Blog Layout

האמריקאים פינו את בסיס האזנה בג'בל אום חשיבה בסיני

אלי דקל-דליצקי
17 מאי 2020

רקע היסטורי

הסכם השלום בין ישראל למצרים, שנערך בתיווך אמריקאי, כלל כמה מרכיבי ביטחון שנועדו לצמצם את האפשרות שישראל תופתע שוב על ידי המצרים.[1] המרכיב המרכזי היה הסכמת מצרים לפירוז מלא של החלק המזרחי של סיני, ופירוז חלקי של מערב סיני, המאפשר למצרים להחזיק בחלק המערבי כוחות צבא בהיקף שלא יעלה על דיביזיה ממוכנת מוגברת. כדי לפקח על ביצוע ההסכם, סוכם בין היתר, כי תוקם תחנת האזנה אמריקאית בג'בל אום חשיבה שתאזין ותתריע מפני הכנסה לסיני של כוחות בכמות החורגת מן ההסכם. נוסף על תחנת ההאזנה סוכם כי בסיני יוקם כוח רב־לאומי, שיכלול גם כוחות של צבא ארצות הברית, שיסייר ויוודא את מילוי תנאי ההסכם.   

ג'בל אום חשיבה הוא רכס הררי הנמצא במערב סיני, בין ציר האורך המרכזי איסמעיליה-רפידים -קציעות, לבין ציר ואדי גידי המחבר את ציר קהיר-ג'ניפה, עם מרחבי התמרון של ואדי מלייז. בפסגת ההר, בגובה 723 מטר מעל פני הים, הקים צה"ל בשעתו את מוצב הפיקוד הקדמי של פיקוד דרום, שממנו נוהלה מלחמת יום הכיפורים. בצד מוצב הפיקוד הקים אגף המודיעין את בסיס ההאזנה המרכזי לצבא מצרים. בעקבות הסכם השלום פוצץ צה"ל את כל מתקניו על ג'בל אום חשיבה והאמריקאים בנו במקום בסיס האזנה גדול, המאפשר בעיקר ציתות לכוחות צָבא מצריים בדרכם לחציית תעלת סואץ ולכניסתם לסיני. 

הסיום המביש של צבא מצרים במלחמת יום הכיפורים, שבו ארמיה שלהם כותרה והייתה נתונה לחסדי ישראל וארצות הברית שעמדה מאחוריה, לא השאיר למצרים אפשרויות רבות והיא נאלצה לחתום על הסכם, מביש מבחינתה, שבו "באו גויים בנחלתה" ומפקחים על צעדיה.[2] 

ואכן, מאז חתימת ההסכם, עוד בטרם יבשה הדיו, החלו המצרים לנסות ולכרסם בו בכל דרך אפשרית,[3] כך שהפיקוח האמריקאי על ביצוע ההסכם היה בהחלט רצוי לישראל. למען האמת, ישראל, שחפצה מאוד בהסכם השלום, העלימה עין לא פעם מההפרות המצריות ולעיתים לא דיווחה עליהן "לשוטר" האמריקאי.[4]

 האמריקאים נוטשים את בסיס ההאזנה שלהם בג'בל אום חשיבה

מניתוח השוואתי של צילומי לוויין עולה כי בסיס ההאזנה נטוש ונמצא בתהליך פירוק. בצילום הראשון מ־2010–2013, יש בבסיס אנטנות רבות וכלי רכב חונים בסככות הרכב. בצילום השני, מאוקטובר 2018, פורקו האנטנות[5], פורקו כל סככות הרכב והבסיס נראה ריק. 
בשנה 2015 לכל המאוחר,[6] החליטו המצרים על בניית מרכז הפיקוד שלהם על כל הכוחות בסיני בג'בל אום חשיבה סמוך מאוד למרכז ההאזנה האמריקאי. לקראת שנת 2018 הושלמה בניית הבסיס הגדול. המתחם המצרי כולל למעשה שתי מחנות המוקפים בחומות, מחנה המפקדה, ומחנה של שדה תעופה צבאי המשמש את המפקדה. המחנות נבנו על כביש הגישה היחידי המחבר את תחנת ההאזנה לכביש ואדי גידי. נוצר מצב משונה שכל מי שחפץ להגיע לתחנת ההאזנה צריך לעבור דרך שני מחנות צבא מצריים ובידוק של שלושה ש"ג מצרים. אם האמריקאים והמצרים היו מעוניינים בקיומה של תחנת האזנה, ניתן היה, בעלות כספית לא גבוהה, לסלול כביש עוקף למפקדה המצרית כדי שהבאים בשעריה לא ייאלצו לעבור את התהליך המביש של הבידוק. מכיוון שלא נסלל כביש כזה, אני מעריך שההחלטה האמריקאית לעזוב את המקום נפלה עוד לפני שנת 2015. 
האמריקאים שוקלים לעזוב את הכוח הרב־לאומי של האו"ם בסיני
בעיתון הארץ[7] דווח כי שר ההגנה האמריקאי, מארק אספר, מוביל מהלך להוצאת החיילים האמריקאים מהכוח הרב־לאומי המפקח על הסכם השלום ישראל-מצרים. העיתון הוסיף כי ישראל מתנגדת למהלך זה. 
סיכום
המודיעין האמריקאי הוא גוף גדול ועתיר משאבים, ואני מעריך כי גוף זה מודע היטב לתשתית הצבאית שהמצרים בונים בסיני. תשתית זו "מכינה את הקרקע" לאפשרות של עימות צבאי בין ישראל למצרים. אני רוצה להאמין, כי האמריקאים שמו לב שמאז שנת 2007 הואצה בניית התשתיות הצבאיות בסיני, וזו הפרה בוטה של הסכם השלום שהם שושביניו. אין ספק שהאמריקאים מודעים גם לתהליך החימוש המואץ העובר על מצרים מאז שעבד אל־פתח א־סיסי תפס את השלטון. 

על רקע זה אני מתקשה מאוד להבין מדוע הם נטשו את תחנת ההאזנה ומדוע הם שוקלים לעזוב את הכוח הרב־לאומי בסיני – צעד שעלול להביא לביטול הכוח, ולהרגשה מצרית ש"הכול שרוי לך". 

יש מי שיטען כי חלפו כבר למעלה מ־40 שנה מאז חתימת ההסכם, ו"הילדים גדלו ואינם זקוקים עוד למטפלת". תשובתי לטענה זו היא שהילדים לא גדלו, והם עדיין מתקוטטים. כך, למשל, מאז שרפת שגרירות ישראל בספטמבר 2011, עדיין אין למעשה שגרירות ישראלית אמיתית בקהיר.[8] הטענה ש"הזמן עושה את שלו" היא טענת כזב. כבר חלפו 70 שנה מאז מלחמת העולם השנייה, וחיילים אמריקאים רבים עדיין שוהים בבסיסים ביפן ובגרמניה.
 
מעניין מאוד לדעת, כיצד התקשורת בישראל אינה מודעת, או שאינה רוצה לדווח, על היעלמו של מרכיב ביטחון חשוב בהסכם השלום בין ישראל למצרים.

הערות
[1]. מצרים הפתיעה את ישראל פעמיים: הפעם הראשונה הייתה בפברואר 1960, ובה המצרים הכניסו לסיני כוחות גדולים שנערכו על גבול ישראל-מצרים בניגוד להסכמות בין המדינות לאחר מלחמת קדש בשנת 1956. הפעם השנייה הייתה התקופה שקדמה למלחמת ששת הימים ובה המצרים שוב הכניסו כוחות גדולים לסיני וגרמו לפתיחת מלחמה יזומה מצידנו.
[2]. מאמר שלי מ־25.12.2019 ובו אני מצטט את דבר האלוף במיל' עמוס גלעד.
[3]. ראו את ספרי "מודיעין תלוש מהקרקע" שבו אני מספר על חלק קטן מהניסיונות של המצרים להפר את ההסכם
[4]. שם.
[5]. פרוק האנטנות הוא קביעה מקצועית של מפענח צילומי אוויר החפץ להישאר בעילום שם
[6]. עבודות הבניה החלו בשנת 2016. אני סבור שכדי לתכנן אתר שכזה דרושה שנה לפחות
[7]. https://www.haaretz.co.il/news/world/middle-east/1.8830953
[8]. מאמר שלי מתאריך 25.12.2019 ובו אני מצטט את דבר האלוף במיל' עמוס גלעד. http://www.dekelegypt.co.il./191225 



שתף

Contact Us

Contact Us

אלי דקל,אלכס צייטלין,צבא מצרים,מלחמת שמיני עצרת,מתקפת פתע מצרית על ישראל,התעצמות צבט מצרים,טנקרים בצ
By אלי דקל ואלכס צייטלין 09 Apr, 2024
מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים מתכננת מתקפת פתע על ישראל. בשיחה מובאים הגורמים שעלולים להביא את מצרים לתקוף את ישראל ומנותחים דרכי הפעולה לביצוע המתקפה. פרטים נוספים על המתרחש במצרים ועל התעצמות צבא מצרים תוכלו למצוא באתר "דקל - מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/
הסכם השלום בין ישראל למצרים,אלי דקל,חגי הוברמן,מצב הרוח
By הוברמן חגי ואלי דקל 01 Apr, 2024
הסופר והעיתונאי חגי הוברמן פרסם בשבועון "מצב הרוח" מאמר בשם: "חצי שנה למלחמה". חציו השני של המאמר – תחת הכותרת "השכם השלום שהתפורר" מוקדש למלאת 45 שנה להסכם השלום בין ישראל למצרים. הטיעון המרכזי של הוברמן הוא שרובו של הנספח הצבאי להסכם השלום הופר על ידי המצרים. בחלק זה של המאמר הוברמן מצטט חלקים מראיון טלפוני שקיים עם אלי דקל.
קונספציית השלום עם מצרים,אלי דקל,חקר תשתיות צבאיות כמרכיב בהערכת המצב הלאומית
By אלי דקל-דליצקי 18 Mar, 2024
לפני שש שנים התחלתי לחקור את המתרחש במצרים וגיליתי שמאז 2004 צבא מצרים מרחיב מאוד את התשתית הצבאית בסיני. בשנת 2014, לאחר ימי הטלטלה האזורית ותפיסת השלטון במצרים על ידי עבד אל־פתח א־סיסי, הואצה בניית התשתיות הצבאיות בסיני, ובו בזמן הוחל בתהליך חסר פשר של רכש אמצעי לחימה מתקדמים. תהליך זה הביא את צבא מצרים למקום ה־12 בעוצמתו בעולם ודחק את צה"ל למקום ה־18. התופעות המדאיגות של התעצמות חסרת הפשר של צבא מצרים והבנייה הנרחבת של תשתיות צבאיות בעיקר בסיני ובחזית התעלה – אינן מעסיקות את הציבור בישראל, לרבות יוצאי צבא בכירים שאיתם שוחחתי. מכוני המחקר באקדמיה, הפרשנים והעיתונאים – כולל העיתונאים לענייני צבא הניזונים ממערכת הביטחון –מזמרים כמעט כאיש אחד את הקונספציה הזאת: מצרים, אחרי שקיבלה מישראל את הגרגיר האחרון מאדמת סיני, אין לה שום אינטרס לפגוע בישראל. נהפוך הוא: יחסי האיבה (המכונים בשפה המכובסת "שלום קר") מתחממים, ומצרים מקיימת עם ישראל שיתוף פעולה ביטחוני שכעת אסור לפרסמו. במאמר שלפניכם אני מביא דברי פרופסור הדבק בקונספציה השקרית. לדעתי, זו הדגמה טובה לדרך הנלוזה שבה התגבשה קונספציית ה"שלום" שלפיה מצרים אינה מעמ
כלכלת מצרים,אלי דקל, הסכם השלום ישראל מצרים, מצרים צועדת לקראת חדלות פירעון,עידו טאובר,ערוץ 14,
By אלי דקל ועידו טאובר 12 Mar, 2024
במשדר מיוחד של ערוץ 14 שהתקיים ב12 במרץ זומנו דנו מספר מומחים על ההתפתחויות האחרונות באזורנו. את הדיון הנחה מר עידו טאובר. בדיון השתתף סא"ל (בדימוס) אלי דקל, שנשאל על השפעת מלחמת שמיני עצרת על הכלכלה המצרית. לדברי דקל, מאז שנת 2020 חלה הרעה ניכרת במצבה הכלכלי של מצרים, ומאז היא נמצאת במסלול המוביל לקראת חדלות פירעון. מלחמת שמיני עצרת וצמצום השיט בתעלת סואץ (בעקבות הפגיעות של החות'ים) מאיצות תהליך זה. הגורמים העיקריים להרעה במצבה הכלכלי של מצרים הם המיזמים הכלכליים המגלומניים שרובם נכשל, והפניית המשאבים הכבה לצורכי התעצמות צבא מצרים – זאת ללא כל איום ממשי עליה. הסרטון שלפניכם מביא רק את דברי דקל. בדיון המלא ניתן לצפות בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=XCWV8foh7fI
Research Department (Aman),Geospatial Intelligence,Eli Dekel,אלי דקל, חטיבת המחקר באמ
By אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין 10 Mar, 2024
מר אלכס צייטלין מנהל אתר "באים אל הפרופסורים" קיים סדרת מפגשים בהם הוא ראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ג' שלפניכם עוסק בשימוש המושכל באיסוף בחקר צבאות סדירים. בהרצאה יש ניתוח היתרונות והמגבלות של מקורות האיסוף העומדים לרשות המחקר במטה הכללי. פרק יש ניתוח היתרונות והמגבלות של כלל אמצעי האיסוף העומדים כיום לרשות המחקר הצבאי, תוך דגש על מקומו של המודיעין המופק מצילומי אוויר, ותרומתו האפשרית של פן איסופי זה, ברקיחת ה"תבשיל" של הערכת המצב הלאומית. בסוף ההרצאה מתקיים דיון על המודיעין הדרוש לחקר צבאות לא סדירים, וכן על הסכנה בזניחת המחקר של צבאות סדירים מתוך הערכה שגויה שתם עידן ה"מלחמות הגדולות". במרץ 2024 נערך תמלול של ההרצאה, והוא מובא להלן:
אלי דקל,אלעזר שטורם,כשלי מודיעין בימים ההם ובזמן הזה,מלחמת ששת הימים,תנועה בוואדי חרידין,כיבוש רמת ה
By אלי דקל ואלעזר שטורם 05 Mar, 2024
סדרת ראיונות שבה מר אלעזר שטורם משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על תולדות המודיעין במטה הכללי של צה"ל בימים ההם ובזמן הזה. סדרה זו תעסוק באירועים שונים בתולדות המודיעין ותנתח כיצד עיצבו אירועים וכשלים מהעבר את דמותו והתנהלותו של אגף המודיעין כיום. פרק ג' שלפניכם מתאר את עבודת המודיעין הממושכת שאפשרה את הניצחון המהיר במלחמת ששת הימים. זאת לעומת הדשדוש של כוחותינו במלחמת שמיני עצרת-אוקטובר 2023. לדעת דקל המודיעין מאז מלחמת ששת הימים לא משקיע מספיק משאבים כדי לחפש דרכים שיאפשרו לצה"ל לנצח במהירות את אויבי מדינת ישראל, ועסוק יתר על המידה בבעיות עולמיות כגון אקלים. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" וכן על מאמרים והרצאות המופיעים באתר "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/
אלי דקל,אלעזר שטורם,כשלי מודיעין בימים ההם ובזמן הזה,מבצע
By אלי דקל ואלעזר שטורם 04 Mar, 2024
סדרת ראיונות שבה מר אלעזר שטורם משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על תולדות המודיעין במטה הכללי של צה"ל בימים ההם ובזמן הזה. סדרה זו תעסוק באירועים שונים בתולדות המודיעין ותנתח כיצד עיצבו אירועים וכשלים מהעבר את דמותו והתנהלותו של אגף המודיעין כיום. פרק ב' שלפניכם מתאר בקצרה את פרשת "רותם" שהתרחשה בשנות הששים של המאה הקודמת. בפרשה זו הוכה המודיעין בישראל בתדהמה, כאשר גיחה שצבא מצרים נערך בסיני. בעקבות זאת העצים חיל המודיעין את יחידת האזנה המרכזית. בשיחה מנתח דקל את המשמעויות ההרסניות של החלטה זו. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" וכן על מאמרים והרצאות המופיעים באתר זה
אלי דקל,אלעזר שטורם,ירמי וינקלר,כשלי מודיעין בימים ההם ובזמן הזה,שלמה גזית,ראש אגף המודיעין,
By אלי דקל ואלעזר שטורם 03 Mar, 2024
סדרת ראיונות שבה מר אלעזר שטורם משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על תולדות המודיעין במטה הכללי של צה"ל בימים ההם ובזמן הזה. סדרה זו תעסוק באירועים שונים בתולדות המודיעין ותנתח כיצד עיצבו אירועים וכשלים מהעבר את דמותו והתנהלותו של אגף המודיעין כיום. פרק א' שלפניכם מתאר בקצרה כיצד נבנה חיל המודיעין וכיצד המודיעין מרבה לעסוק בנושאים אסטרטגיים חובקי עולם אך למעשה לרמטכ"ל אין קצין מודיעין שכל דאגותיו הן לסייע לו לנצח במלחמה (תנו לצה"ל לנצח). ההחלטה להפוך את ראש אגף המודיעין "למעריך הלאומי" גורמת זה שנים רבות לכך שהמודיעין במטכ"ל עוסק אולי בדברים הרי גורל כמו אקלים ושוויון לנשים אך ממעיט לעסוק בחיפוש דרכים שיאפשרו לצה"ל להכריע את אויבי המדינה בתחכום ובמהירות. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" וכן על מאמרים והרצאות המופיעים באתר "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/
אסף גיבור,מקור ראשון,אלי דקל,הסכם השלום ישראל-מצרים,צבא מצרים,התקשורת בישראל,
By אליהו דקל 28 Feb, 2024
מאמר של אלי דקל העוסק בהתעלמות הממושכת של האקדמיה והתקשורת מכל מה שמתרחש במצרים. מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, מוסדות המחקר האקדמיים והתקשורת ממעיטים להתעניין במתרחש במצרים. גם כשהחלה מלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל") התקשורת הכתובה וצבא הפרשנים הגדול של ערוצי הטלוויזיה התעלמו כליל ממצרים ומהאינטרסים שלה במתרחש בעזה וישראל. בראשית המלחמה היו אף כאלה שפנטזו שאפשר לפתור את בעיית ערביי עזה על ידי קליטתם בסיני. כאשר המצרים שללו נחרצות רעיון זה, פִּרְשְׁנוּ פרשנינו זאת כניסיון מצרי ל"עשות קופה" ולגבות מארה"ב וישראל על כל פליט שיועבר להתיישב בסיני. לאחר שלושה חודשי מלחמה בעזה, כשצה"ל הכריז שיש בדעתו לכבוש את רפיח ולהשתלט על ציר "פילדלפי" הביעו המצרים התנגדות עזה ואף איימו המשך היחסים בין המדינות. התקשורת, שהזניחה עשרות שנים את המעקב אחר המתרחש במצרים בכלל ובסיני בפרט, "גילתה" לפתע את מצרים וחלה לפרסם מאמרים מלומדים על מעורבותה של מצרים במתרחש בעזה. מבין כלי התקשורת, העיתון "מקור ראשון" הקדיש את המוסף "יומן" לנושא המצרי. במוסף מופיעים שמונה חוקרים המחווים דעתם על מעורבות מצרים ועל שיתוף מצרים בפתרון בעיית
ארנון סגל,בועז העצני,ד
By ארנון סגל, בועז העצני, ד"ר יגיל הנקין, ד"ר מיכאל בן ארי ואליהו דקל 20 Feb, 2024
בשבועון "עולם קטן" פורסם מאמר מקיף של ארנון סגל בנושא "האם מצרים מתכננת מהלכים צבאיים". בכתיב המאמר הסתייע מר סגל בראיות שקיים עם החוקרים הבאים: מר בועז העצני, ד"ר יגיל הנקין, ד"ר מיכאל בן ארי ואליהו דקל-דליצקי. במאמר פרטים רבים על התעצמות צבא מצרים ועל הצורך במעקב צמוד אחר המתרחש בארץ זו.
More Posts
Share by: