדם חדש. והוא, מואיז, הרי דינוזאור עם וותק של כעשור...  </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span>    אט אט הצטרפו לחדרו של צופ עוד כמה ממשועממי הקומה, ומואיז חזר שוב ושוב על סיפורו, כשמגרסה לגרסה הוא צירף עוד ועוד פרטים המצביאים בבירור על כך שמנדל רודף אותו, וחפץ שיתפטר מתפקידו. מן הון להון החל מואיז להרגיש כאבים עזים בבטנו. הכאבים הללו לא היה בהם חדש, והוא סבל מהם לפרקים. פעם הוא אפילו אושפז לסדרת בדיקות כדי למצוא את מקור הבעיה, אך לשווא. הרופאים לא מצאו כל סיבה רפואית המוכרת להם, ובדרך כלל המליצו על משככי כאבים ומנוחה. גם הפעם, כשנתקף בכאבים, הוא פינה עצמו למרפאה הקרובה, ושם ציווה עליו הרופא שהכירו לשכב במנוחה למשך יומיים. מואיז, שהתפנה למרפאה בבהילות, התקשר משם לשכנו לחדר, וביקש שיודיע למזכירות הענף כי חלה, וכי ביום ראשון הוא חוזר למרפאה כדי לשמוע על המשך הטיפול. אז כמובן הוא יעדכן שוב. </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> כך הסתיים לו שבוע העבודה של הבטלן. נקווה שיירפא לו והוא יוכל לשוב במהרה לעבודתו חסרת התועלת. </span> </font> </div> <div> <font> <span> <br/> </span> </font> </div> <div> <font> <span> <b> הערות </b> </span> </font> </div> <div> <font> <span> [1] סוג של זכוכית מגדלת שיש בבסיסה לוח שנתות המאפשר מדידת עצמים שגודלם מגיע לחצי מילימטר. באמצעות מכשיר זה ניתן להעריך ביתר דיוק את ממדיהם של עצמים בצילומים. למרות שלמעשה זהו מכשיר די פשוט, הוא נחשב כציוד לחימה מבוקר (צל"מ) עקב העדשה האיכותית שבו, וקשה להשיגו. </span> </font> </div> <div> <font> <span> [2] מחלקת קשרי חוץ. הגוף באגף המודיעין המנהל יחסי תן וקח עם שירותי המודיעין של מדינות שונות בעולם. </span> </font> <span>   </span> </div> </div> </div> Tue, 01 Mar 2016 18:58:21 GMT https://www.dekelegypt.co.il/160301 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,"רומן היסטורי "לוחמי הסתר של הקריה thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/100624 לפניכם תוכן העניינים לספר "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגיאוגרפי". ספר זה פורש בפני הקורא את תולדות חקר מודיעין השטח כפי שהתבצע בחטיבת המחקר באגף המודיעין בשנים 1948–1983. אף שבספר יש פרשיות מודיעיניות רבות - חלקן אינו ידוע לציבור - הספר אינו ספר היסטוריה. הספר נועד בעיקר להצביע על הפוטנציאל הבלתי ממומש הטמון בחקר מודיעין השטח לטובת הערכת המצב הלאומית ולשפע יישומים אחרים שקהילת החוקרים אינה מודעת לו. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%E2%80%8F%E2%80%8F%D7%A9%D7%A2%D7%A8+%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+1-ba159548.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 24.06.2010 </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%93%D7%A3+%D7%A7%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%98+%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> <span>   </span> הקדמה... </font> </b>  7 </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> מבוא... </font> </b> 10 </div> <div> <br/> </div> <div> <b> דרכי אל חיל המודיעין... </b> 10 </div> <div>    תחילת דרכי... 10 </div> <div>    הגיוס לצה"ל... 11 </div> <div>    ראשית דרכי ב'ענף 1'... 11 </div> <div>    ההתייצבות ב'ענף 1'... 12 </div> <div> <b> ענף מחקר השטח בצה"ל... </b> 13 </div> <div>    התפתחותו ההיסטורית של הענף... 13 </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> פרק א - פרשיות, מבצעים ומחקרי שטח... </font> </b> 20 </div> <div> <br/> </div> <div> <b> הקדמה... </b> 20 </div> <div> <b> מוצב הפיקוד ברישת לחמן... </b> 20 </div> <div>    התגליות במהלך מלחמת ששת הימים... 21 </div> <div>    תגלית ! המטה הכללי המצרי שינה מיקום...          22 </div> <div>    סיכום... 23 </div> <div> <b> הפשיטה בנג'ע חמאדי (מבצע "הלם")... </b> 23 </div> <div>    גיבוש התוכנית המבצעית... 23 </div> <div>   'חומר הגלם' המודיעיני להפיכת רשימת יעדים למטרות לפשיטה... 24 </div> <div>    ליל ביצוע הפשיטה... 25 </div> <div>    הבוקר שאחרי ביצוע הפשיטה... 26 </div> <div>    המשמעויות הכלליות של הפעולה... 26 </div> <div>    לקחים... 27 </div> <div> <b> גן החיות בתל אביב 'מגויס' לחקר שדות מוקשים... </b> 28 </div> <div> <b> תקיפת בית הספר בבחר אל בקר... </b> 29 </div> <div> <b> גילוי בתי העלמין הצבאיים במצרים... </b> 30 </div> <div> <b> מסיפורי ההצלחה של הפענוח בענף 1... </b> 33 </div> <div>    התותחים שהפכו לבשר... 33 </div> <div>  הגדלת מצבת הטנקים בדיביזיות השריון במצרים... 33 </div> <div>    איתור דיביזיה 21 שריון... 34 </div> <div> <b> איך כמעט שחררנו טייסים מהכלא בקהיר... </b> 35 </div> <div>    רקע... 35 </div> <div>    הרעיון המבצעי ועבודת המודיעין לקראתו ...36 </div> <div>    עבודת המודיעין בהכנת המבצע לשחרור הטייסים... 36 </div> <div>    הכנת הדגם... 37 </div> <div>    התכנון המבצעי והעלאתו לאישור הרמטכ"ל ...38 </div> <div>    סיכום... 38 </div> <div> <b> ה'קרב' המודיעיני על צליחת תעלת סואץ... </b> 38 </div> <div>    רקע היסטורי... 38 </div> <div>    מבנה תעלת סואץ והבעיות הטכניות הכרוכות בחצייתה... 39 </div> <div>    בניית מכשול 'קו בר- לב'... 40 </div> <div>    העבודה המודיעינית על התשתית במצרים ...40 </div> <div>    חמשת הגילויים על ההכנות המצריות לצליחת התעלה... 41 </div> <div>    הגילוי הראשון: המצרים מתחילים בהכנות הקרקעיות לצליחת התעלה... 41 </div> <div>    הגילוי השני: הכשרת מעברים תת מימיים לחציית תעלת המים המתוקים... 42 </div> <div>    הגילוי השלישי: הכשרת ירידות למים ומשטחי צליחה... 42 </div> <div>    הגילוי הרביעי: בניית 'דיפּוני סער' למיגון ציוד הצליחה... 43 </div> <div>    הגילוי החמישי: בניית דיפוני סער לציוד צליחה בעורף ארמיות השדה... 45 </div> <div>    צעדים מצריים נוספים שאותרו והובנו כהכנות למלחמה... 46 </div> <div>    בניית רמפות הטנקים... 46 </div> <div>    בניית מוצבי פיקוד ושליטה... 47 </div> <div>    הקמת מערכת סער לאספקת מים... 48 </div> <div>    האימונים לצליחת התעלה... 48 </div> <div>    הדיון בנושא המוכנות המצרית לצליחת התעלה... 50 </div> <div>    הכנת העורף המצרי למלחמה... 51 </div> <div> סיכום... 53 </div> <div>   <b> מבצע "פנינה"... 53 </b> </div> <div>    רקע... 53 </div> <div>    צה"'ל מתכנן פשיטה על ה'בור' המצרי בקהיר... 55 </div> <div>    אחרית דבר... 56 </div> <div> <b> למי נועדו המוצבים ה'פרפריים' בסיני?... </b> 56 </div> <div>    רקע... 56 </div> <div>    המוצבים המצריים... 57 </div> <div>    המאבק על המוצבים הפרפריים... 58 </div> <div>    בית הספר לפיקוד ומטה מלמד תורה מיושנת... 63 </div> <div>    המאבק על מוצבי 'ההגה'... 63 </div> <div>    אחרית דבר... 64 </div> <div> <b> עבודת המודיעין הקרקעי במבצע אנטבה... </b> 65 </div> <div>    רקע כללי... 65 </div> <div>    רקע מבצעי... 65 </div> <div>    הכנת תיק יעד על שדה תעופה אנטבה... 66 </div> <div>    איסוף החומר... 68 </div> <div>    ויהי אחרי הדברים... 71 </div> <div>    סיכום... 71 </div> <div> <b> האם סוריה עוסקת בפיתוח נשק ביולוגי?... </b> 72 </div> <div>    הקדמה... 72 </div> <div>    הבדיקה הראשונית של הנושא... 73 </div> <div>    הרקע ההיסטורי לתיאוריות המקובלות באמ"ן... 73 </div> <div>    התאוריה... 73 </div> <div>    ביסוס התיאוריה... 74 </div> <div>    היציאה ל'קרב'... 74 </div> <div>    אישוש הקביעה כי סוריה עוסקת במחקר ביולוגי... 74 </div> <div>    סיכום... 75 </div> <div> <b> המאבק על ה'ערים הצבאיות' במצרים... </b> 76 </div> <div>    רקע... 76 </div> <div>    הסיבוב הראשון - המאבק הפנימי בענף בנושא חקר הערים הצבאיות... 77 </div> <div>    הסיבוב השני - איתור 'עיר צבאית' והמאבק על הקביעה באשר לייעודה... 78 </div> <div>    גילוי המפתח לחקר 'הערים הצבאיות'... 79 </div> <div>    המאבק עם ראשות מחלקת מחקר... 80 </div> <div>    הסיבוב השלישי - ניסיון לקבוע שינויים במבנה יחידות... 81 </div> <div>    מפח נפש – אין דור המשך לחקר ה'ערים הצבאיות'... 82 </div> <div>    סיכום... 83 </div> <div> <b> הסטי"ל שנתקע בחוף הסעודי... </b> 83 </div> <div> <b> האם סוריה מתכננת תוספת של 5 דיביזיות שריון?... </b> 85 </div> <div>    רקע... 85 </div> <div>    מחסני התחמושת בסוריה... 85 </div> <div>    קבלת האחריות למחקר אתרי האחסון... 87 </div> <div>    הגילוי ומשמעויותיו... 88 </div> <div>    המאבק על חמש הדיביזיות – מערכה ראשונה... 89 </div> <div>    המאבק על חמש הדיביזיות – מערכה שנייה ...90 </div> <div>    יגעת ומצאת תאמין... 91 </div> <div>    פעילות ענף 1 למתן תשובות ללקט שלא נכתב... 92 </div> <div>    מעין אחרית דבר... 93 </div> <div> <b> סתימת פיות בנושא הנשק הכימי בעיראק... </b> 93 </div> <div> <b> מחסן התחמושת בעיראק והטעות בהבנת ייעודו... </b> 95 </div> <div> <b> טילי הקרקע-קרקע סקאד B בסוריה... </b> 96 </div> <div>    הקדמה... 96 </div> <div>    הוויכוח על טילי הקרקע-קרקע בסוריה – הסיבוב הראשון... 99 </div> <div>    הוויכוח על טילי הקרקע בסוריה – הסיבוב השני... 99 </div> <div>    תמונת המצב המודיעינית לפני התגליות החדשות בנושא... 99 </div> <div>    מחקר הטק"ק בסוריה – שלבי המחקר... 100 </div> <div>    הוויכוח על פרסום המחקר לקברניטים... 101 </div> <div>    הוויכוח על טילי הקרקע-קרקע בסוריה – הסיבוב השלישי... 103 </div> <div>    אולי מאמ"ן/בקרה יבוא עזרי?... 105 </div> <div> <b> טילי הקרקע - קרקע סקאד B במצרים... </b> 106 </div> <div>    רקע... 106 </div> <div>    איתור הסקאד במצרים... 106 </div> <div> <b> תקיפת הכור האטומי בעיראק... </b> 112 </div> <div>    גילוי מוצב המכ"מ בנתיב התקיפה של הכור... 113 </div> <div>    תקיפת הכור... 114 </div> <div> <b> הדיביזיה שלא הייתה בירדן... </b> 114 </div> <div> <b> המחנות הדיביזיוניים בסעודיה... </b> 117 </div> <div>    רקע... 117 </div> <div>    'המחנה הדו חטיבתי' בתבוק... 117 </div> <div>    הקמת מחנה קבע לחטיבה נוספת בתבוק ...119 </div> <div>    סעודיה מתכננת הקמת שתי דיביזיות נוספות... 120 </div> <div>    אחרית דבר... 120 </div> <div> <b> הקשר בין מחקר השטח ליציבות המשטר במצרים... </b> 121 </div> <div>    כוחות משטרת הבטחון המרכזי במצרים 'אלאמן אלמרכזי' ...122 </div> <div>    אמ"ן מוציא סקירה ללא תיאום אתנו... 122 </div> <div>    השגות ענף 1 לסקירה... 123 </div> <div>    מכתב ההשגות על הסקירה ותגובת המערכת... 124 </div> <div>    סיכום... 124 </div> <div> <b> המאבק על הפרת הסכם השלום עם מצרים... </b> 126 </div> <div> <b> המתחמים המבוצרים המוסווים ככפרים שלווים בסיני... </b> 137 </div> <div> <b> מחקר סכר אגם קרעון בבקעת הלבנון... </b> 139 </div> <div>    רקע... 139 </div> <div>    הבעיות שמציב הסכר בעת תכנון מבצע לכיבוש לבנון... 140 </div> <div>    סכר אגם קרעון במלחמת שלום הגליל... 143 </div> <div>    סיכום... 143 </div> <div> <b> עבודת המודיעין להכנת מלחמת שלום הגליל... </b> 144 </div> <div>    הקדמה... 144 </div> <div>    הבעיתיות בגיבוש המודיעין הקרקעי למבצע שמטרתו כיבוש לבנון... 144 </div> <div>    ההכנה למלחמת לבנון... 146 </div> <div>    התוצר המודיעיני שהוכן בענף 1 עבור מלחמת שלום הגליל... 148 </div> <div> <b> טעויות בעבודת מודיעין השטח... </b> 149 </div> <div>    כיצד לוחמים עזי נפש הפכו לתרנגולות מקרקרות... 149 </div> <div>    מתקן הביוב ששינה טעמו למאגר דלק אסטרטגי... 150 </div> <div>    האם ניתן היה לחזות את היקף המתקפה המצרית ביום כיפור?... 151 </div> <div>    כיצד 'נעלם' בונקר חשוב עד שנמצא מחדש ...153 </div> <div>    כיצד נשמט מאיתנו 'סימן מעיד' למלחמת יום הכיפורים... 154 </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> פרק ב - מודיעין השטח במלחמות ישראל... </font> </b> 159 </div> <div> <br/> </div> <div> <b> הקדמה... </b> 159 </div> <div> <b> מודיעין השטח במלחמת ששת הימים... </b> 160 </div> <div> <b> מודיעין השטח במלחמת ההתשה... </b> 163 </div> <div>    רקע כללי... 163 </div> <div>    ענף 1 בזמן המלחמה... 164 </div> <div>    סיכום... 167 </div> <div> <b> מודיעין השטח במלחמת יום הכיפורים... </b> 167 </div> <div>    קריסת המרכז לדיווח ותפוצה (מד"ת) בראשית המלחמה... 168 </div> <div>    אין עבודת מטה לבחירת מטרות במצרים... 169 </div> <div>    החזית המצרית נותרה כצאן ללא רועה... 170 </div> <div>    פעילות מדור מצרים במהלך המלחמה... 170 </div> <div> <b> עבודת המודיעין במרכזי הפענוח הזירתיים... </b> 174 </div> <div> <b> עבודת מודיעין השטח במלחמת שלום הגליל... </b> 177 </div> <div>    ראשית המלחמה... 177 </div> <div>    ניתוק ענף 1 ממאגר הידע הממוחשב... 178 </div> <div>    אי קיום עבודת מטה סדורה בנושא מטרות לתקיפה... 179 </div> <div>    ה'בור' במטכ"ל מתרוקן מתוכן... 180 </div> <div>    פעילות הענף במלחמה... 180 </div> <div>    סיכום... 181 </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> פרק ג - מחקר השטח – מאפיינים, ארגון ושיטות מחקר... </font> </b> 182 </div> <div> <br/> </div> <div> <b> מאפייני מחקר השטח... </b> 182 </div> <div> <b> פיתוח מפת העבירות... </b> 184 </div> <div>    רקע... 184 </div> <div>    הגדרות מפת העבירות... 184 </div> <div>    התפתחות רעיון מפת העבירות בצה"ל... 185 </div> <div>    ניסיון פיתוח המפה הממוחשבת... 187 </div> <div>    ההתמודדות עם בעיות התנועה והעבירות במלחמת שלום הגליל... 188 </div> <div>    סיכום... 189 </div> <div> <b> פיתוח מפת המודיעין... </b> 189 </div> <div>    ניהול מפת מודיעין בראשית שנות ה־60 ...189 </div> <div>    הרעיון החדש... 190 </div> <div>    מחשוב מפת המודיעין... 192 </div> <div>    אחרית דבר... 192 </div> <div> <b> פיתוח דף מחקר היעד... </b> 193 </div> <div>    רקע היסטורי... 193 </div> <div>    דף תצלום - פיתוח הגרסה הראשונית... 194 </div> <div>    שכלול הרעיון והפיכת דף התצלום לדף מחקר יעד... 195 </div> <div>    דפי מחקר היעד מאפשרים הכנת תיקי שטח בלוח זמנים קצר... 196 </div> <div>    שינוי מחשבתי בחילֿ האוויר... 196 </div> <div>    סיכום... 197 </div> <div> <b> פיתוח תיק הפריסה... </b>  197 </div> <div> <b> הניסיון שכשל לעצב את תיקי השטח... </b> 199 </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> פרק ד - מדוע נתלש המודיעין מה'קרקע' המוצקה של העובדות?... </font> </b> 203 </div> <div> <br/> </div> <div> <b> בּוּרוּת וחוסר הבנה של הפוטנציאל הטמון במחקר השטח... </b> 204 </div> <div>    בורות אינה רק נחלתם של קציני מחקר האויב... 205 </div> <div> <b> מחלקת מחקר באמ"ן אינה עוסקת במחקר מעמיק... </b> 208 </div> <div> <b> אנומליה במבנה מחלקת מחקר באגף המודיעין... </b> 212 </div> <div>    השפעת מלחמת ההתשה על מבנה מחלקת מחקר... 212 </div> <div>    כשלון אמ"ן במלחמת יום הכיפורים הגדיל את העיוות במחלקת מחקר... 213 </div> <div>    סיכום... 215 </div> <div> <b> כרסום מתמשך בתחומי האחריות של ענף מחקר השטח במטכ"ל... </b> 215 </div> <div>    הפיצול הראשון: הפיקודים המרחביים מקבלים גזרת אחריות... 215 </div> <div>    משמעות חלוקת האחריות למחקר השטח בין המטכ"ל לפיקודים... 216 </div> <div>    הפיצול השני: הטיפול המודיעיני במבצעים המיוחדים נפרד ממחלקת מחקר... 217 </div> <div>    הפיצול השלישי: הפענוח הטקטי במטכ"ל מופרד ממחקר השטח... 217 </div> <div>    המשמעות מהוצאת נושא הפענוח מענף מחקר השטח... 218 </div> <div>    הפיצול הרביעי: מחקר התשתית במטרות מחבלים מופרד מענף 1... 219 </div> <div>    משמעות פיצול מחקר תשתיות המחבלים מענף מחקר השטח... 221 </div> <div>    התעצמות מחלקות המודיעין בזרועות כרסמה ביכולות מחקר השטח... 221 </div> <div>    סיכום... 224 </div> <div> <b> ניוון ההדרכה בנושא הפענוח ומודיעין השטח... </b> 224 </div> <div>    רקע כללי – על חשיבות ההדרכה... 224 </div> <div>    המסד לקורס פענוח צילומי אוויר... 225 </div> <div>    המבנה הבסיסי של קורס הפענוח בראשית שנות השישים... 227 </div> <div>    הגורמים לניוון מקצוע פענוח תצלומי אוויר ...228 </div> <div>    השבר הראשון – מדריכים חסרי ניסיון... 228 </div> <div>    השבר השני - מעבר לפענוח בעותק רך (פענוח מדיאפוזיטיב)... 229 </div> <div>    השבר השלישי - ניוון פרק הקריאה והשימוש בתצ"א... 230 </div> <div>    השבר הרביעי - כניסת בנות למקצוע הפענוח... 230 </div> <div>    קורס קציני שטח... 231 </div> <div>    אחרית דבר... 232 </div> <div> <b> מחסור בצילומי אוויר מגמד את מחקר השטח... </b> 232 </div> <div>    סיכום... 235 </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> פרק ה - שירותי הצבאי כ'לוחם' בקריה... </font> </b> 241 </div> <div> <br/> </div> <div> <b> השירות כמש"ק במדור מצרים... </b> 241 </div> <div>    ה'קרב' על ה'שלטר'... 243 </div> <div>    הקידום לתפקיד אפסנאי הענף ...243 </div> <div>    עבודת המחקר הראשונה שלי... 245 </div> <div>    קבלת גזרת אחריות מחקרית... 246 </div> <div>    יציאה לקורס מש"קי פענוח צילומי אוויר... 247 </div> <div> <b> נָגד בתפקיד קצין מחקר שטח... </b> 248 </div> <div>    עושים סדר בספריית המפות... 248 </div> <div>    החלפת מפקד הענף המיתולוגי במפקד מזן לא מוכר... 249 </div> <div>    פרשת הקצין התורן במחנה 60... 252 </div> <div>    נתיב היסורים מרס"ר לקצונה... 252 </div> <div>    יציאה לקורס קמנ"ים... 253 </div> <div>    יציאה לקורס קצינים לרסר"ים... 254 </div> <div>    סיכום 254 </div> <div> <b> השירות כקצין מחקר בענף 1... </b> 255 </div> <div> <b> יאללה, עושים קורס קציני שטח!... </b> 261 </div> <div>    הקדמה... 261 </div> <div>    שיבוץ מדריך לקורס קציני שטח... 263 </div> <div>    התייצבות להדרכה בבה"ד 15... 263 </div> <div>    הקורס ושברו... 264 </div> <div>    אחרית דבר... 266 </div> <div> <b> השירות כע' קמ"ן באוגדה 162... </b> 266 </div> <div>    ה'משימה' הראשונה שלי ...267 </div> <div>    מבצע "כרכום"... 268 </div> <div>    מעבר האוגדה לבקעת הירדן... 269 </div> <div>    הקליטה במחלקת המודיעין של פיקוד מרכז ...270 </div> <div>    עושים תרגיל אוגדתי... 271 </div> <div>    לקחים... 271 </div> <div>    סיכום... 272 </div> <div> <b> השירות כראש ענף 1... </b> 273 </div> <div>    ההכשרה המקצועית של כוח האדם ונסיונו בעבודת מודיעין... 274 </div> <div>    מינוי בני קאין למשנה למחקר... 275 </div> <div>    תקיפת הכור בעיראק והשפעת המבצע על מחקר היעדים... 278 </div> <div>    התוצר המודיעיני השנתי של ענף 1... 281 </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> סיכום... </font> </b> 282 </div> <div> <b> <font> נספחים... </font> </b> 287 </div> <div> <b> <font> ביבליוגרפיה... </font> </b> 287 </div> <div> <b> נספח א </b> - רשימת הקיצורים וראשי התיבות ...288 </div> <div> <b> נספח ב </b> – מילון מונחים לתוצרי מודיעין שטח בין השנים 1962-1982... 289 </div> <div> <b> נספח ג </b> – מכתב הערכה שכתב האלוף (מיל') אורן שחור1... 293 </div> <div> <b> נספח ד </b> - דקל אליהו כרטיס שרות בצה"ל ...294  </div> <div> <b> נספח ה </b> – רשימת האיורים, הטבלאות והצילומים... 295 </div> <div> <b> צילומים... </b> 297 </div> <div> <b> מפתח אישים, מקומות, יחידות ומבצעים... </b> 305 </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%D7%A9%D7%A2%D7%A8+%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+2.jpg"/> </a> </div> Thu, 24 Jun 2010 20:05:53 GMT https://www.dekelegypt.co.il/100624 מצרים כללי ומערכות תשתית,צבא מצרים,המודיעין החזותי,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין במלחמות ישראל,ספרים בנושא מודיעין thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/my-posta85b868d הרצאה של הפרופ' עמירם גונן בנושא חשיבות ההתמקצעות בחקר מודיעין השטח. עמירם היה איש מילואים בפיקוד דרום / מודיעין, ולאחר מלחמת יום הכיפורים עבר לשרת בחטיבת המחקר באגף המודיעין <div data-rss-type="text"> <p> <span> 24.10.2010 </span> </p> <p> <span>                                הרצאה של הפרופ' עמירם גונן בנושא חשיבות ההתמקצעות בחקר מודיעין השטח. </span> </p> <p> <span> <span>                                עמירם היה איש מילואים בפיקוד דרום / מודיעין, ולאחר מלחמת יום הכיפורים עבר </span> </span> </p> <p> <span> <span>                                לשרת בחטיבת המחקר באמ"ן. </span> </span> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 24 Jun 2010 06:57:35 GMT https://www.dekelegypt.co.il/my-posta85b868d תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,הרצאות והקלטות thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/100620 'רק מי שעושה טועה' היא קלישאה ידועה ומוכרת. ב־2010 פרסמתי את ספרי "מודיעין תלוש מהקרקע" ובספר ייחדתי פרק לנושא טעויות בעבודת מודיעין השטח. מאמר זה לקוח מפרק זה. במאמר אני טוען, כחכם שלאחר המעשה, כי מניתוח מערכת אספקת שצבא מצרים בנה לקראת מלחמת יום הכיפורים, ניתן היה ללמוד על תוכנית המלחמה המצרית. כידוע אחד מכשלי אמ"ן הרבים במלחמת יום הכיפורים, היה בזה שהוא טעה לחשוב כי היעד המצרי במלחמה היה להגיע למעברים. זאת בעוד שהמצרים הציבו לעצמם יעד מוגבל של כיבוש רצועה ברוחב 10 ק"מ בלבד ממזרח לתעלת סואץ. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%E2%80%8F%E2%80%8F%E2%80%8F%E2%80%8F%D7%A9%D7%A2%D7%A8+%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+1.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אלי דקל-דליצקי </div> <div> 20 יוני 2010 </div> </div> <h2> רקע </h2> <div data-rss-type="text"> <div> <div> ב־2010 פרסמתי את ספרי "מודיעין תלוש מהקרקע". ספר זה עוסק ברובו בהצלחות של מודיעין השטח ובמאבקים מול צמרת אמ"ן לקבל את הגילויים ולהטמיעם בתוצר המודיעיני של חטיבת המחקר באמ"ן. מצאתי לנכון לייחד בספר, פרק בו אמנה גם כישלונות בתחום מחקר השטח. פניתי לחברי לשירות שיציינו בפני טעויות המוכרות להם, אך נעניתי בשלילה בטענה שאת ההצלחות הם בקושי זוכרים... לא נותר לי אלא למנות בספר את הטעויות שלי. שנים לאחר שהספר יצא לאור, פניתי לעמותת יוצאי קהילת המודיעין והצעתי להם לשלב בביטאון של הקהילה "מבט מל"מ", מדור בו חברי העמותה יספרו על כישלונות. עורך הביטאון קיבל את הצעתי, ופנה בקריאה לחברים שישתפו את קהל הקוראים בטעיותיהם. כמובן שאני נדבתי את סיפור הפתיחה. לאחר זמן, משהחברים בוששו לפרסם טעויות, נידבתי עוד טעות (מה לעשות ובמהלך שרותי צברתי לא מעט טעויות...). זה לא עזר, והמדור בביטאון המל"מ גווע. הפעם אני מנסה את כוחי באתר זה ופונה בקריאה לחברים שישתפו אותנו גם בטעויות, ניתן ללמוד מהם לא פחות מההצלחות.  </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> האם ניתן היה לחזות את היקף המתקפה המצרית ביום כיפור? </font> </b> </div> <div> החל משנת 1970 התגבשה באמ"ן ההכרה כי התוכנית המצרית היא צליחת התעלה בחזית רחבה. הכרה זו הסתמכה על שורה של מקורות מידע, החל מניתוח ההכשרות הקרקעיות שביצעו המצרים באזור,[2] עבור דרך ידיעות ממקורות שונים וכלה מניתוח תרגילים שבוצעו בצבא מצרים. אמ"ן העריך, שהיעד המצרי בחציית התעלה הוא כיבוש הגדה המזרחית של תעלת סואץ, וביסוס קו הגנה במעברי הגידי והמתלה כ־60 ק"מ ממזרח לתעלת סואץ. </div> <div> <br/> </div> <div>        האפשרות כי המצרים יבנו תוכנית מינימליסטית להשתלטות על רצועה ברוחב של כ־שמונה ק"מ בלבד, לא נידונה כלל. היתרון הבולט בתוכנית זו ניכר כשהגייסות הצולחים נותרו מוגנים עלֿידי המערך הכבד של טילי הקרקע-אוויר. טילים אלו קודמו עלֿידי המצרים יום אחד בלבד לאחר חתימת הסכם הפסקת האש, שהרעיון המרכזי בו היה האיסור לבצע מהלך זה... החיסרון בתוכנית הוא כי השטח בטווח של שמונה ק"מ מהתעלה הוא מישור חולי, כך שאין תוואים טופוגרפיים שעליהם ניתן לבסס קו הגנה ולכן יש להשקיע בהגנתו כוחות רבים. קו דק זה אכן נפרץ על-ידי כוחותינו שהבקיעו אותו בגזרת דוורסואר וחצו את התעלה. </div> <div> <br/> </div> <div>     על מנת לאפשר לגיסותיהם לחצות במהירות את תעלת סואץ, ולצמצם עד כמה שניתן את כמות כלי הרכב העוברים על הגשרים מעל תעלת סואץ, נקטו המצרים שורה של צעדים. הם בנו צוותי קרב מיוחדים, שבהם השתתפו רק הכוחות החיוניים לצליחה, והקימו מתקני תשתית שתמכו במהלך זה. בראשית שנות השבעים הם בנו קו מים מקביל לגדה המערבית של תעלת סואץ, ולאורכו נבנו מאגרי מים. קו מים זה, על מתקניו, שימש את הכוחות הצולחים את התעלה, כאשר לכל גזרה דיביזיונית הוקצה גדוד הנדסה מיוחד המתוכנן להניח כ־100 ק"מ קווי מים פריקים (נוסח קווי המים מאלומיניום המשמשים את החקלאים בשדות). גדודים אלה התחברו למאגרי המים שנבנו לאורך התעלה והניחו קווי צינורות מהירים לעבר הגדה המזרחית של התעלה. בנקודות הקצה הם בנו מאגרי מים מהירי הקמה, עשויים מאברזין מגומם (בנוסח בד 'שמשונית'). ממאגרים מאולתרים אלו חולקו המים לכוחות הצולחים. כך לא היה צורך להוסיף עומס על התנועה הצפופה בגשרים עם תנועת מכוניות מיכל כדי להרוות את צימאון הלוחמים. </div> <div> <br/> </div> <div> אנו בענף 1[3] איתרנו ועקבנו אחר בניית התשתית למערכת המים בגדה המערבית של התעלה. כאשר התבררה התמונה, נכתבה סקירת מודיעין מיוחדת.[4] לפני פרסומה הוצגה הסקירה לפני עוזר ראש אמ"ן למחקר, תא"ל אריה שלו. בדיון שהתפתח לאחר הצגת הנתונים גובשה ההערכה, כי מערכת המים החדשה נועדה בעיקר לשמש את הצבא המצרי למקרה של חידוש הלחימה (התקופה שבה נכתבה הסקירה הייתה לאחר הפסקת האש ביולי 1970). המערכת נותנת מענה לאפשרות חידוש האש במתווה של מלחמת התשה[5] או בניסיון לצלוח את תעלת סואץ. סוכם כי בניית מערכת מסוג זה יקרה מדי עבור הצבא הערוך בשגרה בגזרה.  </div> <div> <br/> </div> <div>     מן הראוי להדגיש שלאחר הפסקת האש ביולי 1970, צפו אמ"ן ומודיעין פיקוד דרום בכל פרסומיהם אפשרות ראלית שהצבא המצרי יחדש את הלחימה במתווה של מלחמת ההתשה. רק שנים לאחר מכן התברר כי הצבא המצרי לא חשב כלל על אופציה זו. ביטא זאת מי שהיה רמטכ"ל צבא מצרים סעד אל דין שאזאלי בספרו "חציית התעלה" .  </div> <div> <br/> </div> <div>     לאחר הסכם ההפרדה הראשון בין ישראל למצרים (ינואר 1974), הותר למצרים להחזיק בסיני כוחות בהיקף של כחטיבה, שנפרסה ברצועה שרוחבה כעשרה ק"מ ממזרח לתעלת סואץ. המצרים החלו לבנות בקדחתנות שורה של מאגרי מים, בתי חולים שדה תת-קרקעיים ושרשרת של מאגרי דלק תת-קרקעיים. </div> <div> <br/> </div> <div>     כחכם לאחר מעשה יודע אני, כי צבא מצרים התכונן לכבוש רק רצועה של שמונה ק"מ ולזנוח את שאיפתו להגיע למעברי הגידי והמיתלה. מניתוח התשתית הצבאית שנבנתה בגדה המזרחית של התעלה לאחר מלחמת יום הכיפורים, בולטת העובדה שהמצרים בנו מערכת של מאגרי דלק תת-קרקעיים. לעומת זאת במסגרת ההכנות לצליחת התעלה בגדה המערבית של התעלה נבנתה תשתית של מאגרי מים בלבד!  </div> <div> <br/> </div> <div> אילו היינו בוחנים עובדה זו לפני המלחמה, יתכן שהיה באפשרותנו לחזות את היקף המתקפה המצרית המיועדת לכיבוש גזרה צרה בלבד. יודע אני כי גם אילו הייתה נשקלת אפשרות זו, היה קם מאן שהוא וטוען כי עבודות בניית התשתית נעשות בהדרגה, ולכן כל שיש לעשות הוא להמתין לבניית מערכת הדלק... </div> <div> <br/> </div> <div>     אינני בטוח, שהיה עולה בידנו לשכנע את המערכת כי המצרים בונים תשתית למהלך מוגבל מאוד, אך בכל זאת מן הראוי היה שהנושא יידון בכובד ראש, לפחות בחוג הסגור של מדור מצרים. אני מבחין הבחנה ברורה בין מחשבות, דעות ורעיונות, הנדונים בחוגים מקצועיים סגורים לבין 'שיווק' הרעיונות בפני הקברניט. בעוד שבחוגים המקצועיים יש לדון ללא כל מגבלות בכל תופעה חריגה, הרי שעל 'היציאה החוצה' להיעשות במשורה, ואין לרוץ לרמטכ"ל עם כל בדל רעיון. הדבר דומה לכותלי בית המדרש: שם נדונות דעות שונות, אך ההלכה היא אחת. מקבל ההלכה הפסוקה ראוי שיהיה מודע לתהליך קבלת ההחלטות בבית המדרש, ויציף בשאלותיו גם את חילוקי הדעות שקדמו להחלטה שהוצגה בפניו.  </div> <div>   </div> <div> <b> <font> הערות </font> </b> </div> <div> [1]. דקל אלי, "מודיעין תלוש מהקרקע", אלי דקל ספרים, אלקנה 2010. </div> <div> [2]. ראו פרק בספרי בנושא "ה'קרב' המודיעיני על צליחת תעלת סואץ".  </div> <div> [3]. ענף לחקר השטח והיעדים, היה בעבר הרחוק חלק מחטיבת המחקר באמ"ן.  </div> <div> [4]. כתב אותה ראש חוליית חזית במדור מצרים בענף 1, בפיקוח ובשיתוף ראש המדור ובהתייעצות עם מומחה מים. </div> <div> [5]. במקרה כזה המערכת תצמצם את כמות מכוניות המיכל הנעות בכבישים ובכך תצטמצם היפגעותן. </div> <div> <br/> </div> </div>   </div> Sun, 20 Jun 2010 10:27:40 GMT https://www.dekelegypt.co.il/100620 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,המודיעין החזותי,צבא מצרים,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image https://www.dekelegypt.co.il/100514 ב־2010 פרסמתי את ספרי "מודיעין תלוש מהקרקע". הספר עוסק בחטיבת המחקר באגף המודיעין בכלל ובמקומו של הענף הגיאוגרפי לחקר השטח ובתשתיות בפרט. הספר מפרט הצלחות וכישלונות בעבודת המודיעין. אחד מפרקי הספר, העוסק בצליחה המצרית את תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים מובא לפניכם. הפרק מוקדש לתגלית של מחקר התשתיות לפיה, כבר בשנת 1968, המצרים החלו לבצע הכשרות קרקעיות שיאפשרו להם את צליחת תעלת סואץ. בתחילה חטיבת המחקר לא קיבלה את התגלית והמאמר מפרט את סבב "הקרבות" בין הענף הגיאוגרפי לבין גופי המחקר האחרים האגף המודיעין. במאמר פרטים רבים כיצד בנתה מצרים את היכולות שלה לצלוח את תעלת סואץ. <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/%E2%80%8F%E2%80%8F%D7%A9%D7%A2%D7%A8+%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A9+1-3e6896ae.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> אליהו דקל – דליצקי </div> <div> פורסם לראשונה 20.06.2010. עדכון פרטים 20.10.2020 </div> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> מבוא </font> </b> </div> <div> המאמר שלפינכם לקוח מתוך ספרי "מודיעין תלוש מהקרקע"[1] העוסק בחטיבת המחקר באגף המודיעין ובמקומו של הענף למחקר גיאוגרפי בהערכת המצב הלאומית. חלק מהנספחים בגרסה המקורית שופץ ואף נוספו נספחים חדשים. בסוף המאמר לאחר הסיכום, נוספה פסקה חדשה בשם "אחרית דבר" פסקה זו לא מופיעה בספר והיא נועדה להרחיב את המידע של הקורא בנושא הצליחה בחומרים שלא עמדו בפני בעת הוצאת הספר לאור. </div> </div> <h2> הקדמה </h2> <div data-rss-type="text"> תעלת סואץ כמכשול מים, העסיקה את המודיעין מאז שאני זוכר אותו, כלומר משנת 1962. סביר להניח כי גם לפני הגיעי למערכת זכה הנושא לתשומת לב לא מועטה, במיוחד לאחר "מבצע רותם",[2] עת הופתעה ישראל ממעבר כוח שריון משמעותי את תעלת סואץ והתייצבותו סמוך לגבולנו.  <font> </font> <div> <b> <font> רקע היסטורי </font> </b> </div> <div> תעלת סואץ המחברת בין הים התיכון ובין ים סוף נכרתה בשנת 1859 על־ידי חברה צרפתית בניהולו של פרדיננד דה־לספס. התעלה נועדה ליצור קשר ימי נוח בין אפריקה וארצות המזרח הרחוק ובין אירופה, וכך לקצר את משך התנועה הימית שעד אז התנהלה סביב אפריקה. היא מתחילה בעיר פורט סעיד ומסתיימת בעיר סואץ השוכנת בצפון מפרץ סואץ. תוואי התעלה עובר בחלקו באפיקים עתיקי יומין של הנילוס ובתעלות עתיקות שכרו המצרים הקדמונים. אורכו של תוואי התעלה הוא 162 ק"מ ובדרכו הוא מנצל שלושה אגמים שהיו באזור לפני כריית התעלה. התעלה הכרויה ממש היא באורך מצטבר של 112 ק"מ בלבד. התעלה נבנתה ברוחב 45 מטרים ותוכננה כך שכל עבודות ההרחבה בעתיד תבוצענה בגדה המזרחית בלבד. לאור זאת, הושקעו יותר משאבים לביסוס גדת התעלה המערבית מאשר המזרחית.  </div> <div> <b> <font> מבנה תעלת סואץ והבעיות הטכניות הכרוכות בחצייתה </font> </b> </div> <div> תעלת סואץ בתקופת מלחמת יום הכיפורים הייתה ברוחב של 160-180 מטרים. היא עברה כולה בשטחים חוליים והבעיה המרכזית באחזקתה הייתה ניקוי האפיק שלה מחול המגיע מסופות חול מדבריות ומחול הקורס מדופנותיה לתוך האפיק כתוצאה מהזרמים הנוצרים ממדחפי האוניות. על מנת לצמצם את מפולות העפר הונח מתחת לפני המים, בעומק של כשני מטר, מסד של סלעים/קוביות בטון בצורת ר' ומעליהם נבנה קיר אבן עד לגובה של כמטר וחצי מעל פני המים. קיר התמך נבנה בשיפוע של 30-45 מעלות. קוביות הבטון והשיפוע של קיר האבן שמעליהם מהווים מכשול בפני הקמת גשרים צפים ובפני שימוש בציוד אמפיבי אחר.  </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2116%D7%A9%D7%A2+%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94+%D7%93%D7%95%D7%A4%D7%9F+%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%AA+%D7%A1%D7%95%D7%90%D7%A5.jpg" alt=""/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2144%D7%A9+%D7%9E%D7%9B%D7%A9%D7%95%D7%9C+%D7%93%D7%95%D7%A4%D7%9F+%D7%94%D7%90%D7%91%D7%9F+%D7%A9%D7%9C+%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%AA+%D7%A1%D7%95%D7%90%D7%A5.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> לפני מלחמת ששת הימים חצו המצרים את התעלה הן במעבורות אזרחיות להעברת אנשים ורכב והן בגשרים צבאיים צפים. למעבורות ולגישור הצבאי נבנו מזחים מיוחדים שנתנו מענה לבעיית קירות התמך שבגדות התעלה. גשרים מסוגים שונים היו מפורקים בחלקם ועגנו בגדת התעלה. כשכוח צבאי היה צריך לחצות את התעלה, הופסק השיט והורכב הגשר. המזחים למעבורות ולגישור הצף שנבנו לפני מלחמת ששת הימים, לא נפגעו במהלך המלחמה ונשארו בשטח גם לאחריה ללא פגע. הם שימשו את המצרים בצליחת התעלה במלחמת יום הכיפורים. להלן שבעת אזורי הצליחה ששימשו לחציית התעלה מקדמת דנא:   </div> <div> <br/> </div> <div> א. פורט סעיד (ק"מ 2) – פעלו שתי מעבורות לנוסעים ולרכב. כמו כן נבנה מזח לגשר צף (גשר פונטונים).  </div> <div> <br/> </div> <div> ב. קנטרה (ק"מ 45) – פעלו שתי מעבורות ששימשו את תושבי העיר קנטרה שהשתרעה משני עברי התעלה. קנטרה הייתה מוצאו של הציר הצפוני בסיני, בואכה אל עריש. </div> <div> <br/> </div> <div> ג. פירדאן (ק"מ 68 ) – בציר מסילת הברזל חיפה-אל עריש-קנטרה-קהיר. היה זה גשר שהסתובב על צירו והיה הגשר הקבוע היחיד בתעלה. הגשר חובל במלחמת ששת הימים ומאז לא נעשה בו כל שימוש.   </div> <div> <br/> </div> <div> ד. איסמעיליה (ק"מ 76) – כאן פעלו מעבורת לנוסעים ולרכב ומזחים לגשר צף. הגשר עצמו היה מונח במים, לא הרחק משם, באזור האי שבליה שבאגם תמסח. איסמעיליה שימשה כמוצא הציר המרכזי בסיני, בואכה רפידים. </div> <div> <br/> </div> <div> ה. דוורסואר (ק"מ 92 ) – מזחים לגשר צף. הגשר היה מונח במים בחלק הצפוני של האגם המר הגדול. בנקודה זו חצה צה"ל את התעלה במלחמת יום הכיפורים.  </div> <div> <br/> </div> <div> ו. ג'ניפה (ק"מ 133) – שלושה מזחים לגשרים צפים וגשר צף שעגן בקרבת מקום. גשר ג'ניפה שימש את המצרים בתנועתם בציר הגידי. </div> <div> <br/> </div> <div> ז. כוברי (ק"מ 157) – מעבורת ומזחים לגשרים צפים. כוברי שימשה את התנועה בציר המיתלה ודרום סיני. </div> <div> <br/> </div> <div> מכל האמור לעיל עולה כי המצרים רכשו ניסיון רב בחציית תעלת סואץ באמצעי סער. הם הפעילו אותם בשנת 1960 ב"מבצע רותם", עת העבירו במהירות גייסות משוריינים והצליחו להפתיע אותנו בכך. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> הדגמת גישור מצרי במלחמת ששת הימים </b> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2147%D7%A9+%D7%92%D7%A9%D7%A8+%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99+%D7%A2%D7%9C+%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%99+%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%98.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> לאחר מלחמת ששת הימים נערך הצבא המצרי בסדר כוחות של חמש דיביזיות חי"ר בגדה המערבית של התעלה, מול גזרות הצליחה (מצפון לדרום) כדלקמן: דיביזיה חי"ר 18 נערכה מול גזרת הצליחה של קנטרה; דיביזיית חי"ר 2 נערכה מול גזרת הצליחה של איסמעיליה; דיביזיית חי"ר 16 מול גזרת הצליחה של דוורסואר; דיביזיית חי"ר 7 מול גזרת הצליחה של ג'ניפה ודיביזיית חי"ר 19 מול גזרת הצליחה של כוברי. בעורף דיביזיות החי"ר נערכו שתי דיביזיות ממוכנות ושתי דיביזיות שריון. סה"כ נערכו בגזרה כ־2,200 טנקים וכ־2,000 קני ארטילריה. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> בניית מכשול 'קו בר־לב' </font> </b> </div> <div> במהלך מלחמת ההתשה, זמן לא רב לאחר מפלת המצרים במלחמת ששת הימים, צלפו המצרים ושיבשו את תנועת כוחותינו שנעו לאורך הגדה המזרחית של התעלה. צה"ל החל בבניית מערך ביצורים שכלל בין השאר מוצבים וסוללת עפר על שפת התעלה. סוללה זו והמוצבים שלאורכה עברו גלגולים שונים, ובסופו של התהליך הגיעה הסוללה לגובה של כ־15-20 מטר, הלא היא 'קו בר־לב', שיצר מכשול בלתי עביר החוסם את אפשרויות חציית התעלה ומחייב אמצעים הנדסיים לפריצת הסוללה. צה"ל הקים בגדה המזרחית מכשול 'אימתני' הכולל סוללה גבוהה ומוצבים מבוצרים היטב ('מעוזים'), ואילו המצרים הסתפקו במוצבים פשוטים הבנויים מקשתות ברזל מודולריות. המוצבים נבנו בחלקם על הסוללה של תעלת המים המתוקים. עבודות כריית התעלה, ובעיקר עבודות התחזוקה השוטפות לניקויה מסחף, יצרו ברבות השנים סוללת עפר בגובה 2-3 מטרים. בקטעים שונים של התעלה ובמיוחד בדרומה – שם מרוחקת תעלת המים המתוקים מתעלת סואץ – נבנתה סוללה על גדת התעלה המערבית ובה שולבו המוצבים. סוללה זו לא הייתה רציפה וגובהה הגיע עד לשלושה מטרים. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> העבודה המודיעינית על התשתית במצרים  </font> </b> </div> <div> התייצבות צה"ל על שפת תעלת סואץ לאחר מלחמת ששת הימים ופתיחת מלחמת ההתשה, גרמה לגידול מואץ במשימות ובכוח האדם של מדור מצרים בענף 1. בעת השיא מנה המדור 18 איש, ובהם שלושה(!) רבי סרנים. בראשו עמד רס"ן חיים קורמן ולאחריו רס"ן אברהם טל. לאור ריבוי המשימות פוצלה העבודה במדור לשלוש חוליות, שכל אחת תפקדה למעשה כמדור לכל דבר: חוליית מחקר בסיסי, בראשותי, עסקה בתשתית בעומק מצרים; חוליית חזית, בראשות בני קאין ז"ל, עסקה בארמיות השדה שהיו ערוכות בגדה המערבית של התעלה; חוליית מבצעים, בראשות רס"ן דב אדלר, עסקה בהפיכת המודיעין שנאסף בשתי החוליות למודיעין למבצע לפשיטות של כוחות מטכ"ליים ולתקיפות חיל האוויר וחיל הים. </div> <div> <br/> </div> <div>     נושא תעלת סואץ טופל כולו בידי בני קאין, ששימש בחלק מהתקופה כקצין בקבע ולאחר־מכן כאזרח עובד צה"ל בחצי משרה וכאיש מילואים. ניתן להכתיר את בני (נוסף על הכתרים הרבים שאותם נשא על ראשו) כ'מר צליחה'. בני היה הקצין הראשון בחיל המודיעין שגילה כי המצרים מתכננים ופועלים לצלוח את תעלת סואץ והוא זה שעקב שלב אחר שלב אחרי התקדמותם בנושא. החלק האישי שלי במחקר הצליחה היה מוגבל להכנות שנעשו בעורף מצרים. בתקופה מסוימת אף שימשתי כראש מדור מצרים בפועל ובכך נשאתי באחריות לנושא, אבל האמונה (שמרבית אמ"ן/חמ"ן לא היה שותף לה), שהמצרים מתכוננים לצליחה רבתי של תעלת סואץ וכי מלחמה עם מצרים היא רק שאלה של זמן, הניעה את כל המשרתים במדור ואותי בראשם, לחפש איש איש בתחומו, סימנים למלחמה הממשמשת ובאה ולהתכונן לקראתה. ניתן לומר כי המדור המצרי היה המדור המוביל בענף 1 בתחום ההתכוננות למלחמה. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> חמשת הגילויים על ההכנות המצריות לצליחת התעלה </font> </b> </div> <div> <b> הגילוי הראשון: המצרים מתחילים בהכנות הקרקעיות לצליחת התעלה  </b> </div> <div> כבר בשנת 1968, כשנה לאחר מפלת המצרים במלחמת ששת הימים, גילה בני קאין כי באזור דוורסואר[3] נסללה רשת דרכי עפר שהתנקזה סמוך למכשול תעלת המים המתוקים לדרך אחת. הדרך המשיכה עד לשפת תעלת המים המתוקים, שם נבנה גשר חדש וממנו נסללה דרך עפר שהסתיימה סמוך לגדת תעלת סואץ. </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2115%D7%A9%D7%A2+%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%AA+%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%92%D7%A9%D7%A8+%D7%A2%D7%9C+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%9E.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> מתוך כך העריך בני שסלילת הדרכים ובניית הגשר החדש מצביעות על כך כי מדובר בהכנות לצליחה של כוח בסדר גודל גדודי ואולי אף חטיבתי. לו היה מדובר בצליחה של כוח קטן יותר, לצורכי פשיטה או לצורכי מודיעין – כך טען בני – אזי לא היה צורך בכל עבודות התשתית הללו, שכן כבר קיימת באזור תשתית של דרכים וגשרים על תעלת המים המתוקים ואין כל צורך להרחיבה.  </div> <div> <br/> </div> <div>  הגילוי של בני, שנבחן ואושר על־ידי ראש הענף דאז, סא"ל זלמן גנדלר ('ג'מקה'), הועלה בכתב בלקט מודיעין שעורר מהומה גדולה במערכת המודיעינית. הסיבה הייתה משמעות הגילוי: צבא שהובס זה לא כבר, ואשר חשבנו כי ייקח לו שנים רבות להשתקם, מצליח תוך פחות משנה להכין עצמו לצליחת התעלה על־ידי כוח בהיקף משמעותי. המדור הצבאי בענף מצרים במחלקת מחקר ומודיעין פיקוד דרום, התנגדו לטענתו של בני ואף גלשו לפסים אישיים וטענו שהוא סובל מאי שפיות(!).  </div> <div> <br/> </div> <div>     הם לא טרחו אפילו להפעיל את המערך האיסופי כדי לשלול את הטענה. ראש מדור מצרים, רס"ן חיים קורמן וראש ענף 1, 'ג'מקה', הדפו את הטענות ונתנו גיבוי מלא לתוכן הלקט ולבני עצמו. אנו, במדור מצרים, רחשנו אמון לבני קאין ונרתמנו לחפש סימנים נוספים לכך שהמצרים מתכננים את חציית תעלת סואץ בכוח גדול. היו חילוקי דעות רק באשר לעיתוי. שנים לפני מלחמת יום הכיפורים קיימנו תחזיות שונות מתי תתבצע הצליחה. התחזיות האלה נכתבו על אחד הקירות במדור, וכל 'נביא' חתם את שמו. ליצני הדור טוענים כי הסיבה להרחבת הכביש הראשי בקריה ובעקבותיה הריסת הבניין ההיסטורי של ענף 1 (בית הכומר מתקופת הטמפלרים) היא הרצון למחוק כל סימן, שבתוככי הקריה היו מי שהאמינו כי המלחמה בוא תבוא... </div> <div> <b> הגילוי השני: הכשרת מעברים תת מימיים לחציית תעלת המים המתוקים </b> </div> <div> זמן לא רב לאחר התגלית של הגשר על תעלת המים המתוקים ורשת הדרכים באזור דוורסואר, הוקמו גשרים נוספים גם בגזרות אחרות והיה ברור (לפחות לחוקרי ענף 1), כי מדובר בתוכנית רחבת היקף מטעם המטכ"ל המצרי ולא גחמה של מפקד מקומי. במקביל לבניית הגשרים הבחין בני כי בכמה מקומות נסללו דרכים המסתיימות בשפת תעלת המים המתוקים, <b> אך לא הוקם גשר מעל התעלה. </b> לכאורה ניתן היה להסביר זאת בכך שהאמצעים לבניית הגשר טרם הגיעו, אך משאלה בוששו להגיע הבחין בני, כי למעשה הוקם במקומות אלו גשר מסוג חדש שכונה בפיו "המעבר התת־מימי". צינורות הוטלו בקרקעית התעלה כדי לאפשר המשך זרימת מימי התעלה. הם כוסו בתשתית של אבנים ועפר, והחלק העליון של ה'גשר' היה מכוסה במי התעלה. רכב יכול היה לחצות את מכשול המים ללא קושי. </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2117%D7%A9%D7%A2+%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%AA+%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8+%D7%AA%D7%AA+%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99+%D7%91%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> הגילוי של בני עורר בתחילה התנגדות מצד הפיקוד, אך בני, בדרכו השיטתית, הוכיח כי באזורי הגשרים הופיעו מצבורי חומרי בניין שלא היו במקום קודם לכן, ואחר כך 'נעלמו', זאת אומרת הושלכו לתוך תעלת המים המתוקים ושימשו לבניית המעבר התת־מימי. בסופו של דבר 'קנה' פיקוד דרום את גילוי המעברים התת־מימיים, ובמסדרונות המודיעין החלה להבשיל ההכרה כי הצבא המצרי אכן עוסק בעבודות תשתית שנועדו לאפשר את צליחת תעלת סואץ. </div> <div> <b> הגילוי השלישי: הכשרת ירידות למים ומשטחי צליחה </b> </div> <div> לאחר שהמצרים טיפלו בבעיית מכשול המים של תעלת המים המתוקים, על־ידי הקמת גשרים ומעברים תת־מימיים, הם החלו לטפל בבעיית גדות התעלה המערבית. קוביות האבן/בטון, ובעיקר קיר התמך שמעליהן, היוו כאמור מכשול בפני ציוד אמפיבי ותפעולו. המצרים הפעילו דחפורים שפרצו את סוללת העפר הנמוכה בגדה זו, שברו את קיר התמך ויצרו שיפוע נוח להגעת ציוד אמפיבי ולהטלתו למים. פרצות אלו, שכונו ירידות למים, נעשו בריש גלי לנגד עיני כוחותינו שצפו בעבודות מהעבר השני של התעלה. זמן לא רב לאחר הכשרת הירידות למים הם החלו ליישר שטחים בשפת התעלה באורך של כמה עשרות מטרים. אנו כינינו עבודות אלו משטחי צליחה, הם הופיעו בין הירידות למים ונועדו לאפשר הרכבת חלקי גשר (מציוד גישור מיושן יותר) על גדת התעלה והטלתו למים כשהוא מורכב. להבנתנו, הירידות למים נועדו לשמש סירות סער לצליחת חי"ר ולהטלת ציוד גישור מתקדם מהיר, הקמה מסוג פ-מ-פ.  </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2118%D7%A9%D7%A2++%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%AA+%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%94+%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> כאן לא היה צריך להיאבק על משמעות העבודות וכולם הסכימו שעבודות עפר אלו נועדו לאפשר את צליחת התעלה. לאחר ההלם הראשון מ'העבודות המחוצפות', שהעידו כאלף עדים שהקביעה של בני קאין הייתה נכונה, החל להבשיל שלב ההדחקה וההכחשה. הטיעון החדש היה: "אתה יודע מה זה לצלוח צליחת סער את תעלת סואץ?! זה שדחפור שובר קיר אבן בדופן התעלה לא אומר כלל שהם בנויים למהלך של צליחת מכשול מים, מהלך מורכב מאין כמוהו שהם לא מסוגלים לבצעו".   </div> <div> <b> הגילוי הרביעי: בניית 'דיפּוני סער' למיגון ציוד הצליחה </b> </div> <div> בד בבד עם עבודות העפר להכנה לירידות למים ומשטחי צליחה שהלכו ורבו לכל אורך התעלה, איתר בני סוג חדש של עבודות עפר שהתבצעו במרחק של 5-10 ק"מ ממערב לתעלה. מדובר בהערמת זוגות של תלוליות עפר, מקבילות ומרוחקות כארבעה מטרים זו מזו. כל מקבץ מנה כ־30 זוגות של תלוליות עפר. בין זוג למשנהו היה מרחק של 30-40 מטר. לאורך התעלה התחילו להופיע מקבצי תלוליות כאלה בגזרת ארמיה 2 ו- 3 .  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2114%D7%A9%D7%A2+%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9F+%D7%A1%D7%A2%D7%A8+%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9E%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div>     עבודות עפר מסוג זה לא היו מוכרות לנו עד כה וברור היה כי הן חלק ממבצע הנדסי, אך לא הייתה ברורה מטרתן. בני, שגילה את התופעה והקדיש מחשבה רבה באשר לייעוד העבודות, הגיע למסקנה כי הן נועדו לספק הגנה לכלי הרכב הנושאים את ציוד הגישור והצליחה. מדוע? </div> <div> <br/> </div> <div>     עקב אלפי תקיפות חיל האוויר במלחמת ההתשה, הפך מיגון הרכב/רק"מ ב'דיפונים' ללחם חוקן של יחידות מצריות שחנו אפילו מאות ק"מ מקו המגע הקדמי בתעלת סואץ. דא עקא, הגנת כלי הרכב והרק"מ שהכרנו עד עתה הייתה בדרך של הערמת סוללת עפר בצורת האות ח, שצמצמה את האפשרויות להיפגעות הרכב/רק"מ לפחות משלושת הכיוונים שבהם מצויות סוללות העפר. בשיטת הגנה זו הייתה מגבלה, שכלי הרכב בכניסתו למחפורת או ביציאתו ממנה חייב היה לנסוע בהילוך אחורי, כשהוא מעכב את התנועה ועלול לגרום לתאונות. לכן טען בני כי שיטת הדיפונים החדשה נועדה לאפשר כניסה מהירה ויציאה מהדיפון על חשבון הבטיחות ומיגון הציוד. את הדיפונים החדשים כינה בני 'דיפוני כניסה ויציאה' וניתן גם לכנותם דיפוני סער. בני הסביר שציוד הגישור הרב שבו תלוי כל מבצע הצליחה, הכולל מאות משאיות עמוסות בחלקי גישור וציוד צליחה מסוגים שונים, פגיע מאוד ויש להעניק לו הגנה למשך השעות שעד הטלתו למימי התעלה ובניית הגשרים.  </div> <div> <br/> </div> <div>     אחרי גילוי דיפוני הסער וההבנה כי צבא מצרים מתכנן מבצע צליחה גדול, הוחלט להוציא סקירת מודיעין מחלקתית. תחילה הייתה כוונה להוציא סקירה שתסכם את כלל ההיבטים של הצליחה,[4] אך ענף מצרים והענף הטכני 'גררו רגליים' והתחמקו בתירוץ שהם אינם מוצאים את הזמן הדרוש לסיכום הנושא וכתיבתו. מכיוון שענף 1 לא היה מוכן להמתין עוד, סוכם בין ראשות מחלקת מחקר לבין ראש ענף 1 ('ג'מקה') כי הסקירה תעסוק אך ורק בהיבט הקרקעי של הצליחה, ואילו שאר גופי אמ"ן/מחקר יידרשו מאוחר יותר להיבטים האחרים שלה. בנובמבר 1971 יצאה סקירת מודיעין מחלקתית שנושאה היה "ההכשרות הקרקעיות לצליחת התעלה". המסר העיקרי שעלה מן הסקירה היה שהצבא המצרי מכשיר עצמו לצליחה רבתי לכל אורך תעלת סואץ, והוא נוקט שרשרת של הכשרות קרקעיות שתאפשרנה את מבצע הצליחה בזמן מועט, תוך מיגון ציוד הצליחה וצמצום אפשרויות הפגיעה בו ובכוחות הצולחים.  </div> <div> <br/> </div> <div>     הוצאת הסקירה גרמה לכך שמחלקת מחקר נדרשה לנושא הצליחה, שכזכור בני קאין גילה את ראשיתו כבר בשנת 1968, והענפים הצבאי והטכני היו צריכים להתייחס לנושא. הענף הצבאי התעלם לחלוטין מהגילויים שלנו וביטלם בהינף יד. ענף מצרים והמדור הצבאי בו, החל בראש הענף וכלה באחרון קציני המחקר, נקטו מדיניות של החרמה כללית של ענף 1. כך למשל, איש מהם מעולם לא ביקר בענף ולא גילה שום עניין בתגליותיו. הנתק בין ענף 1 ליתר ענפי המחקר באמ"ן/מחקר, לא החל בשנת 1970 ולא הסתיים גם לאחר שהקצינים המתנשאים מענף 6 נפוצו לכל רוח בעקבות מחדלי יום הכיפורים. ייתכן כי אחת הסיבות לזלזול שרחשו קציני ענף 6 לענף 1 הייתה הנגישות שלהם, לעתים בלתי אמצעית, למקורות מידע שענף 1 לא היה שותף סוד להם, שגרמה להם רגשי עליונות בנוסח "מה אתם בכלל מבינים, לנו יש <b> מידע מוצק 'מפי הסוס' </b> האומר למעשה שאתם על הבנקט". לבד מחוסר הנגישות של ענף 1 למקורות צמרת, בוּדד הענף באותה עת גם מכל מפגשי המודיעין שנערכו עם המעצמות ושירותי המודיעין של צבאות זרים. מה שראשות מחלקת מחקר ואנשי ענף 6 לא הבינו בבורותם הרבה, הוא כי מה שרואים בצילום אוויר טוב אחד, אם יודעים לקראו ולהבינו נכונה, לא ישווה לשום סיפור המושג במפגשים עם סוכנים או גופי מודיעין זרים. בהערת אגב אספר כי בעת שחקרתי את נושא הפיקוד והשליטה בצבא המצרי ופניתי, לפי הנחיה של עוזר רמ"ח מחקר למבצעים אל"מ לברן, למדור הצבאי בבקשה לקבל את הידוע להם בנושא, הופניתי למש"ק שליקט כלאחר יד כמה כרטיסיות רעות מראה ודלות תוכן העוסקות בנושא. לשאלתי האם זה כל מה שידוע להם בנושא, נעניתי שיש להם עיסוקים דחופים יותר וכי עלי להודות על כך שבכלל הסכימו לדבר אתי... ברוך השם החונן לאדם דעת, גם בלי עזרתם הוצאתי את הסקירה. </div> <div> <br/> </div> <div>     הענף הטכני, לעומת זאת, התייחס עניינית לנושא הצליחה וטען שהקמתם של הגשרים הצפים על תעלת סואץ תארך זמן ממושך למדי. הפירוש המעשי היה שלצה"ל אין מה לדאוג: עד שהמצרים יצליחו להטיל את הגישור הצף ולהרכיבו לכלל גשר שכוחות יוכלו לנוע עליו, יספיק צה"ל לגייס את כל מערך המילואים. זכור לי קוריוז: השתתפתי בדיון בנושא מסוים בנוכחות עוזר רמ"ח מחקר, אל"מ אהרון לברן. לחדר נכנס קצין בכיר באמ"ן והשיחה ביניהם נסבה על נושא הצליחה. האורח אמר משהו כגון: "שמעתי שהמצרים מתכוננים לצליחה, אני לא מאמין שהאפסים האלה מסוגלים לכך, אבל אני מתפלל שהם יתפתו לכך, או אז צה"ל 'יכנס בהם' ויהפוך את סיני לבית הקברות שלהם". אהרון לברן היה תמים דעים עם האורח. </div> <div> <br/> </div> <div>     בני קאין סירב לקבל את הקביעה המקצועית של הענף הטכני באשר לזמן הדרוש להקמת הגשרים והחל לנבור בספריות ולחפש חומר על צליחת מכשולי מים במלחמת העולם השנייה. בסדרת 'קרבות' מתישה עם אנשי הענף הטכני דחק אותם בני אט־אט וגרם להם לקצר את הערכותיהם באשר למשך הזמן הדרוש להקמת הגישור. </div> <div> <br/> </div> <div>     למותר לציין כי ענף מצרים והזירה הטכנית באמ"ן/מחקר לא הזדרזו לפרסם סקירות המשלימות את התמונה. לו עשו זאת, הם היו ודאי מצביעים על כך שבמקביל להכשרות הקרקעיות, מתקיימת בצבא מצרים פעילות ענפה בהיקף חסר תקדים הכוללת, בין היתר, הקמת שלוש חטיבות גישור עם 21(!) גדודים ואין ספור יחידות הנדסה האמורות לתמוך במבצע הצליחה, החל מגדודי פריצת דרכים וכלה בהקמת גדודים מיוחדים להנחת סער של צנרת מים, שלא לדבר על מערך האימונים האינטנסיבי בכל שדרות הצבא המצרי. </div> <div> <br/> </div> <div>     לבסוף, בראשית שנת 1973 הוציא הענף הטכני סקירה מחלקתית בנושא הצליחה, גזרותיה ומשך הזמן הנדרש להקמת הגשרים. הסקירה המעיטה לעסוק במכונת המלחמה המצרית שנבנתה על מנת לאמן את הגייסות ולהכשירם למילוי המשימה.  </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2157%D7%A9+++201016+%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9E%D7%AA+%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%A1%D7%A2%D7%A8+%D7%92%D7%91%D7%9C+%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%A4%D7%94.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> הגילוי החמישי: בניית דיפוני סער לציוד צליחה בעורף ארמיות השדה </b> </div> <div> לאחר הסכם הפסקת האש באוגוסט 1970, חדל צה"ל לבצע גיחות צילום החודרות לתחום האווירי של מצרים. המודיעין הצילומי על המצרים נעשה מגיחות צילום אלכסוניות כשהמטוס טס בשטחנו בסיני ומצלם את הצבא המצרי הערוך במרחב שבין קהיר לתעלה. כמובן, היחידות שהיו ערוכות קרוב לתעלת סואץ 'הצטלמו היטב', אך ככל שפנינו מערבה לעבר המרחב העורפי של ארמיות השדה בקו רובייקי-תל אל כביר (כ־70 ק"מ ממערב לתעלה), הפכו הצילומים מטושטשים ובלתי ניתנים לפענוח. למרות המגבלות שלעיל, גילה בני במרחב זה ריכוזים של דיפוני סער, 120-150 דיפונים בכל ריכוז. בני טען שהם אמורים לשמש כ'שטחי כינוס' ליחידות הצליחה לפני הטלתן לשדה המערכה. הרעיון הוא שיחידות ההנדסה ימשכו את ציוד הצליחה ממחסני הציוד, כנראה בוואדי חוף[5] שמדרום לקהיר, וייערכו בשטחי כינוס שבעורף ארמיות השדה עד לפקודה לתחילת מבצע הצליחה. או אז ינועו יחידות הצליחה לדיפוני הסער בשטחי היערכות בחזית התעלה, שם ימתינו לתורם להטלה למים ו/או להרכבה במשטחי הצליחה בשפת התעלה.  </div> <div> <br/> </div> <div>     כאן המקום לציין כי המערך האיסופי לא סיפק לנו כל מידע באשר למקום האחסון של ציוד הצליחה הרב הדרוש לחציית התעלה. לאחר המלחמה פורסם כי למערך האיסוף של צה"ל היו מקורות מודיעין, ונראה לי מוזר כי לא ניתן מענה על השאלה היכן מאחסן צבא מצרים את ציוד הצליחה שלו. שיערתי כי הציוד מאוחסן במערות ואדי חוף מפני שלא הכרתי מחסנים המסוגלים להכיל את שפע ציוד הצליחה של המצרים, מה עוד שבית הספר לצליחה שהיה מוכר לי היטב נמצא על שפת הנילוס למרגלות המערות. מסמכי השלל ממלחמת יום הכיפורים אימתו את השערתי. </div> <div>     התגלית של בני התקבלה בספקנות רבה על־ידי כל המפענחים שבחנו את הנושא. לטענתם, בצילומים אלכסוניים, שעל־פיהם קבע בני את גילויו, לא ניתן לפענח דיפוני סער ובוודאי לא למנות אותם. בני התעקש על תגליתו וקיבל גיבוי לכך מ'ג'מקה'.   </div> <div> <br/> </div> <div>     אינני יודע עד היום אם המצרים השתמשו במלחמת יום הכיפורים בדיפונים שבשטחי הכינוס, או שבמסווה ה'תרגיל' הם דילגו על 'חניית הביניים' בעורף הארמיות ונערכו לצליחה מדיפוני הסער שבקרבת התעלה. בצילומי האוויר שבוצעו במלחמה נראו דיפוני הסער בעורף הארמיות בבירור רב, כך שכל הספקנים נאלצו להודות שוב שבני הוא גדול המפענחים. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> צעדים מצריים נוספים שאותרו והובנו כהכנות למלחמה </font> </b> </div> <div> <b> בניית רמפות הטנקים </b> </div> <div> בד בבד עם ההכנות לצליחת התעלה – הירידות למים, משטחי צליחה ודיפוני הסער – החלו המצרים באמצע שנת 1972 בהערמת סוללות עפר בגובה של כ־25-20 מטר, גבוהות יותר מסוללת בר־לב. הן הוקמו על גדת התעלה המערבית ואורכן הגיע לכמה עשרות מטרים כל אחת. מודיעין פיקוד דרום קבע כי הסוללות נועדו לחוליות תצפית על כוחותינו ולחוליות ציידי טנקים מסוג סאגר, למקרה שתחודש מלחמת ההתשה. בני טען כי הסוללות נועדו לטנקים שיתנו חיפוי באש ליחידות הצליחה. קביעתו של בני עוררה את חמתו של קמ"ן פיקוד דרום, סא"ל יהושע שגיא, שיצא במכתב נזעם ובו דרש שענף 1 לא יתערב בנושאים שאינו מבין בהם: השיפועים של הסוללות לא מאפשרים עליית טנקים וגם אם טנק יעלה בהם – הוא יחטוף. למרות תגובתו המלומדת של קמ"ן פיקוד דרום, נשאר בני איתן בדעתו ובכל הפרסומים שלנו התייחסנו לרמפות לפי גרסת בני. </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2424%D7%A9+++201016+%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9E%D7%AA+%D7%A8%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%98%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9D.png" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> בניית מוצבי פיקוד ושליטה </b> <div> הפיקוד והשליטה בצבא מצרים בכלל ובמוצבי הפיקוד והשליטה בחזית תעלת סואץ בפרט, הוא נושא מורכב שמן הראוי להקדיש לו מאמר מיוחד. בהקשר של נושא הצליחה אציין רק את הנקודות כדלקמן:  </div> <div> <br/> </div> <div>    לפי הדוקטרינה הסובייטית, יש לשאוף כי לכל יחידה ברמת החטיבה ומעלה יהיו מוצבי הפיקוד הבאים: </div> <div> <br/> </div> <div> א. מוצב פיקוד עורפי המשמש את גופי השלישות והאפסנאות של הפורמציה. מפקד המוצב הוא סגן מפקד הפורמציה (בצבא מצרים הוא מכונה ראש ענייני המנהלה). </div> <div> ב. מוצב פיקוד עיקרי המשמש את מפקד הפורמציה, כשלצידו כל הגופים האג"מיים כגון: מודיעין, קשר, חת"מ וכו'. הפורמציה מתפקדת ממוצב זה בשגרה בלבד.  </div> <div> <br/> </div> <div> ג. מוצב פיקוד חלופי המשמש את המפקד ומטהו בזמן מלחמה. ההנחה היא שהאויב יצליח לאתר את מוצב הפיקוד המשמש את הפורמציה בשגרה ולכן יש שאיפה לעבור למוצב הפיקוד החילופי מראש, זמן קצר לפני שעת ה'ש'.   </div> <div> <br/> </div> <div> ד. מוצב פיקוד קדמי המשמש את המפקד, וצוות מצומצם של קציני מטה לתצפית ולשליטה על שדה המערכה.  </div> <div> <br/> </div> <div>    מן האמור לעיל עולה כי מוצב הפיקוד החלופי ומוצב הפיקוד הקדמי עומדים ריקים כל ימות השנה. עובדה זו לא אפשרה את איתורם ממקורות האזנה, וגם פענוחם מצילומי אוויר היה משימה לא פשוטה. בני ערך מחקר ואיתר חלק ניכר ממוצבי הפיקוד ששימשו את המצרים בעת חציית התעלה. יצוין שוב כי כל התגליות נעשו ללא כל סיוע מגופי אמ"ן/חמ"ן העוסקים בנושא. הדבר נבע, לדעתי, בעיקר מקנאת סופרים במעטה של שמירה על בטחון מקורות. לאחר המלחמה, כשהחלו לזרום מפות ומסמכי שלל, וגם בעקבות סיורים שלנו בשטח שכבש צה"ל בגדה המערבית של התעלה, נוכחנו לראות במו עינינו עד כמה צדק בני ועד כמה קשה היה לזהות את מוצבי הפיקוד עקב עבודות ההסוואה ובניית מתקני הדמה בשטח. נושא הפיקוד והשליטה פורסם לפני המלחמה בסקירת מודיעין מיוחדת, כך שגם יתר גופי אמ"ן ואג"ם/מבצעים יכלו להתרשם, לו רצו בכך, כי הצבא המצרי לוקח את נושא ההכנה למלחמה ברצינות ומקדיש לכך משאבים רבים. </div> <div> <b> הקמת מערכת סער לאספקת מים  </b> </div> <div> על אף היותה של מצרים ארץ היושבת על פלגי מים, מחייבים מימיה טיפול במכוני טיהור המכשירים את המים לשתייה. בכל הערים שלאורך תעלת סואץ פועלים מקדמת דנא מכוני מים משוכללים שסיפקו מי שתייה לאוכלוסייה של למעלה ממיליון נפש. צבא מצרים שפרס את יחידותיו לאורך התעלה לאחר מפלת מלחמת ששת הימים ניזון ממכוני טיהור אלו. אספקת המים ליחידות הפרוסות בשטח נעשתה במכוניות מיכל ובג'ריקנים. כל זמן שהצבא עסק בהגנה ובאימונים, יכול היה הדבר להתבצע במכוניות מיכל, אולם כאשר החלה להתגבש התוכנית המבצעית לצליחת התעלה, ראה המתכנן המצרי בעיה באספקת מים לכוחות הצליחה, שכן כמות רבה של מכוניות מיכל, המצטרפות לתנועה הצפופה בלאו הכי בגשרים, יכולה להקשות על הכוחות הצולחים. הפתרון שננקט היה הנחת קו מים מיוחד לאורך כביש התעלה המערבי. לאורך קו זה הוקמו מאגרי מים ובתי שאיבה שנועדו לספק את צורכי הכוחות הצולחים את התעלה. מדור מצרים בענף 1 בסיוע מומחה מים ממערך המילואים חקר את הנושא ופרסם סקירת מודיעין. המסר שלה היה שמערכת המים החדשה נועדה לשרת את צבא מצרים למקרה של חידוש הלחימה בתעלה (הימים היו אחרי הפסקת האש ביולי 1970), אם בחזרה למתווה מלחמת התשה או אף למתווה חציית התעלה.[6] </div> <div> <br/> </div> <div>    מה שהתברר לנו במהלך מלחמת יום הכיפורים הוא כי המצרים הקימו גדודי הנדסה מיוחדים לפריסת סער של צינורות מים. גדודים אלו התחברו למאגרים שהוקמו במערב התעלה ומשכו מים בצינורות חמרן (דמויי צנרת מים המשמשים את החקלאים שלנו בשדות) לעבר סיני. לאורך הצנרת הוקמו מאגרי מים מאברזין מגומם (בד ברזנט עמיד במים). למיטב ידיעתי לא היה ידוע לנו לפני המלחמה דבר קיומם של גדודי הסער להנחת צנרת המים. </div> <div> <b> האימונים לצליחת התעלה  </b> </div> <div> המבצע המורכב לצליחת תעלת סואץ שכלל העברת חמש דיביזיות חי"ר בסיוע יחידות רבות של שריון, חת"מ, נ"ט, קשר וכו' חייב אימונים יסודיים שכללו:   </div> <div> <br/> </div> <div> • אימון יחידות ההנדסה בהפעלת הציוד המורכב (בנית גשרים מסוגים שונים, פריצת סוללת קו בר־לב, פריסת צנרת מים).  </div> <div> <br/> </div> <div> • אימון הגייסות בתנועה אל עבר הגשרים, חצייתם בצוותי קרב מיוחדים לצליחה, השתלטות על הגדה המזרחית והיערכות לבלימת התקפות נגד.    </div> <div> <br/> </div> <div> אימון יחידות ההנדסה כלל אימוני תנועה אל עבר גזרת הצליחה, הקמת הגשרים ופריסת יתר אמצעי הצליחה. המערך ההנדסי לחציית התעלה כלל שתי מסגרות חטיבתיות, אחת לכל ארמיה, וכן חטיבת עתודה מטכ"לית שנועדה לגבות את צליחת התעלה ולשמש עתודה להקמת גשרים צפים בעומק מצרים, למקרה שחיל האוויר יפגע בגשרי הקבע שעל הנילוס.  </div> <div> <br/> </div> <div>    כל חטיבה כללה חמישה גדודי גישור מסוגים שונים ושני גדודי סיוע לתובלה ולאמצעים מיוחדים. הוקמו גם אין ספור יחידות הנדסה שתמכו בעקיפין במהלך הצליחה, נוסף על יחידות ההנדסה האורגניות בדיביזיות. חיל ההנדסה המצרי הקים בסיס הדרכה משוכלל באזור חלואן שמדרום לקהיר. בבסיס זה עברו כוחות ההנדסה אימוני הקמת גשרים כשהנילוס באזור מדמה את תעלת סואץ. לכוחות ההנדסה היו שני שטחי אימון נוספים: האחד היה אגם פיום שבו נערכו אימוני צליחה של כלים אמפיביים בשטח המדמה את אזור האגמים המרים בתעלת סואץ, והשני באזור האי אל באלח שבתעלת סואץ. אי זה נוצר בעת כריית תעלת סואץ ונועד לאפשר תנועה דו סטרית של האוניות העוברות בתעלה. לאחר מלחמת ששת הימים נשאר האי בחזקת המצרים והיה המקום היחיד לאורך תעלת סואץ שבו הייתה להם שליטה על <b> שתי גדות התעלה </b> (המצרים שלטו גם על שני עברי תעלת סואץ בפורט סעיד במוצא הצפוני של התעלה, אך העיר שהייתה מוקפת אגמים בוציים לא התאימה לאימוני צליחה). באי אל באלח קיימו המצרים, <b> לעיני תצפיות צה"ל, </b> סדרת אימונים לפריצת סוללת בר־לב באמצעות זרנוקי מים שהופעלו ממשאבות רבות עוצמה אשר נרכשו במיוחד לצורך זה.  </div> <div> <br/> </div> <div>     מבצע הצליחה כלל גם אימון הגייסות בתנועה אל עבר הגשרים, חציית מכשולי המים (תעלת המים המתוקים ותעלת סואץ), פריצת סוללת 'קו בר־לב', כיבוש המעוזים, השתלטות על הגדה המזרחית של התעלה והיערכות להגנה מפני התקפות נגד. אימוני הגייסות נערכו בשני אזורים:  </div> <div> <br/> </div> <div> • באזור חטאטבה שבמדבר המערבי הוקם מתקן אימונים משוכלל לאימון גייסות. הנילוס (זרוע הרוזטה) דימה את תעלת סואץ ותעלת איברהימיה העוברת בסמוך לנילוס דימתה את תעלת המים המתוקים. לאזור חטאטבה הועברו במחזורים קבועים חטיבות צבא מצרים שתוכננו להשתתף בצליחת התעלה. הן עברו אימון בתנועה מבצעית במדבר, התכנסות לעבר המעברים על תעלת המים המתוקים, חציית תעלת סואץ וכיבוש קו בר־לב. </div> <div> <br/> </div> <div> • באזור קוטמיה נערכו אימונים דיביזיוניים וארמיוניים 'על יבש'. באימונים אלו (שנערכו בתנועה מצפון לדרום) דימתה מסילת הברזל קהיר-סואץ את מכשול תעלת המים המתוקים, וכביש קהיר-סואץ דימה את תעלת סואץ. הכביש לעבר מצפה הכוכבים בקוטמיה סימל את הלחימה במעברים ההררים בגידי ובמתלה. </div> <div> <br/> </div> <div> נוסף על אזורי האימונים האלה הוקם, בכל שטח היערכות דיביזיוני, שולחן חול משוכלל[7] שבו הופיעה גזרת הגדוד ומשימותיו בגדה המזרחית של תעלת סואץ.  </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2196%D7%A9+%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F+%D7%97%D7%95%D7%9C.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> <font> הדיון בנושא המוכנות המצרית לצליחת התעלה </font> </b> <div> כשלושה חודשים לפני מלחמת יום הכיפורים זימן ראש ענף 1, סא"ל צביקה שילר, דיון במשרדו בנושא "האם צבא מצרים סיים את ההכנות הקרקעיות לצליחת התעלה", במילים אחרות, האם מבחינה הנדסית מוכן צבא מצרים לצליחה ואם לא, מתי. לדיון זומנו כל קציני ונגדי המדור, גם אלו שלא עסקו בנושא הצליחה, כמוני. כמו כן זומנו לדיון רס"ן (מיל') בני קאין, ראש ענף 6 העוסק במצרים באמ"ן/מחקר ששלח את נציגו ראש המדור הצבאי, רס"ן יעקב רוזנפלד ('ינקיל'), ראש ענף המחקר ביחידת האזנה 8200 ששלח את נציגו רס"ן נעם שפירא.  </div> <div> <br/> </div> <div>     מן הראוי לציין כי היה זה נדיר מאוד שראש ענף 1 מזמן לדיון גופים חוץ ענפיים בנושאים שאינם קשורים במישרין למבצעי צה"ל, בייחוד עקב הפסקת אש ששררה אז, שבמהלכה איש לא התעניין בנו ובמחקרים המבוצעים על־ידינו. תופעה ייחודית יותר הייתה הגעתו של נציג ענף 6 לענף 1. בכל 11 שנותי בענף לא זכיתי מעולם לראות את ראש ענף מצרים או את ראש המדור הצבאי או מי מאנשיו דורך על סף המדור המצרי בענף 1. </div> <div> <br/> </div> <div>     הסיבה שהביאה את צביקה לכנס את הדיון הייתה שבאותה עת החלו המצרים לערום סוללות עפר לאורך צירי הגישה לתעלת סואץ. אנו הערכנו כי מטרת הסוללות היא למנוע מכוחותינו לצפות על התנועה בצירים. העבודות החלו בגזרת ג'ניפה שבדרום האגם המר הקטן, לאחר תקופת רגיעה של מספר חודשים שבהם המצרים לא עסקו בשיפור ההכשרות הקרקעיות בתעלה. </div> <div> <br/> </div> <div>     הדיון החל בסקירה קצרה של כלל ההכשרות הקרקעיות לצליחה. את הנושא הציג סרן אבי הימלבלאו שבאותה עת שימש כאזרח עובד צבא בחצי משרה, בתפקיד האחראי על נושא חזית התעלה במדור מצרים בענף 1. לאחר סקירתו של הימלבלאו פתח ראש הענף את הדיון בשאלה – האם אנו יכולים לומר שהצבא המצרי סיים את ההכשרות הקרקעיות לצליחה, או שהעבודות החדשות להקמת סוללות המסתור מצביעות על ראשיתו של תהליך שיקיף בעתיד את יתר גזרות הצליחה.  </div> <div> <br/> </div> <div>     ינקיל, נציג ענף 6, הדגיש בראשית דבריו כי הוא מתייחס לנושא הדיון המצומצם העוסק בהכשרות הקרקעיות, ואין בכוונתו להרחיב את היריעה למוכנות הצבא המצרי למלחמה. אבל מכיוון שלמצרים חסרים דברים בהרבה תחומים, שאותם הוא אינו רוצה לפרט, אזי נראה לו שלמצרים יש כל הזמן שבעולם להשלים את פרויקט סוללות העפר ולהרחיבו לכלל חזית התעלה. </div> <div> <br/> </div> <div>     אבי הימלבלאו אמר שלהערכתו פרויקט הסוללות יקיף בסופו של דבר את כל גזרות הצליחה, כולל גזרת ארמיה 2 ששם לא החלו כלל בעבודות, כך שאנו יכולים 'לישון בשקט' כמה חודשים ואולי אף חצי שנה. אני אמרתי שצבא מצרים סיים בסיסית את ההכשרות הקרקעיות לצליחה ומפקד חיל ההנדסה יכול לדווח לרמטכ"ל צבא מצרים 'ערוך ומוכן המפקד!'. נושא סוללות המסתור, כך התבטאתי, הוא בבחינת טפטים המפארים קירות של דירה חדשה: "זה יפה, אך לא הכרחי". טבעי הדבר שכל אחד מעדיף להשתפר, אך ודאי הוא שאין זה תנאי לביצוע הצליחה. בני קאין תמך בדעתי. למיטב זכרוני, ולזיכרונם של יתר משתתפי הדיון אשר שאלתי בעת כתיבת מאמר זה, צביקה לא סיכם את הדיון בקביעה כלשהי וגם לא הוציא כל מסמך לסיכום הדיון. באוגוסט 1973, במסמך המסכם את עמדת ענף 1 בנושא הצליחה אשר הוגש למחלקת מחקר לקראת דיוני הערכת המצב החצי שנתית, נאמר כי הושלמה המערכת הקרקעית בגזרת הצליחה של ארמיה 2, ואילו ההכשרות בגזרת ארמיה 3 לוקות עדיין בחסר וסביר שיבוצעו עבודות נוספות. בראיה לאחור נראה לי מוזר שדיון זה לא התקיים אצל רמ"ח מחקר, תא"ל אריה שלו. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> הכנת העורף המצרי למלחמה </font> </b> </div> <div> מעבר לעיסוק הישיר של צבא מצרים בהכנות הקרקעיות לצליחת התעלה נערכו גם הכנות בעורף המצרי. אלה כללו הכנת מצבורי חירום, ומיגון יעדים אסטרטגיים מפני תקיפות אפשריות של צה"ל בכלל וחיל האוויר בפרט. המעקב אחר השינויים בעומק מצרים נעשה באחריותי.[8] </div> <div> <br/> </div> <div>     כבר במהלך מלחמת ההתשה (1968-1971), שבה ספגה מצרים את נחת זרועו של חיל האוויר, הוחל במיגון יעדים אסטרטגיים: בניית קירות מגן סביב מתקנים חיוניים (מאגרי דלק, מתקני טרנספורמציה וכו') וכן בניית בונקרים מבוצרים היטב למתקנים אסטרטגיים חשובים.  </div> <div> <br/> </div> <div> במסגרת הכנת העורף המצרי לספיגה הוקמו: </div> <div> <br/> </div> <div> א. למעלה מעשרה אתרי אחסון גדולים לדלק, מרביתם תת־קרקעיים ומוסווים היטב. המאגרים הוקמו בדלתא ובעמק הנילוס ונועדו לצורכי האוכלוסייה האזרחית. </div> <div> <br/> </div> <div> ב. הגשרים והסכרים על הנילוס, בעלי חשיבות עליונה למצרים, מוגנו ברשתות שנועדו למנוע הגעת פצצות שטות (במלחמת ההתשה ניסה צה"ל לפגוע בסכר איסנה שבדרום מצרים באמצעות פצצה שטה). בנוסף, נפרסו יחידות בלונים להגנה על הגשרים מפני מטוסים מנמיכי טוס. </div> <div> <br/> </div> <div> ג. נסללו דרכי גישה והוקמו מזחים לגשרים צפים בקרבת גשרי הנילוס החשובים. תשתית זו נועדה לאפשר גישור על הנילוס בגשרים צפים במקרה שהגשרים הקיימים ייפגעו. לדוגמא, בכפר א־זיאת שבצפון מערב הדלתא נבנו מזחים ונסללו דרכי גישה, כאמור לעיל. לחיל ההנדסה המצרי הייתה חטיבת גישור וצליחה שהייתה בעתודה (נוסף על שתי חטיבות הגישור שהוכפפו לארמיות השדה). סביר להניח כי חטיבה זו יועדה בין היתר להקים גשרים בעומק מצרים.  </div> <div> <br/> </div> <div> משאבים רבים הוקדשו לבניית מתקני דמה משוכללים. הנושא היה מוכר לנו עוד לפני מלחמת ששת הימים,[9] אך קיבל תנופה רבה בכל הרמות, החל מבסיסי טילי קרקע־אוויר וכלה במוצבי פיקוד ושליטה של צמרת הפיקוד המצרי. כחמישה חודשים לפני מלחמת יום הכיפורים איתרתי כי המצרים צבעו בצבעי הסוואה מתקנים חיוניים בקהיר, ובלקט שהוצאנו הדגשנו כי זו הפעם הראשונה שהמצרים עושים זאת. טיוטת הלקט כרכה את הצביעה בצבעי הסוואה עם ההכנות למלחמה. ראשות מחלקת מחקר מחקה את הסעיף הלוחמני וכתבה תחתיו משהו רופס יותר. סמוך למלחמת יום הכיפורים, המצרים לא סמכו רק על צבעי ההסוואה (נודע להם תוכן הלקט שלי?) ובנו מתקן דמה משוכלל סמוך למוצב הפיקוד המטכ"לי. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> ההכנות לצליחת התעלה ערב מלחמת יום הכיפורים </font> </b> </div> <div> בראשית אוקטובר 1973 הוכרזה כוננות בצבא מצרים שהוסוותה כתרגיל בין זרועי. המערך המודיעיני נכנס לכוננות ולמעקב אחר הפעילות המצרית. מזג האוויר לא אפשר ביצוע גיחות צילום והמידע הגיע רק ממקורות האזנה ומתצפיות כוחותינו. אלה האחרונים דיווחו על עבודות שיפור הירידות למים. ב־2 באוקטובר הוצאנו לקט מודיעין שהצביע על פעילות בלתי רגילה לשיפור הירידות למים בגזרת ארמיה 3. </div> <div> <br/> </div> <div> ביום חמישי ה־4 באוקטובר בוצעה סוף כל סוף גיחת הצילום המיוחלת. סרט הצילום פותח באותם ימים לסרט צלולואיד פוזיטיב, ובאמצעות מכשיר פענוחMIM4 [10] נסרק ופוענח. על פי נהלי העבודה הסרט מגיע לראשונה ליחידת הפענוח המבצעת סריקה מהירה (פענוח מידי) לאיתור יחידות הצבא של האויב. עקב חשיבות הנושא ביצעה יחידת הפִענוח פענוח שיטתי, כך שאנו בענף 1 העוסקים בתשתית הקרקעית  </div> <div> <br/> </div> <div> קיבלנו את סרט הגיחה רק בשעות הלילה המאוחרות. את הגיחה פענח אבי הימלבלאו. אבי גילה פעילות ענפה מאוד לשיפור הירידות למים ולסילוק שקי החול שחסמו את הירידות למים. כמו כן גילה, לראשונה בחזית התעלה, כלי רכב נושאי ציוד צליחה התופסים מחסה בדיפוני הסער. עד גילוי זה, העובדה שייעודם לשמש מחסה לציוד צליחה, הייתה הערכה בלבד.  </div> <div> <br/> </div> <div>     לפנות בוקר, לאחר שסיים את עבודתו, הוציא אבי (כמקובל) דו"ח חידושי שטח ארוך בטלפרינטר המסכם את ממצאיו. הוא הדגיש כי העבודות לשיפור הירידות למים מקיפות כ־ %80(!) מכלל הירידות למים. בבוקר, עם הגעת ראש הענף, סא"ל צביקה שילר, הוחלט להוציא לקט מודיעין מידי. לצורך כתיבת הלקט נבדקה שוב גיחת הצילום, והתברר כי בגזרת התעלה שופרו רק 50%(!) מהירידות למים. בלקט צוין כי פעילות פינוי שקי החול מהירידות למים הוא תופעה חריגה מאוד שמעולם לא אותרה בעבר. לטענת ראש מדור מצרים, רס"ן דב אדלר, טיוטת הלקט כללה גם פסקה האומרת כי פעילות בהיקף כזה פירושה מלחמה. טיוטת הלקט לא מצויה בידי ואין ביכולתי לאשש את טענתו. </div> <div> <br/> </div> <div>     לקט המודיעין עבר כמקובל תהליך של עריכה ואישור בידי ראשות מחלקת מחקר. לקטים בתחום העיסוק של ענף 1 הועברו בדרך כלל לאישורו של עוזר רמ"ח מחקר למבצעים, אל"מ אהרון לברן. כאשר הגיעה טיוטת הלקט ללברן, הוא התקשר לענף 1 וטען כי הוא כבר דיווח לרמטכ"ל כי 80% מהירידות למים עברו שיפור והנה הוא קורא כי רק (!!!) 50% מהירידות שופרו. צביקה, נזעם כולו, נזף קשות ברמ"ד מצרים דב אדלר ובאבי הימלבלאו המוציאים שם רע לענף 1 כעל ענף שלא ניתן לסמוך על אמינות דיווחיו, והורה על בדיקה נוספת. הבדיקה הנוספת העלתה כי הדיווח הראשוני של אבי היה שגוי. לאחר זאת יצא סוף סוף הלקט.  </div> <div> <br/> </div> <div>     כאשר הגיע הלקט המודפס לענף, שמנו לב כי נוספה לו פסקה פרשנית הקובעת כי ההכשרות הם חלק מהתרגיל הבין זרועי. לעומת זאת, הסעיף שלנו הכורך פעילות בהיקף כזה עם מלחמה, נמחק לחלוטין. לא נאבקנו ולא ערערנו[11] על השינויים שבוצעו בלקט, אולי מפני שהיינו מותשים מהנזיפות של צביקה ושל לברן. כך או כך, יום לאחר מכן, בשבת ה־6 באוקטובר, פתחו המצרים במלחמה וצלחו את התעלה עם חמש דיביזיות החי"ר על־פי המודל שבנינו ואחריו עקבנו כבר משנת 1968. </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> סיכום </font> </b> </div> <div> בשנת 1980 פרסם סעד אלדין שאזלי, רמטכ"ל צבא מצרים בעת מלחמת יום הכיפורים, את ספרו "חציית התעלה".[12] בספרו נאמר בין היתר: <i> <font> . </font> <font> ..תכנון מתקפת 1973 החל כבר ב־1968, והקדים בהרבה את הכושר המבצעי שלנו. במהלך ארבע השנים הבאות כושרנו גדל בהתמדה ותוכניותינו הפכו ריאליות יותר. הפער בין התוכנית ליכולת, שהיה עצום ב־1968, הצטמצם משנה לשנה ומתרגיל לתרגיל עד שבאוקטובר 1973,כאשר התרגיל הפך למציאות, היו התוכניות והיכולת לישות אחת. </font> </i> </div> <div>  ובהמשך נאמר: <i> <font> ...עיקרון אשר מעולם לא הטלנו בו ספק, אפילו במסגרת אותה הערכה מחודשת, היה חציית התעלה בחזית רחבה ככל האפשר. עיקרון זה היה <span> אבן יסוד בחשיבתנו כבר בשנת 1968 </span> . </font> </i> (הדגשות – שלי. א.ד.) </div> <div> <br/> </div> <div>     איתור ההכנות של צבא מצרים לצליחת התעלה החל כבר משנת 1968. המעקב וניתוח אופן פעולת הצבא המצרי בעת חציית התעלה, הם מופת למחקר שטח, שהקדים את שאר גורמי אמ"ן. במסגרת מחקר זה מזדקר ובולט הגורם האנושי ככלי המודיעיני המחקרי המרכזי. הדברים מתייחסים לליקוט המידע ולהבנתו, לצורך במחשבה מקורית ולחתירה בלתי נלאית להילחם על הערכותיך, למרות הדינמיקה הקבוצתית העוינת לפעמים.  </div> <div> <br/> </div> <div> <font> <b> אחרית דבר – תוספות למאמר שפורסם בספרי </b> </font> </div> <div> המאמר שלעיל לקוח מתוך ספרי "מודיעין תלוש מהקרקע". המאמר מתעד בעיקר מה ידענו בענף מחקר השטח בחטיבת המחקר באגף המודיעין על נושא הצליחה המצרית <b> לפני </b> מלחמת יום הכיפורים. לאחר שהספר יצא לאור השנת 2010, המשכתי לחקור את הנושא ובעזרת מסמכי שלל וחומרים נוספים הגעתי לנתונים נוספים על מה שפורסם במאמר. להלן נתונים המסייעם להבנת מהלך הצליחה המצרית:  </div> <div> <b> תוכנית המלחמה המצרית – "גרניט 2"  </b> </div> <div> תוכנית המלחמה המצרית "גרניט 2" – בה היעד של הכוחות הצולחים הוא להגיע לקו המעברים (פתחת רפידים, מעבר הגידי, מעבר המתלה) היתה מוכרת לאמ"ן לפני המלחמה ופורסמה על ידו, מרשם הקרב של תוכנית זו פורסם בספרים רבים. לדעתי הגבול בין ארמיה 2 לארמיה 3 בכל הפרסומים המוכרים לי שגוי! לפיכך, להלן מרשם הקרב כפי שתוקן על ידי. במרשם זה, חטיבת שריון עצמאית 25 ודיביזיה 4 שריון, הכפופות לארמיה 3, לאחר חציית התעלה והגעתן לפתחת רפידים, עוברים כוחות אלו לאחריות ארמיה 2.  </div> <div> <br/> </div> <div> בפועל, בשנת 1972, המצרים זנחו תוכנית זו ועברו לתוכנית מוגבלת יותר בשם "הצריחים הגבוהים"[13] התוכנית החדשה הייתה ידועה רק למעטים בצמרת הצבא המצרי. אמ"ן לא הכיר את תוכנית, וטעה לחשוב שהמצרים דבקים עדיין בתוכנית "גרניט 2".   </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2201%D7%A9+++++201018++%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA+%D7%92%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%98+2.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> היקף עבודות העפר להקמת דיפוני הסער.  </b> <div> ציוד הצליחה הרב שבידי מצרים הצריך ביצוע עבודות עפר בהיקף כולל של לפחות 5 מיליון מע"ק. הטבלה שלהלן מפרטת את התחשיב לקביעה זו.  </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2163%D7%A9+%D7%AA%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91+%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A2%D7%A4%D7%A8+%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F+%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%94.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> אמצעים לפריצת סוללת קו בר־לב </span> </p> <p> <span> זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים פתחו המצרים במלחמת ההתשה בה בם ניסו לפגע בכוחותינו הערוכים לאורך התעלה באמצעות הפגזות מאסיביות משפע כלי הארטילריה המצויים בסד"כ המצרי. כתגובה לכך צה"ל הקים את קו־בר שכלל כ־30 מוצבים וסוללת עפר למיגון הכוחות הנעים בין המוצבים. עם תום מלחמת ההתשה באוגוסט 1970 שיפר צה"ל את מערכת המיגון של "קו בר־לב" ע"י בינוי מחדש של המוצבים בצורה מבוצרת יותר וכן על־ידי הגבהת הסוללה עד לגובה של 15-20 מטר. סוללה גבוהה זו יצרה מכשול בלתי עביר למתכנן המצרי. כדי לפרק מכשול זה ניסו המצרים שורה של אמצעים ולבסוף הם בחרו למוסס את סוללת העפר באמצעות משאבות המשמשות בדרך כלל כציוד כיבוי אש. להלן צילומים של ציוד זה  </span> <span> <span>  </span> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2149%D7%A9+%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%91%D7%94+%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%AA+%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%AA+%D7%91%D7%A8+%D7%9C%D7%91.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> מערך הצליחה המצרי בגזרה דיביזיונית כפי שבוצע בפועל  </b> <div> בתרשים שלפניכם, המבוסס על מסמך שלל של פקודת המבצע, מוצג מערך הצליחה בגזרת דיביזיה חי"ר 7 . בגזרה זו לדיביזיה הוקצו שני גשרים "כבדים" המאפשרים תנועת טנקים. אני מעריך כי הקצת אמצעי הצליחה בגזרות הצליחה של דיביזיות 2 ו־16 דומים למוצג בתרשים שלפניכם. לעומת זאת בגזרת הצליחה הדרומית (דיביזיה 18 בוודאות) ובגזרה הצפונית (דיביזיה 18 בספק) לדיביזיות הוקצה רק גשר כבד אחד. הגשר שני היה מסוג L.P.P במעמס 25 טון בלבד – כלומר כשיר למאמר כל סוגי האמל"ח למעט טנקים. </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2086%D7%A9%D7%A4.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <b> סד"כ והיערכות חטיבת הגישור של ארמיה 3 </b> <div> מניתוח מסמכי שלל עולה כי יחידות הגישור החלו להיערך בחזית התעלה כבר ב־25.09.1973 כלומר 12 יום לפני המלחמה. למיטב ידיעתי לאמ"ן נודע על הגעת יחידות הצליחה רק יומיים – שלשה לפני המלחמה. ממפות ההיערכות שלהלן עולה כי הכוחות שהגיעו לשטחי כינוס ב־25.09.1973 נערכו במערכי דיפוני סער עורפיים. ב-03.10.1973 רוב היחידות דילגו למערכים קדמיים. דילוג נוסף, לפני ההטלה למים, נעשה ב־06.10.2020 (אין מפה על ההערכות בתאריך זה) </div> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2154%D7%A9+%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99+%D7%91%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%9B.jpg" alt=""/> </a> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2140%D7%A9+%D7%94%D7%99%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%97%D7%98+%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8+03-10-1973.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> מעבורות טנקים מתנייעת מסוג G.S.P </span> </p> <p> <span> חודשים מספר לפני מלחמת יום הכיפורים הצטייד צבא מצרים במעבורות טנקים מתנייעות מסוג G.S.P. אמ"ן הכיר מעבורות מסוג זה, אך למיטב ידיעתי לא ידע משמצרים הצטיידה בהם. ציוד זה נמצא גם כיום (10.2020) בסד"כ המצרי. </span> <span> <span>  </span> </span> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/6cf9f5d5/dms3rep/multi/2150%D7%A9+%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%AA+GSP.jpg"/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <b> <font> הערות </font> </b> </div> <div> [1]. דקל, אליהו. "מודיעין תלוש מהקרקע". אלקנה: אלי דקל ספרים, 2010. תוכן העניינים בספר: <a href="/"> http://www.dekelegypt.co.il./100624 </a> </div> <div> [2]. דיוויזיית שריון מצרית חצתה את תעלת סואץ בפברואר 1960 והוצבה סמוך לגבול ישראל- מצרים. המודיעין הישראלי גילה אותה רק לאחר שהיא סיימה את היערכותה מול גבול ישראל באזור ניצנה. </div> <div> [3]. צחוק הגורל: באזור זה חצה צה"ל את תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים. </div> <div> [4]. החל מההכנות הקרקעיות שהיו בתחום עיסוקנו בענף 1, עבור דרך ההצטיידות בציוד צליחה (באחריות הענף הטכני, ענף 7 במחלקת מחקר) וכלה באימון הגייסות ובמוכנותם למלחמה (באחריות הענף המצרי, ענף 6).  </div> <div> [5]. מערות ואדי חוף שימשו עוד בשחר ההיסטוריה של מצרים כמחצבה לפירמידות ולאחר מכן משך אלפי שנה כמקור אבני מחצב לבניית קהיר. במלחמת העולם השנייה פיתחו הבריטים את מערות המחצב כמחסנים ראשיים לציוד מלחמתי. למערות נסללו כבישי גישה ואף קו של קרוניות רכבת. המצרים המשיכו לשכלל את המקום ובתקופה מסוימת אף אחסנו שם מטוסים וטנקים. </div> <div> [6]. כחכם לאחר מעשה, ובעקבות מעקב אחר פיתוח התשתית הצבאית שהוקמה בסיני לאחר מלחמת יום הכיפורים, יתכן שניתן היה ללמוד מעצם הקמת תשתית מערכת המים, ומהיעדר מערכת דלק מקבילה, על מטרת הקמת המערכת ועל יעדי הלחימה של המצרים במלחמת יום הכיפורים. ראה להלן מאמר "טעויות במחקר השטח".  </div> <div> [7]. את שולחנות החול גילה קצין הפענוח רס"ן יואב שרון, מיחידת הפענוח, שראוי לכל שבח. </div> <div> [8]. חלק מהאמור בסעיף זה נודע לנו רק לאחר המלחמה, בגלל היעדר צילומי אוויר ובגלל פרשנות לא מעמיקה דיה, למעט המידע שהגיע ממקורות אחרים, אך לא הקדשתי מחשבה מספקת להבינו. </div> <div> [9]. ראו מאמר "מוצב הפיקוד ברישת לחמן". בספרי "מודיעין תלוש מהקרקע" </div> <div> [10]. מכשיר פענוח המבוסס על שולחן אור עליו נע סרט הצילום, באמצעות מנועים חשמליים. מעל סרט הצילום מצוי סטריוסקופ, שניתן להזיזו מעל כל שטח הצילום. הסטריוסקופ מאפשר צפייה בתלת מימד בצילומים וכן מאפשר הגדלת התמונה באמצאות מעין מיקרוסקופ. </div> <div> [11]. אורי בר־יוסף בספרו "הצופה שנרדם" ("זמורה ביתן 2001") מספר כי ראש המדור הצבאי, רס"ן יעקב רוזנפלד ("ינקיל") בענף מצרים (ענף 6), הוציא על בסיס נתוני הפענוח של אותה גיחת צילום, לקט המסכם את החידושים בתחום ההערכות של צבא מצרים, ביניהם: תוספת של למעלה מ־300 קני ארטילריה על כ־800 קנים המצויים בגזרה בכל ימות השנה; בכל גזרה דיביזיונית נתפס אחד מריכוזי דיפוני הסער על־ידי כלים-כנראה ציוד צליחה, באחד מהריכוזים אותרו בסבירות גבוהה מעבורות אמפיביות מסוג גי, אס, פי; ברוב ה"חצרות" שלמרגלות רמפות הטנקים אותרה מחלקת טנקים. הלקט הועבר כמקובל, לראשות מחלקת מחקר לאישור. זו ניסתה להוסיף ללקט פרשנות "ממתנת" אך עקב התנגדות ינקיל הלקט יצא בסופו של עניין ללא כל פרשנות. מסיפור זה ניתן ללמוד כי בעיקשות ניתן לכופף לעיתים גם את ראשות מחלקת מחקר שתסיר את פרשנותה, שאינה על דעת כותב הלקט. חבל שראש ענף 1 לא נקט בצעד דומה. </div> <div> [12]. שאזאלי, סעד אלדין. חציית התעלה. תל אביב: מערכות, 1987.  </div> <div> [13]. פרטים על תוכנית "הצריחים הגבוהים" ראו מאמר "מודיעין-אנטומיה של כישלונות" בקישור: <a href="/"> http://www.dekelegypt.co.il./160517 </a> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> Fri, 14 May 2010 06:41:42 GMT https://www.dekelegypt.co.il/100514 ספרים בנושא מודיעין,תולדות המודיעין הצבאי בישראל,צבא מצרים,המודיעין במלחמות ישראל thumbnail main image