Blog Layout

מצרים: בניית אתרי אחסון גדולים לנשק וציוד צבאי

אלי דקל-דליצקי
22.03.2018
במסגרת מחקרי היסוד על התשתית הצבאית והאזרחית של מצרים הקדשתי מספר פרקים לנושא הרכש של צבא מצרים. בפרק זה נעסוק בסוגיית בניית אתרי אחסון גדולים לאמצעי לחימה. כפי הנראה קיים קשר בין שתי סוגיות אלה. בכל מקרה יש לזכור, כי פרט לרכש מחו"ל, יש במצרים תעשייה צבאית מפותחת מאוד המרכיבה מטוסים וטנקים ומייצרת שורה ארוכה של כלי נשק ואמצעי לחימה, החל מרקטות ארוכות טווח (צאקר 80) וכלה בנגמ"שים ורכבי קשר.

רקע היסטורי
במלחמת העולם השנייה שימשה מצרים כבסיס הצבאי המרכזי של הבריטים במזרח התיכון. לצורך זה נבנתה במצרים תשתית לוגיסטית ענפה, שכללה מחסני נשק ואמצעי לחימה אחרים, מחסני תחמושת ודלק, ובתי מלאכה גדולים לתחזוקת שפע הציוד הצבאי. התשתית הלוגיסטית הבריטית התפרסה על פני חמישה מוקדים:

 מחנות ומתקני תחזוקה רבים לאורך תעלת סואץ.

 מרכז לוגיסטי גדול מאוד בתל־אל־כביר (במחצית הדרך שבין קהיר לאיסמעיליה).

 מרכז לוגיסטי במחנות עמריה שממערב לאלכסנדריה.

 מרכז לוגיסטי בדיר דורונקה אשר מדרום לאסיוט בעמק הנילוס. מרכז לוגיסטי זה מאופיין בכך, שהוא שכן ב-5 מערות גדולות, ששימשו נזירים נוצרים. הבריטים שיפרו את המערות והתאימו אותן לאחסון צבאי.

 מרכז לוגיסטי – הקסטפ . מרכז לוגיסטי גדול ממזרח לשדה התעופה הבינלאומי של קהיר. מרכז זה היווה למעשה את מחסן התחמושת המרכזי של הצבא הבריטי במזרח התיכון.

 מרכז לוגיסטי – ואדי חוף אשר מדרום לקהיר. המדובר הוא בכ-30 מערות ענק, שנחצבו בצלע של ג'בל חוף ושימשו מאז ימי הפרעונים כמחצבה. מאז ועד היום מחצבה זו היא המקור לאבני הבניין ולתעשיית המלט של מרחב קהיר. הבריטים התאימו מערות/מחצבות אלו לאחסון צבאי, סללו דרכי גישה ואף הניחו קווי מסילת ברזל בתוך המערות. גם השטח שבקדמת המערות נוצל לתשתית צבאית נרחבת. נבנו בו מחסני ענק ונבנתה תחנת רכבת גדולה לניוד התספוקת הצבאית.

התשתית הלוגיסטית, שהותירו אחריהם הבריטים, בעיקר בתחום מחסני הנשק והציוד הצבאי, שימשה את צבא מצרים עד למלחמת יום הכיפורים. בכל השנים הללו הופנה עיקר המשאבים של צבא מצרים בתחום מתקני התשתית לחימושן של ארמיות השדה בעוד שהמתקנים המטכ"ליים של הצבא המצרי היו בעיקרם מתקנים שנותרו מימי הבריטים. מרכז האחסנה המצרי היה בוואדי חוף שם אוחסנו אף מטוסים וטנקים.

בניית מחסני ענק לאמצעי לחימה ממלחמת יוה"כ ועד לשנת 2010
לאחר מלחמת יום הכיפורים, ובעיקר לאחר הסכם השלום עם ישראל, נדחק הפטרון הסובייטי והומר בנותן חסות אמריקאי. בעקבות זאת הוחל בתהליך מקיף של ראורגניזציה בצבא, שכלל מעבר מצבא שעיקרו חיל רגלים המנוייד במשאיות, לצבא ממוכן עם דגש רב על נושא טנקים ואמצעי לחימה מתנייעים. מראשית שנות השמונים החלו לבנות בעומק מצרים ובעיקר במרחב קהיר מחסני ענק, 81% מהם בגודל 100X38 מטר, גודל המזכיר מאוד את גודלו של מגרש כדורגל – ראה הדגמות.

עד לשנת 2010 נבנו במצרים כ-200 מבני אחסון המשתרעים על שטח בנוי כולל של כ- 700,000 מ"ר. במחסנים אלה מאוחסן מגוון רחב של אמצעי לחימה החל ממשאיות וכלה בנגמ"שים וטנקים.

בנייה מואצת של מחסני אמל"ח
מאז שנת 2010, ובעיקר מאז שעבד אל פתח א- סיסי תפס את השלטון במצרים חלה האצה בתהליך בניית מחסני האמל"ח. למעשה ניתן לומר בהכללה, כי בתקופה זו הוכפל מערך מחסני האמל"ח במצרים מכ-700,000 מ"ר לכ-1,300,000 מ"ר.

מאז עלות הנשיא א-סיסי לשלטון, הגביר הצבא המצרי את מעורבותו במיזמים שונים של פיתוח אזרחי כגון הרחבת תעלת סואץ, או בניית קריית הממשלה החדשה מדרום לקהיר. יחידות הנדסה של צבא מצרים נוטלות חלק פעיל במיזמים אלה. בין אתרי האחסון הנבנים לאחרונה נמנים גם 2 אתרי אחסון צבאיים של יחידות בינוי צבאיות ובהם נצפו ציוד בינוי, כגון מחפרים לקידוח יסודות למבנים. יתכן כי יחידות אלא נוטלות חלק בפיתוח האזרחי של מצרים.

משקלם של מחנות האחסון המזוהים בבירור כמחנות של ציוד הנדסי לבינוי, הוא זעום ומגיע לשטח אחסון של כ- 18,240. גם אם ניקח בחשבון מחנות נוספים הנמצאים בבניה, או מחנות אחסון, שטרם עמדתי על ייעודם. עדיין רוב השטח הבנוי באתרי האחסון שנבנים בשנים האחרונות משמש בבירור לאחסון אמצעי לחימה. אין לי הסבר המניח את הדעת, מדוע חלה בשנים האחרונות האצה בבניית אתרי האחסון.

מערך האחסנה כולל כיום 13 אתרי אחסון מטכ"ליים, ובהם 340 מבני אחסון המשתרעים על שטח של כ-1,300,000 מ"ר. למעלה מ-53% מהמחסנים נבנו באזור הקסטפ שממזרח לקהיר ובמרחב קהיר- תעלת סואץ. 34% נוספים בדהשור שממערב לקהיר אך בסמוך אליה, ויתר 13% נמצאים בעמק הנילוס שמדרום לקהיר.

חלק מאתרי האחסון נמצאים עדיין בבניה, או שבנייתם הסתיימה זה מכבר, אך טרם נעשה בהם שימוש. באתרים, שבנייתם הסתיימה, ניתן להבחין בצילומי לויין, במגוון של אמל"ח כגון; תותחים, טנקים (פטון ואברהמס); נגמ"שים (M-113 וברדלי ומגוון עצום של משאיות מסוגים שונים.

להלן דוגמאות של שני אתרי אחסון מרכזיים, האחד לטנקים והשני לנגמ"שים

יודגש, כי הצבא המצרי הוא צבא סדיר, וכל האמל"ח של היחידות מצוי במחנות הקבע. לפיכך לא ברור לי, למי נועד כל האמל"ח הצבור במחסני הענק. יש לי כמובן השערות שונות אך הן אינן מבוססות.
סיכום
מערות האחסון הענקיות בוואדי חוף ומערך מחסני האמל"ח הנבנה במצרים מאז מלחמת יום הכיפורים מאפשרים אחסונם של עשרות אלפים של אמצעי לחימה שונים כולל טנקים, תותחים, משאיות וכיו"ב. ההיקף העצום של המחסנים, מעלה את השאלה "מה העבודה הזו לכם"?

אין בידי תשובה לשאלה זו, וקיימות לדעתי האפשריות הבאות:

 צבא מצרים צובר אמצעי לחימה, שישמשו ככלים חליפיים לכלים, שיאבדו במלחמה אפשרית

 המחסנים, לפחות בחלקם, שייכים למעצמה כלשהי, המעוניינת להחזיק "רגל על הקרקע" באפריקה, והנשק במחסנים יאפשר לה התערבות צבאית בהתפתחויות באזור.

 צבא מצרים מקים/נערך להקמת עוצבות מילואים, שיתוספו על 13 הדיביזיות הקיימות במערך הסדיר (על־פי אתר האינטרנט [Global Firepower [GFP, צבא מצרים מדורג במקום ה-10 במדרג של העוצמה הצבאית בעולם). על פי מה שידוע לי עד עתה, אין בצבא מצרים יחידות מילואים ואנשי המילואים מיועדים רק להשלמת תקנים ולהשלמת אבדות.

שאלה נוספת, לא פחות חשובה היא, מדוע חלה בשנים האחרונות האצה ניכרת בבניית תשתיות צבאיות כמעט בכל תחום. בניה זו כוללת בין השאר: מסלולי תעופה חדשים, בנית דירים מוגנים למטוסים, הקמת מאגרי דלק תת-קרקעיים, בניית מתקני אימון, מחסני תחמושת ועוד. בד בבד עם הרחבת התשתיות הצבאיות, עוסק צבא מצרים גם ברכש מסיבי של כלי מלחמה כגון מטוסים וצוללות

רעיונות לפתרון כתב החידה "מה העבודה הזו לכם"? ומה כל הבהילות בהשקעות בצבא מצרים יתקבלו בברכה.


שתף

Contact Us

Contact Us

אלי דקל,שניאור ובר,כור ההיתוך,השלום עם מצרים,היערכות צבא מצרים בסימי,ציצד צה
By אלי דקל ושניאור ובר 01 May, 2024
סא"ל (בדימוס) אלי דקל, ששימש בעבר כראש ענף מחקר השטח בחטיבת המחקר באמ"ן מתארח בפודקאסט 'כור ההיתוך' ומשוחח עם שניאור ובר על כשלי המודיען במלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל") ועל יחסי ישראל – מצרים. במהלך השיחה דנים השנים, בין היתר, בנושאים הבאים: - כיצד צה"ל צריך להיערך מול איומים אפשריים - מה הביא את מצרים לחתימת הסכם שלום עם ישראל וטיב היחסים בין המדינות - מדוע טנקים מצריים ערוכים באל עריש, בשטח שעל פי הסכם, אסור לאף חייל מצרי לשהות. לדברי דקל "המעשים של צבא מצרים בסיני מוכיחים שהוא נערך למלחמה עם ישראל, למצרים יש עניין רב בכך שישראל לא תתקיים. עד שהם יגשימו את היעד הזה, הם עושים ככל שהם יכולים כדי לגמד את היכולות של ישראל". דקל אומר ש"מיום פתיחת המלחמה מצרים מפריחה איומים בדרך כזו או אחרת אלינו". רק בימים האחרונים המצרים חנכו את האקדמיה הצבאית במקום מושבה החדש ב"קהיר החדשה". כשהנשיא סיסי ביקר במכללה, החניכים למדו מה הן נקודות התורפה של טנק המרכבה. דקל מטיל ספק אם בבסיסי ההדרכה של צה"ל לומדים החינכים את נקודות התורפה בטנק האברהמס שבשרות הצבא המצרי. ניתן לצפות בפודקאסט "כור ההיתוך" בקישור: https://www.yout
אלי דקל,ארבל פלד,יחסי ישראל מצרים,הסכם שלום ישראל סעודיה יפגע במצרים,מלחמת שמיני עצרת
By ארבל פלד ואלי דקל 30 Apr, 2024
מר ארבל פלד מ"מעריב", פרסם מאמר הדן באינטרס המצרי במלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל"). המאמר מבוסס על ראיון שקיים עם סא"ל בדימוס אלי דקל ב־30.04.2024. להלן כמה מדברי דקל בראיון: "למצרים יש עניין רב להכין עצמם לעימות צבאי במועד שייקבע במשוואת הכוחות העולמית. פעם היא הייתה מעצמה ערבית - אחרי שהכירה בישראל, הוקיעו אותה", "למצרים יש עניין רב בכך שישראל לא תתקיים. עד שהם יגשימו את היעד הזה, הם עושים ככל שהם יכולים כדי לגמד את היכולות של ישראל". "...האויב ברצועה שנקרא חמאס, לא היה קם אלמלא מצרים". "הסכם השלום בין ישראל לסעודיה, שארה"ב מנסה לרקוח, יפגע קשות במצרים - גם מבחינת הכבוד". וגם בהכנסות מתעלת סואץ. גם חמאס לטענתו אינו חלום מצרי, אך "יש עניין עצום למצרים שברצועת עזה יישמר איזשהו כוח שמחבל בישראל". הראיון פורסם במעריב ב־01.05.2024 בקישור: https://www.maariv.co.il/landedpages/printarticle.aspx?id=1095680#
אלי דקל,דניאל דושי,הערכת המצב הלאומית,הסכם השלום עם מצרים,חקר מערכות תשתית כמרכיב מרכזי בהערכת המצב
By אלי דקל ודניאל דושי 17 Apr, 2024
ערוץ הפודקאסט של דניאל דושי מארח את אלי דקל. בשיחה פורס דקל מקצת מתגליותיו בתחום המעקב אחר המתרחש במצרים. לדבריו, צה"ל והאקדמיה אינם מודעים לפוטנציאל הטמון בחקר מערכות תשתית לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. דקל מציע שבניין הכוח בצה"ל והיערכותו יעשו משילוב של חקר יכולות היריבים האפשריים תוך ניתוח מעמיק של התשתיות הצבאיות הנבנות כדי לאפשר ליריבים השונים את ביצוע המשימות המוטלות עליהם. עקב חוסר העומק של מדינת ישראל וחוסר יכולתה לאבד, ולו זמנית, חלקים משטחה. מדינת ישראל צריכה להיות מוכנה לעימות צבאי גם עם מדינות המקיימות אתה יחסי שלום, במיוחד מדינות העמלות ללא הרף בבניית תשתיות צבאיות למלחמה ועסוקות בהתעצמות חסרת פשר. הראיון פורסם באתר של דניאל דושי תחת השם "סא״ל אלי דקל: חשיפת סודות אמ״ן, צבא מצרים והכוונות הזדוניות של א-סיסי | הפודקאסט של דניאל דושי 81#"
אלי דקל,אלכס צייטלין,צבא מצרים,מלחמת שמיני עצרת,מתקפת פתע מצרית על ישראל,התעצמות צבט מצרים,טנקרים בצ
By אלי דקל ואלכס צייטלין 09 Apr, 2024
מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים מתכננת מתקפת פתע על ישראל. בשיחה מובאים הגורמים שעלולים להביא את מצרים לתקוף את ישראל ומנותחים דרכי הפעולה לביצוע המתקפה. פרטים נוספים על המתרחש במצרים ועל התעצמות צבא מצרים תוכלו למצוא באתר "דקל - מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/
הסכם השלום בין ישראל למצרים,אלי דקל,חגי הוברמן,מצב הרוח
By הוברמן חגי ואלי דקל 01 Apr, 2024
הסופר והעיתונאי חגי הוברמן פרסם בשבועון "מצב הרוח" מאמר בשם: "חצי שנה למלחמה". חציו השני של המאמר – תחת הכותרת "השכם השלום שהתפורר" מוקדש למלאת 45 שנה להסכם השלום בין ישראל למצרים. הטיעון המרכזי של הוברמן הוא שרובו של הנספח הצבאי להסכם השלום הופר על ידי המצרים. בחלק זה של המאמר הוברמן מצטט חלקים מראיון טלפוני שקיים עם אלי דקל.
קונספציית השלום עם מצרים,אלי דקל,חקר תשתיות צבאיות כמרכיב בהערכת המצב הלאומית
By אלי דקל-דליצקי 18 Mar, 2024
לפני שש שנים התחלתי לחקור את המתרחש במצרים וגיליתי שמאז 2004 צבא מצרים מרחיב מאוד את התשתית הצבאית בסיני. בשנת 2014, לאחר ימי הטלטלה האזורית ותפיסת השלטון במצרים על ידי עבד אל־פתח א־סיסי, הואצה בניית התשתיות הצבאיות בסיני, ובו בזמן הוחל בתהליך חסר פשר של רכש אמצעי לחימה מתקדמים. תהליך זה הביא את צבא מצרים למקום ה־12 בעוצמתו בעולם ודחק את צה"ל למקום ה־18. התופעות המדאיגות של התעצמות חסרת הפשר של צבא מצרים והבנייה הנרחבת של תשתיות צבאיות בעיקר בסיני ובחזית התעלה – אינן מעסיקות את הציבור בישראל, לרבות יוצאי צבא בכירים שאיתם שוחחתי. מכוני המחקר באקדמיה, הפרשנים והעיתונאים – כולל העיתונאים לענייני צבא הניזונים ממערכת הביטחון –מזמרים כמעט כאיש אחד את הקונספציה הזאת: מצרים, אחרי שקיבלה מישראל את הגרגיר האחרון מאדמת סיני, אין לה שום אינטרס לפגוע בישראל. נהפוך הוא: יחסי האיבה (המכונים בשפה המכובסת "שלום קר") מתחממים, ומצרים מקיימת עם ישראל שיתוף פעולה ביטחוני שכעת אסור לפרסמו. במאמר שלפניכם אני מביא דברי פרופסור הדבק בקונספציה השקרית. לדעתי, זו הדגמה טובה לדרך הנלוזה שבה התגבשה קונספציית ה"שלום" שלפיה מצרים אינה מעמ
כלכלת מצרים,אלי דקל, הסכם השלום ישראל מצרים, מצרים צועדת לקראת חדלות פירעון,עידו טאובר,ערוץ 14,
By אלי דקל ועידו טאובר 12 Mar, 2024
במשדר מיוחד של ערוץ 14 שהתקיים ב12 במרץ זומנו דנו מספר מומחים על ההתפתחויות האחרונות באזורנו. את הדיון הנחה מר עידו טאובר. בדיון השתתף סא"ל (בדימוס) אלי דקל, שנשאל על השפעת מלחמת שמיני עצרת על הכלכלה המצרית. לדברי דקל, מאז שנת 2020 חלה הרעה ניכרת במצבה הכלכלי של מצרים, ומאז היא נמצאת במסלול המוביל לקראת חדלות פירעון. מלחמת שמיני עצרת וצמצום השיט בתעלת סואץ (בעקבות הפגיעות של החות'ים) מאיצות תהליך זה. הגורמים העיקריים להרעה במצבה הכלכלי של מצרים הם המיזמים הכלכליים המגלומניים שרובם נכשל, והפניית המשאבים הכבה לצורכי התעצמות צבא מצרים – זאת ללא כל איום ממשי עליה. הסרטון שלפניכם מביא רק את דברי דקל. בדיון המלא ניתן לצפות בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=XCWV8foh7fI
Research Department (Aman),Geospatial Intelligence,Eli Dekel,אלי דקל, חטיבת המחקר באמ
By אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין 10 Mar, 2024
מר אלכס צייטלין מנהל אתר "באים אל הפרופסורים" קיים סדרת מפגשים בהם הוא ראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ג' שלפניכם עוסק בשימוש המושכל באיסוף בחקר צבאות סדירים. בהרצאה יש ניתוח היתרונות והמגבלות של מקורות האיסוף העומדים לרשות המחקר במטה הכללי. פרק יש ניתוח היתרונות והמגבלות של כלל אמצעי האיסוף העומדים כיום לרשות המחקר הצבאי, תוך דגש על מקומו של המודיעין המופק מצילומי אוויר, ותרומתו האפשרית של פן איסופי זה, ברקיחת ה"תבשיל" של הערכת המצב הלאומית. בסוף ההרצאה מתקיים דיון על המודיעין הדרוש לחקר צבאות לא סדירים, וכן על הסכנה בזניחת המחקר של צבאות סדירים מתוך הערכה שגויה שתם עידן ה"מלחמות הגדולות". במרץ 2024 נערך תמלול של ההרצאה, והוא מובא להלן:
אלי דקל,אלעזר שטורם,כשלי מודיעין בימים ההם ובזמן הזה,מלחמת ששת הימים,תנועה בוואדי חרידין,כיבוש רמת ה
By אלי דקל ואלעזר שטורם 05 Mar, 2024
סדרת ראיונות שבה מר אלעזר שטורם משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על תולדות המודיעין במטה הכללי של צה"ל בימים ההם ובזמן הזה. סדרה זו תעסוק באירועים שונים בתולדות המודיעין ותנתח כיצד עיצבו אירועים וכשלים מהעבר את דמותו והתנהלותו של אגף המודיעין כיום. פרק ג' שלפניכם מתאר את עבודת המודיעין הממושכת שאפשרה את הניצחון המהיר במלחמת ששת הימים. זאת לעומת הדשדוש של כוחותינו במלחמת שמיני עצרת-אוקטובר 2023. לדעת דקל המודיעין מאז מלחמת ששת הימים לא משקיע מספיק משאבים כדי לחפש דרכים שיאפשרו לצה"ל לנצח במהירות את אויבי מדינת ישראל, ועסוק יתר על המידה בבעיות עולמיות כגון אקלים. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" וכן על מאמרים והרצאות המופיעים באתר "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/
אלי דקל,אלעזר שטורם,כשלי מודיעין בימים ההם ובזמן הזה,מבצע
By אלי דקל ואלעזר שטורם 04 Mar, 2024
סדרת ראיונות שבה מר אלעזר שטורם משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על תולדות המודיעין במטה הכללי של צה"ל בימים ההם ובזמן הזה. סדרה זו תעסוק באירועים שונים בתולדות המודיעין ותנתח כיצד עיצבו אירועים וכשלים מהעבר את דמותו והתנהלותו של אגף המודיעין כיום. פרק ב' שלפניכם מתאר בקצרה את פרשת "רותם" שהתרחשה בשנות הששים של המאה הקודמת. בפרשה זו הוכה המודיעין בישראל בתדהמה, כאשר גיחה שצבא מצרים נערך בסיני. בעקבות זאת העצים חיל המודיעין את יחידת האזנה המרכזית. בשיחה מנתח דקל את המשמעויות ההרסניות של החלטה זו. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" וכן על מאמרים והרצאות המופיעים באתר זה
More Posts
Share by: