מעיון בצילומי לוויין מסוף מרץ 2020 עולה, כי הושלמה כריית המנהרות שמדרום לפורט סעיד, והן משמשות כבר לחציית תעלת סואץ. מדובר בזוג מנהרות בק"מ ה-22 של תעלה סואץ, שהחלו בכרייתן לפני מספר שנים, ולאחרונה הן נפתחו לשימוש הציבור.
בנוסף למנהרות אלה, לפני כחודש נחנך סיום שלב א בכריית המנהרה שמצפון לסואץ. מדובר בטקס שבו חצתה מכונת הקידוח את התעלה. להערכתי, להשלמת העבודות במנהרה זו דרושות עוד שנתיים לפחות. להלן סקירה קצרה על המנהרות, והמשמעויות של הקמתן.
המנהרות בתעלת סואץ – תמונת מצב
מייד אחרי חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, יצא הנשיא סאדאת בהכרזה על כוונתו לכרות שלוש מנהרות מתחת לתעלת סואץ. בפועל, מהכרזה זו נותרה מנהרה אחת שנכרתה בדרום התעלה, מול ציר המתלה, בקרבת הק"מ ה־142 של תעלת סואץ. המנהרה נקראה ע"ש אל"מ אחמד חמדי, שבמלחמת יום כיפור פיקד על חטיבת הצליחה בגזרה זו ונפל על משמרתו. המנהרה היא דו סטרית, ויש בה שני נתיבי תנועה. מאז השלמתה (ב 1981) ועד למאי 2019 הייתה זו המנהרה היחידה שאפשרה את חציית התעלה.
בשנת 2014 יצאו המצרים בתוכנית גדולה לכריית שבע מנהרות נוספות באזורים הבאים: שלוש מנהרות באזור פורט סעיד (שתי מנהרות לרכב ואחת לרכבת); שתי מנהרות לרכב באיסמעיליה ושתי מנהרות בק"מ ה־141, בסמוך למנהרת אחמד חמדי.
מתוכנית זו המצרים מבצעים כיום:
א. כריית זוג מנהרות בק"מ ה-22 של התעלה, מדרום לפורט סעיד. מנהרות אלה הן באורך של 3.8 ק"מ והן מיועדות למעבר כלי רכב. העבודות החלו בשנת 2015 ובראשית שנת 2020 נפתחו המנהרות לתנועה. העבודה במנהרות אלו נעשתה ע"י חברה שונה מזו שכרתה את המנהרות באיסמעיליה, ואין בידי מפרט הנדסי מדויק שלהן. סביר להניח, שהמפרט שלהן (קוטר, עומק וכו') דומה למפרט המנהרות באיסמעיליה.
ב. זוג מנהרות בק"מ ה-73 בתעלה, מצפון לאיסמעיליה, על שם הנשיא סיסי. העבודות החלו בשנת 2015 והמנהרות נחנכו במאי 2019. המנהרות הן באורך של 4,830 מטר. כל מנהרה היא בקוטר פנימי של 11.4 מטר והיא מאפשרת תנועה חד סיטרית בשני נתיבי תנועה. השטח שמתחת לנתיבי התנועה מנוצל למעבר צנרת (מים, דלק, גז, חשמל וכיו"ב). המרחק בין שתי המנהרות הוא 12.7 מטר, וקיימים ארבעה מעברי חירום בין המנהרות המאפשרים מילוט במקרה של תאונה. בכניסה למנהרות ישנם שטחים נרחבים, ובהם עמדות בידוק ביטחוני. איני יודע עד כמה הבידוק הביטחוני מעכב את הזרימה השוטפת של התעבורה במנהרות.
ג. מנהרה חדשה בק"מ ה־141 באזור כוברי. עבודות הכרייה החלו בראשית שנת 2019, ובאפריל 2020 חצתה מכונת הקידוח את התעלה ונפרץ המעבר לסיני. הציוד לכריית המנהרה הגיע מאתר הכרייה באיסמעיליה, ולפיכך יש להניח שהמפרט הטכני של מנהרה זו זהה למפרט של מנהרות איסמעיליה כפי שפורט לעיל. להערכתי, העבודות לכריית מנהרה זו לא יסתיימו לפני שנת 2022.
בנוסף למנהרות כרו המצרים את "מעקף איסמעיליה" (תעלת סואץ החדשה). במעקף נכרתה במקביל לתעלת סואץ תעלה נוספת, המשפרת את נפח התעבורה בתעלה. התעלה החדשה עוברת באזור הק"מ ה-68 של תעלת סואץ, שבו מצוי מזה עשרות בשנים גשר מסילת הברזל בפירדאן. הגשר מחבר את רשת הרכבות במצרים לסיני ולנמל המטענים הגדול בפורט פואד. התעלה החדשה ניתקה את קו הרכבת לסיני. המצרים החליטו, שבמקום לבנות גשר על הזרוע הנוספת של התעלה, הם יכרו מנהרה חדשה עבור הרכבת. הייתרון בכריית מנהרה ברור; רכבות תוכלנה לעבור לסיני בחופשיות, מבלי להפסיק את השייט בתעלה בעת מעבר הרכבת. החיסרון הוא העלות הגבוהה של כריית מנהרה שצריכה לחצות שתי תעלות, ושאורכה עולה על חמישה ק"מ. המצרים החליטו שלא להחליט. הם לא החלו בכריית מנהרה לרכבת, ואף לא החלו בבניית גשר עילי. כך שמזה חמש שנים אין תנועת רכבות לסיני.
לאחרונה, בסוף שנת 2019 החלו המצרים בבניית גשר על "תעלת סואץ החדשה" בפירדאן, בק"מ ה-68 של תעלת סואץ. הגשר הוא למעשה המשכו של גשר החוצה את "תעלת סואץ הישנה". להערכתי, בניית הגשר מעידה על כך שהמצרים נטשו את התוכנית לכרות מנהרה עבור הרכבת. ההוכחה לנכונות ההערכה הזו היא העובדה, שעם סיום כריית מנהרות איסמעיליה התפנו שתי מכונות כרייה. האחת הופנתה לכוברי, ואת השנייה ניתן היה להפנות לכריית מנהרת הרכבת, אך המצרים לא עשו כן והחלו בבניית גשר.
סיכום
חמשת המנהרות שנכרו מתחת לתעלה מיועדות לשימוש אזרחי, ויקלו מאוד על התעבורה האזרחית לסיני. המנהרות מסייעות מאוד גם לתנועת השייט, שכן האוניות אינן צריכות להמתין לפריסת הגשרים הצפים על התעלה. תועלת זו לשייט בתעלת סואץ תגבר לאחר שתסתיים כריית מנהרת "אחמד חמדי 2" בכוברי. להערכתי, זוהי המנהרה האחרונה שבדעת המצרים לכרות בעת הזו. ועוד, העבודות לבניית גשר הרכבת המסתובב בפירדאן סותמות את הגולל על התוכנית המצרית לכרות מנהרה או מנהרות לרכבת, ובכך צומצמה התוכנית לכריית שבע מנהרות לכריית חמש מנהרות בלבד.
מבחינה צבאית, כריית המנהרות אינה תנאי לפעילות צבאית נרחבת בסיני, שכן כיום אפשר לחצות את התעלה ב־52(!) גשרים מסוגים שונים, בנוסף למנהרות. זו אינה טעות דפוס! כיום פרושים לאורך התעלה 52 גשרים, רובם גשרים צפים. יש לזכור גם, שבעת שִגרה ערוכים בסיני כוחות צבא בהיקף של 2 - 3 דיביזיות (תלוי את מי שואלים), וכי בסיני הוקמה מערכת לוגיסטית גדולה, המצמצמת בצורה ניכרת את התלות של צבא מצרים בגשרים שעל התעלה.
היתרון הגדול מאוד של המנהרות הוא, שהן מאפשרות את חציית התעלה בהפתעה, גם של כוחות גדולים, מבלי להפסיק בה את השייט. המשמעות היא אובדן "סימן מתריע" למערך המודיעין של צה"ל. יתרון נוסף הוא, שמשך התנועה במנהרה קצר בצורה משמעותית ממשך חציית התעלה על גבי גשר צף. מנגד, פתחי המנהרות ידועים לכול, וניתן לפגוע בהם בעת הצורך בנשק מדויק.[1]
הערות
[1] רק צריכים להזדרז מאוד לעשות זאת... ולא לחזור על הטעות הגדולה של חיל האוויר שלנו במלחמת יום הכיפורים, שניסה לפגוע במערך הגישור לאחר שרוב הכוחות המצריים כבר חצו את התעלה.
שתף
Contact Us
Contact Us

מר אלכס צייטלין מערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל וקיים עמו הערכת מצב בנושא ההתנהלות הצפויה של ארגון החמאס בעקבות ועידת הפסגה שארם א-שיח. הועידה דנה בהפסקת המלחמה ברצועת עזה והדרכים והתנאים למימוש החלטה זו. במהלך השיחה דקל טוען דקל שההגנה שמעניקים לוחמי "כיתות הכוננות" לתושבי ישראל אי

מר טל יוסף ברקאי מערוץ היוטיוב "TOV", ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל וקיים עמו הערכת מצב בנושא ההתנהלות הצפויה של ארגון החמאס בעקבות ועידת הפסגה שארם א-שיח. הועידה דנה בהפסקת המלחמה ברצועת עזה והדרכים והתנאים למימוש החלטה זו. במהלך השיחה דקל טוען שההגנה שמעניקים לוחמי "כיתות הכוננות" לתושבי ישראל אינה מספקת ואינה עומ

ארז תדמור ושי גולדשטיין מרדיו גלי ישראל ראיינו את אלי דקל בנושא מוכנות צה"ל לעימות מול צבא מצרים. במהלך הראיון עלתה הצהרתו של נשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי לפיה ההיערכות צבא מצרים החורגת מהסכם השלום בסיני הינה באישור ישראל ונועדה להגנה מפתי גלים של פליטים מרצועת עזה. דקל טוען שמדובר בטיעון שקרי ומנמק זאת במהלך השיחה.

מר עודד מנשה מערוץ 14 ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בשני נושאים:
א. תחזית לגבי הנושאים שיידונו בכנס החרום של ארצות ערב בדוחא (הראיון התקיים לפני הכנס).
ב. הגברת המוכנות המצרית למלחמה בישראל.
לאחר דבריו של דקל התפתח באולפן דיון בו נטלו חלק: אל"מ (במיל') מוטי יוגב, עו"ד איציק בונצל, ומר טל ארנן יוצא יחידה 504.
דברי ד

רדיו רקע ברוסית מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בעניין הניסיונות החוזרים ונשנים של המצרים לתווך בין ישראל לחמאס בפרשת החטופים. במהלך הראיון משוחחים השנים גם בעניין של מדינות ערב בפתרון אמיתי לבעיית פליטי 1948.
נין להאזין לראיון המלא ולתרגום לרוסית בקישור:
https://www.kan.org.il/content/kan/kan-reka/p-9904/













